ה מ 3 מ 1 בניית מנגל בחצר הבית, חלק 1 מתוך 2 הקדמה כבר זמן רב שאני מסתובב עם "חלום" למנגל בנוי. אבל עד לאחרונה חייתי בדירה בבית משותף, אז זה

תמליל

1 ה מ 3 מ 1 בניית מנגל בחצר הבית, חלק 1 מתוך 2 הקדמה כבר זמן רב שאני מסתובב עם "חלום" למנגל בנוי. אבל עד לאחרונה חייתי בדירה בבית משותף, אז זה לא היה ממש ריאלי. לפני כמה שנים עברתי לבית פרטי, עם חצר קטנה. ובחצר, משטח מבוטן, שמחכה רק לי... נו, אז שלא אבנה? אלא מאי? מעולם לא בניתי לפני כן מבנים. היה לי ניסיון מסויים בבנייה בעץ, אבל לא בבלוקים ובבטון. אז חיפשתי הרבה באינטרנט, התייעצתי הרבה בפורומים )בעיקר פורום "עשו זאת במו ידיכם" בתפוז(, וגם יישמתי לא מעט ניסוי וטעייה. התהליך לקח בערך שנה )!(. לא היה לי הרבה זמן עבודה, במיוחד לעבודות רועשות, אז השקעתי שעה כאן, שעה שם איפה שהסתדר. במסמך זה אנסה להביא את מה שלמדתי, עם דוגמאות מהעבודה שלי. אנשים מנוסים מן הסתם יגחכו על מה שאכתוב, אבל אני מכוון יותר למתחילים כמוני )או לפחות, כמו שהייתי עד לפני שנה(. אני אתאר את מה שעשיתי. לא אתבייש גם להפנות תשומת לב לטעויות שלי שראיתי בעצמי. קודם כל מה רוצים? הדבר הראשון שחשוב לדעת, הוא מה רוצים לבנות. אין דין שלושה קירות בצורת "ח" עם מקום לרשת כדין מבנה עם מנגל מתכוונן, מעשנת, משרפה ליצירת גחלים, ומטבחון סמוך. לגבי, הכנתי רשימת רצונות. לא את כולם מימשתי לבסוף, אבל זה נתן לי כיוון. להלן הרשימה שהכנתי לעצמי )סימן יציין נושא שמימשתי; סימן כזה שלא(. מנגל יהיה בנוי, מלבנים או דמוי לבנים. מנגל פחמים בלבד )לא אוהב מנגל גז( נשארו לי כ- "ר של לבני פירוק מחיפוי קיר בתוך הבית, כדאי להשתמש בהן. גודל הרשת: כ- ' על 40 ס"מ הרשת תהיה מנירוסטה. ]אני עדיין לא יודע אם לא אצטער על כך...[ שימוש בזויות שישמשו גם לרשת עצמה, וגם לניקוז השומנים. 1

2 מ ת הרשת תחובר לשרשרת + מנואלה שתאפשר העלאה והורדה שלה עם הבשר בזמן אמת. יכל ניקוז לשומן פתח איסוף לאפר ]אין, אבל יש מגש מתחת לפחמים, כך שהניקוי אמור להיות סביר[ רשת על צירים, לתוספת קלה של פחמים ]אין, אבל אפשר להעלות ולהוריד את הרשת. העלאה על ציר היתה בוודאי נוחה יותר, אבל מסובכת יותר לבנייה, ולכן יקרה יותר[ אופציה למוט עם סיבוב, שיאפשר לשפד עליו, למשל, עוף שלם, וצלייה איטית. כרגע אני הכי מתחבר לרעיון שראיתי בהיסטוריית הפורום של חיבור גלגל כוסיות, וסיבוב ע"י משאבת אקווריום. ]אני עדיין חושב שזה רעיון מקסים! אני הסתפקתי בקילשון שיאפשר צלייה, עם סיבוב ידני[ ארובה לעשן אין צורך במתקן לעישון אורה בצד המנגל יהיו מוטות שיאפשרו חיבור "הרחבות" -- למשל מדף צד, או מנגל קטן נוסף. באופן אידאלי, ניתן יהיה לשרשר הרחבות )כלומר, מנגל קטן + מדף]רק הרחבה אחת[ אפשר לראות הרוב מומש, אך לא הכל. לאחר בדיקה של עלויות של לבני טרה-קוטה, האופציה של לבנות מהן נפלה מבחינתי, והחלטתי לבנות מבלוקים, עם חיפוי. תכנון מפורט חיפשתי תוכנה שתאפשר לי תכנון פשוט, והבחירה נפלה על תוכנת מאד, עם עקומת למידה גבוהה. מומלץ. sketchup של גוגל. תוכנה ידידותית התכנון היה לבנות בבלוק 10, אז התחלתי בבניית מודל שלו, וגם של חלקי בלוק: הסיבה שהחלטתי להשקיע בתכנון "בלוק-בלוק" היא בגלל חוסר הנסיון שלי. רציתי אפשרות לספור ממש את הבלוקים שאזדקק להם. 2

3 אגב, במקרה שלי, לקחתי ספיירים, בהנחה שיהיה לי הרבה פחת בשימוש בבלוקים. לא היה, כך שיצא שקניתי יותר ממה שהייתי צריך... לא נורא. הטמבוריה קיבלה חזרה וזיכתה אותי. הנה, למשל, השורה התחתונה של הבלוקים: קצת משחקים, מדידות, תהיות על מה עדיף ומשמעות החיים בכלל, עוד כמה שעות של עבודה )מפוזרות על כמה ימים...(, וקיבלתי משהו שהייתי מרוצה ממנו: 3

4 מתכנון זה, יכולתי להוציא מעין כתב כמויות: ידעתי כבר שאני רוצה להשתמש בלבני פירוק שנשארו לי. התכנון אפשר לי להעריך שיש לי מספיק. בספירת הבלוקים הנחתי שכל חלק בלוק "יעלה" בלוק שלם. מעשית, ניצלתי הרבה יותר טוב מזה. הערכת הבטון שלי היתה קצת נמוכה מדי אבל לא בצורה קיצונית. עם המספרים האלו, יצאתי לקניות. אז מה קניתי? וכמה עלה? מראש ידעתי שאני מעדיף למחזר, ולהשתמש בחומרים שנשארו לי. זה כלל בעיקר לבני פירוק לחיפוי )אחרת הייתי מטייח(, וגדר גזעים, שהשתמשתי בה לקישוט הדלתות בחלק התחתון. הקניות שעשיתי נעשו בשלושה מקומות. ראשית, חומרי המבנה. נרכשו בטמבוריה גדולה קרובה יחסית )שומוביץ, קריית שאול, ת"א(. קניתי בלוקים, מלט, חול, סומסום, טיט מוכן )צלוטיט(, קרשים, ברזלים ( 6 מ "מ ו- 8 מ "מ(, מסמרי טפסנות, חוט קשירה מתכתי, גירי סימון, וכן כפות טייחים. קניתי גם צינורות אינסטלציה, ששימשו אותי להכנה להרחבה )פרטים בהמשך(. 4

5 כמה מילים לגבי הקרשים: ההערכה שלי היתה נמוכה בצורה קיצונית... ובכ"ז נשארו לי ספיירים. פשוט, גם כאן מחזרתי. בנוסף לשימוש חוזר, השתמשתי במשטחים ובקרשים שמצאתי זרוקים. היה מצויין! את החלק הפנימי של המנגל חיפיתי באבני שמוט. את האבנים ואת הדבק המיוחד עבורן רכשתי ב"ברפמן" במרכז ת"א. בתמונה האבנים, הדבק, וגם לבני הפירוק ששימשו אח"כ לחיפוי החיצוני. דבר אחרון שרכשתי מראש הוא המנגל עצמו. אותו רכשתי אצל דוד קרמונה בנצרת עילית. המנגל כולל מנואלה לכיוונון גובה הרשת. הרשת עצמה מחולקת לשני חלקים חלק אחד רשת מוטות עגולים, והחלק השני זויות. הזויות מוטות, כך שיובילו שומן שנוטף לתוך שוקת. באותה קניה גם רכשתי קלשון ומחזיקים לצליית עופות. 5

6 במהלך העבודה החזרתי חלק )קטן( מהקנייה הראשונית, ונדרשתי להשלמות. קניתי גגון לארובה )לפי 7, דיסקים להשחזה 770 להדבקת הבריקים, סופר מידה, אצל מסגר(, הוספתי מלט לבן, פלסטומר וחיתוך ועוגן כימי. לא ניהלתי מעקב מדוקדק אחרי העלויות, אבל להערכתי הרכישות מסתכמות ב ש"ח בקירוב. חומרי הבנייה הראשוניים עלו בערך 1000, השמוט והדבק גם בערך 1000, וכך גם המנגל. הרכישות הנוספות הסתכמו בעוד כמה מאות ש"ח. כלים הכלים העיקריים ששימשו אותי בבנייה: כלים חשמליים: משחזת זוית קטנה, בוש, סדרה כחולה )נרכשה בגחמה של רגע, והפכה להיות, ללא עוררין, הכלי הכי שימושי שלי בתקופה הזו(; פטישון, קרס; מברגה )נטענת(, אסקי; מקדחה, בלק אנד דקר; משור אנכי, בוש ירוק. ידניים: פטיש, פטיש פלסטיק, פלס מים, מטר, צבת, כליבות, זויתן, כף טייחים, גיגיות ערבוב. נו, מתחילים כמו שכתבתי, היה בחצר משטח בטון בנוי. אם לא היה, היה צריך לצקת אותו באותה שיטה בה יצקתי את חלקי הבטון בהמשך, רק שהתבנית היתה יושבת באדמה. אפילו יותר פשוט. הדבר הראשון שהדאיג אותי היה שבגשם יווצרו שלוליות על משטח הבטון שהיה קיים בגינה. בדיעבד מיותר לגמרי. לא צריך. החלקים החשובים מקורים ממילא, והחשופים לא חשובים. בכל זאת אני מראה מה עשיתי... הבטחתי להראות גם טעויות. 6

7 שפכתי דלי מים על המשטח, וראיתי איפה הם מצטברים. ואז, חרצתי תעלת ניקוז. השלב הבא, והחשוב מאד, הוא הנחה יבשה של הבלוקים. פשוט להניח אותם במקום, בלי חומר מליטה, ולראות שהכל מסתדר. אחרי ההנחה היבשה, סימנתי את המתאר של המנגל בגיר סימון. כשהמקום היה מסומן, ידעתי איפה יהיו הפינות. סימנתי אותן, והוצאתי קוצים. כלומר, קדחתי חורים מתאימים במקום שבו יהיה חור של כל בלוק קיצוני, לתוכו דפקתי ברזל זיון. את הברזלים חתכתי עם הדיסק במידה הנכונה לפי הגובה המתוכנן כמו שרואים בתמונה. את קצות הברזלים סימנתי היטב, כדי למנוע תאונות. 7

8 אני כנראה צריך להסביר כאן מה יקרה עם הברזלים. עקרונית, היה עדיף כנראה להתחיל בשלד בטון, ואז להוסיף את הבלוקים. זה נראה לי overkill במקרה הזה. אז מה שעשיתי, מילאתי את החורים המתאימים בבלוקים אלו שהברזל נמצא בתוכם בבטון. עקרונית בכל שורה מילאתי עד אמצע גובה הבלוק. כך, למשל, בשורה השלישית, מילאתי בטון מאמצע השורה השנייה עד אמצע השורה השלישית. אינטואיטיבית, נראה לי שזה מוסיף חוזק למבנה. כמובן, כדי שאוכל למלא בטון, היה צריך ראשית לפתוח לגמרי את החור באותם בלוקים. הבלוק הראשון הכנתי כמות קטנה של טיט. ערבבתי שלוש יחידות מידה של צלוטיט )תערובת טיט מוכנה( עם יחידה אחת של מלט, עד שהיה אחיד. הוספתי מים "לפי הרגש". הנחתי שכבה של הטיט על המשטח במקום המיועד, השחלתי את הבלוק דרך הברזל למקומו, ויישרתי אותו. בעזרת פלס, וידאתי שהוא מפולס בכל המישורים. בניגוד למרבית ההדרכות שראיתי, מצאתי שלי היה הרבה יותר נוח להשתמש בפטיש ליישור דפיקה קטנה בנקודה שרציתי להוריד. הבלוק הראשון היה קצת קשה, אחר כך כבר "רץ". 8

9 כדי להשלים את השורה הייתי צריך גם בלוקים חלקיים אורך הבלוק הוא 40 ס"מ )בקירוב(, ואני הייתי זקוק גם ל 30, 20 ו- 10. הבנתי שהמקצוענים שוברים עם גרזן. אני חובבן אז השתמשתי בדיסק. הוספת בלוק נעשית כמו הבלוק הראשון: טיט על המשטח )או, בהמשך, על הבלוק שמתחתיו(, טיט על המשטח הצמוד של הבלוק שלידו, הצבת הבלוק, ויישור ופילוס בעזרת הפלס )ובמקרה שלי, גם פטיש(. ואז צצה בעיה. כל הבלוקים היו מפולסים לחלוטין. אבל המשטח עצמו היה, מסתבר, קצת משופע. ולכן, עובי שכבת הטיט בתחתית הלכה ועלתה. נתקלתי בזה כשהשורה התקדמה. פירקתי חלק מהשורה, ובמקום הטיט הכנתי בטון ללא אגרגט )ללא חצץ \ סומסום( יחס של שני חלקים חול לחלק אחד מלט. בתערובת הזו השתמשתי לבניית מרבית השורה הראשונה. 9

10 בתמונה הבאה התמקדתי בבלוק מבוטן אותם שישה מקומות שבהם ביטנתי את החלק הפנימי של הבלוק. חשוב לוודא שהבטון ממלא את כל החלל לו הוא מיועד. כאשר יש טפסנות מעץ, ניתן לדפוק על המסגרת בפטיש כדי להוריד את הבטון למקומו )המקצוענים משתמשים במרעד... אני, כאמור, חובבן(. עם בלוקים זה לא כל כך הולך. אז ארגנתי מוט עץ באורך מספיק עם קצה שטוח, ואיתו דחסתי בכל פעם את הבטון שמתי בטון בתוך החור, ולחצתי אותו פנימה עם המוט עד שלא נדחס יותר. ואם הדחיסה יצרה מקום, הוספתי עוד, עד לגובה שרציתי. לגבי הכנת הבטון: מערבבים מלט, חול ואגרגט )אני השתמשתי בחצץ "סומסום" שהוא יותר קטן, ולכן יותר מתאים לחללים קטנים(. היחס ה"קלסי" הוא 1:2:3 )אחד מלט, שניים חול, שלוש אגרגט(. אני בד"כ ערבבתי 1:2:2, או 1:2:2.5. מצאתי שזה נתן לי תערובת יותר נוחה לעבודה. מילה של אזהרה למתחילים מאד מפתה להוסיף הרבה מים לתערובת. זה יוצר בטון דליל, שמאד נוח לעבוד איתו. אבל בטון כזה יהיה חלש. צריך להוסיף מים רק עד שהתערובת כבר לא מתפוררת ובזהירות, כי ירידת החוזק מתחילה מהר מאד. אני מצאתי שנוח לי להכין תערובת יבשה מעורבבת היטב במיכל גדול יחסית, ממנה לקחתי כל פעם כמות כרצוני בגיגית קטנה, ערבבתי עם מים, והשתמשתי. אחרי שמבטנים, חשוב לדאוג שהאזור יהיה רטוב כמה ימים. אני "השקיתי" בבוקר ובערב במשך שלושה ימים. 10

11 משטח הבטון הראשון חופשת פסח בניתי על התקדמות מהותית בבנייה. בניתי מעין "אמבטיה" מעץ מסביב לבלוקים, במקום בו צריך להיות המשטח. גובה המשטח תוכנן להיות 10 ס"מ, בסוף יצא 8-9 ס"מ אבל מספיק חזק. את החלק התחתון של האמבטיה יצרתי ממשטחים שמצאתי, ותמכתי עם בלוקים. חוטי הקשירה נועדו לתת קונטרה למשקל הבטון. מוט הברזל במרכז נותן אינדיקציה לגבי המרחק הנכון של הקרשים זה מזה. שני הצינורות בצד ימין נועדו להרחבה. אלו צינורות אינסטלציה. אני לא זוכר את הקוטר שלהם, אבל הם נבחרו כך שצינור דק יותר יכנס אליהם בקלות, אבל בלי יותר מדי חופש. כאן עשיתי טעות המוטות לא יצאו מקבילים ולא מפולסים. היה עדיף לבנות ג'יג קטן שתפוס את המוטות המושחלים מחוץ לאמבטיה ויוודא שיצא נכון. עוד על ההרחבה בהמשך. 11

12 אחרי שבערך חצי גובה מהמשטח היה מלא בטון, הוספתי רשת ברזל. את הרשת הכנתי מראש במידה הנכונה, ממוטות ברזל קשורים בחוט. אני מחשיב זאת גם בטעות היה עדיף להציב אותה במקום מראש, וגם לקשור למוטות הזיון בפינות. מילוי עד הגובה הסופי. ניסיתי להגיע למשטל מפולס. הצלחה: ככה-ככה. היה צורך ביישור בשלב מאוחר יותר. בשלב זה התחלתי לבדוק כמה זמן צריך לאפשר לבטון אשפרא לפני פירוק התבנית. חשבתי, בטעות, שבגלל שמדובר במשטח לא עבה, מדובר בזמן קצר בלבד. הסתבר לי שצריך לפחות ארבעה ימים. אז לא התקדמתי יותר מדי בחופשת הפסח אבל הרווחתי זמן עם המשפחה. כמובן, לא שכחתי "להשקות את הבטון". אני חייב להודות שהיו לי חששות גדולים. בעיני רוחי ראיתי את המשטח מתפורר ברגע פירוק התבנית. אבל הכל היה בסדר... אם כי לקח לי עוד כמה שבועות עד שהעזתי לטפס ולעלות על המשטח. 12

13 ניתן להבחין באזור בו הפלס נמצא בחוסר המישוריות של המשטח. אגב, אתרי הדרכה מציעים בד"כ לכסות את הבטון המתקשה. זאת, בעיקר נגד ילדים שיחרטו את שמם. הילדים שלי ידעו לא להתקרב, אז ויתרתי על הכיסוי. בתמורה, קיבלתי טביעת רגל... הסקרנות היתה עלולה להרוג את החתול. 13

14 לגבי ההרחבה ראינו את הצינורות במשטח הבטון. הקצה שלהם מגע עד לקצה המשטח, ואפילו בולט טיפה, כך שניתן לראות את קצהו הפתוח של הצינור. לתוך הצינורות האלו אפשר להשחיל צינורות דקים יותר. על צינורות אלו, אפשר להניח מה שרוצים למשל משטח שישמש כשולחן, או מנגל קטן. המשך הבנייה כאשר המשטח התקשה כיאות, הנחתי את הקומה השנייה בצורה יבשה. כאן היתה עוד טעות לא סימנתי את המקום. כתוצאה, כאשר בניתי אח"כ בלוק-בלוק, השורות לא היו ניצבות לגמרי, וזה יצר רווחים בחיפוי. 14

15 לעומת זאת, כן זכרתי לבנות את השורה הראשונה עם בטון. טוב, שלוש שורות )מתוך ארבע שמרכיבות את קומה זו( בנויות, והגובה של הברזלים הולך ונגמר. אז הוספתי עוד ברזלים, וקשרתי עם חוט מתכת. מעל השורה הרביעית הכנתי חגורת בטון. שוב, "אמבטיה" לפי המידה. כאן, זה שעבדתי בחצר הבית שלי אפשר לי לעשות לעצמי חיים קלים יותר. השתמשתי בקליבות כדי להחזיק את התבנית במקומה. מילאתי בטון, ודפקתי על התבנית בפטיש כדי שהוא ירד עד לתחתית. וכמובן שלא שכחתי להשקות. 15

16 בתוך החגורה מוקמו ברזלים שמתאימים לחורי הבלוקים שיהוו את המנדף לאחר מכן. יום העצמאות 2012 בשלב זה הגיע יום העצמאות, ואנו אירחנו. שמתי שמוט "יבש" על משטח הבטון, ועליו מנגלים קטנים. אבוי. 16