62 אוקטובר, 6102 ב' חשון תשע"ה לכבוד ח"כ חיים כץ יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ח"כ עליזה לביא יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נכבדיי

תמליל

1 62 אוקטובר, 6102 ב' חשון תשע"ה לכבוד ח"כ חיים כץ יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ח"כ עליזה לביא יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נכבדיי שלום רב, הנדון: נייר עמדה מפורט בנוגע להצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים הקדמה נייר זה נכתב במסגרת פורום ארגונים ופעילות 1 ה, פועלים בשיתוף פעולה לצורך הגנה על זכויותיהן של נשים פונדקאיות. עמדתנו העקרונית היא שעדיף היה לו מדינת ישראל הייתה בוחרת לאסור את הפונדקאות המסחרית, כפי שעושות מרבית מדינות העולם המערבי. על אף עמדתנו זו, ומתוך הכרה במדיניות הממשלה, ברצוננו לעשות כל שניתן על מנת לצמצם את הפגיעה בזכויות נשים בכלל, ובנשים הפונדקאיות בפרט. כמו כן, אנו מאמינות כי ככל שפונדקאות מסחרית מתאפשרת בישראל, עליה להיות אפשרית להורים מיועדים באופן שוויוני וללא אפליה על רקע נטייה מינית, מצב משפחתי וכו'. הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים, העומדת לעלות לקריאה ראשונה במושב הכנסת הקרוב, טומנת בחובה מספר רב של שינויים לחוק הקיים, אשר לצד ניסיון חיובי להגברת הפיקוח והקטנת הפגיעה בנשים פונדקאיות מחוץ לישראל, מכילים שינויים אשר עלולים להחמיר את הפגיעה בנשים פונדקאיות בארץ ובחו"ל, לרבות הכפפתן לסטנדרט כפול באשר לאיכות הטיפול הרפואי שהן מקבלות, וזאת במקום לנצל את תיקון החוק כדי לחזק את ההגנות עליהן, ולהילחם בתופעות חמורות של ניצול וכפייה, בשל הפקרתן לכוחות השוק. פונדקאות מסחרית היא תהליך בו גוף האישה עלול להפוך לרכוש סחיר, והוא עשוי לתרום לפגיעה במעמדן של נשים בחברה ולזילות בגופן ובבריאותן. פרקטיקות פוגעניות בפונדקאות מסחרית מתאפשרות בין היתר בשל פערים עצומים ביחסי הכוח החברתיים כלכליים ובשל קושי ממשי בפיקוח אפקטיבי, בפרט בכל הנוגע להגנה על זכויות הפונדקאית והילד הנולד כתוצאה מההליך. פונדקאות מסחרית היא החריג היחיד לנורמה החברתית המעוגנת בחוק, לפיה איברי הגוף אינם סחירים ואינם יכולים להוות מקור הכנסה. התרת פונדקאות מסחרית בצורתה הנוכחית, ובמידה רבה בצורתה המוצעת בהצעת החוק, יוצרת חשש כי מדובר בשלב ראשוני העלול להידרדר לסחר בגופן של נשים ובילדים. ההסדר הנוכחי מפלה אנשים מחוסרי אמצעים כלכליים המבקשים אף הם להיות הורים, והוא פוגע בהגדרה בעקרון השוויון. אחד החששות הוא כי אנשים אלו יקימו, ובצדק, קול זעקה, ובשלב השני המדינה גם תממן שירותי פונדקאות ותיהפך בעצמה לגורם אקטיבי בתעשייה. ועדה מקצועית 1 נייר זה הוכן על ידי עו"ד קרן גרינבלט משדולת הנשים בישראל, עו"ד שרון בסן מאוניברסיטת ת"א, גב' רונית פיסו וגב' עדי מורנו מאשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה, וגב' שרון אורשלימי.

2 שמינה משרד הבריאות ועדת מור יוסף הסתייגה פה אחד מפונדקאות מסחרית וסברה ברוב דעות, כי יש לאפשר אותה כהליך חריג במספר מוגבל מאוד של מצבים. עמדתנו, כעמדת המיעוט בוועדת מור יוסף, היא כי יש לאפשר פונדקאות אלטרואיסטית, ללא כל הפליה בין הורים מזמינים על רקע מצב משפחתי או נטייה מינית, וכי אין כל הצדקה להמשיך ולאפשר פונדקאות מסחרית, שכיום ניתן לאפיין אותה כתעשייה מסחרית לכל דבר. באופן ספציפי, עמדתנו מתנגדת למנגנונים הנהוגים בתעשיית פונדקאות חו"ל, משום שבמנגנון זה באים לידי ביטוי ביתר שאת הפערים החברתיים-כלכליים ההופכים את הפונדקאות המסחרית לפוגעת בעקרונות השוויון ובזכויות אדם בכלל, כאשר הריחוק הגיאוגרפי מצמצם את האפשרות והסיכוי לקשר אנושי מכבד בין הצדדים, ויוצר תנאים המאפשרים ניצול נשים ומסכנים את זכויות הילדים הנולדים ללאום ולהורות. במקרים רבים הנשים הפונדקאיות מגיעות מעוני קיצוני במדינות מתפתחות, כאשר ההורים המיועדים מגיעים לרוב ממדינות מתועשות ועשירות. בשילוב עם היעדר מנגנוני הגנה על פונדקאיות במדינות אלו, ויכולת מוגבלת לבצע פיקוח אפקטיבי מישראל על התהליך בהיעדר מנגנון מקביל במדינה השנייה, מצב דברים זה אינו מאפשר תנאים ראויים בסיסיים לקיום הליכי פונדקאות חו"ל, באופן שמגן על זכויות אדם. בעולם הפונדקאות המסחרית בישראל ומחוצה לה על ידי הורים מזמינים ישראלים, משגשגת תעשיית תיווך מסחרית הגובה סכומי עתק מההורים המיועדים, אינה נתונה לרישוי ופיקוח ואינה מספקת תמיכה וליווי מקצועיים ונטולי אינטרסים כלכליים. פעילות מרכזי התיווך מעמיקה את המסחור, גורמת לעוולות, יוצרת עומס כלכלי נוסף על ההורים המזמינים ובכך פוגעת גם שכבות מוחלשות סוציו-אקונומית לפונדקאות. בנגישות אנו קוראות לכם, נכבדיי, לבחון בכובד ראש את ההערות המפורטות במסמך זה, אשר נכתבו מתוך דאגה אמיתית לנשים הפונדקאיות ולהדרתן מהקבוצות עליהן הצעת החוק מבקשת להגן. אנו קוראות לכם לדיאלוג מקצועי עמנו, הארגונים החורטים על דגלם את זכויותיהן ומעמדן של נשים בחברה, על מנת לקדם בהליך החקיקה נוסח להצעת החוק אשר לצד הכרה וקידום של ערכי הכמיהה למשפחה וחשיבותה, יממש גם את תפקידה של המדינה בהגנה על זכויות אדם ואזרח. בחלק הבא של מסמך זה נפרט את הערותינו והסתייגויותינו לסעיפי הערותינו בתמצית נוגעות למספר נושאים כלליים: הצעת החוק הספציפיים. 1. ההכרח להגמיש ולהסדיר את הליך הפונדקאות האלטרואיסטית לכל )זוגות ויחידים, ללא הבדל מין ונטייה מינית, ובמתן אפשרות גמישה יותר לקרובות משפחה לשמש כפונדקאיות(, בדומה למצב בכל המדינות המערביות המאפשרות פונדקאות, ובהתאם להמלצת ועדת מור-יוסף. הליך זה, הכולל תשלומים אך ורק בצורת החזר הוצאות, יהווה אלטרנטיבה לפונדקאות המסחרית, אשר מכבדת את גופה של האישה ומאפשרת ביתר שאת שמירה על זכויותיה. 2. הגדרת תכלית החוק כהגנה על זכות האישה לכבוד, לבריאות ולשליטה על גופה, תוך שמירה על זכויותיה וחירותה לפני, במהלך ולאחר סיום תהליך הפונדקאות, לצד הגנה על רווחתם של הילדים הנולדים מהתהליך. 3. הפיכת סוכנויות התיווך, גם בהליכי פונדקאות המבוצעים בתוך ישראל, למלכ"רים מורשים ומפוקחים על ידי גוף מדינתי שיוקם לשם כך, בדומה לנורמה הראויה שבחוק אימוץ ילדים.

3 א) ב) ג) )רופאים ועורכי דין( ולגורמים מלווים להליך הגבלת הסכומים המשולמים לתיווך 4. והימנעות מהגבלת הסכומים המשולמים לאישה הפונדקאית. ודרישת סעיפים בהסכמים לנשיאת עוברים, הפוגעים בזכויות יסוד איסור סעיפים 5. המגינים על זכויות וחירויות האישה הפונדקאית. הרחבת מנגנון ההסכמה מדעת וההגנות על הפונדקאית בתהליך אישור ההסכם ולאחריו. 6. איסור על קיום הליך פונדקאות חו"ל, אלא אם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים: 7. ) חתימה על אמנה בילטרלית בין ישראל ומדינת הפונדקאית על מנת להסדיר את הפיקוח וההגנה על זכויות הצדדים; ) קיומו של מנגנון אפקטיבי של פיקוח והגנה על זכויות האישה הפונדקאית, ההורים המיועדים והילד הנולד; ) הקמה של מנגנון ישראלי לפיקוח ורישום פונדקאות המתקיימת בארץ ובחו"ל כדי להבטיח, בין היתר, את זכות הילדים לדעת את נסיבות הולדתם, וכן מנגנון תלונות בעל סמכויות ניטור חוזי פונדקאות לפני החתימה עליהם, וניטור ואכיפת חוזי הפונדקאות לאחר החתימה עליהם. התייחסויות מפורטות 1. הצעת החוק נוסחה ומקודמת על ידי משרד הבריאות, ולמרות זאת, תכליתה כפי שהיא עולה מנוסחה הנוכחי, איננה להגן על בריאותה של האישה הפונדקאית, שהיא הדמות העיקרית בתהליך הפונדקאות העוברת הליכים רפואיים. על מנת שהחוק ישקף תכלית התואמת את תפקידיו של משרד הבריאות, ראוי לדעתנו לפתוח את החוק בסעיף מטרה כללי הכולל התייחסות מפורשת להגנה על זכות האישה לשליטה על גופה, לשמירה על כבודה, בריאותה ופרטיותה. הנוסח המוצע: "מטרתו של חוק זה להסדיר את תחום הפונדקאות בישראל, באופן שיבטיח את זכות האישה לשלוט על גופה ואת זכויותיה וזכויות הילד הנולד בהליך פונדקאות לבריאות, לחירות, להגנה על כבודם, לפרטיות, לשוויון ולרווחה." 2. ס' 5 להצעה )ס' 3 )ב( לחוק המקורי(: אנו ממליצות להוסיף תנאי למינוי ועדת האישורים, לפיו אחת מהרופאים המומחים למיילדות וגניקולוגיה תהיה אישה. בראייתנו, ייצוג הולם של נשים בוועדת האישורים תבטיח התחשבות מרבית באינטרסים ובזכויותיה של האישה הפונדקאית, המהווה את הגורם היחיד מבין כל הצדדים העוברת הליכים רפואיים. 3. אנו ממליצות לקבוע קווים מנחים מקצועיים לעבודת עמותות התיווך, קריטריונים מקצועיים לרישוי, הגבלה על עמלות התיווך והתשלום לאנשי המקצוע הנלווים ומנגנון פיקוח לעבודתם. 4. אנו ממליצות להפוך את ועדת האישורים לוועדה מפקחת, אשר תהא לה סמכות פיקוח על עמותות התיווך בישראל, סמכות לשלול את ההכרה בעמותות המתווכות ואת יכולתן לפעול בתחום הפונדקאות במקרים בהם עולה כי אינן פועלות על פי דרישות החוק, וסמכות להעביר מקרים העולים כדי עבירות פליליות לטיפול הרשויות המתאימות. לחלופין, גוף מפקח זה יכול שיהא גוף אחד הן לעמותות התיווך בארץ והן לעמותות הישראליות המתווכות פונדקאות חו"ל, ועל סמכויותיו להיות מוגדרות בהתאם. כמו כן יש להוסיף מנגנון בקרה ומעקב של עובדת סוציאלית מטעם משרד הרווחה לאחר השלמת הליך פונדקאות, הן על המשפחה המיועדת והן על האישה הפונדקאית ומשפחתה. 5. ס' 6 להצעה )ס' 4 )א() 5 ( לחוק המקורי(: אנו דורשות להוסיף הליך הסכמה מדעת מפורש ומובנה לאישה הפונדקאית, בדומה להליך המצוי בס' 9 לחוק האימוץ ובשינויים הנדרשים. הליך זה

4 חייב לכלול יידוע מפורט על תהליך הפונדקאות כולו, היבטיו הרפואיים והנפשיים בפרט, הסיכונים הכרוכים בהליכים הרפואיים, וסיכויי ההצלחה של ההיריון, תוך יידוע בפרטים הרלוונטיים של גילם וההיסטוריה הרפואית של ההורים המיועדים בתחום הפריון אשר בכוחם להשפיע על ההליכים הרפואיים. כמו כן, לפי רצונה של האישה הפונדקאית, גם בני משפחתה יוכלו לקחת חלק בתהליך היידוע, אשר עליו להתרחש לפני כל פרוצדורה רפואית ולגבי כל החלטה בנוגע אליה )לרבות מספר עוברים מוחזרים, הפלות, ניהול לידה וכו'(. 6. החוק אינו מגדיר מה גורלו של תינוק שנולד כתוצאה מהליך פונדקאות שלא לפי החוק, ובמסגרתו מופעלות סנקציות פליליות על ההורים המזמינים. יש להגדיר בחוק במפורש כיצד יטופל ילד כזה, אם נולד בארץ ואם נולד בחו"ל. איזו רשות אחראית לטיפול בו ומה יעלה בגורלו? בפרט בנוגע לילדים שנולדו בחו"ל, מדינת ישראל אינה יכולה לסרב כניסה ומתן אזרחות לתינוק מבלי לדעת האם ייקלט בתנאים נאותים על ידי מערכת רווחה במדינה בה נולד, האם ייחשב כאזרח המדינה בה נולד, ומה יעלה בגורלו שם. מנגד, האם האישה הפונדקאית יכולה להתיר את המשמורת להורים המזמינים שעברו על החוק? האם היא נחשבת אפוטרופסית של הילד במדינת הפונדקאות? מה מעמדה לגבי הילד בישראל? 7. ס' 6 להצעה )ס' 4 )א( לחוק המקורי(: אנו מברכות על הוספת ההפרדה בין הצוותים המטפלים והמאבחנים של האישה הפונדקאית ושל ההורים המיועדים על מנת למנוע ניגוד עניינים בטיפול ובאבחון. יש לעגן במפורש את זכות האישה הפונדקאית לבחור את הצוות המטפל בכל שלבי תהליך הפונדקאות; את זכותה לקבל מידע רפואי על אודותיה ובנוגע לטיפולים בה, ואשר יימסר לה בלבד. יש לעגן את זכותה של האישה הפונדקאית לפרטיות לפי האמור בסעיף 1 המוצע במסמך זה, וכי רק לה תהא הזכות למסור או לאשר למסור להורים המיועדים מידע רפואי כלשהו. יש להוסיף סעיף המסדיר את הפניית הצדדים על ידי ועדת האישורים לגורמים מורשים המספקים את הליווי והתסקירים השונים, ולאסור שימוש בתסקירים שהוכנו על ידי עובדי העמותה המתווכת או גורמים מטעמה. 8. אנו ממליצות להוסיף סעיף ובו דרישה להתייחס לגילם של ילדי האישה הפונדקאית בתהליך ההערכה לפני מתן האישור, על מנת להקטין ככל האפשר את הפגיעה הנפשית בילדים אלה. 2 כמו כן, בס' 6 להצעה )ס' 4 )א( לחוק המקורי(, אנו ממליצות להוסיף פסקה הדורשת הגשת חוות דעת פסיכולוגית או תסקיר של עובדת סוציאלית בדבר מסוגלותם והתאמתם של ילדי הפונדקאית לעמוד בתהליך הפונדקאות, ולחייב הדרכה מקדימה וליווי פסיכולוגי לילדים, שאם לא ימומן על ידי ההורים המזמינים, ימומן על ידי המדינה. על תהליך הליווי להימשך גם לאחר הלידה ולפחות למשך שנה לאחריה. 9. ס' 7 להצעה )ס' 5 )א( לחוק המקורי(: יש להוסיף פסקה )4(, ובה איסור מוחלט להגביל את יכולת האישה הפונדקאית לקבל החלטות רפואיות לגבי גופה, כולל הזכות לבצע הפלה ללא פיצוי להורים המיועדים; הזכות לבצע או לסרב לבצע פרוצדורות רפואיות כלשהן ובכללן לסרב להפסיק את ההיריון בכל שלב שלו; איסור על תניות בהסכמים לנשיאת עוברים המגבילות את חירותה האישית של הפונדקאית, פרטיותה וזכויותיה על גופה, וחופש התנועה שלה. על מנת לאזן את האינטרסים של 2 אתי סממה, "חוק הסכמים לנשיאת עוברים )פונדקאות(: חזון, מדיניות ומציאות", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, המחלקה לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בהנחיית פרופ' חיים ראובני ופרופ' ליאת לרנר-גבע, 2112

5 ההורים המיועדים, ניתן תמיד להוסיף תניה המחייבת את האישה הפונדקאית לנהוג באחריות ובתום לב במהלך הטיפולים וההיריון. 11. יש להוסיף לחוק חובה לכלול בהסכמים לנשיאת עוברים תניה המעניקה לאישה הפונדקאית זכות מפורשת בכל שלב לסיים את ההיריון בהתאם לקבוע בחוק העונשין, התשל"ז- 1977, פרק י' סימן ב', וכן לסיים את ההסכם לנשיאת עוברים בדרך של ביטול והשבה של התשלומים שהועברו לאישה הפונדקאית, למעט ההוצאות הרפואיות והוצאות שנגרמו לה כתוצאה מההליך )כגון אבדן ימי עבודה והוצאות נסיעות( ששולמו עד למועד סיום החוזה. כן יש חובה לכלול בהסכמים לנשיאת עוברים תניה המעניקה לאישה הפונדקאית זכות מפורשת להחליט על מספר העוברים שיוחזרו לרחמה. 11. יש להוסיף לחוק חובה לכלול בהסכמים לנשיאת עוברים תניה המחייבת את ההורים המזמינים לבטח את האישה הפונדקאית לפיצוי על מחלות, פגיעות ומצבים בריאותיים הנובעים מטיפולי הפוריות, ההיריון והלידה, בכלל זה פגיעה בפוריות, מחלות שונות, צלקות, דיכאון אחרי לידה ופגיעות נפשיות ובריאותיות אחרות. 12. יש להוסיף לחוק את עיגון זכויות הקשר בין הפונדקאית לילד ולהורים המזמינים, אם הפונדקאית בוחרת בכך: יש להוסיף דרישה בחוק לכלול בהסכמים לנשיאת עוברים תניות הקשורות בתהליך פרידה מדורג מהתינוק ומההורים המזמינים; דיווחים שנתיים על הילד; אפשור לילדים הנולדים מפונדקאות לאתר מידע על האישה הפונדקאית לאחר הגיעם לגיל 18; מפגשי פרידה לילדי הפונדקאית הכל על פי רצונה של האישה הפונדקאית. יש למחוק מנוהל משרד הבריאות לגבי לידות פונדקאות את הסעיף הקובע כי פונדקאית תראה את התינוק בחדר הלידה רק בהסכמת ההורים המיועדים ס' 8 להצעה )ס' 5 ב)א( לחוק המקורי(: לפני הפסקה הראשונה יש להוסיף פסקה )1( בלשון זו או דומה לה: ")1( האישה הפונדקאית נכנסת לתהליך בהסכמה וברצון חופשי בהבינה את משמעויותיו ותוצאותיו, ולאחר שעברה הליך מתן הסכמה מדעת כמפורט בס' 4 )א() 5 ( לחוק זה." כמו כן, יש לשנות את פסקה )2(, מהאמור בהצעת החוק: "לא קיים חשש לפגיעה בטובתה ובבריאותה של האישה הפונדקאית וכן בטובת הילד שיוולד וכן נקבע בו כי ייעשו ששה ניסיונות לכל היותר להשתלת הביציות המופרות באישה הפונדקאית במסגרת ההליך שבין הצדדים, וכי לא יוחזרו יותר משני עוברים בכל טיפול;" 14. ס' 9 להצעה )ס' 6 לחוק המקורי(: אנו מתנגדות בתוקף להגבלת הסכום המשולם לאישה הפונדקאית. הגדרת סכום מקסימאלי לתשלום לאישה הפונדקאית, בייחוד כאשר היא החשופה והפגיעה ביותר בכל מערכת הליך הפונדקאות, ואילו על אף גורם אחר לא מוטלת הגבלה כספית כזו נוגדת כל היגיון. ההסבר המפורט בדברי ההסבר להצעת החוק אינו מניח את הדעת בעניין זה, שם צויין כי "האמרת גובה התשלומים...תמשוך להליך נשים שאינן מתאימות לשמש כאימהות נושאות". מיהן הנשים שאינן מתאימות לשמש כפונדקאיות, לדעת משרד הבריאות? האם נשים עניות אינן מתאימות? הרי המניע העיקרי של אישה הבוחרת בפונדקאות מסחרית הוא ההזדמנות לצאת ממצוקתה הכלכלית. על ידי הגבלת התשלום אנו מותירים את ההליך כאטרקטיבי רק עבור הנשים העניות ביותר. העובדה שהאישה הפונדקאית היא היחידה המוגבלת מבחינת התשלום בחוק, ואילו סוכנויות התיווך, עורכי 3 חוזר מינהל רפואה, משרד הבריאות, מספר בנושא: "נוהל רישום וטיפול ביולדת שהיא אם נושאת )פונדקאית(, ביילוד ובהורים המיועדים". )חלק 3 סעיף 3.5(

6 ג) ב) ד) הדין והרופאים הפועלים בתחום אינם מוגבלים באותו אופן, מייצגת סדר עדיפויות מעוות ולא ראוי. הסכומים שיש להגבילם הם אלו המשולמים לגורמי התיווך, ולא הסכומים המשולמים ישירות לאישה הפונדקאית. אנו דורשות כי הסכום הנקוב בסעיף זה בתזכיר החוק, ייהפך לסכום מינימום, אשר אליו יתווספו סכומים לכיסוי הוצאות רפואיות ואחרות. כמו כן, יש לעגן בסעיף זה את פירוט התשלומים המשולמים לאישה הפונדקאית, ואשר אותם לא ניתן להשיב להורים המיועדים ללא קשר לתוצאת הליך הפונדקאות. בכלל זה, לא יוחזרו תשלומים שהיוו החזר הוצאות רפואיות ואחרות, וכן לא יוחזרו יותר מ- 71% מהתשלומים שאינם החזר הוצאות, בין אם התהליך הופסק על ידי האישה הפונדקאית, ובין אם ההיריון לא צלח מסיבות שאינן תלויות בה..15 בהצעת הפונדקאות בתוך גבולות החוק ובחוק המקורי נעדרת כל התייחסות למרכזי תיווך הפועלים בשדה ישראל, ואשר מרבית הליכי הפונדקאות מתבצעים דרכם. אנו דורשות כי תתווסף התייחסות מפורטת למרכזי התיווך 0 סוכנויות 0 סוכנים על פי העקרונות שיפורטו להלן בנוגע לחברות התיווך המוכרות בהליכי פונדקאות מחוץ לישראל..16 ס' 12 להצעה )ס' 17 א בפרק ג 1 (: אנו מתנגדות בתוקף להכשרת פעילותן של חברות תיווך למטרות רווח בפונדקאות חו"ל, וקוראות להעתקת והתאמת ההסדר המופיע בס' 62 ג-ד לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א אין כל הצדקה לכך שבתחום הפונדקאות יפעלו חברות מסחריות אשר האינטרסים הכלכליים עומדים בראש מעייניהן, ולא השמירה על זכויותיהם של ההורים המיועדים, הילדים והנשים הפונדקאיות על אחת כמה וכמה כאשר קיים הסדר מקביל בחוק אימוץ ילדים הקובע, ובצדק, כי סוכנויות התיווך יהיו עמותות ללא כוונת רווח. את חברות התיווך יש להפוך בהצעת החוק למלכ"רים, בעלי אישור ניהול תקין והכרה רשמית של שר הרווחה והשירותים החברתיים, בסיוע ועדת האישורים 0 הועדה המייעצת..17 אנו מציעות המצטברים הבאים: )א( ) ) ) שייקבע בחוק כי לא יתקיים הליך פונדקאות חו"ל אלא בהתקיים התנאים נחתמה אמנה בילטרלית בין ישראל לבין מדינת הפונדקאית, בדומה לאמנות אימוץ בין-ארצי, המסדירה את כל היבטי הפיקוח, האכיפה ומעמד הצדדים, והמבטיחה סטנדרטים קליניים של בטיחות ויעילות הטיפול הרפואי במרפאות שאושרו על ידי הוועדה המייעצת, כמקובל בישראל. במדינת הפונדקאית קיים מנגנון פיקוח והגנה ראויים על זכויותיה של הפונדקאית, הסדרת מעמד היילוד ואזרחותו וזכויות וחובות יתר הצדדים. כל הליך פונדקאות בחו"ל יהיה מחויב ברישום כל הצדדים הגורמים המתווכים הפונדקאית, והמלווים והאישה הפונדקאית( עובר לחתימה על ההסכמים ביניהם )ההורים המזמינים, אצל נציגות ישראל במדינת ולתחילת הליך הפונדקאות. על הנציגות תחול חובה לספק לפונדקאית מידע על זכויותיה בשפתה, וכן על דרכי הגשת תלונה למקרה שזכויותיה נפגעות. תלונות כאלה יירשמו על ידי גורם רשמי בנציגות ישראל, ויועברו בחזרה לארץ, לוועדה המייעצת המפקחת על סוכנויות התיווך לטיפולה. שר הרווחה יקבע בתקנות את הליך התלונות, הפיקוח וסמכויות האכיפה. מדינת ישראל תנהל מרשם יילודים, בו יישמר המידע האישי של המעורבים בתהליך )הורים מזמינים, תורמי זרע, תורמות ביציות, פונדקאיות(, לשם הבטחת זכות הילדים לדעת את נסיבות הולדתם, ולשם יכולתם לקבל מידע רפואי רלוונטי בעתיד.

7 18. ס' 12 להצעה )ס' 17 ד בפרק ג 1 (: על הרכב הוועדה המייעצת לשקף את תפקידי הפיקוח המהותיים שלה, ולכלול נציגים ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המשפטים, רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד החוץ, כאשר חצי מהם לפחות יהיו נשים. 19. ס' 12 להצעה )ס' 17 ה בפרק ג 1 (: יש להגדיר בחוק מהם ה"מומחיות ומקצועיות הנאותה" וכן "הערכים האתים הנאותים" הדרושים מעובדי ומנהלי סוכנויות התיווך. לא ברור מלשון החוק באיזה תחום אמורים העובדים והמנהלים של הסוכנויות להיות מקצועיים, ועל פי אילו כללי אתיקה עליהם לפעול. כן יש לקבוע מפורשות כי רופאים ישראלים, גם שעה שהם פועלים בחו"ל ומטפלים במי שאינן תושבות המדינה, כפופים לפקודת הרופאים ולחוק זכויות החולה; מחויבים לתת טיפול באותה רמת איכות ועל פי אותם כללי אתיקה הנוהגים בישראל; וכי חובת הרופא בסודיות חלה בראש ובראשונה כלפי האישה הפונדקאית, והוא מחויב שלא למסור מידע שחובת הסודיות חלה עליו לכל גורם אחר אם האישה הפונדקאית מבקשת זאת, וגם אם משמעות הדבר הפרת ההסכם בינה לבין ההורים המזמינים. 21. ס' 12 להצעה )ס' 17 ז בפרק ג 1 (: יש לשנות את נוסח הסעיף באופן שקובע מראש מהם התנאים לבחירת אישה פונדקאית מחוץ לישראל בהתאמה לקריטריונים הקבועים לאישה פונדקאית בתוך ישראל ולזכויות אדם, ולא להותיר את הגדרת הקריטריונים בידי סוכנויות התיווך. 21. ס' 12 להצעה )ס' 17 ח) 2 ( בפרק ג 1 (: אנו מברכות על הדרישה לחתימה על ההסכם לנשיאת עוברים לפני תחילת הטיפול הראשון, ודורשות להוסיף כי לפני הטיפול הראשון יתבצע בנוסף הליך הסכמה מדעת של האישה הפונדקאית, וכן כי האישורים להסכם שנחתם והמסמכים הנלווים. לא יחלו בטיפולים בטרם התקבל אישור וועדת 22. ס' 12 להצעה )ס' 17 ח בפרק ג 1 (: יש להוסיף פסקה )1( בלשון זו או דומה לה: "כי סוכנות התיווך תפעל בנאמנות לעקרונות המפורטים בס' 1 לחוק זה, ובכלל זה זכות האישה הפונדקאית לכבוד, לשליטה על גופה, לשמירה על בריאותה הפיזית והנפשית ועל פרטיותה." 23. ס' 17 ט)ב() 3 ()א( להצעה: יש להוסיף פסקה )5( בלשון זו או דומה לה: "להוציא את התינוק שנולד כתוצאה מהליך הפונדקאות מהמדינה לאחר שהוכר על פי חוק במדינת הולדתו כי ההורים המזמינים, ולא הפונדקאית, הם אפוטרופסיו." 24. ס' 17 יט להצעה: אנו מברכות על סעיף זה, ומבקשות להוסיף לו כי המידע שמועבר לשרים יועבר גם לוועדה המייעצת, וכי יהיה זה מידע פומבי שיפורסם לציבור. כמו כן, ראוי שהוועדה המייעצת תהא רשאית, בנוסף לשרים, לבקש סוגי מידע נוספים שיועברו אליה מסוכנויות התיווך. 25. ס' 17 כה להצעה: ר' הערה בס' 6 למסמך זה. סעיף זה מתמקד בתינוק שאין לו קשר גנטי להורים המזמינים, אך אינו קובע מה קורה במקרים בהם ישנו קשר גנטי אך הפונדקאות לא בוצעה ע"פ החוק. כמו כן, יש לקבוע חריגים לסירוב הכניסה לישראל עבור תינוק המגיע ממדינה בה מעמדו והטיפול בו אינם מובטחים וראויים, תוך איזון עם החבות בפלילים של ההורים המזמינים, ככל שיש כזו. 26. יש להוסיף לחוק את אחריות ההורים המזמינים לילד שנולד, כך שעל הרשויות להוציא צו הורות גם במקרה שהילד נולד עם נכויות או אחריות זו עולה בקנה אחד עם ס' 14 מומים וההורים המזמינים מסרבים לקחת אותו. לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962, הקובע כי "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". כן יש להטיל אחריות פלילית על הורים מזמינים הנוטשים את ילדם שנולד כתוצאה מהליך פונדקאות, ולהסדיר הליך המאפשר לפונדקאית זכות ראשונה להיות אמו של הילד הננטש.

8 27. ס' 17 יט ו- 17 כג להצעה: אנו מברכות על הנכונות להטיל חובת סודיות על חברת התיווך ועובדיה על מנת לשמור על פרטיות הצדדים. עם זאת, כדי לממש את תכלית ההגנה על זכויות הצדדים ומניעת פגיעה בהן, יש להגדיר באופן שונה את המידע עליו תחול חובת סודיות, ומן הצד השני להסדיר חובת דיווח ופרסום של נתונים חיוניים לידיעת הציבור. בפרט, יש לשמור על חובת הסודיות בנוגע לזהות הפונים והפונדקאיות, המרשם שלהם, וההסכמים הפרטניים הנערכים ביניהם )למעט בפני הרשויות הנוגעות בדבר(. לעומת זאת, יש לעגן בחוק את החובה )על ועדת האישורים או הוועדה המפקחת( לפרסם תניות כלליות וקבועות בחוזים, חוזים לדוגמא, וכן דו"ח שנתי שיכלול פירוט מספר הליכי הפונדקאות שהותחלו ומספר ההליכים שהושלמו, הסיבות להפסקת הליכים שלא הושלמו, גובה התשלומים הממוצע לכל אחד מהצדדים )כולל סוכנויות התיווך( ועוד. ההליך, כך הצדדים. יודגש כי ככל שציבור הפונים להליכי פונדקאות יהיה מיודע יותר על אופי ופרטי ההליך עצמו יתבצע בצורה אחראית, בתום לב ובשמירה מירבית על זכויותיהם של מסיבה זו חיוני שיוגדר גורם שיהא אחראי על איסוף ופרסום הנתונים לטובת ציבור הפונים העתידיים והחברה הישראלית, כמובן תוך שמירה על פרטיותם של הצדדים להליכים. לדעתנו סמכות זו צריכה להתווסף לסמכויות ועדת האישורים 0 הוועדה המייעצת. 28. יש לקבוע מנגנון לניהול פנקס פונדקאות, בדומה לפנקס האימוץ, אותו יוכל הילד לפתוח בהגיעו לבגרות, ולממש את זכותו לזהות ולייחוס משפחתי. 4 את הפרטים שייכללו בפנקס זה יש לקבוע בתקנות באחריות שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתחשב בשיקולים של תרומת איברים ודם, שאלות הלכתיות ועוד..29 יש להסדיר את הפונדקאות האלטרואיסטית בהתאם להמלצות ועדת מור יוסף, בפרט אם השיקול להגבלת הסכום המשולם לאישה הפונדקאית קשור בדאגה לנגישות של זוגות שאינם בעלי משאבים להליך פונדקאות. על הסדרה זו לכלול סמכויות מתאימות לוועדה המפקחת 0 מאשרת, אשר תבחן את הקשר הקודם בין האישה הפונדקאית להורים המיועדים, ותוודא שאכן מדובר בפונדקאות אלטרואיסטית. כמו כן יש להעניק לוועדה סמכויות דומות לפיקוח על הסכמים בפונדקאות אלטרואיסטית כפי שקיימות 0 יהיו קיימות בנוגע להסכמי פונדקאות מסחרית, על מנת להגן על זכויות הצדדים וכן ליווי וייעוץ מצד אנשי מקצוע, כולל עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות, רופאות ומשפטניות. 31. אנו ממליצות להוסיף נספח לחוק, אשר ירכז את כל הסעיפים הנדרשים, המבטיחים את זכויות היסוד של האישה הפונדקאית וההורים המזמינים בהתאם למפורט לעיל, ואשר יהוו תנאי סף לאישור ההסכם, למעט במקרים בהם הוסכם על זכויות העולות על המינימום הנדרש. סיכום במסמך זה פרטנו הסתייגויות והצעות רבות בנוגע להצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים. בחלק מהנקודות יש מקום לבניית חלופות מפורטות לנוסח הקיים, וחלקן דורשות עיבוד ועבודה משותפת. אנו שבות וקוראות, לאחר ששרות הבריאות והמשפטים כבר הראו נכונות וקשב רב להתאים את נוסח הצעת החוק לקולות העולים מהציבור, לאמץ את ההמלצות המפורטות לעיל בטרם יסתיים הליך החקיקה, ונשמח כמובן לעמוד לשירותכן במלאכה זו, ובכל נקודה הדורשת הבהרה נוספת. 4 למשל על פי ס' 7-8 לאמנה לזכויות הילד, בה ישראל חברה.

9 בכבוד רב, פורום הארגונים להגנה על זכויות נשים פונדקאיות אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה שדולת הנשים בישראל נשים לגופן הומואים נגד פונדקאות מסחרית גב' שרון אורשלימי עו"ד שרון בסן, אוניברסיטת תל אביב ד"ר נויה רימלט, אוניברסיטת חיפה ד"ר כרמל שלו, אוניברסיטת חיפה עותקים: שרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן שרת המשפטים, ח"כ ציפי לבני חברות וחברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חברות וחברי הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי המשנה ליועמ"ש )חקיקה(, עו"ד אורית קורן היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר היועצת המשפטית של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, עו"ד נעה בן שבת היועצת המשפטית של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, עו"ד ענת מימון