Microsoft Word - aviadbakshifinal1.doc

גודל: px
התחל להופיע מהדף:

Download "Microsoft Word - aviadbakshifinal1.doc"

תמליל

1 חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הצורך המשפטי ד"ר אביעד בקשי טבת התשע"ג, ינואר 2013

2 המכון לאסטרטגיה ציונית הוא גוף עצמאי הפועל למען שמירת צביונה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל על פי עקרונות מגילת העצמאות. המכוןפועללשמירת זכויותהאדםבמדינתישראלברוחעקרונותהחירות, הצדק, היושרוהשלוםשלמורשת ישראל. המכון פועל למען הידוק הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל על פי ערכי הציונות. המכוןעוסקבעריכתמחקרים, כתיבתתוכניותוהגשתן, הדרכתמנהיגיםצעירים, ייזוםכינוסים, סמינרים, סיורים ופעילויותאחרותלמעןחיזוקהשלמדינתישראלכביתוהלאומישלהעםהיהודי. The Institute for Zionist Strategies is an independent non-partisan organization dedicated to the preservation of the Jewish and democratic character of the state of Israel, according to the principles of Israel's Declaration of Independence. The Institute strives to promote human rights within Israel in the spirit of the principles of freedom, justice, integrity, and peace as prescribed by the Jewish Heritage. The Institute strives to fortify the bond between the Jews in the Diaspora and the state of Israel, according to the values of Zionism. The Institute engages in research, formulation and advancement of programs, training of young leadership, organization of policy conferences, seminars, and field study missions, and in other activities to strengthen the State of Israel as the National Homeland of the Jewish People. אודותהמחבר: ד"ר אביעד בקשי הוא מרצה בתחומי המשפט הציבורי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ובקריה האקדמית אונו, מנהל המחלקה המשפטית בפורום קהלת וחבר צוות החוקה של המכון לאסטרטגיהציונית. היכלשלמה, רחובהמלךג'ורג' 58, מיקוד: ירושלים Heichal Shlomo, 58 King George St., Jerusalem Tel ; Fax info@izs.org.il 2

3 תוכן תקציר...4 א. מבוא...5 ב. ג. ד. ממשפט חוקתי מקובל למשפט חוקתי פורמאלי...8 זהות לאומית מול זכויות אדם בישראל: הפרת האיזון...13 ערכי ישראל כמדינה יהודית בעידן המשפט החוקתי המקובל...16 ד. 4. ד. 1. הקצאת קרקעות להתיישבות יהודית...16 ד. 2. שפה עברית ד. 3. הגירה לא יהודית...19 השתתפות פוליטית...20 ה. ערכי ישראל כמדינה יהודית בעידן המשפט החוקתי הפורמאלי ה. 1. הקצאת קרקעות להתיישבות יהודית ה. 2. תמריצים להתיישבות יהודית...26 ה. 3. שפה עברית...27 ה. 4. הגירה לא יהודית...32 ה. 5. השתתפות פוליטית ו. ז. ח. שחיקת זהותה היהודית של ישראל בפסיקת בתי המשפט הצורך המשפטי בחוק יסוד ישראל מדינת הלאום היהודית מסקנות

4 תקציר מטרתו של נייר העמדה היא לתמוך בהצעת חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ולהציג את הצורך המשפטי בחוק יסוד זה. מחד, ערכיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי עוגנו היטב בחקיקה ובמשפט הישראלי במשך עשרות שנים והם משקפים את ערכיה המסורתיים של ישראל. מאידך, בעשרים השנים האחרונות חלה שחיקה דרמטית במשקל שמעניק בית המשפט העליון לזהותה היהודית של ישראל. אחד הגורמים המרכזיים למציאות החוקתית בישראל כיום הוא המחסור בעיגון חוקתי לאופייה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הצעת חוק היסוד הולמת את המסורת המקובלת של המשפט הישראלי ובה בעת יש בה צורך משפטי מעשי בשל סטייה ממסורת זו בפסיקת בית המשפט בעשרים השנים האחרונות. במשך עשרות שנים ערכיה החוקתיים של ישראל נשענו על פסיקות בית המשפט בדרך המכונה "משפט מקובל". בית המשפט העליון בעידן המשפט המקובל הגן היטב הן על ערכיה של ישראל כמדינת לאום והן על ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם אינדיבידואליות של אזרחיה. בכך ביטא בית המשפט את השילוב הערכי המאפיין את ישראל עוד במגילת. במהלך שנות התשעים עבר המשפט הישראלי מהפכה חוקתית: ערכיה החוקתיים של ישראל חדלו להישען על המשפט המקובל ועוגנו פורמאלית בשני חוקי יסוד שנחקקו בשנת 1992 וזכו לפרשנות מרחיבה של בית המשפט. בעקבות התנגדות פוליטית בכנסת למהפכה החוקתית, מפעל חוקי היסוד העוסקים בערכים נפסק באמצע התהליך, כאשר מאז 1992 לא נחקק אף חוק יסוד חדש. מבלי שהמחוקק התכוון לכך, ישראל עברה ממשפט חוקתי מקובל הנשען על שני מאפייניה אלה לעידן של משפט חוקתי פורמאלי בו מעוגן רק מאפיין אחד מתוך השניים. כך, באופן בלתי מתוכנן, נשבר האיזון ההיסטורי בין ערכיה של ישראל כמדינת לאום לבין ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם כשלמעשה ערכי המדינה היהודית במשפט הישראלי העכשווי נמצאים בנחיתות נורמטיבית. לשם הוכחת הטענה, כולל נייר העמדה מחקר משפטי של סוגיות קונקרטיות הנוגעות לזהותה של ישראל כמדינת לאום: הקצאת קרקעות ותמריצים להקמת יישובים יהודיים, שאלת מעמד הבכורה הניתן בישראל לשפה העברית, השתתפות פוליטית של מפלגות השוללות את קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי וסוגיית מדיניות ההגירה לישראל ביחס למי שאינם זכאי שבות. מסקנת המחקר המשפטי של סוגיות אלו היא חד משמעית: בעשרים השנים האחרונות אנו עדים לשחיקה משמעותית של המשקל שמייחס בית המשפט העליון לערך של הגנת זהותה היהודית של ישראל לעומת המשקל שייחס בית המשפט העליון לערך זה בארבעים וארבע שנותיה הראשונות של המדינה. על כן יש צורך לחוקק חוק יסוד אשר יעגן חוקתית את ערכיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. חוק יסוד כזה, לצד חוקי היסוד הקיימים העוסקים בזכויות אדם אינדיבידואליות, יחזיר את המשפט הישראלי למורשתו מעידן המשפט המקובל, בהתאם לערכיה של מגילת העצמאות ולערכיו של הציבור הישראלי אליהם ישראל מחויבת הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית. 4

5 ב( א( ג( מבוא א. מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על-פי מורשתו התרבותית וההיסטורית. הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי. האמור בחוק יסוד זה או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה. ( ( (.1 במלים אלה ביקשו ארבעים חברי כנסת להגדיר את אופייה של ישראל במסגרת הצעת חוק יסוד 1 ישראל מדינת הלאום של העם היהודי שהונחה על שולחן הכנסת השמונה עשרה. בצד עיגון חוקתי עקרוני זה של אופייה של מדינת ישראל ביקשו מגישי הצעת חוק היסוד לשדרג לעיגון חוקתי גם שורה של הסדרים משפטיים קונקרטיים המאפיינים את ישראל כמדינת לאום. בין הסדרים אלה ניתן למצוא את זכות השבות, בכורת השפה העברית, התיישבות יהודית, תמיכה במורשת יהודית, מחויבות ליהדות התפוצות ועוד. הצעת חוק היסוד עוררה מצד אחד התלהבות רבה שהתבטאה בחתימת חברי כנסת בהיקף כמעט חסר תקדים ומאידך גררה גם ביקורת מצד 2 גורמים שונים בחברה הישראלית. כתוצאה מכך הצעת חוק זו עדיין תלויה ועומדת ללא הכרעה ודומה כי גם הכנסת התשע עשרה עומדת להתחבט לא מעט בסוגיית הצעת חוק זו. הביקורות כנגד הצעת החוק נחלקות לשלוש: ביקורות המתנגדות עקרונית להגדרת זהותה היהודית של ישראל בחוק יסוד מתוך תפיסה שהגדרה זו פוגעת שלא כראוי בזכות לשוויון של אזרחי ישראל בני המיעוט הערבי. ביקורת הטוענת כי הצעת החוק תפר איזונים בין ערכיה של ישראל כמדינת לאום יהודית לבין ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם אינדיבידואליות והיא מנוגדת לערכיה המסורתיים של מדינת ישראל ולערכיו המסורתיים של המשפט הישראלי. ביקורת הפוכה לביקורת הקודמת ועל פיה אין כל צורך בעיגון חוקתי של ערכיה של ישראל כמדינת לאום יהודית מכיוון שערכים אלה מוטמעים היטב במשפט הישראלי ועל כן אין צורך לצאת בהכרזה חוקתית העלולה להעליב מיעוטים אם אין לה ממילא כל נפקות מטרתו של נייר עמדה זה היא לתמוך בהצעת חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי תוך 3 התמודדות עם שתי הביקורות האחרונות. נייר זה מבקש להראות מחד כי ערכיה של ישראל פ/ 3541/18 הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. ראו למשל שירי קרבס ומרדכי קרמניצר מדינהיהודיתולאדמוקרטיתאתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ( ). נייר עמדה נוסף היוצא שעתיד לצאת בקרוב יתמודד עם הביקורת הראשונה. ראו: אביעד בקשי, הצעתחוקיסודישראל מדינתהלאום ההצדקההמוסרית (2013). 5

6 כמדינת לאום יהודית עוגנו היטב במשפט הישראלי במשך עשרות שנים והם משקפים את ערכיה המסורתיים של ישראל. מאידך, נייר זה יראה כי בעשרים השנים האחרונות חלה שחיקה דרמטית במשקל שמעניק בית המשפט העליון לזהותה היהודית של ישראל בשל המחסור בעיגון חוקתי לאופייה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. נייר זה יראה אפוא כי הצעת חוק היסוד הולמת את המסורת המקובלת של המשפט הישראלי בארבעים וארבע שנותיה הראשונות של המדינה ובה בעת יש בה צורך משפטי מעשי בשל סטייה ממסורת זו בפסיקת בית המשפט בעשרים השנים האחרונות. הטענה המובעת בנייר זה היא ששבירת המסורת המתוארת נבעה כתוצאה מתקלה. במשך עשרות שנים ערכיה החוקתיים של ישראל נשענו על פסיקות בית המשפט בדרך המכונה "משפט מקובל". בית המשפט העליון בעידן המשפט המקובל הגן היטב הן על ערכיה של ישראל כמדינת לאום והן על ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם אינדיבידואליות של אזרחיה. בכך ביטא בית המשפט את השילוב הערכי המאפיין את ישראל עוד במגילת העצמאות ומאפיין את תפיסתן העצמית של רשויות השלטון, כמו גם של רובם המכריע של אזרחי המדינה מאז הקמתה ועד ימינו אלה. במהלך שנות התשעים עבר המשפט הישראלי מהפכה חוקתית וערכיה החוקתיים של ישראל חדלו להישען על המשפט המקובל ועוגנו פורמאלית בשני חוקי יסוד שנחקקו בשנת 1992 וזכו לפרשנות מרחיבה של בית המשפט. מחוקקי חוקי יסוד אלה לא התכוונו להפר את האיזון בין ערכיה של ישראל כמדינת לאום יהודית לבין ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם ויש להניח כי תוכנית חוקי היסוד נועדה לעגן פורמאלית את אותם הערכים שהתבססו קודם לכן על משפט מקובל. אלא שבעקבות התנגדות פוליטית בכנסת למהפכה החוקתית, מפעל חוקי היסוד העוסקים בערכים נפסק באמצע התהליך ומדינת ישראל נותרה עם שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות אדם כאשר מאז 1992 לא נחקק אף חוק יסוד חדש. לחלקיותה של המהפכה החוקתית התלווה תוצר נלווה בלתי מתוכנן: שבירת האיזון ההיסטורי בין ערכיה של ישראל כמדינת לאום יהודית לבין ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם. מבלי שהמחוקק התכוון לכך, ישראל עברה ממשפט חוקתי מקובל הנשען על שני ערכיה אלה לעידן של משפט חוקתי פורמאלי בו מעוגן רק ערך אחד מתוך השניים. המשפט החוקתי הפורמאלי הנוכחי מעגן אך ורק זכויות אדם אינדיבידואליות ואילו ערכיה כמדינת לאום יהודית אינם מעוגנים. תוצאה בלתי נמנעת של מפה חוקתית חדשה זו היא נחיתות נורמטיבית של ערכי המדינה היהודית במשפט הישראלי העכשווי. 4 טענה עקרונית זו מבוססת בנייר עמדה זה גם על מחקר משפטי של סוגיות קונקרטיות. נייר זה סוקר את עמדתו של המשפט הישראלי בעידן המשפט החוקתי המקובל כלפי כמה סוגיות מרכזיות הנוגעות לזהותה של ישראל כמדינת לאום: יישובים יהודיים, הקצאת קרקעות ותמריצים להקמת שאלת מעמד הבכורה הניתן בישראל לשפה העברית כשפת הלאום היהודי, השתתפות פוליטית של מפלגות השוללות את קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי וסוגיית מדיניות ההגירה לישראל ביחס למי שאינם זכאי שבות. לאחר מכן סוקר נייר זה את הפסיקה באותן סוגיות בעידן המשפט החוקתי הפורמאלי משנת 1992 ואילך. מסקנת המחקר המשפטי של Aviad Bakshi and Gideon Sapir Israel as a Nation State in the Supreme Court Rulings (2013) 6 4 ראו גם:

7 הסוגיות הקונקרטיות היא חד משמעית: בעשרים השנים האחרונות אנו עדים לשחיקה משמעותית של המשקל שמייחס בית המשפט העליון לערך של הגנת זהותה היהודית של ישראל לעומת המשקל שייחס בית המשפט העליון לערך זה בארבעים וארבע שנותיה הראשונות של המדינה. 5 בנייר זה לא נדון בחוק השבות על אף שמדובר בהסדר המשפטי המשמעותי ביותר לזהותה של ישראל כמדינת לאום יהודית. הסיבה לכך היא שזכות השבות של יהודים עוגנה פורמאלית במשפט הישראלי עוד בשנת אמנם עיגון זה התבצע בחקיקה ראשית ולא בחוקי יסוד שטרם הוכרו באותה העת, אך מדובר בעיגון פורמאלי שהתקבע היטב גם במשפט הישראלי. מאז נחקק חוק השבות ועד ימינו אנו הדגיש בית המשפט פעמים רבות את חשיבות החוק כמשקף את זהותה 6 הלאומית של ישראל. ניתן אמנם לזהות כרסום קל בשוליו של חוק השבות בסוגיות הנוגעות 8 7 לזכותם לשבות של יהודים עבריינים או של בני משפחה של יהודים אזרחי ישראל, אך בליבת הזכות לשבות שמשמעותה שכל יהודי זכאי לעלות ארצה, לא חל כל שינוי לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל. חריגותה של סוגיית חוק השבות ביחס לסוגיות האחרות בהן מטפל מחקר זה, רק מחזקת את הטענה המרכזית במחקר: במקום בו דואג המחוקק לעגן פורמאלית את זכותם של יהודים למדינת לאום בצורה מפורשת, בית המשפט יטה לכבד זאת. העובדה שהמחוקק לא עיגן את ערכיה של ישראל כמדינת לאום יהודית האחרות הנדונות במחקר זה, בפסיקות בית המשפט. המסקנה המשולבת בעידן המשפט החוקתי הפורמאלי בסוגיות הוא שגרם לשחיקת זהותה היהודית של ישראל בנושאים אלה של מחקר זה מניתוח ההסדרים החוקתיים העקרוניים ומניתוח יישומן בסוגיות המשפטיות הקונקרטיות מובילה אותנו לעמדה לפיה יש צורך לחוקק חוק יסוד אשר יעגן חוקתית את ערכיה של ישראל כמדינת לאום יהודית. חוק יסוד כזה, לצד חוקי היסוד הקיימים העוסקים בזכויות אדם המשפט המקובל, אינדיבידואליות, עשוי להחזיר את המשפט הישראלי למורשתו מעידן לערכיה של מגילת העצמאות ולערכיו של הציבור הישראלי לפיהם ישראל מחויבת הן לזהותה היהודית והן לזכויות אדם אינדיבידואליות. לכן, מסקנת נייר עמדה זה היא שראוי לחוקק בהקדם את חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי חוק השבות תש"י ראו, למשל, דברי הנשיא אגרנט בבג"צ 42 / 71 לנסקינ' שרהפניםפ"ד כו (2) 337, (1972): 399 "זכות-העליה, המוענקת לכל יהודי לפי חוק השבות ושמאחוריה עומדת שאיפת העם, עתיקת-היומין, של "ושבו בנים לגבולם", היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה. על-כן, אחריות גדולה מוטלת על מי שמחליט למנוע מיהודי פלוני את מימושה של זכות זו." ; ואת דברי השופט רובינשטיין בבג"צ 10226/08 זבידובסקינ' שרהפנים, פסקה ג' לפסק דינו (פורסם באתר הרשות השופטת, ): "אין כחוק השבות תש"י מבטא את ייחודה של מדינת ישראל, ובאמרו בסעיף 1 בו "כל יהודי 7 זכאי לעלות ארצה" הפנים המחוקק בחמש מלים, הא ותו לא, את כל תורת הציונות כולה על רגל אחת". השוו רמת הסיכון שנדרשה בכדי לפסול עבריין יהודי מלעלות לישראל בבג"צ 442/71 לנסקינ' שרהפנים, פ"ד כו (2), (1972), 337 לעומת רמת הסיכון הנמוכה הרבה יותר שנדרשה בבג"צ 6624/06 פשקונ' משרדהפנים, תק-על 2007(2),.(2007) בג"צ / סטמקהנ' שרהפניםפ"ד נג (2) (1999).

8 ב. ממשפט חוקתי מקובל למשפט חוקתי פורמאלי בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל התחייבו חברי מועצת העם שישראל תאמץ חוקה עד ליום הכנסת הראשונה שנבחרה כאסיפה מכוננת לצרכי כינון חוקה החליטה מסיבות 10 שונות להימנע מכינון חוקה באותה העת והטילה על ועדה בראשותו של ח"כ יזהר הררי לגבש המלצות אודות האופן והעיתוי הראוי לאימוצה של חוקה לישראל בשנת פרסמה ועדת הררי את מסקנותיה ולפיהן ישראל אינה בשלה לאימוץ חוקה והמליצה לכנסת לחוקק בהדרגה חוקי יסוד שכל אחד מהם יעסוק בנושא ספציפי מהנושאים הראויים להיכלל בחוקה. על פי ועדת הררי, ברבות השנים תאמץ ישראל חוקה כוללת המבוססת על חוקי היסוד המצטברים ועל 11 ניסיונה של המדינה עם אותם חוקי יסוד. כאשר ועדת הררי המליצה לכנסת לחוקק בהדרגה חוקי יסוד בנושאים הראויים להיכלל בחוקה, כוונתה הייתה לנושאים מן הסוג המאפיין חוקות של מדינות ברחבי העולם. מבט מהיר בחוקות של מדינות שונות מראה כי חוקה עוסקת בדרך כלל בשני נושאים מרכזיים: הראשון הוא פרק העוסק במבנה המשטר: רשויות השלטון השונות, מערכות היחסים ביניהן ובינן לבין האזרחים. בפרק כזה נקבעות למשל שיטת הבחירות במדינה, תלותה או אי-תלותה של הממשלה בפרלמנט, סמכויות בית המשפט כנגד הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ועוד. הנושא השני המאפיין חוקות הוא פרק העוסק בערכי יסוד של המדינה. במסגרת פרק הערכים נמצא בדרך כלל מגילת זכויות אדם ואזרח בהתאם לגרסה זו או אחרת של השקפת עולם אוניברסלית אודות זכויותיהם של בני אדם אותה החליטו בני המדינה הנתונה לאמץ. אך לצד זאת, נמצא בפרק הערכים גם נורמות חוקתיות הבאות לעגן את זהותה הפרטיקולרית של המדינה הנתונה. במסגרת זו נמצא קביעות אודות זהותה הלאומית, הדתית, הלשונית והתרבותית של המדינה לצד קביעות פרטיקולריות ספציפיות אשר אזרחי המדינה הנתונה בחרו לעגן בחוקתם. בשנת 1958 חוקקה הכנסת את חוק היסוד הראשון חוק יסוד: הכנסת. במהלך שני העשורים הבאים המשיכה הכנסת בסדרת חוקי יסוד אשר המכנה המשותף שלהם הוא עיסוקם בנושאים משטריים. 12 בדרך זו הסדירה הכנסת בחוקי יסוד את תפקידי הכנסת, 13 הממשלה, 15 הנשיא 14 השופטת, 16 ומבקר המדינה; 17 קבעה עקרונות יסוד לניהול משק המדינה, הרשות מקרקעי הכרזה על הקמת מדינת ישראל. (להלן: "הכרזת העצמאות"). לדיון ראו: גדעון ספיר המהפכההחוקתית עבר, הווהועתיד (2010) ראו דבריו של הררי בדברי ימי הכנסת: ד"כ , (התש"י). חוק יסוד: הכנסת. חוק יסוד: הממשלה. חוק יסוד: השפיטה. חוק יסוד: נשיא המדינה. חוק יסוד: מבקר המדינה. חוק יסוד: משק המדינה.

9 19 18 המדינה והצבא 20 ועיגנה את ירושלים כבירת ישראל. כמובן שגם חוקי יסוד משטריים מכילים 21 מרכיבים ערכיים כמו למשל הזכות לשוויון בבחירות או ערכים ציוניים בבחירת ירושלים כעיר הבירה, אך המרכיב המרכזי בכל חוקי היסוד הללו הוא הסדרת פעילות המשטר וקביעת כללי משחק עקרוניים לאופן ניהולה של המדינה. מסתבר שלכנסת היה נוח יותר עם חקיקת-יסוד של הפרק המשטרי מכיוון שפרק זה מתאפיין בהסדרים טכניים, שכמעט ולא מותירים שיקול דעת לבית משפט וחקיקתם אינה מחייבת את החברה המשוסעת בישראל לקבל הכרעות ערכיות. ואכן, עד לשנת 1992 נמנעה הכנסת לחלוטין מחקיקת חוקי יסוד שעניינם פרק הערכים בחוקה. כתוצאה מכך נותר ספר החוקים של ישראל חף מכל עיגון חוקתי פורמאלי של פרק הערכים בחוקה במשך 44 השנים שחלפו מאז קום המדינה הן מערכי זכויות האדם והאזרח והן מערכיה הפרטיקולריים של ישראל כמדינת לאום יהודית. האם במשך אותן עשרות שנים נעדרות חקיקת יסוד פורמאלית בתחום הערכי היה המשפט הישראלי נעדר ערכי-על החולשים על מערכת המשפט? התשובה היא שלילית. חקיקה פורמאלית אינה הדרך היחידה לעצב משפט. בהיסטוריה המשפטית של אירופה מקובל לזהות שתי שיטות משפט עיקריות: הקונטיננטלית (של מדינות היבשת, דוגמת צרפת וגרמניה) והשיטה האנגלית. השיטה השיטה הקונטיננטלית מתפתחת בדרך של חקיקה פורמאלית בידי הרשות המחוקקת ולעומתה השיטה האנגלית, המכונה "המשפט המקובל" Law),(Common מתפתחת בדרך של תקדימים משפטיים הנקבעים בידי בתי המשפט בהיעדר חקיקה. המשפט הישראלי ירש את עקרונות המשפט המקובל האנגלי וניתן בו מקום נרחב לפיתוח משפט בדרך של פסיקת בתי משפט בהיעדר חקיקה מתאימה. תשובתה של מערכת המשפט הישראלית לאותם עשרות שנים נעדרי חקיקת-יסוד פורמאלית בתחום הערכים הייתה משפט חוקתי מקובל. אמנם בתי המשפט נמנעו לחלוטין מלבטל חוקים של הכנסת בהיעדר הסמכה מפורשת בחוקי יסוד, אך במקרים השכיחים, בהם אין חוק או שניתן לפרש חוק קיים בכמה דרכים, פיתחו בתי המשפט פרק ערכים חוקתי בדרך של משפט מקובל ועיצבו באמצעותו את המשפט הישראלי. כך למשל קבע בית המשפט העליון עוד בשנת 1949 כי חופש העיסוק היא זכות יסוד במשפט הישראלי ופסל החלטה של שר המשטרה שהגבילה אדם מלעבוד בייצוג אחרים בעת מבחן הרישוי 22 השנתי של רכבם. בהלכה מפורסמת אחרת קבע בג"צ כי חופש הביטוי מהווה ערך יסוד במשפט חוק יסוד: מקרקעי ישראל. חוק יסוד: הצבא. חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. חוק יסוד: הכנסת, סעיף 4. בג צ 1/49 בז'רנונ' שר המשטרה, פ"ד ב (1949). 80

10 23 הישראלי ומנע את סגירתם של העיתונים קול העם ואל-איתיחאד. במקרה אחר פסל בית 24 המשפט חקיקת עזר עירונית הפוגעת בחופש מדת של מגדלי חזירים. בשנות השישים פיתח בית המשפט את המשפט החוקתי המקובל גם אל עבר הזכות לשוויון ומנע ממועצה מקומית להפלות 25 בין יהודים רפורמים ליהודים אורתודוקסים במתן זכות לשכור מבני ציבור. הזכות לכבוד האדם הוכרה אף היא במסגרת המשפט החוקתי המקובל בישראל בפסק דין שפסל נוהל שטיפת 26 קיבה לאסירים החוזרים מחופשה לצרכי חיפוש סמים. בדרך זו של משפט מקובל פיתח בית המשפט את פרק הערכים במשפט החוקתי הישראלי ללא עיגון פורמאלי של ערכים אלו בחוקי יסוד ואף ללא עיגונם בחקיקה רגילה. ערכיו של המשפט החוקתי המקובל אמנם לא הגיעו לרף המשפטי של פסילת חוקים באופן חזיתי אך הם חלשו על כלל המערכת המשפטית כעקרונות יסוד אשר חייבו את כלל הרשות המבצעת והיוו עוגן מחייב לפרשנותם של חוקי הכנסת בידי בתי המשפט. על פי מגילת העצמאות, ערכי היסוד של מדינת ישראל כוללים לא רק ערכי יסוד של זכויות אדם מן הסוג שמנינו בפסקה הקודמת אלא גם את ערכיה של ישראל כמדינת לאום יהודית. המשפט המקובל הישראלי שמר אמונים לשני סוגי הערכים המנחים את מגילת העצמאות: ערכי זכויות האדם והן ערכיה של ישראל כמדינת לאום יהודית. הן במסגרת פסק דין משנת 1965 שנסוב אודות החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול השתתפות בבחירות של רשימת מועמדים השוללת את אופייה היהודי של ישראל, הגדיר בית המשפט העליון את שמירת זהותה היהודית של ישראל כערך-על במשפט הישראלי: "לא יכול להיות ספק בדבר - וכך מלמדים ברורות הדברים שהוצהרו בשעתו בהכרזה על הקמת המדינה - כי לא זו בלבד שישראל היא מדינה ריבונית, עצמאית, השוחרת חופש ומאופיינת על ידי משטר של שלטון העם, אלא גם שהיא הוקמה "כמדינה יהודית בארץ ישראל", כי האקט של הקמתה נעשה בראש וראשונה בתוקף "זכותו הטבעית וההיסטורית של העם היהודי לחיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית, 27 וכי היה בו באקט זה משום הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל"... נצחיותה של ישראל קונסטיטוציונית" להפעיל סמכות מסמכויותיה. [במובן המפורט בפסקה הקודמת אשר חלילה לה לרשות כלשהי של המדינה... "עובדת יסוד היא א.ב.] להתכחש אליה בבואה שאם לא תאמר כן...פירוש הדבר יהיה סתירה מוחלטת להיסטוריה של העם היהודי ולכיסופיו, לרבות הסתירה לעובדת השואה... אשר הוכיחה בג"צ 73/53 קולהעםנ' שרהפנים, פ"ד ז, (1953). 871 בג"צ 122/54 אקסלנ' ראש, בג"צ 262/62 פרץנ' חבריהמועצהובניהעירשלאיזורנתניה, פ"ד ח (1954) כפרשמריהו, פ"ד טז (1962) ב ג"צ 355/79 קטלןנ' שירותבתיהסוהר, פ"ד לד( 3 ) (1980). 294 בג"צ 1/65 ירדורנ. יו"רועדתהבחירותהמרכזיתלכנסתהשישית, פ"ד יט( 3 ), ,

11 מחדש... את ההכרח בפתרון בעיית העם מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ 28 ישראל" להלן נעסוק בפסק דין זה, בצד פסקי דין נוספים בהם פיתח בית המשפט העליון הגנה על ערכי יסוד של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית בדרך של משפט מקובל. מסקירתנו עד כה עולות שתי מסקנות: המשפט הישראלי ידע להגן על ערכים שנתפסו כערכי יסוד של המדינה והציב אותם כערכי יסוד מחייבים החולשים על המשפט הישראלי בכללו, גם בעידן בו המשפט הישראלי היה נעדר עיגון פורמאלי של ערכים בחוקי יסוד. שופטי בית המשפט העליון שעיצבו את המשפט החוקתי המקובל של ישראל באותה תקופה, הקפידו לבטא את שני סוגי ערכי היסוד הקבועים במגילת העצמאות: הן את ערכיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי והן את ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם ואזרח..1.2 עידן המשפט החוקתי המקובל הגיע לקיצו בתהליך שזכה לכינוי "המהפכה החוקתית". בשנת 1992 חוקקה הכנסת שני חוקי יסוד שעניינם הפרק הערכי בחוקה - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. בית המשפט קבע בעקבות חקיקת יסוד זו כי לחוקי היסוד תוקף חוקתי מייד עם חקיקתם ופסל את העמדה לפיה חוקי היסוד הם חוקים רגילים שנועדו 29 להפוך לבעלי תוקף חוקתי רק בעת כינון חוקה שלמה בעתיד. בעקבות קביעה עקרונית זו החל בית המשפט לפסול חוקים של הכנסת כאשר מצא אותם פוגעים בזכויות האדם הקבועות באותם 30 שני חוקי יסוד שלא על פי התנאים הקבועים בהם. כך עברה ישראל מהפכה חוקתית. מהפכה זו באה לידי ביטוי בשני היבטים עיקריים: הראשון התבטא בסמכות חדשה של בית המשפט לפסול חוקים על בסיס התנגשותם בערכי יסוד. מדובר כאמור, בפעולה אשר בית המשפט לא ראה עצמו מוסמך לה בעידן המשפט החוקתי המקובל. ההיבט השני של המהפכה החוקתית הוא מעבר מעידן של משפט חוקתי מקובל הנשען על פסקי דין בלבד, לעידן של משפט חוקתי פורמאלי המעוגן המשפט ראה בהם סעיפי חוקה פורמאלית לכל דבר ועניין. בחוקי יסוד שנחקקו בידי הכנסת ובית שם, שם. ע"א 6821/93 בנקהמזרחינ' מגדלכפרשיתופי, פ"ד מט( 4 ) (1995) ראו למשל: בג צ 1715/97 לשכתמנהליההשקעותבישראלנ' שרהאוצר, פ"ד נא( 4 ) (1997). 367 בג"צ 6055/95 צמחנ' שרהבטחון, פ"ד נג( 5 ) (1999). 241 בג"צ 1030/99 אורוןנ' יו"רהכנסת, פ"ד נו( 3 ) (2002). 640

12 ד[ 31 מהפכה חוקתית זו זכתה לביקורות בלתי מבוטלות ובכלל זה שופטי מיעוט שהשתתפו בפסקי 32 הדין המכוננים את אותה מהפיכה חוקתית הציגו גישות אלטרנטיביות לאותה מהפכה חוקתית. ביקורות אלה אינן מעניינו של נייר עמדה זה. מבחינת המשפט הפוזיטיבי של ישראל המהפכה החוקתית התקבעה בפסיקת בית המשפט העליון, המחייבת את כלל מערכת המשפט, באורח חד משמעי. בעקבות התפתחויות אלה, טענו חברי כנסת כי לא התכוונו למהפכה חוקתית כזו בעת שהצביעו 33 בעד אותם חוקי יסוד והבטיחו שלא יתמכו בחוקי יסוד נוספים. ואכן, בעשרים השנים שחלפו 34 מאז שנת 1992 לא נחקק כל חוק יסוד חדש. לנוכח בלימת מהלך חקיקת חוקי היסוד הערכיים בכנסת, פתח בית המשפט במהלך של יצירת זכויות אדם חדשות בדרך של פרשנות רחבה של חוקי היסוד שנחקקו. כך למשל, הזכות לשוויון המהווה זכות קלאסית בחוקות של מדינות שונות, לא נכללה בחוקי היסוד של 1992 ואף הוסרה במפורש מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בהצבעה שקיימה הכנסת. בכל זאת, בית המשפט קבע כי מרכיביה העיקריים של הזכות לשוויון יקבלו אף 35 הם מעמד חוקתי במסגרת פרשנות מרחיבה של המושג "כבוד האדם" הקבוע בחוק היסוד. בדרך 36 זו התפתחה המהפכה החוקתית, ומוסיפה להתפתח, לעבר מגילת זכויות אדם רחבה כאשר בית המשפט מעגן את הזכויות באופן פורמאלי בחוקי היסוד שקיבלה הכנסת בשנת בזכות לכבוד המנויה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובפרט מסיכום פרק זה עולה כי את המשפט החוקתי הישראלי לאורך שנותיה של המדינה ניתן לחלק לשני עידנים: 1. עידן המשפט החוקתי המקובל מהקמת המדינה ועד לשנת ראו למשל: משה לנדוי "מתן חוקה לישראל בדרך פסיקת בית המשפט" משפטוממשלג 697 (1996). רות גביזון "המהפכה החוקתית, תיאור המציאות או נבואה המגשימה את עצמה?" משפטיםכח (1997). 21 ראו למשל פסק דינו של השופט חשין בעניין בנק המזרחי, לעיל הערה 29. ראו למשל דבריו של ח"כ חיים רמון: "אני רוצה להזכיר לחברי הבית כיצד חוקקנו בשלהי הכנסת השתיים עשרה את חוקי היסוד. אני הייתי אז יושב ראש סיעת העבודה... אפילו ח"כ אמנון רובינשטיין, בוודאי לא אני לא חשבנו שתהא פרשנות כפי שבית המשפט פירש... אני קורא למהפכה החוקתית הזו: מהפכה חוקתית באקראי, כי המחוקק לא התכוון לה" "כ 168, (התשנ"ח). מובא אצל ספיר 2010 לעיל הערה 128]. 10, בהקשר זה אינני כולל את החלפת חוק יסוד הממשלה בעת שינויי שיטת הבחירות לבחירה ישירה של ראש ממשלה ובחזרה לשיטה הנוכחית. 35 ראו למשל: בג"צ 212/03 חרותנ' יו"רועדתהבחירותהמרכזיתלכנסתהשש-עשרה, פ"ד נז( 1 ) (2003) 750 בג"צ 6298/07 רסלרנ' כנסתישראל (פורסם באתר הרשות השופטת, ) 36 ראו למשל: בג"צ 10662/04 חסןנ' המוסדלביטוחלאומי (פורסם באתר הרשות השופטת, ) בג"צ 8300/02 נסרנ' ממשלתישראל (פורסם באתר הרשות השופטת, )

13 ב( ב( 2. עידן המשפט החוקתי הפורמאלי משנת 1992 ואילך. ג. זהות לאומית מול זכויות אדם בישראל: הפרת האיזון 37 מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית. כך נקבע בהחלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות, כך נקבע בהכרזת העצמאות וחשוב מכך: כך תופס אותה הרוב המכריע בקרב אזרחיה. על כן אך טבעי הוא שהמשפט הישראלי יכיר בערך יסוד זה של זהותה של ישראל כמדינת הלאום היהודי כערך חוקתי החולש על המשפט הישראלי. מדינת ישראל הוקמה אף 40 כמדינה דמוקרטית שהתחייבה לשמור על זכויות אדם וגם כך תופס אותה רוב מכריע בקרב אזרחיה. לפיכך ערכי היסוד של מדינת ישראל מורכבים ממחויבות לזהותה הלאומית היהודית יחד עם מחויבות לזכויות אדם. בפרק הקודם הצבעתי על כך שבמשך 44 שנים המשפט החוקתי הישראלי בתחום הערכים התבסס על משפט מקובל יציר פסיקה. הצבעתי על כך שבאותה תקופה השכילו שופטי בית המשפט העליון לפתח משפט מקובל הניצב על שני האדנים הערכיים המאפיינים את ישראל: מדינת לאום יהודית המחויבת גם לערכי זכויות אדם ואזרח. כפי שנראה בהמשך, מחויבותו של בית המשפט העליון לזהותה היהודית של ישראל הייתה נחרצת ונתפסה כתנאי לקיומה של המדינה. לכן במצב של קונפליקט בין זכות אזרח לבחור ולהיבחר לבין הגנה על זהותה היהודית של ישראל העדיף בית המשפט לפסול רשימת מועמדים בבחירות אשר ביקשה להחליף את זהותה היהודית של המדינה. המשפט המקובל הישראלי סרב אפוא לאפשר לערך יסוד אחד מתחום זכויות האזרח לפגוע בערך היסוד של ישראל כמדינתו של העם היהודי. יש לציין כי בעידן המשפט החוקתי המקובל, דווקא ערכיה של ישראל כמדינתו של העם היהודי 41 עוגנו לא פעם בחקיקה ראשית. בדרך זו קבע למשל חוק משנת 1952 כי: 37 המונח מדינה יהודית יכול להתפרש בשני מובנים: מובן המתייחס לדת היהודית ומובן המתייחס ללאום היהודי. מקורות שונים אליהם אתייחס להלן מדברים על "מדינה יהודית" מבלי לפרש בלשון הטקסט האם כוונתם לדת או ללאום היהודי. יחד עם זאת, עיון בהקשרם של המקורות השונים שנביא מראה שהביטוי "מדינה יהודית" מתייחס בראש ובראשונה למדינתו של העם היהודי. לפיכך בדיוננו להלן נשתמש בביטוי "מדינה יהודית" במובן של מדינת העם היהודי. UN General Assembly Resolution 181 (partition plan), November 29, See also at: הכרזה על הקמת מדינת ישראל. (להלן: "הכרזת העצמאות"). שם. ראו למשל: חוק השבות, התש"י (להלן: "חוק השבות") סעיף 1; חוק האזרחות, התשי"ב (להלן: "חוק האזרחות") סעיף 2; חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל התשי"ג 1952; חוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד 1953; חוק יסודות המשפט, התש"ם 1980; פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח- 1948, )(1); חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט ; סעיף 18 א(א); חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951, סעיף 7 ;( חוק העונשין התשל"ז- 1977, 13 סעיף חוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י ; חוק נכי רדיפות הנאצים, 13

14 מדינת ישראל רואה עצמה כיצירת עם ישראל כולו, ושעריה פתוחים, בהתאם לחוקיה, לכל יהודי.1 42 הרוצה לעלות אליה. יחד עם זאת, בכל הנוגע לעיגון ערכיה של ישראל כמדינת לאום יהודית בחוק יסוד, נותר המחוקק שותק, בדיוק כמו בכל הנוגע לערכי זכויות אדם ולכן לעניין המשפט החוקתי ב שנותיה 44 הראשונות של ישראל ערכיה של ישראל כמדינה יהודית וערכי זכויות האדם נהנו יחדיו מהגנת המשפט המקובל. כאשר המשפט החוקתי הישראלי עבר מעידן של משפט מקובל לעידן של משפט חוקתי פורמאלי המעוגן בחוקי יסוד, פורמאלית בחוקי יסוד. אך טבעי היה ששני הערכים שהנחו את המשפט המקובל בישראל יעוגנו הן ערכיה של ישראל כמדינה יהודית והן ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם ואזרח. כמו כן, בקבוצת הרוב היהודית קיים קונסנזוס על כך שחוקה ישראלית 43 צריכה לכלול בבסיסה את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. לכן בעת בה מפעל חוקי היסוד פרץ את תחום הפרק המשטרי בו התגדר עד 1992, אך טבעי היה שיחקקו חוקי יסוד המעגנים הן את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית והן את ערכי זכויות האדם והאזרח בה. אלא שלא כך קרה. מפעל חוקי היסוד הערכיים נגדע באיבו וישראל נותרה עם מגילת ערכים חלקית. אך חמור מכך: ישראל נותרה עם מערכת ערכים חוקתית בלתי מאוזנת. הכנסת חוקקה שני חוקי יסוד המעגנים רק חלק מערכיה בתחומי זכויות האדם ואילו ערכיה כמדינה יהודית לא זכו לחוק יסוד משלהם. כמפורט לעיל, בית המשפט מצא דרך פרשנית להרחיב את מגילת זכויות האדם החוקתית מזכויות המנויות מפורשות בחוקי היסוד אל עבר זכויות שאינן מנויות בהם, בדרך של פרשנות מרחיבה של זכויות האדם המנויות. אך לעומת זאת, ערכיה של ישראל כמדינה יהודית מהווים סוג נפרד של ערכים ובית המשפט לא מצא דרך לתלות אותם בפרשנות שני חוקי היסוד שנחקקו בשנת אמנם המחוקק הישראלי הבהיר את מחויבותו לשני סוגי הערכים כבר בחוקי היסוד שנחקקו בקובעו כי מטרתם "לעגן את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית 44 ודמוקרטית", אך בהיעדר חוק יסוד מיוחד הקובע את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית, ולנוכח הכרעתו הפרשנית של בית המשפט, נותרה זהותה היהודית של ישראל מחוץ למהפכה החוקתית. 42 התשי"ז ; חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי"ז 1957; חוק זכרון השואה והגבורה יד ושם, התשי"ג ; חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט ; חוק איסור הכחשת שואה, התשמ"ו ; חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג 1953, בסעיף 2(4). חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל תשי"ג 1952, סעיף לישראל: 44 ראו שתי הצעות החוקה המרכזיות שעמדו על שולחנה של ועדת החוקה של הכנסת השבע עשרה כאשר דנה בכינון חוקה חוקהבהסכמה הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה (2005). חוקהלמדינתישראל מוגשת ע"י המכון לאסטרטגיה ציונית (2006). ראו: חוק יסוד: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף 1 א. חופש העיסוק, סעיף 2.

15 המהפכה החוקתית החלקית שברה אפוא את שותפות הערכים ההיסטורית בין ערכיה של ישראל כמדינה יהודית לבין ערכיה של ישראל כמדינה המחויבת לזכויות אדם אוניברסליות. עידן המשפט החוקתי הפורמאלי החליף את עידן המשפט החוקתי המקובל אך בתחליף החוקתי שהוגש לאזרחי ישראל נשמטה ההגנה הנחרצת שאפיינה את המשפט המקובל ביחס לאופייה של ישראל כמדינה יהודית. ישראל עברה אפוא לא רק מהפכה חוקתית מבחינת סמכות בית המשפט לבטל חוקים אלא מהפכה מבחינת מפת הדרכים הערכית שלה: ישראל הפכה ממדינה שמשפטה החוקתי מבטא ערכים של זכויות אדם ושל מדינה יהודית כאחד למדינה אשר משפטה החוקתי מבטא ערכים של זכויות אדם ולא מבטא ערכים של מדינה יהודית. אמנם ערכיה של ישראל כמדינה יהודית נותרו ערכים המלווים את המשפט הישראלי. אך העובדה שערכים אלו לא זכו למעמד חוקתי פורמאלי ולעומתם ערכי זכויות האדם האוניברסליים שודרגו למעמד חוקתי יצרה היררכיה בין הערכים. אם בעבר, בסוגיות משפטיות בהן קיים מתח בין ערכיה של ישראל כמדינה יהודית לבין ערכי זכויות-אדם אוניברסליים, מצא בית המשפט איזון פורה ומשלים בין הערכים, הרי שבעקבות המהפכה החוקתית החלקית ערכי המדינה היהודית נתפסים כנחותים בסוגיות מעין אלו ודינם לסגת. ישנם כאלה הסבורים כי ישראל צריכה להפסיק להיות מדינת לאום של העם היהודי או שעליה להחליש באורח דרמטי מרכיב זה בזהותה. בעלי תפיסות כאלה בוודאי מברכים על המצב החוקתי החדש. אך דומה כי מבחינת הזרם המרכזי בחברה הישראלית, בבית המחוקקים שלה ובבית המשפט העליון, מדובר בתקלה. קיימת הסכמה ערכית עקרונית כי המשפט הישראלי צריך לאזן בין ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בדומה לאיזון שאפיין את עידן המשפט החוקתי המקובל. אך מגילת הערכים המקוטעת שהציבה הכנסת בפני בית המשפט יצרה מצב משפטי בו ערכיה של ישראל כמדינה יהודית סובלים מנחיתות קשה, בניגוד לעמדות הערכיות הרווחות בציבור הישראלי, בבית המחוקקים ובבית המשפט. כפי שנטען להלן, הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום נועדה להחזיר את המשפט החוקתי בישראל בחזרה לקונסנזוס ערכי ציוני זה. 15

16 ד. ערכי ישראל כמדינה יהודית בעידן המשפט החוקתי המקובל עד כה הצגתי את השינוי הדרמטי שחווה המשפט הישראלי על בסיס ניתוח מופשט של מקורות המשפט החוקתי בישראל בעידן המשפט המקובל לעומת עידן המהפכה החוקתית החלקית המאפיין את המשפט הנוכחי בישראל. בשלב זה של המאמר אפנה לבחון את הקביעה המופשטת הזו לנוכח המשפט המעשי בפסקי דין קונקרטיים. אבקש להצביע על שינוי דרמטי ביחסו של בית המשפט העליון לסוגיות הנוגעות לזהותה של ישראל כמדינה יהודית, בין עידן המשפט החוקתי המקובל לבין עידן המשפט החוקתי הפורמאלי. בדרך זו אראה שחוסר האיזון העכשווי בין ערכיה של ישראל כמדינה יהודית לבין ערכי זכויות אדם אחרים לא נותר מושג מופשט בספר החוקים אלא גורם לתוצאות ברורות בחברה הישראלית באמצעות פסיקת בתי המשפט בסוגיות מאוד מעשיות. בפרק זה אבחן את פסיקת בית המשפט בעידן המשפט החוקתי המקובל במספר סוגיות הנוגעות לזהותה של ישראל כמדינת לאום. בפרק הבא אבחן את פסיקת בית המשפט באותן סוגיות בעידן המשפט החוקתי הפורמאלי ואבקש להצביע על שחיקה משמעותית של משקל זהותה היהודית של ישראל בפסיקה העכשווית לעומת הפסיקה בעידן המשפט החוקתי המקובל. אני סבור כי המניע לשינוי זה הוא החלקיות וחוסר האיזון של מפעל חוקי היסוד הערכיים משנת לפיכך המלצתי היא להחזיר את המשפט הישראלי למורשתו הדואלית ולמחויבותו החוקתית גם לערכיה של ישראל כמדינת לאום יהודית באמצעות עיגון חוקתי פורמאלי של זהותה זו באמצעות חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. ד. 1. הקצאת קרקעות להתיישבות יהודית ייעוד קרקעות להתיישבות יהודית בארץ ישראל אפיין את הפרויקט הציוני משחר הקמתו. הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) שימשה זרוע מרכזית וחיונית של התנועה הציונית לשם הגשמת יעד 45 זה. הקונגרס הציוני החמישי, שהתכנס בבאזל בשנת 1901 החליט על הקמתה של קק"ל. 46 בעקבות החלטה זו הוקמה קק"ל כחברה בערבון מוגבל שנרשמה באנגליה בשנת תזכיר 47 קק"ל קובע כי מטרתה העיקרית היא רכישת קרקעות לשם יישוב יהודים בישראל. כמו כן מטיל 48 התזכיר איסור על העברת בעלות בקרקעותיה. מטרותיה של הקק"ל מומשו כפשוטן. קק"ל רכשה אדמות בארץ ישראל, נמנעה מלמכרם, והחכירה אותם ליהודים בלבד ראו תשובת קק"ל לעתירה בבג"צ 9010/04 המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ואח' נ. מינהל מקרקעי ישראל ואח'. את התשובה ניתן למצוא באתר קק"ל באינטרנט בכתובת:. 46 תשובת קק"ל. 47 תזכיר קרן קיימת לישראל, ילקוטהפרסומים, 48 שם. תשי"ד -1954, מס' 354, עמ' 1196, סעיף 3 א.

17 בשלושים שנותיה הראשונות המשיכה מדינת ישראל הצעירה במדיניות ניהול קרקעות ברוח יעדי קק"ל והקצתה קרקעות רבות להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד. לא אחת, אף הפקיעה המדינה קרקעות של אזרחים ערבים לשם הקמת יישובים ליהודים בלבד. המדינה העניקה לקק"ל 49 מעמד סטטוטורי ואף הסמיכה אותה להפקיע קרקעות. המדינה וקק"ל אף חתמו על אמנה 50 המצהירה על שותפות אינטרסים וניהול קרקעותיה של קק"ל הועבר לאחריותו של מינהל 51 מקרקעי ישראל. במצב עניינים זה, כלל לא עלתה על סדר יומו של בית המשפט השאלה האם המדינה רשאית להקצות קרקע להתיישבות יהודים בלבד והשאלה הונחה לראשונה לפתחו של בית המשפט 52 העליון רק בשנת חברה ממשלתית, שעסקה באותה עת בשיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, פנתה לציבור בהצעה לרכוש זכות חכירה בדירות שבנתה. הפנייה כוונה ל"אזרח ישראל שהוא תושב בה ושירת בצה"ל או קיבל פטור משירות בצה"ל, או שירת באחד 53 הארגונים העבריים שמלפני , או עולה חדש שהוא תושב ישראל." מוחמד סעיד בורקאן, דת. ערבי אזרח ירדן, תושב קבע בישראל, שהתגורר בעברו בשטח הרובע היהודי, ביקש לחכור דירה מאותו היצע, ופנייתו נדחתה בשל אי עמידתו בתבחינים שנקבעו. הגם שבפנייה לא נאמר במפורש שערבי איננו רשאי לחכור דירה ברובע היהודי, בורקאן עמד על כך שבפועל משמעותם המעשית של התבחינים היא בדיוק זו. בורקאן עתר לבג"צ בטענה שהקריטריון המונע ממנו לחכור דירה נגוע באפליה אסורה בין בני אדם או בין תושבי המדינה, מחמת לאום או בית המשפט דחה, פה אחד, את העתירה. את חוות-הדעת העיקרית כתב השופט חיים כהן. כהן תמך יתדותיו בחמישה טיעונים. שני טיעונים התבססו על העובדה שהעותר אינו אזרח ישראלי, וככזה רשאית המדינה להפלותו ביחס לאזרחי ישראל. טיעון שלישי התייחס להיסטוריה המיוחדת של העיר העתיקה. כהן הסביר כי "צורך בשיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה התעורר רק מפני שצבאות ירדן פלשו אליו וגירשו את היהודים ושדדו רכושם והרסו בתיהם. הדברים הוא שהשיקום בא לשם החזרת עטרת הישוב היהודי בעיר העתיקה לישנה, שליהודים יהא שוב, כמו שהיה בעבר, רובע המיוחד להם, מטבע כדי ליד רובעי המוסלמים והנוצרים והארמנים". טיעון רביעי הכיר בזכות לדיור בדלני על בסיס לאום לבני כל הדתות ובכלל זה לבני קבוצת הרוב היהודית: "אין כל הפליה פסולה בייחודם של הרובעים הללו, רובע רובע ועדתו." טיעון חמישי, דיוני, התבסס על העובדה שהעותר רואה עצמו מחויב למצוות הדת המוסלמית, 49 חוק קרן קיימת לישראל תשי"ד י"פ תשכ"ח חוק מינהל מקרקעי ישראל תש"ך (בשנת 2009 שונה שם החוק לחוק רשות מקרקעי ישראל תש"ך כשבמסגרת תיקון החוק נחלש דרמטית מעמדה של קק"ל). בנוסף, נקבעו עקרונות לניהול כלל מקרקעי המדינה ברוח האמנה בין קק"ל לבין המדינה בחוק יסוד: מקרקעי ישראל ובחוק מקרקעי ישראל תש"ך בג"ץ 114/78, מוחמד סעיד בורקאן נ' שר האוצר ואח', פ"ד לב( 2 ), שם, (1978) 800 (להלן: "הלכת בורקאן").

18 א( ע( האוסרת עליו למכור קרקע ליהודים. השופט כהן קבע כי בכך איבד העותר את זכותו לתבוע שמדינת ישראל תימנע מלהפלות מוסלמים בהקצאת קרקעות. המשפט החוקתי המקובל הצדיק אפוא הקצאת קרקעות להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד לצד שמירת זכויות גם של קבוצות מיעוט להתיישבות בדלנית. ד. 2. שפה עברית שפה לאומית היא אחד המאפיינים הבולטים ביותר באפיונן של מדינות עם מורשת תרבותית מסוימת. גם מדינות שאינן מדינות לאום מאמצות שפה מסוימת כשפת מדינה ולא פלא אפוא שמדינות לאום מזוהות עם השפה של הלאום המתגדר בהן. היטיב לבטא זאת הנשיא ברק: "לשון אינה רק כלי ביטוי אישי. היא כלי ביטוי לאומי. היא נכס תרבותי. היא נכס של האומה כולה... לשון אכן, מבטאת אחדות לאומית. היא הדבק המחבר בני חברה לעם, לאומה ולמדינה. היא סמל. כך לעניין כל לשון. כך בוודאי לעניין הלשון העברית. תחייתה של מדינת ישראל מלווה בתחיית הלשון העברית... טול ממדינת ישראל את הלשון העברית, ונטלת ממנה את נשמתה. המאבק לעצמאות מדינית והמאבק לחידוש פניה של הלשון העברית שזורים וקשורים אלה באלה. 54 כאן האינטרס הציבורי בקיומה, שמירתה ופיתוחה של הלשון העברית. " האם ידע בית המשפט בעידן המשפט החוקתי המקובל לשמור על מעמדה הייחודי של השפה העברית? בטרם נשיב על שאלה זו עלינו להתייחס לחקיקה המחייבת בישראל בתחום השפות. המצב בעניין זה אינו ברור. סימן 82 לדבר המלך במועצתו העניק לעברית, לערבית ולאנגלית 55 מעמד שווה כשפות רשמיות. פקודת סדרי השלטון והמשפט, שנתקבלה מיד עם קום המדינה, ביטלה את מעמדה הרשמי של השפה האנגלית והכריזה על רציפות המשפט המנדטורי. חיבור שני נתונים אלה מוביל לכאורה למסקנה שלישראל יש שתי שפות רשמיות שוות מעמד: עברית וערבית. אולם, מסקנה זו מתערערת לנוכח העובדה שישנם כמה חיקוקים משמעותיים המעניקים בלעדיות לשפה העברית בנושאים מרכזיים, עובדה שממנה ניתן להסיק שאף שסעיף 82 לא בוטל 58 באופן ישיר, חקיקה מאוחרת שללה מעמדה הרשמי של השפה הערבית. מצב חוקי בלתי ברור זה מאפשר לבית המשפט חופש פעולה בסוגיה זו. נפנה עתה לבחון את פסיקות בית המשפט העליון בסוגיית בכורתה של השפה העברית בעידן המשפט החוקתי המקובל. 54 עניין ראם, (,2738 ( 55 סימן 82 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל , חא"י כרך ג', 56 פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח- 1948, סעיף 15 ב(.( 57 שם, סעיף לסקירה ודיון ראו: אביעד בקשי האמנםהערביתשפהרשמיתבישראל? (2011). 18

19 בשנותיה הראשונות של המדינה העניק בית המשפט לעברית מעמד ברור של בכורה. למשל, בעתירה שהוגשה לבג"צ בשנת 1955 טען עותר יהודי, תושב שכונה יהודית בירושלים, לפטור 59 מחובת תשלום עירוני עבור בניית תשתית ביוב, בשל העובדה שהעירייה לא מילאה את החובה, הקבועה בחוק עזר מנדטורי, לפרסם את ההודעה על חובת התשלום גם בשפה הערבית. השופט זילברג דחה את העתירה. בפסק-הדין הוצגה תזה לפיה הקמתה של מדינת ישראל (כמדינה יהודית) הובילה לביטול משתמע של מעמדה הרשמי של השפה הערבית ולהותרת העברית כשפה הרשמית היחידה. בפועל הותיר בית המשפט תזה זו תלויה ועומדת וביסס את הכרעתו כנגד העותר על פרשנות מצמצמת ביותר לסימן 82. בית המשפט פסק כי רק מי שנפגע באופן ישיר מחוסר יכולתו להבין שפה שונה מערבית רשאי להעלות טענות ביחס להימנעות הרשויות משימוש בה, מה שלא התקיים בנסיבות העניין שנדון בעתירה. פסיקות משנות השישים והשבעים שבו ועיגנו את התפיסה לפיה השפה הערבית אינה במעמד שווה לעברית וכי האפשרות לקבלת סעד בגין הפרת החובה לפרסם בשפה הערבית מותנית בהוכחה שהדבר מנע בפועל מן האזרח נגישות לשונית למידע שלטוני. אם כן, בית המשפט בעידן המשפט המקובל הכיר במדרג לשוני בישראל: השפה העברית נתפסה כשפה שהפרסומים בה מכוננים סטטוס משפטי בעוד לשפה הערבית ניתן מעמד פונקציונלי המעניק לדובריה זכות לנגישות לשונית לשירותי השלטון. נציין כבר כעת שזהו ההסדר המוצע בהצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. ד. 3. הגירה לא יהודית מאפיין מרכזי נוסף למדינת לאום הוא מדיניות ההגירה אליה המאפשרת לאזרחים זרים בני 62 התפוצה הלאומית של הלאום המוגדר בה להגר אליה בקלות. להלן ניגע בחוק השבות המהווה חריג לדיון במאמר זה מכיוון שההסדרים בעניינו עוגנו פורמאלית כבר בתחילת עידן המשפט החוקתי המקובל. אך צדו השני של מטבע ההגירה במדינות לאום הוא צמצום אפשרויות ההגירה אל המדינה של אזרחים זרים שאינם בני פזורת הלאום המוגדר במדינה. חוק האזרחות השאיר לשיקול דעתו של שר הפנים את שיקול הדעת האם לאפשר הגירה לישראל למי שאינם יהודים או בני משפחות יהודים. בפועל מדיניות שרי הפנים לאורך חמישים שנותיה הראשונות של המדינה מנעה מעמד ממהגרים שאינם זכאי שבות. מדיניות זו נתפסה כל כך מובנת מאליה עד שלא ניתן למצוא פסקי דין המתלבטים בשאלה האם ניתן לחייב את שר הפנים לקלוט בישראל מי שאינם יהודים. לא בכדי פסקי הדין בסוגיית ההגירה לישראל עסקו בשאלות כגון מי ע"א 148/54 קהאנ' עירייתירושלים, פ"ד ט, (1955) בג"צ 297/65 אל-הוארי נ' יו"רועדתהבחירותלעיריתנצרת, פ"ד יט( 3 ) (1965). 279 בג"צ 527/74 ח'לףנ' הוועדההמחוזיתלתכנוןולבניה, מחוזצפון, פ"ד כט( 2 ) (1975) למשפט משווה בתחום זה ראו: אלכס יעקבסון ואמנון רובינשטיין ישראלומשפחתהעמים מדינתלאוםיהודיתוזכויות האדם (2003).

20 הוא יהודי?, מה היא קהילה יהודית? או מי הוא גר?. התפיסה הייתה שריבונות שר הפנים ביחס להגירה לא יהודית היא מלאה וכפי שתיארנו שרי הפנים לדורותיהם אכן נמנעו כמעט לחלוטין ממתן מעמד בישראל למי שאינם זכאי שבות. יתרה מכך, אף במצבים בהם התבקש מתן מעמד לאזרח זר שאיננו זכאי שבות על רקע נישואיו עם אזרח ישראלי, לא מוצאים אנו התערבות של בתי המשפט בעידן המשפט המקובל. אמנם בסוגיה זו המחוקק עצמו התווה מנגנון התאזרחות מקל הכפוף לשיקול דעתו של שר הפנים ושרי הפנים אכן נהגו להעניק מעמד בישראל למהגרי משפחה, אך מבחינת פסיקת בתי המשפט לא 66 נמצאה כל התערבות במדיניותם של שר הפנים עד לשנת יתרה מכך, שרי הפנים לאורך אותם חמישים שנה מלקבוע קריטריונים המעניקים זכות למעמד בישראל על רקע בקשת איחוד משפחות בתנאים כאלה או אחרים. גם בעניין זה, עד לשנת 1999 לא מצאנו התערבות של בית משפט. אם כן, בסוגיית הגירה לא יהודית לישראל עידן המשפט המקובל התאפיין באי התערבות של בית המשפט במדיניות מצמצמת ביותר של שרי הפנים במתן מעמד למבקשי הגירה שאינם זכאי שבות. ד. 4. השתתפות פוליטית 67 בשנת 1965 נפסלה לראשונה רשימה מלהתמודד בבחירות לכנסת, על בסיס השקפת עולמה, 68 כשועדת הבחירות המרכזית פסלה את "הרשימה הסוציאליסטית," שמטרותיה העיקריות היו "השגת שוויון לעם הערבי והענקת מלוא האפשרויות לעם הערבי, גם בשטח ישראל, לבטא סולידריות ושותפות עם גלי השחרור הלאומי בזירת המזרח התיכון באותה המידה שהעם היהודי 69 בארץ הזאת דרש והשיג זכות זו משלו, וכל זאת לטובת המדינה". בא כוחה של הרשימה הסוציאליסטית עתר לבג"צ כנגד החלטת הפסילה, אך בג"צ דחה את עתירתו. הנשיא אגרנט והשופט זוסמן קבעו, בדעת רוב, שלמרות שבישראל לא הייתה באותה עת כל חקיקה המאפשרת פסילת מפלגות על רקע אידיאולוגי, ניתן לפסול רשימה שמעוניינת לפגוע בג"צ 72/62 רופאייזןנ' שרהפנים, פ"ד טז, (1962) בג"צ 58/68 שליטנ' שרהפנים, פ"ד כג( 2 ), (1970). 477 בג"צ 482/71 קלרקנ' שרהפנים, פ"ד כז (1), 113 (1972). בג"צ 467/75 האשינסנ' שרהפנים, פ"ד ל (3), 148 (1976). בג"צ 230/86 סוזןמילרנ' שרהפנים, פ"ד מ (4), 436 (1986) בג"צ 264/87 תנועתש"סואח' נ' מנהלמינהלהאוכלוסיןבמשרדהפנים, פ"ד מג( 2 ), (1989). 737 בג"צ / סטמקהנ' שרהפנים, נג (2) 728.(1999) בג"צ 1/65 ירדורנ' יו"רועדתהבחירותהמרכזיתלכנסתהשישית, פ"ד יט( 3 ), (1965) 365 (להלן: "ענייןירדור") ועדת הבחירות המרכזית מורכבת מנציגי המפלגות המיוצגות בכנסת ובראשה עומד שופט בית המשפט העליון. מתוך דברי בא-כוח הרשימה הסוציאליסטית, יעקב ירדור, בפני ועדת הבחירות ביום , כפי שמובאים בעניין ירדור, עמ' 371.

21 בעצם קיומה של המדינה או באופייה כמדינת העם היהודי, גם בהיעדר חקיקה כזו. בדרך של משפט מקובל פיתח הנשיא אגרנט עיקרון חוקתי ישראלי לפיו זהותה היהודית של ישראל כמדינה יהודית היא "עובדת יסוד קונסטיטוציונית" 70 בבואה להפעיל סמכות מסמכויותיה." אשר חלילה לה לרשות כלשהי של המדינה... להתכחש אליה הנשיא אגרנט קבע בפסק דינו כי שמירת זהותה היהודית של ישראל היא "חזון העם" וחובתו של שופט לשוות לנגד עיניו חזון זה בבואו לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה. על פי אגרנט מדינת ישראל שואבת את זכות קיומה ואת סמכויותיה מהצורך לקיים עבור העם היהודי מדינה בארץ ישראל ועל כן לא ניתן לקבל כי רשויותיה יאפשרו פעולה החותרת תחת יסודות אלה. אגרנט מצדיק את עמדתו גם על רקע המנדט אשר מעניקים האזרחים לרשויות השלטון. לשיטתו "העם השוכן בציון" מסמיך את רשויות השלטון לפעול למען קיומה של מדינת ישראל על פי יעדיה 71 המקוריים ועל כן שלילת יסודות אלה אינה יכולה כלל לעלות על סדר יומם של רשויות השלטון. כנגד דעת הרוב עמד בדעת מיעוט השופט חיים כהן בפסק דין לתפיסת המשפט המקובל. כהן פוזיטיביסטי מובהק המנוגד טען כי ראוי היה לחוקק חוק אשר ימנע מרשימות דוגמת העותרים להתמודד בבחירות אך בהעדרה של חקיקה כזו בית המשפט מנוע באופן מוחלט מלאשר פסילת מפלגות על רקע אידאולוגי: אלא "אומר מיד שמסכים אני בכל לב שיש הכרח בדבר שתהא כלשהו,... אויביה. 72 הקיים". נתונה הסמכות בידי גוף להוציא מן הכנסת כופרים בעיקר שכאלה הבוגדים במדינה והמסייעים בידי אבל אין זאת אומרת שסמכות זו אמנם מצויה בידי גוף כלשהו שהגישה הפוזיטיביסטית איננה אופיינית לכהן, לפי החוק וגם ההשתוקקות לפסילת המפלגה הסוציאליסטית אותה הוא מביע בפסק הדין איננה משקפת את משנתו הערכית. לימים, שנים לאחר פרישתו מכס השיפוט, דיבר כהן על הכרעתו הפוזיטיביסטית בעניין ירדור בטון שונה 74 בתכלית. "אני פסקתי שזכות יסוד היא לכל אזרח לא רק לבחור אלא גם להיבחר". פסק הדין שנומק בשעתו באילוץ פוזיטיביסטי המנוגד לרצון השופט הפך עם השנים ל"פסק הדין החשוב 75 ביותר שנתתי". שם, שם, שם. שם, 379. ראו: מיכאל ששר חייםכהןשופטעליון שיחותעםמיכאלששר, הוצאת כתר, ירושלים, תשמ"ט, 157. חיים כהן מביע שם עמדה נון פוזיטיביסטית ודווקא מבקר את השופט זוסמן אשר לטעמו נצמד מדי ללשון החוק: "החוק אינו מטרה בפני עצמה הוא אינו קובע את הצדק הוא רק מכשיר ". 21 שם, שם, שם.

22 חרף דעת המיעוט של השופט חיים כהן, הלכת ירדור קבעה כי זהותה היהודית של ישראל נהנית מעליונות אף ביחס לזכות אזרח יסודית ביותר כמו הזכות לבחור ולהיבחר וזאת על אף שכבר באותה העת הזכות לבחור ולהיבחר הייתה גם מעוגנת פורמאלית בחוק יסוד הכנסת. 22

23 ה. ערכי ישראל כמדינה יהודית בעידן המשפט החוקתי הפורמאלי עידן המשפט החוקתי הפורמאלי מתאפיין בהפחתה דרמטית במשקל זהותה של ישראל כמדינת לאום יהודית במאזן החוקתי הנערך אל מול ערכים מתחרים. לעתים בית המשפט נימק את עמדתו בהסתמך על חוקי היסוד של שנת 1992 ולעתים הוא נמנע מהנמקה כזו. יחד עם זאת, גם כאשר חוקי היסוד של 1992 לא היוו בסיס מרכזי לפסקי הדין (כפי שנראה להלן למשל בנושאי שפה), הרי שאטען כי עידן המשפט החוקתי הפורמאלי המתאפיין בהפרת האיזון בין ערכי זכויות אדם לערכיה של ישראל כמדינה יהודית לרעת האחרונים, גרר הפרה כזו גם בסוגיות בהן פסק הדין לא נשען על חוקי היסוד. כפי שנראה להלן, לחוקי היסוד יש הקרנה היקפית על כלל המשפט הישראלי ועל כן לא הרי האיזון החוקתי בעידן המשפט המקובל כהרי האיזון החוקתי בעידן המשפט החוקתי הפורמאלי בין אם חוקי היסוד נזכרים בפסק הדין הספציפי ובין אם לא. נפנה עתה לסקירה של עמדת המשפט הישראלי בעידן המשפט החוקתי הפורמאלי ביחס לסוגיות אותן סקרנו בפרק הקודם בעידן המשפט החוקתי המקובל. ה. 1. הקצאת קרקעות להתיישבות יהודית ראינו לעיל, כי בפרשת בורקאן, הצדיק המשפט החוקתי המקובל הקצאת קרקעות להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד לצד שמירת זכויות גם של קבוצות מיעוט להתיישבות בדלנית. בחלוף קצת יותר משני עשורים דן בית המשפט שוב בעניין, ואימאן הקהילתי זוג ערבים קעדאן, הוקם על אדמות מדינה, ששמה לה למטרה להקים, אזרחי ישראל, כקהילה המקיימת שיתוף בין חבריה. ביקשו לחכור בית ביישוב אשר הוקצו לסוכנות היהודית, 76 אך הפעם נקט גישה שונה. עאדל הקהילתי קציר. היישוב באמצעות אגודה שיתופית לקיים ולנהל יישוב כפרי קהילתי שיהא מבוסס על ארגון חבריו בגבעה הסמוכה ליישוב הקהילתי הקים משרד השיכון שכונת מגורים שאיננה חלק מהיישוב הקהילתי והפתוחה הלכה למעשה לכל דורש. שתי הגבעות מהוות יחדיו את היישוב קציר. בני הזוג קעדאן ביקשו לחכור בית ביישוב הקהילתי. בקשתם סורבה בנימוק שאינם עומדים בתקנות האגודה השיתופית, המתנות קבלתו של אדם לאגודה בכך ש"סיים שרות (ה)חובה לפי חוק שרות בטחון, תשי"ט [נוסח משולב] או משוחרר משרות 77 חובה על פי חוק זה או ששירותו הצבאי נדחה לפי חוק זה". משפחת קעדאן עתרה לבג"צ וזה קיבל את העתירה. פסק-הדין המרכזי נכתב בידי הנשיא ברק. ברק מעמיד בצד אחד של המשוואה את עקרון השוויון, שלדעתו תומך בעמדת משפחת קעדאן, ובוחן האם קיימים ערכים כלשהן אשר עשויים להטות את הכף לטובת המשיבים. תחילה ברק מתחקה אחר התכליות הספציפיות העומדות ביסוד החקיקה המסדירה את פעולות מינהל מקרקעי ישראל וקובע כי: 76 בג"צ 6698/95 עאדל קעאדן ואח' נ. מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד( 1 ), (2000) 258 (להלן "הלכת קעאדן") שם,.265

24 "התכליות המיוחדות המונחות ביסוד סמכותו של המינהל הן שמירת מקרקעי ישראל בבעלות המדינה וריכוז הניהול והפיתוח של המקרקעין בישראל בידי רשות סטטוטורית אחת. בלתי רצויים, קליטת עליה, זאת, על מנת למנוע את העברת הבעלות בקרקע לידי גורמים לבצע מדיניות בטחון ולאפשר ביצוע פיזור אוכלוסין והתיישבות חקלאית. פרויקטים דוגמת לאומיים, כן מונחות ביסוד החקיקה התכליות המיוחדות שנועדו להקל על מלאכת התכנון תוך שמירת רזרבה קרקעית לצרכים ממלכתיים והקצאת שטחים פתוחים לצרכי הציבור, כל זאת כדי לאפשר 78 יישום תכניות מיתאר ולמנוע סחר ספקולטיבי בקרקעות המדינה." כפי שעולה מהציטוט לעיל, ברק מתאר כיעד המרכזי של החקיקה הרלוונטית את השמירה על מקרקעי ישראל בבעלות המדינה. ברק מתעלם מן העובדה שביסוד החקיקה אותה הוא מפרש עומדת אמנה בין הקרן הקיימת לישראל לבין מדינת ישראל ולפיה התכלית המשותפת של המדינה ושל קק"ל בניהול אדמות המדינה ואדמות קק"ל כאחד היא השמירה על המקרקעין בבעלות העם היהודי: א. למן היווסדה לפני יובל ומעלה, פעלה הקרן הקיימת לישראל ברכישת מקרקעים בארץ ישראל והעברתם לבעלות העם... ג. ממשלת ישראל והקרן הקיימת לישראל גמרו אומר... הקיימת לישראל בהגשמת יעודה... לחזק את ידי הקרן 79 ברק מזכיר בחטף גם את האינטרס למנוע את העברת הבעלות בקרקע לידי "גורמים לא רצויים", אך אינו מבהיר מיהם אותם גורמים. "פיזור אוכלוסין" ו"התיישבות חקלאית". כך גם לגבי "מדיניות ביטחון", "פרויקטים כל אלה אינם זוכים להבהרה בדברי ברק, לאומיים", הבוחר להתעלם מן העובדה שתכליות אלה, במובנן הפשוט, קשורות באופן הדוק לאינטרסים של הלאום היהודי. התעלמות זו מאפשרת לברק להסיק כי דברי החקיקה הרלוונטיים אינם כוללים כל תכלית המצדיקה, שלא לומר מחייבת, הקצאת קרקעות להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד. בשלב זה ברק עובר לזיהוי התכליות הכלליות העומדות בייסודה של שיטת המשפט הישראלית, שבשל מעמדן העליון עומדות--לפי תורת הפרשנות התכליתית, שברק עצמו פיתח בכובעו כמלומד, והחיל בכובעו כשופט--גם בבסיסו של כל חיקוק שנולד בשיטה זו. בהקשר זה מזכיר ברק את עקרון השוויון. ברק מתעלם בשלב זה של הדיון מטענה אפשרית לפיה היותה של ישראל מדינת הלאום היהודי גוררת תכלית כללית של עידוד ההתיישבות היהודית בארץ. רק לקראת סיום הדיון, בשלב של טיפול בטענות מאסף של הצדדים, ברק מתייחס לטענה זו, שהועלתה על-ידי 80 הסוכנות היהודית, ודוחה אותה על הסף. ברק קובע שליהדותה של המדינה יש השפעה על שפתה 78 הלכת קעדאן, האמנה בין קק"ל למדינת ישראל, י"פ תשכ"ח ראוי לציין כי המדינה נמנעה מלהעלות טענה זו. 24

25 העיקרית, על ימי המנוחה הנוהגים בה, על מורשתה הדתית והתרבותית ואף על מדיניות ההגירה אליה, אך אופייה הלאומי של ישראל אינו יכול להצדיק אפליה כלשהי בין אזרחים, ובכלל זה גם בתחום ההתיישבות. ודוק, העניין הנדון בהלכת קעדאן איננו שוויון בין התיישבות יהודית לבין התיישבות ערבית באופן כללי אלא השאלה האם ניתן להתיר יישוב ספציפי מסוים המיועד ליהודים במקביל להיתר 81 שנתן בג"צ בהזדמנות אחרת להקמת יישוב המיועד לבדואים בלבד. תשובתו של בית המשפט היא כי אין להתיר הקמת יישוב כלשהו על אדמות המדינה אם הוא מיועד ליהודים בלבד. במקביל 82 שב הנשיא ברק ואישרר בעניין קעדאן את הלכת אביטן הקובעת כי לבדואים כקבוצת מיעוט מותר להקים על אדמות מדינה יישוב המיועד לבדואים בלבד. מעניין לציין כי בכתיבתו האקדמית, היהודית: התבטא ברק באופן אחר ביחס לסוגיית ההתיישבות "מדינה יהודית היא מדינתו של העם היהודי. "זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. "... "מדינה יהודית" היא מדינה שהתיישבות היהודים בשדותיה, בעריה 83 ובמושבותיה היא בראש דאגותיה." לא ברור אפוא, כיצד בפסק הדין ברק הופך את ההתיישבות היהודית לערך בלתי רלוונטי לדיון. פסק הדין בעניין קעדאן שימש מבוא לשורה של פסקי דין שחיזקו והרחיבו את האיסור על 84 הקצאת קרקעות להתיישבות יהודית. בשל מגבלת המקום נזכיר בקצרה, מבלי לפרט, שני עניינים. בראשון, קבע בית המשפט דיון בעתירה הדורשת לאסור הקצאת קרקעות להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד גם ביחס לאדמות קק"ל, שלפחות בעבר תוארו למעין "הקדש" שתכליתו 85 יישוב יהודים. בעקבות העתירה, פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחייה שהובילה לשינוי מדיניות קק"ל באופן המבטיח השתתפות שוויונית של מי שאינם יהודים במכרזים על מקרקעי ישראל, פ"ד מג( 4 ), (1988). 297 מינהל נ נ' אביטן בג"ץ 528/88, שם אהרון ברק, שופטבחברהדמוקרטית (2004). 87 ראו גם: אהרון ברק "מדינת-ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", עיונימשפטכד (2000). 10 9, אהרון ברק, "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", אהרוןברק-מבחרכתבים , (חיים כהן ויצחק זמיר עורכים, 2000). 84 ראו למשל: בג"צ 5601/00 דווירינ' מינהלמקרקעיישראל (לא ניתן פסק דין סופי); בג"צ 8060/03 קעאדןנ' מינהל מקרקעיישראל, תק-על 2006(2), 775 (2006); בג"צ 9818/02 אבואלהיג'אנ' שרהאוצרואח', (לא פורסם, 2003); בג"צ 7574/06 הסוללים קבוצת מכבי צעיר להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל תק-על,(1) ;(2007) דנג"צ 1107/07 הסולליםקבוצתמכביהצעירלהתיישבותחקלאיתשייתופיתבע"מואח' נ' מינהלמקרקעיישראלתק-על,(1) (2007) 25 בג"צ 9010/04 85 המרכזהערבילתכנוןאלטרנטיביואח' נ. מינהלמקרקעיישראלואח' (החלטה מיום ).

פרק 57

פרק 57 ד( פרק 57 מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: סיכום כפי שראינו במהלך לימוד מקצוע האזרחות, מדינת ישראל מגדירה עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. סקרנו את הביטויים והמאפיינים של המדינה כמדינה יהודית וכמדינה

קרא עוד

תוכן עניינים חוקי יסוד חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו...1 חוק-יסוד: חופש העיסוק...3 שוויון ההזדמנויות בעבודה חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח

תוכן עניינים חוקי יסוד חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו...1 חוק-יסוד: חופש העיסוק...3 שוויון ההזדמנויות בעבודה חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמח תוכן עניינים חוקי יסוד חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו...1 חוק-יסוד: חופש העיסוק...3 שוויון ההזדמנויות בעבודה חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988...5 תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה )חובת מסירת הודעה

קרא עוד

מכרז לבחירת רכז התחדשות עירונית במחלקת קהילה.docx ט' 1

מכרז לבחירת רכז התחדשות עירונית במחלקת קהילה.docx ט' 1 החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ רחוב ירושלים 2, ראשון לציון מכרז פומבי מספר 2/2019 לבחירת רכז נושא התחדשות עירונית במחלקה לעבודה קהילתית בשילוב עם מנהלת בינוי-פינוי-בינוי רמת אליהו החברה הכלכלית לראשון

קרא עוד

הצעת פתרון- בחינת הבגרות באזרחות חורף שאלון 071; מבחני משנה הצעת פתרון הבחינה באזרחות נכתבה על-ידי צוות מורי האזרחות בבתי הספר של קידום הפ

הצעת פתרון- בחינת הבגרות באזרחות חורף שאלון 071; מבחני משנה הצעת פתרון הבחינה באזרחות נכתבה על-ידי צוות מורי האזרחות בבתי הספר של קידום הפ הצעת פתרון- בחינת הבגרות באזרחות 42412 חורף 4102- שאלון 071; מבחני משנה הצעת פתרון הבחינה באזרחות נכתבה על-ידי צוות מורי האזרחות בבתי הספר של קידום הפתרונות המופיעים בהצעת פתרון זו מובאים בתמצות בלבד.

קרא עוד

תאריך עדכון:

תאריך עדכון: שם ומספר הקורס: תאריך עדכון: דיני ויחסי עבודה - 7430256 סוג הקורס: שיעור 2 שנת לימודים: תשע"ז סמסטר: א היקף שעות: אתר הקורס באינטרנט: ------------ א. מטרות הקורס להקנות לסטודנטים שאינם בעלי השכלה משפטית

קרא עוד

בס"ד

בסד ח ס ר ב ה פ ר ש ו ת ל צ ו ר כ י צ י ב ו ר ב מ ס ג ר ת אישור תכניות ב נ י י ן ע י ר תוכן העניינים פ ר ק נ ו ש א ע מ ו ד 2 5 8 2 6 4 מ ב ו א תקציר מנהלים.1.2 2 6 6 3. פירוט הממצאים 2 6 6 3. 1 הפרשות שטחים

קרא עוד

הצעה לתוכנית לימודים

הצעה לתוכנית לימודים תואר ראשון הדרישות למקצוע מורחב עת עתיקה: 1 הרצאה קווי יסוד מקרא 1 הרצאה קווי יסוד 1 תרגיל קווי יסוד 1 הרצאה מתקדמת 1 תרגיל 1 סמינריון 14 ש"ש היסטוריה כללית-המזרח הקדום או יוון ורומא ימי הביניים: 5 ש"ש

קרא עוד

בס"ד

בסד הוראות חוק ב נ ו ש א ב י ק ו ר ת ב ע י ר י י ה להלן הסעיפים בפקודת העיריות המתייחסים לתפקידי המבקר ולעבודת הביקורת. ב י ק ו ר ת. ו ע ד ה ל ע נ י י נ י תיקון : התשל ט, התש ן, התשנ ח, התשס ב 4 9 ה מ ו ע

קרא עוד

מבט לאיראן (4 בפברואר בפברואר, 2018)

מבט לאיראן (4 בפברואר בפברואר, 2018) מבט לאיראן ר 4 ב פ ב ר ו א 2018 18 בפברואר, 2018 ע ו ר ך : ד"ר ר ז צ י מ ט במוקד אירועי השבוע ב א י ר א ן מ מ ש י כ י ם ל ה כ ח י ש א ת ד י ו ו ח י י ש ר א ל ע ל מ ע ו ר ב ו ת א י ר א נ י ת ב א י ר ו ע

קרא עוד

שאלון אבחון תרבות ארגונית

שאלון אבחון תרבות ארגונית שאלון: אבחון תרבות ארגונית על פי : Cameron, E. and Quinn, R. Diagnosing and changing organizational culture Edison Wesley 1999. 1 לפניך שש שאלות הנוגעות לאבחון תרבות ארגונית. בכל שאלה מוצגים ארבעה איפיונים

קרא עוד

ב"ה

בה שינוי שיטת בחירת השופטים בישראל ד"ר אביעד בקשי אב תשע"א, אוגוסט 1122 2 המכון לאסטרטגיה ציונית הוא גוף עצמאי הפועל למען שמירת צביונה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל על פי עקרונות מגילת העצמאות. המכון פועל

קרא עוד

(Microsoft Word - \371\340\354\345\357 \340 \347\345\370\ doc)

(Microsoft Word - \371\340\354\345\357 \340 \347\345\370\ doc) הצעה לפתרון שאלון א, חורף 2011 נכתב ע"י עידית גולץ (מורה ורכזת עברית) וארנון דותן (מורה בלחמן). פרק א הבנה והבעה (50 נקודות).1 קהל היעד, הנמענים תפקיד הלשון העברית פן אחד היהודים בארץ מפתח להקמת חברה מלוכדת

קרא עוד

אזרחות לקט סיכומים לבגרות מועד קיץ תשע"ז שאלון

אזרחות לקט סיכומים לבגרות מועד קיץ תשעז שאלון אזרחות לקט סיכומים לבגרות מועד קיץ תשע"ז שאלון 18243 1 רקע הסטורי להקמת מדינת ישראל הצהרת בלפור מכתב ששלח שר החוץ הבריטי, לורד בלפור, בשנת 9191 ללורד היהודי רוטשילד, המודיע על החלטת ממשלת בריטניה לקדם

קרא עוד

על נתונייך ירושלים מצב קיים ומגמות שינוי

על נתונייך ירושלים מצב קיים ומגמות שינוי תיירות אורחים ו ירושלים בהשוואה למקומות נבחרים בישראל מאפייני התיירים 99 61% 73% 44% תיירים וישראלים* במלונות בירושלים, 2017-2000 ביקור של תיירים באתרים נבחרים בירושלים*, לפי דת, 2016 הכותל המערבי 16%

קרא עוד

הצעת חוק הבוררות (תיקון - ערעור על פסק בוררות), התשס"ז-2006

הצעת חוק הבוררות (תיקון - ערעור על פסק בוררות), התשסז-2006 א) ב) ג) ד) ס 1 הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת גדעון סער עמירה דותן פ// 1681/1 הצעת חוק הבוררות )תיקון- ערעור על פסק בוררות(, התשס"ז- 2008 הוספת סעיף 21 א 1. 1 בחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968, אחרי סעיף

קרא עוד

(Microsoft Word - \372\342\345\341\372 \344\362\345\372\370\351\355 3[1].doc)

(Microsoft Word - \372\342\345\341\372 \344\362\345\372\370\351\355 3[1].doc) בג"צ 3368/10 בג"צ 4057/10 בבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק משרד האסירים הפלסטיני ואח' ע"י ב"כ עו"ד סמדר בן-נתן העותרים בבג"צ 3368/10 - נגד- שר הביטחון ואח' ע"י מחלקת הבג"צים, פרקליטות

קרא עוד

ההסתדרות הציונית העולמית

ההסתדרות  הציונית העולמית ההסתדרות הציונית העולמית החטיבה להתיישבות חטיבת חוזים בטחונות וקרקעות המתיישבים יחתמו בראשי תיבות בתחתית כל עמוד וחתימה מלאה בעמוד האחרון טופס 3 חוזה בר רשות בישוב קהילתי במגרש למגורים ביו"ש בין ההסתדרות

קרא עוד

אתר איראני פרסם נאום, שנשא מזכ"ל חזבאללה בפורום סגור בו הביע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר ע"י בכירים מאיראן ומחזבאללה

אתר איראני פרסם נאום, שנשא  מזכל חזבאללה בפורום סגור בו הביע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר עי בכירים מאיראן ומחזבאללה 14 ב מ ר ץ 2018 אתר איראני פרסם נאום, שנשא מזכ"ל חזבאללה בפורום סגור בו ה ב י ע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר ע"י בכירים מאיראן ו מ ד"ר ר ז צ י מ ט עיקרי המסמך ב- 12 ב מ ר ץ פ ר

קרא עוד

<4D F736F F D20EEEBF8E6E9ED20FAEC20E0E1E9E120F2ED20F4FAF8E5EF2E646F63>

<4D F736F F D20EEEBF8E6E9ED20FAEC20E0E1E9E120F2ED20F4FAF8E5EF2E646F63> הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א בחינה בדיני מכרזים ד"ר מיכל טמיר מועד א סמסטר א תשע "א 8.1.12 שעה 900 הוראות כלליות משך הבחינה שעתיים. לא תינתן הארכה. הבחינה בחומר סגור. אין להכניס דבר למעט קובץ חקיקת

קרא עוד

תוכן עניינים מקוצר

תוכן עניינים מקוצר האמנם הערבית שפה רשמית בישראל? ד"ר אביעד בקשי חשוון התשע"ב, נובמבר 1122 2 המכון לאסטרטגיה ציונית הוא גוף עצמאי הפועל למען שמירת צביונה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל על פי עקרונות מגילת העצמאות. המכון

קרא עוד

ד"ר יהושע )שוקי( שגב דוא"ל:, 6/2001-8/2003 8/2000-5/ /1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D

דר יהושע )שוקי( שגב דואל:,  6/2001-8/2003 8/2000-5/ /1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D ד"ר יהושע )שוקי( שגב דוא"ל:, segejosh@netanya.ac.il shukisegev@hotmail.com 6/2001-8/2003 8/2000-5/2001 10/1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D.( University of Virginia School of Law תואר מוסמך,)LL.M.(

קרא עוד

ל

ל הגשת מועמדות לנבחרי ציבור למליאת המועצה ולוועדים המקומיים: למה מתי ואיך? חוברת זו נועדה לספק מידע למועמדים ולמתעניינים לקראת הבחירות לרשות המועצה, למליאת המועצה ולוועדים המקומיים, שיתקיימו בתאריך 08.00.01.03

קרא עוד

מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יו"ר הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמ"ש הועדה: עו"ד חן אבי

מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יור הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמש הועדה: עוד חן אבי מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יו"ר הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמ"ש הועדה: עו"ד חן אביטן מפקח בניה: מר דימיטרי חנוכייב נכתב בסיוע גבי בנדרסקי

קרא עוד

מצגת איחוד.pptx

מצגת איחוד.pptx !אורנית מאוזנת - מתנגדים לאיחוד נלחמים על הבית - פקודת מבצע רקע.מתוכנית איחודים ברמה הארצית אשר כללה עשרות ערים ומועצות נותר רק איחוד יישובי שער השומרון על הפרק.יודעי דבר מספרים כי שר הפנים יחד עם רוה

קרא עוד

מכרזי דיור להשכרה ארוכת טווח "דירה להשכיר בפרדס", אור יהודה "דירה להשכיר בחולון" עוזי לוי, מנכ"ל דירה להשכיר

מכרזי דיור להשכרה ארוכת טווח דירה להשכיר בפרדס, אור יהודה דירה להשכיר בחולון עוזי לוי, מנכל דירה להשכיר מכרזי דיור להשכרה ארוכת טווח "דירה להשכיר בפרדס", אור יהודה "דירה להשכיר בחולון" עוזי לוי, מנכ"ל דירה להשכיר דיור להשכרה ארוכת טווח מטרות "דירה להשכיר" יצירת מאסה קריטית של אלפי יחידת דיור לשכירות ארוכת

קרא עוד

יסודות המשפט- שנה א' סמסטר ב' יסודות המשפט -עו"ד אילן הורביץ- ענבר בר-יהודה 1 שיעור 1 המשפט הוא מערכת נורמטיבית אשר מסדירה התנהגות אנושית בצורה מחייבת

יסודות המשפט- שנה א' סמסטר ב' יסודות המשפט -עוד אילן הורביץ- ענבר בר-יהודה 1 שיעור 1 המשפט הוא מערכת נורמטיבית אשר מסדירה התנהגות אנושית בצורה מחייבת יסודות המשפט- שנה א' סמסטר ב' יסודות המשפט -עו"ד אילן הורביץ- ענבר בר-יהודה 1 שיעור 1 המשפט הוא מערכת נורמטיבית אשר מסדירה התנהגות אנושית בצורה מחייבת במסגרת חברה מסוימת. נורמה- כלל התנהגות, שקובע כיצד

קרא עוד

תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"ב, מיום 9/2/2012 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החו

תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשעב, מיום 9/2/2012 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החו תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"ב, מיום 9/2/2012 שאלון: 034114 מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החומרים ע"י שמוליק אריאלי שאלה מספר 1 האירוע: בישיבת הממשלה

קרא עוד

גילוי דעת 74.doc

גילוי דעת 74.doc גילוי דעת 74 תכנון הביקורת תוכן העניינים סעיפים 4-8 - 10-1 5 9 מבוא תכנון העבודה התכנון הכולל של הביקורת 12-11 13 14 15 תוכנית הביקורת שינויים בתכנון הכולל של הביקורת ובתוכנית הביקורת מונחים תחילה אושר

קרא עוד

מאמר פגרות בתי המשפט משופר doc

מאמר פגרות בתי המשפט משופר doc ג( ג( עמוד 1 מתוך 7 השפעת פגרות ושביתות בבתי המשפט על הליכים משפטיים מאת עו"ד משה כדריה מבוא על מועדים והארכת מועדים סדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט נוקבים בדרך כלל במועדים אשר בהם חייב בעל דין לנקוט הליך

קרא עוד

(Microsoft Word - \372\367\366\351\370 \362\370\345\352.doc)

(Microsoft Word - \372\367\366\351\370 \362\370\345\352.doc) ההתפתחות הדמוגרפית במחוז ירושלים מאת יעקב פייטלסון (סיכום נייר העמדה) מבוא נייר העמדה בנושא מחוז ירושלים הוא ראשון מעבודות שמציגות את ההתפתחות הדמוגרפית בכל מחוז ומחוז במדינת ישראל. מטרת המחקר המוצג בנייר

קרא עוד

חקיקת חירום בישראל לאור הצעת חוק יסוד: החקיקה שמעון שטרית* א. חקיקת חירוס בישראל כללי מצב חירום, באופן כללי, הוא מצב בו נשקפת סכנה לחברה כתוצאה מאיום

חקיקת חירום בישראל לאור הצעת חוק יסוד: החקיקה שמעון שטרית* א. חקיקת חירוס בישראל כללי מצב חירום, באופן כללי, הוא מצב בו נשקפת סכנה לחברה כתוצאה מאיום חקיקת חירום בישראל לאור הצעת חוק יסוד: החקיקה שמעון שטרית* א. חקיקת חירוס בישראל כללי מצב חירום, באופן כללי, הוא מצב בו נשקפת סכנה לחברה כתוצאה מאיום חיצוני או פנימי למדינה. במצב חירום החברה מכירה בצורך

קרא עוד

כנס הסברה בנושא ההוסטל

כנס הסברה בנושא ההוסטל כנס הסברה בנושא ההוסטל 8/7/2018 1 תחילת האירוע 25/5/18 למועצה המקומית ולתושבים נודע לראשונה על הקמת הוסטל לדרי רחוב ונפגעי התמכרויות מפרסומים ברשתות החברתיות ולא בעדכון מסודר. מיקומו: שדרות בן גוריון 5,

קרא עוד

23 ביולי 2103 קובץ הנהלים של המסלול האקדמי נוהל 3 א' - גיוס עובד חדש מטרת הנוהל לקבוע את ההליכים לביצוע תהליך גיוס וקליטת עובדים מנהליים חדשים במסלול

23 ביולי 2103 קובץ הנהלים של המסלול האקדמי נוהל 3 א' - גיוס עובד חדש מטרת הנוהל לקבוע את ההליכים לביצוע תהליך גיוס וקליטת עובדים מנהליים חדשים במסלול 23 ביולי 2103 קובץ הנהלים של המסלול האקדמי נוהל 3 א' - גיוס עובד חדש מטרת הנוהל לקבוע את ההליכים לביצוע תהליך גיוס וקליטת עובדים מנהליים חדשים במסלול האקדמי. הנוהל מתייחס לגיוס עובד קבוע, עובד בהסכם אישי

קרא עוד

אורנה

אורנה רמלה 30 דצמבר 2015 היסטוריה נוסדה במאה השמינית לספירה )718-716( העיר היחידה שנבנתה ע"י המוסלמים בארץ. שוכנת על הציר ההיסטורי - יפו יהודים הגיעו לרמלה לראשונה בשנת 1099 הגיעו יוחנן הקדוש. לעיר ראשוני ירושלים.

קרא עוד

הביקורת השיפוטית על חוקיות חוקים יצחק זמיר* הצעת חוק יסוד: החקיקה מסמיכה את בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט 1 לעניינים חוקתיים, לפסוק כי אין תוקף לח

הביקורת השיפוטית על חוקיות חוקים יצחק זמיר* הצעת חוק יסוד: החקיקה מסמיכה את בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט 1 לעניינים חוקתיים, לפסוק כי אין תוקף לח הביקורת השיפוטית על חוקיות חוקים יצחק זמיר* הצעת חוק יסוד: החקיקה מסמיכה את בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט 1 לעניינים חוקתיים, לפסוק כי אין תוקף לחוק >או להוראה בחוק) באחת מאלה: אס החוק סותר חוק-יסוד

קרא עוד

תקנון ועדות קבלה לתואר בוגר אוניברסיטה

תקנון ועדות קבלה לתואר בוגר אוניברסיטה 1 10-02 1. מ ט ר ה: מטרת נוהל זה זה היא לקבוע את תפקידיהן של הוועדה האוניברסיטאית לענייני קבלה ושל ועדות הקבלה הפקולטיות, ואת הרכבן. פרק ראשון: הוועדה האוניברסיטאית לענייני קבלה סמכויות 2. הוועדה ותפקידיה:

קרא עוד

Microsoft Word - PLO Charter doc

Microsoft Word - PLO Charter doc [מתוך "האמנה הפלסטינית ומשמעותה" מאת פרופ' יהושע הרכבי, ירושלים, פברואר 1971] שם האמנה האמנה הפלסטינית 1968 אמנה זו תיקרא "האמנה הלאומית הפלסטינית" (אלמית'אק אלווטני אלפלסטיני). סעיף ראשון: פלסטין היא

קרא עוד

<4D F736F F F696E74202D20EEF6E2FA20F9F2E5F820EEF D20F2E5E320E0E9E9EC20E2ECE5E1F1205BECF7F8E9E0E420E1ECE1E35D>

<4D F736F F F696E74202D20EEF6E2FA20F9F2E5F820EEF D20F2E5E320E0E9E9EC20E2ECE5E1F1205BECF7F8E9E0E420E1ECE1E35D> לסיוע משפטי האגף שכר מצווה לעורכי דין מתנדבים מצגת דצמבר 2011 עו"ד אייל גלובוס הממונה על הסיוע המשפטי עבודת האגף לסיוע משפטי מהות שמירה על שוויון כזכות על שוויון בפני החוק/ביהמ"ש אמון על שמירת זכות הגישה

קרא עוד

תקנון לדרגות קידום מורה בכיר/מרצה/מרצה בכיר/ מרצה בכיר א' מכללת אלקאסמי 3102/3102 תשע"ד ועדת המינויים המוסדית

תקנון לדרגות קידום מורה בכיר/מרצה/מרצה בכיר/ מרצה בכיר א' מכללת אלקאסמי 3102/3102 תשעד ועדת המינויים המוסדית תקנון לדרגות קידום מורה בכיר/מרצה/מרצה בכיר/ מרצה בכיר א' מכללת אלקאסמי 3102/3102 תשע"ד ועדת המינויים המוסדית 1. כללי מטרת הכללים להנהגת דרגות קידום היא לקדם את המעמד האקדמי של המוסדות האקדמיים להכשרת

קרא עוד

דרישות המחלקה לשנת הלימודים התשע''ז ה מ ח ל ק ה ל ת ל מ ו ד ע " ש נ פ ת ל - י פ ה ה מ ג מ ה ל ת ל מ ו ד ראש המחלקה: פרופסור אמריטוס: פרופסור מן המנין:

דרישות המחלקה לשנת הלימודים התשע''ז ה מ ח ל ק ה ל ת ל מ ו ד ע  ש נ פ ת ל - י פ ה ה מ ג מ ה ל ת ל מ ו ד ראש המחלקה: פרופסור אמריטוס: פרופסור מן המנין: ה מ ח ל ק ה ל ת ל מ ו ד ע " ש נ פ ת ל - י פ ה ה מ ג מ ה ל ת ל מ ו ד ראש המחלקה: פרופסור אמריטוס: פרופסור מן המנין: פרופסור חבר: מרצה בכיר: מורה בכיר: מרצה: מורה : דואר אלקטרוני: ד''ר אהרן עמית י' ריבלין,

קרא עוד

עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין חיפה

עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין חיפה עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין - 2008 חיפה הקדמה תוכן עניינים תכנון אסטרטגי ומחקר בעלון זה מוצגים נתונים על העיר חיפה שמבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת

קרא עוד

פרק 09 ז - סוגיות אתיות בהתנהלות בעלי תפקידים בכירים.xps

פרק 09 ז - סוגיות אתיות בהתנהלות בעלי תפקידים בכירים.xps תוקפו : החל ממרץ; סוגיות אתיות ב ה ת נ ה ל ו ת בעלי תפקידים ב כ י ר י ם ר ק ע א ת י ק ה ה י א מ כ ל ו ל ש ל כ ל ל י ם ו ע ר כ י ם ש נ ו ע ד ו ל ה ג ד י ר ה ת נ ה ג ו ת ר א ו י ה ו נ כ ו נ ה. ת כ ל י ת

קרא עוד

שחזור מבחן יסודות הביטוח – מועד 12/2016

שחזור מבחן יסודות הביטוח – מועד 12/2016 שחזור בחינה יסודות הביטוח מועד 2202/21 לפניכם שחזור מבחן יסודות הביטוח מועד 2202/21. השאלות מבוססות על שחזור התלמידים. תודה לכל אלו שתרמו בביצוע השחזור. במידה והנכם זוכרים שאלות נוספות ו 0 או דיוק טוב

קרא עוד

משרד עורכי דין פדר פרופיל עסקי

משרד עורכי דין פדר פרופיל עסקי משרד עורכי דין פדר פרופיל עסקי משרד עורכי דין פדר בנה במשך שני העשורים האחרונים מוניטין של מומחה בשוק הישראלי בתחומי חדלות פירעון על היבטיו השונים: הוצאה לפועל, פשיטות רגל ופירוק חברות. בעלי המשרד, עו«ד

קרא עוד

ש ב י ר ת ה, א ת ר ה ב י ת( ה ת נ ג ד ו ת נחרצת של הרשות הפלסטינית ל " סדנת העבודה " הכלכלית, שהאמריקאים עומדים לכנס ב ב ח ר י י ן 23 ב מ א י 2019 כ ל

ש ב י ר ת ה, א ת ר ה ב י ת( ה ת נ ג ד ו ת נחרצת של הרשות הפלסטינית ל  סדנת העבודה  הכלכלית, שהאמריקאים עומדים לכנס ב ב ח ר י י ן 23 ב מ א י 2019 כ ל ש ב י ר ת ה, א ת ר ה ב י ת( ה ת נ ג ד ו ת נחרצת של הרשות הפלסטינית ל " סדנת העבודה " הכלכלית, שהאמריקאים עומדים לכנס ב ב ח ר י י ן 23 ב מ א י 2019 כ ל ל י ל א ח ר ו נ ה הודיעו ארה " ב ו ב ח ר י י ן ע ל

קרא עוד

untitled

untitled תקן חשבונאות מספר 36 תיקון גילוי דעת מספר 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים ותקן חשבונאות מספר 5 בדבר תיקונים והבהרות לגילוי דעת מספר 69 יוני 2014 1 רח' גרוזנברג 14 ת, "א,65811 טל.,972 3

קרא עוד

מפגעי בניה לא גמורה במרחב הציבורי הצעה לדיון

מפגעי בניה לא גמורה במרחב הציבורי  הצעה לדיון 10038 דרך בית לחם 67 חידוש עירוני לפי פרק א' : סקר מצב קיים מיקום מצב תכנוני מצב פיזי קיים פרק ב' : חלופות חלופה א' : תב"עית חלופה ב' : 10038 הריסה ובניה מחדש חלופה ג' : 10038 תוספת בניה לצורך חיזוק הבניין

קרא עוד

תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"א, מיום 7/2/2011 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החו

תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשעא, מיום 7/2/2011 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החו תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"א, מיום 7/2/2011 שאלון: 034114 מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החומרים ע"י שמוליק אריאלי שאלה מספר 1 אישה נכה, המתגוררת

קרא עוד

תכנית לימודים לקורס מורי דרך מוסמכים

תכנית לימודים לקורס מורי דרך מוסמכים החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה החוג לארכיאולוגיה בית הספר לתיירות בישראל תואר ראשון למורי דרך בחוג לגאוגרפיה סביבה ובחוג לארכיאולוגיה ולימודי מטרת התוכנית החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה והחוג לארכיאולוגיה

קרא עוד

שוויון הזדמנויות

שוויון הזדמנויות מדיניות של הערכת מורים ואיכות ההוראה פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א אוניברסיטת תל אביב, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה והמכללה האקדמית בית ברל 10.11.2010 כנס 1 מכון ואן ליר מדיניות של הערכת מורים: - מטרות ההערכה

קרא עוד

גילוי דעת 29 - מהדורה doc

גילוי דעת 29 - מהדורה doc (**) (*) גילוי דעת 29 "צדדים קשורים" מ ב ו א א. עיסקאות נקשרות או מבוצעות לעתים קרובות בין צדדים שאינם בלתי-תלויים זה בזה בגלל קשרים מסוימים ביניהם - להלן "צדדים קשורים". אלמלא קשרים אלה ייתכן שהעיסקאות

קרא עוד

חינוך לשוני הוראת קריאה: נקודת מבט של הערכה: מהן הסוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה?

חינוך לשוני הוראת קריאה:  נקודת מבט של הערכה: מהן הסוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה? חינוך לשוני שפה ערבית סוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה - נקודת מבט של הערכה מפגש לימודי 7.7.2011 אימאן עואדיה מנהלת תחום מבחנים בערבית - הרשות הארצית 2011# 1 מהי? היא הגוף המוביל

קרא עוד

הלשכה המשפטית משרד האוצר אפריל 2015

הלשכה המשפטית  משרד האוצר    אפריל 2015 צוות בריס לרגולציה על שירותים פיננסיים מאי 2016 שירותים פיננסיים להסדרה Middle- Men שירותי תשלום P2P ללא חשש יציבותי נותני אשראי שירותי מטבע עם חשש יציבות אגודות אשראי וחיסכון גמ"חים תכליות עבודת הצוות

קרא עוד

נייר עמדה

נייר עמדה נייר עמדה מבוא עניינה של הצעת חוק זו הוא תעסוקתם של קבוצת בעלי הלקות המצויים בקצה ספקטרום כושר העבודה. לקבוצה זו משתייכים בעלי לקות קוגניטיבית, נפשית ופיזית חמורה ביותר, אשר מפאת מוגבלותם תפוקתם היא עד

קרא עוד

החלטה בתיק דנג"ץ 360/15

החלטה בתיק דנגץ  360/15 בבית המשפט העליון דנג"ץ 360/15 לפני: המבקשים: כבוד הנשיאה מ' נאור 1. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר זלצברגר 2. במקום - מתכננים למען זכויות תכנון 3. בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים 4. הוועד

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 מדיניות מתחם המסילה דיון חוזר במליאת הועדה המקומית לתכנון ובנייה מתחם המסילה - הזדמנות לחיבור בין דרום העיר למרכזה מיטל להבי, סגנית ראש העירייה 20.07.2009 1 תכניות סטטוטוריות תכנית יפו A זכויות בניה -

קרא עוד

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו פרופיל ארגוני תדריך להכרת שירות מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעות פתיחה ונעילה. מספרי טלפון בשירות ובבית עובדים בכירים

קרא עוד

קובץ הבהרות מס' 1 21/07/2019 מכרז פומבי מספר 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון בע"מ

קובץ הבהרות מס' 1 21/07/2019 מכרז פומבי מספר 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון בעמ קובץ הבהרות מס' 1 21/07/2019 מכרז פומבי 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון בע"מ 1. כללי בהתאם ל 22 למכרז פומבי מס' 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון )להלן: ""(, להלן קובץ

קרא עוד

פ רק כה ) פ ס וק ים ז-יא( ז ו א ל ה י מ י ש נ י ח י י א ב ר ה ם א ש ר ח י: מ א ת ש נ ה ו ש ב ע ים ש נ ה ו ח מ ש ש נ ים. ח ו י ג ו ע ו י מ ת א ב ר ה ם

פ רק כה ) פ ס וק ים ז-יא( ז ו א ל ה י מ י ש נ י ח י י א ב ר ה ם א ש ר ח י: מ א ת ש נ ה ו ש ב ע ים ש נ ה ו ח מ ש ש נ ים. ח ו י ג ו ע ו י מ ת א ב ר ה ם פ רק כה ) פ ס וק ים ז-יא( ז ו א ל ה י מ י ש נ י ח י י א ב ר ה ם א ש ר ח י: מ א ת ש נ ה ו ש ב ע ים ש נ ה ו ח מ ש ש נ ים. ח ו י ג ו ע ו י מ ת א ב ר ה ם ב ש יב ה טו ב ה, ז ק ן ו ש ב ע, ו י א ס ף א ל ע מ יו.

קרא עוד

<4D F736F F D20F2FAE9F8E420E7E3F920E8E9E5E8E4342E646F63>

<4D F736F F D20F2FAE9F8E420E7E3F920E8E9E5E8E4342E646F63> א( בבית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 14/ בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק יהודה גוטמן ע"י עו"ד מור מלק ואח' ת ט o.il העותר נגד היועץ המשפטי לממשלה - מדינת ישראל סאלח א-דין 29, ירושלים הכנסת משכן הכנסת, גבעת רם,

קרא עוד

מדינת ישראל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב ערר (י-ם) בית הדין לעררים בית דין ירושלים בפני כב' הדיינת שרה בן שאול ויס עוררי

מדינת ישראל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשיב ערר (י-ם) בית הדין לעררים בית דין ירושלים בפני כב' הדיינת שרה בן שאול ויס עוררי ערר (י-ם) 2316-15 בית הדין לעררים בית דין ירושלים בפני כב' הדיינת שרה בן שאול ויס עוררים: רון בלורן גלבוע, ת.ז. 27497742 1. פרדריק בלורן גלבוע, מס' 000000 2. ע"י ב"כ עו"ד רון בלורן גלבוע נ ג ד המשיב: משרד

קרא עוד

התאחדות מגדלי בקר בישראל ISRAEL CATTLE BREEDER S ASSOCIATION 12 באוגוסט, 2018 דוח מנכ"ל ימי קרב ומתיחות בעוטף עזה מלחמת ההתשה הנערכת ברחבי הדרום כבר מ

התאחדות מגדלי בקר בישראל ISRAEL CATTLE BREEDER S ASSOCIATION 12 באוגוסט, 2018 דוח מנכל ימי קרב ומתיחות בעוטף עזה מלחמת ההתשה הנערכת ברחבי הדרום כבר מ 12 באוגוסט, 2018 דוח מנכ"ל ימי קרב ומתיחות בעוטף עזה מלחמת ההתשה הנערכת ברחבי הדרום כבר מספר חודשים, כולל ימי קרב מורכבים, "תפסה" את המערכות התומכות בענף ברמת מוכנות גבוהה. השיקולים של שמירה על נהלים רגילים

קרא עוד

wetube ליבת העסקים החדשה של ישראל

wetube ליבת העסקים החדשה של ישראל wetube ליבת העסקים החדשה של ישראל ליבת העסקים החדשה של ישראל במרכז ה- city החדש של תעשיית התקשורת וההייטק הישראלית, מחכה לכם מתחם חדש מסוגו אשר יהווה את אחד ממוקדי העסקים המשמעותיים במרכז הארץ. 30,000

קרא עוד

הורות אחרת

הורות אחרת המרכז להורות אחרת הורות משותפת רחלי בר-אור גידי שביט טל. 053-4266496 Horut.acheret@gmail.com אתר המרכז www.alp.org.il המרכז להורות אחרת הוקם ע"י רחלי בר אור וגידי שביט ב 1994, נכון לינואר 2017 נולדו במסגרת

קרא עוד

בקשה לאשרת תייר )DS-160( הוראות: יש לענות על כל השאלות המודגשות והרלוונטיות. יש למלא את הטופס באנגלית או בעברית ובאותיות גדולות וברורות. יש לצרף צילום

בקשה לאשרת תייר )DS-160( הוראות: יש לענות על כל השאלות המודגשות והרלוונטיות. יש למלא את הטופס באנגלית או בעברית ובאותיות גדולות וברורות. יש לצרף צילום בקשה לאשרת תייר )DS-160( הוראות: יש לענות על כל השאלות המודגשות והרלוונטיות. יש למלא את הטופס באנגלית או בעברית ובאותיות גדולות וברורות. יש לצרף צילום דרכון נוכחי וצילום וויזה אחרונה, במידה והייתה. ניתן

קרא עוד

<4D F736F F D20FAEBF0E9FA20F2F1F7E9FA20ECECF7E5E720F4F8E8E920ECE4ECE5E5E0E42E646F63>

<4D F736F F D20FAEBF0E9FA20F2F1F7E9FA20ECECF7E5E720F4F8E8E920ECE4ECE5E5E0E42E646F63> תוכנית עסקית להתקנת מערכת סולארית תאריך: מגיש: מוגשת ל: סקירה: ביוני 2008 נחקק חוק חשוב לעידוד והקמת תחנות עצמאיות ליצור חשמל ע"י הענקת תעריפי קניה גבוהים של חשמל מתחנות אלו ולמשך 20 שנה. החוק זוכה לסביבת

קרא עוד

ע( אהרן איסרס חבר מועצת העיר חולון ביתנו רח' חנקין 42, חולון פקס: (, טלפונים: (ב) דואר אלקטרוני: iswi

ע( אהרן איסרס חבר מועצת העיר חולון ביתנו רח' חנקין 42, חולון פקס: (, טלפונים: (ב) דואר אלקטרוני: iswi ע( אהרן איסרס חבר מועצת העיר חולון ביתנו רח' חנקין 42, חולון 58283 פקס: 09-8851969 (,09-8851970 09-8639464 טלפונים: (ב) 03-5041412 דואר אלקטרוני: iswima@bezeqint.net סלולרי: 050-2333122 052-3866616, 18.2.08

קרא עוד

כללים להעסקת קרובי משפחה ועבודה נוספת ברשויות המקומיות

כללים להעסקת קרובי משפחה ועבודה נוספת ברשויות המקומיות כללים להעסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות מגישה: מרגלית בוטרמן, עו"ד ממונה )כ"א ושכר( משפטית משרד הפנים איסור העסקת קרובי משפחה הדין הישראלי מטיל מגבלות על הזכות של הרשות המקומית להתקשר עם קרוב משפחה של

קרא עוד

נספח להיתר בנייה שלום רב, אנו מברכים אתכם על קבלת ההיתר. נא קראו בעיון את ההנחיות הבאות בטרם תתחילו לבנות. א. ב. ג. ד. ה. תוקפו של ההיתר - 3 שנים מיום

נספח להיתר בנייה שלום רב, אנו מברכים אתכם על קבלת ההיתר. נא קראו בעיון את ההנחיות הבאות בטרם תתחילו לבנות. א. ב. ג. ד. ה. תוקפו של ההיתר - 3 שנים מיום נספח להיתר בנייה שלום רב, אנו מברכים אתכם על קבלת ההיתר. נא קראו בעיון את ההנחיות הבאות בטרם תתחילו לבנות. א. ב. ג. ד. ה. תוקפו של ההיתר - 3 שנים מיום הוצאתו. במידה ולא התחלתם לבנות תוך שנה אחת מיום הוצאת

קרא עוד

Microsoft Word - משבר הגיור.doc

Microsoft Word - משבר הגיור.doc משבר הגיור בישראל תמונת מצב עדכנית כתיבה: אריאל פינקלשטיין פרויקט "שביל הזהב" יוני 2013 תמוז תשע"ג כל הזכויות שמורות למכון לאסטרטגיה ציונית קינג גורג 58, ירושלים, 912623 טל: 02-5817196 info@izs.org.il

קרא עוד

סדנת חזון משאבי אנוש

סדנת חזון משאבי אנוש תקשורת חזותית אינפוגרפיקה איך הופכים מידע לאטרקטיבי? מאמן חזותי פיטר מלץ אפריל יולי 2019 מרצה בבצלאל מרצה בבצלאל מאמן חזותי מאמן חזותי 4 סיבות לכישלון בפירסומים )מבחינה חזותית( 51% המלל רב מדי מלל קטן,

קרא עוד

כ ה באב התשמ ג באוגוסט 1983 עמוד חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקיו), :התשימ ג חוק הביטוח הלאומי (תיקון מם 49), התשמ ג

כ ה באב התשמ ג באוגוסט 1983 עמוד חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקיו), :התשימ ג חוק הביטוח הלאומי (תיקון מם 49), התשמ ג כ ה באב התשמ ג 4 1090 באוגוסט 1983 עמוד 144.... חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקיו), :התשימ ג 1983 146 חוק הביטוח הלאומי (תיקון מם 49), התשמ ג 1983 148 חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשימ ג 1983

קרא עוד

מערך פעולה

מערך פעולה מטרות: 0( החניך יבין את המושג "הגשמה". )4 )2 מערך פעולה נושא: במעלה הפרמידה החניך ילמד מהי הפירמידה של מאסלו ויטיל ספק בקונוטציה למושג- "הגשמה עצמית". החניך יסיק כי הגשמה עצמית קשורה בד בבד בעשייה חברתית.

קרא עוד

תקנון כדורגל כללי 1. הוראות תקנון זה, הינן ייחודיות לענף הכדורגל ובאות להוסיף על הוראות התקנון הכללי. 2. המשחקים ייערכו לפי חוקת המשחקים הנהוגה בהתאחד

תקנון כדורגל כללי 1. הוראות תקנון זה, הינן ייחודיות לענף הכדורגל ובאות להוסיף על הוראות התקנון הכללי. 2. המשחקים ייערכו לפי חוקת המשחקים הנהוגה בהתאחד תקנון כדורגל כללי 1. הוראות תקנון זה הינן ייחודיות לענף הכדורגל ובאות להוסיף על הוראות התקנון הכללי. 2. המשחקים ייערכו לפי חוקת המשחקים הנהוגה בהתאחדות לכדורגל בישראל להוציא הוראות מיוחדות המפורטות בתקנון

קרא עוד

ענף המלונאות

ענף המלונאות 1 מאי 4102 המלונאות ענף תקציר של בגידול החיובית המגמה נמשכה 4102 שנת של הראשון ברביע שיא נשבר 4102 שבשנת לאחר זאת לישראל, תיירים כניסות הנכנסת. בתיירות של בשיעור הראשון ברביע עלה התיירות במלונות הלינות

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 1 התחדשות עירונית מתחם שלמה המלך, יולי 2013 2 צוות התכנון : תכנון נוף נספח הצללה כבישים אדריכל אבינעם לוין אדריכלית נטליה אלפימוב אדריכלית טל לוין אדריכל משה אוחנה : רינה קרוגליאק, אדריכלית נוף : לשם -

קרא עוד

<EBF0F120E2E9F9E5F8E9ED20E42D3420E4E6EEF0E42020F1E5F4E9FA20ECF9ECE9E7E42E706466>

<EBF0F120E2E9F9E5F8E9ED20E42D3420E4E6EEF0E42020F1E5F4E9FA20ECF9ECE9E7E42E706466> 4- " " 8:3019:00 תשע"בבבב כסלו י' מעלה החמישה מלון 6.12.2011 שלישי יום הרווחה משרד הכנס מתקיים הודות לתמיכה וסיוע של השירות לעבודה קהילתית, החברתיים ומסד קליטה. והשירותים הארצית לקידום הועדה תוכנית גישורים,

קרא עוד

עיריית הרצליה 04/10/2018 אגף המינהל הכספי - ה ג ז ב ר ו ת ת.ד. 1 הרצליה טל פקס' עדכון הסכומים בחוקי העזר להלן רשימת

עיריית הרצליה 04/10/2018 אגף המינהל הכספי - ה ג ז ב ר ו ת ת.ד. 1 הרצליה טל פקס' עדכון הסכומים בחוקי העזר להלן רשימת תוכן העניינים דפים 2-6 7 7 8 אגרת תעודות אישור: פיקוח על כלבים, פיקוח על מכירת מוצרים מן החי: מודעות ושלטים: סלילת רחובות: היטל תיעול: מניעת מפגעים ושמירה על הסדר והנקיון: י-ם 91061 מ. פדלון, ראש העירייה

קרא עוד

כללי השתתפות בפעילות במבצע "חופשת האירוויזיון המושלמת"

כללי השתתפות בפעילות במבצע חופשת האירוויזיון המושלמת כללי השתתפות בפעילות במבצע "חופשת האירוויזיון המושלמת" כללי: בין התאריכים 6.5.19 ועד 13.5.19 תערוך חברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן: "עורכת הפעילות" או "אל על") פעילות בשם "חופשת האירוויזיון המושלמת",

קרא עוד

"שיעור בהיסטוריה" נוסח אבו מאזן: בפתיחת דיוני המועצה הלאומית הפלסטינית נשא אבו מאזן נאום גדוש בעיוותים היסטוריים ובניחוח אנטישמי. זאת, כדי לשלול את קי

שיעור בהיסטוריה נוסח אבו מאזן: בפתיחת דיוני המועצה הלאומית הפלסטינית נשא אבו מאזן נאום גדוש בעיוותים היסטוריים ובניחוח אנטישמי. זאת, כדי לשלול את קי שיעור בהיסטוריה "" ב מ א י 3 י ר ו ש ל י ם" נוסח אבו מאזן : בפתיחת דיוני המועצה הלאומית ה פ ל ס ט י נ י ת נ ש א א ב ו מ א ז ן נאום גדוש בעיוותים היסטוריים ו ב נ י ח ו ח א נ ט י ש מ י. ז א ת, כ ד י ל ש

קרא עוד

טבלת חישוב ציוני איכות מנהלי פרויקטים.pdf

טבלת חישוב ציוני איכות מנהלי פרויקטים.pdf ב) א) דירוג פרויקט לשלב הביצוע % סובייקטיבית % איכות % תקציב % % מניעת תוספות תכולה במהלך תכנון הפרויקט

קרא עוד

מצגת של PowerPoint

מצגת של PowerPoint ועדת היגוי ות 2015 מאי 2016 סדר יום ועדת היגוי ות מלון יהודה 2.5.2016 2015 10:30 11:15 התכנסות וארוחת בוקר - 11:30 פתיחה וברכות 11:15 11:30 12:30 סיכום 2015 - דוח סטטוס ות 2015 הצגת עיקרי הדברים ודיון

קרא עוד

תמוז תשע"ח יוני 2018 נייר עמדה בעניין דרכי מינויים של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה: מוגש לוועדת חוקה לקראת הדיון הקבוע ליום י"ב בתמוז התשע"ח- 25.6

תמוז תשעח יוני 2018 נייר עמדה בעניין דרכי מינויים של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה: מוגש לוועדת חוקה לקראת הדיון הקבוע ליום יב בתמוז התשעח- 25.6 תמוז תשע"ח יוני 2018 נייר עמדה בעניין דרכי מינויים של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה: מוגש לוועדת חוקה לקראת הדיון הקבוע ליום י"ב בתמוז התשע"ח- 25.6.2018 מבוא: התנועה למשילות ודמוקרטיה פועלת למען חיזוק

קרא עוד

משרד המשפטים מחלקת רשומות, מזהה דוקסנטר: , התקבל ב - 18/07/2018 רשומות ספר החוקים 18 ביולי ו' באב התשע"ח עמוד חוק התכנון ו

משרד המשפטים מחלקת רשומות, מזהה דוקסנטר: , התקבל ב - 18/07/2018 רשומות ספר החוקים 18 ביולי ו' באב התשעח עמוד חוק התכנון ו רשומות ספר החוקים 18 ביולי 2018 2733 ו' באב התשע"ח עמוד חוק התכנון והבנייה )תיקון מס',)126 התשע"ח- 2018 754 חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח- 2018 756 חוק מגבלות על חזרתו של עבריין

קרא עוד

מצגת של PowerPoint

מצגת של PowerPoint התחדשות עירונית שער יוספטל כנס תושבים 7.12.2017 מה במפגש? התחדשות עירונית בבת ים שלבי התכנון תיאור המתחם והסביבה הצגת עקרונות התכנון עקרונות שלב היישום מילוי שאלון ודיון בקבוצות.1.2.3.4.5.6 מהי התחדשות

קרא עוד

ספרים פרשנות חוקתית אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי: פרשנות חוקתית >נבו הוצאה לאור, 1994) ברוך ברכה* 1. את מטבע הלשון המהפכה החוקתית הטביע אהרן ברק,

ספרים פרשנות חוקתית אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי: פרשנות חוקתית >נבו הוצאה לאור, 1994) ברוך ברכה* 1. את מטבע הלשון המהפכה החוקתית הטביע אהרן ברק, ספרים פרשנות חוקתית אהרן ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי: פרשנות חוקתית >נבו הוצאה לאור, 1994) ברוך ברכה* 1. את מטבע הלשון המהפכה החוקתית הטביע אהרן ברק, בהקשר ההגנה על זכויות האדם, זמן קצר לאחר כניסתם לתוקף

קרא עוד

צו ארנונה 1997

צו ארנונה 1997 1 צו ארנונה 2018 בתוקף סמכותה לפי חוק ההסדרים במשק המדינה )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב(, התשנ"ג 1992 והתקנות שהותקנו על פי כל דין, מחליטה בזה המועצה האזורית זבולון )להלן: "המועצה"( בישיבתה ביום 19.6.2017

קרא עוד

בפני

בפני בפני כב' השופט ישעיהו שנלר, סג"נ- אב"ד, השופט ד"ר קובי ורדי, סג"נ, השופט חגי ברנר מערערת פלונית ע"י ב"כ עו"ד ענבל הראל נגד משיב פלוני בעצמו השופט חגי ברנר: מבוא פסק דין 0 ערעור על פסק דינו של בית המשפט

קרא עוד

1 תעריפים לשירותי מים וביוב לצרכן. בהתאם לקובץ תקנות 8240 מיום התעריפים בתוקף מיום שעור מע"מ: 17% מס' סוג צריכה תאור תעריף מים ובי

1 תעריפים לשירותי מים וביוב לצרכן. בהתאם לקובץ תקנות 8240 מיום התעריפים בתוקף מיום שעור מעמ: 17% מס' סוג צריכה תאור תעריף מים ובי 1 תעריפים לשירותי מים וביוב לצרכן. בהתאם לקובץ תקנות 8240 מיום 0.6.2019 התעריפים בתוקף מיום. 1.7.2019 שעור : 17% סוג צריכה מים וביוב מים וביוב 7.079 1.15 6.050 11.242 צריכה ביתית לכל יחידת דיור לכמות מוכרת

קרא עוד

תורת תום הלב – "מלכת המשפט"

תורת תום הלב – מלכת המשפט תורת תום-הלב "מלכת המשפט" יחיאל ברונר, עו"ד (מהנדס) מאז חקיקת חוק החוזים (חלק כללי) בשנת 1973 משמש חוק זה, בידי בתי-המשפט, כ"צינור החדרה" של תורת ("דוקטרינת") תום-הלב לכל ענפי המשפט בארץ, וכן להעברתו של

קרא עוד

בעיית הסוכן הנוסע

בעיית הסוכן הנוסע במרכז חלם היה בור אזרחי חלם באופן קבוע נפלו לבור במרכז הכביש האזרחים שברו ידיים ורגליים וכמובן שפנו למועצת חלם לעזרה התכנסה מועצת חלם והחליטה סמוך לבור יש להקים בית חולים. ניהול עומס בשיטת נידן מגיש: עופר

קרא עוד

המעבר לחטיבה עליונה

המעבר לחטיבה עליונה בס "ד בס "ד בס "ד עיריית אשדוד מקיף ז' הקריה אשדוד התשע "ב בית הספר ביכולת של התלמידים, ומאפשר בכל מסלול לגשת לבחינות הבגרות לפי יכולתו והישגיו הלימודים. בית הספר שכל תלמידי שכבה ט' ימשיכו ללמוד במסגרת

קרא עוד

Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שית

Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שית Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שיתוף פעולה בין מורים שיח טיעוני (ארגומנטציה) בקרב תלמידים

קרא עוד

Microsoft Word - בעיות הסתברות 1.doc

Microsoft Word - בעיות הסתברות 1.doc תרגול בעיות הסתברות. גולן מטיל פעמים קובייה הוגנת, מה ההסתברות שבכל אחת מהפעמים יקבל תוצאה שונה? () () () הילה קוראת ספר לפני השינה פעמים בשבוע, יוני סופר כבשים לפני השינה פעמים בשבוע, מה הסיכוי שהיום

קרא עוד

הרצאה מחלקת הבג צים בפרקליטות המדינה* עוזי פוגלמף* הסקירה על אפיוניה ודפוסי פעולתה של מחלקת הבג צים מובאת עם קבלת חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש ם-

הרצאה מחלקת הבג צים בפרקליטות המדינה* עוזי פוגלמף* הסקירה על אפיוניה ודפוסי פעולתה של מחלקת הבג צים מובאת עם קבלת חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש ם- הרצאה מחלקת הבג צים בפרקליטות המדינה* עוזי פוגלמף* הסקירה על אפיוניה ודפוסי פעולתה של מחלקת הבג צים מובאת עם קבלת חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש ם- 2000.י מחלקת הבג צים מילאה עד כה תפקיד מרכזי בהתדיינות

קרא עוד

מערכת הבריאות בישראל שנה א ppt לפורטל [לקריאה בלבד]

מערכת הבריאות בישראל שנה א ppt לפורטל [לקריאה בלבד] מערכת הבריאות בישראל גולדשמידט לידיה R.N M.A 2012 בריאות בישראל מוסדות משרד הבריאות קופות חולים מוסדות ציבוריים: בתי חולם, מד"א, אגודות מוסדות פרטיים: בתי חולים, שירותי רפואת שיניים שירותי בריאו ת השירותים

קרא עוד

מערך פעולה 55 דקות מטרות: )1 )2 )3 נושא: המשימה: הגשמה משך החניך יגדיר מהי הגשמה וכיצד היא ביטוי של החלום במציאות. הפעולה החניך ישאף להגשמה בחייו. החנ

מערך פעולה 55 דקות מטרות: )1 )2 )3 נושא: המשימה: הגשמה משך החניך יגדיר מהי הגשמה וכיצד היא ביטוי של החלום במציאות. הפעולה החניך ישאף להגשמה בחייו. החנ מערך פעולה 55 דקות מטרות: )1 )2 )3 נושא: המשימה: הגשמה משך החניך יגדיר מהי הגשמה וכיצד היא ביטוי של החלום במציאות. הפעולה החניך ישאף להגשמה בחייו. החניך יבין כי הגשמה אינה משימה פשוטה והיא מחייבת גם עשייה.

קרא עוד

אוקטובר 2007 מחקר מס 21 תקציר מנהלים הקמתם של אזורי תעשייה משותפים במגזר הערבי מחמוד ח טיב עמית קורת מכון מילקן

אוקטובר 2007 מחקר מס 21 תקציר מנהלים הקמתם של אזורי תעשייה משותפים במגזר הערבי מחמוד ח טיב עמית קורת מכון מילקן אוקטובר 2007 מחקר מס 21 תקציר מנהלים מחמוד ח טיב עמית קורת מכון מילקן על אודות תוכנית עמיתי קורת מכון מילקן תוכנית עמיתי קורת מכון מילקן מקדמת את הצמיחה הכלכלית בישראל באמצעות התמקדות בפתרונות חדשניים,

קרא עוד

הטכניון מכון טכנולוגי לישראל אלגוריתמים 1 )443432( סמסטר חורף הפקולטה למדעי המחשב תרגול 9 מסלולים קלים ביותר תרגיל APSP - 1 עד כה דנו באלגור

הטכניון מכון טכנולוגי לישראל אלגוריתמים 1 )443432( סמסטר חורף הפקולטה למדעי המחשב תרגול 9 מסלולים קלים ביותר תרגיל APSP - 1 עד כה דנו באלגור תרגול 9 מסלולים קלים ביותר תרגיל APSP - 1 עד כה דנו באלגוריתמים לפתרון בעית מסלולים קלים מציאת מסלולים קלים ביותר מצומת ביותר ממקור יחיד. כלומר, V לכל צמתי הגרף. בעיה אחרת הקשורה לבעיה זו היא בעית ה-(

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation המרד הגדול: התבוסה במרד והתוצאות הדמוגרפיות שלו תוצאות המרד הגדול התבוסה במרד לאחר התבוסה שנחל קסטיוס גאלוס, הנציב הסורי שלא הצליח לכבוש את ירושלים, בשנת 66 התמנה אס פ ס י נ וס למפקד המלחמה נגד היהודים.

קרא עוד