תפקידה של האנטישמיות בהרחקת סטודנטים לא-ארים בלה בודו "המטרה הושגה! לא עוד יהודים באוניברסיטאות גרמניות," הכריזה בשלהי 1938 הכותרת הראשית בע

תמליל

1 תפקידה של האנטישמיות בהרחקת סטודנטים לא-ארים בלה בודו "המטרה הושגה! לא עוד יהודים באוניברסיטאות גרמניות," הכריזה בשלהי 1938 הכותרת הראשית בעיתון המרכזי של הסטודנטים הנאצים,.Die Bewegung מחבר המאמר בירך את הסטודנטים בתור חלוצי הנאציזם במוסדות להשכלה גבוהה. הסטודנט-העיתונאי טען שדווקא הסטודנטים, ולא המרצים ואנשי המנהלה במוסדות האקדמיים, הם שסללו את הדרך לאנטישמיות באוניברסיטאות הגרמניות לפני.1933 בלחץ שהפעילו על הרשויות במטרה לזרז את סילוקם של יהודים, סיכם העיתונאי, תרמו הסטודנטים תרומה חשובה לעיצובה של 1 האוניברסיטה הנאצית ברייך השלישי. הערכה בת זמננו זאת של תפקיד הסטודנטים והמרצים מנוגדת ניגוד חריף למסקנותיהם של ההיסטוריונים המודרנים. תהליך ההרחקה מן שני המאמרים החשובים ביותר שנכתבו בנושא האוניברסיטאות מתמקדים כמעט אך ורק בפעולתו של הביורוקרטי הנאצי ובמאבקים בין ארגונים מפלגתיים וממלכתיים למיניהם המנגנון שכל אחד מהם ניסה להרחיב את עצמו על-ידי מימוש הנושאים שעל סדר יומו. עם זאת אין הם דנים במה שקרה לסטודנטים היהודים ברובד המקומי בחודשים שלאחר עלייתם של הנאצים לשלטון בינואר הם גם אינם בוחנים את תפקידיהם ואת מניעיהם של סטודנטים ושל מרצים 2 לא-יהודים בתהליך ההרחקה. חוץ מן המאמרים האלה יש עוד כמה מחקרים מקומיים שדנים אגב אורחא בגורלם של הסטודנטים היהודים, אבל מינהליים ולמסירת נתונים סטטיסטיים על הם נוטים להגביל את עצמם לתיאור מאורעות, למניית צעדים 3 התמעטות אוכלוסיית הסטודנטים היהודים. Die Bewegung, 47 (1938), Bundesarchiv (BA) Koblenz, ZSg 129/152 2 Albrecht Götz von Olenhusen, "Die 'nichtarischen' Studenten an den deutschen Hochschulen: Zur Nationalsozialistischen Rassenpolitik ;1945, in Viertelijahrshefte für Zeitgeschichte, 14 (April 1966), pp אריה כרמון, "הגזענות הנאצית והשפעתה על אוניברסיטת היידלברג", בתוך יד ושם קובץ מחקרים, י"א (תשל"ו), עמ' עם המחקרים המקומיים נמנים: Geoffrey J. Giles, Students and National Socialism in Germany (Princeton: Princeton University Press, 1985); Gerda Stucklik, Goethe im Braunhemd: Universität (Frankfurt am Main: Röderberg-Verlag, 1984); Uwe Adam, Hochschule und Nationalsozialismus: Die Universität Tübingen im Dritten Reich (Tübingen: Mohr, 1977); Norbert Giovannini, Zwichen Republik und Faschismus: Heiderberger Studentinnen 1/30 1

2 באשר המחקרים למניע מועילים יותר הספרים הדנים בהיסטוריה של מקצועות הרפואה והמשפט. מן האלה עולה שאינטרסים מקצועיים, 4 היטב, הביאו לידי סילוקם של מורים ושל סטודנטים לא-ארים. נוכח דעות קדומות אתניות שהיו טבועות היעדרם של מחקרים אמפיריים מספק הסבר חלקי לשאלה מדוע היסטוריונים עדיין נמנעים מלהסיק מסקנות בדבר התפקיד שמילאה יהודים ולא-ארים. תולדותיהם מיכאל גרוטנר,(Michael Grütner) של סטודנטים בגרמניה הנאצית, האנטישמיות בהרחקתם של סטודנטים מחבר החיבור המקיף הראשון על הוא אולי היוצא מן הכלל החשוב ביותר מן הבחינה הזאת. בספרו, פרי מחקר ראוי שטיעוניו מסוגננים, הוא מאשר שסטודנטים נאצים בכמה מקומות אכן עלבו מילולית ואפילו פגעו פיזית בעמיתיהם היהודים. עם זאת הוא גורס שלאחר 1933 זכו בדרך כלל רוב היהודים הגרמנים בקמפוסים ליחס הוגן לכל הפחות, אם לא לבבי, וכי סילוקם היה ביסודו של דבר מעשה ידי השלטונות הנאציים ותרומתם של 5 האנשים שמחוץ לחוג הזה הייתה מועטה. האם מסקנותיו תקפות? מהי מידת האחריות המוטלת על סטודנטים ועל אנשי מנהלה לא-יהודים במוסדות האקדמיים בעבור סילוקם של סטודנטים יהודים? הסטודנטים והמרצים יהודים? ואחריה? מדוע נשארו ב מדוע תיעבו רוב איזה ביטוי היה לדעותיהם הקדומות לפני שנת סטודנטים מישלינגה 1933 במוסדות להשכלה גבוהה אף שבשנתיים שלאחר עליית הנאצים לשלטון כבר הורחקו רוב היהודים הגמורים? ללמוד מן היחס הסובלני יותר שגילו סטודנטים, הממשלה השונים כלפי יהודים-למחצה ויהודים לרביע, מה אפשר מרצים ואנשי מנהלה לא-יהודים במשרדי על עצמת הרגשות האנטי יהודיים בקרב מרצים וסטודנטים בגרמניה הנאצית? האם יש לראות בהגנה מפני הטרדה שזכו לה סטודנטים מישלינגה רמז להתנגדות למשטר הנאצי? היסטוריונים מסכימים בדרך כלל שלפחות מאז שנות השמונים של המאה התשע-עשרה אימצו לעצמם סטודנטים באוניברסיטאות ביטויי שנאת יהודים חריפים משל מוריהם ומשל שאר קבוצות האליטה. הם הוכיחו שלקיצוניות ולאנטישמיות בקרב הסטודנטים של ימי גרמניה הקיסרית ורפובליקת ויימר היו סיבות רבות המחזקות זו את זו: ומורים אנטישמים, לשוק העבודה האקדמי, שחיקת הערכים ההומניסטיים באוניברסיטאות, הירידה שחלה באיכות החיים לאחר,1918 השפעת הורים חוסר הביטחון באשר תמיכתם של יהודים und Studenten (Weinheim: Deutscher Studien Verlag, 1990); Peter.Lauf, Jüdiche Studierende an der Universität zu Köln (Köln: Böhlau, 1991) 4 Michael H. Kater, Doctors under Hitler (Chapel Hill and London: University of North Carolina Press, 1989); Konrad H. Jarausch, The Unfree Professions: German Lawyers, Teachers and Engineers, (New York: Oxford University Press, 1990) 5 Michael Grüttner, Studenten im Dritten Reich (Paderborn: Schoeningh, 1995), pp /30

3 במהפכנים מן השמאל ובזרים, הישרדותה של התרבות המיושנת של מסדרי האחווה הסטודנטיאליים והתסיסה שהתעוררה בשורות אגודת הסטודנטים הנציונל-סוציאליסטים NSDStB) (Nationalsozialistischer Deutscher Studentenbund - משהוקמה ב בשעה 7 שדרגות האנטישמיות בקרב הסטודנטים נשארו מגוונות (ודירוגן בסולם היה משנאת יהודים מתונה למדי שתכופות היה מקור השראתה דתי ועד עמדות המוניות וגזעניות 6. קיצוניות יותר למיניהן), הרי ההפגנות ההמוניות שהתקיימו בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים נגד העסקתם של מורים יהודים ליברלים ופציפיסטים והדרישה המתמדת לסלק יהודים מפדרציית הסטודנטים הגרמנים DSt) (Deutsche Studentenschaft - מלמדות שרוב הסטודנטים תמכו לפחות בצמצום קיצוני במספר המורים היהודים במוסדות 8 להשכלה גבוהה. התמיכה הרחבה בצמצום מספר הסטודנטים והמרצים היהודים לא זו בלבד שהעלתה את קרנם של הנאצים בקמפוסים לפני 1933, אלא גם סייעה לשכנע את הממשלה הנאצית החדשה שהיא תוכל "לטהר" את האוניברסיטאות מיהודים בלי להרחיק מעליה את האליטה על האנטישמיות בקרב סטודנטים בימי גרמניה הקיסרית ובימי רפובליקת ויימר, ראה: Konrad H. Jarausch, Students, Society and Politics in Imperial Germany: The Rise of Academic Illiberalism (Princeton: Princeton University Press, 1982), pp ; Michael H. Kater, Studentenschaft und Rechtsradiskalismus in Deutschland (Hamburg: Hoffmann and Campe, 1975), p. 63; Hartmut Titze, "Die zyklische Überproduktion von Akademikern im 19. und 20. Jahrhundert, Geschichte und Geselschaft, 10 (1984), p. 92; Jack Wertheimer, "The 'Ausländerfrage' at Institutions of Higher Learning: A Controversy over Russian-Jewish Students in Imperial Germany, in Leo Baeck Institute Year Book, 27 (1982), pp ; Norbert Kampe, Studenten und Judenfrage im Deutschen Kaiserreich (Göttingen:.Vandenhoeck and Ruprecht, 1988) 7 על מגוון העמדות האנטישמיות בקרב הסטודנטים, ראה: Kreutzberger, Wolfgang Studenten und Politik : Der Fall Freiburg im Breisgau (Göttingen: Vandenhoeck and Ruprecht, 1972), pp ; Kampe, Studenten und pp ; Judenfrage, על אנטישמיות בקרב סטודנטים חברי מסדרי האחווה הסטודנטיאליים באוסטריה, ראה: Michael Gehler, Studenten und politik: Der Kampf um die Vorherrschaft an der Universität Innsbruck (Innsbruck: Haymon.Verlag, 1990), pp. 96, על ההסתה האנטישמית בקרב סטודנטים נאצים, ראה: Jürgen Schwarz, Studenten in der Weimarer Republik: Die deutsche Studentenschft in der Zeit von 1918 bis 1923 und ihre Stellung zur Politik (Berlin: Duncker and Humblot, 1971), pp ; Michael Steinberg, Sabers and Brown Shirts: The German Students' Path to National Socialism (Chicago: University of Chicago Press, 1977), pp ; Anselm Faust, Der Nationalsozialistische Deutsche Studentenbund: Studenten und Nationalsozialismus in der Weimarer Republik.(Düsseldorf: Schwann, 1973), Vol. 2, pp /30 6

4 הגרמנית. מי ב- 17 באפריל,1933 הורתה אפוא המדינה הנאצית בחוק "החזרת הפקידות המקצועית על כנה" על פרישתם או על פיטוריהם של עובדי מדינה יהודים תחילה רק של שלא נלחמו במלחמת העולם הראשונה. החקיקה יהודים לפרוש ממשרותיהם באוניברסיטאות עד סוף הזאת אילצה כ- 1,200 אנשי אקדמיה ואף-על-פי-כן לא היו רבים מן הסטודנטים שבעי רצון מן החוק - עדות לקיצוניותם; הם הוסיפו להחרים את הרצאותיהם של המרצים היהודים, גם אם זכו הללו לחסינות מפני יישומו של החוק הזה על-פי הפסקה הארית שב"חוק שירות המדינה". תעמולתם האכזרית שנמשכה כמעט שנתיים השיגה לבסוף את מטרתה עד 1935 כמעט התפטר ממשרתו כל 10 מרצה יהודי שעדיין הותר לו ללמד על-פי חוק. המהפכה הנאצית לא נעצרה בשערי האוניברסיטאות וגם קיצוניותם של הסטודנטים לא הצטמצמה להפגנות נגד מרצים יהודים. שואבים עידוד מן הסובלנות הרשמית למחצה כלפי אותם צעדים קיצוניים נעשו הסטודנטים הנאצים ברבות מן עמיתיהם היהודים. אמריקנים בקניגסברג בפברואר 1933 (Königsberg) האוניברסיטאות עוינים כלפי תקפו חברי פדרציית הסטודנטים הגרמנים יהודים בתואנה שאותם זרים ניצלו לרעה את הכנסת 11 האורחים הגרמנית. חברי אגודת הסטודנטים הנציונל-סוציאליסטים התפרצו בסערה לבית 12 מסדר האחווה של הסטודנטים היהודים בהיידלברג. גם בגסות באותה אוניברסיטה 13 בסטודנט אפגני בגלל תווי פניו שהיו בעיניהם יהודיים. ב- 1 נהגו באפריל נאצים 1933 השתלטו שמונים סטודנטים במדי ס"א על בנייני האוניברסיטה שבפרנקפורט. הם מנעו את הסטודנטים היהודים מלהיכנס לבניינים, גירשו את מי שמצאו בתוך הקמפוס אל מחוצה לו 14 ואפילו הכו ארי שלא היה בידו להמציא להם תעודה מזהה. שאול פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות , עם עובד, תל אביב 1997, עמ' על סילוקם של מרצים יהודים, ראה: Hans Ebert, "Die Technische Hochschule Berlin und der Nationalsozialismus: Politische Gleichschaltung und rassistische Säuberungen, in Reinhard Rürup, ed., Wissenschaft und Gesellschaft: Beiträge zur Geschichte der Technischen Universität Berlin , vol. 1 (Berlin: Springer, 1979), pp ; Klaus-Peter Hoepke, Auswirkungen der nationalsozialistischen Rassenpolitik an der Technischen Hochschule Friderciana Karlsruhe , Zeitschrift für die Geschichte des Oberrheins, 137 (1989), pp ; Helmut Heiber, Universitat unterm Hakenkreuz, part 1: Der Professor im Dritten Reich (Munich: Saur, 1991), pp Frankfurter Zeitung, February 25, 1933, BA Koblenz, ZSg, 129/ Giovannini, Zwischen Republik und Faschismus, p כרמון, "הגזענות הנאצית והשפעתה", עמ' Kater, Doctors under Hitler, pp /30 9

5 סטודנטים לא-יהודים הטרידו את משרד החינוך במדינת בדן (Baden) בתלונות על יהודים שלפי מכתביהם עדיין העזו לשבת במושבים הטובים ביותר באולמות ההרצאות ובמעבדות. סירובם של אותם סטודנטים לפנות את מושביהם עורר נאצים נזעמים לבקש 15 שרק לא-יהודים יוכלו לשבת בשורות הראשונות. אנטישמים פרסמו את דעותיהם הקדומות אפילו בבתי שימוש שעל קירותיהם רשמו שמות של מורים ושל סטודנטים שלטענתם היו יהודים. באוניברסיטה, 1933, ביוני בלחץ מרצים הורתה לבסוף פדרציית הסטודנטים הגרמנים לקיצונים הללו לחדול 16 מלהשתמש בחדרי השירותים למטרות תעמולה. המצוד האנטי קומוניסטי שהוכר חוקית בצו נשיאותי מ- 28 סמכויות לשעת חירום, שיחק ישירות לידי הסטודנטים האנטישמים. בפברואר והעניק להיטלר מנהיג הסטודנטים בהיידלברג, גוסטב אדולף של Scheel),(Gustav Adolf דרש מיד להרחיק עשרים ושבעה 17 סטודנטים קומוניסטים שהדעת נותנת שהיו יהודים. מאוניברסיטת ברלין בשל פעילותם הפוליטית נרשמו 125 מכלל גם ברשימת הלא-ארים. סטודנטים שסולקו אף-על-פי שנראה שרוב המרקסיסטים לא היו יהודים, השתמשו הנאצים גם באנטי קומוניזם כדי לסלק יהודים שלא מילאו כל תפקיד פעיל בפוליטיקה. בהיידלברג של אביב-קיץ 1933, למשל, היו רבים מן 19 הסטודנטים שהואשמו בזיקה לקומוניזם יהודים. סטודנטים מקומי להרחיק את הלגה אברהמסון (Helga Abrahamson) בלהט הרגע ביקש מנהיג מאוניברסיטת לייפציג בטענה ששמה נשמע יהודי. לימים התברר שלא זו בלבד שלא הייתה יהודייה, אלא 20 שגם לא הייתה לה שום זיקה למפלגות המרקסיסטיות. אף-על-פי שסמכויותיהם המינהליות היו מוגבלות, ניסו אנשי אגודת הסטודנטים הנציונל- סוציאליסטים ופדרציית הסטודנטים הגרמנים גם לנקוט צעדים קיצוניים מהתעללות פיזית ולתעל את האפליה לאפיקים מוסדרים וביורוקרטיים. את הצלחתם הראשונה הם נחלו באפריל 1933, כשמימש החינוך הפרוסי לבסוף דרישה נושנה של סטודנטים גזענים והורה Geoffrey Giles, "Die Fahne hoch, die Reihen dicht geschlossen: Die Studenten als Verfechter der völkischen Universität?," in Eckart Krause et al., Hochschulattag im Dritten Riech: Die Hamburger Universität , vol. 3 (Berlin: D. Reimer, 1991), p Jüdische Rundschau, Berlin, July 13, 1933, BA Koblenz, ZSg 129/ כרמון, "הגזענות הנאצית והשפעתה", עמ' המספר הזה הוא תוצאה של השוואת רשימת הלא-ארים עם שמות הסטודנטים שסולקו בשל פעילותם הפוליטית. ראה: Universitätsarchiv Berlin (UAB), Akten des.universitätsrats, no and no כרמון, "הגזענות הנאצית והשפעתה", עמ' מכתב מאת א' בלוכברגרBlochberger.A) (, עורך דינה של הלגה אברהמסון, אל Sächsisches באוקטובר, ,Sächsisches Kultusministerium.Hauptstaatsarchiv (SHSA), Akten des Kultusministeriums, vol. 2, no /2 5/30 15

6 שרק גרמנים לא-יהודים יוכלו להיות חברים 21 בפדרציית הסטודנטים הגרמנים. במקרים קיצוניים, כמו בבדן, קבעו מקבלי ההחלטות במדינה שחברות באותו ארגון תלויה בשורשים 22 אריים בני שלושה דורות. בו בזמן סילקו רוב מסדרי האחווה הסטודנטיאליים משורותיהם 23 את חבריהם היהודים. ב- 22 באפריל 1933 הניע גם לחצה של אגודת הסטודנטים הנציונל-סוציאליסטים את 24 משרד החינוך הפרוסי לשלול תמיכה ציבורית מסטודנטים יהודים. מאחר שפחות מעשרה אחוזים מן הסטודנטים קיבלו סיוע כלכלי בימי רפובליקת ויימר, הנאצים לשלטון סירבו הקרנות המקומיות לסעד לסטודנט, כלכלי ליהודים, 25 מועטה. הייתה תרומתה של החקיקה ומשום שעוד כגון הקרן במינכן, לפני שעלו להעניק סיוע הזאת לירידה במספר הסטודנטים היהודים חשוב יותר היה ניסיונם של ארגוני הסטודנטים הנאצים להיות מעורבים בתהליך הרישום והמיון של הסטודנטים. בכמה מקומות, כגון בטכניון של ברלין, פיתח הסניף המקומי של פדרציית הסטודנטים הגרמנים מערכת משל עצמו להנפקת תעודות זהות כדי לשפר את 26 תיעוד מספרם של היהודים הגמורים והמישלינגה. רק לזכות בשליטה במערכת הקיימת ולשנות את צבע התעודות. עם זאת ברוב האוניברסיטאות ביקשו וכך השתלטו בפרנקפורט חברי אגודת הסטודנטים הנציונל-סוציאליסטים על הכניסות לאוניברסיטה ואילצו את היהודים 27 למסור לידיהם את תעודות הזהות שלהם מיד לאחר ניצחון הנאצים. ההתערבות בתהליך רישום הסטודנטים הייתה מקור למבוכה לממשלה הנאצית, היה עליה להתמודד עם תקרית דיפלומטית שכן שולית שעוררו הוריהן של שתי אחיות ממוצא 28 יפני-גרמני שאוניברסיטת לייפציג הנפיקה להן תעודות זהות צהובות. כדי למנוע הישנות תקרית שכזאת פסק שר החינוך הפרוסי בסוף 1933 את אמות המידה להנפקת התעודות. Joseph Walk, ed., Das Sonderrecht für die Juden im NS-Staat: Eine Sammlung der gesetzlichen Massnahmen und Richtlinien Inhalt und Bedeutung (Heidelberg: C.F. Müller Juristischer Verlag, 1981), p שם, עמ' Grüttner, Studenten im Dritten Reich, pp Götz von Olenhusen, "Die 'nichtarischen' Studenten," p. 184; Walk, Sonderrecht, p. 16; Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p Béla Bodo, "The Function of Selection in Nazi Policy towards University Students , (Ph.D. dissertation Toronto: York University, 1998), pp Ebert, Die Technische Hochshule Berlin und der Nationalsozialismus," p. 6/ Stuchlik, Goethe im Braunhemd, p פדרציית הסטודנטים של לייפציג אל רקטור אוניברסיטת לייפציג, 17 בנובמבר 1933,.SHSA Akten des Kultusministeriums, vol. 2, no /3, p. 227

7 תעודות חומות ניתנו לסטודנטים גרמנים לא-יהודים; זרים קיבלו תעודות כחולות, 29 הסטודנטים היהודים והיהודים-למחצה היה לשאת תעודות צהובות. ואילו על סילוקם המהיר של יהודים גמורים מן הפדרציה וממסדרי האחווה הסטודנטיאליים ועיגון הפגיעה בזכויות במסגרת האוניברסיטאות הגרמניות באמצעים ביורוקרטיים בהחלט לא הייתה אפשרית בלי תמיכתם והסכמתם של הסטודנטים הלא-יהודים. הסטודנטים לבדה לא היה בה כדי להבטיח את היעלמותם של אבל קיצוניותם של הסטודנטים היהודים מן הקמפוסים. מאחר שהסמכות לקבל ולהרחיק סטודנטים עדיין הייתה בידי אנשי המנהלה של המוסדות האקדמיים ובידי הפקידים במשרדי הממשלה, היה האוניברסיטאות ואנשי המנהלה במוסדות האקדמיים כלפי היהודים היסטוריונים הוכיחו שעוד נוסחה "תרבותית" כגון חומרנות, ליחסם של מרצי משקל חשוב ביותר. בסוף המאה התשע-עשרה אימצו לעצמם רוב המרצים הגרמנים של אנטישמיות שייחסה את כל סימני ההיכר השליליים של המודרניות, ניוון ומרקסיזם, באוניברסיטאות שהיו גזענים, ו"ההשפעה היהודית" לאופי היהודי כביכול. הרי להגם התמידי מעל הקתדרה בנושא יצרו אווירה נוחה להתפשטותם של ועל-אף שמעטים היו המרצים כל עוד "האופי היהודי" מיני ביטויים אנטישמיים 30 קיצוניים בקרב סטודנטים הן בגרמניה הקיסרית והן ברפובליקת ויימר. וכך גם לאחר 1933, אף-על-פי שרוב המרצים עדיין היו אמביוולנטיים כלפי הנאציזם, הרי היו שותפים לרבות מדי ממטרותיהם של הלאומנים ולרבות מן העמדות האנטי יהודיות שרווחו בקרב הסטודנטים 31 מכדי להגן על לא-ארים מפני הטרדה. הקרבה התפיסתית בצירוף אינטרסים מקצועיים סיפקו לאחר 1933 את היסוד לשיתוף הפעולה בין מרצים שמרנים ובין נאצים. והם שמסייעים לנו להסביר מדוע אנשי אקדמיה כה רבים, ובייחוד הצעירים שבהם, 32 ניצחונו של היטלר. קידמו בברכה את סילוקם של עמיתיהם היהודים לאחר RdErl. des Preussischen Ministers für Wiss., Kunst und Volksbildung, September 4, 1933, SHSA, Akten des Kultusministeriums, vol. 2, no /3, p Fritz K. Ringer, The Decline of the German Mandarins: The German Academic Community (Cambridge, MA: Harvard University Press, 1969), pp , Christian Jansen, Professoren und Politik: Politisches Denken und Handeln der Heidelberger Hochschullehrer (Göttingen: Vandenhoeck and Ruprecht, 1992), pp , ; Donald L. Niewyak, The Jews in Weimar Germany (Baton Rouge: Lousiana State University Press, 1980), pp. 7/ פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים, עמ' 74-67; Scientists Alan.D Beyerchen, under Hitler: Politics and the Physics Community in the Third Reich (New Haven: Yale University Press; 1977), pp.15-22

8 אלא שההתקפות על היהודים בתחומי האקדמיה לא הוגבלו לסגל ההוראה. מיד לאחר ניצחונו של היטלר החלו רוב האוניברסיטאות להכין רשימות של סטודנטים, אולי בתור צעד 33 ראשון לקראת סילוקם בסופו של דבר. הרשימות הללו מעידות על אחדות דעים בשימוש 34 במונחים גזעניים. קבלת התפיסה הגזעית-הביולוגית הנאצית, שלפיה הובן העולם במונחים של מאבק מתמיד בין גזעים, ניכרת ברשימת הסטודנטים הזרים, כגון פינים, טורקים, יפנים וסינים, 35 ובה צוין שהם לא-ארים. הצעדים הללו הכשירו את הקרקע ליישומם של חוקים אנטי-יהודיים בדרגה המחוזית. ב- 7 באפריל 1933, עוד לפני מעורבותה של הממשלה המרכזית, חדל משרד החינוך הבוורי לקבל יהודים לפקולטה לרפואה; 36 ללימודי השנה הראשונה בכל הפקולטות. על כל פנים, יהודים לא נקבעה עד כמה שבועות אחר כך בבדן נמנע מסטודנטים להתקבל חשובים ככל שיהיו צעדים אלה, לאפריל 25 עם 1933, מדיניות כלל-ארצית פרסום החוק בעניין "למניעת צפיפות סטודנטים בבתי ספר ובמכללות גרמניים". החוק הזה שנוסח לפי חוק "החזרת הפקידות המקצועית על כנה" מ- 7 באפריל 37,1933 אוניברסיטאות, דרש להגביל את קבלתם של תלמידים יהודים עד שמספרם יצומצם לבתי-ספר, ובכלל זה ויהיה כשיעור הלא-ארים בקרב אוכלוסיית המדינה. החוק לא חל על סטודנטים יהודים שאבותיהם השתתפו במלחמת העולם הראשונה או אחד מהוריהם או 38 אחד מהורי הוריהם היה לא-יהודי. את החוק הזה השלימו צווים מטעם משרד החינוך הפרוסי שקבעו ששיעור הלא-ארים לא יעלה על חמישה אחוזים ממספר הסטודנטים שכבר נרשמו לכל פקולטה. הרישום של סטודנטים של השנה הראשונה היה אפשרי רק אם 39 שיעור הלא-ארים בפקולטה הנבחרת היה פחות מאחוז וחצי. 8/30 33 למשל, במאי 1933 ביקש רקטור האוניברסיטה של קלן מהחוגים להכין רשימה של סטודנטים יהודים. ראה רקטור אוניברסיטת קלן אל דיקן החוג לפילוסופיה, פרופ' ניפרדי.Universitätsarchiv Köln (UAK), במאי 28/No. 80, ,(Nipperdey) 34 לניתוח רשימות אלה באוניברסיטאות השונות, ראה:.p Lauf, Jüdische Studierende, 71; Giovannini, Zwischen Republik und Faschismus, p. 183; Götz von Olenhusen, "Die 'nichtarischen' Studenten," p. 189; Adam, Hochschule und Nationalsozialismus, p רקטור אוניברסיטת קלן, 18 במאי ; 1933 בסמסטר הקיץ של שנת 1933 למדו באוניברסיטה 114 סטודנטים לא-ארים; עם הרשימה נמנים גם שלושה טורקים, שלושה פינים, יפני אחד וסיני אחד. לרשימה לא מתוארכת של לא-ארים, ראה: SS 1933 and WS , UAK, 28/no Walk, Sonderrecht, pp לחשיבותה של החקיקה הזאת במסגרת הרדיפה אחר היהודים, ראה: Hilberg, Raul The Destruction of European Jews (New York: Homes and Meier, 1985), pp Walk, Sonderrecht, pp Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p. 213

9 החוק הזה השפיע השפעה מוגבלת על מספרם של הסטודנטים הלא-ארים. רבים מן הלא-ארים, ובכמה מן האוניברסיטאות רובם, יכלו לדרוש חסינות מפני יישומו, מסתמכים על 40 שושלת יחסים ארית חלקית או על השירות הצבאי של אבותיהם בזמן המלחמה. התוצאה הייתה שמספרם של הסטודנטים שהורחקו על החוק סמך 41 הזה לבדו היה נמוך למדי. מאחר שברוב האוניברסיטאות היה שיעור הסטודנטים היהודים הרבה למטה מאחוז ומחצה, לא היה בחוק הסטודנטים. החוק אבל לבדו הזה כדי לצמצם צמצום של ממש את מספר הלא-ארים באוכלוסיית הזה לא היה האמצעי היחיד; בעקבותיו ננקטו צעדים אחרים שעודדו את אנשי המנהלה במוסדות האקדמיים להתחרות ביניהם על צמצום מספר הסטודנטים הלא- ארים במוסדותיהם. ביוני סטטיסטיים ולדווח דרך קבע מהרה התיר משרד וחצי, 42 לפי שיקול דעתן של יהודים גמורים ב"אישיותם" הורה משרד החינוך הפרוסי לדיקנים לרכז נתונים לרקטורים על מספר הלא-ארים כל אחד בפקולטה שלו. עד החינוך לאוניברסיטאות להקטין את מכסת הסטודנטים היהודים מאחוז צו של משרד החינוך בבדן מנובמבר 43 יותר את האופי השרירותי של התהליך הזה. חוקים שרירותיים שכאלה הורחבו גם שהתנה את 1934, של המועמדים וב"קשריהם ע ם העם הגרמני", אל בתי-הספר התיכוניים. ב הרישום הבליט אף דרש צו של משרד הפנים של הרייך ממורי בתי הספר התיכוניים לספק מידע על הרקע הדתי של 44 התלמידים העתידים להגיע לאוניברסיטאות. החל מסמסטר החורף של היה על הסטודנטים שנרשמו להצהיר בשבועה שלא הוריהם ולא הורי הוריהם נמנים עם הקהילה היהודית הדתית. החל מסמסטר החורף של שנת כבר לא היה די בהצהרה 9/30 40 בהמבורג יכלו 84 מתוך 143 לא-ארים לדרוש חסינות על פי החוק. ראה: Grüttner, p. 214 ;Studenten im Dritten Reich, בטובינגן 25 השתייכו מתוך 35 לא-ארים לאותו סיווג. ראה: p. 114 ;Adam, Hochschule und Nationalsozialismus, אוניברסיטה של פרייבורג ובטכניון של ברלין היו המספרים במידת מה נמוכים יותר. ראה: Götz von Olenhusen, Die 'nichtarischen' Studenten," p. 181; Ebert, Technische.Hochschule Berlin und der Nationalsozialismus, p סטודנטים סולקו מן האוניברסיטה של פרנקפורט, מן האוניברסיטה של קניגסברג, מן הטכניון של ברלין ומהאוניברסיטה של לייפציג. אלא שהמספר הזה אינו כולל את הסטודנטים היהודים שסולקו בשל פעילותם הפוליטית. ראה: Grüttner, Studenten im Dritten.Reich, p שם, עמ' Götz von Olenhusen, Die 'nichtarischen' Studenten," p התוצאה היתה שב קיבלו רק 60 מתוך 846 בוגרי בתי הספר התיכוניים את התעודה הזאת ולפיכך היו זכאים ללמוד באוניברסיטה. ראה: Grüttner, Studenten im.dritten Reich, p. 215

10 בעל-פה בדבר הרקע האתני והדתי; 45 האוניברסיטה תעודות המוכיחות מוצא ארי. תחת זאת היה על התלמידים לספק לרשויות הצלחתם של אותם חוקים הייתה תלויה במידה רבה בשיתוף הפעולה של אנשי המנהלה של האוניברסיטאות. אנשי אקדמיה שלא היו אנטישמים קיצונים מצאו את עצמם במחנה אחד עם הנאצים דווקא לא רק בשל אינטרס חומרי, אלא גם משום שכמוהם סלדו מן השמאל הפוליטי. הקרבה התפיסתית הזאת נשארה גורם חשוב כשנידונו שאלות סילוקם של סטודנטים או האפשרות לחזור ולקבל סטודנטים שהורחקו על משכבר. בראשית סמך קשריהם הפוליטיים 1933 אולצו קומוניסטים וסוציאל-דמוקרטים לעזוב את האוניברסיטאות כחלק ממדיניות הנאצים לחסל את מתנגדיהם הפוליטיים. ולמרות זאת חזרו רוב הסטודנטים הלא- יהודים והתקבלו אחרי שנה או שנתיים. מן המקרה של אדולף רובינשטיין (Adolf Rubinstein) עולה שהיחס שזכו לו סטודנטים יהודים מידי אנשי המנהלה של המוסדות האקדמיים היה שונה לגמרי. הסטודנט המוכשר זה לשפה ולהיסטוריה גרמנית שלמד לקראת תואר דוקטור בספרות סולק מהאוניברסיטה של ברלין ב בשל פעילות פוליטית מרקסיסטית. של קלן. ב- 1934, מושפל, מאחר שהחוק של ולקבל סטודנט ללימודים, פניו ריקם. 25 אבל לא אומר נואש, באפריל היה לרובינשטיין 1933 שקל להמשיך בלימודיו באוניברסיטה אפשר לכל אוניברסיטה להחליט אם לשוב יסוד לקוות טענת הרקטור הייתה שלאוניברסיטה 46 פעילותו המרקסיסטית ומעולם לא למד בקלן." "אין שבקשתו תאושר. ובכל זאת הושבו כל עניין לקבל לא-ארי שסולק בשל התוצאה של אנטישמיות שזכתה לחסות ממרכז השלטון ושל נכונותם של אנשי המנהלה במוסדות האקדמיים לציית לצווי הסטודנטים הנאצים הייתה ירידה תלולה במספר הסטודנטים הלא-ארים לאחר עליית הנאצים לשלטון. לפי ה- Tageblatt,Niederelbisches היו ב כ- 4,000 לא-ארים באוניברסיטאות גרמניות. עד קיץ 1933 הצטמצם מספרם ל-.1,900 עד הסמסטר שאחר כך כבר לא היו סטודנטים יהודים כלל ברבות מן האוניברסיטאות והפקולטות. עד סמסטר החורף של נשארו בגרמניה כולה רק 590 גברים יהודים ו- 223 נשים יהודיות בקרב ציבור סטודנטים שמנה 92,000 איש ) 47 87,000 גברים גרמנים ו- 15,000 נשים גרמניות למדו בסמסטר ההוא באוניברסיטאות). העיתון היו Hannover Kurier נקב במספרים שונים מעט לסמסטר הקיץ של.1934 באותו הזמן דיווח העיתון ש- 656 סטודנטים השתייכו לארגוני דת יהודיים. נוסף על אותם סטודנטים 1,316 לא-ארים שלא יכלו להצטרף לפדרציית הסטודנטים הגרמנים מטעמי גזע. 10/ שם, עמ' 213. רקטור אוניברסיטת קלן אל אדולף רובינשטיין, 11 באפריל 28/no ,.UAK, Niederelbisches Tageblatt, April 24, 1935, BA Koblenz, ZSg 129/151

11 העיתונים גם יידעו את הקוראים על ההפסקה המוחלטת כמעט בקבלת סטודנטים יהודים. בסמסטר הקיץ של 1934 היו באוניברסיטאות הגרמניות רק הלימודים הראשונה, היינו רק 0.4 אחוז מכלל 24 יהודים שהתקבלו לשנת 48 6,189 הסטודנטים של השנה הראשונה. הפיחות המהיר במספר הסטודנטים היהודים היה במקצת תוצאה של מערכה בתזמור של רופאים, עורכי דין ושאר אנשי מקצוע שביקשו להיפטר ממתחריהם. השאיפה לסלק רופאים יהודים ולהגביל את מספר הסטודנטים לרפואה הלא-ארים הייתה ביסוד שיתוף הפעולה בין רופאים, ובכללם אנשי אקדמיה, ובין מנהיגים נאצים מאז סוף שנות העשרים של המאה העשרים. הברית הזאת התמידה אחרי 1933 בזמן שמספר ניכר של מורים ואולי רוב הסטודנטים לרפואה ביקשו להגביל את מספר היהודים באוניברסיטאות. הם מצאו תמיכה מן המוכן אצל גרהרד וגנר שדרש,(Gerhard Wagner) מיד לאחר שעלו הנאצים לשלטון לקצץ ראש רופאי הרייך,(Reichsärztführer) קיצוץ הקיצוני במספר המועמדים הלא- 49 ארים. בלחצם של וגנר, של אגודת הסטודנטים הנציונל-סוציאליסטים ושל לשכת סגן הפירר אסר משרד החינוך של הרייך REM) (Reichserziehungsministerium על רופאים לא- ארים לשמש במקצועם במסגרת צוותי רופאים של חברות הביטוח, אלא אם זכו, מאז אפריל, במעמד מוכר של ותיקי מלחמה. ויתור מאוחר זה, שגם התיר לילדי ותיקי מלחמה או חללי מלחמה ללמוד רפואה, בוטל במאי אפליה מוגברת בדרגים המקומיים הבטיחה גם היא שאחרי 1933 אפילו אותם לא-ארים שסיימו כמעט את לימודיהם לא יוכלו לצפות לגשת אוטומטית לבחינה מטעם המדינה או לקבל רישיון לעסוק ברפואה. כדי להציל משהו מלימודיהם ביקשו רבים מן הסטודנטים הלא- ארים לגשת לבחינה במעמד של זרים. רוב המדינות, כבווריה, נענו לבקשה הזאת רק אם 52 הבטיחו הסטודנטים להגר לאחר שיסיימו את הלימודים. ב- 20 באוקטובר הורה 1933.Hannover Kurier, September 10, 1935, BA Koblenz, ZSg 129/151 בסמסטר החורף של העריכו פקידים נאצים את מספר הסטודנטים שהשתייכו לקהילה הדתית היהודית ב היו עוד 594 לא-ארים שלא השתייכו לקהילה הזאת. ראה:.Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p Kater, Doctors under Hitler, pp Uwe Adam, Judenpolitik im Dritten Reich (Düsseldorf: Drost, 1972), p. 67; Walk, Sonderrecht, p Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p Bayerisches Staatsministerium für Unterricht und Kultus to Preussusches Kultusministerium, September 20, 1933, BA Potsdam, Akten des Reichsministeriums des Innern, Abt. III, p /30 48

12 משרד החינוך הפרוסי שסטודנטים יהודים שסיימו את לימודיהם לא יוכלו לקבל את 53 רישיונותיהם לעסוק ברפואה וברפואת שיניים, אלא אם יוותרו על אזרחותם הגרמנית. כדי לגבש מערכת מאוחדת יותר שתטפל בסטודנטים לא-ארים המבקשים להתקבל לאוניברסיטה, לסיים את לימודיהם ולקבל את רישיונם, נפגשו בדצמבר 1933 נציגי המפלגה והמדינה במשרד הפנים והסכימו ביניהם שהם כולם מבקשים להפסיק לחלוטין את מתן הרישיונות ללא-ארים בגרמניה. מעשית. מן חריגה מתוך החוק של אף-על-פי-כן נאלצו להודות שהשאיפה 7 באפריל 1933 הזאת עדיין אינה קבעו שמכסת המועמדים היהודים והיהודים-למחצה שיתקבלו לבחינות לקראת רישיון תוגבל לאחוז אחד. המשתתפים גם תמכו בהצעה שלפיה לא-ארים שהביעו כוונה להגר יוכלו לזכות בקידום לפני ההסמכה. ולמרות זאת התעוררה מחלוקת בשאלה אם להתיר לסטודנטים יהודים להשלים את הכשרתם המעשית בבתי חולים גרמניים. מחשש שמא רופאים ומתמחים יהודים ינצלו לרעה את סמכותם הרפואית, הציע הנאצי הדקדקן, גרהרד וגנר, שהתמחותם של לא-ארים תתנהל רק בבתי חולים נפרדים יהודיים. אלא שלאונרדו קונטי Conti) (Leonardo - מייסד ברית הרופאים הנאצים( Nationalsozialistischer (Deutscher Ärztebund ואחרי 1939 יורשו של וגנר בתפקיד ראש רופאי הרייך - דחה את הצעתו של וגנר. הוא גרס שאי-אפשר למלא את דרישתו של וגנר מאחר שבסוף 1933 היו רק 40 אחוזים מן הרופאים בברלין ארים. עם זאת הסכים עם וגנר שהכשרתם של לא-ארים בבתי חולים גרמניים מעוררת בעיה חמורה 54 שבפתרונה יש לראות יעד לטווח רחוק. סייגים אחרים ולרוקחים שתוקנה באפריל נלוו אל תקנת הבחינה (Prüfungsordnung) 1934 ואסרה להכניס לרופאים, לרופאי שיניים לבחינות מטעם המדינה ולהעניק רישיון במקרים שבהם התעורר ספק חמור בדבר רגשותיו הלאומיים של המועמד ומהימנותו המוסרית. התקנה עלתה בקנה אחד עם ההשקפה הגזענית (שאנשי אקדמיה רבים היו שותפים לה) ולפיה לא ייתכן שיהודים ניחנו בתכונות כאלה. לאחר פברואר 1935 יכלו יהודים גמורים ויהודים-למחצה שהיו מועמדים לקבל רישיון לעסוק ברפואה, את לימודיהם לפני סמסטר הקיץ של להשיגו רק אם החלו RdErl. Des REM, October 20, 1933, BA Potsdam, Akten des Reichsministeriums des Innern, Abt. III, pp ; Walk, Sonderrecht, p. 57; Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p Niederschrift über die kommissarische Beratung, December 13, 1933, betreffend die Prüfungsordnung für Ärzte und die Erteilung der Approbation für Ärzte," BA Potsdam, Akten des Reichsministeriums des Innern, Abt. III, pp /30 53

13 לעדיפות זכו מועמדים שלחמו במלחמה וניכרו בתכונות פיזיות ומוסריות 55 "נורדיות". מאחר שעשר שנים לאחר מלחמת העולם הראשונה היו מעט מאוד ותיקי מלחמה בקרב הסטודנטים, אפשר הצו רק למועמדים יהודים לרביע לסיים את לימודיהם. סטודנטים שהחלו את לימודי הרפואה שלהם ב המעטים שנרשמו לפני ברפואה בגרמניה או מאוחר יותר נאלצו לעזוב את האוניברסיטאות. יכלו להשלים את לימודיהם, אך בלי שיותר להם לעסוק בד בבד הלכה ההכשרה המעשית ונעשתה קשה ביותר, שכן זו אחר זו סילקו קבוצות הסטודנטים המחלקתיות (Fachschaften) את המתמחים היהודים מבתי חולים גרמניים. בעקבות הצעדים האלה התמעט במהירות מספרם של הסטודנטים היהודים ועד סוף 1938 לא היו עוד סטודנטים לרפואה יהודים באוניברסיטאות הגרמניות. עיתון הסטודנטים הנאצים Die Bewegung חגג את הניצחון בכותרת: "סופו של הרופא קון 56." (Cohn) סילוקם של סטודנטים יהודים מלימודי הרפואה התרחש בעת ובעונה אחת עם מאורעות בפקולטות אחרות. באפריל 1933 אסר שר המשפטים הפרוסי, הנס קרל (Hanns Kerrl) למנות מועמדים-משפטנים שאינם ארים לפרקליטים. עד מהרה החרו החזיקו אחריו מדינות אחרות. אחרי אפריל 1933 הייתה השלמתם של לימודים אוניברסיטאיים סדירים אפשרית רק על-ידי פטרון שהבטיח סיכויים קלושים לתעסוקה. בו בזמן פוטרו גם פרקליטים לא-ארים מעבודתם על יסוד "חוק שירות המדינה", אלא אם היו ילדיהם של חללי מלחמה או של ותיקי 57 מלחמה. ביולי 1934 הורה שר המשפטים של הרייך לסטודנטים המבקשים לגשת לבחינה מטעם המדינה להוכיח את המוצא הארי שלהם או של בני זוגם. בצו לא צוין פטור על סמך 58 שירות צבאי. בשעה שאינטרס החומרי היה תפקיד חשוב בהרחקת יהודים מן ולמשפט, הפקולטה לחקלאות ללמוד הפקולטות לרפואה הרי קדימותם של עקרונות אידאולוגיים ניכרה בבירור בסילוקם של לא-ארים מן שמשכה אליה בדרך כלל יהודים מעטים. לימודים אקדמיים המכשירים למשרות מקצועיות אחרות בד כגון בבד נאסר על יהודים כמשרת רוקח, נוטריון 59 ציבורי, מורה ואפילו יועץ מס. באפריל 1937, לאחר ויכוח ממושך בין לשכת סגן הפירר ובין משרדי החינוך והפנים, 60 דוקטור. אסר משרד החינוך של הרייך על יהודים גרמנים לקבל תואר Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p Die Bewegung, 39 (1938), BA Koblenz, ZSg 129/ Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p Walk, Sonderrecht, p Götz von Olenhusen, "Die 'nichtarischen' Studenten," p ; Adam, Judenpolitik, pp Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p /30 55

14 יהודים זרים העמידו בעיה מיוחדת לפני השלטון. תחילה מנעו שיקולים של מדיניות חוץ את הממשלה הנאצית מלפעול בחופשיות נגד יהודים בעלי אזרחות זרה. במאי 1933 הוציא משרד הפנים צו ולפיו הסייגים שמכתיב "חוק שירות המדינה" 61 לא חלים עליהם. עד סוף 1933 אף נערם מכשול על-ידי צו של משרד החינוך הפרוסי שהורה לאוניברסיטאות לחדול 62 מלדרוש מסטודנטים זרים הוכחה למוצאם הארי. כדי להימנע מעימות גלוי עם ממשלות זרות התירה הממשלה המרכזית לרקטורים, בסיוע מועצה של חמישה חברים, 63 לקבוע אמות מידה לקבלה ללימודים. הממשלה המרכזית העריכה נכונה את רגשותיהם האמיתיים של אנשי המנהלה במוסדות האקדמיים כלפי הסטודנטים היהודים, קרי הרשויות המקומיות ורשויות השלטון המרכזי כדי לסלק בהדרגה את היהודים הזרים. המדינה לא נדרשו לתקנות בסקסוניה, למשל, עשו פקידים במשרד החינוך ואנשי מנהלה במוסדות האקדמיים כמיטב יכולתם כדי למנוע את קבלתם של שמונים יהודים אמריקנים שהגיעו לגרמניה כדי לעקוף את המכסות המגבילות שנכפו, בעיקר על יהודים, במכללות אמריקניות ללימודי רפואה. הרשויות הגרמניות דחו את בקשותיהם להתקבל ללימודים בטיעון הקלוש ש"הוועדה לבחינת ההסמכה לרישיון רפואי" בניו יורק לא 64 תכיר בתארים של אוניברסיטה גרמנית. לקבל יהודים ממזרח אירופה. באותה במידה לא ששו הרקטורים בייחוד החמירו עם יהודים דוברי גרמנית מאפליה משום שהשתייכו למיעוט הגרמני במזרח אירופה שלאחר בנאמנותם לתרבות הגרמנית, 65 והחילו עליהם את אותו יחס מפלה שזכו לו יהודי גרמניה אחרי.1918 שסבלו תכופות במקום להכיר הענישו הרקטורים ברוב האוניברסיטאות את האנשים הללו אלא שבשל התלות המתמשכת של המדינה הנאצית בדעת הקהל העולמית לא נחקק שום חוק כלל-ארצי בעקבות הצעדים המקומיים שננקטו אחרי.1933 בפברואר 1937 החליטו לבסוף משרדי המפלגה והמדינה לא לקבל יהודים זרים לאוניברסיטאות גרמניות. אבל בשל החשש מפני תגובות בעולם, עדיין לא הוציא משרד החינוך צו רשמי, אלא רק הורה 66 לרקטורים שאַל להם להתיר את רישומם של יהודים זרים. המדיניות זאת נמשכה בשנתיים Walk, Sonderrecht, p Götz von Olenhusen, "Die 'nichtarischen' Studenten," p RdErl. Des Reichsministers des Innern, October 14, 1933, SHSA, Akten des Kultusministeriums, no Der Sächsische Minister für Wiss., Kunst und Volksbildung to REM, October 4, 1933, SHSA, Akten des kultusministeriums, vol. 2, no Der Sächsische Minister für Wiss., Kunst und Volksbildung to Rektor der Universität Leipzig, May 14, 1933, SHSA, Akten des kultusministeriums, vol. 2, no /23 66 Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p /30 61

15 הבאות. רק בהשפעת המלחמה כפתה הממשלה 67 בשבועה שלא הם ולא בני זוגם יהודים. הנאצית על סטודנטים זרים להצהיר המדיניות הנאצית כלפי סטודנטים לא-ארים שיקפה את ההידרדרות המהירה במעמדה של אוכלוסיית יהודי גרמניה אחרי שלבי התהליך הזה לא זו בלבד שלא היו מתוכננים, 68 אלא גם לא היה קל לחזותם מראש. מכל מקום, המאבק שהתנהל בין משרדי המדינה ובין משרדי המפלגה והסתירה המובנית בין מטרות האידאולוגיה הנאצית ובין המגבלות שנכפו על המדיניות הנאצית בתחומי הכלכלה, החברה והחוץ דחפו את המנהיגים ואת המאורעות 69 להקצנה. שלב חדש בהקצנה הזאת החל לאחר הפוגרום של נובמבר לאחר אותו תאריך לא היה המשטר הנאצי יכול עוד להסתפק בצעדים שנועדו אך ורק להביא לביטולם של הישגי האמנציפציה של היהודים; 70 כעת היה היעד נישול מוחלט של המיעוט היהודי והגירתו. התכנית גם שמה קץ למסורת של מאות שנים שבמסגרתה למדו יהודים באוניברסיטאות גרמניות. סטודנטים נאצים בכמה אוניברסיטאות מנעו כעת מסטודנטים יהודים את הכניסה לבנייני האוניברסיטה. בשיחת טלפון מ- 11 בנובמבר 1938 הורה שר החינוך, ברנהרד רוסט Rust),(Bernhard לרקטורים להרחיק סטודנטים יהודים ממוסדותיהם. אלא שבאותו הזמן כבר נשארו מעט מאוד סטודנטים יהודים 71 באוניברסיטאות הגרמניות. עדות לקיצוניות ההולכת וגוברת בקרב המשטר הנאצי השתקפה בתעמולה האנטישמית באוניברסיטאות שלא הסתיימה עם גירושם של היהודים הגמורים, אלא נמשכה ביחס מפלה כלפי סטודנטים שלפחות אחד מהוריהם או אחד מהורי הוריהם היה יהודי. בעיית המישלינגה נגעה באחד הליקויים החמורים ביותר בתיאוריה של הגזענות הביולוגית, שכן ממש עד סופו לא הצליח המשטר להגדיר את היהודים במונחים מדעיים. ביסוד הסיווג, החקיקה והמעשים האנטי-יהודיים גם המושג - "לא-ארי" נשאר סתום. שהיה אף שלעתים השתמשו בביטוי הזה כדי לרמז על היררכיה של גזעים על-פי אומות מידה כוללניות, הרי עיקר העוקץ הופנה נגד יהודים גמורים ויהודים בני תערובת. RdErl. Des REM, January 5, 1940, BA Koblenz, R 21/ ראה, בין היתר: Karl A. Schleunes, The Twisted Road to Auschwitz: Nazi Policy toward German Jews, (Urbana: University of Illinois Press, 1970) 69 Hans Mommsen, "National Socialism: Continuity and Change," in Walter Laqueur, ed., Fascism: A Reader's Guide (Harmondsworth: Penguin, 1979), pp Michael Burleigh and Wolfgang Wippermann, The Racial State: Germany (Cambridge: Cambridge University Press, 1992), pp Adam, Hochschule und Nationalsozialismus, p. 115; Giles, Students and National Socialism, p. 107; Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p /30 67

16 1935 אחרי התפתח מאבק נמרץ בין משרדי הרייך שחששו שסילוקם של מישלינגה עשירים, משכילים ביותר ובעלי השפעה יהרוס משפחות גרמניות ויזיק לכלכלה, ובין המפלגה הנאצית שמטעמים אידאולוגיים ביקשה להשוות מישלינגה מדרגה ראשונה עם יהודים. פרטי המאבק שבשעה הזה, שהיה אידאולוגי ופוליטי כאחד, חורגים מתחומי שההתנצחויות הביורוקרטיות בין ארגוני המדינה לארגוני המאמר הזה. המפלגה בעניין די אם נאמר ההיגיון המינהלי והיעילות הכלכלית סייעו לחסל את יהודי מזרח אירופה, אבל פרדוקסלית היו אותם 72 גורמים עצמם הכרחיים להישרדותם של המישלינגה ברייך השלישי. ואף-על-פי שהשמדתם של רוב המישלינגה נמנעה, כשמדובר בסטודנטים הרי דיכוים של הרי חוו אפליה הולכת וגוברת בכל תקופת הרייך השלישי. מישלינגה 1938 אחרי חיקה את הדפוס שהתגבש אחרי 1933, כלומר הקצנה הדרגתית של המשטר שבאה לידי ביטוי בסדרת צווים שהגבילו 73 עוד ועוד את זכויותיהם של מישלינגה לפתוח בקריירה אקדמית או להשלים את לימודיהם. דומה שהאפליה המתמשכת כלפי סטודנטים בתקופת הרייך השלישי שיקולים אידאולוגיים, מישלינגה בייחוד בסוגיית הגזע, תומכת בטענה שלפיה זכו לקדימות לעומת יתרונות קצרי טווח בתחומים אחרים. עם זאת, כפי שיוכיחו הדוגמאות שלהלן, היה למדיניות הנאצית כלפי סטודנטים בעלי דם מעורב עוד תפקיד האליטה המסורתית על-ידי היא נועדה לערער את כוחה של ביטול רחשי הכבוד כלפי ערכיה המוצהרים. בהשפלת אריסטוקרטים כגון יורגן גרף פון שוורין Schwerin),(Jürgen Graf von היה משום דחייה מובהקת של הייחוס המשפחתי הגרמנית 74 בת זמננו. בתור אמת מידה להשתייכות למעמד האליטה בחברה יורגן פון שוורין היה נכדו של אלברטוס גרף פון ציטן שוורין Albertus Graf von Zieten) (Schwerin ובנו של יועץ הצירות,(Legationsrat) אלברט קונסטנטין פון שוורין.(Albert Constantin von Schwerin) מנדלסון-ברתולדי Mendelssohn-Bartholdy).(Ernst von סבו מצד אמו היה בנקאי נודע ושמו ארנסט פון למרות מוצאו היהודי היה ארנסט פון מנדלסון-ברתולדי חברו הקרוב של ביסמרק וזכה לקבל ממנו מכתב אישי המשבח את הפטריוטיות שלו ואת מסירותו למשפחת המלוכה. מנדלסון-ברתולדי צרות לנכדו. משבחי מפקדו הצבאי, נאלץ יורגן פון שוורין על-אף, ואף-על-פי-כן טמן בחובו שהיה פטריוט גרמני, הרקע של כפי שעולה לעמוד במאבק ביורוקרטי ארוך ומשפיל כדי להתקבל Jeremy Noakes, "Nazi Policy towards German-Jewish Mischlinge , in Leo Baeck Institute Yearbook, 34 (1989), pp Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p למדיניות המשטר הנאצי כלפי בני האצולה, ראה: Jeremy Noakes, "Nazism and High Society, in Michael Burleigh, ed., Confronting the Nazi Past: New.Debates on Modern German History (New York: Palgrave, 1996), pp /30 72

17 לאוניברסיטה. 75 ברלין. לבסוף ב הותר לאיש, מישלינגה מדרגה שנייה, להירשם לטכניון של לרוע המזל אין כל נתונים סטטיסטיים על מספר הסטודנטים שגם השתייכו למעמד האצולה וגם לפחות אחד מהורי הוריהם היה יהודי. ועל-אף שמספרם היה כנראה מבוטל, הרי ודאי נודעה השפעה רבה לרדיפתם. בפעם הראשונה בהיסטוריה של גרמניה היה על בני אצולה לחשוש מפני גחמותיהם של אנשי מנהלה שרובם המעמד הנמוך. מוצאם היה ממשפחות בנות היה עליהם לשלם את המחיר הפסיכולוגי כדי למצוא את דרכם בסבך הביורוקרטי. מכל מקום הפיחות שחל במעמדם שיקף הישג פסיכולוגי בעיני הנאצים (בייחוד בקרב הדרגים המחוזיים ולשכת המפלגה) הייתה גלויה לעין. במניעה שמנעו שההנאה שהפיקו מהשפלתם של בני האצולה ממועמדים בני אצולה להתקבל לאוניברסיטאות יישמו הקנאים הנאצים צורה מעוותת של צדק מעמדי וגמולם היה הן חדוות הנקמה והן הרגשת העליונות. עם זאת במעשיהם, בייחוד בשנתיים האחרונות של המלחמה, ביקשו להשיג יותר מסיפוק זול שבהשפלתם של חברי האליטה הישנה. מנהיגות הנאצית 76 בחברה הגרמנית. זה היה חלק מן הניסיון הנרחב של לחסל את החברה הגבוהה המסורתית ולתפוס את מקומה ואת מעמדה הייחוס המשפחתי היה כקליפת השום בעיני הנאצים אם אחד ההורים או, בתקופת המלחמה, אפילו אם אחד מהורי הוריו של המועמד היה יהודי. אחר כך תכונות מסורתיות אחרות של האליטה, כגון כבוד רב כלפי כסף משפחתי מדורי דורות והון משפחתי, היו לחטא אם היהודים היו נציגיהן. המקרה של דיטר תומס Thomas) (Dieter מוכיח עד כמה כרסמה האידאולוגיה הנאצית בתפקיד החברתי של הכסף ושל ההון המשפחתי ברייך השלישי. סבו היהודי, הנדבן הידוע אוסקר הירש Hirsch),(Oscar היה הבעלים של חברת סחר ותיקה ורווחית במנהיים.(Mannheim) אוסקר הירש חינך את אמו של תומס על ברכי הלותרניזם. היא שירתה במלחמת העולם הראשונה ואפילו קיבלה עיטור כבוד על עבודתה בצלב האדום הגרמני. במחצית השנייה של שנות השלושים הצטרף דיטר תומס, למרות מוצאו היהודי- למחצה, להיטלריוגנד וב אף שירת תקופה קצרה בצבא. ב- 1941, לאחר שהשלים את 17/30 75 ראה התכתבות בין יורגן פון שוורין ובין ה- REM :.BA Koblenz, R, pp., /10873, למסקנה דומה בנושא המדיניות הנאצית, ראה: Jonathan Petropoulos, Art as Politics in the Third Reich (Chapel Hill: University of North Carolina Press,.1996), pp

18 שנת השירות שלו, ביקש להתקבל לאוניברסיטת היידלברג. 77 בגרמניה הנאצית סוכלה משום שבקשתו נדחתה. אלא שתכניתו להיות כימאי אם תואר אצולה וכסף משפחתי מדורי דורות נחשב בגרמניה הנאצית פחות מברפובליקת ויימר, המסורתי: הישג נכבד כך גם אמת המידה השלישית במערכת הערכים של איש האליטה בשירות הציבורי. המקרים של דיטגרד מאייר (Dietgard Meyer) ודיטר וייס Weiss) (Dieter מיטיבים אולי יותר מכל להוכיח כיצד שירתה ההגבלה בקבלה ללימודים את המטרה הכפולה של סינון לפי גזע ושל הפחדת עובדי המדינה. דיטגרד מאייר, מייג'ור במלחמת העולם הראשונה, נשא אביה של במשרת ניהול בכירה במשרד ההגנה עד פרישתו כנראה מאונס ב בהזדמנות הזאת עדיין קיבל מכתב מנשיא הרייך, פאול פון הינדנבורג Hindenburg),(Paul von המודה לו על שירותו את גרמניה. אבל למרות 78 היהודי של אמה. השירות זה לא יכלה בתו להתקבל לאוניברסיטה, סמך מוצאה לכאורה על גורל בקשתו של דיטר וייס היה דומה. מוצאו של אביו של וייס, דיפלומט שזכה למידת מה של הצלחה, היה ממשפחה גרמנית נכבדה בקלן. לאחר שסיים את לימודיו נשא לו האיש הצעיר לאישה את בתו של אדוארד זוננבורג עולמי ומרצה באוניברסיטה של ברלין שגם היה יהודי.,(Eduard Sonnenburg) מנתח בעל שם לימים היה לחבר הסגל הדיפלומטי הגרמני בסין, באמריקה הלטינית ובמזרח התיכון. למרות מעלותיו של אביו, סומן דיטר וייס, לפי חוקי הנאצים, 79 לאוניברסיטה של ברלין. בתור מישלינגה מדרגה ראשונה, וב נדחתה בקשתו להתקבל הנאצים, בייחוד בלשכת המפלגה, השתמשו בהליך הקבלה לאוניברסיטאות כדי לערער את חשיבותם של ההשכלה והחינוך,(Bildung) הלוא הם העמוד הרביעי במערכת הערכים של האליטה. צאצאיהם של מדענים מפורסמים כגון אמיל פון ברינג Behring),(Emil von ממציא החיסונים נגד אסכרה (דיפתריה) ונגד צפדת (טטנוס), ואוטו פון גירקה (Otto von,giercke) המשפטן והסופר הנודע - אזכרו אפוא 80 לשווא את הישגי אבותיהם או קרוביהם. השפלה כזאת הייתה גם נחלתה של אדלהייד קליין Klein),(Adelheid שברשימת אבותיה 18/30 77 דיטר תומס אל רקטור אוניברסיטת היידלברג, 14 במרס 1941: R BA Koblenz, BA 16 ביוני 1941: רקטור אוניברסיטת היידלברג אל ה- REM,,21/10873; pp Koblenz, R 21/10873, p רקטור אוניברסיטת ברלין אל ה- REM, 9 בנובמבר 1941: Rektors UAB, Akten des und Senats, no התכתבות בין רקטור אוניברסיטת ברלין ובין דיטר וייס: UAB, Akten des Rektors und.senats, no. 1121, pp , Memorendum Lösener, "Betrifft: die Anwendung der Arierbestimmungen ;auf Abkömmlinge aus Mischehen, IZG, F71/1 על חייו של אוטו פון גירקה, ראה: Gerd Kelinheyer and Jan Schröder, Deutsche Jusiten aus fünf Jahrhunderten (Heidelberg: Müller, 1989), pp

19 מנתה את שרלוט הייסן פון סיבולד הראשונות בגרמניה, לתרבות יפן,,(Charlotte Heiden von Siebold) את המשורר אדוארד סטוקן פיליפ פרנץ פון סיבולד (Eduard Stucken).(Phlippe Franz von Siebold) אחת הרופאות ואת המומחה למרות התרומה הרוחנית של משפחתה נמשך הדיון בסוגיית קבלתה לאוניברסיטת ברלין זמן כה רב עד שב איבדה קליין את סבלנותה 81 וּויתרה על בקשתה. מקרהו הא-פוליטי לחלוטין של לודוויג מאייר Mayer) (Ludwig מלמד שבגלל הגזענות נמנעו הנאצים לגלות רחשי כבוד כלפי הישגים בתחום הספורט. מאייר( Mayer (Helene בשנות העשרים 82 ארית טיפוסית". המפורסמת שזכתה הכתירו אותה בעיתוני רשת הוגנברג באולימפיאדת 1928 (Hugenberg) המישלינגה הזאת מדרגה ראשונה הגיעה מקליפורניה. מאייר היה אחיה של הלן במדליית זהב בסיף. בכינוי הקבוע "נערה באולימפיאדת ברלין שהתקיימה ב הותר לה להתחרות ולזכות במדליית הכסף. אחיה, לודוויג מאייר, התנדב לצבא וב- 1939, בימי המערכה על פולין, הועלה לדרגת גפרייטר Gefreiter) דרגה המקבילה לרב"ט). ועל-אף שהתיק שלו לוקה בחסר, הרי ידוע שתחילה דחו רשויות המפלגה את בקשתו להתקבל לטכניון של ברלין, וב טרם התקבלה החלטה סופית מתוך ציפייה 83 לתוצאות המאבקים הביורוקרטיים. כובד ראש כה רב ננקט בנושא האנטישמיות המועמדים, הגזע. למישלינגה ולא אלה שמילאו הוריהם, על יסוד זה עדיין יכלו עד שרק התפקידים הפוליטיים שמילאו נחשבו נימוק לחסינות אפשרית בני תערובת לשפר את מעמדם ממישלינגה מדרגה שנייה או אפילו למעמד של גרמנים. הזה, ההליך מפני יישום חוקי מדרגה ראשונה שנקרא "שחרור",(Befreiung) היה חלק בלתי נפרד מן הסינון לפי גזע ברייך השלישי. כמו הניסיון להביא את צעירי האזורים הכבושים של ימי המלחמה לידי התבוללות, דרך לזכות בחומר אנושי מועיל לשם בניין האימפריה הגזענית שלהם. כך ראו הנאצים גם בהליך זה ה"שחרור" היה גם זכות יתר, כפי שציין ויקטור קלמפרר Klemperer),(Victor שכמוה כפטור מנשיאת הטלאי הצהוב עוררה טינה קיצונית בין הקרבנות, 84 משמע פילגה אותם. הבקשות לשחרור הועברו אדלהייד קליין אל רקטור אוניברסיטת ברלין: Senats, UAB, Akten des Rektors und.no. 1172, pp , n.d. 82 Peter Gay, Feud, Jews and Other Germans (New York: Oxford University Press, 1978), p לודוויג מאייר אל רקטור הטכניון של מינכן, 16 במרס 1941, R BA Koblenz, pp.,21/10874, עמ' Victor Klemperer, LTI Die unbewältigte Sprache: Aus dem Notizbuch eines Philologen (Darmstadt: Melzer, 1966), pp ; in English: Victor Klemperer, The Language of the Third Reich - LTI, Lingua, Tertii, Imperii: A Philologist's Notebook, Translated by Martin Brady (London: Althone Pres, 2000) 19/30 81

20 באמצעות משרד הפנים ולשכת הקנצלר אל היטלר, 85 ובאמצעות המפקדה העליונה של הצבא ולשכת המפלגה, אם היה חייל. אם מבקש הבקשה היה אזרח, המקרה של קרל פרנץ גונתר נואק Noack) (Karl Franz Günther מוכיח שמעטים היו הסטודנטים לא מנעו מהם לברלין עם משפחתו נלהב בנאציזם. ששירתו שירות מרשים כל-כך עד להתקבל ללימודים. שם וסיים שהנאצים הקשוחים ביותר בלשכת המפלגה נואק נולד בבודפשט ב את לימודיו בתיכון. תחילה הצטרף להיטלריוגנד ובשנות העשרים עבר כבר בסוף שנות העשרים היה לתומך ואחר כך למפלגה הנאצית. ב נודע לו לתדהמתו שהוא יהודי-למחצה. מאחר שהיה חסיד של ממש של הדוֹגמה הנאצית, עזב את המפלגה בשנה ההיא, אבל נשאר חבר בארגונים הנאציים המשניים. ב התנדב לצבא וזכה לעיטור כבוד על אומץ לבו. המלצותיו של נואק היו כה טובות שנסלח לו על הדם היהודי 86 הזורם בעורקיו והותר לו ללמוד באוניברסיטאות הגרמניות. עם זאת לא תמיד הייתה מעורבות פעילה בפעולות התנועה הנאצית ערובה לקבלה או לקבלה מחדש לאוניברסיטה, לא בייחוד בשנתיים האחרונות של המלחמה. גרהרד אנגלמן Engelmann),(Gerhard מישלינגה מדרגה ראשונה, היה סטודנט למשפטים באוניברסיטה של גרץ (Graz) עד שסולק בראשית שנות הארבעים. למרות כל התקנות שנועדו לש מר את הטוהר הגזעי של הארגונים הנאציים, נעשה אנגלמן חבר בהיטלריוגנד וב אפילו הצטרף לס"א. הוא שירת שנתיים בצבא וזכה לעיטור כבוד על אומץ לבו. הישגיו האישיים של אנגלמן הביאו את מפקד הס"א המקומי לתמוך בקבלתו מחדש לאוניברסיטה במרס תחילה דחתה לשכת המפלגה את בקשתו, בתמיכת מפקד הס"א המקומי ומשרד החינוך של הרייך, מן הדוגמה ורק לאחר מאבק ממושך התיר לו הרקטור, 87 להמשיך בלימודיו. הזאת עולה שגורל הבקשות היה תלוי בתוצאותיהם של מאבקים ביורוקרטיים בין שני צדדים: הסטודנטים, אנשי המנהלה של האוניברסיטאות ופקידים במשרד החינוך של הרייך מצד אחד ונאצים שמרנים קיצונים במשרדי המפלגה האזוריים ובלשכת המפלגה מצד אחר. במאבק הזה הייתה ליהודים-למחצה התחלה מבשרת רעות. כבר בראשית 1933 סירבו כמה בתי ספר, כגון האוניברסיטה של פרנקפורט, לרשום אנשים שהורי הוריהם משני הצדדים 88 יהודים. לאחר אוקטובר יכלו 1937 יהודים-למחצה לקבל Hilberg, Destruction, pp קרל פרנץ גונתר נואק אל לשכת המפלגה הנאצית, 29 במאי 1941: R BA Koblenz, pp ,21/10873; לשכת המפלגה הנאצית אל רקטור אוניברסיטת ברלין, 14 ביולי.BA Koblenz, R 21/10873, p. 402 : ה- REM אל לשכת המפלגה הנאצית, 16 במרס :1944 p. BA Koblenz, R 21/10876, ;197 לשכת המפלגה הנאצית אל ה- REM, 20 ביולי : /10876, BA Koblenz, R.p Grüttner, Studenten im Dritten Reich, p /30 85

21 תואר, 89 לימודיהם. על-כל-פנים להלכה, רק אם התחייבו לעזוב את גרמניה לאחר שסיימו את הפוגרום שאירע בנובמבר 1938 והמלחמה שפרצה בספטמבר 1939 הניבו עוד סייגים. בראשית באוניברסיטאות חזר משרד החינוך של הרייך ובחן את סוגיית זכותם של בתכניתו החדשה אישר תקנות ישנות, אבל לא הוסיף המשרד הצהיר שבעתיד לא יהיה על סטודנטים זרים לספק הוכחה בכתב, מישלינגה ללמוד הגבלות. אדרבה, אלא די יהיה 90 בהצהרתם בשבועה שהם והוריהם אינם יהודים. למרות הסובלנות הגלויה שבהצעה, היא נתקלה בהתנגדות חריפה של פקידי המשרדים האחרים. הם טענו שדיון מחדש בכל הסוגיה ישפיע לרעה על מעמדם של המישלינגה שתרומתם הייתה בעיניהם חשובה לעתיד המאמץ 91 המלחמתי. המאורעות יאמתו עד מהרה את תחזיתם. בינואר 1940 פרסם משרד החינוך של הרייך הוראה חדשה שצמצמה במידה רבה את סיכוייהם של מישלינגה להתקבל לאוניברסיטאות. הצו קבע שסטודנטים שמוצא הוריהם מעורבים חייבים לקבל את היתר מטעם משרד החינוך של הרייך כדי תעודות המוכיחות מוצא ארי, להירשם לאוניברסיטאות ולהמשיך תיאור קורות חייהם וחיי בלימודיהם. מישלינגה נדרשו קרובי משפחתם, ובכללם לספק הורי הוריהם, ומידע על מקצועם ועל השירות הציבורי והשירות הצבאי במלחמה של בני המשפחה היהודים. לטופס הבקשה היה צריך לצרף תעודת עבודה ותעודת שירות צבאי ושתי תמונות, אחת מהן של צדודיתו של מבקש הבקשה. לבסוף נזקקו להמלצת הרקטור, והוא נדרש למסור את חוות דעתו המקצועית בשאלה אם המועמד "גילה תכונה מן התכונות הטיפוסיות 92 לגזע היהודי ובאיזו מידה." שנחשבו החוק המוזכר לעיל הרחיב במידה רבה את סמכותם של הרקטורים שכעת, המועמדים, "מומחים לענייני גזע", החלטות ששיקפו את יחס מאחר נדרש מהם לקבל החלטות לטווח רחוק בדבר גזעם של של מרצים מעטים הגנו על יהודים גמורים לפני המכללות שלהם כלפי לא-ארים. 93,1938 ועל-אף שרק הביעו אנשי האקדמיה תכופות את Walk, Sonderrecht, pp Der Generalbevollmächtigte für die Reichsverwaltung to Ministerrat für die Reichsverteidigung z. Hd. des Herrn Reichsministers und Chef der Reichskanzlei, February 16, 1940, BA Potsdam, R 43/941, pp Ministerpräsident Generalfeldmarschall Göring, Beauftragter für den Vierjahresplan, to Reichsminister und Chef der Reichskanzlei, April 7, 1994, BA Potsdam, R 43/941, pp RdErl. Des REM, January 5, 1940, BA Koblenz, R 21/448, p. 1 הפרופ' ולטר קניג König) (Walter מהטכניון של דרזדן נתן מחסה לסטודנט יהודי אחד לפחות בשנים ראה: Matthias Lienert, "Die Studenten der Technischen Hochschule Dresden unter dem Nationalsozialismus," Dresdner.Hefte: Berträge zur Kulturgeschichte, 35 (1993), pp /

22 חששם מפני סילוקם של מאלה. 94 המישלינגה. היו שהתרעמו על מעורבותם של מניעיהם של המרצים 95 ואחרים שביקשו להגן על ילדי עמיתיהם מפני הטרדה. המקרה של זיגפריד מול (Siegfried Moll) הללו היו שונים ביותר אלה הפקידים הנאצים בהליך הקבלה לאוניברסיטה מלמד שחוץ מסולידריות מקצועית יכלו גם קשרי חברות להניע כמה מן המורים להגן על תלמידיהם. זיגפריד מול, יהודי-למחצה, שימש בטכניון של ברלין בתור עוזרו של גוטפריד פדר Feder) (Gottfried - איש חשוב ומראשוני הנאצים שהיה שותף לכתיבת מצע המפלגה. שנים נרשם מול ללימודים, ובזכות חסותו של פדר אף בלי לבקש היתר מלשכת המפלגה וממשרד החינוך של הרייך. אבל ב- 1940, משחלה פדר, נעשה זיגפריד נוח להיפגע. אלא שאפילו על ערש דווי היה פדר נחוש להגן על תלמידו. למרות מחאותיה הנמרצות של לשכת המפלגה, 96 בלימודיו בטכניון של ברלין ובסופו של דבר לסיימם. לא יכלו וידא פדר שלעוזרו יוּתר להמשיך מאחר שההגנה על לא-ארים נבעה לעתים רחוקות בלבד מדחייה עקרונית של גזענות, חסדים שהוענקו ליחידים לבלום את תהליך ההקצנה. אדרבה, בעקבות דעות קדומות שהושרשו היטב נעשו רקטורים רבים סוכנים אידאלים ליישום סינון הסטודנטים לפי גזעם. המקורות מלמדים שרקטורים רבים קיבלו עליהם את תפקידם החדש, בחזקת מומחים לענייני גזע, בכובד ראש. הרקטור באוניברסיטת ברלין, למשל, ציין שמראהו של הנס רוזנטל Rosenthal),(Hans מישלינגה מדרגה שנייה, הוא יהודי טיפוסי. אף שבידי הנס רוזנטל היו המלצות מצוינות מגורמים אחרים שציינו שהוא דייקן, מוכשר ושאפתן, 97 הסיחה את דעתו של הרקטור והניעה אותו לדחות את בקשתו. הרי חזותו הפיזית לכוד במלכודת דעותיו הקדומות הרחיק העומד בראש אוניברסיטת גיסן (Giessen) לכת והמציא תווי פנים אתניים שעל-פיהם ייבחן המועמד בקפדנות יתרה. הוא ציין שהופעתו של גונתר זליג (Günther 22/30 94 להורסט טיטץ Tietz) (Horst, מישלינגה מדרגה ראשונה, הותר לסיים את לימודיו באוניברסיטה של המבורג תודות למוריו. ראה: Reich, Grüttner, Studenten im Dritten.p ראה, למשל, את המקרה של מריה-אוג'ני ארנברג Ehrenberg) (Maria-Eugenie שניכרו בה "הרבה פחות סימנים לדם יהודי ממה שמרמזת אולי התמונה"; רקטור אוניברסיטת גטינגן (Göttingen) אל ה- REM, 18 באפריל :1942 R BA Koblenz.21/10878, p Siegfried Moll to Stellvertreter des Fuhrers, April 21, 1941, BA Koblenz, R BA 12 בינואר 1942: רקטור הטכניון של ברלין אל ה- REM,,21/10873; pp Koblenz, R 21/10875, p רקטור אוניברסיטת ברלין אל ה- REM, UAB, Akten des Rektors und,[1940].senats, No. 1124