תולדות הפרשנות

תמליל

1 תולדות הפרשנות

2

3 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו נ ח ם אילן תרגום רב סעדיה גאון לחלק מספרי המקרא ופירושו להם נמצאים כבר למעלה ממאה שנים על סדר היום המחקרי ועודם רחוקים ממיצוי. ככל שח קר אוצרות כתבי היד מבית הכנסת 'בן עזרא' ומבית הכנסת 'ד אר שמחה' בקהיר הולך ומתפתח, 1 חקר רס"ג ומפעלו הפרשני נמצא מתעשר בכלל ות ובפרט ות. 2 בשורות הבאות אני מבקש לברר את דרכו של הגאון בתרגום מילה אחת למה בחלק ממופעיה, ואין היא אלא פרט הבא ללמד על הכלל, היינו על דרכו העקרונית בהבנת המקראות, בתרגומיהם ובביאוריהם. א. מסד הנתונים המילה למה באה במקרא בשני אופני כתיב במ"ם דגושה או רפה )ל מ ה, ל מ ה(, ובשתי דרכי הגייה מלעיל ומלרע )ל מ ה, ל מ ה( היקרויותיה מתפלגות כך: 'ל מ ה' )120(, * תמצית הדברים הוצגה בוועידה הבין לאומית השש עשרה של החברה לחקר התרבות הערבית היהודית של ימי הביניים, אשר התכנסה בירושלים, ט"ז במנחם אב תשע"ג, 23 ביולי אני מכיר טובה מרובה לידידי, ד"ר אורי מלמד, על עזרתו בגיבוש הדברים ועל שהואיל לקרוא טיוטה שלהם. הערותיו סייעו בידי ללטשם ולשפרם. עוד אני מודה לידידתי, פרופ' מאירה פוליאק, על הערותיה המפרות. הסתייעתי ב'מאגרים' של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית לבדיקת חומרי המדרש והפיוט. 1 על טיבם ועל ייחודם ראו: H. Ben-Shammai, ʽIs The Cairo Genizah a Proper Name or a Generic Noun? On the Relationship between the Genizot of the Ben Ezra and the Dār Simha Synagoguesʼ, in: B. M. Outhwaite and S. Bhayro (eds.), ʽFrom a Sacred Sourceʼ: Genizah Studies in Honour of Professor Stefan C. Reif (Études sur le Judaįsme médiéval 42; Cambridge Genizah Studies Series 1), Leiden and Boston 2010, pp לדוגמות מייצגות, הנוספות על המחקרים הנזכרים במאמר, ראו נספח ג. 3 א' מירסקי, 'נגינת "למה" לפני גרוניות', תרביץ יב )תש"א(, עמ' ]שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כד )תשע"ו(, עמ' [

4 2] נ ח ם אילן 'ל מ ה' )1( 'ו ל מ ה' )26(, 'ל מ ה' )20(, 'ו ל מ ה' )6(, 'ל מ ה' )2(. 4 תרגומי רס"ג יש רק ל 91 מהן. ביותר ממחצית ההיקרויות אכן תרגם רס"ג את 'למה' 'ל ם ', היינו ل م הערבית, המציינת שאלת סיבה או תכלית. ב 43 היקרויות נקט שיטה אחרת: ב 40 מהן תרגם 'למה' 'לא' או 'א ל'; 5 על אלה יש להוסיף עוד שלושה מקומות שבהם נקט לשונות אחרים אשר מובנם איננו בקשת סיבה או תכלית אלא קרוב יותר להבעת מניעה, הסתייגות או תוצאה שלילית. כידוע, אין לפי שעה מהדורה ביקורתית מספקת של תרגום רס"ג. במקרים שבהם אפשר היה להסתמך על כתב היד הקדום של התפסיר, עשיתי זאת וסימנתיו פ. 6 במקרים אחרים השתדלתי להשוות בין דפוסים שונים. בכמה מקרים נוסח הדפוס הוא 'לם', אך ב'נוה שלום' )להלן: נ"ש(, פירושו של הרב עמרם קורח )להלן: רע"ק( לתפסיר, נשתמר הנוסח ה'קשה' והאמין יותר 'לא', והתבססתי 7 עליו כל אימת שההקשר אפשר או חייב זאת. בשבעה מקומות הסביר רס"ג בקטעי פירושו ששרדו מדוע תרגם כפי שתרגם. כעבור קצת יותר מאלף שנים הסביר רע"ק בחמישה עשר מקומות בפירושו 'נוה שלום' מדוע נקט הגאון לשון לא / א ל. 8 שלושה מופעים הם בתרגום לקהלת; יהודי תימן ובראשם הרב יוסף קאפח ראו בו חיבור של רס"ג, 9 אולם באמת כבר הראתה חגית מיטלמן לפני כעשור ומחצה כי ייחוס זה שגוי, והמחבר האמתי הוא ר' יצחק אבן גיאת, איש ספרד בן המאה האחת עשרה. 10 אף שבדמותן הנוכחית אין לשייך היקרויות אלה לרס"ג, בחרתי להציגן כאן, לפי שניכר כי מגמת הגאון בתרגום 'למה' משתקפת בהן. 4 ש' מאנדלקרן, היכל הקדש, ברלין תרצ"ז, עמ' A. J. Cameron, Saadya Gaonʼs Arabic Version of the Book of Daniel, Wolverhampton 5.p 10,1988, מנה רק עשרים ושתיים ולא דן בהן. מהערותיו של רס"ג בפירושו מתברר כי עוד בשתי היקרויות, החסרות תרגום שלו, הבין את 'למה' בהוראת לא/א ל: 'ל מ ה א כ כ ה א ר צ ה', שמ"ב ב 22 )בפירושו לתה' י 1(; 'ל מ ה י ב וא ו מ ל כ י א ש ור', דה"ב לב 4 )בפירושו לאיוב ז 20(. 6 ראו: י' בלאו, 'עיונים בכתב יד מזרחי מתחילת המאה הי"א של תרגום רס"ג לתורה', לשוננו סא )תשנ"ח(, עמ' על רע"ק, הראש האחרון לרבני תימן, ועל מפעלו ראו, לפי שעה, נ' אילן, 'על טיבו של הספר "נוה שלום" לרב עמרם קורח', תימא ח )תשס"ד(, עמ' ; הנ"ל, 'עיונים בפירוש "נוה שלום" לרב עמרם ק רח על תפסיר רס"ג לאיוב', ספונות כד )תשע"ה(, עמ' ; הנ"ל, 'אלף שנות תפסיר רס"ג: לקראת מהדורה ביקורתית של 'נווה שלום' לרב עמרם קורח', תימא יג )תשע"ו( )בדפוס(. 8 כבר רס"ג התייחס לתופעה בארבעה מהם והסביר את דרכו בתרגומה. אחד עשר מהם הם מקראות שאין הסבר או נימוק לתרגומיהם. אלה ואלה יידונו להלן. 9 ראו: י' סרי, 'תפסיר קהלת שליהדות תימן ויחוסו לרב סעדיה גאון ז"ל', סיני קטו )תשנ"ד(, עמ' כד מא. 10 ח' מיטלמן, 'פירוש לספר קהלת בערבית יהודית המיוחס לר' יצחק אבן ג'יאת: היבטים פילוסופיים ופרשניים', עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ט, עמ' [230]

5 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו ]3 'למה' בהוראת לא / א ל באה בתרגומי רס"ג ובפירושיו לספרים האלה: בראשית 5 היקרויות; שמות ;2 במדבר ;3 דברים ;1 שמואל ב ;1 ישעיה ;3 ירמיה ;1 תהלים ;15 משלי ;2 איוב ;2 איכה ;1 קהלת ;3 דברי הימים ב ;1 עזרא ;2 11 דניאל 1. סך הכול: 43 היקרויות. מתברר אפוא כי אין לצמצם את התופעה הנדונה כאן לספר מסוים במקרא או לסוגה ספרותית מוגדרת בתוכו. 12 אבוא עתה להציג את הממצאים ולדון בהם בהקשריהם. ב. הסברי רס"ג לתרגום 'למה' לא / א ל העיקרון הפרשני המכריע אצל רס"ג הוא שיש לחתור להבין כל מילה בהקשריה וכך להגיע אל פשוטם של המקראות. 13 על הקורא לשקול היטב שלושה היבטים: )א( המשמעות האפשרית והמתאימה מבחינה תאולוגית בהקשר זה אזכיר כי רס"ג אימץ באופן כללי את עמדת המ ע ת ז ל ה במסגרת שיטת ה כ ל אם המוסלמית, ולפיה האל נוהג בצדק מוחלט עם ברואיו, ולכן אין מקום לנימת מחאה או התרסה כאילו אין מישהו ראוי לרעה הבאה עליו; 14 )ב( המצב הנפשי והתודעתי שמתוכו פועל הדובר קשה להניח שבשעת משבר ישאל שאלה עיונית, וקל יותר להסביר שדווקא בעת מצוקה 11 בר' כה 22, מב 1, מד 7, מז 19; 15, שמ' לב 12; 11, במ' ט 7, יד 41; 3, דב' ה 22; שמ"ב ב 22; יש' א 11, מ 27, סג 17; יר' מ 15; תה' י 1, כב 2, מב )x2(, 10 מג )x2(, 2 מד 25, 24, מט 6, סח 17, עד 11, 1, עט 10, פ 13, פח 15, קטו 2; מש' ה 20, כב 27; איוב ז 20, יג 24; איכה ה 20; קה' ה 5, ז 17; 16, דה"ב לב 4; דנ' א 1; עז' ד 22, ז בר הציע ניתוח מעניין של שכיחות המילה 'למה' בספרי המקרא ושל המשמעות הסגנונית האפשרית של ממצאיו מבלי להתייחס למשמעות המילונית שאינה הבעת סיבה או תכלית. כל דבריו באו להפריך את טענת יספן, אשר סבר כי יש הבחנה תאולוגית מגמתית בין 'למה' ו'מדוע' במקרא. ראו: Jespen, J. Barr, ʽ Why in Biblical Hebrewʼ, JTS 36,1 (1985), pp. 1-33; A. ʽWarum? Eine lexikalische und theologische Studieʼ, in: F. Maass (ed.), Das ferne und nahe Wort: Festschrift Leonhard Rost zur Vollendung seines 70. Lebensjahres (BZAW 105), Berlin 1967, pp H. Ben-Shammai, ʽThe Tension between Literal Interpretation and Exegetical 13 Freedom: Comparative Observations on Saadia s Methodʼ, in: J. Dammen McAuliffe et al. (eds.), With Reverence for the Word: Medieval Scriptural Exegesis in Judaism, Christianity, and Islam, Oxford 2003, pp ; idem, ʽExtra-textual Considerations in Medieval Judaeo-Arabic Bible Translations: The Case of Saadya pp ;Gaonʼ, Materia giudaica 8,1 (2003), הנ"ל, מפעלו של מנהיג: עיונים במשנתו ההגותית והפרשנית של רס"ג, ירושלים תשע"ה, עמ' , ש' סטרומזה, סעדיה גאון: הוגה יהודי בחברה ים תיכונית )תרבות היהודים בארצות האסלאם וחקר הגניזה ב(, תל אביב תשס"ב, בייחוד עמ' [231]

6 4] נ ח ם אילן יביע משאלה שיישומה בחיים, ולעתים לאל ת ר. עיקרון זה חל גם בביאורי הגאון לדרך תרגומו את 'למה' כציווי לשלילה; )ג( ההקשר הספרותי, בהנחה שסדר המקראות הוא מכוון. הדיון החשוב ביותר בא בפירושו לפסוק 'ו י ח ל מ ש ה א ת פ נ י ה' א לה יו ו י אמ ר: ל מ ה, ה', י ח ר ה א פ ך ב ע מ ך א ש ר ה וצ את מ א ר ץ מ צ ר י ם ב כ ח ג ד ול וב י ד ח ז ק ה' )שמ' לב 11(. לשון התפסיר: 'פאבתהל מוסי אלי אללה רבה וקאל: יא רב, לא ישתד ג צ בך עלי קומך אלדי ן אכר ג תהם מן בלד מצר בקוה עטי מה ויד שדידה' 15 )משה התפלל אל ה' ואמר: הוי אלוהים, אל יחרה אפך על עמך אשר הוצאת אותם מארץ מצרים בכוח גדול וביד חזקה(. בפירושו על אתר העיר רס"ג שתי הערות ספרותית ולשונית: מן אללפט אלמחתאג אלי אסתשהאד פי הדה אלקצה למה יי יח א פסרתה לא, עלי מא יוגבה אלנט אם, אד לא אן יכון משה סאל רבה ) 39 ב( ] ל)?([ה אלתי להא סכט עלי אלקום, לאנה קד שרח לה איהא, ולכנה אנמא יסאל אלא יחל בהם מא דכרה לה. פלדלך יכון תפס למה לא, ומתלה למה נמות לעי ומתל למה יבאו מלכי אשור ומצאו מים רבים, ומתלה למה יככה נפש קול יוחנן לגדליה. ואצל הדא )!( אללפטה מן לגה אלתרגום. ואכתרהא אן יכון מעהא די, כקו די למא להוי קצף על מלכות מלכא ובנוהי. ומנהא מא יכון מעהא די, כקו למה 16 ישגא חבלא להנזקת מלכין. )מן הלשונות בפרשה זו שיש צורך להביא להם עדות 17 הוא 'למה ה' יחרה אפך' ]שמ' לב 11[. פרשתיו 'לא', כפי שמחייב הסדר, 18 שכן משה לא שאל את אלוהיו לסיבה שבגללה כעס על העם, משום שכבר הסביר ה לו, 19 אלא הוא רק ביקש ממנו שלא יחול בהם מה שאמר לו. לכן יהיה תרגום 'למה' 'לא', ודומה לו 'למה נמות לעיניך' ]בר' מז 19[; 'למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים' 15 כך בכתב היד הקדום והמשובח של התפסיר )ראו עליו: בלאו, כתב יד ]לעיל הערה 6[(. בכתב היד שבו בא הפירוש לפסוק זה )ראו עליו מיד בסמוך( יש שלושה חילופים: 'ואבתהל', 'בקוה שדידה' ו'ביד עטי מה', ואין הם משנים לעניין הנדון בזה. 16 כתב היד נמצא בספרייה הלאומית בסנקט פטרסבורג ברוסיה וסימנו NLR Ebr.-Arab. I 0129 )ס' במכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית בירושלים ]להלן: מתכ"י[(. הציטוט הוא מדף 39 א ב. כאן ובהמשך הוספתי סימני פיסוק מעטים להרהטת הקריאה. 17 התרגום הוא ממני. י' רצהבי, פירושי רב סעדיה גאון לספר שמות, ירושלים תשנ"ח, ס' 357, עמ' קצז קצח, תרגם: 'לבחון גיזרתם'; ראו: י' בלאו, מילון לטקסטים ערביים יהודיים מימי הביניים )מקורות ומחקרים בתחום לשונות היהודים(, ירושלים תשס"ו, עמ' אפשר גם: ההקשר, המבנה, הארגון, השיטה, החוק. 19 רצהבי, שמות )לעיל הערה 17(, עמ' קצח הערה 1, התייחס למילים 'משום שכבר הסבירה לו' וכתב: 'וכך תירגם הגאון "למה יחרה אפך" אל יחרה אפך. במשמעות זו של "למה" דן ר' סעדיה לעיל סי' 177 בפירוש הכתוב "למה תרצדון" )תהלים סח, יז('. [232]

7 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו ]5 ]דה"ב לב 4[; 'למה יככה נפש' ]יר' מ 15[ דברי יוחנן לגדליה. שורש תיבה זו משפת התרגום. לרוב מצורפת לה 'די', כאמר ו 'די למה להוי קצף על מלכות מלכא ובנוהי' ]עז' ז 23[, ומהם שאין עמהם 'די', כאמר ו 'למה ישגא חבלא להנזקת מלכין' ]שם, ד 22[(. מבחינה ספרותית, ביטוי המפתח הוא 'עלי מא יוגבה אלנט אם', אשר תרגמתי בעקבות רצהבי 'כפי שמחייב הסדר'. ה'סדר' אינו היבט טכני או חיצוני אלא שיקול מהותי מבחינת רס"ג, שכן הוא מבטא את ההיגיון הפנימי של הדובר, וככזה הוא שיקול חיוני ולעתים אף מכריע. אכן, ברור שמשה לא שאל לסיבת הכעס, שהרי זו נתבארה במפורש בפסוקים שלפני כן. משה רצה למנוע את האמור בפסוק הקודם 'ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם' )פס' 10( ולכן ביקש 'אל יחרה'. תפיסה זו ושיטה זו ניכרות היטב בשלוש הדוגמות שהביא רס"ג להמחשת טיעונו. בראשונה מדובר בשבר קיומי, וברור שהמצר ים ביקשו מיוסף שיעשה מעשה אשר ימנע את מותם ולא שאלו שאלה עיונית. הרקע לדוגמה השנייה הוא סתימת המעיינות בירושלים בעת מצור סנחריב, ואף שם ברור שהכוונה הייתה למנוע ממלכי אשור למצוא מים. גם הדוגמה השלישית היא ממצב של סכנה קיומית שיש להסירה מיד: יוחנן בן קרח רצה להציל את 20 גדליה בן אחיקם מידי המבקשים את נפשו. ההערה הלשונית מתייחסת למקורו של השימוש הנדיר, יחסית, במילה 'למה' בהוראה זו. לדעת רס"ג יש כאן השפעה ארמית, ואדרש לכך בהמשך. דברים קרובים על חשיבות הסדר הפנימי כתב רס"ג בפירושו לפסוק 'ל מ ה ה' ת ע מ ד ב ר ח וק, ת ע ל ים ל ע ת ות ב צ ר ה' )תה' י 1(, שתרגם 'אללהם, אנך לא תבעד עקאבך אלא וקד אכ פיתה לאוקאת שדה', ומשמעו בתרגום חוזר לעברית: 'אלוהים, אל תרחיק את עונשך, 21 אלא לאחר שכבר הצפנתו לעתות רעה'. 22 בלשונו: 20 ע' קורח )=רע"ק(, נוה שלום, צנעא תש"ב )כ"י; להלן: נ"ש, טיוטה(, עמ' 42 )=ע' קורח, נוה שלום, צנעא תש"ה ]כ"י; להלן: נ"ש[, עמ' 65(: 'פאבתהל התפלה בנפש חפצה ומעומק הלב ת ק ר א אבתהאל; "למה ה' " יא רב, לא ישתד וכו', הקדים "יא רב" כדי לתר']גם[ למה כמו "לא", וכן תר']גם[ בסמוך "למה יאמרו" ולא יקולון. ודעת הגאון שתיבת "למה" תבוא במקום "לא" או "א ל", כמו "ולמה נמות נגדך", "ולמה ה' מביא אותנו". ותר']גם[ בתלים ]![ "אלי אלי למה עזבתני" אל תעזבני, ועוד רבים, וכ"ד ]וכה דברי[ ר' יונה ן' גנאח הביאו רד"ק בשרש מה'. הדוגמות שהביא רע"ק זהות רק בחלקן לאלה שבפירוש הגאון, וברור אפוא שהפירוש לא עמד לנגד עיניו בשעת עבודתו. כאן ובהמשך השלמתי קיצורים בין סוגריים מרובעים, פתחתי ראשי תיבות והוספתי סימני פיסוק ותווים גרפיים אחרים להנהרת הקריאה ולהרהטתה. 21 במהדורתו )י' קאפח ]מהדיר[, תהלים עם תרגום ופירוש הגאון רבינו סעדיה ]...[, ירושלים תשכ"ו( תרגם קאפח על אתר 'נקמתך'. 22 נ"ש, טיוטה, עמ' 234 )=נ"ש, עמ' 173(: 'למה לא תבאעד, דרך הגאון ז"ל לתר']גם[ "למה" "לא" או "א ל" ]נקוד רק בנ"ש; נ"א[ במקומות רבים'. הכתיב 'תבאעד' מתועד גם אצל קאפח [233]

8 6] נ ח ם אילן פסרת 'למה' 'לא', מת ל 'למה נמות לעיניך', 'למה אככה ארצה' ומא שאכלהמא, פאנתט ם אלמעני אנך ליס תמהלהם אלא וקד אכפ ית להם יום אלעקאב, הו קולה 23 'תעלים לעתות בצרה'. )פירשתי 'למה' 'לא', כמו 'למה נמות לעיניך', 'ל מ ה א כ כ ה א ר צ ה' ]שמ"ב ב 22[ ודומיהם, שהרי ההולם את העניין 24 הוא שאין אתה מאריך אפך להם אלא מפני שכבר צפנת להם את יום העונש, זהו שנאמר 'תעלים לעתות בצרה'(. 25 חשיבות הדברים משולשת. תאולוגית, כמובע במפורש בחלק השני של הפירוש, אכן ה' נוהג ביושר גמור עם ברואיו, ועל כן, אם נדמה שהוא מאריך אף כלפי מי שראוי להיענש, אין זה מלמד שלא ייענש אלא להפך זו ראיה שהעונש ועיתויו כבר נקבעו, ורק משום כך האל מאריך אפו לזמן קצוב. רס"ג הביע את הרעיון הזה גם בספרו העיוני 'הנבחר באמונות ובדעות', שנועד מלכתחילה לעילית למדנית בלבד. 26 כשבחר להביע אותו גם בפירושו לתורה, אשר נועד לציבור רחב ומגוון יותר, בעצם הכריז שהרעיון הזה ראוי שיהיה נחלת הציבור כולו. סגנונית מינוחית, בא כאן הצירוף 'פאנתט ם אלמעני', ממצא המעיד שמילים מן השורש נט "ם בערבית שימשו אצל הגאון מונחים מקצועיים לאפיון חשיבות הסדר והמבנה הפנימיים ביחידה הספרותית, אשר השפיעו על שיקולי התרגום והפירוש שלו. תוכנית, נוספה דוגמה מ ס פר שאין מוכר תרגום רס"ג לו שמואל ב. שלושת ההיבטים אשר לדעת רס"ג יש לשקול בעת פירוש כל מקרא נדונו גם בפירושו לפסוק 'א ל י, א ל י, ל מ ה ע ז ב ת נ י, ר ח וק מ י ש וע ת י ד ב ר י ש א ג ת י' )תה' כב 2(, שתרגם 'יא טאיקי, יא טאיקי, לא תתרכני, פיציר כלאמי וזיארי בעידין מן מגות תי', ובתרגום חוזר לעברית: 'הוי אלי, הוי אלי, אל תעזבני ]לבל[ יהיו דבריי ושאגתי רחוקים מישועתי'. 27 ההיבט ההקשרי והנפשי מתאחדים בפירוש זה, ואלה דבריו: בחילופים על אתר, בגרסת כתב יד שכתב 'הלבלר המפורסם הרה"ג חיים בן סלימאן בן שכר אלכסאר זצ"ל' )קאפח, שם, עמ' טו למעלה(. 23 קאפח, שם, עמ' סז. 24 קאפח תרגם 'ובכך יהיה סדר הענין', אולם מתבקש ללטש מעט את תרגומו כפי שהצעתי, לפי שאין הסדר משמש הנימוק המכריע בדברי הגאון אלא ההקשר והמובן. ראו גם: בלאו, מילון )לעיל הערה 17(, עמ' כאן ובהמשך התרגום הוא ממני. 26 ראו למשל: י' ברודי, רב סעדיה גאון )גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי(, ירושלים תשס"ז, עמ' בנ"ש אין התייחסות לתרגום המילה למה ולביאורה. [234]

9 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו ]7 ופסרת למה עזבתני לא תתרכני, למא ראית ג מלה אלקצה ליס תסתקצי מסאלה ען תרך אללה לעבדה פי גמומה לם יפעל אללה בה ד לך, ואנמא תקתצי אלנגא ה ואלאנקאד מנהא. וג עלת אלכלאם מוצולא והו אן יכון 'למה עזבתני ואתה קדוש' 'לא תתרכני ואנת אלקדוס'. ווגד ת לאלאמה מגא זא תגעל פיה אלאתי כאלמאצי, מן ד לך קול אללה תע' ואשרקה להם ואקבצם כי פדיתים, ואיצ א והושבותים כי רחמתים, ואמת אלהא, יריד בה כי אפדם וכי ארחמם, 28 פמנהא קלת למה עזבתני לא תתרכני. )תרגמתי 'למה עזבתני' 'אל תעזבני', שכן ראיתי שכל הפרק אינו סובל 29 שהיא שאלה על שה' עזב את עבדו בדאגותיו, למה עשה ה' בו כך, אלא כוונתו 30 ההצלה והמפלט מהן. עשיתי את הטיעון 31 בזיקה ]להמשך[, היינו 'למה עזבתני' 'ואתה קדוש' ]פס' 4[ אל תעזבני, שהרי 'אתה קדוש'. מצאתי שהאומה משתמשת לעתים 32 בעתיד כעבר, כגון מה שאמר ה' יתעלה 'וא ש ר ק ה ל ה ם ו א ק ב צ ם כ י פ ד ית ים' ]זכ' י 8[, וכן 'ו ה ו ש ב ות ים כ י ר ח מ ת ים' ]שם, 6[ ודומיהם, וכוונתם 'כי אפדם' ו'כי ארחמם', ולכן אמרתי 'למה עזבתני' 'אל תעזבני'(. המשפט האחרון בפירושו עוסק במבע סגנוני ואינו מעלה או מוריד לסוגיה המתבררת כאן. עניין מיוחד יש באופן שבו תרגם הגאון את הפסוק 'ו י ת ר צ צ ו ה ב נ ים ב ק ר ב ה, ו ת אמ ר: א ם כ ן, ל מ ה ז ה א נ כ י, ו ת ל ך ל ד ר ש א ת ה'' )בר' כה 22(: 'פאזדחם אלאולאד פי בטנהא פקאלת לו עלמת אן אלאמר הכד א לם אטלבה, ומצ ת לתלתמס עלמא מן ענד אללה', ובתרגום חוזר לעברית: 'הילדים נדחקו בבטנה, ועל כן אמרה: לו ידעתי שהעניין יהיה כך, לא הייתי מבקשת אותו, והלכה לבקש דעת מאת ה''. 33 ניכר כי רס"ג 28 קאפח, תהלים )לעיל הערה 21(, עמ' פז פח. 29 כתרגומו הקולע של קאפח. עוד ראו: בלאו, מילון )לעיל הערה 17(, עמ' 551, טור ב. 30 קאפח תרגם בסתם 'ענינו', אך ראו: בלאו, שם, שם, טור א. 31 ובאמת תרגם את 'ואתה קדוש יושב תהלות ישראל' 'ואנת אלחאצר מלא צלואת אסראיל', היינו 'אתה הנוכח, מלא תפילות ישראל'! 32 קאפח, תהלים )לעיל הערה 21(, עמ' פח, תרגם 'בדרך העברה', וזו הוראה רווחת של מגא ז כמונח פרשני. דומני שכאן אין הכרח להבינ ה כך, ראו: בלאו, מילון )לעיל הערה 17(, עמ' 104. אחת ההוראות שהציע הייתה גם 'שימוש שולי', אך מחמת שתופעה זו רווחת במקרא ביכרתי מילה מחייבת פחות כתיאור כמות. 33 נ"ש, טיוטה, עמ' 17 )=נ"ש, עמ' 30(: 'אם כן למה וכו' לו עלמת אן אלאמר הכדא לם אטלבה, אלו ידעתי שיהיה לי הריון משונה כזה לא הייתי מבקשת רחמים עליו; לדרש לתלתמס עלמא, כת"א ]כן תרגם אונקלוס[, עיין רשב"ם וראב"ע ז"ל', וארבע התיבות האחרונות באו רק בנ"ש. [235]

10 8] נ ח ם אילן חש שהלשון בפסוק קשה ועל כן הוסיף על מילות הפסוק כדי להעמיד משפט נהיר. בפירושו התייחס לשני עניינים מילוניים: 1. לשיטתו, לצירוף של שתי האותיות 34 ר"ץ יש שבע הוראות במקרא. ההוראה השישית היא 'ז ח מ ה' )צפיפות, דוחק, לחץ(, 35 והדוגמה היא מן הפסוק כאן. לאחר שפירט את ההוראות השונות הוסיף: 'וכ אלץ מעני קולהא אם כן למה זה אנכי תריד בה אן כאן אלאמר כדי, למה זה אנכי הרה, פכאן פיה הרה מצ מר, ולדל ך אכר ג תה לו עלמת אן אלאמר האכדי לם 36 אטלבהם' 37 )הפירוש הנכון של מאמרה 'אם כן למה זה אנכי' כוונתה בו, אם כך הדבר, 'למה זה אנכי הרה', ומילת 'הרה' מובלעת. לכן תרגמתיו 'לו עלמת אן אלאמר האכדי לם אטלבהם' אילו ידעתי שכך הדבר, לא הייתי מבקשתם (. 38 רס"ג תרגם אפוא את 'למה' כייחול לשלילה )'לא הייתי מבקשתם'(. נימת דבריו פולמוסית, שהרי אם יש 'פירוש נכון', יש גם פירוש שגוי, וראוי לדחותו. אפשר שדבריו מכוונים כנגד העמדה המובעת בספר י דברים, ולפיו 'אילו היו שנים במעיה לא הייתה מצטערת, כענין שנאמר "ויתרוצצו הבנים בקרבה" '. 39 רס"ג סבר אפוא שרבקה הצטערה על ההיריון הכפול שנשאה ברחמה ולכן אמרה, של ו ידעה במה הוא כרוך לא הייתה מבקשת אותו. 2. הצירוף 'לדרוש את ה'' זהה בהוראתו לצירוף 'לבקש את ה'', ולשניהם ארבע 40 הוראות: בקשת ידיעת הנסתר באמצעות נבואה, תפילה, קיום הדת ותשובה. בשני מקומות בפירושו לתהלים ניסח רס"ג כלל, ולפיו כשהמשורר התייחס לרעה הבאה עליו, לא שאל על מניעיה או על תכליתה אלא ביקש לדחותה, להרחיקה ולהיות מוגן מפניה. המונח שנקט בהקשר זה הוא 'אסתדפאע', אשר הוראתו 'הדיפה, דחייה, 41 הרחקה'. 34 שהרי סבר שיש אפשרות של שורש דו עיצורי ראו: א' דותן, אור ראשון בחכמת הלשון: ספר צחות לשון העברים לרב סעדיה גאון, מבוא ומהדורה מדעית, א, ירושלים תשנ"ז, עמ' צוקר, פירושי רב סעדיה גאון לבראשית, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 158 )המקור(, 424 )התרגום(, תרגם: דחיקה. 36 צוקר, על תרגום רס"ג לתורה )11,)The Michael Higger Memorial Publications ניו יורק תשי"ט, עמ' , הביא שתי גרסאות לא/לם ואין החילוף משנה לעניין המתברר כאן. 37 כתב היד נמצא בספרייה הלאומית בסנקט פטרסבורג ברוסיה וסימנו NLR Ebr.-Arab. I 4455 )מתכ"י, ס' 51899(. הדפים אינם מסופררים. 38 אצל צוקר, תרגום )לעיל הערה 36(: מבקשם, ותיקנתי כמתבקש על פי ההקשר. 39 ספרי דברים, האזינו, שיט, מהדורת פינקלשטיין, עמ' 365, שורות 3 4. דרשה זו מושתתת על הערך הגימטרי של המילה 'זה' 12, ובאה בלשון אחרת גם בבראשית רבה סג, ו, מהדורת תאודור ואלבק, עמ' 683, שורות צוקר, בראשית )לעיל הערה 35(, עמ' )המקור(, 425 )התרגום(. 41 בלאו, מילון )לעיל הערה 17(, עמ' 216. [236]

11 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו ]9 1. הפסוק 'מ ש כ יל ל א ס ף! ל מ ה, א לה ים, ז נ ח ת ל נ צ ח, י ע ש ן א פ ך ב צ אן מ ר ע ית ך' )תה' עד 1( תורגם 'קול תפהים יסבח בה אל אסף, אללהם! לא תכד ל אלי אלגאיה ולא יתקד גצב ך פי קום הם רעיתך'. 42 בתרגום חוזר לעברית: 'מאמר להשכיל, אשר בני משפחת אסף משבחים בו. אלוהים, אל תזנח לעד ואל יבער כעסך בעם שהוא מרעיתך'. בפירושו העיר הגאון: 'עברת למה אלהים זנחת לא תכד ל, כמה )!( עאדתי אן אפסר כל מסאלה פי אסתדפאע בלא' )תרגמתי 'למה אלהים זנחת' אל תזנח, כדרכי 43 לתרגם כל משאלה בנוגע להרחקת צרה(. 2. הפסוק 'ל מ ה פ ר צ ת ג ד ר יה ו א ר וה כ ל ע ב ר י ד ר ך' )שם, פ 13( תורגם 'לא תתג ר גד ארהא פיגנ והא מאר אלטרק'. 44 בפירוש כתב רס"ג: 'ופסרת למה פרצת גדריה לא תתג ר, לאן אלמסאלה אנמא הי רחמה ואסתדפאע בלא ליס הי ען תעליל כבר מצי ' )היינו 'פירשתי "למה פרצת גדריה" אל תפרוץ, שכן השאלה היא רק בקשת רחמים 45 והרחקת צרה, ואינה בקשת סיבה לדבר שכבר התרחש'(. בשני מקומות נוספים בפירושיו למקרא הסתפק רס"ג בציון דוגמות נוספות לדרך תרגומו מבלי שהסביר את שיקוליו: 1. 'ח ט את י, מ ה א פ ע ל ל ך, נ צ ר ה א ד ם, ל מ ה ש מ ת נ י ל מ פ ג ע ל ך ו א ה י ה ע ל י ל מ ש א' )איוב ז 20( תורגם 'ואן אכ טאת, מא אפעל בך, יא חאפט אלאנסאן, פלא תצירני מסתקבלא לך, פאציר עלי נפסי ת קלא'. 46 ובפירוש: ']...[ ויכון תפסיר למה שמתני מת ל למה נמות לעיניך ומת ל למה יבואו מלכי אשור ואשבאההמא' )]...[ ויהיה תרגום / פירוש 'למה שמתני' כמו 'למה נמות לעיניך' ]בר' מז 19[ וכמו 'למה יבואו 47 מלכי אשור' ]דה"ב לב 4[ ודומיהם(. 2. 'א ם א ין ל ך ל ש ל ם, ל מ ה י ק ח מ ש כ ב ך מ ת ח ת י ך' )מש' כב 27( תורגם 'פאנה אן לם יכון לך מא תסלם, לא יאכד פראשך מן תחתך'. 48 ובפירוש: ']...[ וקולה למה יקח משכבך יעניה אד א לם תצ מן לם יוכד פראשך לאן לא ילזמה השב תשיב לו את בנ"ש, עמ' 188, נוסף בין השיטין: 'למה וכו' לא תכד ל וכו', לא תזנח לנצח ולא יעשן וכו''; ליתא 42 בנ"ש, טיוטה, עמ' 243. קאפח, תהלים )לעיל הערה 21(, עמ' קעז. בנ"ש בקיצור: 'למה וכו' לא תכד ל וכו', לא תזנח לנצח 43 ולא יעשן וכו'', וליתא בנ"ש, טיוטה. ליתא בנ"ש. 44 קאפח, תהלים )לעיל הערה 21(, עמ' קצב. 45 כך גם אצל ב"ז בכר )באכער; מהדיר(, תרגום ספר איוב וביאורו בלשון ערבית לרבינו סעדיה גאון 46 ]...[, פריס תרנ"ט, עמ' 28. נ"ש, עמ' 216: 'למה שמתני למפגע, פלא תצירני מסתקבלא ואל תשימני מתנגד לך', ואצלו סומן כפסוק יט. י' קאפח )מהדיר(, איוב עם תרגום ופירוש הגאון רבנו סעדיה ]...[, ירושלים תשל"ג, עמ' סד. 47 ליתא בנ"ש. 48 [237]

12 10] נ ח ם אילן העבוט, לאן דלך אנמא הו רסם אלמקתרץ נפסה' )]...[ מאמרו 'למה יקח משכבך' עניינו: אם לא תערב, לא ייקח משכבך, שכן אינו מחויב ב'השב תשיב לו את העבוט' 49 ]דב' כד 13[, שהרי נוה ג זה הוא רק ללווה עצמו(. אני מניח שהגאון לא טרח להסביר את שיקוליו בשני המופעים הללו, הואיל וסבור היה כי המעיין כבר נחשף לפני כן, בלימודו על הסדר, לשיקולים אלה, ועל כן נקט דרך קצרה. ג. תרגומים אחרים של רס"ג ל'למה' בשלושה מקומות תרגם הגאון את 'למה' לא כמילת תכלית ולא כמילת שלילה חד משמעית אלא כמבע של חשש. 1. בשני פסוקים עוקבים בתרגום הערבי לקהלת תורגמה המילה 'למה' במילה מן השורש וג "ב הערבי. 50 'א ל ת ה י צ ד יק ה ר ב ה ו א ל ת ת ח כ ם י ות ר, ל מ ה ת ש ומ ם' )ז 16( תורגם 'לא תכר קן כתי רא פי אלצלאח ולא תתחכם נעמא פתוגב אלתוחש ואלאנטוא', ובתרגום חוזר: 'אל תגזים בצדיק ות ואל תהיה חכם היטב 51 ותחייב 52 את הזיל ות 53 ואת הבדיד ות'. 54 'למה' הובנה כאן בהוראת 'פן' או 'ל ב ל', המתועדת במילונים למקרא, ואדון בה להלן. 2. הפסוק הבא, 'א ל ת ר ש ע ה ר ב ה ו א ל ת ה י ס כ ל, ל מ ה ת מ ות ב לא ע ת ך' )ז 17(, תורגם 'לא תמענן פי אלתעדי ולא תכון גאהלא פתסתוגב אלמות פי גי ר וקתך', היינו: 'אל תתמיד להפר את החוק 55 ואל תהיה בור 56 ותהיה ראוי למוות טרם זמנך'. אף כאן 'למה' הובנה בהוראת 'פן', 'ל ב ל'. 49 י' קאפח )מהדיר(, משלי עם תרגום ופירוש הגאון רבנו סעדיה ]...[, ירושלים תשל"ו, עמ' קעו; וכן נ"י דירינבורג )מהדיר(, תרגום ספר משלי וביאורו ]...[ לרבינו סעדיה גאון ]...[, פריס תרנ"ד, עמ' 128, למעט חילוף זעיר שאינו מעלה ואינו מוריד )יכון/יכן(. הפירוש בא בעמ' קעז, וראו הערה 43 שם. 50 על שיוכו לרס"ג ראו ליד ההפניות להערות 9 10 לעיל ובהן. 51 בלאו, מילון )לעיל הערה 17(, עמ' 705. נ"ש, עמ' 237: עד התכלית. 52 בלאו, שם, עמ' שם, שם, עמ' י' קאפח )מהדיר(, חמש מגילות ]...[ עם פירושים עתיקים ]...[, ירושלים תשכ"ב, עמ' רמב, תרגם תרגום חוזר 'תבוא להעדיף את הבדידות והשוממות', ודומני שלא דק; נ"ש, עמ' 238: ותהיה מתבודד ומסתגף. 55 נ"ש, שם: אל יהיו מחשבותיך שקועים להרבות פשעים וזדונות. שלוש המילים האחרונות נוספו בין השיטין. 56 דרכו של רס"ג לתרגם 'רשע' או 'נבל' 'בור', למשל 'ע ם נ ב ל' )דב' לב 6(. [238]

13 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו ]11 3. הפסוק 'ו י אמ ר ש ר ה ס ר יס ים ל ד נ י אל י ר א א נ י א ת א ד נ י ה מ ל ך א ש ר מ נ ה א ת מ א כ ל כ ם ו א ת מ ש ת יכ ם א ש ר ל מ ה י ר א ה א ת פ נ יכ ם ז ע פ ים מ ן ה י ל ד ים א ש ר כ ג יל כ ם ו ח י ב ת ם א ת ר א ש י ל מ ל ך' )דנ' א 10( תורגם: 'פקאל רייס אלכד ם לדניאל כ איף אנא מן סיידי אלמלך אלדי וצף מאכלכם ומשרבכם אלדי לם ינצר וגוהכם עאבסין מן אלשבאב אלדי הם אקראנכם פתכ אטרו בראסי ללמלך' )אמר ראש הסריסים לדניאל: ירא אני מאדוני המלך, אשר הטיל את מאכלכם ואת משקכם, לבל יראה את פניכם זועפים מן הילדים אשר הם בגילכם, ותסכנו את ראשי למלך(. זו הגרסה במהדורת הרמן שפיגל, והעיר על כך גם קמרון במהדורתו לתרגום רס"ג ולפירושו לדניאל. 57 בכמה כתבי יד ובעקבותיהם גם בדפוס חסרה המילה לם, וברור מתוך ההקשר כי זו השמטה ולא גרסה חלופית. 58 אפשר לקרוא את 'לם' כמילת שאלה ל ם )למה( ואז אין לדון בה כאן, שהרי תורגמה כפשוטה. אפשר שכך סבר קמרון, שכן לא ציין היקרות זו כשמנה את מופעי 'למה' בהוראת שלילה אצל רס"ג. 59 מצד אחר, אין רשימתו מלאה, והרי ההקשר מאפשר ושמא מחייב להבין את 'לם' בהוראת 'פן', 'לבל', ואם כן, מופע זה מצטרף לשניים הקודמים אשר נדונו לעיל בסמוך. תבנית תחבירית דומה יש בפסוק 'ש ל מ ה ]א ש ר ל מ ה[ א ה י ה כ ע ט י ה' )שה"ש א 7(, אולם שם הבין רס"ג את 'ש ל מ ה' כמתארת את המילה הקודמת לה, ' ב צ ה ר י ם', ותרגם 'פי אלצ'הירה אלמכאפאה באלסלאמה'. הדברים עמומים, ועליהם כתב נ"ש )עמ' 232(: 'שלמה אלמכאפאה באלסלאמה, תר']גם[ בשני פנים: ל']שון[ תשלום ול']שון[ שלום'. תרגום הרב קאפח לדברי רס"ג: 'בצהריים הגמולה בשלום'. ואולם, נראה כי 'הגמולה' היא לוואי ל'צהריים', ויש לתרגם את דברי רס"ג: 'בצהרים הגמולים / המתוגמלים ב שלום'. ד. התשתית הלקסיקוגרפית לבד מדבריו שנדונו לעיל מתוך התפסיר ופירושו לחלק מספרי המקרא, עוד התייחס H. Spiegel, Saadia al-fajjûmiʼs arabische Danielversion, Berlin 1906, p. II and 57.n; 11 קמרון, סעדיה )לעיל הערה 5(, עמ' 54. כך בכ"י אוקספורד בודליאנה, נויבאואר 2484 )ס' F22194( )אין מספרי עמודים( ובכ"י ברלין 1203, דף 110 ב, ועליו הסתמך שפיגל במהדורתו )ס' F1802(. 58 כך בתפסיר רס"ג לספר דניאל: מקרא ותרגום ערבי: צילום כתב יד עתיק מתימן, ירושלים תשל"א )העמודים אינם מסופררים(; ש' מורג, ספר דניאל: כתב יד בבלי תימני, ירושלים תשל"ג, עמ' 73; י' קאפח )מהדיר(, דניאל עם תרגום ופירוש הגאון רבנו סעדיה ]...[, ירושלים תשמ"א, עמ' כב. בנ"ש, עמ' 248, אין התייחסות למילה 'למה' שבפסוק זה, שמא משום שלנגד עיני רע"ק עמד טופס אשר נעדרה ממנו 'לם'. 59 קמרון, סעדיה )לעיל הערה 5(, עמ' 10, סעיף 7.1.2a. [239]

14 12] נ ח ם אילן רס"ג למילה למה בשלושה מחיבוריו, אך אין בדבריו שם להועיל לדיון הנוכחי: )1( באגרון ושם ראה בה מילת שאלה; )2( 60 בפיוט 'אשא משלי', ושם המילה מתפקדת בהוראת 'לא' ו'הבל'; )3( 61 ב'צחות לשון העברים', אלא שדבריו שם חסרים, והעדות להתייחסותו היא רק מדברי הביקורת של אדוניה עליו. 62 מכל מקום נראה שעסק שם 63 רק בניקוד המילה מ"ם דגושה או רפה ולא בהוראותיה. כזכור, בפירושו לשמות לב 11 קבע רס"ג כי 'ואצל הדא ]![ אללפט ה מן לגה אלתרגום' )שורש לשון זה משפת התרגום(. עמדה זו רווחת במחקר כבר תקופה ארוכה, ולפיה הביטוי הארמי 'למא' מקורו בצרף 'ל א + מ א', כלומר, מילת השלילה 'לא' בצירוף מילת השאלה 'מא', שאף מציינת 'דבר מה, חפץ, משהו', ככינוי סתמי. 64 צ ר ף זה מזכיר את הצרף השולל את הישות או את הקיומיות בארמית ובערבית: 'ל ית א >ל א+א ית י )על פי דנ' ב 11; 10, עז' ד 16( או ל א + א ית א', ובערבית ل ي س )'ל י ס ' < 'ל א + א י ס '(. במקרא בא צרף זה כשהוא פרוד: ' לא י ש ב ינ ינ ו מ וכ יח ' )איוב ט 33(. כבר הראה משה גושן 65 גוטשטיין כי הצורה העברית הזאת אינה תלויה בערבית ואינה נגזרת ממנה. 'למה' בהוראת 'הבל', כשימושו של רס"ג ב'אשא משלי', נמצאת בתרגומי המקרא היהודיים, ובמיוחד בלשונו של התרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל לנביאים. 66 המגמה נמשכת גם בתרגומי מקרא מאוחרים, 67 במדרשים 68 ובפיוטים. 69 על רקע זה מפתיע 60 נ' אלוני )מהדיר(, רב סעדיה גאון, האגרון, ירושלים תשכ"ט, עמ' 273, וראו הערות אלוני שם. 61 ב"מ לוין, '"אשא משלי" לרס"ג', בתוך: י"ל הכהן פישמן )עורך(, רב סעדיה גאון: קובץ תורני מדעי : יוצא לאור למלאת אלף שנה לפטירתו )ד' תש"ב ה' תש"ב(, ירושלים תש"ג, עמ' תקכה, הערה 58; טובי הביא זאת כדוגמה לשימוש של רס"ג בארמית, ראו: י' טובי, 'פיוטי רב סעדיה גאון: מהדורה מדעית )של היוצרות( ומבוא כללי ליצירתו', עבודת דוקטור, א, האוניברסיטה העברית בירושלים 1980, עמ' דותן, ספר צחות )לעיל הערה 34(, עמ' 67 ואילך; ר' )סגל( חזון, 'בעיית זהות המחבר של התשובות על רס"ג ועל מנחם', עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ה. 63 דותן, שם, עמ' 70, בהתייחסות לסעיף c א' אבן שושן, המלון החדש, ירושלים 1980, ג, עמ' 1171; ח"י קאהוט )מהדיר(, ערוך השלם ]...[ מאת רבינו נתן בן רבינו יחיאל, 2 ה, וינה תרפ"ו, עמ' 44, וראו הערת קאהוט שבסוגריים על ניקוד המילה; F. Rosenthal, A Grammar of Biblical Aramaic, Wiesbaden 1993, pp. 38 end of 86, 39 end of מ' גושן גוטשטיין, תחבירה ומילונה של הלשון העברית שבתחום השפעתה של הערבית, ש' אסיף וא' מלמד )עורכים(, ירושלים תשס"ו, עמ' 140, סעיף 140. אני מודה לד"ר אורי מלמד על שהפנה אותי למראה מקום זה. 66 שמ"א יב 21; יש' ב 22, ל 7, נט 5; יר' י 3; הושע י 4 ועוד. 67 תה' צד 11; איוב ו 18, כו 7; תרגום ירושלמי II לתורה, דב' לב בראשית רבה ב, ג )מהדורת תאודור ואלבק, עמ' 15 16(: 'אדם הראשון שהיה ללמה ולא כלום'; מדרש רבה שיר השירים א, מד )מהדורת ש' דונסקי, ירושלים ותל אביב תש"ם, עמ' לו(: 'ר' עזריה [240]

15 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו ]13 למצוא כי טווח המשמעויות של 'למה' מתועד באופן חלקי בלבד במילונים. 70 עוד אוסיף כי המעבר משאלה רטורית למבע של שלילה הוא תופעה מוכרת כבר בספרות 71 המקראית. אמר: ש ל מ ה שלא איעשה למה בעיני חבריך על עדריהן'; תנחומא, חיי שרה, ג; תנחומא, וארא, ו; שמות רבה ה, טז )מהדורת א' שנאן, עמ' 172(: ' "ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו" )שמ' ה 16(: מהו "למה"? אמר להם: "אתם למה ודבריכם למה" '. 69 ש' פוזנר )מהדיר(, קינות מסורת הרב, ירושלים 2010, עמ' 197, שו' 7. בתרגום לאנגלית )עמ' 211( תרגם,Why ודומני שלא עמד על ההוראה המיוחדת של 'למה' בהקשרה בקינה זו. 70 נוסף על מה שציינתי בהערה 64 לעיל, ראו מילונים לעברית ולארמית מקראית,BDB עמ' 554, טור א, ציין בסעיף משנה d.(b) את השימוש ב'למה' כמחאה, כהתנגדות, או כפתיחה רטורית לציין את הסיבה מדוע משהו צריך או אסור שייעשה: שמ"א יט 17, 5, כ 32; 8, שמ"ב יג 26, טז 9, כ 19; מל"ב יד 10; וכדומה. במקרים כאלה היא קרובה להוראת,lest כדוגמות אלה )המובאות כסדרן במילון(: בר' כז 45; שמ' לב 12; נחמ' ו 3; תה' עט 10, קטו 2; קה' ז 16; יר' מ 15; בר' מז 19; שמ"ב ב ;22 דה"ב כה ;16 קה' ה,5 ז ;17 יונה ב ;17 דנ' א ;10 vom K. Beyer, Die aramäischen Texte,Toten Meer, Göttingen 1984, p. 620; GKC, p e אשר ציין את ההוראה בקשה או אזהרה, לרוב קרוב ל lest )שמא, פן(; א' טל, לשון התרגומים לנביאים ראשונים ומעמדה בכלל ניבי הארמית )מקורות ומחקרים בלשון העברית ובתחומים הסמוכים לה 1(, תל אביב תשל"ה, עמ' 208; 171, מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית, רמת גן תשס"ו, עמ' , העיר שמשמעותה של 'מה' במבע 'מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן יש']י[' )מל"א יב 16( הוא 'לא', כמו בערבית ما, וכך גם בצירוף 'מה אות' )מל"ב כ 8( = 'האם אין אות?'.,HALOT ב, עמ' , ס',DCH 3D; ד, עמ' , מנה הרבה דוגמות בהוראת 'פן'. רס"ג הבין את חלקן כמילת שלילה )לא/אל(. טומבק הראה במאמרו המעניין כי 'למא' בהוראת שלילה נשתמרה במלטזית, ומקורה כנראה פניקית ראו: R. S. Tomback, ʽAn Unrecognized Maltese West-Semitic pp Isoglossʼ, JNSL 12,(1984) א' קמרון, ארמית מקראית )ספריית האנציקלופדיה המקראית י(, ירושלים תשנ"ג, עמ' 138, ציין רק את הוראת 'פן'. מילון ללשון חכמים M. Jastrow, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, New York 1971 (reprint of Leipzig and London 1903),.p, 712 ציין בצדק את ההוראות.naught, vanity מילונים כלליים א' בן יהודה, מלון העברית הישנה והחדשה, ה, ירושלים 1930, עמ' , ציין בהוראה הרביעית מתוך חמש: 'קצת במשמ']עות[ וא ם א י ן'; י' כנעני, אוצר הלשון העברית, ח, ירושלים ותל אביב תשכ"ז, עמ' 2472, הביא את הוראת 'לא מה, לא כלום )ב"ר ב; שמ"ר ה(', אך לא את הוראת השלילה; ש"י פין, האוצר, ג, ורשה תרע"ג, עמ' 15 סעיף ד( כתב: 'בעניין אזהרה מלעשות דבר האסור והרע: משלי ה, כ; שמות ה, ד; וכן בגזרה ונזיפה על המעשה שכבר נעשה שלא כהוגן: דבה"ב כה, טו; ומזה במובן השלילה ובטעם: למען, לא, שלא: ש"א יט, יז; ובמובן זה יתכן לפרש בר' כז, מה; מז, טו; וביותר בכתבי הקדש האחרונים: קהלת ה, ה; ז, טז; ז, יז; נח' ו, ג; דבה"ב לב, ד'; צ' רדי וח' רבין, המלון החדש לתנ"ך, ב, ירושלים 1989, עמ' 263, מנו 14 הוראות, והשביעית היא 'אל, אל נא'. בהמשך הביאו את הצרף 'ולמה נמות נגדך' )בר' מז 15( ופירשוהו 'אל תתן לנו למות בימי שלטונך! הצילנו!'. T. Zewi, ʽBiblical Parallels and Biblical Hebrew Syntaxʼ, ZAH 17 ( ), 71 9,244.p. אני מודה לידידתי, פרופ' תמר צבי, על שהסבה את תשומת לבי למאמרה זה. [241]

16 14] נ ח ם אילן סיכום ניתוח דרכי התרגום של רס"ג ל'למה' במקרא מלמד כי הבחין בהוראת לא / א ל, החוזרת עשרות פעמים במקרא. לבד מהתבססות על הוראת המילה בארמית עוד השתית רס"ג את תרגומו פירושו על קריאה ספרותית רגישה ומדוקדקת ועל ניתוח ההקשר הסיפורי ומצבם הנפשי של הדוברים. 72 מרים גולדשטיין האירה לאחרונה את מודעותו של רס"ג ואת רגישותו למבנה הספרותי של חיבוריו, בייחוד בפירושיו למקרא, ועמדה על כך שמדובר במאפיין מ עתזלי מובהק. 73 י ת ר על כל אלה הוא השיקול התאולוגי. בכל חיבורי רס"ג שזור רעיון 'הבחירה החופשית', היינו שהאל אינו כופה את רצונו על האנושות ואינו מכריח אדם לבצע דבר מה או להימנע ממנו. 74 העיקרון המ עתזלי הזה, המשמש אחד מאדני היסוד בחשיבה הכלאמית, מתמצה בתרגום רס"ג לפסוק 'מ פ י ע ל י ון לא ת צ א ה ר ע ות ו ה ט וב' )איכה ג 38( 'מן קול אלעאלי לא תכר ג אלשרור בל אלכי ר', ובתרגום חוזר לעברית 'מ ד ב ר ]אפשר גם: מן ההיגד, האמירה, של[ העליון לא י צאו הרעות אלא הטוב'. 75 ובאמת, בחיבורי רס"ג ובמבנה שלהם ניכרת ההשפעה המ עתזלית, מגמה אשר אינה מייחדת רק אותו אלא אופיינית גם לפרשנים קראים בני 76 זמנו ואחריו. 72 ראו: ר' דרורי, ראשית המגעים של הספרות היהודית עם הספרות הערבית במאה העשירית, תל אביב 1988, עמ' M. Goldstein, ʽ Arabic Composition 101 and the Early Development of Judaeo- 73 Arabic Bible Exegesisʼ, JSS 55,2 (2010), pp , ראו הערה 86 להלן. 75 קאפח, חמש מגילות )לעיל הערה 54(, עמ' שמה. 76 לסקירה כללית על המ עתזליזם היהודי ראו: Rationality: C. Adang et al. (eds.), A Common Muʿtazilism in Islam and Judaism (Istanbuler Texte und Studien / Orient-Institut pp Istanbul,(15 Würzburg,2007 על הממדים המ עתזלים אצל רס"ג ואצל קראים בני זמנו ואחריו עיינו: Philosophyʼ, H. Ben-Shammai, ʽKalām in Medieval Jewish in: D. H. Frank and O. Leaman (eds.), History of Jewish Philosophy (Routledge pp ;History of World Philosophies 2), London and New York 1997, הנ"ל, מפעלו של מנהיג )לעיל הערה,)13 עמ' ;60 54 Philosophy idem, ʽMajor Trends in Karaite and Polemics in the Tenth and Eleventh Centuriesʼ, in: M. Polliack (ed.), Karaite Judaism: A Guide to its History and Literary Sources (HO 73), Leiden and Boston J. Marenbon, Medieval Philosophy: )על גישתו להאנשת האל(; 2003, pp. 342 n. 18, 350 An Historical and Philosophical Introduction, London and Ney York 2007, pp ; S. Stroumsa, ʽSaadya and Jewish kalamʼ, in: D. H. Frank and O. Leaman (eds.), The Cambridge Companion to Medieval Jewish Philosophy, Cambridge 2003, esp. pp. 79ff.; D. Sklare, ʽThe Reception of Muʿtazilism among Jews Who Were Not Professional Theologiansʼ, Intellectual History of the Islamicate World 2 (2014), [242]

17 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו ]15 נראה אפוא כי דווקא בפסוקים שמילת 'למה' שבהם מתייחסת אל הבורא בהקשר שלילי של כפייה, עשיית עוול, ענישה וכדומה, הפעיל רס"ג את עקרון 'הסבת הנמענים' מן הבורא לברואיו, וממילא המילה 'למה' מתפקדת כציין של מבע שלילי. לשון אחר: רס"ג שינה פסוקים הנראים כמשפטי שאלה והקשורים בבורא וביחסו לברואיו למשפטי חיווי שליליים. שינוי ה'נמענים' )האל > ברואיו( וחילופי תפקידיהם נועד להרחיק את התכונה המגשימה של שלילת 'הבחירה החופשית' מיצירי כפיו של האל. בהקשר זה מתעוררת השאלה אם השיקול התאולוגי אילץ את רס"ג לתרגם כפי שתרגם וכך להתרחק מן המובן הלשוני והתחבירי. דומני כי התשובה על שאלה זו אינה נחרצת, ומכל מקום ליבונה עד תום חורג מגבולות הדיון הנוכחי. השיקול הספרותי והשיקול התאולוגי הביאוהו לתרגם את 'למה' תרגום לא טכני ולא מאובן, אלא תלוי הקשר. אין במסקנה הזאת כל חידוש; כך נהג דרך קבע במפעלו הפרשני. העיון המוצע כאן מאשר שוב את הכלל הזה ומוסיף ערך מפורט למילון רס"ג למקרא, מילון אשר יש לקוות כי ייכתב בעתיד. pp ;esp. מ' פוליאק, 'המשגת הסיפור המקראי ועיבודו בכתב מחומרים שבעל פה: מחידושי הפרשנות הערבית היהודית בימי הביניים', בין עבר לערב ו )תשע"ד(, עמ' [243]

18 16] נ ח ם אילן נספח א היקרויות נוספות אשר נדונו ב'נוה שלום' 1. 'ו י ר א י ע ק ב כ י י ש ש ב ר ב מ צ ר י ם ו י אמ ר י ע ק ב ל ב נ יו: ל מ ה ת ת ר א ו' )בר' מב 1(. 77 התפסיר: 'פסמע יעקוב אן אלמירה מוגודה במצר פקאל לבניה לא תתואנו'. נ"ש: 'למה תתראו לא תתואנו, אל תתעצלו ותתרשלו, עי']ין[ ספורנו; ותר']גם[ "למה" לא, כדרך שתר']גם[ במקומות רבים, עי']ין[ לק']מן[ ]מז 15['. 2. 'ו י ת ם ה כ ס ף מ א ר ץ מ צ ר י ם ומ א ר ץ כ נ ע ן ו י ב א ו כ ל מ צ ר י ם א ל י וס ף ל אמ ר ה ב ה ל נ ו ל ח ם ו ל מ ה נ מ ות נ ג ד ך כ י א פ ס כ ס ף' )בר' מז 15(. התפסיר: 'חתי פני אלורק מן בלד מצר ומן בלד כנעאן, תם גא גמיע אלמצריין אלי יוסף קאילין אעטנא טעאמא לא נמות חדאך אד פני אלורק'. נ"ש: 'ולמה נמות ולא נמות, ע"ל ]עיין להלן[ שמות ]לב 11['. 3. 'ו ל מ ה ה' מ ב יא א ת נ ו א ל ה א ר ץ ה ז את ל נ פ ל ב ח ר ב נ ש ינ ו ו ט פ נ ו י ה י ו ל ב ז ה ל וא ט וב ל נ ו ש וב מ צ ר י מ ה' )במ' יד 3(. התפסיר: 'ולם ידכל נא אללה דלך אלבלד פנקע באלסיף ויציר נסאנא ואטפאלנא גנימה, אלא אן אלאצלח לנא אלרגוע אלי מצר'. 78 נ"ש: 79 'ולמה ה' ולא ידכל נא, ואל יביא אותנו. ודרך הגאון לתר']גם[ "למה" כמו "א ל" או "לא", וכן תר']גם[ "למה ה' תעמוד ברחוק" ]תה' י 1[, "למה פניך תסתיר" ]שם, מד 25[, "למה תתענו ה'" ]יש' סג 17[ ועוד רבים, וע"ל ]ועיין לעיל[ ]שמ' לב 11['. 4. 'ו י אמ ר מ ש ה ל מ ה ז ה א ת ם ע ב ר ים א ת פ י ה' ו ה וא לא ת צ ל ח )במ' יד 41(. התפסיר: 'קאל להם מוסי יא קום לא תתגאוזו אמר אללה פאנהא לא תנגח'. נ"ש: 'למה זה יא קום לא תתגאוזון וכו', "יא קום" במקום "אתם", ושיעורו "אתם, העם, אל תעברו את פי" וכו''. מן ההקשר אכן מתבקש לקרוא כאן את 'למה' כייחול או כציווי. 77 כך אצל י' חסיד, ספר כתר התורה ה'תאג'' הגדול, ירושלים תשל"ח. בספרו של נ"י דירינבורג, תרגום חמשה חומשי תורה ]...[ לרבינו סעדיה גאון ]...[, פריס תרנ"ג, עמ' 66, נוספה מילת 'יעקוב' אחרי 'פקאל'. פ הדף קרוע בחלקו, ונשתמרו שתי גרסות אחרות לצרף 'למה תתראו'. אפשר לקרוא בו רק את המילים 'אלמירה מוגודה ]... ל[א תתקו' ואחריהן ניכרות בבירור הנקודתיים האנכיות לציון סוף הפסוק. מעל למילה האחרונה יש סימן להערה, ובשול משמאל כתוב: 'נ']וסח[ א']חר[ אתואניו'. 'לא תתקו' משמעו 'אל ת ת י ר א ו'. 'אתואניו' משקפת חילוף קל למה שנמצא בדפוסים. החילופים הללו אינם מעלים או מורידים לעניין המתברר כאן. צוקר, תרגום )לעיל הערה 36(, עמ' 302, העיר כי מצא כ"י אחד ובו הגרסה 'תנאטר ון', שמשמעה 'תתווכחו, תתדיינו' ראו: בלאו, מילון )לעיל הערה 17(, עמ' פ ליתא. 79 בשני כתבי היד נוקדה האל"ף בפתח. [244]

19 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו ]17 5. 'ו ע ת ה ל מ ה נ מ ות כ י ת אכ ל נ ו ה א ש ה ג ד ל ה ה ז את א ם י ס פ ים א נ ח נ ו ל ש מ ע א ת ק ול ה' א לה ינ ו ע וד ו מ ת נ ו' )דב' ה 22(. התפסיר: 'ואלאן פלא נהלך ולא תאכלנא הד ה 80 אלנאר אלעטי מה פאנא אן עאודנא אסתמאע כלאם אללה רבנא איצ א מתנא'. נ"ש: 'למה נמות פלא נהלך ולא תאכלנא, תר']גם[ "למה" כמו "לא", ככל הדומים לה, ונמשכת במקום "כי". והענין, "ועתה לא נמות ולא תאכלנו האש" וכו', אלא "אם יספים" וכו'. אף כאן ההקשר תומך בהבנת 'למה' בהוראת 'אל'. 6. 'ל מ ה ל י ר ב ז ב ח יכ ם י אמ ר ה' ש ב ע ת י ע ל ות א יל ים ו ח ל ב מ ר יא ים ו ד ם פ ר ים וכ ב ש ים ו ע ת וד ים לא ח פ צ ת י' )יש' א 11(. התפסיר: 'פאן לא אשא כת רה ד באיחכם יקול אללה ]...['. נ"ש: 'לא אשא לא אחפץ רב זבחיכם וכו'. ודרך הגאון ז"ל לתר']גם[ "למה" כמו "לא", עי']ין[ בראשית ]מב 1['. התרגום מעמיד תקבולת מלאה בין שני חלקי הפסוק: לא אחפץ לא חפצתי. 7. 'ל מ ה ת אמ ר י ע ק ב ות ד ב ר י ש ר א ל נ ס ת ר ה ד ר כ י מ ה' ומ א לה י מ ש פ ט י י ע ב ור )יש' מ 27(. התפסיר: 'לם 81 תקול אל יעקוב ותתכלם יא אל אסראיל באן קד אנסתר חאלי מן ענד 82 אללה ומרת סירתי ען רבי'. נ"ש: 'למה תאמר ולא תקול, "למה" במקום "לא", ככל הדומים לה'. 8. 'ל מ ה ת ת ע נ ו ה' מ ד ר כ י ך ת ק ש יח ל ב נ ו מ י ר א ת ך, ש וב ל מ ע ן ע ב ד י ך ש ב ט י נ ח ל ת ך' )יש' סג 17(. התפסיר: 'ולא 83 תצל נא יא רב מן טרקך ותקסי קלובנא מן תקואך, אסתגב נא 84 לקבל עבידך אסבאט צפותך'. נ"ש: 'למה תתענו ולא תצל נא, "למה" במקום "לא". 85 ופי']רש[ הגאון ז"ל פ']סוק[ זה במאמר ד' פ"ו 86 וז"ל ]וזה לשונו[: אל תשימנו תעים )!( שתדין עלינו שאנחנו תעים )!(, אבל כפר לנו ורחם עלינו, ע"כ ]עד כאן['. 80 פ ליתא. 81 זו הגרסה של נ"י דירינבורג, תרגום ספר ישעיהו עם לקוטים מן ביאורו ]...[ לרבינו סעדיה גאון ]...[ פריס תרנ"ו; ושל י' רצהבי, תפסיר ישעיה לרב סעדיה, קרית אונו תשנ"ד. בטיוטת נוה שלום, עמ' 167, הלשון הוא 'ולא תקול'. יש בידי טופס דירינבורג לישעיהו שהיה ברשות פרופ' רצהבי המנוח, והוא ציין בכתב ידו מעל המילה 'לם' 'ולא'. 82 בטיוטה: ולא. 83 דירינבורג, ישעיהו )לעיל הערה 81(, עמ' 95, הערה 1: ' "אל תעננו" וכן העתיק בהרבה מקומות מלת למה כמו אל'. 84 כך שם, עמ' 95; רצהבי, ישעיהו )לעיל הערה 81(, עמ' קלט; נ"ש, טיוטה, עמ' 201: אסתת בתנא! 85 בטיוטה, עמ' 229: 'תבת למה תבוא במקום לא במקומות רבים, עי']ין[ במדבר )יד, ג('. 86 י' קאפח )מהדיר(, ספר הנבחר באמונות ובדעות ]...[ לרבנו סעדיה ]...[, ירושלים תש"ל, עמ' קסו. ההקשר הוא מקראות אשר אפשר לשבש את הבנתם ובטעות לייחס לה' כפייה על בני האדם )וממילא פגיעה בחופש הבחירה שלהם(, שעה שבאמת מדובר בבקשה ובהבעת משאלה. [245]

20 18] נ ח ם אילן 9. 'א ומ ר ה ל א ל ס ל ע י ל מ ה ש כ ח ת נ י ל מ ה ק ד ר א ל ך ב ל ח ץ א וי ב' )תה' מב 10(. התפסיר: 'ת ם אקול יא אלהי ומלג אי לא תכד ל ני, פאן טאל מא סרת גאבסה )!( פי צג ט אלעדו'. בתרגום חוזר לעברית: 'אחר כך אומ ר: הוי אלוהי ומ פלטי, אל תזנחני, כי כל זמן שאני הולך קודר בלחץ האויב'. 87 נ"ש: 'למה שכחתני לא תכד ל ני, אל תעזוב עזרתי וישועתי'. 10. ' כ י א ת ה א לה י מ ע ו ז י, ל מ ה ז נ ח ת נ י, ל מ ה ק ד ר א ת ה ל ך ב ל ח ץ א וי ב )תה' מג 2(. התפסיר: 'פאנך אללה עזי, פלא תתרכני, ולא אסיר ג אבסא פי צג ט אלעדו'. נ"ש: 'למה זנחתני אל תזנחני, למה קדר ולא אסיר ג אבסא, ולא אלך בחשכ ות, כלו']מר[ בפנים שחורים, ו"למה" במקום "לא", וכן רבים'. 88 לפסוק זה זיקה הדוקה אל הפסוק שנדון לפניו )מב 10(. 11 'ל מ ה ל נ צ ח ת ש כ ח נ ו ת ע ז ב נ ו ל א ר ך י מ ים' )איכה ה 20(. התפסיר: 'לא תגעלנא כאלמנסי אלי אלג איה ולא תתרכנא אלי טול אלזמאן', ובתרגום חוזר לעברית: 'אל תשימנו כנשכחים לעד ואל תעזבנו לאורך זמן'. נ"ש: 'למה לנצח לא תגעלנא וכו', תבא מילת "למה" במקום "לא" בפסוקים רבים, ונמשכת "ולא תעזבנו" וכו'. אף כאן מתבקש מן ההקשר לפרש את 'למה' כמילת שלילה. 87 כדרכו במקומות רבים גם כאן שינה רס"ג את מעמד המשפט מעצמאי למשועבד וקרא את פס' כמשפט אחד. לפי קריאתו, פס' 10 חותם בפסוקית זמן, פס' 11 הוא תיאור אופן, ובראש פס' 12 הוסיף את המילים 'אנא אקול' )אני אומ ר(, שהוא המשפט העיקרי, ואחרי המילים הללו בא תוכן ההיגד שלו. 88 הדיון בפסוק זה ליתא בטיוטה. [246]

21 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו ]19 נספח ב היקרויות שלא נדונו ב'נוה שלום' 1. 'ו י אמ ר ו א ל יו: ל מ ה י ד ב ר א ד נ י כ ד ב ר ים ה א ל ה! ח ל יל ה ל ע ב ד י ך מ ע ש ות כ ד ב ר ה ז ה' )בר' מד 7(. התפסיר: 'פקאלו לה לא יקל סידי הד א אלכלאם עבידך מעאדו ן מן אן יצנעו מת ל הד א אלאמר' )אמרו לו: אל ידבר אדוני את הדברים האלה! חלילה לעבדיך שיעשו 89 כדבר הזה(. 2. 'ל מ ה י אמ ר ו מ צ ר י ם ל אמ ר ב ר ע ה ה וצ יא ם ל ה ר ג א ת ם ב ה ר ים ול כ ל ת ם מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה ש וב מ ח ר ון א פ ך ו ה נ ח ם ע ל ה ר ע ה ל ע מ ך' )שמ' לב 12(. התפסיר: 'ולא יקול אלמצריון אנה אנמא אכרגהם בשר ליקתלהם פי אלגבאל ויפניהם ען וגה אלארץ, ארגע ען שדה גצ בך ואצפח ען אלבליה וקיל ען סרעת עקובתהם 90 לקומך' )ואל יאמרו המצרים שהוא הוציאם ברעה כדי להרגם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה, שוב מחרון אפך 91 וסלח על הרעה, ויש אומרים על הענישה לאלתר, לעמך(. 3. 'ו י אמ ר ו ה א נ ש ים ה ה מ ה א ל יו א נ ח נ ו ט מ א ים ל נ פ ש א ד ם ל מ ה נ ג ר ע ל ב ל ת י ה ק ר יב א ת ק ר ב ן ה' ב מ ע ד ו ב ת ו ך ב נ י י ש ר א ל' )במ' ט 7(. התפסיר: 'וקאלו נחן אנגאס מן מית מן אלנאס פלא נמנע אן נקרב מתל קרבאן אללה פי וקתה פימא בין בני אסראייל' 92 )אמרו: אנחנו טמאים לנפש אדם, אל נימנע מלהקריב כגון את קרבן ה' במועדו בקרב בני ישראל(. 4. 'ע ור ה ל מ ה ת י ש ן א ד נ י ה ק יצ ה א ל ת ז נ ח ל נ צ ח. ל מ ה פ נ י ך ת ס ת יר ת ש כ ח ע נ י נ ו ו ל ח צ נ ו' )תה' מד 24 25(. התפסיר: 'אללהם פאט הר פרג ך לא יכון כאלנאים, ויקט ה ולא תכד ל נא ג איה. ולא תחג ב רחמתך ענא ולא יכון צ עפנא וצג טנא כאלמנסי' )ה', הראה את ישועתך לבל תהיה כיש נה, והער אותה ואל תזנחנו לנצח. אל תסתיר את רחמיך מא תנו ואל יהיו ע נ י נ ו ולחצנו כשכוחים(. 5. 'ל מ ה א יר א ב ימ י ר ע, ע ון ע ק ב י י ס ו ב נ י' )שם, מט 6(. התפסיר: 'לא אכ אף פי אלדהר אלסו, ולא דנ ב מן יתבע אתר י יחוט בי' )איני ירא בדור הרע, ולא שיסובני חטא של הבאים אחרי(. פ ליתא. 89 ניכר שארבע המילים האחרונות הן תוספת שנוספה לתפסיר. 90 כך פ. אצל דירינבורג: 'ולא יקולו אלמצריון קאילין בשר אכר גה ם ליקתלהם פי מא בין אלגב ל )!( 91 ויפניהם ען וגה אלארץ, ארגע מן שדה גצב ך ואצפח ען אלבליה לקומך'. אצל חסיד: 'ולא יקול אלמצריון אנה אכר גה ם בשר ליקתלהם פי מא בין אלגבאל ויפניהם ען וגה אלארץ, ארגע ען שדה גצ ב ך ואצפח ען אלבלייה לקומך'. לא אעסוק כאן בכל החילופים ובמשמעויותיהם. כך פ. אצל דירינבורג וחסיד יש חילופים זעירים שאינם משנים לעניין הנדון כאן. 92 [247]

22 20] נ ח ם אילן 6. 'ל מ ה ת ר צ ד ון ה ר ים ג ב נ נ ים ה ה ר ח מ ד א לה ים ל ש ב ת ו א ף ה' י ש כ ן ל נ צ ח' )שם, סח 17(. התפסיר: 'לא תתוקעוא דל ך מן ג מלתהא ]...[' )אל תחששו 93 מזה כלל ( 'ל מ ה ת ש יב י ד ך ו ימ ינ ך מ ק ר ב חוקך ח יק ך כ ל ה' )שם, עד 11(. התפסיר: 'לא תרד ענהם ידך ימינך בל אפניהם מן גו ף ביתך' )אל תשיב את ידך את ימינך מהם, אלא כלה אותם מתוך ביתך(. 8. 'ל מ ה י אמ ר ו ה ג וי ם א י ה א לה יה ם י ו ד ע ב ג וי ם ל ע ינ ינ ו נ ק מ ת ד ם ע ב ד י ך ה ש פ ו ך' )שם, עט 10(. התפסיר: 'לא יקול אלאמם אין רבהם, בל יערף פיהם בחצר תנא נקמה דם עבאדך אלמספוך' )אל יאמרו האומות איה אלוהיהם, אלא תיוודע בהם לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך(. 9. 'ל מ ה ה' ת ז נ ח נ פ ש י, ת ס ת יר פ נ י ך מ מ נ י' )שם, פח 15(. התפסיר: 'אללה, פלא תכד ל ני ולא תחגב רחמתך עני' )ה', אל תזנחני ואל תסיר רחמיך ממני(. 10. 'ל מ ה י אמ ר ו ה ג וי ם א י ה נ א א לה יה ם' )שם, קטו 2(. התפסיר: 'ולא יקולון אלאמם אין רבהם' )אל יאמרו האומות איה אלוהיהם(. 11. 'ו ל מ ה ת ש ג ה ב נ י ב ז ר ה ות ח ב ק ח ק נ כ ר י ה' )מש' ה 20(. התפסיר: 'ולא תמהג יא בני 95 באגנ ביה ותלאזם חגר גריבה' )ואל תשגה, בני, בזרה, ותתמיד בחיק נכרייה(. 12. 'ל מ ה פ נ י ך ת ס ת יר ו ת ח ש ב נ י ל א וי ב ל ך' )איוב יג 24(. התפסיר: 'ולם 96 תחגב רחמתך עני, ותחסבני כעדו לך' )ואל תסתר רחמיך ממני ו]אל[ תחשבני כאויב לך(. 13. 'א ל ת ת ן א ת פ י ך ל ח ט יא א ת ב ש ר ך ו א ל ת אמ ר ל פ נ י ה מ ל א ך כ י ש ג ג ה ה יא ל מ ה י ק צ ף ה א לה ים ע ל ק ול ך ו ח ב ל א ת מ ע ש ה י ד י ך' )קה' ה 5(. התפסיר: 'לא תגעל פאך סבבא לצל ם ד אתך, ולא תקול קדאם אלרסול אנך סהית, ללא יסכ ט אלרב עלי כלאמך ויפסד מכאסבך' )אל תיתן את פיך סיבה להרשיע את גופך, ואל תאמר לפני המלאך ששגית לבל יכעס האל על דברך ויפסול את קנייניך(. 93 קאפח, תהלים )לעיל הערה 21( על אתר תרגם 'אל תדמו', אך ראו: בלאו, מילון )לעיל הערה 17(, עמ' קאפח, תהלים )לעיל הערה 21( תרגם 'על אחד מכללם' ולא דק, ראו: בלאו, מילון )לעיל הערה 17(, עמ' 97, בדבריו על מופע המילה במשפטים שליליים. 95 דירינבורג, משלי )לעיל הערה 49(, עמ' 36, מביא בהערה 2 את הגרסה לם )כ"י לונדון.)or במהדורת קאפח נוקדה הלמ"ד בכסרה )=חיריק(, ככל הנראה לציין שזו מילת שאלה! בהערה 10 בחילופי הנוסח הביא גרסת 'ולא', והיא זו שאצל בכר, איוב )לעיל הערה 46(, עמ' 43. [248]

23 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו ]21 נספח ג ביבליוגרפיה נוספת על רס"ג כלל ות י' בלאו י' בלאו וס' הופקינס ח' בן שמאי א"ש הלקין מ' ואכסמן מ' פוליאק י' קאפח )מהדיר( א' רוברטסון י"י ריבלין 'תרגומים ערביים' ]למקרא[, בתוך: ח' רבין )עורך(, תרגומי המקרא: פרקי מבוא )ספריית האנציקלופדיה המקראית ב(, ירושלים תשמ"ד, עמ' 'על תרגום התורה של רב סעדיה גאון', בתוך: מ' ארנד ואחרים )עורכים(, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' 'האם ייעד רב סעדיה גאון את תרגומו לתורה גם למוסלמים?', מÀ סÂ רÀ ה לŸ יÂ סÕף ז )תשע"ב(, עמ' 'תרגומי מקרא קדומים לערבית היהודית', פעמים 83 )תש"ס(, עמ' 4 14 'הפרשן הקראי וסביבתו הרבנית', דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות ט )תשמ"ה(, עמ' 'יצירתו הפרשנית וההגותית של רס"ג: מפעלו של מנהיג', פעמים 54 )תשנ"ג(, עמ' )=הנ"ל, מפעלו של מנהיג ]לעיל הערה 13[, עמ' 21 36( 'הפרשנות היהודית בערבית חוץ לספרד והפרשנות הקראית הקדומה', בתוך: מ' גרינברג )עורך(, פרשנות המקרא היהודית: פרקי מבוא )ספריית האנציקלופדיה המקראית א(, ירושלים תשמ"ג, עמ' 'דרכי רב סעדיה בפירוש המקרא', בצרון ג,יא יב )תש"ב(, עמ' ; בצרון ד,ב )תש"ג(, עמ' ; בצרון ד,ז )תש"ג(, עמ' 'תפיסת רב סעדיה גאון את תרגום התורה בהשוואה לתפיסת הקראים', בתוך: י' בלאו וד' דורון )עורכים(, מסורת ושינוי בתרבות הערבית היהודית של ימי הביניים, רמת גן תש"ס, עמ' פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה, ירושלים תשכ"ג 'רב סעדיה גאון כמתרגם וכמפרש', מלילה 1 )תש"ד(, עמ' 'פירוש רס"ג לתורה מתוך תרגומו', בתוך: ש' אסף ואחרים )עורכים(, ספר היובל לכבוד יעקב נחום הלוי אפשטיין: למלאת לו שבעים שנה, ירושלים תש"י, עמ' [249]

24 22] נ ח ם אילן 'על תפסיר רב סעדיה גאון למקרא', בתוך: א' וייזר וב"צ לוריא )עורכים(, ספר קורנגרין )כתבי החברה לחקר המקרא בישראל(, תל אביב 1964, עמ' H. Malter Saadia Gaon: His Life and Works (The Morris Loeb Series 1), Philadelphia 1921, pp E. I. J. ʽSaadya Gaon: An Appreciation of his Biblical Rosenthal Exegesisʼ, BJRL 27,1 (1942), pp (reprinted in: idem, Judaism, Philosophy, Culture; Selected Studies, O. Leaman [intro.], Richmond, Surrey 2001,pp 'על "עלוקה" שהיא ה ע ד ר ועל גיוס ה לפולמוס עם הקראים: עיון בפירוש רס"ג למשלי ל, י יז', in: J. Kraemer and M. Wexler (eds.), Pesher Naḥum: Texts and Studies in Jewish History and Literature from Late Antiquity and the Middle Age: Norman Golb Festschrift (SAOC 66), Chicago, IL 2012, pp. 1*-10* 'עיונים בתרגום רב סעדיה גאון לבראשית פרקים א יב', בתוך: ז' עמר וח' סרי )עורכים(, ספר זכרון לרב יוסף בן דוד קאפח זצ"ל, רמת גן תשס"א, עמ' 'הספרות המדרשית הרבנית בפירושי רס"ג: המשך וחידוש', בתוך: י' בלאו וד' דורון )עורכים(, מסורת ושינוי בתרבות הערבית היהודית של ימי הביניים, רמת גן תש"ס, עמ' )=הנ"ל, מפעלו של מנהיג ]לעיל הערה 13[, עמ' ( 'חדשים גם ישנים: "ההקדמה הגדולה" ו"ההקדמה הקטנה" לתרגום רס"ג לתורה', תרביץ סט )תש"ס(, עמ' )=הנ"ל, מפעלו של מנהיג ]לעיל הערה 13[, עמ' ( 'ריבוי משמעויות של הכתובים בשיטתו של רב סעדיה גאון', בתוך: ש' קליין ברסלבי ואחרים )עורכים(, מנחה למיכאל: מחקרים בהגות יהודית ומוסלמית מוקדשים לפרופסור מיכאל שורץ, תל אביב תש"ע, עמ' )=הנ"ל, מפעלו של מנהיג ]לעיל הערה 13[, עמ' ( 'על מ ד ו ן, עורך ספרי המקרא, בפרשנות המקרא הערבית היהודית', בתוך: י' הקר ואחרים )עורכים(, ראשונים ואחרונים: מחקרים בתולדות ישראל מוגשים לאברהם גרוסמן, ירושלים תשע"א, עמ' י' רצהבי פרט ות נ' אילן י' בלאו ח' בן שמאי [250]

25 'למה' בהוראת 'לא / א ל' בתרגומי רס"ג ובפירושיו 'לחקר רב סעדיה גאון ותקופתו', תרביץ לא )תשכ"ב(, עמ' )ביקורת על ספרו של צוקר, על תרגום רס"ג לתורה ]לעיל הערה 36[( 'בין תפסיר לשרח: תפסיר רב סעדיה גאון למקרא בקרב יהודי תימן', מחקרים בתולדות יהודי עיראק 6 )תשנ"א(, עמ' 'הוראת הוי"ו בתפסיר רב סעדיה גאון', בתוך: י' בן שם ואחרים )עורכים(, ספר יוסף ברסלבי: מחקרים במקרא, בלשון ובידיעת הארץ )כתבי החברה לחקר המקרא בישראל כ(, ירושלים תש"ל, עמ' אוצר הלשון הערבית בתפסיר רב סעדיה גאון, רמת גן תשמ"ו 'דרכי תרגום של מטבע מקראי בתפסיר רב סעדיה', בית מקרא מא )תשנ"ו(, עמ' 'העקרונות הפרשניים של רב סעדיה גאון על פי תרגומו הערבי לספר תהלים', עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ל ]23 ח"ז הירשברג י' טובי י' רצהבי י' שונרי D. M. Freidenreich ʽThe Use of Islamic Sources in Saadiah Gaon s Tafsīr of the Torahʼ, JQR 93 (2003), pp R. Vollandt ʽSome Observations on Genizah Fragments of Saadiah s Tafsīr in Arabic Lettersʼ, Ginzei Qedem 5 (2009), pp. 9*-44* [251]

26