ה. ד. Wife of Hiel of Beth-El 1. יהושע פרק ו ב ו י אמ ר י הו ה, א ל-י ה וש ע, ר א ה נ ת ת י ב י ד ך, א ת-י ר יח ו ו א ת-מ ל כ ה-- א ין י וצ א, ו א ין

תמליל

1 ה. ד. Wife of Hiel of Beth-El 1. יהושע פרק ו ב ו י אמ ר י הו ה, א ל-י ה וש ע, ר א ה נ ת ת י ב י ד ך, א ת-י ר יח ו ו א ת-מ ל כ ה-- א ין י וצ א, ו א ין ב א. " א ו יר יח ו ס ג ר ת ומ ס ג ר ת, מ פ נ י ב נ י י ש ר א ל: ו ש ב ע ה כ ה נ ים י ש א ו ג ב ור י, ה ח י ל.ג ו ס ב ת ם א ת-ה ע יר, כ ל א נ ש י ה מ ל ח מ ה--ה ק יף א ת-ה ע יר, פ ע ם א ח ת; כ ה ת ע ש ה, ש ש ת י מ ים ו ה י ה ב מ ש ך ב ק ר ן ש ב ע ה ש ופ ר ות ה י וב ל ים, ל פ נ י ה א ר ון, וב י ום ה ש ב יע י, ת ס ב ו א ת-ה ע יר ש ב ע פ ע מ ים; ו ה כ ה נ ים, י ת ק ע ו ב ש ופ ר ות ה י וב ל, בשמעכם )כ ש מ ע כ ם( א ת -ק ול ה ש ופ ר, י ר יע ו כ ל-ה ע ם, ת ר וע ה ג ד ול ה; ו נ פ ל ה ח ומ ת ה ע יר, ת ח ת יה, ו ע ל ו ה ע ם, א יש נ ג ד ו... יב ו יש כ ם י ה וש ע, ב ב ק ר; ו י ש א ו ה כ ה נ ים, א ת-א ר ון י הו ה.יג ו ש ב ע ה ה כ ה נ ים נ ש א ים ש ב ע ה ש ופ ר ות ה י ב ל ים, ל פ נ י א ר ון י הו ה, ה ל כ ים ה ל ו ך, ו ת ק ע ו ב ש ופ ר ות; ו ה ח ל וץ, ה ל ך ל פ נ יה ם, ו ה מ א ס ף ה ל ך א ח ר י א ר ון י הו ה, הולך )ה ל ו ך( ו ת ק וע ב ש ופ ר ות.יד ו י ס ב ו א ת-ה ע יר ב י ום ה ש נ י, פ ע ם א ח ת, ו י ש ב ו, ה מ ח נ ה; כ ה ע ש ו, ש ש ת י מ ים.טו ו י ה י ב י ום ה ש ב יע י, ו י ש כ מ ו כ ע ל ות ה ש ח ר, ו י ס ב ו א ת-ה ע יר כ מ ש פ ט ה ז ה, ר ק ב י ום ה ה וא, ס ב ב ו א ת-ה ע יר ש ב ע פ ע מ ים.טז ו י ה י ב פ ע ם ה ש ב יע ית, ת ק ע ו ה כ ה נ ים ב ש ופ ר ות; ו י אמ ר י ה וש ע א ל - ש ב ע פ ע מ ים: ה ע ם ה ר יע ו, כ י-נ ת ן י הו ה ל כ ם א ת-ה ע יר.... כ ו י ר ע ה ע ם, ו י ת ק ע ו ב ש פ ר ות; ו י ה י כ ש מ ע ה ע ם א ת-ק ול ה ש ופ ר, ו י ר יע ו ה ע ם ת ר וע ה ג ד ול ה, ו ת פ ל ה ח ומ ה ת ח ת יה ו י ע ל ה ע ם ה ע יר ה א יש נ ג ד ו, ו י ל כ ד ו א ת-ה ע יר. " 1 Now Jericho was shut up tight because of the Israelites; no one could leave or enter. 2 The LORD said to Joshua, See, I will deliver Jericho and her king [and her] warriors into your hands. 3 Let all your troops march around the city and complete one circuit of the city. Do this six days, 4 with seven priests carrying seven ram s horns preceding the Ark. On the seventh day, march around the city seven times, with the priests blowing the horns. 5 And when a long blast is sounded on the horn as soon as you hear that sound of the horn all the people shall give a mighty shout. Thereupon the city wall will collapse, and the people shall advance, every man straight ahead Joshua rose early the next day; and the priests took up the Ark of the LORD, 13 while the seven priests bearing the seven ram s horns marched in front of the Ark of the LORD, blowing the horns as they marched. The vanguard marched in front of them, and the rear guard marched behind the Ark of the LORD, with the horns sounding all the time. 14 And so they marched around the city once on the second day and returned to the camp. They did this six days. 15 On the seventh day, they rose at daybreak and marched around the city, in the same manner, seven times; that was the only day that they marched around the city seven times. 16 On the seventh round, as the priests blew the horns, Joshua commanded the people, Shout! For the LORD has given you the city 20 So the people shouted when the horns were sounded. When the people heard the sound of the horns, the people raised a mighty shout and the wall collapsed. The people rushed into the city, every man straight in front of him, and they captured the city. שמות יג, יז- חי " ו י ה י, ב ש ל ח פ ר ע ה א ת-ה ע ם, ו ל א-נ ח ם א לה ים ד ר ך א ר ץ פ ל ש ת ים, כ י ק ר וב ה וא: כ י א מ ר א לה ים, פ ן -י נ ח ם ה ע ם ב ר א ת ם מ ל ח מ ה-- ו ש ב ו מ צ ר י מ ה. ו י ס ב א לה ים א ת-ה ע ם ד ר ך ה מ ד ב ר, י ם-ס וף; ו ח מ ש ים ע ל ו ב נ י-י ש ר א ל, מ א ר ץ מ צ ר י ם. " Now when Pharaoh let the people go, God did not lead them by way of the land of the Phillistines, although it was nearer; for God said, The people may have a change of heart when they see war, and return to Egypt. So God led the people roundabout, by way of the wilderness at the Sea of Reeds. Now the Israelites went up armed out of the land of Egypt. מלכים א, טז, לד " ב י מ יו ב נ ה ח יא ל, ב ית ה א ל י --א ת -י ר יח ה: ב א ב יר ם ב כ ר ו י ס ד ה, ובשגיב ) וב ש ג וב( צ ע יר ו ה צ יב ד ל ת יה, כ ד ב ר י הו ה, א ש ר ד ב ר ב י ד י ה וש ע ב ן-נ ון. " During his reign, Hiel the Bethelite fortified Jericho. He laid its foundations at the cost of Abiram his first-born, and set its gates in place at the cost of Segub his youngest, in accordance with the words that the LORD had spoken through Joshua son of Nun..2.3

2 במדבר י, כט לב " כט ו י אמ ר מ ש ה, ל ח ב ב ב ן -ר ע וא ל ה מ ד י נ י ח ת ן מ ש ה, נ ס ע ים א נ ח נ ו א ל-ה מ ק ום א ש ר א מ ר י הו ה, א ת ו א ת ן ל כ ם; ל כ ה א ת נ ו ו ה ט ב נ ו ל ך, כ י-י הו ה ד ב ר-ט וב ע ל -י ש ר א ל.ל ו י אמ ר א ל יו, ל א א ל ך: כ י א ם-א ל-א ר צ י ו א ל-מ ול ד ת י, א ל ך.לא ו י אמ ר, א ל-נ א ת ע ז ב א ת נ ו: כ י ע ל - כ ן י ד ע ת, ח נ ת נ ו ב מ ד ב ר, ו ה י ית ל נ ו, ל ע ינ י ם.לב ו ה י ה, כ י-ת ל ך ע מ נ ו: ו ה י ה ה ט וב ה ה וא, א ש ר י יט יב י הו ה ע מ נ ו--ו ה ט ב נ ו ל ך. " Moses said to Hobab son of Reuel the Midianite, Moses father-in-law, We are setting out for the place of which the LORD has said, I will give it to you. Come with us and we will be generous with you; for the LORD has promised to be generous to Israel. I will not go, he replied to him, but will return to my native land. He said, Please do not leave us, inasmuch as you know where we should camp in the wilderness and can be our guide. So if you come with us, we will extend to you the same bounty that the LORD grants us. ספרי בהעלותך פ"א " והיה כי תלך עמנו, וכי מה טובה הטיבו לו, אמרו כשהיו ישראל מחלקים את הארץ הניחו דושנה של יריחו ת"ק על ת"ק אמה, אמרו כל מי שיבנה בית הבחירה בחלקו יטול דושנה של יריחו,... וכיון ששרת שכינה בחלקו של בנימין באו בני בנימין ליטול חלקם, באו ופינו אותו מפניהם, שנאמר ובני קיני חותן משה וגו'. " יהושע ה, יג טו " יג ו י ה י, ב ה י ות י ה וש ע ב יר יח ו, ו י ש א ע ינ יו ו י ר א, ו ה נ ה -א יש ע מ ד ל נ ג ד ו ו ח ר ב ו ש ל ופ ה ב י ד ו; ו י ל ך י ה וש ע א ל יו ו י אמ ר ל ו, ה ל נ ו א ת ה א ם - ל צ ר ינ ו.יד ו י אמ ר ל א, כ י א נ י ש ר-צ ב א-י הו ה--ע ת ה ב את י; ו י פ ל י ה וש ע א ל-פ נ יו א ר צ ה, ו י ש ת ח ו, ו י אמ ר ל ו, מ ה א ד נ י מ ד ב ר א ל - ע ב ד ו.טו ו י אמ ר ש ר-צ ב א י הו ה א ל-י ה וש ע, ש ל-נ ע ל ך מ ע ל ר ג ל ך, כ י ה מ ק ום א ש ר א ת ה ע מ ד ע ל יו, ק ד ש ה וא; ו י ע ש י ה וש ע, כ ן. " 13 Once, when Joshua was near Jericho, he looked up and saw a man standing before him, drawn sword in hand. Joshua went up to him and asked him, Are you one of us or of our enemies? 14 He replied, No, I am captain of the LORD s host. Now I have come! Joshua threw himself face down to the ground and, prostrating himself, said to him, What does my lord command his servant? 15 The captain of the LORD s host answered Joshua, Remove your sandals from your feet, for the place where you stand is holy. And Joshua did so. במדבר כב, א ב א" ו י ס ע ו, ב נ י י ש ר א ל; ו י ח נ ו ב ע ר ב ות מ וא ב, מ ע ב ר ל י ר ד ן יר ח ו. ב ו י ר א ב ל ק, ב ן-צ פ ור, א ת כ ל -א ש ר-ע ש ה י ש ר א ל, ל א מ ר י. " The Israelites then marched on and encamped in the steppes of Moab, across the Jordan from Jericho. Balak son of Zippor saw all that Israel had done to the Amorites. בראשית ג, כד " ו י ג ר ש, א ת-ה א ד ם; ו י ש כ ן מ ק ד ם ל ג ן-ע ד ן א ת-ה כ ר ב ים, ו א ת ל ה ט ה ח ר ב ה מ ת ה פ כ ת, ל ש מ ר, א ת- ד ר ך ע ץ ה ח י ים. " He drove the man out, and stationed east of the garden of Eden the cherubim and the fiery ever-turning sword, to guard the way to the tree of life. מדרש תנחומא פ' בהעלותך " אמר רבי שמואל בר נחמן, יריחו היתה סוגרה )=מנעולה( של ארץ ישראל. אמרו: אם נכבשה יריחו, מיד כל הארץ נכבשת, לפיכך נתכנסו לתוכה שבע אומות" סוטה מח ע"ב " דתנו רבנן: משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל. ואף על פי כן היו משתמשים בבת קול. שפעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריא ביריחו. נתנה עליהן בת קול מן השמיים ואמרה יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין ראוי דורו לכך. נתנו עיניהן בהלל הזקן. וכשמת הספידוהו הי חסיד הי ענו תלמידו של עזרא. " As the Sages taught in a baraita (Tosefta 13:3): From the time when Haggai, Zechariah, and Malachi died the Divine Spirit departed from the Jewish people, as these three were considered to be the last prophets. And even after the Urim VeTummim ceased to exist, they would nevertheless still make use of a Divine Voice to receive instructions from

3 ב. ד. ה. Above, even after this time. For on one occasion the Sages were reclining in the upper story of the house of Gurya in Jericho. A Divine Voice from Heaven was issued to them, and it said: There is one person among you for whom it is fitting that the Divine Presence should rest upon him as a prophet, but his generation is not fit for it; they do not deserve to have a prophet among them. The Sages present directed their gaze to Hillel the Elder. And when he died, they eulogized him in the following manner: Alas pious one, alas humble one, student of Ezra. 11. מסכת אבות ב, ו " אף הוא ]הלל[ ראה ולגולת אחת שצפה על פני המים. אמר לה: על דאטפת אטיפוך, וסוף מטיפיך יטופון. " Moreover he saw a skull floating on the face of the water. He said to it: because you drowned others, they drowned you. And in the end, they that drowned you will be drowned. 12. שמואל ב י, א ה א" ו י ה י, א ח ר י-כ ן, ו י מ ת, מ ל ך ב נ י ע מ ון; ו י מ ל ך ח נ ון ב נ ו, ת ח ת יו ו י אמ ר ד ו ד א ע ש ה-ח ס ד ע ם-ח נ ון ב ן-נ ח ש, כ א ש ר ע ש ה א ב יו ע מ ד י ח ס ד, ו י ש ל ח ד ו ד ל נ ח מ ו ב י ד-ע ב ד יו, א ל-א ב יו; ו י ב א ו ע ב ד י ד ו ד, א ר ץ ב נ י ע מ ון. ג ו י אמ ר ו ש ר י בנ י-ע מ ון א ל-ח נ ון א ד נ יה ם, ה מ כ ב ד ד ו ד א ת-א ב י ך ב ע ינ י ך--כ י -ש ל ח ל ך, מ נ ח מ ים; ה ל וא ב ע ב ור ח ק ר א ת-ה ע יר, ול ר ג ל ה ול ה פ כ ה, ש ל ח ד ו ד א ת-ע ב ד יו, א ל י ך ו י ק ח ח נ ון א ת - ע ב ד י ד ו ד, ו י ג לח א ת-ח צ י ז ק נ ם, ו י כ ר ת א ת-מ ד ו יה ם ב ח צ י, ע ד ש ת ות יה ם; ו י ש ל ח ם ו י ג ד ו ל ד ו ד ו י ש ל ח ל ק ר את ם, כ י-ה י ו ה א נ ש ים נ כ ל מ ים מ א ד; ו י אמ ר ה מ ל ך ש ב ו ב יר ח ו, ע ד-י צ מ ח ז ק נ כ ם ו ש ב ת ם. " 1 Some time afterward, the king of Ammon died, and his son Hanun succeeded him as king. 2 David said, I will keep faith with Hanun son of Nahash, just as his father kept faith with me. He sent his courtiers with a message of condolence to him over his father. But when David s courtiers came to the land of Ammon, 3 the Ammonite officials said to their lord Hanun, Do you think David is really honoring your father just because he sent you men with condolences? Why, David has sent his courtiers to you to explore and spy out the city, and to overthrow it. 4 So Hanun seized David s courtiers, clipped off one side of their beards and cut away half of their garments at the buttocks, and sent them off. 5When David was told of it, he dispatched men to meet them, for the men were greatly embarrassed. And the king gave orders: Stop in Jericho until your beards grow back; then you can return. 13. בבא מציעא פד ע"א " יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה בעי למיהדר לאתויי מאניה ולא מצי הדר אקרייה ואתנייה ושוייה גברא רבא" The Gemara relates: One day, Rabbi Yoḥanan was bathing in the Jordan River. Reish Lakish saw him and jumped into the Jordan, pursuing him. At that time, Reish Lakish was the leader of a band of marauders. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: Your strength is fit for Torah study. Reish Lakish said to him: Your beauty is fit for women. Rabbi Yoḥanan said to him: If you return to the pursuit of Torah, I will give you my sister in marriage, who is more beautiful than I am. Reish Lakish accepted upon himself to study Torah. Subsequently, Reish Lakish wanted to jump back out of the river to bring back his clothes, but he was unable to return, as he had lost his physical strength as soon as he accepted the responsibility to study Torah upon himself. Rabbi Yoḥanan taught Reish Lakish Bible, and taught him Mishna, and turned him into a great man. Eventually, Reish Lakish became one of the outstanding Torah scholars of his generation. שאני ר' יוחנן דהדרת פנים לא הויא ליה Rabbi Yoḥanan is different from these other men, as he did not have a beauty of countenance, i.e., he did not have a beard. 14. מלכים ב פרק ב א" ו י ה י, ב ה ע ל ות י הו ה א ת-א ל י ה ו, ב ס ע ר ה, ה ש מ י ם; ו י ל ך א ל י ה ו ו א ל יש ע, מ ן-ה ג ל ג ל... ד ו י אמ ר ל ו א ל י ה ו א ל יש ע ש ב-נ א פ ה, כ י י הו ה ש ל ח נ י י ר יח ו, ו י אמ ר, ח י-י הו ה ו ח י-נ פ ש ך א ם-א ע ז ב ך ; ו י ב א ו, י ר יח ו....יב ו א ל יש ע ר א ה, ו ה וא מ צ ע ק א ב י א ב י ר כ ב י ש ר א ל ופ ר ש יו, ו ל א ר א ה ו, ע וד; ו י ח ז ק, ב ב ג ד יו, ו י ק ר ע ם, ל ש נ י ם ק ר ע ים.יג ו י ר ם א ת-א ד ר ת א ל י ה ו, א ש ר נ פ ל ה מ ע ל יו; ו י ש ב ו י ע מ ד, ע ל-ש פ ת

4 ה י ר ד ן.יד ו י ק ח א ת -א ד ר ת א ל י ה ו א ש ר-נ פ ל ה מ ע ל יו, ו י כ ה א ת-ה מ י ם, ו י אמ ר, א י ה י הו ה א לה י א ל י ה ו; א ף-ה וא ו י כ ה א ת-ה מ י ם, ו י ח צ ו ה נ ה ו ה נ ה, ו י ע ב ר, א ל יש ע.טו ו י ר א ה ו ב נ י-ה נ ב יא ים א ש ר -ב יר יח ו, מ נ ג ד, ו י אמ ר ו, נ ח ה ר וח א ל י ה ו ע ל-א ל יש ע; ו י ב א ו, ל ק ר את ו, ו י ש ת ח ו ו -ל ו, א ר צ ה... יח ו י ש ב ו א ל יו, ו ה וא י ש ב ב יר יח ו; ו י אמ ר א ל ה ם, ה ל א-א מ ר ת י א ל יכ ם א ל-ת ל כ ו. יט ו י אמ ר ו א נ ש י ה ע יר, א ל - א ל יש ע, ה נ ה-נ א מ וש ב ה ע יר ט וב, כ א ש ר א ד נ י ר א ה; ו ה מ י ם ר ע ים, ו ה א ר ץ מ ש כ ל ת....כא ו י צ א א ל-מ וצ א ה מ י ם, ו י ש ל ך -ש ם מ ל ח; ו י אמ ר כ ה -א מ ר י הו ה, ר פ את י ל מ י ם ה א ל ה--ל א -י ה י ה מ ש ם ע וד, מ ו ת ומ ש כ ל ת.כב ו י ר פ ו ה מ י ם, ע ד ה י ום ה ז ה, כ ד ב ר א ל יש ע, א ש ר ד ב ר. " 1 When the LORD was about to take Elijah up to heaven in a whirlwind, Elijah and Elisha had set out from Gilgal.4 Then Elijah said to him, Elisha, stay here, for the LORD has sent me on to Jericho. As the LORD lives and as you live, said Elisha, I will not leave you. So they went on to Jericho. 12 Elisha saw it, and he cried out, Oh, father, father! Israel s chariots and horsemen! When he could no longer see him, he grasped his garments and rent them in two. 13 He picked up Elijah s mantle, which had dropped from him; and he went back and stood on the bank of the Jordan. 14 Taking the mantle which had dropped from Elijah, he struck the water and said, Where is the LORD, the God of Elijah? As he too struck the water, it parted to the right and to the left, and Elisha crossed over. 15 When the disciples of the prophets at Jericho saw him from a distance, they exclaimed, The spirit of Elijah has settled on Elisha! And they went to meet him and bowed low before him to the ground.18they came back to him while he was still in Jericho; and he said to them, I told you not to go. 19 The men of the town said to Elisha, Look, the town is a pleasant place to live in, as my lord can see; but the water is bad and the land causes bereavement. 21 he went to the spring and threw salt into it. And he said, Thus said the LORD: I heal this water; no longer shall death and bereavement come from it! 22 The water has remained wholesome to this day, in accordance with the word spoken by Elisha. 15. משנה במסכת תמיד ג, ח " מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח. מיריחו היו שומעין קול המגרפה. מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור. מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז. מיריחו היו שומעין קול החליל. מיריחו היו שומעין קול הצלצל. מיריחו היו שומעין קול השיר. מיריחו היו שומעין קול השופר, ויש אומרים אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכיפורים. מיריחו היו מריחים ריח פיטום הקטורת. אמר רבי אליעזר בן דגלאי: עיזים היו לבית אבא בהר מכוור, והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת. 16. גמרא יומא לט ע"ב " תנו רבנן: עשר פעמים מזכיר כהן גדול את השם בו ביום: שלושה בוידוי ראשון, ושלושה בוידוי שני, ושלושה בשעיר המשתלח ואחד בגורלות. וכבר אמר השם ונשמע קולו ביריחו. אמר רבה בר בר חנה מירושלים ליריחו עשרה פרסאות, וציר דלתות ההיכל נשמע בשמונה תחומי שבת. עיזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת. נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח קטורת... " Rabba bar bar Ḥana said: The distance from Jerusalem to Jericho is ten parasangs. Despite the great distance, his voice was miraculously heard there. The Gemara describes similar miracles in which events in the Temple were sensed a great distance away. And the sound of the doors of the Sanctuary opening was heard from a distance of eight Shabbat limits, which is eight mil. Furthermore, goats that were in Jericho would sneeze from smelling the fragrance of the incense that burned in the Temple; the women that were in Jericho did not need to perfume themselves, since they were perfumed by the fragrance of the incense, which reached there; 17. במדבר רבה פ' יד " א"ר ברכיה הכהן כעיר הנידחת עשאה..." 18. דברים יג, יג- טי " יג כ י-ת ש מ ע ב א ח ת ע ר י ך, א ש ר י הו ה א לה י ך נ ת ן ל ך ל ש ב ת ש ם--ל אמ ר.יד י צ א ו א נ ש ים ב נ י -ב ל י ע ל, מ ק ר ב ך, ו י ד יח ו א ת-י ש ב י ע יר ם, ל אמ ר: נ ל כ ה, ו נ ע ב ד ה א לה ים א ח ר ים--א ש ר ל א-י ד ע ת ם.טו ו ד ר ש ת ו ח ק ר ת ו ש א ל ת, ה יט ב; ו ה נ ה א מ ת נ כ ון ה ד ב ר, נ ע ש ת ה ה ת וע ב ה ה ז את ב ק ר ב ך.טז ה כ ה ת כ ה, א ת -י ש ב י ה ע יר ה ה וא--ל פ י-ח ר ב: ה ח ר ם א ת ה ו א ת-כ ל-א ש ר-ב ה ו א ת-ב ה מ ת ה, ל פ י-ח ר ב.יז ו א ת-כ ל - ש ל ל ה, ת ק ב ץ א ל-ת ו ך ר ח ב ה, ו ש ר פ ת ב א ש א ת-ה ע יר ו א ת-כ ל-ש ל ל ה כ ל יל, ל יהו ה א לה י ך; ו ה י ת ה ת ל ע ול ם, ל א ת ב נ ה ע וד.יח ו ל א -

5 י ד ב ק ב י ד ך מ א ומ ה, מ ן-ה ח ר ם--ל מ ע ן י ש וב י הו ה מ ח ר ון א פ ו, ו נ ת ן-ל ך ר ח מ ים ו ר ח מ ך ו ה ר ב ך, כ א ש ר נ ש ב ע, ל א ב ת י ך.יט כ י ת ש מ ע, ב ק ול י הו ה א לה י ך, ל ש מ ר א ת -כ ל-מ צ ו ת יו, א ש ר א נ כ י מ צ ו ך ה י ום--ל ע ש ות, ה י ש ר, ב ע ינ י, י הו ה א לה י ך. " 19. ספר החינוך מצוות תס"ד-תס"ו " שריפת עיר הנדחת ולהרג אנשיה - לשרף עיר הנדחת ואת כל אשר בה. ועיר הנדחת נקראת עיר מישראל שנדחו על ידי אנשים בני בליעל לצאת מתחת כנפי השכינה, וילכו אחרי שרירות לבם הרע לעבוד עבודה זרה, ועל זה נאמר "ושרפת באש את העיר ואת כל שללה. " The burning of an enticed city and to kill its people: To burn an enticed city and everything that is in it. And a city of Israel [whose inhabitants] have been enticed by wanton men to leave from under the wings of the Divine Presence, and go after the whims of their hearts to worship idolatry, is called an enticed city. And about this is it stated (Deuteronomy 13:17), "and you shall burn the city with fire, and all of its booty." שרש מצוה זו ידוע הוא, שאנשים רעים וחטאים כאלה שהסכימו יחד הסכמה רעה ונמאסת כזו ראוי למחות שמם ולאבד זכרם מן העולם ולא ישאר בעולם מקום זכר להם כלל, ואין להם כליון חרוץ יותר מן השרפה. The root of this commandment is well-known - that evil and sinful men like this that agreed [upon] a bad and disgusting agreement like this together are fit to have their name erased and their memory destroyed from the world, and that there should not be a place of their remembrance in the world at all. And there is no destruction more complete than burning. שלא לבנות עיר הנדחת - שלא לבנות עיר הנדחת לעולם, ועל זה נאמר " והיתה תל עולם לא תבנה עוד. " To not rebuild an enticed city: To not ever rebuild an enticed city. And about this is it stated (Deuteronomy 13:17), "and it shall be an everlasting mound; you shall not build it again." שלא להנות בממון עיר הנדחת - שנמנענו מלהנות ולקחת דבר מממון עיר הנדחת, ועל זה נאמר " ולא ידבק בידך מאומה מן החרם" To not benefit from the property of an enticed city: That we have been prevented from benefiting and taking from the property of an enticed city. And about this is it stated (Deuteronomy 13:18), "And no thing from the anathema shall stick to your hand.".20

6 21. יהושע ו טז- טי " ו י אמ ר י ה וש ע א ל-ה ע ם ה ר יע ו, כ י-נ ת ן י הו ה ל כ ם א ת-ה ע יר. ו ה י ת ה ה ע יר ח ר ם ה יא ו כ ל-א ש ר-ב ה, ל יהו ה:... ו ר ק-א ת ם ש מ ר ו מ ן - ה ח ר ם, פ ן-ת ח ר ימ ו ול ק ח ת ם מ ן-ה ח ר ם; ו ש מ ת ם א ת-מ ח נ ה י ש ר א ל, ל ח ר ם, ו ע כ ר ת ם, א ות ו. ו כ ל כ ס ף ו ז ה ב, וכ ל י נ ח ש ת וב ר ז ל--ק ד ש ה וא, ל יהו ה: א וצ ר י הו ה, י ב וא. " Joshua commanded the people, Shout! For the LORD has given you the city. The city and everything in it are to be proscribed for the LORD; But you must beware of that which is proscribed, or else you will be proscribed: if you take anything from that which is proscribed, you will cause the camp of Israel to be proscribed; you will bring calamity upon it. All the silver and gold and objects of copper and iron are consecrated to the LORD; they must go into the treasury of the LORD. 22. דברים כ, טז- חי " טז ר ק, מ ע ר י ה ע מ ים ה א ל ה, א ש ר י הו ה א לה י ך, נ ת ן ל ך נ ח ל ה--ל א ת ח י ה, כ ל-נ ש מ ה.יז כי-ה ח ר ם ת ח ר ימ ם,...כ א ש ר צ ו ך, י הו ה א לה י ך.יח ל מ ע ן, א ש ר ל א-י ל מ ד ו א ת כ ם ל ע ש ות, כ כ ל ת וע ב ת ם, א ש ר ע ש ו ל א לה יה ם; ו ח ט את ם, ל יהו ה א לה יכ ם. " In the towns of the latter peoples, however, which the LORD your God is giving you as a heritage, you shall not let a soul remain alive. No, you must proscribe them as the LORD your God has commanded you, lest they lead you into doing all the abhorrent things that they have done for their gods and you stand guilty before the LORD your God. 23. סנהדרין מד ע" א " ויאמר ה' אל יהושע קום לך דריש ר' שילא א"ל הקב"ה שלך קשה משלהם אני אמרתי " והיה בעברכם את הירדן תקימו " ואתם ריחקתם ס' מיל... א"כ מה ת"ל קום לך א"ל אתה גרמת להם והיינו דקאמר ליה בעי "ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה וגו '" With regard to the verse that states: And the Lord said to Joshua: Get you up; why do you lie this way on your face? (Joshua 7:10), Rabbi Sheila taught in a public lecture: The Holy One, Blessed be He, said to Joshua: Your own sin is even worse than that of the other Jews who sinned, as I said to the Jewish people: And it shall be when you have gone over the Jordan, that you shall set up these stones (Deuteronomy 27:4), and you have already distanced yourselves sixty mil from the Jordan River, and you have yet to fulfill the mitzva.if so, what is the meaning when the verse states: Get you up, hinting that Joshua was in fact responsible for some transgression? The matter should be understood as follows: God said to Joshua: You caused the Jewish people to sin, as had you not dedicated all the spoils of Jericho to the Tabernacle treasury, the entire incident of Achan taking the spoils improperly would not have occurred. And this is what God said to him at Ai: And you shall do to Ai and her king as you did to Jericho and her king; only its spoil and its cattle shall you take for a prey to yourselves (Joshua 8:2), instructing Joshua that the Jewish people should keep the spoils. רש"י: " אתה גרמת להם - שלא היה לך לאסור עליהם ביזת יריחו :והיינו דקאמר להו בעי - רק שללה ובהמתה תבוזו שלא תחרימם עוד: "