פרק 6 הקצבות ות"ת לסיוע לסטודנטים ולנושאים שונים 6.1 סיוע לסטודנטים קידום הסיוע לסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה ביוני 1997 מינה פ

תמליל

1 פרק 6 הקצבות ות"ת לסיוע לסטודנטים ולנושאים שונים 6.1 סיוע לסטודנטים קידום הסיוע לסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה ביוני 1997 מינה פרופ' נחמיה לבציון ז"ל, שהיה אז יו"ר הות"ת, ועדה בראשות פרופ' מלכה מרגלית, לבחינת אפשרויות הסיוע לסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה. בינואר 1998 הוגש דו"ח הוועדה לות"ת. בנובמבר 1998 החליטה ות"ת לאמץ את המלצות הדו"ח וליישמן בשלבים. לשם כך מינתה ות"ת ועדת היגוי לנושא הטיפול בסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה )הרכב הוועדה ראה בנספח ג'(. פעילות הוועדה בשנים תשנ"ח לצורך הקצאת התקציב בין המוסדות השונים קבעה ועדת ההיגוי מודל תקצוב יחסי. מודל זה קובע את השתתפות ות"ת בסיוע ללקויי למידה במוסדות המתוקצבים להשכלה גבוהה, בהתאם לביצועים היחסיים של המוסדות, בקריטריונים שלהלן ובכפוף למגבלת תקציב הוועדה. 1. טיפול בסיסי: קטגוריה זו מבוססת על מספר הסטודנטים המוכרים כלקויי למידה הלומדים במוסד ומתייחסת לתהליך קליטתם של סטודנטים אלה, לרבות ביצוע ההתאמות השונות הנדרשות לצורך שילובם בשגרת הלימודים. לקריטריון זה ניתן, עד שנת תשס"ד ועד בכלל, משקל של 40% בחלוקת תקציב הוועדה, והחל משנת תשס"ה עומד משקלו על.45% 2. טיפול מתקדם: קטגוריה זו כוללת כל טיפול אחר שהוא מעבר לבסיסי, ושמטרתו לשפר את יכולת הלמידה של הסטודנט לאורך זמן. מדובר בטיפול הניתן עלידי מומחים לנושא ליקויי למידה וסיוע הניתן עלידי תלמידים אחרים, כגון חונכות או שיעורי עזר. בהמשך קבעה הוועדה תקרה של 10 שעות לטיפול ממוצע בסטודנט, כאשר שעות הטיפול המתקדם מעבר לתקרה זו מתוקצבות בלעדית ע"י המוסדות. תקרה זו נועדה ליעל את חלוקת תקציבי הוועדה. לקריטריון של טיפול מתקדם זה ניתן, עד שנת תשס"ד ועד בכלל, משקל של 40% בחלוקת 183

2 תקציב הוועדה, והחל משנת תשס"ה עומד משקלו על 45%. 3. ציוד עזר ייעודי: קטגוריה זו כוללת השקעות בציוד עזר ייעודי לתמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה, כגון: מחשבים נישאים, תוכנות מיוחדות, מכשירי הגדלת טקסטים, מכשירי הקלטה ועוד. המוסדות נדרשים לדווח על הרכישות ולצרף הצהרת מנהלים בהתאם לנוסח שנקבע עלידי ות"ת. בהמשך נקבע, כי הסכום המרבי להצטיידות בו תשתתף ות"ת, עומד על 150 אלף ש"ח במוסד גדול, ועל 100 אלף ש"ח במוסד קטן, כאשר תקרות הצטיידות אלה מתייחסות להוצאה הרבשנתית בגין ציוד העזר הייעודי. אם יחליט המוסד להמשיך ולהצטייד מעבר לתקרות שנקבעו הצטיידות זו תתוקצב בלעדית עלידו. מוסדות, אשר הגיעו לתקרת ההצטיידות יוכלו לפנות לוועדת ההיגוי לצורך קבלת השתתפות ות"ת באחזקה השוטפת של הציוד. קביעת מגבלת ההשתתפות ברכישת ציוד העזר הייעודי נועדה ליעל את חלוקת תקציבי הוועדה. לקריטריון זה ניתן, עד שנת תשס"ד ועד בכלל, משקל של 20% בחלוקת תקציב הוועדה, והחל משנת תשס"ה עומד משקלו על 10%. בלוח 6.1 מוצג סיכום הנתונים שנאספו מהמוסדות במהלך השנים תש"ס. פיתוח מערכת אבחון: בנוסף לתקציב לטיפול בסטודנטים עם ליקויי למידה, הקציבה ות"ת כ 2 מיליון ש"ח לפיתוח מערכת אבחון אחידה וסטנדרטית לסטודנטים עם ליקויי למידה. הפיתוח נעשה עלידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. פיתוח המערכת הסתיים ובמהלך תשס"ז הוטמעה המערכת ב 9 מוסדות להשכלה גבוהה אשר ישמשו, בנוסף על המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, כמרכזי אבחון. ות"ת סייעה בהקמת מרכזי אבחון אלה בסכום של עד ל 75,000 ש"ח לכל מרכז. לקראת סוף תשס"ז פועלים 3 מרכזי האבחון ובמהלך תשס"ח יופעלו שאר מרכזי האבחון. לוח 6.1 תקציב ות"ת לטיפול בסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה )תש"ס( שנה תקציב ות"ת )מחירים שוטפים, בש"ח( מספר מוסדות שפנו מספר סטודנטים שהוכרו כלקויי למידה מספר שעות טיפול ציוד )בש"ח( 24,144 3, ,330,000 תש"ס 534,000 25,696 4, ,950,000 תשס"א 561,000 26,565 5, ,100,000 תשס"ב 457,000 39,797 6, ,980,000 תשס"ג 450,788 48,615 8, ,632,000 תשס"ד 346,703 57,209 9, ,525,000 תשס"ה 169,848 42,245 10, ,534,

3 בסך הכל עמדה הקצבת ות"ת לנושא הסיוע לסטודנטים עם ליקויי למידה בשנת תשס"ד על כ 4 מיליון ש"ח ובתשס"ה על כ 4.7 מיליון ש"ח. הקצבות אלה כוללות הן את תקציב ות"ת שיועד לטיפול בסטודנטים עם ליקויי הלמידה שבמוסדות )ראו לוח 6.1( והן את התקציב שיועד לפיתוח מערכת האבחון. בשנת, הוגדל התקציב באופן חד פעמי והועמד על סך של כ 6.7 מיליון ש"ח. את התוספת החדפעמית ייעדה ועדת ההיגוי של ות"ת לפרויקטים שונים כגון תמיכה בהקמת מרכזי אבחון ותרגום מערכת האבחון לשפה הערבית פר"ח פר"ח )פרויקט חונכות( הוא מפעל משותף של ות"ת, משרד החינוך, האוניברסיטאות והתאחדות הסטודנטים. הוא מבוסס על התנדבות סטודנטים לשמש חונכים לילדים בגילאי בית הספר. על הסטודנט החונך להקדיש 4 שעות בשבוע )בד"כ בשתי פגישות בנות שעתיים כ"א(. הפרויקט הוקם בשלהי שנת 1973, והוא מנוהל ומופעל עלידי מינהלת ארצית, שמשרדיה מצויים במכון ויצמן למדע, אשר מתוכו צמח הפרויקט. בראש פר"ח עומדת מועצה ציבורית, שממנה שר החינוך. יו"ר המועצה הוא נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, פרופ' חיים הררי. המועצה בוחרת מבין חבריה את ההנהלה. יו"ר ההנהלה הוא מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה וות"ת מתוקף תפקידו )ראה נספח ד'(. בתשס"ד פעלו במסגרת פר"ח 27,435 חונכים )כולל חונכים שפעלו רק בחלק מהשנה( שהופעלו עלידי 572 רכזים. בתשס"ה עלה מספר החונכים ועמד על 29,501 חונכים ומספר הרכזים עלה במקצת ל 580 רכזים. בשנת עלה מספר החונכים ל 32,022 חונכים ומספר הרכזים עלה ל 610. גידול זה בפעילות פר"ח בשנת התאפשר הודות לתוספת תקציב חדפעמית, שהוקצתה למטרה זו בתקציב המדינה לשנת 2006, כפי שיתואר להלן. לוח 6.2 פר"ח סיכום נתוני פעילות מייצגים )תשס"ה( חונכים רכזים בתי"ס/פרויקטים יישובים מינהלת פר"ח תשס"ה תשס"ה תשס"ה תשס"ה , , ,481 3,956 4,225 4,192 4,645 4,625 3,987 1, ,022 3,635 3,255 3,205 3,837 3,871 3,990 4,035 3,673 29,501 ירושלים דרום תל אביב מרכז השפלה הטכניון חיפה צפון כרמיאל ספיר / הנגב הצפוני מכון ויצמן למדע סה"כ 185

4 בלוח 6.2 מפורטים מספר החונכים והרכזים בפר"ח וכן מספר בתי הספר והפרויקטים ומספר היישובים בהם פעל פר"ח בשנים תשס"ה. עד שנה"ל תשס"א עמדה מלגת פר"ח על כ 43% משכר הלימוד הבסיסי. החל משנה"ל תשס"ב חלה הפחתה הדרגתית בגובה שכר הלימוד, ובכדי לא לפגוע במלגת פר"ח, שהיתה צמודה אחוזית לגובה שכר הלימוד עד אז, החליטה ועדת וינוגרד כי המלגה תהיה בגובה 4,500 ש"ח )במחירי יולי 2000(, כסכום קבוע ולא כאחוז משכר הלימוד. פרויקט פר"ח מופעל בכל המוסדות להשכלה גבוהה, לרבות אוניברסיטאות, מכללות להכשרת עובדי הוראה ומכללות )מתוקצבות ושאינן מתוקצבות(. במימון הפרויקט משתתפים: המועצה להשכלה גבוהה בהיקף של כ 70%65%, משרד החינוך בהיקף של כ 25%20% והיתר מה"ט ואחרים. התקצוב המתקבל מות"ת, ממשרד החינוך וממה"ט מיועד למימון עלויות המלגות עלפי החלוקה הבאה: ות"ת מממנת את המלגות לחונכים הלומדים באוניברסיטאות ובמוסדות אקדמיים שאינם אוניברסיטאות )מתוקצבים ושאינם מתוקצבים(, משרד החינוך מממן את המלגות לחונכים הלומדים במוסדות להכשרת עובדי הוראה ומה"ט מממן את המלגות לחונכים הלומדים בבתי ספר להנדסאים. בלוח 6.3 מוצגת התפלגות החונכים בפר"ח בשנים תשס"ה לפי מוסדות לימוד. בכל אחת מהשנים תשס"דתשס"ה העבירה ות"ת לפר"ח סך של כ 109 מיליון ש"ח. בשנת העבירה ות"ת לפר"ח סך של 124 מיליון ש"ח, כאשר 25 מיליון ש"ח מתוכם התקבלו, במסגרת הסכמים קואליציוניים, כתוספת תקציב חדפעמית בתקציב המדינה לשנת קרן הסיוע לסטודנטים ועדת ההיגוי של קרן הסיוע לסטודנטים היא ועדת משנה של ות"ת ותפקידה לקבוע את מדיניות הקרן בנושא חלוקת המענקים וההלוואות, לרבות קביעת אוכלוסיות היעד של הקרן, קביעת הקריטריונים לסיוע ומשקלותיהם וקביעת קווי החיתוך לזכאות למענקים ולהלוואות. הוועדה מורכבת מנציגי ות"ת, משרד החינוך ומשרד האוצר )רשימת חברי הוועדה ראה נספח ג'(. בתפקיד יו"ר הקרן מכהן לוח 6.3 התפלגות החונכים בפר"ח, לפי מוסדות לימודים )תשס"ה( התפלגות באחוזים תשס"ה 74.6% 76.1% 19.9% 19.4% 5.5% 4.5% 100.0% 100.0% מספר חונכים תשס"ה 23,903 22,452 6,366 5,723 1,753 1,326 32,022 29,501 סוג המוסד אוניברסיטאות, מוסדות אקדמיים שאינם אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות ומכללות אזוריות מוסדות להכשרת עובדי הוראה בתי ספר להנדסאים ואחרים סה"כ המקור: הנהלת פר"ח. 186

5 אחד מחברי ות"ת. על ניהול תהליך הגשת הבקשות לסיוע לקרן ובדיקתן אמונה המחלקה לסטודנטים במשרד החינוך. מנהל המחלקה לסטודנטים מכהן גם כמרכז ועדת ההיגוי של הקרן. בדיקת הזכאות לסיוע נעשית בידי קבלן חיצוני המועסק עלידי משרד החינוך, וקבלת המענקים וההלוואות נעשית כיום באמצעות בנק הדואר, אשר אחראי גם על גביית החזר ההלוואות. הקרן אימצה לעצמה את העקרונות שקבעה ועדת קצב, אשר מונתה ע"י שר החינוך והתרבות בשנת עלפי עקרונות אלה זכאות סטודנט למענק או הלוואה נקבעת עלפי קריטריונים גאוגרפיים, סוציואקונומיים ואחרים, אשר מתעדכנים מעת לעת בהתאם להחלטות ועדת ההיגוי של הקרן. בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית לקביעת גובה שכר הלימוד ומפעלי הסיוע לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה לשנים תשנ"זתשס"א, בראשותו של מר יעקב מלץ, בדקה הקרן אפשרות להשתמש בתקציבה לצורך סבסוד ריבית ועמלות להלוואות שתינתנה באמצעות הבנקים וממקורותיהם )תוך שמירה על תנאי ההלוואה הנוכחיים(. הקרן החליטה כי בשלב זה ההלוואות והמענקים יוסיפו להינתן לפי הקריטריונים ומערכת הזכאות הקיימים, בתוספת מספר תיקונים ושיפורים שהוכנסו בהתאם להחלטות ועדת מלץ, ביניהם החלת מערך הסיוע גם על סטודנטים ממוסדות חוץתקציביים. במהלך שנה"ל תשס"ב הועסק יועץ חיצוני לקרן, אשר סייע בבניית מערכת קריטריונים מעודכנת, זאת לאחר שמליאת הקרן החליטה שיש צורך ברענון הקריטריונים ובכימותם. בשנים האחרונות עדכנה הנהלת קרן הסיוע את תמהיל המענקים וההלוואות של הקרן, את רמות המענקים וההלוואות המוענקות עלידה ועוד. להלן אחדים מהעדכונים המשמעותיים שהכניסה הנהלת הקרן בשנים האחרונות בנושאים השונים: 1. עדכון תמהיל המענקים וההלוואות: עד תשס"ד ועד בכלל עמד תמהיל המענקים וההלוואות של הקרן על 2/3 מענקים לעומת 1/3 הלוואות. בשנת תשס"ה החליטה הנהלת הקרן על שינוי התמהיל והעמידה את התמהיל החדש על 50% מענקים לעומת 50% הלוואות. 2. עד תשס"ה היו התלמידים לתואר שני )לרבות תלמידי דוקטור לרפואה בשנים ד' ו' ללימודיהם( נגישים גם לתכניות המענקים ומלגות העידוד למדעי הטבע והטכנולוגיה של קרן הסיוע. בשנת תשס"ה החליטה הנהלת הקרן להגביל את נגישותם של תלמידים לתואר שני לתכנית המענקים של הקרן, כך שהחל משנת תשס"ה לא יינתנו יותר מענקים או מלגות עידוד לתלמידי תואר שני. בשנת החליטה הנהלת הקרן, כי גם תכנית ההלוואות של הקרן לא תהיה נגישה לסטודנטים מתואר שני. 3. להלן תנאי ההלוואות לאחר השינויים שהוכנסו בהם במהלך השנים האחרונות: בשנת תשס"ה העמידה הקרן שתי רמות הלוואה: רמה אחת של 7,000 ש"ח המיועדת לתלמידים לתואר ראשון ורמה אחת של 9,000 ש"ח המיועדת לתלמידים לתואר שני )לרבות תלמידי דוקטור לרפואה בשנים ד'ו' ללימודיהם(. 1 בשנת, בעקבות ההחלטה לבטל את נגישותם של סטודנטים לתואר שני לתכנית ההלוואות של הקרן, העמידה הקרן רמת הלוואה אחת בלבד של 6,000 ש"ח. יצוין, כי בשנים תשס"ג צמצמה הקרן את מספר רמות ההלוואה העומדות לרשות הסטודנטים לתואר ראשון משלוש רמות הלוואה בשנת תשס"ג לרמת הלוואה אחת בשנת. הסיבה לצמצום זה היא 1 רמות ההלוואה בסעיף זה נקובות במחירים שוטפים. 187

6 המלצות ועדת וינוגרד אשר הביאו להפחתה של 26% בשכר הלימוד לתואר ראשון בין השנים תשס"ב ולהפיכתן של חלק 2 מרמות ההלוואה למיותרות. ההלוואות ניתנות ללא ריבית ובהצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד. סטודנט יכול לקבל מספר הלוואות במשך שנות לימודיו. בשנים תשס"ג ותשס"ד נקבע כי סטודנט, אשר אושר לו מענק, יכול היה להמירו להלוואה ברמה הגבוהה ביותר. החל מתשס"ה בוטלה אפשרות ההמרה של מענקים להלוואות. החזר ההלוואה מתפרש עלפני 36 חודשים, החל מתום שנתיים ממועד סיום שנות לימודיו התקניות של הסטודנט. בשנת פנו לקרן הסיוע 20,960 פונים, וזאת בהשוואה ל 27,945 סטודנטים, אשר פנו אל הקרן בתשס"ה. הסיבה העיקרית לירידה המשמעותית במספר הפונים, היתה, כפי הנראה, עיכוב שנגרם בפרסום טופסי הפנייה אל הקרן. עיכוב זה נגרם על רקע מאמצים שנעשו בשלהי שנת תשס"ה במטרה להפעיל כבר בשנת את חוק ההלוואות לסטודנטים, תשס"ב היות שהפעלת החוק היתה מביאה להפסקת חלוקת ההלוואות ע"י קרן הסיוע, עוכב פרסומם של טופסי הפנייה אל הקרן, לוח 6.4 קרן הסיוע לסטודנטים פונים, זוכים ומממשים מענקים, מלגות עידוד והלוואות )תשס"ד( תשס"ד תשס"ה זכאים זכאים זכאים 20,960 27,945 26,840 מספר פונים 1,924 19,036 9,663 18,282 8,131 18,709 מתוכם: לא זכאים זכאים למענק, מלגה או הלוואה תשס"ד תשס"ה מספר מממשים שיעור מימוש מספר מממשים שיעור מימוש מספר מממשים שיעור מימוש 70.3% 13, % 13, % 15,598 סה"כ מממשים 98.1% 0.0% 30.1% 11, , % 97.7% 39.1% 9,150 2,523 2, % 97.7% 39.1% 11,652 2,134 1,812 מתוכם: מענקים מלגות עידוד למדעי הטבע הלוואות * החל משנת ביטלה הקרן את תכנית מלגות העידוד למדעי הטבע. המקור: דו"חות מסכמים של קרן הסיוע לסטודנטים. 2 ראו סעיף להלן. 188

7 ורק לאחר שהתברר סופית כי בשנת לא ניתן יהיה להפעיל את חוק ההלוואות, המשיכה הקרן בתהליך העבודה הרגיל שיפוי בגין שכר לימוד בחודש אוגוסט 2000 הוקמה ועדה בראשותו של נשיא ביהמ"ש המחוזי בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד להורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ולבחינת הקלות אפשריות נוספות לסטודנטים. הוועדה קבעה כי שכר הלימוד לתלמידי התואר הראשון במוסדות הישראליים המוכרים המתוקצבים יופחת ב 50%, בהשוואה לשכר הלימוד שהיה נהוג בתשס"א, וזאת באופן הדרגתי במשך חמש שנים החל משנת תשס"ב. בעקבות זאת, הופחת שכר הלימוד לתלמידי התואר הראשון בשנה"ל תשס"ב ב 14% ובשנים תשס"ג הופחת שכר הלימוד ב 3% נוספים מדי שנה, ובסך הכל ב 12% נוספים במצטבר, כך שבתשס"ה עמדה ההפחתה המצטברת, בהשוואה לשכר הלימוד שהיה נהוג בתשס"א, על 26% )לנתונים לגבי סך ההפחתה לסטודנט בשנים תשס"בתשס"ה ראו לוח 4.8 לעיל(. בתאריך קיבלה ממשלת ישראל החלטת ממשלה החלטה 808 שעסקה, בין היתר, בנושא הזכאות לשכר לימוד מופחת ולהחזרים בגין הפחתת שכר הלימוד. בהחלטה 808 נקבע, כי "לא יינתן שיפוי למוסד עבור סטודנט שלא השלים לימודים בהיקף של 1/3 מהיקף נקודות הזכות הנדרשות להשלמת התואר אותו הוא לומד". עוד נקבע בהחלטה, כי עם השלמת היקף הלימודים האמור יועבר למוסד שיפוי למפרע עבור הסטודנט שהשלים לימודים בהיקף זה. לאחר דיונים הצליחה ות"ת להקטין את היקף נקודות הזכות המזכות בשכר לימוד מופחת ולהעמידן על 18 נ"ז בלבד. בשנת תשס"ה הועברו למוסדות במסגרת השיפוי כ 262 מיליון ש"ח, בהתאם לשיעור הפחתה של 23%. בשנת תקצבה ות"ת סך של כ 312 מיליון ש"ח עבור שיפוי המוסדות המתוקצבים על ידה בגין הפחתת שכר לימוד לתואר הראשון החזר שכר לימוד לסטודנטים במוסדות שאינם מתוקצבים לגבי הסטודנטים לתואר ראשון הלומדים במוסדות האקדמיים שאינם מתוקצבים ע"י המדינה, קבעה ועדת וינוגרד כי לסטודנטים אלה יינתן סיוע בשכר הלימוד בסכום השווה בש"ח להפחתה בשכר הלימוד שתינתן לסטודנטים הלומדים במוסדות הישראליים המתוקצבים, וזאת אם המוסדות יעמדו בכללים ובתנאים שתקבע ועדה ציבורית שתוקם לעניין זה. בעקבות החלטה זו הוקמה בינואר 2002 ועדה ציבורית בראשות פרופ' יוסי תמיר, אשר קבעה מגבלות בהן צריכים לעמוד המוסדות שאינם מתוקצבים, וזאת על מנת שהסטודנטים הלומדים במסגרתם יזכו לקבלת הסיוע האמור בשכר הלימוד. בהמשך הוקמה ועדה נוספת בראשות מר שמואל סלבין, אשר בדקה את יישום החלטות ועדת תמיר. בהחלטת הממשלה מספר 808, שהוזכרה לעיל, נקבע גם, כי "החל משנת התשס"ה לא יינתן שיפוי בגין הפחתת שכר הלימוד במוסדות שאינם מתוקצבים". בהמשך נדחה יישום החלטה זו לשנת. בשנת תשס"ד, כתוצאה מיישום החלטות ועדות תמיר וסלבין )ראו לעיל(, העבירה ות"ת לסטודנטים הלומדים במוסדות הלאמתוקצבים סך של כ 44.7 מיליון ש"ח. בשנת תשס"ה הועבר לסטודנטים הלומדים במוסדות החוץתקציביים סך של כ 41.8 מיליון ש"ח. בשנים אלה בוצעו העברות הכספים לסטודנטים באמצעות משרד החינוך. 189

8 בשנת, בעקבות יישום החלטה 808, לא תוקצב נושא הפחתת שכר הלימוד לסטודנטים הלומדים במוסדות הלאמתוקצבים. 6.2 מכינות קדםאקדמיות המכינות הקדםאקדמיות פועלות במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה בשלוש מסגרות: מכינות קדםאקדמיות ליד האוניברסיטאות ומטעמן, מכינות קדםפדגוגיות ליד המוסדות להכשרת עובדי הוראה ומכינות להשלמת לימודים תיכוניים ליד המכללות הכלליות, המכללות האקדמיות להנדסה והמכללות האזוריות. בסךהכול פעלו בשנת תשס"ד 40 מכינות קדם אקדמיות. בשנת תשס"ה ירד מספר המכינות ל 39 וגם בשנת עמד המספר על 39 מכינות. בתשס"ד למדו במכינות הקדםאקדמיות השונות 14,124 אלף תלמידים. בתשס"ה עמד המספר על 12,217 תלמידים וב ירד המספר ועמד על 11,575 תלמידים. התלמידים במכינות נמנים עם שני סוגי אוכלוסייה: אוכלוסייה המוגדרת עלפי קריטריונים סוציו אקונומיים כ"ראויה לסיוע" ואוכלוסייה אחרת הזקוקה לרענון והשלמת הלימודים. התלמידים שאינם מוגדרים "ראויים לסיוע" חייבים בתשלום שכרלימוד. במרץ 2005 פרסם משרד החינוך מכרז עבור "רישום, הפניה, מעקב ובקרה על מכינות קדםאקדמאיות והשלמת בגרות". במכרז זכתה האגודה לקידום החינוך, אשר מתוקף זכייתה במכרז ממשיכה להיות הגוף האחראי ליישום המדיניות בתחום המכינות. לצורך זה עומדת האגודה לקידום החינוך בקשר עם ות"ת, עם משרד החינוך ועם משרד הביטחון, לצורך הקצאת תקציביהם של גופים אלה המיועדים לתמיכה בסטודנטים הראויים לסיוע במכינות, ועם ועדת ההיגוי העליונה. ועדה זו הוקמה לראשונה במכרז שלעיל, והיא משמשת כגוף מתווה המדיניות בנושאי המכינות הקדםאקדמיות. בועדת ההיגוי העליונה מיוצגים משרד החינוך, היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, המועצה להשכלה גבוהה ומינהל הסטודנטים. תקציב ות"ת למכינות מיועד לכיסוי, מלא או חלקי, של שכר הלימוד של התלמידים הראויים לסיוע במכינות הקדםאקדמיות, בהתאם לרמת הסיוע שהוגדרה לסטודנטים אלה עלידי ועדות המלגות המופעלות ע"י האגודה לקידום החינוך והיחידה להכוונת חיילים משוחררים. במכינות הקדם אקדמיות באוניברסיטאות ות"ת תומכת במימון שכר הלימוד של הסטודנטים הראויים לסיוע באופן בלעדי. במכינות הקדםאקדמיות שבמכללות האקדמיות בחלק מהמסלולים תומכת ות"ת במימון שכר הלימוד באופן בלעדי, ובחלקם משלימה ות"ת את המימון אשר רובו מגיע מהקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. בנוסף, מממנים משרד החינוך, באמצעות האגודה לקידום החינוך, ומשרד הביטחון מלגות קיום לזכאים לכך בכל המכינות )כולל אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות שבאופן רגיל אינן נמצאות בתקצוב משרד החינוך(. 190

9 לוח 6.5 תלמידים במכינות הקדםאקדמיות שבתקצוב ות"ת )תשס"ד( סה"כ תלמידים מתוכם "ראויים לסיוע" 55.8% 61.3% 51.7% 5,338 2,503 2,835 9,566 4,085 5,481 תשס"ד סה"כ באוניברסיטאות במכללות האקדמיות ובמכללות האזוריות 59.2% 69.1% 53.3% 4,885 2,149 2,736 8,249 3,111 5,138 תשס"ה סה"כ באוניברסיטאות* במכללות האקדמיות ובמכללות האזוריות 56.0% 67.5% 49.0% 4,523 2,074 2,449 8,075 3,073 5,002 סה"כ באוניברסיטאות* במכללות האקדמיות ובמכללות האזוריות * הנתונים כוללים גם את הסטודנטים במכינות לחרדים. המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והאגודה לקידום החינוך. השתתפות ות"ת בפועל בתקציבי המכינות הקדם אקדמיות שבאחריותה עמדה בשנת תשס"ד על כ 39.2 מיליון ש"ח ובתשס"ה ירדה ההשתתפות לסך של כ 34.8 מיליון ש"ח בלבד. בשנת עמדה השתתפות ות"ת בפועל על סך 35.5 מיליון ש"ח. 6.3 הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בפריפריה התכנית להרחבת הנגישות בפריפריה היא הרחבה של התכנית להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בדרום. מטרת התכנית היא להגדיל את מספר הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה מבין תושבי עיירות הפיתוח בדרום. מטרה זו מושגת באמצעות הגברת המודעות לאפשרויות השונות שמעמידה מערכת ההשכלה הגבוהה, בין אם מדובר בלימודים אקדמיים ובין אם מדובר בלימודים במכינות הקדםאקדמיות, העמדת מידע רלוונטי עדכני ומפורט למתעניינים ובמקרה הצורך אף טיפול בהשגת סיוע במימון דמי רישום, במימון הבחינה הפסיכומטרית וכדומה. כתשתית ארגונית לפעילות זו הוקמו ביישובים שונים, באמצעות "מדערום" )מפעל של משרד החינוך וקרן סאקט"ארש"י( מרכזי מידע ותמיכה, שהעמידו מידע מעודכן על ההשכלה הגבוהה לרשות הצעירים ביישוב, אשר מהווים פוטנציאל ללימודים אקדמיים, ושמרו על קשר עם צעירים אלה בעיקר בתקופה האחרונה שלפני שחרורם מן השירות הצבאי. בתשס"ג הורחבה התכנית והחלה לפעול במקביל בדרום הארץ ובצפונה. עם הרחבת התכנית, הועברה האחריות להפעלתה לפרויקט שיקום שכונות, אשר מסתייע בהפעלת התכנית גם ברשויות המקומיות, בחברה למתנ"סים, בסוכנות היהודית, ביחידה להכוונת חיילים משוחררים, באגודה לקידום החינוך 191

10 ובקרנות וגופים נוספים. בגלגולה החדש נקראת התכנית בשם "פרויקט הישגים". בכל אחת מהשנים תשס"ד השתתפה ות"ת בפרויקט הישגים בסך של כ 1.9 מיליון ש"ח. לאור הקשיים שעלו באופן מעורבות ות"ת בפרויקט, קיימה ות"ת במהלך תשס"ז דיון בנושא זה והחליטה כי בשנת תשס"ח יאושר תקציב ות"ת לפרויקט באמצעות גוף אחר )ולא במתכונת הנוכחית, דהיינו דרך המכללות בהתאם לתכנית משרד השיכון(. כמו כן, החליטה ות"ת כי בתשס"ט תקיים דיון נוסף בנושא זה על מנת לבחון לעומק את מדיניותה בנושא. 6.4 הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה במגזר הערבי ביולי 1999 הציג פרופ' מאג'ד אלחאג', חבר המועצה להשכלה גבוהה דאז, בפני המועצה להשכלה גבוהה נייר עמדה, אשר בו מפורטים נתונים על מצב ההשכלה הגבוהה והמלצות לשיפור הנגישות להשכלה הגבוהה בקרב המגזר הערבי. נייר עמדה זה הביא להקמתה, עלידי ות"ת, של ועדת משנה שהתבקשה לגבש ראייה כוללת לקידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. בתוך כך, נתבקשה הוועדה לבחון תכניות של המוסדות להשכלה גבוהה לקידום סטודנטים בני המגזר הערבי ולייעץ לות"ת על הדרכים לתגמל את המוסדות עבור יוזמות ועבור הישגים שיביאו להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב המגזר הערבי, לרבות הרחבת הנגישות לתכניות סיוע, הפחתת נשירתם של סטודנטים בני המגזר הערבי, והגדלת מספר הסטודנטים מהמגזר הערבי הלומדים לתואר שני בכלל ובמסלולים המחקריים בפרט. בעקבות המלצות ועדת המשנה הוחלט בתשס"ג להקצות תקציב מיועד לעניין ובמקביל הוקמה ועדת היגוי קבועה שתפקידה להמליץ בפני ות"ת על הדרכים להקצאת התקציב. לאחר בחינתן של תכניות והצעות שהוגשו על ידי המוסדות להשכלה גבוהה החליטה ועדת ההיגוי לעודד בשנת תשס"ג את תחומי הפעילות המרכזיים הבאים: הקמתם של שני מרכזי מידע ותמיכה: האחד בצפון באוניברסיטת חיפה, והשני בדרום באוניברסיטת בןגוריון; עידוד העסקת יועצים אקדמיים דוברי ערבית במוסדות להשכלה גבוהה, וזאת במטרה לשפר את קליטתם של סטודנטים בני המגזר הערבי במוסדות להשכלה גבוהה; עידוד הקמתם של מערכי חונכות אישית ושיעורי עזר ושל תכניות רענון והכנה ללימודים אקדמיים המיועדים לסטודנטים בני המגזר הערבי, וזאת כדי להקטין את שיעורי הנשירה בקרב אוכלוסייה זו בשנות הלימודים הראשונות. כמו כן הקימה הוועדה תכנית מלגות לדוקטורנטים מצטיינים בני המגזר הערבי. בשנים שלאחר מכן תשס"ד שמרה ועדת ההיגוי על עקרונות התקצוב שנקבעו עלידה בשנת תשס"ג, תוך שהיא מחדדת ומעודדת נושאים שונים, אשר נמצאו עלידה בעלי חשיבות לצורך 192

11 קידום המטרה של הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה למגזר הערבי. במסגרת זו קראה הוועדה למוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים עלידי ות"ת לפתוח מסלולים ייעודיים לתלמידים מן המגזר הערבי במכינות הקדםאקדמיות, אשר מטרתם לשפר את מוכנות התלמידים מן המגזר הערבי ללימודים אקדמיים, לצמצם את שיעורי הנשירה ולשפר את ההישגים האקדמיים. בשנת תשס"ד עמדה השתתפות ות"ת בפעולות השונות על סך של כ 2.6 מיליון ש"ח ובשנת תשס"ה עמדה השתתפות ות"ת בפועל על 4.2 מיליון ש"ח. בשנת עמד התקציב שאושר ע"י ועדת היגוי של ות"ת לפעילויות השונות על כ 5.7 מיליון ש"ח. גידול זה מקורו, בראש ובראשונה, בהרחבת פעילות המוסדות בתחום. הרחבה זו באה לידי ביטוי בגידול במספר הבקשות המוגשות לבדיקת ועדת ההיגוי ובגידול במספר המוסדות, אשר תכניותיהן נמצאו ראויות להשתתפות ות"ת )מ 11 מוסדות בשנת תשס"ג ל 22 מוסדות בשנת (. מקור נוסף לגידול בתקציב הוא הגידול בתכנית הדוקטורנטים המצטיינים, שהוא תוצאה מקליטתם של מחזורי דוקטורנטים חדשים לתכנית, והגעת התכנית למצב של הפעלה מלאה. 6.5 הרחבת הנגישות לאוכלוסייה החרדית תכנית הפועלת החל משנת תשנ"ט אשר מטרתה קידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה החרדית. התכנית פועלת בשני מרכזים חרדיים האחד בגוש דן )המכללה החרדית בניברק: מבח"ר( והשני בירושלים )המרכז החרדי ירושלים(, המהווים מסגרת ארגונית לתכניות לימודים ומכינות קדם אקדמיות של אוניברסיטאות ומכללות המתוקצבות ע"י ות"ת. בשנים קודמות הוצגה הקצבה זו ברובה בסעיף השתתפות ישירה מיוחדת של המכללות והחל מתשס"ה סווגה כהקצבה מיועדת. במסגרת הביצוע לשנת הועבר סכום של כ 8.9 מיליוני ש"ח בגין השתתפות כ 490 סטודנטים חרדים בתכניות לימודים אקדמיות הנלמדות ע"י אוניברסיטאות ומכללות בתחומים כגון מדעי החברה, מדעים פארהרפואיים, מדעי המחשב, חינוך, ניהול וכדומה. במסגרת זו הועבר לאוניברסיטת בראילן ולאוניברסיטת חיפה, המפעילות באופן מרוכז את המכינות הייעודיות לאוכלוסייה החרדית, סכום של כ 1.2 מיליוני ש"ח בגין הוראת כ 111 סטודנטים. נוסף לכך הועבר לכל אחד מהמוסדות המקיימים את תכניות הלימודים האקדמיות סכום של כ 1 מיליון ש"ח עבור החזר השיפוי בשכר הלימוד. מלבד הסכום שהועבר למוסדות המלמדים עבור הוראת תכניות הלימודים, הועבר סכום של כ 5 מיליון ש"ח עבור הפעילות האדמיניסטרטיבית והניהולית של המרכזים. סך כול הביצוע בהקצבה זו מסתכם בשנת בכ 14 מיליוני ש"ח. בהתאם לסיכום בין ות"ת למשרד האוצר בנושא, במהלך השנים תשס"ח ניתנת ותינתן 193

12 תוספת תקציב מיוחדת לות"ת עבור ביצוע תכנית זו. 6.6 מעורבות סטודנטים בקהילה לעדכון של משה[ ות"ת הקציבה ב ובתשס"ז 2.5 מיליון ש"ח לעידוד ולקידום תכניות למעורבות חברתית של סטודנטים ואקדמיה בקהילה. ועדת היגוי שהוקמה עלידי ות"ת לקידום הנושא גיבשה קריטריונים ומשקלות לחלוקת התקציב למוסדות בגין פעילויות שונות של סטודנטים בקהילה. פירוט נרחב של התכנית, עקרונותיה והקריטריונים השונים לחלוקת התקציב ניתן למצוא לעיל בפרק לעיל. בטרם הוחל בהפעלת התכנית, נערכה, בהשתתפות המוסדות, בדיקת היקף השקעותיהם בשיפוצים ותיקונים בשנים הקודמות. על סמך בדיקה זו נקבע לכל מוסד יעד להשקעה. כל מוסד התחייב להשקיע סכום השווה לפחות לזה שהושקע בעבר, בתוספת הקצבת ות"ת. בדרך זו הובטחה תוספת השקעה במערכת השווה לגובה הקצבת ות"ת. כמוכן, הוחלט שבחירת הפרויקטים שיבוצעו תישאר בידי המוסדות, כאשר הדיווח ייעשה עפ"י סוגי עבודות שבוצעו, ותוך פירוט רשימת העבודות, שעלותן עולה על 180,000 ש"ח. הסכום שהועבר בפועל בתשס"ג למוסדות עלידי ות"ת עמד על כ 3.2 מיליון ש"ח. בשנים תשס"ה ו התכנית לא בוצעה. 6.7 הקצבה ייעודית לשיפוצים ותיקונים של מבנים ומערכות במהלך שנה"ל תשנ"ג החליטה ות"ת להפעיל תכנית לתמיכה בהשקעות בתחום השיפוצים במבנים ובמערכות באוניברסיטאות. תחילה הוחלט על תכנית תלתשנתית )עד תשנ"ו(, אך משנת תשנ"ו התכנית מוארכת מדי שנה במסגרת הדיונים לאישור התקציב השוטף. הצורך בתכנית זו התעורר מאחר שהנושא הוזנח במוסדות בשנות השפל התקציבי. התברר שהיקף ההשקעות במבנים קיימים במוסדות אינו עומד בקנה אחד עם דרישות חידוש הבלאי הפיסי של מבנים ומערכות, הגורמת להתדרדרות ברמת תחזוקת המבנים. התקציב השנתי מחולק בין המוסדות עפ"י מפתח המבטא את גיל ושטח המבנים, המהווה מדד לצורך בהשקעות. 6.8 מחקרים רפואיים הדסה ומכון פלזנשטיין הדסה הסכם שנחתם בין משרד האוצר, משרד הבריאות, ות"ת, האוניברסיטה העברית והסתדרות מדיצינית הדסה קובע כי מענקי משרד הבריאות למחקרים רפואיים בבית החולים הדסה יועברו באמצעות ות"ת לאוניברסיטה העברית וממנה להדסה. התקציב נוסף לתקציב ות"ת ומתעדכן מדי שנה. הקצבת ות"ת להדסה ב היתה כ 38 מיליון ש"ח מכון פלזנשטיין מכון פלזנשטיין הוא מכון מחקר רפואי אשר הוקם בשעתו עלידי קופת חולים כללית. בשנת 1996 הועבר מכון פלזנשטיין מקופת חולים כללית 194

13 לאוניברסיטת תלאביב. בעת העברת המכון נחתם הסכם לפיו מעבירה קופת חולים לאוניברסיטה מענק שנתי בסך של 2 מיליון ש"ח )במחירי יוני 1995(, ואילו ות"ת מעבירה במקביל הקצבה בסך של 4.75 מיליון ש"ח )במחירי 1995(. סכום הקצבת ות"ת נוסף בשעתו לבסיס תקציב ות"ת והוא התעדכן מדי שנה. החל מתשס"ה הוכנסה הקצבה זו למסגרת ההשתתפות הישירה של אוניברסיטת תלאביב. תנאי למימון הוא הצורך של בתי הספר לרפואה בכוחות ההוראה המצויים בבתי החולים ההיקפיים, וכן העלאת רמת ההצטיידות במחלקות המיועדות לשמש כמחלקות הוראה בבתיחולים אלה. עקב אי העברת חלקה של "שירותי בריאות כללית" עבור התקנים שבמתקניה הוחלט בין משרד הבריאות לות"ת להמיר את תקני "שירותי בריאות כללית" לתקני בתיחולים ממשלתיים ולחתום על הסכם חדש ביניהן. עד שיגובש ויוחתם הסכם חדש, התכנית פועלת במתכונת חלקית רק עבור תקני בתי החולים הממשלתיים כפי שנקבעו בהסכם המקורי. ב העבירה ות"ת למוסדות )כולל חלקו של משרד הבריאות( סך של כ 1.6 מיליון ש"ח )עבור תקנים ממשלתיים בלבד(. 6.9 קידום בתיחולים היקפיים במגמה להגביר את הקשר בין בתי החולים ההיקפיים לבין בתי הספר לרפואה, קיימה ות"ת דיונים בנושא זה עם ראשי משרד הבריאות, עם הנהלת קופ"ח, עם מנהלי בתיחולים היקפיים ועם דיקני בתי הספר לרפואה. באוגוסט 1995 נחתם הסכם בין משרד הבריאות לות"ת, שקבע את מספר התקנים הקליניים להוראה בבתיחולים ואת מסגרת התקציב של תכנית זו. עלות התכנית התחלקה בין ות"ת, משרד הבריאות וקופת חולים כללית )"שירותי בריאות כללית"(. במסגרת התכנית מומנו כ 40 משרות בבתיספר לרפואה של רופאים המועסקים בבתיחולים היקפיים. 195

14 196