ירויפפוומ UI SIR MOSES MONTEFIOREBT. FR.S ריס ותדיטפכ 200 OI 100-1NTD1IMD ANOS DESU NACIMIENTO 100 ANOS DE SU MUERTE ORGANIZACION SI

תמליל

1 ירויפפוומ UI SIR MOSES MONTEFIOREBT. FR.S ריס ותדיטפכ 200 OI 100-1NTD1IMD ANOS DESU NACIMIENTO 100 ANOS DE SU MUERTE ORGANIZACION SIONISTA MUNDIAL lim הנוט 0 תימכו תינויצה תורדתסהה

2 לנויסנ ךוניח דעו."םינבל ןמיס תובא השעמ" וישעמ םע תוהדזהל יתהק א ליזרבב תינויצה תורדתסהה אישנ,רדנילב.ב רמ,הכרבב ליזרבב היצרדפנוקה אישנ,יקצינלמ.ב ידכ הז זעונ ידוהי לש שעמה -יריתע וייח תא םכידימלתל ריכהל ידכ,םכ -ףושרב אצמנה ףסונ רמוחבו הז רמוחב שומיש ושעתש םיפצמ וננה.ס"היתב -ב תויוליעפ תעצה ןכו ויתולילעו שיאה לע ןווגמ טקל ם"צמ.2.ונלוכל תפומו למס,הלא ונימלב םג שמשל םייוארו ושמיש ונוזח לדוגו וחור-זוע,ידוהיה ובל-םוחש םינושארה דחא תא םירכוז ונא ךכ ידי-לעש וישעמ רכז תאו ותומד תא סנ לע תולעהל ונלוכ תבוח.םש אוה רשאב יד -והי לכל למסו הארשה רוקמ שמשל וילעפ םה םייוארו שיאה יואר.םיקוחרהו םיבורקה,םידוהיה לכ יפב הליהתלו -ש הנב םילשוריב.ומצע דעב שקיבו ירויפטנומ עיגה,ןושארה יאלוקינ,היסור רסיק לא םג.םידוהיה תא ליצהלו הלילעה לטבל ודיב הלע בר למע ירחאו הירוסל עסנ קשמד ידוהי לע םד תלילע ולילעה רשאכ "...ויתוחוכ לכ תא שידקה הלו תינאיסלוקההה ותמישמ הת -יה וז רתאו רתא לכב ידוהיה םעה רורחש...",התיה יירג-סברופו יטירבה ןוירוטסיהה י"ע הראותש יפכ וייח-תאשמ.םש םה רשאב םידוהי -ה תבוטל םגו הילגנא ידוהי תבוטל ויתולועפב םסרפתנש שיאה,(5-1885) ירויפטנומ השמ ריס לש ותומל הנש 100 ואלמ הנשה.1,םירקי םירומו םיכנחמ הלוגב תוברתלו ךוניחל הקלחמה גיצנ :תאמ םיירבעה תועוצקמה יזכר :לא הלוגב לי ORGANIZAÇÃOSIONISTA UNIFICADA DO BRASIL Departamento de Educação e Cultura הדיחאה תיניצה תורדתסה זרבב תוברתו ךוניחל הקלחמה NACIONAL VAAD CHINUCH a ( nana היה ומשו םיינעה םידוהיה ליבשב,תומוחל ץוחמ,הלודג םיתב תונוכ É הלוגב ת"וחל הקלחמה שאר,ןיבת.א "רד :קתעה dm ליזרבב יזכרמה ךוניחה דעו אישנ,יאלב.א רמ Rua Corrêa de Melo, 75 - Tels; End Tei "ZIONUNI - Sao Paulo

3 -בחמ תא וכזיו תדחוימ תרבוחב ומסרופי םירחבומ םירויצו םירוביח.התמקה תויועמשמו םילש -ורי תומוחל ץוחמש הנושארה הנופשה השמ ןימי.3 י"או לארשי םע לש םתחוור -לו םמודיקל ירויפטנומ השמ ריס לש ותמורת.2 תונויצל םדקש ינויצ - ירויפטנומ השמ.1 :םיאשונב םירוביח תורחת םירויצ םירוביח הבו תדחוימ הניפ ןקתות התיכ לכב :התיכב אשונה תניפ."דכו םירפס,תוידפולקיצנאמ םג טקלל רשפא תועידי.שיאה לש וייח לעו הפוקתה לע רפסל םילוכיה אשונ -ב םיאיקבה םיצרמ ןימזהל יוצר אשונה ןוויג םשל :ץוחה ןמ םיחרוא תנמזה."דכה תופמ,תורבוח,םינותיע -םינוש תורוק -ממ אשונל עגונה לכב "דפו םירמאמ,תונומת ףוסאת התיכ לכ.*'דכו,תופמ,ץראה תעידי,לארשי תודלותב דומיל ירפס תללוכה,םידימלח -ל הנטק רזע תיירפס זכרת התיכ לכ :אשונה עוציבל התיכב רזע רמוח זוכיר.אשונה לש ותובישחו ונכות רבסויו אשונה תחיתפ לע זרכוי תונגראתההו תוכרעיהה םויס םע :אשונה לע הזרכה -תהב טקייורפה תא םדקל ךנחמל עייסתש הדעו רחבית התיכ לכבש יוצר תועצה ולעי םירומה.תימצע הדובע לש דוסי-לעו םידימלתה תמרל םא -תהג,אי-ה תותיכב טקייורפכ ועוציב ךרד לעו ודעומ,אשונה לע ןויד םייקת ס"יב לכב תיגוגדיפה הצעומה :תונגראתהו תוכרעיה.השדחה םילשוריל דוסיה תא חינהו היבשות לשו םילשורי ריעה לש התומד יונישל,ורודב רחא לכ רשאמ רתוי,לעפש םינושארה דחא לש וישעמ םע תוהדזהל ידכ ירויפטנומ חהשמ ריס לש וילעפ רחא תוקחתהלו וייח תודלות תא תעדלו ריכהל :הרטמה ס"היתבב תויוליעפ תעצה.םידימלתה ידי-ישעמ 'דכו ותומל הנש ירויפטנומ השמ ריס.עבקיתש תינכותל םא.אשונה חותיפל תומזויו

4 .ס"היב י"ע עבקיי הנכותש תיגיגח הביסמ ןכו (תוהח -יכה תוכורעתמ טקל) ס"היבב תיללכ הכורעת לולכי םוכיסה :אשונה םוכיס.םידימלתה תמרל םאתומ ןודיח םייקל ןתינ תוכומנ תותיכב.ולוכ ס"היבב -ב בלש.התיכ לכב םינייטצמה ןויצל תותיכב -א בלש :םיבלש ינשב םייקתי ןודיחה :ןודיח.םידחוימ םיסרפב םהיר

5 DD. דוב ב ה So? TOR 720 vma \ ה ב וש ח ו apita pa י רוי פי ס נומ ה שמ ה י ה א ט פ מ שא דעו* שאר -ב שוי ו םי ד לי ש ס ור ה ת כ ל מ,הירוטקיוו,ותוא > 739 םיד וה יה ן ה ו םי ל נ א ה ן ה."ה י ל ג נא י ד וה mir a Map Dipo nose י ט נומ ה ש מ ת א ה נ ש אל.םי ד ר ול ה-תי ב ב mno 129 NNE DIV Tim) ONT una meusimao ם.ל ב ת ת וצ ר א ל כ ב ם ל ב ס ל שי ג ר ו םי ד וה י ה ה י ה א וה pa inupr ה י ה (ה נ ש,םי ד וה י ה ה ב ץ ר א ל כ ל'ומצע ת א ל ט ל ט מ ה ל ע מ ל תוי ח ל DID ANY nã BH?DAN Ta י ד והי ה ב ושיל ות ר ז ע rosa MÚNIA[IB MU qa apra \ םיק ה ו םינוש הקדצ תוד ס ומ לרוע,ל א ר ש יץ ר א ב > ת וד ח א םי מ פ. ות חי מ צ ת ומ וח ל ץ וח מ ןושא ר ה reprova לש ות מי ת ח ny quan Dm RAD

6 לארשי ץראב בושייה תודלותמ תונורכז רשג תירפס "תוילוח" ךותמ ת א ר א ת מ,ם י ל ש ורי ב רק ב ש,י ל ג נ א יא נ ות ע " "םי נ נ א ש י ר צ ב מ",'""ת ב כ ר-ן ורק ומ כ דא מ ךר א ןושא ר ה ת י ב ה םי ג נ אש תונ כ ש מ ואי ב ה ם ת וא תוח ול ר וח א מ ו,ר ע ש ב ת א ""יה פי ק מ,ה קי ת ע ה רי ע ה תומוח ןי ב ש םי ת ב ל םי ר וח וי ה ה ל י ל ב ו,ם וי ה ת וע ש ב ק ר םי ח ב ב םי ב ש י וי ה םי ר י ד ב בר.םי ר מ וש ה ו ה מ וח ה ת ור מ ל ה נ וכ ש ב ר וג ל '" זע ה אל םי נ ושא ר ה '"%םי ר י ב ה י כ,י ל ע דונ '"'ה ב ה י ח צ ה ל ר מוש ד מ וע ר עש ב ו םי נ ב א ת מוח.לו ר ת ש ר םי ס כ מ ו םי נטק וי ה תונולחה.ה י ל ג נא מ ת וס כ מ םי ת ב ל ת ות ל ה.ה י ל ג נ א מ ד ח י מ ן פא ב ן מ וא ואי ב ה ש.,"יתי זני נ ב א יי עי פ ש ה ל ם ה povo?םי ר גה י ה ע ב ר ת א ב וש ת ונ ב ל ולי ח ת ו 7 תאו ל ש םי ל וס נוק ח.ב ר ח ה ם וק מ ה ת א םי ד והי ל ול רתשה ה י ס ור ו ה י ר ט ס וא 12% יר.1720 ת נ ש לש ת וע ר פ ב וסר ה נ ש ויה ת ונ ול ח ה.""םי כ וש ""ת ב וט ל ה ח פ ה ל ע.רי ס ת ה ה ד וה י,םי ר צ מ ב ה ח פ ל ימע - ע צ מא ב.רי ע ה ת ומ וח ל ץ וח מ ה מ ד א ת ונק ל ו ש פ ח ל ולי ח ת ה םי רי ש ע םי ד וה י.ם ל כ ל רצ ה י ה ם וק מ ה.ל ד ג ו ף ל ה ה קי ת ע ה רי ע ה תומוח ןי ב י ד וה י ה ב וש י ה ל ש ה ר וב ע י ר ח א ל ב א.ה ד וב ע מ ה ס נ ר פ ו ה ד וב ע לש םי י ח,ם י ל שוי ב םי ש ד ח םי י ח ל ה וק ת ב ה לי ח ח ה ת שר מ מ-תי ב ב ה דוב ע ה.ם י ל ש ור י י רי ע צ ל ה ד וב ע ה.תומ וח ל ץ וח מ תונושאר ה תוי ד והי ה תונ וכ ש ה,י רוי פי ט נומ ו ורי ת ס ה ו,""ת ש ר-ה ש ע מ םי סי ר ח ב םיר וגס ת נ ש ב.ב וח ר ב םי ר ב וע ה י ני ע מ םיש ור חא אוה.םי ל ש ורי ב י רוי פי ט נומ ר ש ה רק ב 1855 ת נ ש ב רי ע ה תומ וח ל ה ני ר א ה ת כא ל מ תא ם י ל ש ור י י רי ע צ ת א ד מ ל ל ה צ ר א וה.ה גי ר אל ת שר ח-חי ב 65! 'מע יר ע י) / +.ה פ יריא מ ה א ב ש '"ה ל ז ה ו ה ב וט ה ה ר וח ס ב %ת ור ח תה ל 'ה י ה ר ש פ א-י א.ת ש ח ה-תי ב ת א רג ס ל ה ל ח ת וד ח פ ם י לשור י יד והי י כ,םיקי ר וד מ ע םי ב ה."'א ר וט ה ד וה י יב" מש ל ע ם ת וא א ר ק ו ם ת וא ב ר וג ל ומי כ ס י ש.םי ינ ע םי ד וה י ל 'ייד ח י מ.תומוחל םי ת ב ו,"םי ס ור ה הי ח ב בר.יה ב וז ע רי ע ה ר ע ש ה י רוח א מ 1834 ת נ ש ב,םי ל ש וריל י ב א א ב ש כ ם וק מ ם ה ל :ירויפיטנומ ר ש ה י מ ו,ס נ כ ה ל םי ר ה מ מ רי ע ל ץוחמ םי א צ מ ה ל כ.רע ש ה ת י ג ס ת ע שה עי ה ש עי ד ומ ו,ל י ח א צ וי ה י ה ש מ ש ה-ת עי ק ש י נפ ל.ע וב ק.א ב ןי א ו אצוי ןי א,רק פ ה-רוא ד ע םי ר ג וס וי ה רי צ ה י ר ע ש ת א.םי כ ל כ ל מ ת וב וח ר ה.ט ע ומ ם ה ב,?יםי ר צ ו םיקי ת ע וי ה רי ע ה ךותבש םי ת ב ה NM Ds.ה קי ר ע ה רי ע ה תומוח ןי ב םי ל ש ורי ב ומ וח ה ןי ב םי י ח ה תא יי ל י ע ש וה י םי ל ש ור י ת ומ וח ל ץ וח מ תי ר וה י ה ת וב ש י ת ה ה nvsna-ma by Paxand mp pano dim Pur ת ונ וכ מ ה ת א ןוד נ ולמ ח ל ש ava nos ת א ד מ ל ל י ד וה י ל ה נ מ ח ל ש ם ג א וה.ת ש ח ה-חי ב ל ( DZ ma doa any may nov ס ש ב ה ל א ר וק ו,"'םי ננ א ש «NOK TRIP Va Dna VW maya Tina DuDa) ANPYRqua PAM) wa nívyna POA TAM O nagn 2220 cipô rpm Dna ndo ava mp ar mis vo) viga VIA ד י-ל ע םי ד וה י ה ע ב ר ת א 103 rpm mm mu vqna nha? nam O *153 BD) םי ח ב ה ת א םי נושא ר ה םי ת ב ה תא י ר וי פי ט נומ ה נ ב."םי נ נ אש ת ונ כש מ" ה נ וכש ב רי ע ה ב רי ש ע י ד וה י,םי ל וס נ וק ה לש תי נידמ ה ם ת ר ומק 19 -מ ה א מ ב ה שמ ם שא ר בי,םידישע םי ד וה י ל ש ם פ ס כ תר ו ע ב Da ony NY DK na ףי ר צ.םי פ ר "םי דס פ ה ה אי ב ה ש,םי נ ש 22 ma 7 tina nipin? ma Desp ל ש י ל ש ה? DR ולפ א ן כ ומ ה י ה,ם י ל ש ורי ב יר וי פי ט נומ and paro vp poa 22% Da )183 toy my) ro noz ba bra Da op Soraya nox Salvar? Nav o mova. IR

7 toa לטב ל mx ap ( BS OVA por Inpa Tay ata Dai é ה ד ר ב boo Dinis toya לצ.דע ו ל קא י רוי פי טנומ esa vox E apa pin bg 0 Sp Dog אוה np Favo? וקי ז ח ה 4 ב ושי ה י ד וה י ה amo ה י ה 79.םי ד וה י ה do 1 ם ח ל ה ל לע הי ת ופי א ש םע םי ר מ ש מ ה.םי א ב פ נס ל כ ש ר ח ולי פ אנ ם יב ago x \תובי ד נ nato.ם לי סוה ל י סי ב תובורק וא.תוקוח ר וי ה.םי נופ י ל א א והו תצ.ה ר צ ה ת ו ה ש םי דוה יל תוצ רא ב inbap np >) nfs) banva תלילצ ק ל מ עס נ ה י רוס ל ao boy ( 0X ima TAS.םידוהיק םג ג רוב ר ט פ ל ת בי ב ה י ס ור עס י ת ש ה לי ל ע ה לי צ ה לו ת א ל ד ס ה ל ng apra) ppa capo IP Desa בצמ ומצ ל ב וס ה ת ור ו ג ה מ תוסק ה דה תוש ד ח ז.ה י לטי א לו ל כ ל ו ם וק מ ואוב אי ב ה מ ע וי ל לבב.םוי ןפ עס סודורל ל וקור מ ל apoia םי ד וה י ה ה צוש ה ס ח נ ו POR Dbaida אוה אל םי גש ה ותונ ק ב עטו םי מ צ פ וי יח ב ה ל צ ה שמ י רוי פי ס נ מ dava? Eri, embora אל ם ס ובל ישקל י לוט ל ט ב ש ת צ ב,אי קה תי כס ל.תע ר פ ל ו p3 Dipp Dpa י שא ר ת וד צ ה ר ש פ א תושצ ל ת ב וט ל י נ ב.ומע אוה ר ק ב,ם י ל ש ורי ב,ת פ צ ימ צ ב י ד כ,ח כ וה ל By nojo Rm RP תוצ צ ל ב ק ו םי כי ר צ.בי ח ר ה ל ת א םי ס נ א,םי טוש פ ת וע צ ה תונוש א ב ו י די ל.ה ט ל ח ה mimar agia Dipp DID nainp qo mizpiva קוסצל.ה באל מ ב.ציבי],םיפכ בשי תה ל לע פקרקה דובצלו. ה ת א יב קיסעה ל וב.סי ד וה נ םי ש ש תוח פ ש מ תפצמ ה י ר ב ל מו בישוה ירוי פיט נומ לצ עקךקה ך ס ו 4533 fizmata Omo mp aj Sima DTD mp o) Td ןג-,"ירויפיסנומ 0928( Dn) DIDY MID Clppa Mp DEZ NA Tas לע ר ב ק ל ס ר ד מ ה דצ.ם וי ה וי תעי ס נ ה ת י ה ה ו ל מ \תוא םי ר וג מה ת ב.םי י נ פ ל איה ה נ ב םג ת א תא ר ק נ ה, ת נ וכ ש,*י רוי פי ט נומ םי ל עורי ב ה נ ב,ה פ סהי ב.ה כא ל מי ת ב םי לוחית פ voa DERA.תי ד וה י ה ח ה ש ה סד ול צי פיהש י ט פ ב ה ת ק דצ ת וביד נו. ה ב ל Dipp oa םידוהיה י ני ב,םי כ ר ה יניב תג וט לש ה םי כ ר מ ה םיל וס נקה ו ל ת ול ש מ מ ה י וי פי ס נומ.ץ ר א ב ל ד ג ציי רוי סיט מ ה נ קו ל,ת נ ל פ מ תאל מ בו \ל ה א מ.ה נ ש ה י ה וי ה padt amma תי צ ר א ה ת וח ל ש פ ו ב לא ר לי ר א סו.ת רא ה משש ה י ה ס רפ מ אוה.ןה ב לב / DSR] PIO NSP ה ט צTR ב ימ י pas bo by o ninar too? Mp niao י ר ח א גם ה א מ ה ה ז ה ר ט פ נ הקמ י רוי פי ט נומ ה"מרת) )1885 ם לוא מש אל ח ל ש נ ב ל מ םי ד וה ו ה ה לוג ב ץ ר א בו -ל א ר ס י ם י ל ט ורי ב וא ר ק :ת נ וכ ש ה ןי מ י,המ RD noto apa nyd np apo Po ה ל ד ג ה ח ת פ ת ה ו לע י ד נ הי ר מםי א ב.ה די ה ליחתה ש NI? TIRO םי ש נ א ה םי לוג ה ןעמ ל ןוי צ אל ה ל ע.והתב Nota ops apra Da OZ aqidp BY DNFIP DYpo Mp açss Der me ם,םי ד ד ב יצ ר ש תוגש ב ר ב יש נא "הקולח-ה םי לי ג ר ה ת ול ב ל ת א ם נ ו ףא ה ר ב ה ל פ מו ומק היה ת א. סי לצ ב מ א ה ל תמ דא ב,תוב א ה ה ד ב צ ל.ה ר מ ט לו תו ב ל ה מ א : ma Bop esa «ay nagar ל א ץ וח מ, ה מ וה ת ל ףסוי.ןי ל בי ר אוה א צ מ וע ו פ נ ב ףיטה ל ה י ה ש ש ד ח ן מ ז ב :אוה ה תא צ ל רי צ ה מ ה קי צ ה ל ש םיי ל ש ור י ת פק מ ה הי ת וא ט ס ס ש ת ול פ א ת ור צ ו בושו ה ו po nojo SÊMD Joga pat anã VENDA MEF 172 ת ור מ ל ם ת וד גנ ת ה ל ש ה ס ד א ץ וחמ ה מוחל ה צ ור ה רי ק פ ה ל ת א וייס םי ח צ ר ל םי ד ד וש ו,ם וב ש ח ש ותוא םי ס ט וש מ ה ת ולי ל ב ץ וח מ ת מ וח ל.רי צ ה RD V ÁDI DS DPMNA apoy da 12 NRP VPPo apr Tan םש ב ת ל מ נ.."ה צ ב ש D3 Anna Jor Diogo po dngero Car ing ba fia) DY apos דסי ןי ל י ר םג ת א.ה נ וכ ש ה וי ר ב ח.ן י נ ב ב ית ח פ ש מו ה א ב ת ב ש ל ומ דמי ה נוכש ב ה ש ד ח ה,תא ז ה ת ל חנב.יה ק ב ש DOI ng nao DM COMPR MID. jo mas לש :ןי ל ביר ר כ מ םי ב ר פ ה מ ם ר כ ת בי ב ס ב י כ ד ר פ ףןופול ס ה זצ ה י ה ו,ןושאר ה pan] papa iomoa tia avi maço Bad Dias) FEIDS PT DESA TAS םיגסל ה י ה הלוע.ה מ י ל ש ור י ות ול ב מ ה ב DOR oba י ד ב ץי פ ה ל ה כא ל מ 2972 םי ל ע ורי ב ה כא ל פ התי ב? MPTAP ר פ כ ב ה י נ ולוק ר ב ח י נ ש ל.ןיל ביר צ שוה י ןי ל י DJ am Da mp ה ב ר ה ש ה י ה ם הי ל צ םל עור י בש תה וד ב ל וב בושוה ירצה י כ קוס ל תוב פב.ת מ ד ה ת ב ז צל י בי ח ר מ ב ושי ה. ץ ר א ב רי ד ב ע ר וב צ ה ד ס ו,םי נ ש םוק מ ב ה נ ה ה ב ש ומ ה.א צומ pira vm ה שמ י רוי פי ט נומ --הימקת) וו"מרת ה שמ ירוי פיסנימ ה י ה ןב («\ ם ת ח פ ס מ םי בור ק ה,ם ה ל mas mm nato) mago apa) ioga vga BonaNm om qm op mb va ema) apovo) םי ד וה י ה תוצ ר א ב by aro cmo bip Tiago mo) mona nino ה י רוט קיו ת כ ל מ.ה י ל ג נא ה נ ת נ ש ל ת א דוב כ ברר א ת "ריס, ה ס ש ר ה ו ול תור מ ל לצ DPI.Da APRDE inpapo NT 1 apaga piogb a Bro mk ng neo= "IND 4

8 : דרפסמ ורבע ויתובא תובא.הילטיאבש ונרווילב 1784 תנשב דל ונ ירויפיטנומ השמ ירויפיטנומ תחפשמ טלש.ולש ה כ כ ר מה לע םג היה הז למסו תוירבע תויתואב היה ירויפיטנומ תחפשמ לש למסה.תובפרמפ ףעסנ םירחאה לפש העשפ,לגרב ךלוה היה,תפשב תוימשר ת וכ ול מ ה ףיהשפ.רש לכוא ול ףאיביש שקיב,םירש םע תוביסמפ ףתתשהשכ ה, תדה תווצמ לפ תא םייק,םילגנאה יחש יפ לע ףא ת ורישב םינוש םידיקפת אלימה הילגנא לש םייר פיצה םייח ב ףתתשה ירויפיטנומ \.היר וטקיו הפלמלו םירשל דידי השענו הילגנא תלשממלג םינוש תודסומל בר ףספ ם ר ת אוה.הילגנאב םילודגה םירישעה דחא השענו חילצמ רחוס היה לדגשפ.הילגנאל הילטיאמ ה הילטיאל o. 19 -ה האמפ הילגנאב תידההיה הליהקה לש טלובה גיהנמה היה אוה.יר ו ביצה pa! popa

9 .םיד והיל רוזעל ידפ ת ופר השע םיפראה וייח ךשמב.םינש תחאו האמ יח ירויפיטנומ.ררחשל חילצה אל דליה תא ךא,ר%יפיפאה לצא לבקתה אמורב.תירצזנה הייסנכה לדימ וררחשל שקיב ה ר ט ר ומ דליה ןיינעב אמורב ב ר ע ת ה אוה.רהוס תיבב ויהש םייח םיד והיה תא ררחשל חילצהו םשל עסנ וקורמפ םד תלילע לע ול עדונשפ.םימורגופ תנפס האב הירוטקיו הפלמהו,ותדל גה םוי תא ידגהיה םלועה לפ גגה םינש האמ ול האלמשפ השמ ןימי.תוצמ תייפאל ירצונ דלי לש םדב םישמתשמ םהש םיד גהיה לע הלילעה - םד תלילע * ך מ ה תופר םינש.(השמ ןימי) "םיננאש תונפשמ",המדאה לע הבשי לארשי ץרא ידגהיש ידפ,לופה תושעל לדתשהו םינוש םישנאמ תזעצה לביק,םינפר לש תועד עמש ירויפיטנומ.תומגרתמ אלו םתדובעמ גיחיש ידפ,םהל רוזעל הצר ירויפיטנומג,"הקהלהה" יפספמ םיד ףהיה ריח םהה םימיב.1874.םיננאש תונפשמ - השמ ןימיב,םילש הריב הנפש ח הרה תנחטב םויפ תאצמנ ירויפיטנומ עסנ הפש הבפרמה.םש גראשיש ידפ,תומוחל ץהחמ גרגש םידגהיפ הלא,םילש רי תומוחל ץגחמש םינושארה םיתבה תא הנפ יר'!יפיטנומ.םילש ורי תומוח ךותב תידגהיה ורג ןמז ותואפ.םילוח תיבה תנשב היה ץראב ןורחאה ור וקיפ.םלועפ ריע לפמ הפי םהיניעב התארנ םילש גרי.םילמג לע םילשגריל ופימ העסנ םימי העברא,םפרד הכשמנ םישדוח השימח.תידההי ותשא םע עסנ ;1827 תנשב,,הנושארה םעפב רקיבשכה,ץראב רקיפ םימעפ עבש.לארשי ץרא תא בהא לפמ רתוי..הרות רפס ןוויו ס ודור ידוהיל רזע ארה.ידוהיה םל וע פ בר ם וסר פ זל איבהש *ם דה ת לי ל ע לע עמששפ.תזיחרזא תויזכז הלפקי הילגנא ידוהיש ידפ םחלנ א וה : Se 1 Es o השעמ - רהוס תיבפ ףיהש םידההיה תא ררחשל יד 5 היפר ותל ו םירצמל עסנ קשמדב PAR ןטק ןורא הכותבו,הילע םילשגרי לגד רשא תדחגימ הבפרמפ השע תלעיסנה ב%ר תא.םידוהיה תבוטל השעיש רסיקהמ שקבל ידפ גר הברטפל עסנ םיימעפ E 7 ias vm.םתמדא ירפמ גלכאיו םייביטק הדורפ,ה בא ל מ תי ב הנב םילש ורי ב.םיד גהי 1 ב גדבעיש ידפ,סדרפ הנק ופי די לע.הביבסב םייברע םירפכב המדאה לע הירבטמ ג תפצמ תוחפשמ םישיש בישוהל הסינ Nam mod nan om.ותוא ךרבל ידפ הנפ םע דחי ותיבל.האמה ותדלגה ם וי ירחא םידחא םישד\וח רטפנ א וה Vai Nos E,

10 ל.םמ ע לנבל רה לע ב ןוקתב ינהור עוי Re מתה 1827 ( Pa by? aa q, 6 : + am 6 ומימ להיה םסרופמ ירויפיטנומ ידוהיה.בידנה ומצע לע לש םכצ תא םש ריכיש היסורל הילש חולשל ןויערה דלונ ןודנולב :הבישו לא Tor :ראוו,הנליוו) םינפ רבסב,גרוברטפמ הדוקפ יפ-לע םידוהיק תיה.תראופמ ה רבדב ידי-לע עומשל תעשב.לודג דובכב גרוברטפב לבקתנ ירויפיטנומו 6 סרמ שדוח) ולכיהב רסיקה םע ותז יבה אל םירבדה לבא,רסיקל רסמג תורגאה ןכות.לארשי יסולכוא ייחל ךונהה-ןוקת םיאתהל,הברחנש תולהקה"תורדתסה תא םיקהל תא תוצהולה תוריזגה עור קיתמהל שקב םלוכמ.'ץיבקסאפ ןילופ ביצנו בוראבוא רטסינימה.בלסיק ידוהיה שאר םש לע תודהא תורגא חלש לר ירויפיטנומ.ןבומכ הבזכנ ולא.תווקת לודגו רש תולדהשהב ולת תא םידוהיה ןיסולכואה ומדק RdRN םשור ררועל אלש דאמ םירהזנ הלולע ותלועפש,םשורב,ירויפיטנומ השמ,לוגדה ילגנאה ון ידוהיה ללכ בשחתהאל,תנווכמ תימואל תידוהי הלועפ לש תרגסמ תבחרהו',לארשידץרווב עקרקח לע םידוהי בושיי ןעמל תובר לעפו,םייוגה יניעב ררועל-,לארשי"ץראב וא יטלשש,ילעדדמחמ לצא קשמד תלילע,ימיב ורוקיבב דוע ןיינעל הסינ ןכ.םידוהי בושיי םשל ץראב תועקרק תינקלןויכז לע ןתנו"אשב עיפשהל הסינו ( ו ץראב ירויפיטנומ רקיב םימעפ הנקש,םינושארהןיב היה ףאו,*("השמ ןימי.) הקיתעה ריעה תומוחל ץוחמ -יטקודורפ תודובעב קוסעיש,"הקולח,.המ רקיעב סנרפתהש,"ןשיה בושי.ה עבש,לארשי"ץרא בושייל תוינכתב הינטירב לש *תוליהקה יחילש דעו. תא םילשורי ידוהיל השדח הנוכש ןושאר םיקה אוה.עקלקה לע בשיתיו תויב 2 תודחא תוחפשמ בשייו םידוהי םילעופ וב קיסעהל ןוצר ךותמ ופי דיל סדרפ ' "העבש תלחג. תונוכשה ודסונ (1856) "השמ ןימי- ירחא.תחתפתמ הלחה השרחה םילשוריו,תומוחל ץוחמ םיתב תונבל םירחא םימלשורי םג ולחה ירויפיטנומ תובקעב O0 דה.הררוע\ תיאלקח תובשיתהב תונינעתה,עקרקה לע הירבטמו תפצמ 1. תועקרק ונקו :תומוחה הקיתעה.ףיעהמ 'םירחא,סירוהיו.סליוסמ/.הבשיתה,לארשי"הוקמ דוסיי :ירחא םינש קנומש.8 תנשבו!(אצ ומ) לע םולשורימ ןומולס ma לאוי'תושארב םידרחםידוהל לש הצובק, E שדחתה 'ךא,םהידידלע בוענו,םנמא.,בושיה ':הוקת "חתפב,;התנקס] הנושארה הילעה nistodd8 esemedo 4 י ינקסע ומיד לאטנייליל לש ותלועפ emos נ םיעבראה תונש תלחתמ "סמוטנעדוי סעד גנוטי רעגלא,ב.בוראבואל הבח ירבד תואלמ.תובושת ולבקתנ רללה םינקסעה תאמו.גרוברטפבש םינברה דעוב תנשמ לובגה"טרריג לבא.תופידרל ץקה אב."תויוצר תונווכ ידכ היגסרגב "תהירז אתל רצהל ברוקמ היהש,יירויפיטנומ פידר תקנא ועמשנ התיה ו היסור.היסורב םג הזכ ןויסנ תושעל ומצע לע לביקו.םיפדרנה םידוהיה ןימיל דמעשכ,1840 תנשב ריכהל הצורה חרוא-רבועכ,יולגב םשל אצי 1816 תנש תלחתב הצלמהיבתכמ ודי לע הנתנ הירוטקיוו הכלמה.ומע"ינב בצמ RE Enem

11 תויוכזל ץרמנ םינבדנה ילודגמ.ירוביצ ןקסעו ןוהיריתע יאקנב רי ס,השמ,י רוי פ טנומ רקיב.סודורבו קשמדב םדה:תולילע ןיינעב לעפ 1840 תנשב.הייסולכואה וא תונטלשה ידי"לע ופדרנ םהש םוקמ לכב עישומו רש.םלוע יבחרב םידוהיה ינומהל הפ השענ.'"הינטירבב תוליהקה יחילש דעו" אישנ 1836 תנשמ.היתובשומב תודבעה לוטיב בקע ושרדנש םייוציפ םולשתל,הינטירב תלשממל םוצע םוכס ןתמב םסרפתו.םינוש רוביצ-תודסומל תודבכנ תומורת םירה.דוביצ יכרוצלי ונמז תיברמ שידקה 40 ליגבו בר ןוה רבצ,ויקסעב חילצה.דרפסמ הא צומש,סחי-תמר החפשמל ןב,178% תנשב הילטיאב דלונ.ןויצ תביח תעונת ופסכמ שידקהש צ ירויפיטתמ השמ רשה ץוחמ "םיננאש תונכ' ' הנושאר השע תובר םינשו םילשוריל האבוה ויתועסמ תא תנשב ה ב צ וה ו הרזחוש.יילאלצב" רצחב התיה תובוחרו תובר תונוכש ומש לע.לארשי"ץראל רשה ךרע הבש,הבכרמה.םינושה ץראה"יבושייב ותשא רבק דיל הילגנאכ טייגטמ אר ריעב ןמטנו ויתועסממ השישב ומע הפתתשהש,תידוהי.לארשיזץראב 1885 תנשב תגלפומ ה בישכ תמ ירויפיטנומ תובשומב הכימתל ''השמ תרכזמ'' םשב תדיעווב הקומע הרקוה ול העבה (1884) ןרק המקוהו,ןויצ-יבבוח לש (ע"ע) ץיבוטק רבק לעש 'ילהואה"' תא הנכ.הקיתעה םילשורי הנש 100 ירויפיטנומל תאלמכ.םחל-תיבב לחה 9 םיקהש,תמסרופמה חורה-תנחט דיל / המקש םדוק לארשייץרא בושייל םישועה ינושארמ.תונושה תויול נב םתנגהל ויצמאממו mma םחול.הכולמהירצחל םיברוקמה ןמ.הינטירבב ןוילע טפושו הינטירב תודהי ישארמ םידוהיה גישהו (1872,1846) םיימעפ תיראצה היסורב תנשב.ם ש םידוהיה לש השקה םבצמל תולקה e erga ASR 5 ןוויב,היקבולסוכ'צב,הינמורב.תורצנל ותלבטהו הראטרומ רגדא ידוהיה לפיע אמורב ןיינעב ותפיטח לש דליה ןכו,םידוהי לע תופידרה ןיינעב (1867) וקוראמב va Sam Dipo ידוהי ןעמל ma an השרדנש 8 םימעפ עבש הב רייסו ץראב רקיב.לארשי-ץרא, 1 ו 857 : 1827, 1839, 1849, 1855, םינשב) ןב רבכ ותויהב,1875 תנשב הנורחאלו,(6 םייחל וריבעהלו ד וריה ובצממ לארשי"ץראב ןושארה סדרפה תא שכר.הקדצו דסח תודסומו. םילוח-יתב םיקה.הכאלמבו,תואלקחב םיינרצי ידוהיה בושייה תא םירהל לדתשה.םיעשת הנוכש דסי.(ירויפיטנומ תנוכש םווכ) ופי דיל? nam map.ותעשבירויפיטנומ 7

12 הבר םירעה ביבס nan 19 -ה האמה עצמאב ובשל םהמ 90%.הלוגה תוצופתבש תונידמה יפל,"םיללוכ"ל םיקלוחמ ויה םה ;שפנ ףלא 13 -כ ץראב?דוהיה בושיללה ama by.רצ םחל?דכ םג הב היה אלש המועז "הקולח" 1 תודסומל קקדזהל איה הצלאנ,החפשמה תא דקופ בערהשכ,קחד תעשבו.םיקפקופמ יוחמת תלנפוג תונוובתה?ד?לל "הקולח"ה ידוהי תא ואיבה תורעבהו תוינעה,תולפת תונומא,תוקבדמ תולחמ,תלוונמ המהוז,ףוגה תושישת.תינתורו -לרע לכ טעמכ לש םקלח תנמ וזה תונישלמהו תקולחמה ;תוליכר,םיכוסכס.םהידל* וכבחתה וז הריוואב.שדוקה לדוהיו,דבוע ןלאמ הממושהו הבוזעה המדאה תואלקחה םלועמ הקספ אל,תאז םע.ץראה לכב ןיא - המדא שרודה הובזע אלו םתרוכמ תמדאב וקבדש םידוהי הב ויה דימת.י"אב תידוהיה םיאלקח לש םיטעמ םידירש.םהב רסנתנש םירמה תונויסנה לכ ףא לע 19 -ה האמב ואצמנ,םהיתומוקמב וראשנו הלוגל ואצי אל םלועמש,םידוהל ;תוידוהי* תוחפשמ תורשע ובשי הז רפכב.תפצ תוביבסב,ןיעיקפ רפכב םייברעה םירפכב םג ואצמנ םידלרש, תוערואמה תונשב תחפ םרפסמ.ן'ג-תיבו םערפש,ףיסל ורכזייו - לארשי-ץראב םהה םימיב םג םייאלקח תונויסנ ושעבש שי,םלוא ותכאלמש,דחא "יאלקח" היה - םילשורי,אצומב (א :םהמ המכ ןאכ ידוה? בשייתה ופיב (ב.החלצה אללו םייברע םיסירא ידי-לע התשעב 229( ןנג ול חקלו קנארפ ףלא םירשעב המדא תרבכ הנק,דדגבמ אבש דע,ותבוטל ותוא לצינו וילעב תא המיר יברעה ןנגהש אלא,הדבעל,בלדנה (ג'.םשמ אבש םוקמל רזחו ךומנ ריחמב ותמדא תא רכמ ידוהיהש לתש ןויסנב דימעהל שקיב,לארשי ץראב ורוקיבב,ירויפלטנומ השמ רסה ושעדוקה ידע עבראב ןשיה בושייה,תואמ שמחו םללפלאכ - םירבג םהבו הירבטבו תפצב,ןורבחב,םילשוריב.הטועפ תונרגתמו תונוונחמ,די-תכאלממ וסנרפתה םהמ זוחא רשע-השלמחשכ הקדצו "הקולח"מ םיסנרפתמו הדובעמ םילטב ולה םיזוחא השלמחו םינומש יהכימת לב*קש?מ םג םהב שי."תובישי"ב םלדמול ויה םבור.היתורוצ לכל םבור ךא ;בלדנ הזיאמ וא.םיבורקמ,החפשמ-ינבמ ץראל-ץוחמ תדחוימ.דבלב םיללוכה לש "הקולח"ה לע קר יח לודגה לב.ץראל-ץוחל (ןנברד?תילש) םיר"דש םיחלוש ויה וללה "םיללוכ'ה תופוקה תא קירהלו תובדנ ףוסאל ידכ,ולש ותנידמל חילש חלש "ללוכ" ולה םיפסכה ןמ לודג קלח.(סנה לעב ריאמ?בר תפוק) נ"העבמר לש קלחתה לארשי-ץראל עיגהש קלחה.םהיתועיסנב םדועב םיר"דשה םיעלוב םיפלקתה ;"הקולח"לו "המידק"ל - "םילכרמא"ה?די-לע "ללוכ"ב םלאכזה רתי ןיב קלחתמ היה ראשה.וסוחייו ופקות יפל שיא-שיא םללבקמ ולה םהו,"המלדק" תוכז?ילעב ויה - "ללוכ'בש םיבושחהו םללבקמ ויה םינורחאה הלא.החפשמב תושפנה רפסמ יפל,"הקולח"ל תוכזבש?דכ,"תובלשל"לו "הרות-דומלת'"ל םיהלוש ולה םירכז-םינבה תא."הקולח'ל החפשמב םיאכזה רפסמ הבריש ידכ,תונבו םינב ודילו* ןעמל,םירילעצ םדועב םהיתונבו םהינב תא תואישמ ויה תולדה תוחפשמה,הרותל סנכנ הצורה לכ אל ךא."הקולח"ה התואב םקלת לדג? הרותה

13 tl.ץראב םינוש תומוקמב תובוחרו םילשוריב תונוכש הברה תוארקנ ומש לע.הלסור יבחר לכב ןויצ-יבבוח י"ע ותנומת הצופנ ולש האמה לבויל.תובאה תמדא לע תובשייתה דדוע.("םיננאש תונכשמ") תושדח תונוכש םיקהלו תומוחה ןיבמ תאצל ? רזע.בושייה תבוטל תובר לעפו (!91 ןב ותולהב ףא) ל"אב םלמעפ 7 רקיב.(הילטיא,קשמדב םדה-תלילע,הינמור,היסור) תונוש תוצרא ידוהי תבוטל לעפו תוליהקה לחילש דעו אישנל רחבנ.םיבר םיילכלכ םילעפמ להנמו הילגנאב חוטיבה תרבח דסילמ.(1885) ה"מרת תנשב הילגנאב רטפנ.(1784) ך"לרת תנשב הילטיאב דלונ,ירויפיטנומ השמ ריס םילשוריב תורצובמ תונוכש ררויפיסנוס השמ ריס ופי דלל הנק וז תילכתלו,תיאלקח הדובעב ןקיסעהלו תוינע תוחפשמ ךהל בלצקה תישדות הכלמת םגו תוחפשמה יתש תא וב בישוהו דחא סדרפ לדו,םהה םידוהיה ויה טעומב םיקפתסמ.סדרפה תוריפמ ונהילש דע.ונובשח לע ושעש תובוחבו רשה תכימתב םהל היה.השרפה המייתסנ תאזבו הכלמתה תא קיספה,םהלתובוח תא קליס,רשה שאייתנ םינש רחאל.לארשי-הוקמ לש הלהנהה תחגשהל ךכ-רחא רסמנ סדרפ ותוא תנוכש" איה אלה,השדח תידוהי הנוכש תמקהל סדרפה תמדא הרכמב.הילרקה לומ,ביבא-לת דיל רשא םויה לש "ירויפיטנומ.הילעב תא איה הזבמ וללאכ הכאלמה לא ם?ילשורי לריקי וסחייתה םהה םימיב ;לברעה חלפל אלא ןיינע הנלאו mma לע הסואמ המדאה תדובע התיה ןכו *החוכב היה אל הברחה המדאה -!םלרוגל יובאו יוא - ץראב זא םיחלפהו ושע אלו - םינש ךשמב החיל תא המדאהמ וצצמ םיחלפה.הידבוע תא סנרפל םה םיחלפה לש השקה םתדובע ףרח,ךכו,עקרקה תא תיבשהל ידכ המואמ םלדנפאהו םיסמ תלטהב הלשממה?"ע הלכאנ הלדה םתאוכת.םחלל ובעב?תאזה ץראב חלפ תויהל ךלי יתפ ימו ההובג תיבלרב - םכשנב ואלצוהש םי?מלוגה םירמוחה ןמ טעמ.הגרדמה לפשב התיה אילה םג היישעתה - םהב אצויכו םיתיז,ישמ תועקפ,ןפג-רמצ ןוגכ - המדאה ןמ םיחלפה.הלד התיה הסבכהה ךא,ץראל-ץוחל םיאציימ ויה םלכרדהו,ץוח תונידמ םע רחס-?ירשק ויה אלו טעמכ יכ ךכל ףיסונ םא תועיגפמ הנכס תקזחב היה ןהב רבעמה םגו תושבושמ ןלה ץראה םינפב הממושו הברח,תרגפמ ץרא ונינפל - םיחתצורו םידדוש

14 תומוחהמ האיציהו ירויפיטנומ השמ.ט?ברשייל ירויפיטנומ לש ותרזע יכרדב שודיחה המ ו םותבו,הנושארל ץראב רקיב 1839 תנשב השמ היה,השדחה םילשוריל דוסיה תא וחינהו,םידוהיה םילשורי יבשות בצמ רופישל ועייסש תואלפומה תויומדה תחא.הלא לש םבצמב הנושארבו שארב בשחתהל התייה הכירצ ץראה ידוהיל הרזע לכו,םילשוריב ורג ץראה ידוהי תיצחממ הלעמל :בתכ ועסמ,הילגנא תורהי ישארמ * de mms. ssa

15 ירלפיטנומ השימ (ירויפיטנומ השמ - ןוכנ.א ךוחמ) תונוסאו ערילוחה,בערה רשאכ,ךרוצה יד "?םיבשותה תא םידקופ,םירחא לוכי דציכ).םייחב ראשנ היה אל םהמ שיא ןכ תמלתשמ םתדובע ןיא רשאכ (בוט םבצמ תויהל שרוקה-ץ רא יקלח לכבו םילשוריב םדדוהלה" אלמליאש,הפוריאב םיבר םישנאמ רתוי םיצורח.םילשורי ןיינבל ךבדנ ףיסוה,הלאה םירוקיבהמ דחא לכבו הב רקיב םימעפ עבש.ץראל אובלמ והוענמ אל,ךרדה ילוטלטו גלפומה וליג.הב ובשיש הלא ןעמל לעפ תובר ךא,שדוקה ץראל ירויפיטנומ הלעה אל - ויחא יפלא תא?עודמו,החלצהכ ירויפיטנומ רידגה המ (ירויפיטנומ השמ // ןובנ.א לש ורפס ךותמ) לע הגרדהב עיפשהל ידיב הלעי יכ,הוקמ ינא."לארשי-ץראל ובושיש וניחא יפלא תוצראל) התע םירגהמ םיבר םידוהי.לארשי..רתוי םתכאלמ חלצת שדוקה-ץראב ךא (תונוש תומדאה דוביעל הרבח,הילגנאל יבוש םע *ה -ץראל הפוריאמ וניחא לש םתבדש דודיעלו ודקפי,החלצהב ייתוינכת ורתכוי םאש ינחוטב" תרזעב רסייא...שדוקה ץרא תא עפשהו רשואה fls GAME

16 -תונכשמ" ןיינב היה ירויפיטנומ לש רתויב לודגה ולעפמ."המדא-תדובעל לארשי-ינב תא ליגרהל ידכ",םידוהי ידי-לע תונכשמ" תא המיקהש הרבחה איה,"תידוהיו ירויפיסנומ השמ סרכ תרבח" םתוח."םיננאש רפסה ךותמ / ןויצ תוביתנ - ץנול) (םילשוריב ידוהיה בושייה תודלותב םיקרפ ןפ רחפמ,ומב זחאהל ריעה יבשוי ובא אל" םדתבה יכ,הליל ידדושו םיבנגמ ומל עלובי םינושארה."הצוחו ריעה :םלוא.םילשורי יבשותל תורידה ועצוה היינבה רמג םע.קרי-ןגל הנטק עקרק תקלח הדעונ תיב לכל רשאכ,םיפסונ םיתב םירשע ונבנ בו.חורה-תנחטו ינש הקיתעה םילשורי תומוחל ץוחמ ונבג דבועיש,ופי דיל סדרפ עטנ ףא,תורענל יעוצקמ רפס-תיב,ליטסקט ירצומל הכאלמ-תיב םילשוריב דסי,וז הבשחמל ןמאנ nan ב.תומוחל ץוחמ התנבנש הנושארה הנוכשה - "םיננאש םגו ריעל ץוחמ ונבנ דשא םינושארה ויה,הלאה ( main ) ריקמ תכלל ריעה יבשוימ הברה ודחפ םויב

17 תונכשמב םיבשותה ינושאר :(!1875 תנשמ) לארשי ץראב םינושארה םימוליצה ןמ.םיננאש."םיתבהב וזחאנ...םידרפס הרשעו םיזנכשא הרשע,םהמ םירשעו.(םיתבב) זחאהל םשפנב זוע וביהרה רשא ואצמנ" רשא דע,ןמז רבע.הב רוגל ומיכסיש ידכ,העובק הבצקה ולבקי דועו,הרידה-רכש םולשתמ םירוטפ ויהי היבשות יכ,ירויפיטנומ עבק,הנוכשה תא בשייל ידכ יבשות ראשל הפיחד הנתנ "םיננאש תונכשמ" תנוכש תיינב םתיב תא תונבלו הקיתעה ריעה יככותמ תאצל,םילשורי.תומוחל ץוחמ ארקת ךכ לע - םהיתונוכש תא ונב דציכו הלא םישנא ויה ימ.ךשמהב to

18 > ii[a7-7 i 1 fi; 5, ;הכזש יפופל pao ותומד יוואשנ הזנוגראה כ תורופת שחייב ןיכ םידוה*ה המולע ינולבו ורכוטי 0 ןנלטנ'ג ילננא הב ותזנ ליטומינבו ידוהזו יפילש והנומא יתקיזו הזכרמו ןיבל תוליהק הפוריא-תרזכ ;זוצראו םזה ןוכינגה כ עיפוה גול ה,ידוהיולדתשלו o תידו האשנ םהוח לש רוכינ ןיב םיעיזסמה 1 הרזעה"ילכקמ 0 תוליעפ םוזביבט ואיבה קתנל ןיב תוליהק -ברעס הבוריא הנושארבו היה ישנירו הא יפוא,ןקתמ אוהו מה חו רדקה יפוריאה רפשל תא דפעמ החרזמה"ידוהי nar המדאהיה רארנה ןיניעב ןורתפכ מל 1 םתובלתש ןנווא םע תומגמ תולי.וקה וירוחאמש,יטידב ד "ברש םייפוריא '3 RM SINA O 2< Fa? HDend? di : Po om / וחווה לפרש םשלה והיהיה 0 והכ 2 Re ma nº Wa,היצפיטנמאה ךא הה ינשד יניגמב ותו זהינ הזוג אלא טפרתמ o 2 toma) Done 5 סיהל לשהירוע סע.לארשי הטיסרבינואה תירבעה םילעוהי הראו יעמ "הרד.ןועבר.תודלותל,לארשי-צרא

19 1872( היסור חמה ןוקוראמ שבארמ סימעפ תפמ זהאקוב 4 > ומור גרוברטפ 6 /. םילשורי,יבצ-ןב קחצודי 20 'טז 3, E - E 5 3) o ba VADE Ding היררסנפלא ]31 תאו סהיתונויער תא וב ולת אלש.העונת וא סרו ךל ןיא רבדל דרחכ גתוא הגיצה היטכודותרואה -- םביל-תולאשמ יימניפ, ךותסו,33 'סס לשו סורפוט לש םהיבתכב םג אלא םעה לש רצויה ונוימדב tpm תודגנתה-כתכ ודגנ.סיפדה.ןויצ-תביח תימואלה העונתה וליאו.ילכלכו יתרבח תפומ היה,הפוריא ןיבש הקיזב לודגה הרשבמ תא וב התאר תידוהיה ינושארמ הרופ רפוס,דראנייד םירפא.ירויפיטנומ תדגזאמ ללכ לש תידדהה תוירחאכו הצופתה ןיבל לוארשי-ירא ינוציק ןפואב וגייתקהש םידדוב תולוק ףא ועמשנ.לארשי הניג ובו - רטפנ ןבדנהש רחאל תוכר םינש-- "סירתס-תלגמ-.היהש.ירויפיטנומ תא םיצירעמה.םיאתפה וא תופירחב לש םתעמשמל רטו הרומחכ הלק הווצינ לע דיפקהש.םשה לש התוברתל ו ברקתנש.םיגוחה ישנא יניעב ;םינברה םשכ Pan...דובכה לכ תא ול התשע ותמכח יכ בשחו ותניב לוקשל עדי אלו.הרקמ יפדלע קר הלעתנו.וורוננמ לע ןעשנ היהו רשיה ןייגההוילכשה שלפב וישעמ תא :וירבדל הב ומ תא ןיבה אל לבא.צפנו בל לכב...דובכ כהוא המכח דמל אל יכ,רהמנ היה העודי הדימבו,וחוכ ומ תודה. ותל "הרדתק- הכו ותריטפל םינש האמו ותדלוה לווצופתבו ץראב סינייצמ ולא ירויפיטנומ השמ רס ילגנא-ידוהיה השק הדנאה קמ.תיבהל סיווק :וטטרשל CON תושבי המכ ינפ-לע םירויפה םיכמטמב ידוסי רקחמ אלל טיח האמה לש םובר םירוציע תופיקמה תועידי םיליכמו -יחאמש תומדה תא תעדה תא חינמ ןכואב רזחשל השק ידינ םויכ ןנידיב יוציכה יפ-לע ךא ירויפיוכנומ לש רתוי בישהל לע תולאשה ייעגונה mau mo Dm.לארשי"צראב ידוהיה בושייה תוחותפתהבו vans םילשוריב תונוכש,ודובכל וספדנ הליהתו חבש ירוכיח לכב טעמכ,תידוהי ידיילה.ותייער סשלע יא ומש לע וארקנ ma לש תובר תואמ :ומע זנב ברקב סידקת-תרשטהתוי.ותנומת.התייה הפוריא-חרזמב ידוהי "תיבלעב. nos סיטעמ.תרכוימ ינתלבו הפולע תיתימאה ותומד ה הלוגהו ץראה י י הל ושחרש הכרעההו הבזחה,סיכפ לא סינפ יכיע רבדל וכז,ויברוק כינ אלש = יתלכי ףוטח ששור אלא ולכיק אל ךכל ועיגהש ולא ףאו סע םיבתכמ ףילההו סיטרופמ סונזכ ךא.דובכ לש םוקמב ה oco MU AN עז היה םאה!תיתרישמה -תוצראב ויחאל ולש עויסהו דסחה ילעפסב ויעינמ ויה.הולו תולאשל תוכוש :ה כ תולעהל וכימי ןב ןוירוטסיהל רתויב השק ה"יכז,רב טישוא תוזמ לת,"ןייצדיבבוח- ידודלע הבכוהש סעו כ ולשכנ עודמ?!הקיצמה םלוע הרבחה ןוקיתל ויתומזוו לכ רמוחה תויברמ!רוטסרופר וא,ונוריטפ רחוואל הנווכב הדימשוה 3 נומ לש ודוס-שיאו כ יכשב תוייצמה הלבתנ רתונש המו DUM תא.תועיבשמ ןניא ומ ולא םרב בר סותסהו.ותיערו?וובורזכה תועידיה ףא.יסשנו (יילח רזעילא) ה וול ייאול ר"ד וריכזמ רואל איצוהו 75: נה יבתכמ וי.ןוירוטס sr ya RENATO, apra ונבה תא רתוי דיע סיכב זכה,תורזומ תורינוסו +ה ךפה שממ לש העידי רדעהבש.איפיא שייכונ שיעדבה הלגמ שירוקמה םיכמסמה ידירש 31

20 היהשהילאר םהידי"לע םיכמתנה תא ואר "םירזה- םידוהיל והוז םג.אסיג ךדואמ.ךא,קוחירהו לוזלזה ןמ הב.ןוכיתה םיה,תוחנ. תמועל "חתופמ. לש ךא - תידדה תוברע וא התייה סע םיטחייב תיתרוסמה הליו לש המוקמ הדימב ובלתשהש,סישנא םיתיעל ואלמ לארשי-תוליהק ךמ וחתפתנש.תושדח תויתרבח ת תא.םיינוגראה תוגהנתהה יסופד היצפיסנמאה תוצראב חתפתהש \טידהה סתייב היכוברעב השחרתנש תורומתה םע,םהמ דבאש המ וא ורמשש לע םהל הוכרעה ושח אופיא ושמיש הכרעהו בועית.הבריקו קוחיר תושגר ;וללה םינכטמה לש סהיחאכ תוידוהידאלה הביבשה ידי-לע ךא - הפוריזא"חרזמ ידוהי לש תדה יגהנמב לוזלו ועיבה ןכל.תושגר ויה תרזמב םהיתא לרוגב ןיינעתהל םועינהש תוביסה םיוהיז ינפמ ששחה םג ךא,הנוסאל םיחא םע תוהדזהה תונושמו תונוש תועצה ועמשנ ךכל המודבד.היכמרג-ידוהיבש תוצראו הפוריא-חרזמ ידוהי יבגל טזיה האמה ךרוא לכל םסינקותמל.םימוד,רבד לש ופוסב המכו הזכרמו. העפשהו דובכ נישהל בשוחמ ץכאמ תויוכזןויוושל.םנמוא.התכז אל הילגנא-ידוהי תליהק may py.םדוקה רודב םמצע סה ויה םתומכש ולא תא סצעב yo הפוריא-ברעמ יליכשמ."ךוניח"רסח- תמועל "ליכשמ, לש יצראזןיבה.עויסה סוחתב םיליעפה DIA Pa תוצרא לש םייינתוברתהו םיילכלכה.םיינידמה םייחב הבורמ דחוכופ לארשי-תוליהק ויה תומדוקה תואמבש דועב.םבשומ תותוברתה םתביבטל םירוהוה תוברקתהל ףיטהש ידוהיה תוברתב ןיטולחל טעמכ ללובתנ רבכש ידוהיה ילכלכה םזיה ידוהיה ימנידמה :םימ.ש לש שדח ןותעהךרוע ובשומ ףרא < ייכיליפה.םייחב בלתשנש גוס.היצפי סניבו וקמ ויהש םידוהיה ירישע לא וא תולודגה תוליחקה יסנרפ לא הרזעל ה :ןדלעב ש Ds ןעמל תולדתשהתולועפ הוושנ סא יד.תיתפרצה וא תינמרגה סע חייה האמה עצמאב ישענש.הקוצמב תוידוהי תוליהק יארהש דועב - טייה האמה עצמאב תווינוד.תולועפ תוליהק"יטנרפו םירישע ירצח"ידוהי. תונויטנ no תנשב גארפ ידוהי לש שוריגה-תריזג תא לטבל הפוריאב תו - + תונק -ברעמ לש תויזגוטרופהו תוידרפסה תוליהקב םידוהיל ךא.תידוהיזאלה הכיב טל םתוברתב סיבורק וי.הפוריא - ויסומינ בו ותונהנתהב ילגנא ןמלטנג,השעמל,היה אוה המוד היה ךכב.תינוגראה רתקיזו ותנומא יפדלע ידוהיו לע רתיו אל ךא תילגנאה הביבסב יהובגה תודמעמה.תידוהיה הליהקל ותוכייש אוהה רודה ינכמ סיברכ.םינוש םיידוהי םינוגראב תירוביצ לש םייתרבחה םייחב לתשהל.הבוזומ תובישח טחיי ליגב."תיתיישעתה הכפהמה. ןדיעב ושחרתנש תויתיישעתהו תוליעפל רטמתהו םיילכלכה רויקוטיעמ שרפ,תיסחי,ריעצ לש ותוחתפתהב הבלתשהו םייחה ימוחת לכ ב תטלחומ תוירחסמה תוורומתבו ינרדומה יטסילטיפקה קשמה הלועפ תוריחמ התנהנ ךא תילכלכה תיליעה תוהפשמל ךייש היה ירויפיטנומ השמ טיח האמה תישארבו חייה האמה ףוטב הילגנאדתודהי לש /6- DM האמה עיצמא דע ילמרופ הימונוטואה pm לש ותורחבווירוענ תונש.תדה-יית לש יסקטה דצה תא ורמש תיילע.הפוריאב םידוהיה ייחב הרומת"ימי ויה ירויפיטנומ הנוכשה תומוח ל 3 וורל ףשתנשידוהיה תומחלמו תיניפרצה הפפהמה.םיייטסיוטולוסבאה םירוטשמה.תוליהקה לש.ןדמעמב יכוציק יונישל ואיבה ששחב ולבקש לנו הנידמה םויקה תא לי תוופולח.םיכהד ושפיחו תורומתה תא ןמ ויה.הדרפה ילב הזב הז םיכורכ הצעמה לש.םיחרזאה תרבח לא.תיבהלתהב ופרטצכ וכימתב םידוהיה ונהנ יח ויה ובש יתרוסמה םויקה רערעת ידמה manda DIV mom תידרח.הדמע השבגתנו הכלה.אסיג ךדיאמו,התו.ןוכיתה יח ןגאו.הפוריא-חרזמ תוצרא תוליהק ךיבל וא היסורפ.תפרצ ךמ :ראב תוליהקהינב לש םתוהדזה עו ה ןיבל םידוהיה ןיב שחייב תורומתה הזכרמו הפוריא-ברעמ תוליהק ןיב ךלוהו לדג קתנל ואיבה רקה לש היי הרימהש.(תיטכודותרוא) טומה םירדגב תיתרוטמה תוברקתה לש.הלחה ךכ.תידוחיה יכרהו היפרע שיכרו הביבסשה תויוברתל םידוהיה : man תא השילחה הביבשה לש םישדחה דושיה-יכרע םע,דנלוה a PTD.רוסמה הקיזה יצלי תילארשו לש ב סיפוט ך כו םי בר ינוע תוליהק ןיב תוכורא סיני וידוהיה\ התויה דוע חייה האמה עצמאב א.תונושה תוצופתב בע הפש לשו תוהז לש קודה רשק הרושק הינמרג- תודה an prio E.תוצראה לכ ב תוליהקה לכ ויה היפלש.היצפיסנמא-סורטה תחייה האמה יהלשב דוע ןילרב יליכשמ ולהה.לשמל ךכ ןילופ-ידוהי לש.םהייח-חרואב םייונישו םינוקית עיצהל ול וכז אלש םיחאה תא ןקתל ןוצר ךותמ תוגוינוטה.הפורוא לש הדואמ - השדח הדמע הספת דהא ףוגמ קלחכ וזל רז.תוברע ; ו. E!. 32

21 .תידוהי"אלה הרבחב הרכהו דמעמ יבטב Manu FRA mm תשלחנ ובש,ןדיעב.המודכו המחלמ,הפגמ,עבט-ןוסא בקע הילאש תבותכל שיאה ךפה,תוצופתה ןיב תידדהה הקיזה ירויפיטנומ?ויחא תבוטל ןבדנה לש ונלועפ יכרד ויה המ םיפסכה ןמ סיבר.תוצופתבו לארשי-צראב םיקקזנל הכימת רכרענש,תונושמו תוכוש תויבגמב ופסאנ ויכמתנל קינעהש יפסכ תרבעהלו תויבגמל זכרמ,הנושארבו שארב.ףסכ רובעב הפונח-ירבד,םצעב,ןיהש,הליפת-ירישב,אופיא אלפ ךיא.םירפס-וספדהב עייס ראשהןיבו,םינוש ומש תא וחיצנהו השקב -יבתכמ וילא ורגיש םירבחמ יפלאש ףא ירויפיטנומ.לארשי"ץראל :הפוריאמ םיפסכ-יתולשמ םיניינעב עויס ושקיבש םייטרפ םיצמאל תובר תובדנ חלש תא ונימ הפוריא-חרזמב "םיללוכ.ש,הדבועה סע הז ריבעמלו ןמאנל תינרותה הלכשהה-רוסח ילגנאה ןמלטנ'גה שודיח ויה אל הזה גוטה ךמ תובדנ.רקיב ןהבש תוליהקה תתוליעפ גוס רשקתמ ןכאו,תיתרוסמה הכימתה יכרד תמועל גהנ לארשי-יראל ויתועסמבו.,םיפטכה-תקולח תכזאלמ ינבמ דחא לכל הנטק הבדנ ישיא ןפואב קלחלו תבשל הכפה םיבורמ םידיתיל םיפסכה תקולח יכ,הנעטה העמשנו תא רתויב בביח ומצע ירויפיטנומ.ךרע-נורסחל הבדנה תא בצמה רופישל וליעויש טילעפמב טעיקשהל שי יכ,ונעסש הרזח.םיינעל תובדנכ םקלחל אלו םיכמתנה לש ילכלכה תואווצ יפסכ ורבעוהו םידבכנ םימוכס םיתיעל וטיבהו הרזעל וקקזנש,"םינכסמ-הו הרזעה ילבקמ.הפוריאמ םהיכמות לע ןומא-רטוחבו דשחב תובורק האמב תידוהיה היפורטנליפה.ויח הבש תיפוריאה הנידמה ןיבל סיעייסמה ןיב רוכינ לש רורב םתוח אופי מ האשנ ט"יה ואבו - הקוצמב סיחאה לש טייחה-חרוא יונישלו ןוקיתל ןמ דרפנ יתלב קלח םמצע ושחשימ לש ןוחטיב תשוחת ךותמ יםירבאה לכ ןישיגרמ.דחא רבאב ןיכמשכ,ןזאצכ ולשמנ םיעייטמה דצמ תועצהב תוכורכ תושדחה תולועפה ויה לארשי- :חסונ תידדה תוירחא תשוחת ךותמ ושענ ריה :טיבקונ םירוערע םעפב םעפ ידמ ועמשנ תונוש תורטמל סדועי לעו וללה םימוכסה תקולח לע.הקדצ-תורטמל nda הנאודאהדוב Di ול Nas Ê 2 =.תא תונשל ויתונויטנו דעסו ךוניח-ילעפמ תמקהבירויפיטנומ.תמזוי התייה,שודיחה ןמ רתוי הברה הב היהש.תוליעפ 33 והשמ תווצמה דרח ידוהי לשו תינאירוטקיווה הפוקתה הפוריא-חרזמב תינורושטמה הרבזוה יגשומב םילזאמו ינשדח םינברה תורמל עמשנו הרומחכ הלק הווצמ לע,תורחואמה ןב ילגנא ןמלטנ'ג לש ףורצה.סצעב,היה,לעפ ןהבש תוליהקב לש רוהב יפוא היצפיסנמאה תוצראל וחמש תוצראב וילח תונשב תוחפל,דיפקה םא ףא ירהש.תנקתמ תוליעפ וירבחמ רתוי הברה תוינרמשה ויתודמעבו תינודה ותוקבדב ותוליעפ האשנ ןכ-יפ-לע"ףא ךא,עוישהו דטחה תוליעפל לש שדחה רודל ךייש היה ירויפיטנומ השמ ףא ךייטצה.םנמוא.ט"יה האמה ינב םידוהיה םיפורטנליפה 8, RED Di; ו ia לנפמ הזסורב םידרחה וששח ידכב אל.הקירפא-ןופצבו םידגב שובל ךא,תווצמ-רמוש ידוהי השעיש סשורה ךייש.היה ירויפיטנומ ךא.תויליכשמ"תוירטינמוה תודמע לשו.יתפרצ-ידוהיה יזאנידמה,הימרכ ףלודא לש םרודל גישי היטורבש,ךכל וביל תמושת תא ריעהל וסינשומע ינבמ תגצהב רשאמ דחוש תועצמאב ויחא תכוטל רתוי הברה הרהצה גישה ןאטלוסה ןמש דועב,תוסה-ינבכ םידוה המכויה.תוליהקב סידוהיה ייח לע ישממ העפשה"הו ךאטלוטה ןמ שקבל תנמזלע 1863 תנשב וקורמב ר ינתרוס מה םדמעמ תא ךכב רעריע ויניתנ לש םדמעמב רופיש םיעצמאב םהילע עיפשהל השינו,ילקידר יוניש הנועטה הרז.סתרטממ ךפיהה תא גוובורק םותיעל וגישהש.םייטמולפיד לא םייפוריא םיינידמ תונויער לש םמשב אב ירויפיטנומ הצובק וא סתוסחל ןותנ יתד טועימ סידוהיב וארש,ם ןיטולחל הרז התייה,חרזמה-תוצרא ידוהי לש םדמעמ.הירוס וא הינמור,וקורמ,הישור ידוהי ואצמנ הבש הביבטל תתולודגה תומצעמה תחאיניתנל ןיוקולחל וטעמכ תויוכז-הווש תא רפשל יפוריאה רדסה לש וחוכב ןימאמו הפוריאב קילגנא"ידוהי לש ומלוע-תשיפת לכ,ךכל רבעמ.חלוגמ ןקזב ותויהב וחיכוי אלה,ןקז ילב אוה הז לכ סעו ומע דעב שפנ םג םימש אריו קידצ תויהל רשפאבש סישפוחה הנהו,סישפוחה סע םידרחה תמחלמ ימי ימיה תריסמב רשוי ץילמ,ותנופאב קידצ שיא עיפוישכ :ירהש,לארשיהיכומא-ימולש לע,םייפורוא TR ימואלניבה חוכב וארש,ינמרג-ידוהיה יאקנבה,רדרכיילב.תירקיעה ךרדה תא היצפיסנמאה"ןורקעבו םהיתונידמ לש.חרזמב "םינכסמה טיחאה. לש םנוקיתל

22 Eno4 eba תרטע יטנומ ויפ לרדנ ודא מיגטודו ריטעמהתירשה ה ל הז tar en mimada הזה התא לכרשוה lasemos TO iam nbpon & ש ונתרות.השודקה,עמשמ ינב הרבחה התואש שקיב ןקתל והיז ותוא םע,תידוהי סישי אנ סוקמ ונירבדל רשא ונצעי ותוא +פל ונתעידי לבל סורגי היהיש סח הלילחו טוריה תדל לע ןכ םיליפמ ונא ונינונחת ינפל,רשהוננודא סשה ורמשי,וליצזו ןעי יכ שרודלוהונעדי סויק קוזיחו תד ודמלי תופש :הכאלמו. תינדמלה לארשי-%ראב ימיב ורוקיב לש ירויפיטנומ םש תנשב,1849 וביגהשכ לע ונויסנ דשייל םהל,רפס-תיב ובש אובמ דקפימל ידוהי,םערפש ילוי 1849 המדא"תדובש הכאלמו ןורתפכ הקוצמל שררהל םיששדתנעוהרזלנ ] 5 לאו ןו\ בייחתנ.רלעהמחורבל,םי--ריכתלכיהתברעכודזהדאידע ונילערש בורו להקה ששודקה ורב קשודקהריעהמ שעכסאכראשכאלו רדםידורמםיינעםהנ הראופמה םוקמ הגהמ הניכש תואזל <לע aaa Da הוצמה.תאזה ER ךלמ לארשי תוצמהגוימר תזוזה בזודרכו רתניבמ שישהד'מע דרלןכ*ותכ*מסהב, הבדהכ םלועלהלבמה ריבא ם'יח כה לואש ה ב ינמלע e con, : ps ; eo vp קו ןה Bray po ; non Dor dx, jo 5% 60= טס טס טס כו. va jm em a לה רועסמ ונתן [הכהסהרכא דור טס סהרכא ידאבע טקנאו כובש so pio ao jon mn vo O vo םייח< ןיה ראשהו וראשנ כעה: טס םערפש בבות ל ועגגתותוכז t E A תה ה 2 "ão(37 תומגמ,תוינרדומ-תויליכשמ ןתואש וחד לכמ.לכו ךכ היה םילשוריב ךרואל םיעבראכ ותוליעפ-תונש לש,ירויפיטנומ טייחה-חרוא ידוהיה יתרושמה תועצמאב םילעפמ.םיילכלכ תיברמ תוליעפה תאוה הדקמתה,לארשי"צראב הבש רקיב תוליעפל -ךךלדתשה- הרבחב תידוהיה והיצפיטנמא-םרטב ךא ןבדנה,היה,השעמל טופיט שדח ןיטולחל לש "ןלרתש- ןעמל תוליהק םידיחיו ועגפנש לווע-ישעממ יוכידמו לש תולשממ לשו.םיטילש תוברעתה וז,התייה םסנמוא ךשמה,הארג יכ סוחתה ובש הכו סלוע-סשלירויפיטנומ ברקב לארשי-תוליהק הלוגב היה ותוכרעתה רושימכ םידה יושמו ודחה השרדב הבש שמלפתה טע וינועיט םייליכשמה לש סהל.,ורזוע רזעילא,יולה תונשל תא תוסנרפה תולבוקמה הכא\למל.המדאה"תדובעלו בישה דיגמה לש,הנליו 'ר המלש ךא ךכ םג והולביק יגיהנמ תודהי הפוריא-חרזמ העשב עסנש לדתשהל םניינעב ינפל ראצה יאלוקינ.ןושארה רשאכ ףיטה הבהאב ףאו ודגנתה המכל םהמ נתב תואנקבותופי -יתלב.תרשפתמ םדאכ בלתשנש הרבחב תילגנאה לביקו תא תא תבהא לארשי-ארא לש השמ ירויפיטנומ התנקה ול םלוע-םש המכב םירתא םילשוריב הצוחמו.הל ךא ןיא םלעתהל ןמ )" , , 1839 )1827 DS pay on Dyson may לארשי-<ראש התייה סוחתב.ותלשממ ךא םג םתבוגת לש בושייה-ינב אל המאת תא ויתונווכ לש.ןבדנה ויה םהב.םבשומ-ירעל ותדוקפב ךרענ ץראב ברקבןיסולכוא-דקפימ סידוהיה ףסאנו רמוח הבורמ לע בצמ תומדאה.תויאלקחה ןויער עצוהש סידוהיל לכב הפוריא-תוצרא ידי-לע םהירקבמ הלכשהה"תעונתמ תיפוריאה ץמואו ידי-לע ינושאר -תעונת קוסיעה ;תואלקחב.רפכב תונשב סיעבראה םישימחהו הסינ ןכדנה דסייל תודסומ,הדבועה יבשויש ץראה אל הדובעהו תיאלקחה השעת לעופב ידי-לע םיירפכה םיברעה תחגשהב הרשע םישנא ןמ ללוכה ימלשוריה ובשיש עבק שרדמה לודגה סחנמ ןויצ לכ שימיה תושעלו םירומשמ דומעל תולילב שרדמה-תיבב.לודגה םהיתוסנרפב לש לכ ידימלתה םימכח עדויש דומלל ת"פג,ארמג),טיקסופ (תופסות ובשי לע הרותה לעו הדובעה תיבב תעצה 'ר יכדרמ,ףרוצ ויבא לש דסיימ,הווקת-חתפ לאוי,ןומולס עירויפיטנומל ו ולביקש תא,ןויערה ךא והוניבה העצהכ םייקל תא םידמולה-תורובח סירעב לע תדובע סיחלפה.םיברעה יפל תוינכותה תולודגה וללה אל ואצי לא לעופה סושמ רסוח הלועפה"ףותיש דצמ טילשה ירצמה דמחומ הלע הלכשהה.תידוהיה רקיבשכ לארשי-צראב תכשב,1839 עיצה יבשויל תוליהקה תינכות םויקל דוביעמ תועקרק תוכומסה לושכמ טתובלתשהל םלועב.יפוריאה תופורתה עיצהש םירזענל ודי-לע ויה רבעמה המדאה-תדובעל הכאלמלו - םייתרבחה pon PDP.הפוריא-תרזמב לארשייצראבו ירטפיטנומ האר םיילכלכהו תצפהל הכאלמה ףאו שכר סדרפ דויל ופי םשל JN תעפשה ולא לעופב לע קוסיעה po,העדה יכ תואלקחה הכאלמהו ןה תונורתפה םימיאתמה ןוקיתל.בושייה תלקהלו םיילכלכה לארשי"צראב התייה השולק.רתויב דוע ב ןורחאה לארשייצראב תנשב 1875 עימשה ירויפיטנומ תא caso.לארשי-ץרא םירבסה.סינוש ונתינ.ךולשכל תונויסנ ימינפ סהלשמ אלו וקקזנ תכרעמל םיגשומ םייפוריא. םשל.יסנוקית וביטיה אטבל תא( ינב הרבחה תיתרוטמה לשו ךוניח-רסוח -- וליאו טיחאה. יסינכטמה,וללה םא הנליווב אטילבש וא.םילשוריב ואר םמצע ילעבכ ףקות תיתרוסמה - אוה אב םהילא סשב יומיד ילילש לש היווהה.תיתרוסמה ןותמ לככ,היהיש בצמכ,תונכטמ לש תונלכב לש ילעפמ ךוניתה הכאלמהו הסינש סייקל ץוענ היה םיטחייב ןיב פורטנליפה יפוריאה ןיבל ויכמתנ ןמ הרבחה,ןקתלו ירהש ירויפיטנומ היה רט תורמל רובעל.תינכותמ תינכותל אלו דימתה ;ויתומזויב םירחא,ונעט ותדמעיכ תינרשפה יפלכ הגהנהה תיתדה השילחה תא היצטוויטקודורפה לש פורטנליפה קלגנא-ידוהיה שי וטילבהש תא רשוח תויבקעה ןייפיאש תא רשא.שיזאה רהימ ירמוחה לש לךוהי ERA NE [ שיאה Jo 3[ ne,סינברה העבוהשכו תודגנתה יהשלכ סדיצמ דחאל וישעממ - רהימ רזחו.וב ךא,רשפא שרושש ירקיע טועימל םתעפשה novo «and 34

23 35 99 תשרופמ החטבה ובו.בתכמ דלונ תאזה השיגפה ןמ.הילגנאב תוליעפה ףא,םנמוא.םידוהיה וזניתנ לע ןגהל האשה לש סרפ-ידוהי תרזעל םיתעל ןכש,שממ לש תוריפ ואשנ אל -- הינמור-ידוהי ןעמל רפשל תונכב ןווכתה סא וליפא -- טילשה די הרצק תובורק רשא.םיימוקמה תוחוכה לע רבגנוהל - םידוהיה דמעמ תא.ךכמ הרתי.םתונכשב סירגה םידוהיה בצמ תא לעופב ועבק התייה ףא יברעמ םרוג םעטמ םידוהיה ןעמל תוברעתה רתוי הלודג תוניוע הררועש ןוויכ.םבצמ תא.ערהל היושע שאר לקהל ןיא ןכדופ-לע-ףא.םיימוקמה תוחוכה ברקב ותוגהנתהב בורק היהש*,ירויפיטנומ לש ויצמאמב בר ךרע טחיי אוה.ונמז-ןב יפוריא טמולפידל ויתוכילהבו היצילימ תדיחי לש םידמ - ולש דרשה-שובללו יטקטה דצל אבצ תשולפ ינפמ ששחה ימיב.הדסונש,תינשמ הגרדממ ולש תוריבאה טלש.האמה.תישארב הילגנאל ןוילופנ רזה תינאירוטקיווה תילגנאה הרבחב םהל הכזש סידוביכהו סלוכ םהגניקב ןומראב ןידדא-רצאנ האשהו 88 -ה ןב ןבדנה רשגפנשכ,האישל העיגה וא.תוליעפ.יטירבה צוחה-דרשמ תורזוח תושקב ידי-לעו.תאזה הכלממה יטילש לא תורגיא חולשמ ידי-לע סיעבראה תונש עצמאמ רבכ ירויפיטנומ לעפ,תניוע תיעיש-תי :לטומ הביבסב םתד לע ופדרנש,סרפ-ידוהי ןעמל.הליעוה אל ותוברעתה ךא - דלישטור לנויל םג השע ותומכו - צוחה-דרשמל הנפ ירויפיטנומ.ןיפ טמיי'ג,ימלשוריה לוטנוקה לש יוקל להנימ לשב םהמ הלטינש תיטירבה תוטחה םהל רזחותש היהש רבד - העפשהו דובכ גישהל בשוחמ תולדתשההו וקורמל עסמה ( amo לא MD o Nona 7- הפוקתה לש תיתרבחה םיכרעה-תכרעמב רתויב לבוקמ ותוליעפ תרגטמב םימוצע תונורתי ול וקינעה ולא לכ ךא וידמב שובל 1846 תנשב היטורב עיפוהשכ.תינלדתשה,הזבנה ידוהיה דוע היה אל,ןוטלשה-ישיא ינפב םירדוהמה ינב.ותומכ טידמ-ישבול תרבח ךותב סידמב ןמלטנג אלא ךכמ ובאשו,םידמהול וקינעהש סוצעה חוכב בטיה ושח ומע ןיעכו הוואג נושוחת המצועה תא אטבל ביטיה,קיד ריאמ קיזייא,הנליו יליכשממ ןהו םיטילש ינפב ןלדתשכ ןה.שובלה ירויפיטנומל קינעהש :הקוצמבש ויחאל הוואג רוקמכ ותוליעפמ.האצותכ לעופב בטוה אל סידוהיה בצמו לע לודג העפשה"חוכ םירש לאו סילשומ לא תונפל ותלוכיבו המגוד היה אוה.סרפ וא הינמור,היטור-ידוהי לש טתעדות שיאה לש ותעפוה םצעב היה,יטירבה ץוחה-דרשמב ףיציק יבשחמ םינשרדו םינבר יניעב ןה שפתנ הזכש רותבו,היצפיסנמזאה-רותב.הפוריאב םידוהיה יגשיהל תילאידיא תאו ירויפיטנומ תא רשיקש,יעלקלא יח הדוהי ברה ומכ,ללוש םיטילשה ותוא וכילוה םא םגיכ,קפס אופיא ןוא " ןהו ולש הלואגה-יבושיחב דלישטור הלכשהה.תויושע המכ דע ונממ ודמלש,הפוריא-חרזמ.םידוהיה סע ביטיהל היצפיסנמאהו ידגב שובל סעה לא ץוחב הארתה תירישע העשבו ןבל בהז תופתכ סע בהזב סיבוטח םימודא ותראפת,סעה ונימאה אל ;תומחלמ שיאכ ושאר לע הססונתה הנעיה תוצונב הראופמ העושי עבוכו,וכרי לע ברח (6...) םתא עעורתה רשא קידצה השמ שיאה אוה הז יכ ורוא ןרקו.ברק םויב תומחלמ שיאכ הנתשהוינפ זוע.תורחבו הרובג חור חוכ הטע דסח הטעמ תחת יכ סעה ואריו.ןוחצנה רתכב רתכומה ליכשמ רוביגכ.וילא תשגמ דחא."הלואגד אתלחתא. לש ( iso יליכשמ ya mon PDR MD von ולע דמחומ,םירצמ טילש םע השיגפבירויפיטנומ יברעמה םזילאירפמיאה תמצוע רירוחאמש,יפוריא סע ההדזה,תידוהי-אלה הרבחב הרכהלו דמעמל הכזש ידוהי הגיצנכ ומצע שחו םייתרבחהוםיינידמה היכרע םעוותנידמ לנפל ספרתהל ךירצ היה אל ירויפיטנומ.לעפ ןהבש תוצראב םילכב לעפ אלא - םייתרוסמה "םינלדתשה. וינפל ושעש תומכ - הנידמ-ישיא סע ונורטפ ירשק תא לצנלוא םיטילשה לנפב.עיפוה,תולשממ-ישארל םיריכזת חלש :םיינרדומ,תוכ-תבר המצעמ לש החוכ וירוחאמש,יטירב ןיתנכ םיטילש חורב םינועיט עימשהו הנק ידוהיה םלועב לודגה ומוסרפ תא.הקוצמה-תוצראב ףתיש זא.1840 תנשב קשמד-תלילע ימיב ותוליעפ תוכזב תא הנויפיא םתוליעפש,םידוהי טידבכנ תרוש םע הלועפ ףלודא,יתפרציידוהיה יאנידמה :היצפיסנמאה תפוקת.דלישטור.תחפשמ ינבו קנומ המלש דמולמה,הימרכ רתעת סא תחנ עבשי תוכרתה םלוע לכ יכו,ךתלעמ דוה לא תונפומ הלוכ הפוריאיניע יכ. :אבה טפשמב,רתייה ןיב,ירויפיטנומ שמתשה,ילע דמחומ,םירצמ טילש ינפל רתעפוהב ולש -תויפוריא-ל קהבומ יוטיב התייה וז ןושל."ונתניחתל סיחאה לא סחייב ומוקמ תאו רדמעמ תא ותשיפתלו היה ירויפיטנומ.הפוריא-תולובגל צוחמש םיפדרינה ולש החירפה-תפוקתב יברעמה םזילאירפמיאה רצ גישהו תיממתועה הירפמיאה תתריבב רתויב הלודגה לש ותמצוע וירוחאמש,יפוריא םדא תרזמה-תוצראב העפשהה תלעב המצעמה גיצנכ לבקתנ.קשמד-תלילעל דקומל ןבדנה ךפה ךליאו וז הנשמ :.םדה"תולילע דגנ ירסיק לכב סיפדרנ םידוהי ןעמל ברעתהל תוקסופ-יתלב תוינפ לש - ברעתה םיעבשה תונשל סיעבראהתונש ןיב.הלוגה-יבחר,היזורגב,וקורמב,טרפב.הילטיאב סידוהי ןעמל - םיעוראה םוקמ לא תועטמ ףא וא םיבתכמ,םיריכזת תועצמאב תפצהידוהי וילא ונפ.לשמל.ךכ.לארשיזצראבו הינמורב תנמ"לע הינטירבב םנעמל לעפו יכ.1863 תנשב הירבטו רשקב םירצמב היהש רחאל.1840 ויתסב אטשוקל אבשכ E direito

24 תנוכת "רבעמה-תומד- לש ירויפיטנומ איה הרשפיאש םימרזל םינוש םירתוסו הרבחב תידוהיה ונמזב תולתיהל םידלישטורה-תיב ןחלופבו -יתדה.היצפיסנמאה ךא יאדווב היה ינשדחה יניגמבש הרבחה,תיתרוסמה התוזאש שקיב ןקתל ילב עוגפל,םינברב הכלהב תרוסמ ןיבל.שודיח ןיב רומיש ןיבל.ןוקית אוה,היה,ילוא ינרמשה ןיבמ םיפורטנליפה סיפוריא-ברעמה רודב ךרוא ןתסירפוויתונש תיפרגואיגה לש ויתולועפ וכפה ותוא תומדל רבעמ,ןמזב יפואב רוזיאבו ןיב חרזמ ןיבל,ברעמ ןיב.תיתרוסמה ונישש ןהינפ יהלשב האמה,חייה ןיבל תוליעפה השדחה לש סינוגראה תיצחמב היינשה האמה'לש.טיה ןהישעמב לש תורבחה.תושדחה ירויפיטנומ שמיש אופיא ךשמ תורשע םינש רשק-תילוח ןיב תוכרעמ עויסה הקיזהו היצויוויטקודורפהו תוברעתהו ןעמל םידוהיה -תוצראב.הקוצמה םהיתולועפ לש םיפורטנליפה םידוהיה ובלתשנ (סנאילא),תפרצב שיאו'ג-ולגנאה. "ןשייאיסוסא הינטירבב "ץנאילא-הו הניווב ולטנ לע ןמצע תומישמ ימוחתב ךוניחה,תיזכרמהו אלמל ןתוא תויצקנופ הסינש ירויפיטנומ זאלמל דוע תונשמ םישולשה לש.האמה תרבח לכ. לארשי "םירבח תונשב םיששה םיעבשהו לש האמה טייה ולחה םינוגרא םיידוה*,םיינרדומ ודסונש תוצראב הפוריא תיברעמה הביח הכרעהו,ויפלכ ואבש ידיל יוטיב תוגיגחב לגרל ולבוי האמה תנשב.1888 ואר וב תבותכ,םהיתוינכותל הרבחבו תילגנאה סוקמ דבכנ.רתויב השמ ירויפיטנומ אל ררוע תובוגת,תומוד ךופהנ אוה - יזוח תונויזח ונימאהש,םירצונ,לארשי-תלואגב תוימשיטנאה תינרדומה אלימ תיבל דלישטור וילעפמלו ןעמל ללכ לארשי התייה.הפוריאב הביא הלודג דצמ הביבסה תידוהי-אלה יפלכ דלישטור. ךלמ דלישטור התכז ףא איה םשל המוד תרשקמכ ןיב הפוריא ןיבל תודהיה.הקוצמה-תוצראב ךא דצב הצרעהה הלודגה סידהה ררועש םצע השעמה ילעב ךרע לודג.תוחתפתהב העדותה תיצוביקה לש תוצופת לארשי תעב.השדחה.תחפשמ.טייה יפ-לע"ףא םיברש וילעפממ אל וכז,החלצהל ףאו ותוליעפ תינלדתשה התייה תוריפ-תטעומ לש,שממ ויה )1860( ךישמה ירופיטנומ וישעמב תא הקאה,תילארשי"ללכה הרערעתנש הדימב הבורמ תישארב האמה רודב םדקש םתורצוויהל לש םינוגראה םיידוהיה סיימואל-לעה,םישדחה םשארבו תרבח לכ. לארשי "םירבח אוה אל היה רוטמרופר ינוציק לש הרבחה תידוהיה,תיתרוטמה אלא *ןרמש. יגשומב תודהי,הפוריא-ברעמ םידוהיל,(ראב ךא טילבהירויפיטנומ תא ויעגמ םע בושייה ךפהו דקומ םירשקל ןיב ראה ןיבל.תוצופתה PE ]בל תוואלה תינרומה ןיב צפחש "ןקתל. תא סידוהיה :אוה-ובצמל חרזא ןמאנ,הנידמל רמושה תונדפקב לע קלחה ינחלופ-יסקטה תשרומב.תודהיה NOT "םידוהיה ששחו וחוכמ ילכלכה.ינידמהו התחימצב לש PA PA ותומדב תוארלו וב דחא.."םהלשמ תוימואלה תידוהיה.תינרדומה השבגתהש יהלשב האמה,ט"יה הנייטצה הנוכתב,ופרטצנש ופוסב לש,רבד היביכרמל לש העדותה.תימואלה.השדחה תוימואלל,השדחה ךא ןיא,קפס,ותומדש יפכ הבצועש תעדותב ינב הצופתה,תידוהיה התייה דחא םייוליגה המוד -- םג הב ולכי םימרז םינוש םידגונמו תוארל יוטיב סבל-ישתרל.םהיתופקשהלו ירויפיטנומ אל היה ךייש המב היה אופיא השמ ירויפיטנומ המוד םיפורטנליפל סירחאה ינב האמה טייה - המבו לדבנ?סהמ חול ןורכז הסינכב תנוכשל השמ-להא,םילשוריב הדסונש י"ע ןרק. תרכזמ רשה השמ "ירויפיטנומ.הדוחייב םג תחפשמ דלישטור התייה תברועמ עויסב ותקיז לארשי"ץראל ןדיעב היצפיסנמאה התייה.תטלוב רימה התוא תויחישמ-ב."תינוליח ןימאה הלואגב המלשה היגשומב םיידוהיה םילתרוסמה אלו רופישל םדמעמ לש.סידוהיה ךא,הארנ יכ אלש םםתומכ ילקנרפ - ןימאה היצפיטנמאב וחוכבו לש קוחה איבהל ירויפיטנומ -,רדרכיילבכ טרבלא ןהכ גיבדולו יטסוגוא תויטסיוויטקודורפ-תויליכשמה ונייפיאש םיבר.הילעפממ ונוצר ינפמ.סנוצר הדמע וז המעמיע ןיטולחל תא תומגמה,הכלההירומ היה הנוש בורמ םיליעפה ימוחתב,עויטה דסחה התייה ול לכ הלכשה תידוהי לש.שממ וסחייב לא,םינברה,תווצמה-םויקב תוחפל תונשמ םישולשה,ךליאו ףא אלש המד,םישיאל ומכ ינב תחפשמ דלישטור,היפנעל 36 TERRA RA Es EmEE תועדברךרבנ לכמו טההתונשה,,םימועגכ ןורגול אעי קקכ חשמ תרכז 5 Es. בזדכ רתלע םינטכ.רכשו.זורשראמ החלצהו רזבכו rata Deo Ber re rem RITO םהמ ותוקבדב.תיתדה ירויפיטנומ ןיגפה תא ותדפקה ותובלתשהב םע הביבסה תיתרבחה.תידוהי-אלה ךא לדבנ NIM ךוניחהו סיעינממ :םייפורטנליפ אוה רס םתורמל לטיבו

25 Quarente anos mais tarde um dos netos de israel Back, O Dr. Eleezar Rokeah. retomou os projetos de seu avô e de seu tio e instalou umê colônia judia em Gihuma É da colonização de Rosh-Pinah. alguns anos es do tio e \ 5 glacio Pashã as terras 08 Har Mirton. com à did de Dierimath, para nização, lavrendo a terra com arados de ferro. plemanoo árvores ando gado selecionado. Em 1838, em uma de suas) numerosas Via = Palestina. o filantropo judeu inglês, Momefore, visitou à cas Back, é ouviu do pai os projetos sobre a colonização de s, porém, os eoípeios foram obrig palestina, que retornaram às/mãos dos turcos. A tamília Back 1ambém for obrigada a abandonar a colônia, indo instalar-se em Jerusalém, onde cônstruiu 2 sinsgoga Tiferet Israel. a pera & insialação de d Aly concordou. Fouco abandonar & Siria à 0 que fizesse reviver à região. um ato de gratidão por artigo Dave em , O PRIMEIRA 5 COLONIZAÇÃO NT SECULO XIX ter Back, (que também era médico, embora não cobrasse polas consultas) curado 'o general de uma doeriça rebelde. Back e seu filho Nissan iniciaram ali sai o de colo soda & região por imigrantes: judeus. Monteiiore, entusiasmado, dirh ciu se ao governador do Egito, Mehamed Ah tou é cessão, por periodo de ce; úuzentas com colonos judeus. anos, de terra necess: egitor de livros sacras: Israel ae Berdischov, Róssia, Em דפאדכזועה סטרוסההפ

26 נ A FAMÍLIA. Woisés NMontefiore pertencia a uma família sefaradita que se estabeleceu na Inglaterra em meados do século XVIII. A família provi- fa nha de Pesaro e viveu em Ancona e em Livorno, onde nasceu o avô de ' Sir Moisés.. O primeiro documento existente da família é uma "parochet" (cortina da Arca Sagrada), de seda vermelha com um rico bordado feito ' em 1620 por Rachel Olivetti em honra de seu esnoso Iehuda Montefiore., à. Considerou um grande privilégio pessoal ter podido obter este antigo ה י e histórico "parochet", entregando-o à Sinagoga Italiana de Jerusalém, onde está guardado e é utilizado somente em ocasiões muito especiais.. Quarenta anos após o estabelecimento dos Nontefiore em Londres, os pais de Sir Koisés foram a Livorno por motivos comerciais e familiares e ali nasceu Moisés em 1784, o primeiro dos três filhos e cinco filhas de Joseph Elias Montefiore e Rachel Lombroso de Mattos Vocatta. SÓLIDO BANQUEIRO. + Moisês lhontefiore recebeu uma boa educação judaica no seio de sua família, uma das mais imbortantes da comunidade sefaradita 8 Londres. Foi agente da Bolsa de Londres, sendo logo um de seus funda dores ( e presidente até sua morte) da Imperial Continental Gas Association e = Alliance Assurance Company, consideradas ambas em sua Sm poca como pioneiras e audazes empresas comerciais Nontefiore esteve associado a grandes empresas financeiras, somado no fato de ser cunhado de Nathan Neyer Rothschild, o mis inte ligente e exitoso dos conhecidos cinco irmãos Rothschild. A consxão * familiar com os Rothschild foi estabelecida através do casamento Moisés Kontefiore com Iehudit Cohen, filha de Levy Baronet Cohen, cuja irmã estava casada com Rothscenild.

27 O casamento com uma jovem ashkenazita necessitava do consen timento dos grandes da comunidade sefaradita de Londres: o problema * de "mizug galuiot" não é, pelo visto, próprio da Israel contemporânea tendo constituído já então um sério problema. Uma decisão vital foi tomada pormontefiore- com o consenti mento de sua esposa e abnegada companheira- quando à idade de quarenta anos retirou-se dos negócios para dedicar-se inteiramente ao trabalho social e comunal. A partir desse momento dedicou todas as suas enrgias a serviço do judaísmo: ele e sua esposa inverteram nessa tarefa social para seu povo todo seu amor e carinho já que o Céu não os abençoou com descendência. O AXOR POR SION Em 1827, três anos depois de retirar-se de suas atividades '! comerciais, Nontefiore começa, acompanhado de sua esposa, sua conexão prática com a terra de Israel. Esta conexão s> prolongou durante ses - senta anos, até sua morte em 1885, com a idade de cem anos e nove 8 - ses. Hoje em dia, na época em que as distâncias já não são medidas em quilômetros senão em dólares e que Israel se encontra a poucas horas! de vôo de qualsuer ponto da Terra- é difícil imaginar a primeira via gem dos Nontefiore a Jerusalém. Os Montefiore deixaram Lonãres em 1º de maio de 1827 e retor naram em 28 de fevereiro de 1828, Passaram dez meses completos em viagem para visitar somente durante uma semana a Terra Santa; piratas, ' pragas, enfermidades, batalhas e suerras ( a batalha de Navarino estalôu em outubro de 1827) se interpuseram no caminho do piedoso e valente par. Para ilustrar as dificuldades daqueles dias, mencionarei o fato de que tiveram que alugar um navio especial de Malta a Alexandria * para transportá-los e a seus serventes e equipe, pagando quinhentus e cingdenta libros, soma fabulosa para aqueles tempos. Seguiram-se outras seis viagens à Terra Santa a esta primeiras A segunda realizou-se e, 1838, quando Montefiore concebeu suas ' grandes esperanças e projetos com respeito à Terra de Israel, expondo-

28 DraneAR -os da seguinte maneira: "Estou seguro que se o plano elaborado resultar exitoso, significará o começo da felicidade e abundância na Terra Santa. Solicitarei a Nohamed Ali a concessão de terras por cinnflenta a nos; umas cem a duzentas aldeias, baixo o pagamento de um arrendamento maior em dez a vinte por cento do valor real, que pagarei anualmente! em efetivo a Alexandria. Asseguraremo-nos que durante todo este periodo as aldeias serão liberadas do pagamento de impostos de toda indole ao Pashá ou aos governadores de distritos e se concordará com o direito de livre comércio dos produtos agrícolas com os diversos países do mundo. Quando receber esta permissão, com aajuda de Deus, regressarei 3 Inglaterra e fundarei uma companhia para o cultivo das terras e para estimular nossos irmaos da Europa a retornar à Terra de Israel. Nuitos judeus emigram agora para a Austrália, Canadá, ete, mas na Terra de Is +tael encontrarão maiores possibilidades de êxito. Acharão ali poços de água já cavados, oliveiras e vinhedos e uma terra que não requerirá ex cessivos cuidados. Anseio por materializar o retorno de meus compatrio tas à sua pátria, Estou persuadido de que ali serão felizes e poderão cumprir com as exigências da religião, coisa que é impossível na Europa - Na sua viagem de regresso no ano de 1839, Montefiore visitou Mohamed Ali, o monarea egípcio, que se comprometeu a prestar certa aju da à coloniz:ção judaica na Terra de Israel. Nontefiore sugeriu o esta pelecimento do "Joint Stock Nank" com um capital de um milhão de libras esterlinas, com sucursais no Egito, Líbano, Síria e Palestina. Este ' plano precedeu em sessenta anos os planos de Herzel de estabelecer 0 Banco de Colonização em 1899, com um capital inicial de dois milhoes * de libras esterlinas. O caso de Damasco de 1840 pôs fim a esse plano grandioso, ain da que a conexão com Mohamed Ali e a família real se mantivesse todavia durante um longo tempo. O herdeiro ao trono egípeio havia sido hóspede de Sir Moisés e Lady Iehudit eu Ramsgate e o jovem principe Toussoun * Pashá esteve sob a tutela dos Nontefiore durante o período de seus estudos na Inglaterras

29 \ - - As visitas posteriores dos Montefiore a Israel tiveram lugar nos anos de 1848, 1855 e 1857, É imossível descrever detalhadamente! todos os esforços e planos dos Nontefiore para o fomento de várias ati vidades em benefício dos indeus de Israel. Somente mencionarei qne o! primeiro Fundo Americano Pró Eretz Israel, o "North American Relief So ciety for the Indigents Jews of Jerusalem", estabelecido em 1854, reme 7 tia seus fundos através A primeira contribuição americana a favor de Israel foi lega da por Iehuda Touro de New Orleans, que legou em 1859 cingitenta mil 6 lares, Esta contribuição constituiu mais tarde o capital para a cons - trução do primeiro bairro da nova Jerusalém. Yontefiore desejava estabelecer um hospital moderno em Jerusalém, mas o projeto não foi materializado senão pelos Rothschild vor intermédio de Albert Cohen. Este hospital foi o que mais tarde se converteria no Centro Médico Hadassa de Ein Karem, Quando o plano do hospital foi rechaçado, Montefiore decidiu dedicar o legado de Iehuda Touro à construção das primeiras vivendas! nos extra-muros da cidade velha de Jerusalém. O bairro denominado "mish kanot Shaananim" foi fundado em 1860 com a participação ativa de Sir! Montefiore em honra do qual foi logo denominado "Iemin Moshé", Em 1875 escreve Wontefiore em sen diário: "Bendita seja a memória de Kr. Touro, cujo legado custou-me cinco mil libras", Em uma nota de seu diário, depois de sua visita a Jerusalém! em 1866 descreveu sua satisfação pela criação do bairo "Wishkanot Shaananim" nos seguintes termos: " Durante o primeiro e segundo dia de Pes sach visitei as Casas aos Necessitados de Touro" e me satisfiz em comprovar que seus residentes viviam contentes dos benefícios que lhes o- fertamos. Estas casas estão situadas na parte mais sã dos subúrbios de Jerusalém, Uma atenção escruvolosa é dirigida à ordem e à limpeza; os" + habitantes vêem-se felizes e alegres, dedicando parte do tempo às orações e estudos religiosos, sem descuidar das atividades cotidianas". Em 1875, quando contava com noventa e um anos de ".. x.. idade, empreendeu sua sétima e última visita à Palestina. As impres - sões estão em seu livro "Quarenta dias na Terra Santa", ב 70 ת % ב

30 rr O trajeto de 1310 a Jerusalém durou não menos de quatro diase Montefiore e comitiva partiram numa quarta-feira e em três horas chegaram a Ramle, onde pernoitarame Ao entardecer do dia seguinte partiram ' para Bad el Wad; o caminho estava em mal estado a vonto que "nos fazia sentir a cada momento como se estivéssemos para ser derrubados da esr roça", Por dois dias permaneceram- sexta-feira e sábado- em Bab el Wad. A1i esperamos a saída da. lua, vinte minutos após as onze da noite parti mos para Jerusalém". "Dois beduínos os espreitavam de uma pedra; seu a- parecimento produziu momentos de angústia. Os neduínos os saudaram com o tradicional "Shalom Aleichem" e "uma semana abençoada para vocês"; e- ram estes emissários especiais enviados de Jerusalém para recsbor tão ' distinto hóspede «A chegada à cidade causou-lhe uma profunda alegria. "Grande ' foi meu prazer em lembrar que somente poucos anos se passaram desde o * tempo em que somente uma família judia vivia dó outro lado das muralhas da antiga cidade de Jerusalém; ja não se vêem casas isoladas, mas pode- -se contemplar uma cidade florescente onde se elevam novas construções, muitas das quais comparáveis, por sua beleza, às da Europa. Senti então que nos aproximamos do momento do cumprimento da sagrada promessa de! Deus a seus filhos". Paralelamente aos logros históricos de Sir WNontefiore como ' fundador da nova Jerusalém, destacam-se seus grandes méritos em muitas. outras áreas. Ele plantou os primeiros laranjais judaicos em Israel; ea tabeleceu a primeira escola de comércio em Jerusalém, bem como a primei ra imprensa e moinho-de-vento e organizou também o primeiro censo da po pulação judaica de Israel, É necessário mencionar alguns projetos não realizados tais co mo o abastecimento de água à cidade e a constração da vida férrea de Ia fo a Jerusalém. 3 י preocupação pelo bam-estar dos judeus de Israel foi constante e constituiu o capítulo mais importante de sua atividade político -social,

31 O As repetidas visitas à Terra de Israel em um neríodo 860 século, a ativa correspondência, os subsídios outorgados pessoalmente, e a coleta de fundos em tempos constranzedores constitulram uma fonte de coragem e estímulo para a diminuta coletividade judaica de Eretz Ts rael de então.. Montefiore estava intimamente vinculado À vida dos judeus de Jerusalém, Safed e Tibórias e mais de uma vez foi chamado a intervir a fim de impor a ordem e a paz entre as distintas comunidades e institui ções, em cumprimento com a tarefa de mediador entre ashkenazim e sefaradim. Opôs-se tenazmente às barreiras levantadas entre as comunidades, exigindo os casamentos entre os filhos de ambos. Umademonstração de seu sentir é encontrada em um dos artigos de seu testamento, que estabelece um fundo com uma entrada anual de seiscentas e cintidenta libras esterli nas a serem distribuidas em partes iguais entre os ashkenazim e sefaradim necessitados de Londres e ordenando também duplicar a quantidade em caso de pares mistos destas duas comunidades. Seu amor pelo país de seus antepassados se expressou de muitas e diversas maneiras. No escudo da família encontramos a palavra: "Jerusalém'". Nos sábados e dias de festa, usava um anel esmecial no qual estava gravado o nome de Jerusalém, Sua fé na restauração nacional foi in quebrantável. Alguns anos antes de sua morte, a este respeito: "ustou seguro disso, esse foi meu sonho permanente, confio em que haverá de tor nar-se realidade, ainda que já não este a mais nesse mundo", Ante a observação que será impossivel absorver na Terra de Israel todos os judeus dispersos pelo mundo, renlicou: Nao espero que todos os judeus abandonem suas moradias nos países onde se sentem felizes, porém a Terra de Is rael deve pertencer sos judeus e Jerusalém deve se converter na capital ão Império Judaico! Entre os tributos rendidos a Montefiore por todas as comunidades, em celebração do centenário de seu noscimento, nada foi mais apreci ado por ele como a Convenção dos Chovevei Sion em Katowitz; destinada a. coordenar todas as atividades de todas as associações pró Ereta Israel, o que constituiu uma pedra fundamental na história do renascimento naci onal judricos A gratidão do povo pelo realizado por Montefiore manifestou-se após a sua morte. Numerosos bairros na nova Jerusalém levam sen nome: Te 4 " : 1 min Moshé, Zichron Moshé, liazkeret Noshé, Kirint 086. ד ' רח - 4 :

32 LITADOR PELOS DIREITOS JIMAICOS Se Moisés lontefiore tivesse se limitado a velar pelo bem-estar dos judeus de Israel, teria se consagraãio como filantrorvo de renome, Porém seus planos concernentes outorgam um lugar de honra entre os precursores do Sionismo e da colonização judaica em Israel. Hoje em dia, podemos assinalar com certeza que seus sonhos so, tre o futuro de Eretz Israel, seus esforços pela pequena comunidade judaica de então constituem a nota mais destacada de sua vida, Além do assinalado, devemos acrescentar gue Moisés Nontefiore foi um combatente tenaz em prol dos direitos dos judeus nos poíses Sa * Diáspora. Em vida foram reconhecidos estes méritos mais do que os que! lhe corresvondem por sua apoio aos judeus de Israel, Daremos anui somente uma breve resenha de suas múltiplas e in cansáveis atividades. É notória a intervenção que teve junto com Adolf Crémicux no caso da acusação ds crime ritual que caiu sobre os judeus de Damasco, e sua viagem ao Esito, Síria e Turquia para defendê-los desta, infame acusação. Esta missão foi coroada por um êxito extraordinário. Ob teve uma ordem de libertação assinada por IWohameã Ali para os judeus injustamente encarcerados e acusados como também a emissão de um "Pirman! (decreto governamental) assinado pelo Sultão condenando vivamente estas acusações 9 e afirmando que 2 " o povo E judeu é credor de nossa proteção : E ss pessoal defesa", Copias deste "Pirman" foram entregues por WHontefiore א te ao Cardeal Rivarola em Roma, ao Rei luís Felipe em Paris e ma Vitória em Lonáres, O processo de Damasco teve uma ampla reporcussão em todos os países do mundo. Este foi talvez o primeiro episódio natrágica história da perseguição dos judeus através dos séculos, em que judeus de outros países Se mobilizaram em defesa de seus correligionários. 4 ação conjun ta de Moisés Nontefiore 6 Adolf Crémieux mostror ao mundo que a solidariedade judaica se empenhava em encontrar caminhos de auto-expressão«a "Alliance Israélite Imiverselle", fundada em Paris no ano de 1860 foi o primeiro passo destinalo a organizar os judeus do mundo em favor de seus interesses comuns. Nontefiore tomou parte ativa nas

33 primeiras atividades desta nova organização. Esta Aliança judaica começou a se esboçar como consentlência do trabalho desenvolvido em cone xão com o menino judeu Mortara, que foi raptado em 1858 e batizado em Bolonha, que era na época um estado papal. A intervenção de Montefiore em Roma em favor do menino Nortara não obteve êxito. Foi este o único fracasso em sua larga e exito sa atividade, Ao não conseguir ser recebido pelo Papa Pio IX, entra vistou-se com o Secretário de Estado, Cardeal Antonelli, que repetiu o "Non possumus" do Papa, fazendo ouvidos surdos às apelações de sobe ranos católicos, tais como Napoleão III da França e Francisco José do Império Austro-Húnsaro, em favor do menino judeu sequestrado. É interessante destacar um ponto na conversação do Cardeal com Montefiore. Quando o Cardeal Antonelli, perguntou sobre a soma paga vor Rothschild vara obter a assinatura do Sultão da Turquia logo avós o Caso de Dimasco, replicou Montefiore: "Não tanto quanto o que paguei a vosso lacaio para pendurar meu manto em vosso vestíbulo", Montefiore presidiu a comissão organizada para desnertar a re ação dos judeus da América em relação so caso Nortara; os atos de pro - testo que se realizaram então foram considerados como os primeiros a- tos políticos de solidariedade das comunidades judaico-americanas dam 138 ל. סיס As atividades de Vontefiore estendem-se por três continentes: Europa, África. Em 1246 vemo-lo em missão em Hoscom. Seu to imediato foi conseguir a anulação do "uxaz" de deportação dos 3608 de uma zona fronteiriça. Nontefiore não vacilou em exigir do Czar os mesmos direitos que desfrutavam os outros cidadãos do I ério! para os judeus. Esta viagem, não muito distinta das outras que a precederam! para o Oriente estava cheia de perigos. Um de seus acompanhantes perdeu a vida atravessando um rio gelado.. Montefiore realizou outra viazem à Rússia em 1272 e com satis fação notou a mudança na situação dos judeus com relação ao estado em! : : que «2 encontravam há vinte e seis mos atrás. Anotou em sev diário: "Quando tive a honra de ser recebido em audiência pelo Czar Nicolau em 1846, Sua Wazestade obssrvou que as leis da Rússia não permitiam aos ju deus dormir em São Petersburgo. iu lhe disse: Confio em que Vossa Na - gestade haverá de considerar justo modificar esta dissosição; a ela res pomeu o Czar: "Assim o espero!'s,

34 "Vinte e seis anos depois- segue em suas memórias Nontefiore res. lução de acometer uma missão perigosa. Foi em 1872, quando enezaram mond se achava confinado em sua casa, doente de reimatismo há dois meses. Fui à sua casa e recebeu-me gentilmente; restituí os desvachos ' que Lord Granville colocou amaveimente à minh: disposição, expressando -lhe meus desejos de viajar à Pérsia a fim de procurar melhorar a situ ação dos judens. Preveniu-me me a viazem seria mito Denosa para mim prestar toda a ajuda requerida. "Depois de 1º ge adril- continuou- o - em outra de minhas visitas a São Petersburgo na évoca do Canr Alexan der, encontrei doze mil de meus correlizionários residindo na cidades, Nuitos deles haviam sido condecorados e um bom número Ocupavam altos cargos da Universidade e em bibliotecas públicas, alguns emm banqueiros e outros comerciantes. ui interrogado vor uma alta autoridade sobre o objetivo de minha audiência com o Czar, ao que Pesnondi: "Desejo expressar minha gratidão a lua Magestade por haver realizado os pedi - dos que fiz a sen vai. O Primeiro Ninistro me assegurou então, na nresença de três ministros de Estado, que os judeus dotados das condições e qualidades morais necessárias Podem chegar a 0008 qualquer posição hierárquica no Império", Quando no ano de 1881 começaram os pogroms contra os judeus na Rússia, Montefiore já era quase centenário, porém manifestou seu de sejo de empreender uma viagem a este país; Seus amigos tentaram dissua di-lo, ao que respondeu: Se for necessíúrio ordenarei que me transnportem at lá, em minha carruagem até o trem e desde o trem até o navio e novamente até o trem até sã. Petersburgo e que lá me conduzam até o pa lácio real. Nada me impedirá de servir aos meus irmãos sem sorte, se! é que lhes nossa ser útil em algo", Em outra ocasião, Nontefiore foi obrigado a renunciar à sua 1 alarmantes notícias sobre a situação dos judeus na Pérsia e Nontefiore Planejon ir para 14 a fim de imnor seus serviços em favor dos judeus: O mesmo nos deixou em sen diário um relato sobre a pressão exercida a + fim de dissnadi-lo de seu Orojeto. Aqui, suas anotações de 22 de fevereiro de 1872; Estive no linistério do Exterior e informei-me que o Sr. Ha e que não ne permitiria realizá-la, Lord Granville estará disposto a

35 בק לסעמסרתס. rara fica fechado à navezação; a temporada não é propícia levava se viajar à Pérsia", Em seral, opunha-se à minha viagem, já que que em conta que eu tinha oitenta anos. Tive que dizer-lhe a verdade, minha idade era de oitenta e oito anos. Nostrou-se cordial e amistoso quando lhe afirmei que viajaria via Egito, ao que me respondeu que 0 ' cônsul britânico ali tem muitos poderes e pode me prender porque no E- gito não rege 8 ovini- "רקמה Inguiriu-me também a respeito da 03958". ão de meu neto, Joseph layer WNontefiore a respeito. Respondi-lhe: Tle pensa que pelo visto é meu desejo ser enterrado na Pérsia. É impossi - vel falar com um amigo de maneira mais cordial come fez lr. Hamond, ' Finalmente me prometeu enviar uma carta a Lord Granville, A decisão e Wontefiore de viajar à Pérsia adveio do êxito ' de sua migsão ao Narrocos em , Durante muitos anos Montefiore! interveio a favor dos judeus daquele país, mediante a coleta de fundos e frequentes gestões ante o Sultão do Nar-ocos«Em 1853 foi acusado um jovem judeu de Tânger, injustamente, de ter assassinado um cidadão espanhol e, sob torturas, deu os nomes ' de outros onze jovens judeus, supostos cúmplicess Ao ser libertado, o jovem jndeu negou as declarações efetuadas anteriormente, las o perigo da pena de morte continuou amençando as vidas dos outros presos judeus. Montefiore decidiu viajar a Tânger e no caminho foi recebido em 68 pela Rainha Izabel e o principe consorte. Em Tânger obteve êxito em * suas gestões, conseguindo li 'ertar os jovens encarcerados. Posto que. ja esteva na África do Norte, continuou sua viagem a harrakesh- capital do Narrocos e lugar de residência do Sultão- a fim de impor suas influências em favor dos judeus desse país. As autoridades britânicas enviaram o bareo "Vasician" a 01 - braltar a fim de transladar Montefiore a Mogador. Dali partiu com sua comitiva a Narrakesh em uma viasem que durou oito dias. Aqui, o relato de viagem que faz lontefiore em sua carta de 26 de janeiro de 1864: * Realizamos sem inconvenientes o trajeto de No gador a esta cidade em oito dias; descansamos no sávado, Durante o dia estávamos expostos ao sol abrasador e durante a noite ao frio e aos '

36 ו ventose.. Nas proximidades de Narrakesh veio ao nosso encontro uma guarda de honra procedente do palácio do Sultão, hospedando-nos em um dos palácios do Sultão localizado em um parque; posso assegurar-lhes ' que esta foi uma midança favorável depois de haver pernoitado durante muitas noites em carnvas. Aos judeus, está permitido circular pelas ruas jomente descalços. Seria para eles um feliz acontecimento se o Sultão a bilisse esta medida degradante e reconhecesse a igualdade de direitos * de to os os seus súditos... Vocês podem julgar a magnitude de nossa comitiva pelo nimero de animais de carga: treze a quinze camelos, sessen ta cavalos e muls e uns cem acompanhantes, incluindo soldados, ectces. Na quart=feira, 27 de dezembro, recebi delegações de diversos órgãos! culturais judaicos do Marrocos. Calculo que o número de visitantes osci lava entre trezentas e quatrocentas pessoas. Pelo aspecto exterior dos visitantes, suspeito que estão afundados na pobreza, mas fiquei aâmirado por sua erudição e dsvoção pelos estudos de nossa Bíbliaç.. la segun da-feira, 1º de janeiro, às sete horas da manhã, fui honrado com a visi ta de Sua Excelência Masid Taib El Yamani- Primeiro Ninistro de Sua ajestade,.. Em pouco tempo avós sua partida, chegou o Sub-Ohefe de Despa cho do Sultão co: seu cortejo de cavalaria, a fim de nos conduzir à audiência,..denois de nm quarto de hora de cavalgada, chegamos aos nortões abertos de uma avenida na qual se encontravam guardas de h nra alinha dos até o páteo interno... e aqui apresentou-se um espetáculo, gni fico: em ambos os lados estavam estacionados regimentos de soldados de cavalaria e infantaria. Estimo o total deles: em seis mile.. "O Sultão expres sou seu prazer em receber-me em sua corte. Afirmou que meu nome lhe era vem conhecido, assim como também meus propósitos de intervir em ' de meus irmãos... Tive a honra de entregar-lhe um memorial em favor dos judeus e cristãos de seu Império... Na quinta-feira, 5 de janeiro, foi me entregue O édito imperial assinado velo Sultão. Vo próximo dominso, * pouco depois das sete horas, chegou ao nosso o Sub-Ghere de Des pacho Imperial que, como na vez anterior, conduziu-nos, com as mesmas honras, ao palácio do Sultão... Este nos recebeu em seus jardinses. O! Sultão reiterou-nos mais uma vez suas seguranças de proteção aos cida dãos judeus do Império. De acordo com sua ordem fomos conduzidos atra -. E =.. fa vês dos jardins reais em todas as suas extensões, Abundam ali magnificos

37 tância de Montefiore para a comunidade judaica de Israel e de outros numerosos países, na segunda metade do século passado. Sua nobre aparência, suas expedições: a maior parte dejas em sua própria carruagem, acompanhado vor seus secretários, entreedes um erudito como o Dre H. Loewe, seu médico, shochet, cozinheiro e em vá - rios censos até seu "minian" para poder rezar. As honras que lhe dispen saram imperadores, reis, príncipes e governadores numa época em que 8 igualdade de direitos ainda era uma utopia, exerceram notável influência em todos os rincões do mundo Sir Montefiors foimuma fonte de confiança e esperança: propor cionou aos judeus a sensação de que existe no mundo um homem ancião e * eminente a quem é possível apelar em momentos de angústia e emergência. Montefiore manteve contato não somente com instituições e comijnidades, serão também com particulares, dispersos por todo o mundo.! Nunca aconteceu que uma carta que lhe foi enviada não recebesse resnosta. Suas ações caritativas iam acompanhadas por palavras de fortalecimento e consolo. Foi padrinho de centenas de meninos e jovens casais, mantendo contaro com estes durante anos. Foi digno do título de "pai! dos órfãos" e "amparador das viúvas" já que sua ajuda foi ilim tada, Talvez seja possível assinalar que não tonve outro homem que recebesse tantas cartas de elogio, felicitações e angúrios como ele,! Seus aniver-ários mais importantes de setenta e cinco, oitenta, noventa e cem anos foram ocasiões auspiciosas para que seus admiradores de todo o ando lhe fizessem chegar suas mensagens de felicitações e lhe dedicaram solenes serviços nas sinagogas, desde Moscou até Jerusalém, desde Londres qté Wenos Aires, desde oma a Mogador, desde Constantinovla a Biearest. Em sua homenagem foram escritos poemas e orações.! Entre os que lhe endaram felicitações se contavam reis e príneives e à frente destes a Rainha Vitória, rabinos e dirigentes judeus e mumsrosos judeus simples, O título de "Moisés IV" que lhe foi outorgado, não resistiu à prova do tempo, como ocorreu com o que se outorgonr a Noisés Nendels sohn Moisés III", ão somente que de Moisés a Moisés (de Noshé Rabei nu a Moisés Ben Maimón) não existiu outro Moisés que lhe compare, tam poucô nas gerações posteriores houve quem merecesse este título. Apesar de que se passaram cem anos de sua morte, a imagem de Sir Montefiore ergue-se como uma figmra dominante na História Ju-., do seculo passado,

38 As mais altas distinções- o baronato e a cidadania ho norária de Londres- foram outorgadas a Wontefiore em méritopor seu! trabalho em nrol dos judeise Quando a Rainha Vitória concedeu-lhe o título de Barão em! 1846, Sir Robert Neel escreveu-lhe: "Tenho a satisfação de informer - fa -בת 6 que a Rainha concedeu-lhe o título de Barão. Esta mostra do vor real lhe é ontorgada e reconhecimento à sua nobreza de caráter, sua alta posição entre os membros de seu povo, cidadãos leais e r-speitáveis de Sua liajestade, esperando que isto o ajudará em seus sinceros esforços por melhorar a condição social dos judevs em outros! países por meio da apelação à justiça e ao humanismo dos povos e seus governinteste Quando lhe foi conferido o título de "Cidadão Honorário de Londres", honra reservada a figuras núblicas sobressalentes, o Intendente de Tondres expressou em seu discurso de 1864 em Guidhall: sir Wontefiore: esta Comissão, que representa os habitantes de Londres, outorgou no passado este título de Cidadão Honorário a comandantes, a soldados destacados, a quem é considerado com muita honras Foi concedido a estadistas, a patriotas e ânneles que dedicaram suas e nergivs, tempo e dinheiro a diminuir os soírimentos da humanidade, A você, Sir Montefiore, respeitável membro da comunidade judaica, é outorgada esta condecoração como reconhecimento sos serviços prestados! durante uitos anos a fim de aliviar o sofrimento, não somente de seus irmãos de fé, senão o de todos os crentes sem distinção de ereão, nelos sacrifícios realizados, o tempo dedicado é as penosas viagens realizadas. b para nós um grande prszer, Sir Nontefioro, transmitir-lhe esta - ns /. 2 resoluçao e o felicitamos ao âneluií-lo na lista de honra e mérito dss Foi sempre uma ambição desta cidade colocar em evidência sua simpatia por todos aqueles que dedicam seus esforços ao alívio dos! sofrimentos humanos sem distinção de credo, raça e pátria e eu aperto sua mão", Tentei fazer um resumo da vida de Sir Noisés Montefiore. Porém nem sequer a narração completa e detalhada das missões e expedições será suficiente para nos ajudar a compreender como foi grande a impor-

39 nicos tais como Peel, Palmerston, Gladstone, os quais em consideração às suas atividades na Palestina e outros (ses, premiaram seus esfor ços concedendo a proteção oficiosa dos consulados britânicos sobre os judeus dos países do Oriente. Sir Montefiore foi assistido em seu trabalho por todos os consula dos e embaixadas britânicas no mundo, Cartas esveciais de apresentação do Ministério do Exterior atestam o fato. Em muitas ocasiões residia " nas embaixadas e consulados britínicos. Frequentemente os renresentantes britânicos preparavam o terreno antes de sua chegada e continuavam o trabalho logo após sus partida. Montefiore zantinha vasta correspondênsia com os representantes britânicos, sendo que mais de uma vez lhe eram transmitidas diferentes informações sobre a situação dos judeus. Inclusive o NinistériodoB Exterior lhe revelou em diferentes oportunidades despi chos secretos relacionados com assuntos judaicos, como mostra de confiança excepcional. A diferença entre Woisés Wontefiore e outros judeus honrados e condecorados residia no fato de que Montefiore foi credor ds 7018! distinções a titulo de judeu e como prêmio pelos esforços realizados! em favor de seu povo. Em 1836 foi eleito Sheriff de Londres e do Niddlessx, em con sideração à sua hierarquia de Lomem de negócios, filantrono e destacado judeus sta circunstência, assim coro em tantas outras, não vermi tiu que suas obrigações civis fossem um obstáculo à observância de! seis deveres judaicos. "O dia que tomei postos de sinhas funções de! Sheriff era justamente em Rosh Nashaná; vor tal motivo dirizi-ne a a, = a minter a pe em vez de faze-lo na carruagem oficial, "Em tal oportunidade foi npostersada a es imônia oficial que se acostimava realizar semóre no dia 30 de setembro, ja que esta data coincidia com Iom Kipur", Em 1837, quando foi eleito Sheriff de Londres foi tambpem o ano de coroação da Rainha Vitória, quem conferiu também a oisés o título de cavaleiro. "De joslhos ante a Rainha, ela apoiou a espada sobre! meu ombro esquerdo, dizendo: "Alee-os, Sir Moisés', Não posso expressat tudo que senti naquela ocasião, Que grande foi minha satisfação ao ver ninha bandeira com o nome de Jerusalém bordado, orgulhosa na sala",

40 Mencionaremos finalmente «ue em 1867 Nontefiore viajou a Bucarest a fim de se entrevistar com o Principe Carol de Hohenzollern mi ma tentativa para melhorar as condições em que viviam os judeus da Romênia. Durante sua estadia nesta cidade, Montefiore e sua comitiva foram ameaçados de morte. Enfrentando a população inflamada que se concen trada em frente à sua hospedagem, expressou Montefiore: "Disparem se o desejam ; vim aqui em nome da justiça e do humanismo, em defesa de inocentes que sofrem...! O Príncipe Carol recebeu-o com cortesia e lhe enviou uma carta em que formulava uma série de promessase MONTEFIORE COMO JIDET SRITÂNICO Sir Moisés Montefiore foi um cidadão inglês fiel à sua Rainha e ao seu país com a mesma naturalidade que foi fiel a seu Deus, à4 e À Terra de Israel. 4 devoção de Sir Montefiore à Rainha Vitória foi ilimitada e qualquer gesto de gentilezs ou atenção por parte da mesma era para Sir Moisés ou Lady lontefiore fonte de profunda e sincera satisfação. Antes de sua coroação a Rainha Vitória havia sido vizinha dos Montefiore em sua propriedade em Ramsgate e esta foi uma das razões nelas quais os lontefiore queriam tanto sua propriedade rural. Quando a Rainha nomeou Sir Moisés Cavaleiro, ele escreveu em seu diário que este foi o dia mais glorioso de sua vidaçdevois de seu casamento e do dia em sue consagrou em Ramsgate sua orópria sinagosa, construíãa em redordação de sna primeira visita a derusalém. Sir Moisés Wontefiore foi Presidente do Comitê das Judaicas Britânicas de 1841 a 1874 e foi aa autoridade reconhecida da co munidade judaico-britâônica. Todo aquele que necessitava de ajuda ou guia em questões judaicas acudia a ele. Amigos de Sion como o Coronel Charles Churchil ou o Coronel George Gawler- ambos ocupam ur: lugar de honra entre os amigos de Israel; o mesmo faziam outros gentis como autoridade em assuntos judaicos e de Israel; o mesmo faziam outros gentis relacionodos de uma ou outra maneira com assuntos judaicos. Todas as gestões judaicas de Sir Montefiore fora empreendidas sob o anspício e com & ajuda do Governo Britânico. Esteve em contato ver manente com o liinistério de Relações Exteriores e com estadistas brita-

41 vinhedos, laranjais e oliveiras assim como toda classe de árvores. Ali há dois 1az0s em um dois quais flutua uma iate de excursão. Dali dirigimo-nos ao bairro judaico. A multidão nos recebeu entusiasti camente. Na segunda-feira, demos o nosso adeus à cidade de Narrakesh, escoltados por uma guarda de honra de cavalaria e infantaria... O Sultão me galanteou com uma explêndida tenda de campanha; narealidade, to dos os nossos cavalos, mulas e provisões foram nos dados por sua contas O memorando entregue por Sir Montefiore ao Sultão do Marrocos começava com as seguintes palavras: "Cheguei até aqui com a aprovação 0 0 beneplácito de Sua Najestade a Rainha da Grã-Bretanha, em nome de ' meus correligionários da Inglaterra, minha terra natal, e de meus ir - mãos dispersos pela Orbe", O mesmo concluía com um pedido explicito: "Solicitamos a Sua Majestade ordenar que judeus e cristãos habitantes de vossos domínios gozem de ampla proteção e que ninguém se atreva 8 ' desprezá-los nem alterar sua tranquilidade e segurança: que disfrutem dos mesmos direitos que gozam o restante dos habitantes de vosso Reino... Tais direitos foram me garantidos pelo anterior Sultão da Turquia, Sua Majestade Abdul ledjid, em Constantinopla na data de 12 de Ramadan de 1256 e foram confirmados novamente no mês de maio do ano anterior por Sua Najestade Abdul Aziz, atual Sultão da Turquia", O édito emitido velo Sultão do Marrocos estabelece que ordenou-se que "todos os judeus habitantes do lvarrocos serão vem tratados e considerados conforme a justiça em condições de igualdade frente às cortes de justiça...e que os judeus sentir-se-ão para diante mais segu ros, já que todo aquele que ousar apelá-lo será castigado com toda a! severidade da Lei", A importância dada a este êxito diplomático de Sir Montefiore foi imensa: informou pessoalmente o resultado à Rainha Izabel da s panha, ao Imperador Napoleão e à Rainha Vitórias O representante ameri cano no Marrocos enviou um informe especial a seu Governo; o Subsecretário de Estado comunicou a gestão de Nontefiore ao Parlamento america no, Ao regressar do ( foi-lhe conferida uma condecoração na municipalidade de Londres. Nas sinagogas foram pronunciadas orações em seu favor e recebeu mais dde duas mil mensagens de gratidão de difersn tes pontos do mundos

42 A CONTRIBUIÇÃO DE SIR MOISÊS MONTEFIORE À TERRA DE ISRAE Zeev Fisher No século XIX, nenhuma outra pessoa contribuiu mais à Terra de Israel do que Moisés Montefiore. Somente em Jerusalém há cinco bai ros que levam seu nome, enquanto que outros projetos por ele iniciados ineluírem a compra de terras agrícolas perto de Iafo- onde foi plantado o primeiro pomar de propriedade judaica-, o estabelecimento da primeira imprensa na região e a fundação de uma oficina têxtil. Sucessos e Pracassos Segundo Ruth Kark, do Dopartamento de Geografia da Universidade Hebraica, a participação dinâmica de Montefiore em empresas paleg tinas serve ainda hoje de inspiração para os judeus do mundo inteiros A importância de Montefiore reside no fato de demonstrar quanto pode conseguir um homem apenas",diz. "Assentou um precedente para centenas de filantropos do sóculo XX. Mas o deplorável 80 caso é que Montefiore não tinha contacto com a realidade do Oriente Nédio, apesar de suas vi Sitas fr.quentes. Cifrou esperanças em gente pouco apropriada e, por! este motivo, muitos de seus projetos frustraram-se de imediato", Um exemplo clássico de mau planejamento foi lishkenot Shaana nim, um dos primeiros e mais famosos projetos que Montefiore empreendeu em Negoe tempo, passou a ser o primeiro bairro povoado fora das maralhas de Jerusalém e os residentes locais estavam tão desgostosos com o fato de abandonar a cidade amuralhada que, finalmente, não teve outra solução a não ser pagar-lhes para residir em Mishkenot Shaananim, No que diz re to ao moinho de vento, no alto do novo bairro, que de via produzir farinha de trigo, o clima dos Montes da Judéia não era a- propriado e, consequentemente, converteu-se nama espécie de "elefante tranco", embora posteriormente tenha simbolizado o retorno a Sions A longo prazo, porém, Montefiore promoveu a construção de mais de seiscentas vivendas em Jerusalém, Essa foi uma contribuição múito grande e efetiva para assegurar a prevalência judaica na cidade» E foi ו

43 a satisfação de um sonho que Hontefiore alimentara quando visitou a Terra de Israel pela primeira vez, junto com sua esposa em 1827, Entre esta visita e a segunda, em 1839, ele nego iou com o vice-rei egípeio, Moha = med Ali, que governava a região. Montefiore obteve o seu consentimento * para o estabelecimento de um banco que financiaria as compras de terras na Palestina, porém Ali foi deposto pelos turcos otomanos antes que o ' plano pudesse se cohcretizare Tal como salientara o Dre Salomon Gaon, dirigente judeu da Gra Bretanha, a Terra de Israel tinha tanto um passado quanto um futuro para Montefiore, que fora um judeu ortodoxo e ao mesmo tempo um dinêmico. 4 ". empreendedor vitoriano.» "A Terra de Israel, assinala o Dr. Gaon, "era pa ra Sir Montefiore antes de mais nada, a terra que Deus havia prometido a Seu povo como herdade eterna. Essa promessa seria redimida não só pelo! Todo Poderoso, como também pelos esforços constantes do povo de Israel", Projetos e Esforços Consequentemente, durante as visitas de Monteíiore à Terra de Israel- incluindo gs subsegllentes dos anos de 1849, 1855, 1857 e muitos projetos foram empreendidos. Em 1842 estabeleceu-se uma imprensa e, em 1843, um dispensá rio para entrega de medicamentos, Em 1849, fundou-se uma, oficina têxtil e, em 1855, na Cidade Velha de Jerusalém, foi inaugurado tanto o Hospital Rothschild como uma escola de meninas, Em 1855, comprou terras perto de Iafo para uma plnatação de la ranjase Embora essas terras fossem as precursoras simbólicas da florescente agricultura moderna de Israel, elas foram mane jadas inadequadamen te e depois vendidas. Hoje, essa parcela está localizada no próprio coração de Tel Aviv, na metrópole e é conhecida pelo nome de Bairro lionte fiores Outras iniciativas empreendidas por Montefiore incluem as reparações ao túmulo de Rachel, perto de Beith Lechem; a nomeação de professores árabes para as escolas judaicas & fim de que se sentissem mais תה - terre propensos a colaborar com seus vizinhos; e a ajuda as vitimas do.. 4

44 moto na Galiléia. A generosidade de Montefiore transcendeu os limites do ishuv judaico e contribuiu para a construção de uma igreja em Nazaré, bem como para aliviar as necessidades dos muçulmanos pobres de Safede Em 1874, a junta de Representantes da Grã-Bretanha habilitou uma fâúndação testamentária em nomede Montefiore e esta financiou a cons trução de cinco beirros em Jerusalém, além de enviar donativos a Rishon Letzion, Iehud, B'nei Bilu e Zichron Yaacov. Mishkenot Shaananim, em Je rusalém, mudou seu nome para Iemin Noshé e, posteriormente, abrangeu ' cento e trinta vivendas, Em 1882, fundaram-se 0hel Moshé e Mazkeret Moshê, por sefaraditas e ashkenazitas respectivamente e cresceram até incluir duzentos e quarenta casas que hoje estão localizadas no bairro Nachlaot, da capital. Zichron Moshé foi fundada em 1905 como subúrbio, repleto de jar - dins para: os comerciantes da cidade. As cem vivendas desse bairro estão; atualmente, localizadas perto do centro do setor ocidental de Jerusalém, entre Gueula e a intersecção das ruas King George Por último; em 1926, foi fundado o bairro de Kiriat Noshé, perto do qual seria a en trada de Jerusalém desde Tal Avive Crescimento da Porulação Segundo Ruth Kark, um dos planos sais vitais de Wontefiore foi constituído pelos cinco censos da população encomendados entre 1839 e Cada censo não somente indica o núxero de judeus que morava na Terra Santa nesse tempo, como tembém delineia suas origens e ofícios, provendo uma descrição histórica da vida judaica na Terra de Israel no século XIX. Nesse período, o número de judeus nó país aumentou de sete mil para setenta mil. Esse crescimento da população ajudou a reforçar a fé de Nontefiore na concentração dos exilados, Certa vez ele disse: "Palestina deve pertencer aos judeus e Jerusalém tem que ser q sede de um Império Judaico. Estou totalmente convicto disso. Foi meu sonho constante e, algum dia, será realidade, embora então eu já não esteja" Montefiore antecipou-se a Herzel, que dissera: "Se quereis, não será uma lenda"

45 IEMIN MOSHE: UM SANTUÁRIO EM MENÓRIA DE SIR MOISÉS MONTERIORE Shimon Ben Noach O moinho de vento e as casas adjacentes, em Temin Moshê, con verteram-se em um santuário para honrar a memória de Moisés Nontefiores A hospedaria para artistas de Mishkenot Shaananim e as elegantes casas de Temin Moshé conbinam o estilo do passado com o conforto da vida moderna. As ruas empedradas estão cheias de história e, de lá, o panorama dos muros da Cidade Velha é espetacular. Estas encantadoras qualida des, porém, reclamam um preço astronômico, pois um modesto apartamento em Iemin Hoshé pode custar aproximadamente meio milhão de dólares. Porém, somente há vinte anos, estes mesmos apartamentos formavam um bair: re- עס pobre e desmantelado, pois a história de Iemin Moshé é curiosa, ticulada, refletindo o "renascimento" do povo judeu em sua pátria an - 8 de cestral e a gua capital historica em Jerusalém, O Novo Assentamento : A partir do momento em que, acompanhado por sua esposa Judith, visitara pela primeira vez a Terra de Israel, em 1827, Moisés Montefiore sonhava em erguer empresas na Cidade Santas Tal como assinalara o * nistoriador britânico Gecil Roth, "... uma parte integral do plano de Montefiore consistiu em tirar os judeus das covas promíscuas da Cidade velha e assentá-los em condições higiênicas "modernas" fora dos muros, além de adestrá-los para trabalhar em ocupações úteis". O plano já tinha amadurecido na monte de Nontefiore quando, em 1854, faleceu o filantropo judeu norte-americano Judá Touro, doando em testamento uma quantia de cinglenta mil dólares para serem gastos em fa vor dos judeus da Terra de Israel. A geherogidade de Touro era muito conhecida nos Estados Uni dos e, quando ainda vivo, havia fundado o Hospital Touro em Nova Orleans além de garantir a conservação perpétua da sinagoga abandonada em New port, Rhode Island, sua cidade natals

46 Um ano depois, em 1885, Montefiore comprou a terra para o primeiro assentamento judaico fora dos muros da Cidade Velha, Em 1860, foi terminado o subúrbio ou, pelomenos, a parte hoje conhecida como ' Mishlenot Shaananim. Nas, família nenhuma podia ser persuadida a mudar -se para lá. Segundo explica Ruth Kark, do Departamento de Geografia " da Universidade Hepraica, "até 1876, as portas da Cidade Velha eram ' fechadas todas as noites; algumas tribos de beduinos locais viviam do roubo. No fim do século XVI pagou-se a oito sefaraditas e a oito ashke nazitas para que se mudassem, e receberam seus prórpios muros e sua '! porta, sem falar das gras de ferro nas janelas dos apartamentos", O moinho de vento, que devia prover farinha de trigo e sus - tento à comunidade, não era apropriado ao clima locãl de tal modo que as famílias percorriam todos os dias quase oitocentos metros para tratalhar na Cidade Velha. O mais importante: Mishkenot Shaananim serviu de precedente para a povoação do país fora da Cidade Velha e transformou-se no subúr bio jerosolimita mais longinguo do coração da cidade, convertendo-se,.. r em pouco tempo, no bairro mais proximo das muralhas, Expansão e Renovação: Logo tiveram início as tarefas para expandir o bairro que pas sou a ser conhecido pelo nome de Iemin Moshé. No ano de 1886, ali havia outras vinte casas e, quando a área foi completada, em 1897, levantavam -se um total de cento e vinte vivendas e duas sinagogas, uma sefaradita e outra ashkenazita. Iemin Moshé manteve-se em boas condições e, graças à sua localização apropriada, quando a cidade ampliava-se em passo firme, O subúrbio converteu-se em um bairro 86 moda da classe médias Manteve-se desse modo até 1948, Após a Guerra de Libertação e a divisão de Jerusalém em duas partes, Iemin Moshé transformou-se repen tinazente num povoado de fronteira e, a cada tanto, servia de alvo aos franco-atiradores jordanianose 08 habitantes de classe média mudaram-se para outros lugares, Quando a situação se estabilizou e foi possível mo rar em Iemin Moshé, foram assentados no local imigrantes pobres, recentemente chegados da Turquia.

47 até 1967, quando a cidade foi reunificada, Iemin Moshé tornou-se um lugar sórdido, uma virtual ofensa para os olhos, O prefeito Teddy Kolek, com a intuição de que Iemin Moshé é umaparte importante do acervo nacional, devolveu os residentes ao bairro e reformou as casas, Muitos dos que posteriormente mudaram-se para as casas modificadas eram artistas, enquanto que Mishkenot Shaananim converteu-se nu ma hospedaria para artistas, contendo também o Centro de Música de Te rusalém, Com o transcorrer do tempo, milhares de artistas e pensadores notáveis do mundo inteiro alojaram-se em Mishkenot Shasnanim como nóspedes da Prefeitura de Jerusalém. Entre estes, cabe mancionar os! ganhadores do Prêmio Jerusalém- por exemplo,os escritores Graham Greene e V.S. Naipul- e filósofos sa altura de Sir Isaias Berlin, assim como também Saul Bellow, um dos ganhadores do Prêmio Nobel. Só nos úl timos meses, Mishkenot Shaananim alojou o antropólogo Claude Levi- -Strauss, os escritores Chaim Potok e Philip Roth, os diretores de ci nema de Hollywood Sydney Iumet e Fred Zinneman, É duvidoso que algum outro edifício, no mundo inteiro, haja servido de alojamento para tan tas personalidades eminentes e distintas. Cabe destacar, assim mesmo: Iemi. Moghé foi se convertendo num museu para comemorar a vida e afazeres do próprio Montefiore. A carroça na qual viajou sete vezes pela Terra de Israel está agora ex posta ao público atrás do moinho, enquanto que, dentro deste, foram * colocadas placas especiais que descrevem diversas passagens de sua vis da. E assim como Montefiore fizera freglentes peregrinações a Jerusalém, hoje, num dia típico, centenas de israelenses e turistas efetuam sua peregrinação a Iemin Moshé, a fim de ver um lugar que se tra כ 6 8 mou numa das atrações mais famosas da nação. 0