Shavuot tchanim mora ready

תמליל

1 חג השבועות מתן תורה ועשרת הדיברות מבוא מעמד הר סיני הוא ללא ספק אירוע מכונן, אירוע שעיצב לדורות את אורחות חייו ואת הגותו של עם ישראל, ולכן מצאנו לנכון להתמקד בו ביחידה זו על חג השבועות. "התיעוד" הראשון של מעמד הר סיני נמצא, כמובן, בתורה. חז"ל דרשו את פסוקי התורה וניסו לדמות לעצמם מה אירע שם על ההר ולמרגלותיו, ולאחריהם עשו כן גם פרשני המקרא לדורותיהם. מעניין ללמוד שתיאורי האירוע שונים זה מזה ולעתים אף סותרים זה את זה! בחלקה הראשון של היחידה נעסוק בשני תיאורים שונים של מעמד הר סיני: התיאור בתורה ומדרש חז"ל המנסה להשלים את הפערים הקיימים בסיפור כפי שהוא מסופר בתורה. שני התיאורים הקלאסיים האלה הזינו, ועדיין מזינים, את ההגות היהודית ואת יצירה האמנותית היהודית והלא יהודית. בהמשך נראה שתיאורים אלה היו מקור השראה לשני אמנים בני זמננו העוסקים בתחומים שונים: אחת באמנות פלסטית והשני בספרות. בחלקה השני של היחידה נעסוק בעשרת הדברות. מטרות היחידה התלמידים יחזרו בקצרה על סיפור מעמד הר סיני בתורה. התלמידים יכירו מדרש העוסק באותו אירוע. התלמידים יכירו שתי יצירות אמנות (אחת מתחום האמנות הפלסטית והשנייה מתחום הספרות) המדגישות היבטים שונים בסיפור מעמד הר סיני, ויראו בהן דוגמאות לכך שהמסורת העתיקה של עם ישראל מעניקה השראה לאמנים בני זמננו. התלמידים יעיינו בעשרת הדיברות ויעמיקו את הבנתם אותם. 1

2 מהלך השיעורים ונושאים להעמקה חלק א: בסדנת האמן תחילה יתבוננו התלמידים ביצירה "הר סיני" של האמנית ברברה פישר (ראו עמוד קודם) ויקראו את פסוקי התורה המתארים את המעמד. לאחר מכן, ידונו הן ביצירה והן בפסוקים ויענו לשאלות 1-7. התיאור המקראי של מעמד הר סיני הוא חלק מתכנית הלימודים של משרד החינוך בתנ"ך ולכן יש להניח כי התלמידים מכירים אותו משיעורי התנ"ך. עם זאת, נראה לנו חשוב לחזור עליו ולהזכירו. נעשה זאת דרך דיון ביצירת אמנות שהיא יפה ומעניינת וגם מזמנת חזרה על תיאור מתן תורה ודיון בו. תחילה נראה כיצד הצליחה האמנית ברברה פישר לתאר את מעמד הר סיני ולהמחיש לצופים ביצירתה את האווירה המיוחדת המתוארת בתורה. הלהבות הצבעוניות שביצירה מחיות את התיאור המקראי: "ו ה ר ס ינ י ע שׁ ן כּ לּוֹ מ פּ נ י א שׁ ר י ר ד ע ל יו ה' בּ א שׁ". לפי התיאור בתורה מעמד הר סיני לווה ברעש גדול: "ק ל ת וּב ר ק ים... ו ק ל שׁ פ ר ח ז ק מ א ד". אמנם קשה לבטא קולות בתמונה, אך יצירה זו מצליחה לשדר אווירה של רעש ואי שקט, אולי באמצעות התנועה הרבה המורגשת בזכות הלהבות העולות לכיוונים שונים והשימוש בצבעים חזקים ומנוגדים. גם הברקים המתוארים בתורה מקבלים ביטוי ביצירה, ומכיוון שהופעת ברק בשמים מלווה תמיד ברעם, גם הם תורמים לתחושת הרעש ביצירה. דמותו של משה ניצבת במרכז היצירה והיא בולטת מאוד על הרקע הלבן. משה מחזיק בלוחות הברית ומחבר בין שמים וארץ, בין אלוהים ועם ישראל. בני ישראל עומדים בתחתית ההר והם קטנים מאוד. גודלם היחסי משקף אולי את תחושתם בעת האירוע. אפשר בהחלט לשאר שבני ישראל הרגישו קטנים מאוד מול החיזיון המרשים שהתרחש לפניהם. המקרא אף מציין בפירוש שהם פחדו: "ו יּ ח ר ד כּ ל ה ע ם א שׁ ר בּ מּ ח נ ה". למורה בלבד: נראה גם שבני העם העומדים למרגלות ההר מגובשים מאוד. עובדה זו מזכירה את פירושו של רש"י לפסוק: ø Èa Àã Än Ça eð ÂçÇiÇå éçðé Äñ ø Ça Àã Äî eà ÉáÈiÇå íé Äãé Äô Àø Åî eò ÀñÄiÇå" "ø Èä Èä ãæâæð ì ÅàÈø ÀNÄé í ÈL ï ÇçÄiÇå.('á åñô,è"é øô,úåîù) רש"י רואה בשינוי מלשון רבים ("ויחנו") בתחילת הפסוק ללשון יחיד ("ויחן") בסופו, עדות לגיבוש העם ברגע חשוב זה: "ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד". לסיכום נפנה את התלמידים למשימות

3 חלק ב: רעש גדול או שקט ודממה?.1. קריאת מדרש המדרש המובא בחוברת לתלמיד מתאר את מעמד הר סיני ותיאורו שונה מאוד מהתיאור המקראי. במקום רעש ואי שקט מתוארים במדרש שקט ודממה: "ה עוֹל ם שׁוֹת ק וּמ ח ר ישׁ". המדרש ממחיש את השקט באמצעות דוגמאות: בשמים: "צ פּוֹר ל א צ יּ ץ, עוֹף ל א פּ ר ח, א פ נ ים ל א ע פוּ ושׂ ר פ ים ל א אָמ רוּ 'ק דוֹשׁ' ". על הארץ: "שׁוֹר ל א גּ ע ה, ה בּ ר יּוֹת ל א דּ בּ רוּ". בים: "ה יּ ם ל א נ ז דּ ע ז ע ". דברי התוכי יסייעו לתלמידים לסכם את ההבדלים בין האווירה ששררה בעת מעמד הר סיני על פי התיאור בתורה לבין האווירה המתוארת במדרש. דברי הבלש באים להציע דרך לשלב את שני התיאורים לתיאור אחד הרמוני של האירוע. אולי נקבל את הצעתו, אך הדבר החשוב כאן הוא לעמוד על כך שחז"ל קראו את התיאור המקראי, ניסו לדמיין את האירוע והוסיפו לו ממד נוסף. ניכר שהיה חשוב להם להוסיף את תיאור השקט. לשקט אפיונים משלו לא מדובר רק ב"היעדר רעש", ולפעמים השקט הוא בעל עוצמה רבה. אפשר להזכיר לתלמידים את השקט השורר לאחר השמעת הצפירה בימי הזיכרון. זהו שקט "ששומעים", שקט בעל עוצמה רבה..2. המילים האלה מזכירות לי משהו... אנחנו מביאים כאן שוב קטע מספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך", קטע שהתלמידים קראו כבר ביחידת "יום העצמאות". המשפט מספרו של עוז: "ל א דּ בּוּר ל א שׁ עוּל ל א מ ד ר ך נע ל. י תּוּשׁ ל א ז מ ז ם שׁ ם", מזכיר מאוד את המדרש שעסקנו בו זה עתה (אפשר לתת לתלמידים לגלות זאת בעצמם בעזרת שאלה 10). למרות ההבדלים בין האירועים בין ערב ההצבעה באו"ם על חלוקת ארץ ישראל לבין מעמד הר סיני ומתן תורה כאשר ניגש הסופר עמוס עוז לתאר את ערב ההצבעה באו"ם הוא בחר לרמוז "רמז עבה" למעמד הר סיני כפי שהוא מתואר במדרש שקראנו. המדרש מהדהד באוזני הקוראים את סיפורו של עמוס עוז ומוסיף עומק לתיאורו. הקוראים מבינים שמדובר גם כאן באירוע חשוב ביותר, באירוע גורלי שישפיע על עתידו של עם ישראל. 3

4 חשוב לשוחח עם התלמידים גם על המשותף לשני האירועים וגם על ההבדלים ביניהם. לשם כך אפשר להיעזר בשיחה בין דמויות בקומיקס המופיע בחוברת לתלמידים ולסכם את השיחה בהפניית התלמידים לשאלה 11. לאחר הדיון בדבריו של עמוס עוז אפשר לסכם ולומר שראינו כאן שני אמנים שקיבלו השראה מסיפור מתן תורה, וכל אחד מהם "השתמש" בו בצורה אחרת. האמנית ברברה פישר נתנה ביצירתה ביטוי חזותי מוחשי לפסוקי התורה, ואילו הסופר עמוס עוז שאל מרכיבים מתיאור האירוע במדרש כדי לתאר אירוע חשוב אחר. אמנים מפורסמים רבים, יהודים ולא יהודים, כמו מרק שאגאל, רמברנדט, וגוסטב דורה, הוקסמו מסיפור מעמד הר סיני ותיארו אותו ביצירותיהם. אפשר להוסיף ולציין שהתנ"ך הוא מקור השראה אין סופי לאמנים וליוצרים, ושאמנים מכל התחומים הושפעו, ועדיין מושפעים, מסיפוריו ותיאוריו. פעילות הרחבה למתעניינים ולשולטים ברזי רשת האינטרנט, אפשר להציע לחפש שם (וכמובן גם בספרים!), יצירות אמנות נוספות המתארות את מעמד הר סיני..3. שמחה וששון משימות תיאורי מעמד הר סיני מדגישים כי האירוע היה ייחודי, מרשים ודי מפחיד. עם זאת, חשוב לומר כי הייתה באירוע גם שמחה, שמחה על קבלת התורה. שמחה זו ממשיכה לבוא לידי ביטוי מדי שנה בשנה בחג השבועות יום חג שבו לומדים תורה באהבה ובעניין כל הלילה (זהו "תיקון ליל השבועות" שלמדנו עליו בשנה שעברה בתכנית "מעגל החגים" לכיתה ב'). שמחה זו באה לידי ביטוי גם בשמחת תורה. זו הזדמנות טובה להזכיר את החג הנוסף שעניינו התורה, ולהבהיר את הדגשים השונים של כל חג: בחג השבועות אנו חוגגים את מתן התורה ואילו בשמחת תורה אנו חוגגים את סיומו של מחזור נוסף של קריאה בתורה ואת התחלתו של מחזור חדש. 4

5 י- י- חלק ג: עשרת הדיברות קריאת דברי המבוא המקשרים בין החלק הראשון של היחידה (העוסק במעמד הר סיני) לחלקה השני (העוסק בעשרת הדיברות). נקרא עם התלמידים את עשרת הדיברות ונבהיר את משמעותו של כל אחד מהם (משימה 14). יש לציין בפני התלמידים שבחוברת מובא רק חלק מהטקסט המקראי. אם התלמידים כבר למדו את הפסוקים השלמים בשיעורי תנ"ך, אפשר לפתוח ספרי תנ"ך ולקרוא את הקטע השלם יחד. עשרת הדיברות מופיעים פעמיים בתנ"ך בספר שמות בפרשת "יתרו" (שמות, פרק כ' פסוקים ב' "ד) ובספר דברים בפרשת "ואתחנן" (דברים, פרק ה', פסוקים ו' "ח). הקטעים זהים כמעט, אך יש ביניהם כמה הבדלי ניסוח. הגדרת המושגים המסורתיים: "מצוות עשה" ו"מצוות לא תעשה", "מצוות שבין אדם למקום" ו"מצוות שבין אדם לחברו" כדי להבהיר את ההבדלים בין הקטגוריות כדאי להביא דוגמאות לכל אחת מהן, למשל מצוות עשה: קידוש ביום השבת מצוות לא תעשה: האיסור לשקר מצווה שבין אדם למקום: הדלקת נרות חנוכה מצווה שבין אדם לחברו: כיבוד הורים בשלב זה אפשר להפנות התלמידים למשימות שבהן הם מתבקשים למיין את עשרת הדיברות על פי קטגוריות שלמדנו עתה. בשלב ראשון רצוי לדלג על דיבר הראשון ("אָנ כ י ה' א ל ה יך א שׁ ר הוֹצ את יך מ א ר ץ מ צ ר י ם..."). אפשר לחזור אליו לאחר מיון של שאר הדיברות ולהסביר כי דיבר זה אינו מצווה כשאר הדיברות אלא מעין מבוא. דיבר זו עוסק בתודעה ההיסטורית של היוצאים ממצרים, הוא מבחינת "אתם ראיתם". אפשר לשאול את התלמידים מדוע לדעתם היה חשוב להזכיר לבני ישראל, לפני שהם מקבלים חוקים ומצוות, שהאלוהים הוציא אותם ממצרים? האלוהים שהוציא אותם ממצרים הוכיח בכך שהוא פועל לטובתם ודואג להם, ולכן הם יכולים לצפות שהחוקים שייתן להם יהיו חוקים טובים. 5

6 הידעתם? יש אומרים שהדיבר החמישי "כּ בּ ד א ת אָב יך ו א ת א מּ ך " הוא מעין גשר בין המצוות שבין אדם למקום למצוות שבין אדם לחברו, שכן ההורים ה"יוצרים" צאצאים משתתפים ביצירה האלוהית. נוסף על כך, אפשר להזכיר שמצוות כיבוד הורים היא הבסיס לכיבודה של כל סמכות בחברה, ובראשה, סמכות האל. במשימה 17 התלמידים מתבקשים להביע את יחסם האישי לעשרת הדיברות. מטרת המשימה היא לעודד את התלמידים לחשוב שוב על הדיברות, ובעיקר להבין שהם רלוונטיים גם לנו ולחיינו היום. משימת סיום את היחידה הזאת, העוסקת במתן תורה ובעשרת הדיברות, רצינו לסיים במילים המשקפות את אהבתו של עם ישראל לתורה. בחרנו בפסוקים: "כּ י ל ק ח טוֹב נ ת תּ י ל כ ם, תּוֹר ת י אַל תּ ע ז בוּ. ע ץ ח יּ ים ה יא ל מּ ח ז יק ים בּ הּ, ו ת מ כ יה מ א שּׁ ר. דּ ר כ יה ד ר כ י נ ע ם, ו כ ל נ ת יב ת יה שׁ לוֹם" הנאמרים בבית הכנסת בימים שקוראים בהם בתורה בעת החזרת ספר התורה לארון הקודש. נהוג לשיר פסוקים אלו, ואפשר ללמד את התלמידים את אחד הניגונים המסורתיים המושרים בבתי הכנסת (אחד מהם תוכלו למצוא בתקליטור הנלווה לסידור "יחד בתפילה" בהוצאת קרן תל"י). במשימת סיום התלמידים מתבקשים לחבר לחן חדש לפסוקים אלה (רוב ניגוני "אדון עולם" מתאימים לכך וכן שירי ילדים רבים). אנו מקווים שתרגיל זה יעזור לתלמידים ללמוד את הפסוקים העוסקים בתורה המובאים בחוברת לתלמידים ("כי לקח טוב...") ואף לזכור אותם בעל פה. 6