,הירוטסיזו עדמ העדותו תיתרבח ןוידב ירוביצה ינמרג ידוהיה םינשב תונושארה רטשמל יצאנה איג ןורימ זאמ ותישאר ץייפאתה קוסיעה יעדמב תודהיה הינמרגב חתמב ץב הי

תמליל

1 ,הירוטסיזו עדמ העדותו תיתרבח ןוידב ירוביצה ינמרג ידוהיה םינשב תונושארה רטשמל יצאנה איג ןורימ זאמ ותישאר ץייפאתה קוסיעה ב הינמרגב חתמב ץב הייטנה םחתפל כ חור םייביטקייבוא ירסחו תרינפ ןיבל המגמה עייתסהל םהב תורטמל תררחא,תויטילופ תויתרבח.תויכוניחו םיבר םיקסועהמ ב, םללכבו ירקוח הירוטסיהה,תידוהיה ופ הריזב תירוביצה תיטסיצילבופהו וסינו גיצהל םיברב םהיאצממ,םיירקחמה ומכ תסיפת,םמלוע ךות תוסחייתה תוכהל.םה תרילאוטקא םירקוח םינוירוטסיהו וסינ רמול םרבד תולאשב תורושקה היצפיצנמ םדמעמלו יקוחה,םידוהיה ויהו םהיניב ולטנש קלח תכרעמב הננגמה תידוהיה דגנכ 1.תוימשיטנאה םירקמב םירחא ופתתשה םיקסועה הירוטסיהב םינרידב םיירוביצ רשקהב,ידוהי םינפה ושרדנו םהב תויגוסל ומכ המרופרה,תדב ךוניחה ידוהיה.דועו לובגה קיודמה ןיב קוסיעה ה ל ירוביצה היה ףא פ דח.רורבו השק עירכהל יתמ הכפה ותביתכ רמאמ אשונב ירוטסיה מ המב תיאנותיע תירלופופ הירוטסיהמ,הקיטסיצילבופל המ ש ןמזה וברה םיטסיצילבופ םיליכשמ א ויה םינוירוטסיה םיעוצקמ שרדיהל תויגוסל.תוירוטסיה רמאמ ץחבי ןוידה ירוביצה וינפ םינושה שומישה,הירוטסיהב * * רמאמ בתכנ תכימתב ןרקה רכזל ץירומ הטולרשו גרוברו ל ז ןוכמב ל,תרדהיה הטיסרבינואה תירבעה.םיוריב הדות בגל יוח,ןושש ןב הארקש הסרג תמדוק,רמאמה היתורעה.תוליעומה ךשמהב שמתשא םירוציקב םיאבה. : Anon. Anonymus; CVZ Central Verein Zeitung; IFB Israelitisches Familienblatt; JR Jiidische Rundschau 1 רשקהב טלב מל תומיעה ןיב ךירנייה יבצ ץרג ץוירוטסיהל ינמרגה ךירנייה,זדק ציירט ואר :מל קחצי,שרוש היגולואידיא הירוטסיהו תפוקתב, היצפיצנמאה :ךותב,ל נה היינפה רבעל תודהיב,תינרדומה םיורי ס שת :ץלהל(,)שרוש מע

2 שנותיו היהודי בגרמניה הציבורי האחרון של השיח גיא מירוץ כפי שהתנהל בפרק הראשונות של המשטר הנאצי. בתקופה הקודמת, ובעיקר בשנותיה האחרונות יהודים ופובליציסטים היסטוריונים של עיסוקם היה ויימאר, רפובליקת של בהיסטוריה פופולרית כרוך באורח הדוק בניסיונם להטות שכם למאבק הפוליטי. בנאציזם העולה. הם הרבו להידרש גם לסוגיות הקשררות להיסטוריה הגרמנית, פנימה. 2 עם היהודית הקהילה לא רק כיוונו את דבריהם עקרוני ובאופן עלייתם של הנאצים לטוץ השתנה, מטבע הדברים, אופייה של האקטויות הפוליטית בשיח הציבורי היהודי על ההיסטוריה, וחלו בו גם תמורות נוספות, אך עצם העיסוק הציבורי של היהודים בהיסטוריה לא נפסק א דווקא גבר. והדיונים שערכו היסטוריה, במחקר ובהוראת הוסיפו סוק יהודים גרמנים שהרסיפו לצאת וביטאוניהם, בסוגיות היסטוריות מעל גבי עיתוניהם ביניהם לאור עד סוף שנת 1938 תחת עינה הפקוחה של הצנזורה הנאצית, הפכו ליותר אינטנסיביים. 3 הוצאתם לאור של ספרים פופולריים שעסקו בנושאים היסטוריים, או כללו סקירות היסטוריות, הפכה דווקא בנסיבות החדשות לגל של ממש, וגם את גבולות המחנות השונים בתוך יהדות שחצה ו עוררו דיון ציבורי ער, גרמניה. 4 המשתתפים בעיוץ מחודש זה בהיסטוריה, שבצד ההיסטורירנים המקצועיים לקחו בו חלק גם פובליציסטים ואישי ציבור יהודים, מחנכים ורבנים, נדרשו גם את לאפיין וניסו להיסטוריה מעת ת ות העקרוניות בדבר יחסם את לבחוץ אנסה להלן חיו. שבה הקשה בשעה ההיסטוריון של תפקידו המתח בין ראיית ההיסטוריה כמדע חסר פניות לניסיון המודע להשתמש בה ככלי במאבקים הקיומיים הקשים שניהלו אז יהודי גרמניה. בתוך כך אתייחס ורת שות: כיצד ראו בני מן את היחס בין תמונת העבר המדעית של ההיסטוריה היהרדית, כפי שהתגבשה במחקרים שערכו היסטוריונים אקדמים לדיון בשיח ההיסטורי של המחנה המרכזי ביהדות גרמני בתקופת רפובליקת ויימאר ראו: גיא מירוץ, תמונת העבר רשימרשיה בשיח ההיסטורי היהודי הליברלי ברפובליקת ויימאר, ציון, סו)וז שס א(, עמ על העיתונות היהודית בגרמנית בתקופה זו ראו: Herbert Freeden, The Jew ish P ress in the Third R eich, Providence 1992 רא 1 למשל: Prinz, Josef Kastein, Eine G eschichte d er Juden, Berlin 1933; Joachim Wir Juden, Berlin 1934; Bruno Weil, D e r Weg d e r deutschen Juden, Berlin 1934; Adolf Altmann, Volk im Aufbruch, D ia sp o ra in B ew egung, Reflexionen zu r jiidisch en Z eitgeschichte, Frankfurt a.m 1936; Emil Cohn, D ie jiid isch e G eschichte. Ein G ang durch Jahrtausende, Berlin 1936; Arthur Elosser, Vom G hetto nach Europa. D as Judentum im geistigen L eben des 19. Jahrhunderts, Berlin

3 היסטוריה, מדע ותודעה חברתית בדיון הציבורי היהודי גרמני על פי כללי המדע וביקורת המקורות, לייצוגיו הפופולריים יותר של עבר זה, שתים אותם היסטוריונים ממש השתתפו בעיצובם? כיצד התייחסו העוסקים בהיסטוריה בנסיבות הקשות החדשות להפרדה בין העיסוק ה מדעי בעבר יסוק ה ציבורי בו? האם הגבולות בין שני דרכי עיסוק זה בעבר, שגם קודם לכן היו מטושטשים במידה מסוימת, נותרו בכל זאת על כנם, או שמא בעתות משבר, שבהן מגייסת חברה את כל משאביה כדי מוד על נפשה, כבר לא נודעה להם שום משמעות? המאמר ינסה לבחון גם את הדרך שבה ראו המשתתפים בשיח הציבורי היהודי בן מן את מפעלם של קודמיהם, חלוצי מדעי היהדות בגרמניה, וכיצד הם הציגו את היחס בין עיסוקם שלהם בהיסטוריה למסורת שעיצבו קודמיהם בני המאה התשע עשרה. 5 א מאז התפתחו בגרמניה סביבה שהתקיים והשיח היהודית ההיסטוריוגרפיה ראשית המאה התשע עשרה כמעין מובת בשיח ההיסטורי הכלל גרמני. כך נפרדים מוסדות יהודיים של בתחום זה בחסותם המרכזיים נערכו המחקרים וספרים מעל גבי ביטאונים והם גם ראו אור ותים אף עוררו דיון ציבורי, שכתבו יהודים ונקראו בעיקר על ידי יהודים. 6 עם זאת, שילובם של היהודים בלתי חלק היותם בדבר מרביתם של העצמית והתודעה סביבתם בתרבות נפרד ממנה הביאו לכך שהשיח ההיסטורי היהודי הושפע ישיררת מהתפתחריות ההיסטוריוגרפיה הגרמנית. חוקרי מדעי היהדות, ובכללם ההיסטוריונים, קיבלו את הכשרתם המקצועית גם במוסדות אקדמיים גרמניים, והם אף הגיבו והתייחסר.להתפתחויות המרכזיות שעלו בשיח הציבורי הגרמני על אודות העבר האחרונות הגרמנית בשנותיה החברה שאפיינו את סימני המשבר והשסע העבר תמונת סביב בה שהתנהל בשיח היטב ניכרו ויימאר רפובליקת של הגרמנית. חוקרים שעסקו בייצוגיה של ההיסטוריה הגרמנית טוענים שבתקופת לדיון בפנים שונות של השיח ההיסטורי הציבורי היהרדי בגרמניה בשנים רא 1 : Guy Miron, Emancipation and Assimilation in the German Jewish Discourse of the 1930s, Leo Baeck Institute Year Book 48 (2003), pp ; idem, The Emancipation Heroes Pantheon in German-Jewish Public Memory of the 1930s, German History, 21 (2003), pp על ההיסטרריוגרפיה היהודית גרמנית בהקשר זה ראו: משה צימרמן, היסטוריה יהודית והיסטורירגרפיה יהרדית בהיסטרריוגרפיה הגרמנית החדשה, בתוך: משה צימרמן, מנחם שטרץ ויוסף שלמרן)עורכים(, עיונים בהיסטוריוגרפיה, ירושלים תשמ ח, עמ

4 מירוץ גיא הרפובליקה, ובעיקר בשנותיה האחרונות, הפיין השיח ההיסטורי הגרמני בנטייה גוברת להעדיף את מתץ המשמעות על פני העיסוק האקדמי נטול הפניות. הדבר הגיע תים עד כדי הפיכת ההיסטוריה ממדע למקור למיתוסים רליצירת תודעה שכונתה במחקר אנטי היסטוריות Antihistorismus(.7( דיטמר שירמר אף הציג את סיפור נפילתה של הרפובליקה בראי שקיעתה של התפיסה ההיסטורית המערבית המודרנית, שהפיינה בפרשנות רציונלית של ההיסטוריה ובאמונה בסיסית באיד הקדמה. במקום תפיסה זו עלתה, לטענתו של שירמר, תפיסה ארכאית מיתית שדחתה את הפרשנות הרציונלית של ההיסטוריה לטובת אמונה בגורל ובחוקי טבע נצחיים, ואכלסה את המרחב ההיסטורי בכוחות מטפיזיים ובישויות אורגניות. 8 ג ורג ג. איגרס טען שבימי הרפובליקה הלכה והתבססה בשיח ההיסטורי הגרמני הגישה הרלטיביסטית, שלפיה אין להיסטוריה קיום כתהליך אובייקטיבי ואיץ להבינה א מתוך ההקשר והערכים של החברה והתרבות המתבוננות בעברץ. 9 סימני משבר קשה זה ניכרו, מטבע הדברים, גם בעיסוק המדעי והציבורי של יהודי רפובליקת ויימאר בשות כמו דרכי ייצוגה של ההיסטוריה ומטרת העיסוק בה. במאמר ביקורת שפורסם בקיץ 1930 בביטאון האגרדה המרכזית יצא השופט ז ק שטרץ, ממנהיגי האגודה, כנגד תפיסת ההיסטוריה הפולקיסטית, שלטענתו התיימרה לחשוף את חוקי ההיסטוריה העולמית ולר אותה כמבוססת על מבנה גלי של עליות וירידות ab(.10( auf und תפיסה היסטורית זר, שניתן בהחלט לראותה כביטוי ל אנטי היסטוריות, הוצגה במאמרו של שטרץ כחסרת יסוד ובעלת אופי שרירותי. נייננו חשובה העובדה ששטרן לא הסתפק בביקורת על תכנים אנטי יהודיים ספציפיים שעלו ביץ בעלי הגישות הפולקיסטיות, א ניסה לצאת להגנתה של ההיסטוריה כעיסוק מדעי מכובד וכנגד השימוש הוולגרי שכוחות הימין הפוליטי בגרמניה עשו בה. Erich Wittenberg, G esch ich te u n d T radition von im B ism a rck b ild d e r 7 d eu tsch en W eim ar R epublik, Lund 1969, pp Dietmar Schirmer, Politisch-Kulturelle Deutungsmuster: Vorstellungen von der Welt 8 der Politik in der Weimarer Republik, in: Detlef Lehnert, Klaus Megerle (eds.), P o litisch e Id e n titd t u n d N a tio n a le G eden ktage. Z u r p o litisc h e n K u ltu r in d e r W eim arer R epublik, Opladen 1989, pp Georg G. Iggers, The G erm an C o n ceptio n o f H isto ry: T he N a tio n a l T radition o f 9 H istorical Thought fro m H erder to the P resent, Middletown, CN 1983, pp ]להלן: איגרס[. Jacques Stem, Die Gesetze der Weltgeschichte, C entral Verein Z eitung (CVZ), 10 18/7/

5 היסטוריה, מדע ותרדעה חברתית בדיון הציבורי היהודי גרמני לצד ביקורות כמו זו של שטרץ, שהופנתה כלפי חוץ בר ה העוסקים בהיסטוריה שלא מה, עלו באותה תקופה בציבוריות היהודית בגרמניה קולות שונים בשת מטרתו הרצויה ואופיו המדעי של העיסוק בהיסטוריה. ההיסטוריון איסמר בוגן רקטור בית המדרש הליברלי לרבנים בברלין ועורך כתב העת לתולדות היהודים בגרמניה Geschichte( Zeitschriftfur die )der Juden in Deutschland הציג את העבודה המדעית של מחקר ההיסטוריה כצורך חיוני לכל חברה, שבשום מצב איץ לראות בו לוקסוס, גם אם פירותיו אינם ניכרים מיד. יבא דבוגן עומד אפוא המחקר מו במוקד העיסוק בהיסטוריה, אם כי הוא הציג את המחקר גם ככלי חיוני מירת רעננותה של היהדות וטען שוויתור עליו יהיה בבחינת הבדות רוחנית. עם זאת, נדמה כי גישתו של בוגן, שהתקבלות עבודתו כהיסטוריון בתקופה הנאצית תידון להלן, לא שיקפה את הלך הרוח הדומיננטי בציבוריות היהודית בת מן. קולות אחרים ורבים יותר שעלו בה הדגישו את חשיבותו של העיסוק בהיסטוריה, במחקר ובהוראה, לא רק כמטרה מה א בראש ובראשונה כמכשיר לסיוע בפתרון בעיותיהם של יהודי גרמניה או לפחות בהקלתן. במאמר ביקורת שפורסם לרגל חידוש צאתו לאור של כתב העת לתולדות היהודים בגרמניה הדגיש הרב וההיסטוריון הברלינאי מוריץ שטרן, שכתב עת כזה ישרת לא רק את המדע, א לדבריו יש לו גם יתרונות למאבק ואיפות של היום. 12 הבנת מצבם החוקי של היהודים בגרמניה לאורך ההיסטוריה, השתתפותם בחיי המדינה, הכלכלה והחברה בגרמניה וזיקתם לתרבות ופה הגרמנית היא חיונית להווה, יבא דשטרן, שביטא בכך את הלך הרוח הדומיננטי ביהדות הליברלית. 13 גם בעיתונות האורתודוקסית התקבלה הוצאתו של כתב העת החדש בברכה, תוך הכרה בערך ההגנתי והתעמולתי שלו כנגד השקרים ההיסטוריים העולים היום במאבק נגד היהדות הגרמנית, ואף הובעה תקווה שיופיעו בו בעתיד גם מחקרים שיעסקו במורשתו של המנהיג האורתודוקסי היהודי גרמני הרב שמשון רפ הירש. 14 מטרה מרכזית שחלק מהעוסקים בהיסטוריה ראו אז לנגד עיניהם הייתה השאיפה להעמקת האינטגרציה בין ההיסטוריה היהודית לזו הגרמנית. שאיפה זו, שניתן לראות בה במידה מסוימת בת דמותה של השאיפה לאינטגרציה Ismar Elbogen, Judische Forschung in Not, Gemeindeblatt der jiidischen Gemeinde 11 zu Berlin, August תרגום המובאה מהמקור נעשה על ידי מחבר המאמר, וכן בכל המובאות שלהלן. Moritz Stern, Brauchen wir eine historische Zeitschrift?, in: CVZ, 22/2/ Anon., Geschichte der Juden in Deutschland, in: Der Israelit, 5/1/

6 גיא מירון חברתית ופוליטית, הוצגה במפורש אצל ההיסטוריונית זלמה שטרן כאחת המטרות המרכזיות בעתיד של העיסוק המחקרי בתולדות יהדות גרמניה. 15 ההיסטוריון הצעיר פריץ פרידלנדר אף טען בהקשר זה שהצגה אמינה של היסטוריה יהודית וגרמנית בדרך משולבת פשר בר ההיסטורי להביא את עדותו הטובה ותפריך בכך את ניסיונותיהם של הנאצים להציג את היהרדים כגורם זר בהיסטוריה הגרמנית. 16 הפנייה העבר הוצגה בשלהי תקופת הרפובליקה גם כדרך התמודדות יהודית פנימית עם הסכנות הפוליטיות הגוברות מגמה שהלכה וגברה במהלך התקופה הנאצית, שבה כבר אי אפשר היה עוד שות בהיסטוריה שימוש לצורכי המאבק הפוליטי הכללי, ואף לא להיעזר בה לקידום אותו רעיוץ של אינטגרציה בין ההיסטוריה היהודית לזו הגרמנית. אירועי ההווה, כך נכתב במאמר מערכת Israelitisches Familienblatrn באביב 1932, נוטים וב לדפוסיהץ של תקופות מוקדמות יותר, ועל כץ המבט ההיסטוריה וההבנה כיצד התמודדו קהילות יהודיות בעבר עם מצוקות דומות הופכים להיות חיוניים יותר, ולימוד ההיסטוריה צריך להיות חלק מחיינג 17 במקרים קיצוניים ניתן למצוא גם בשולי השיח היהודי גרמני על ההיסטוריה התבטאויות שבהן, ברוח האווירה הדומיננטית בציבוריות הגרמנית הכללית, נשחקה אפילו עצם הירמרה למדעירת אובייקטיבית כאחת ממטרותיו של המחקר ההיסטורי והועלה על נס ערכה של הסובייקטיביות. במאמר שנכתב במוסף הנוער של ביטאון קהילת פרנקפורט בשלהי 1932 נתלה הכותב, שהציג את עצמו כמייצג את הצרכנים של כתיבת ההיסטוריה, בגדולי ההיסטוריונים הגרמנים כמו היינריך פון טרייצ קה, ודור מומזן ולאופולד פון ךנ?ןה, שנזקקו לטענתו להיסטוריה על מנת לתת לגיטימציה ללאומיות הגרמנית, ולא נרתעו לבחור ם כך בדרך תיאור סובייקטיבית של העבר. 18 בדרך דומה, טען, נזקקים גם היהודים לתמרנה היסטורית סובייקטיבית ברורה שתשרת אותם ותראה להם את הדרך. Selma Stern, Die Zeitschrift fur die Geschichte der Juden in Deutschland, in: CVZ, 15 3/5/1929 Fritz Friedlander, Die Juden im Geschichtsunterricht, in: CVZ, 2/9/ L. K., Achtung vor der Vergangenheit, in: IFB, 31/3/ Hans May, Subjektive Geschichtserkentnis, Jugend und Gemeinde, Beilage zum 18 Gemeindeblatt der Israelitischen Gemeinde Frankfurt a. Main, Oktober

7 הי ס טו רי ה, מ ד ע ו תו ד ע ה ח ב ר תי ת בדיוץ ה צי בו רי הי הו די ג ר מני ב השינויים מרחיקי הלכת שחלו בגרמניה בעקבות עלייתם של הנאצים לטון השפיעו, מטבע הדברים, גם על דרכי עיסוקה של החברה הגרמנית בכלל. והמערכת האקדמית שלה בפרט, בהיסטוריה. עם זאת, לצד קווי השינוי ניכרו גם סימני המשכיות. חוקרים שעסקו בתולדות הכתיבה ההיסטורית בגרמניה הנאצית נוטים לדעה שהמשטר לא הצליח אף פעם להביא ל האחדה מלאה בתוך גילדת ההיסטוריונים ואף לא להנחלתה הבדית של תמונת ההיסטוריה שלו, אם בכלל הייתה כזו במלוא מובן המילה. 19 בשנת 1935 הוכרז על פתיחתו של ה מכון להיסטוריה של גרמניה החדשה Deutschlands( )Reichsinstitut fur Geschichte des neuen בהנהלתר של ולטר פרנק ותחת חסותו של פרד רוזנברג. המכון ניסה לטפח כתיבה היסטורית נאצית, וחלק מחוקריו אף עסקו, כפי שנראה להלן, בתולדות השה היהודית. הוא יועד בראייתו של רוזנברג להיות משקל נגד לגילדת ההיסטרריונים המסורתית, אך לא הצליח אף פעם לרשת את מקומה של היטה האקדמית. 20 יטה זו אכן זועזעה מהתמורה הפוליטית, כשחוקרים שזוהו עם המרכז והשמ, כמו גם כה ממוצא יהודי, סולקו ממנה. אולם מרבית ההיסטוריונים הגרמנים נטו ממילא עוד קודם לימיץ השמרני והתייחסר בספקנות ואף בעוינות לרפרבליקה, ועל כץ יכלו להמשיך לפעול גם תחת המשטר החדש. רבים מההיסטוריוני ם השמרנים שנרתעו ואף סלדו מהנאציזם עוד ב 1932, הסבו במהלך 1933 את תמיכתם מהינדנבורג להיטלר חלקם מתוך השלמה עם עליונות כוחם של הנאצים וחלקם בהתלהבות. היו ביניהם אף כה שפיתחו תפיסה חדשה, רלפיה נועדו דווקא הנאצים לחלץ את גרמניה ממצוקותיה רמהניווץ של הרפובליקה ולהביא להתחדשות לאומית. 21 פער מסוים בין גישותיהם של ההיסטוריונים השמרנים לגישות הנאציות הוסיף אמנם להתקיים, אך ייתכן שדורקא על רקע זה סיפקה תמיכתם הפוליטית של ההיסטוריונים לגיטימציה לנאציזם. נייננו חשוב לציין שגם חוקרים בעלי אוריינטציה שמרנית התבטאו Karl Ferdinand Werner, Das NS Geschichtsbild und die deutsche Geschichts- 19 wissenschaft, Stuttgart 1967, pp. 24, על המכון ראו :20 Geschichte Helmut Heiber, Walter Frank und sein Reichsinstitut fur des neuen Deutschlands, Stuttgart 1966 Karen Sconwalder, Historiker und Politik. Geschichtswissenschaft im National- 21 sozialismus, Frankfurt a.m., New York 1992, pp

8 איג ץורימ הפוקתב תיצאנה םיאשונב םירושקה תודלותל,םידוהיה ףאו םה וטנ זוונשרפל תימשיטנא.הירוטסיהה םיטסיצילבופ םינוירוטסיהו םידוהי ובקע ירחא תורומתה הבישחב תירוטסיהה תינמרגה ירחאו ץתעפשה הירוטסיהה תירלופופה ו תכרעמ.ךוניחה לכל ךרוא תונש םישוה ועיפוה תונרתיעב תידוהיה הינמרגב ירמאמ תרוקיב םירקחמ םיירוטסיה םישדח תונויסינו חתנל ןיבהלו תורומתה ךרדב הבישחה תירוטסיהה הביבסה ךות תוסחייתה תושיגל,תויצאנ תוינרמש.תוילותקו םיבתוכה םידוהיה ויה םיעדומ דואמ ךכל סופדש הבישחה,ילרבילה ש םדוק ןכל היה ותלחנ,טועימ םנ לילכ הבשחמהמ תירוטסיהה תינמרגה ירחא.1933 ןיינעמ בוקעל ירחא םתוסחייתה םיבתוכ םידוהי םהירקחמל םתוא םינמרג וקסעש תורישי תודלותב הלאשה תידוהיה.היתוכהבו המגוד תניינעמ ךכל ןתינ אוצמל תובוגתב וררועש וירקחמ םלהליו,וארג יארחאה קוסיעל תודלות ב הלאש תידוהיה תרגסמב ץוכמ ה הירוטסיהל הינמרג. השדחה תנשב 1935 םסרפ וארג רפס טדלובמוה היעבהו. תידוהיה אוה גיצה וסחי יבויחה םלהליו ץופ טדלובמוה םידוהיל םבולישלו הינמרגב החכוהכ ותויהל םוגפ הניחבמ,תימו ףאו םישאה ותוא תמירגב םיקזנ ל ינמרגה ךכב א סחייתה םידוהיל סיסב תרות.עזגה וארג סחיי ותשיג וז טדלובמוה ויסחיל םידוהי ועיפשהש,וי רקיעב וירשקל תושנ,םינולסה ףקתו תילרבילה תב.ץמזה רמאמב תכרעמ םסרופש ןואטיבב הדוגאה תיזכרמה יהב,1935 תועובש םידחא רח תלבק יקוח,גרבנרינ רקס,בתוכה ץירפ,רדנלדירפ ותשיג וז וארג אציו 22.הרקבל חורב תוניידתהה תידרהי םינפה תב ץמזה אצי רדנלדירפ קר דגנ ויתושיג,וארג א דגנכ המ הארש ןתולבקתהכ תיבויחה םיגוחב,םיינויצה וירבד ףא ושע ןהב שומיש חוגינל.תילרבילה ופוגל,ןיינע היואר ןריצל ןהבש תרביסנבש הדבועה ןמזמ רבכ ץתינ היה רקבל ותרינידמ ןוטה יצאנה,הווהב אצי בתוכ ידוהי תרוקיבב היולג םתסיפת םיצאנה.רבעה רדנלדירפ הסינ ףיטהל םנוניכל שדחמ םיכרע םיילרביל ךעי גיצהש ילאיר יתלבכ א הרימשל הדובכ תשרומ רבעה,ילרבילה טדלובמוה היה דיקפת יזכרמ.הבוציעב ךכ אוה עיבה תודגנתה תינורקע ותייטנל וארג טופשל רבעה יפ תכרעמ םיכרעה.הווהה תסובת Fritz Friedlander, Eine Charakterbild in der Geschichte. Zu Wilhelm Grau: Wilhelm 22 v. Humboldt, CVZ, 7/11/

9 היסטוריה, מדע ותודעה חברתית בדירן הציבורי היהודי גרמני נפרליון בווטרלו, טען פרידלנדר, לא צריכה להשכיח את נצחונו באוסטרליץ, וכך גם האמנציפציה היהודית, שהחלה להוביל לאסימילציה הייתה לה שעתה הגדולה ומשמעותה ההיסטורית הרבה, למרות מודעותנו לכך שהיא הסתיימה. ברוח המסורת שטבע רנקה ולפיה כל התקופות קרובות לוהים באותה מידה, קרא אפוא פרידלנדר ללמוד את תולדותיה של התקופה הליברלית מנקודת המבט של ערכיה שלה ולתת בר את הלגיטימציה שלו, תוך הכרה בהיותו שונה בערכיו מן ההווה. הנס ליבשיץ Liebeschiitz( )Hans יצא אף הוא בביקורת על ספרו של גראו, 23 וטען שגישתו לחקר האמנציפציה היהודית באירופה ולהערכת דמויות היסטוריות כמו הומבולדט היא צרה מדי, מפני שהיא אינה מביאה בחשבון תהליכים כלליים יותר של תמורה באווירה בגרמניה בת מן. מבט רחב על דמויות מהתקופה כמו שילר, גיתה וקאנט עשוי לגלות, יטת ליבשיץ, שרוח ההשכלה בה הייתה כללית ובהחלט לא נגעה רק ליהודים ולא נבעה מהם. ליבשיץ, וכמוהו פרידלנדר, נדרשו אפוא, לכאורה, רק ות של מתודה והעלו על נס את ערכו של המחקר האובייקטיבי, חסר הפניות הערכיות ובעל ההקשר הרחב, וזאת כנגד נקודת המבט של גראו וולטר פרנק שראו בעצם היומרה למחקר אובייקטיבי ביטוי לניוון מוסרי. 24 בנסיבות החדשות, שבהן לא ניתן היה עוד להיאבק על ערכיו הפוליטיים של ההווה ולהמשיך בכתיבה היסטורית לוחמנית כמו זו שאפיינה את המחנה המרכזי ביהדות גרמניה עד 1933, הפכה אפוא עצם הצגתה של מדעיות ההיסטוריה והאובייקטיביות הבלתי תלויה שלה רך. עם זאת, ניתן לומר שדווקא בטיעוניהם ה נזקקו פרידלנדר וליבשיץ באופן פרדוקסי - יח ההיסטורי, לא רק כמטרה כשצמה א גם ככלי רטורי, ושדווקא הדגשת מדעיותה הבלתי תלויה של ההיסטוריה סייעה להם מוד כנגד גישות אנטישמיות כמו ה של גראו. כותב נוסף, מוכר יותר, שיהודים בני מן נדרשו מדתו על תולדות השה היהודית, היה הסוציולוג והכלכלץ ורנר זומברט Sombart(.)Wemer עמדותיו על אודות היהדות והקפיטליזם ומעמד היהודים בגרמניה עוררו פולמוס בחוגי היהדות הגרמנית עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, והוא שב לפרסם את התזות שלו תחת המשטר הנאצי ואף החריף אותן והוסיף Hans Liebeschiitz, Zur Frage des jiidischen Geschichtsbildes von heute, 23 G e m ein d eb la tt d e r D eu tsch -Isra elitisch en G em ein d e zu H am bu rg, 12/6/1936 כך מוצגת עמדת המכרץ של פרנק בסקירה שכתב פריץ פרידלנדר 24: Fritz Friedlander, Forschungsabteilung Judenfrage, Zwei neue Schriften des historischen Reichsinstituts, CV Z, 4/3/

10 גיא מירון להם מימד גזעני במסגרת חיבורו על הסוצייזם הגרמני. 25 כך יצא כותב מאמר המערכת 2 Familienb1att israelitisches בסתיו 1934, תחת הכותרוז כאן טעה זומברט, 26 בביקורת על עצם השימוש במונח הרוח היהודית כמונח היסטורי, וניסה להתוות תמונה היסטורית מורכבת יותר של התפתחות הקפיטליזם בראשית העת החדשה. גם בחוגים הציוניים, שניסר להיבנות ירתר מעשרים שנה קודם לכן מהשקפותיו של זומברט על זרותם של היהודים בגרמניה, הועלתה ביקורת כנגד גישתר הפשטנית של זומברט, שלטענתם שילב בכתיבתו ההיסטורית שיפוט ערכי שלילי כנגד היהודים. 27 גם במקרה זה פסלו הכותבים היהודים את טענותיו ההיסטוריות של מחבר אנטישמי תוך היאחזות בעיקרוץ של המחקר הטהור בעל הראייה המררכבת ונטול השיפוט הערכי טיעוץ שמתברר כי שירת אותם במצב שבו לא הפשר עימות ישיר יותר עם הכותב והנחות היסוד האידאולוגיות שלו. מול קריאה ביקורתית זו של כתיבה היסטורית גרמנית בת מן, מעניין לכיר את התייחסרתו של פריץ פרידלנדר לספרו של פרידריך מיינקה על ראשית ההיסטוריציזם. מיינקה, טוען פרידלנדר, לא רק תיאר ברוח עובדתית את תולדות צמיחתו של זרם זה, א חשף בדיונו גם את השקפתו הפילוסופית, שצמחה בחוג של מקס ובר, ארנסט טוילטש, וילהלם דילתיי ואחרים. 28 פרדילנדר הציג אותו כמי שייצג את התנגדותה ההרואית של האמונה בכוחה של ההיסטוריה כנגד מגמות האגנוסטיקה שאז הדברים נכתבו בשלהי שנת 1936 שבו רבים לפנות יה. אותה אגנוסטיקה שפרידלנדר נדרש יה רומזת, כך נראה, למגמות הדטרמניסטיות ביולוגיסטיות של ההיסטוריה, שהתפיסות הנאציות ניסו לקדמן. פרידלנדר נאחז אפוא במיינקה כמייצגה של תודעה היסטורית ממשית, להבדיל מתודעת מיתוס. נדמה שגם כאץ שב ועולה איד המדעיות, הא פוליטי לכאורה, כדי להיאחז בעולם המושגים והערכים הטרום נאצי מול שיטפון הכתיבה ההיסטורית המימה את עצמה רכי המשטר החדש. על התזה המקררית של זומבו ט ביחס ליהודים ראו Paul R. Mendes-Fiohr, Werner :25 Sombart s The Jews and Modern Capitalism: An Analysis of its Ideological Premises, L eo B a e ck In stitu te Year B o o k 21 (1977), pp Anon., Hier irrt Sombart, IF B, 4/10/ K. L., Wir Juden und der judische Geist, Sombart und die Judenfrage, JR, 27 16/10/1934 Fritz Friedlander, Vom Werden des Geschichtsgefiihls, C V Z, 10/12/

11 היס טוריה, מדע ותודעה חברתית בדיון הציבורי הי הודי גר מני ג בהתייחסויותיהם לגראו, זומברט, מיינקה ואחרים פנו הכותבים היהודים לכאורה כלפי חוץ, אך בנסיבות מן לא היה שום סיכוי שכתיבתם תשתלב אפילו בשולי השיח ההיסטורי הכלל גרמני. בפרעל נועדו מאמרי תגובה ופרשנות ה לציבור הקוראים היהודי, שהענייץ שלר בשות היסטוריות עלה בעקבות עזועים שעבר. סוגיה זו של מטרת העיון בהיסטוריה והמתח בין אופיו המדעי ניין הציבורי בו עלתה לדיון לא רק במסגרת הביקורת של כותבים יהודים על החוקרים הגרמנים בני זמנם, א פעמים רבות גם בשיח הציבורי היהודי גרמני בן מן בהקשרים אחרים. העיסוק בה התנהל תוך מודעות ברורה של המשתתפים בו לכך שהם ממשיכים במידה רבה את המסררת של חקר ההיסטוריה רמדעי היהדות של המאה התשע עשרה או, לחלופין, שהם מבינים את הצורך לסטות ממנה בגלל צורכי הציבור ונסיבות השעה. כרתבים יהודים הציגו במפורש את ההקבלה בין הסתייעותה של גרמניה החדשה, הנאצית, בלקחי ההיסטוריה כדי ללמוד מהם לצורכי ההווה ולבנות בראייתה עתיד טוב יותר לבין התגברות העיסוק והענייץ בהיסטוריה בתוך החברה היהודית. הקושי שמתעורר כאן, הוסיף סטפן פרנקל במאמר שכרתרתו ההיסטוריה מלמדת את ההווה, נוגע למידת האובייקטיביות שההיסטוריוץ יכול להפעיל בנסיבות כו. 29 האתגר של ההיסטוריון, הוסיף ואמר, הנו להוסיף ולב גם בנסיבות החדשות מבט ביקורתי רלפתח בעיסוקו בהיסטוריה מודעות ויכולת הבחנה בין הממד האובייקטיבי לנקודת המבט הסובייקטיבית. מזווית הראייה של בן המחנה היהודי הליברלי, שחתר בשלבים הראשונים של התקופה הנאצית להרגיע את הציבור היהודי ולמנרע את מה שנראה בעיני מנהיגיו כבהלה מוגזמת ותגובת יתר, הדגיש פרנקל את הצורך להשתמש בעבר על מנת להעניק פרספקטיבה נכונה לאירועי ההווה. אכץ, הודה פרנקל, זיכרונם של אירועי העבר הקשים והטראומות עולה באופן בלתי נמנע בתקופה זו, ואי אפשר להתכחש ובדה שבתולדרת יהודי גרמניה יש שרשרת נמשכת של סבל. אך למרות זאת, ואולי דווקא בשל כך, חשוב לזכור גם את התקופות השקטות ירתר בה. בניסיוץ דומה להציג את ההיסטוריה כמסגרת העשויה להעניק פרופורציות אחרות למשבר העכשווי טען כותב אחר, בץ המחנה האורתודוקסי, שלא כל אירועי ההווה והמצוקות של ה כאן והעכשיר ייכנסר לגדר המושג היסטוריה, שהוא בעל משקל משמעותי יותר לטווח ארוך. 30 דומה שקריאות כו למבט ביקורתי על ההיסטוריה, כמו גם לפיתוח חוש 241 Stefan Fraenkel, Geschichte lehrt Gegenwart, CVZ, 19/4/ M. Elias, Riickblick und Ausblick, Der Israelit, 3/1/

12 גיא מירון פרופורציה היסטורי כלפי האירועים בהווה, משקפות גישה שחתרה מר משהו מתרבנרת העבר ומיציבות החיים של פעם, וגם חשש ממה שנראה בעיני המחזיקים בה כפרשנות סובייקטיבית ורדיקלית מדי להיסטוריה, העלולה להביא קירה מוחלטת של זיכרון ומורשת שילוב היהודים בגרמניה. ניסיון מובהק עוד יותר להוסיף ולהיאחז ביחס המדעי להיסטוריה למרות המרדעות לבעיות ההווה המחמירות עלה במאמר שפרסם וילי כהן, היסטוריון ומורה בבית המדרש לרבנים בברסלאו, זמן קצר אחרי חקיקת חוקי נירנבוג. בהידרשותו למסורת ההיסטוריוגרפית הגרמנית הבחין כהן בין מסורת הכתיבה האובייקטיבית, שחזור ההיסטוריה כפי שהייתה בררח בית מדרשר של רנקה, לכתיבה הפטריוטית והמתלהבת של טרייצ קה, שלא התיימר כלל לאובייקטיביות קרה. ההיסטוריוגרפיה היהודית מפיינת, יטתו של כהן, בנטייה מובהקת לכתיבה מתלהבת, כפי שניכר הדבר אצל היינריך צבי גרץ ושמעון דובנוב, ולאחרונה גם בהיסטוריה הפופולרית יותר של יוסף קשטיין, שלא הייתה לה כלל יומרה מדעית. 31 מנקודת מבט שמעדיפה את המתודה התקאית, המרוחקת יותר והצמודה יותר למקורות, שהיא לדבריו גם המקובלת יותר באוניברסיטאות בארצות הברית ובמערב אירופה, ביקר כהץ את ההיסטורירגרפיה היהודית על כך שהיא נכתבה בלי שילוב מספיק של קורות היהודים בתולדרת העמים. עם זאת, הוסיף ואמר מתוך מודעות למצבה העכשווי הקשה של יהדות גרמניה, לא ניתן לצפות שיהדות זו פשר עכשיו לחוקרים להתחנך ולכתוב מחקרים ברוח כזו. בניסיון של בץ הדור המבוגר יותר להותיר משהו מהמסורת ומהיומרה המדעית של התקופה שלפני 1933 גם במצב החדש טען כהן בסיום מאמרו שאפולוגטיקה והאשמה אינץ יכולות מש ככלים של היסטוריוץ, והביע תקרוה לכך שלפחות יונחו היסודות שיאפשרו עריכת מחקרים ברוח זו בעתיד. דומה שטיעונים ברוח דבריו ו של כהן, המדגישים דווקא את הצורך במדעירתו של מחקר ההיסטרריה היהרדית ובעריכתר בדרך חסרת פניות, היו נחלתו של מיעוט בתקופה זו מול הנטייה הגוברת יפוט ערכי ולניסיון להסיק מסקנות אקטויות מהעבר להווה. 32 עיקר תפקידם של ההיסטוריונים ועיקר הידרשותם של הפובליציסטים ואנשי הציבור להיסטוריה בתקופה זו נבע, בשונה מרוח דבריו של כהן, מרצונם להיענות לצורך העמוק של יהודים רבים Willy Cohn, Welche Anspriiche miissen an ein Werk liber judische Geschichte gestellt 31 werden?, in: Frankfurter Israelitisch.es Gemeindeblatt, November 1935 וראר בהקשר זה גם את הטענה לפיה היה צררך דרוקא אז )1937( בהיסטודיה 32 שאינה רק נבואה לאחור ויש בה גם מבט אובייקטיבי יותר : Fraenkel, Ernst Geschichtsbewusstsein und Geschichte, Der Morgen, Marz 1937, p

13 ןיבהל םרבע רזעיהלו וב ידכ קינעהל רשפ הנפמל יגרטה הלרוגב תודהי.הינמוג היינפה לא הירוטסיהה הדעונ עייסל שבגל שדחמ תו תידוהי תב תועמשמ םתו םידוהי םינמרג ועלקנש רבשמל תו ירחא הנידמהש הרבחהו תינמרגה ונפה םהל.ףררע,ז תוביסנב,הלא םיקסועה הירוטסיהב ויה םירוטפ חתמהמ ןיבש ותו הפורצה םוחת תעד ןיבל ץויסינה תונעיהל ותועצמאב יכרוצל,רוביצה וסינו דדומתהל ומע םיכרדב.תונוש רזמ הנוש העצה תפקתשמש,ץהכ הב תועדומ הרורב רתוי ךרוצל עייתסהל רקחב רבעה תבוטל יכרוצ,הווהה ךא הב תעב תשיטנבש תויתייעבל תורמויה,תוה הת לצא ץירפ,רדנלדירפ הברהש שרדיהל תריגוסל תוירוטסיהה הפוקתב.וז,ןוירוטסיהה ךכ ןעט רדנלדירפ רבמטפסב,1934 ךירצ תחקל ןובשחב לכ תוביסנה תושדחה,םזיניבוש תריווא העיקש דועו ו םיכרצה םיילאוטקאה רוביצה ידוהיה,הירוטסיהב ותדובעלו ךירצ תויהל רתוי עגמ 33.םייחה תריוואב רבשמה תיוושכעה ןיא םוקמ,דוע תנעטל,רדנלדירפ תוזתניסל תובחר ומכ ולא ץרג.בונבודו,ז ןיא רמוא רקחמהש סנכנ ןואפיקל א אקווד,ךפהל וז תונמדזהה ו ךופהל יתועמשמל םייחל עיצהלו ץרריכ שדח.םידוהיל רדנלדירפ ארק תרמהל תויביטקייבואה תויביטקייבוסב א יונישל םישגדה רקחמב חכונל תוקוצמ.העשה בצמה שדחה,בייחמ,וירבדל תונשל תרוסמה תיפרגוירוטסיהה,תינמרג תידוהיה הדקמתהש דע,הכ רקיעב לצא,ץרג תודלותב,חורה התסינו ריאהל יוצרה.)sollen( םוקמב ז שי רובעל קוסעל םימוחתב םיירוטסיה םיעגונה תויגוסל תויצרא תורעוב.רתוי תוביסנב ןהבש ודדומתה םידוהי םיבר הינמרגב תלאש הרשכהה תיעוצקמה םה רבעמהו תועוצקממ ןוראווצה ןבלה יחמל די,םירחא ארק רדנלדירפ תונפהל םיצמאמ רקחל תודלות ייח הלכלכה םידוהיה תראהלו םסחי רוצייל ינושאר Urproduktion(.34( תוביסמ תומוד אוה דמע ךרוצה הראהב תירקחמ תייגוס הריגהה הירוטסיהב 35.תידוהיה ךותמ קוסיע תויעבב,ולא ומכ ןובילב ףסונ תלאש סחיה ץיב םידוהי Fritz Friedlander, Hemmung und Ziel jiidischer Geschichtsforschung, CVZ, 6/9/ םינוידה םייביסנטניאה תלאשב הרשכהה תיעוצקמה ומייקתהש תודהיב הינמרג הפוקתב וז :ראר םהרבא,תוילגרמ תלאש הבסהה תיעוצקמה היצזיביטקרדורפהו דקומ ןוידל ברקב ידוהי הינמרג וימיב םינושארה ךיירה, ישיה :ךותב,ל נה ןיב הלצה,ץדב םינויע תודלותב ידוהי הינמרג , םיורי,ן שת מע ןרידל ףסרנ תלאשב הירוטסיהה הריגהה תידרהיה ךותמ תדוקנ אצומה היפ.דריגהה תיוושכעה תררועמ ןיינע תניחבל העפותה רבעב :ואר b. Weinryb, Deutsch-jMsch 4-10 Wanderungen im 19. Jahrhundert, Der Morgen, April 1934, pp.,היררטסיה עדמ העדותו תיתרבח ןוידב ירוביצה ינמרג ידרהיה 243

14 גיא מיררץ אינם יהודים, יוכל ההיסטוריון, השעה הכרוכות בעיצובו מחדש של על פי פרידלנז ר, הקיום היהודי. בבעיות לדיון לתרום ד בשנת 1935 יצא לאור בברלין ספרו של איסמר ברגן על יהודי גרמניה תיאור בעל אופי מדעי פופולרי של תולדותיהם. 36 עצם חיבורו של ספר בעל אופי פופולרי בעת כזאת שיקף את ניסיונו של בוגץ, מבכירי ההיסטוריונים ביהדות גרמניה, לפנות הציבור היהודי הרחב. במאמר ביקררת שלו על הספר התייחס פריץ פרידלנדר ובדה הפרדוקסית שדווקא בתקופה שבה מתמודדים יהודי גרמניה עם אירועים כה קשים יוצא לאור לראשונה תיאור מדעי כולל של תולדותיהם, דבר שהאינטליגנציה היהודית בגרמניה חיכתה לו כבר ירתר מחצי מאה. 37 לדברי פרידלנדר, הוצאתו לאור של הספר דורקא בעיתוי זה מעלה על הפרק את השה מהו העיתוי הטוב ביותר לחוות את ההיסטוריה ולהתמודד עם משמעותה האם זה צריך להיות רק מנקודת מבט של הישג ומתוך תחושה של הגעה השיא, או שמא דורקא מתוך התמודדות עם תודעת משבר ומבוכה? ברוח מאמרו הקודם דיבר פרידלנדר בשבח פנייתו של בוגן לציבור הקוראים הרחב, גם אם במחיר צמצום התיאורים וההיקף של חיבורו, והדגיש את התמקדותר דווקא בהיסטוריה הפוליטית, להבדיל ממורשת גרץ, שעניינה היה בתולדות הרוח. פרידלנדר דיבר רק בשבח מגמת הצמצום והענייניות של בוגן וראה את מה שהוא כינה ההפקות הסטואית שלו בתיאור של חוסר היציבות שבקיום היהודי בגרמניה כביטוי למימוש ייעודו כהיסטוריון. מבקרים אחרים, ומת זאת, ראו את דרך התיאור של בוגן כבלתי מספיקה. אמנם גם הם שיבחו את בוגץ על כך שנתן מענה לצורך של יהודי גרמניה להבהיר את תמונת עברם, אך, כפי שטעץ אחד מהם, בעקבות הדברים מתעורר גם הצררך ל הבנה פנימית עמוקה של העובדות ולניסיון לתת להן פשר. 38 מתוך השקפה אחרת על ההיסטוריה, פחות רנקאית, עולה מדברי ביקורת כה הציפייה שההיסטוריוץ לא יסתפק רק בתיאורי מאורעות והתהליכים מהעבר א גם ייתץ Ismar Elbogen, Geschichte derjuden in Deutschland, Berlin, Fritz Friedlander, Elbogens Geschichte der Juden in Deutschland, Der Morgen, 37 November 1935, pp Werner Cahnmann, Ismar Elbogen, Geschichte der Juden in Deutschland, CVZ, 38 3/5/

15 םהל רשפ ילואו ףא הסני ףושחל תויקוח תמיוסמ הנומטש םהב תומישמ ץגובלאש ללכ לטנ ו רמייתה לוטיל.ומצע רקבמ,רחא ךרוע ןידה ל ומהו גירודול,רגנווטכיופ הברהש בותכל מ יבג ץואטיבה Judische ינויצה יRundschau גיצה ןגובלא ימכ ךישמהש ררפסב תרוסמב תיתרוקיבה הקנר רחבו תויניינעב תחכופמה טוריפבו יתדבועה ריחמב רותיו תונבות תויפוסוליפ תוירוטסיה 39.תויזיפטמ תויגולואתו ותדובע ץגובלא הנניא,א אבילא,רגנווטכיופד המדקה ןוידל יתוהמ רתוי לרוגב םידוהיה ךירצש,םהיתודלותו סנכיהל תולאשל תועמשמ תויהלו תתשומ רשקה ללכ יפוריא בחר.רתוי טבמב ללרכ הארנ טעמכש לכ םיקסועה,הירוטסיהב ללכבו םינוירוטסיה םיעוצקמ ומכ ןגובלא וטנש רתוי ותשיגל,הקנר ושחכתה ךרוצל רוביצה ינמרג ידוהיה הירוטסיהב וסינו תונעיהל גל םוסרפ םירפס יב יפוא,ירלופופ ומכ,ץגובלא ןתמ תואצרה רוביצב בחרה ידי םירקוח ןמ הרושה הנושארה תביתכו םירמאמ תויגוסב תויררטסיה תונותיעב תידוהיה הדעונש רוביצל,בחרה ואיבה ידיל יוטיב םתוביוחמ םיקסועה הירוטסיהב רגל 40.,ז המדנ יכ ץתינ עיבצהל רעפ ןיב ךרדה הבש רספת רג םינרירוטסיה,םימדקא ומכ ןגרבלא,רדנלדירפו ץיבל םתסיפת קלח.םהירקבממ ןוירוטסיההש דועב יעוצקמה רתוי הטנ תוארל ודיקפת תעב איהה תרשעהכ ויתועידי,רוביצה םיתעל ךות ידכ תונוכנ סנכיהל םשל ךכ רקחל הראהלו םיאשרנ םישדח יב תועמשמ תילאוטקא,תרעוב ומכ תייגוס,הריגהה ויה םירחא ופיצש ןויסינל רישיר יביטקא רתרי םינוירוטסיהה קינעהל תועמשמ יעורי,רבעה יממו לבסל.הווהה םתוא םינוירוטסיה וארש םמצע םיביוחמ תוננרבתהל ת תרסח תוינפ רבעב ףאו ורקיב םשב ןורקיע םתיינפ םירקוח םינמרג לא רבעה ינמרגה ךותמ תומגמ טופיש יכרע תויגולואדיאו,תויטילופ ועתרנ ךכיפל ךרדב ללכ טוקנלמ םמצעב ךרד וז םאובב קוסעל הירוטסיהב.תידוהיה המגמ וז תריצי ץיחה ןיב רבע הווהל תרענמיהו תעדומ לכמ ןויסינ תתל רשפ תוקוצמל הווהה סיסב יעוריא,רבעה הת הפוקתב וז הירבדב המלז,ןרטש תחא תרירמדה תויזכרמה רקחב הירוטסיהה תידוהיה הינמרגב תב.ןמזה םויסב האצרה הנתינש ינפב יבשוי תיב Ludwig Feuchtwanger, Geschichte der Juden in Deutschland, JR, 6/6/ ןיינעל םירמאמ הירוטסיהב,תרנותיעב ואר מל תרדס םירמאמה תודלות ידוהי,הינמרג ירפ םטע ואציש,םינרש םינויררטסיה רו ץואטיבב הדוגאה תיזכרמה cvz, 30/8/1934 9/8/1934, 26/7/1934, 12/7/1934, 28/6/1934, 14/6/1934, 17/5/1934,,הירוטסיה עדמ העדותו תיתרבח ןרידב יררביצה ינמרג ידוהיה 245

16 איג ץורימ שרדמה םינברל וסרבב הקקזנ ץרטש הלאשל םא רבעה לוכי תתל הבושת תולאשל.םנמז התבושת ךכל הת הנקב דחא םתדמע ץגובלא רדנלדירפו,התוויהו ךכ,הארנ םויס תואנ האצרהל תיתטיש תרדוסמו סיסרפד םינוש הסחיב הנידמה תיפוריאה :םידוהיל הירוטסיהה הניא הלוכי םחנל וא תתל ;תובושת טבמה תוזדתפתהה תירוטסיהה לוכי קר ונדמלל בושל,תורוקמל ןנובתהל םהב הוונעב 41.תווקלו ה תייגוס ץיב סחיה התו הירוטסיהה שומישל ילאוטקאה הב,השדחתה,ץבומכ קר הפוקתב הבש ונא.םיקסוע רבכ ידסיימ תמכח לארשי הינמרגב תישאר האמה הרשע עשתה ותרח,םלגד ירבדכ לאונמע,ףלור בולישה ץיב רקחמ ]...[ תדוקנמ תואר תישפוח ץיטולחל ]. [ ןוצרל עיפשהל תדוקנ תוארה ירק( תרשונאה תוירוביצה תונוטהו םירואנה הינמרגב ללכבו הפוריא תישאר האמה )הרשע עשתה םכרע וא רסוח םכרע,םידוהיה םרשוכ וא םרשוכ יא תויהל םיורש םיחרז םירחא דובכל דמעמלו 42. ]...[ תדוקנמ טבמ תיתרוקיב רתוי ןעט רקוחה ןב וננמז קחצי שרוש רקחמה ש ינרדומה אשונב ןתנ יוטיב לכל תוגאדה וררועתהש תררעובה האצותכ קבאמהמ, ינויצפיצנמאה תוגאד ףאש ועיפשה בוציע רדס םויה ירקחמה ועירפהו תנבהל רמוחה 43. ארקנה 1936 ב ץיוצ לבוי םינש ותריטפל דלפו,ץנוצ ימ ההוזש ילוא רתוי לכמ םדא רחא םתישאר, קר.הינמרגב לבוי, ןיוצש תוירוביצב תידוהיה הינמרגב תרושב םימואנ םירמאמו וקסעש ץנוצב,ותשרומבו בש ררועל ץוידה תלאשב סחיה ץיב וכרד ותשרומו ץנרצ םבצמל יוושכעה ידוהי.הינמרג ךותמ ךכ ו ודדחתהו תונבות תונוש תלאשב סחיה ץיב ןויעה ה קהבומה רבעב יכרוצל הרבחה.הווהב ןוידב שפת רמסיא ץגובלא םוקמה יזכרמה ןיב םירבודה.םיידסממה רמאמב םסרפש ןויצל לבויה ראית ןגובלא עדמה ץנוצש הסינ רוציל עדמכ יח 44.רצויו ץנוצ פ הרומישל, חילצה תתל רשפ תודוסיל Selma Taubler-Stern, Das Judenproblem im Wandel der Zeiten, CVZ, 7/11/ לאונמע,ףלוו וגשומ עדמ, :ךרתב לואפ רולפ סדנמ,)ךרוע( תמכח,לארשי םיטביה םיירוטסיה,םייפרסוליפו םיורי,מ שת מע,80-68 ןאכ מע, קחצי,שרוש סרה רקחמה ידוהיה, ינרדומה :ךותב,שרוש מע 198. Ismar Elbogen, Der Scopfer der Wissenschaft des Judentums. Zum 50. Todestag

17 םיילנויצו יאה אצמש הב םחלו שיאכ שעמ ץעמל המדקה.הלכשההו ןגובלא ראית לדבהה ןיב תוביסנ תפוקת וייח ץנוצ תואיצמל 1936 :ךכ דועב ימיבש וייח ץנוצ התייה תרוסמה לכב םוקמ וליאו עדמה היה רקי תואיצמה םישימח הנש רח ותומ וכפהתה תורצויה אקוודו הרכהה תרב הניא הנותנ חוכיווב העשב ש צמנ תנכסב.תומיה,ז ףיסוה,ןעטו ונא םיצור רוציל שדחה ךותמ,ןשיה ןכלו ינויח בושל שרדיהלו ותשרומל.ץנוצ ותשיג ןגובלא תשרומל וימדוק ינב האמה הרשע עשתה ותכרעהו ךרד םנויע הירוטסיהב הררבתה האצרהב אשנש רובעכ תועובש.םידחא םשארבו,הירוטסיהה יפכ ובצועש האמב,הרשע עשתה וראות האצרהב וז קר גוסכ שדח עדמ א גוסכ שדח,תודהי ריפראב הנוש תודהיזדמ התתשוהש תיתרוסמה קר ך נתה וא.דומלתה םשודיח םישיא ץנוצכ ץרגו היה רתנעטל שארב הנושארבו םצעב רבעמה םירופיסמ )Geschichten( ףוסיאו תודבוע רבעהמ הירוטסיהל )Geschichte( חנומ היהש דע זא רז 45.תודהיל ליבקמב שיגדה ןגובלא ותובישח רשקה ןיב ל חורה,םייללכה ףאו עיבה הווקת עדמש הרפי םייחה.םיידוהיה וסחיב ןגובלא ותשרומל ץנוצ הבש התו אופא התויזכרמ תוה תסיפתב,ומלוע ךא הרכינ ולצא תונוכנ הבר רתוי תודוהל רשקב ץיב רקוחה יכרוצל.ותליהק ץכתיי ןיאש הרקמ,ןגובלאש יפכש וניארש ליעל שיגדה 1932 ב רקיעב תרבישח רקחמה,ומשל רחב גיצהל רובעכ עברא םינש ץולח רקיעב ךנחמכ שיאכו השעמ ו עדמה ו קר הרטמכ ינפב המצע א ילככ רומישל.התיירפהלו,ז המדנ םצעבש ותריחב שיגדהל ךרוצה תויכשמהב תשרומ ץנוצ רחב ןגובלא תומדכ תיזכרמה דסממה ידוהיה ילרבילה םוחתב רקח הירוטסיהה ףיסוהל זחאיהל לכב ז לאךיאב רקחמה,ומשל דע המכ ש היה דוע.ירשפא תונשרפ תרחא ופמל,ץנוצ ומכ רשקל וניב ןיבל ירג,הווהה הת וירבדב דרפלא,ילק יגיצנמ םינויצה תליהקב.ןילרב סקטב ךרענש דובכל לבוי ץנוצ תיבב רפסה ידוהיה חרב הסורג רגרובמה ןילרבב ןעט ילק ץנוצש וניא לוכי שמשל לדומ רישי רעונל.םויה ץנוצ יח פו הפוקתב,הירוטסיה עדמ העדותו תיתרבח ןוידב ירוביצה ינמרג ידוהיה von Leopold Zunz am 17. Marz, in: Frankfurter Israelitisch.es Gemeindeblatt, April 1936 Ismar Elbogen, Von den Geschichten zur Geschichte, IFB, 30/4/

18 מירון גיא שהייתה בסימן השתלבות היהודים והפיין באוריינטציה מאוד אירופית, ואילו הנוער של היום, יבא דקלי, צריך להצמיח מתרכו צונץ חדש שגישתו תים יותר לנסיבות העכשוריות של הגורל היהודי. 46 גישתו זו של קלי הדגשת קירמר של החיץ בין תקופתו רמפעלו המחקרי של צונץ לתקופה העכשווית וצרכיה לא הייתה אופיינית רק לפובליציסטיס ופעילי ציבור, א באה לידי ביטוי גם בדבריו של אחד הנציגים המרכזיים של מדעי היהדות בני מן. בהרצאה לכבוד היובל של צונץ שנשא יצחק היינמץ חוקר ומרצה בבית המדרש לרבנים בברסלאו ועורך הירחון להיסטוריה ולמדעי היהדות des( Monatsschrift fur Geschichte und Wissenschaft )Judentums הוא טעץ שמדעי היהדות התפתחו במאה התשע עשרה כחלק מתהליך האסימילציה. 47 לדבריו, היו ה כוחות התקופה שדחפו אז ילוב היהרדים בחברה תוך הצגתם כבני מיעוט דתי, ולפיכך עוצבו סדר היום של המחקר ההיסטורי שלה ויצירתה הפילוסופית במטרה לקדם רעיון זה ולתת לו לגיטימציה. כך הודגשו תרבויות עבר יהודיות הקשורות לסביבתץ)היהדות ההלניסטית והספרדית(, אומצו רעיונות ההתפתחות והקדמה כדרך להבהרת העבר, ונעשה מאמץ להבנת היהדות ופרשנותה באופן רציונלי. כל ה נועדו ליצירת בסיס מדעי להגדרתה מחדש של היהדות כדת ולאפשר בכך את שילוב היהודים באומה הגרמנית. מעיון בדבריו ה של היינמן מתקבל הרושם, שבניגוד לדבריו המפורסמים של גרשם שלום, הוא לא בא לקבוע קביעה ערכית, ובוודאי שלא פוט את חלוצי מדעי היהדרת במאה התשע עשרה כמי שבאו לקבור אותה. 48 בעיני היינמץ הם פעלו ברוח זמנם, ככל פועל היסטורי אחר, ועל כן יש לבחוץ ולהבין אותם רק מתוך הקשרם. אפילו אם חתרו להמשך שמירתם של היהודים על מורשתם, הם לא יכלו שות זאת, לטענתו, א מתוך ההקשר של השאיפה לבם בסביבתם ולהים יה את מררשתם. IFB, 26/3/1936 Anon., Zu Leopold Zunz fiinfzigstem Todestag, לגישה דומה, המבחינה בין מורשתו של צונץ לצרכיה העכשוויים של יהדות גרמניה במדע יהודי שונה מזה של עידץ האמנציפציה, ראו גם:.B Gafni, Die Zukunft der jiidischen Wissenschaft,//?, 11/10/1933 Vortrage in Hamburg, Professor I. Heinemann-Breslau iiber die Wissenschaft des Judentums, Gemeindeblatt der Deutsch-Israelitischen Gemeinde zu Hamburg, 20/3/1936 גרשם שלום, מתוך הרהורים על חכמת ישר, בתוך: הנ ל, דברים בגו, תל אביב, תשמ ב, עמ רעל כך ראו גם: יצחק שורש, הם לא באו כדי לקברר, בתוך: שורש, עמ

19 יהב האמה,הרשע עשתה ףיסוה,ןמנייה לחה ךילהתה םויכש )1936( ונא רבכ בב םדקתמ ו הביבסה הלחה תוחדל םידוהיה תוארלו םהב.המוא תוביסנב תושדח,ולא םהבש םיקחדנ םידוהיה ךרוצל רידגהל שדחמ םדרחיי לומ,םתביבס ץתינ דוע ךישמהל םכרדב האמהמ.הרשע עשתה ןמנייה החד םתשרומ ץנוצ ינבו ונמז וא םצע קוסיעה ירקחמה רשקב ץיב תויוברתל,הביבסה א ןעט תוביסנבש תושדחה לכ הלא םיכירצ רובעל Aufhebung לוטיב שיש וב העה ידכ תרשל תורטמה תושדחה ןזכרמבש דוחייה.ידוהיה ץמנייה םתח וירבד תוסחייתהב המצעל קינעמש תירסומה קוסיעה הירוטסיהב ידוהיל הינמרג אקווד םבצמב.יוושכעה ותלודג ץנוצ תובישחו ופמ ויה םייונש אופא,תקולחמב יאדווב ןיב םישיא ומכ ןגובלא,ןמנייהו וסחייתהש ותמורתל קוסיעה הירוטסיהב יכרצל הרבחה.תידוהיה,ז ץויעמ םהירבדב תולוע לכב ז תושיג תונוש סחיב תכרעהל תוה קוסיע רשקהו וניב ןיבל היצאוטיסה.תיטילופה ןגובלא גיצה לדבהה ץיב תוחנה דוסיה וימיב ץנוצ ול ונמז ו ןפואב ילמינימ ארקו םצעב ךשמהל,ותשרומ םא ךותמ םיכרצ םירוביצ םינוש.והשמב,ןמנייה תמועל,ז ףרטצה ול ונעטש חורש ןמזה תוביסנהו תויטילופה תובייחמ רידגהל שדחמ תורטמה תויסיסבה, דע ידכ ןתייאר תונושכ ףאו תוכופה ךרדהמ הבש וספת ןתוא ץנוצ ינבו.ורוד,הירוטסיה עדמ העדותו תיתרבח ןוידב ירוביצה ינמרג ידוהיה םוכיס תורבגתה ןיינעה חישה ירוביצה ינמרג ידוהיה,הירוטסיהב יפכ וזש האב ידיל יוטיב יהב תקילבופר,ראמייו דועו רתוי ךכמ היתונשב תונושארה הפוקתה,תיצאנה העפשוה יפכ וניארש הסחימ םתביבס תיצאנ תינמרגה הרבעל.ה ןמזב ובש חוכה ינוציחה טלושה רצוי ויתוחוכ ךותמ, רבעה בתכ ךכ דחא םיטסיצילבופה םידוהיה ינב,ןמזה לא ונל םידוהיה שייבתהל תושעל 49. ןכ ןיא קפס תוביסנבש תושדח ולא הת םתרקוי םינוירוטסיהה םישדחה ללכב רוביצה הרכינו רתוי תוחיתפ עומשל אורקלו.םהירבד םלוא דצמ,ינש בושח ןייצל תויעבהש ונודינש רמאמב, ןשארבו חתמה ןיב התו הירוטסיהה תורשפ תושעל הב שומיש יכרצל,הווהה Fabius Schach, Vergangenheit redet zur Gegenwart, IFB 16/3/

20 מירון גיא שעמדו על סדר יומו של הציבור העיקריות, היו היחידות, ואולי אף לא לא למשל, הדיוניס היסטוריות. כך, לסוגיות נדרש כשזה ביהדות גרמניה הרחב במעוכת ההיסטוריה לימודי של שילובם שת סביב שהתנהלו הציבוריים. החינוך ודקקותם של בני הנוער להיסטוריה, יצאו מתוך הנחה מוקדמת בדכר שימושיותה של ההיסטוריה, וכמעט שלא עלתה בהם על הפרק סוגיית מדעיותו של העיסוק בעבר. 50 עיסוק אחר שפרח בין יהודי גרמניה בני מץ שלא על בסיס סמכותם של ההיסטוריונים המקצועים היה בתחום הגנאולוגיה בניית אילנות שהיהרדים פנו יה בהשפעת ערכי הסביבה יוחסין ותיערד שמרת עתיקים שאיש מבין הדוברים היהודים במאמר זה הראה ונוהגיה. 51 העיון במקורות שהובאו שהתבטאו בשנות השלושים בסוגיית ההיסטוריה וצורכי החברה, לא היה יכול היהודית הגרמנית במצוקתה לדקק הגוברת של החברה מהנטייה להתעלם,ברה ולנסות לבנות לה תמונת עבר שימושית. כך נטלו היסטוריונים מוכרים ההרצאות במערכת חלק פרוינד, ואיסמר שטרן זלמה בוגן, איסמר כמו הציבוריות שאורגנה אז ביהדות גרמניה וכתבו בעיתונות שירעדה לציברר הרחב רנקאית אוריינטציה בעלי כותבים גם שונים. בנושאים היסטוריות סקירות הפכה החדשות בנסיבות כי הבינו להיסטוריה ביחסם מובהקת מדעית למחקר טהור וחסר פניות לבלתי רלוונטית, ולא הפנייתם של כוחות חדשים.יכלו א להביע את תקוותם לחידוש של מחקר כזה בעתיד עם שינרי התנאים בשת ומנוגדות שונות דעות זאת בכל עלו זה בסיסי קונצנזום לצד ערכה של האובייקטיביות המדעית בחקר ההיסטוריה מול הרצון להיאחז בעבר לצורכי ההווה. נדמה כי עבור אישים כמו בוגץ ואחרים, רובם בני המחנה ו קשים בתנאים גם ההיסטוריה, של מדעיותה המשך נתפסה,הליברלי, ממקד את או פופולרית היסטוריה לכתוב עובר הוא אם כציפור נפשם. גם נושאי המחקר שלו על פי סדר היום של ההווה ובעיותיו, לו לחוקר, על פי רא 1 למשל Fritz Friedlander, Der Geschichtsunterricht in den jiidischen Schulen, :50 CVZ, 10/5/1934; Hans Griinfeld, Warum und wie jiidische Geschichte?, J u g en d und G em ein d e, Beilage: F ran kfu rter Isra e litisch es G em ein d eb la tt, Juni 1935; Elias, Geschichtsunterricht an jiidischen Schulen, E rzieh u n g u n d L eh re, Padagogische Beilage: D e r Isra e lit, 30/4/1936, 4/6/1936, 27/8/1936 Anon., Arbeitsabend der Gesellschaft fur jiidische Familienforschung, IFB, 51 26/3/1936; Ada Heinemann, Jiidische Frauennamen in Frankfurt a.m. zu Beginn der Emanzipation, in: F ran kfu rter Is ra e litisch es G em ein d eb la tt, Februar 1935; Anon., Gestern und Heute, G em ein d eb la tt d e r Jiidisch en G em ein d e zu B erlin, 11/4/

21 היסטוריה, מדע ותודעה חברתית בדיון הציבורי היהודי גרמני תפיסה זו, להיגרר למתץ פרשנוירת אקטויות והענקת משמעויות מרחיקות לכת לתוצאות מחקרו. נראה, כי בוגן ואחרים תפסו את שמירת המדעיות לא רק כדרישה מקצועית א גם כערך. האמת המדעית חסרת הפניות סימלה עבורם את ערכי העולם ששקע עם התמורה שחלה בגרמניה, ולכן הם חשו שיש מור עליה גם בעת שהחברה הסובבת איבדה מגע עם הערך ה. כותבים שעמדו מן העבר השני לא התכחשו לחלוטין לחשיבות אופיו המדעי של העיסוק בהיסטוריה, אך ייחסו פחות חשיבות לאפיונו של המדע כאובייקטיבי וחסר פניות. כותבים ה, שחלקם, אם כי לא כולם, היו בעלי רקע ציוני, הושפעו יותר מהלך הרוח שהיה דומיננטי בסביבתם הגרמנית, אשר עוד לפני 1933 נטתה להדגיש את שימושיותה של ההיסטוריה ולתת לגיטימציה יון הסובייקטיבי בה. הם ראו את המטרה העיקרית של העיסוק בהיסטוריה בסיפוקו של הצורך העמוק של הציבור היהודי במתן פשר לסבלו ואולי אף בשורה מרומזת תידו, הרבה מעבר למה שמשתקף למשל בחיבורו המסכם של בוגן. בשונה מעמדתו של בוגץ נטו כותבים ו גם לראות את הפער בין תקופת כינונם של מדעי היהדות לתקופתם שלהם כהרבה יותר משמעותי ומוחלט, וממילא לא חשו עצמם מחויבים לקבל את מורשתם של צונץ ובני דורו, ואף נטו להציע ברוח התקופה עקרוץ מנחה אחר, דיסימילטורי, יסוק במדעי היהדות. בתקופה שבין חקיקת חוקי נירנברג, וביתר שאת מאז שנת 1937 עד לפוגרום ליל הבדולח שהוא והאירועים שבעקבותיו שמו קץ יח היהודי הפנימי החופשי יחסית שהתנהל עד אז תחת השלטון הנאצי ניכר שינוי גובר והולך בסדר היום של יהודי גרמניה, על כל מחנותיהם. את מקומם של הדיונים הפוליטיים הפנימיים והסוגיות החברתיות והכלכליות השונות הלכה ותפסה ההגירה כנושא המרכזי. העיתונות הרבתה יותר לדון באפשרות כניסתם וקליטתם של יהודי גרמנים בארצות חוץ שונות, והארגונים היהודיים הקדישו חלק גדל והולך של מאמציהם לסיוע למעונינים להגר. האפילוג לדיונים בני מץ על מדעי היהדות, אופיים וייעודם נגע אפוא, בהקשר זה, ת אפשרות המשכיותם בעידן שאחרי הגירת היהודים מארץ הולדתם גרמניה. במאמר שפורסם בביטאון קהילת ברלין והוקדש לסוגיה זו הציג הכותב תמונה של מסורת לימודי יהדות ופעילות בתי מדרש מאז רבן יוחנן בן זכאי - דמות היסטורית שחזרה והוזכרה בשיח היהודי בן מן. 52 הקמת בית Anon., Die jiidische Wissenschaft. Von der historischen Entwicklung und Zukunft, G em ein d eb la tt d e r Jiidisch en G em ein d e zu B erlin, 31/7/1938

22 איג ןורימ שרדמה ןבר ץנחוי ץב יאכז,הנביב רח ןברוח,תיבה הראות ותישארכ ףצר ידומיל ודדנש תודהי ץראמ לארשי לבבל רחאו ךכ יתבל שרדמה,םיידרפסה םש הרצונ היפוסוליפ תיתד,תיתטיש זנכשו ימי,םייניבה םש הפיסרה חתפתהל תרוסמה.תידומלתה,ז ץעטנ,רמאמב קר האמב הרשע עשתה ללוחתה הנפמ שממ ךכב וננוכש םייתרוקיבה םתישארש רקיעו םהיתויוליעפ ויה םנמא דימת,הינמרגב ךא םה ומירה המורת םידוהיל רשאב.םה אקווד החלצה וז תררועמ הלאשה םא הקספהה תיתגרדהה תוליעפ וז הינמרגב דיתעב הארנה ןיעל איבת קזנל ללכ.ידוהי דוע ןעוט רמאמה יכ םנמא ץיא רתוי םיאנת תוליעפל וזכ,הינמרגב ךא ששחה דיתעל אוה ךרפומ זו ללגב םתוליעפ םיזכרמה םישדחה לארשי ץראב תוצראבו,תירבה םיחמומש םידרהי יאצוי הינמרג רבכ םיליעפ.םהב רמאמה םייתסמ העיבקב יכ ורבע ןמזמ םינמזה םהבש היה םיכירצ קבאיהל הרכהה תרימיטיגלב,םה םה רבכ ושבכ םמוקמ םייחב םידוהיה וכפהו ביכרמל דרפנ יתלב ךותמ.המצע,יהוז ךכ עמתשמ,רמאמהמ התמורת תודהי הינמרג,תינרדומה תודוהו הל םייק ןוחטב תויכשמהל,דיתעב ץוחמ.הינמרגל סוסיבה ילמסה העיבקל וז,ץתינ ילוא הרקמב ךכב תחתמש ותו רמאמ המסרופ הבתכ תביסמ הדירפה הכרענש 25 ב ילויב 1938 רוספורפל רמסיא ןגובלא ינפל וצ תוצר תירבה ךישמהל םש ותוליעפ 53.תה Anon., Abschied von Ismar Elbogen, ibid