Bilvavi Hagaddah Penetrating insights from the Rav s drashos הגדה של פסח ניסן תשפ א

תמליל

1 Bilvavi Hagaddah Penetrating insights from the Rav s drashos הגדה של פסח ניסן תשפ א

2 1 Bilvavi Hagaddah Editor s Introduction Bilvavi On The Hagaddah is a collection of insights of the Rav arranged according to the Pesach Hagaddah, culled from various derashos of the Rav. The purpose of this commentary is not merely to offer a simple commentary on the Hagaddah, nor is it about presenting intellectually stimulating questions and answers. Rather, as with all the other works of the Rav, the purpose here is to awaken the heart, in a way that enlightens the intellect and infuses the heart with an intense desire to come closer to the Creator. We sincerely hope that all those who read and contemplate the Rav s words on the Hagaddah will understand the depth and become spiritually elevated through these insights, whether in the days preceding Yom Tov, or at the Pesach Seder, or throughout the Yom Tov of Pesach and onward and to grow infinitely higher throughout the rest of our lives, in our avodas Hashem.

3 2 Bilvavi Hagaddah סדר הגדה של פסח בדיקת חמץ בליל י"ד ניסן בודקין את החמץ לאור הנר, וקודם הבדיקת חמץ אומרים זה: הריני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה ולא תעשה של בדיקת חמץ. לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל. ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננו עלינו, ומעשה ידינו כוננהו. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וצונו על ביעור חמץ. ומיד אחר הבדיקה יבטלנו ויאמר: כל חמירא וחמיעא דאהא ברשותי, דלא חמתיה, ודלא בערתיה, ודלא ידענא ליה, לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא. Searching Ourselves On The Night Before Pesach Pesach is the beginning of the Three Festivals. There are different Hebrew terms for the word festival : moed, chag, and regel. The three festivals are respectively known as the Shalosh Regalim, from the word regel. The word regel, besides for meaning festival, can also mean to search, as implied by the similar term Meraglim, the Spies who searched out the land. This hints to us that the way we ascend through Yom Tov/the regalim is by searching for something. The first regel is Pesach, which we begin by searching for any chometz.

4 3 Bilvavi Hagaddah Chazal say that It is better had man not been born; now that we have been born, we need to examine our deeds. We need to examine our deeds hence, we need to search inside ourselves. What is it that we need to search for? The word regel can also come from the word hergel, which means habit. We ask of Hashem, Shetargileinu B Torasecha, that we should become accustomed in Your Torah we want to develop a habit for the words of Torah. Doing things out of habit is usually not a good thing [this is called melumadah, doing things by rote]. But there are times in which we find that doing things out of habit is a good thing [and then hergel is being used for holiness]. On Yom Tov, we need to search inside ourselves and see which of our habits are good, and which are not good. We count 50 days of the Omer until we get to the giving of the Torah, in which we have hopefully become accustomed to the Torah by then, when we have hopefully reached our aspiration of And we should become accustomed in Your Torah. At first we search ourselves out on the night before Pesach, and this is the beginning aspect of the regel. In between Pesach and Shavuos, we have hopefully become more accustomed to going to the Beis Midrash, that our feet are naturally taking us to towards the Beis Midrash [as Dovid HaMelech describes in Tehillim]. On Shavuos, we ideally reach the apex of getting used to holiness, which is the purpose. This is the first aspect of the three regalim, which begins with Pesach at first we search inside ourselves to see what our habits are, if they are holy or unholy. If we find habits in ourselves that are not for holiness, we need to destroy it, just as we destroy the chometz we find in any nooks and crannies. Along with this, we need to gain good

5 4 Bilvavi Hagaddah kinds of habits to become used to learning Torah, which is how we use the power of hergel/habit, for holiness. Shetargileinu B Torasecha. 0F1 ביעור חמץ ביום י"ד בסוף שעה החמישית חוזר ומבטלו פעם שנית, וטוב לבטלו לאחר ששרף החמץ כדי שיקיים מצות שריפה בחמץ שלו ויעשה מדורה בפני עצמה וישרפנו ויאמר: הריני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה ולא תעשה של שריפת חמץ. לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל. ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ובמעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו. כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי, דחזתיה ודלא חזתה, דחמתא ודלא חמתה, דבערתה ודלא בערתה, לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא. 1 Pesach_034_Essence of the Three Festivals

6 5 Bilvavi Hagaddah ק דּ ש מיד כשבא מביהכנ"ס ילבש הקיטל, ישטוף הכוס וידיחנו, ומוזגין לו הכוס ומקדש עליו: ה נ נ י מוּכ ן וּמ זוּמ ן ל ק י ים מ צ ו ת ק ידוּשׁ וּמ צ ו ת כּוֹס ר אשׁוֹן שׁ ל א ר בּ ע כּוֹסוֹת, ל שׁ ם י ח וּ ד ק וּ ד שׁ א בּ ר י הוּא וּשׁ כ ינ תּ יהּ ע ל י ד י ה הוּא ט מ יר ו נ ע ל ם בּ שׁ ם כּ ל י שׂ ר א ל: ו יה י נוֹע ם א ד נ י א ה ינוּ ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ ה ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ הוּ: כשחל בשבת מתחילין כאן ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר : יוֹם ה שּׁ שּׁ י. ו י כ לּוּ ה שּׁ מ י ם ו ה א ר ץ ו כ ל צ ב א ם: ו י כ ל א ה ים בּ יּוֹם ה שּׁ ב יע י מ ל אכ תּוֹ א שׁ ר ע שׂ ה ו יּ שׁ בּ ת בּ יּוֹם ה שּׁ ב יע י מ כּ ל מ ל אכ תּוֹ א שׁ ר ע שׂ ה: ו י ב ר א ה ים א ת יוֹם ה שּׁ ב יע י ו י ק דּ שׁ א תוֹ כּ י בוֹ שׁ ב ת מ כּ ל מ ל אכ תּוֹ א שׁ ר בּ ר א א ה ים ל ע ש ו ת: כשחל בחול מתחילין כאן: ס ב ר י מ ר נ ן ו ר בּ נ ן ו ר בּוֹת י: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם, בּוֹר א פּ ר י ה גּ פ ן: בּ ר וּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם א שׁ ר בּ ח ר בּ נוּ מ כּ ל ע ם ו רוֹמ מ נוּ מ כּ ל ל שׁוֹן ו ק דּ שׁ נוּ בּ מ צ ו ת יו. ו תּ תּ ן ל נוּ י ה ו ה א ה ינוּ בּ א ה ב ה (לשבת: שׁ בּ תוֹת ל מ נוּח ה וּ) מוֹע ד ים ל שׂ מ ח ה ח גּ ים וּז מ נּ ים ל שׂ ש ו ן (לשבת: א ת יוֹם ה שׁ בּ ת ה זּ ה ו ( א ת יוֹם ח ג ה מּ צּוֹת ה זּ ה ז מ ן ח רוּת נוּ (לשבת: בּ א ה ב ה) מ ק ר א ק ד שׁ ז כ ר ל יצ יא ת מ צ ר י ם. כּ י ב נוּ ב ח ר תּ ו אוֹת נוּ ק דּ שׁ תּ מ כּ ל ה ע מּ ים. (לשבת - ו שׁ בּ ת) וּמוֹע ד י ק ד שׁ (לשבת: בּ א ה ב ה וּב ר צוֹן) בּ שׂ מ ח ה וּב שׂ ש ו ן ה נ ח ל תּ נוּ. בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה מ ק דּ שׁ (לשבת - ה שׁ בּ ת ו ( י שׂ ר א ל ו ה זּ מ נּ ים: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם, שׁ ה ח י נוּ ו ק יּ מ נוּ ו ה גּ יע נוּ ל זּ מ ן ה זּ ה: ושותה בהסיבת שמאל ואינו מברך ברכה אחרונה: [כשחל במוצאי שבת קודש מקדשין יקנה"ז ראשי תיבות יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם בּוֹר א מ אוֹר י ה א שׁ:

7 6 Bilvavi Hagaddah בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם ה מּ ב דּ יל בּ ין ק ד שׁ ל ח ל בּ ין אוֹר ל ח שׁ בּ ין י שׂ ר א ל ל ע מּ ים בּ ין יוֹם ה שּׁ ב יע י ל שׁ שׁ ת י מ י ה מּ ע שׂ ה. בּ ין ק ד שּׁ ת שׁ בּ ת ל ק ד שּׁ ת יוֹם טוֹב ה ב דּ ל תּ. ו א ת יוֹם ה שּׁ ב יע י מ שּׁ שׁ ת י מ י ה מּ ע שׂ ה ק דּ שׁ תּ. ה ב דּ ל תּ ו ק דּ שׁ תּ א ת ע מּ י שׂ ר א ל בּ ק ד שּׁ ת.בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה ה מּ ב דּ יל בּ ין ק ד שׁ ל ק ד שׁ: וּ ר ח ץ נוטל ידיו ואינו מברך על נטילת ידים: כּ ר פּ ס יקח הכרפס פחות מכזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, ויטבול במי מלח ומברך בורא פרי האדמה, ויכוין לפטור את המרור, ויאכל בלא הסיבה: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם, בּוֹר א פּ ר י ה א ד מ ה: י ח ץ יחצה המצה השניה, וחציה הקטנה יניחנה במקומה והחצי הגדולה ישמור אותה לאפיקומן: When there was a Beis HaMikdash, we ate the korbon pesach after we were satisfied from the Seder meal. Now that we don t have the Beis HaMikdash, we eat the afikoman, a piece of matzah, in memory of the korbon pesach, at the end of Seder when we are satisfied and full. One whole piece of matzah is broken into two pieces. The smaller piece remains on the K earah (the Seder plate), and the larger piece of matzah is for put away for Tzafun, to be eaten as afikoman. The afikoman is called Tzafun because it is like the ohr hatzafun, the hidden light, which has been stored away for the tzaddikim in the future. On a similar note, the wine of the 4 cups is like the wine that has been squeezed from the grapes of the first days of creation (the yayin ha-meshumar), which has been stored away for the tzaddikim in the future. [יש אומרים קודם ההגדה מאמר הזהר (זח"ב מ ע"ב):

8 7 Bilvavi Hagaddah פּ קוּד א ב ת ר ד א ל ס פּ ר בּ שׁ ב ח א ד יצ יא ת מ צ ר י ם, ד א יהוּ ח יוּב א ע ל בּ ר נ שׁ ל א שׁ תּ ע י בּ ה אי שׁ ב ח א ל ע ל מ ין, ה כ י אוֹק ימ נ א, כּ ל בּ ר נ שׁ ד א שׁ תּ ע י ב יצ יא ת מ צ ר י ם וּב ה הוּא ס פּוּר ח ד י ב ח ד ו ה, ז מ ין א יהוּ ל מ ח ד י ב שׁ כ ינ תּ א ל ע ל מ א ד א ת י ד הוּא ח דוּ מ כּ ל א, ד ה אי א יהוּ בּ ר נ שׁ ד ח ד י בּ מ ר יהּ, ו קוּד שׁ א בּ ר י הוּא ח ד י בּ ה הוּא ס פּוּר. בּ יהּ שׁ ע תּ א כ נ ישׁ קוּד שׁ א בּ ר י הוּא ל כ ל פּ מ ל י יא ד יל יהּ, ו א מ ר לוֹן ז ילוּ ו שׁ מ עוּ ס פּוּר א ד שׁ ב ח א ד יל י ד ק א מ שׁ תּ עוּ בּ נ י ו ח ד אן בּ פוּר ק נ י. כּ ד ין כּ ל הוּ מ ת כ נ שׁ ין ו א ת י ין, וּמ ת ח בּ ר ין בּ ה ד י ה וּ ד י שׂ ר א ל, ו שׁ מ ע ו ס פּ וּ ר א ד שׁ ב ח א ד ק א ח ד א ן בּ ח ד ו ה ד פ וּ ר ק נ א ד מ ר ה וֹ ן, כ ד י ן א ת י י ן ו א וֹ ד ן ל י הּ ל ק וּ ד שׁ א בּ ר י ה וּ א ע ל כּ ל א ינוּן נ ס ין וּג בוּר ן, ו אוֹד אן ל יהּ ע ל ע מּ א ק ד ישׁ א ד א ית ל יהּ ב א ר ע א ד ח ד אן ב ח ד ו ה ד פוּר ק נ א ד מ אר הוֹן, כּ ד ין א תּוֹס ף ח יל א וּג בוּר תּ א ל ע יל א ו י שׂ ר א ל בּ ה אי ס פּוּר א י ה ב ין ח יל א ל מ אר יהוֹן כּ מ לכּ א ד א תּוֹס ף ח יל א וּג בוּר ת א כּ ד מ שׁ בּ ח ין ג בוּר תּ יה ו אוֹד ן ל יהּ ו כ ל הוּ ד ח ל ין מ ק מ יהּ ו א ס תּ ל ק י ק ר יהּ ע ל כּ ל הוּ. וּב ג ין כּ א ית ל שׁ בּ ח א וּל א שׁ תּ ע י בּ ס פּוּר א ד א כּ מ ה ד א תּ מ ר. כּ ג ו נ א ד א חוֹב א א יהוּ ע ל בּ ר נ שׁ ל א שׁ תּ ע י תּ ד יר ק מ י קוּד שׁ א בּ ר י הוּא וּל פ ר סוּמ י נ יס א ב כ ל א ינוּן נ יס ין ד ע ב ד. ו א י תּ ימ א א מּ אי א יהוּ חוֹב ת א ו ה א קוּד שׁ א בּ ר י הוּא י ד ע כ ל א כּ ל מ ה ד ה ו ה ו י ה ו י ל ב ת ר דּ נ א, א מ אי פ ר סוּמ א ד א ק מ יהּ ע ל מ ה ד א יהוּ ע ב ד ו א יהוּ י ד ע, א ל א ו דּ אי א צ ט ר י בּ ר נ שׁ ל פ ר סוּמ י נ יס א וּל א שׁ תּ ע י ק מּ יהּ בּ כ ל מ ה ד א יהוּ ע ב ד, בּ ג ין ד א ינוּן מּ לּ ין ס ל ק ין ו כ ל פּ מ ל י א ד ל ע יל א מ ת כ נ שׁ ין ו ח מ אן לוֹן ו אוֹד אן כ ל הוּ ל קוּד שׁ א בּ ר י הוּא, ו א ס תּ ל ק י ק ר י הּ ע ל ייהוּ ע יל א ו ת תּ א. בּ רוּ י ה ו ה ל עוֹל ם א מ ן ו א מ ן :] מ גּ י ד אומרים ההגדה מ"הא לחמא עניא" עד "גאל ישראל": ה ר ינ י מוּכ ן וּמ זוּמ ן ל ק יּ ם ה מ צ ו ה ל ס פּ ר בּ יצ יא ת מ צ ר י ם, ל שׁ ם י חוּד קוּד שׁ א בּ ר י הוּא וּשׁ כ ינ תּ יהּ ע ל י ד י ה הוּא ט מ יר ו נ ע ל ם בּ שׁ ם כּ ל י שׂ ר א ל: ו יה י נוֹע ם א ד נ י א ה ינוּ ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ ה ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ הוּ: ה שׁ ה א ל ח מ א ע נ י א דּ י א כ לוּ א ב ה ת נ א בּ א ר ע א ד מ צ ר י ם. כּ ל דּ כ פ ין י ית י ו י יכוֹל. כּ ל דּ צ ר י י ית י תּ א ה כ א, ל שׁ נ ה ה בּ א ה בּ א ר ע א ד י שׂ ר א ל. ה שׁ תּ א ע ב דּ י, ל שׁ נ ה ה בּ א ה בּ נ י חוֹר ין: ו י פ ס ח. The Depth of Inviting Others To Partake of the Pesach Seder

9 8 Bilvavi Hagaddah כל דכפין It is well-known that there are several questions on this: how can we say that everyone should come and eat, if we are eating in our homes and no,ייתי ויכול one can hear us? Why don t we instead say this in shul, when others will be able to hear us? Also, how can we say ויפסח כל דכפין ייתי - to invite others to come eat the korbon pesach - when nowadays we do not have the korbon pesach? The explanation of the matter is based on the concept that everything contains an inner light (ohr pnimi) as well as a container (kli) to hold onto the inner light. The korbon pesach is the container for the inner spiritual light, whereas the inner spiritual light itself is the pure spirituality that becomes absorbed by the soul. Now that we are missing the korbon pesach, we are missing the container. But one who purifies himself is able to draw upon the spiritual light of the korbon pesach.,כל דצריך ייתי ויכול here, That is also the way to understand the next words we say All those who need, should come and eat. We are referring to a spiritual kind of הא לחמא Hence, eating : a heavenly spiritual light which settles upon this evening. is not an invitation for others to dine in our homes in the simple sense [but an עניא invitation for a spiritual meal]. Therefore, even in our own times, it is possible for us to partake of the korbon pesach [on a spiritual level].1f2 The Heavenly Treasury of Free Gifts What is the connection between the first part, לחמא עניא,הא where we declare an לשנה הבא words, invitation to the poor to come eat at our seder, with the last בארעא Yerushalayim?, where we declare that next year we will be in השתא הכא דישראל 2 Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach p.234

10 9 Bilvavi Hagaddah The Sages state that Hashem showed Moshe all of the spiritual treasures in Heaven and who would merit them. Finally, Hashem showed Moshe the otzar shel matnas chinam, the treasury of free gifts, for those who do not have enough merits and who are thus in need of receiving free gifts from Heaven. Based upon this, we can understand that when we say לחמא עניא,הא on a deeper level, we are really saying that even the bread we own is in the category of a poor man, who has nothing of his own, one who receives everything not as a result of his actions [and is entirely dependent on others for sustenance]. A poor man understands well that he should give to others, because he feels that he is not any more deserving than others. This understanding leads us to say הבא,לשנה that next year we will be in Yerushalayim, in the same way that Hashem will grant us the otzar shel matnas chinam, the treasury of free gifts, and redeem us from exile. We are not worthy of Redemption due to any of our actions - we will only receive the Redemption due to the treasury of free gifts which Hashem bestows upon even the undeserving.2f3 מוזגין כוס שני. וכאן הבן שואל: מ ה נּ שׁ תּ נּ ה ה לּ י ל ה ה זּ ה מ כּ ל ה לּ ילוֹת. שׁ בּ כ ל ה לּ ילוֹת א נוּ אוֹכ ל ין ח מ ץ וּמ צּ ה, ה לּ י ל ה ה זּ ה כּ לּוֹ מ צּ ה: שׁ בּ כ ל ה לּ ילוֹת א נוּ אוֹכ ל ין שׁ א ר י ר קוֹת, ה לּ י ל ה ה זּ ה (כּ לּוֹ) מ רוֹר: שׁ בּ כ ל ה לּ ילוֹת א ין א נוּ מ ט בּ יל ין א פ ילוּ פּ ע ם א ח ת, ה לּ י ל ה ה זּ ה שׁ תּ י פּ ע מ ים: שׁ בּ כ ל ה לּ ילוֹת א נוּ אוֹכ ל ין בּ ין יוֹשׁ ב ין וּב ין מ ס בּ ין, ה לּ י ל ה ה זּ ה כּ לּ נוּ מ ס בּ ין: ע ב ד ים ה י ינוּ ל פ ר ע ה בּ מ צ ר י ם, ו יּוֹצ יא נוּ י ה ו ה א ה ינוּ מ שּׁ ם בּ י ד ח ז ק ה וּב ז ר ע נ טוּי ה. ו א לּוּ א הוֹצ יא ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא א ת א בוֹת ינוּ מ מּ צ ר י ם, ה ר י א נוּ וּב נ ינוּ וּב נ י ב נ ינוּ מ שׁ ע בּ ד ים ה י י נ וּ ל פ ר ע ה בּ מ צ ר י ם. 3 Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach, p. 221

11 10 Bilvavi Hagaddah Torah The Only Power That Can Take Us Out of Defilement,ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים And had Hashem not taken our fathers out of Egypt, we and our children would still be subservient to Pharoah in Egypt. The well-known for this reason, our Sages teach, is because the Jewish people at that time were in the 49 th level of defilement, and had they remained even one more moment in Egypt, they would have entered the 50 th level of defilement, and they wouldn t have been able to merit the redemption. Therefore, Hashem took them out the moment before they could descend into the lowest level of defilement. However, this was only because we did not yet have the Torah. If the Torah would have been given already by the time we were in Egypt, we would have been able to come out of even the 50 th gate of defilement, due to the immense holiness of the Torah. The Ohr HaChaim (Shemos 14:10) writes that in our current exile, we are in the 50 th Gate of Impurity, and that there is no natural way for us to get out of this impurity - except through the power of the Torah. Through the power of Torah, one can leave even the worst and most depraved levels even the 50 th level of defilement. What does it mean that through the power of Torah we can go out from even the 50 th level of defilement? Not everyone who learns Torah will leave the 50 th gate of defilement. A much higher spiritual level is needed for a person to get out of this lowest level of defilement. What level of Torah is needed for a person to come out of the 50 th gate of defilement? Only the level of the Torah as it was given at Har Sinai! The very level of Torah where we all heard I am Hashem, your G-d, which we

12 11 Bilvavi Hagaddah heard directly from Hashem, the level of the Torah in which our souls flew out of our body for every word of Hashem that we heard (as Chazal teach). Only when one learns Torah with total mesirus nefesh will one s Torah learning save him and take him out of the 50 th level of defilement. If a person wants to leave the 50 th gate of defilement (which we are currently in), he needs to have total mesirus nefesh for Hashem to carry out His will. This is the only way to leave the 50 th gate of defilement: To have mesirus nefesh!3f4 ו א פ ילוּ כּ לּ נוּ ח כ מ ים כּ לּ נוּ נ בוֹנ ים כּ לּ נוּ ז ק נ ים כּ לּ נוּ יוֹד ע ים א ת ה תּוֹר ה מ צ ו ה ע ל ינוּ ל ס פּ ר בּ י צ י א ת מ צ ר י ם. ו כ ל ה מּ ר בּ ה ל ס פּ ר בּ י צ י א ת מ צ ר י ם ה ר י ז ה מ שׁ בּ ח : Relaying The Story of the Exodus: Non-Intellectual Temimus/Simplicity Even if we were all,ואפילו כולנו חכמים כלנו נבונים...מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים wise sages, even if we were all understanding, it is an obligation to tell over the story of the exodus from Egypt. Telling over the story of the exodus sippur yetzias mitzraim is not a mitzvah accomplished through the powers of our intellect. It is very unlike the mitzvah of learning Torah, in which we use our powers of the intellect, chochmah and daas. The mitzvah of sippur yetzias mitzraim it is reminiscent of the concept brought in the Gemara, the idea of masiach l fi tumo, casual conversation. It is a kind of simple speech, which flows from pure earnestness (temimus) in ourselves, and not from the area of the rational intellect. 4 Pesach_03_Avodah of this Generation

13 12 Bilvavi Hagaddah Even if we were all wise sages, even if we all understand, it is an obligation to tell over the story of the exodus, meaning, this mitzvah is not dependent on being a Torah scholar or not! It is not about wisdom. It is about being able to tell over the story just as when you are having a casual conversation, simply, earnestly: masiach l fi tumo.4f5 מ ע שׂ ה בּ ר בּ י א ל י ע ז ר ו ר בּ י י ה וֹ שׁ ע ו ר בּ י א ל ע ז ר בּ ן ע ז ר י ה ו ר בּ י ע ק י ב א ו ר בּ י ט ר פ וֹ ן שׁ ה יוּ מ ס בּ ין בּ ב נ י ב ר ק ו ה יוּ מ ס פּ ר ים בּ יצ יא ת מ צ ר י ם כּ ל אוֹתוֹ ה לּ י ל ה, ע ד שׁ בּ אוּ ת ל מ יד יה ם ו א מ רוּ ל ה ם ר בּוֹת ינוּ ה גּ יע ז מ ן ק ר יא ת שׁ מ ע שׁ ל שׁ ח ר י ת : 5 Essence of Rosh Chodesh_01_Nissan Speech and Prayer

14 13 Bilvavi Hagaddah Why Did The Sages Forget That It Was Time To Recite The Shema? והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה...הגיע זמן קריאת שמע When these Sages were discussing the wondrous events that Hashem wrought on the night of Pesach, they came to a very high level of love (ahavah) for Hashem. At that time, they were functioning on a level of ahavah (love), as opposed to yirah (fear). That is why they forgot that it was time to recite the Shema, which is all about accepting the yoke of Heaven, which is a form of yirah (fear) that contradicted their ahavah which they felt for Hashem at this time. Their students, however, were in the midst of observing the halachah that it is prohibited to lean in front of a master (Torah mentor), so they were constantly in a state of yirah, and that is how they were able to remind themselves that it came the time to recite Shema and accept the yoke of Heaven.5F6 Alternatively, these Sages perceived such a high level of spiritual illumination on the night of Pesach that the evening appeared as bright as daytime. Therefore, they did not sense that the daytime had now arrived. This is because it said of the night of Pesach that it is a night which shines like the day. 6F7 א מ ר ר בּ י א ל ע ז ר בּ ן ע ז ר י ה ה ר י א נ י כּ ב ן שׁ ב ע ים שׁ נ ה ו א ז כ ית י שׁ תּ א מ ר י צ יא ת מ צ ר י ם בּ לּ ילוֹת ע ד שׁ דּ ר שׁ הּ בּ ן זוֹמ א, שׁ נּ א מ ר, ל מ ע ן תּ ז כּוֹר א ת יוֹם צ את מ א ר ץ מ צ ר י ם כּ ל י מ י ח יּ י. י מ י ח יּ י ה יּ מ ים. כּ ל י מ י ח יּ י ה לּ ילוֹת. ו ח כ מ ים אוֹמ ר ים י מ י ח יּ י ה עוֹל ם ה זּ ה. כּ ל י מ י ח יּ י ל ה ב יא ל ימוֹת ה מּ שׁ יח : 6 Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach p Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach p.223

15 14 Bilvavi Hagaddah It is as if I am seventy years old.הרי אני כבן שבעים שנה Rebbi Eliezer ben Azaryah said, It is as if I am seventy years old. In other words, there is a power in the soul to be mature and wise beyond one s years, and this is aside from the concept of seeing success after putting in effort, where one receives the success as a gift from Heaven. The Sfas Emes said that there are some lofty souls who are already born on a Heavenly level, and they are born wiser and more mature than 8 their peers.7f בּ רוּ ה מּ קוֹם, בּ רוּ הוּא, בּ רוּ שׁ נּ ת ן תּוֹר ה ל ע מּוֹ י שׂ ר א ל, בּ רוּ הוּא. We Can Never Comprehend The Essence of HaKadosh Baruch Hu ברוך המקום, ברוך הוא וכו'...ברוך הוא Why do we say twice הוא,ברוך that Hashem is blessed? The understanding of this is because the word הוא ( hu ) is a term of concealment, for it is in the third-person. That is why HaKadosh Baruch Hu is always called,הוא Hu, in the third-person, and not in the first-person, for it is impossible to comprehend the essence of His infiniteness (the EinSof). At the giving of the Torah, the Sages state that Hashem tore open all the heavens and showed everyone Ain Od Milvado, that there is nothing besides for Him. So there may have been room for people to make the mistake, chas v shalom, that after the Torah was given to the Jewish people and they beheld the revelation of Ain Od Milvado, that perhaps they had indeed comprehended the very 8 Fixing Your Fire-Conceit_016_Self-Transcendance

16 15 Bilvavi Hagaddah ברוך emphasizes, essence of His infiniteness (the EinSof). That is why the Hagaddah the word Hu, implying that even after the people stood at Sinai and they,הוא witnessed the revelations, Hashem still remains to us as Hu, concealed. For, ultimately, the essence of His infiniteness cannot be comprehended by anyone [even we witnessed the revelation of Ain Od Milvado ].8F9 כּ נ ג ד א ר בּ ע ה ב נ ים דּ בּ ר ה תוֹר ה: א ח ד ח כ ם. ו א ח ד ר שׁ ע. ו א ח ד תּ ם. ו א ח ד שׁ א ינוֹ יוֹד ע ל שׁ אוֹל: Instilling Emunah In Our Children: Training To Learn How To Think What does an average day in the life of an average Jewish child look like? He wakes up in the morning, goes to school, comes home and does his homework. Perhaps he will spend time with his parents or friends until bedtime, or do some chesed (acts of kindness). This schedule repeats itself day in and day out. If we were to record his daily life from the moment our child awakens until he goes to sleep, and then we played it back, the chances are good that we will hear very little that is related to real spiritual striving. Most of the words will revolve around material, empty things. If we take a longer view a week, a month, or a year where does emunah fit into the picture? Can we be satisfied with an occasional word at home about the foundations of Jewish faith, or with just a few minutes at the Shabbos table? 9 Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach p.234

17 16 Bilvavi Hagaddah There is no doubt that most parents are busy and distracted, especially in large families with so many needs to provide for, or when there is a difficult child in the family who requires more time and attention. But does this justify raising a child who, at the age of twelve or fourteen has no spiritual nourishment? Most parents rely on the school, yeshiva, or seminary to do their work for them when it comes to instilling our children with this essential spiritual nourishment. Although most teachers do excellent jobs, our child may be only one of thirty or more students in the class. The amount of nourishment they receive is not enough to sustain them. Principles of faith and other aspects of personal growth will not be absorbed in an optimal way in this setting. A small degree of this essential pnimius (inwardness) can definitely enter the child s heart through school, but it is not enough to provide only a small percentage of our child s needs. Just like we wouldn t want them to be malnourished physically, we also don t want them to be malnourished spiritually. This doesn t mean that a child should have to study all day and never go out to play. It is simply a matter of incorporating another goal along with all the other things that we teach our children. We want to raise them in a way that they will become thinkers, used to dealing with the inner fundamentals of the Jewish people as a whole and with the purpose of their individual lives, along with the more practical aspects of life, and not excluding them. Even though we all agree with the goal, and that teaching our children to think about faith is the obligation of every Jewish parent, in reality it has no place in ordinary life. It is essential to keep in mind that we are raising the next generation of Klal Yisrael. As such, we must ensure that our children have inner depth by encouraging them to

18 17 Bilvavi Hagaddah think, and by introducing a deeper dimension into their lives. All of this will have an effect on our approach to education. The simple approach is to encourage the child who asks us a question to think of an answer on his own. Even if the question is totally mundane, such as how a certain object functions, we should not spoon-feed the answer. Encourage him to think for himself. Afterwards, you can help him find the correct answer. Even if he cannot come up with an answer on his own, we can work with him to clarify the question as much as he can within his own sphere of knowledge until he can arrive at a clear answer. The more complex approach is to provide basic knowledge of Jewish thought from our rabbis, and accustom him to think about these deeper ideas. A Torah thought given over at the Shabbos table is certainly better than nothing at all. But the few moments of spiritual content presented at the table (provided the child is actually listening, and that he understands what you are saying) are negligible compared to the rest of the hours in the week. Since our true goal is to raise children who want to grow, we must give them the tools to do so. These tools can be found in the works of our rabbis, which cannot just remain on the bookcase like stones. They should be taken down and learned with the children, and we must guide them to think, analyze, and delve into the ideas. Once these important thoughts are imbedded in a person s mind they can naturally become an inseparable part of life as he thinks about them and constantly delves into them. (We are not just referring to amassing information, which is of little benefit.)

19 18 Bilvavi Hagaddah Just as a parent and child can converse about food, clothing and friends, they can add a new topic to their conversation that is the true purpose of our lives. On a higher level, we don t only want our children to know this information. We want them to really care about the purpose of life. Once we can get them to think about these vital topics, they will automatically be involved in lofty and significant matters. We will also be giving them tools that will help them grow and confront the various stages of life successfully. This will bring them to care about the meaning of their lives. We are not talking about abnormal levels of abstinence from this world. Someone approached me recently and said, We are not living in a ghetto now! Yet, we have gone to the opposite extreme. If we strive to raise children with an inner spiritual world, with a desire to grow higher and higher, we must develop this in the framework of the home, and with Hashem s help, we can succeed.9f10 ח כ ם מ ה הוּא אוֹמ ר. מ ה ה ע דוֹת ו ה ח קּ ים ו ה מּ שׁ פּ ט ים א שׁ ר צ וּ ה י ה ו ה א ה ינוּ א ת כ ם. ו א ף א תּ ה א מוֹר לוֹ כּ ה ל כוֹת ה פּ ס ח א ין מ פ ט יר ין א ח ר ה פּ ס ח א פ יקוֹמ ן: The Chacham The Wise Son The chacham (wise son) is asking about the laws that Hashem has commanded us with. What he is really asking is, What is the purpose of the mitzvos? He really has a deeper question. What is bothering him is that a person does a mitzvah and a moment 10 Getting To Know Your Children: Chapter 5: Teaching Children To Think On Their Own

20 19 Bilvavi Hagaddah later, the action can no longer be seen. Therefore, he is asking, what is the purpose of doing the mitzvos? We answer him that there is a halachah that nothing is eaten after the afikoman. After the afikoman, nothing may be eaten because the taste of the mitzvos should linger for a long time in one s mouth. Meaning, we are answering the wise son s question by telling him that we need to let the good taste that we receive from doing the mitzvah to linger with us, long after we have done the mitzvah.10f11 ר שׁ ע מ ה הוּא אוֹמ ר. מ ה ה ע בוֹד ה ה זּ את ל כ ם. ל כ ם ו א לוֹ. וּל פ י שׁ הוֹצ יא א ת ע צ מוֹ מ ן ה כּ ל ל כּ פ ר בּ ע קּ ר. ו א ף א תּ ה ה ק ה ה א ת שׁ נּ יו ו א מוֹר לוֹ. בּ ע בוּר ז ה ע שׂ ה י ה ו ה ל י בּ צ את י מ מּ צ ר י ם. ל י ו א לוֹ. א לּוּ ה י ה שׁ ם א ה י ה נ ג א ל : The Rasha The Wicked Son The rasha (wicked son), had he remained in Egypt, would not have merited redemption. The Sages state that four-fifths of the Jewish people at the time were reshaim (in the category of wicked), who all perished during the plague of darkness. Perhaps their deaths were not caused by their wickedness, but as a kindness of Hashem to them so that they wouldn t become even worse and thereby fall into the 50 th level of defilement (the shaar hanun d tumah), which is impossible to be redeemed from.11f12 11 Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach p Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach p.227

21 20 Bilvavi Hagaddah תּ ם מ ה הוּא אוֹמ ר. מ ה זּ את. ו א מ ר תּ א ל יו בּ חוֹז ק י ד הוֹצ יא נוּ י ה ו ה מ מּ צ ר י ם מ בּ ית ע ב ד ים: The Tam The Simple Son The tam doesn t ask Why or What s the reason? Rather, the tam asks What s going on over here, so I can know what I m doing? That is the tam s question of Mah Zeh, What is this? He is only asking What, he wants to know the entire process from A-Z so that he can know how to act properly and in the best way possible [For example, when a child becomes Bar Mitzvah and he is learning how to put on Tefillin, he asks what to do and how to put it on. He is asking these questions only because he wants to know how to fulfill the mitzvah]. There is also a deeper understanding: There is a tam who is one of the four children in the Hagaddah, who asks What is this?, and he is the third son listed [which shows that he is on a lower level than the wise son and even lower than the wicked son]. But there is also a kind of tam who is on a higher level than all of these, and he is the kind of tam which means shaleim, whole. This is a higher level of a tam and he doesn t have any questions at all. Instead, he is simply drawn towards his root. So there are two levels of a tam. There is a tam that we mention in the Hagaddah on the night of Pesach, where we discuss questions and answers, and there is also a higher-level tam, who is on the level of Toras Hashem Temimah, the Torah of Hashem is wholesome (and a hint to this is that the letters of the word tam are also an acronym for Matan Torah, the giving of the Torah). However, this higher level of tam disappeared after the breaking of the first set of Luchos. After the Luchos were broken, we are now on the level of asking questions for the sake of getting answers,

22 21 Bilvavi Hagaddah and this is the level that is reflected when we learn Shas, where we involve ourselves with questions and answers.12f13 A tam, a simple person, has no questions. It is not that he doesn t understand enough to ask, because such a person is on the lower level known as he who knows not how to ask (she aino yodeia l shoel). This simple person is on the level where he doesn t ask because he understands that there is no need to ask. He has no need to receive answers. He yearns only to do the will of Hashem, even without knowing reasons.13f14 There are two kinds of masiach l fi tumo, to speak to Hashem from temimus (simple earnestness). There is the incomplete level of temimus, represented by one of the Four Sons mentioned in the Hagaddah, the tam (simple child), who is not as complete as the chochom (the wise child). There is also the repaired, completed level of temimus, and with this kind of temimus, the tam is on a higher spiritual level than the chochom. This is the implication of the term tam v nishlam, whole and complete. When one s temimus is repaired and complete, one s haskalah (intellect) comes from peshitus (simplicity), and when this is combined with the ability of a simple heart, one speaks to Hashem from the combination of simple heart and a simple intellect. When one is not a tam, he does not possess simple intellect. If one is truly a tam, his intellect becomes simple, and then his intellect and emotions will 13 Q&A Pesach - The Simple Son s Question 14 Building A Sanctuary In The Heart, Part II, Chapter 28: Simplicity

23 22 Bilvavi Hagaddah combine together (as daas). This is the meaning of Be wholesome with Hashem your G-d. 14 F15 ו שׁ א ינוֹ יוֹד ע ל שׁ אוֹל א תּ פּ ת ח לוֹ. שׁ נּ א מ ר, ו ה גּ ד תּ ל ב נ בּ יּוֹם ה הוּא בּ צ א ת י מ מּ צ ר י ם : ל אמ ר בּ ע בוּר ז ה ע שׂ ה י ה ו ה ל י The Child Who Does Not Know How To Ask Generally, it is explained that the wise son (the chacham) and the simple son (tam) are closer to the side of holiness, and that the wicked son (rasha) and the child who doesn t know how to ask (she aino yoidea l shoel) are easily swayed by the side of evil. The child who does not know how to ask is missing the ability of proper speech, because he is missing daas. The wicked son has a different problem: He does have daas, but his daas is being used for evil. He may have a lot of daas - he is very intelligent - but he is using his daas for evil. His daas is essentially daas ra, an evil kind of daas [questioning with the intention of disparage]. That is why the wicked son denies the main tenets of the Torah. When people do not speak because they are missing daas, this is like the child who does not know how to ask. It is an actual exile to the power of daas, and this is the state of young childhood. Generally, all of us leave this kind of exile as we get older and mature, when we begin to speak.1 5F16 15 Getting To Know Your Redemption: Chapter 7: Redeeming Your Thoughts Part 2 16 Getting To Know Your Redemption: Chapter 7: Redeeming Your Thoughts Part 2

24 23 Bilvavi Hagaddah י כוֹל מ ר אשׁ ח ד שׁ, תּ ל מוּד לוֹמ ר בּ יּוֹם ה הוּא. א י בּ יּוֹם ה הוּא י כוֹל מ בּ עוֹד יוֹם, תּ בּ ע בוּר ז ה א א מ ר תּ י א לּ א בּ שׁ ע ה שׁ י שׁ מ צּ ה וּמ רוֹר מ נּ ח ים ל פ נ י : ל מוּד לוֹמ ר בּ ע בוּר ז ה. A Night That Shines Like The Day אי ביום ההוא יכול מבעוד יום...לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך Here in the Hagaddah we are saying, If the Torah would have only said On that day, I would think that it [the redemption] could take place already by daytime [before the evening]. This needs explanation. Why would we think that the redemption took place by daytime [if Hashem said it would not happen until nighttime]? The explanation seems to be as follows. Since the Torah says, On that day, the Hagaddah is really asking: How can we say this on the night of Pesach? To that, the Hagaddah answers, I did not command this mitzvah [of relaying the exodus] except for when there is matzah and maror placed in front of you. Since the matzah and maror reveal the spiritual light of the exodus, which shines as clearly as the 17 daytime, it is considered as if the exodus happened on that day.16 F מ תּ ח לּ ה עוֹב ד י ע בוֹד ה ז ר ה ה יוּ א בוֹת ינוּ, ו ע כ שׁ יו ק ר ב נוּ ה מּ קוֹם ל ע בוֹד תוֹ. שׁ נּ א מ ר, ו יּ אמ ר י הוֹשׁ ע א ל כּ ל ה ע ם כּ ה א מ ר י ה ו ה א ה י י שׂ ר א ל, בּ ע ב ר ה נּ ה ר י שׁ בוּ א בוֹת יכ ם מ עוֹל ם תּ ר ח א ב י א ב ר ה ם ו א ב י נ ח וֹ ר ו יּ ע ב ד וּ א ה י ם א ח ר י ם : Beginning With Our Disparage and Ending With Our Praise מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו In the laws of telling over the story of the exodus, the Rambam writes that we must begin with disparage, and end with praise. [We begin the Hagaddah by saying how dismal the Jewish people had become, and we end with praise, describing the greatness which we became.] The idea is that perfection becomes revealed precisely amidst the state of incompletion. 17 Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach p.222

25 24 Bilvavi Hagaddah (This idea is also what lays behind the concept of prayer: for one to recognize that because Hashem is perfect, I am lacking, as I stand before Him. It is that perception which truly enables one to pray and pour out his heart to Hashem. It is not simply for one to feel that he is lacking; although it is certainly true when one prays, he needs to feel that he is lacking. It is to recognize that because Hashem is perfect, I am not, therefore, I pray.) 17F18 ו א קּ ח א ת א ב יכ ם א ת א ב ר ה ם מ ע ב ר ה נּ ה ר ו אוֹל אוֹתוֹ בּ כ ל א ר ץ כּ נ ע ן ו א ר בּ ה א ת ז ר עוֹ ו א תּ ן לוֹ א ת י צ ח ק, ו א תּ ן ל י צ ח ק א ת י ע ק ב ו א ת ע שׂ ו, ו א תּ ן ל ע שׂ ו א ת ה ר שׂ ע יר ל ר שׁ ת אוֹתוֹ, ו י ע ק ב וּב נ יו י ר ד וּ מ צ רי ם: בּ רוּ שׁוֹמ ר ה ב ט ח תוֹ ל י שׂ ר א ל, בּ רוּ הוּא, שׁ ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא ח שּׁ ב א ת ה קּ ץ ל ע ש ו ת. כּ מ ה שׁ א מ ר ל א ב ר ה ם א ב ינוּ בּ ב ר ית בּ ין ה בּ ת ר ים. שׁ נּ א מ ר, ו יּ אמ ר ל א ב ר ם י ד ע תּ ד ע כּ י ג ר י ה י ה ז ר ע בּ א ר ץ א ל ה ם ו ע ב דוּם ו ע נּוּ א ת ם א ר בּ ע מ אוֹת שׁ נ ה. ו ג ם א ת ה גּוֹי א שׁ ר י ע ב דוּ דּ ן א נ כ י ו א ח ר י כ ן י צ אוּ בּ ר כוּשׁ גּ דוֹל: The Merit of Our Avos We Merited The Exodus and Eretz Yisrael ברוך שומר הבטחתו לישראל In the Hagaddah we are saying, Blessed Is He Who guarded His promise to the people of Yisrael. Why are we using the term shomer, which means to guard, as in guarding an item? The explanation of this seems to be because we just said in the Hagaddah, I will escort him throughout all of the land of Canaan, which really means that since Hashem was with our forefathers, He implanted the power of maaseh avos siman l banim (the actions of the forefathers was a sign for their children), and this is what gave the Jewish people the spiritual energy to inherit the land of Eretz Yisrael. It is this power which Hashem guarded for the Jewish people, and it was through this power that they merited to leave Egypt and enter Eretz Yisrael. 18 Rosh Chodesh Essence 01 Nissan Speech and Prayer

26 25 Bilvavi Hagaddah Then, the Hagaddah continues with And this is what stood for our fathers It was because it was the spiritual energy of the Avos (our forefathers Avraham, Yitzchok and Yaakov) which saved their descendants, the Jewish people. מכסה המצה ומגביה את הכוס בידו ואומר: ו ה י א שׁ ע מ ד ה ל א בוֹת ינוּ ו ל נוּ. שׁ א א ח ד בּ ל ב ד ע מ ד ע ל ינוּ ל כ לּוֹת נוּ א לּ א שׁ בּ כ ל דּוֹר ו דוֹר עוֹמ ד ים ע ל י נ וּ ל כ לּוֹת נוּ, ו ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא מ צּ יל נוּ מ יּ ד ם: The Purpose of Anti-Semitism והיא שעמדה וכו' The sefarim hakedoshim teach that the purpose of the anti-semitism of the gentile nations is for the benefit of the Jewish people. When Jews are mixed with gentiles and enjoy a close relationship with them, the Jewish people become spiritually harmed by the influences. Spiritual danger, for a Jew, is far worse than physical danger, because it is damaging to a Jew s soul. Anti-semitism awakens the Jewish people to realize that they must remain separate from the gentiles, which in turn saves the Jewish people from the negative influences of the gentiles. Thus, the hatred of non-jews for us is really a blessing, since it reminds us that we are separate from them, and then we don t mix with them.18f19 19 Derashos_086_Exile of Past and Present

27 26 Bilvavi Hagaddah Anti-Semitism Is Not Our Main Issue The main aspect of exile is not our subservience to the nations of the world, and the great suffering that our people have gone through. It is not even defined by the troubles which pursue us each day, or from the anti-semitism towards our people, from the nations of the world, and from the Erev Rav. Rather, the main aspect of our exile is the absence of true, clear, and absolute recognition of the Creator. The exile obscures us from clearly sensing the reality of the Creator, and the redemption will reveal His Presence clearly to us. In the Redemption, when we will become clear of Hashem s Presence, that itself will bring all shefa (Heavenly sustenance and blessing) to the world completely, and all of the suffering and troubles will then vanish. Awaiting the Redemption is thus not about awaiting anything else that will come to the world other than the absolute recognition of the Creator which will be revealed to the world. That is the Redemption we are waiting for.19 F20 20 The Weekly Shmuess_047_Mikeitz-Chanukah

28 27 Bilvavi Hagaddah Our Current Exile of the Erev Rav The Jewish people, ever since becoming a nation, have undergone four exiles, which really end up being five exiles; and in fact, there is a sixth exile20f21. Chazal list four exiles21f22 : the first exile was Egypt, the second exile was Bavel (Babylonia), the third was Persia-Media, and the fourth was the Greek exile. The fifth exile is the exile of Edom. Within the exile of Edom, there is another exile: the exile of Yishmael. (We can all see in front of our eyes that we are in the exile of Yishmael; they surround us every day and at all times.) Those are our exiles, ever since we have become a nation. The current exile we are in, Edom, includes in it Yishmael. From the exile of Yishmael will sprout the light of the redemption, as our Chazal state. Chazal said that the nation of Yishmael will cause the nation of Yisrael to greatly suffer, which will cause the nation of Yisrael to cry out to Hashem from all of their suffering; and then Hashem will hear their prayers, and we will be redeemed. It will be shama keil, G-d will hear, which hints to the name of Yishmael, for we will cry out to Hashem from the exile of Yishmael, just as we cried out in Egypt to Him, when our prayers were heard and we were redeemed. We have gone through all the previous exiles. We ve been through the exile of Egypt, and we ve been through the exile of Bavel. The exile of Yavan (Greece) is also 21 In another derashah, the Rav mentioned that this really adds up for a total of seven exiles: Egypt, Bavel, Persia-Media, Greece, Edom, Yishmael, and Erev Rav. See Chanukah #048 Greek Exile Today. 22 Beraishis Rabbah 1:1

29 28 Bilvavi Hagaddah over, to a certain extent [see footnote]22f23. The exile of Edom, though, is our current situation, and we have not come out of it yet. And more specifically, we currently face the exile of Yishmael. To understand our current exile with greater clarity: If someone thinks that the exile of Yishmael is referring to the Arabs which surround us, he is mistaken. Although it is certainly true that we are surrounded by Arabs and we suffer from them, this is only the external layer of the exile. It is true that we are totally exiled to Yishmael in the external sense, but there is a more inner layer to the exile taking place.[the external aspect of the exile of Yishmael is that] there is a war of Yishmael against Yisrael, which takes place in Eretz Yisrael, concerning the ownership of Eretz Yisrael. The nation of Yishmael claims inheritance over Eretz Yisrael, for the Zohar states that Yishmael has a zechus (merit) over Eretz Yisrael, due to the mitzvah of Bris Milah which they keep23 F24. Therefore, they fight Yisrael as they are in Eretz Yisrael. But the inner layer of this exile is of a totally different nature. The Vilna Gaon24F25 discusses at length, as well as Reb Elchonon Wasserman zt l25f26, that the final exile is called the exile of the Erev Rav 26F27. When the Jewish people left Egypt, the Torah writes, And the Erev Rav went up with them. Ever since we became a people, we have had an addition that has been following us throughout: the Erev Rav. They are the ones who were responsible for causing the Jewish people to sin. They gave the idea to make the Golden Calf, and 23 According to many opinions, we are still within the Greek exile today. See the derasha of Chanukah #048 Greek Exile Today. 24 And it is brought in many places in Chazal that there is a connection between Bris Milah and Eretz Yisrael; hence, the Arabs, who keep Bris Milah, have a stronger hold over Eretz Yisrael. 25 See Even Shelaimah, chapter 11: In sefer Kovetz Maamarim 27 The Mixed Multitude. For more background on the Erev Rav, see Erev Rav_05_Amalek Exposed.

30 29 Bilvavi Hagaddah they were the ones who kept causing trouble in the desert and influencing the generation to sin. Back then, they were not the heads of the Jewish people, though; they were simply known as the Erev Rav. The leaders then were Moshe and Aharon. It was the Erev Rav who convinced everyone that Moshe was dead when he ascended to Heaven to receive the Torah; they thought of the idea to make the Golden Calf and convinced everyone else to do it. The souls of the Jewish people, by themselves, could never have conceived of such a false notion. It was entirely due to the persuasion and influence of the Erev Rav. [Members of the] Erev Rav has been escorting us since we left Egypt, all the way until today. We left Egypt, but along with this, came another exile: the exile of the Erev Rav. We left Pharoah, we left the Egyptians, but we weren t redeemed from the Erev Rav. They have been following us since we became a nation, until today. However, they have gone through major changes since then. The Vilna Gaon writes that in the final generations, the Erev Rav are the heads of the Jewish people, who are the leaders, and they have control over the sons of Leah and Rachel. They are also called sapachas by Chazal a kind of leprosy that forms over the skin, embedded into the skin and atop it, but not a part of it. They came with us when we left Egypt and added themselves onto our nation, but they are not a part of our nation; thus they are called a sapachas\leprosy - a layer added onto the skin, which is not an actual part of the skin. In the later generations, and especially in our current generation, the Erev Rav are wicked souls who lead the Jewish people towards evil. Their agenda is to lead the

31 30 Bilvavi Hagaddah Jewish people astray from Torah, from all holiness, from emunah, and from mitzvos. It doesn t matter if he [a member of Erev Rav] wears a kippah or if he doesn t have a kippah; whether he has a beard or whether he doesn t have a beard. This is the exile we are in. The exile we are currently in is the exile of the Erev Rav - who exercise control over the Jewish people. The heads of the Erev Rav are the souls of Amalek; Chazal say that the Erev Rav is made up of five kinds of people, and at the head of all of them is Amalek27F28. This has been true about our current exile ever since it has begun, but it has particular relevance to today s times. We must understand the situation that we are found in. The exile we are in today is being headed by people who look like Jews - and they look like they are a part of the Jewish people. This is in vast contrast to the exile of Egypt. In Egypt, when we were exiled by Pharoah, it was clear to all of us that Pharoah was not of the Jewish people. But in the current exile, we are exiled under the jurisdiction of people who look like they are one of us. But although they look like Jews, Chazal said that their souls are not of the Bnei Yisrael.28F29 They do not understand, and they can never understand, what Torah is. They cannot understand what mitzvos are. They cannot understand the nature of the true bond that is between the Jewish people and Hashem. In every generation, they [the nations] stand - בכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותינו up to destroy us. We must understand that in the exile we are in, the Erev Rav (the 28 The source for this is Tikkunei HaZohar (41), brought in the words the Vilna Gaon in sefer Even Shelaimah (11). five groups are termed Nega Ra (Evil Affliction): Nefilim, Giborim, Anakim, Refaim, and Amalekim. Refer to the Rav s five original Hebrew classes of Erev Rav, and to the English adaptation of Erev Rav_005_Amalek Exposed. 29 For further research, see Tefillah #109

32 31 Bilvavi Hagaddah Mixed Multitude )29F30 is also trying to destroy us, just as the nations of the past in each generation have sought to destroy us. If we reflect on the situation, we can see the depth of our exile. In the situation we are in right now, according to the halachah, it is a time of shmad (a decree of spiritual genocide)!30f31 If someone thinks that this decree [to draft the yeshiva bochurim into the Israeli army] is merely another decree upon us, he doesn t understand! This is not merely another decree - we are in a time of shmad!! They [the Israeli government] wants to uproot the entire Torah, from the root!! In a time of shmad, there are halachos that apply. Every Jew must become familiar with the laws of mesirus nefesh to be prepared to give up our life, if we must. There is a mitzvah of kiddush Hashem during this time. These halachos are discussed in Rambam Hilchos Kiddush Hashem and Sefer HaChinuch by the mitzvah of kiddush Hashem. There is a halachah that during a time of shmad, one is not allowed to listen to the government even if they tell you to wear a certain kind of shoelace. A Jew has to let himself get killed rather than listen to them.31f32 מניח הכוס מידו ויגלה המצות: צ א וּל מ ד מ ה בּ קּ שׁ ל ב ן ה א ר מּ י ל ע ש ו ת ל י ע ק ב א ב ינוּ. שׁ פּ ר ע ה א ג ז ר א לּ א ע ל ל ע קוֹר א ת ה כּ ל. שׁ נּ א מ ר: א ר מּ י א ב ד א ב י. ה זּ כ ר י ם ו ל ב ן בּ קּ שׁ 30 For more about Erev Rav, refer to Erev Rev Talks, the collected derashos from the Rav about the topic of the Erev Rav. 31 This was said in light of the Israeli government s recent announcement to enforce the draft of yeshivah bochurim into the army, which our Gedolim have declared as an open attempt to wage war against the Torah world; thus it is being seen by our Gedolim as a time of shmad (genocide), in which the halachah is, yaharog v al yaavor, be killed rather than transgress. 32 Derashos_086_Exile of Past and Present

33 32 Bilvavi Hagaddah How Lavan Tried To Uproot Everything בקש לבן לעקור את הכל Lavan tried to uproot the entire Jewish people. How do we see this? By exchanging Leah for Rachel in marriage to Yaakov Avinu, he was tampering with the awesome kedushah (holiness) of Yaakov Avinu. When Yaakov Avinu thought he was marrying Rachel, he was really marrying Leah, and this was a degree of improper thoughts, for he was thinking of a different woman at the time of the union. Hence, Lavan s devious scheme was actually an attempt to cause some damage to the kedushah of Yaakov and hence the entire kedeushah of the Jewish people. In that way, Lavan was trying to uproot the entire Jewish people.32 F33 Modern-Day Influences of Lavan In the Hagaddah, we say that Lavan was worse than Pharoah. Pharoah wanted to kill all the baby Jewish boys, but Lavan attempted to uproot the entire Jewish people. The Lavan in our entire generation is [the pervasive influences of the society around us], presenting itself like a tallis that is entirely lavan\white - attempting to uproot everything from us through the negative influences of society, in many different cunning and devious ways that trick people into pursuing them.33f34 33 Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach Derashos_068_Tragedy

34 33 Bilvavi Hagaddah ו יּ ר ד מ צ ר י מ ה ו יּ ג ר שׁ ם בּ מ ת י מ ע ט, ו י ה י שׁ ם ל גוֹי גּ דוֹל ע צוּם ו ר ב: ו יּ ר ד מ צ ר י מ ה א נוּס ע ל פּ י ה דּ בּוּר: ו י ג ר שׁ ם, מ ל מּ ד שׁ א י ר ד י ע ק ב א ב ינוּ ל ה שׁ תּ קּ ע בּ מ צ ר י ם א לּ א ל גוּר שׁ ם. שׁ נּ א מ ר, ו יּ אמ רוּ א ל פּ ר ע ה ל גוּר בּ א ר ץ בּ אנוּ כּ י א ין מ ר ע ה ל צּ אן א שׁ ר ל ע ב ד י כּ י כ ב ד ה ר ע ב בּ א ר ץ כּ נ ע ן, ו ע תּ ה י שׁ בוּ נ א ע ב ד י בּ א ר ץ גּ שׁ ן: ב מ ת י מ ע ט, כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, בּ שׁ ב ע ים נ פ שׁ י ר דוּ א בוֹת י מ צ ר י מ ה ו ע תּ ה שׂ מ י ה ו ה א ה י כּ כ וֹ כ ב י ה שּׁ מ י ם ל רוֹב: The Exile and Redemption of the Seventy Souls Who Descended To Egypt בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה When we left Egypt, we were redeemed from a house of slaves ; we were not just redeemed in the physical sense from Egypt, but we were redeemed in our souls. There were seventy souls who went down to Egypt, connoting that the exile in Egypt was taking place in our souls as well. The redemption from Egypt was essentially an inner redemption, a redemption from the exile upon our very souls. Hashem took us out from there and instead brought us closer into His service. We became close to Hashem because we gained inner clarity within our souls. The redemption showed us what we really wanted and enjoyed and longed for.34f35 ו י ה י שׁ ם ל גוֹי, מ ל מּ ד שׁ ה יוּ י שׂ ר א ל מ צ יּ נ ים שׁ ם: גּ דוֹל ע צוּם, כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, וּב נ י י שׂ ר א ל פּ רוּ ו יּ שׁ ר צוּ ו יּ ר בּוּ ו יּ ע צ מוּ בּ מ א ד מ א ד ו תּ מּ ל א ה א ר ץ א ת ם: ו ר ב, כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ר ב ב ה כּ צ מ ח ה שּׂ ד ה נ ת תּ י ו תּ ר בּ י ו תּ ג דּ ל י ו תּ ב א י בּ ע ד י ע ד י ים שׁ ד י ם נ כ נוּ וּשׂ ע ר צ מּ ח ו א תּ ע ר ם ו ע ר י ה: ו א ע בוֹר ע ל י ו א ר א מ ת בּוֹס ס ת בּ ד מ י ו א מ ר ל בּ ד מ י ח י י ו א מ ר ל בּ ד מ י ח י י: 35 Pesach_034_Essence of the Three Festivals

35 34 Bilvavi Hagaddah The Korbon Pesach and Bris Milah: Removing The Foreskin of the Heart בדמיך חיי In the Haggadah we express, By your blood shall you live which the Sages explain this to refer to the blood of the korban pesach (paschal sacrifice) and the blood of bris milah (circumcision). What is the connection between korbon pesach and bris milah? Simply it is because in order to eat the korban pesach, one had to be circumcised, for it is written, Any uncircumcised one shall not eat of it 35F36. But we also find in the words of the Torah and in the Sages that there is also a foreskin (orlah) of the heart, which also needs to be removed, as it is written, And you shall circumcise the foreskin of the heart. 36F37 This is called orlas halev, foreskin of the heart. Yitzchok Avinu was the first to receive the bris milah on the eighth day after birth. But what is the orlas halev which needs to be removed from the heart? The Hebrew word for circumcision, mal, is an acronym for the words moach (brain) and lev (heart). As long as there remains orlas halev in the heart, the mind s knowledge cannot become connected with the heart. The knowledge will remain on the level of And you shall know today, without becoming And you shall settle the matter upon your heart. When the Torah commands a person to remove the blockage of the heart, orlas halev, it means that one needs to remove that which separates one s mind and heart. The Kotzker Rebbe said that the Torah says that the mind s knowledge must become settled in our heart, as opposed to just on our heart.37f38 As long as a person hasn t 36 Shemos 12:48 37 Devarim 10:16 38 Based on a teaching of the Kotzker Rebbe who said that there are two levels: On your heart, where inspiration is still external and not as effective, and a deeper level, In your heart, where one s knowledge penetrates into his heart and becomes more internalized.

36 35 Bilvavi Hagaddah removed the blockage of the heart, it s possible that he has learned Torah, whether a little or a lot, but none of it will make it into his heart. That is orlas halev. As long as the knowledge in one s mind hasn t yet entered one s heart, a person is living a contradiction. It can take a long time until knowledge becomes part of one s heart, because the Sages taught that the distance between the mind and the heart is further than the distance between the heavens and the earth. In order to eat the korbon pesach, we had to have a bris milah. As we explained, the deeper meaning of this is that we had to remove our orlas halev in order to eat the korban pesach. In Egypt, we removed some of the blockage as we began to cry out to Hashem from our heart, but this process was not yet complete until we left Egypt, when we actually received bris milah which was not just a physical act of circumcision, but a removal of the blockage on our heart.38f39 ו יּ ר עוּ א ת נוּ ה מּ צ ר ים ו י ע נּוּנוּ ו י תּ נוּ ע ל ינוּ ע בוֹד ה ק שׁ ה: ו יּ ר עוּ א ת נוּ ה מּ צ ר ים, כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ה ב ה נ ת ח כּ מ ה לוֹ פּ ן י ר בּ ה ו ה י ה כּ י ת ק ר אנ ה מ ל ח מ ה ו נוֹס ף גּ ם הוּא ע ל ש ו נ א ינוּ ו נ ל ח ם בּ נוּ ו ע ל ה מ ן ה א ר ץ: What the Egyptians Really Tried To Do Us וירעו אותנו המצרים And the Egyptians did evil to us this is really a hint that the Egyptians tried to turn us into evil people, they wanted to make us evil [through their harmful influences]. They were doing this so that we would be not worthy of a messenger who would redeem us from the exile. They wanted us to stoop so low into their tumah 39 Pesach_031_Internalizing Your Knowledge

37 36 Bilvavi Hagaddah (depravity and spiritual defilement) so that we would need a great miracle, which only Hashem Himself in His glory could take us out of. They knew that we would need great merits for that, which we wouldn t be able to have, and that is why they wanted us to become hopelessly infected by their tumah. Also, by turning us evil, the plan of the Egyptians was to prevent Hashem from sending plagues on Egypt, because now the Jewish people would be just as evil as the Egypt and Hashem would have to allow the Destroyer to plague the Jewish people as well [Hence, in effect, since the Egyptians knew that Hashem would not destroy the Jews, they wanted to influence the Jewish people to become just as evil and depraved as them, so that they would not receive any plagues for the evil.] But what happened in the end? Hashem performed a miracle: He did not allow the Destroyer to send any plague upon the Jewish homes.39f40 ו י ע נּוּנוּ, כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ו יּ שׂ ימוּ ע ל יו שׂ ר י מ סּ ים ל מ ע ן ע נּוֹתוֹ בּ ס ב לוֹת ם ו יּ ב ן ע ר י מ ס כּ נוֹת ל פ ר ע ה א ת פּ ת ם ו א ת ר ע מ ס ס: ו יּ תּ נוּ ע ל ינוּ ע בוֹד ה ק שׁ ה, כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ו יּ ע ב דוּ מ צ ר י ם א ת בּ נ י י שׂ ר א ל בּ פ ר : Difficult Labor In Egypt In The Physical and Spiritual ויתנו עלינו עבודה קשה The Egyptian exile deterred us from receiving the Torah. As long as we were in Egypt, we could not receive the Torah; we have to leave it in order to become purified 40 Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach p.222

38 37 Bilvavi Hagaddah at Har Sinai and receive the Torah. In Egypt, we would not have been able to internalize the Torah had we received it. In Egypt, there was bricks and mortar, and this personified the exile. What exactly are these bricks and mortar that held us back from receiving the Torah? It wasn t just that we had cruel physical labor. It was a spiritual kind of bricks and mortar a blockage that held us back from receiving the Torah. There were two layers to the redemption. There was a physical redemption, which took place when we actually left Egypt, in the physical sense. But there was also a spiritual layer to the redemption: the redemption that took place in our souls, enabling us to receive the Torah. Although the physical redemption happened a long time ago, the spiritual redemption to our souls happens every year.40 F41 ו נּ צ ע ק א ל י ה ו ה א ה י א בוֹת ינוּ, ו יּ שׁ מ ע י ה ו ה א ת ק ל נוּ ו יּ ר א א ת ע נ י נוּ ו א ת ע מ ל נוּ ו א ת ל ח צ נוּ: ו נּ צ ע ק א ל י ה ו ה א ה י א בוֹת ינוּ, כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ו י ה י ב יּ מ ים ה ר בּ ים ה ה ם ו יּ מ ת מ ל מ צ ר י ם ו י א נ חוּ ב נ י י שׂ ר א ל מ ן ה ע ב ד ה ו יּ ז ע קוּ, ו תּ ע ל שׁ ו ע ת ם א ל ה א ה ים מ ן ה ע ב ד ה: Crying Out To Hashem ונצעק אל ה' We must also come to do as the people did in Egypt when they realized their suffering, which was that they cried out to Hashem (and their groans were indeed heard by Hashem). It is therefore not enough for us to have a desire to leave exile. 41 Pesach_031_Internalizing Your Knowledge

39 38 Bilvavi Hagaddah Ultimately, it is up to Hashem to take us out, whenever it is His will to do so. For this reason, we must cry out to Hashem in prayer, just as the people did in Egypt. We must cry out to Hashem from the very depths of the soul! We must feel that our body s hold on our soul is a form of cruel labor. We must feel the bitterness of this in the same way that we felt embittered by the Egyptians. If we don t feel this bitterness, then we won t be able to cry out to Hashem from a true desire to escape. A person must realize that he needs to get out of his inner imprisonment which entails crying to Hashem for days and nights, from the depth of our hearts and not just to cry crocodile tears. There can be no hope for a person to truly serve Hashem without crying from the depth of his heart, because he will be missing the first, basic point that he needs to start with. May Hashem help all of us that we should first come to recognize the lowliness of our situation, to realize that without being close to Him, life is not a life, but a total fantasy. May this recognition cause us to feel, with Hashem s help, a true yearning to be freed from this dark exile and to reach the light of the Redemption, speedily in our days.41f42 42 Pesach_04_Time of Our Freedom

40 39 Bilvavi Hagaddah ו יּ שׁ מ ע י ה ו ה א ת ק ל נוּ, כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ו יּ שׁ מ ע א ה ים א ת נ א ק ת ם ו י ז כּ ר א ה ים א ת בּ ר יתוֹ א ת א ב ר ה ם א ת י צ ח ק ו א ת י ע ק ב: Exile Then and Now וישמע ה' את קולינו When the Jews were enslaved in Egypt, there was no way for them to escape it. There was a decree of exile, and anyone who tried to escape was caught by the sorcery that protected its borders. There was no actual solution that they could do. Even when the non-jewish astrologers wanted to get rid of the Jews from Egypt, they could not find a way. The non-jews there did not have a solution, but the Jew has a solution even where a non-jew doesn t. A Jew s solution, when he knows that there is no natural solution, is that he turns to Hashem in prayer. He can tell Hashem, You created me. You placed me in this situation. I can t do it on my own. The doctors have given up on me. The only one who can help me is You, Hashem. In the world we live in today, there is no solution to how we can reconcile our physical needs with our spiritual needs. Some people abandon all spirituality and only take care of their physical needs, and others ignore physicality and are only immersed in spirituality. But as for the average person, who is caught somewhere in the middle and he is not on the level of abandoning his physical situation and become more spiritual he has no solution. The first thing we must know is: there is a problem. The second thing you must know is: you are responsible to help yourself. The third step is: let it bother you. Then, when it bothers you, cry out to Hashem to help you (just as the Jews cried out

41 40 Bilvavi Hagaddah to Hashem in Egypt). When you understand the problem and you feel responsible for yourself, and you cry out to Hashem, earnestly, Hashem will help you. How? I have no idea exactly how. But Hashem can do anything, and He can solve your problems for you. But on one condition: you have to cry out to Him, from the depths of your heart, about your spiritual problems. Feel very bothered at the fact that you don t feel the reality of your neshamah and that your life is lacking meaning. It should bother you that we don t even worry 50% about our neshamah s needs, even though it really should be that way. It can bother you that you are lying to yourself all the time, and that will help you cry out to Hashem, to scream to Him and scream to Him, that He take you out of the situation. If you keep crying out to Hashem, you are guaranteed an answer. There is no natural solution that can help us right now. The world is designed like that Hashem made the world in a way that we must turn to Him. There is no natural means to escape our problems. The only advice is to turn solely to the Only One who can take us out from this situation. But we must turn to Him from the depths of our soul, from inner pain at our situation, from being bothered. We need to understand that the way we live our life currently, although it is necessary for us (to work for a living), it is still a life that resembles death. It is a life devoid of any inner content. That will get us to really cry out to Hashem, each day. People cry to Hashem each day for their physical needs, but what about their soul s needs?

42 41 Bilvavi Hagaddah Forgive me for making such a harsh statement. But if anyone recognizes the situation, 20 years ago, the world was much less indulged in physicality. They didn t have so many phones like there are today, and there was much less going on then; not that 20 years ago people didn t indulge in materialism, but, it was much less. Will our situation get better in 20 years from now, the way things are going? We all know that it won t. No one can deny it. How will Moshiach come? Will we have better Rabbonim then? The change will have to come from us. If we, ourselves, are not prepared to change over in one day, there is no hope. We all know that the world we live in today, with its indulgent lifestyle, Moshiach cannot come here. The decision to change must come from each of us, individually. Are we prepared to change over in one day, or do we want to just continue on our life as it is now? Everyone here has the power of free will; we can all choose either to continue living a materialistic life until the day we die, or, we can tell ourselves: Enough. We were in Egypt, but at a certain point we get out of there. It is in your hands to get out when you cry out to Hashem. Through the help of Hashem, just as He brought us out of Egypt to bring us to the giving of the Torah, so should we merit the giving of the Torah, each on his own level.42f43 ו יּ ר א א ת ע נ י נוּ, זוֹ פּ ר ישׁוּת דּ ר א ר ץ. כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ו יּ ר א א ה ים א ת בּ נ י י שׂ ר א ל ו יּ ד ע א ה ים: ו א ת ע מ ל נוּ, א לּוּ ה בּ נ ים. כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, כּ ל ה בּ ן ה יּ לוֹד ה י א ר ה תּ שׁ ל יכוּהוּ ו כ ל ה בּ ת תּ ח יּוּן: 43 Derashos_010_The Only Way Out Of Our Problems

43 42 Bilvavi Hagaddah ו א ת ל ח צ נוּ, זוֹ ה דּ ח ק. כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ו ג ם ר א ית י א ת ה לּ ח ץ א שׁ ר מ צ ר י ם לוֹח צ ים אוֹת ם: ו יּוֹצ א נוּ י ה ו ה מ מּ צ ר י ם בּ י ד ח ז ק ה וּב ז ר ע נ טוּי ה וּב מ ר א גּ דוֹל וּב א תוֹת וּב מ פ ת ים: Hashem Took Us Out of Egypt And He Can Take Us Out Of All Troubles! ויציאנו ה' ממצרים In the Egyptian bondage, our people were afflicted with terrible suffering as it is written, And they embittered their lives with difficult labor. Think about what any Jew must have felt like then. They knew of the prophecy made to Avraham Avinu that the Egyptian exile would last for 420 years. How could they take it any longer? How could anyone ever hope to get out of Egypt? Even if anyone there would have ran away from Egypt, they wouldn t be able to escape, because the Egyptians used their magic to hold back anyone from escaping. What did any Jew think back then how could he cope with such suffering, knowing that it s going to take 420 years to be redeemed?? Imagine we are one of the Jews enslaved in Egypt. What would we do? How would we cope? Would we just give up and say, Enough of this -- I m not doing all of this work?! When the people complained to Moshe of the suffering, Moshe entreated to Hashem, and Hashem told him to tell them, Just like I was with the forefathers, so will I be with you by the other hard times. This pain is only temporary. Hashem was saying, It s true it really is a very hard time that they are going through, but do not worry it is only temporary, and I am with you, so don t worry. How are we to

44 43 Bilvavi Hagaddah understand Hashem s response The pain is only temporary?! How does this help them survive a 420-year exile? This lesson shows us how we can deal with our own difficulties. Is there anyone who hasn t gone through difficult times? There is no such person. Every single one of us has gone through hardship. Some of us came out of much of our past hardships, and some of us are still going through hardships. But what we all have in common is that all of us are still going through something hard, and we haven t fully come out of our difficulties. We are all still going through some difficulty in our life, one way or another. When a person has a big problem, he usually convinces himself that it s the worst problem he ever had. He compares his new problem to his previous problems, and realizes that it s not the same kind of problem he is used to it s a whole new problem he has never faced, and it doesn t seem to have a solution. What happens? Eventually, the problem goes away, and he forgets about it. Then a new problem comes, and again the person thinks that this is a problem that has no solution. The cycle repeats itself But what people usually fail to remember is that their previous problems, which didn t seem to have a solution, went away at a certain point. We usually fail to recall all the difficulties that we did come out of. When we re going through a difficult time in our life, we have the ability to calm ourselves down by remembering that just like our previous problem didn t seem to have a solution, yet somehow it went away, so is there is a solution to our current problem, although we don t see how. We can realize that it is only our physical eyes that don t see a solution, but that doesn t mean there isn t a solution.

45 44 Bilvavi Hagaddah The Ramban says, Maaseh Avos Siman Labonim What happened to our forefathers is a sign for their children. Just like Hashem was with Avraham Avinu when he went down to Egypt and he saved him from his problem this is when Pharoah abducted Sarah, and Avraham Avinu had no solution to his predicament so do we now always have a solution to our problems, even though it seems like there isn t. Although we, ourselves, don t know how to solve our problems, Hashem can take us out of it just like He helped Avraham when he didn t have a solution, and just like He redeemed our people from exile when there seemed to be no way out. This is what Hashem told Moshe to tell the people The pain is only temporary Just like I took Avraham out of Egypt, so am I with you. Just there was no natural solution for Avraham, yet I was with him and took him out of his problem, so will I take you out of your problem even though there is no natural solution. Every day we leave Egypt. This is part of what we say every day in Kerias Shema we remember how we were taken out of Egypt. We have many mitzvos as well where we remember how we were taken out of Egypt. On Shabbos and the Yomim Tovim, we say many times the words, Zecher L yetzias Mitzrayim a remembrance to our redemption from Egypt. Why must we remember the redemption? Is it merely to have a memorial day to remember the miracles of the past? Many reasons are given for this, but for our discussion, it is relevant to say that the reason why we remember the redemption from Egypt so much is because it serves as the foundation for all our troubles. It shows that there is a way out from all our troubles just like Hashem was with us then, so is He with us now.

46 45 Bilvavi Hagaddah Just like there was a public redemption, so is there a private redemption that can take place in each person s soul. When a person has a problem and he doesn t know the solution, yet he has emunah peshutah (simple faith) in Hashem, he can experience his own personal redemption.43f44 ו יּוֹצ א נוּ י ה ו ה מ מּ צ ר י ם, א ע ל י ד י מ ל א ו א ע ל י ד י שׂ ר ף ו א ע ל י ד י שׁ ל יח. א לּ א ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא בּ כ בוֹדוֹ וּב ע צ מוֹ. שׁ נּ א מ ר, ו ע ב ר תּ י ב א ר ץ מ צ ר י ם בּ לּ י ל ה ה זּ ה ו ה כּ ית י כ ל בּ כוֹר בּ א ר ץ מ צ ר י ם מ א ד ם ו ע ד בּ ה מ ה וּב כ ל א ה י מ צ ר י ם א ע שׂ ה שׁ פ ט ים א נ י י ה ו ה: Not Through An Angel.But G-d Himself, In His Honor לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו We say in the Hagadah, And G-d took us out of Egypt, not through an angel or through a seraph or through a messenger, but G-d Himself, in His Honor. There is a concept that everything which takes place in the world also takes place in time, and everything that takes place in time also takes place in our soul. In our own soul, there can be a redemption by Hashem Himself. On the night of Pesach, there is a revelation of G-dliness in every person s soul! Not through an angel or a seraph or a messenger, but G-d himself. As long as a person doesn t block this revelation from happening, it becomes revealed in one s soul on the night of Pesach: a personal redemption that takes place in the soul. When a person 44 Derashos_062_Surviving The Pressures of Life

47 46 Bilvavi Hagaddah still has an egotistical I, he is separate from others. But when there is a revelation of G-dliness in the soul, a secret of oneness (rozo d echad) is revealed in the soul. If a person looks at another person according to the other s opinions about life, then he is apart from others. Chazal say that Just like all faces are different, so are all minds different. But when a person looks at another person s soul with a deep perspective, he sees G-dliness in another Jew s soul. He sees Hashem Himself that resides in the deepest point in every Jew s soul. (This deepest point is called Yechidah.) When a person has this perspective, he has an outlook of achdus toward every Jew and he unifies every soul into one unit. This revelation that takes place in the soul on the night of Pesach is the root of the future Redemption. Thus, on the night of Pesach we have an additional avodah upon us. Besides for the well-known avodah that we must connect ourselves to leaving Egypt now, there is another avodah to reveal the root of the future Redemption. We must recognize what the Redemption is all about [leaving our private I, transcending the ego, and instead revealing the G-dliness that present in our own souls and in the souls of all other Jews] and to become connected to this.44f45 Drawing Power From Hashem Himself, In His Glory In Our Souls There is the power of the body, the power of the soul, and the power which comes directly from Hashem. One s soul can receive higher abilities from the power that comes directly from Hashem far more than their innate natural capabilities. 45 Pesach_02_Redeeming Your Soul

48 47 Bilvavi Hagaddah This is the depth of the matter of the key of the resurrection of the dead, which is not given to any messenger,45 F46 and the depth of the exodus from Egypt, which was not through an angel, not through a seraph, and not through a messenger, but from Hashem Himself, in His glory. 46F47 To receive higher powers that go above one s natural capabilities is a very high level. It is the depth contained on the night of Pesach, where we were redeemed from Egypt and prepared to receive the Torah; we were on the level of the resurrection of the dead. The Sage Rabbi Pinchas ben Yair lists ten levels in serving Hashem, beginning from Torah, zehirus, and zerizus, and all the way to kedushah, ruach hakodesh, and, finally, techiyas hameisim (resurrection of the dead).47f48 These are very high levels to reach; the Sages in the times of the Gemara had the ability to resurrect the dead. On our own level, how do we access the power of the resurrection of the dead? It is by shining the light of our neshamah onto our body. Any individual can do this, as long as he is someone who searches for Hashem. Then one will be able to see, with siyata d shmaya, that the very limitations upon oneself which he thought he could not escape from, can slowly be broken - like a personal exodus from Egypt.48F49 46 See Taanis 2a 47 From Hagaddah shel Pesach 48 Avodah Zarah 20b 49 The Weekly Shmuess_016_Vaeira Moving Beyond Despair

49 48 Bilvavi Hagaddah ו ע ב ר תּ י ב א ר ץ מ צ ר י ם בּ לּ י ל ה ה זּ ה, א נ י ו א מ ל א. ו ה כּ ית י כ ל בּ כוֹר בּ א ר ץ מ צ ר י ם א נ י ו א שׂ ר ף. וּב כ ל א ה י מ צ ר י ם א ע שׂ ה שׁ פ ט ים א נ י ו א ה שּׁ ל יח. א נ י י ה ו ה, א נ י הוּא ו א א ח ר: Death of The Firstborns: The Revelation of Hashem In Depraved Egypt והכיתי כל בכור בארץ מצרים אני ולא שרף. The redemption from Egypt thus came about through the final plague, which was the death to the firstborns. It came in the midnight; the reason for this is because was that the partial was being nullified, and in its place, everything was revealed. At about midnight, I will go out in the midst of Egypt - The I of Hashem was revealed then and that is kol, everything. It is precisely within the Egypt that the I of Hashem went out, to show that even within the worst confines, this revelation of everything can be revealed and banish all of the incompleteness. The confines of Egypt represent the limitations placed on us; when we are limited, we cannot be complete. With the plague of the death of the firstborn, however, it was revealed that even within the limitations, perfection and completeness can be revealed: the perfection of HaKadosh Baruch Hu. It was revealed then that all of the limitations and confines on us are only external; in the inner dimension, there is only HaKadosh Baruch Hu, Who is kol everything.49 F50 בּ י ד ח ז ק ה, זוֹ ה דּ ב ר. כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ה נּ ה י ד י ה ו ה הוֹי ה בּ מ ק נ א שׁ ר בּ שּׂ ד ה בּ סּוּס ים בּ ח מוֹר ים בּ גּ מ לּים בּ בּ ק ר וּב צּ אן דּ ב ר כּ ב ד מ א ד: וּב ז ר ע נ טוּי ה, זוֹ ה ח ר ב. כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ו ח ר בּוֹ שׁ לוּפ ה בּ י דוֹ נ טוּי ה ע ל י רוּשׁ ל י ם: 50 Bilvavi Mishkan Evneh Part V, p.236

50 49 Bilvavi Hagaddah וּב מוֹר א גּ דוֹל, זוֹ גּ לּוּי שׁ כ ינ ה. כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, אוֹ ה נ סּ ה א ה ים ל ב א ל ק ח ת לוֹ גּוֹי מ קּ ר ב גּוֹי בּ מ סּוֹת בּ א ת ת וּב מוֹפ ת ים וּב מ ל ח מ ה וּב י ד ח ז ק ה וּב ז רוֹע נ טוּי ה וּב מוֹר א ים גּ דוֹל ים כּ כ ל א שׁ ר ע שׂ ה ל כ ם י ה ו ה א ה י כ ם בּ מ צ ר י ם ל ע י נ י : וּב א תוֹת, ז ה ה מּ טּ ה. כּ מ ה שׁ נּ א מ ר, ו א ת ה מּ טּ ה ה זּ ה תּ קּ ח בּ י ד א שׁ ר תּ ע שׂ ה בּוֹ א ת ה א ת ת: וּב מוֹפ ת ים ז ה ה דּ ם. כּ מ ה שׁ נּ א מ ר. ו נ ת תּ י מוֹפ ת ים בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: כשאומר דם ואש וכו' וכן בעשר מכות ישפוך מן הכוס מעט יין: דּ ם, ו א שׁ, ו ת מ רוֹת ע שׁ ן: דּ ב ר א ח ר, בּ י ד ח ז ק ה שׁ תּ י ם. וּב ז ר ע נ טוּי ה שׁ תּ י ם. וּב מ ר א גּ דוֹל שׁ תּ י ם. וּב א תוֹת שׁ תּ י ם. וּב מוֹפ ת ים שׁ תּ י ם. א לּוּ ע שׂ ר מ כּוֹת שׁ ה ב יא ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא ע ל ה מּ צ ר ים בּ מ צ ר י ם ו א לוּ ה ן: דּ ם. צ פ ר דּ ע. כּ נּ ים. ע רוֹב. דּ ב ר. שׁ ח ין. בּ ר ד. א ר בּ ה. ח שׁ. מ כּ ת בּ כוֹרוֹת: ר בּ י י הוּד ה ה י ה נוֹת ן בּ ה ם ס מּ נ ים: דּ צ " ע ד "שׁ בּ א ח "ב: Pharoah Lost His Bechirah (Free Will) Throughout The Ten Plagues אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים Hashem brought ten plagues upon Egypt, upon Pharoah and all his servants, and with each plague, they were given bechirah. By the time they already received their second plague, frogs, their bechirah level was already not the same level as when they received the plague of blood. And when they received the third plague, lice, their bechirah level had gone down since the plague of the frogs. It was not the same level of bechirah each time; it kept descending [so their free will was decreasing each time]. Why did this happen? It all started from the first plague. Pharoah could have chosen to free the Jewish people after the first plague, but he chose not to. As a result,

51 50 Bilvavi Hagaddah his bechirah level descended, and now he had a little less bechirah to free them. This process of weakened bechirah continued to worsen throughout all of the plagues, where his bechirah level kept descending and he did not want to do teshuvah; with each plague, he had a little less bechirah than before, because his bechirah level kept going down. Pharoah lost his bechirah, slowly throughout the plagues, and it is really because he chose to be in a situation where Hashem will take away his bechirah. He wanted to be evil, and he had chosen to act this way from the very onset of the plagues. There are many reasons explained in Chazal of why Hashem hardened the heart of Pharoah. There is one very well-known reason: The more that Pharoah kept seeing the miracles, the more he should have repented. Since he did not take the messages of the plagues to heart, he was punished each time with more and more hardening of his heart. He still remained with bechirah, but it was becoming smaller and smaller with each plague. But it can also be explained in different terms, based upon what we have been explaining here. Whenever a person has bechirah, he can either choose to utilize his bechirah and choose to be a chooser, or, there is an alternative, deeper path: he can choose not to have bechirah. Within this second path, he can either use this power for holiness or for evil. Either he can choose to submit his will to Hashem s will - the holy use of this ability; or he will choose to follow his physical passions and to feel helpless with them - the evil use of this ability.

52 51 Bilvavi Hagaddah. Pharoah is from the words peh ra, evil mouth,50f51 as is well-known; the hint of this is that all that he requested was to be evil, and to abandon good. This was what Pharoah had been requesting of Hashem all along, throughout all of the plagues. He did not want his bechirah, because that would get in the way of his passions. The Rambam famously said that Pharoah is the yetzer hora (the evil inclination)51f52, and this is logical to anyone who understands. As we are explaining here, it is not only Pharoah who wanted to keep ignoring the truth so that he could choose what s comfortable over what s right. Every person, on some level, must traverse this point.. Hashem not only wants us to tell over the story of what He did to Pharoah, but to tell over the attitude of Pharoah which led to his downfall and how we need to live our lives very differently than he did. The more that a person perseveres and is willing to go through the pain of listening to his inner voice of good, which keeps telling him not to sin and to feel remorse over sin, which doesn t leave him alone, even about his deeply rooted negative patterns that are very hard for him to overcome the more that he continues to listen to this inner voice and he doesn t ignore it, he is closer to becoming One who comes to be purified, is assisted. 52F53 This was the root of the redemption from Egypt.53F54 ישפוך מן הכוס ג"פ: ה א ל ח מ א ע נ י א דּ י א כ לוּ א ב ה ת נ א בּ א ר ע א ד מ צ ר י ם. כּ ל דּ כ פ ין י ית י ו י יכוֹל. כּ ל דּ צ ר י ה שׁ תּ א ה כ א, ל שׁ נ ה ה בּ א ה בּ נ י חוֹר ין י ית י ו י פ ס ח. 51 Degel Machneh Ephraim parshas Vayigash 52 Beraishis Rabbah 34:10 53 Yoma 38b 54 The Weekly Shmuess_017_Bo Free Will and Your Inner Voice

53 52 Bilvavi Hagaddah ר בּ י יוֹס י ה גּ ל יל י אוֹמ ר, מ נּ י ן א תּ ה אוֹמ ר שׁ לּ קוּ ה מּ צ ר ים בּ מ צ ר י ם ע שׂ ר מ כּוֹת ו ע ל ה יּ ם ל קוּ ח מ שּׁ י ם מ כּוֹת. בּ מ צ ר י ם מ ה הוּא אוֹמ ר, ו יּ אמ רוּ ה ח ר ט מּ ים א ל פּ ר ע ה א צ בּ ע א ה ים ה יא. ו ע ל ה יּ ם מ ה הוּא אוֹמ ר, ו יּ ר א י שׂ ר א ל א ת ה יּ ד ה גּ דוֹל ה א שׁ ר ע שׂ ה י ה ו ה בּ מ צ ר י ם ו יּ יר אוּ ה ע ם א ת י ה ו ה ו יּ א מ ינוּ בּ יה ו ה וּב משׁ ה ע ב דּוֹ. כּ מּ ה ל קוּ בּ א צ בּ ע ע שׂ ר מ כּוֹת. א מוֹר מ ע תּ ה, בּ מ צ ר י ם ל קוּ ע שׂ ר מ כּוֹת ו ע ל ה יּ ם ל קוּ ח מ שּׁ ים מ כּוֹת: Our Avodah At The Splitting of the Sea: Arriving At Bittul (Self-Nullification) ויראו העם את ה' ויאמינו בה' Before the event of kerias Yam Suf (the splitting of the sea) when the Egyptians were chasing the Jewish people, the Torah says, And Hashem said to Moshe, why do you cry out to Me? Speak to the children of Yisrael and journey on. Rashi explains that that Moshe was davening, and Hashem said to him, Now is not the time to be lengthy in prayer, when the Jewish people are in a predicament. This begs a wellknown question: If not now, when? Don t the Sages always teach that when a person is found in a predicament, he should grab onto the art of the forefathers which we have in our hands, and daven to Hashem? Why is it that when they came to the sea, their avodah was precisely not to daven?! When a person is davening, it is because he wants a certain thing. He may want one thing, or more than one thing, to happen. He is trying to attain his ratzon (will), through praying to Hashem to get it. But at the sea, the people had the avodah to transcend any of their personal ratzon, and to arrive at total self-nullification (bittul), of having no personal ratzon at all. At the sea, their avodah was to come to the recognition that I only want what Hashem wants. If Hashem s will is for me to live, then I want to live. If Hashem wills the opposite, then that is my will also.

54 53 Bilvavi Hagaddah When the Jewish people were leaving Egypt, they had a will to leave it: They cried out, and their prayers arose to G-d from all of their difficult labor, and Hashem heard their groans. But now when they were standing in front of the sea, they had a loftier avodah to do. Now their avodah was to have absolute mesirus nefesh: to be willing to give up their souls entirely for Hashem, and to accept the will of Hashem wholeheartedly. When that is the case, there is no gain in davening, and it would only be detrimental to do so.54f55 ר בּ י א ל יע ז ר אוֹמ ר, מ נּ י ן שׁ כּ ל מ כּ ה וּמ כּ ה שׁ ה ב יא ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא ע ל ה מּ צ ר ים בּ מ צ ר י ם ה י ת ה שׁ ל א ר בּ ע מ כּוֹת. שׁ נּ א מ ר, י שׁ לּ ח בּ ם ח רוֹן א פּוֹ ע ב ר ה ו ז ע ם ו צ ר ה מ שׁ ל ח ת מ ל א כ י ר ע ים. ע ב ר ה א ח ת. ו ז ע ם שׁ תּ י ם. ו צ ר ה שׁ שׁ. מ שׁ ל ח ת מ ל א כ י ר ע ים א ר בּ ע. א מוֹר מ ע תּ ה, בּ מ צ ר י ם ל קוּ א ר בּ ע ים מ כּוֹת ו ע ל ה יּ ם ל קוּ מ את י ם מ כּוֹת: ר בּ י ע ק יב א אוֹמ ר, מ נּ י ן שׁ כּ ל מ כּ ה וּמ כּ ה שׁ ה ב יא ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא ע ל ה מּ צ ר ים בּ מ צ ר י ם ה י ת ה שׁ ל ח מ שׁ מ כּוֹת. שׁ נּ א מ ר, י שׁ לּ ח בּ ם ח רוֹן א פּוֹ ע ב ר ה ו ז ע ם ו צ ר ה מ שׁ ל ח ת מ ל א כ י ר ע ים. ח רוֹן א פּוֹ א ח ת. ע ב ר ה שׁ תּ י ם. ו ז ע ם שׁ שׁ. ו צ ר ה א ר בּ ע. מ שׁ ל ח ת מ ל א כ י ר ע ים ח מ שׁ. א מוֹר מ ע תּ ה בּ מ צ ר י ם ל קוּ ח מ שּׁ י ם מ כּ וֹ ת ו ע ל ה יּ ם ל קוּ ח מ שּׁ ים וּמ את י ם מ כּוֹת: כּ מּ ה מ ע לוֹת טוֹבוֹת ל מּ קוֹם ע ל ינוּ: א לּוּ הוֹצ יא נוּ מ מּ צ ר י ם, ו א ע שׂ ה ב ה ם שׁ פ ט ים דּ יּ נוּ: א לּוּ ע שׂ ה ב ה ם שׁ פ ט ים, ו א ע שׂ ה ב א ה יה ם דּ יּ נוּ: א לּוּ ע שׂ ה ב א ה יה ם, ו א ה ר ג א ת בּ כוֹר יה ם דּ יּ נוּ: א לּוּ ה ר ג א ת בּ כוֹר יה ם, ו א נ ת ן ל נוּ א ת מ מוֹנ ם דּ יּ נוּ: א לּוּ נ ת ן ל נוּ א ת מ מוֹנ ם, ו א ק ר ע ל נוּ א ת ה יּ ם דּ יּ נוּ: א לּוּ ק ר ע ל נוּ א ת ה יּ ם, ו א ה ע ב יר נוּ ב תוֹכוֹ בּ ח ר ב ה דּ יּ נוּ: א לּוּ ה ע ב יר נוּ ב תוֹכוֹ בּ ח ר ב ה, ו א שׁ קּ ע צ ר ינוּ בּ תוֹכוֹ דּ יּ נוּ: א לּוּ שׁ קּ ע צ ר ינוּ בּ תוֹכוֹ, ו א ס פּ ק צ ר כ נוּ בּ מּ ד בּ ר א ר בּ ע ים שׁ נ ה דּ יּ נוּ: 55 Pesach_054_Shvii Shel Pesach Self-Nullification At The Sea

55 54 Bilvavi Hagaddah א לּוּ ס פּ ק צ ר כ נוּ בּ מּ ד בּ ר א ר בּ ע ים שׁ נ ה, ו א ה א כ יל נוּ א ת ה מּ ן דּ יּ נוּ: א לּוּ ה א כ יל נוּ א ת ה מּ ן, ו א נ ת ן ל נוּ א ת ה שּׁ בּ ת דּ יּ נוּ: א לּוּ נ ת ן ל נוּ א ת ה שּׁ בּ ת, ו א ק ר ב נוּ ל פ נ י ה ר ס ינ י דּ יּ נוּ: א לּוּ ק ר ב נוּ ל פ נ י ה ר ס ינ י, ו א נ ת ן ל נוּ א ת ה תּוֹר ה דּ יּ נוּ: א לּוּ נ ת ן ל נוּ א ת ה תּוֹר ה, ו א ה כ נ יס נוּ ל א ר ץ י שׂ ר א ל דּ יּ נוּ: א לּוּ ה כ נ יס נוּ ל א ר ץ י שׂ ר א ל, ו א ב נ ה ל נוּ א ת בּ ית ה בּ ח יר ה דּ יּ נוּ: ע ל א ח ת כּ מּ ה ו כ מּ ה טוֹב ה כּ פוּל ה וּמ כ פּ ל ת ל מּ קוֹם ע ל ינוּ. שׁ הוֹצ יא נוּ מ מּ צ ר י ם. ו ע שׂ ה ב ה ם שׁ פ ט י ם. ו ע שׂ ה ב א ה י ה ם. ו ה ר ג א ת בּ כוֹר יה ם. ו נ ת ן ל נוּ א ת מ מוֹנ ם. ו ק ר ע ל נוּ א ת ה יּ ם. ו ה ע ב יר נוּ בּ תוֹכוֹ בּ ח ר ב ה. ו שׁ קּ ע צ ר ינוּ בּ תוֹכוֹ. ו ס פּ ק צ ר כ נוּ בּ מּ ד בּ ר א ר בּ ע ים שׁ נ ה. ו ה א כ יל נוּ א ת ה מּ ן. ו נ ת ן ל נוּ א ת ה שּׁ בּ ת. ו ק ר ב נוּ ל פ נ י ה ר ס ינ י. ו נ ת ן ל נוּ א ת ה תּוֹר ה. ו ה כ נ יס נוּ ל א ר ץ י שׂ ר א ל. וּב נ ה ל נוּ א ת בּ ית ה בּ ח יר ה ל כ פּ ר ע ל כּ ל ע ו נוֹת ינוּ: The Redemption of Our 4 Elements At The Exodus, Splitting of the Sea, Standing At Sinai, and Receiving the Torah הוציאנו ממצרים...וקרע לנו את הים...וקרבנו לפני הר סיני...ונתן לנו את התורה Everything is comprised of the four elements [fire, wind, water, and earth]. When we left the exile of Egypt, each of these four elements needed redemption as well. The exodus from Egypt was a redemption for the element of earth, because we left the place of Egypt, we left a depraved earth. Afterwards, with the splitting of the sea, there was a redemption of the element of water. After that, when we stood at Har Sinai to receive the Torah, our souls flew out of our bodies at Hashem s words. This was a redemption to the element of wind, because it is written, And the spirit shall return to G-d. Finally, when we actually received the Torah, there was a rectification

56 55 Bilvavi Hagaddah for the element of fire, because of the Torah it says, Are My words not like fire, so says Hashem? 55F56 ר בּ ן גּ מ ל יא ל ה י ה אוֹמ ר, כּ ל שׁ א א מ ר שׁ שׁ ה ד ב ר ים א לּוּ בּ פּ ס ח א י צ א י ד י חוֹב תוֹ, ו א לּוּ ה ן: פּ ס ח. מ צּ ה. וּמ רוֹר: פּ ס ח שׁ ה יוּ א בוֹת ינוּ אוֹכ ל ים בּ ז מ ן שׁ בּ ית ה מּ ק דּ שׁ ה י ה ק יּ ם ע ל שׁוּם מ ה. ע ל שׁוּם שׁ פּ ס ח ה קּ דוֹ שׁ בּ ר וּ הוּא ע ל בּ תּ י א בוֹת ינוּ בּ מ צ ר י ם. שׁ נּ א מ ר, ו א מ ר תּ ם ז ב ח פּ ס ח הוּא ל יה ו ה א שׁ ר פּ ס ח ע ל בּ תּ י ב נ י י שׂ ר א ל בּ מ צ ר י ם בּ נ ג פּוֹ א ת מ צ ר י ם ו א ת בּ תּ ינוּ ה צּ יל ו יּ קּ ד ה ע ם ו י שׁ תּ ח ווּ: The Korbon Pesach - Closeness To Hashem פסח שהיו אבותינו אוכלים Through the korban pesach, a person could become especially near Hashem, for the korbon pesach had to be tzli (roasted), which is from the word aitzel, near - a hint that the korbon pesach brought a person especially near Hashem.56F57 Pesach: Remembering How Hashem Skipped Over The word Pesach means to skip, which is also known as the term dilug (skipping). The gematria of the words The One skipped over, which is דלג אלף, is equal in value to the word Pesach.57F58 /פסח The spiritual light present on the night of Pesach is essentially the fact that Hashem skipped over His normal mode of conduct, which is through using the letter beis, and He instead used His higher mode of conduct, which is His letter aleph. 56 Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach p Succos_051_In The Light 58 The word דלג (dilug) is , equal to 37, and the word aleph is , which equals 111. The total of is 148. The word פסח Pesach is , which is 148.

57 56 Bilvavi Hagaddah When Hashem skipped over the Jewish homes, this can be understood on a deeper level because He was skipping over His [mode of conduct through the] letter beis, and instead revealed His [mode of conduct through the] letter aleph. This was also the same depth behind how Hashem Himself went into Egypt and struck down the firstborns of Egypt, and not the firstborns of the Jewish people. Why were only the firstborns of Egypt struck down, and not the firstborns of the Jewish people? It was because Hashem was using His letter aleph, which skips over. That was the mode revealed on Pesach for the term Pesach corresponds to the term dilug/skipping, in that the dilug on Pesach is when Hashem skipped over His normal mode of conduct which is through the letter beis. When one is connected to Hashem s higher mode of conduct, which is through the letter aleph, he is connected with the Alupho shel Olam, and he merits a mode of conduct in which there is dilug/skipping over the letter beis [which represents Hashem s normal mode of conduct]. That is the depth of why Hashem skipped over the Jewish homes [for they were connected to the Alupho shel Olam (Chief of the world), and therefore they were deserving of this higher mode of conduct which is when Hashem uses the letter aleph]. Thus, the dilug/skipping that Hashem performed on the night of Pesach was that He skipped over the letter beis and instead revealed His letter aleph, corresponding to His mode of conduct in which He is the Alupho shel Olam, when He skips. On Pesach, where the power of skipping is revealed, we can skip over the earth which we normally stand on! We can then go above the curse given to mankind, of You are earth, and to earth you shall return, and to skip above the earth

58 57 Bilvavi Hagaddah and disconnect ourselves from it. This is the depth behind the power of skipping that is revealed on Pesach.58F59 אוחז המצה בידו ומראה אותה למסובין: מ צּ ה זוּ שׁ א נוּ אוֹכ ל ים ע ל שׁוּם מ ה. ע ל שׁוּם שׁ א ה ס פּ יק בּ צ ק ם שׁ ל א בוֹת ינוּ ל ה ח מ יץ ע ד שׁ נּ ג ל ה ע ל יה ם מ ל מ ל כ י ה מּ ל כ ים ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא וּג א ל ם. שׁ נּ א מ ר, ו יּ אפוּ א ת ה בּ צ ק א שׁ ר הוֹצ יאוּ מ מּ צ ר י ם ע גּ ת מ צּוֹת כּ י א ח מ ץ כּ י ג ר שׁוּ מ מּ צ ר י ם ו א י כ לוּ ל ה ת מ ה מ הּ ו ג ם צ ד ה א ע ש וּ ל ה ם: Matzah: Simplicity מצה זו שאנו אוכלים On Pesach, when we left Egypt, we left in haste, and therefore the bread we were carrying did not have a chance to become leavened (chometz). We left with unleavened bread - matzah which is called lechem oni, the poor man s bread. Why should it matter that we left Egypt with unleavened bread? What does this fact of history have to do with us now? It has relevance to us, even now. Pesach, the Chag HaMatzos the festival of unleavened bread - is called zman cheiruseinu, the time of our freedom. Therefore, matzah hints how we can reach cheirus/freedom. The mitzvah on Pesach to eat matzah serves for us a way to enter our soul by leaving materialism. When the Jewish people were enslaved in Egypt, they had to work with bricks (choimer) and mortar (levainim). The Hebrew word for bricks is choimer, which can 59 Pesach_022_Dilug Skipping On Pesach

59 58 Bilvavi Hagaddah also mean materialism. In other words, leaving Egypt was essentially about leaving our materialistic pursuits and entering into spirituality, represented by matzah, which was a very simple kind of bread, a poor man s bread. The lesson we learn from this is that when we go with simplicity, we can enter the world of spirituality.59f60 אוחז המרור בידו ומראה אותו למסובין: מ רוֹר ז ה שׁ א נוּ אוֹכ ל ים ע ל שׁוּם מ ה. ע ל שׁ וּ ם שׁ מּ ר ר וּ ה מּ צ ר י ם א ת ח יּ י א ב וֹ ת י נ וּ בּ מ צ ר י ם. שׁ נּ א מ ר, ו י מ ר רוּ א ת ח יּ יה ם בּ ע ב ד ה ק שׁ ה בּ ח מ ר וּב ל ב נ ים וּב כ ל ע ב ד ה בּ שּׂ ד ה א ת כּ ל ע ב ד ת ם א שׁ ר ע ב דוּ ב ה ם בּ פ ר : The Deeper Implication of Maror /The Bitter Herbs מרור זה אנו אוכלים [Maror is from the word merirus, bitterness.] When one person is having true merirus (bitterness) - which corresponds to the bitterness that is felt by those who are being punished in Gehinnom, he can then reach a state that is considered to be as bitter as death, and from there, he can connect to the One Who rules the world. The word emes, truth, is from the letters aleph meis, one, death, an allusion to how death [self-nullification] enables one to reach the Aleph, the One Ruler, Hashem. The word mar, bitter, has the same gematria as the word Amalek, who is called one who recognizes His master and intends to rebel against Him. On the side of 60 Pesach_04_Time of Our Freedom

60 59 Bilvavi Hagaddah holiness, the evil of Amalek is countered by the one who recognizes his Creator and chooses to become integrated with Him. This is the depth of the matter of how the bitterness of the maror which is reached through self-nullification, a desire to integrate with the Creator - can rectify the evil and impaired kind of bitterness which is represented by jealousy, conceit, rebelliousness, the Serpent, and Amalek.60 F61 בּ כ ל דּוֹר ו דוֹר ח יּ ב א ד ם ל ר אוֹת א ת ע צ מוֹ כּ א לּוּ הוּא י צ א מ מּ צ ר י ם. Seeing Yourself As If You Left Egypt בכל דור ודור וכו' One is obligated to see himself as if he [himself] had left Egypt. 61F62 In every generation, on Pesach, we have a mitzvah to feel like we are leaving Egypt today, and now. When Chazal said that we have this obligation, this doesn t mean in the sense that we need to imagine then what it must have been like. Rather, the intention of Chazal was that we need to imagine now, what it was like then [to attach the past to the present]. How can a person feel as if he left Egypt, though, when he doesn t remember what it was like? How can a person remember what it was like in his past gilgul (soul incarnation) when he left Egypt, if he doesn t remember his previous lifetime? 61 Pesach_007_A Deeper Understanding of Maror 62 As we say in the Hagaddah shel Pesach.

61 60 Bilvavi Hagaddah As time goes on and the generations continue, we are further from that time in history, and it becomes more concealed [and distant from us]. But through study and in-depth analysis of the Egyptian bondage, a person can come to visualize the terrible exile that Egypt was, and this will slowly but surely enable a person to feel, of what it was like to be exiled there - and in turn, what it was like to go free from there. So, by learning the words of Chazal in detail about the Egyptian bondage, we enable our mind to visualize what it was like to be there. That gets us to feel that we were actually there, and that draws us closer to feeling the exile that was Egypt. Only through feeling the exile not simply through knowing about it intellectually can a person feel what the redemption from it felt like. This is the first method brought in our Chazal of how one can connect himself to the exile and to the redemption of Egypt: studying the words of Chazal about the Egyptian bondage. But there is also another method brought in Chazal: to connect ourselves with the present state of exile, which can get us to conceptualize what the meaning of exile is, and in turn, what it means to be redeemed from exile. The gain of the second approach is that whereas we have never seen the past and we do not recognize it, the present is something we all recognize. The past is gone and we have a hard time relating to it, but in the present, we are still in exile, so the present is easier for us to relate to. By becoming aware of the current situation of our exile, that is how we can feel what exile was like in the past the root of all exiles, which was Egypt. So we have two methods of how we can visualize leaving Egypt. The first way is to learn the words of Chazal about the Egyptian bondage, which in turn helps us

62 61 Bilvavi Hagaddah visualize it. That enables us to then picture in our minds of what it was like to have actually been there, and that helps us feels the pain of the Egyptian exile. This causes us to wish to escape it, and to cry out to Hashem to be saved. This method, of visualizing the exile and redemption from Egypt, is an avodah on our part, which requires hisbonenus (deep reflection); it doesn t come to us so fast. The second, alternative approach, is to think about the meaning of present exile, which can help us conceptualize exile of the past. By realizing what the current exile is, it can get us to feel pained from the exile we are in, and when we feel the depth of this exile, it is then much easier for us to connect ourselves with the exile of the past.62f63 שׁ נּ א מ ר, ו ה גּ ד תּ ל ב נ בּ יּוֹם ה הוּא ל אמ ר בּ ע בוּר ז ה ע שׂ ה י ה ו ה ל י בּ צ את י מ מּ צ ר י ם. The Mitzvah To Tell The Story of the Exodus To Boys והגדת לבנך The depth behind the mitzvah of the night of Pesach to tell over the story of the exodus specifically to your son is, because Pharoah decreed death on all Jewish baby boys, and therefore we have a corresponding mitzvah to tell Jewish boys about the exodus.63f64 א א ת א בוֹת ינוּ בּ ל ב ד גּ א ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא, א לּ א א ף אוֹת נוּ גּ א ל ע מּ ה ם. שׁ נּ א מ ר, ו אוֹת נוּ הוֹ צ י א מ שּׁ ם ל מ ע ן ה ב יא אוֹת נוּ ל ת ת ל נוּ א ת ה א ר ץ א שׁ ר נ שׁ בּ ע ל א בוֹת ינוּ: 63 Derashos_086_Exile of Past and Present 64 Sefer Bilvavi Mishkan Evneh Pesach p.228

63 62 Bilvavi Hagaddah Why We Remember Each Day The Exodus From Egypt אף אותנו גאל עמהם Every day we leave Egypt. This is part of what we say every day in Kerias Shema: we remember how we were taken out of Egypt. We have many mitzvos as well where we remember how we were taken out of Egypt. On Shabbos and the Yomim Tovim, we say, zecher l yetzias mitzrayim a remembrance to our redemption from Egypt. Why must we remember the redemption? Is it merely to have a memorial day to remember the miracles of the past? Many reasons are given for this, but for our discussion, it is relevant to say that the reason why we remember the redemption from Egypt so much is because it serves as the foundation for all our troubles. It shows that there is a way out from all our troubles just like Hashem was with us then, so is He with us now. Just like there was a public redemption, so is there a private redemption that can take place in each person s soul. When a person has a problem and he doesn t know the solution, yet he has emunah peshutah (simple faith) in Hashem, he can experience his own personal redemption.64f65 יאחז הכוס בידו ויכסה המצות ויאמר: ל פ י כ א נ ח נ וּ ח יּ ב י ם ל ה וֹ ד וֹ ת ל ה לּ ל ל שׁ בּ ח ל פ א ר ל ר וֹ מ ם ל ה דּ ר ל ב ר ל ע לּ ה וּ ל ק לּ ס ל מ י שׁ ע שׂ ה ל א בוֹת ינוּ ו ל נוּ א ת כּ ל ה נּ סּ ים ה א לּוּ. הוֹצ יא נוּ מ ע ב דוּת ל ח רוּת, מ יּ גוֹן ל שׂ מ ח ה, וּמ א ב ל ל יוֹם ט וֹ ב, וּ מ א פ ל ה ל אוֹר גּ דוֹל, וּמ שּׁ ע בּוּד ל ג א לּ ה, ו נ אמ ר ל פ נ יו שׁ יר ה ח ד שׁ ה ה ל לוּי הּ: 65 Derashos_062_Surviving The Pressures of Life

64 63 Bilvavi Hagaddah יניח הכוס מידו ויגלה המצות: ה ל לוּי הּ ה ל לוּ ע ב ד י י ה ו ה. ה ל לוּ א ת שׁ ם י ה ו ה: י ה י שׁ ם י ה ו ה מ בוֹר. מ ע תּ ה ו ע ד עוֹל ם: מ מּ ז ר ח שׁ מ שׁ ע ד מ בוֹאוֹ. מ ה לּ ל שׁ ם י ה ו ה: ר ם ע ל כּ ל גּוֹי ם י ה ו ה. ע ל ה שּׁ מ י ם כּ בוֹדוֹ: מ י כּ יה ו ה א ה י נ וּ ה מּ ג בּ י ה י ל שׁ ב ת : ה מּ שׁ פּ יל י ל ר אוֹת בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: מ ק ימ י מ ע פ ר דּ ל. מ א שׁ פּ ת י ר ים א ב יוֹן: ל הוֹשׁ יב י ע ם נ ד יב ים. ע ם נ ד יב י ע מּוֹ: מוֹשׁ יב י ע ק ר ת ה בּ י ת. א ם ה בּ נ ים שׂ מ ח ה. ה ל לוּי הּ: בּ צ את י שׂ ר א ל מ מּ צ ר י ם. בּ ית י ע ק ב מ ע ם לוֹע ז: ה י ת ה י הוּד ה ל ק ד שׁוֹ י שׂ ר א ל מ מ שׁ לוֹת יו: ה יּ ם ר א ה ו יּ נ ס. ה יּ ר דּ ן י סּ ב ל א חוֹר: ה ה ר ים ר ק דוּ כ א יל ים. גּ ב עוֹת כּ ב נ י צ אן: מ ה לּ ה יּ ם כּ י ת נוּס. ה יּ ר דּ ן תּ סּ ב ל א חוֹר: ה ה ר ים תּ ר ק דוּ כ א יל ים. גּ ב עוֹת כּ ב נ י צ אן: מ לּ פ נ י א דוֹן חוּל י א ר ץ. מ לּ פ נ י א לוֹהּ י ע ק ב: ה ה פ כ י ה צוּר א ג ם מ י ם. ח לּ מ ישׁ ל מ ע ינוֹ מ י ם בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם, א שׁ ר גּ א ל נוּ ו ג א ל א ת א בוֹת ינוּ מ מּ צ ר י ם, ו ה גּ יע נוּ ה לּ י ל ה ה זּ ה ל א כ ל בּוֹ מ צּ ה וּמ רוֹר. כּ ן י ה ו ה א ה ינוּ ו א ה י א בוֹת ינוּ י גּ יע נוּ ל מוֹע ד ים ו ל ר ג ל ים א ח ר ים ה בּ א ים ל ק ר את נוּ ל שׁ לוֹם, שׂ מ ח ים בּ ב נ י ן ע יר, ו שׂ שׂ ים בּ ע בוֹד ת, ו נ אכ ל שׁ ם מ ן ה זּ ב ח ים וּמ ן ה פּ ס ח ים (במוצ"ש אומרים: מ ן ה פּ ס ח ים וּמ ן ה זּ ב ח ים) א שׁ ר י גּ יע דּ מ ם ע ל ק יר מ ז בּ ח ל ר צוֹן ו נוֹד ה ל שׁ יר ח ד שׁ ע ל גּ א לּ ת נוּ ו ע ל פּ דוּת נ פ שׁ נוּ: בּ רוּ אתּ ה י ה ו ה גּ א ל י שׂ ר א ל: In The Future Redemption, Every Jew Will Go Out על גאולתנו ועל פדות נפשנו ברוך אתה ה' גאל ישראל The Sages said that four-fifths of the Jewish people perished in the plague of darkness. The ones who didn t merit redemption in Egypt will merit to be redeemed 66 in the future redemption.65f 66 Bein HaMitzarim_005_Time of Light and Darkness

65 64 Bilvavi Hagaddah רחצה נוטל ידיו ומברך: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם א שׁ ר ק דּ שׁ נוּ בּ מ צ ו ת יו, ו צ וּ נוּ ע ל נ ט יל ת י ד ים: מוציא מצה מברך: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם ה מּוֹצ יא ל ח ם מ ן ה א ר ץ: מרור ה נ נ י מוּכ ן וּמ זוּמ ן ל ק יּ ם מ צ ו ת א כ יל ת מ רוֹרּ... ע ל י ד י ה הוּא ט מ יר ו נ ע ל ם בּ שׁ ם כּ ל י שׂ ר א ל: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם א שׁ ר ק דּ שׁ נוּ בּ מ צ ווֹת יו ו צ וּ נוּ ע ל א כ יל ת מ רוֹר: Maror Dipped In Charoses: Bitterness Rectified By Sweetness על אכילת מרור Maror, also called chazeres, is called chasa in the Talmud, which starts out with a soft (sweet) taste and ends with a difficult bitter taste. This also bears a similarity to the Eitz HaDaas(the Tree of Knowledge) which was a grapevine, according to one of the opinions in the Sages; a grape is soft on the outside and it contains hard seeds on its inside [hence it starts with a soft taste and ends with a hard taste]. Eating of the Eitz HaDaas was in the category of lustful desire, for its grapes were sweet-tasting. The punishment for partaking of this lustful desire was death, which is a form of bitterness. How is this lustful desire rectified? When it is returned to sweetness. This is the deeper reason of why there is wine in the charoses. The sin of Adam and Chavah began with sweet-tasting grapes, which ended in bitterness, for it caused death

66 65 Bilvavi Hagaddah to come to the world [and it is rectified when we return this bitterness to sweetness, by dipping the maror into the sweet-tasting charoses].66f67 כּוֹר יקח כזית מן המצה השלישית וכזית חזרת עמה ויאכל שתיהן ביחד בהסיבה ובלא ברכה, וקודם יאמר: ז כ ר ל מ ק דּ שׁ כּ ה לּ ל. כּ ן ע שׂ ה ה לּ ל. בּ ז מ ן שׁ בּ ית ה מּ ק דּ שׁ ה י ה ק יּ ם ה י ה כּוֹר פּ ס ח מ צּ ה וּמ רוֹר ו אוֹכ ל בּ י ח ד ל ק יּ ם מ ה שׁ נּ א מ ר ע ל מ צּוֹת וּמ רוֹר ים י אכ ל הוּ: שׁ ל ח ן עוֹר אוכל ושותה כל צרכו לכבוד יו"ט, ונוהגין לאכול ביצה: צּ פוּן יקח שני כזיתים ממצה ששמר לאפיקומן, זכר לפסח הנאכלת על השובע, ואוכלו בהסיבה, ומקודם יאמר: ה נ נ י מוּכ ן וּמ זוּמּ ן ל ק יּ ם מ צ ו ת א כ יל ת א פ יקוֹמ ן. ל שׁ ם י חוּד קוּד שׁ א בּ ר י הוּא וּשׁ כ ינ תּ יהּ בּ ד ח ילוּ וּר ח ימוּ ע ל י ד י ה הוּא ט מ יר ו נ ע ל ם בּ שׁ ם כּ ל י שׂ ר א ל: ו יה י נוֹע ם א ד נ י א ה ינוּ ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ ה ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ הוּ: The Depth of Hiding The Afikoman Taking the afikoman is a parable of how we need to search in our own hidden places [to do soul-searching]. This is actually the deeper intent of the ceremony of 67 Pesach_07_The Depth of Maror

67 66 Bilvavi Hagaddah Tzafon at the Sefer, which, on a deep level, is about the light which is hidden for the tzaddikim in the future [the ohr hatzafun, the hidden light ].67F68 Emunah in Hashem, revealed by the matzah, is particularly revealed by the kind of matzah that is the afikoman. The word afikoman is from the words afi and mekoman, and the word afi has the gematria of the name of havayah and the name of adnus together, and the word mekoman has the gematria of Yam Suf, alluding to the splitting of the sea which was on the seventh day of Pesach, where there was a revelation of emunah: And they believed in Hashem and in Moshe His servant. This insight is from the sefer Bris Kehunas Olam. But the emunah that was shown at the Yam Suf is rooted in the emunah revealed by the afikoman. The matzah is first divided and scattered into pieces, at the Seder meal. The word for scattered is pizur, equal numerically to 287, equal to the word Pur (the lots which Haman cast on Purim), which had 2 sides to it. Haman, who was Amalek, is the concept of safek (doubt), where there are 2 sides, 2 options, the opposite of the concept of emunah where there is only 1 option (the reality of Hashem). The Torah says that when Moshe s hands were raised with emunah in Hashem, Amalek lost its power, because emunah is the power that counters Amalek. Chazal state Who is wise? One who can see what will happen. A wise person can see the end already at the beginning. At the beginning of the Hagaddah, we speak about the questions of the 4 sons and what we answer them. What do we tell the wise son? We tell him about the afikoman- that we don t eat anything after the afikoman. We are telling him at the beginning of the Seder about the end of the Seder, which is the afikoman. Why is this so important? The afikoman is not simply about eating the other and bigger half that was put away for the end of the Seder. Rather, the afikoman is the other half of the whole- it completes the first act of eating at the beginning of the Seder. In other words, the afikoman shows us that what seemed at the beginning of the night as just a broken piece of matzah was actually part of a greater whole. The afikoman connects together the two pieces of matzah into one act of eating, revealing how both pieces of matzah are part of one havayah, two halves of the same whole. Eating the afikoman is the part of the Seder that is called Tzafun, which means hidden. This is not simply because the afikoman was hidden for the end of the Seder, but because the afikoman represents the ohr hatzafun, the hidden light that is stored 68 Q&A Stealing The Afikoman

68 67 Bilvavi Hagaddah away for the tzaddikim in the future. At the end of the night of Pesach, this hidden light is shining. The hidden light is also shining strongly during the End of Days, where the tzaddik shall live by his emunah," as the navi Habakkuk said (Gemara Makkos 24a). The prophet said that he inner essence behind the matzah: is all about revealing emunah. For when we are at the end (and when we are in the final generations), that is precisely where we reveal emunah. בּ ר ך מוזגין כוס שלישית ומברכין עליה ברכת המזון כדין ויאמר: ה נ נ י מוּכ ן וּמ זוּמ ן ל ק יּ ם מ צ ו ת ע שׂ ה שׁ ל בּ ר כּ ת ה מּ זוֹן, שׁ נּ א מ ר ו א כ ל תּ ו שׂ ב ע תּ וּב ר כ תּ א ת י ה ו ה א ה י ע ל ה א ר ץ ה טּוֹב ה א שׁ ר נ ת ן ל, ל שׁ ם י חוּד קוּד שׁ א בּ ר י הוּא וּשׁ כ ינ תּ יהּ בּ ד ח ילוּ וּר ח ימוּ ע ל י ד י ה הוּא ט מ יר ו נ ע ל ם בּ שׁ ם כּ ל י שׂ ר א ל: ו יה י נוֹע ם א ד נ י א ה ינוּ ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ ה ע ל ינוּ וּ מ ע שׂ ה י ד י נ וּ כּוֹנ נ הוּ: שׁ יר ה מּ ע לוֹת, בּ שׁוּב י ה ו ה א ת שׁ יב ת צ יּוֹן ה י ינוּ כּ ח ל מ ים. א ז י מּ ל א שׂ חוֹק פּ ינוּ וּל שׁוֹנ נוּ ר נּ ה, א ז י אמ רוּ ב גּוֹי ם ה ג דּ יל י ה ו ה ל ע ש ו ת ע ם א לּ ה. ה ג דּ יל י ה ו ה ל ע ש ו ת ע מּ נוּ, ה י ינוּ שׂ מ ח ים. שׁוּב ה י ה ו ה א ת שׁ ב י ת נ וּ כּ א פ יק ים בּ נּ ג ב. ה זּ ר ע ים בּ ד מ ע ה בּ ר נּ ה י ק צ רוּ. ה לוֹ י ל וּב כ ה נ שׂ א מ שׁ ה זּ ר ע, בּ א י ב א ב ר נּ ה, נ שׂ א א ל מּ ת יו: ר בּוֹת י מ יר ו ועל ן בּ ענ ט שׁ ן והמסובין עונין: י ה י שׁ ם ה' מ בוֹר מ ע תּ ה ו ע ד עוֹל ם: בּ ר שׁוּת מ ר נ ן ו ר בּוֹת י נ ב ר (בעשרה: א ה ינוּ) שׁ א כ ל נוּ מ שּׁ לּוֹ: ועונין המסובין: בּ רוּ (בעשרה: א ה ינוּ) שׁ א כ ל נוּ מ שּׁ לּוֹ וּב טוּבוֹ ח י ינוּ: והמזמן חוזר: בּ רוּ (בעשרה: א ה ינוּ) שׁ א כ ל נוּ מ שּׁ לּוֹ וּב טוּבוֹ ח י ינוּ: בּ רוּ הוּא וּב רוּ שׁ מוֹ:

69 68 Bilvavi Hagaddah ברוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם. ה זּ ן א ת ה עוֹל ם כּ לּוֹ, בּ טוּבוֹ בּ ח ן בּ ח ס ד וּב ר ח מ ים. הוּא נוֹת ן ל ח ם ל כ ל בּ שׂ ר כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ. וּב טוּבוֹ ה גּ דוֹל תּ מ יד א ח ס ר ל נוּ, ו א ל י ח ס ר ל נוּ מ זוֹן ל עוֹל ם ו ע ד. בּ ע בוּר שׁ מוֹ ה גּ דוֹל. כּ י הוּא א ל ז ן וּמ פ ר נ ס ל כּ ל וּמ ט יב ל כּ ל וּמ כ ין מ זוֹן ל כ ל בּ ר יּוֹת יו א שׁ ר בּ ר א. כּ א מוּר פּ וֹ ת ח א ת י ד וּמ שׂ בּ יע ל כ ל ח י ר צוֹן. בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה ה זּ ן א ת ה כּ ל: נוֹד ה ל י ה ו ה א ה ינוּ ע ל שׁ ה נ ח ל תּ ל א בוֹת ינוּ, א ר ץ ח מ דּ ה טוֹב ה וּר ח ב ה, ו ע ל שׁ הוֹצ את נוּ י ה ו ה א ה ינוּ מ א ר ץ מ צ ר י ם, וּפ ד ית נוּ מ בּ ית ע ב ד ים, ו ע ל בּ ר ית שׁ ח ת מ תּ בּ ב שׂ ר נוּ, ו ע ל תּוֹר ת שׁ לּ מּ ד תּ נוּ, ו ע ל ח קּ י שׁ הוֹד ע תּ נוּ, ו ע ל ח יּ ים ח ן ו ח ס ד שׁ חוֹנ נ תּ נוּ, ו ע ל א כ יל ת מ זוֹן שׁ א תּ ה ז ן וּמ פ ר נ ס אוֹת נוּ תּ מ יד, בּ כ ל יוֹם וּב כ ל ע ת וּב כ ל שׁ ע ה: ו ע ל ה כּ ל י ה ו ה א ה ינוּ א נ ח נוּ מוֹד ים ל, וּמ ב ר כ ים אוֹת, י ת בּ ר שׁ מ בּ פ י כּ ל ח י תּ מ יד ל עוֹל ם ו ע ד. כּ כּ תוּב, ו א כ ל תּ ו שׂ ב ע תּ, וּב ר כ תּ א ת י ה ו ה א ה י ע ל ה א ר ץ ה טּ ב ה א שׁ ר נ ת ן ל. בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה ע ל ה א ר ץ ו ע ל ה מּ זוֹן: ר ח ם נ א י ה ו ה א ה ינוּ, ע ל י שׂ ר א ל ע מּ, ו ע ל י רוּשׁ ל י ם ע יר, ו ע ל צ יּוֹן מ שׁ כּ ן כּ בוֹד, ו ע ל מ ל כוּת בּ ית דּ ו ד מ שׁ יח, ו ע ל ה בּ י ת ה גּ דוֹל ו ה קּ דוֹשׁ שׁ נּ ק ר א שׁ מ ע ל יו. א ה ינוּ, א ב ינוּ, ר ע נוּ, זוּנ נוּ, פּ ר נ ס נוּ, ו כ לכּ ל נוּ, ו ה ר ו יח נוּ, ו ה ר ו ח ל נוּ י ה ו ה א ה ינוּ מ ה ר ה מ כּ ל צ רוֹת ינוּ. ו נ א, א ל תּ צ ר יכ נוּ י ה ו ה א ה ינוּ א ל יד י מ תּ נ ת בּ שׂ ר ו ד ם, ו א ל יד י ה ל ו א ת ם, כּ י א ם ל י ד ה מּ ל א ה, ה פּ תוּח ה, ה קּ דוֹשׁ ה ו ה ר ח ב ה, שׁ א נ בוֹשׁ ו א נ כּ ל ם ל עוֹל ם ו ע ד : כשחל בשבת: ר צ ה ו ה ח ל יצ נוּ י ה ו ה א ה ינוּ בּ מ צ ווֹת י וּב מ צ ו ת יוֹם ה שּׁ ב יע י, ה שּׁ בּ ת ה גּ דוֹל ו ה קּ דוֹשׁ ה זּ ה, כּ י יוֹם ז ה גּ דוֹל ו ק דוֹשׁ הוּא ל פ נ י, ל שׁ בּ ת בּוֹ ו ל נוּח בּוֹ בּ א ה ב ה כּ מ צ ו ת ר צוֹנ, וּב ר צוֹנ ה נ יח ל נוּ י ה ו ה א ה ינוּ, שׁ א ת ה א צ ר ה ו י גוֹן ו א נ ח ה בּ יוֹם מ נוּח ת נוּ, ו ה ר א נוּ י ה ו ה א ה ינוּ בּ נ ח מ ת צ יּוֹן ע יר, וּב ב נ י ן י רוּשׁ ל י ם ע יר ק ד שׁ, כּ י א תּ ה הוּא בּ ע ל ה י שׁוּעוֹת וּב ע ל ה נּ ח מוֹת: א ה ינוּ ו א ה י א בוֹת ינוּ, י ע ל ה ו י ב א ו י גּ יע, ו י ר א ה ו י ר צ ה ו י שּׁ מ ע, ו י פּ ק ד ו י זּ כ ר ז כ רוֹנ נוּ וּפ ק דוֹנ נוּ, ו ז כ רוֹן א בוֹת ינוּ ו ז כ רוֹן מ שׁ יח בּ ן דּ ו ד ע ב דּ, ו ז כ רוֹן י רוּשׁ ל י ם ע יר ק ד שׁ, ו ז כ רוֹן כּ ל ע מּ בּ ית י שׂ ר א ל ל פ נ י, ל פ ל יט ה, ל טוֹב ה, ל ח ן וּל ח ס ד וּל ר ח מ ים, ל ח יּ ים טוֹב ים וּל שׁ לוֹם, בּ יוֹם ח ג ה מּ צּוֹת ה זּ ה: ז כ ר נוּ י ה ו ה א ה ינוּ בּוֹ ל טוֹב ה, וּפ ק ד נוּ בוֹ ל ב ר כ ה, ו הוֹשׁ יע נוּ בוֹ ל ח יּ ים טוֹב ים. וּב ד ב ר י שׁוּע ה ו ר ח מ ים, חוּס ו ח נּ נוּ ו ר ח ם ע ל ינוּ ו הוֹשׁ יע נוּ, כּ י א ל י ע ינ ינוּ כּ י א ל (מ ל ) ח נּוּן ו ר חוּם א תּ ה: וּב נ ה י רוּשׁ ל י ם ע יר ה קּ ד שׁ בּ מ ה ר ה ב י מ ינוּ. בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה בּוֹנ ה ב ר ח מ יו י רוּשׁ ל י ם, א מ ן:

70 69 Bilvavi Hagaddah בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם. ה א ל, א ב ינוּ, מ ל כּ נוּ, א דּ יר נוּ, בּוֹר א נוּ, גּוֹא ל נוּ, יוֹצ ר נוּ, ק דוֹשׁ נוּ ק דוֹשׁ י ע ק ב, רוֹע נוּ רוֹע ה י שׂ ר א ל, ה מּ ל ה טּוֹב ו ה מּ ט יב ל כּ ל. שׁ בּ כ ל יוֹם ו יוֹם הוּא ה ט יב הוּא מ ט יב הוּא י יט יב לנוּ. הוּא ג מ ל נוּ הוּא גוֹמ ל נוּ הוּא י ג מ ל נוּ ל ע ד, ל ח ן וּל ח ס ד וּל ר ח מ ים וּל ר ו ח ה צּ ל ה ו ה צ ל ח ה, בּ ר כ ה ו ישׁוּע ה, נ ח מ ה, פּ ר נ ס ה ו כ ל כּ ל ה, ו ר ח מ ים ו ח יּ ים ו שׁ לוֹם ו כ ל טוֹב. וּמ כּ ל טוּב ל עוֹל ם א ל י ח סּ ר נוּ: ה ר ח מ ן הוּא י מ ע ל ינוּ ל עוֹל ם ו ע ד: ה ר ח מ ן הוּא י ת בּ ר בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: ה ר ח מ ן הוּא י שׁ תּ בּ ח ל דוֹר דּוֹר ים. ו י ת פּ א ר בּ נוּ ל ע ד וּל נ צ ח נ צ ח ים. ו י ת ה דּ ר בּ נוּ ל ע ד וּל עוֹל מ י עוֹל מ ים: ה ר ח מ ן הוּא י פ ר נ ס נוּ בּ כ בוֹד: ה ר ח מ ן הוּא י שׁ בּ ר ע לּ נוּ מ ע ל צ וּ אר נוּ ו הוּא יוֹל יכ נוּ קוֹמ מ יּוּת ל א ר צ נוּ: ה ר ח מ ן הוּא י שׁ ל ח ל נוּ בּ ר כ ה מ ר בּ ה בּ בּ י ת ה זּ ה ו ע ל שׁ ל ח ן ז ה שׁ א כ ל נוּ ע ל יו: ה ר ח מ ן הוּא י שׁ ל ח ל נוּ א ת א ל יּ הוּ ה נּ ב יא ז כוּר ל טּוֹ ב ו י ב שּׂ ר ל נ וּ בּ ש ו רוֹת טוֹבוֹת י שׁוּעוֹת ו נ ח מוֹת: ה ר ח מ ן הוּא י ב ר א ת (א ב י מוֹר י) בּ ע ל ה בּ י ת ה זּ ה, ו א ת (א מּ י מוֹר ת י) בּ ע ל ת ה בּ י ת ה זּ ה, (אוֹת י ו א ת א שׁ תּ י ו א ת ז ר ע י) אוֹת ם ו א ת בּ ית ם ו א ת ז ר ע ם ו א ת כּ ל א שׁ ר ל ה ם. אוֹת נוּ ו א ת כּ ל א שׁ ר ל נוּ. כּ מוֹ שׁ נּ ת בּ ר כוּ א בוֹ תינוּ א ב ר ה ם י צ ח ק ו י ע ק ב בּ כּ ל מ כּ ל כּ ל כּ ן י ב ר אוֹת נוּ כּ לּ נוּ י ח ד בּ ב ר כ ה שׁ ל מ ה. ו נ אמ ר א מ ן: בּ מּ רוֹם י ל מּ דוּ ע ל יה ם ו ע ל ינוּ ז כוּת שׁ תּ ה א ל מ שׁ מ ר ת שׁ לוֹם. ו נ שּׂ א ב ר כ ה מ א ת י ה ו ה וּצ ד ק ה מ א ה י י שׁ ע נוּ. ו נ מ צ א ח ן ו שׂ כ ל טוֹב בּ ע ינ י א ה ים ו א ד ם: (לשבת: ה ר ח מ ן הוּא י נ ח יל נוּ ל יוֹם שׁ כּ לּוֹ שׁ בּ ת וּמ נוּח ה ל ח יּ י ה עוֹל מ ים) ה ר ח מ ן הוּא י נ ח יל נוּ ל יוֹם שׁ כּ לּוֹ טוֹב. ל יוֹם שׁ כּ לוֹ א רוּ, יוֹם שׁ צּ דּ יק ים יוֹשׁ ב ים ו ע ט רוֹת יה ם בּ ר אשׁ יה ם ו נ ה נ ים מ זּ יו ה שּׁ כ ינ ה ו יה י ח ל ק נוּ ע מּ ה ם: ה ר ח מ ן הוּא י ז כּ נוּ ל ימוֹת ה מּ שׁ יח וּל ח יּ י ה עוֹל ם ה בּ א: מ ג דּוֹל י שׁוּעוֹת מ ל כּוֹ ו ע שׂ ה ח ס ד ל מ שׁ יחוֹ ל ד ו ד וּל ז ר עוֹ ע ד עוֹל ם: ע שׂ ה שׁ לוֹם בּ מ רוֹמ יו הוּא י ע שׂ ה שׁ לוֹם ע ל ינוּ ו ע ל כּ ל י שׂ ר א ל ו א מ רוּ א מ ן: י ראוּ א ת י ה ו ה ק דוֹשׁ יו כּ י א ין מ ח סוֹר ל יר א יו: כּ פ יר ים ר שׁוּ ו ר ע בוּ ו דוֹר שׁ י י ה ו ה א י ח ס רוּ כ ל טוֹב: הוֹדוּ ל יה ו ה כּ י טוֹב כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: פּוֹת ח א ת י ד וּמ שׂ בּ יע ל כ ל ח י ר צוֹן: בּ רוּ ה גּ ב ר א שׁ ר י ב ט ח בּ י ה ו ה ו ה י ה י ה ו ה מ ב ט חוֹ: נ ע ר ה י ית י ג ם ז ק נ תּ י ו א ר א ית י צ דּ יק נ ע ז ב ו ז ר עוֹ מ ב קּ שׁ ל ח ם: י ה ו ה ע ז ל ע מּוֹ י תּ ן י ה ו ה י ב ר א ת ע מּוֹ ב שּׁ לוֹם: ה נ נ י מוּכ ן וּמ זוּמ ן ל ק יּ ם מ צ ו ת כּוֹס שׁ ל ישׁ י מ א ר בּ ע כּוֹסוֹת. ל שׁ ם י חוּד קוּד שׁ א בּ ר י הוּא וּשׁ כ י נ תּ י הּ בּ ד ח ילוּ וּר ח ימוּ ע ל י ד י ה הוּא ט מ יר ו נ ע ל ם בּ שׁ ם כּ ל י שׂ ר א ל: ו יה י נוֹע ם א ד נ י א ה ינוּ ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ ה ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ הוּ:

71 70 Bilvavi Hagaddah בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם בּוֹר א פּ ר י ה גּ פ ן: ושותים בהסיבה ואינו מברך ברכה אחרונה: מוזגין כוסו של אליהו ופותחין הדלת ומתחיל שפוך חמתך: שׁ פוֹ ח מ ת א ל ה גּוֹי ם א שׁ ר א י ד עוּ ו ע ל מ מ ל כוֹת א שׁ ר בּ שׁ מ א ק ר אוּ: כּ י א כ ל א ת י ע ק ב ו א ת נ ו ה וּ ה שׁ מּוּ: שׁ פ ע ל יה ם ז ע מ ו ח רוֹן א פּ י שּׂ יג ם: תּ ר דּוֹף בּ א ף ו ת שׁ מ יד ם מ תּ ח ת שׁ מ י י ה ו ה: Pouring The Cup of Eliyahu: The Connection Between Eliyahu and The Future Redemption Before the arrival of the Mashiach, the Sages that the Jewish people will endure chevlei Mashiach, the birth pangs of Mashiach. The onset of labor is usually painful, throughout the pains of pregnancy, labor, and birth. So too, the Redemption will be preceded with pain. However, when Eliyahu will come to inform the Jewish people about the Redemption, at that point, there will no longer be chevlei Mashiach, and instead, the Mashiach will be in the category of painless birth, reminiscent of the level before the sin, where childbirth would have been painless. Of Eliyahu it says, And he will return the hearts of the fathers to the hearts of the children, and the hearts of the children to their fathers. 68F69 That is how Eliyahu will reveal the redemption it will be a joyous return, not like a birth which is painful, but a birth that is painless and full of joy [the level of the future, when there will be no more pain].69f70 ה לּ ל מוזגין כוס רביעי וגומרין עליו את ההלל, ויש נוהגין למזוג כוס רביעי לפני שפוך חמתך: א ל נוּ י ה ו ה א ל נוּ. כּ י ל שׁ מ תּ ן כּ בוֹד. ע ל ח ס דּ ע ל א מ תּ : ל מּ ה י אמ רוּ ה גּוֹי ם. א י ה נ א א ה יה ם: ו א ה ינוּ ב שּׁ מ י ם. כּ ל א שׁ ר ח פ ץ ע שׂ ה: ע צ בּ יה ם כּ ס ף ו ז ה ב. מ ע שׂ ה י ד י א ד ם: פּ ה ל ה ם ו א י ד בּ רוּ. ע ינ י ם ל ה ם 69 Malachi 3:24 70 Tribe of Rosh Chodesh_006_Elul-Gad

72 71 Bilvavi Hagaddah ו א י ר אוּ: א ז נ י ם ל ה ם ו א י שׁ מ עוּ. א ף ל ה ם ו א י ר יחוּן: י ד יה ם ו א י מ ישׁוּן. ר ג ל יה ם ו א י ה לּ כוּ. א י ה גּוּ בּ ג רוֹנ ם: כּ מוֹה ם י ה יוּ ע שׂ יה ם. כּ ל א שׁ ר בּ ט ח בּ ה ם: י שׂ ר א ל בּ ט ח בּ יה ו ה. ע ז ר ם וּמ ג נּ ם הוּא: בּ ית א ה ר ן בּ ט חוּ בּ יה ו ה. ע ז ר ם וּמ ג נּ ם הוּא: י ר א י י ה ו ה בּ ט חוּ בּ יה ו ה. ע ז ר ם וּמ ג נּ ם הוּא: י ה ו ה ז כ ר נוּ י ב ר. י ב ר א ת בּ ית י שׂ ר א ל. י ב ר א ת בּ ית א ה ר ן: י ב ר י ר א י י ה ו ה. ה קּ ט נּ ים ע ם ה גּ ד ל י ם : י ס ף י ה ו ה ע ל יכ ם. ע ל יכ ם ו ע ל בּ נ יכ ם: בּ רוּכ ים א תּ ם ל יה ו ה. ע שׂ ה שׁ מ י ם ו א ר ץ: ה שּׁ מ י ם שׁ מ י ם ל יה ו ה. ו ה א ר ץ נ ת ן ל ב נ י א ד ם: א ה מּ ת ים י ה ל לוּ י הּ. ו א כּ ל יוֹר ד י דוּמ ה: ו א נ ח נוּ נ ב ר י הּ. מ ע תּ ה ו ע ד עוֹל ם. ה ל ל וּ י הּ : א ה ב תּ י כּ י י שׁ מ ע י ה ו ה א ת קוֹל י תּ ח נוּנ י: כּ י ה טּ ה א ז נוֹ ל י. וּב י מ י א ק ר א: א פ פוּנ י ח ב ל י מ ו ת. וּמ צ ר י שׁ אוֹל מ צ אוּנ י. צ ר ה ו י גוֹן א מ צ א: וּב שׁ ם י ה ו ה א ק ר א. א נּ ה י ה ו ה מ לּ ט ה נ פ שׁ י: ח נּוּן י ה ו ה ו צ דּ יק. ו א הינוּ מ ר ח ם: שׁ מ ר פּ ת אי ם י ה ו ה. דּ לּוֹת י ו ל י י הוֹשׁ יע : שׁוּב י נ פ שׁ י ל מ נוּח י כ י. כּ י י ה ו ה גּ מ ל ע ל י כ י: כּ י ח לּ צ תּ נ פ שׁ י מ מּ ו ת. א ת ע ינ י מ ן דּ מ ע ה. א ת ר ג ל י מ דּ ח י: א ת ה ל ל פ נ י י ה ו ה. בּ א ר צוֹת ה ח יּ י ם : ה א מ נ תּ י כּ י א ד בּ ר. א נ י ע נ י ת י מ א ד : א נ י א מ ר תּ י ב ח פ ז י. כּ ל ה א ד ם כּ ז ב : מ ה א שׁ יב ל יה ו ה. כּ ל תּ ג מוּלוֹה י ע ל י: כּוֹס י שׁוּעוֹת א שּׂ א. וּב שׁ ם י ה ו ה א ק ר א: נ ד ר י ל יה ו ה א שׁ ל ם. נ ג דּ ה נּ א ל כ ל ע מּוֹ: י ק ר בּ ע ינ י י ה ו ה. ה מּ ו ת ה ל ח ס יד יו: א נּ ה י ה ו ה כּ י א נ י ע ב דּ. א נ י ע ב דּ בּ ן א מ ת פּ תּ ח תּ ל מ וֹ ס ר י : ל א ז בּ ח ז ב ח תּוֹד ה. וּב שׁ ם י ה ו ה א ק ר א: נ ד ר י ל יה ו ה א שׁ לּ ם. נ גּ דּ ה נּ א ל כ ל ע מּוֹ: בּ ח צ רוֹת בּ ית י ה ו ה. בּ תוֹכ כ י י רוּשׁ ל י ם. ה ל לוּי הּ: ה ל לוּ א ת י ה ו ה כּ ל גּוֹי ם. שׁ בּ חוּהוּ כּ ל ה א מּ ים: כּ י ג ב ר ע ל ינוּ ח ס דּוֹ. ו א מ ת י ה ו ה ל עוֹל ם. ה ל לוּי הּ: הוֹדוּ ל יה ו ה כּ י טוֹב כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: י אמ ר נ א י שׂ ר א ל כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: י אמ רוּ נ א בּ ית א ה ר ן כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: י אמ רוּ נ א י ר א י י ה ו ה כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: מ ן ה מּ צ ר ק ר את י י הּ. ע נ נ י בּ מּ ר ח ב י הּ: י ה ו ה ל י א א יר א. מ ה י ע שׂ ה ל י א ד ם: י ה ו ה ל י בּ עוֹז ר י. ו א נ י א ר א ה ב שׂנ א י: טוֹב ל ח סוֹת בּ יה ו ה. מ בּ ט ח בּ א ד ם: טוֹב ל ח סוֹת בּ יה ו ה. מ בּ ט ח בּ נ ד יב ים: כּ ל גּוֹי ם ס ב בוּנ י. בּ שׁ ם י ה ו ה כּ י א מ יל ם: ס בּוּנ י ג ם ס ב בוּנ י. בּ שׁ ם י ה ו ה כּ י א מ יל ם: ס בּוּנ י כ ד בוֹר ים. דּ ע כוּ כּ א שׁ קוֹצ ים. בּ שׁ ם י ה ו ה כּ י א מ יל ם: דּ ח ה ד ח ית נ י ל נ פּ ל. ו יה ו ה ע ז ר נ י: ע זּ י ו ז מ ר ת י הּ. ו י ה י ל י ל ישׁוּע ה: קוֹל ר נּ ה ו ישׁוּע ה בּ א ה ל י צ דּ יק ים. י מ ין י ה ו ה ע שׂ ה ח י ל: י מ ין י ה ו ה רוֹמ מ ה. י מ ין י ה ו ה ע שׂ ה ח י ל: א א מוּת כּ י א ח י ה. ו א ס פּ ר מ ע שׂ י י הּ: י סּוֹר י סּ ר נּ י י הּ. ו ל מּ ו ת א נ ת נ נ י: פּ ת חוּ ל י שׁ ע ר י צ ד ק. א ב א ב ם אוֹד ה י הּ: ז ה ה שּׁ ע ר ל יה ו ה. צ דּ יק ים י ב אוּ בוֹ:

73 72 Bilvavi Hagaddah א וֹ ד כּ י ע נ ית נ י. ו תּ ה י ל י ל ישׁוּע ה. אודך: א ב ן מ א סוּ ה בּוֹנ ים. ה י ת ה ל ר אשׁ פּ נּ ה. אבן: מ א ת י ה ו ה ה י ת ה ז את. ה יא נ פ ל את בּ ע ינ ינוּ. מאת: ז ה ה יּוֹם ע שׂ ה י ה ו ה. נ ג יל ה ו נ שׂ מ ח ה בוֹ: זה: א נּ א י ה ו ה הוֹשׁ יע ה נּ א: א נּ א י ה ו ה הוֹשׁ יע ה נּ א: א נּ א י ה ו ה ה צ ל יח ה נּ א: א נּ א י ה ו ה ה צ ל יח ה נּ א: בּ רוּ ה בּ א בּ שׁ ם י ה ו ה. בּ ר כ נוּכ ם מ בּ ית י ה ו ה. בּ רוּ ה בּ א בּ שׁ ם י ה ו ה. בּ ר כ נוּכ ם מ בּ ית י ה ו ה. א ל י ה ו ה ו יּ א ר ל נ וּ. א ס רוּ ח ג בּ ע בוֹת ים. ע ד ק ר נוֹת ה מּ ז בּ ח. א ל י ה ו ה ו יּ א ר ל נוּ. א ס רוּ ח ג בּ ע בוֹת ים. ע ד ק ר נוֹת ה מּ ז בּ ח. א ל י א תּ ה ו אוֹד ךּ. א ה י א רוֹמ מ ךּ. א ל י א תּ ה ו אוֹד ךּ. א ה י א רוֹמ מ ךּ. הוֹדוּ ל יה ו ה כּ י טוֹב. כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ. הוֹדוּ ל יה ו ה כּ י טוֹב. כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: הוֹדוּ ל יה ו ה כּ י טוֹב כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: הוֹדוּ ל א ה י ה א ה ים כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: הוֹדוּ ל א ד נ י ה א ד נ ים כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ל ע שׂ ה נ פ ל אוֹת גּ ד לוֹת ל ב דּוֹ כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ל ע שׂ ה ה שּׁ מ י ם בּ ת בוּנ ה כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ל רוֹק ע ה א ר ץ ע ל ה מּ י ם כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ל ע שׂ ה אוֹר ים גּ ד ל ים כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: א ת ה שּׁ מ שׁ ל מ מ שׁ ל ת בּ יּוֹם כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: א ת ה יּ ר ח ו כוֹכ ב ים ל מ מ שׁ לוֹת בּ לּ י ל ה כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ל מ כּ ה מ צ ר י ם בּ ב כוֹר יה ם כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ו יּוֹצ א י שׂ ר א ל מ תּוֹכ ם כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: בּ י ד ח ז ק ה וּב ז רוֹע נ טוּי ה כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ל ג ז ר י ם סוּף ל ג ז ר ים כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ו ה ע ב יר י שׂ ר א ל בּ תוֹכוֹ כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ו נ ע ר פּ ר ע ה ו ח ילוֹ ב י ם סוּף כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ל מוֹל י ע מּוֹ בּ מּ ד בּ ר כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ל מ כּ ה מ ל כ ים גּ ד ל ים כּ י ל ע וֹ ל ם ח ס דּ וֹ : ו יּ ה ר ג מ ל כ ים א דּ יר ים כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ל ס יחוֹן מ ל ה א מ ר י כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: וּל עוֹג מ ל ה בּ שׁ ן כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ:

74 73 Bilvavi Hagaddah ו נ ת ן א ר צ ם ל נ ח ל ה כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: נ ח ל ה ל י שׂ ר א ל ע ב דּ וֹ כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: שׁ בּ שׁ פ ל נוּ ז כ ר ל נוּ כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: ו יּ פ ר ק נוּ מ צּ ר ינוּ כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ: נוֹת ן ל ח ם ל כ ל בּ שׂ ר כּ י ל עוֹל ם ח ס דּוֹ נ שׁ מ ת כּ ל ח י תּ ב ר א ת שׁ מ י ה ו ה א ה ינוּ. ו רוּח כּ ל בּ שׂ ר תּ פ א ר וּת רוֹמ ם ז כ ר מ ל כּ נוּ תּ מ יד: מ ן ה עוֹל ם ו ע ד ה עוֹל ם א תּ ה א ל. וּמ בּ ל ע ד י א ין ל נוּ מ ל גּוֹא ל וּמוֹשׁ יע. פּוֹד ה וּמ צּ יל וּמ פ ר נ ס וּ מ ר ח ם בּ כ ל ע ת צ ר ה ו צוּק ה. א ין ל נוּ מ ל עוֹז ר ו סוֹמ א לּ א א תּ ה : א ה י ה ר אשׁוֹנ ים ו ה א ח רוֹנ ים. א לוֹהּ כּ ל בּ ר יוֹת. א דוֹן כּ ל תּוֹל דוֹת. ה מּ ה לּ ל בּ רוֹב ה תּ שׁ בּ חוֹת. ה מּ נ ה ג עוֹל מוֹ בּ ח ס ד וּב ר יּוֹת יו בּ ר ח מ ים: ו יה ו ה ער א י נוּם ו א י ישׁ ן. ה מ עוֹר ר י שׁ נ ים. ו ה מּ ק יץ נ ר דּ מ ים. ו ה מּ שׂ יח א ל מ ים. ו ה מּ תּ יר א סוּר ים. ו ה סּוֹמ נוֹפ ל ים. ו ה זּוֹק ף כּ פוּפ ים. ל ל ב דּ א נ ח נוּ מוֹד ים: א לּוּ פ ינוּ מ ל א שׁ יר ה כּ יּ ם. וּל שׁוֹנ נוּ ר נּ ה כּ ה מוֹן גּ לּ יו. ו שׂ פ תוֹת ינוּ שׁ ב ח כּ מ ר ח ב י ר ק יע. ו ע ינ ינוּ מ א ירוֹת כּ שּׁ מ שׁ ו כ יּ ר ח. ו י ד ינוּ פ רוּשׂוֹת כּ נ שׁ ר י שׁ מ י ם. ו ר ג ל ינוּ ק לּוֹת כּ א יּ לוֹת. א ין א נ ח נוּ מ ס פּ יק ים ל הוֹדוֹת ל י ה ו ה א ה ינוּ ו א ה י א בוֹת ינוּ. וּל ב ר א ת שׁ מ ע ל א ח ת מ א ל ף א ל פ י א ל פ ים ו ר בּ י ר ב בוֹת פּ ע מ ים. ה טּוֹבוֹת שׁ ע שׂ ית ע ם א בוֹת ינוּ ו ע מּ נוּ: מ מּ צ ר י ם גּ א ל תּ נוּ י ה ו ה א ה ינוּ. וּמ בּ ית ע ב ד ים פּ ד ית נוּ. בּ ר ע ב ז נ תּ נוּ. וּב שׂ ב ע כּ ל כּ ל תּ נוּ. מ ח ר ב ה צּ ל תּנוּ. וּמ דּ ב ר מ לּ ט תּ נוּ. וּמ ח ל י ם ר ע ים ו נ א מ נ ים דּ לּ ית נוּ: ע ד ה נּ ה ע ז רוּנוּ ר ח מ י. ו א ע ז בוּנוּ ח ס ד י ו א ל תּ טּ שׁ נוּ י ה ו ה א ה ינוּ ל נ צ ח: ע ל כּ ן א ב ר י ם שׁ פּ לּ ג תּ בּ נ וּ. ו ר וּ ח וּ נ שׁ מ ה שׁ נּ פ ח תּ בּ א פּ ינוּ. ו ל שׁוֹן א שׁ ר שׂ מ תּ בּ פ ינוּ. ה ן ה ם. יוֹדוּ ו יב ר כוּ ו ישׁ בּ חוּ ו יפ א רוּ ו ירוֹמ מוּ ו י ע ר יצוּ ו י ק דּ ישׁוּ ו י מ ל יכוּ א ת שׁ מ מ ל כּ נוּ: כּ י כ ל פּ ה ל יוֹד ה. ו כ ל ל שׁוֹן ל ת שּׁ ב ע. ו כ ל בּ ר ל ת כ ר ע. ו כ ל קוֹמ ה ל פ נ י ת שׁ תּ ח ו ה. ו כ ל לּ ב בוֹת י יר אוּ. ו כ ל ק ר ב וּכ ל יוֹת י ז מּ רוּ ל שׁ מ. כּ דּ ב ר שׁ כּ תוּב. כּ ל ע צ מוֹת י תּ אמ ר נ ה י ה ו ה מ י כ מוֹ. מ צּ יל ע נ י מ ח ז ק מ מּ נּוּ. ו ע נ י ו א ב יוֹן מ גּוֹז לוֹ. מ י י ד מ ה לּ. וּמ י י שׁ ו ה לּ. וּמ י י ע ר ל. ה א ל ה גּ דוֹל ה גּ בּוֹר ו ה נּוֹר א א ל ע ל יוֹן. קוֹנ ה שׁ מ י ם ו א ר ץ: נ ה לּ ל וּנ שׁ בּ ח וּנ פ א ר וּנ ב ר א ת שׁ ם ק ד שׁ. כּ א מוּר, ל ד ו ד, בּ ר כ י נ פ שׁ י א ת י ה ו ה. ו כ ל ק ר ב י א ת שׁ ם ק ד שׁ וֹ :

75 74 Bilvavi Hagaddah ביום טוב ינגן החזן "האל בתעצומות": ה א ל בּ ת ע צ מוֹת ע זּ. ה גּ דוֹל בּ כ בוֹד שׁ מ. ה גּ בּוֹר ל נ צ ח ו ה נּוֹר א בּ נוֹר אוֹת י : ה מּ ל ה יּוֹשׁ ב ע ל כּ סּ א ר ם ו נ שּׂ א: בשבת מתחיל החזן "שוכן עד": שׁוֹכ ן ע ד מ רוֹם ו ק דוֹשׁ שׁ מוֹ. ו כ תוּב ר נּ נוּ צ דּ יק ים בּ יה ו ה. ל י שׁ ר ים נ או ה ת ה לּ ה : בּ פ י י שׁ ר ים תּ ת ה לּ ל. וּב ד ב ר י צ דּ יק ים תּ ת בּ ר. וּב ל שׁוֹן ח ס יד ים תּ ת רוֹמ ם. וּב ק ר ב ק דוֹשׁ ים תּ ת ק דּ שׁ : וּ ב מ ק ה לוֹת ר ב בוֹת ע מּ בּ ית י שׂ ר א ל. בּ ר נּ ה י ת פּ א ר שׁ מ מ ל כּ נוּ בּ כ ל דּוֹר ו דוֹר. שׁ כּ ן חוֹב ת כּ ל ה יצוּר ים. ל פ נ י י ה ו ה א ה ינוּ ו א ה י א בוֹת ינוּ. ל הוֹדוֹת ל ה לּ ל ל שׁ בּ ח ל פ א ר ל רוֹמ ם ל ה דּ ר ל ב ר ל ע לּ ה וּל ק לּ ס. ע ל כּ ל דּ ב ר י שׁ ירוֹת ו ת שׁ בּ חוֹת דּ ו ד בּ ן י שׁ י ע ב דּ מ שׁ יח : י שׁ תּ בּ ח שׁ מ ל ע ד מ ל כּ נוּ. ה א ל ה מּ ל ה גּ דוֹל ו ה קּ דוֹשׁ בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ. כּ י ל נ א ה י ה ו ה א ה ינוּ ו א ה י א בוֹת ינוּ שׁ יר וּשׁ ב ח ה. ה לּ ל ו ז מ ר ה. עוֹז וּמ מ שׁ ל ה. נ צ ח גּ ד לּ ה וּג בוּר ה. תּ ה לּ ה ו ת פ א ר ת. ק ד שּׁ ה וּמ ל כוּת: בּ ר כוֹת ו הוֹד אוֹת מ ע תּ ה ו ע ד עוֹל ם: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה. א ל מ ל גּ דוֹל בּ תּ שׁ בּ חוֹת א ל ה הוֹד אוֹת. א דוֹן ה נּ פ ל אוֹת. ה בּוֹח ר בּ שׁ יר י ז מ ר ה. מ ל א ל ח י ה עוֹל מ ים: ה נ נ י מוּכ ן וּמ זוּמ ן ל ק יּ ם מ צ ו ת כּוֹס ר ב יע י שׁ ל א ר בּ ע כּוֹסוֹת. ל שׁ ם י חוּד קוּד שׁ א בּ ר י הוּא וּשׁ כ ינ תּ יהּ בּ ד ח ילוּ וּר ח ימוּ ע ל י ד י ה הוּא ט מ יר ו נ ע ל ם בּ שׁ ם כּ ל י שׂ ר א ל: ו יה י נוֹע ם א ד נ י א ה ינוּ ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ ה ע ל ינוּ וּמ ע שׂ ה י ד ינוּ כּוֹנ נ הוּ: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם בּוֹר א פּ ר י ה גּ פ ן: ושותה בהסיבה ואח"כ מברך ברכה אחרונה: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה א ה ינוּ מ ל ה עוֹל ם ע ל ה גּ פ ן ו ע ל פּ ר י ה גּ פ ן ו ע ל תּ נוּב ת ה שּׂ ד ה ו ע ל א ר ץ ח מ דּ ה טוֹב ה וּר ח ב ה שׁ ר צ ית ו ה נ ח ל תּ ל א בוֹת ינוּ ל א כוֹל מ פּ ר י הּ ו ל שׂ בּוֹע מ טּוּב הּ. ר ח ם נ א י ה ו ה א ה ינוּ ע ל י שׂ ר א ל ע מּ ו ע ל י רוּשׁ ל י ם ע יר ו ע ל צ יּוֹן מ שׁ כּ ן כּ בוֹד ו ע ל מ ז בּ ח ו ע ל ה יכ ל. וּב נ ה י רוּשׁ ל י ם ע יר ה קּ ד שׁ בּ מ ה ר ה ב י מ ינוּ ו ה ע ל נוּ ל תוֹכ הּ ו שׂ מּ ח נוּ בּ ב נ י נ הּ ו נ אכ ל מ פּ ר י הּ ו נ שׂ בּ ע מ טּוּב הּ וּנ ב ר כ ע ל יה בּ ק ד שּׁ ה וּב ט ה ר ה. (בשבת: וּר צ ה ו ה ח ל יצ נוּ בּ יוֹם ה שׁ בּ ת ה זּ ה) ו שׂ מּ ח נוּ בּ יוֹם ח ג ה מּ צּוֹת ה זּ ה. כּ י א תּ ה י ה ו ה טוֹב וּ מ ט י ב ל כּ ל ו נוֹד ה ל ע ל ה א ר ץ ו ע ל פּ ר י ה גּ פ ן: בּ רוּ א תּ ה י ה ו ה ע ל ה א ר ץ ו ע ל פּ ר י ה גּ פ ן: (בא"י ג פ נ הּ):

76 75 Bilvavi Hagaddah נ ר צ ה אם עשה הכל כהסדר היא נרצה לה': ח ס ל ס דּוּר פּ ס ח כּ ה ל כ תוֹ. כּ כ ל מ שׁ פּ טוֹ ו ח קּ תוֹ. כּ א שׁ ר ז כ ינוּ ל ס דּ ר אוֹתוֹ. כּ ן נ ז כּ ה ל ע ש ו תוֹ. ז שׁוֹכ ן מ עוֹנ ה. קוֹמ ם ק ה ל ע ד ת מ י מ נ ה. בּ ק רוֹב נ ה ל נ ט ע י כ נּ ה. פּ דוּי ם ל צ יּוֹן בּ ר נּ ה: ויאמר ג' פעמים: ל שׁ נ ה ה בּ א ה בּ ירוּשׁ ל י ם Next Year In Jerusalem! Yerushalayim (Jerusalem) is from the word yarei shaleim, one who is in awe of perfection. The Ramchal describes this as yiras hasheleimus the soul s demand for perfection. This is what is behind our prayer to rebuild Jerusalem: that perfection should become restored! The Yerushalayim in our soul is when a person strives to becomes an adam hashaleim (spiritually perfected). By mentioning Yerushalayim all the time not just superficially, but to think about its real concept that is how we can truly seek shleimus. 70F71 וּב כ ן ו י ה י בּ ח צ י ה לּ י ל ה : א ז רוֹב נ סּ ים ה פ ל את בּ לּ י ל ה. בּ ר אשׁ א שׁ מוֹר ת ז ה ה לּ י ל ה. גּ ר צ ד ק נ צּ ח תּוֹ כּ נ ח ל ק לוֹ ל י ל ה. ו י ה י בּ ח צ י ה לּ י ל ה : דּ נ תּ מ ל גּ ר ר בּ ח לוֹם ה לּ י ל ה. ה פ ח ד תּ א ר מּ י בּ א מ שׁ ל י ל ה. ו יּ שׂ ר י שׂ ר א ל ל א ל ו יּוּכ ל לוֹ ל י ל ה. ו י ה י בּ ח צ י ה לּ י ל ה : ז ר ע בּ כוֹר י פּ ת רוֹס מ ח צ תּ בּ ח צ י ה לּ י ל ה. ח יל ם א מ צ אוּ בּ קוּמ ם בּ לּ י ל ה. ט יס ת נ ג יד ח רוֹשׁ ת ס לּ י ת בּ כוֹכ ב י ל י ל ה. ו י ה י בּ ח צ י ה לּ י ל ה : י ע ץ מ ח ר ף ל נוֹפ ף א וּוּי הוֹב שׁ תּ פּ ג ר יו בּ לּ י ל ה. כּ ר ע בּ ל וּמ צּ בוֹ בּ א ישׁוֹן ל י ל ה. ל א ישׁ ח מוּדוֹת נ ג ל ה ר ז ח זוֹת ל י ל ה. ו י ה י בּ ח צ י ה לּ י ל ה : 71 Tefillah_0118_Yerushalayim In Place Time and Soul

77 76 Bilvavi Hagaddah מ שׁ תּ כּ ר בּ כ ל י ק ד שׁ נ ה ר ג בּוֹ בּ לּ י ל ה. נוֹשׁ ע מ בּוֹר א ר יוֹת פּוֹת ר בּ ע תוּת י ל י ל ה. שׂ נ א ה נ ט ר א ג ג י ו כ ת ב ס פ ר ים בּ לּ י ל ה. ו י ה י בּ ח צ י ה לּ י ל ה: עוֹר ר תּ נ צ ח ע ל יו בּ נ ד ד שׁ נ ת ל י ל ה. פּוּר ה ת ד רוֹ ל שׁוֹמ ר מ ה מ לּ י ל ה. צ ר ח כּ שּׁוֹמ ר ו שׂ ח א ת א ב ק ר ו ג ם ל י ל ה. ו י ה י בּ ח צ י ה לּ י ל ה : ק ר ב יוֹם א שׁ ר הוּא א יוֹם ו א ל י ל ה. ר ם הוֹד ע כּ י ל ה יּוֹם א ף ל ה לּ י ל ה. שׁוֹמ ר ים ה פ ק ד ל ע יר כּ ל ה יּוֹם ו כ ל ה לּ י ל ה. תּ א יר כּ אוֹר יוֹם ח שׁ כ ת ל י ל ה. ו י ה י בּ ח צ י ה לּ י ל ה : וּב כ ן ו א מ ר תּ ם ז ב ח פּ ס ח: אוֹמ ץ גּ בוּרוֹת י ה פ ל את בּ פּ ס ח. בּ ר אשׁ כּ ל מוֹע דוֹת נ שּׂ את פּ ס ח. גּ לּ ית ל א ז ר ח י ח צוֹת ל יל פּ ס ח. ו א מ ר תּ ם ז ב ח פּ ס ח : דּ ל ת יו דּ פ ק תּ כּ חוֹם ה יּוֹם בּ פּ ס ח. ה ס ע יד נוֹצ צ ים ע גוֹת מ צּוֹת בּ פּ ס ח. ו א ל ה בּ ק ר ר ץ ז כ ר ל שׁוֹר ע ר פּ ס ח. ו א מ ר תּ ם ז ב ח פּ ס ח : זוֹע מוּ ס דוֹמ ים ו ה טוּ בּ א שׁ בּ פּ ס ח. ח לּ ץ לוֹט מ ה ם וּמ צּוֹת א פ ה בּ ק ץ פּ ס ח. ט אט את א ד מ ת מוֹף ו נוֹף בּ ע ב ר בּ פּ ס ח. ו א מ ר תּ ם ז ב ח פּ ס ח : י הּ ר אשׁ כּ ל אוֹן מ ח צ תּ בּ ל יל שׁ מּוּר פּ ס ח. כּ בּ יר ע ל בּ ן בּ כוֹר פּ ס ח תּ בּ ד ם פּ ס ח. ל ב ל תּ י תּ ת מ שׁ ח י ת ל ב א בּ פ ת ח י בּ פּ ס ח. ו א מ ר תּ ם ז ב ח פּ ס ח : מ ס גּ ר ת ס גּ ר ה בּ ע תּוֹת י פּ ס ח. נ שׁ מ ד ה מ ד י ן בּ צ ל יל שׂ עוֹר י עוֹמ ר פּ ס ח. ש ו ר פוּ מ שׁ מ נּ י פּוּל ו לוּד בּ יק ד י קוֹד פּ ס ח. ו א מ ר תּ ם ז ב ח פּ ס ח: עוֹד ה יּוֹם בּ נוֹב ל ע מוֹד ע ד גּ ע ה עוֹנ ת פּ ס ח. פּ ס י ד כּ ת ב ה ל ק ע ק ע צוּל בּ פּ ס ח. צ פ ה ה צּ פ ית ע רוֹ ה שּׁ ל ח ן בּ פּ ס ח. ו א מ ר תּ ם ז ב ח פּ ס ח : ק ה ל כּ נּ ס ה ה ד סּ ה צוֹם ל שׁ לּ שׁ בּ פּ ס ח. ר אשׁ מ בּ ית ר שׁ ע מ ח צ תּ בּ ע ץ ח מ שּׁ ים בּ פּ ס ח. שׁ תּ י א לּ ה ר ג ע תּ ב יא ל עוּצ ית בּ פּ ס ח. תּ עוֹז י ד ו ת רוּם י מ ינ כּ ל יל ה ת ק דּ שׁ ח ג פּ ס ח. ו א מ ר תּ ם ז ב ח פּ ס ח: כּ י לוֹ נ א ה. כּ י לוֹ י א ה: א דּ יר בּ מ לוּכ ה. בּ חוּר כּ ה ל כ ה. גּ דוּד יו י אמ רוּ לוֹ: ל וּל. ל כּ י ל. ל א ף ל. ל י ה ו ה ה מּ מ ל כ ה. כּ י לוֹ נ א ה. כּ י לוֹ י א ה: דּ גוּל בּ מ לוּכ ה. ה דוּר כּ ה ל כ ה. ו ת יק יו י אמ רוּ לוֹ: ל וּל. ל כּ י ל. ל א ף ל. ל י ה ו ה ה מּ מ ל כ ה. כּ י לוֹ נ א ה. כּ י לוֹ י א ה:

78 77 Bilvavi Hagaddah ז כּ אי בּ מ לוּכ ה. ח ס ין כּ ה ל כ ה. ט פ ס ר יו י אמ רוּ לוֹ: ל וּל. ל כּ י ל. ל א ף ל. ל י ה ו ה ה מּ מ ל כ ה. כּ י לוֹ נ א ה. כּ י לוֹ י א ה: י ח יד בּ מ לוּכ ה. כּ בּ יר כּ ה ל כ ה. ל מּוּד יו י אמ רוּ לוֹ: ל וּל. ל כּ י ל. ל א ף ל. ל י ה ו ה ה מּ מ ל כ ה. כּ י לוֹ נ א ה. כּ י לוֹ י א ה: מ ל בּ מ לוּכ ה. נוֹר א כּ ה ל כ ה. ס ב יב יו י אמ רוּ לוֹ: ל וּל. ל כּ י ל. ל א ף ל. ל י ה ו ה ה מּ מ ל כ ה. כּ י לוֹ נ א ה. כּ י לוֹ י א ה: ע נ יו בּ מ לוּכ ה. פּוֹד ה כּ ה ל כ ה. צ דּ יק יו י אמ רוּ לוֹ: ל וּ ל. ל כּ י ל. ל א ף ל. ל י ה ו ה ה מּ מ ל כ ה. כּ י לוֹ נ א ה. כּ י לוֹ י א ה: ק דוֹשׁ בּ מ לוּכ ה. ר חוּם כּ ה ל כ ה. שׁ נ א נּ יו י אמ רוּ לוֹ: ל וּל. ל כּ י ל. ל א ף ל. ל י ה ו ה ה מּ מ ל כ ה. כּ י לוֹ נ א ה. כּ י לוֹ י א ה : תּ קּ יף בּ מ לוּכ ה. תּוֹמ כּ ה ל כ ה. תּ מ ימ יו י אמ רוּ לוֹ: ל וּל. ל כּ י ל. ל א ף ל. ל י ה ו ה ה מּ מ ל כ ה. כּ י לוֹ נ א ה. כּ י לוֹ י א ה: א דּ יר הוּא י ב נ ה ב יתוֹ בּ ק רוֹב. בּ מ ה ר ה בּ מ ה ר ה בּ י מ ינוּ בּ ק רוֹב. א ל בּ נ ה א ל בּ נ ה. בּ נ ה ב ית בּ ק רוֹב: בּ חוּר הוּא. גּ דוֹל הוּא. דּ גוּל הוּא. י ב נ ה ב יתוֹ בּ ק רוֹב. בּ מ ה ר ה בּ מ ה ר ה בּ י מ ינוּ בּ ק רוֹב. א ל בּ נ ה א ל בּ נ ה. בּ נ ה ב ית בּ ק רוֹב: ה דוּר הוּא. ו ת יק הוּא. ז כּ אי הוּא. ח ס יד הוּא. י ב נ ה ב יתוֹ בּ ק רוֹב. בּ מ ה ר ה בּ מ ה ר ה בּ י מ ינוּ בּ ק רוֹב. א ל בּ נ ה א ל בּ נ ה. בּ נ ה ב ית בּ ק רוֹב: ט הוֹר הוּא. י ח יד הוּא. כּ בּ יר הוּא. ל מוּד הוּא. מ ל הוּא. נוֹר א הוּא. ס גּ יב הוּא. ע זּוּז הוּא. פּוֹד ה ה וּ א. צ דּ י ק הוּא. י ב נ ה ב יתוֹ בּ ק רוֹב. בּ מ ה ר ה בּ מ ה ר ה בּ י מ ינוּ בּ ק רוֹב. א ל בּ נ ה א ל בּ נ ה. בּ נ ה ב ית בּ ק רוֹב: ק דוֹשׁ הוּא. ר חוּם הוּא. שׁ דּ י הוּא. תּ קּ יף הוּא. י ב נ ה ב יתוֹ בּ ק רוֹב. בּ מ ה ר ה בּ מ ה ר ה בּ י מ ינוּ בּ ק רוֹב. א ל בּ נ ה א ל בּ נ ה. בּ נ ה ב ית בּ ק רוֹב: א ח ד מ י יוֹד ע. א ח ד א נ י יוֹד ע. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: שׁ נ י ם מ י יוֹד ע. שׁ נ י ם א נ י יוֹד ע. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּ ב א ר ץ : שׁ שׁ ה מ י יוֹד ע. שׁ שׁ ה א נ י יוֹד ע. שׁ שׁ ה א בוֹת. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּ ב א ר ץ : א ר בּ ע מ י יוֹד ע. א ר בּ ע א נ י יוֹד ע. א ר בּ ע א מּ הוֹת. שׁ שׁ ה א בוֹת. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה י נ וּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּ ב א ר ץ :

79 78 Bilvavi Hagaddah ח מ שּׁ ה מ י יוֹד ע. ח מ שּׁ ה א נ י יוֹד ע. ח מ שּׁ ה חוּמ שׁ י תוֹר ה. א ר בּ ע א מּ הוֹת. שׁ שׁ ה א בוֹת. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: שׁ שּׁ ה מ י י וֹ ד ע. שׁ שּׁ ה א נ י יוֹד ע. שׁ שּׁ ה ס ד ר י מ שׁ נ ה. ח מ שּׁ ה חוּמ שׁ י תוֹר ה. א ר בּ ע א מּ הוֹת. שׁ שׁ ה א בוֹת. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: שׁ ב ע ה מ י יוֹד ע. שׁ ב ע ה א נ י יוֹד ע. שׁ ב ע ה י מ י שׁ בּ תּ א. שׁ שּׁ ה ס ד ר י מ שׁ נ ה. ח מ שּׁ ה ח וּ מ שׁ י ת וֹ ר ה. א ר בּ ע א מּ הוֹת. שׁ שׁ ה א בוֹת. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: שׁ מוֹנ ה מ י יוֹד ע. שׁ מוֹנ ה א נ י יוֹד ע. שׁ מוֹנ ה י מ י מ יל ה. שׁ ב ע ה י מ י שׁ בּ תּ א. שׁ שּׁ ה ס ד ר י מ שׁ נ ה. ח מ שּׁ ה חוּמ שׁ י תוֹר ה. א ר בּ ע א מּ הוֹת. שׁ שׁ ה א בוֹת. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: תּ שׁ ע ה מ י יוֹד ע. תּ שׁ ע ה א נ י יוֹד ע. תּ שׁ ע ה י ר ח י ל יד ה. שׁ מוֹנ ה י מ י מ יל ה. שׁ ב ע ה י מ י שׁ בּ תּ א. שׁ שּׁ ה ס ד ר י מ שׁ נ ה. ח מ שּׁ ה חוּמ שׁ י תוֹר ה. א ר בּ ע א מּ הוֹת. שׁ שׁ ה א בוֹת. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּ ב א ר ץ : ע שׂ ר ה מ י י וֹ ד ע. ע שׂ ר ה א נ י י וֹ ד ע. ע שׂ ר ה ד בּ ר יּ א. תּ שׁ ע ה י ר ח י ל יד ה. שׁ מוֹנ ה י מ י מ יל ה. שׁ ב ע ה י מ י שׁ בּ תּ א. שׁ שּׁ ה ס ד ר י מ שׁ נ ה. ח מ שּׁ ה ח וּ מ שׁ י ת וֹ ר ה. א ר בּ ע א מּ ה וֹ ת. שׁ שׁ ה א ב וֹ ת. שׁ נ י ל וּ ח וֹ ת ה בּ ר י ת. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: א ח ד ע שׂ ר מ י יוֹד ע. א ח ד ע שׂ ר א נ י יוֹד ע. א ח ד ע שׂ ר כּוֹכ ב יּ א. ע שׂ ר ה ד בּ ר יּ א. תּ שׁ ע ה י ר ח י ל יד ה. שׁ מוֹנ ה י מ י מ י ל ה. שׁ ב ע ה י מ י שׁ בּ תּ א. שׁ שּׁ ה ס ד ר י מ שׁ נ ה. ח מ שּׁ ה ח וּ מ שׁ י ת וֹ ר ה. א ר בּ ע א מּ ה וֹ ת. שׁ שׁ ה א בוֹת. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: שׁ נ ים ע שׂ ר מ י יוֹד ע. שׁ נ ים ע שׂ ר א נ י יוֹד ע. שׁ נ ים ע שׂ ר שׁ ב ט יּ א. א ח ד ע שׂ ר כּוֹכ ב יּ א. ע שׂ ר ה ד בּ ר יּ א. תּ שׁ ע ה י ר ח י ל יד ה. שׁ מוֹנ ה י מ י מ יל ה. שׁ ב ע ה י מ י שׁ בּ תּ א. שׁ שּׁ ה ס ד ר י מ שׁ נ ה. ח מ שּׁ ה חוּמ שׁ י תוֹר ה. א ר בּ ע א מּ הוֹת. שׁ שׁ ה א בוֹת. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: שׁ שׁ ה ע שׂ ר מ י יוֹד ע. שׁ שׁ ה ע שׂ ר א נ י יוֹד ע. שׁ שׁ ה ע שׂ ר מ דּ יּ א. שׁ נ ים ע שׂ ר שׁ ב ט יּ א. א ח ד ע שׂ ר כּוֹכ ב יּ א. ע שׂ ר ה ד בּ ר יּ א. תּ שׁ ע ה י ר ח י ל יד ה. שׁ מוֹנ ה י מ י + מ י ל ה. שׁ ב ע ה י מ י שׁ בּ תּ א. שׁ שּׁ ה ס ד ר י מ שׁ נ ה. ח מ שּׁ ה חוּמ שׁ י תוֹר ה. א ר בּ ע א מּ הוֹת. שׁ שׁ ה א בוֹת. שׁ נ י לוּחוֹת ה בּ ר ית. א ח ד א ה ינוּ שׁ בּ שּׁ מ י ם וּב א ר ץ: ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א: דּ ז בּ ין א בּ א בּ ת ר י זוּז י. ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א: ו א ת א שׁוּנ ר א, ו א כ ל ה ל גּ ד י א, דּ ז בּ ין א בּ א בּ ת ר י זוּז י. ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א: ו א ת א כ ל בּ א, ו נ שׁ ל שׁוּנ ר א, דּ א כ ל ה ל גּ ד י א, דּ ז בּ ין א בּ א בּ ת ר י זוּז י. ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א:

80 79 Bilvavi Hagaddah ו א ת א חוּט ר א, ו ה כּ ה ל כ ל בּ א, דּ נ שׁ ל שׁוּנ ר א, דּ א כ ל ה ל גּ ד י א, דּ ז בּ ין א בּ א בּ ת ר י זוּז י. ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א: ו א ת א נוּר א, ו שׂ ר ף ל חוּט ר א, דּ ה כּ ה ל כ ל בּ א, דּ נ שׁ ל שׁוּנ ר א, דּ א כ ל ה ל גּ ד י א, דּ ז בּ ין א בּ א בּ ת ר י זוּז י. ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א: ו א ת א מ יּ א, ו כ ב ה ל נוּר א, דּ שׂ ר ף ל חוּט ר א, דּ ה כּ ה ל כ ל בּ א, דּ נ שׁ ל שׁוּנ ר א, דּ א כ ל ה ל גּ ד י א, דּ ז בּ ין א בּ א בּ ת ר י זוּז י. ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א: ו א ת א תוֹר א, ו שׁ ת ה ל מ יּ א, דּ כ ב ה ל נוּר א, דּ שׂ ר ף ל חוּט ר א, דּ ה כּ ה ל כ ל בּ א, דּ נ שׁ ל שׁוּנ ר א, דּ א כ ל ה ל גּ ד י א, דּ ז בּ ין א בּ א בּ ת ר י זוּז י. ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א: ו א ת א ה שּׁוֹח ט, ו שׁ ח ט ל תוֹר א, דּ שׁ ת ה ל מ יּ א, דּ כ ב ה ל נוּר א, דּ שׂ ר ף ל חוּט ר א, דּ ה כּ ה ל כ ל בּ א, דּ נ שׁ ל שׁ וּ נ ר א, דּ א כ ל ה ל גּ ד י א, דּ ז בּ ין א בּ א בּ ת ר י זוּז י. ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א: ו א ת א מ ל א ה מּ ו ת, ו שׁ ח ט ל שׁוֹח ט, דּ שׁ ח ט ל תוֹר א, דּ שׁ ת ה ל מ יּ א, דּ כ ב ה ל נוּר א, דּ שׂ ר ף ל חוּט ר א, דּ ה כּ ה ל כ ל בּ א, דּ נ שׁ ל שׁ וּנ ר א, דּ א כ ל ה ל גּ ד י א, דּ ז בּ ין א בּ א בּ ת ר י זוּז י. ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א: ו א ת א ה קּ דוֹשׁ בּ רוּ הוּא, ו שׁ ח ט ל מ ל א ה מּ ו ת, דּ שׁ ח ט ל שׁוֹח ט, דּ שׁ ח ט ל תוֹר א, דּ שׁ ת ה ל מ יּ א, דּ כ ב ה ל נ וּ ר א, דּ שׂ ר ף ל ח וּ ט ר א, דּ ה כּ ה ל כ ל בּ א, דּ נ שׁ ל שׁוּנ ר א, דּ א כ ל ה ל גּ ד י א, דּ ז בּ ין א בּ א בּ ת ר י זוּז י. ח ד גּ ד י א, ח ד גּ ד י א : And HaKadosh Baruch Hu Came, and Slaughtered the Angel of Death ואתא הקדוש ברוך הוא ושחט למלאך המות The Sages state that the Angel of Death is the yetzer hora, also known as the Satan. The Satan is a creation like any other, which each has a specific role. The role of the Satan is to finding accusations against the Jewish people. Just like all other creations, the Satan is judged each year on Rosh HaShanah, with the rest of the creations. If the coming year is the same as the year before it and the Redemption does not arrive yet, [this is like being inscribed in the books of death for us, and], the Evil Inclination continues to be of influence, chas v shalom, so the Satan is still around. In contrast, when we merit that the coming year will be the year of the Redemption, we merit to be inscribed for true life - and instead it is the Satan who is decreed for death, as we

81 80 Bilvavi Hagaddah say in the Hagaddah, And then HaKadosh Baruch Hu came, and slaughtered the angel of death.71f72 Slaughtering The Angel of Death On Our Own Level When we wake from the very long dream that is This World, it will become clear in all our souls that all six thousand years of This World is an imagined reality. That is why it is only in the future that Hashem will slaughter the yetzer hora (and as we say in the Haggadah, And then the Holy and Blessed One came, and slaughtered the angel of death), because as soon as the dream ends, the yetzer hora ceases. The yetzer hora exists so long as our imagination exists. Imagination dominates our dreams; when Hashem awakens the entire world to the truth, imagination will cease, in deference to the chochmah that will prevail. That will be the end to the yetzer hora. Although the time hasn t yet come to the world where Hashem will slaughter the yetzer hora, we can slaughter the yetzer hora to some degree when we remove ourselves from our sleeplike state: if we enable our chochmah (true intellect) to prevail over our dimayon (fantasies).72f73 72 The Weekly Shmuess_004_Nitzavim - The Choice 73 Getting To Know Your Thoughts_012_The Imagination

82 81 Bilvavi Hagaddah חייב לעסוק בהלכות פסח וביציאת מצרים כל הלילה עד שיחטפנו שינה, ולא יקרא קריאת שמע על מטתו אלא פרשה ראשונה של שמע, ולא שאר המזמורים שאומרים, כי ליל שמורים הוא לה': פרק א ונהגו לקרוא מגילת שיר-השירים בליל פסח: (א) שׁ יר ה שּׁ יר ים א שׁ ר ל שׁ מ ה: (ב) י שּׁ ק נ י מ נּ שׁ יקוֹת פּ יהוּ כּ י טוֹב ים דּ ד י מ יּ י ן: (ג) ל ר יח שׁ מ נ י טוֹב ים שׁ מ ן תּוּר ק שׁ מ ע ל כּ ן ע ל מוֹת א ה בוּ : (ד) מ שׁ כ נ י א ח ר י נּ רוּצ ה ה ב יא נ י ה מּ ל ח ד ר יו נ ג יל ה ו נ שׂ מ ח ה בּ נ ז כּ יר ה ד ד י מ יּ י ן מ ישׁ ר ים א ה בוּ : (ה) שׁ חוֹר ה א נ י ו נ או ה בּ נוֹת י רוּשׁ ל ם כּ א ה ל י ק ד ר כּ יר יעוֹת שׁ מ ה: (ו) א ל תּ ר אוּנ י שׁ א נ י שׁ ח ר ח ר ת שׁ שּׁ ז פ ת נ י ה שּׁ מ שׁ בּ נ י א מּ י נ ח רוּ ב י שׂ מ נ י נ ט ר ה א ת ה כּ ר מ ים כּ ר מ י שׁ לּ י א נ ט ר תּ י : (ז) ה גּ יד ה לּ י שׁ א ה ב ה נ פ שׁ י א יכ ה ת ר ע ה א יכ ה תּ ר בּ יץ בּ צּ ה ר י ם שׁ לּ מ ה א ה י ה כּ ע ט י ה ע ל ע ד ר י ח ב ר י : (ח) א ם א ת ד ע י ל ה יּ פ ה בּ נּ שׁ ים צ א י ל בּ ע ק ב י ה צּ אן וּר ע י א ת גּ ד יּ ת י ע ל מ שׁ כּ נוֹת ה ר עים: (ט) ל ס ס ת י בּ ר כ ב י פ ר ע ה דּ מּ ית י ר ע י ת י: (י) נ אווּ ל ח י י בּ תּ ר ים צ וּ אר בּ ח רוּז ים: (יא) תּוֹר י ז ה ב נ ע שׂ ה לּ ע ם נ ק דּוֹת ה כּ ס ף: (יב) ע ד שׁ ה מּ ל בּ מ ס בּוֹ נ ר דּ י נ ת ן ר יחוֹ: (יג) צ רוֹר ה מּ ר דּוֹד י ל י בּ ין שׁ ד י י ל ין: (יד) א שׁ כּ ל ה כּ פ ר דּוֹד י ל י בּ כ ר מ י ע ין גּ ד י: (טו) ה נּ י פ ה ר ע י ת י ה נּ י פ ה ע ינ י יוֹנ ים: (טז) ה נּ י פ ה דוֹד י א ף נ ע ים א ף ע ר שׂ נ וּ ר ע נ נ ה : (יז) ק רוֹת בּ תּ ינוּ א ר ז ים ר ה יט נוּ בּ רוֹת ים: פרק ב (א) א נ י ח ב צּ ל ת ה שּׁ רוֹן שׁוֹשׁ נּ ת ה ע מ ק ים: (ב) כּ שׁוֹשׁ נּ ה בּ ין ה חוֹח ים כּ ן ר ע י ת י בּ ין ה בּ נוֹת: ) ג ( כּ ת פּ וּ ח בּ ע צ י ה יּ ע ר כּ ן דּוֹד י בּ ין ה בּ נ ים בּ צ לּוֹ ח מּ ד תּ י ו י שׁ ב תּ י וּפ ר יוֹ מ תוֹק ל ח כּ י : ) ד ( ה ב י א נ י א ל בּ י ת ה יּ י ן ו ד ג ל וֹ ע ל י א ה ב ה : (ה) ס מּ כוּנ י בּ א שׁ ישׁוֹת ר פּ דוּ ני בּ תּ פּוּח ים כּ י חוֹל ת א ה ב ה א נ י: (ו) שׂ מ אלוֹ תּ ח ת ל ר אשׁ י ו ימ ינוֹ תּ ח בּ ק נ י : (ז) ה שׁ בּ ע תּ י א ת כ ם בּ נוֹת י רוּשׁ ל ם בּ צ ב אוֹת אוֹ בּ א י לוֹת ה שּׂ ד ה א ם תּ ע ירוּ ו א ם תּ עוֹר רוּ א ת ה א ה ב ה ע ד שׁ תּ ח פּ ץ: (ח) קוֹל דּוֹד י ה נּ ה ז ה בּ א מ ד לּ ג ע ל ה ה ר ים מ ק פּ ץ ע ל ה גּ ב עוֹת: (ט) דּוֹמ ה דוֹד י ל צ ב י א וֹ ל ע פ ר ה א יּ ל י ם ה נּ ה ז ה ע וֹ מ ד א ח ר כּ ת ל נ וּ מ שׁ גּ י ח מ ן ה ח נ וֹ ת מ צ י ץ מ ן ה ח ר כּ י ם : (י) ע נ ה דוֹד י ו א מ ר ל י קוּמ י ל ר ע י ת י י פ ת י וּ ל כ י ל : (יא) כּ י ה נּ ה ה סּ ת יו ע ב ר ה גּ שׁ ם ח ל ף ה ל לוֹ: (יב) ה נּ צּ נ ים נ ר אוּ ב א ר ץ ע ת ה זּ מ י ר ה גּ י ע ו ק וֹ ל ה תּ וֹ ר נ שׁ מ ע בּ א ר צ נ וּ : (יג) ה תּ א נ ה ח נ ט ה פ גּ יה ו ה גּ פ נ ים ס מ ד ר נ ת נוּ ר י ח קוּמ י לכי ל ר ע י ת י י פ ת י וּל כ י ל : קוֹל ע ר ב וּמ ר א י נ או ה: ) י ד ( י וֹ נ ת י בּ ח ג ו י ה סּ ל ע בּ ס ת ר ה מּ ד ר ג ה ה ר א י נ י א ת מ ר א י ה שׁ מ י ע י נ י א ת ק וֹ ל כּ י (טו) א ח זוּ ל נוּ שׁוּע ל ים שׁוּע ל ים ק ט נּ ים מ ח בּל ים כּ ר מ ים וּכ ר מ ינוּ ס מ ד ר: (טז) דּוֹד י ל י ו א נ י לוֹ ה ר ע ה בּ שּׁוֹשׁ נּ ים: (יז) ע ד שׁ יּ פוּח ה יּוֹם ו נ סוּ ה צּ ל ל ים ס ב דּ מ ה ל דוֹד י ל צ ב י אוֹ ל ע פ ר ה א יּ ל י ם ע ל ה ר י ב ת ר :

83 82 Bilvavi Hagaddah פרק ג (א) ע ל מ שׁ כּ ב י בּ לּ ילוֹת בּ קּ שׁ תּ י א ת שׁ א ה ב ה נ פ שׁ י בּ קּ שׁ תּ י ו ו א מ צ א ת י ו : ) ב ( א ק וּ מ ה נּ א ו א ס וֹ ב ב ה ב ע י ר בּ שּׁ ו ק י ם וּ ב ר ח ב וֹ ת א ב ק שׁ ה א ת שׁ א ה ב ה נ פ שׁ י בּ קּ שׁ תּ יו ו א מ צ את יו: (ג) מ צ אוּנ י ה שּׁ מ ר ים ה סּ ב ב ים בּ ע יר א ת שׁ א ה ב ה נ פ שׁ י ר א י ת ם : (ד) כּ מ ע ט שׁ ע ב ר תּ י מ ה ם ע ד שׁ מּ צ את י א ת שׁ א ה ב ה נ פ שׁ י א ח ז תּ יו ו א א ר פּ נּ וּ ע ד שׁ ה ב יאת יו א ל בּ ית א מּ י ו א ל ח ד ר הוֹר ת י: (ה) ה שׁ בּ ע תּ י א ת כ ם בּ נוֹת י רוּשׁ ל ם בּ צ ב אוֹת אוֹ בּ א ילוֹת ה שּׂ ד ה א ם תּ ע י ר וּ ו א ם תּ ע וֹ ר ר וּ א ת ה א ה ב ה ע ד שׁ תּ ח פּ ץ : ) ו ( מ י ז א ת ע ל ה מ ן ה מּ ד בּ ר כּ ת י מ ר וֹ ת ע שׁ ן מ ק טּ ר ת מ וֹ ר וּ ל ב וֹ נ ה מ כּ ל א ב ק ת רוֹכ ל: (ז) ה נּ ה מ טּ תוֹ שׁ לּ שׁ מ ה שׁ שּׁ ים גּ בּ ר ים ס ב יב ל הּ מ גּ בּ ר י י שׂ ר א ל : (ח) כּ לּ ם א ח ז י ח ר ב מ ל מּ ד י מ ל ח מ ה א ישׁ ח ר בּוֹ ע ל י ר כוֹ מ פּ ח ד בּ לּ ילוֹת: (ט) א פּ ר יוֹן ע שׂ ה לוֹ ה מּ ל שׁ מ ה מ ע צ י ה לּ ב נ וֹ ן : (י) ע מּוּד יו ע שׂ ה כ ס ף ר פ יד תוֹ ז ה ב מ ר כּ בוֹ א ר גּ מ ן תּוֹכוֹ ר צוּף א ה ב ה מ בּ נוֹת י רוּשׁ ל ם: (יא) צ א ינ ה וּר א ינ ה בּ נוֹת צ יּוֹן בּ מּ ל שׁ מ ה בּ ע ט ר ה שׁ ע טּ ר ה לּוֹ א מּוֹ בּ יוֹם ח ת נּ תוֹ וּב יוֹם שׂ מ ח ת ל בּוֹ: פרק ד (א) ה נּ י פ ה ר ע י ת י ה נּ י פ ה ע ינ י יוֹנ ים מ בּ ע ד ל צ מּ ת שׂ ע ר כּ ע ד ר ה ע זּ י ם שׁ גּ ל שׁ וּ מ ה ר גּ ל ע ד : (ב) שׁ נּ י כּ ע ד ר ה קּ צוּבוֹת שׁ ע לוּ מ ן ה ר ח צ ה שׁ כּ לּ ם מ ת א ימוֹת ו שׁ כּ ל ה א ין בּ ה ם: (ג) כּ חוּט ה שּׁ נ י שׂ פ ת ת י וּ מ ד בּ ר י נ א ו ה כּ פ ל ח ה ר מּוֹן ר קּ ת מ בּ ע ד ל צ מּ ת : (ד) כּ מ ג דּ ל דּ ו יד צ וּ אר בּ נוּי ל ת ל פּ יּוֹת א ל ף ה מּ ג ן תּ לוּי ע ל יו כּ ל שׁ ל ט י ה גּ בּוֹר ים: (ה) שׁ נ י שׁ ד י כּ שׁ נ י ע פ ר ים תּ אוֹמ י צ ב יּ ה ה רוֹע ים בּ שּׁוֹשׁ נּ ים: (ו) ע ד שׁ יּ פוּח ה יּוֹם ו נ סוּ ה צּ ל ל ים א ל ל י א ל ה ר ה מּוֹר ו א ל גּ ב ע ת ה לּ בוֹנ ה: (ז) כּ לּ י פ ה ר ע י ת י וּמוּם א ין בּ : ) ח ( א תּ י מ לּ ב נ וֹ ן כּ לּ ה א תּ י מ לּ ב נוֹן תּ בוֹא י תּ שׁוּר י מ ר אשׁ א מ נ ה מ ר אשׁ שׂ נ יר ו ח ר מוֹן מ מּ ע נ וֹ ת א ר י וֹ ת מ ה ר ר י נ מ ר י ם : (ט) ל בּ ב תּ נ י א ח ת י כ לּ ה ל בּ ב תּ נ י באחד בּ א ח ת מ ע ינ י בּ א ח ד ע נ ק מ צּ וּ ר נ י : (י) מ ה יּ פוּ ד ד י א ח ת י כ לּ ה מ ה טּ בוּ ד ד י מ יּ י ן ו ר יח שׁ מ נ י מ כּ ל בּ שׂ מ ים: (יא) נ פ ת תּ טּ פ נ ה שׂ פ תוֹת י כּ לּ ה דּ ב שׁ ו ח ל ב תּ ח ת ל שׁוֹנ ו ר י ח שׂ ל מ ת י כּ ר יח ל ב נוֹן: (יב) גּ ן נ עוּל א ח ת י כ לּ ה גּ ל נ עוּל מ ע י ן ח תוּם: (יג) שׁ ל ח י פּ ר דּ ס ר מּוֹנ ים ע ם פּ ר י מ ג ד ים כּ פ ר ים ע ם נ ר ד י ם : (יד) נ ר דּ ו כ ר כּ ם ק נ ה ו ק נּ מוֹן ע ם כּ ל ע צ י ל בוֹנ ה מ ר ו א ה לוֹת ע ם כּ ל ר אשׁ י ב שׂ מ י ם : (טו) מ ע י ן גּ נּ ים בּ א ר מ י ם ח יּ ים ו נ ז ל ים מ ן ל ב נוֹן: (טז) עוּר י צ פוֹן וּבוֹא י ת ימ ן ה פ יח י ג נּ י י זּ לוּ ב שׂ מ יו י ב א דוֹד י ל ג נּוֹ ו י אכ ל פּ ר י מ ג ד יו: פרק ה (א) בּ את י ל ג נּ י א ח ת י כ לּ ה א ר ית י מוֹר י ע ם בּ שׂ מ י א כ ל תּ י י ע ר י ע ם דּ ב שׁ י שׁ ת ית י י ינ י ע ם ח ל ב י א כ ל וּ ר ע ים שׁ תוּ ו שׁ כ רוּ דּוֹד ים: (ב) א נ י י שׁ נ ה ו ל בּ י ע ר ק וֹ ל דּ וֹ ד י ד וֹ פ ק פּ ת ח י ל י א ח ת י ר ע י ת י י וֹ נ ת י ת מּ ת י

84 83 Bilvavi Hagaddah שׁ רּ אשׁ י נ מ ל א ט ל ק ו צּוֹת י ר ס יס י ל י ל ה: (ג) פּ שׁ ט תּ י א ת כּ תּ נ תּ י א יכ כ ה א ל בּ שׁ נּ ה ר ח צ תּ י א ת ר ג ל י א יכ כ ה א ט נּ פ ם : (ד) דּוֹד י שׁ ל ח י דוֹ מ ן ה ח ר וּמ ע י ה מוּ ע ל יו: (ה) ק מ תּ י א נ י ל פ תּ ח ל דוֹד י ו י ד י נ ט פוּ מוֹר ו א צ בּ ע ת י מוֹר ע ב ר ע ל כּ פּוֹת ה מּ נ עוּל: (ו) פּ ת ח תּ י א נ י ל דוֹד י ו דוֹד י ח מ ק ע ב ר נ פ שׁ י י צ א ה ב ד בּ רוֹ בּ קּ שׁ תּ יהוּ ו א מ צ את יהוּ ק ר את יו ו א ע נ נ י: (ז) מ צ א נ י ה שּׁ מ ר ים ה סּ ב ב ים בּ ע יר ה כּוּנ י פ צ עוּנ י נ שׂ אוּ א ת ר ד יד י מ ע ל י שׁ מ ר י ה ח מוֹת: (ח) ה שׁ בּ ע תּ י א ת כ ם בּ נוֹת י רוּשׁ ל ם א ם תּ מ צ אוּ א ת דּוֹד י מ ה תּ גּ ידוּ לוֹ שׁ חוֹל ת א ה ב ה א נ י: (ט) מ ה דּוֹד מ דּוֹד ה יּ פ ה בּ נּ שׁ ים מ ה דּוֹד מ דּוֹד שׁ כּ כ ה ה שׁ בּ ע תּ נוּ: (י) דּוֹד י צ ח ו א דוֹם דּ גוּל מ ר ב ב ה: (יא) ר אשׁוֹ כּ ת ם פּ ז ק ו צּוֹת יו תּ ל תּ לּ ים שׁ ח רוֹת כּ עוֹר ב: (יב) ע ינ יו כּ יוֹנ ים ע ל א פ יק י מ י ם ר ח צוֹת בּ ח ל ב י שׁ בוֹת ע ל מ לּ את: (יג) ל ח י ו כּ ע רוּג ת ה בּ שׂ ם מ ג דּ לוֹת מ ר ק ח ים שׂ פ תוֹת יו שׁוֹשׁ נּ ים נ ט פוֹת מוֹר ע ב ר: (יד) י ד יו גּ ל יל י ז ה ב מ מ לּ א ים בּ תּ ר שׁ ישׁ מ ע יו ע שׁ ת שׁ ן מ ע לּ פ ת ס פּ יר ים: (טו) שׁוֹק יו ע מּוּד י שׁ שׁ מ י סּ ד ים ע ל א ד נ י פ ז מ ר א הוּ כּ לּ ב נוֹן בּ חוּר כּ א ר ז ים: (טז) ח כּוֹ מ מ ת קּ ים ו כ לּוֹ מ ח מ דּ ים ז ה דוֹד י ו ז ה ר ע י בּ נוֹת י רוּשׁ ל ם: פרק ו (א) א נ ה ה ל דּוֹד ה יּ פ ה בּ נּ שׁ ים א נ ה פּ נ ה דוֹד וּ נ ב ק שׁ נּ וּ ע מּ : (ב) דּוֹד י י ר ד ל ג נּוֹ ל ע רוּגוֹת ה בּ שׂ ם ל ר עוֹת בּ גּ נּ ים ו ל ל ק ט שׁוֹשׁ נּ ים: (ג) א נ י ל דוֹד י ו דוֹד י ל י ה ר ע ה בּ שּׁוֹשׁ נּ ים: ) ד ( י פ ה א תּ ר ע י ת י כּ ת ר צ ה נ א ו ה כּ ירוּשׁ ל ם א י מּ ה כּ נּ ד גּ לוֹת: (ה) ה ס בּ י ע ינ י מ נּ ג דּ י שׁ ה ם ה ר ה יב נ י שׂ ע ר כּ ע ד ר ה ע זּ ים שׁ גּ ל שׁוּ מ ן ה גּ ל ע ד: ) ו ( שׁ נּ י כּ ע ד ר ה ר ח ל י ם שׁ ע ל וּ מ ן ה ר ח צ ה שׁ כּ לּ ם מ ת א י מ וֹ ת ו שׁ כּ ל ה א י ן בּ ה ם : (ז) כּ פ ל ח ה ר מּוֹן ר קּ ת מ בּ ע ד ל צ מּ ת : (ח) שׁ שּׁ ים ה מּ ה מ ל כוֹת וּשׁ מ נ ים פּ יל ג שׁ ים ו ע ל מוֹת א ין מ ס פּ ר: (ט) א ח ת ה יא יוֹנ ת י ת מּ ת י א ח ת ה י א ל א מּ הּ בּ ר ה ה י א ל י וֹ ל ד תּ הּ ר א וּ ה ב נ וֹ ת ו י א שּׁ ר וּ ה מ ל כ וֹ ת וּ פ י ל ג שׁ י ם ו י ה ל ל וּ ה : ה נּ שׁ ק פ ה כּ מוֹ שׁ ח ר י פ ה כ לּ ב נ ה בּ ר ה כּ ח מּ ה א י מּ ה כּ נּ ד גּ לוֹת: (י) מ י ז את (יא) א ל גּ נּ ת א גוֹז י ר ד תּ י ל ר אוֹת בּ א בּ י ה נּ ח ל ל ר אוֹת ה פ ר ח ה ה גּ פ ן ה נ צוּ ה ר מּ נ ים: (יב) א י ד ע תּ י נ פ שׁ י שׂ מ ת נ י מ רכּ בוֹת ע מּ י נ ד יב: פרק ז (א) שׁוּב י שׁוּב י ה שּׁוּל מּ ית שׁוּב י שׁוּב י ו נ ח ז ה בּ מ ה תּ ח זוּ בּ שּׁוּל מּ ית כּ מ ח ל ת ה מּ ח נ י ם: (ב) מ ה יּ פוּ פ ע מ י בּ נּ ע ל ים בּ ת נ ד יב ח מּוּק י י ר כ י כּ מוֹ ח ל א ים מ ע שׂ ה י ד י א מּ ן : ) ג ( שׁ ר ר א גּ ן ה סּ ה ר א ל י ח ס ר ה מּ ז ג בּ ט נ ע ר מ ת ח טּ ים סוּג ה בּ שּׁוֹשׁ נּ ים: (ד) שׁ נ י שׁ ד י כּ שׁ נ י ע פ ר ים תּ א מ י צ ב יּ ה : (ה) צ וּ אר כּ מ ג דּ ל ה שּׁ ן ע ינ י בּ ר כוֹת בּ ח שׁ בּוֹן ע ל שׁ ע ר בּ ת ר בּ י ם א פּ כּ מ ג דּ ל ה לּ ב נוֹן צ וֹ פ ה פּ נ י ד מּ שׂ ק : (ו) ר אשׁ ע ל י כּ כּ ר מ ל ו ד לּ ת ר אשׁ כּ א ר גּ מ ן מ ל א סוּר בּ ר ה ט ים: ) ז ( מ ה

85 יּ פ ית וּמ ה נּ ע מ תּ א ה ב ה בּ תּ ע נוּג ים: 84 Bilvavi Hagaddah (ח) ז את קוֹמ ת דּ מ ת ה ל ת מ ר ו שׁ די ל א שׁ כּ לוֹת: (ט) א מ ר תּ י א ע ל ה ב ת מ ר א ח ז ה בּ ס נ ס נּ יו ו י ה יוּ נ א שׁ ד י כּ א שׁ כּ לוֹת ה גּ פ ן ו ר יח א פּ כּ תּ פּוּ ח י ם : (י) ו ח כּ כּ י ין ה טּוֹב הוֹל ל דוֹד י ל מ ישׁ ר ים דּוֹב ב שׂ פ ת י י שׁ נ ים: (יא) א נ י ל דוֹד י ו ע ל י תּ שׁוּק תוֹ: (יב) ל כ ה דוֹד י נ צ א ה שּׂ ד ה נ ל ינ ה בּ כּ פ ר ים: (יג) נ שׁ כּ ימ ה ל כּ ר מ ים נ ר א ה א ם פּ ר ח ה ה גּ פ ן פּ תּ ח ה סּ מ ד ר ה נ צוּ ה ר מּוֹנ ים שׁ ם א תּ ן א ת דּ ד י ל : (יד) ה דּוּד א ים נ ת נוּ ר יח ו ע ל פּ ת ח י נ וּ כּ ל מ ג ד י ם ח ד שׁ ים גּ ם י שׁ נ ים דּוֹד י צ פ נ תּ י ל : פרק ח (א) מ י י תּ נ כּ א ח ל י יוֹנ ק שׁ ד י א מּ י א מ צ א ב חוּץ א שּׁ ק גּ ם א י בוּזוּ ל י: ) ב ( א נ ה ג א ב י א א ל בּ י ת א מּ י תּ ל מּ ד נ י א שׁ ק מ יּ י ן ה ר ק ח מ ע ס י ס ר מּ נ י : (ג) שׂ מ אלוֹ תּ ח ת ר אשׁ י ו ימ ינוֹ תּ ח בּ ק נ י : (ד) ה שׁ בּ ע תּ י א ת כ ם בּ נוֹת י רוּשׁ ל ם מ ה תּ ע ירוּ וּמ ה תּ ע ר רוּ א ת ה א ה ב ה ע ד שׁ תּ ח פּ ץ: (ה) מ י ז את ע ל ה מ ן ה מּ ד בּ ר מ ת ר פּ ק ת ע ל דּוֹד הּ תּ ח ת ה תּ פּ וּ ח ע וֹ ר ר תּ י שׁ מּ ה ח בּ ל ת א מּ שׁ מּ ה ח בּ ל ה י ל ד ת : (ו) שׂ ימ נ י כ חוֹת ם ע ל ל בּ כּ חוֹת ם ע ל ז רוֹע כּ י ע זּ ה כ מּ ו ת א ה ב ה ק שׁ ה כ שׁ א וֹ ל ק נ א ה ר שׁ פ י ה ר שׁ פּ י א שׁ שׁ ל ה ב ת י ה : (ז) מ י ם ר בּ ים א יוּכ לוּ ל כ בּוֹת א ת ה א ה ב ה וּנ ה רוֹת א י שׁ ט פוּה א ם י תּ ן א ישׁ א ת כּ ל הוֹן בּ יתוֹ בּ א ה ב ה בּוֹז י בוּזוּ לוֹ: ו שׁ ד י ם א ין ל הּ מ ה נּ ע שׂ ה ל א ח ת נוּ בּ יּוֹם שׁ יּ ד בּ ר בּ הּ: כּ ס ף ו א ם דּ ל ת ה יא נ צוּר ע ל יה לוּח א ר ז: כּ מוֹצ א ת שׁ לוֹם: א ל ף כּ ס ף : (ח) א חוֹת ל נוּ ק ט נּ ה ) ט ( א ם ח וֹ מ ה ה י א נ ב נ ה ע ל י ה ט י ר ת (י) א נ י חוֹמ ה ו שׁ ד י כּ מּ ג דּ לוֹת א ז ה י ית י ב ע ינ יו (יא) כּ ר ם ה י ה ל שׁ מ ה בּ ב ע ל ה מוֹן נ ת ן א ת ה כּ ר ם ל נּ ט ר י ם א י שׁ י ב א בּ פ ר י וֹ (יב) כּ ר מ י שׁ לּ י ל פ נ י ה א ל ף ל שׁ מ ה וּמ את י ם ל נ ט ר ים א ת פּ ר יוֹ: (יג) ה יּוֹשׁ ב ת בּ גּ נּ י ם ח ב ר י ם מ ק שׁ י ב י ם ל ק וֹ ל ה שׁ מ י ע י נ י : (יד) בּ ר ח דּוֹד י וּד מ ה ל ל צ ב י אוֹ ל ע פ ר ה א יּ ל י ם ע ל ה ר י ב שׂ מ י ם : (א) שׁוּב י שׁוּב י ה שּׁוּל מּ ית שׁוּב י שׁוּב י ו נ ח ז ה בּ מ ה תּ ח זוּ בּ שּׁוּל מּ ית כּ מ ח ל ת ה מּ ח נ י ם: (ב) מ ה יּ פוּ פ ע מ י בּ נּ ע ל ים בּ ת נ ד יב ח מּוּק י י ר כ י כּ מוֹ ח ל א ים מ ע שׂ ה י ד י א מּ ן : ) ג ( שׁ ר ר א גּ ן ה סּ ה ר א ל י ח ס ר ה מּ ז ג בּ ט נ ע ר מ ת ח טּ ים סוּג ה בּ שּׁוֹשׁ נּ ים: (ד) שׁ נ י שׁ ד י כּ שׁ נ י ע פ ר ים תּ א מ י צ ב יּ ה: (ה) צ וּ אר כּ מ ג דּ ל ה שּׁ ן ע י נ י בּ ר כ וֹ ת בּ ח שׁ בּ וֹן ע ל שׁ ע ר בּ ת ר בּ ים א פּ כּ מ ג דּ ל ה לּ ב נוֹן צוֹפ ה פּ נ י ד מּ שׂ ק: (ו) ר אשׁ ע ל י כּ כּ ר מ ל ו ד לּ ת ר אשׁ כּ א ר גּ מ ן מ ל א סוּר בּ ר ה ט ים: ) ז ( מ ה יּ פ י ת וּ מ ה נּ ע מ תּ א ה ב ה בּ תּ ע נ וּ ג י ם : (ח) ז את קוֹמ ת דּ מ ת ה ל ת מ ר ו שׁ ד י ל א שׁ כּ לוֹת: (ט) א מ ר תּ י א ע ל ה ב ת מ ר א ח ז ה בּ ס נ ס נּ יו ו י ה יוּ נ א שׁ ד י כּ א שׁ כּ לוֹת ה גּ פ ן

86 85 Bilvavi Hagaddah ו ר י ח א פּ כּ תּ פּ וּ ח י ם : (י) ו ח כּ כּ י ין ה טּוֹב הוֹל ל דוֹד י ל מ ישׁ ר ים דּוֹב ב שׂ פ ת י י שׁ נ ים: (יא) א נ י ל דוֹד י ו ע ל י תּ שׁוּק תוֹ: (יב) ל כ ה דוֹד י נ צ א ה שּׂ ד ה נ ל ינ ה בּ כּ פ ר ים: (יג) נ שׁ כּ ימ ה ל כּ ר מ ים נ ר א ה א ם פּ ר ח ה ה גּ פ ן פּ תּ ח ה סּ מ ד ר ה נ צוּ ה ר מּוֹנ ים שׁ ם א תּ ן א ת דּ ד י ל : (יד) ה דּוּד א ים נ ת נוּ ר י ח ו ע ל פּ ת ח ינוּ כּ ל מ ג ד ים ח ד שׁ ים גּ ם י שׁ נ ים דּוֹד י צ פ נ תּ י ל : פרק ח (א) מ י י תּ נ כּ א ח ל י יוֹנ ק שׁ ד י א מּ י א מ צ א ב חוּץ א שּׁ ק גּ ם א י בוּזוּ ל י: (ב) א נ ה ג א ב יא א ל בּ ית א מּ י תּ ל מּ ד נ י א שׁ ק מ יּ י ן ה ר ק ח מ ע ס י ס ר מּ נ י : (ג) שׂ מ אלוֹ תּ ח ת ר אשׁ י ו ימ ינוֹ תּ ח בּ ק נ י: (ד) ה שׁ בּ ע תּ י א ת כ ם בּ נוֹת י רוּשׁ ל ם מ ה תּ ע ירוּ וּמ ה תּ ע ר רוּ א ת ה א ה ב ה ע ד שׁ תּ ח פּ ץ: ) ה ( מ י ז א ת ע ל ה מ ן ה מּ ד בּ ר מ ת ר פּ ק ת ע ל דּוֹד הּ תּ ח ת ה תּ פּוּח עוֹר ר תּ י שׁ מּ ה ח בּ ל ת א מּ שׁ מּ ה ח בּ ל ה י ל ד ת : (ו) שׂ ימ נ י כ חוֹת ם ע ל ל בּ כּ חוֹת ם ע ל ז רוֹע כּ י ע זּ ה כ מּ ו ת א ה ב ה ק שׁ ה כ שׁ אוֹל ק נ א ה ר שׁ פ יה ר שׁ פּ י א שׁ שׁ ל ה ב ת י ה: (ז) מ י ם ר בּ י ם א י וּ כ ל וּ ל כ בּ וֹ ת א ת ה א ה ב ה וּ נ ה ר וֹ ת א י שׁ ט פ וּ ה א ם י תּ ן א י שׁ א ת כּ ל ה וֹ ן בּ י ת וֹ בּ א ה ב ה בּוֹז י בוּזוּ לוֹ: (ח) א חוֹת ל נוּ ק ט נּ ה ו שׁ ד י ם א ין ל הּ מ ה נּ ע שׂ ה ל א ח ת נוּ בּ יּוֹם שׁ יּ ד בּ ר בּ הּ: (ט) א ם ח וֹ מ ה ה י א נ ב נ ה ע ל יה ט יר ת כּ ס ף ו א ם דּ ל ת ה יא נ צוּר ע ל יה לוּח א ר ז: (י) א נ י חוֹמ ה ו שׁ ד י כּ מּ ג דּ לוֹת א ז ה י ית י ב ע ינ יו כּ מוֹצ א ת שׁ לוֹם: (יא) כּ ר ם ה י ה ל שׁ מ ה בּ ב ע ל ה מוֹן נ ת ן א ת ה כּ ר ם ל נּ ט ר ים אישׁ י ב א בּ פ ר יוֹ א ל ף כּ ס ף: (יב) כּ ר מ י שׁ לּ י ל פ נ י ה א ל ף ל שׁ מ ה וּמ את י ם ל נ ט ר ים א ת פּ ר יוֹ: (יג) ה יּוֹשׁ ב ת בּ גּ נּ ים ח ב ר ים מ ק שׁ יב ים ל קוֹל ה שׁ מ יע ינ י: (יד) בּ ר ח דּוֹד י וּד מ ה ל ל צ ב י אוֹ ל ע פ ר ה א יּ ל י ם ע ל ה ר י ב שׂ מ י ם :

87 86 Bilvavi Hagaddah The Rav's classes appear on "Kol halashon" Torah Bank Service USA Israel For Inquiries on "Bilvavi Mishkan Evneh" Contact mobile Or Questions in all spheres of life in general and the nefesh in particular are welcome in the Q&A system and will be transferred to the Rav, Shlita Address to send questions: