תקרת זכוכית מוגש ע"י מחלקת המחקר של התאחדות הסטודנטים כתיבה: אודליה אושרי ליווי: עמיחי גרין, ראש מחלקת המחקר אלול תש"ע )אוגוסט 0202(

תמליל

1 תקרת זכוכית מוגש ע"י מחלקת המחקר של התאחדות הסטודנטים כתיבה: אודליה אושרי ליווי: עמיחי גרין, ראש מחלקת המחקר אלול תש"ע )אוגוסט 0202(

2 תקרת זכוכית התאחדות הסטודנטים הארצית רחוב נחלת יצחק 8 תל-אביב טלפון : פקס : office@nuis.co.il עמוד 2

3 דומע 0 ןכות םיניינע ריצקת 4...םילהנמ תוצלמה םושייל תמרב דסומה 4...ימדקאה תוצלמה םושייל המרב 4...תימואלה 5...אובמ 5...אובמ עקר יטרואית 8... הימדקאה םוקמכ רדגוממ 8... לע התועמשמ לש הריחב תישפוח 9... רקחמה 21...ויאצממו םיאצממ המר תיביטמרופניא תסיפת תונושה ןיב םירבג םישנל חותינ םיאצממה רואל 28...הירואיתה תסיפת תונושה ןיב םירבג םישנו תושירד הימדקאה 28...רקוחהמ תוביסה גוצייל ךומנה לש םישנה 28...הימדקאב יפצ דיתעל םאה הארנ רתוי םישנ?הימדקאב המר 29...תיביסקלפר םוכיס תעצהו תופולח תודדומתהל םע...היעבה 12 חפסנ 'א הנבמ תונויארה חפסנ 'ב םירקס םיימלוע רבדב גוציי םישנ הדובעב חפסנ 'ג בתכמ לש 'פורפ ךונח דניורפטוג 'פורפל תור קרק חפסנ 'ד תרהצה ןויווש ירדגמ,הימדקאב 'נואה 17...תירבעה חפסנ 'ג - היפרגוילביב 18...

4 ב) א) תקציר מנהלים המחקר שלפניכם מבקש לתרום לספרות הענפה אודות ייצוג נשים במשרות-תקן באקדמיה. המסמך מבקש להתחקות אחר תפיסותיהם של מרצים ומרצות מן הפקולטות למדעי החברה ומדעי הטבע את חוסר-הייצוגיות של נשים בדרגים הגבוהים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. נשים מהוות כיום למעלה מחמישים אחוזים מהסטודנטים, אפילו בלימודי התואר השלישי. אולם בניגוד למהפכה שוויונית זאת, ייצוגן של נשים במשרות- תקן באקדמיה נותר בלתי-שוויוני. בישראל, שיעור הנשים באוכלוסיית החוקרים והמרצות עומד על כ- 02% בעוד ששיעור הדוקטורנטיות עומד על כ- 20%. נתונים אלו יצרו אצלי את המוטיבציה לעריכת מחקר שמטרתו להבין כיצד תופסים חוקרים וחוקרות באוניברסיטה העברית את הפער בין מספר הנשים למספר הגברים באקדמיה במשרות תקן. מתוך ראיונות עומק של מרצים ומרצות מהפקולטות לרפואה, למדעי החברה ולמשפטים נחשפה תמונה עגומה למדי. כל המרואיינים\ות טענו שיכולותיהן המחקריות של נשים לא נופלות מאלו של הגברים, וטענו שלתפיסתם\ן הייצוג הנמוך יחסית של נשים באקדמיה נובע משני גורמים משולבים: בשילוב משפחה וקריירה ו- ) בחירה של נשים ) נורמות חברתיות הקובעות וממסדות את מחוייבות האם לילדיה )באופן לא- שוויוני ביחס למחוייבות האב(. עם זאת, רובם טענו גם שהאקדמיה צריכה לקדם חוקרים וחוקרות לפי מריטוקרטיה בלבד ושללו על הסף דרכים בהן האוניברסיטה יכולה )צריכה?( לפעול למען שוויון בייצוגיות של נשים וגברים בין כותליה. מסמך זה מציע מספר דרכים לפתרון הבעיה, הן ברמה הלאומית והן ברמת המוסדות האקדמיים. המלצות ליישום ברמת המוסד האקדמי א. הענקת זמן ארוך יותר לנשים אמהות ביחס לחוקרים גברים, במסגרת הזמן המוקצב להתבססות הקריירה בדרגת מרצה לקראת קביעות באוניברסיטה. מענה הולם לבעיה זו ייתן לאמהות משך זמן גדול יותר. ב. עצירת שעון הקידום האקדמי והקביעות בזמן ההריון והלידה. ג. יצירת העדפה מתקנת לנשים מחלקות תקבלנה תמריץ כלכלי לקלוט יותר נשים לסגל האקדמי, וזאת מבלי לוותר על איכות אקדמית גבוהה. ד. יצירת מלגות ייעודיות לדוקטורנטיות מצטיינות בעלות פוטנציאל להיכנס לסגל האקדמי. המלצות ליישום ברמה הלאומית א. ב. יש להעלות את הבעיה דוקטורנטיות ומרצות צעירות. למודעות חברי-כנסת בכדי שינסו לקדם חקיקה מיטיבה עם אמהות- הצעה לחקיקה כזו יכולה להיות סבסוד מעונות יום לאמהות דוקטורנטיות\מרצות ואף הקמת מעונות- יום נוספים בתוך המוסדות האקדמיים עצמם )בדומה להצעת ההתאחדות בדבר מעונות-יום במקומות העבודה בכלל, ראו נייר העמדה 'הורות צעירה' שנכתב במסגרת 'מיזם הצעירים'(. עמוד 7

5 ב) מבוא "In special cases of science and engineering, there are issues of intrinsic aptitude, and particularly of the variability of aptitude, and that those considerations are reinforced by what are in fact lesser factors involving socialization and continuing discrimination" (Lawrence H. Summers, former president of Harvard University) מחקר זה מבקש להתחקות אחר תפיסותיהם של מרצים ומרצות מן הפקולטות למדעי החברה ומדעי הטבע את חוסר הייצוגיות היחסי של נשים בדרגים הגבוהים במערכת ההשכלה הגבוהה. על-פי מחקרו של פרופ' גד יאיר, ראש החוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, בשלושת העשורים האחרונים חלה מהפכה עולמית 1 בהשתתפותן של נשים בהשכלה הגבוהה. במרבית המקומות בעולם, ואפילו במדינות עולם שלישי, נשים למעלה כיום מהוות מחמשים אחוז מהסטודנטים, אפילו בלימודי התואר השלישי. בניגוד אולם למהפכה שוויונית זאת, ייצוגן של נשים במשרות-תקן באקדמיה נותר בלתי-שוויוני. בישראל, לדוגמה, שיעור הנשים באוכלוסיית החוקרים והמרצים עומד על כ- 02% בעוד ששיעור הדוקטורנטיות עומד על כ- 20%. נתונים אלו מביאים לשאלה הבלתי-נמנעת לגבי מהותה של 'תקרת הזכוכית' שנשים עומדות בפניה, והאם בכלל מדובר ב'תקרת זכוכית' או שמא קיים הסבר אחר לתופעה. בעקבות נתונים אלו, המחקר מבקש להבין כיצד תופסים 2 מרצים\ות את הסיבות לכך ששיעור נוכחות הנשים בדרגים הגבוהים באקדמיה נותר נמוך יחסית. מחקר זה מהווה נותר נמוך. כסטודנטית רק נדבך אחד במחקר מקיף שיש לערוך בנוגע לסיבות לכך שייצוג הנשים באוניברסיטאות בארץ ובעולם בשלוש מחלקות אחת פעם ולו זכיתי לא שונות להשתתף אותו בקורס מעבירה הנתונים מראים כי אחוז הנשים בסגל האקדמאי הולך ומצטמצם ככל שעולה הדרגה האקדמית מרצה-אישה. )אחוז הפרופסוריות מן המניין הוא פחות מ 02% ( ובמגמת ההשתתפות של הנשים בכלל הסגל האקדמי עלה רק מ- 3 0%..0 ל- 00.2% בשנים האחרונות. תופעה זו בעייתית בכמה מובנים: )א( במובן תועלתני - זהו הפסד של 4 האקדמיה כמוסד מחקרי. לתפיסתי, נשים מביאות עימן הן למחקר והן להוראה ערך-מוסף ; ) במובן מוסרי )של הוגנות( - כאשר מספרן של הנשים באוניברסיטה נמוך בהשוואה לגברים, האוניברסיטה מעבירה לקהל 1 להרחבה ראו: יאיר, ג. )2002( "עקומת המספריים באוניברסיטאות: שאיפות וריאליזם דיפרסיבי בקרב דוקטורנטיות באקדמיה". האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. זמין בכתובת: > ]כניסה אחרונה: א' אלול תש"ע ) ([. להלן: שאיפות וריאליזם דיפרסיבי בקרב דוקטורנטיות באקדמיה. 2 בהמשך אסביר מדוע נבחרה אוכלוסיית מחקר זו. 3 נשים בכלכלת ישראל - משפיעות, משתתפות ונפגעות )הכנסת, מרכז מחקר ומידע(. זמין בכתובת: > ]כניסה אחרונה: ו' אלול תש"ע ) ([. 4 כאן מובלעת הנחה שלי ששיטת ההוראה של נשים שונה מזו של הגברים ואישה תציע נקודת-מבט שונה מנקודת המבט של החוקר-הגבר. גם חלק מהמרואיינים הסכימו לתרומתן של הנשים לאקדמיה. עמוד 5

6 ב) ג) הסטודנטיות שלה מסר ברור שלכאן הן לא יכולות להגיע ואל להן לשאוף לכך מכיוון שהדבר לא יצלח 5 בידיהן ; ו- ג) ) במובן שוויוני - אחד הערכים שהאקדמיה חורטת על דגלה, מלבד מריטוקרטיה, הוא השאיפה 7 6 לשוויון מגדרי, ערך זה נפגע במידה משמעותית כאשר בפועל נשים מהוות פחות מרבע מאנשי הסגל האקדמי. מבקשת זו עבודה לדיון לתרום המתרחב הנשים ייצוג אודות בהשכלה הגבוהה, תוך התמקדות בקבוצת האוכלוסייה של המרצים והמרצות. המחקר מתבסס על ראיונות עומק עם מרצים\ות מהאוניברסיטה העברית, מהפקולטות למדעי החברה ומדעי הטבע, והוא מבקש לעמוד על ההסברים השונים שנותנים מרצים לכך שייצוג הנשים באקדמיה נמוך בהרבה מזה של הגברים. ההיגיון שעומד מאחורי הבחירה באוכלוסיית המרצים\ות הוא פשוט: הכרוכים המרצים\ות בתפקיד מייצגים ובשלבים קבוצת השונים אוכלוסייה הם לקראתו, בהשכלה אלו הגבוהה שיודעים שעברה תכונות אילו )ועדיין נדרשות את עוברת( מחוקר כל טוב הקשיים על-מנת שיצליח במחקריו והחשוב מכול, הם הם המהווים מקור ראשון שיציע סיבות לכך שייצוג הנשים באקדמיה הנו 8 נמוך. בהמשך, אציג נתונים נוספים אודות ייצוגן של נשים באקדמיה בישראל ובחלק העוקב אסקור את הספרות הקיימת על מגדר, מריטוקרטיה ובחירה אוטונומית וזאת מתוך כוונה לזהות את הגורמים השונים העשויים להשפיע על ייצוגן הנמוך של נשים באקדמיה. כיום, במחלקה למדע-המדינה בה אני לומדת, מספר נשות הסגל עומד על שלוש לעומת עשרים ושישה מרצים- גברים. חישוב פשוט יראה שאחוז הנשים במחלקה נופל מהממוצע של 02%. הממצאים האמפיריים מאשרים מחדש את מצבן הנחות של נשים בסגל. לנחיתות זו שלושה פנים: )א( ייצוגן הנמוך יחסית של הנשים בדרגות השונות בהשוואה לעמיתיהן בעשור האחרון בשיעור הנשים של ) השינויים המזעריים 10 ) ריכוזן הגבוה יחסית בדרגות הנמוכות ; ו- 9 ; הגברים 11 בסגל. יתרה מזאת, דרגת 'מרצה בכיר' מהווה 'תקרת זכוכית' בה נעצר קידומן רוב הנשים. כך, בניגוד לייצוג עולה של גברים מדרגה לדרגה אנו עדים לירידה משמעותית בייצוגן של נשים בדרגות הפרופסוריאליות. הנתונים מרמזים על סיכוי קטן לשינוי בשנים הקרובות עקב גיוס מועט של נשים 12 לסגל בדרגת הפתיחה של 'מרצה'. בנוסף, בתחומי הטבע וההנדסה ייצוגן של הנשים נמוך עוד יותר. נשים מהוות 2%... ו- 25% מכלל מקבלי הדוקטורט במדעי החברה ובמדעי הרוח, בהתאמה. לעומת זאת, הן היוו רק 0%. מכלל מקבלי הדוקטורט 5 כאן מובלעת הנחה ששאיפות הפרט נקבעות, בין השאר, על-פי הנתונים האמפיריים. 6 ראו נספח ד': הצהרת שוויון מגדרי באקדמיה טענה מקובלת בפילוסופיה היא: can" -"ought implies לא תתכן מחוייבות מוסרית ללא יכולת בפועל לבצע אותה. מאחר ובפועל השוויון איננו מתקיים בייצוג נשים וגברים באקדמיה, הערך מתרוקן ומאבד מתוכנו וממשמעותו הנורמטיבית. 8 הכוונה כאן בעיקר לנשים המרואיינות שחוו, ועדיין חוות, את הקשיים הכרוכים בעבודתן באקדמיה. 9 שיעור החוקרות הממוצע הוא 20%. עפ"י יאיר )2002(. 10 הנתונים מלמדים כי גם כאשר נשים מצטרפות לאקדמיה הפערים בינן לבין הגברים במשרות הבכירות נותרים גדולים. באוניברסיטה העברית, למשל, שיעור הנשים בקרב בעלי דרגת 'מרצה' עמד בשנת 2006 על 42% בעוד ששיעורן בקרב הפרופסוריות מן המניין עמד על 13% )יאיר, 2002, עמ' 2(. בדו"ח "אקדמיה בלתי שוויונית" ישנן "התנסויות נבדלות מאוד של גברים ונשים המועסקים באקדמיה. הגם שנראה כי נשים נוהרות אל האוניברסיטאות, לא ניכר כי הן זוכות להזדמנויות שוות לאלו של הגברים... ככל שעולה הדרגה האקדמית כך קטן שיעור השתתפותן של הנשים". מצוטט בתוך:.Cotterill, P., & Letherby, G. (2005). "Women in higher education: Issues and challenges". Women's Studies International Forum, 28(2), p במחקר שנערך בשנת 1993 על-ידי פרופסור נינה תורן מבית-הספר למנהל עסקים נשות סגל היוו רק 16.1% מאנשי הסגל באוניברסיטה העברית. במחקר שנערך בשנת 2006 יותר מעשור אחר-כך, נשות סגל מהוות רק כ- 20% מאנשי הסגל באוניברסיטה העברית. דהיינו, אין שינוי רב בשיעור הנשים באקדמיה בישראל ואי השוויון משתמר. המחקרים מצורפים כנספח ב'. 12 בהתבסס על הממצאים של פרופ' יאיר, מתוך 55 המינויים האחרונים שנקלטו באוניברסיטה העברית, רק 11 היו של מדעניות )20%(, נתון המעלה חשש לנסיגה בשיעור ההשתתפות של נשים באקדמיה. עמוד 8

7 במדעי 13 הטבע. בדו"ח 'מעבר להטיה ומגבלות: מימוש הפוטנציאל של נשים במדעים ובהנדסה' נכתב כי "העובדה שנשים מסוגלות לתרום לעשייה המדעית וההנדסית של המדינה אך מעוכבות מלעשות בשל מינן או מוצאן או בשל 'כללים' מיושנים המכוננים הצלחה אקדמית היא מטרידה ומביכה כן בשל הטיות 14 ביותר." בהמשך אבקש להציג סקירת ספרות שתתמקד בשני עמודים )pillars( עיקריים שאקשור ביניהם: האחד הוא נשים והאחר הוא האקדמיה. בחלק שיתמקד בנושא הנשים אבקש לסקור ספרות פמיניסטית המבקשת לאתר סיבות לנחיתותן של הנשים בחברה )במקומות העבודה בעיקר( ובחלק העוסק באקדמיה אסקור ספרות העוסקת במריטוקרטיה ובערכים שהאקדמיה כמוסד מאמינה, מקדמת ופועלת לפיהם. 13 לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2006 )לציין לוח(. נמצא בתוך: שאיפות וריאליזם דיפרסיבי בקרב דוקטורנטיות באקדמיה, עמ' See: inside higher education, 19, 2006 available in: s\2006\09\19\women+inside+higher+education+sept.+19,+2006&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il עמוד 4

8 רקע תיאורטי האקדמיה כמקום ממוגדר האוניברסיטאות כיום מצהירות כי הן מקדמות חוקרים על-פי הצטיינות בלבד ללא קשר למאפיינים שיוכיים שונים מהעיקרון גזע מין, )כגון המריטוקרטי ומוצא מסכנת 15 אתני(. את מקבלי התקדמות החלטות המדע ועלולה באוניברסיטאות לפגוע בישראל באקדמיה מצהירים 16 ובחברה. יש כל כי הטוענים חריגה כי הפערים בייצוג המגדרי באקדמיה משקפים הבדלים בהצטיינות בין המינים ולפיכך הם מריטוקרטיים ולכן מוצדקים. דוגמה לטענה כזו הציג פרופ' לארי סאמרס )נשיא הרווארד לשעבר( שטען שיכולות החשיבה של נשים בתחומי ההנדסה והמדעים המדוייקים פחותות מאלו של הגברים ולכן יש העדפה טבעית באקדמיה של 17 גברים על-פני נשים. באופן דומה, בתגובה לטענה בדבר ייצוגן הנמוך של נשים באקדמיה טען נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' חנוך גוטפרוינד בשנת 0992 כך: "אינני יודע אם הנהלת האוניברסיטה צריכה 18 לעשות משהו בנדון, בודאי לא על-ידי פעולות של הפליה לטובת נשים בתהליך המינויים". הזרם זאת, לעומת הפמיניסטי הליברלי גורס כי ההנחה המוטעית שנשים מטבען נחותות מגברים מביאה להדרתן מהאקדמיה, מהפוליטיקה ומחיי המסחר ומונעת את מימוש הפוטנציאל המלא שלהן. לדעתן של פרידן וסטיינהם שינוי תחיקתי, חינוך והעלאת מודעות יביאו לשינוי במעמדן של נשים בחברה הקיימת. בשונה מטיעון זה, יש הסוברים כי לא תפיסות באשר לקיומם של הבדלים ביולוגיים בין גברים ונשים אלא סיבות נסיבתיות-תרבותיות הן המשפיעות על ייצוגן הנמוך של נשים באקדמיה. לדוגמה, יש הטוענים שבשל נסיבות משפחתיות שונות נפתח פער כבר בתחילת הקריירה האקדמית בין נשים לגברים, והבדלים קלים אלו 21 בראשית המסלול מתעצמים להבדלים גדולים בהמשכו. ההסבר התרבותי נמצא בעיקר במסגרת הפמיניזם האקזיסטנציאליסטי, שבמרכזו ריץ' 22 דה-בובואר, אשר בספרה "המין השני" Sex( )The Second מתארת את הדיכוי נגד הנשים לאורך ההיסטוריה כנובע מכך שהגברים שחררו את עצמם ממחויבויות ביולוגיות של רבייה. ההסבר התרבותי טוען כי החברה הפטריארכאלית, ומסורות שנשתמרו מן העבר, מובילים לדיכוי מעמד האשה ולאי-שוויון בין המינים. לפי טיעון זה, האשה מצופה להישאר בבית ולדאוג לצאצאיה, בעוד שהגבר מצופה 23 לספק את ההכנסה המשפחתית וכך נגזרת מחויבותו של הגבר לעבודה ומחויבותה של האשה לבית. אדריאן )Adrienne Cecile Rich( לעשות שיש טוענת חוויית בין הבחנה האמהות למוסד האמהות. היא 19, B. (1952) Science and the Social Order. New York: collier Yair, G. (2007). "Meritocracy" In G. Ritzer (Ed.), The Blackwell Encyclopedia of Sociology (Vol.VI 20, Oxford: Blackwell Publishing. pp ) 17 סאמרס התפטר בעקבות הסערה שקמה לאחר נאומו, ובמקומו מונתה )בפעם הראשונה( אשה לנשיאת הרווארד. 18 ראו נספח ג' : מכתב מנשיא האוניברסיטה, חנוך גוטפרוינד אל ראש החטיבה להבדלים בין המינים דאז, ד"ר תמר רפופורט. נלקח מארכיון האוניברסיטה העברית. 19 Friedan, B., (1963). The Feminine Mystique. NY: Dell. Steinem, G. (1983). Outrageous Acts and Everyday Rebellions. NY: Holt, Rinehart & Winston 21 Cole, J. R., & Singer, B. (1991) "A theory of limited differences: Explaining the productivity puzzle in science". In H. Zuckerman, J. R. Cole & J. T. Bruer (Eds.), The Outer Circle: Women in the Scientific Community. New York: W.W. Norton & Company, pp de Beauvoir, Simone.(1973) The Second Sex. Vintage Books 23 יזרעאלי, ד. )1999( מין, מגדר ופוליטיקה. תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. להלן: מין, מגדר ופוליטיקה. עמוד 8

9 ב) מדברת על האמהות כמוסד פטריארכאלי בעל היסטוריה ואידיאולוגיה וטוענת שהאמהות אינה רק חוויה של האם אלא מוסד הממלא אינטרסים וצרכים חברתיים. מוסד האמהות הפטריארכאלי כולל בתוכו את האחריות המוחלטת של האם לרווחת ילדיה מבחינה פיזית ונפשית. הגדרת האמהות הטובה נעשית במונחים של זמינות מוחלטת, תוך שלילת הצרכים העצמאיים של האם. ציפייה זו מן האם לדאוג לילדיה ולהיות האחראית הכמעט 24 בלעדית למשק-הבית איננה מתיישבת עם הציפייה של מקומות העבודה ל'עובד האידיאלי'. כשמעסיקים מדברים על 'העובד האידיאלי' הם מתייחסים לרוב לאדם בעל רמת מחוייבות גדולה לארגון, שחייו מתמקדים בעבודה במשרה מלאה. דהיינו, גבר שרעייתו )או אישה אחרת( דואגת לצרכיו האישיים ולילדיו. לפי ביילין )Bailyn( בעיני המעסיקים יש קשר הדוק בין זמן ותפוקה ולכן רמת המחוייבות נמדדת לרוב במונחי 25 זמן. כך, עובד המוכן לעבודה לפי דרישה demand( )on ושוהה במקום העבודה שעות נוספות זוכה להיחשב לעובד בעל מחוייבות ותפוקה גבוהות יותר גם יחד. מחוייבות זו, לכאורה, איננה קשורה למגדר ויכולה להוות אמת- מידה אובייקטיבית להערכת עבודה. אבל, למעשה אמת-מידה זו )בשילוב המאפיינים הפטריארכאליים של התרבות(, מפלים לרעה את הנשים בעולם העבודה בכלל ובאקדמיה בפרט. בנוסף להסברים ביולוגיים ונסיבתיים קיים הסבר נוסף אותו מציע פרופ' יאיר. מחקרו טוען שהסיבה לייצוג נמוך של נשים באקדמיה הנה החלטה אישית, רציונלית של נשים, שלא לפנות לקריירה אקדמית על-אף שמצא 26 כי נשים מצליחות יותר מגברים בתארים הראשון והשני. יאיר מצא שלמרות שבמרבית השלבים של המסלול האקדמי נשים היו בעמדת יתרון על-פני הגברים, במעבר לקראת שלב המינוי רובן מפגינות שאיפות נמוכות 27 יחסית. ההסבר שנותן יאיר ל'ריאליזם הדפרסיבי' של הנשים מתייחס למתח שבין המאפיינים 'המשפחתיים' של החברה הישראלית לבין הדרישות התחרותיות )והגבריות( של האקדמיה. על-פי גישה זו דוקטורנטיות מפנימות עבור על הציפייה את המגדרית החברה של הממשיכה את לראות המשפחה תחת כנתונה אחריות האשה, שעומדת מול הנטייה האקדמית לאמץ מודלים יצרניים ותחרותיים של הצטיינות. סביבה כזו הנה קשה מאוד נשים, במיוחד אם הן בוחרות להקים משפחה. הסברו של יאיר יכול להיות חלק מההסבר הנסיבתי; כלומר, נשים מפנימות את התרבות הפטריארכאלית ואת הציפיות של החברה מהן ופועלות בהתאם. לסיכום, מצאתי בספרות שלושה הסברים שונים שיכולים לשמש סיבה לתת-הייצוג של נשים באקדמיה. 28 בהמשך אבקש לבחון מהי תפיסתם של מרצים ומרצות ממדעי החברה את אי-השוויון המגדרי באקדמיה. בחירה של משמעותה חופשית רוב המרואיינים\ות במחקר זה הדגישו את חשיבות הבחירה החופשית של נשים בשילוב משפחה עם קריירה. לאור זאת, בחלק זה אבקש לעמוד על המשמעות שהספרות הפילוסופית מייחסת לבחירה החופשית. אפתח בציון שתי הנחות-יסוד שאניח במחקר זה )הנחות סבירות ומקובלות בחלק נרחב מהספרות אודות אוטונומיה אישית(: )א( לאדם יש אוטונומיה אישית כלשהי; ו- ) קיימים מצבים בהם אוטונומיה זו מופרת, גם ללא 24 מין מגדר ופוליטיקה, עמ' Bailyn, 1993: Yair, G. (2008) Gender, discipline and scientific productivity: The case of Israeli doctoral students. Equal Opportunities International, forthcoming 27 מחקרו של יאיר התבסס על סקרים מתוך קבוצה של 600 דוקטורנטים בישראל. 28 חשוב לציין ששני ההסברים הראשונים לתת-ייצוג של נשים באקדמיה אינם מיוחדים למקרה הישראלי ויכולים להסביר תת-ייצוג בעולם כולו. ההסבר השלישי, הנסמך על מחקרו של יאיר, מיוחד למקרה הישראלי שכן הוא נערך על דוקטורנטים\ות בישראל, ועוסק בעיקר בנורמות ייחודיות לחברה הישראלית. עמוד 3

10 כפייה או כוח הפעלת חיצונית. הדיון שמעניין אותי במחקר זה נוגע לשאלה: "באילו נסיבות מתקיימת אוטונומיה אישית?". אם מוסכם שאוטונומיה אישית יכולה להיפגע גם ללא הפעלת כח, הרי שיש להפנות את המאמץ לזיהוי התנאים הנדרשים לשמירתה. ניתן לחלק את העמדות השונות בספרות המחקר לשלושה מחנות, כאשר כל אחד מהם מצביע על גורם קריטי אחר שעל-פיו יש למדוד את מידת האוטונומיה של הפרט: המחנה הראשון מקשר בין קיומה של אוטונומיה אישית לבין יכולת הפרט לעמוד מאחורי בחירותיו. זיקה זו מתאפשרת באמצעות עקביות פנימית בין רצונותיו השונים. עמדה זו מיוצגת היטב על-ידי הפילוסוף הארי פרנקפורט,)Harry Frankfurt( 29 במאמרו: "חופש הרצון ומושג האדם". פרנקפורט מתמקד בחופש הרצון של 30 הפרט, ומאפיין את האדם כבעל רצונות משני סדרים: רצונות מסדר ראשון, המציינים עניין בפעולה כלשהי; ומעליהם רצונות מסדר שני, המציינים עניין בקיומו של רצון מסדר ראשון. כך, לדוגמה, אדם המכור לסמים יכול להיות בעל שני רצונות סותרים מסדר ראשון: רצון לצרוך סם ורצון לא להיות מכור לסמים. רצונו השלם נקבע לפי רצון מסדר שני, אשר מכריע באיזה משני הרצונות הראשונים הוא מעוניין יותר. אדם אוטונומי, אשר פועל מרצונו החופשי והמלא, הינו אדם אשר מיישם את רצונותיו שהנם מסדר שני; קרי, פועל בהתאם לרצונות 31 אותם הוא רוצה. ככזה, הוא נבדל מאלו שמודעים לרצונות מסדר זה אך אינם מצליחים לפעול לפיהם: הללו, כמו מכור לסמים שלא מצליח להיגמל למרות שברצונו להיגמל, מהווים דוגמה לפעולה שלא מתוך רצון חופשי 32 אמיתי. כלומר, האוטונומיה האישית מופרת כאשר רצונותיו של הפרט מסדר ראשון ומסדר שני אינם תואמים. אנשי המחנה השני מקבלים גישה זאת, אולם רואים בה תנאי בלתי-מספיק, ולכן הם מבקשים להוסיף נדבך נוסף, חיצוני, אשר דורש מהפרט גם זיקה אל העולם בו הוא פועל. אחד המייצגים המובהקים של עמדה זו הנו ברנרד ברופסקי 33.)Bernard Berofsky( ברופסקי פנימי באופן עקבי שאדם טוען אוטונומי אם הוא מחזיק בתפיסה מעוותת של העולם )למשל, בעודו שרוי במצב של הונאה יכול אינו להיחשב 34 עצמית(. לפיכך, ברופסקי מציע תפיסת אוטונומיה אשר עיקרה יכולת הפרט לבחור ולפעול כרצונו בעולם. לשם כך על האדם את לתפוש המציאות באופן אובייקטיבי ככל שניתן, כך שיוכל להתאים את תגובותיו, ציפיותיו ורצונותיו למציאות ואף לממשם. מלבד הדרישה לעקביות פנימית, אם כן, הוא מונה גם את הצורך להסיר כמה שיותר חסמים סובייקטיביים בין הפרט לבין העולם, הן עקב השפעות חיצוניות והן עקב מנגנונים פסיכולוגיים של 35 הפרט עצמו, כך שהוא יוכל לראות את המציאות נכוחה ולשפר את מהלכיו בתוכה. קיום תנאים אלו הוא שהופך את הפרט לאוטונומי בעולם. אנשי המחנה השלישי מתמקדים בתקינות התהליך הרפלקסיבי שעל הפרט לבצע על רצונותיו ועל תהליך בניית הרצונות. ג'ון כריסטמן Christman( )John מייצג את אנשי מחנה זה, והוא מוותר כליל על תנאי העקביות 36 הפנימית של אנשי המחנה הראשון. כריסטמן מעדיף לרכז את הגדרת האוטונומיה האישית אך ורק סביב Frankfurt, H. (1988) "Freedom of the Will and the Concept of a Person". in Frankfurt, H. The Importance of What We Care About. Cambridge: Cambridge University Press, pp פרנקפורט מדגיש כי הוא מתעניין בחופש הרצון ולא בחופש הפעולה של הפרט, אשר מהווה לדידו רק את היכולת הפשוטה לבצע דבר-מה ללא הפרעה. ניתן לקבוע, למשל, כי חיות רבות הנן בעלות חופש פעולה מלא, ולו מתוך יכולתן לנוע ולפעול ללא הגבלה חיצונית על מעשיהן. עם זאת, אין פירוש הדבר כי הן פועלות מתוך רצון חופשי ורציונלי יתכן כי פעולות אלה נובעות רק מתוך דחפים מולדים שאינם נבחרים או נשלטים. ראו: שם, עמ' שם, עמ' שם, עמ' , 33 Berofsky, B. (1995) Liberation from Self: A Theory of Personal Autonomy. New York: Routledge. 34 שם, פרק 5, ובפרט עמ' שם, עמ' Christman, J. (1991) "Autonomy and Personal History". Canadian Journal of Philosophy 21, p עמוד 63

11 ג) א) ב) קיום התהליך שבאמצעותו נוצר סט ההעדפות של הפרט. לדידו, פרט הנו אוטונומי אם הוא מקבל רצון מסויים לאחר תהליך רפלקסיה צריך אשר תהליך ביקורתי להתנהל חף באופן מהשפעות ולפי מטות עקרונות רציונליים בסיסיים. רציונליות בסיסית, לפי כריסטמן, פירושה דרישה לעקביות פנימית והעדר סתירות. זאת בניגוד לדרישת לרציונליות מלאה, אשר יכולה לכלול גם עקרונות תוכניים כגון מיקסום תועלת או פעילות לפי 37 ערכים ורצונות מסויימים. כלומר, פרט יכול להיות אוטונומי גם אם הוא פועל לפי סט ערכים מוטעה או שקרי. אוטונומיה, אפוא, מתבטאת ביכולתו של הפרט לקבל או לדחות את העדפותיו לאור תהליך בחינה עצמית רציונלי; היא מופרת כאשר הרצונות לפיהם הוא פועל אינם שורדים את מבחן הרפלקסיה או כאשר רפלקסיה זו איננה תקינה. הצגתי שלושה מחנות, אם כך, אשר שונים זה מזה בסוג הקריטריון לפיו הם שופטים האם מתקיימת אוטונומיה אישית: ) הזדהות של הפרט עם רצונותיו; ) התאמת רצונות ופעולות הפרט לעובדות ולערכים בעולם; ו- ) קיום תהליך ביקורת-עצמית לפי קווי-יסוד רציונליים. בהמשך אבקש לבחון אם בחירתה של האשה בשילוב קריירה אקדמית עם משפחה, או לחלופין, בחירתה לא להמשיך במסלול האקדמי היא בחירה חופשית. קודם לכן אציג את שיטת המחקר. 37 שם, עמ' 16. עמוד 66

12 ב) המחקר וממצאיו מאחר והמחקר מתמקד בתפיסות של מרצים ומרצות את הסיבות לייצוגן הנמוך של נשים באקדמיה, נבחרה המתודולוגיה האיכותנית ונערכו ראיונות עומק. קבוצת המחקר כוללת מרצים ומרצות מהפקולטות למדעי החברה ומדעי הטבע, בעלי תקנים )חלקם מפוצלים ולא בהכרח עם קביעות( במחלקות השונות. ההתמקדות באנשי הסגל נובעת משתי סיבות עיקריות: )א( המחקר עוסק בתפיסות של אקדמאיים ולכן הם מהווים קבוצת מומחים בנושא; ו- ) תפיסותיהם של אקדמאיים וההסברים שהללו יתנו לייצוגן הנמוך של נשים באקדמיה יקרבו אותנו לסיבות 'האמיתיות' לכך ששיעור הנשים באקדמיה נמוך, משום שהם אלו שמכירים את המערכת מקרוב - על דרישותיה ועל המבנה שלה, ושעברו את השלבים השונים בדרך האקדמית עד להגעה לדרגת 'מרצה' ואף יותר מכך )אצל חלק מהמרואיינים(. 38 שבעת המרואיינים הם: ד"ר נ' - מרצה במחלקה למדע-המדינה, בתוכנית אישית ללימודי תרבות ובתוכנית אמירים. יש לה חצי-תקן במחלקה למדע המדינה וחצי-תקן בלימודי תרבות. סיימה את עבודת הדוקטורט )באונ' קיימברידג'( בשנת נשואה ואם לשלושה ילדים. ד"ר ס' - מרצה במחלקה למדע המדינה ובתוכנית הפכ"מ. גם לו יש חצי תקן מהמחלקה למדע המדינה וחצי מתכנית הפכ"מ. סיים את עבודת הדוקטורט )באונ' אוקספורד( בשנת רווק. ד"ר ש' - מרצה במחלקה למדע המדינה, בתקן מלא סיים את עבודת הדוקטורט )באונ' העברית( בשנת נשוי ואב לשתי בנות. פרופ' מ'- פרופסור חבר במחלקה למדע המדינה, בתקן מלא. השלים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית ב א' פרופ' נשוי, אב לבן, וסב לנכד אחד. פרופסור חבר במכון לקרימינולוגיה ובמחלקה לעבודה המחלקות. נשואה ואם לשניים. עם א' סוציאלית, ניהלתי שיחה לא מתועדת )שיחה ללא רשמקול(. ד"ר ד' מרצה בפקולטה לרפואה, מתמחה בהמטולוגיה. אם לשלושה ילדים. ד"ר ר' מרצה בפקולטה לרפואה, מתמחה בגנטיקה. אם לשני ילדים. בעלת תקן מחולק בין שתי א. הראיונות התבססו על שאלון נוקשה למחצה, בתוספת שאלות מפתח הנוגעות לנושאים העיקריים בהם התמקד הראיון, והן עלו בפני כל אחד מהמרואיינים. הראיונות התקיימו כ'שיחות מונחות' כאשר הקפדתי לכסות את 39 הנושאים שיפורטו להלן. מבחינה תמאטית, הראיון מחולק לחמישה חלקים קרדינליים: נסיון לעמוד על תפיסת השונ ות )באם קיימת( בין נשים לגברים. כאן נשאלו המרואיינים שתי שאלות עיקריות: )0 )0 38 האם קיימים הבדלים ביולוגיים רלבנטיים בין המינים המשפיעים על בחירת מקצוע ועל הצלחה באקדמיה, ואם כן אז כיצד? עד כמה התרבות מבנ ה הבדלים בין המינים? מאחר וחלק מהמרואיינים ביקשו להישאר בעילום שם, בחרתי שלא לחשוף את שמות המרואיינים בכלל, ורק לציין מאילו מחלקות הם מגיעים. 39 השאלון מצורף כנספח א' לעבודה. עמוד 62

13 ב. ג. ד. ה. מהי האקדמיה כמוסד, מה היא דורשת? מהם המרכיבים שתורמים להצלחתו של חוקר באקדמיה? מהן הסיבות לייצוג הנמוך של נשים באקדמיה? כהקדמה לשלב זה הצגתי למרואיינים נתונים על האחוז הממוצע של נשים באקדמיה בעולם בכלל ובישראל בפרט. כיצד מתמודדים עם הבעיה? המרואיינים נשאלו האם צריך לשריין מקום לנשים באקדמיה, או שמא עדיף לנקוט בפתרון 'רך' יותר כגון מתן העדפה מתקנת לנשים? בעתיד נראה האם היכרותם עם הנעשה בשטח. יותר נשים באקדמיה? המרואיינים נתבקשו לתת כאן הערכה אישית על בסיס ממצאים רמה בטרם אינפורמטיבית אגע בתשובות המרואיינים ברצוני לציין תופעה מעניינת. הציפייה שלי היתה שמרואיין שמכיר בכך שקיימת תחרות בלתי-שוויונית בין אשה\אם לגבר באקדמיה בשלבים מסויימים בקריירה )למשל, בתקופת ההנקה או ההריון( יבקש לתת סעד לנשים ולדרוש מהמוסד האקדמי להמציא דרכים לשפר את מצב הנשים בכדי לגשר על הפער בין המינים. אך ממצאי הראיונות מראים תוצאה שונה ומעניינת: היו מרואיינים שהכירו בכך שלנשים יש את היכולת הנדרשת למחקר אקדמי )והיא לא נופלת מזו של הגברים(, ובמקביל הכירו בחוסר השוויוניות המובנית בתחרות בין נשים לגברים בתקופות מסויימות בקריירה. אך עם זאת, הם חשבו שהאקדמיה כמוסד לא צריכה לתת לנשים סעד בכדי לגשר על אי-השוויון המובנה בין נשים וגברים. להלן אציג את חמשת הנושאים שהראיונות התמקדו בהם ואת תפיסותיהם\ן של המרצים\ות בכל נושא. תפיסת לנשים גברים בין השונות שאלת ההבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים הטרידה את כל המרואיינים והם השתהו במתן תשובה עליה. אני משערת נבע שהדבר מהחשש שמא תשובות שלהן בעלות השלכות נורמטיביות יחייבו לשאת בתוצאת המשמעות הנורמטיבית של ההבדלים הללו. למשל - מי שיטען שיש הבדלים ביולוגיים 'טבעיים' בין גברים גודל המח כגון לנשים, )מחקר שהתפרסם לאחרונה שממצאיו מהמוח גדול הגברי המוח כי הראו הנשי(, יצטרך לשאת בתוצאת המשמעות של הבדל כזה שהנו בעל השלכות לגבי צורת המחשבה של נשים לעומת גברים, אינטליגנציה עודפת אצל נשים או אצל גברים, רציונליות עודפת או כשרונות מתמטיים עודפים על אלו של נשים )או להיפך(. ש' טען שקיימים הבדלים ביולוגיים בין גברים לנשים וביקש לא להתייחס להשלכות שיש להבדלים הללו על יכולות חשיבה: "עצם העובדה שפיזית גברים חזקים מנשים מגיל מסויים, עצם העובדה שאשה פגיעה יותר מגבר )אפילו פיזית( - אני בטוח שזה משפיע על תפיסת עולם, על מחשבה..." אם כן, ש' טוען שקיימים הבדלים ביולוגיים בין גברים ונשים שמשפיעים על תפיסות עולם, אך עובדה זו לא אומרת דבר בנוגע ליכולות שכליות. ס' טוען שיש הבדלים ביולוגיים בין נשים לגברים, אך הוא נחרץ בדעתו שלהבדלים אלו אין השלכות על יכולות שכליות: "אני לא חושב שגברים רציונליים יותר מנשים. אני חושב שכתוצאה מהבנייה תרבותית נשים חונכו להשתמש פחות ברציונליות. אני עם מקינון בעניין הזה - שזו תוצאה של הבנייה חברתית. ככל שהחברה היא פחות מגדרית כך נראה פחות הבדלים". נ' היא הקיצונית מכולם ולדעתה אין הבדלים ביולוגיים רלבנטיים, כלומר בעלי השלכות שכליות, בין גברים ונשים: "אני לא מתחברת עם הדברים האלה. אני מאמינה שיש הבדלים תרבותיים אין הבדלים טבעיים. יכול להיות שהתרבות מביאה לרגישות יתר עמוד 60

14 ש) מ) ולכן נשים אולי יצירתיות יותר ורגישות מגברים - אבל הכול צומח מחינוך ומתרבות". גם מ' טען שאין הבדלים ביכולות השכליות בין נשים וגברים: "... אז סאמרס אמר, מה הוא עשה מחקר על זה? הוא כלכלן... למה ללכת עד סאמרס, יש מרטין ואן קרפלד - חבר שלי - כתב מאמרים שנשים הרסו את הצבא... הוא איש מאוד אינטליגנטי )היסטוריון( יש לו חמישה ספרים... אבל הוא חושב שנשים נחותות מגברים בכל מיני תחומים... הוא אומר שהמצב בחברה משקף את היכולות. אני חושב שלנשים יש בעיות מוסג אחר. המוסדות האלה, המחקריים, עם תהליך הקבלה והקביעות כשאשה מתחתנת ויולדת ילד - אז נפשה חצויה - מה יותר חשוב הילד או הדוקטורט? אני חושב שהילד יותר חשוב". עד כמה התרבות מבנה הבדלים בין המינים? תשובה לשאלה זו כבר קיבלתי מהשאלה הקודמת אודות השונות הביולוגית בין המינים. כמעט כל המרואיינים ביקשו להסיט את השאלה אודות הבדלים ביולוגיים לכיוון שונות הנוצרת מהבנייה חברתית. אחד המרואיינים )שביקש שלא אחשוף את שמו בנקודה זו( אמר: "זה לא מקרי שאני עשיתי דוקטורט ואחותי לא. באופן לא מודע ולא גלוי ההורים שלי חינכו אותי שאני יכול לשאוף ל- x ואחותי ל- x-1. קנו לי מתנות שמפתחות יותר חשיבה מתמטית, תחרותיות. עם רובה אתה נלחם - מפתח יצר תחרותי. עם ברבי - את לא מפתחת תחרותיות". גם נ' טענה בתוקף שהתרבות היא שמבנה את השונות בין המינים: "זו התרבות שמביאה אותי להיות אחראית יותר לעובדה שהבאתי ילדים מאשר אבא שלהם - ולכן אני מוכנה יותר לשלם את המחיר של קידום אישי, על פני אבא שלהם". האם לשונות בין נשים וגברים יש השפעה על בחירת מקצוע? על קידום באקדמיה? נ' טענה, כזכור, שהתרבות מבנה שונות בין גברים ונשים, ולכן לפי השקפתה התרבות מנווטת נשים באקדמיה לתחומים הנחשבים 'נשיים' כגון עבודה סוציאלית או ספרות. "נדמה לי שיש יותר נשים ברוח מאשר בטבע", אומרת נ', "זה חלק מהדברים שמשפיעים - נשים מכוונות עצמן לנושאים אלו. אבל שוב זה תוצאה של תרבות שמשפיעה על המציאות שלנו". גם ס' טען שהנשים נדחקות לנישות מסויימות באקדמיה: "המצב האידיאלי הוא שנשים לא ידחקו לנישות האלו, לגטאות האלו. ואני רוצה לראות אותן במקצועות גבריים יותר". באשר לקידום באקדמיה אומרת נ': " יכול להיות שפה האשה ותרנית יותר ומציבה את המשפחה לפני, כאשר הבעל מציב את אחריותו לפרנסה ולכן יקדם את המקצוע שלו. הדברים האלה צומחים מתוך תרבות". גם ש' ומ' טענו שאין הבדל ביכולת בין נשים לגברים: "לי יש דיסוננס פה, אני מסתכל כמוך על התחומים ורואה שבמדעי הרוח יש יותר נשים ממדעי הטבע, אבל החוויה שלי עם נשים וגברים מבחינת יכולות אנליטיות - לא ראיתי הבדלים. אולי יש הבדלים בגישה אבל מבחינת היכולת לקחת נושא ולפרק אותו ולנתח - לא ראיתי הבדלים" '(; "אני מניח שזה קשיים של הקריירות הספציפיות האלה. כשאנחנו מנתחים משהו צריך נתונים. העובדות שאת מציינת הן נכונות, יש אסימטריה בחלוקת התפקידים. לי יש הוכחות לגבי יכולות - אני חבר טוב של גליה גולן, של נעמי חזן. אני חושב שנשים שראיתי במדע המדינה, או יותר חכמות או חכמות כמוני. לא הבחנתי שבגלל שהן נשים יש הבדל ביכולות.. לדעתי הבעיה היא הסביבה, מה היא משדרת. לא חושב שיש בעיה של פוטנציאל בשום פנים ואופן - הקביעה הזו שווה לקביעה שהיהודים יותר אינטליגנטיים - אלו קביעות גזעניות. אלו קביעות שבאות לשמש בסיס לאפליה".)' באשר לתפיסת המרצים\ות את תפקידם\ן באקדמיה, ואת דרישותיה מהחוקר\ת, היתה תמימות דעים שתפקידם המרכזי הנו מחקר ולתפקיד זה מתלווה ההוראה. היטיבה לתאר זאת נ': "מבחינת הקידום ]האישי[ ההוראה לא עמוד 67

15 כל-כך המערכת". חשובה. את יכולה להיות מרצה אהובה, - נערצת ואם את לא מפרסמת לא תצליחי לשרוד - את באשר לתכונות הנדרשות מחוקר טוב - כל המרואיינים ציינו את אותן התכונות, למרות שש' טען ש"לא קיים תמהיל שעל-פיו ניתן לנבא מראש מי יהיה חוקר טוב. זה כמו שתשאלי מה עושה אמן לאמן טוב, לא נראה לי שקיימת תשובה לשאלה הזו". עם זאת, כל המרואיינים )ובכללם ש'( היו מוכנים בכל-זאת לציין מספר תכונות שקיומן מהווה אינדיקציה לסיכוי טוב להצלחת החוקר: יכולות אינטלקטואליות, מקוריות )שקשורה לבחירת נושאי מחקר ולטיפול בנושאי מחקר( והתבוננות רחבת יריעה במדעי החברה. ס' מציין גם ש"יכול להיות בעייתי להתמקד בטפל"; ס' הדגיש את עניין השיווקיות )היכולות לבטא רעיונות בצורה קליטה ) ותיאר זאת כך: "כשרוברט פאטנם, שהוא לא איזה גאון גדול - אני פגשתי אותו, בא עם הרעיון של הון חברתי - זה נתן שם למה שאנשים כבר חשבו עליו... יש הרבה מקרים בהם מישהו אמר רעיון יפה אך המאמר השני שמישהו ציטט אותו זכה לפרסום ולזכרון הציבורי )הרעיון של ברלין(". תכונה נוספת שנדרשת מחוקר\ת היא לדעת לנהל את הזמן נכון )ובהקשר זה תכונה חשובה נוספת, אותה הדגישו ס', נ' וא', היא השקעת זמן( ש. ביישוב דעת ובשיקול דעת. מ' הדגיש שנדרשת ענווה מחוקר ונכונות ללמוד מאחרים. ' הוסיף שיש צורך באשר לקשיים שעברו ועוברים החוקרים באקדמיה - כאן הבחנתי בשוני מהותי בין תשובות הנשים והגברים. החוקרים-הגברים הדגישו את הקושי שבהתמודדות עם התחרות באקדמיה, בפרסום מאמרים, הקושי בקבלת סירוב )מכתב-עת( ולהמשיך הלאה )ש'(: "קשיים יכולים לבוא, לפחות מהנסיון שלי, בעיקר אחרי הדוקטורט. ברגע שמסיימים את הדוקטורט נחשפים למה שמחוץ לחממה שנקראת אוניברסיטה. יש התמודדות קשה על מלגות, על נסיונות לפרסום מחקרים. דחיות של מאמרים... לחשוף את המחשבות שלך ברבים - ולפעמים זה לא עובר, וגם בצדק זה לא עובר לפעמים. אני זוכר שעברתי את התהליך עם קולגות שלי ומישהו אמר לי: אני חושב שמנסים אותנו, לבדוק כמה אנחנו עמידים בעצם. יש תכונה נורא חשובה - לדעת לקבל מכות ולהמשיך הלאה. זה עניין של אופי - לדעת לספוג..". החוקרות-הנשים הדגישו את הקושי שבניהול נכון של זמן ובשילוב בין הבית לעבודה ושמו פחות דגש על התחרותיות "לרוב, )נ'(: הביסוס הכלכלי, ביסוס הקריירה וגידול הילדים, הכל נעשה באותו הרגע. כשאת נבחנת על הקריירה, זה בתקופה כשהילדים שלך קטנים וזה משפיע על כושר הפרודוקטיביות שלך ללא ספק". בנסיון לפענח את הסיבות לייצוג הנמוך של נשים באקדמיה כל המרואיינים\ות ציינו והדגישו כי האמה ות הנה הגורם המעכב את כניסתן של נשים לאקדמיה כסגל או להתקדמותן בתוכה. בנקודה זו הקשיתי על המרואיינים וטענתי שאין רק אמה ות, אלא גם אבה ות, וביקשתי לזקק את הנקודה ולהבין מה בהורות מעכב נשים יותר מאשר גברים וביקשתי לדעת האם מדובר בהחלטה של הנשים להשקיע זמן רב יותר בילדים )ביחס לבני-זוגן( ובכך לפגוע במעמדן ובהתקדמותן או שמא מדובר בתופעה של מערכת הסללות רבת-שנים שמשפיעה על התפיסה של הנשים והגברים גם יחד, כלומר תפיסה לפיה האשה צריכה לדאוג לצאצאיה ואם יש מישהו שצריך להיות בבית, או לוותר על התקדמותו המקצועית, הרי זו היא. ס' טען שמדובר בהבנייה חברתית ובחינוך שמתחיל מגיל קטן לגבי מה שאשה יכולה לשאוף אליו: "היתה לי ידידה סעודית שההורים שלה חששו שככל שהשיגה יותר השכלה זה פגע בסיכוי שלה למצוא חתן - מה שהסתבר כנכון... האשה צריכה לשלם מחירים גבוהים יותר. ראיתי את ההבדל בין ארה"ב לישראל. כי בארה"ב זו חברה יותר קרייריסטית, וישראל חברה מסורתית יותר - כאן את משלמת מחיר גבוה יותר אם את עושה קריירה סנקציה". נ' טענה שמדובר בהחלטה אישית של נשים. ברגע שהן הופכות לאמהות משתנה סדר-העדיפויות שלהן והטיפול בילדים )לפחות בגילאים עמוד 65

16 נמוכים( מוצב בראש סדר העדיפויות: " לפני שהיו לי ילדים הייתי עובדת כל הזמן, בלי להפסיק, והייתי מרוצה מזה. ב-.- 2 אני מתעוררת אינטלקטואלית, ב- 0.:22-02:22 אני בשיא. היום אני מפסיקה לעבוד ב- 22:.0 ולא התחלתי את היום. כשב- 02:22 הם הולכים לישון - אני הרוסה - אין לי כוחות". ש' הציג מספר סיבות אפשריות לייצוג הנמוך של נשים באקדמיה, כאשר האמהות הנה הגורם המרכזי: את שי" הנקודה שהזכרתי אותה האמהות - והידיעה שתגיע גם כן משפיעה. הביולוגיה לא עובדת לפי החברה, והחברה המערבית מבחינת גם - האדם לגוף קשובה לא שעות העבודה שנדרשות הבדלי יש אם מעובד. אמביציה בין גברים ונשים - בואי נשאיר את זה רגע בצד. יכול להיות שיש הטיה של הנכונות של הסביבה בלקחת סיכונים. יכול להיות שהמערכת התומכת של נשים פחות נוטה לתמוך בה, שהנכונות להתגייס לגבר גדולה מהנכונות להתגייס עבור קריירה של אשה. אם יש משהו בדרייב, באמביציה, בנכונות לספוג מהלומות- אני לא חושב". מ' טען שהאמהות היא הגורם המעכב את הנשים: "הסיבות הן חברתיות, העניין של הילדים הוא מרכזי - אני רואה את ג' ילדה תינוק והוא היה חולה בהתחלה - והיא היתה מנוטרלת... אני רואה את נ' שיש לה שלושה ילדים - אני בטוח שנ' אימא טובה ושקשה לה מאוד - ועוד גרה מחוץ לעיר". כששאלתי האם מדובר בבחירה או בהסללה, השיב מ': "זה עד כדי כך מופנם שנשים לא מרגישות שאין בחירה חופשית - היחס בין האמא והילדים - היא חושבת שהיא בחרה אבל היא לא בחרה, כי החברה לא נותנת לה ברירה. לידה זה טראומה - כי אתה מוותר על חלק מהמרחב שלך לטובת הילד. זה משפיע שונה על אישה וגבר והחברה משדרת - אין כמו אמא, אמא יש רק אחת וכו'". על סוגיית ההחלטה האישית של הנשים אומרת נ': "נשים לרוב מתמודדות עם יותר מתכנית אחת בחיים, בניגוד לגברים. יש לי כמיהה ואני רוצה להתממש כחוקרת, כמרצה, גם כאשה וכאמא - וארבעת הדברים האלה סותרים אחד את השני. כשאני אימא אני לא חוקרת וכשאני חוקרת אני לא אמא. וכשחושבים על זה - זה גורם לתסכול רב. גם פה וגם שם אני נוהגת בצורה חפיפה אם לא רשלנית. בגלל שעבדתי עד 2 בלילה, אני עייפה ואז אני צורחת על הילדים או בגלל שהפקרתי את הילדים מול הטלוויזיה אבל עדיין טיפלתי בהם, השיעור חצי מוכן. את עושה 0222 דברים בו בזמן." לנשים המרואיינות היה חשוב להדגיש את מרכיב הבחירה האישית המושכלת שהן עושות בעצם הקמת המשפחה ובעצם המחוייבות למשפחה. המרואיינות ידעו שהבחירה במשפחה תשפיע על הקריירה האקדמית ובכל-זאת בחרו להקים משפחה בשלבים הקריטיים של הקריירה, ובחרו ועדיין בוחרות לבלות יותר זמן עם ילדיהן )לעומת בני-זוגן(. נ' טענה בראיון ש"אני יכולה להעיר את אישי באמצע הלילה ולומר לו: 'קום תן בקבוק לתינוק', אבל גם אני רוצה לממש את עצמי בתור אמא והרבה יותר כיף לי שהוא נשאר לישון ואני מתעוררת ומטפלת בתינוק... לי יש. ילדים, זאת אומרת שבמשך כמעט עשור אני בין לידה להנקה להריון ושוב חזרה... אבל זו החלטה שלי שיש לי יותר מילד אחד, החלטתי שאני לא רוצה לוותר על זה". דבריה של נ' ממחישים בבירור שיש כאן בחירה במשפחה, יש כאן בחירה בסדר-עדיפויות שיתכן שאצל הגברים יהיה שונה. במילים אחרות, כאשר הנשים בוחרות להקים משפחה ולהקדיש זמן לילדיהן )באופן לא- 40 שוויוני ביחס לזמן שהגבר משקיע(, הן יוצרות במו-ידיהן את הפער בייצוג בין הגברים לנשים באקדמיה. 40 אין בקביעה זו כדי להצדיק את אי-התערבותה של האקדמיה כמוסד, בתיקון המצב הלא-שוויוני בין גברים ונשים באקדמיה. עמוד 68

17 כיצד )אם בכלל( מתמודדים עם הבעיה? למרות שהמרואיינים הכירו בפער בין נשים וגברים באקדמיה )תהיינה הסיבות אשר תהיינה(, כל המרואיינים, מלבד אחד, טענו שהם מתנגדים לשריון מקומות לנשים באקדמיה או שלא הציגו משנה סדורה בעניין. קיבלתי אפילו טיעונים נגד פתרון 'רך' יותר )העדפה מתקנת(. מעניין לציין שההתנגדות לשריון באה גם מצד הנשים ולא רק מצד המרואיינים הגברים, ראויה במיוחד לציון ההתנגדות מצד נשים חוקרות ממדעי הטבע )שם, כאמור, אחוז הנשים מבין אנשי הסגל הוא הנמוך ביותר(. נ' טענה שהיא איננה רואה הכרח לתת העדפה מתקנת לנשים באופן גורף ולא רואה כיצד העדפה תיטיב עם הנשים ותביא לפתרון של בעיית הייצוג: "את לא אוהבת את התחושה ש'נותנים לך' ש, 'זורקים לך סוכריה', לרוב זה גם לא פותר את הבעיה. אני מאמינה שצריכה להיות הבנה גדולה לקושי של נשים. אבל לא לתת העדפה באופן גורף. זה גם לא הוגן כלפי גברים שגם נוטלים חלק בנטל הבית. מצד שני לא צריך לשריין מקומות לנשים שאין להן משפחה". כפי שניתן לראות, נ' לא הציגה משנה סדורה באשר להעדפה מתקנת או שריון מקומות לנשים: ".. יהיו שיגידו שאת החלטת להקים משפחה - בעיה שלך. אני חושבת שצריכה להיות הבנה וסוג של הפליה מתקנת לנשים, אני חושבת שאני תומכת בזה. לא רוצה שיענישו אותי על זה שיש לי חיים מחוץ לאקדמיה, לא בחברה מתוקנת. צריך שיהיה מנגנון - אך זה חוטא בהכרח - כי יש גברים שמקדישים עצמם למשפחה. בחברה ליברלית שבה התחרות החופשית היא העקרון המבנה זה לא פשוט להצדיק את ההפליה המתקנת". ס' היה המרואיין היחיד שטען כי יש לפתור את הבעיה בדרך שתצמצם את הפער בייצוג הנשים: "אני לא יודע אם לשריין - הייתי אומר שצריך לעשות העדפה מתקנת - אם יש שני מועמדים גבר ואישה עם אותן איכויות, צריך לתת עדיפות לאשה. אם הגבר קצת יותר טוב, אז צריך לאזן בין מריטוקרטיה לבין הערך שמרוויחים מזה שהיא אשה". כששאלתי האם זהו פתרון זה הוגן, השיב ס': "ניתן להצדיק זאת בשתי דרכים: שיקול שמתמקד באשה - היא בנקודת פתיחה נחותה במירוץ. שיקול אחר הוא מערכתי - תועלתני. אותי מעניין יותר השיקול הזה - מהסיבה הפשוטה שאינני חושב שיש לאנשים זכאות למשרות באקדמיה, או בעלות עליהן - אנחנו מחלקים משרות על-פי מה שטוב לחברה. במחלקה בה יש. מרצות מתוך שלושים, המסר שזה משדר לסטודנטיות - שאפיק הקריירה הזה חסום בפניהן. אותו דבר נכון לגבי מיעוטים, ערבים, באמת בגלל המסר שזה משדר לסטודנטים\ות. הרבה פעמים שואלים אותי אם זה היה קורה לך, איך היית מגיב? התשובה היא שחיכיתי שנתיים כדי להיכנס לפה בדיוק מאותה הסיבה". לעומתו, ש' טען שאין לתת העדפה מתקנת לנשים, או לפחות נטה לכיוון זה )גם לו לא הייתה משנה סדורה בנושא(. "לשריין אני לא חושב שצריך, כי זה אומר שאתה חייב לאייש מספר מקומות של נשים - וההגיון של האוניברסיטה זה שהמועמד הטוב ביותר יקבל מינוי. לשריין אחד זה אומר תמיד להדיח מישהו אחר. האם לא לקבל מישהו בגלל היותו גבר? צריך להיות הוגן ולהסתכל לשני כיווני המטבע. אני חושב שכן צריך לתת שיקול לאמא בשני מועמדים שווים בכישרונם והישגיהם. אם יש חוגים שיש 52% נשים אני לא חושב שצריך לשריין, אולי לגברים אם אנו עקביים עם המחשבה. למה בכלל לשריין? כי אנחנו רוצים צורת חשיבה נשית וגברית במחקר? או שלאוניברסיטה יש תפיסה חברתית - אם זה כך, נשים זו לא הקבוצה הכי מקופחת - מיעוטים, מהגרים וכו'. אם אנחנו עקביים עם המחשבה - אז צריך לשריין מקומות לגברים בספרות השוואתית. ואז זו לא העדפת נשים אלא העדפת המין השונה" מ. ' הציע פתרון לאי-השוויון בין נשים וגברים באקדמיה: "שריון - לא. הדרך היא לא לשריין - צריך לעזור. כל העדפה מתקנת זו טעות נוראית כי זה מנציח בינוניות. צריך לקחת את הכי טובים בכל תחום. במקום מתוקן שחושבים שמחקר זה חשוב צריך לשלם מספיק כדי להביא למזעור הקשיים שנשים חוות. למשל - חלק גדול מההכנסה של נ' הולך למטפל. צריך לשלם הרבה לכולם ]לאחר שנשאל אם הוא מתכוון לשכר דיפרנציאלי[... שהמטפלת לא עמוד 64

18 תהיה שיקול אם אשה תצא לעבודה. אם לא יהיה מחקר - המדינה הזו תהיה כמו בסוריה. צריך לתת העדפה לתחום בכלל". ניתוח הממצאים לאור התיאוריה תפיסת השונות בין גברים ונשים כל המרואיינים, בלי יוצא מן הכלל, טענו שגם אם קיימים הבדלים ביולוגיים בין המינים, הם לא קשורים ליכולות שכליות ולכן הפמיניסטיות-ליברליות הבדלים אין השוללות ביכולת הבדלים השכלית ביולוגיים בין בין המינים. המינים תפיסותיהם\ן בעלי השלכות מתיישבות על היכולת עם התיאוריות השכלית. את ההסבר לשונות בבחירה בנושאי עניין באקדמיה )למשל, מספרן הרב של נשים בעבודה סוציאלית מול מספרן המועט יחסית בחקר החלל או במדעי הטבע( נעצו המרואיינים בתרבות, בנורמות חברתיות ובמערכות של הסללה וחינוך הגורמים לנשים לבחור במקצועות הנחשבים 'נשיים' יותר. תפיסות אלו מתחברות לספרות הפמניסטית הטוענת כי תהליכי החיבר ות משפיעים על תפקידי מגדר בין המינים. על-פי גישה זו, מעמד האשה הוא תוצאה של דיכוי כלפי נשים. כך, כפי שטען ס', נשים נדחקות לגטאות 'נשיים'. דרישות הממצאים מאששים האקדמיה מהחוקר את התיאוריה המתייחסת לערכים העומדים שהמרואיינים השיבו שחוקר טוב נדרש לחריצות, לסקרנות, מקוריות בבסיס האוניברסיטאות. מתוך כך ויסודיות במחקריו ניכר שהם הפנימו את דרישות האקדמיה מחוקריה. אך כשנשאלו לגבי הקשיים אותם הם חווים באקדמיה התגלה הבדל רב בין מעניין במיוחד לנתח את הבחירה של הנשים בשילוב של קריירה ומשפחה ולבדוק האם מדובר בבחירה חופשית, או שמא מדובר במנגנונים של כפייה סמויה המתבטאים בנורמות חברתיות ובציפיות )עם סנקציה בצידן( של החברה הישראלית מהאשה. עוד יותר מעניין יהיה לשים לב הקשיים שנשים חוות לאלו שגברים נתקלים בהם. המרואיינים הגברים הציגו קשיים הנובעים 'מהשיטה' האקדמית. דהיינו, קשיים הנובעים מהרצון להשתלב באקדמיה: תחרות, האתגרים שמקום הרצון להצטיין כחוקר וכו'. עבודתן עבודת לבין מציב לעומת זאת, הבית והילדים. הנשים התמקדו בקושי הרב כלומר, שבשילוב בין קושי של הספק ושל מחסור במשאב המתכלה - זמן. תשובות הנשים מתאימות להסבר השני שהוצג לעיל לתת-הייצוג של נשים באקדמיה. הסיבות לייצוג הנמוך של הנשים באקדמיה מהראיונות עולה שהסיבה המרכזית לייצוג הנמוך של הנשים באקדמיה הנה שילוב בין החלטה אישית של נשים רבות להעדיף את הקמת המשפחה על פיתוח הקריירה לבין גורמים מבניים-תרבותיים. הנשים מחליטות שסדר- העדיפויות שלהן משתנה כאשר הן הופכות לאמהות אך כפי שטען מ', לא מדובר בבחירה אישית החפה מהשפעות תרבותיות והסללה. מ' טוען שהאשה מצופה לנהוג כך ולהציב את המשפחה והילדים בראש סדר- העדיפויות, שהיא או מצופה ללדת ילדים בטווח גילאים מסויים, ולא תסבול מסנקציות חברתיות. ציפיות חברתיות אלו פוגעות בהתקדמות הקריירה הנשית. יהיה זה לכך שהגישות השונות שנמצאו בספרות לבחירה חופשית, והמקרים בהם היא נפגעת, אינן מצליחות לתפוס את המקרה של האשה החוקרת שבוחרת בקריירה ובמשפחה )או, לחילופין, את הדוקטורנטית שבוחרת שלא להמשיך בקריירה אקדמית, ראו מחקרו של יאיר לעיל( כמקרה של פגיעה בחופש הבחירה\כפייה. לפי הגישה הראשונה לבחירה חופשית, אדם אוטונומי הוא עמוד 68

19 אדם הפועל בהתאם לרצונות אותם הוא רוצה )כגון המכור לסמים, שהיה רוצה שלא לרצות לצרוך סם(. בטוחני שהאשה שבוחרת במשפחה עומדת מאחורי בחירתה )זה גם ניכר מהראיונות שערכתי(, ובאמת ובתמים רוצה לרצות בילדים ובמשפחה. כלומר, היא פועלת בהתאם לרצונות אותם היא רוצה. גם הגישה השנייה והשלישית לבחירה חופשית יגזרו גזירה שווה באשר לבחירתה החופשית של האשה במשפחה. למשל, לפי הגישה השנייה, שטוענת שעל הבחירות\הרצונות של הפרט להתאים לערכים במציאות בכדי להיחשב לאוטונומיות, בחירתה של האשה-החוקרת להקים משפחה הנה קשובה לציפיות החברה ממנה, מפנימה ציפיות אלו ופועלת על-פיהן. למרות כל האמור לעיל, אנו נרצה לומר שגם אם מדובר באמת בבחירה שהנה חופשית מכפייה של נורמות חברתיות, הרי עדיין מדובר בנטל )דאגה לילדים( שהחברה סוברת שצריך להיות על כתפיה של האשה יותר מאשר על כתפיו של הגבר. תפיסות המרואיינים\ות משיקות לתיאוריה העוסקת במריטוקרטיה ולתיאוריה הפמיניסטית שהוצגה לעיל. האקדמיה, כמוסד, מקדמת את החוקרים המצטיינים ובהיותה ניטרלית באשר למגדר )ולכן היא לא מציעה מענה לאי-השוויון המגדרי( היא מנציחה את אי-השוויון המגדרי בתחומה. כאן אנו עדים לאי-צדק כפול כלפי הנשים. מחד - האקדמיה טוענת לפתיחת שערים לכל חוקר מצטיין, ומאידך - התרבות והנורמות החברתיות מעכבות את הנשים החוקרות בשלב כזה או אחר בקריירה. וכך יוצא שנשים נמצאות במלכוד שאין ממנו מוצא. צפי לעתיד האם נראה יותר נשים באקדמיה? כל המרואיינים צופים שבעתיד נראה יותר נשים באקדמיה, לא משום שהאקדמיה תשנה את דרישותיה או תקל על החוקרות, אלא משום שהתרבות תשתנה ותקדם אינדיבידואליזם וקרייריזם. נשים תשאפנה להצליח כחוקרות ואילו השאיפה להיות אמהות תתעמעם או שתידחה לשלב מאוחר יותר. תפיסה זו תואמת את התיאוריה שטוענת לקשר חזק בין נורמות תרבותיות להצלחה של נשים במקום העבודה. ככול שהתחרות נעשית אינדיבידואליסטית יותר, הסנקציה שנשים תחווינה על דחיית אימהות או על קריירה מחוץ לבית תלך ותפחת. רמה רפלקסיבית הראיונות עם המרצים\ות התקיימו במשרדיהם באוניברסיטה העברית. המרואיינים היו מאוד נינוחים והאווירה הייתה טובה. לראיונות נקבע מלכתחילה זמן קצוב, אם כי כל הראיונות חרגו ממנו )כל ראיון ארך כשעה לערך(. עם זאת, לא הרגשתי מצד המרואיינים רצון לסיים או לקצר את הראיון, אלא להיפך, המרואיינים ביקשו להסביר לי את תפיסותיהם ונראה שהנושא מאוד עניין אותם. ברוב הראיונות היו הפרעות של סטודנטים )מלבד הראיון עם פרופ' מ'( שביקשו להמתין למרצה מחוץ למשרד עד שיסיים את הראיון. יחד עם זאת, ההפרעות לרצף הדיון לא פגמו בראיון, והמרואיינים חזרו מיוזמתם לאותה נקודה בה הופסקה השיחה. אצל חלק מהמרואיינים למדתי בעבר, ואצל חלק אני לומדת כיום, אך אינני חושבת שהיתה כאן איזשהי בעיית תגובתיות ואינני חושבת שהיכרות זו השפיעה על תשובותיהם\ן. באופן כללי, הראיונות עם הנשים התנהלו בצורה חלקה יותר מאשר הראיונות עם הגברים. הן הזדהו עם הנושא, נתנו דוגמאות מחיי הבית והבינו לחלוטין את שאלותיי, בעוד שהגברים תמיד בדקו את תשובותיהם, היססו לגבי חלק מהשאלות והשתהו זמן רב יותר לפני מתן תשובות. לעניות דעתי, עצם העובדה שאני אשה ששואלת מרצים-גברים על תפיסתם את ייצוגיות הנשים באקדמיה לא השפיעה על תוכן תשובותיהם במובן זה שהם לא גיבשו במהלך הראיון תפיסה שלא היתה להם קודם לכן. מי עמוד 63

20 שהקפיד לציין זאת במהלך הראיון היה מ': "אני רוצה להבהיר משהו לפני שאת ממשיכה: אני לא אומר לך את כל הדברים האלה בגלל שלך קוראים אודליה, אם היו קוראים לך אודליו הייתי אומר את אותו הדבר". כחוקרת, היתה תפיסה מאוד מגובשת אודות ייצוגן הנמוך של הנשים באקדמיה. השתדלתי מאוד שלא להעביר את הציפייה שלי למרואייני, אמנם, ובאם אלו נתנו תשובות שלא היו במהלך הראיונות עם עקביות השקפתי, השתדלתי מאוד שלא לחשוף את אי-שביעות רצוני מכך. בנוסף, ברור לי שמספר הנבדקים הנו מועט ויהיה זה לא מקצועי לעשות הכללות של השקפות הנבדקים\ות על כלל קבוצת המרצים\ות. עם זאת, אני חושבת שאפשר להרוויח המון משיטת מחקר איכותנית זו של ראיונות עומק עם קבוצת מרואיינים מצומצמת. שיטה זו מאפשרת לתפוס את מורכבות הגורמים שעשויים להשפיע על תופעה אחת. כפי שניתן לשים לב, המרואיינים לא עמדו על גורם-מסביר אחד לתופעה, על-פי תפיסתם, אלא נתנו מספר גורמים שעשויים להשפיע עליה בו-זמנית. קיימת חשיבות גדולה למחקר שיהיה מייצג, 41 גם במחקר איכותני. חלק גדול ממרואייני הנם מרצים מהמחלקה למדע המדינה )מלבד פרופ' א', ד"ר ד' וד"ר ר'(. כלומר, המדגם במחקר זה מאוד מוגבל ומדובר באנשים שלרוב מקיימים ביניהם קשרי-גומלין. לכן יש צורך להרחיב את המחקר ולראיין גם גברים ונשים ממחלקות אחרות ואוניברסיטאות אחרות )ואולי גם ממכללות(. 41 Marsh, D. &Stoker, G. (1995) Theory and Methods in Political Science. St. Martin's. עמוד 23

21 סיכום והצעת חלופות להתמודדות עם הבעיה מה גורם לכך שאי-שוויון בין המינים שריר וקיים עדיין, וחסין כל-כך בפני שינוי? מדוע עדיין מועט מספרן של הנשים בדרגות הגבוהות ובעמדות מפתח באקדמיה? האמנם קיימת התנגדות סמויה לשוויון בין המינים? כל אלו הן שאלות מעניינות שאת התשובות אליהן לא גיליתי במחקר זה. כפי שציינתי קודם, אני רואה במחקר זה חלק ממחקר מקיף יותר המבקש למצוא את הסיבות לייצוגן הנמוך של נשים באקדמיה. עם זאת, חלק זה מהווה נדבך חשוב במחקר המקיף שכן הוא עומד על תפיסתה של קבוצת מומחים ( = המרצים\ות( את הגורמים והסיבות לכך שייצוג הנשים באקדמיה הנו נמוך, ואת המכשולים העומדים בפני נשים המבקשות להתקדם באקדמיה. ראיונות עם קבוצת מומחים זו, לטעמי, הנם הכלי הטוב ביותר בכדי לעמוד על הסיבות לעיכוב התקדמות הנשים באקדמיה, מציבה. בבחינת הוא זה מחקר מכיוון "מועט שהיא עברה, את המחזיק וממשיכה המרובה", לעבור, כלומר, את המכשולים נסיון ללמוד והקשיים תופעה דרך שהאקדמיה חברתית- תרבותית מסויימת )תת-הייצוג של נשים באקדמיה( על תופעה רחבה הרבה יותר )אי-השוויון הקיים בחברה, במקומות עבודה שונים ובתרבות כולה(. למרות תיחום המדגם המייצג אני סבורה שהתפיסות שהוצגו בפניי אינן ייחודיות למרצים במדעי החברה ובמדעי הטבע )או ייחודיות רק למרצים מהאוניברסיטה העברית(, אך כפי שציינתי בחלק אקדמיים שונים. צורך יש הקודם כמות את להגדיל המודיעים ולראיין מרצים ומרצות ממחלקות וממוסדות הממצאים מראים שאין גורם אחד האחראי לתופעה, אלא מכלול של גורמים אחראיים )בין אם האחד הוא תולדה של השני ובין אם לאו(. אין ספק כי הושם דגש רב מצד המרואיינים\ות על כוחה של התרבות ביצירת אי-השוויון בין נשים וגברים באקדמיה, אך יש לשים לב שיחד עם הגורם התרבותי ניתנה תשומת-לב רבה גם לכוחה של ההחלטה האישית של האשה. בנקל ניתן לראות שאפשר לשלב בין הגורמים והם אינם בהכרח סותרים אחד את השני. אפשר שהתרבות, נורמות חברתיות ולחצים מהסביבה גורמים לנו הנשים לרצות להקים משפחה, להתחתן וללדת ילדים. אף אפשר שאנו רוצות, באמת ובתמים רוצות לטפל בילדינו, וכמו נ', לא נשאף לחלוקה שוויונית בטיפול בילדים. לדעתי, מדובר כאן גם בהחלטה אישית, אך החלטה שאינה חפה מהשפעתן של נורמות חברתיות-תרבותיות. באשר ליכולות האינטלקטואליות, המרואיינים\ות ההסבר את העמידו לא לתופעת ייצוגן נשים של הנמוך באקדמיה על הבדלים ביולוגיים בין גברים לנשים. המרואיינים טענו שאם קיימים הבדלים ביכולות שכליות או בדרך חשיבה כזו או אחרת )כגון רציונליות( אזי הם תולדה של הבנייה חברתית ולא הבדלים מולדים. דעה זו עומדת בניגוד לטענתו של פרופ' סאמרס )שאת דבריו ראינו בפתח העבודה( לפיה לנשים יש יכולות שונות מאלו של הגברים aptitude( )variability of ולכן הן לא תצלחנה בתחום המדעים המדוייקים וההנדסה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים ועקביים בין הגישות של המרואיינים למרואיינות. כמו כן, לא מצאתי הבדלים מערכתיים בין מרואיינים ותיקים באקדמיה לבין כאלו שאינם ותיקים. הסיבה המרכזית שעלתה בראיונות לתת- הייצוג של הנשים באקדמיה הנו ההתנגשות בין הדרישות הגבוהות לצורך התקדמות באקדמיה לבין הדרישות הגבוהות של הקמת משפחה וטיפול ילדים, כאשר נטל ההורות הנשי גבוה מזה הגברי. לגבי עצם הכניסה למצב עמוד 26

22 ב) א) ו- של הקמת משפחה בשנים הקריטיות של פיתוח הקריירה עלו שני הסברים מרכזיים: ) בחירה אישית של נשים ) התרבות שגורמת לנשים לרצות לבחור במשפחה. אני מוצאת בעייתיות רבה בתפיסות המרואיינים, מכיוון שהללו לא נעצו את הסיבה לתת הייצוג ביכולות שכליות אלא במשהו שנכפה על הנשים )גם אם מדובר בבחירה אישית, שהרי עמדתי על כך שזו אינה בחירה אישית החפה מהשפעות תרבותיות( - אך, הם )רובם( לא ביקשו לתת סעד לנשים הללו באקדמיה ובכך- הנציחו את אי השוויון המגדרי. זו עבודה העתידית הייתה שלי עבורי באקדמיה מעניינת או לא. במיוחד זכיתי שכן במסגרת ניצבת אני המחקר בדיוק להקשיב בצומת ההכרעה למרצים\ות, האם לשמוע לחפש את את הקשיים הקריירה שהם\ן חווים\ות באקדמיה ולהבין מהי האקדמיה כמוסד. גיליתי שהאקדמיה, בהיותה לכאורה ניטרלית בענייניי מגדר שכן היא מקדמת חוקרים וחוקרות רק על-פי הצטיינות ומריטוקרטיה, משמרת את אי-השוויון הקיים בין נשים וגברים ולכן היא מקום ממוגדר. לתפיסתי, אין זה מספיק לתת שוויון הזדמנויות לגברים ולנשים מכיוון שערך זה מאבד ממשמעותו כאשר נשים לא מקבלות את ההזדמנות להיכנס לאקדמיה בגלל נורמות חברתיות מעכבות קשורות לא )שחלקן למוסד האקדמי(. וחלק ייתכן ממרואייניי בעתיד ישבו בוועדות חוקרים של הקבלה לאוניברסיטה והם ידגלו בתפיסה של 'תחרות חופשית' וידחו את האפליה המתקנת על הסף. מבחינתי, מדובר כאן בעוול נוסף שנעשה לנשים - לא רק כתוצאה מהנורמות החברתיות )הקושרות אותן לילדיהן ולבית ובכך את מהן מונעות בשוויון-הזדמנויות. לאחרונה התפרסם אותה סקר השקעה שנערך זמן של על-ידי במחקר מכון כפי המחקר שלחוקרים )pew( פיו אלא יש( בשיתוף עם כתוצאה העיתון ממוסד שלכאורה דוגל "אינטרנשונל הרלד 42 טריביון". סקר זה נותן משנה תוקף לממצאי מחקר זה וחושף את אי-השוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה ובמוסדות להשכלה גבוהה. הסקר מראה כי הן במדינות המתפתחות והן במדינות העשירות יש פער משמעותי בין האמונה בשוויון בין המינים לבין האופן שבו האמונה מתבטאת במציאות. גם במחקר זה מצאתי שכל המרואיינים\ות מאמינים בשוויון בין המינים אך הנכונות לפעול לתיקון מצבי אי-שוויון בולטים היא נמוכה, בישראל: א. ב. ג. עד כי לא קיימת. מספר אציע להלן חלופות אפשריות שעשויות להביא לתיקון המצב באקדמיה על האוניברסיטאות לקחת על עצמן טיפול פעיל ויוזם בעניין קידומן של נשים באקדמיה, מתוך מטרה להתקדם לקראת שוויון בשיעור הנשים בסגל האקדמי בכל הדרגות. חלופה אפשרית אחת תהיה הענקת זמן רב יותר לנשים אמהות, ביחס לחוקרים גברים, לצורך ביסוס הקריירה בדרגת 'מרצה', לקראת קבלת קביעות באוניברסיטה. לאחר תקופת הדוקטורט, הות"ת קובע משך זמן של. שנים )שווה לגברים ולנשים( לשהייה בדרגת 'מרצה'. אלו ללא ספק חסמים בדרך להתקדמותה של אשה המבקשת לשלב קריירה אקדמית עם הקמת משפחה. מענה הולם לבעיה זו יהיה תיקצוב זמן דיפרנציאלי בין גברים לנשים, הן בתקופת כתיבת הדוקטורט )הארכת 'התקופה הנורמטיבית' להגשת עבודת הדוקטורט לגבי נשים שהרו ו\או ילדו בשנה נוספת(, המבחן לקבלת קביעות באוניברסיטה. והקביעות בזמן ההריון והלידה. כלומר, ההצעה היא והן בתקופת לעצור את שעון הקידום האקדמי העדפה מתקנת לנשים מחלקות תקבלנה תמריץ כלכלי לקלוט יותר נשים לסגל האקדמי, וזאת מבלי לוותר על איכות אקדמית גבוהה. 42 ראו: > ]כניסה אחרונה: ב' אלול תש"ע ) ([. עמוד 22

23 ד. ה. ו. מתן מלגות ייעודיות לדוקטורנטיות )אמהות( מצטיינות בעלות פוטנציאל להיכנס לסגל האקדמי. הגדלת שיעור הייצוג של נשים בוועדות מרכזיות, כגון ועדת הקבלה. יש קשר ישיר בין ייצוג נמוך של נשים בדרגות פרופסור, בעיקר פרופסור מן המניין, לבין ייצוג דומה בוועדות אוניברסיטאיות משמעותיות כמו ועדות קבלה, ועדת קידום, ועדות חוץ-אוניברסיטאיות )כגון ועדות מענקי מחקר(, ועדות פרסים ועוד. תת-ייצוג זה גורם להחלטות מפלות בלתי-מודעות. על-מנת לתקן מצב זה יש לקבוע שבכל ועדה יהיה ייצוג של 22%-2%. לנשים. ברמת שתיטיב המדיניות הלאומית, הבעיה את להעלות יש של לידיעתם חברי-כנסת שינסו לקדם חקיקה עם אמהות-דוקטורנטיות ועם מרצות צעירות. מטרת חקיקה זו לסייע לאמהות להשתלב בקריירה אקדמית לצד טיפול בילדים. הצעה לחקיקה כזו יכולה להיות סבסוד מעונות-יום לאמהות דוקטורנטיות\מרצות. עמוד 20

24 נספח א' מבנה הראיונות שאלת המחקר: כיצד מסבירים שאחוז לכך הסיבה את מרצים הנשים באקדמיה נמוך בהשוואה של לזה הגברים? שאלות לראיון: תאר\י את תפקידך באקדמיה. לאיזו מחלקה את\ה שייך\ת? ממתי את\ה באקדמיה כחוקר\מרצה? איך את\ה תופס את תפקידך כמרצה\חוקר? מהם הקשיים שחווית במהלך שנותיך באקדמיה? כמה את\ה חושב\ת שהדרך בה גדלת השפיעה על תפיסתך את הקריירה, את התא-המשפחתי? האם את\ה חושב\ת שקיימים הבדלים ביולוגיים בין נשים לגברים? אם כן, האם יש להבדלים אלה, לדעתך, השפעה על בחירת מקצוע? מהם, לדעתך, המרכיבים שתורמים להצלחתו של אקדמאי? האם את\ה חושב\ת שלנשים יש בעיה עם חלק מהמרכיבים האלה? האם את\ה חושב\ת שיש מגבלות "טבעיות" לנשים באקדמיה? מהי לדעתך הסיבה לכך ש- % הנשים באקדמיה נמוך? האם את\ה חושב\ת שיש יתרון לנשים באקדמיה )על-פני גברים(? האם את\ה חושב\ת שצריך לשריין מקומות לנשים באקדמיה? האם את\ה חושב\ת שבעתיד נראה האם יש לך משהו להוסיף לסיכום? יותר נשים באקדמיה? עמוד 27

25 נספח ב' סקרים עולמיים בדבר ייצוג נשים בעבודה עמוד 25