פרק ד' הצריכה הפרטית 1. קווי החת 5 רנד 1 ות העיקריים שנת 1965 היתה שנה יוצאת דופן מבחינת התפתחות הצריכה הפרטית. שיעור העלייה בצריכה הריאלית היה נמוך מ

תמליל

1 פרק ד' הצריכה הפרטית 1. קווי החת 5 רנד 1 ות העיקריים שנת היתה שנה יוצאת דופן מבחינת התפתחות הצריכה הפרטית. שיעור העלייה בצריכה הריאלית היה נמוך מזה שנמצא בכל אחת משש השנים האחרונות, והוא הגיע ל 8.5 אחוזים. אמנם בשנת היה שיעור הגידול גבוה במיוחד, אך גם בממוצע של שנתיים יחד נמצא האטה. האוכלוסייה גדלה ב 3.4 אחוזים לעומת למעלה מ 4 אחוזים בכל אחת משלוש השנים הקודמות. אך אם נשווה את שיעורי הגידול בצריכה הפרטית הריאלית לנפש נמצא גם כאן האטה ניכרת בשנה האחרונה. שיעור הגידול היה 4.7 אחוזים, לעומת יותר מ 6.3 אחוזים בשש השנים הקודמות. התפתחות זו נעוצה בהאטה שחלה בגידול ההכנסה הריאלית במשק. ב אמנם חלו העלאות שכר החורגות מגדר הרגיל בתחום השירות הציבורי המקיף כשליש מכלל השכירים במשק אך ההכנסות הריאליות של יתר השכירים ואף של העצמאיים עלו בשיעור נמוך יותר. לאחר שנתיים של יציבות יחסית האמירו מחירי הצריכה הפרטית ב, ורמת המחירים הממוצעת היתה גבוהה ב 8 אחוזים מזו של, בעוד שרמת המחירים ב היתה גבוהה רק ב 4 אחוזים מזו של עליית הצריכה הפרטית הריאלית היתה גבוהה במקצת מגידול ההכנסה הפרטית הפנויה הריאלית 8.3 אחוזים ו 7.0 אחוזים, בהתאמה. בניגוד להתפתחויות שחלו בעבה לא חלה בשנת ירידה במחירים היחסיים של המזון. צריכת המזון הריאלית לנפש כמעט שלא גדלה ב, למרות העלייה בהכנסה הריאלית לנפש. קיימת אף שורה של מצרכי מזון, כגון: ירקות, ביצים, בשר עוף, סוכר, שמני מאכל ועוד, שחלה בהם ירידה בצריכה הריאלית לנפש. האטה חלה אף ברכישת מוצרים בני קיימא, הגם שבסוף השנה חזרה ועלתה רכישתם של כמה מהם. בכמה מצרכים, כמו מקלטי רדיו, מכשירי גז ומקררים חשמליים מתקרב המשק לנקודת הרוויה. אולם בעיקר נובעת ההאטה מהירידה ברכישת מכוניות פרטיות. חלק מירידה זו נעוץ בהעלאת שיעורי המיסים במחצית השנייה של, כיוון שהציפיות להעלאת המס החישו את ממדי הרכישה בתקופה שקדמה להנהגת שיעורי המס המוגבהים. המכוניות המסחריות, שלפי הגדרה אינן נכללות במסגרת הצריכה הפרטית, היוו ב, כנראה, תחליף מה למכוניות הפרטיות וקצב רכישתם גבר. גם בצריכת הרהיטים וסוגים אחרים של ציוד בית חלה האטה. הירידה בכספי הפיצויים האישיים כספים שחלקם הופנה בעבר לשוק המוצרים בני הקיימא נתנה אף היא, כפי הנראה, אותותיה בשנה זו. לעומת אלה חלה עלייה רבה בסעיפי הצריכה שמספקים המוסדות שלא למטרת רווח למשקי הבית. עלייה זו משקפת בעיקר את פעילות המפלגות ב, שנה שבה התקיימו הבחירות להסתדרות, לכנסת ולרשויות המקומיות. פרק ד, הצריכה הפרטית 55

2 לוח ד' 1 רמת הצריכה לנפש, 1960 עד ,164 6,098 5,247 4,410 3,648 3,096 7,164 6,615 5,954 5,383 4,811 4, ,795 2,669 2,502 2,353 2,197 2, הצריכה הכוללת במחירים שוטפים (מיליוני ל"י) הצריכה הכוללת במחירי (מיליוני ל"י) ו העלייה בצריכה הריאלית (אחוזים) הצריכה לנפש במחירי (ל"י) העלייה בצריכה הריאלית לנפש (אחוזים) המקור: הלשכה המרכזית ל 6 טאטי 8 טיקה. אם גם חלה האטה בצריכה הרי רמת הצריכה השנתית הממוצעת לנפש היתה גבוהה בכ 335 ל"י מאשר ב. סך הצריכה הפרטית במחירים שוטפים גדל בכ 17.5 אחוזים לעומת עלייה בשיעור 15.5 אחוזים בהכנסה הפרטית הפנויה מכל המקורות. לוח ד' 2 הנטייה הממוצעות לצרוף כמשק *, 1959 עד הצריכה הפרטית מחולקת בהכנסה הפרטית הפנויה מכל המקורות. ה נו ק ו ר: הלשכה המרכזית ל 6 טאטיפטיי,ה וגנק ישראל. עם ההאטה הרבה שחלה בגידול הצריכה, עלתה ב הנטייה הממוצעת לצרוך באחוז וחצי לעומת. יש להסתייג במידת מה מאומדן זה, כי לא ניתן לבודד מבחינה סטאטיסטית את החיסכון העסקי (רווחים שלא חולקו) של העסקים הפרטיים מתוך ההכנסה הפרטית הפנויה, ותנודות בשיעור החיסכון מסוג זה עשויות להשפיע על ההשוואה. משקל השירותים (כולל מוסדות שלא למטרת רווח) בצריכה הפרטית (במחירים שוטפים) הגיע ב ל 47 אחוזים לעומת 44 אחוזים ב 1963 ו 45 אחוזים ב. מגמת העלייה במשקל השירותים בצריכה הפרטית, הנמשכת זה מספר שנים, בולטת איפוא גם ב והיא אופיינית למשקים שבהם גואה רמת החיים (לעיתים מהווה משקל השירותים בצריכה קנה מידה להשוואת רמות חיים בין ארצות). 56 בנק ישראל, דין וחשבון

3 ירידת משקל המוצרים ניכרת מאוד בתחום מוצרי המזון מן החקלאות משקלם של אלו ירד מ 24 אחוזים ב ל 23 אחוזים ב. לוח ד' 3 הצריגה הפרטית ומרגיגיח העיקריים, ו המשקל בתוספת הצריכה במחירים שוטפים מחירי מחירים שוטפים המשקל ב (אחוזים) ,066 1,604 (מיליוני ל"י) 2,215 1,677 1,978 1,480 (אחוזים) מצרכים מזון, משקאות וטבק מוצרי תעשייה (לרבות דלק, מאור וקרח ולמעט מצרכים הכלולים בשורה הקודמת) 42 3,670 3,892 3, סך כל המצרכים , , , שירותים מוסדות שלא למטרת רווח שירותים אחרים ודיור 58 3,043 3,388 2,776 סן כל השירותים ,280 6, סך כל צריכת המצרכים והשירותים *. ההבדל כי; נתונים אלה לבין כלל הצריכה הפרטית הוא בכד שהראשונים כוללים גם את התוספת למלאי ואת הצריכה. נטו, של זרים באר>(. המקור: ךזלשגו! המרכזית לטטאטיפטיקת. המשקל בתוספת הצריכה, במחירים שוטפים, של כל סעיף הינו אמת מדת לנטייה השולית לצרוך. אומדן זה מצביע אך ורק על סדרי גודל כיוון ששינויים במחירים היחסיים עלולים לעוותו. מלוח ד' 3 ניתן לעמוד על כך, שמשקל המצרכים בתוספת הצריכה במחירים שוטפים לא רק נמוך מזה של השירותים, אלא בעיקר נמוך, ממשקלו בסך הצריכה. דבר זה משקף את העובדה, שגמישות ההוצאה קטנה מ 1 בתחום המוצרים, במיוחד לגבי המזון, וגדולה מ 1 בתחום השירותים, ולפיכך נוטה משקל השירותים בצריכה לעלות עם העלייה ברמת החיים. עדות מסייעת להבדל בגמישויות בין שירותים למצרכים נמצאה באופן עקבי בסדרה של סקרי הוצאות המשפחה שנערכו, כל אחד, בנקודת זמן. 2. שיעורי הגידול בצריכה וכמרגיגיה ההאטה שחלה בגידול ההכנסה הריאלית והצטמקות היתרות הריאליות שבידי הציבור, עקב עליית המחירים וההאטה בהתרחבות המוניטארית, הביאו להאטה ניכרת בצריכה. פרק ד, הצריכה הפרטית 57

4 הצריכה הפרטית הריאלית עלתה ב ב 8.5 אחוזים לעומת ' שהם כ 5 אחוזים לנפש. שיעור זה נמוך מכל אחד מאלו שקדמו לו בשש השנים האחרונות. אך גם שיעור זה הינו גבוה בהשוואה לארצות אחרות. בארצות' שבהן דומה רמת הצריכה והרכבה לזו של ישראל' נמצא שיעורי גידול נמוכים מאלו המצויים אצלנו. ב תרמו המוצרים בני הקיימא כ 17 אחוזים מהגידול במן הצריכה הריאלית, ואילו ב רק 6 אחוזים. מצרכי המזון שתרמו ב כשלושים אחוזים מהצריכה תרמו אשתקד רק כ 15 אחוזים. השינויים שחלו במחירים היחסיים בכלל, ובמחירי המזון בפרט' חוללו חלק ניכר משינויים אלו בצריכה ובמרכיביה. לוח ד' 4 גידול הצריכה, לפי מעיפים עיקרייפ, המשקל בסך הצריכה ב העלייה לעומת השנה הקודמת בערך (במחירים שוטפים) במחיר בכמות ם) (אחוזי מצרכים מזון מהחקלאות מהתעשייה סך כל המזון סיגריות ומוצרי טבק הלבשה והנעלה מוצרים בני קיימא (ריהוט, ציוד וכלי רכב) דלק, קרח ומאור מצרכים שונים 12, סך כל המצרכים שירותים שירותי מוסדות שלא למטרת רווח שירותי דיור נסיעות, בידור ושירותים שונים סך כל השירותים סך כל צריכת המצרכים והשירותים.. ההבדל ביו נתונים אלה לבין כלל הצריכה הפרטית (לוח ד' 1 ) נובע מכד שהראשונים כוללים גם את התוספת למלאי ואת הצריכה, נטו, של זריס בארץ. המקור: וזלשכח המרכזית לפטאטיפטיקח. 58 בנק ישראל, דין וחשבון

5 מזון (א) בסך צריכת המזון ובחלק ניכר ממרכיביה, לא רק שגמישות הביקוש ביחס להכנסה קטנה מ 1, אלא שגמישות זו הולכת ויורדת עם העלייה ברמת הצריכה י, ולפיכך השפעת ההכנסה נחלשת עם הזמן. בשנים שקדמו ל 1963 ניתן היה להסביר את התפתחות צריכת המזון בעזרת השינויים ברמת ההכנסה הכללית בלבד, ואילו ב וב ניכרת מאד השפעתן של תנודות המחירים. ב עלו מחירי המזון ב 8 אחוזים' וזו השנה הראשונה, לאחר מספר רב של שנים, שמחירו היחסי של המזון לא ירד (שכן מחירי הצריכה כולה אף הם עלו ב 8 אחוזים), ולפיכך לא עלתה רמת הצריכה הריאלית לנפש. במספר מצרכים אף ירדה הכמות הנצרכת לנפש לרמה של 1963 ובכמה מהם אף לזו של ב, לעומת זאת, כמעט שלא עלו מחירי המזון, וביחס לסך מחירי הצריכה ירדו מחיריהם בכ 4 אחוזים. רמת מחירי המזון מן החקלאות ב אף ירדה באופן מוחלט, ולפיכך עלתה הצריכה הריאלית של מזון לנפש בשיעור דומה לשיעור העלייה בסך הצריכה הריאלית לנפש באותה שנה. עליית מחירי המזון שחלה בשנה הנסקרת באה בעקבות הגורמים הבאים: ההאטה בתפוקה החקלאית בכלל ובתפוקת בעלי החיים בפרט (ראה פרק י"א ''החקלאות") ומדיניות הממשלה שאפשרה העלאת מחירים לצרכן תוך צמצום הסובסידיות. בשנת פחתה אספקת הירקות לשווקים ב 14 אחוזים לעומת. עודפים כמעט שלא היו בשנה זו, והצריכה הריאלית לנפש ירדה בשני אחוזים. בכמות פרי ההדר ששווקה בארץ חלה ירידה בכ 6 אחוזים. הצריכה הריאלית של חפירות האחרים עלתה ב ב 2 אחוזים בלבד, לאחר שעלתה ב ביותר מ 20 אחוזים, אף על פי שגמישות הביקוש ביחס להכנסה לפירות אלה, הכוללים בעיקר פירות נשירים, גבוהה מ 1. ירידה בכ 10 אחוזים חלה בכמות העופות המשווקת, והשחיטה של בעלי חיים בשנת היתה קטנה ב 9 אחוזים מזו של. ירידה בצריכה הריאלית לנפש חלה אף בסוכר, חמאה, מרגרינה ושמני מאכל. לוח ד' 5 מדדי השינוי בצריכה הריאלית של מוצרי מזץ נבחרים, לעומת מדד המשקל בסך כל המזון "יי השינוי ב לנפש כל המזון מוצרי קמח ודגנים ירקות טריים דגים.חלב ומוצריו תה, קפה וקקאו פירות טריים בשר ומוצריו המקור: חלשגח זזמרגזיי! לסטאטימטיקח. 1 ראה נ' לויתן, דפוסי צריכה בישראל, מרכז פאלק למחקר כלכלי, ירושלים, ינואר, לוח 14 עמוד 30. פרק ד, הצריכה הפרטית 59

6 ישראל היא אחת המדינות, שבהן צריכת החלב והביצים לנפש היא מן הגבוהות בעולם. מניתוח סקרי הוצאות המשפחה מתברר (ראה לויתן, שם, עמ 7 28 ציור 1), שמצרכי המזון הקרובים ביותר לרמת הרוויה בקבוצות ההכנסה הגבוהות הם אמנם הביצים והחלב. במלים אחרות: מעל רמת הכנסה מסויימת כמעט לא עולה יותר צריכת מוצרים אלו עם הגידול בהכנסה. לפיכך, גם אם עולה רמת ההכנסה הריאלית לנפש, אין לצפות לשינוי רב בצריכה לנפש במצרכים אלו, אלא אם כן חלים שינויים במחירים, בהתחלקות ההכנסות או בטעם הצרכנים. במאי עלו מחירי הביצים והחלב ב 11 וב 18 אחוזים, בהתאמה, לעומת רמת מחיריהם הממוצעת ב, ואמנם חלה ירידה בשיעור 5 אחוזים בכמות הביצים ששווקה וירדה הצריכה הריאלית לנפש של החלב ומוצריו. עלייה ניכרת חלה ביבוא בשר קפוא שסופק לשוק במחיר זול יחסית. בשר זה היה תחליף לבשר טרי ולבשר העוף וצריבתו גדלה בכ 40 אחוזים. חלה אף עלייה רבה בצריכת דגי ים. בצריכת התה והקפה לנפש חלד. עלייה ב אך גם היא מבטאת האטה לעומת קצב הגידול ב. העלייה בצריכה הריאלית של המשקאות היתד. ניכרת ב, בהשוואה ל, אך היא דמתה לזו של שנת כמות המשקאות הקלים שנצרכה ב היתה גבוהה ב 11 אחוזים מזו של, שנה שבה לא חל גידול. ייתכן שהחורף הארוך של והקייץ החם של יצרו הבדלים אלו. כמות המשקאות האלכוהוליים שנמכרה ב היתה אף היא גבוהה ב 11 אחוזים מזו של, שיעור גידול דומה לזה של השנה הקודמת, המבטא גידול ניכר בצריכה לנפש. (ב) סיגריות ומוצרי טבק לוח צריכת סיגריות ומוצרי טבק גדלה ב ב 13 אחוזים, במחירים שוטפים. כיוון שהמחירים לא השתנו ב, מבטא שיעור גידול זה גם את הגידול הריאלי. יציבות המחירים, השוררת בתחום זה מזה מספר שנים, הביאה למעבר מסיגריות זולות ליקרות. משקל הסיגריות הזולות (עד 60 אגורות לחפיסה) ירד מ 38 אחוזים ב 1962 ל 32 ב 1963, ל 23 ב, וב ל 15 אחוזים בלבד. מעבר זה מבטא שיפור רב באיכות צריכת הסיגריות ותורם במידה ניכרת לגידול הריאלי. לוח ד' 6 מורה על כך, שתרומת השינוי באיכות לשיעור הגידול הריאלי היתה כשליש ב 1963 ולמעלה ממחצית ב וב. ב ירדה צריכת הטבק, בעוד שמספר מעשני הסיגריות (או אינטנסיביות עישון הסיגריות) עלה. ב היה התהליך הפוך; כנראה, מפאת הפרסום הרב שניתן לסכנות הכרוכות בעישון הסיגריות באותה שנה. ו' 6 שיעורי השינוי גצרי 5 ת פינויות וטגק, 1963 עד העלייה לעומת השנה הקודמת שינוי ריאלי בצריכת סיגריות 14.4 ומוצרי טבק 14.5 שינוי ריאלי בצריכת סיגריות 8.4 שינוי בכמות 5.6 שינוי באיכות בנק ישיא?, על פי ט 1 וני אגח חנ 1 ג 6 ותגלו. המקור: 60 בנק ישראל, דין וחשבון

7 (ג) הלבשה והנעלה הצריכה הריאלית של מוצרי הלבשה והנעלה גדלה ב ב 12 אוזוזים. שיעור זה גבוה מהמצופה על סמך גמישות ההכנסה של מצרכים אלה. ייתכן שעלייה זו נעוצה בירידה בשיעור 3 אחוזים במחירים היחסיים. (ד) מוצרים בני קיימא צריכת מוצרים בני קיימא נאמדת על פי נתוני הרכישה השנתית. כיוון שנכסים אלה אינם בלים בשנה הראשונה לרכישתם, ורכישת מוצר ברקיימא נושאת אופי של קניית זרם שירותים בעתיד, הרי במידה שהרכישה השנתית גבוהה מהבלאי, אפשר לראות חלק מצריכה זו כהשקעה נקייה והיא בבחינת חיסכון י, לוח ד' 7 אחוז משקי הבית שבבעלותם מוצרים בני קיימא נבחרים, 1961 עד כיריים או מקרר מכונת רדיו מערבל שואב מכונית רשם תנור גז חשמלי כביסה שני חשמלי אבק פרטית קול (27.0) (68.8) (75.1) המקור: הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה; 6 קיי כוח אדם, יוליס 6 טמכר. המטפריט בסוגריים ה 0 אומדני כנק ישראל ע? 0 י נתוני הרכישה השוט 8 ת ש? אג!> המכס והגלו. גמישות הביקוש ביחס להכנסה, בתחום זה, גבוהה מ 1! במשך מספר שנים היה אחוז הגידול הריאלי של צריכת מוצרים אלה כפול מזה של סך הצריכה. מלאי המוצרים בני הקיימא שבידי הציבור גדל בשיעור ניכר ביותר, ומשקל ההוצאה על מוצרים בני קיימא מסך הוצאות המשפחה הוכפל במשך שבע השנים האחרונות. ב חברו כמה גורמים יחד והאטו את גידול הצריכה, עד ששיעור הגידול בצריכה הריאלית היה נמוך מזה של סך הצריכה. יש לזכור, שהצריכה בתחום זה, ובעיקר הרכבה, מושפעים לא רק משינויים בהכנסה ובתנודות המחירים, אלא אף משינויים בטעם הצרכנים הפועלים על צריכת מוצרים אלו במידה רבה יותר מאשר על מצרכים אחרים ומבטאים השפעות של גורמי למידה, חיקוי וראווה 2. ניתוח המגמות לזמן ארוך של אחוזי המשפחות, שבבעלותן מצויים מוצרים בני קיימא, מצביע על כך, שקצב הגידול של אחוזי הבעלות על מקלט רדיו ראשון, כיריים או תנור גז, מקררים חשמליים ומכונות כביסה הולך ונחלש, עובדה המורה על ההתקרבות לרוויה במיצרכים אלה 3. 1 ראה: "מלאי וצריכה של נכסים בני קיימא וההשקעה הנקייה בהם, בישראל, 1956 עד 1963", סקר בנק ישראל 26, ירושלים, אפריל 1966, עמוד ראה: "התפתחות רכישת מצרכים בני קיימא בישראל", סקר בנק ישראל 24. ירושלים, אוגוסט. עמוד 70. נ ראה מקור להערה 1 לעיל. פרק ד, הצריכה הפרטית 61

8 הסדר שבו מופיעים המצרכים בלוח ד' 7 (מימין לשמאל) הוא, בדרך כלל, הסדר שבו רוכשים משקי הבית את המצרכים הללו *. ו' 8 לוח הגידול בצריכה הריאלית של מוצרים בני קיימא, ד המשקל ב השינוי לעומת השנה הקודמת (אחוזים) סך כל המוצרים בני הקיימא ריהוט ציוד למשק הבית כלי רכב פרטיים המקור: הלשכה המרכזית לסטאטיפטיקה. ההאטה שחלה בצריכת מוצרים כני קיימא משתקפת בכל שלושת המרכיבים, אך עיקרה נובע מהירידה הניכרת ברכישת מכוניות פרטיות. מספר סיבות לירידה זו ניתן למצוא, כנראה, בתחום מדיניות המיסוי של כלי הרכב. השינויים במס המוטל על מכוניות נוסעים מיבוא, שחלו באוגוסט, הביאו לרכישה ניכרת בתקופה שלפני כן ולירידה ניכרת ברכישה ב. ההעלאה במחירי המכוניות המסחריות, שנכנסה לתוקפה בראשית 1966, הביאה לרכישה מואצת של מכוניות מסוג זה, והן היו ב, כנראה, תחליף למכוניות הנוסעים ותרמו לירידת הרכישה של האחרונות. רמת הרכישה של המכוניות המסחריות היתה גבוהה ב, אך כיוון שמכוניות מסוג זה אינן נכללות, לפי ההגדרה, בצריכה הפרטית, אין רכישתן משתקפת בנתונים המוצגים כאן. ייתכן גם שההעלאות בהוצאות האחזקה השונות, שנכנסו לתוקפן בתחילת 1966, הקטינו את כדאיות הרכישה של מכונית פרטית, והן הרתיעו, כנראה, רוכשים בכוח. גם הציפיות לשינוי במס המוטל על מקלטי טלביזיה מיבוא, ציפיות שהתאמתו ברבע האחרון של, הביאו לרכישה רבה ב ולירידה ניכרת ב. אך ייתכן שתנודות אלו אינן משקפות אלא תנודות במלאי המכשירים המוחזקים על ידי הסוחרים. אין ספק שהירידה בכספי הפיצויים האישיים, כספים שחלקם הופנה בעבר לרכישת מוצרים בני קיימא, הגבירה את ממדי ההאטה. גם הנטייה לצרוך מתוך כספים אלו ירדה, כנראה, מאחר שירד שיעור ההמרה מתוך תקבולים אלו. (ה) דלק למרות הירידה ברכישת המכוניות, חלה ב עלייה בשיעור 20 אחוזים בקירוב בצריכת הדלק, לעומת עלייה ב 13 אחוזים בשנה הקודמת. יציבות מחירי הדלק וירידת מחירו היחסי הגבירו את הצריכה והדבר משתקף בעליית מספר הקילומטרים שנסעו המכוניות הפרטיות, עלייה בכ 30 אחוזים ב, בעוד שב נרשמה עלייה בשיעור 10 אחוזים בלבד. 1 ראה: בנק ישראל, דין וחשבון 1963, ירושלים, מאי עמוד בנק ישראל, דין וחשבון

9 ו' 9 לוח רכישת מוצרים בני קיימא נגחריפ, ר ליחידות) מייצור מקומי אחוז העלייה או הירידה () ב מינוא אחוז העלייה או rrpvn )) ב' סן הכול אחוז העלייה או הירידה () ב ,905 37,156 27,587 37,417 47,576 59,773 2,823 11,282 23,790 23,098 16,351 1,680 8,243 44,518 14,574 10,251 13,463 30,188 28,045 28,180 56,680 57,492 4,277 15,449 20,270 20,029 13,719 1,473 11,412 24,246 11,401 9, ,119 29,894 5,715 15,491 4,120 1,362 7,969 22,510 20,826 16,351 1,641 8,243 41,327 4, ,175 20,798 3,220 8,163 5,937 3,435 12,745 12,592 19,142 13,719 1,415 11,412 21,767 2, ,786 7,262 21,872 21,926 47,576 55,653 1,461 3,313 1,280 2, ,191 10,303 9,600 9,288 9,390 24,825 20,017 56,680 51, ,704 7, ,479 9,059 9,163 מכונות תפירה פטיפונים מקלטי רדיו מכונות כביסה מכשירי גז מקררים חשמליים קטנועים מכוניות מערבלים שואבי אבק מקלטי קול פסנתרים מקלטי טלביזיה רדיו טרנזיסטור רדיו לרכב מזגני אוויר המקור: אגןז essn ותגלו. (0 שירותי מוסדות שלא למטרות רווח שיעור הגידול בצריכה הריאלית, שסופקה על ידי מוסדות שלא למטרת רווח, עלה ב במידה ניכרת (16.6 אחוזים) בהשוואה לכל אחת מהשנים הקודמות. יתרה מזו: שיעור גידול זה היה כפול משיעור הגידול בסך הצריכה, בעוד שבשנים קודמות הוא היה, בדרך כלל, נמוך משיעור הגידול בסך הצריכה. גידול רב זה נובע בעיקרו מפעילותן המרובה של המפלגות בשנת הבחירות. כמו כן חל גידול רב (גידול שהינו בבחינת המשך למגמה) של העברות הסקטור הציבורי למוסדות אלו בתחום החינוך (בפרט החינוך הגבוה) והבריאות (ראה פרק ח' "המוסדות שלא למטרת רווח"). (ז) שירותי דיור הצריכה הריאלית של שירותי הדיור גדלה ב 7 אחוזים לעומת 8 אחוזים בכל אחת מהשנתיים הקודמות. השפעת התנודות במחירי הדירות על השינוי בצריכה הריאלית קטנה בטווח הקצר. צריכת הדיור מושפעת בעיקר מגודלו הפיזי של מלאי הדירות במשק. פרק ד, הצריכה הפרטית 63

10 3. הבדלי הצריכה כין שכבות האוכלוסייה המשתנים החשובים ביותר, שבהם נעוצים הבדלי הצריכה בין משפחות שונות, הם ההבדלים בהכנסות ובגודל המשפחה. אך בישראל יש חשיבות גם להבדלי המוצא. מתברר, למשל, שקיימים הבדלים ניכרים בסעיפי צריכה מסויימים בין משפחות יוצאי אסיהאפריקה לבין אלו של יוצאי אירופהאמריקה, גם כאשר הם שווים בהכנסתם ובגודל משפחתם. מניתוח סקרי הוצאות המשפחה מתברר, שבכמה סעיפי צריכה הבדלים אלו לא קטנו עם הזמן. לפיכך ניתן לנתח את השינויים לאורך זמן במספר סעיפי צריכה במשק כולו לא רק בעזרת השינויים בהכנסה ובמחירים היחסיים החלים עם הזמן, אלא אף בעזרת השינויים שחלו במשקלם של יוצאי היבשות השונות באוכלוסייה ובהתחלקות ההכנסות ביניהם. משקלם של יוצאי אירופהאמריקה באוכלוסייה יורד באופן מתמיד במשך השנים, בעוד שמשקלם של יוצאי אסיהאפריקה אינו יורד. כמה סימנים מצביעים על העובדה, שאי השוויון בחלוקת ההכנסות בין שכבות אלו גדל. אם ב 1959/60 היה היחס בין ההוצאה על צריכה לנפש בקרב יוצאי אירופהאמריקה לבין זו של יוצאי אסיהאפריקה 1.58, עלה יחס זה ב 1963/64 ל אין ספק שהפיצויים האישיים, שמהם נהנו יוצאי אירופה בעבר ובהווה, תרמו לעלייה מהירה יותר של רמת הכנסתם הפנוייה, עלייה שהגדילה את רמת צריכתם. על סמך עיבוד נתוני סקר הוצאות משפחות שכירים עירוניות 1963/64 (סקר שערכה הלשכה המרכזית לםטאטיסטיקה) יודגם כאן לגבי כמה סעיפי צריכה ניתוח של ההבדל בהוצאה הממוצעת למשפחה של יוצאי אירופהאמריקה מזו של יוצאיאסיהאפריקה, לפי מרכיביו.. הפרש הנובע מהבדלים בהכנסה, הפרש הנובע מההבדלים בגודל המשפחה והפרש הנובע מהבדלים ב"טעמים" (היינו, השארית שאינה מוסברת על ידי ההבדלים בסך ההכנסה וגודל המשפחה). לוח ד' 10 ההפרש כין ההוצאה החודשית הממוצעת למשפחה של יוצאי אירופהאמריקה לכץ זו של יוצאי אסיהאפריקה ומרכיכיו בסעיפי צריכה נכחרימ (ל''י) הסעיף סך הכול הכנסה גודל המשפחה טעם חלב ומוצרי חלב משקאות אלכוהוליים סיגריות וטבק 1 a a n י: 9)3 ישיא?. בסעיפים אלה נוצר הפרש ההוצאות בעיקר מחמת הבדלים שיסודם בטעם הקבוצות השונות, ולפיכך ייתכן שירידת משקלם של יוצאי אירופהאמריקה באוכלוסייה ועליית משקלם של יוצאי אסיהאפריקה מסבירות חלק מן הירידה שחלה בצריכה הריאלית לנפש של חלב ומוצרי חלב ואת העלייה שחלה בצריכה הריאלית לנפש של משקאות אלכוהוליים, סיגריות וטבק. 64 בנק ישראל, דין וחשבון