מגמות שנוי במשטר הגשם בישראל בשנים ברוך זיו, רוני דרורי, הדס סערוני, עדי אטקין, אפרת שפר נבדקו מגמות במשטר הגשם מאז 1975, התקופה בה העולם מת

תמליל

1 מגמות שנוי במשטר הגשם בישראל בשנים ברוך זיו, רוני דרורי, הדס סערוני, עדי אטקין, אפרת שפר נבדקו מגמות במשטר הגשם מאז 1975, התקופה בה העולם מתחמם בעקביות ניכרת מגמת הפחתה במספר הימים הגשומים )לא מובהק(, ומאידך - עליה בעוצמת הגשם היממתית התוצאה המשולבת היא היעדר שנוי בכמות המשקעים הכוללת קיימת עליה בכמות המשקעים בשיא העונה והפחתה בשוליה )לא מובהק( כתוצאה מכך, האורך האפקטיבי של עונת הגשם התקצר ב 7 ימים ב 46 שנים ניתן להסביר את המגמות שנצפו, בשינויים שחלו בגורמי הגשם באזורנו

2 סיכום זמינות המים והביומסה אינן אחידות במרחב הגורמים העיקריים לשונות: טופוגרפיה, התקרמות, עובי קרקע וכיסוי אבני ההשפעה של בצורות על: עשבוניים יחסית יציב בתות תלות ישירה בזמינות המים עד 25% כיסוי יער תמותה באיזורים היובשניים עם קרקע עבה וגיל מבוגר חיטה ירידה משמעותית בביומסה וביבול מושפעת מגרדיינט הגשם (יותר יבש ירידה יותר גדולה) חורש זוהו איזורי מפלט והם יציבים בזמן 19

3 יציבות וכושר התאוששות הצומח והמערכת האקולוגית באיזורים יובשניים לאור שינויי אקלים מהפרט למרחב גישה אקוהידרולוגית לניהול מערכות אקולוגיות באזורים יבשים תחת שינויי אקלים: שימוש במדדי שטח עלה לניטור, הערכה וממשק יגיל אסם מנהל המחקר החקלאי כל התורה על רגל אחת Massage Take Home LAI tree / LAI shrub / LAI herb - הכר את כושר הנשיאה של בית הגידול Max-LAI הגדר טווח ביטחון מול בצורת Safe-LAI ווסת התפלגות שטח עלים על פי מטרות ניהול השטח

4 הופעתם של תהליכים אקוסיסטמיים ייחודיים למערכות אקולוגיות יובשניות באזורים לחים בעולם הנתונים לאקלים מתייבש José M. Grünzweig 1, Hans J. De Boeck 2, Ana Rey 3, Maria J. Santos 4, Omer Tzuk 5, Omar Flores 3, Ori Adam 6, Michael Bahn 7, Gaby Deckmyn 2, Stefan C. Dekker 8, Daniel Gliksman 9, Ehud Meron 5,10, Efrat Sheffer 1, Heather L. Throop 11, Dan Yakir 12 שטח הולך וגדל ברחבי העולם חשוף לעלייה בטמפרטורה, לירידה בלחות הקרקע, ולתדירות גוברת של אירועי חום ובצורת קיצוניים. שטחים רבים מכוסים בפחות צמחיה. אנו מצפים כי המנגנונים הייחודיים של תפקוד אקוסיסטמי הנפוצים באזורים יובשניים יהיו דומיננטיים יותר בבקרת תפקוד המערכות באזורים לחים בעולם. 1 Faculty of Agriculture, Food and Environment, the Hebrew University of Jerusalem, Rehovot, Israel; 2 Plants and Ecosystems, Department of Biology, Universiteit Antwerpen, Belgium; 3 Department of Biogeography and Global Change, Spanish Scientific Council (CSIC), Madrid, Spain; 4 Department of Geography, University of Zurich, Zurich Switzerland; 5 Department of Physics, Ben-Gurion University, Beer Sheva, 84105, Israel; 6 Institute of Earth Sciences, the Hebrew University of Jerusalem, Jerusalem, Israel; 7 Department of Ecology, University of Innsbruck, Sternwartestr. 15, 6020 Innsbruck, Austria; 8 Copernicus Institute of Sustainable Development, Utrecht University, Utrecht, The Netherlands; 9 Institute for Hydrology and Meteorology, Technische Universität Dresden, Tharandt, Germany; 10 Department of Solar Energy and Environmental Physics, Ben-Gurion University of the Negev, Israel; 11 School of Earth and Space Exploration, Arizona State University, Tempe, Arizona, United States of America; 12 Department of Earth and Planetary Sciences, Weizmann Institute of Science, Rehovot, Israel

5 In the search of ecological thresholds under climate change: Are Mediterranean herbaceous communities resistant to extreme drought? Marcelo Sternberg, Inbal Hirsch & Ofer Cohen School of Plant Sciences & Food Security, Tel Aviv University Herbaceous vegetation in Mediterranean ecosystems can resist changes within their natural variability range evolutionary processes Heterogeneity can buffer against short term extreme events - lack of knowledge for long-term Experimental work is needed to understand where are the thresholds of heterogeneous ecosystems Legacy effects Long-term studies are crucial for understanding effects of climate change at our regional scale and reality

6 היפותזה 1: הרכב המינים בבנק הזרעים עמיד יותר מהצומח לשינויים קצרי טווח (הבדלים אקראיים בין שנים עוקבות) היפותזה 2: טווח הרכב המינים בבנק הזרעים עמיד יותר מהצומח לשינויים ארוכי היפותזה 3: צפיפות בנק הזרעים יציבה יותר ביחס לצומח

7 האם ההשפעה של שינויי אקלים על צמחים באזורים יובשניים פחות דרמטית ממה שניתן לצפות? לקחים מניסויים עם סירה קוצנית הפחתת הגשם עצמה הייתה בעלת השפעה מוגבלת על שרידות נבטי השיחים מיני צמחים מאזור הים תיכוני כבר מותאמים לשינויים בגשמים נוכחות שכנים חד שנתיים השפיעה על שרידות נבטי שיחים מהפחתת הגשם שכנים חד שנתיים מאזורים רטובים יותר השפיעו יותר על השרדות הנבטים בתנאי יובש האם השפעות שינוי אקלים פחות דרמטיות מהמצופה? זה מסובך. על מנת לנתח שינוי אקלים באזורנו יש להתייחס לא רק לגורמי האקלים הרלוונטים, אלא גם לתכונות היחודיות של הצמחים הנחקרים וחברת הצומח איתה הם גדלים מרב סיפן המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מטרני, המכון השוויצרי לחקר אנרגיה וסביבות צחיחות, המכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

8 יציבותן העיתית של חברות צמחים חד-שנתיים במערכת דיונות חופיות בשמורת הטבע חולות ניצנים פועה בר אוניברסיטת בן גוריון בנגב יציבות חברות הצמחים החד-שנתיים בדיונות חול חופיות במישור החוף בישראל תלויה בכיסוי הצומח הרב-שנתי ובמידת הסנכרון (השונות) של המינים החד-שנתיים בתוך החברה. פגיעה בחברת הצמחים הרב-שנתיים, מכל סיבה שהיא, תשנה את חברות הצמחים החד-שנתיים.

9 תמורות בנוף הצומח המעוצה בחבל הים תיכוני בישראל בתגובה לתקופות יובש אפרת שפר, יוני וייץ, רון דרורי, משה מנדלמילך, איל בן דור הכיסוי הכללי של הצומח המעוצה נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון א ש ר קשורה למפל המשקעים (דרום-צפון) וירידה בכמות המשקעים בתקופה זו חברות צומח מגוונות יותר עמידות יותר לשינויים בכיסוי הכללי נראתה מגמת עליה בכיסוי של חורש כיסוי אלון מצוי עלה וכיסוי שיחים ובני השיח ירד למרות שהאזור הים-תיכוני בישראל עמיד לשינויים בין-שנתיים גדולים, המחקר מצביע על שינויים בכיסוי הצומח ושינוי במבנה החורש הקשורים למאזני המים המשתנים נדרש המשך מעקב בסקאלות שונות לבחינת המשמעויות של השפעת מגמות באקלים ולאיתור סימני אזהרה מוקדמים

10 Forest vulnerability and tree mortality in the Mediterranean Ecosystems under Climate Change Symposium Conclusions: 1. Large-scale tree mortality is already occurring and is drought-related 2. Mortality and reduced growth will exacerbate as warming and drying continue 3. There is a lot to do: selecting the right ecotypes; mixing contrasting species; and using native species with high drought resistance in orchards and afforestations Tamir Klein, The Weizmann Tree Lab

11 רעיית האם בקר מקלה על התמודדות עצי אלון מצוי עם שינויי אקלים בגבול הדרומי של תפוצתם? המסר המרכזי רעיית בקר משפרת את משק המים והצימוח של עצי אלון מצוי ומקלה על התמודדותם עם תנאי יובש בגבול תפוצתם הדרומי בשפלת יהודה. רעיית בקר עשויה להיות כלי מרכזי בשיפור שרידותם במציאות של שינויים אקלימיים. 2 1 ויגיל אסם עומרי חסון, 1,2 ז'וזה גרינצוויג 1 האוניברסיטה העברית בירושלים, 2 מנהל המחקר החקלאי.1.2 יציבות וכושר התאוששות של צומח ומערכות אקולוגיות באזורים יובשניים לאור שינויי אקלים, 2021 ינואר

12 השפעת תדירות ועוצמת גשמים על פרוקי רגליים שינוי האקלים במזרח התיכון נעים ממערכת של High Freq Low ) HFLM Low Freq ) LFHM למערכת של (Mag (High Mag תיאוריית התגובה ההירכית ) Hierarchy (responses גורסת כי קבוצות טקסונומיות שונות יגיבו שונה לפולסים של המשאב המגביל, מים. עליה בעוצמת גשמים תיצור חברת פרוקי רגליים עם הרבה אקריות וחיפושיות ומעט קולמבולה (קפזנביים). לשיחים תהיה חשיבות גדולה מאד במיתון השפעת מגמת הLFHM במטע LTER תדירות Frequency From HFLM to LFHM גשם חזק עוצמה Magnitude אלי גרונר, מו"פ מדבר וים המלח תמיר רוזנברג, סופיה גליאנו, צביה אפרתי בשיתוף עם מרסלו שטנרברג, אלי צעדי, שילי דור- חיים, ארנון קרניאלי ומשה שחק במימון משרד המדע והטכנולוגיה גשם חלש משרד המדע והטכנולוגיה תחזית מצב נוכחי

13 שנויים בדפוסי הגשמים והשפעתם על קרקע סמי-ארידית וים-תיכונית נופר דוד-ברגמן, מרסלו שטרנברג, אלי צעדי סיכום [נכון להיום] מינהל המחקר החקלאי ואוניברסיטת תל אבי בין שתי המערכות האקולוגיות שנחקרו קיימים הבדלים מובהקים בפרמטרים הכימיים והפיזיקליים בקרקע הנובעים, בין היתר, מכמויות המשקעים. ירידה בזמינות המים בקרקע, בין שני האתרים, היא לאו דווקא בהתאמה חיובית באוכלוסיות המיקרוביאליות. לשינויים הירידה בכמות המשקעים כתוצאה משינויים בדפוסי הגשם לא הצביעה על שינויים במספר המיקרואורגניזמים ותכולת חומרי ההזנה בשכבת הקרקע העליונה.