Yavneh Haggadah 1.indd

תמליל

1 מגידי יבנה 2018 I

2 Hannah Stanhill, Sarah Broniscer Editors Hannah Stanhill, Laura Smerling Layout Editors Hannah Stanhill, Eva Wyner Cover Editors Eitan Meisels, Eva Wyner, Elisheva Fridman, Aryeh Zapinsky, Nathalie Kahn, Hannah Stanhill Yavneh Board 2018 Thank you to: Rav Noam for your tireless effort throughout the year Rabbi Hain for your leadership and support Thank you to our family supporters! II

3 III

4 Dear Yavneh, One of the most important parts of the Pesach seder is one that is actually conspicuously absent at our seders - the Korban Pesach. We no longer have the Korban Pesach, but we still mention it at each seder and symbolize its absence with the zeroa - the shank bone. When Bnei Yisrael were commanded to bring the very first Korban Pesach in Egypt, God also commanded them to take the blood of the sheep and apply it to their doorposts. It s commonly thought that this blood was meant as a sign for God, so He would know which houses to pass over. However, an examination of the peshat of the pasuk contradicts this idea. The pasuk in Shmot 12:13 says: והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם" And the blood on the houses where you are staying shall be a sign for you. The Mekhilta D Rabbi Yishmael points out that it is meant to be A sign for you, but not a sign for Me. The blood was not meant for God, but it was supposed to represent something to Bnei Yisrael themselves. Chazal debate what the function of this public display was. Some commentators note that Egyptians worshipped sheep, and by slaughtering sheep, Bnei Israel were actively rejecting idolatrous beliefs. Rashi, however, takes a different approach. He doesn t think the Korban Pesach had anything to do with the Egyptians, but rather, it was for Bnei Yisrael s own sake. He notes that God wanted to give Bnei Yisrael a commandment that they could fulfill so that they could prove themselves worthy of redemption. Rav Zvi Shimon questions why this specific commandment, the Korban Pesach, was given to the Jews to prepare them for redemption. He answers that the Korban Pesach is unique because it builds a sense of community. The Korban Pesach is specifically supposed to be eaten with family: it is not a commandment that one can fulfill alone. Although we do not bring the Korban Pesach anymore, the Pesach seder still serves the same purpose by bringing the Jewish community together. We celebrate Pesach with family and friends, and we always start off Maggid by inviting in any guests who need a place to eat. Pesach is a communal holiday, a collaborative holiday. Yavneh similarly provides a framework for the entire community to gather together, to form relationships with each other, and to feel a sense of belonging to the Jewish nation. This collaborative Haggadah is just one example of the many ways in which Yavneh brings the community together. We hope that this Pesach, each of you strengthens your ties to the Yavneh community and feels a sense of belonging to something greater than just yourself. Chag Pesach Kasher V Sameach! Eitan Meisels, Eva Wyner, Elisheva Fridman, Aryeh Zapinsky, Nathalie Kahn, Hannah Stanhill Yavneh Board Spring 5778/2018 1

5 TABLE OF CONTENTS -Lizzie Wallach כרפס - Jessica Fuzailof יחץ - Dana Gage הא לחמא עניא - Malkie Zeidman מה נשתנה -Rivkie Zeidman מה נשתנה - Hannah Stanhill עבדים היינו - Rana Bickel מעשה ברבי אליעזר - Orit Gugenheim ארבע בנים - Rachel Meier יכול מראש חודש - Natan Rabinowitz והיא שעמדה - Sandy Gooen והיא שעמדה - Pammy Brenner ארמי עובד אבי - Baila Eisen וירד מצרימה - Talia Feingold רבי יוסי הגלילי - Sarah Broniscer דיינו - Aliza Isaacs פסה - Racquel Glickman מצה - Eitan Meisels מרור -Jonathon Cohen הללויה -DJ Presser ברך - Adam Mann נרצה 8,6,5 8 8, ,9 12,9 12,11 14,13,11 16, ,15 18,17,15 22,21,20, ,24,23 26,25 28, ,31 44,43 2 2

6 סימני ההגדה קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה 3

7 STEPS OF THE SEDER Kadesh Urchatz Karpas Yachatz Maggid Rachtzah Motzi Matzah Maror Korech Shulchan Orech Tzafun Barech Hallel Nirtzah 4

8 קדש ב ש ב ת מ ת ח יל ין ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י ום ה ש ש י. ו י כ לו ה ש מ י ם ו ה א ר ץ ו כ ל צ ב א ם. ו י כ ל א ל ה ים ב י ום ה ש ב יע י מ ל אכ ת ו א ש ר ע ש ה ו י ש ב ת ב י ום ה ש ב יע י מ כ ל מ ל אכ ת ו א ש ר ע ש ה. ו י ב ר ך א ל ה ים א ת י ום ה ש ב יע י ו י ק ד ש א ות ו כ י ב ו ש ב ת מ כ ל מ ל אכ ת ו א ש ר ב ר א א ל ה ים ל ע ש ות. ב ח ול מ ת ח יל ין: ס ב ר י מ ר נ ן ו ר ב נ ן ו ר ב ות י ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם ב ור א פ ר י ה ג פ ן. ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, א ש ר ב ח ר ב נו מ כ ל ע ם ו ר ומ מ נו מ כ ל ל ש ון ו ק ד ש נו ב מ צ ות יו. ו ת ת ן ל נו י י א ל ה ינו ב א ה ב ה )ב ש ב ת: ש ב ת ות ל מ נוח ה ו(מ וע ד ים ל ש מ ח ה, ח ג ים וז מ נ ים ל ש ש ון, א ת י ום )ה ש ב ת ה ז ה ו א ת י ום( ח ג ה מ צ ות ה ז ה, ז מ ן ח רות נו )ב א ה ב ה(, מ ק ר א ק ד ש, ז כ ר ל יצ יא ת מ צ ר י ם. כ י ב נו ב ח ר ת ו א ות נו ק ד ש ת מ כ ל ה ע מ ים, )ו ש ב ת( ומ וע ד י ק ד ש ך )ב א ה ב ה וב ר צ ון,( ב ש מ ח ה וב ש ש ון ה נ ח ל ת נו. ב רוך א ת ה י י, מ ק ד ש )ה ש ב ת ו (י ש ר א ל ו ה ז מ נ ים. ב מ וצ א י ש ב ת מ וס יפ ן: ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, ב ור א מ א ור י ה א ש. ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם ה מ ב ד יל ב ין ק ד ש ל ח ל, ב ין א ור ל חש ך, ב ין י ש ר א ל ל ע מ ים, ב ין י ום ה ש ב יע י ל ש ש ת י מ י ה מ ע ש ה. ב ין ק ד ש ת ש ב ת ל ק ד ש ת י ום ט וב ה ב ד ל ת, ו א ת י ום ה ש ב י ע י מ ש ש ת י מ י ה מ ע ש ה 1. ה ב ד ל ת ו ק ד ש ת א ת ע מ ך י ש ר א ל ב ק ד ש ת ך. ב רוך א ת ה י י ה מ ב ד יל ב ין ק ד ש ל ק ד ש. כ ל י ום: ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, ש ה ח י נו ו ק י מ נו ו ה ג יע נו ל ז מ ן ה ז ה. ש ות ה ר ב כ וס ה י י ן ב ה ס ב ה. ורחץ נ וט ל ין א ת ה י ד י ם ו א ין מ ב ר כ ין "ע ל נ ט יל ת י ד י ם". כרפס ט וב ל ין כ ר פ ס פ ח ות מ כ ז י ת ב מ י מ ל ח, ומ ב ר כ ין: ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, ב ור א פ ר י ה א ד מ ה. karpas must be dipped into the charoset. However, Tosfot in Pesachim explains that the only function of the charoset is to mitigate the bitterness of the maror, so we do not actually have to dip the karpas into the charoset: there is no need for that. The Tur explained that Rabbeinu Tam s minhag was to dip his karpas into vinegar but there was also a popular minhag which is practiced today, which is to dip karpas into salt water. What is the benefit of salt water over vinegar? Or vice versa? The Leket Yosher explains that there is no mitzvah or halachic preference to dip the karpas in salt water or vinegar. Through the varying opinions on what the dip can be, Rav Ron came to the conclusion 5

9 KADESH On Shabbat, start here: And it was evening and it was morning... The sixth day. And the heavens and the earth and all their hosts were completed. And on the seventh day G-d finished His work which He had made, and He rested on the seventh day from all His work which He had made. And G-d blessed the seventh day and made it holy, for on it He rested from all His work which G-d created to make. On a weekday begin here: Attention Gentlemen: Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who creates the fruit of the vine. Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who has chosen us from among all people, and raised us above all tongues, and made us holy through His commandments. And You, G-d, our G-d, have given us in love (Shabbaths for rest) and festivals for happiness, feasts and festive seasons for rejoicing (this Shabbat-day and the day of) this Feast of Matzot and this Festival of holy convocation, the Season of our Freedom (in love), a holy convocation, commemorating the departure from Egypt. For You have chosen us and sanctified us from all the nations, and You have given us as a heritage Your holy (Shabbat and) Festivals (in love and favor), in happiness and joy. Blessed are You, G-d, who sanctifies (the Shabbat and) Israel and the festive seasons. On Saturday night add the following: Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who creates the lights of fire. Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who makes a distinction between sacred and profane, between light and darkness, between Israel and the nations, between the seventh day and the six work-days. You have made a distinction between the holiness of the Shabbat and the holiness of the festival, and You have sanctified the seventh day above the six work-days. You have set apart and made holy Your people Israel with Your holiness. Blessed are You, G-d, who makes a distinction between holy and holy. Every day: Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who has granted us life, sustained us, and enabled us to reach this occasion. Drink most of the cup of wine while reclining. URCHATZ Ritually wash hands without reciting the blessing. KARPAS Dip less than a Kezayit of the Karpas into salt-water and recite the following blessing: Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who creates the fruit of the earth. - Lizzie Wallach כרפס Since kindergarten we ve learned that we dip the karpas into salt water because those represent the tears of Bnei Yisrael when they were slaves in Egypt. However, last year I learned a new interpretation on this idea from Rav Zvi Ron which I find extremely interesting. The discussion of which vegetable to use for karpas is a very interesting debate with a lot of historical foundations. For example, using a potato or radish is very popular because those are the vegetables that were available in Europe. But I would like to focus on the dipping aspect of the karpas and what we can dip into. Rav Amram Gaon and the Rambam state that the 6

10 י ח ץ ב ע ל ה ב י ת י ב צ ע א ת ה מ צ ה ה א מ צ ע ית ל ש ת י ם ומ צ פ ין א ת ה ח צ י ה ג ד ול ל א פ יק ומ ן. מגיד מ ג ל ה א ת ה מ צ ות, מ ג ב יה א ת ה ק ע ר ה ו א ומ ר ב ק ול ר ם: ה א ל ח מ א ע נ י א ד י א כ לו א ב ה ת נ א ב א ר ע א ד מ צ ר י ם. כ ל ד כ פ ין י ית י ו י יכ ל, כ ל ד צ ר יך י ית י ו י פ ס ח. ה ש ת א ה כ א, ל ש נ ה ה ב א ה ב א ר ע א ד י ש ר א ל. ה ש ת א ע ב ד י, ל ש נ ה ה ב א ה ב נ י ח ור ין. מ ס יר ה ק ע ר ה מ ע ל ה ש ל ח ן, מ וז ג ין כ וס ש נ י. ו כ אן ה ב ן א ו א ח ד מ ן ה מ ס ב ים ש וא ל: מ ה נ ש ת נ ה ה ל י ל ה ה ז ה מ כ ל ה ל יל ות? ש ב כ ל ה ל יל ות א נו א וכ ל ין ח מ ץ ומ צ ה, ה ל י ל ה ה ז ה - כ ל ו מ צ ה! ש ב כ ל ה ל יל ות א נו א וכ ל ין ש א ר י ר ק ות, - ה ל י ל ה ה ז ה מ ר ור! ש ב כ ל ה ל יל ות א ין א נו מ ט ב יל ין א פ ילו פ ע ם א ח ת, - ה ל י ל ה ה ז ה ש ת י פ ע מ ים! ש ב כ ל ה ל יל ות א נו א וכ ל ין ב ין י וש ב ין וב ין מ ס ב ין, - ה ל י ל ה ה ז ה כ ל נו מ ס ב ין! between a slave and a free person. He says that the essence of freedom is being able to join together with others, to be able to care about those outside oneself. Whereas a slave must think about himself or herself and how they will survive, a free person is able to escape.from such thoughts and care for others In his Haggadah, Rav Rimon extends this concept to explain our question on At the very beginning of our Seder, we express what it is to be free people through expressing our care for others. Although it would seem that this invitation is meaningless, as all have presumably found a place to have a Seder at this point, this statement is significant in that it serves as a reminder for ourselves and for our families that we are free. This emphasis on kindness at the beginning of the evening serves to remind us of our purpose as freed Jews, to help others and build communities in which all are cared for and all care for one.another - Malkie Zeidman מה נשתנה The Shulchan Aruch asks a question about this passage. Why is it that we say Ma Nishtana if we know the answers to the questions; what's the point? He answers by connecting the Ma Nishtana with the pasuk "Ma rabu maasecha HaShem." The word "Ma" in that pasuk isn't used as a question word, but instead as an explanation. It means: "how plentiful are your works, HaShem." The Shulchan Aruch explains that the Ma Nishtana should be read the same way. Rather than reading it as a question, we should be reading it as an exclamation of awe -- how amazingly different is this night than all the other nights 7

11 YACHATZ The head of the household will break the middle Matzah into two. The larger piece is set aside to serve as Afikoman. The smaller piece is put back, between the two Matzot. MAGGID Raise the tray with the matzot and say in a loud voice: This is the bread of affliction that our fathers ate in the land of Egypt. Whoever is hungry, let him come and eat; whoever is in need, let him come and conduct the Seder of Passover. This year [we are] here; next year in the land of Israel. This year [we are] slaves; next year [we will be] free people. The tray with the matzot is moved aside,and the second cup is poured. The youngest child or one of the guests asks: What makes this night different from all other nights? On all nights we eat Chametz or Matzah, on this night only Matzah. On all nights we eat any kind of vegetables, on this night Maror! On all nights we need not dip even once, on this night we do so twice! On all nights we eat sitting upright or reclining, on this night we all recline! that karpas is essentially the salad course of the seder. Salt water and vinegar are the salad dressings used historically and are foundations for our salad dressings today. Through this conclusion Rav Ron explained that you can dip your karpas into any dip that would require you to wash for it because of urchatz. For example: water based, oil based, wine based etc. This year, try a new dip for your vegetable - maybe a better salad dressing. - Jessica Fuzailof יחץ The gemara explains that we break the matzah on the night of the seder because, just as a poor man eats a broken piece of a loaf, so too matzah must be eaten as a broken piece. Immediately after yachatz, we begin maggid with ha lachma aniya, a description of poor man s bread. Yet on the seder night we also recline in an imitation of royalty. Which is it? Are we poor or rich? Yachatz tells us that we are both. That God redeemed us from slavery to the Egyptians, but that He also gave us the Torah and expects us to obey His laws. We put away the afikoman because the key to freedom is the ability to make choices, but also because the key to serving God is to restrain our natural instincts for instant gratification and total consumption. The broken matzah is both: the poor and the rich, slavery and.freedom - Dana Gage הא לחמא עניא What is the significance of inviting in guests to eat the meal with us when no one will hear us? We say this paragraph in our homes, at our tables, with all those who will partake in our meals already present. What is the purpose of inviting others when they will not receive the invitation? Rav Soloveitchik, in his Haggadah, explains the essential difference 8

12 מ נ יח א ת ה ק ע ר ה ע ל ה ש ל ח ן. ה מ צ ות ת ה י ינ ה מ ג ל ות ב ש ע ת א מ יר ת ה ה ג ד ה. מ צ ר י ם, ו י וצ יא נו י י א ל ה ינו מ ש ם ב י ד ח ז ק ה וב ז ר וע נ טוי ה. ו א לו ל א ה וצ יא ה ק ד ו ש ב רוך הוא א ת א ב ות ינו מ מ צ ר י ם, ה ר י א נו וב נ ינו וב נ י ב נ ינו מ ש ע ב ד ים ה י ינו ל פ ר ע ה ב מ צ ר י ם. ו א פ ילו כ ל נו ח כ מ ים, כ ל נו נ ב ונ ים, כ ל נו ז ק נ ים, כ ל נו י וד ע ים א ת ה ת ור ה, מ צ ו ה ע ל ינו ל ס פ ר ב יצ יא ת מ צ ר י ם. ו כ ל ה מ ר ב ה ל ס פ ר ב יצ יא ת מ צ ר י ם ה ר י ז ה מ ש ב ח. 9 ע ב ד ים ה י ינו ל פ ר ע ה ב מ ע ש ה ב ר ב י א ל יע ז ר ו ר ב י י ה וש ע ו ר ב י א ל ע ז ר ב ן ע ז ר י ה ו ר ב י ע ק יב א ו ר ב י ט ר פ ון ש ה יו מ ס ב ין ב ב נ י ב ר ק, ו ה יו מ ס פ ר ים ב יצ יא ת מ צ ר י ם כ ל א ות ו ה ל י ל ה ע ד ש ב או ת ל מ יד יה ם ו א מ רו ל ה ם: ר ב ות ינו, ה ג יע ז מ ן ק ר יא ת ש מ ע ש ל ש ח ר ית. we have to explore what function it does serve The Malbim interprets this passage differently from many commentators. He maintains that Avadim Hayinu is not supposed to be a part of the story of Yetziat Mitzrayim. Instead, it starts us off by stating the reason we have the mitzvah to tell the story. Because God took us out of bondage in Egypt, thereby sparing us from being enslaved there forever, we recount the story of Yetziat Mitzrayim in order to express our gratitude to Him. This helps us understand why we also say that every Jew, no matter how knowledgeable or wise, has the obligation to tell the story each year. No matter how well you know the details or immerse yourself in the experience of remembering Yetziat Mitzrayim, everyone still has the obligation to recognize that ultimately, our freedom came from God. This passage serves to give us the proper framework through which to view the rest of Maggid the whole purpose of telling the story of Yetziat Mitzrayim is to recognize that we owe our freedom and our lives to God. - Rana Bickel מעשה ברבי אליעזר This tells the story of a group of rabbis who were so caught up in telling the story of Yetziat Mitzrayim that they told it all night and had to be told by their students that it was time for the morning shema. At first look this story seems to be demonstrating how much there is to say about the Exodus and how praiseworthy it is to do so. But at a closer look, this story is kind of strange.why are these distinguished rabbis at the house of Rabbi Akiva, who is the youngest? Why are there no students at this seder? These are acclaimed teachers who should have many students with them. And why did none of them notice the sun rising? One interpretation is that this is not just a seder, but a secret meeting. In the Talmud Yerushalmi, Rabbi Akiva says that he thinks Bar Kokhba, leader of the Bar Kokhba revolt in C.E., is the messiah. We know from historical records that Rabbi Akiva was a huge supporter of the Bar Kokba revolt. So this seder is at Rabbi Akiva s house because he is helping to lead the revolt, there are no students because it is dangerous, and.they did not see the sunrise because they are hiding. The paragraph directly following the one about Rabbi Akiva is about Rabbi Elazar ben Azaria and it does not seem to be at all connected. So why are they put together? To answer this we can see where the Rabbi Elazar paragraph is from. It is a mishna in the first perek of Brachot. The first perek of Brachot is about when and how one says Kriat Shema. Now it makes some

13 The Seder plate is placed on the table. The Matzot are partly uncovered. We were slaves to Pharaoh in Egypt, and the L-rd, our G-d, took us out from there with a strong hand and with an outstretched arm. If the Holy One, blessed be He, had not taken our fathers out of Egypt, then we, our children and our children's children would have remained enslaved to Pharaoh in Egypt. Even if all of us were wise, all of us understanding, all of us knowing the Torah, we would still be obligated to discuss the Exodus from Egypt; and everyone who discusses the Exodus from Egypt at length is praiseworthy. It happened that Rabbi Eliezer, Rabbi Yehoshua, Rabbi Elazar ben Azaryah, Rabbi Akiva and Rabbi Tarphon were reclining [at a Seder] in B'nei Berak. They were discussing the Exodus from Egypt all that night, until their students came and told them: "Our Masters! The time has come for reciting the morning Shema!" - Rivkie Zeidman מה נשתנה Ma Nishtana, better known as the Four Questions, originates from the Mishnah, Tractate Pesachim, Chapter 10, Mishna 4. The Mishna first outlines that after the second cup of wine, a son should turn to his father and ask the questions. But, if the son is unable to do so, the father should ask the questions to the son. The Mishna asks the question of why this night is different from all other nights and answers because we eat matzah, maror and roasted meat, and because we dip our food twice. The Talmud Bavli elaborates on these four questions and emphasizes the importance of these questions, noting that two scholars well versed in the Passover Laws must still ask each other, and someone who is conducting their seder alone should ask the questions out loud (Pesachim, 116A). But interestingly, the Talmud Yerushalmi only brings in three questions, asking why foods are dipped twice, why matzah is eaten, and why the korban pesach is roasted. The Talmud Yerushalmi omits questioning why maror is eaten. But despite the discrepancy of the Bavli and Yerushalmi, the four questions are truly only one question and three answers boiling down to one question: Is the Seder about remembering our slavery, or our freedom? To which the Ma Nishtana replies that we are focusing on both. One cannot fully tell the story of the Exodus without discussing both the trials of slavery, and the jubilance of freedom. The rest of the Seder tries to strike this balance, continually referencing both aspects. This is why the Gemara places an emphasis on asking the four questions at the Seder, whether alone or with others. The Ma Nishtana starts off the Maggid portion of the Seder, and sets the dichotomous story telling for the rest of the Seder. By asking out loud whether or goal is to remember our slavery or our freedom, and subsequently answering both, we are reminded of the balance to which we should continue the rest of the Seder. - Hannah Stanhill עבדים היינו Many commentators on the Haggadah identify the passage of Avadim Hayinu as the beginning of the story of Yetziat Mitzrayim that we tell throughout the seder. But only the first twelve words of this passage resemble a story, and the rest of it simply describes the mitzvah of having to talk about Yetziat Mitzrayim. Moreover, the portion of the Haggadah which does seem to mark the beginning of the narrative, Mitchila Ovdei Avodah Zara Hayu Avoteinu (From the beginning, our forefathers were idol worshippers), only starts several paragraphs later. If Avadim Hayinu is not the beginning of the narrative, then we 10

14 א מ ר ר ב י א ל ע ז ר ב ן ע ז ר י ה: ה ר י א נ י כ ב ן ש ב ע ים ש נ ה, ו ל א ז כ ית י ש ת א מ ר י צ יא ת מ צ ר י ם ב ל יל ות ע ד ש ד ר ש ה ב ן ז ומ א: ש נ א מ ר, ל מ ע ן ת ז כ ר א ת י ום צ את ך מ א ר ץ מ צ ר י ם כ ל י מ י ח י יך, י מ י ח י יך - ה י מ ים, כ ל י מ י ח י יך - ה ל יל ות. ו ח כ מ ים א ומ ר ים: י מ י ח י יך - ה ע ול ם ה ז ה, כ ל י מ י ח י יך - ל ה ב יא ל ימ ות ה מ ש יח. ב רוך ה מ ק ום, ב כ נ ג ד א ר ב ע ה ב נ ים ד רוך הוא. ב רוך ש נ ת ן ת ור ה ל ע מ ו י ש ר א ל, ב רוך הוא. ב ר ה ת ור ה. א ח ד ח כ ם, ו א ח ד ר ש ע, ו א ח ד ת ם, ו א ח ד ש א ינ ו י וד ע ל ש א ול. ח כ ם מ ה הוא א ומ ר? מ ה ה ע ד ות ו ה ח ק ים ו ה מ ש פ ט ים א ש ר צ ו ה י י א ל ה ינו א ת כ ם? ו א ף א ת ה א מ ר ל ו כ ה ל כ ות ה פ ס ח: א ין מ פ ט יר ין א ח ר ה פ ס ח א פ יק ומ ן. ר ש ע מ ה הוא א ומ ר? מ ה ה ע ב ד ה ה ז את ל כ ם? ל כ ם - ו ל א ל ו. ול פ י ש ה וצ יא א ת ע צ מ ו מ ן ה כ ל ל כ פ ר ב ע ק ר. ו א ף א ת ה ה ק ה ה א ת ש נ יו ו א מ ר ל ו: ב ע בור ז ה ע ש ה י י ל י ב צ את י מ מ צ ר י ם. ל י - ו ל א ל ו. א ילו ה י ה ש ם, ל א ה י ה נ ג א ל. ת ם מ ה הוא א ומ ר? מ ה ז את? ו א מ ר ת ו ש א ינ ו י וד ע ל ש א ול - א ת ע ש ה י י ל י ב צ את י מ מ צ ר י ם. א ל יו: ב ח ז ק י ד ה וצ יא נו י י מ מ צ ר י ם, מ ב ית ע ב ד ים. פ ת ח ל ו, ש נ א מ ר: ו ה ג ד ת ל ב נ ך ב י ום ה הוא ל אמ ר, ב ע בור ז ה י כ ול מ ר א ש ח ד ש, ת ל מוד ל ומ ר ב י ום ה הוא, א י ב י ום ה הוא י כ ול מ ב ע וד י ום, ת ל מוד ל ומ ר ב ע בור ז ה - ב ע בור ז ה ל א א מ ר ת י א ל א ב ש ע ה ש י ש מ צ ה ומ ר ור מ נ ח ים ל פ נ יך. מ ת ח ל ה ע וב ד י ע ב וד ה ז ר ה ה יו א ב ות ינו, ו ע כ ש יו ק ר ב נו ה מ ק ום ל ע ב ד ת ו, ש נ א מ ר: ו י אמ ר י ה וש ע Thus, the Rasha asks his parents: what is this Avoda for you? What does Judaism mean to you? And it is the fact itself that the Rasha asks this question that provides an insight into the parents answer. If the Rasha s parents had raised him with a clear, strong sense of the meaning and importance of Judaism, he would not need to ask this question. Consequently, he would probably be named with a different adjective. While free will is definitely relevant, it is still fascinating to realize the utter importance and implications of exposing one s love to Judaism. With this interpretation and the Rasha s fuller picture in mind, may we merit to joyously share with the world our pride and love for our Judaism. 11 -Rachel Meier יכול מראש חודש Yachol Me Rosh Chodesh. Why would the discussion of the Exodus from Egypt possibly begin on the first of the month? Masechet Pesachim 6a discusses when the Mitzvah to learn the laws of pesach should be performed. Some say that it should be performed a month in advance because we know Moshe explained Pesach Sheni a month in advance. However, Rabbi Shimon Ben Gamliel disagrees and states that the Mitzvah should begin on the first of the month, on Rosh Chodesh, because Hashem spoke to Moshe about the laws of Pesach on Rosh Chodesh.

15 Rabbi Eleazar ben Azaryah said: "I am like a man of seventy years old, yet I did not succeed in proving that the Exodus from Egypt must be mentioned at night-until Ben Zoma explained it: "It is said, `That you may remember the day you left Egypt all the days of your life;' now `the days of your life' refers to the days, [and the additional word] `all' indicates the inclusion of the nights!" The sages, however, said: "`The days of your life' refers to the present-day world; and `all' indicates the inclusion of the days of Mashiach." Blessed is the Omnipresent One, blessed be He! Blessed is He who gave the Torah to His people Israel, blessed be He! The Torah speaks of four sons. One wise, one wicked, one simple, and one who does not know how to ask. The wise one, what does he say? "What are the testimonies, the statutes and the laws which the L-rd, our G-d, has commanded you?" You, in turn, shall instruct him in the laws of Passover, [up to] `one is not to eat any dessert after the Passover-lamb.' The wicked one, what does he say? "What is this service to you?!" He says `to you,' but not to him! By thus excluding himself from the community he has denied that which is fundamental. You, therefore, blunt his teeth and say to him: "It is because of this that the L-rd did for me when I left Egypt"; `for me' - but not for him! If he had been there, he would not have been redeemed!" The simple one, what does he say? "What is this?" Thus you shall say to him: "With a strong hand the L-rd took us out of Egypt, from the house of slaves." And the one who does not know how to ask, you must initiate him, as it is said: "You shall tell your child on that day, `It is because of this that the L-rd did for me when I left Egypt.'" One may think that [the discussion of the Exodus] must be from the first of the month. The Torah therefore says, `On that day.' `On that day,' however, could mean while it is yet daytime; the Torah therefore says, `It is because of this.' The expression `because of this' can only be said when Matzah and Maror are placed before you..sense why it is right after the story that ended with Kriat Shema Additionally, there are two main mitzvot with which we are commanded to remember the redemption of Yetziat Mitzrayim: the seder and the daily shema. The point of the seder, the yearly mitzvah, is to enhance our capability to perform the daily mitzvah, kriyat shema. The rabbis in Bnei Brak are plotting their own redemption. When their students come to tell them the night of telling the story of the exodus is over, the first thing they do is say Kriat Shema, and continue to tell the story of the exodus. Because our national collective memory does not end with a night. When you.wake up after the seder, you start again - Orit Gugenheim ארבע בנים The Rasha s question is typically interpreted through a lens of prejudiced critique. However, I believe it is important not to let this bias blind us from seeing the fuller picture. The exploration of the Rasha s background is crucial because it is not an attempt to justify his sinfulness, but rather to understand the reasons that led him to be sinful. Rabbi Sacks provides a beautiful interpretation of the Rasha s question, which I believe helps achieve this fuller picture. Rabbi Sacks explains that the Rasha s question turns the focus on to the parents, and asks them about Haavoda Hazot (a vagueness which allows for generality: it refers not only to this Pesach Seder but to Mitzvot and Judaism as a whole). 12

16 א ל כ ל ה ע ם, כ ה א מ ר י י א ל ה י י ש ר א ל: ב ע ב ר ה נ ה ר י ש בו א ב ות יכ ם מ ע ול ם, ת ר ח א ב י א ב ר ה ם ו א ב י נ ח ור, ו י ע ב דו א ל ה ים א ח ר ים. ו א ק ח א ת א ב יכ ם א ת א ב ר ה ם מ ע ב ר ה נ ה ר ו א ול ך א ות ו ב כ ל א ר ץ כ נ ע ן, ו א ר ב ה א ת ז ר ע ו ו א ת ן ל ו א ת י צ ח ק, ו א ת ן ל י צ ח ק א ת י ע ק ב ו א ת ע ש ו. ו א ת ן ל ע ש ו א ת ה ר ש ע יר ל ר ש ת א ת ו, ו י ע ק ב וב נ יו י ר דו מ צ ר י ם. ב רוך ש ומ ר ה ב ט ח ת ו ל י ש ר א ל, ב רוך הוא. ש ה ק ד ו ש ב רוך הוא ח ש ב א ת ה ק ץ, ל ע ש ות כ מ ה ש א מ ר ל א ב ר ה ם א ב ינו ב ב ר ית ב ין ה ב ת ר ים, ש נ א מ ר: ו י אמ ר ל א ב ר ם, י ד ע ת ד ע כ י ג ר י ה י ה ז ר ע ך ב א ר ץ ל א ל ה ם, ו ע ב דום ו ע נו א ת ם א ר ב ע מ א ות ש נ ה. ו ג ם א ת ה ג וי א ש ר י ע ב דו ד ן א נ כ י ו א ח ר י כ ן י צ או ב ר כ ש ג ד ול. מ כ ס ה א ת ה מ צ ות ומ ג ב יה א ת ה כ וס. ו ה יא ש ע מ ד ה ל א ב ות ינו ו ל נו! ש ל א א ח ד ב ל ב ד ע מ ד ע ל ינו ל כ ל ות נו, א ל א ש ב כ ל ד ור ו ד ור ע ומ ד ים ע ל ינו ל כ ל ות נו, ו ה ק ד ו ש ב רוך הוא מ צ יל נו מ י ד ם. י נ יח ה כ וס מ י ד ו ו יג ל ה א ת ה מ צ ות. As a result, Yachol Merosh Chodesh is more than just providing detail as to when the Mitzvah may be performed, but is a guidepost to tell the readers that the most effective means to let all four sons understand the Sippur of Yetziat Mitzrayim, is to engage each of them in the way they need, including the She aino Yodeah Lishol. He needs to re-create the.events and live them in the moment to really be able to complete the mitzvah - Natan Rabinowitz והיא שעמדה Pesach, as the celebration of the birth of the Jewish people, is a fundamentally nationalist holiday. While there is an internal component to such nationhood, we must also recognize the external. In the middle of Maggid, emphasized with a raised cup of wine, we recount the enemies which have stood against us throughout our long, and sometimes tortured, history. In recognizing ourselves as a nation, we also recognize that our relations with other nations has often been far from pleasant. We are a people beset by enemies, and we acknowledge this on the festival commemorating our birth as a nation because it is has become fundamental to our identity. More important, however, than the historical fact of the desire of our enemies to destroy us, rising against us one after another, is how it fits into our nationalist narrative. Rather than a rallying cry to arms as some nations might present such a history, ours is a paean to God for salvation. The significance of this song lies not in the recognition that as a nation we have enemies, but in the understanding that our response as a nation should be to beseech God to destroy them on our behalf. We need look no further than toward the end of the seder, right before Hallel, to see this idea enacted. Having established earlier in the seder that our national experience is tied up with physical salvation and the defeat of those who oppose us, we now, at the end of the seder, directly ask God in Shfoch Chamatcha to pour out [his] wrath upon the nations who oppose us, and pursue them with anger, and destroy them from beneath the heavens of God. (Translations from The Seder Night: An Exalted Evening) Requesting God s 13

17 In the beginning our fathers served idols; but now the Omnipresent One has brought us close to His service, as it is said: "Joshua said to all the people: Thus said the L-rd, the G-d of Israel, `Your fathers used to live on the other side of the river - Terach, the father of Abraham and the father of Nachor, and they served other gods. "And I took your father Abraham from beyond the river, and I led him throughout the whole land of Canaan. I increased his seed and gave him Isaac, and to Isaac I gave Jacob and Esau. To Esau I gave Mount Seir to possess it, and Jacob and his sons went down to Egypt." Blessed is He who keeps His promise to Israel, blessed be He! For the Holy One, blessed be He, calculated the end [of the bondage], in order to do as He had said to our father Abraham at the "Covenant between the Portions," as it is said: "And He said to Abraham, `You shall know that your seed will be strangers in a land that is not theirs, and they will enslave them and make them suffer, for four hundred years. But I shall also judge the nation whom they shall serve, and after that they will come out with great wealth.'" The Matzot are covered and the wine cup is raised. This Promise is what has stood by our fathers and us! For not just one alone has risen against us to destroy us, but in every generation they rise against us to destroy us; and the Holy One, blessed be He, saves us from their hand! Put down the wine cup and uncover the Matzah. The significance of the paragraph of Yachol Me Rosh Chodesh is pointing out the difference between learning the laws (which one begins on Rosh Chodesh) compared to the telling of Sippur Yetziat Mitzrayim which needs to be performed bayom hahu -- on that day, when you have Matzah U maror Munachim lefanecha. Why is it important for the Mitzvah to be performed on that day? One reason may be understood by considering the order of the Haggadah. As the Malbim and other mefarshim explain, the Seder of the night can help provide insight into each of the paragraphs. Specifically, Yachol MeRosh Chodesh is read immediately after the 4 sons, and more precisely, right after She aino Yodeiya lish ol. The wording in the paragraphs of She aino Yodeiya lish ol is also very similar to the wording in the paragraph of Yachol MeRosh Chodesh. In this paragraph, the fourth son who doesn t know how to ask a question is not as engaged as the other three sons. He is not asking questions as they are, but the reader still wants him to be just as engaged. To engage the 4th son, we must consider what is preventing him from asking a question. Perhaps the She aino Yodeiya Lish ol learns differently, or cannot completely comprehend how the Pesach night is so different in comparison to all other nights, and so he is not able to ask the question. Therefore, on the seder night, the story is re-told Ba avur Zeh...SheYesh Matzah U Marror Munachim Lefanecha (in this way...when there is matzah and marror out in front of you), so that the 4th son can relive the events right in front of him and hopefully understand and engage with the story. Here the 4th son is being shown BaAvur Zeh Asah Hashem Li B Tzeiti MiMitzrayim, in this way, Hashem did for me when taking me out of Egypt. The similarity in wording with BaAvur Zeh may be coming to single out that the matzah and marror in front of him are there to help him understand what happened in the exodus from Egypt. The fourth son can understand the story more directly through the Matzah and the bitterness of.the marror, things which he may need to act out the story and relive it 14

18 ק ש ל ב ן ה א ר מ י ל ע ש ות ל י ע ק ב א ב ינו. ש פ ר ע ה ל א ג ז ר א ל א ע ל ה ז כ ר ים ו ל ב ן ב ק ש ל ע ק ור א ת ה כ ל, ש נ א מ ר: א ר מ י א ב ד א ב י, ו י ר ד מ צ ר י מ ה ו י ג ר ש ם ב מ ת י מ ע ט, ו י ה י ש ם ל ג וי ג ד ול, ע צום ו ר ב. 15 צ א ול מ ד מ ה ב ו י ר ד מ צ ר י מ ה - א נוס ע ל פ י ה ד בור. ו י ג ר ש ם - מ ל מ ד ש ל א י ר ד י ע ק ב א ב ינו ל ה ש ת ק ע ב מ צ ר י ם א ל א ל גור ש ם, ש נ א מ ר: ו י אמ רו א ל פ ר ע ה, ל גור ב א ר ץ ב אנו, כ י א ין מ ר ע ה ל צ אן א ש ר ל ע ב ד יך, כ י כ ב ד ה ר ע ב ב א ר ץ כ נ ע ן. ו ע ת ה י ש בו נ א ע ב ד יך ב א ר ץ ג ש ן. ב מ ת י מ ע ט - כ מ ה ש נ א מ ר: ב ש ב ע ים נ פ ש י ר דו א ב ות יך מ צ ר י מ ה, ו ע ת ה ש מ ך י י א ל ה יך כ כ וכ ב י ה ש מ י ם ל ר ב. placing them in a basket, he travels to the Beis Hamikdash, tells the kohen, I acknowledge this day before the LORD your God that I have entered the land that the LORD swore to our fathers to assign us, and gives him the basket. The Torah then tells the farmer to recite the pesukim beginning with Arami oveid avi. In the farmer s preface to his declaration, he tells the kohen, Higadeti hayom lahashem elokecha The essence of the farmer s statement is the higadeti, the telling over of his people s story. He isn t merely bringing his fruits before Hashem; the farmer is sharing his ancestral history starting all the way from Ya akov, through the Exodus, to himself. Not only does this instill in him a sense of gratitude to Hashem for the miracles of the past, but it allows the farmer to connect to his family s story and become a part of the narrative as well. The central theme of the Pesach seder is to tell over the story of our forefathers, V higadeta levincha bayom hahu, and the role of the Haggadah is to assist us in experiencing and connecting to the tale of their redemption from slavery to freedom. By expounding upon the verses from Devarim, we are more than telling the story of Bnei Yisrael in Mitzrayim; we are telling the story of our people telling the story. Discussing yetzias Mitzrayim through this added lens gives us the opportunity, just like the farmer, to find our own way to become part of the narrative. May we all be zocheh this Pesach to find our personal connection to sippur yetzias Mitzrayim, the story of our people. Baila Eisen וירד מצרימה The Haggadah tells us that Yaakov goes down to Egypt Anus Al Pi HaDibur. Sefaria translates this as helpless on account of the word (in which God told Avraham that his descendants would have to go into exile). In other words, Yaakov goes down to Egypt because he has to, he is destined to. God says that he must go; so he goes. The story of Yaakov s descent to Egypt can be found in Breishit It varies from the tale the Haggadah tells of an entirely preordained journey. In Perek 46, God does have a talk with Yaakov, in which God tells him to fear not to go down to Egypt. After this, Yaakov goes down to Egypt with God s full approval and guidance. However, this talk occurs in Beer-Sheba, where Yaakov has stopped to offer sacrifices after he has already begun his journey to Egypt. Yaakov decides to go to Egypt two verses before God tells him to go, in 45:28. The Pasuk is strongly worded: ו י אמ ר י ש ר א ל ר ב ע וד י וס ף ב נ י ח י א ל כ ה ו א ר אנו ב ט ר ם א מ ות

19 Go forth and learn what Laban the Aramean wanted to do to our father Jacob. Pharaoh had issued a decree against the male children only, but Laban wanted to uproot everyone - as it is said: "The Aramean wished to destroy my father; and he went down to Egypt and sojourned there, few in number; and he became there a nation - great and mighty and numerous." "And he went down to Egypt" forced by Divine decree. "And he sojourned there" - this teaches that our father Jacob did not go down to Egypt to settle, but only to live there temporarily. Thus it is said, "They said to Pharaoh, We have come to sojourn in the land, for there is no pasture for your servants' flocks because the hunger is severe in the land of Canaan; and now, please, let your servants dwell in the land of Goshen." "Few in number" as it is said: "Your fathers went down to Egypt with seventy persons, and now, the L-rd, your G-d, has made you as numerous as the stars of heaven." assistance in destroying our national enemies is a central, if oft undercelebrated, aspect of our national and religious experience. -Sandy Gooen והיא שעמדה Oppression, Resilience, Faith: One important thing to reflect on at פסח is that our generation is just the most recent in thousands of years of Jewish history. In every generation there is struggle. Some survive, many do not. But we, as a people survive. Our faith and our will to continue are what keep us going. One word that summarizes the experience of the Jewish people is hope-.תקוה It is not always clear what our future holds, especially in times of struggle, but our hope carries us through. In the words of the famous Jewish politician, Harvey Milk, hope will never be silent. With a combination of hope, a will to survive, and strength from HaShem, we have been, are, and will continue to be. חג שמח! - Pammy Brenner צא ולמד The essence of the seder night is the retelling of the Exodus story, of sippur yetzias Mitzrayim. Tzei U lemad begins the section of Maggid that interprets pesukim about the Israelite slavery and liberation. Interestingly enough, the pesukim chosen to represent the biblical account are culled from Devarim, from the section relating to bikkurim, the first fruits. Why not analyze the pesukim in Shemos that are actually from the Exodus itself, as opposed to a post-facto explanation of the story from a seemingly unrelated context? Why do we use the Arami oveid avi pesukim to relate the sippur? Practically speaking, these four pesukim are succinct in comparison to the lengthy tale illustrated in Shemos. Not only do fewer pesukim ensure that Maggid doesn t become overbearing, but it also makes it easier to fulfill the Mishnah s requirement of V doresh... ad she yigmor kol haparashah kulah (Pesachim 10:4). But there is a deeper reason for this choice, transcending the technical. The section chosen from Devarim outlines what a farmer does with his first fruits. After 16

20 ו י ו י ה י ש ם ל ג וי - מ ל מ ד ש ה יו י ש ר א ל מ צ י נ ים ש ם. ג ד ול, ע צום - כ מה ש נ א מ ר: וב נ י י ש ר א ל פ רו ו י ש א ת ם. ר צו ו י ר בו ו י ע צ מו ב מ א ד מ א ד, ו ת מ ל א ה א ר ץ ו ר ב - כ מ ה ש נ א מ ר: ר ב ב ה כ צ מ ח ה ש ד ה נ ת ת יך, ו ת ר ב י ו ת ג ד ל י ו ת ב א י ב ע ד י ע ד י ים, ש ד י ם נ כ נו וש ע ר ך צ מ ח, ו א ת ע ר ם ו ע ר י ה. ו א ע ב ר ע ל י ך ו א ר א ך מ ת ב וס ס ת ב ד מ י ך, ו א מ ר ל ך ב ד מ י ך ח י י, ו א מ ר ל ך ב ד מ י ך ח י י. ר עו א ת נו ה מ צ ר ים ו י ע נונו, ו י ת נו ע ל ינו ע ב ד ה ק ש ה. ו י ר עו א ת נו ה מ צ ר ים - כ מ ה ש נ א מ ר: ה ב ה נ ת ח כ מ ה ל ו פ ן י ר ב ה, ו ה י ה כ י ת ק ר אנ ה מ ל ח מ ה ו נ וס ף ג ם הוא ע ל שנ א ינו ו נ ל ח ם ב נו, ו ע ל ה מ ן ה א ר ץ. ו י ע נונו - כ מ ה ש נ א מ ר: ו י ש ימו ע ל יו ש ר י מ ס ים ל מ ע ן ע נ ת ו ב ס ב ל ת ם. ו י ב ן ע ר י מ ס כ נ ות ל פ ר ע ה. א ת פ ת ם ו א ת ר ע מ ס ס. ו י ת נו ע ל ינו ע ב ד ה ק ש ה - כ מ ה ש נ א מ ר: ו י ע ב דו מ צ ר י ם א ת ב נ י י ש ר א ל ב פ ר ך. ו נ צ ע ק א ל י י א ל ה י א ב ת ינו, ו י ש מ ע י י א ת ק ל נו, ו י ר א א ת ע נ י נו ו א ת ע מ ל נו ו א ת ל ח צ נו. ו נ צ ע ק א ל י י א ל ה י א ב ת ינו - כ מ ה ש נ א מ ר: ו י ה י ב י מ ים ה ר ב ים ה ה ם ו י מ ת מ ל ך מ צ ר י ם, ו י א נ חו ב נ י י ש ר א ל מ ן ה ע ב וד ה ו י ז ע קו, ו ת ע ל ש ו ע ת ם א ל ה א ל ה ים מ ן ה ע ב ד ה. ו י ש מ ע י י א ת ק ל נו - כ מ ה ש נ א מ ר: ו י ש מ ע א ל ה ים א ת נ א ק ת ם, ו י ז כ ור א ל ה ים א ת ב ר ית ו א ת א ב ר ה ם, א ת י צ ח ק ו א ת י ע ק ב. ו י ר א א ת ע נ י נו - ז ו פ ר י שות ד ר ך א ר ץ, כ מ ה ש נ א מ ר: ו י ר א א ל ה ים א ת ב ני י ש ר א ל ו י ד ע א ל ה ים. ו א ת ע מ ל נו - א לו ה ב נ ים. כ מ ה ש נ א מ ר: כ ל ה ב ן ה י ל וד ה י א ר ה ת ש ל יכ הו ו כ ל ה ב ת ת ח יון. ו א ת ל ח צ נו - ז ה ה ד ח ק, כ מ ה ש נ א מ ר: ו ג ם ר א ית י א ת ה ל ח ץ א ש ר מ צ ר י ם ל ח צ ים א ת ם. ו י וצ א נו י י מ מ צ ר י ם ב י ד ח ז ק ה וב ז ר ע נ טוי ה, וב מ ר א ג ד ל, וב א ת ות וב מ פ ת ים..dah says. Or maybe the answer is that it is very difficult to see where God s decisions end and our own begin. There is a Jewish belief in free will, but there is also a Jewish belief in predestination. Where the two overlap and run into one another is not easily explained. Yaakov s journey to Egypt exists in the hazy space in between. In our own lives, it is hard to know what is up to us and what is up to God. Sometimes it s nice to pretend that God is in charge. Sometimes it s nice to pretend that we are in charge. It is best to remember to find a.balance. Make good choices, and trust in God 17

21 "And he became there a nation" this teaches that Israel was distinctive there. Great, mighty," as it is said: "And the children of Israel were fruitful and increased abundantly, and multiplied and became very, very mighty, and the land became filled with them." "And numerous," as it is said: "I passed over you and saw you wallowing in your bloods, and I said to you `By your blood you shall live,' and I said to you `By your blood you shall live!' I caused you to thrive like the plants of the field, and you increased and grew and became very beautiful your bosom fashioned and your hair grown long, but you were naked and bare." And I passed over you and saw you wallowing in your blood and I said through your blood shall you live, and I said through your blood shall you live. The Egyptians treated us badly and they made us suffer, and they put hard work upon us." "The Egyptians treated us badly," as it is said: Come, let us act cunningly with [the people] lest they multiply and, if there should be a war against us, they will join our enemies, fight against us and leave the land." "And they made us suffer," as it is said: "They set taskmasters over [the people of Israel] to make them suffer with their burdens, and they built storage cities for Pharaoh, Pitom and Ramses." "And they put hard work upon us," as it is said: "The Egyptians made the children of Israel work with rigor. And we cried out to the L-rd, the G-d of our fathers, and the L-rd heard our voice, and he saw our suffering, our labor, and our oppression. "And we cried out to the L-rd, the G-d of our fathers," as it is said: "During that long period, the king of Egypt died; and the children of Israel groaned because of the servitude, and they cried out. And their cry for help from their servitude rose up to G-d." "And the L-rd heard our voice" as it said: "And G-d heard their groaning, and G-d remembered His covenant with Abraham, Isaac and Jacob." "And he saw our suffering," this refers to the separation of husband and wife, as it is said: "G-d saw the children of Israel and G-d took note." "Our labor," this refers to the "children," as it is said: "Every boy that is born, you shall throw into the river and every girl you shall keep alive." "And our oppression," this refers to the pressure, as it is said: "I have seen the oppression with which the Egyptians oppress them." "The L-rd took as out of Egypt with a strong hand and an outstretched arm, and with a great manifestation, and with signs and wonders.".enough! said Israel. My son Joseph is still alive! I must go and see him before I die There is no pause to consult with God before the next Pasuk begins with the word Vayisa,.and he travelled Yaakov is on his way to Egypt, entirely of his own volition So is this journey Yaakov s decision, or God s? Maybe the answer lies in the second part of the Vayered Mitzrayma paragraph. We learn that Yaakov intends to go down to Egypt not to settle there permanently, but only to sojourn there temporarily. While Yaakov intends his descent to Egypt to be a visit, God intends it to last the rest of his life. Of course, God wins. In that sense, Yaakov s descent is Anus Al Pi HaDibur helpless to do anything but follow the word of God, as the Hagga 18

22 ו י וצ א נו י י מ מ צ ר י ם - ל א ע ל י ד י מ ל א ך, ו ל א ע ל י ד י ש ר ף, ו ל א ע ל י ד י ש ל יח, א ל א ה ק ד ו ש ב רוך הוא ב כ ב וד ו וב ע צ מ ו, ש נ א מ ר: ו ע ב ר ת י ב א ר ץ מ צ ר י ם ב ל י ל ה ה ז ה, ו ה כ ית י כ ל ב כ ור ב א ר ץ מ צ ר י ם מ א ד ם ו ע ד ב ה מ ה, וב כ ל א ל ה י מ צ ר י ם א ע ש ה ש פ ט ים. א נ י י י. ו ע ב ר ת י ב א ר ץ מ צ ר י ם ב ל י ל ה ה ז ה - א נ י ו ל א מ ל א ך ו ה כ ית י כ ל ב כ ור ב א ר ץ מ צ ר י ם - א נ י ו ל א ש ר ף וב כ ל א ל ה י מ צ ר י ם א ע ש ה ש פ ט ים - א נ י ול א ה ש ל יח. א נ י י י - א נ י הוא ול א א ח ר. ב י ד ח ז ק ה - ז ו ה ד ב ר, כ מ ה ש נ א מ ר: ה נ ה י ד י י ה וי ה ב מ ק נ ך א ש ר ב ש ד ה, ב סוס ים, ב ח מ ר ים, ב ג מ ל ים, ב ב ק ר וב צ אן, ד ב ר כ ב ד מ א ד. וב ז ר ע נ טוי ה - ז ו ה ח ר ב, כ מ ה ש נ א מ ר: ו ח ר ב ו ש לופ ה ב י ד ו, נ טוי ה ע ל י רוש ל י ם. וב מ ר א ג ד ל - ז ו ג לוי ש כ ינ ה, כ מ ה ש נ א מ ר: א ו ה נ ס ה א ל ה ים ל ב א ל ק ח ת ל ו ג וי מ ק ר ב ג וי ב מ ס ת ב א ת ת וב מ ופ ת ים, וב מ ל ח מ ה וב י ד ח ז ק ה וב ז ר וע נ טוי ה, וב מ ור א ים ג ד ל ים, כ כ ל א ש ר ע ש ה ל כ ם י י א ל ה יכ ם ב מ צ ר י ם ל ע ינ יך. וב א ת ות - ז ה ה מ ט ה, כ מ ה ש נ א מ ר: ו א ת ה מ ט ה ה ז ה ת ק ח ב י ד ך, א ש ר ת ע ש ה ב ו א ת ה א ת ת. וב מ פ ת ים - ז ה ה ד ם, כ מ ה ש נ א מ ר: ו נ ת ת י מ ופ ת ים ב ש מ י ם וב א ר ץ נ וה ג ין ל ה ט יף ט פ ה מ ן ה כ וס ב א מ יר ת 'ד ם', 'ו א ש', 'ותימרות עשן', ע ש ר ה מ כ ות, 'ד צ "ך ', 'ע ד " ש', 'ב א ח "ב', ב י ח ד ט"ו פ ע ם. דם ואש ותמרות עשן ד ב ר א ח ר: ב י ד ח ז ק ה - ש ת י ם, וב ז ר ע נ טוי ה - ש ת י ם, וב מ ר א ג ד ל - ש ת י ם, וב א ת ות - ש ת י ם, וב מ פ ת ים - ש ת י ם. א לו ע ש ר מ כ ות ש ה ב יא ה ק ד ו ש ב רוך הוא ע ל ה מ צ ר ים ב מ צ ר י ם, ו א לו ה ן: ד ם, צ פ ר ד ע, כ נ ים, ע ר וב, ד ב ר, ש ח ין, ב ר ד, א ר ב ה, ח ש ב כ ור ות. ר ב י י הוד ה ה י ה נ ות ן ב ה ם ס מ נ ים: ד צ "ך ע ד " ש ב א ח "ב. 19 ך, מ כ ת ר ב י י וס י ה ג ל יל י א ומ ר: מ נ י ן א ת ה א ומ ר ש ל קו ה מ צ ר ים ב מ צ ר י ם ע ש ר מ כ ות ו ע ל ה י ם ל קו ח מ ש ים מ כ ות? ב מ צ ר י ם מ ה הוא א ומ ר? ו י אמ רו ה ח ר ט מ ים א ל פ ר ע ה: א צ ב ע א ל ה ים ה וא, ו ע ל ה י ם had left, yes probably discussing the Bar Kochbah revolt, but also discussing the Exodus story in great detail. My first thought was that this is a true example of Torah living in their..mouths, an expression meaning that they spoke Torah very often In fact this expression is presented by Hashem right after Bnei Yisrael leave Egypt and before they are attacked by the Egyptians. Hashem tells them that they must always

23 "The L-rd took us out of Egypt," not through an angel, not through a seraph and not through a messenger. The Holy One, blessed be He, did it in His glory by Himself! Thus it is said: "In that night I will pass through the land of Egypt, and I will smite every first-born in the land of Egypt, from man to beast, and I will carry out judgments against all the gods of Egypt, I the L-rd." "I will pass through the land of Egypt," I and not an angel; "And I will smite every first-born in the land of Egypt," I and not a seraph; "And I will carry out judgments against all the gods of Egypt," I and not a messenger; "I- the L-rd," it is I, and none other! "With a strong hand," this refers to the dever (pestilence) as it is said: "Behold, the hand of the L-rd will be upon your livestock in the field, upon the horses, the donkeys, the camels, the herds and the flocks, a very severe pestilence." "And with an outstretched arm," this refers to the sword, as it is said: "His sword was drawn, in his hand, stretched out over Jerusalem." "And with a great manifestation," this refers to the revelation of the Shechinah (Divine Presence), as it is said: "Has any G-d ever tried to take for himself a nation from the midst of another nation, with trials, signs and wonders, with war and with a strong hand and an outstretched arm, and with great manifestations, like all that the L-rd your G-d, did for you in Egypt before your eyes!" "And with signs," this refers to the staff, as it is said: "Take into your hand this staff with which you shall perform the signs." "And wonders," this refers to the blood, as it is said: "And I shall show wonders in heaven and on earth." When saying "blood, and fire, and pillars of smoke," the ten plagues, and the acronyms spill wine in the cup. Blood, and fire and pillars of smoke Another explanation: "Strong hand" indicates two [plagues]; "Outstretched arm," another two; "Great manifestation," another two; "Signs," another two; and "Wonders," another two. These are the Ten Plagues which the Holy One, blessed be He, brought upon the Egyptians, namely as follows: Blood. Frogs. Lice. Wild Beasts. Pestilence. Boils. Hail. Locust. Darkness. Slaying of the First-born. Rabbi Yehudah referred to them by acronyms: DeTzaCh; ADaSh; BeAChaV Rabbi Yosi the Gallilean said: How do you know that the Egyptians were stricken by ten plagues in Egypt, and then were struck by fifty plagues at the sea? In Egypt it says of them, "The magicians said to Pharaoh `This is the finger of G-d.' At the sea it says, "Israel saw the great hand that the L-rd laid against Egypt; and the people feared the L-rd, and they believed in the L-rd and in His servant Moses." Now, how often were they smitten by `the finger'? Ten plagues! Thus you must conclude that in Egypt they were smitten by ten plagues, at the sea they were smitten by fifty -Talia Feingold רבי יוסי הגלילי The conversation between Rabbi Yossi, Rabbi Eliezer, and Rabbi Akiva is included in the Haggadah as an example of what the rabbis in Bnei Brak spent all night debating. What first strikes me, is that the rabbis didn t just relate the Exodus story to their daily lives under Roman rule but instead debated what happened in Egypt. They spent what time they 20

24 מ ה הוא א ומ ר? ו י ר א י ש ר א ל א ת ה י ד ה ג ד ל ה א ש ר ע ש ה י י ב מ צ ר י ם, ו י יר או ה ע ם א ת י י, ו י א מ ינו ב י י וב מש ה ע ב ד ו. כ מ ה ל קו ב א צ ב ע? ע ש ר מ כ ות. א מ ור מ ע ת ה: ב מ צ ר י ם ל קו ע ש ר מ כ ות ו ע ל ה י ם ל קו ח מ ש ים מ כ ות. ר ב י א ל יע ז ר א ומ ר: מ נ י ן ש כ ל מ כ ה ומ כ ה ש ה ב יא ה ק ד ו ש ב רוך הוא ע ל ה מ צ ר ים ב מ צ ר י ם ה י ת ה ש ל א ר ב ע מ כ ות? ש נ א מ ר: י ש ל ח ב ם ח ר ון א פ ו, ע ב ר ה ו ז ע ם ו צ ר ה, מ ש ל ח ת מ ל א כ י ר ע ים. ע ב ר ה - א ח ת, ו ז ע ם - ש ת י ם, ו צ ר ה - ש ל ש, מ ש ל ח ת מ ל א כ י ר ע ים - א ר ב ע. א מ ור מ ע ת ה: ב מ צ ר י ם ל קו א ר ב ע ים מ כ ות ו ע ל ה י ם ל קו מ את י ם מ כ ות. ר ב י ע ק יב א א ומ ר: מ נ י ן ש כ ל מ כ ה ומ כ ה ש ה ב יא ה ק ד ו ש ב רוך הוא ע ל ה מ צ ר ים ב מ צ ר י ם ה י ת ה ש ל ח מ ש מ כ ות? ש נ א מ ר: י ש ל ח ב ם ח ר ון א פ ו, ע ב ר ה ו ז ע ם ו צ ר ה, מ ש ל ח ת מ ל א כ י ר ע ים. ח ר ון א פ ו- א ח ת, ע ב ר ה - ש ת י ם, ו ז ע ם - ש ל ש, ו צ ר ה - א ר ב ע, מ ש ל ח ת מ ל א כ י ר ע ים - ח מ ש. א מ ור מ ע ת ה: ב מ צ ר י ם ל קו ח מ ש ים מ כ ות ו ע ל ה י ם ל קו ח מ ש ים ומ את י ם מ כ ות. כ מ ה מ ע ל ות ט וב ות ל מ ק ום ע ל ינו! א לו ה וצ יא נו מ מ צ ר י ם ו ל א ע ש ה ב ה ם ש פ ט ים, ד י ינו. א לו ע ש ה ב ה ם ש פ ט ים, ו ל א ע ש ה ב אל ה יה ם, ד י ינו. might. Just as the Egyptians were required to see and feel not just G-d s finger but his whole hand, so too we must not only remember leaving Egypt. We must symbolize it daily on our own arms through Tefillin, have the words of it in our mouths, and be sure to tell our children about when we left Egypt. - Sarah Broniscer דיינו Would it have been enough for us? That s the question that comes up at my Seder each year after we sing Dayenu. In essence, Dayenu functions in two ways: it allows us to imagine what might have been if God had not performed all of these miracles for us, and it enables us to grasp the magnitude of our gratitude to God for making this our reality. I want to focus on the idea of gratitude and why it is such an essential part of the Seder experience. Rabbi Ari Kahn has a particularly interesting take on this issue. He suggests that the gratitude we feel in understanding Yetziat Mitzrayim comes as a foil to the story of Adam and Chava eating from the Tree of Knowledge. If we view creation, and specifically the creation of Adam and Chava, as miraculous, then we would expect some kind of introspection on their part and gratitude for even being created. However, after they eat from the Tree of Knowledge, Adam tells God that Chava led him to sin (Bereshit 3:12). Rashi here points out that Adam s reaction highlights his intense ingratitude for the perfection of creation, which was reason enough for exile from the Garden of Eden. It s interesting to ponder how humanity literally starts with a major act of ingratitude. On Seder night, when we re reliving, remembering, and internalizing the many events that led us to nationhood, there s no better mindset to have than one of gratitude. Rather than taking Adam s ungrateful stance, we take the time to name the things we re grateful for and praise God for having done all of them for us. As we say Dayenu, may we all be zoche to reflect on God s amazing miracles and bring that attitude of gratitude into our lives. 21

25 plagues! Rabbi Eliezer said: How do we know that each individual plague which the Holy One, blessed be He, brought upon the Egyptians in Egypt consisted of four plagues? For it is said: "He sent against them His fierce anger, fury, and indignation, and trouble, a discharge of messengers of evil": `Fury,' is one; `Indignation,' makes two; `Trouble,' makes three; `Discharge of messengers of evil,' makes four. Thus you must now say that in Egypt they were struck by forty plagues, and at the sea they were stricken by two hundred plagues. Rabbi Akiva said: How do we know that each individual plague which the Holy One, blessed be He, brought upon the Egyptians in Egypt consisted of five plagues? For it is said: "He sent against them his fierce anger, fury, and indignation, and trouble, a discharge of messengers of evil": "His fierce anger," is one; "fury," makes two; "indignation," makes three; "trouble," makes four; "discharge of messengers of evil," makes five. Thus you must now say that in Egypt they were struck by fifty plagues, and at the sea they were stricken by two hundred and fifty plagues. How many levels of favors has the Omnipresent bestowed upon us! If He had brought us out from Egypt, and had not carried out judgments against them, it would have sufficed us! If He had carried out judgments against them, and not against their idols, it would have sufficed us! sanctify the first born, and must celebrate and remember the Exodus by getting rid of all leavened bread and relating the story to their children. G-d continues that they should wear Tefillin: ה י ה ל ך ל א ות ע ל י ד ך ול ז כ ר ון ב ין ע ינ י ך ל מ ה ע ן י התת ור ת י הו ה ב פ י ך כ י ב י ד ח ז ק ה ה וצ א ך י ה ו ה מ מ צ ר י ם And this shall serve you as a sign on your hand and as a reminder on your forehead in order that the Teaching of the LORD may be in your mouth that with a mighty hand the LORD freed you from Egypt. There seems to be a connection between Egypt, the hand of G-d, the hand wrapped with Tefillin, and the idea that Torah should living in your mouth. Perhaps if we do not wear Tefillin we must be even more careful to have Torah often on our lips. This is surely one of the greatest mitzvot, as it says that Talmud Torah is compared to all those mitzvot whose greatest fruits lie in the world to come. After all, the telling of the seder, Maggid, is often considered the most important part. The Mekhilta adds that someone who has Torah on their lips is exempt from Tefillin. There seems to be a powerful connection between the image of the hand of G-d and our commandment to symbolize it through Tefillin. We can admit that the hand of G-d is quite a powerful image, which explains why it permeates the first mosaics found in ancient synagogues. It has become a symbol for G-d himself, who we do not depict. Rabbi Yossi, Rabbi Eliezer, and Rabbi Akiva understand that the hand represents even more plagues than the famous ten, and that is it the strongest part of G-d s physical body. The miracles of the splitting of the sea were five fold those of the ten plagues, whose power measured only one finger of the five on G-d s metaphoric hand. Perhaps one understanding of this concept is that above all the hand is only a metaphor, a symbol used for emphasis. So too the Tefillin are symbolic of our dedication to one G-d, and they are to be טוטפת (a badge or emblem) between our eyes. In the case of the rabbis debate the hand is the multiplication of five fingers just as the splitting of the sea was, to them, surely a multiplication of G-d s 22

26 א לו ע ש ה ב אל ה יה ם, ו ל א ה ר ג א ת ב כ ור יה ם, ד י ינו. א לו ה ר ג א ת ב כ ור יה ם ו ל א נ ת ן ל נו א ת מ מ ונ ם, ד י ינו. א לו נ ת ן ל נו א ת מ מ ונ ם ו ל א ק ר ע ל נו א ת ה י ם, ד י ינו. א לו ק ר ע ל נו א ת ה י ם ו ל א ה ע ב יר נו ב ת וכ ו ב ח ר ב ה, ד י ינו. א לו ה ע ב יר נו ב ת וכ ו ב ח ר ב ה ו ל א ש ק ע צ ר נו ב ת וכ ו, ד י ינו. א לו ש ק ע צ ר נו ב ת וכ ו ו ל א ס פ ק צ ר כ נו ב מ ד ב ר א ר ב ע ים ש נ ה, ד י ינו. א לו ס פ ק צ ר כ נו ב מ ד ב ר א ר ב ע ים ש נ ה ול א ה א כ יל נו א ת ה מ ן, ד י ינו. א לו ה א כ יל נו א ת ה מ ן ו ל א נ ת ן ל נו א ת ה ש ב ת, ד י ינו. א לו נ ת ן ל נו א ת ה ש ב ת, ו ל א ק ר ב נו ל פ נ י ה ר ס ינ י, ד י ינו. א לו ק ר ב נו ל פ נ י ה ר ס ינ י, ו ל א נ ת ן ל נו א ת ה ת ור ה, ד י ינו. א לו נ ת ן ל נו א ת ה ת ור ה ו ל א ה כ נ יס נו ל א ר ץ י ש ר א ל, ד י ינו. א לו ה כ נ יס נו ל א ר ץ י ש ר א ל ו ל א ב נ ה ל נו א ת ב ית ה ב ח יר ה, ד י ינו. ע ל א ח ת, כ מ ה ו כ מ ה, ט וב ה כ פול ה ומ כ פ ל ת ל מ ק ום ע ל ינו: ש ה וצ יא נו מ מ צ ר י ם, ו ע ש ה ב ה ם ש פ ט ים, ו ע ש ה ב אל ה יה ם, ו ה ר ג א ת ב כ ור יה ם, ו נ ת ן ל נו א ת מ מ ונ ם, ו ק ר ע ל נו א ת ה י ם, ו ה ע ב יר נו ב ת וכ ו ב ח ר ב ה, ו ש ק ע צ ר נו ב ת וכ ו, ו ס פ ק צ ר כ נו ב מ ד ב ר א ר ב ע ים ש נ ה, ו ה א כ יל נו א ת ה מ ן, ו נ ת ן ל נו א ת ה ש ב ת, ו ק ר ב נו ל פ נ י ה ר ס ינ י, ו נ ת ן ל נו א ת ה ת ור ה, ו ה כ נ יס נו ל א ר ץ י ש ר א ל, וב נ ה ל נו א ת ב ית ה ב ח יר ה ל כ פ ר ע ל כ ל ע ונ ות ינו. ר ב ן ג מ ל יא ל ה י ה א ומ ר: כ ל ש ל א א מ ר ש לש ה ד ב ר ים א לו ב פ ס ח, ל א י צ א י ד י ח וב ת ו, ו א לו ה ן: פ ס ח, מ צ ה, ומ ר ור. י ז ה ר ש ל א ל ה ג ב יה א ת ה ז ר וע. "בעבור זה - לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך" We only say Ba avor Zeh during the time when Matzah and Maror are put before us. Rav Meir Simcha of Dvinsk explains this using a parable. Two parents watch their daughter on her wedding day and the mother is full of excitement as she is so happy that her daughter found a great husband. The father, who maintained a calm expression, says that of course he s happy but it s impossible to really tell now if the husband is going to be so great. The time of dating, engagement, and wedding planning is euphoric, so it would make sense that the couple is so happy. But the real test will come in a few years when they re worried about money and busy with children - and only then will we know if this relationship will last. The Meshech Chochmah relates this back to the point of the Haggadah When HaShem took Bnei Yisrael out of Egypt with miracles and wonders, it was clear that we were going 23

27 If He had destroyed their idols, and had not smitten their first-born, it would have sufficed us! If He had smitten their first-born, and had not given us their wealth, it would have sufficed us! If He had given us their wealth, and had not split the sea for us, it would have sufficed us! If He had split the sea, and had not taken us through it on dry land, it would have sufficed us! If He had taken us through the sea on dry land, and had not drowned our oppressors in it, it would have sufficed us! If He had drowned our oppressors in it, and had not supplied our needs in the desert for forty years, it would have sufficed us! If He had supplied our needs in the desert for forty years, and had not fed us the manna, it would have sufficed us! If He had fed us the manna, and had not given us the Shabbat, it would have sufficed us! If He had given us the Shabbat, and had not brought us before Mount Sinai, it would have sufficed us! If He had brought us before Mount Sinai, and had not given us the Torah, it would have sufficed us! If He had given us the Torah, and had not brought us into the land of Israel, it would have sufficed us! If He had brought us into the land of Israel, and had not built for us the Beit Habechirah, it would have sufficed us! Thus how much more so should we be grateful to the Omnipresent One for the doubled and redoubled goodness that He has bestowed upon us; for He has brought us out of Egypt, and carried out judgments against them, and against their idols, and smote their first-born, and gave us their wealth, and split the sea for us, and took us through it on dry land, and drowned our oppressors in it, and supplied our needs in the desert for forty years, and fed us the manna, and gave us the Shabbat, and brought us before Mount Sinai, and gave us the Torah, and brought us into the land of Israel and built for us the Beit Habechirah to atone for all our sins. Rabban Gamliel used to say: Whoever does not discuss the following three things on Passover has not fulfilled his duty, namely: Passover Sacrifice, Matzah, and Maror. Look at the shank-bone and be cautious not to lift it. Passover - the Passover-lamb that our fathers ate during the time of the Beit Hamikdash - for - Aliza Isaacs פסח We share stories, we sing, we look forward to the meal, but at this point in the seder, we re struck with something that we are not doing. When we say matzah, we point to the matzah; when we say maror, we point to the maror; but when we say pesach, our hands remain by our sides as we have nothing to point to. The duality of the Pesach seder - which involves recalling our bitter enslavement and rejoicing over our redemption - has a layer.added with a reminder of our current exile and longing for future redemption,the Meshech Chochmah has an elucidating commentary in Parshat Bo. The pasuk says: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" And you should tell to your children on that day saying, because of this HaShem took me,out of Egypt. We say in the Haggadah 24

28 פ ס ח ש ה יו א ב ות ינו א וכ ל ים ב ז מ ן ש ב ית ה מ ק ד ש ה י ה ק י ם, ע ל שום מ ה? ע ל שום ש פ ס ח ה ק ד ו ש ב רוך הוא ע ל ב ת י א ב ות ינו ב מ צ ר י ם, ש נ א מ ר: ו א מ ר ת ם ז ב ח פ ס ח הוא ל יי, א ש ר פ ס ח ע ל ב ת י ב נ י י ש ר א ל ב מ צ ר י ם ב נ ג פ ו א ת מ צ ר י ם, ו א ת ב ת ינו ה צ יל, ו י ק ד ה ע ם ו י ש ת ח וו. מ ר א ה א ת ה מ צ ות ל מ ס ב ים ו א ומ ר: מ צ ה זו ש א נו א וכ ל ים, ע ל שום מ ה? ע ל שום ש ל א ה ס פ יק ב צ ק ם ש ל א ב ות ינו ל ה ח מ יץ ע ד ש נ ג ל ה ע ל יה ם מ ל ך מ ל כ י ה מ ל כ ים, ה ק ד ו ש ב רוך הוא, וג א ל ם, ש נ א מ ר: ו י אפו א ת ה ב צ ק א ש ר ה וצ יאו מ מ צ ר י ם ע ג ת מ צ ות, כ י ל א ח מ ץ, כ י ג ר שו מ מ צ ר י ם ו ל א י כ לו ל ה ת מ ה מ ה, ו ג ם צ ד ה ל א ע שו ל ה ם. מ ר א ה א ת ה מ ר ור ל מ ס ב ים ו א ומ ר: מ ר ור ז ה ש א נו א וכ ל ים, ע ל שום מ ה? ע ל שום ש מ ר רו ה מ צ ר ים א ת ח י י א ב ות ינו ב מ צ ר י ם, ש נ א מ ר: ו י מ ר רו א ת ח י יה ם ב ע ב ד ה ק ש ה, ב ח מ ר וב ל ב נ ים וב כ ל ע ב ד ה ב ש ד ה א ת כ ל ע ב ד ת ם א ש ר ע ב דו ב ה ם ב פ ר ך. ב כ ל ד ור ו ד ור ח י ב א ד ם ל ר א ות א ת ע צ מ ו כ א לו הוא י צ א מ מ צ ר י ם, ש נ א מ ר: ו ה ג ד ת ל ב נ ך ב י ום ה הוא ל אמ ר, ב ע בור ז ה ע ש ה י י ל י ב צ את י מ מ צ ר י ם. ל א א ת א ב ות ינו ב ל ב ד ג א ל ה ק ד ו ש.he has to go back and eat matzah again while leaning Rav Chaim of Brisk asks the question- What exactly are the Rambam and the Rosh arguing about? He answers that the Rosh sees the shamash as having fulfilled his obligation of eating matzah when he leaned but the Rambam sees him as having fulfilled his obligation.of leaning Rav Itamar Alder interprets Rav Chaim's distinction in a deeper way. The Rosh views the mitzvah of leaning as a remembrance of our forefathers' redemption and freedom, connected to specific symbols, such as matzah, in the seder which symbolize specific parts of our history while the Rambam views the mitzva of leaning as a symbol of our current.redemption and freedom, making it relevant to the entire celebration of leil haseder Rav Meir Friedman takes this approach even further. In his haggada "Maor Ayin," he -explains that the word "Haggadah" has two different meanings 1-Reading and telling over the story of Yetziat Mitzrayim at the seder as supported by -the pasuk "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" 2- Giving thanks to Hashem that he took us out of Egypt as supported by the pasuk- "הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ וגו" We now see the two different approaches as two different philosophies of how to approach leil haseder. The Rosh views the seder as an opportunity to commemorate the miracles that Hashem performed for our forefathers, to rejoice in our nation's rich past. The Rambam views the seder as an opportunity to be thankful for the present, to realize that we, too, are bnei chorin. In order to fully appreciate all of the wonders of yetziat mitzrayim and the miracles that Hashem performed, we need to synthesize the two views and realize that although the miracle happened long ago, it is still relevant today. 25

29 what reason [did they do so]? Because the Omnipresent passed over our fathers' houses in Egypt, as it is said: "You shall say, It is a Passover-offering to the L-rd, because He passed over the houses of the children of Israel in Egypt when He struck the Egyptians with a plague, and He saved our houses. And the people bowed and prostrated themselves." Take the broken Matzah into your hand and say: This Matzah that we eat for what reason? Because the dough of our fathers did not have time to become leavened before the King of the kings of kings, the Holy One, blessed be He, revealed Himself to them and redeemed them. Thus it is said: "They baked Matzah-cakes from the dough that they had brought out of Egypt, because it was not leavened; for they had been driven out of Egypt and could not delay, and they had also not prepared any [other] provisions." Take the Maror into your hand and say: This Maror that we eat for what reason? Because the Egyptians embittered our fathers' lives in Egypt, as it is said: "They made their lives bitter with hard service, with mortar and with bricks, and with all manner of service in the field; all their service which they made them serve with rigor." In every generation a person is obligated to see himself as if he had come out of Egypt, as it is said: "You shall tell your child on that day, it is because of this that the L-rd did for me when I left Egypt." The Holy One, blessed be He, redeemed not only our fathers from Egypt, but He were going to accept the Torah and keep the mitzvot. However, years down the line when we are distanced from our wedding day, only Matzah and Maror will be placed before us on the table, since we are in exile and there is no Korban Pesach. When we still observe the mitzvot and still keep the tradition of pesach and the seder alive, even when times are harder, that is when we will say בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים -.that it was for this that HaShem took us out of Mitzrayim!May we merit to point to the real Korban Pesach Bimheira Biyameinu Racquel Glickman -מצה On Pesachim 108a, we learn about the mitzvah of leaning during the seder. The Gemara tells us that matzah requires leaning and maror does not. Rashi explains that the reason we lean during matzah is to show that eating matzah is zecher l geulah and the reason that we.do not lean during the maror is to show that it is zecher l avdut :The gemara gives an example of a shamash who ate a kezayit of matzah דאמר ריב"ל השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא מיסב אין לא מיסב לא If the shamash leaned then he fulfilled his obligation. If he did not lean, however, he did.not fulfill his obligation The Rambam and the Rosh interpret this line of the gemara into the halakha l maaseh of leaning in different ways. The Rambam writes in Hilchot Chametz U Matza Perek 7 Halacha 5 that leaning is only required for the first kezayit of matzah and if a person leans for longer, that is praiseworthy. According to the Rambam's description, leaning is not an inherent part of the specific obligation of eating matzah but is relevant to the whole seder, so it is praiseworthy to continue leaning throughout. The Rosh, however, sees the obligation of leaning as only to relevant to eating matzah. According to his opinion, leaning is such an inherent part of the mitzvah of eating matzah that if one forgot to lean, 26

30 ב רוך הוא, א ל א א ף א ות נו ג א ל ע מ ה ם, ש נ א מ ר: ו א ות נו ה וצ יא מ ש ם, ל מ ע ן ה ב יא א ת נו, ל ת ת ל נו א ת ה א ר ץ א ש ר נ ש ב ע ל א ב ת נו. מ ג ב יה ים א ת ה כ וס ע ד ה ל לוי ה )ויש המגביהים עד גאל ישראל(. ל פ יכ ך א נ ח נו ח י ב ים ל ה וד ות, ל ה ל ל, ל ש ב ח, ל פ א ר, ל ר ומ ם, ל ה ד ר, ל ב ר ך, ל ע ל ה ול ק ל ס ל מ י ש ע ש ה ל א ב ות ינו ו ל נו א ת כ ל ה נ ס ים ה א לו: ה וצ יא נו מ ע ב דות ל ח רות מ י ג ון ל ש מ ח ה, ומ א ב ל ל י ום ט וב, ומ א פ ל ה ל א ור ג ד ול, ומ ש ע בוד ל ג א ל ה. ו נ אמ ר ל פ נ יו ש יר ה ח ד ש ה: ה ל לוי ה. ה ל לוי ה ה ל לו ע ב ד י י הו ה ה ל לו א ת ש ם י הו ה. י ה י ש ם י הו ה מ ב ר ך מ ע ת ה ו ע ד ע ול ם. מ מ ז ר ח ש מ ש ע ד מ ב וא ו מ ה ל ל ש ם י הו ה. ר ם ע ל כ ל ג וי ם י הו ה ע ל ה ש מ י ם כ ב וד ו. מ י כ יהו ה א ל ה ינו ה מ ג ב יה י ל ש ב ת. ה מ ש פ יל י ל ר א ות ב ש מ י ם וב א ר ץ. מ ק ימ י מ ע פ ר ד ל מ א ש פ ת י ר ים א ב י ון. ל ה וש יב י ע ם נ ד יב ים ע ם נ ד יב י ע מ ו. מ וש יב י ע ק ר ת ה ב י ת א ם ה ב נ ים ש מ ח ה ה ל לו י ה. )תהלים קיג,( ב צ את י ש ר א ל מ מ צ ר י ם ב ית י ע ק ב מ ע ם ל ע ז. ה י ת ה י הוד ה ל ק ד ש ו י ש ר א ל מ מ ש ל ות יו. ה י ם ר א ה ו י נ ס ה י ר ד ן י ס ב ל א ח ור. ה ה ר ים ר ק דו כ א יל ים ג ב ע ות כ ב נ י צ אן. מ ה ל ך ה י ם כ י ת נוס ה י ר ד ן ת ס ב ל א ח ור. ה ה ר ים ת ר ק דו כ א יל ים ג ב ע ות כ ב נ י צ אן. מ ל פ נ י א ד ון חול י א ר ץ מ ל פ נ י א ל וה י ע ק ב. ה ה פ כ י ה צור א ג ם מ י ם ח ל מ י ש ל מ ע י נ ו מ י ם. מ ג ב יה ים א ת ה כ וס ע ד ג א ל י ש ר א ל. ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, א ש ר ג א ל נו ו ג א ל א ת א ב ות ינו מ מ צ ר י ם, ו ה ג יע נו ל ל י ל ה ה ז ה ל א כ ל ב ו מ צ ה ומ ר ור. כ ן י י א ל ה ינו ו אל ה י א ב ות ינו י ג יע נו ל מ וע ד ים ו ל ר ג ל ים א ח ר ים ה ב א ים ל ק ר את נו ל ש ל ום, ש מ ח ים ב ב נ י ן ע יר ך ו ש ש ים ב ע ב וד ת ך. ו נ אכ ל ש ם מ ן ה ז ב ח ים ומ ן ה פ ס ח ים א ש ר י ג יע ד מ ם ע ל ק יר מ ז ב ח ך ל ר צ ון, ו נ וד ה ל ך ש יר ח ד ש ע ל ג א ל ת נו ו ע ל פ דות נ פ ש נו. ב רוך א ת ה י י ג א ל י ש ר א ל. ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם ב ור א פ ר י ה ג פ ן. ש ות ין א ת ה כ וס ב ה ס ב ת ש מ אל. (2005, 104). Similarly, Mishlei 18:21 reads, Death and life are in the power of the tongue, underscoring the significance of speech for human society. The process of articulating thanks leads an individual to feel more appreciative, and more grateful to the giftgiver. It can shape our pathway from sorrow to happiness. As we relive the experience of yitziat mitzrayim, may we discover the depths of gratitude felt by Bnei-Yisroel at their redemption, and may we continue to build a world of praise. - Jonathon Cohen הללויה יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך The Maggid M'Duvnah explains that the Jewish holidays that we celebrate, especially Pesach, are rooted in persecution and plight. For Pesach it's Egyptian subjugation, for Purim it's Haman's decree of extermination, for Chanukah it's Antiochus's decree of destruction, and etc. In each case, because we were saved by Hashem, we rejoice and celebrate. The Bracha that we say to conclude Magid is a Tefilah requesting that in the from the ones we למועדים ולרגלים אחרים( )יגיענו the future, we will merit different holidays have, which are rooted in pain and suffering, and instead will be rooted in happiness and - celebration of the complete redemption שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. 27

31 redeemed also us with them, as it is said: "It was us that He brought out from there, so that He might bring us to give us the land that He swore to our fathers." The cup is to be held in until Halleluyah. Thus it is our duty to thank, to laud, to praise, to glorify, to exalt, to adore, to bless, to elevate and to honor the One who did all these miracles for our fathers and for us. He took us from slavery to freedom, from sorrow to joy, and from mourning to festivity, and from deep darkness to great light and from bondage to redemption. Let us therefore recite before Him Halleluyah, Halleluyah - Praise G-d! Offer praise, you servants of the L-rd; praise the Name of the L-rd. May the L-rd's Name be blessed from now and to all eternity. From the rising of the sun to its setting, the L-rd's Name is praised. The L-rd is high above all nations, His glory is over the heavens. Who is like the L-rd, our G-d, who dwells on high yet looks down so low upon heaven and earth! He raises the poor from the dust, He lifts the needy from the dunghill, to seat them with nobles, with the nobles of His people. He restores the barren woman to the house, into a joyful mother of children. Halleluyah - praise G-d. When Israel went out of Egypt, the House of Jacob from a people of a foreign language, Judah became His holy one, Israel His dominion. The sea saw and fled, the Jordan turned backward. The mountains skipped like rams, the hills like young sheep. What is with you, O sea, that you flee; Jordan, that you turn backward? Mountains, why do you skip like rams; hills, like a pool of water, the flint-stone into a spring of water. Lift the cup until who redeemed Israel. Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who has redeemed us and redeemed our fathers from Egypt, and enabled us to attain this night to eat Matzah and Maror. So too, L-rd, our G-d and G-d of our fathers, enable us to attain other holidays and festivals that will come to us in peace with happiness in the rebuilding of Your city, and with rejoicing in Your service [in the Bet Hamikdash]. Then we shall eat of the sacrifices and of the Passover-offerings whose blood shall be sprinkled on the wall of Your altar for acceptance; and we shall thank You with a new song for our redemption and for the deliverance of our souls. Blessed are You, G-d, who redeemed Israel. Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who creates the fruit of the vine. Drink the cup in the reclining position. - Eitan Meisels מרור The l phichach and hallelujah passages state our obligation to thank god and enumerate our praises of HaShem. When reading these verses, two questions come to mind: Why does the haggadah use so many verbs to describe our praise of God? Moreover, why does HaShem request our praise in the first place? It is unclear what benefit human words of.thanks can have for an omnipotent God While we do not understand the impact of our praise for God, the act of thanking HaShem may actually serve to bring benefit into our own lives. Research in neuropsychology suggests that the words we use and our exposure to positive vocabulary impact hormone levels, altering the direction of our thoughts and feelings. Perhaps this can explain the multiple terms for praise listed in the haggadah. By articulating several modes of gratitude towards god, we may actually spark a deeper sense of appreciation, leading us to recognize the many blessings around us. Contemporary Jewish philosopher, Elliot Dorff, proposes that the words we use exist as a critical tool for building a better world. Like every other capacity that we have, the ability to speak is morally neutral; it gains moral character according to the way we us it 28

32 נ וט ל ים א ת ה י ד י ם ומ ב ר כ ים רחצה ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, א ש ר ק ד ש נו ב מ צ ות יו ו צ ו נו ע ל נ ט יל ת י ד י ם. מוציא י ק ח ה מ צ ות ב ס ד ר ש ה נ יח ן, ה פ רוס ה ב ין ש ת י ה ש ל מ ות, ו י אח ז ש ל ש ת ן ב י ד ו ו יב ר ך "ה מ ו צ יא", יניח מידיו את התחתונה ויברך "ע ל א כ יל ת מ צ ה" ע ל השלמה וה פ רוס ה. א ח ר כ ך י ב צ ע כ ז י ת מ ן ה ע ל י ונ ה ה ש ל מ ה ו כ ז י ת ש נ י מ ן ה פ רוס ה ו י ט ב ל ם ב מ ל ח, ו י אכ ל ב ה ס ב ה ש נ י ה ז ית ים ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם ה מ וצ יא ל ח ם מ ן ה א ר ץ. מצה ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, א ש ר ק ד ש נו ב מ צ ות יו ו צ ו נו ע ל א כ יל ת מ צ ה. מרור כ ל א ח ד מ ה מ ס ב ים ל וק ח כ ז י ת מ ר ור ומ ט ב ל ו ב ח ר וס ת, ח וז ר ומ נ ע ר ה ח ר וס ת, מ ב ר ך ו א וכ ל ב ל י ה ס ב ה. ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, א ש ר ק ד ש נו ב מ צ ות יו ו צ ו נו ע ל א כ יל ת מ ר ור. כורך כ ל א ח ד מ ה מ ס ב ים ל וק ח כ ז י ת מ ן ה מ צ ה ה ש ל יש ית ע ם כ ז י ת מ ר ור ו כ ור כ ים י ח ד, א וכ ל ים ב ה ס ב ה וב ל י ב ר כ ה. ל פ נ י א כ ל ו א ומ ר: ז כ ר ל מ ק ד ש כ ה ל ל. כ ן ע ש ה ה ל ל ב ז מ ן ש ב ית ה מ ק ד ש ה י ה ק י ם: ה י ה כ ור ך פסח מ צ ה ומ ר ור ו א וכ ל ב י ח ד, ל ק י ם מ ה ש נ א מ ר: ע ל מ צ ות ומ ר ר ים י אכ ל הו. שולחן עורך א וכ ל ים ו ש ות ים ה ס עוד ה ה ע רוכ ה ו נ וה ג ים ל א כ ול ת ח ל ה ב יצ ים מ ב ש ל ות. ול א י אכ ל י ות ר מ ד י, של א ת ה י ה ע ל יו א כ יל ת א פ יק ומ ן א כ יל ה ג ס ה. צפון א ח ר ג מ ר ה ס ע ד ה ל וק ח כ ל א ח ד מ ה מ ס ב ים כ ז י ת מ ה מ צ ה ש ה י ת ה צ פונ ה ל א פ יק ומ ן ו א וכ ל מ מ נ ה כ ז י ת ב ה ס ב ה. ו צ ר יך ל א כ ל ה ק ד ם ח צ ות ה ל י ל ה. 29

33 RACHTZAH Hands are washed with recital of the blessing. Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us concerning the washing of the hands. MOTZI Take the Matzot in the order that they are lying on the tray - the broken piece between the two whole Matzot; hold them in your hand and recite the blessing of Hamotzei. Do not break anything off the Matzot. First put down the third Matzah (the bottom one), and recite the blessing Al Achilat Matzah over the broken Matzah and the top one.now break off a kezayit (the volume of one olive) of the two Matzot held, and eat the 2 pieces together in reclining position. Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who brings forth bread from the earth. MATZAH Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us concerning the eating of Matzah. MAROR Now take a kezayit (the volume of one olive) of the Maror, dip it into the Charoset -- but then shake off the Charoset that stuck to it, so that the bitter taste will not be neutralized. Recite the blessing and eat the Maror without reclining: Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us concerning the eating of Maror. KORECH Take the third Matzah, and also a Kezayit (the volume of one olive) of the Chazeret - which is to be dipped into Charoset. Combine the two together [like a sandwich] and eat them in the reclining position after say the following paragraph: Thus did Hilel do at the time of the Bet HaMikdash: He would combine Passover -- lamb, Matzah and Maror and eat them together, as it said: "They shall eat it with Matzah and bitter herbs." SHULCHAN ORECH Eat and drink the meal. It is customary to begin the meal by eating a cooked egg. Be sure not to eat to much so that you ll have a desire for the Afikoman. TZAFUN After the meal, take the Afikoman and divide it among all the members of the household, by giving everyone a Kezayit (the volume of one olive). It is to be eaten in the reclining position and this ought to be done before midnight. 30

34 מ וז ג ין כ וס של יש י ומ ב ר כ ין ב ר כ ת ה מ ז ון. ש יר ה מ ע ל ות ב ברך שוב י י א ת ש יב ת צ י ון ה י ינו כ ח ל מ ים. א ז י מ ל א ש ח וק פ ינו ול ש ונ נו ר נ ה א ז י אמ רו ב ג וי ם ה ג ד יל י י ל ע ש ות ע ם א ל ה. ה ג ד יל י י ל ע ש ות ע מ נו ה י ינו ש מ ח ים. שוב ה י י א ת ש ב ית נו כ א פ יק ים ב נ ג ב. ה ז ר ע ים ב ד מ ע ה ב ר נ ה י ק צ רו. ה ל וך י ל ך וב כ ה נ ש א מ ש ך ה ז ר ע ב א י ב וא ב ר נ ה נ ש א א ל מ ת יו. ש לש ה ש א כ לו כ א ח ד ח י ב ין ל ז מ ן ו ה מ ז מ ן פ ות ח : ר ב ות י, נ ב ר ך! ה מ ס ב ים ע ונ ים: י ה י ש ם י י מ ב ר ך מ ע ת ה ו ע ד ע ול ם. ה מ ז מ ן א ומ ר: ב ר שות מ ר נ ן ו ר ב נ ן ו ר ב ות י, נ ב ר ך )בעשרה א ל ה ינו( ש א כ ל נו מ ש ל ו. ה מ ס ב ים ע ונ ים:ב רוך )א ל ה ינו( ש א כ ל נו מ ש ל ו וב טוב ו ח י ינו. ה מ ז מ ן ח וז ר ו א ומ ר: ב רוך )א ל ה ינו( ש א כ ל נו מ ש ל ו וב טוב ו ח י ינו. ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, ה ז ן א ת ה ע ול ם כ ל ו ב טוב ו ב ח ן ב ח ס ד וב ר ח מ ים, הוא נ ת ן ל ח ם ל כ ל-ב ש ר כ י ל ע ול ם ח ס ד ו, וב טוב ו ה ג ד ול ת מ יד ל א ח ס ר ל נו ו א ל י ח ס ר ל נו מ ז ון ל ע ול ם ו ע ד, ב ע בור ש מ ו ה ג ד ול, כ י הוא א ל ז ן ומ פ ר נ ס ל כ ל, ומ ט יב ל כ ל ומ כ ין מ ז ון ל כ ל-ב ר י ות יו א ש ר ב ר א. ב רוך א ת ה י י ה ז ן א ת ה כ ל. נ וד ה ל ך י י א ל ה ינו ע ל ש ה נ ח ל ת ל א ב ות ינו א ר ץ ח מ ד ה ט וב ה ור ח ב ה, ו ע ל ש ה וצ את נו י י א ל ה ינו מ א ר ץ מ צ ר י ם ופ ד ית נו מ ב ית ע ב ד ים, ו ע ל ב ר ית ך ש ח ת מ ת ב ב ש ר נו ו ע ל ת ור ת ך ש ל מ ד ת נו ו ע ל ח ק יך ש ה וד ע ת נו, ו ע ל ח י ים ח ן ו ח ס ד ש ח ונ נ ת נו, ו ע ל א כ יל ת מ ז ון ש א ת ה ז ן ומ פ ר נ ס א ות נו ת מ יד, ב כ ל י ום וב כ ל ע ת וב כ ל ש ע ה. ו ע ל ה כ ל י י א ל ה ינו א נ ח נו מ וד ים ל ך ומ ב ר כ ים א ות ך, י ת ב ר ך ש מ ך ב פ י כ ל ח י ת מ יד ל ע ול ם ו ע ד, כ כ תוב: "ו א כ ל ת ו ש ב ע ת, וב ר כ ת א ת י י א ל ה יך ע ל ה א ר ץ ה ט וב ה א ש ר נ ת ן ל ך ". ב רוך א ת ה י י, ע ל ה א ר ץ ו ע ל ה מ ז ון. writings of Rabbi Zelikman Binga, the son-in-law and a student of the Maharil, in the fifteenth century. Rabbi Yair Chaim Bacharach explains that the concept of having a Kos Shel Eliyahu is actually about making sure to have a cup for our guests, and Eliyahu is the guest that we most look forward to having. The Kos Shel Eliyahu is just an expression of our excitement to invite others into our Seder. The two cups that frame Barech and our Birkat Hamazon give us the opportunity to create a sign for ourselves of the sharing of the redemption of Pesach. The fact that we specifically invite Eliyahu (or all guests) into the Seder either after or at the conclusion of the meal helps us recognize that the concept of sharing in the redemption of Pesach is not limited to the Seder meal itself, but applies to Pesach as a whole. 31

35 BARECH The third cup is poured now, and recite Birkat Hamazon (Blessing after the Meal) over it. A Song of Ascents. When the L-rd will return the exiles of Zion, we will have been like dreamers. Then our mouth will be filled with laughter, and our tongue with joyous song. Then will they say among the nations, "The L-rd has done great things for these." The L-rd has done great things for us, we were joyful. L-rd, return our exiles as streams in the Negev. Those who sow in tears will reap with joyous song. He goes along weeping, carrying the bag of seed; he will surely come [back] with joyous song, carrying his sheaves. If there is a quorum of three males then the leader begins: Gentlemen, let us say Grace! The others respond: May the Name of the L-rd be blessed from now and forever. The leader repeats the response and continues: With thepermission of the masters, teachers and gentlemen, let us bless our G-d He of whose bounty we have eaten. The others respond: Blessed be (our G-d) He of whose bounty we have eaten. The leader repeats this response: Blessed be (our G-d) He of whose bounty we have eaten. Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who, in His goodness, feeds the whole world with grace, with kindness and with mercy. He gives food to all flesh, for His kindness is everlasting. Through His great goodness to us continuously we do not lack food, and may we never lack it, for the sake of His great Name. For He is G-d who feeds and sustains all, does good to all, and prepares food for all His creatures whom He has created, as it is said: You open Your hand and satisfy the desire of every living thing. Blessed are You L-rd, who provides food for all. We thank You, L-rd, our G-d, for having given as a heritage to our fathers a precious, good and spacious land; for having brought us out, L-rd our G-d, from the land of Egypt and redeemed us from the house of slaves; for Your covenant which You have sealed in our flesh; for Your Torah which You have taught us; for Your statutes which You have made known to us; for the life, favor and kindness which You have graciously bestowed upon us; and for the food we eat with which You constantly feed and sustain us every day, at all times, and at every hour. For all this, L-rd our G-d, we thank You and bless You. May Your Name be blessed by the mouth of every living being, constantly and forever. As it is written: When you have eaten and are satiated, you shall bless the L-rd your G-d, for the good land which He has given you. Blessed are You, L-rd, for the land and for the food. - DJ Presser ברך As part of the Benching process on Pesach we have the custom of pouring a cup for Eliyahu HaNavi and opening our doors to invite him into our Seder. Minhagim vary, however, everyone pours the Kos Shel Eliyahu when they pour either the third or fourth cup. At the end of Barech we say Shfoch Chamatcha as part of inviting Eliyahu Hanavi into.our Seder The concept of inviting Eliyahu in is an incredibly interesting one, and it is worth noting that it was not part of the original tradition of the Pessach Seder, it is a custom that developed over the years. The custom is not derived from the Talmud, Rishonim, Tur, or the Shulchan Aruch. Rather, the first notion of pouring a cup for Eliyahu comes from the 32

36 ר ח ם נ א י י א ל ה ינו ע ל י ש ר א ל ע מ ך, ו ע ל י רוש ל י ם ע יר ך, ו ע ל צ י ון מ ש כ ן כ ב וד ך, ו ע ל מ ל כות ב ית ד ו ד מ ש יח ך, ו ע ל ה ב י ת ה ג ד ול ו ה ק ד ו ש ש נ ק ר א ש מ ך ע ל יו. א ל ה ינו, א ב ינו, ר ע נו, זונ נו, פ ר נ ס נו ו כ ל כ ל נו ו ה ר ו יח נו, ו ה ר ו ח ל נו י י א ל ה ינו מ ה ר ה מ כ ל צ ר ות ינו. ו נ א א ל ת צ ר יכ נו י י א ל ה ינו, ל א ל יד י מ ת נ ת ב ש ר ו ד ם ו ל א ל יד י ה ל ו א ת ם, כ י א ם ל י ד ך ה מ ל א ה ה פ תוח ה ה ק ד וש ה ו ה ר ח ב ה, ש ל א נ ב ו ש ו ל א נ כ ל ם ל ע ול ם ו ע ד. ב ש ב ת מ וס יפ ין: ר צ ה ו ה ח ל יצ נו י י א ל ה ינו ב מ צ ות יך וב מ צ ו ת י ום ה ש ב יע י ה ש ב ת ה ג ד ול ו ה ק ד ו ש ה ז ה. כ י י ום ז ה ג ד ול ו ק ד ו ש הוא ל פ נ יך ל ש ב ת ב ו ו ל נוח ב ו ב א ה ב ה כ מ צ ו ת ר צ ונ ך. וב ר צ ונ ך ה נ יח ל נו י י א ל ה ינו ש ל א ת ה א צ ר ה ו י ג ון ו א נ ח ה ב י ום מ נוח ת נו. ו ה ר א נו י י א ל ה ינו ב נ ח מ ת צ י ון ע יר ך וב ב נ י ן י רוש ל י ם ע יר ק ד ש ך כ י א ת ה הוא ב ע ל ה י שוע ות וב ע ל ה נ ח מ ות. א ל ה ינו ו אל ה י א ב ות ינו, י ע ל ה ו י ב א ו י ג יע, ו י ר א ה ו י ר צ ה ו י ש מ ע, ו י פ ק ד ו י ז כ ר ז כ ר ונ נו ופ ק ד ונ נו ו ז כ ר ון א ב ות ינו, ו ז כ ר ון מ ש יח ב ן ד ו ד ע ב ד ך, ו ז כ ר ון י רוש ל י ם ע יר ק ד ש ך, ו ז כ ר ון כ ל ע מ ך ב ית י ש ר א ל ל פ נ יך ל פ ל ט ה, ל ט וב ה, ל ח ן ול ח ס ד ול ר ח מ ים, ל ח י ים ול ש ל ום, ב י ום ח ג ה מ צ ות ה ז ה. ז כ ר נו י י א ל ה ינו ב ו ל ט וב ה, ופ ק ד נו ב ו ל ב ר כ ה, ו ה וש יע נו ב ו ל ח י ים ; ובד ב ר י שוע ה ו ר ח מ ים חוס ו ח נ נו, ו ר ח ם ע ל ינו ו ה וש יע נו, כ י א ל יך ע ינ ינו, כ י א ל מ ל ך ח נון ו ר חום א ת ה. וב נ ה י רוש ל י ם ע יר ה ק ד ש ב מ ה ר ה ב י מ ינו. ב רוך א ת ה י י, ב ונ ה ב ר ח מ יו י רוש ל י ם. א מ ן. ב רוך א ת ה י י, א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, ה א ל א ב ינו, מ ל כ נו, א ד יר נו, ב ור א נו, ג א ל נו, י וצ ר נו, ק ד וש נו ק ד ו ש י ע ק ב, ר וע נו ר וע ה י ש ר א ל, ה מ ל ך ה ט וב ו ה מ ט יב ל כ ל, ש ב כ ל י ום ו י ום הוא ה ט יב, הוא מ ט יב, הוא י יט יב ל נו. הוא ג מ ל נו הוא ג ומ ל נו הוא י ג מ ל נו ל ע ד, ל ח ן ול ח ס ד ול ר ח מ ים ול ר ו ח ה צ ל ה ו ה צ ל ח ה, ב ר כ ה ו י שוע ה נ ח מ ה פ ר נ ס ה ו כ ל כ ל ה, ו ר ח מ ים ו ח י ים ו ש ל ום ו כ ל ט וב; ומ כ ל טוב ל ע ול ם ע ל י ח ס ר נו. ה ר ח מ ן הוא י מ ל וך ע ל ינו ל ע ול ם ו ע ד. ה ר ח מ ן הוא י ת ב ר ך ב ש מ י ם וב א ר ץ. ה ר ח מ ן הוא י ש ת ב ח ל ד ור ד ור ים, ו י ת פ א ר ב נו ל ע ד ול נ צ ח נ צ ח ים, ו י ת ה ד ר ב נו ל ע ד ול ע ול מ י ע ול מ ים. ה ר ח מ ן הוא י פ ר נ ס נו ב כ ב וד. ה ר ח מ ן הוא י ש ב ור ע ל נו מ ע ל צ ו אר נו, ו הוא י ול יכ נו ק ומ מ יות ל א ר צ נו. ה ר ח מ ן הוא י ש ל ח ל נו ב ר כ ה מ ר ב ה ב ב י ת ה ז ה, ו ע ל ש ל ח ן ז ה ש א כ ל נו ע ל יו. ה ר ח מ ן הוא י ש ל ח ל נו א ת א ל י הו ה נ ב יא ז כור ל ט וב, ו יב ש ר ל נו ב ש ור ות ט וב ות י שוע ות ו נ ח מ ות. 33

37 Have mercy, L-rd our G-d, upon Israel Your people, upon Jerusalem Your city, upon Zion the abode of Your glory, upon the kingship of the house of David Your anointed, and upon the great and holy House which is called by Your Name. Our G-d, our Father, Our Shepherd, feed us, sustain us, nourish us and give us comfort; and speedily, L-rd our G-d, grant us relief from all our afflictions. L-rd, our G-d, please do not make us dependent upon the gifts of mortal men nor upon their loans, but only upon Your full, open, holy and generous hand, that we may not be shamed or disgraced forever and ever. On Shabbat add: May it please You, L-rd, our G-d, to strengthen us through Your commandments, and through the precept of the Seventh Day, this great and holy Shabbat. For this day is great and holy before You, to refrain from work and to rest thereon with love, in accordance with the commandment of Your will. In Your will, L-rd, our G-d, bestow upon us tranquility, that there shall be no trouble, sadness or grief on the day of our rest. L-rd, our G-d, let us see the consolation of Zion Your city, and the rebuilding of Jerusalem Your holy city, for You are the Master of [all] salvations and the Master of [all] consolations. Our G-d and G-d of our fathers, may there ascend, come and reach, be seen and accepted, heard, recalled and remembered before You, the remembrance and recollection of us, the remembrance of our fathers, the remembrance of Mashiach the son of David Your servant, the remembrance of Jerusalem Your holy city, and the remembrance of all Your people the House of Israel, for deliverance, well-being, grace, kindness, mercy, good life and peace, on this day of the Festival of Matzot, on this Festival of holy convocation. Remember us on this [day], L-rd, our G-d, for good; recollect us on this [day] for blessing; help us on this [day] for good life. With the promise of deliverance and compassion, spare us and be gracious to us; have mercy upon us and deliver us; for our eyes are directed to You, for You, G-d, are a gracious and merciful King. Rebuild Jerusalem the holy city speedily in our days. Blessed are You, L-rd, who in His mercy rebuilds Jerusalem. Amen. Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, benevolent G-d, our Father, our King, our Might, our Creator, our Redeemer, our Maker, our Holy One, the Holy One of Jacob, our Shepherd, the Shepherd of Israel, the King who is good and does good to all, each and every day. He has done good for us, He does good for us, and He will do good for us; He has bestowed, He bestows, and He will forever bestow upon us grace, kindness and mercy, relief, salvation and success, blessing and help, consolation, sustenance and nourishment, compassion, life, peace and all goodness; and may He never cause us to lack any good. May the Merciful One reign over us forever and ever. May the Merciful One be blessed in heaven and on earth. May the Merciful One be praised for all generations, and be glorified in us forever and all eternity, and honored in us forever and ever. May the Merciful One sustain us with honor. May the Merciful One break the yoke of exile from our neck and lead us upright to our land. May the Merciful One send abundant blessing into this house and upon this table at which we have eaten. May the Merciful One send us Elijah the Prophet may he be remembered for good and may he bring us good tidings, salvation and consolation. 34

38 ה ר ח מ ן הוא י ב ר ך א ת )בבית אביו אומר(: א ב י מ ור י ב ע ל ה ב י ת ה ז ה, ו א ת א מ י מ ור ת י ב ע ל ת ה ב י ת ה ז ה.נשוי אומר: א ות י, ו א ת א ש ת י, ו א ת ז ר ע י, ו א ת כ ל א ש ר ל י.)אורח אומר(: ב ע ל ה ב י ת ה ז ה ו א ת ב ע ל ת ה ב י ת ה ז ה, א ות ם ו א ת ב ית ם ו א ת ז ר ע ם ו א ת כ ל א ש ר ל ה ם.)בסעודה משותפת אומר(: א ת כ ל ה מ ס ב ין כ אן( א ות ם ו א ת ב ית ם ו א ת ז ר ע ם ו א ת כ ל א ש ר ל ה ם, א ות נו ו א ת כ ל א ש ר ל נו, כ מ ו ש נ ת ב ר כו א ב ות ינו א ב ר ה ם י צ ח ק ו י ע ק ב "ב כ ל"-"מ כ ל"-"כ ל" כ ן י ב ר ך א ות נו כ ל נו י ח ד ב ב ר כ ה ש ל מ ה. ו נ אמ ר: "א מ ן". ב מ ר ום י ל מ דו ע ל יה ם ו ע ל ינו ז כות ש ת ה א ל מ ש מ ר ת ש ל ום. ו נ ש א ב ר כ ה מ א ת י י, וצ ד ק ה מ אל ה י י ש ע נו, ו נ מ צ א ח ן ו ש כ ל ט וב ב ע ינ י א ל ה ים ו א ד ם. בשבת: ה ר ח מ ן הוא י נ ח יל נו י ום ש כ ל ו ש ב ת ומ נוח ה ל ח י י ה ע ול מ ים. ה ר ח מ ן הוא י נ ח יל נו י ום ש כ ל ו ט וב,ה ר ח מ ן הוא י ז כ נו ל ימ ות ה מ ש יח ול ח י י ה ע ול ם ה ב א. מ ג ד ול י שוע ות מ ל כ ו, ו ע ש ה ח ס ד ל מ ש יח ו, ל ד ו ד ול ז ר ע ו ע ד ע ול ם. ע ש ה ש ל ום ב מ ר ומ יו, הוא י ע ש ה ש ל ום ע ל ינו ו ע ל כ ל י ש ר א ל. ו א מ רו: "א מ ן". י ראו א ת י י ק ד ש יו, כ י א ין מ ח ס ור ל יר א יו. כ פ יר ים ר שו ו ר ע בו, ו ד ר ש י י י ל א י ח ס רו כ ל ט וב. ה ודו ל י י כ י ט וב, כ י ל ע ול ם ח ס ד ו. פ ות ח א ת י ד ך, ומ ש ב יע ל כ ל ח י ר צ ון. ב רוך ה ג ב ר א ש ר י ב ט ח ב י י, ו ה י ה י י מ ב ט ח ו. נ ע ר ה י ית י ג ם ז ק נ ת י, ו ל א ר א ית י צ ד יק נ ע ז ב, ו ז ר ע ו מ ב ק ש ל ח ם. י י ע ז ל ע מ ו י ת ן, י י י ב ר ך א ת ע מ ו ב ש ל ום. ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם ב ור א פ ר י ה ג פ ן. ש ות ין ב ה ס ב ת ש מ אל. נוהגים לפתוח הדלת, למזוג כוס )לכבודו של אליהו הנביא( ולהכריז: ש פ ך ח מ ת ך א ל ה ג וי ם א ש ר ל א י ד עוך ו ע ל מ מ ל כ ות א ש ר ב ש מ ך ל א ק ר או. כ י א כ ל א ת י ע ק ב ו א ת נ ו הו ה ש מו. ש פ ך ע ל יה ם ז ע מ ך ו ח ר ון א פ ך י ש יג ם. ת ר ד ף ב א ף ו ת ש מ יד ם מ ת ח ת ש מ י י י. מוזגים כוס רביעי ואומרים עליו את ההלל: ל א ל נו י י ל א ל נו, כ הלל י ל ש מ ך ת ן כ ב וד, ע ל ח ס ד ך, ע ל א מ ת ך. ל מ ה י אמ רו ה ג וי ם א י ה נ א א ל ה יה ם, ו אל ה ינו ב ש מ י ם, כ ל א ש ר ח פ ץ ע ש ה. ע צ ב יה ם כ ס ף ו ז ה ב מ ע ש ה י ד י א ד ם. פ ה ל ה ם ו ל א י ד ב רו, ע ינ י ם ל ה ם ו ל א י ר או. א ז נ י ם ל ה ם ו ל א י ש מ עו, א ף ל ה ם ו ל א י ר יחון. י ד יה ם ו ל א י מ י שון, ר ג ל יה ם ו ל א י ה ל כו, ל א י ה גו ב ג ר ונ ם. כ מ וה ם י ה יו ע ש יה ם, כ ל א ש ר ב ט ח ב ה ם. י ש ר א ל ב ט ח ב י י, ע ז ר ם ומ ג נ ם הוא. ב ית א ה ר ן ב ט חו ב י י, ע ז ר ם ומ ג נ ם הוא. י ר א י י י ב ט חו ב י י, ע ז ר ם ומ ג נ ם הוא. 35

39 May the Merciful One bless (in parents house): father, my teacher, the master of this house, and my mother, my teacher, the mistress of this house; (at your own table): me, my wife, my children, and all that I have; (Guest): them, their household, their children, and all that is theirs; (at a family meal): and everyone that is gathered here Us, and all that is ours. Just as He blessed our forefathers, Abraham, Isaac and Jacob, "in everything," "from everything," with "everything," so may He bless all of us (the children of the Covenant) together with a perfect blessing, and let us say, Amen. From On High, may there be invoked upon him and upon us such merit which will bring a safeguarding of peace. May we receive blessing from the L-rd and just kindness from the G-d of our salvation, and may we find grace and good understanding in the eyes of G-d and man. On Shabbat add: May the Merciful One cause us to inherit that day which will be all Shabbat and rest for life everlasting. May the Merciful One cause us to inherit that day which is all good. May the Merciful One grant us the privilege of reaching the days of the Mashiach and the life of the World to Come. He is a tower of salvation to His king, and bestows kindness upon His anointed, to David and his descendants forever. He who makes peace in His heights, may He make peace for us and for all Israel; and say, Amen. Fear the L-rd, you His holy ones, for those who fear Him suffer no want. Young lions are in need and go hungry, but those who seek the L-rd shall not lack any good. Give thanks to the L-rd for He is good, for His kindness is everlasting. You open Your hand and satisfy the desire of every living thing. Blessed is the man who trusts in the L-rd, and the L-rd will be his trust. Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who creates the fruit of the vine. Drink leaning left. Some say the fourth cup (and fifth cup) is poured and the door is opened. Say the following: Pour out Your wrath upon the nations that do not acknowledge You, and upon the kingdoms that do not call upon Your Name. For they have devoured Jacob and laid waste his habitation. Pour out Your indignation upon them, and let the wrath of Your anger overtake them. Pursue them with anger, and destroy them from beneath the heavens of the L-rd. HALLEL Pour the fourth cup Not to us, L-rd, not to us, but to Your Name give glory, for the sake of Your kindness and Your truth. Why should the nations say, "Where, now, is their G-d?" Our G-d is in heaven, whatever He desires, He does. Their idols are of silver and gold, the product of human hands: they have a mouth, but cannot speak; they have eyes, but cannot see; they have ears, but cannot hear; they have a nose, but cannot smell; their hands cannot feel; their feet cannot walk; they can make no sound with their throat. Like them should be their makers, everyone that trusts in them. Israel, trust in the L-rd! He is their help and their shield. House of Aaron, trust in the L-rd! He is their help and their shield. You who fear the L-rd, trust in the L-rd! He is their help and their shield. 36

40 י י ז כ ר נו י ב ר ך, י ב ר ך א ת ב ית י ש ר א ל, י ב ר ך א ת ב ית א ה ר ן. י ב ר ך י ר א י י י, ה ק ט נ ים ע ם ה ג ד ל ים. י ס ף י י ע ל יכ ם, ע ל יכ ם ו ע ל ב נ יכ ם. ב רוכ ים א ת ם ל י י, ע ש ה ש מ י ם ו א ר ץ. ה ש מ י ם ש מ י ם ל י י ו ה א ר ץ נ ת ן ל ב נ י א ד ם. ל א ה מ ת ים י ה ל לו י ה ו ל א כ ל י ר ד י דומ ה. ו א נ ח נו נ ב ר ך י ה מ ע ת ה ו ע ד ע ול ם. ה ל לוי ה: א ה ב ת י כ י י ש מ ע י י א ת ק ול י, ת ח נונ י. כ י ה ט ה א ז נ ו ל י וב י מ י א ק ר א. א פ פונ י ח ב ל י מ ו ת ומ צ ר י ש א ול מ צ אונ י, צ ר ה ו י ג ון א מ צ א. וב ש ם י י א ק ר א, א נ א י י מ ל ט ה נ פ ש י. ח נון י י ו צ ד יק, ו אל ה ינו מ ר ח ם. ש מ ר פ ת אי ם י י, ד ל ות י ו ל י י ה וש יע. שוב י נ פ ש י ל מ נוח י כ י, כ י י י ג מ ל ע ל י כ י. כ י ח ל צ ת נ פ ש י מ מ ו ת, א ת ע ינ י מ ן ד מ ע ה, א ת ר ג ל י מ ד ח י. א ת ה ל ך ל פ נ י י י ב א ר צ ות ה ח י ים. ה א מ נ ת י כ י א ד ב ר, א נ י ע נ ית י מ א ד. א נ י א מ ר ת י ב ח פ ז י, כ ל ה א ד ם כ ז ב. מ ה א ש יב ל י י כ ל ת ג מול וה י ע ל י. כ וס י שוע ות א ש א וב ש ם י י א ק ר א. נ ד ר י ל י י א ש ל ם נ ג ד ה נ א ל כ ל ע מ ו. י ק ר ב ע ינ י י י ה מ ו ת ה ל ח ס יד יו. א נ א י י כ י א נ י ע ב ד ך, א נ י ע ב ד ך ב ן א מ ת ך, פ ת ח ת ל מ וס ר י. ל ך א ז ב ח ז ב ח ת וד ה וב ש ם י י א ק ר א. נ ד ר י ל י י א ש ל ם נ ג ד ה נ א ל כ ל ע מ ו. ב ח צ ר ות ב ית י י, ב ת וכ כ י י רוש ל י ם, ה ל לוי ה: ה ל לו א ת י י כ ל ג וי ם, ש ב חוהו כ ל ה א מ ים. כ י ג ב ר ע ל ינו ח ס ד ו, ו א מ ת י י ל ע ול ם, ה ל לוי ה: ה ודו ל י י כ י ט וב כ י ל ע ול ם ח ס ד ו. י אמ ר נ א י ש ר א ל כ י ל ע ול ם ח ס ד ו. י אמ רו נ א ב ית א ה ר ן כ י ל ע ול ם ח ס ד ו. י אמ רו נ א י ר א י י י כ י ל ע ול ם ח ס ד ו. מ ן ה מ צ ר ק ר את י י ה, ע נ נ י ב מ ר ח ב י ה. י י ל י ל א א יר א, מ ה י ע ש ה ל י א ד ם. י י ל י ב ע ז ר י ו א נ י א ר א ה ב שנ א י. ט וב ל ח ס ות ב י י מ ב ט ח ב א ד ם. ט וב ל ח ס ות ב י י מ ב ט ח ב נ ד יב ים. כ ל ג וי ם ס ב בונ י, ב ש ם י י כ י א מ יל ם. ס בונ י ג ם ס ב בונ י, ב ש ם י י כ י א מ יל ם. ס בונ י כ ד ב ר ים, ד ע כו כ א ש ק וצ ים, ב ש ם י י כ י א מ יל ם. ד ח ה ד ח ית נ י ל נ פ ל, ו י י ע ז ר נ י. ע ז י ו ז מ ר ת י ה ו י ה י ל י ל י שוע ה. ק ול ר נ ה ו י שוע ה ב א ה ל י צ ד יק ים, י מ ין י י ע ש ה ח י ל. י מ ין י י ר ומ מ ה, י מ ין י י ע ש ה ח י ל. ל א א מות כ י א ח י ה, ו א ס פ ר מ ע ש י י ה. י ס ר י ס ר נ י י ה, ו ל מ ו ת ל א נ ת נ נ י. פ ת חו ל י ש ע ר י צ ד ק, א ב א ב ם, א וד ה י ה. ז ה ה ש ע ר ל י י, צ ד יק ים י ב או ב ו. א וד ך כ י ע נ ית נ י ו ת ה י ל י ל י שוע ה. א וד ך כ י ע נ ית נ י ו ת ה י ל י ל י שוע ה. א ב ן מ א סו ה ב ונ ים ה י ת ה ל ר א ש פ נ ה. א ב ן מ א סו ה ב ונ ים ה י ת ה ל ר א ש פ נ ה. מ א ת י י ה י ת ה ז את ה יא נ פ ל את ב ע ינ ינו. מ א ת י י ה י ת ה ז את ה יא נ פ ל את ב ע ינ ינו. ז ה ה י ום ע ש ה י י נ ג יל ה ו נ ש מ ח ה ב ו. ז ה ה י ום ע ש ה י י נ ג יל ה ו נ ש מ ח ה ב ו. א נ א י י, ה וש יע ה נ א. א נ א י י, ה צ ל יח ה נ א. א נ א י י, ה וש יע ה נ א. א נ א י י, ה צ ל יח ה נ א. 37

41 The L-rd, mindful of us, will bless. He will bless the House of Israel; He will bless the House of Aaron; He will bless those who fear the L-rd, the small with the great. May the L-rd increase [blessing] upon you, upon you and upon your children. You are blessed unto the L-rd, the Maker of heaven and earth. The heavens are the heavens of the L-rd, but the earth He gave to the children of man. The dead do not praise G-d, nor do those that go down into the silence [of the grave]. But we will bless G-d, from now to eternity. Halleluyah Praise G-d. I love the L-rd, because He hears my voice, my prayers. For He turned His ear to me; all my days I will call [upon Him]. The pangs of death encompassed me, and the agonies of the grave came upon me, trouble and sorrow I encounter and I call u upon the Name of the L-rd: Please, L-rd, deliver my soul! The L-rd is gracious and just, our G-d is compassionate. The L-rd watches over the simpletons; I was brought low and He saved me. Return, my soul, to your rest, for the L-rd has dealt kindly with you. For You have delivered my soul from death, my eyes from tears, my foot from stumbling. I will walk before the L-rd in the lands of the living. I had faith even when I said, "I am greatly afflicted;" [even when] I said in my haste, "All men are deceitful." What can I repay the L-rd for all His kindness to me? I will raise the cup of salvation and call upon the Name of the L-rd. I will pay my vows to the L-rd in the presence of all His people. Precious in the eyes of the L-rd is the death of His pious ones. I thank you, L-rd, for I am Your servant. I am Your servant the son of Your handmaid, You have loosened my bonds. To You I will bring an offering of thanksgiving, and I will call upon the Name of the L-rd. I will pay my vows to the L-rd in the presence of all His people, in the courtyards of the House of the L-rd, in the midst of Jerusalem. Halleluyah Praise G-d. Praise the L-rd, all nations! Extol Him, all peoples! For His kindness was mighty over us, and the truth of the L-rd is everlasting. Halleluyah Praise G-d. Give thanks to the L-rd for He is good, for His kindness is everlasting. Let Israel say [it], for His kindness is everlasting. Let the House of Aaron say [it], for His kindness is everlasting. Let those who fear the L-rd say [it], for His kindness is everlasting. Out of narrow confines I called to G-d; G-d answered me with abounding relief. The L-rd is with me, I will not fear what can man do to me? The L-rd is with me, through my helpers, and I can face my enemies. It is better to rely on the L-rd, than to trust in man. It is better to rely on the L-rd, than to trust in nobles. All nations surround me, but I cut them down in the Name of the L-rd. They surrounded me, they encompassed me, but I cut them down in the Name of the L-rd. They surrounded me like bees, yet they are extinguished like a fire of thorns; I cut them down in the Name of the L-rd. You [my foes] pushed me again and again to fall, but the L-rd helped me. G-d is my strength and song, and this has been my salvation. The sound of joyous song and salvation is in the tents of the righteous: "The right hand of the L-rd performs deeds of valor. The right hand of the L-rd is exalted; the right hand of the L-rd performs deeds of valor!" I shall not die, but I shall live and relate the deeds of G-d. G-d has chastised me, but He did not give me over to death. Open for me the gates of righteousness; I will enter them and give thanks to G-d. This is the gate of the L-rd, the righteous will enter it. I thank You for You have answered me, and You have been a help to me. (2x) The stone scorned by the builders has become the main cornerstone. (2x) This was indeed from the L-rd, it is wondrous in our eyes. (2x) This day the L-rd has made, let us be glad and rejoice on it.(2x) O L-rd, please help us! (2x) O L-rd, please grant us success! (2x) 38

42 ב רוך ה ב א ב ש ם י י, ב ר כ נוכ ם מ ב ית י י. ב רוך ה ב א ב ש ם י י, ב ר כ נוכ ם מ ב ית י י. א ל י י ו י א ר ל נו. א ס רו ח ג ב ע ב ת ים ע ד ק ר נ ות ה מ ז ב ח. א ל י י ו י א ר ל נו. א ס רו ח ג ב ע ב ת ים ע ד ק ר נ ות ה מ ז ב ח. א ל י א ת ה ו א וד ך, א ל ה י א ר ומ מ ך. א ל י א ת ה ו א וד ך, א ל ה י א ר ומ מ ך. ה ודו ל י י כ י ט וב, כ י ל ע ול ם ח ס ד ו. ה ודו ל י י כ י ט וב, כ י ל ע ול ם ח ס ד ו. י ה ל לוך יי א ל ה ינו כ ל מ ע ש יך, ו ח ס יד יך צ ד יק ים ע וש י ר צ ונ ך, ו כ ל ע מ ך ב ית י ש ר א ל ב ר נ ה י ודו ו יב ר כו, ו יש ב חו ו יפ א רו, ו יר ומ מו ו י ע ר יצו, ו י ק ד י שו ו י מ ל יכו א ת ש מ ך, מ ל כ נו. כ י ל ך ט וב ל ה וד ות ול ש מ ך נ א ה ל ז מ ר, כ י מ ע ול ם ו ע ד ע ול ם א ת ה א ל. הודו ליי כי טוב - כי לעולם חסדו הודו לאלוהי אלוהים - כי לעולם חסדו ה ודו ל א ד נ י ה א ד נ ים - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ל ע ש ה נ פ ל א ות ג ד ל ות ל ב ד ו - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ל ע ש ה ה ש מ י ם ב ת בונ ה - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ל ר וק ע ה א ר ץ ע ל ה מ י ם - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ל ע ש ה א ור ים ג ד ל ים - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו א ת ה ש מ ש ל מ מ ש ל ת ב י ום - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו א ת ה י ר ח ו כ וכ ב ים ל מ מ ש ל ות ב ל י ל ה - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ל מ כ ה מ צ ר י ם ב ב כ ור יה ם - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ו י וצ א י ש ר א ל מ ת וכ ם - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ב י ד ח ז ק ה וב ז ר וע נ טוי ה - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ל ג ז ר י ם סוף ל ג ז ר ים - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ו ה ע ב יר י ש ר א ל ב ת וכ ו - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ו נ ע ר פ ר ע ה ו ח יל ו ב י ם סוף - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ל מ ול יך ע מ ו ב מ ד ב ר - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ל מ כ ה מ ל כ ים ג ד ל ים - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ו י ה ר ג מ ל כ ים א ד יר ים - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ל ס יח ון מ ל ך ה א מ ר י - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ול ע וג מ ל ך ה ב ש ן - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ו נ ת ן א ר צ ם ל נ ח ל ה - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו נ ח ל ה ל י ש ר א ל ע ב ד ו - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ש ב ש פ ל נו ז כ ר ל נו - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו 39

43 Blessed is he who comes in the Name of the L-rd; we bless you from the House of the L-rd. The L-rd is Almighty, He gave us light; bind the festival-offering until [you bring it to] the horns of the altar. You are my G-d and I will thank You; my G-d, I will exalt You. Give thanks to the L-rd, for He is good, for His kindness is everlasting. L-rd, our G-d, all Your works shall praise You; Your pious ones, the righteous who do Your will, and all Your people, the House of Israel, with joyous song will thank and bless, laud and glorify, exalt and adore, sanctify and proclaim the sovereignty of Your Name, our King. For it is good to thank You, and befitting to sing to Your Name, for from the beginning to the end of the world You are Almighty G-d. Give thanks to the L-rd, for He is good - for His kindness is everlasting; Give thanks to the G-d of gods - for His kindness is everlasting; Give thanks to the L-rd of lords - for His kindness is everlasting; Who alone does great wonders - for His kindness is everlasting; Who made the heavens with understanding - for His kindness is everlasting; Who stretched out the earth above the waters - for His kindness is everlasting; Who made the great lights - for His kindness is everlasting; The sun, to rule by day - for His kindness is everlasting; The moon and stars, to rule by night - for His kindness is everlasting; Who struck Egypt through their first-born - for His kindness is everlasting; And brought Israel out of their midst - for His kindness is everlasting; With a strong hand and with an outstretched arm - for His kindness is everlasting; Who split the Sea of Reeds into sections - for His kindness is everlasting; And led Israel through it - for His kindness is everlasting; And cast Pharaoh and his army into the Sea of Reeds - for His kindness is everlasting; Who led His people through the desert - for His kindness is everlasting; Who struck great kings - for His kindness is everlasting; And slew mighty kings - for His kindness is everlasting; Sichon, king of the Amorites - for His kindness is everlasting; And Og, king of Bashan - for His kindness is everlasting; And gave their land as a heritage - for His kindness is everlasting; A heritage to Israel, His servant - for His kindness is everlasting; Who remembered us in our lowliness - for His kindness is everlasting; 40

44 ו י פ ר ק נו מ צ ר ינו - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו נ ת ן ל ח ם ל כ ל ב ש ר - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו ה ודו ל א ל ה ש מ י ם - כ י ל ע ול ם ח ס ד ו: נשמת כ ל ח י ת ב ר ך א ת ש מ ך, י י א ל ה ינו, ו רוח כ ל ב ש ר ל ך ת פ א ר ות ר ומ ם א ת ז כ ר ך, מ ל כ נו, ת מ יד. מ ן ה ע ול ם ו ע ד ה ע ול ם א ת ה א ל, ומ ב ל ע ד יך א ין ל נו מ ל ך ג וא ל ומ וש יע, פ וד ה ומ צ יל ומ פ ר נ ס ו ע ונ ה ומ ר ח ם ב כ ל ע ת צ ר ה ו צוק ה. א ין ל נו מ ל ך ע וז ר ו ס ומ ך א ל א א ת ה. א ל ה י ה ר א ש ו נ ים ו ה א ח ר ונ ים, א ל ה כ ל ב ר י ות, א ד ון כ ל ת ול ד ות, ה מ ה ל ל ב ר ב ה ת ש ב ח ות, ה מ נ ה ג ע ול מ ו ב ח ס ד וב ר י ות יו ב ר ח מ ים. ו י י ל א י נום ו ל א י יש ן ה מ ע ור ר י ש נ ים ו ה מ ק יץ נ ר ד מ ים, ו ה מ ש יח א ל מ ים ו ה מ ת יר א סור ים ו ה ס ומ ך נ ופ ל ים ו ה ז וק ף כ פופ ים. ול ך ל ב ד ך א נ ח נו מ וד ים.ו א לו פ ינו מ ל א ש יר ה כ י ם, ול ש ונ נו ר נ ה כ ה מ ון ג ל יו, ו ש פ ת ות ינו ש ב ח כ מ ר ח ב י ר ק יע, ו ע ינ ינו מ א יר ות כ ש מ ש ו כ י ר ח, ו י ד ינו פ רו ש ות כ נ ש ר י ש מ י ם, ו ר ג ל ינו ק ל ות כ א י ל ות א ין א נ ח נו מ ס פ יק ים ל ה וד ות ל ך, י י א ל ה ינו ו אל ה י א ב ות ינו, ול ב ר ך, א ת ש מ ך מ ל כ נו ע ל א ח ת, מ א ל ף, א ל פ י א ל פ ים ו ר ב י ר ב ב ות פ ע מ ים, ה ט וב ות ש ע ש ית ע ם א ב ות ינו ו ע מ נו. מ מ צ ר י ם ג א ל ת נו, י י א ל ה ינו, ומ ב ית ע ב ד ים פ ד ית נו, ב ר ע ב ז נ ת נו וב ש ב ע כ ל כ ל ת נו, מ ח ר ב ה צ ל ת נו ומ ד ב ר מ ל ט ת נו, ומ ח ל י ם ר ע ים ו ר ב ים ו נ א מ נ ים ד ל ית נו. ע ד ה נ ה ע ז רונו ר ח מ יך ו ל א ע ז בונו ח ס ד יך, נוסח ספרד: י י א ל ה ינו ו א ל ת ט ש נו, י י א ל ה ינו, ל נ צ ח. ע ל כ ן א ב ר ים ש פ ל ג ת ב נו ו רוח ונ ש מ ה ש נ פ ח ת ב א פ ינו ו ל ש ון א ש ר ש מ ת ב פ ינו ה ן ה ם י ודו ו יב ר כו ו יש ב חו ו יפ א רו ו י ש ור רו ו יר ומ מו ו י ע ר יצו ו י ק ד י שו ו י מ ל יכו א ת ש מ ך מ ל כ נו ת מ יד. כ י כ ל פ ה ל ך י וד ה, ו כ ל ל ש ון ל ך ת ש ב ע, ו כ ל ב ר ך ל ך ת כ ר ע, ו כ ל ק ומ ה ל פ נ יך ת ש ת ח ו ה, ו כ ל ל ב ב ות י יר אוך, ו כ ל ק ר ב וכ ל י ות י ז מ רו ל ש מ ך, כ ד ב ר ש כ תוב, כ ל ע צ מ ת י ת אמ ר נ ה: י י, מ י כ מ וך מ צ יל ע נ י מ ח ז ק מ מ נו ו ע נ י ו א ב י ון מ ג ז ל ו. מ י י ד מ ה ל ך ומ י י ש ו ה ל ך ומ י י ע ר ך ל ך ה א ל ה ג ד ול, ה ג ב ור ו ה נ ור א, א ל ע ל י ון, ק נ ה ש מ י ם ו א ר ץ. נ ה ל ל ך ונ ש ב ח ך ונ פ א ר ך ונ ב ר ך א ת ש ם ק ד ש ך, כ א מור: ל ד ו ד, ב ר כ י נ פ ש י א ת י י ו כ ל ק ר ב י א ת ש ם ק ד ש ו. ה א ל ב ת ע צ מ ות ע ז ך, ה ג ד ול ב כ ב וד ש מ ך, ה ג ב ור ל נ צ ח ו ה נ ור א ב נ ור א ות יך, ה מ ל ך ה יוש ב ע ל כ ס א ר ם ו נ ש א. ש וכ ן ע ד מ ר ום ו ק ד ו ש ש מ ו. ו כ תוב: ר נ נו צ ד יק ים ב יהוה, ל י ש ר ים נ או ה ת ה ל ה.ןבדברי צדיקים תתברך ובלשון צדיקים תתרומם ובקרב קדושים תתקדש. וב מ ק ה ל ות ר ב ב ות ע מ ך ב ית י ש ר א ל ב ר נ ה י ת פ א ר ש מ ך, מ ל כ נו, ב כ ל ד ור ו ד ור, ש כ ן ח וב ת כ ל ה י צור ים ל פ נ יך, י י א ל ה ינו ו אל ה י א ב ות ינו, ל ה וד ות ל ה ל ל ל ש ב ח, ל פ א ר ל ר ומ ם ל ה ד ר ל ב ר ך, ל ע ל ה ול ק ל ס ע ל כ ל ד ב ר י ש יר ות ו ת ש ב ח ות ד ו ד ב ן י ש י ע ב ד ך, מ ש יח ך. י ש ת ב ח ש מ ך ל ע ד מ ל כ נו, ה א ל ה מ ל ך ה ג ד ול ו ה ק ד ו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ, כ י ל ך נ א ה, י י א ל ה ינו ו אל ה י א ב ות ינו, ש יר וש ב ח ה, ה ל ל ו ז מ ר ה, ע ז ומ מ ש ל ה, נ צ ח, ג ד ל ה וג בור ה, ת ה ל ה ו ת פ א ר ת, ק ד ש ה ומ ל כות, ב ר כ ות ו ה וד א ות מ ע ת ה ו ע ד ע ול ם.. ב רוך א ת ה י י, א ל מ ל ך ג ד ול ב ת ש ב ח ות, א ל ה ה וד א ות, א ד ון ה נ פ ל א ות, ה ב וח ר ב ש יר י ז מ ר ה, מ ל ך א ל ח י ה ע ול מ ים. 41

45 And delivered us from our oppressors - for His kindness is everlasting; Who gives food to all flesh - for His kindness is everlasting; Thank the G-d of heaven - for His kindness is everlasting. The soul of every living being shall bless Your Name, L-rd, our G-d; and the spirit of all flesh shall always glorify and exalt Your remembrance, our King. From the beginning to the end of the world You are Almighty G-d; and other than You we have no King, Redeemer and Savior who delivers, rescues, sustains, answers and is merciful in every time of trouble and distress; we have no King but You.You are the G-d of the first and of the last [generations], G-d of all creatures, L-rd of all events, who is extolled with manifold praises, who directs His world with kindness and His creatures with compassion. Behold, the L-rd neither slumbers nor sleeps. He arouses the sleepers and awakens the slumberous, gives speech to the mute, releases the bound, supports the falling and raises up those who are bowed. To You alone we give thanks. Even if our mouths were filled with song as the sea, and our tongues with joyous singing like the multitudes of its waves, and our lips with praise like the expanse of the sky; and our eyes shining like the sun and the moon, and our hands spread out like the eagles of heaven, and our feet swift like deer we would still be unable to thank You L-rd, our G-d and G-d of our fathers, and to bless Your Name, for even one of the thousands of millions, and myriads of myriads, of favors, miracles and wonders which You have done for us and for our fathers before us. L-rd, our G-d. You have redeemed us from Egypt, You have freed us from the house of bondage, You have fed us in famine and nourished us in plenty; You have saved us from the sword and delivered us from pestilence, and raised us from evil and lasting maladies. Until now Your mercies have helped us, and Your kindnesses have not forsaken us; and do not abandon us, L-rd our G-d, forever! Therefore, the limbs which You have arranged within us, and the spirit and soul which You have breathed into our nostrils, and the tongue which You have placed in our mouth they all shall thank, bless, praise, glorify, exalt, adore, sanctify and proclaim the sovereignty of Your Name, our King. For every mouth shall offer thanks to You, every tongue shall swear by You, every eye shall look to You, every knee shall bend to You, all who stand erect shall, l bow down before You, all hearts shall fear You, and every innermost part shall sing praise to Your Name, as it is written: "All my bones will say, L-rd, who is like You; You save the poor from one stronger than he, the poor and the needy from one who would rob him!" Who can be likened to You, who is equal to You, who can be compared to You, the great, mighty, awesome G-d, G-d most high, Possessor of heaven and earth! We will laud You, praise You and glorify You, and we will bless Your holy Name, as it is said: "[A Psalm] by David; bless the L-rd, O my soul, and all that is within me [bless] His holy Name." You are the Almighty G-d in the power of Your strength; the Great in the glory of Your Name; the Mighty forever, and the Awesome in Your awesome deeds; the King who sits upon a lofty and exalted throne. He who dwells for eternity, lofty and holy is His Name. And it is written: "Sing joyously to the L-rd, you righteous; it befits the upright to offer praise." By the mouth of the upright You are exalted; by the lips of the righteous You are blessed; by the tongue of the pious You are sanctified; and among the holy ones You are praised. In the assemblies of the myriads of Your people, the House of Israel, Your Name, our King, shall be glorified with song in every generation. For such is the obligation of all creatures before You, L-rd, our G-d and G-d of our fathers, to thank, to laud, to praise, to glorify, to exalt, to adore, to bless, to elevate and to honor You, even beyond all the words of songs and praises of David son of Yishai, Your anointed servant. May Your Name be praised forever, our King, the great and holy G-d and King in heaven and on earth. For to You, L-rd, our G-d and G-d of our fathers, forever befits song and praise, laud and hymn, strength and dominion, victory, greatness and might, glory, splendor, holiness and sovereignty; blessings and thanksgivings to Your great and holy Name; from the 42

46 ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם ב ור א פ ר י ה ג פ ן. ו ש ות ה ב ה ס ב ת ש מ אל ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, ע ל ה ג פ ן ו ע ל פ ר י ה ג פ ן, ע ל ת נוב ת ה ש ד ה ו ע ל א ר ץ ח מ ד ה ט וב ה ור ח ב ה ש ר צ ית ו ה נ ח ל ת ל א ב ות ינו ל א כ ל מ פ ר י ה ו ל ש ב ע מ טוב ה ר ח ם נ א יי א ל ה ינו ע ל י ש ר א ל ע מ ך ו ע ל י רוש ל י ם ע יר ך ו ע ל צ י ון מ ש כ ן כ ב וד ך ו ע ל מ ז ב ח ך ו ע ל ה יכ ל ך וב נ ה י רוש ל י ם ע יר ה ק ד ש ב מ ה ר ה ב י מ ינו ו ה ע ל נו ל ת וכ ה ו ש מ ח נו ב ב נ י נ ה ו נ אכ ל מ פ ר י ה ו נ ש ב ע מ טוב ה ונ ב ר כ ך ע ל יה ב ק ד ש ה וב ט ה ר ה )ב ש ב ת: ור צ ה ו ה ח ל יצ נו ב י ום ה ש ב ת ה ז ה( ו ש מ ח נו ב י ום ח ג ה מ צ ות ה ז ה, כ י א ת ה יי ט וב ומ ט יב ל כ ל ו נ וד ה ל ך ע ל ה א ר ץ ו ע ל פ ר י ה ג פ ן. ב רוך א ת ה יי ע ל ה א ר ץ ו ע ל פ ר י ה ג פ ן. ח ס ל ס דור פ ס ח כ נרצה ה ל כ ת ו, כ כ ל מ ש פ ט ו ו ח ק ת ו. כ א ש ר ז כ ינו ל ס ד ר א ות ו כ ן נ ז כ ה ל ע ש ות ו. ז ך ש וכ ן מ ע ונ ה, ק ומ ם ק ה ל ע ד ת מ י מ נ ה. ב ק ר וב נ ה ל נ ט ע י כ נ ה פ דוי ם ל צ י ון ב ר נ ה. ל ש נ ה ה ב א ה ב ירוש ל י ם. י ש נ וה ג ין ב חוץ ל א ר ץ ב ל יל ש נ י ש ל פ ס ח ל ס פ ר כ אן ס פ יר ת ה ע מ ר: ב רוך א ת ה י י א ל ה ינו מ ל ך ה ע ול ם, א ש ר ק ד ש נו ב מ צ ו ות יו ו צ ו נו ע ל ס פ יר ת ה ע מ ר. ה י ום י ום א ח ד ב ע מ ר. That is largely the Seder. Much of it does not maintain an inviting nature. Reading through pages and pages of unfamiliar text, while waiting hours to eat. The work is not easy but in the end you have accomplished a significant feat. You have concluded the Passover Seder. according to all its laws and ordinances After going through the rigid yet transformative experience of the Seder we are now ready to experience our new found spirituality. That is what Nirzah is for. It is not in the rules or framework of the night. It is the natural spiritual response to the night. It is the point where our Neshamas are uplifted to the point that they can guide us in song and praise rooted in.the overall majesty of the Seder night 43

47 beginning to the end of the world You are Almighty G-d. Blessed are You, L-rd, Almighty G-d, King, great and extolled in praises, G-d of thanksgivings, L-rd of wonders, Creator of all souls, Master of all creatures, who takes pleasure in songs of praise; the only King, the Life of all worlds. Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who creates the fruit of the vine. Drink in reclining to the left. Blessed are You, L-rd our G-d, King of the universe, for the vine and for the fruit of the vine, for the produce of the field, and for the precious, good, and spacious land which You have graciously given as a heritage to our ancestors, to eat of its fruit and to be satiated with its goodness. Have mercy, L-rd our G-d, on Israel Your people, on Jerusalem Your city, on Zion the abode of Your glory, on Your altar, and on Your Temple. Rebuild Jerusalem, the holy city, speedily in our days, and bring us up to it and make us rejoice in it, and we will bless You in holiness and purity. Remember us for good on this day of the festival of Matzot. For You, L-rd, are good and do good to all, and we offer thanks to You for the land and for the fruit of the vine. Blessed are You L-rd, for the land and for the fruit of the vine. NIRTZAH The Passover Seder is concluded, As all its laws and rules are fulfilled. Just as we have merited to order it, so too may we merit to do it. Pure One dwelling in Ma'on Creator of Congregation Who Can Count Them Soon guide the new shoots of this people Liberated to Zion with shouts of joy. Next year in Jerusalem! Outside of Israel on the second night of Pesach some count Sephirat HaOmer at this point Blessed are You, O Hashem, King of the world, who made us holy with his commandments and commanded us concerning the counting of the Omer. Today is the first day of the Omer. - Adam Mann נרצה We have already concluded the Seder, the telling of the story of Passover. In fact, we begin Nirzah by exclaiming The Passover Seder is concluded, according to its laws yet we continue. We sing and we praise God s majesty in metaphors and parables. We recall many basic facts of our faith ( who knows one? ) and reflect on the depth of the circle of life. But from a legal standpoint this portion of the evening has no significance. So what do we?make of this Sobremesa Rav Aharon Lichtenstein zt l often spoke of his philosophy of Halakhah. To him, a Jew s duty is to accept the yoke of rule and bear it to its fullest. It was not a question of one finding their fulfillment through the guidance of scripture but of one forming themselves..through the rigidity of scripture. The first rule of Judaism is to follow the rules 44

48 ב ל יל ר אש ון א ומ ר ים: וב כ ן ו י ה י ב ח צ י ה ל י ל ה א ז ר וב נ ס ים ה פ ל את ב ל י ל ה, ב ר א ש א ש מ ור ת ז ה ה ל י ל ה, ג ר צ ד ק נ צ ח ת ו כ נ ח ל ק ל ו ל י ל ה, ו י ה י ב ח צ י ה ל י ל ה. ד נ ת מ ל ך ג ר ר ב ח ל ום ה ל י ל ה, ה פ ח ד ת א ר מ י ב א מ ש ל י ל ה, ו י ש ר י ש ר א ל ל מ ל א ך ו יוכ ל ל ו ל י ל ה, ו י ה י ב ח צ י ה ל י ל ה. ז ר ע ב כ ור י פ ת ר וס מ ח צ ת ב ח צ י ה ל י ל ה, ח יל ם ל א מ צ או ב קומ ם ב ל י ל ה, ט יס ת נ ג יד ח רש ת ס ל ית ב כ וכ ב י ל י ל ה, ו י ה י ב ח צ י ה ל י ל ה. י ע ץ מ ח ר ף ל נ ופ ף א ווי ה וב ש ת פ ג ר יו ב ל י ל ה, כ ר ע ב ל ומ צ ב ו ב א י ש ון ל י ל ה, ל א י ש ח מוד ות נ ג ל ה ר ז ח ז ות ל י ל ה, ו י ה י ב ח צ י ה ל י ל ה. מ ש ת כ ר ב כ ל י ק ד ש נ ה ר ג ב ו ב ל י ל ה, נ וש ע מ ב ור א ר י ות פ ות ר ב ע תות י ל י ל ה, ש נ א ה נ ט ר א ג ג י ו כ ת ב ס פ ר ים ב ל י ל ה, ו י ה י ב ח צ י ה ל י ל ה. ע ור ר ת נ צ ח ך ע ל יו ב נ ד ד ש נ ת ל י ל ה, פור ה ת ד ר וך ל ש ומ ר מ ה מ ל י ל ה, צ ר ח כ ש ומ ר ו ש ח א ת א ב ק ר ו ג ם ל י ל ה, ו י ה י ב ח צ י ה ל י ל ה. ק ר ב י ום א ש ר הוא ל א י ום ו ל א ל י ל ה, ר ם ה וד ע כ י ל ך ה י ום א ף ל ך ה ל י ל ה, ש ומ ר ים ה פ ק ד ל ע יר ך כ ל ה י ום ו כ ל ה ל י ל ה, ת א יר כ א ור י ום ח ש כ ת ל י ל ה, ו י ה י ב ח צ י ה ל י ל ה. ב ל יל ש נ י א ומ ר ים: וב כ ן ו א מ ר ת ם ז ב ח פ ס ח א מ ץ ג בור ות יך ה פ ל את ב פ ס ח, ב ר א ש כ ל מ וע ד ות נ ש את פ ס ח, ג ל ית ל א ז ר ח י ח צ ות ל יל פ ס ח, ו א מ ר ת ם ז ב ח פ ס ח. ד ל ת יו ד פ ק ת כ ח ם ה י ום ב פ ס ח, ה ס ע יד נ וצ צ ים ע ג ות מ צ ות ב פ ס ח, ו א ל ה ב ק ר ר ץ ז כ ר ל ש ור ע ר ך פ ס ח, ו א מ ר ת ם ז ב ח פ ס ח. ז וע מו ס ד ומ ים ו ל וה טו ב א ש ב פ ס ח, ח ל ץ ל וט מ ה ם ומ צ ות א פ ה ב ק ץ פ ס ח, ט אט את א ד מ ת מ ף ו נ ף ב ע ב ר ך ב פ ס ח, ו א מ ר ת ם ז ב ח פ ס ח. י ה ר א ש כ ל א ון מ ח צ ת ב ל יל ש מור פ ס ח, כ ב יר, ע ל ב ן ב כ ור פ ס ח ת ב ד ם פ ס ח, ל ב ל ת י ת ת מ ש ח ית ל ב א ב פ ת ח י ב פ ס ח, ו א מ ר ת ם ז ב ח פ ס ח. מ ס ג ר ת ס ג ר ה ב ע ת ות י פ ס ח, נ ש מ ד ה מ ד י ן ב צ ל יל ש ע ור י ע מ ר פ ס ח, ש ורפו מ ש מ נ י פול ו לוד ב יק ד י ק וד פ ס ח, ו א מ ר ת ם ז ב ח פ ס ח. ע וד ה י ום ב נ ב ל ע מ וד ע ד ג ע ה ע ונ ת פ ס ח, פ ס י ד כ ת ב ה ל ק ע ק ע צול ב פ ס ח, צ פ ה ה צ פ ית ע ר וך ה ש ל ח ן ב פ ס ח, ו א מ ר ת ם ז ב ח פ ס ח. 45

49 On the first night say: And so it happened in the middle of the night! The many miracles were performed by you at night; at the beginning of watches on this very night; You made the righteous convert win (when Abraham) divided his men at night; And so it happened in the middle of the night! You judged the king of Gerar (Avimelech) in a dream at night; You made the Syrian (Lavan) tremble in the deep darkness of night; and Israel struggled with an angel, and overcame him at night; And so it happened in the middle of the night! The firstborn of Pathros you smote at midnight; they could not find their strength when they woke up at night; the forces of the prince of Charosheth were swept away by the stars of night; And so it happened in the middle of the night! Without respect (Sennacherib) besieged Jerusalem but you dried up his corpse at night; to the beloved (Daniel) you revealed mysteries in a vision at night; And so it happened in the middle of the night! He drank from the holy vessels and so (Belshazzar) was killed at night; (Daniel) was saved from the lion s den and interpreted fearsome dreams of the night; (Haman) of Agag nurtured hate and wrote letters at night; And so it happened in the middle of the night! You rose and beat Haman by not letting the king sleep at night; you crushed the wicked to protect us from the forces at night; you cried out like the watchman: morning is coming and also... the night; And so it happened in the middle of the night! May the day soon come that is neither day nor night; so that all shall know that day is Yours, and also the night, set up guards for Your city for all the day and all the night; that bright as day may shine the darkness of night; And so it happened in the middle of the night! On the second night say: So declare the Pesach feast! Might acts of power were done by You on Pesach; to the first of all festivals You raised the feast of Pesach; You revealed Yourself to the Oriental (Abraham) on the midnight of Pesach; So declare the Pesach feast! You knocked on Abraham s door in the heat of the day on Pesach; He fed the angels cakes of matzah on Pesach; He ran to the cattle recalling the ox prepared on Pesach; So declare the Pesach feast! The men of Sodom angered (Hashem) and were destroyed by fire on Pesach; Lot escaped from them and baked matzot on Pesach; You swept the land of Mof and Nof when you passed through (Egypt) on Pesach; So declare the Pesach feast! Hashem, You smote the firstborn on the guarded night of Pesach; You let no destruction enter our doors on Pesach; So declare the Pesach feast! The strong walled city (Jericho fell) at the season of Pesach; Midian was destroyed (by Gideon) through a dream of barley loaf on Pesach; The fat Pul and Lud (Sennacherib s chiefs) were burned in a blazing flame on Pesach; So declare the Pesach feast! (Sennacherib) stood and waited in Nob for a day until the feast of Pesach; a hand wrote (for Belshazzar) tattooing a shadow on the wall on Pesach; they lit the lamps and prepared the table on Pesach; So declare the Pesach feast! 46

50 ק ה ל כ נ ס ה ה ד ס ה ל ש ל ש צ ום ב פ ס ח, ר א ש מ ב ית ר ש ע מ ח צ ת ב ע ץ ח מ ש ים ב פ ס ח, ש ת י א ל ה ר ג ע ת ב יא ל עוצ ית ב פ ס ח, ת ע ז י ד ך ו ת רום י מ ינ ך כ ל יל ה ת ק ד ש ח ג פ ס ח, ו א מ ר ת ם ז ב ח פ ס ח. כ י ל ו נ א ה, כ י ל ו י א ה. א ד יר ב מ לוכ ה, ב חור כ ה ל כ ה, ג דוד יו י אמ רו ל ו: ל ך ול ך, ל ך כ י ל ך, ל ך א ף ל ך, ל ך י י ה מ מ ל כ ה, כ י ל ו נ א ה, כ י ל ו י א ה. ד גול ב מ לוכ ה, ה דור כ ה ל כ ה, ו ת יק יו י אמ רו ל ו: ל ך ול ך, ל ך כ י ל ך, ל ך א ף ל ך, ל ך י י ה מ מ ל כ ה, כ י ל ו נ א ה, כ י ל ו י א ה. ז כ אי ב מ לוכ ה, ח ס ין כ ה ל כ ה ט פ ס ר יו י אמ רו ל ו: ל ך ול ך, ל ך כ י ל ך, ל ך א ף ל ך, ל ך י י ה מ מ ל כ ה, כ י ל ו נ א ה, כ י ל ו י א ה. י ח יד ב מ לוכ ה, כ ב יר כ ה ל כ ה ל מוד יו י אמ רו ל ו: ל ך ול ך, ל ך כ י ל ך, ל ך א ף ל ך, ל ך י י ה מ מ ל כ ה, כ י ל ו נ א ה, כ י ל ו י א ה. מ וש ל ב מ לוכ ה, נ ור א כ ה ל כ ה ס ב יב יו י אמ רו ל ו: ל ך ול ך, ל ך כ י ל ך, ל ך א ף ל ך, ל ך י י ה מ מ ל כ ה, כ י ל ו נ א ה, כ י ל ו י א ה. ע נ יו ב מ לוכ ה, פ וד ה כ ה ל כ ה, צ ד יק יו י אמ רו ל ו: ל ך ול ך, ל ך כ י ל ך, ל ך א ף ל ך, ל ך י י ה מ מ ל כ ה, כ י ל ו נ א ה, כ י ל ו י א ה. ק ד ו ש ב מ לוכ ה, ר חום כ ה ל כ ה ש נ א נ יו י אמ רו ל ו: ל ך ול ך, ל ך כ י ל ך, ל ך א ף ל ך, ל ך י י ה מ מ ל כ ה, כ י ל ו נ א ה, כ י ל ו י אה. ת ק יף ב מ לוכ ה, ת ומ ך כ ה ל כ ה ת מ ימ יו י אמ רו ל ו: ל ך ול ך, ל ך כ י ל ך, ל ך א ף ל ך, ל ך י י ה מ מ ל כ ה, כ י ל ו נ א ה, כ י ל ו י א ה. א ד יר הוא י ב נ ה ב ית ו ב ק ר וב. ב מ ה ר ה, ב מ ה ר ה, ב י מ ינו ב ק ר וב. א ל ב נ ה, א ל ב נ ה, ב נ ה ב ית ך ב ק ר וב. ב חור הוא, ג ד ול הוא, ד גול הוא י ב נ ה ב ית ו ב ק ר וב. ב מ ה ר ה, ב מ ה ר ה, ב י מ ינו ב ק ר וב. א ל ב נ ה, א ל ב נ ה, ב נ ה ב ית ך ב ק ר וב. ה דור הוא, ו ת יק הוא, ז כ אי הוא, ח ס יד הוא י ב נ ה ב ית ו ב ק ר וב. ב מ ה ר ה, ב מ ה ר ה, ב י מ ינו ב ק ר וב. א ל ב נ ה, א ל ב נ ה, ב נ ה ב ית ך ב ק ר וב. ט ה ור הוא, י ח יד הוא, כ ב יר הוא, ל מוד הוא, מ ל ך הוא י ב נ ה ב ית ו ב ק ר וב. ב מ ה ר ה, ב מ ה ר ה, ב י מ ינו ב ק ר וב. א ל ב נ ה, א ל ב נ ה, ב נ ה ב ית ך ב ק ר וב. נ ור א הוא, ס ג יב הוא, ע זוז הוא, פ וד ה הוא, צ ד יק הוא י ב נ ה ב ית ו ב ק ר וב. ב מ ה ר ה, ב מ ה ר ה, ב י מ ינו ב ק ר וב. א ל ב נ ה, א ל ב נ ה, ב נ ה ב ית ך ב ק ר וב. 47

51 Hadassah (Esther) gathered a congregation for a three day fast on Pesach the head of the evil house (Haman) was hanged on a fifty foot gallows on Pesach; two punishments You shall suddenly bring on the wicked kingdom on Pesach; raise Your mighty hand in strength as on the night You made holy on Pesach; So declare the Pesach feast! For His delight and for His right! Mighty as a King, Supreme in everything, His armies say to Him: To You and just You. To You for just You. To You, yes just You. To You oh Hashem the throne is due for His delight and for His right! Famous as a King, Brilliant in everything, His good ones say to Him: To You and just You. To You for just You. To You, yes just You. To You oh Hashem the throne is due for His delight and for His right! Purest as a King, Sturdy in everything, His servants say to Him: To You and just You. To You for just You. To You, yes just You. To You oh Hashem the throne is due for His delight and for His right! Alone as a King, Strongest in everything, His wise ones say to Him: To You and just You. To You for just You. To You, yes just You. To You oh Hashem the throne is due for His delight and for His right! Ruling as a King, Fearsome in everything, those around him say to Him: To You and just You. To You for just You. To You, yes just You. To You oh Hashem the throne is due for His delight and for His right! Humble as a King, Helping in everything, His righteous say to Him: To You and just You. To You for just You. To You, yes just You. To You oh Hashem the throne is due for His delight and for His right! Holy as a King, Tender in everything, His angels say to Him: To You and just You. To You for just You. To You, yes just You. To You oh Hashem the throne is due for His delight and for His right! Forceful as a King, Support in everything, His pure ones say to Him: To You and just You. To You for just You. To You, yes just You. To You oh Hashem the throne is due for His delight and for His right! He is Mighty Mighty One, Build Your Temple soon Mighty One, Mighty One, Build Your Temple soon, Speedily, speedily in our time, soon. God - build; God - build, Build your Temple soon! Chosen One, Greatest One, Famous One, Build Your Temple soon, Speedily, speedily in our time, soon. God - build; God - build, Build your Temple soon! Brilliant One, Faithful One, Blameless One, Kindest One, Build Your Temple soon, Speedily, speedily in our time, soon. God - build; God - build, Build your Temple soon! Purest One, Only One, Sturdy One, Wisest One, Royal One, Build Your Temple soon, Speedily, speedily in our time, soon. God - build; God - build, Build your Temple soon! Fearsome One, Highest One, Boldest One, Saving One, Righteous One, Build Your Temple soon, Speedily, speedily in our time, soon. God - build; God - build, Build your Temple soon! 48

52 ק ד ו ש הוא, ר חום הוא, ש ד י הוא, ת ק יף הוא י ב נ ה ב ית ו ב ק ר וב. ב מ ה ר ה, ב מ ה ר ה, ב י מ ינו ב ק ר וב. א ל ב נ ה, א ל ב נ ה, ב נ ה ב ית ך ב ק ר וב. א ח ד מ י י וד ע, א ח ד א נ י י וד ע.. א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ש נ י ם מ י י וד ע, ש נ י ם א נ י י וד ע. ש נ י ל ח ות ה ב ר ית. א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ש לש ה מ י י וד ע, ש לש ה א נ י י וד ע. ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: א ר ב ע מ י י וד ע, א ר ב ע א נ י י וד ע. א ר ב ע א מ ה ות, ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ח מ ש ה מ י י וד ע, ח מ ש ה א נ י י וד ע. ח מ ש ה חומ ש י ת ור ה, א ר ב ע א מ ה ות, ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ש ש ה מ י י וד ע, ש ש ה א נ י י וד ע. ש ש ה ס ד ר י מ ש נ ה, ח מ ש ה חומ ש י ת ור ה, א ר ב ע א מ ה ות, ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ש ב ע ה מ י י וד ע, ש ב ע ה א נ י י וד ע. ש ב ע ה י מ י ש ב ת א, ש ש ה ס ד ר י מ ש נ ה, ח מ ש ה חומ ש י ת ור ה, א ר ב ע א מ ה ות, ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ש מ ונ ה מ י י וד ע, ש מ ונ ה א נ י י וד ע. ש מ ונ ה י מ י מ יל ה, ש ב ע ה י מ י ש ב ת א, ש ש ה ס ד ר י מ ש נ ה, ח מ ש ה חומ ש י ת ור ה, א ר ב ע א מ ה ות, ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ת ש ע ה מ י י וד ע, ת ש ע ה א נ י י וד ע. ת ש ע ה י ר ח י ל ד ה, ש מ ונ ה י מ י מ יל ה, ש ב ע ה י מ י ש ב ת א, ש ש ה ס ד ר י מ ש נ ה, ח מ ש ה חומ ש י ת ור ה, א ר ב ע א מ ה ות, ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ע ש ר ה מ י י וד ע, ע ש ר ה א נ י י וד ע. ע ש ר ה ד ב ר י א, ת ש ע ה י ר ח י ל ד ה, ש מ ונ ה י מ י מ יל ה, ש ב ע ה י מ י ש ב ת א, ש ש ה ס ד ר י מ ש נ ה, ח מ ש ה חומ ש י ת ור ה, א ר ב ע א מ ה ות, ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: א ח ד ע ש ר מ י י וד ע, א ח ד ע ש ר א נ י י וד ע. 49

53 Holy One, Tender One, Almighty One, Forceful One, Build Your Temple soon, Speedily, speedily in our time, soon. God - build; God - build, Build your Temple soon! Who knows one? I know one! One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows two? I know two! Two are the tablets of the commandments, One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows three? I know three! Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments, One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows four? I know four! Four are our matriarchs, Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments, One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows five?i know five! Five are the books of the Torah, Four are our matriarchs, Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments, One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows six? I know six! Six are the orders of the Mishnah, Five are the books of the Torah, Four are our matriarchs, Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments, One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows seven? I know seven! Seven are the days in a week till Shabbat, Six are the orders of the Mishnah, Five are the books of the Torah, Four are our matriarchs, Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments, One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows eight? I know eight! Eight are the days to the brit milah, Seven are the days in a week till Shabbat, Six are the orders of the Mishnah, Five are the books of the Torah, Four are our matriarchs, Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments,one is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows nine? I know nine! Nine are the months before birth, Eight are the days to the brit milah, Seven are the days in a week till Shabbat, Six are the orders of the Mishnah, Five are the books of the Torah, Four are our matriarchs, Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments, One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows ten? I know ten! Ten are the commandments, Nine are the months before birth, Eight are the days to the brit milah, Seven are the days in a week till Shabbat, Six are the orders of the Mishnah, Five are the books of the Torah, Four are our matriarchs, Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments, One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows eleven? I know eleven! 50

54 א ח ד ע ש ר כ וכ ב י א, ע ש ר ה ד ב ר י א, ת ש ע ה י ר ח י ל ד ה, ש מ ונ ה י מ י מ יל ה, ש ב ע ה י מ י ש ב ת א, ש ש ה ס ד ר י מ ש נ ה, ח מ ש ה חומ ש י ת ור ה, א ר ב ע א מ ה ות, ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ש נ ים ע ש ר מ י י וד ע, ש נ ים ע ש ר א נ י י וד ע. ש נ ים ע ש ר ש ב ט י א, א ח ד ע ש ר כ וכ ב י א, ע ש ר ה ד ב ר י א, ת ש ע ה י ר ח י ל ד ה, ש מ ונ ה י מ י מ יל ה, ש ב ע ה י מ י ש ב ת א, ש ש ה ס ד ר י מ ש נ ה, ח מ ש ה חומ ש י ת ור ה, א ר ב ע א מ ה ות, ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ש לש ה ע ש ר מ י י וד ע, ש לש ה ע ש ר א נ י י וד ע. ש לש ה ע ש ר מ ד י א. ש נ ים ע ש ר ש ב ט י א, א ח ד ע ש ר כ וכ ב י א, ע ש ר ה ד ב ר י א, ת ש ע ה י ר ח י ל ד ה, ש מ ונ ה י מ י מ יל ה, ש ב ע ה י מ י ש ב ת א, ש ש ה ס ד ר י מ ש נ ה, ח מ ש ה חומ ש י ת ור ה, א ר ב ע א מ ה ות, ש לש ה א ב ות, ש נ י ל ח ות ה ב ר ית, א ח ד א ל ה ינו ש ב ש מ י ם וב א ר ץ: ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א ד ז ב ין א ב א ב ת ר י זוז י, ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א. ו א ת א שונ ר א ו א כ ל ה ל ג ד י א, ד ז ב ין א ב א ב ת ר י זוז י, ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א. ו א ת א כ ל ב א ו נ ש ך ל שונ ר א, ד א כ ל ה ל ג ד י א, ד ז ב ין א ב א ב ת ר י זוז י, ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א. ו א ת א חוט ר א ו ה כ ה ל כ ל ב א, ד נ ש ך ל שונ ר א, ד א כ ל ה ל ג ד י א, ד ז ב ין א ב א ב ת ר י זוז י, ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א.. ו א ת א נור א ו ש ר ף ל חוט ר א, ד ה כ ה ל כ ל ב א, ד נ ש ך ל שונ ר א, ד א כ ל ה ל ג ד י א, ד ז ב ין א ב א ב ת ר י זוז י, ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א. ו א ת א מ י א ו כ ב ה ל נור א, ד ש ר ף ל חוט ר א, ד ה כ ה ל כ ל ב א, ד נ ש ך ל שונ ר א, ד א כ ל ה ל ג ד י א, ד ז ב ין א ב א ב ת ר י זוז י, ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א. ו א ת א ת ור א ו ש ת ה ל מ י א, ד כ ב ה ל נור א, ד ש ר ף ל חוט ר א, ד ה כ ה ל כ ל ב א, ד נ ש ך ל שונ ר א, ד א כ ל ה ל ג ד י א, ד ז ב ין א ב א ב ת ר י זוז י, ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א. ו א ת א ה ש וח ט ו ש ח ט ל ת ור א, ד ש ת ה ל מ י א, ד כ ב ה ל נור א, ד ש ר ף ל חוט ר א, ד ה כ ה ל כ ל ב א, ד נ ש ך ל שונ ר א, ד א כ ל ה ל ג ד י א, ד ז ב ין א ב א ב ת ר י זוז י, ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א. ו א ת א מ ל א ך ה מ ו ת ו ש ח ט ל ש וח ט, ד ש ח ט ל ת ור א, ד ש ת ה ל מ י א, ד כ ב ה ל נור א, ד ש ר ף ל חוט ר א, ד ה כ ה ל כ ל ב א, ד נ ש ך ל שונ ר א, ד א כ ל ה ל ג ד י א, ד ז ב ין א ב א ב ת ר י זוז י, ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א. ו א ת א ה ק ד ו ש ב רוך הוא ו ש ח ט ל מ ל א ך ה מ ו ת, ד ש ח ט ל ש וח ט, ד ש ח ט ל ת ור א, ד ש ת ה ל מ י א, ד כ ב ה ל נור א, ד ש ר ף ל חוט ר א, ד ה כ ה ל כ ל ב א, ד נ ש ך ל שונ ר א, ד א כ ל ה ל ג ד י א, ד ז ב ין א ב א ב ת ר י זוז י, ח ד ג ד י א, ח ד ג ד י א. בקריאת שמע שעל המיטה קורין רק פרשה ראשונה בקריאת שמע כיון שהוא ליל שמורים 51

55 Eleven are the stars in Joseph's dream, Ten are the commandments, Nine are the months before birth, Eight are the days to the brit milah, Seven are the days in a week till Shabbat, Six are the orders of the Mishnah, Five are the books of the Torah, Four are our matriarchs, Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments, One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows twelve? I know twelve! Twelve are the Tribes of Israel, Eleven are the stars in Joseph's dream, Ten are the commandments, Nine are the months before birth, Eight are the days to the brit milah, Seven are the days in a week till Shabbat, Six are the orders of the Mishnah, Five are the books of the Torah, Four are our matriarchs, Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments, One is Our God who is in the heavens and on earth. Who knows Thirteen? I know thirteen! Thirteen are the attributes of God, Twelve are the Tribes of Israel, Eleven are the stars in Joseph's dream, Ten are the commandments, Nine are the months before birth, Eight are the days to the brit milah, Seven are the days in a week till Shabbat, Six are the orders of the Mishnah, Five are the books of the Torah, Four are our matriarchs, Three are our forefathers, Two are the tablets of the commandments,one is Our God who is in the heavens and on earth. One Little Goat, one little goat. That Father bought for two zuzim, one little goat, one little goat. Then came a cat and ate the goat, That Father bought for two zuzim, one little goat, one little goat. Then came a dog and bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, one little goat, one little goat. Then came a stick and beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, one little goat, one little goat. Then came fire and burnt the stick, that beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, one little goat, one little goat. Then came water and quenched the fire, that burnt the stick, that beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, one little goat, one little goat. Then came the ox and drank the water, that quenched the fire, that burnt the stick, that beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, one little goat, one little goat. Then came the slaughterer and slaughtered the ox, that drank the water, that quenched the fire, that burnt the stick, that beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, one little goat, one little goat. Then came the Angel of Death and killed the slaughterer, that slaughtered the ox, that drank the water, that quenched the fire, that burnt the stick, that beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim,one little goat, one little goat. Then came the Holy One, Blessed be He and slew the the Angel of Death, that killed the slaughterer, that slaughtered the ox, that drank the water, that quenched the fire, that burnt the stick, that beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, one little goat, one little goat. In Kriyat Shema al Hamita read only the first paragraph of Shema because it is the night of watchings 52

56 53