מצגת של PowerPoint

תמליל

1 משק הגז ההולנדי לקחים ותובנות לפיתוח בישראל

2 מכריית פחם למדיניות גז אילו תובנות יכול לספק הניסיון ההולנדי? ב התגלה גז לראשונה בהולנד. ב חלה תפנית משמעותית עם גילוי שדה הגז העצום בחרוניגן ובהמשך מאות של שדות קטנים יותר. לגז תפקיד מרכזי ביותר בכלכלה ההולנדית, בייצור בשימוש ובייצוא אך גם בתשתית ההובלה עצמה אשר הפכה למנוע בפני עצמו וגם כשחקן מרכזי בשוק האנרגיה באירופאי. לפני כניסת הגז התבססה הכלכלה ההולנדית בעיקר על פחם ונפט כמקורות לאנרגיה והגז הביא לשינוי משמעותי ביותר בתמהיל האנרגיה במדינה. עם זאת, הגז לא החליף את המקורות הללו בכל השימושים. כך לדוגמא בתחבורה, הכלכלה הוסיפה להישען על דלקים פוסיליים בשל סיבות הקשורות בטכנולוגיה, נוחות באחסון, היבטי לוגיסטיקה ואף היבטים הקשורים בעיצוב המנוע. כך, נפט, דיזל וLPG נותרו מקורות האנרגיה המרכזיים בתחבורת רכבים. נפט ודיזל נותרו המרכזיים עבור שינוע ימי וקרוסין עבור תעופה. עבור שימושים אחרים ההעדפה למוצרים מבוססי דלקים פוסילים הייתה חזקה פחות. כך לדוגמא היה פשוט יחסית לעבור לגז עבור בוילרים בתעשייה וכמקור אנרגיה לתחנות כוח. לממשלה ההולנדית היה תפקיד מרכזי בפיתוח ובאסטרטגיה המסחרית של סקטור הגז. המדיניות הציבורית היוותה פעמים רבות פשרה בין אינטרסים פוליטיים מנוגדים דוגמת גובה מחירי הגז, היקף התמלוגים למדינה וקצב הדלדול והפיתוח של עתודות חדשות. המדיניות הציבורית בהולנד התמודדה עם האינטרסים של חברות האנרגיה השונות אשר היו מעורבות בחיפוש ובייצור של הגז ופעלה לתגמול מתאים. הניסיון ההולנדי יכול לספק אם כן תובנות רבות לגבי פיתוח משק הגז ולגבי האופן בו ניתן לייצר מערך איזונים בין אינטרסים שונים בתקופות שונות וברקע של תנודתיות מחירי הנפט, תמורות בביקוש לגז ושינויים בתפיסות הסביבתיות. 2

3 ייצור הגז במדינה הולנד הנה יצרנית ויצואנית הגז השנייה הרוב נורבגיה. אחרי באירופה בגודלה המכריע של שדות הגז ממוקמים ביבשה, כולל השדה בחרוניגן,)Groningen( אשר התגלה ב והנו אחד מעשרת שדות הגז הגדולים בעולם. הגז ייצור את מגבילה הולנד ממשלת האנרגיה סוכנות פי על אשר בחרוניגן, כל מסך 75% כ- מהווה האמריקאית, הפקת הגז במדינה. היקף הייצור בשדה ל- 425 מיליארד מטר מעוקב בין נקבע לצמצום מדיניות במסגרת הייצור ולעידוד העתודות התדלדלות משדות קטנים יותר. מתוך: Energy Matters 3

4 שינויי פרדיגמה במשק הגז 4 שנות החמישים והששים: כשהגז הטבעי התגלה )כתוצר לוואי של חיפושי נפט(, הציפייה הייתה שעד סוף המאה העשרים אנרגיה גרעינית תהפוך לטכנולוגיית ייצור החשמל העיקרית. לכן ניסו החברות והמדינה להשתמש בגז כמה שיותר מהר תוך הפקת התועלת הכלכלית המירבית ממנו. שנות השבעים והשמונים: משבר האנרגיה ולאחר מכן התנגדות חברתית לאנרגיה גרעינית הבהירו לממשלה כי הגז הטבעי יצטרך להספיק לתקופה ארוכה מכפי שציפו. הממשלה עודדה פיתוח שדות הגז הקטנים, אך חברות חששו שהדומיננטיות של השדה בחרונינגן תהפוך את השדות הקטנים לבלתי כלכליים. לכן הטילה הממשלה מגבלה על כמות הגז שניתן להפיק בחרונינגן - הממשלה קבעה סדר הפקה ושיווק, לפיו הגז מהשדות הקטנים קיבל קדימות על השדה הגדול בחרונינגן, שהפך למעשה לרזרבת הגז של המדינה. ההסדר החדש הצריך שינוי בתנאי החוזה עם,NAM אך עקב הצמיחה במחירי הנפט והבעלות של אקסון ושל גם על השדות הקטנים יותר, רווחיה של NAM היו גבוהים בהרבה מכפי שציפו כשפיתחו את השדה בחרונינגן. מיצוי מהיר של השדה בחרונינגן פיתוח שדות קטנים ושימוש בשדה הגדול כרזרבה

5 שדה הגז בחרוניגן )Groningen( ואתגר ה- Gas Quakes 5 שדה הגז בחרוניגן הנו אחד משדות הנפט הגדולים בעולם ובעל שטח פנים של 900 קמ"ר והיקף ייצור 2,800 מיליארד מטר מעוקב. ההפקה בו מתבצעת על ידי NAM )ראו שקף נפרד( בבעלות משותפת של של ואקסון. ההערכה של NAM הנה כי ייצור הגז מהשדה ימשיך לפחות בחמישים השנים הבאות. נכון לסוף 2012, קידוחים התבצעו ב- 300 בארות ב- 20 אתרים והופקו 2,020 מיליארד מטר מעוקב. הייצור השנתי הממוצע עד 2012 עמד על 49 מיליארד מטר מעוקב אך אירועי רעידות אדמה סמוך לשדה במהלך הביאו לחשיבה מחודשת על היקפי הייצור והנושא בבחינה בעת כתיבת דוח זה. בדצמבר 2014 החליטה הממשלה לצמצם עוד יותר את היקף ההפקה משדה הגז בחרוניגן בשל רעידות האדמה. דיווחים בתקשורת בחודש פברואר 2014 מצביעים על כך שהיקף ההפקה מהשדה עשוי להצטמצם אף ל 16.5 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של לירידה זו אם תתרחש, צפויות להיות השלכות על הכלכלה ההולנדית בפרט ועל שוק האנרגיה האירופאי בכלל. לדיונים כבר הייתה השפעה ישירה על מחירי הגז אשר נסקו בתקופה האחרונה בשל אי הודאות בשוק ההולנדי והחשש כי סך ההפקה השנתי יהיה נמוך מהתכנון של 39.5 מיליארד מטר מעוקב. הממשלה מדווחת כי נושא רעידות האדמה בבחינה וכשתסתיים יקבע ההיקף, כך שיתכן ויהיה גבוה יותר. שדה הגז מהווה את עיקר ההכנסה הממשלתית ממשק הגז ועמד על 13 מיליארד אירו ב להפחתת היקפי הייצור עשויות להיות השלכות משמעותיות על ההכנסה הממשלתית. שדה הגז מהווה את עיקר ההכנסה הממשלתית ממשק הגז ועמד על 13 מיליארד אירו ב להפחתת היקפי הייצור עשויות להיות השלכות משמעותיות על ההכנסה הממשלתית. על פי דוח ה- IEA )2014( בשל הפחתת הייצור בחרוניגן ואי הוודאות בתחזיות לגז בלתי קונבנציונלי במדינה הולנד צפויה להפוך ממדינה מוטית ייצוא גז למדינה מוטית ייבוא גז סביב צפי זה מסמל מעבר משמעותי שכן כיום כמעט כל החימום בבתים, התעשייה )21%( וייצור החשמל )35%( תלויים בגז טבעי. המעבר ישנה את תמהיל הגז ויצריך השקעות מצד משקי הבית והתעשייה. למעבר צפויות להיות השלכות על משק האנרגיה כולו ועל השימוש בדלקים ובטכנולוגיות. אחת הדרכים בהן נערכת הולנד לשינוי הנה באמצעות יצירה של gas hub ומאגרים גדולים עבור גז כמו גם מערכות הובלה והקמת ה-.GATE

6 במהלך השנה האחרונה החמירו רעידות האדמה המשויכות כפי הנראה להפקת הגז מהשדה בחרוניגן. אלפי אזרחים הולנדים הגישו תביעות נזיקין הקושרות בין ייצור הגז בחרוניגן לרעידות האדמה באזור אשר גרמו לנזק רב מאוד לרכוש. לאור רעידות האדמה בשדה והפחתת הייצור בו, החלה הממשלה להכין צרכנים בתעשייה ובמשקי הבית לשינוי בתמהיל הגז, אם כי ייתכן שלא בקצב המתאים. על מנת להתמודד עם נזקי רעידות האדמה הממשלה הקצתה לאחרונה 97.5 מיליון אירו לתכנית פעולה להשקעה אזורית סמוך לשדה, במקביל לפעולות לחיזוק בניינים, בתים ותשתיות, ובנוסף ל- 1.2 מיליארד. שכבר הוקצו לטובת האזור בתחילת 2014, ולכספי הפיצויים שמקבלים תושבים שנפגעו מ- NAM )למרות שכספי הפיצויים מתקזזים מהרווחים עליהם מדווחת NAM לצרכי מס(.

7 רעידות אדמה- דוח חמור- Research Council for Safety דו"ח שיצא החודש -מטעם סוכנות עצמאית שחוקרת תאונות מעל קנה מידה מסוים בחן את ההתמודדות עם רעידות האדמה בשדה הגז בחרונינגן ואת הסיכונים שהוא מציב. הדו"ח מבקר את מידת המעורבות המצומצמת מדי של משרדי הסביבה והתשתיות והפנים וקורא להם לשחק תפקיד מרכזי יותר בתחום הגז. הוא גם קושר בין קיבוץ הסמכויות והאחריות במשרד הכלכלה להתעלמות מהאינטרס הבטיחותי בחרונינגן. ביקורת שנשמעה על הדו"ח בהולנד - חוסר איזון לגבי החשיבות של הגז הטבעי לתעשייה, והחשיבות התקציבית של הגז )10% מהתקציב(. מוכוון לאינטרס הציבורי, אבל לעתים ההגדרה של האינטרס הציבורי מעניקה משקל יתר לבטיחות

8 מדיניות השדות הקטנים בארות 19 מוקדים ימיים 4 בעקבות משבר האנרגיה בשנות השבעים החליטה הממשלה להפחית את הפקת הגז מהשדה הגדול בחרונינגן, ולפתח שדות גז טבעי קטנים רבים ככל הניתן. כך הפך השדה בחרונינגן לשדה חיץ אם הביקוש לגז גבוה מסך האספקה מהשדות הקטנים, השדה הגדול מספק את ההפרש. עם זאת תפוקת הגז בשדה הגדול עדיין מהווה 70% מסך הייצור השנתי. מדיניות השדות הקטנים הובילה לכך שנמצא בהם גז ששווה בתכולתו למחצית הגז שנמצא בשדה הגדול. המשמעות של התגליות בשדות הקטנים היא שהשדה בחרונינגן עדיין מלא למחצה. לולא הייתה ננקטת המדיניות השדה היה צפוי כבר להתרוקן. הצניחה בהפקת הגז בשדה הגדול הביאה לירידת הלחץ וביכולת הייצור בו )כלומר בכמות הגז אותו ניתן להפיק מהשדה על בסיס יומי(. לכן השדה אינו יכול לספק את התמיכה הנדרשת בימים בהם שורר קור קיצוני. לשם כך הוקמה בשנות התשעים תשתית תת- קרקעית של אפסון גז, בו עושים שימוש בזמן ביקושי שיא. הרציונאל של התשתית הוא למלא שדות גז ריקים בגז לאפסון במהלך הקיץ, על מנת לוודא שהם נשמרים בלחץ הנכון ולאפשר שליפה מהירה שלהם בכמויות גדולות במהלך החורף. מגדלי קידוח עצמאיים (Monotowers) כלל האסדות מחוברות באמצעות צינור הצינור מעביר את הגז למתקן בדן-הלדר, שמעבד 19.5 מיליארד מ' מעוקב מדי שנה )התחנה הגדולה באירופה לעיבוד גז טבעי(

9 Maatschap Groningen (NAM/DSM) אספקה שדות גז יבשתיים אחרים שדות גז ימיים )מאז ) 1970 יבוא )מאז ) 1977 מבנה מערכת הגז במדינה GasTerra מסחר N.V. Nederlandse Gasunie Gasunie Transport Services B.V. (GTS הובלה ביקוש חברות הפצה: משקי בית תעשייה חקלאות תעשייה כבדה ייצור חשמל יצוא )היה בידי NAM עד,1975 לאחר מכן,Gasunie ומ בידי Gasterra

10 בעלות על תשתיות הגז במדינה מתקני הפקת הגז - שותפות פרטית של חברות אקסון ושל NAM תשתית הובלת הגז מערכת הולכת וחלוקת הגז באחריות הרשויות המקומיות/אזוריות )RTL,HTL( בבעלות המדינה N.V. Nederlandse Gasunie )פרובינציות ) 10

11 Nederlandse - NAM Aardolie Maatschappij BV 1943: גילוי שדה הנפט ב- Schoonebeek :1947 הקמת N.V. Nederlandse Aardolie Maatschappij founded (Shell/Esso) 1959: גז טבעי ראשון בהולנד ב- Coevorden 1970: גילוי offshoreהראשון של הגז הטבעי 1997: מאגרי אחסון הגז התת קרקעיים ב- Grijpskerk וב- Langelo מתחילים לפעול 2007: התחלת הפקת גז מ- Wadden Sea 2007: החלטה על חידוש הפקת הנפט מ- Schoonebeek 2009: תחילת הקידוחים המחודשים ב- Schoonebeek 2009: חגיגות 50 שנה לגילוי הגז בחרוניגן 2011: נפט שוב מיוצר ב- Schoonebeek )1700 NAM עובדים( היא חברת ייצור גז בהולנד שבבעלותה השדה בחרונינגן כמו גם שדות קטנים נוספים. החברה בבעלות משותפת של חברת של )50%( ואקסון )50%(. מבחינת היבטי ומערכות בטיחות בתפעול NAM פועלת על פי הנהלים של חברת של. NAM פועלת בשיתוף עם (EBN) Energie Beheer Nederland שהנה חברה בבעלות ממשלתית מלאה )80 עובדים( ולה 40% מכמעט כל פרויקט בתחומי הגז והאנרגיה כמו גם בפרויקטים של NAM והנה שותפה ב- 40% בחברת הגז GasTerra ראה שקף על.)GASUNIE( החברה פעילה ב- 175 שדות, בים וביבשה. 11 From: Environment Move

12 N.V. Nederlandse Gasunie החברה הוקמה ב כמיזם משותף ממשלתי-פרטי (PPP) בבעלות של 50% של מדינה, ושתי חברות - של ואקסון - עם 25% כל אחת. בהמשך לדרישות הרגולציה האירופאיות החברה התפצלה ב כאשר הממשלה רכשה את החלק הקשור בהובלה הנמצא כיום ב- 100% בעלות ממשלתית ונשאר עם השם המקורי N.V..Nederlandse Gasunie לחברה גם חברה בת (GTS) Gasunie Transport Services B.V. שאחראית לניהול, תפעול ופיתוח רשת ההובלה. בנוסף לסמכויות הסטטוטוריות הקשורות לתפעול ולפיתוח החברה גם אחראית להיבטים של הבטחת האספקה ולניהול של השדות הקטנים. החברה השנייה שהוקמה לאחר הפיצול ב היא.GasTerra חברה זו נותרה בבעלות משותפת לממשלת הולנד )50%( ושל ואקסון )25% כל אחת( ועוסקת במכירת הגז הטבעי. 12

13

14 הובלה- פנים ארצית והפיכת הולנד להאב באמצעות ה- GATE הגז הטבעי המיוצר בהולנד מובל בתוך המדינה ולייצוא באמצעות מערך מסועף של 15,000 ק"מ של צינורות המחבר את המדינה עם אנגליה, גרמניה ובלגיה. רוב ההובלה נעשית בצינורות מתחת לקרקע, אך גם כ- CNG וגז טבעי נוזלי. בנוסף למערך הצינורות לגז טבעי, הולנד מהווה כיום גם מרכז הובלה אזורי לגט"ן. מסוף ה Gas (GATE) Transport to Europe החל לפעול בספטמבר.2011 נפחי היבוא נרכשו על ידי חברות הפצה ותשתית מאוסטריה, דנמרק וגרמניה. 14

15 עתודות גז מוכחות ב טריליון רגל מעוקב 1.67 ( טריליון מטר מעוקב( ב- 2014, טריליון רגל מעוקב )563.6 מיליארד מטר מעוקב( 15 From: US Energy Information Administration

16 צריכה 16 From: US Energy Information Administration

17 יצוא-יבוא 17 From: US Energy Information Administration

18 קביעת יעד ייצור מסים והיטלים יעד הייצור נגזר מאופן השימוש בגז הטבעי במשק. בהולנד משמש הגז לא רק לייצור חשמל אלא גם לצרכי יום יום כגון חימום הבית, ולכן התשתיות והרזרבות צריכות להבטיח אספקת גז סדירה ביום הקר ביותר בשנה הקרה ביותר. לכן רוב הזמן נעשה שימוש רק ב- 35% מהתשתיות, בקיץ נעשה שימוש רק ב- 20% מהתשתיות ובחורף השימוש עולה ל- 70% מהתפוקה האפשרית. בישראל סביר להניח שניתן יהיה להקטין את הפערים הללו. גובה ההיטלים על רווחי שדות הגז משתנה בהתאם למחירי הגז ולסוג השדה. בשדה הגדול בחרונינגן גובה ההיטל על הרווחים עמד בממוצע על 75%, אך הגיע גם גם ל- 95% כשמחיר הגז היה בשיאו. בשדות הקטנים יותר גובה ההיטל עמד על 50% לערך. המדינה גבתה את ההיטל רק לאחר שייצור הגז כבר החל. המדינה לא חששה להשתמש בכוח המיקוח שלה מול חברות הגז, שהיו זקוקות לעזרתה על מנת להמיר את משק החשמל המקומי כך שיוכל לקלוט את הגז הטבעי. התעשייה נדרשה לממן חלקים נרחבים מפיתוח התשתיות, שהיו נדרשות על מנת להגביר את התחרותיות של הגז הטבעי מול מקורות ייצור אלטרנטיביים. 18

19 הקצאת שטחים תובנות מוועדת צמח התמודדות עם התנגדויות "הקצאת שטחים ותכנון תשתיות למספר מסופים מבטיחה היתכנות הקמת מסופים חדשים עבור שדות עתידיים, לדוגמה במודל ה- Landlord ב- Helder.Den המתקן נמצא בבעלות חלקית של חברת הגז הממשלתית ההולנדית EBN ומופעל על-ידי.NAM במתקן שלושה מתקני קליטה יבשתיים עצמאיים בבעלות מפיקים שונים. באירופה מסופים רבים הם בבעלות utilities ושחקני תשתית הולכה, כולל חברות ממשלתיות, כמו ביוון ובבריטניה. קרי, תכנון והקצאת קרקע מראש מסייעים לכניסת ספקים למשק. בהולנד הוחלט על מדיניות זו ביחס למגה שדה גרונינגן, שם האפשרות של גישה לצד שלישי במתקני הקליטה ובצנרת לוותה בשמירת רזרבות של חלק מגרוניגן (כלומר פיתוח בשלבים של השדה ושמירת עתודות כשדה אסטרטגי). בוויאטנם המדינה קבעה כי השותפות המפיקה תאפשר קיבולת עודפת במתקן הקבלה ובצנרת המוקמים על ידה. במקרה של וויאטנם החברה הממשלתית, חברת Petroלנפט Vietnam וגז, ביצעה את השקעות ההון הנדרשת עבור אותה תשתית עודפת." עם הקמת המערכת בשנות הששים לא היו התנגדויות אמיתיות למתקנים, מאחר והיא הצטיירה כסממן של מודרניזציה. היא יצרה תועלות ברורות ומיידיות למשקי בית שעד אז השתמשו בפחם ודלק לחימום הבית ולבישול, שהגבירו את זיהום האוויר, דרשו אפסון והיו קשים יותר לתפעול. כלומר הממשלה הדגישה את הניקיון והיעילות של הגז הטבעי על פני האלטרנטיבות. עם זאת, דעת הקהל כלפי גז טבעי היא הפכפכה. כך עם התגברות התודעה הסביבתית, התקנת תשתיות גז הפכה קשה יותר לחברות ולמדינה. אמצעים שטחיים שהספיקו בעבר )שתילת עצים סביב המתקנים( אינם רלוונטיים יותר. רעידות האדמה בחרונינגן הוכיחו כי הבטחות הממשלה והחברות לגבי בטיחות המתקנים אינן מעוגנות במציאות, ולכן אסור לנקוט בגישה פטרנליסטית כלפי חששות התושבים. הניסיון ההולנדי מצביע על הצורך לשתף את התושבים בתהליכי קבלת ההחלטות והפיתוח, תוך שמירה על רמת שקיפות גבוהה. 19

20 שיתוף בעלי עניין כתהליך מקדים ליישום מדיניות דוגמאות מהמשק ההולנדי על מנת לתאם את חיבור הצרכנים ההולנדים על ידי תשתיות הגז המוניציפליות למערכת של חרוניגן הוקם גוף ייעודי: Commission (SROG).Co-operation Regional Bodies Gas supply גוף זה הבטיח קצר רציף בין נותני השירותים וערך משא ומתן עבורם מול Gasunie( לפני הפיצול של 2005( בכל הקשור למחירים, לחיבור מערכות מקומיות למערכת הלחץ הגבוה והתאמות נדרשות למערכות המקומיות. ב הוקם ה- (OOG),Overleggroep Oil and Gas פורום אשר כלל מומחים רב תחומיים מכל משרדי הממשלה, בעלי עניין "ממעלה הזרם" הזרם של סקטור הגז והנפט, מארגוני סביבה, וגופים עצמאיים דוגמת Clingendael International Energy Programme אשר ערך ספר בנושא מדיניות הגז ההולנדית ואוניברסיטאות. הפרום ייצר דוח אשר תמך בחשיבות ייצור הגז עבור הולנד ושיתוף הפעולה עם מעלה הזרם )הסקטור עצמו(, אך הדגיש עוד יותר את הצורך ביצירת חזון משותף בחברה בכדי להביא לשימוש באנרגיה באופן בר קימה במדינה. תהליך נוסף אשר קודם ב בתחום האנרגיה בהולנד הנו תהליך משתף bottom up הנקרא "הסכם האנרגיה לצמיחה בת קיימא". בתהליך היו שותפים הממשלה, ארגוני העובדים, העובדים, ארגוני סביבה ואחרים. הדגשים בתהליך היו על חיסכון באנרגיה, התייעלות אנרגטית, הגדלת נפח האנרגיה מהמתחדשות בתמהיל האנרגיה ההולנדי )ראה שקף נפרד על מתחדשות( ויצירת מקומות עבודה. התהליך פרט את הפעולות הנדרשות בהולנד בכדי לעמוד ביעדים במסגרת האירופאית של 2020 של 14% ממתחדשות וההתיעלות האנרגטית. לדוגמא, בין הפעולות הנדרשות- אלף טורבינות רוח, השקעה של 400 מיליון אירו בבידוד דירות מושכרות לחיסכון כלכלי-סביבתי על ידי צמצום הוצאות האנרגיה יחד עם היקף הפליטות, הרחבת השימוש בתיווי אנרגיה לכל משקי הבית הקמת קרן לאומית לחיסכון באנרגיה ועוד. )ראו בשקף הבא( 20

21 21 "היגרנאה םכסה" - קשמל ימואל סוסנצנוק המייק רב היגרנא םאתהב םכסהל ינויצילאוקה 2012-מ הרצי הלשממה 2013-ב הזוח ללכ יתרבח עגונב חותיפל היגרנאה,הנידמב לע תנמ םדקל היגרנא.המייק-תב םכסהה טריפ תא תולועפה תושרדנה לע תנמ םישגהל תא ןוזחה לש.Horizon 2020 םכסהה רצונ ךילהתב לש תיינב סוזנצנוק תלבקו הטלחה.bottom-up והז םכסה ינתפאש ןווכמש ריבגהל תא םואיתה ןיב םיסרטניאה לש,היישעתה הרבחה תיחרזאה הלשממהו סחיב רפסמל תורטמ לש תקפסא היגרנא החוטב תבו,המייק תויתורחת,תיתיישעת םיפירעתו םילזומ.םינכרצל םכסהה עיבמ המכסה הבחר לע תולעותה תלפכהבש תוליעיה תיטגרנאה 1.5%-ל תכירצממ היגרנאה לש הנידמה דע,2020 תושדחתמ תויגרנא 14% תסירפבו 2020 דע 16%-ו.2023 דע תויגרנא תושדחתמ תווהמ קר 4%-2% ךסמ למשחה רצוימה.דנלוהב עציה זגה יעבטה הדימב הבר רתח תחת תוילכלכה לש חותיפ תושדחתמ,הנידמב בקע וריחמ ךומנה.תיסחיה,ףסונב םיצחלה הטרפהל לש קשמ למשחה וניטקה תא תוברועמה תיתלשממה קושב לחה תונשמ,םיעשתה דע ינפל שמח וא שש.םינש זא ורבגתה םיצחלה ךומתל תויגרנאב תושדחתמ לע תנמ דומעל ידעיב תתחפה תוטילפ יזג הממחה ךומתלו רחסה ןונגנמב תוטילפב לש דוחיאה יפוריאה.)ETS-ה( הלשממה הכמת םג חותיפב תויגולונכט,תושדח ךא אל וביחרה תא שומישה ןהב ךותב.הנידמה הלשממה אל הליכשה רצייל רופיס שדח זגל,יעבטה ריבסהל בלתשמ אוה דציכ ססובמש דיתעב תויגרנא לע.תושדחתמ

22 From: Netherlands Enterprise Agency

23 שיקולים סביבתיים בפיתוח מגזר האנרגיה החל מאמצע שנות השמונים הפך השיח הסביבתי לגורם משמעותי בקביעת מדיניות הגז והאנרגיה בהולנד. הוא השפיע לא רק על יעדי חיסכון אנרגטי, אלא גם על מדיניות חיפוש הגז והידלדלות המשאבים. ב פרסמה הממשלה ספר לבן על חיסכון באנרגיה שהציג גישה חדשה ושאפתנית ויעדי השימוש בגז תוקנו כך שהגז יוכל להספיק גם לדורות הבאים. עם זאת, שיקולים סביבתיים הצדיקו גם את השימוש המוגבר בגז בייצור חשמל, במיוחד במפעלים בהם נעשה שימוש בייצור משולב של חום וחשמל. לכן ניתן לאמר כי בין הניעו עליית מחירי האנרגיה ותפיסות של מחסור את יעדי חיסכון האנרגיה והשימוש בגז. לאחר 1986 יעדי המדיניות נותרו, אך המניעים לה התבססו בעיקר על שיקולים סביבתיים ולאחר מכן בין-דוריים. השימוש בגז נחשב להכי פחות מזהם מבין הדלקים הפוסיליים, וכגשר למערכות האנרגיה המתחדשת של העתיד )שהקמתן כאמור מתעכבת(. בבעלות מי המאגרים הנטושים ואיך עודדו שימוש בהם לאחסון גז? הנושא תלוי בבעלות המקורית - בדרך כלל במאגרים באדמה מדובר בחקלאים, להם משלמים להם פיצויים קבועים על השימושים שהופסדו. החברה נשארת אחראית לסגירת הבארות והחורים, ולבדוק שאין דליפות של גז שנשאר. אין תמריץ לשימוש בבארות הנטושים לאחסון. כמו גן, כשחברות מפתחות את הבאר לאחסון הן צריכות רישיון אחר. הן צריכות לספק הוכחות על בסיס מחקר גאולוגי שהשדה מתאים ויציב לאחסון, שהוא יכול לתמוך בשינויים בלחצים כתוצאה מהכנסת הגז. זה דורש פרוצדורות סביבתיות חדשות, שינוי ייעוד, השתתפות ציבורית נוספת, הרשות המקומית והפרובינציה. במידה והאתר אכן מתאים- החברה תאלץ לקנות אות כי מדובר בשימוש לפרק זמן ארוך. פירוק ונטישת מתקנים - כיצד ווידאו בהולנד את אופן נטישת המאגרים והשבת מצב לקדמותו? בהולנד על פי חוק יש חבות סביבתית - החברות חייבות להחזיר את המצב לקדמותו גם ביבשה וגם בים. הן נותרות אחראיות לדריל הול ולבטיחות בו. 23

24 משטר הרגולציה על פעילות הפקת הגז אחת הביקורות של הדו"ח האחרון על רעידות האדמה בחרונינגן היא שקבלת ההחלטות בנושא הגז בהולנד מוכוונת יותר מדי לייצור ופיננסים, ולא מתייחסת מספיק לבטיחות. עם זאת המומחים חלוקים בדעתם על התשובה לאתגר. אחת השאלות המרכזיות היא האם צריכה להיות הפרדה בין הסוכנות שנותנת היתרי פעילות על בסיס בטיחותי-סביבתי לשיקולים כלכליים. פיצול של הסמכויות מוביל לפרגמנטציה של היכולת הטכנית של כל ארגון להבין מה קורה בשטח זו אופרציה מורכבת מאוד, צריך הרבה ידע והבנה של מודלים בשביל להיות מסוגל לפקח ולבקר את השדה. זה קושי שקיים גם בפיקוח של המדינה על המכרות, שלפי ההולנדים הוא הארגון החלש ביותר בשטח. עד כה נתנה ממשלת הולנד שני סוגי מענים שיבטיחו שמירה על האינטרס הציבורי: ראשית, כל יצרני הגז צריכים לחדש את היתר ההפקה מדי שנתיים. לכן כל שנתיים הם מייצרים תכניות במה להשקיע ואיך להפעיל את השדה. המשרד צריך לאשר אותן ולהנפיק את תכנית הייצור הדו שנתית. שנית, כשהממשלה מנפיקה היתר לחיפוש גז טבעי, היא שומרת על הזכות לקבל חמישים אחוז בחברה הייעודית שמוקמת. כך למעשה הרגולטור הוא אינו רק גוף חיצוני לחברה, אלא בעל יכולת לקבל החלטות ולהשפיע מבפנים. מאחר ולחברות יש כוח מקצועי רחב יותר משל הממשלה, אז צריך לעבוד יחד איתן ולאכוף עליהן סוג אחר של קריטריונים ודרכים אחרות של קבלת החלטות. לשם כך משתמשת הממשלה בבעלות של המדינה על השדות, שמבטיחה או תומכת באינטרסים של בטיחות, תכנון וסביבה. אבל זה דורש תפקיד הרבה יותר אקטיבי של המדינה במערכת - דרך המניות וחבר הנאמנים. 24

25 שחקנים שמשפיעים קבלת ההחלטות במשק הגז עד היו מספר גופי תעשייה שייצגו את חברות הפקת הגז, חברות הפצץ הגז ואת המשתמשים הגדולים במשק. כל אלה התדיינו הקשורות סוגיות וללבן לתאם שאפשרו משותפות בפלטפורמות והדלקים. הגז מחירי את גם כמו המסחרי, מההיבט הגז במשק כפה אותה האנרגיה, סקטור של מחדש והבנייה הליברליזציה מטעמי החברות בין התיאום המשך על אסרה האירופי, האיחוד תחרות. אחת מהתוצאות של הליברליזציה היא שיש כמה ארגוני אינטרסים, אבל הם משחקים תפקיד פחות מרכזי בעיצוב המדיניות. מי שמקבל החלטות באופן כמעט בלעדי זה משרד הכלכלה, עם השפעה מסוימת של משרד האוצר שהוא בעל מניות במספר חברות במשק הגז. משרד הכלכלה הוא גם זה שאחראי על הבקרה והפיקוח על הסקטור, יחד על לממשלה ומייעץ בטיחות ענייני על שמפקח עצמאי גוף עם היתרים. 25

26 עידוד קליטת הגז הטבעי לפי מגזר כלכלי פעולות כלל-משקיות הממשלה עיגנה את חובת התקנת צנרת הובלת הגז הטבעי בחוקי הבנייה. מספר ארגונים הוקמו על מנת להבטיח תקינה ברורה של החלקים הטכניים של המערכת. כלל החברות המעורבות הסכימו על נורמות הבנייה והציוד, ולכן לא הייתה בעיה של התאמה בין חלקי המערכת. תעריפי הגז נקבעו מדי חצי שנה, ומחירם נקבע ביחס לתחליפים כך שהם תמיד נותרו תחרותיים. התעריף נקבע גם לפי פרופיל המשתמש, ובעיקר לפי צפי תצרוכת הגז שלו. שני המשתנים העיקריים לקביעת הפרופיל היו מגזר )משקי בית/עסקים קטנים ומוסדות ציבור/עסקים גדולים/שימושים תעשיתיים(, מזג האוויר הצפוי במיקום בו נמצא הלקוח, ועלות החיבור למערכת. כך נקבעו בין סוגי תעריפים שונים. נקבעה הזכות לגז כל עוד זה היה סביר כלכלית לחבר לקוחות למערכת, כולם היו זכאים לחיבור. היו מעט מאוד מצבים של חוות מבודדות בהן לא התאפשר החיבור. 26

27 עידוד קליטת הגז הטבעי לפי מגזר כלכלי - תעשייה מהר צמח האנרגיה באספקת הדלק של חלקו התעשייה רקע עבור הרבה יותר מבמשקי הבית: מ- 21% ב לכמעט 72% ב- 1963, היו לתעשייה טבעי גז של היתרונות אך הפחם. חשבון על זאת משמעותיים במיוחד. הטיפול והאפסנה של פחם במתקנים ייעודיים התייתרו, וזיהום אוויר מאפר פחם ואבק הפכו לנחלת העבר. בנוסף, ציוד שפעל על גז הוא קל יותר לשליטה, ולכן היה יעיל יותר מבחינת צוות. יתרונות עלות וצריכת אנרגיה. הוא גם הצריך פחות אנשי המים מתשתיות נפרדות היו הגז הובלת שתשתיות היו אחרים והרכבת ולכן הושפעו פחות ממזג האוויר. בעבר תעלות ואגמים במהלך ימית בהובלה והדלק הפחם אספקת על הקשו קפואים החורף. לבסוף, מחירו של הגז היה רכיב הכרחי בהצלחתו. התעשייה אימצה את הגז במהירות: לקוחות גדלים במיוחד התחברו,Gasunie וקטנים יותר באמצעות חברת לרשת ישירות באמצעות הפצת הגז המקומית. ב % מהחברות הגדולות כבר המירו את מפעליהם באופן חלקי לגז טבעי. השימוש בדלק לא פחת, מאחר דרושה שהייתה הנוספת האנרגיה את בעיקר סיפק הטבעי והגז לתמוך בצמיחה התעשייתית שחלה במדינה. סיבה נוספת לכך היא שבמהלך שנות החמישים חברות רבות כבר ביצעו את המעבר מפחם לדלק, שפער המחירים בינו לבין גז טבעי לא היה גדול מספיק. אך מתקנים תעשייתיים חדשים בדרך כלל התחברו לגז, ולכן ניתן לקשור את הצמיחה בצריכת הגז בתעשייה להתרחבות התעשייתית באותה תקופה. עם זאת, אחרי 1969, השימוש התעשייתי בדלק פחת. הגז הטבעי שימש גם כחומר גלם בתעשיית הכימיקלים, לדוגמה בייצור דשנים.

28 עידוד קליטת הגז הטבעי לפי מגזר כלכלי - תעשייה הקלות ותמריצים מפעלים לא נדרשו לממן מראש את עלות החיבור לרשת הגז. העלות הקבועה הייתה יחסית קטנה, בעוד עלות הובלת הגז והקמת התשתיות המקומיות והלאומיות התגלמה בתעריף לאורך זמן. הגז טורבינות של בחשיבותן העלייה עם השמונים, בשנות המדינה ו- NAM פתחו בקמפיין לעידוד השימוש בייצור משולב לחשמל מיוחד תעריף קיבלו חברות.)CHP( וחשמל חום של באופן חשמל לייצר להן שאפשר הכללית, מהרשת "גיבוי" עצמאי. טורבינות CHP קיבלו קדימות בהזנת חשמל לרשת, והיו רכיב חשוב בייצור החשמל עד שמחירי הגז עלו ב פיתוח תשתיות ההובלה נעשה לפי צפי ביקוש במקום פיתוח התשתיות באזור שקרוב לשדה הגז, הצינורות הראשונים שהונחו הבטיחו אספקת גז מצפון המדינה לדרומה, שם קיים ריכוז תעשיות משמעותי. הרווחים ממכירת הגז לתעשייה אפשר את הרחבת תשתית ההובלה לשאר המדינה. לא היה אימוץ של הגז הטבעי בתחבורה בעשורים הראשונים של בניית המערכת. הטכנולוגיה לשימוש בגז בתחבורה לא הייתה קיימת עדיין, וחברות הגז היו גם אלו שמכרו את הדלק ולכן לא היה להן תמריץ לקדם את פיתוחה. גם המדינה לא רצתה לאבד את כספי המיסוי על הדלק 28

29 עידוד קליטת הגז הטבעי לפי מגזר כלכלי משקי בית רקע החל מ השימוש בפחם לחימום ביתי צמח לאט מאוד בהשוואה לשימוש בדלקים. אך בתחילת שנות הששים, פחם עדיין סיפק 55% מסך צריכת האנרגיה הביתית לחימום. לכן חלק נרחב מפוטנציאל השוק של הגז הטבעי היה כתחליף לפחם. קמפיין נרחב נוצר על מנת לשכנע לקוחות ביתיים לגבי הצורך לעבור לגז טבעי. הקמפיין כלל פגישות ישירות עם הציבור, חלוקת עלונים, והעברת מסרים באמצעות התקשורת לגבי השינויים הנרחבים שמשק האנרגיה עובר. כשרשות מקומית התחברה לרשת הגז, היא ביצעה מבצע מהיר של החלפת כל ציוד החימום, המים, והמונים כך שיתאימו לשימוש בגז טבעי. תוך מספר ימים כלל המכשירים עברו את ההתאמה עם מבערים חדשים במידת הצורך. צוות הגז העירוני קיבל הכשרה על ביצוע ההתאמות לציוד החדש. גם במגזר הביתי ראשית הוקמה תשתית לאזורי הביקוש, כלומר לאזורים המאוכלסים ביותר. לאחר מכן נוספה התשתית לאזורים כפריים לעתים בשילוב עם משתמשים תעשייתיים סמוכים. הרווחים ממחירות הגז למשקי בית באזורים צפופים שימשו לממן את ההתרחבות גם לאזורים הכפריים. מודל זה העלה את רמת הרווחיות והיקף הכיסוי של חברות האנרגיה המקומיות. המדיניות הוכחה כמוצלחת במיוחד, ובהדרגה הרשת הגיעה לכל משק בית בהולנד. כמו כן, נוצרו הסדרים עם הרשויות המקומיות לגבי הסרת מתקני ייצור הגז המקומיים, שהותירו אדמה מזוהמת אותה נותר לנקות. על מנת לתאם בין חיבור הצרכנים במשקי הבית באמצעות הרשויות המקומיות לגז מחרונינגן, הוקמה הנציבות לשיתוף פעולה בין גופים אזוריים לאספקת גז.)SROG( הארגון שמר על קשר ישיר בין חברות האנרגיה המקומיות ונשא ונתן בשמן עם Gasunie על מחירים, חיבור של מערכות מקומיות למערכות הלחץ הגבוה, והתאמות של הרשת המקומית.

30 עידוד קליטת הגז הטבעי לפי מגזר כלכלי משקי בית הקלות ותמריצים חברות הגז פנו ישירות לצרכנים על מנת להגביר את המודעות שלהם ליתרונות הגז הטבעי ולהקנות כישורים טכניים לשימוש על גז טבעי )לדוגמה שפעלו בו, תוך סבסוד מכשירים ביתיים תנורים ומכשירי חימום ביתי(. צרכנים התבקשו להחליף ציוד ישן תמורת ציוד חדש שפועל על גז טבעי תמורת החזר כספי ניכר. - החל מחוזה מינימלי מגוון חוזים ותעריפים הוצע לצרכנים חוזים ועד מטבח, ולתנור מים לחימום גז אספקת שהבטיח לבישול ולכמות גדולה יותר של גז שקיבלו תעריפים זולים יותר על כל תוספת שולית של גז.

31 הצלחה בחיבור הגז בהולנד צמיחה לאורך השנים לפי שימושים

32 בכניסה לאיזה מגזר הייתה תועלת משמעותית? האם היו מוותרים על כניסה למגזרים מסוימים? - חוו"ד מומחה תוצאות מאמצי פיתוח משק הגז בהולנד הן שכיום כמעט בכל מקום בו ניתן להשתמש בגז נעשה בו שימוש: במוסדות ציבור, במפעלים, ובבתים, וכחומר גלם בתעשיית הפלסטיק, הדשנים, כימיקלים. בתחילת התהליך הייתה חשיבה על תעדוף סקטורים בהם יהיה שימוש בגז - זכוכית, כימיקלים ואחרים. אך במשך שנות הששים כמעט כל הסקטורים מלבד תחנות הכוח חוברו לגז. תחנות הכוח תמיד שמרו על תמהיל מגוון, וייצור baseload חשמל עם פחם היה זול יותר. כמו כן חשוב לבחון את התפתחות הרגולציה האירופאית במקביל לנעשה בהולנד. באמצע שנות השבעים הייתה רגולציה אירופית שאסרה שימוש בגז טבעי ביצור חשמל, אבל בתחילת שנות השמונים זה הותר.

33 תובנות ולקחים מהמקרה ההולנדי חוו"ד מומחה הצורך ביצירת יציבות דינמית: מדיניות פיתוח גז טבעי היא אינה קצרת מועד, אלא עוסקת בתקופה של עשרות שנים. לפיכך ניתן לקבוע בוודאות כי תיאלץ להתמודד עם שינויים משמעותיים במבני הכוח, במחירי האנרגיה, בזמינות היצע המשאבים ובאתגרים וערכים סביבתיים. בה בעת, צריך לספק וודאות לתעשייה ולממשלה על מנת להבטיח לגיטימציה פוליטית. להבהיר מי הולך להרוויח וכמה מהמשאבים הלאומיים. לשם כך יש ליצור מסגרת מוסדית יציבה אך גמישה לקבלת החלטות. מסגרת שמגדירה מי רשאי לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות, באילו דרכים יש ליידע את בעלי העניין השונים, כיצד הם יכולים להשפיע על תהליכי עיצוב המדיניות והתאמתה לאורך זמן. בתוכה צריך לייצר מבנה לקביעת הרכב התעריפים והקצאת המשאבים לפי הצרכים וסדרי העדיפויות המשתנים לאורך זמן. המסגרות האלה צריכות רציונאל פעולה שנהיר לחברות, לצרכנים ולממשלה, לשמור על ריחוק מסוים משיקולים תפעוליים קצרי טווח, ולהבטיח גמישות ואת היכולת לשינויי מדיניות בעת הצורך..1 33

34 תובנות ולקחים מהמקרה ההולנדי חוו"ד מומחה צריך לייצר אמון במערכת: מצד אחד המדינה רוצה להימנע מאופורטוניזם, ומצד שני היא מבקשת להקטין את חוסר הוודאות ואת עלויות הפיתוח הראשוניות. לכן צריך לשכנע את היזמים שהמסגרת המוסדית מאפשרת משא ומתן סביר להפחתת הסיכונים, ולהבהיר לבוחרים שהמסגרת פועלת גם לטובתם, בין היתר בכך שהיא מחייבת את מנהליה לפעול לטובת האינטרס הציבורי )הכוונה אינה לאקט תקשורתי, אלא באופן בו מעצבים את המערכת ואת כללי הפעולה שלה(. זוהי גישה שאינה סומכת על השוק שיפתור את הבעיות והצרכים שיתעוררו בעתיד בכוחות עצמו. המנגנונים צריכים להבטיח שוק מורכב יותר שהוא אינו נסמך באופן בלעדי על המגזר הפרטי. מדינות רבות בעולם אימצו את המודל ההולנדי איזון בין אינטרסים פרטיים וציבוריים, מעורבות מקומית/אזורית במערכות הובלת הגז מחירי הגז הטבעי לא עולים על מחירי הנפט והפחם ומוצמדים לתנאי התפתחות השוק יצירת וודאות לצרכנים וליצרנים בכך שברור לכולם אילו שינויים סביר שיתרחשוו בהתאם להתפתחות המערכת בטווח הארוך.2 34

35 תובנות ולקחים מהמקרה ההולנדי חוו"ד מומחה להימנע מתמריצים שעשויים להתגלות כבלתי אפשריים ליישום: הטעות הגדולה ביותר של הממשלה הההולנדית התרחשה לפני גילויו של השדה בחרונינגן בתחילת שנות החמישים. על מנת לתמוך ב- NAM הצהירה ממשלת הולנד כי כל כמות של גז טבעי שיתגלה תירכש מיידית על ידי חברת הגז ההולנדית )שהתפרקה בהמשך( במחירי השוק. אם המדינה הייתה צריכה לשלם את מחיר הגז הטבעי שהתגלה בחרונינגן עם גילויו היא הייתה פושטת את הרגל. מצב זה הצריך עיצוב מחדש של מערכת התמריצים, וההבטחה לתשלום מראש על הגז שהתגלה ירדה מהשולחן. כלומר לא ניתן לדעת מראש מה יהיו תנאי השוק והפיתוח בעתיד. הבטחות הוודאות של מהנדסים וגאולוגים צריכות להילקח בערבון מוגבל, תוך מוכנות לשינויים אפשריים בעתיד..3 35

36 המחלה ההולנדית מתוך בנק ישראל 36 למדינת ישראל לא היו עד שנות ה מקורות אנרגיה מקומיים בהיקף נרחב. להוציא תקופה קצרה בשנות ה- 70, אז הופקו כמויות משמעותיות של דלק גולמי משדות הנפט בסיני, כמעט כל חומרי האנרגיה הדרושים למשק יובאו. הדבר היווה נטל לאומי כבד, במיוחד בשנים שבהן מחירי האנרגיה היו גבוהים. מצב זה השתנה בעשור הקודם. משנת 2004 מופק גז טבעי מקומי ממאגר " םי תטיס" שמול חופי אשקלון ומשמש לייצור חשמל. בשנתיים האחרונות התגלו בעומק הים מול החופים הצפוניים של ישראל שני מאגרי גז טבעי בהיקף גדול: "תמר" ו-"לווייתן". תגליות אלו משנות לחלוטין את תמונת המצב במשק האנרגיה, שכן הן מאפשרות אספקה מקומית של גז טבעי בהתאם לצורכי המשק לטווח ארוך מאוד, ואולי אף יצוא. הגז הטבעי המקומי אפשר למשק בשנים האחרונות להפחית את יבוא חומרי האנרגיה, ותהליך זה צפוי להתגבר בעתיד. התפתחויות אלו יביאו לגידול העודף בחשבון השוטף ולייסוף בשער החליפין הריאלי, ובכך הן עלולות לגרום לפגיעה ביצוא של שאר הענפים, מצב הידוע כ"מחלה ההולנדית". בבדיקה שנערכה בבנק ישראל נאמדו כמותית ההשפעות האפשריות של גילוי הגז הטבעי על המשק, ונבדקה האפשרות שבמשק תתפתח ה"מחלה" האמורה. כדי לבחון ישירות את ההשפעה הנוכחית והעתידית של הפקת הגז המקומי על שער החליפין, נבחנה ההשפעה של עלייה ביצוא חומרי גלם, ובפרט ביצוא גז טבעי, על שער החליפין הריאלי במספר מדינות המייצאות גז טבעי. התוצאות מצביעות על השפעה מובהקת של עלייה ביצוא של גז טבעי על שער החליפין הריאלי. אשר למשמעות הכמותית במקרה של המשק הישראלי, שימוש באומדנים שהתקבלו מלמד שיצוא של גז בערך של מיליארד דולרים בשנה, המביא לעלייה של 1.5 אחוזים בסך היצוא יביא לייסוף של כ- 0.8 אחוז בשער החליפין הריאלי. באיור 1 ניתן לראות את העלייה בשיעור החשמל המיוצר באמצעות גז בשנים האחרונות, ואת השפעתו המצטברת על ייסוף הריאלי של המטבע המקומי, כפי שהיא נגזרת מאמידת הרגרסיות ואשר הסתכמה עד 2010 ב- 2 אחוזים.

37 המחלה ההולנדית מתוך בנק ישראל המסקנה העולה מהבדיקה היא שבמקרה של ישראל, לשימוש בגז טבעי לצרכים מקומיים בלבד תהיה השפעה קטנה-יחסית על שער החליפין הריאלי. לפי ההערכה הנוכחית, הגז הטבעי יחליף יבוא בערך של כ- 3 מיליארדי דולרים לכל היותר, נוסף על התחלופה עד היום. כיוון שההחלפה של יבוא כבר התממשה בחלקה, וההשפעה העתידית גם היא מגולמת בציפיות השווקים, הרי שרוב ההשפעה של המאגרים שהתגלו עד כה על שער החליפין כבר התממשה, מה שתרם מן הסתם לייסוף הריאלי בשנתיים האחרונות. ואולם אם מאגר "לווייתן" ישמש ליצוא, ההשפעות יכולות להיות גדולות יותר. בגלל אי-הוודאות לגבי היקף היצוא העתידי, לא ניתן כיום לכמת את ההשפעה של תרחיש כזה על שער החליפין. אם יתגלו מאגרי גז טבעי גדולים נוספים, סביר להניח שישראל תהפוך ליצואנית של גז טבעי. גורם שעשוי לאזן את ההשפעה של "המחלה ההולנדית" הוא הקמה של קרן עושר לאומי Fund( )Sovereign Wealth למטרת חיסכון פיסקלי, שתשקיע את ההכנסות מיצוא הגז בחו"ל. הדבר עשוי לסייע גם בחלוקה הבין-דורית של הרווח ממשאב טבע זה. 37

38 צרויה קלוואו שבח ועמית אשכנזי 2014 כל הזכויות שמורות עבור: