התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל: ניתוח באמצעות שיטת "תחביר המרחב" 1 אופקים בגאוגרפיה )2016( רן גולדבלט ויצחק א

גודל: px
התחל להופיע מהדף:

Download "התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל: ניתוח באמצעות שיטת "תחביר המרחב" 1 אופקים בגאוגרפיה )2016( רן גולדבלט ויצחק א"

תמליל

1 התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל: ניתוח באמצעות שיטת "תחביר המרחב" 1 אופקים בגאוגרפיה )2016( רן גולדבלט ויצחק אומר החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב במאמר זה נבחן הקשר שבין תצורת המרחב העירוני, המוגדרת מתוך רשת הרחובות העירונית ואלמנטים פיזיים-מרחביים שונים, לבין תפרוסת המגורים של האוכלוסייה הערבית בחמש מן ה"ערים המעורבות" בישראל. באמצעות שיטת "תחביר המרחב" נבחנה הנגישות הפיזית והחזותית של רשת הרחובות בכל עיר וזו הושוותה עם השינוי בתפרוסת האוכלוסייה הערבית בהן. הממצאים העלו קשר בין שינויים בתפרוסת המגורים היהודית-ערבית לבין דרגת הקישוריות והרצף של רשת הרחובות בעיר. הממצאים מצביעים על חשיבותו של המרחק החזותי )טופולוגי( להבנת השינויים שהתרחשו בתפרוסת המגורים, בהשוואה למרחק המטרי-המוחלט, המשמש באופן מסורתי לניתוח תפרוסת המגורים של אוכלוסיות רוב ומיעוט בכלל, ולהערכת קצב התפשטות דגם המגורים של קבוצות מיעוט בערים מעורבות, בפרט. הממצאים מחזקים את ההנחה לפיה התצורה המרחבית של העיר מספקת תנאים לדינמיקה בתפרוסת המגורים של קבוצות מיעוט אתני. לכך עשויות להיות השלכות יישומיות, בין היתר בהקשר למדיניות שמטרתה למתן מצבי היבדלות על בסיס מקום מגורים ולתמוך בצרכיהן של קהילות שונות. מילות מפתח: תצורת המרחב העירוני, "תחביר המרחב", ערים מעורבות, היבדלות. Arab Minority Residential Patterns in Israeli Mixed Cities : A Space Syntax Analysis Ran Goldblatt and Itzhak Omer Department of Geography and Human Environment, Tel Aviv University In this study we examine the relation between urban spatial configuration, defined by a city s street network, and the formation of Arab minority s residential patterns in five of Israel`s mixed cities. We use the Space Syntax analysis to examine the physical and visual connectivity of each city`s street network in relation to temporal changes in the residential spatial distribution of the Arab population in these cities. The results obtained show a significant correlation between Arab- Jewish residential patterns and the connectivity, or continuity, of the cities` street network, both, locally and globally. We find that residential areas that are well connected to core area of the Arab s community (usually in the city center) show a high and positive annual rate of change which generally lessens towards the periphery of the cities and towards areas that are less connected to the core. Namely, ethnic residential change occurs more quickly in areas requiring fewer topological steps, or shorter metric distances, to reach other areas by means of the street network. Although physical metric distance is likely to be a contributor to residential segregation of minority groups, this study suggests that topological distance (or the number of turns that represent visual access) 1 מאמר זה מבוסס בחלקו על: Goldblatt, R., and Omer, I Spatial Configuration and Residential Distribution of Arabs in Israeli Mixed Cities. Tijdschrift voor economische en sociale geografie, doi: /tesg

2 115 התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל מבוא tends to have priority in the formation of Arab-Jewish residential neighbourhoods in Israel s mixed cities. Our findings strengthen the notion that the spatial configuration of the city provides essential conditions for the formation of residential patterns and for the spatial distribution of social and ethnic population groups. These findings have practical policy implications for urban planning when considering the Arab minority s different needs in Israeli mixed cities, and may also contribute to moderating residential segregation and inter-ethnic intolerance in those cities. Key Words: Spatial configuration, Space Syntax, mixed cities, residential segregation. מחקרים רבים נעשו במטרה לבחון את הגורמים המשפיעים על היווצרות דפוסי מגורים בעיר. גורמים אלה כוללים מעמד חברתי-כלכלי ושונות אתנית 1999(,)Bolt and Van Kempen 2010; Rosenbaum and Schill מחירי נכסים )1999,)Owusu התפרוסת המרחבית של שימושי הקרקע )2002,)Omer ;2011 Boal מחזור חיים והרצון לשפר את תנאי המגורים וסביבת המגורים )חמדאן 2006; Weesep Van Kempen and Van 1998(, וכן מצבה הפיזי של השכונה כפי שנתפס על ידי "חיצוניים" לה )2002.)Anderson בו בזמן, גם כוחות חברתיים 2007( al.,)bolt and Van Kempen 2010; Clark 1996; Johnston et כלכליים 2002;( Boal )Feinstein 1996; Peach 2000 ומוסדיים )רוזנהק ; )Giddens 1984; Smith משפיעים על הבחירה של מקום מגורים ועל ניידות מגורים - ומכאן גם על שינויים בתפרוסת המגורים בעיר. בעשורים האחרונים חלה גם התקדמות ניכרת במחקר העוסק בקשר שבין תכונות הסביבה הבנויה לבין תהליכים חברתיים-מרחביים עירוניים. מהמחקר עולה, כי תפרוסת המגורים של קבוצות חברתיות בעיר היא תופעה בעלת ממד מרחבי מובנה, ומכאן, בכדי להבין את התופעות של היבדלות בעיר, יש להתייחס גם למאפייני הסביבה הבנויה על היבטיה השונים. הממד המרחבי שנחקר כולל את התפרוסת המרחבית של שימושי הקרקע העירוניים 2007;( Boal 2002; Curson 1970; Firey 1945; Galster and Cutsinger Hillier 1996; Grannis 1998,( ואת התכונות של רשת הרחובות העירונית )Jabareen 2009; Omer ; Legeby 2010; Lima 2001; Narvaez et al. 2012; Rabin 1987; Rismanchian et al. 2012; Vaughan ;2007(, Yang and Hillier 2007 וזאת במטרה לזהות ולהבין את השפעתם על תהליכים מרחביים )לדוגמה: דיפוזיה מרחבית( וחברתיים )לדוגמה: חדירה והורשה( על התפתחות דגם המגורים בעיר. תחום המורפולוגיה העירונית בוחן אף הוא את המרקם העירוני העיר בקני מידה שונים, כגון קנה המידה של המבנה, הרחוב, העיר והאזור ותוך התייחסות ליחסי הגומלין המתקיימים בין האלמנטים הבנויים בעיר. לפי Moudon י) 1997 ( העיצוב העירוני מוגדר על ידי שלושה אלמנטים פיזיים מרכזיים: מבנים והשטחים הפתוחים שסביבם, מגרשים וחלקות, ורחובות. אלמנטים אלה נמצאים בשינוי רציף ותמידי, מעוצבים ומעצבים זה את זה. עם זאת, במוקד מחקרים אלה עמד בדרך כלל המרחק המדוד )מרחק אוקלידי(, תוך התייחסות מועטה לסביבה הבנויה, ובכלל זה למבנה רשת הרחובות, לנגישות החזותית ולאובייקטים מרחביים, העשויים להשפיע על ההתנהגות המרחבית ועל קבלת החלטות מרחביות )כולל בחירת מקום מגורים(. משתנים אלה משמעותיים בהבנת התפתחות תפרוסת המגורים בעיר, ובאופן ספציפי בהקשר של יחסי רוב-מיעוט והיבדלות במגורים.

3 116 רן גולדבלט ויצחק אומר מתוך כך, מטרת מאמר זה להציג מחקר שבוצע במטרה לבחון את הקשר שבין תצורת המרחב העירוני, המוגדרת מתוך רשת הרחובות העירונית ואלמנטים פיזיים-מרחביים שונים, לבין תפרוסת המגורים של האוכלוסייה הערבית בחמש מן ה"ערים המעורבות" בישראל )רמלה, לוד, עכו, חיפה ויפו(, בהן מתגוררת אוכלוסייה יהודית לצד אוכלוסייה ערבית. ניתוח התצורה המרחבית של הערים בוצע באמצעות שיטת "תחביר המרחב" syntax( space (י )1996 )Hillier שיטה מקובלת לחקר הקשר שבין הממד הפיזי והחברתי בעיר. בחלק הבא תוצג המסגרת התיאורטית של המחקר תוך התייחסות לגורמים החברתיים והמרחביים המשפיעים על תפרוסת המגורים בעיר. בהמשך, תוצג שיטת "תחביר המרחב" המשמשת לניתוח המרחב העירוני ולאחריה יתוארו בקצרה הערים המעורבות, נשוא מחקר זה. בחלק השלישי תוצג השיטה המשמשת מחקר זה. תוצאות המחקר ומסקנותיו יוצגו בחלק האחרון של המאמר. מסגרת תיאורטית היבדלות במגורים היבדלות, או סגרגציה, על בסיס מקום מגורים, מתייחסת לתפרוסת המרחבית של קבוצות אוכלוסייה במרחב )בדרך כלל במרחב העירוני( ולמידה בה שתי קבוצות אוכלוסייה או יותר חיות בו בנפרד זו מזו )1988.)Massey and Denton באופן הכללי ביותר, ככל שחברי קבוצה חברתית נתונה מפוזרים במרחב באופן לא שוויוני, כך דרגת ההיבדלות גבוהה יותר. להיבדלות במגורים השפעה על חיי היומיום של התושבים, כולל בכל הקשור להזדמנויות להשכלה, תעסוקה, נגישות לשירותים חברתיים, למוסדות בריאות ולמוסדות תרבות לפי Semyonov and Glikman י) 2009 (. מחקרים רבים מצביעים על תכונות שונות - כגון גיל, מוצא אתני, מצב כלכלי, בעלות על נכסים, וכן תכונות חברתיות של השכונה וההיצע הקיים של אפשרויות דיור - ככאלה המשפיעים על בחירה במקום מגורים ומכאן מביאים לתהליכים חברתיים שונים ולהיווצרותם ושעתוקם של מצבי היבדלות חברתית 2012(.)Sampson and Sharkey 2008; South and Crowder 1998 ;Clark and Morrison ניתן לזהות שלוש תיאוריות מרכזיות להסבר תופעות של היבדלות: 'מעמדות', 'היבדלות עצמית' ו-'אפליה'. תיאוריית ה'מעמדות', המכונה גם מודל האקולוגיה האנושית-עירונית Approach( The (י Urban Human Ecology )1926,)Park מסבירה תופעות של היבדלות במונחים של היבדלות אקולוגית על בסיס מעמד חברתי-כלכלי, מתוך הנחת המוצא שבחברה הקפיטליסטית למעמד החברתי-כלכלי משקל רב בתפרוסת המגורים Harvey( 1989( ועל כן, המרחק הפיזי שבין קבוצות אוכלוסייה שונות מבטא את המרחק החברתי-כלכלי ביניהן. תיאוריית ה'היבדלות העצמית' מתייחסת לכך שלעתים קרובות חברי קבוצת המיעוט יעדיפו להתגורר באזורים המאופיינים באוכלוסייה דומה להם בכדי לחזק את זהותה העצמית של הקבוצה ואת הקשרים החברתיים בין חבריה, ולמכסם את זהותה התרבותית, כוחה הפוליטי, ערכיה המשותפים ואת מוסדותיה והארגונים התומכים בה 1998(.)Boal 2002; Castles and Miller 1988; Peach באופן דומה, גם קבוצת הרוב תעדיף להתגורר באזורים המאופיינים באוכלוסייה "דומה" לה, וזאת בשל דעות קדומות כלפי קבוצת המיעוט )2007 al. )Clark ;2002 Johnston et ובמצבים קיצוניים אף תשאף להביא לכדי יצירת 'מרחבי הדרה' exclusion( )Landscapes of ולסביבות חברתיות מוגדרות ומובחנות זו מזו )1995.)Sibley תיאוריית ה'אפליה' מתייחסת לכך שלעתים קבוצת המיעוט עשויה אמנם להיות מסוגלת מבחינה כלכלית לעבור

4 117 התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל להתגורר במקומות "חזקים" יותר, אולם בשל חסמים בשוק המגורים ו"גורמים חיצוניים" שאינם תלויים בחברי הקבוצה, הם נמנעים מכך )2000 ;)Peach חסמים אלה עשויים להתבטא, לדוגמה, באפליית קבוצה זו על ידי קבוצת הרוב; למשל, על ידי אי-השכרת או מכירת נכסים לאוכלוסיית המיעוט and( Galster.)Smith )1987 וכן לעתים, באופן מבני, על ידי גורמים מוסדיים באמצעות חקיקה ולגליזציה )Keeney 1988 הסביבה העירונית הבנויה תכונות הסביבה העירונית הבנויה קשורות למבנה החברתי של העיר, משפיעות עליו ומושפעות ממנו, ובכלל זה קשורות גם למאפייני "החיים העירוניים". מחקרים שונים בתחום העיצוב העירוני מצביעים על המרקם העירוני הבנוי כקשור לחייהם היומיומיים של תושבי העיר. לדוגמה, Jacobs and Appleyard י) 2007 ( טוענים למספר תכונות פיזיות של העיר ושל שכונותיה העשויות להשפיע על החיים העירוניים. תכונות אלה כוללות את הרחובות העירוניים, "חיות" השכונות, מאפייני הפיתוח עירוני ושימושי הקרקע, הקרבה היחסית ביניהם וכן תפרוסת, סוג וצפיפות המרחבים הציבוריים והמבנים בעיר. בספרה הידוע The Death and Life of Great American Cities התייחסה Jacobs י) 1961 ( לחשיבותם של הרחובות העירוניים כזירות למפגשים בין זרים בעיר וטענה כי החיים הנוצרים במרחב הרחובות בעיר, הם אלה המאפשרים מפגשים בין חברי קבוצות חברתיות שונות. היא הצביעה על הרחובות העירוניים כמרחבים חברתיים המקנים לאנשים את החופש לקבוע ולהגדיר את דרגת האינטראקציה והמפגשים עם אנשים אחרים. תושבי הערים יכולים לנוע במרחב ויש להם את הבחירה היכן לשהות )בעיר וגם מחוץ לה(, היכן לרכוש, היכן לקבל שירותים ציבוריים והיכן ועם מי להיפגש. אולם, הסביבה העירונית הבנויה קשורה גם לתפרוסת המגורים של האוכלוסייה בעיר. הגישה האקולוגית, המכונה גם "מודל שיקגו" )1925 )Burgess היתה אחת הגישות הראשונות לעסוק בקשר שבין המבנה הפיזי- מרחבי והמבנה החברתי בעיר. על פי גישה זו, היבדלות במגורים משקפת התדמות )assimilation( חברתית של קבוצת מיעוט )2003.)Hiebert and Ley בהתאם לטענה זו, המבנה החברתי העירוני מתקיים בתוך ודרך אינטראקציה )או 'תקשורת'( בין אנשים, כשהתנאים המרחביים והפיזיים מגדירים, ואף לעתים מסבירים, תהליכים ותופעות חברתיות. ואולם, התכונות הפיזיות של סביבת המגורים עשויות לא רק לשקף מבנה חברתי אלא גם להשפיע על היווצרות קשרים אפשריים בין קבוצות חברתיות )2010 )Raman ובתוך כך, גם על יצירה ושעתוק של מצבי היבדלות. מהכתוב לעיל עולה, כי נגישותן של שכונות ו"בידודן" או "חיבורן" מהסביבה העירונית מהווה מרכיב חשוב ביצירת היבדלות במגורים בעיר. מחקרים שנעשו );1996 Hillier )Vaughan ;2007 Yang and Hillier 2007 הראו, כי שכונות המאופיינות בערכי נגישות שונים, גם נוטות להיות שונות זו מזו במאפייניהן החברתיים כלכליים. לדוגמה, במחקר שנעשה בלונדון על ידי Vaughan et al. י) 2005 ( ואשר בחן נתונים היסטוריים של הכנסת משקי בית )נתונים שהתבססו על מפקד שנערך בסוף המאה ה- 19 ( נמצא, כי אוכלוסיות "חזקות" עם הכנסה גבוהה, נטוּ להתמקם באזורים נגישים יותר בעיר מבחינת דגם הרחובות. בדומה, גם Lima י) 2001 ( מצא במחקרו בעיר Belem שבברזיל התאמה בין הכנסות תושבי העיר לערכי הנגישות של הרחובות העירוניים. בעוד שמחקרים שונים ניסו לזהות את הקשר שבין התכונות הפיזיות והתפקודיות של שימושי הקרקע בעיר לבין התפרוסת המרחבית של קבוצות חברתיות )למשל:,)Boal ;2002 Omer 2011 התמקדו מחקרים אחרים באופן בו המרחב הפיזי קשור להתנהגות המרחבית )כמו ניווט והתמצאות( והחברתית - בעיקר בהקשר להתגבשותן של קהילות. הספרות מצביעה על כך ששכונות המבודדות מבחינה פיזית מסביבתן

5 118 רן גולדבלט ויצחק אומר והמאופיינות בנגישות נמוכה, נוטות גם להיות שונות מסביבתן במאפייניהן החברתיים-כלכליים. להמחשה, מחקר שנערך על ידי Grannis י) 1998 ; 2005( בערים אמריקאיות העלה, כי מבנה רשת הרחובות העירונית משפיע על יצירת שכונות בעלות אוכלוסייה אתנית הומוגנית. המחבר התייחס ל- T-communities י) Communities )Tertiary-street והראה כי נגישותן של שכונות והיכולת לעבור רגלית משכונה לשכונה משפיעות על בידולן משכונות סמוכות; היינו, דרכים ורחובות בעיר המיועדים להולכי רגל משמשים אוכלוסיות "לארגן" את עצמן ביחידות שכונתיות. לשאלה "מי גר במורד הרחוב?" יש על פי תיאוריה זו חשיבות מכרעת ביצירתן של שכונות מגורים ובבחירת מקום המגורים. בהתאם לכך, למרחק האווירי האוקלידי חשיבות פחותה מאשר מרחקים על גבי רשת הרחובות ביצירת אזורים חברתיים בעיר. במצבים אחרים, ניתוק בין שכונות עשוי לשמש מחסום )פיזי ונתפס( המעצים את ההבחנה החברתית בין השכונות. לדוגמה, Rabin י) 1987 ( הראה, כי בכ- 50 ערים אמריקאיות עם מערכת רחובות עירוניים מקוטעים שאינם מאפשרים מעבר )רגלי( בין השכונות, נטו הרחובות לשמש כמחסום פיזי המפריד בין שכונות של שחורים ולבנים. הטענה היא, כי כבישים ראשיים או "מכשולים" בלתי עבירים במרחב העירוני עשויים לעכב את ההתפשטות של קבוצות אוכלוסייה, בין היתר, מכיוון שהם מונעים מחברי הקבוצה להיות במרחק הליכה אלה מאלה )1987 ;)Grannis ;2005 Boal התוצאה היא שכונות הומוגניות סמוכות השונות במאפייניהן החברתיים 2012(.)Omer and Goldblatt התצורה המרחבית של העיר התצורה המרחבית של עיר מוגדרת בעיקר על ידי רשת הרחובות. אחת הגישות המשמשות לחקר התכונות המורפולוגיות והטופולוגיות של הרשת היא הגישה המבנית approach( )configurational המתמקדת במבנה רשת הרחובות. נקודת המוצא היא, כי מבנה הרשת משפיע על הנגישות הפיזית והחזותית של מקטע ברשת, וזו משפיעה באופן ישיר או עקיף על ההתנהגות האנושית. אחת המתודולוגיות שהתפתחו כחלק מגישה זו, בעיקר בזכות התפתחויות טכנולוגיות שונות, היא שיטת "תחביר המרחב" syntax( space (י )1984,)Hillier ;1996 Hillier and Hanson המנתחת את רשת הרחובות באמצעות מדדים כמותיים המבטאים את דרגת הנגישות היחסית של הרשת. שיטה זו מקובלת במחקרים אודות הקשר שבין מבנה רשת הרחובות בעיר לבין היבדלות חברתית Omer( Hillier ;1996 Lima ;2001.)and Goldblatt 2012 דרגת הנגישות מוגדרת מתוך ומייצגת את המורפולוגיה של השטח הבנוי בעיר ומבוססת על המספר המינימלי של קווי ציר )או קווי ראייה( ה"מכסים" את רשת הרחובות העירונית. על בסיס ניתוח המבנה של רשת זו מחושבים מדדי נגישות יחסית של אזורים בעיר )ביניהם ובתוכם( והמבטאים את הנגישות הפיזית )מרחק מטרי מוחלט( והחזותית )מבחינת "מרחק טופולוגי"( בין אזורים בעיר );2005 Hillier and Iida.)Penn 2003 ב"תחביר המרחב" נעשה שימוש במספר מדדים מרחביים מ ד רגה ראשונה ושנייה המבטאים את הנגישות המרחבית של קווי הציר )או של רשת הרחובות העירונית( )1984.)Hillier and Hanson מדדים מדרגה ראשונה כוללים את 'מדד החיבוריות',)connectivity( המתאר עבור כל ציר נתון את מספר קווי הציר הנושקים בו ישירות, ואת 'מדד האינטגרציה', המתאר את הקרבה הטופולוגית )מספר צעדים( מכל ציר נתון לכל צירי המערכת )אינטגרציה גלובלית( או לצירים סמוכים בדרך כלל ברדיוס של 3 פניות )אינטגרציה מקומית(. אחד המדדים המקובלים מ ד רגה שנייה הוא מדד הנהירות,)intelligibility( המשמש

6 119 התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל לבחינת נגישות צירי המערכת ביחס למערכת כולה ומבטא את הקורלציה ( 2 R( בין דרגת הקישוריות ודרגת האינטגרציה הגלובלית של כלל הצירים. מחקרים קודמים שעשו שימוש בשיטת "תחביר המרחב" מצאו, כי קיים קשר בין הנגישות החזותית של שכונות בעיר לבין המבנה החברתי שלהן 2007( )Legeby 2010; Omer and Goldblatt 2012; Vaughan וכי שכונות המאופיינות בערכי נגישות שונים, גם נוטות להיות שונות זו מזו במאפייניהן החברתיים-כלכליים.)Hillier 1996; Vaughan 2007; Yang and Hillier 2007( במחקר המובא להלן נעשה שימוש בשיטת "תחביר המרחב" בכדי לחקור את האופן בו השפיעה התצורה המרחבית של העיר על התפתחות תפרוסת המגורים היהודית-ערבית בערים המעורבות בישראל. ה"ערים המעורבות" הישראליות על פי השלכה המרכזית לסטטיסטיקה )למ"ס 2012(, מנתה אוכלוסיית ישראל בסוף שנת 2012 כ- 7.9 מיליון נפש, מתוכם 5.9 מיליון יהודים )כ- 75% ( ו- 1.6 מיליון ערבים )כ- 20% (, מהם 82% מוסלמים, 9% נוצרים ו- 9% דרוזים. בעוד שמרביתם מתגוררים ביישובים )עיירות, כפרים וערים( הומוגניים ונפרדים מיישובים יהודים, כ- 10% מכלל ערביי ישראל מתגוררים ב- 7 ערים )למעט ירושלים(, המוגדרות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ"ערים מעורבות" ותיקות )שהוקמו טרם 1948(: יפו )תל-אביב-יפו(, חיפה, עכו, רמלה, ולוד, וערים חדשות )אליהן החלה רק בעשורים האחרונים הגירה של אוכלוסייה ערבית(: נצרת עילית ומעלות תרשיחא. בעוד שהערים המעורבות שונות בהרכבן הדמוגרפי )טבלה 1(, תפרוסת האוכלוסייה הערבית בהן התפתחה באופן זהה יחסית. טבלה 1: הערים המעורבות בישראל למעט ירושלים: מאפיינים דמוגרפיים עיר סה"כ אוכלוסייה אוכלוסייה יהודית 66.4% 46,300 עכו 80.9% 264,800 חיפה 63.8% 45,900 יפו 67.5% 67,500 לוד 73.4% 65,500 רמלה אוכלוסייה ערבית דרוזים נוצרים מוסלמים סה"כ 0.6% 8.5% 90.9% 28.3% 0.98% 51.9% 46.1% 10.2% 0.0% 20.4% 79.4% 33.3% 0.0% 4.6% 95.3% 24.9% 0.2% 19.7% 80.0% 23.0% שטח )קמ"ר( מקור: "הרשויות המקומיות בישראל פרופיל העיריות, פרסום מס' 1414", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הערים המעורבות מאופיינות בשני דפוסי מגורים עיקריים: )1( דפוס של הפרדה )שכונות ערביות הומוגניות ומבודלות בעלות רוב ערבי ברור(, ו-) 2 ( דפוס מעורב )שכונות בהן יהודים וערבים גרים יחדיו( )הדס וגונן 1994(. עם זאת, מרבית הערבים אזרחי ישראל הגרים בערים מעורבות מתגוררים בשכונות נפרדות, בדפוס של היבדלות ובהפרדה אתנית מהגבוהות בעולם )סמוחה 2001(. האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות מתגוררת בדרך כלל במרכזי הערים ההיסטוריות ב"מובלעות" )1978 )Herzog ;2009 Kipnis and Schnell המכונות לעתים גם "גטאות", בדרך כלל בחלקים הישנים של הערים, הסובלים מתשתית רעועה, תת- פיתוח, מחסור במרחבים ציבוריים וגינות ציבוריות ומחסור בחיי תרבות )ח'מאיסי 2008(.

7 120 רן גולדבלט ויצחק אומר מתודולוגיה מדידת תפרוסת המגורים היהודית-ערבית ושינויים עיתיים בה מיפוי תפרוסת המגורים של האוכלוסייה הערבית בישראל )נוצרים, מוסלמים ודרוזים( נעשה באמצעות נתוני מפקדי האוכלוסין והדיור שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )למ"ס(. הניתוח התבסס על מיפוי גבולות האזורים הסטטיסטיים ששימשו את מפקד האוכלוסין והדיור 2008 שהתקבלו מהלמ"ס כשכבות מידע גאוגרפיות.)GIS( תפרוסת האוכלוסייה הערבית בכל עיר מופתה באמצעות תוכנת ArcGIS י) 10.)Ver. ניתוח השינויים בתפרוסת האוכלוסייה הערבית בכל עיר נעשה על ידי השוואה בין תפרוסת האוכלוסייה הערבית בשנת 2008 לתפרוסתה בשנת 1983 )על בסיס מפקד האוכלוסין לשנת 1983 של הלמ"ס, הכולל גם את שיעור האוכלוסייה הערבית בכל אזור סטטיסטי(. ניתוח קצב השינוי בתפרוסת האוכלוסייה הערבית בערים הנחקרות בין השנים 1983 ל נעשה על ידי חישוב קצב שינוי השנתי הממוצע של האוכלוסייה בכל אזור סטטיסטי. 2 הנוסחה הבאה מתארת את החישוב: Pt1x(/25,)Pt2x - כאשר P הוא אחוז האוכלוסייה הערבית באזור סטטיסטי x בשנת ]t2[ 2008 ובשנת ]t1[, 1983 ו- 25 הוא הפרש השנים בין 2008 ו ניתוח רשת הרחובות העירונית כאמור, ניתוח תכונות הנגישות של רשת הרחובות נעשה באמצעות שיטת "תחביר המרחב" syntax(.)space שיטה זו איפשרה לנתח את הסביבה העירונית הבנויה בערים המעורבות, לזהות אזורים המקושרים אלה לאלה במידות שונו ת ולהשוות בין דרגת הקישוריות להרכב האתני של האוכלוסייה בכלל ולשינויים בדגם המגורים של אוכלוסיית המיעוט הערבי בפרט. מלבד ניתוח מדדי הנגישות המקובלים מדרגה ראשונה integration( )connectivity, global integration, local נותחו שני מדדים נוספים: step depth ו- depth.metric מדדים אלה מאפשרים לזהות את דרגת החיבוריות או הנתק בין אזורים בעיר על ידי בחינת המספר המטרי של צעדים טופולוגיים depth( )step או המרחק המטרי המוחלט depth( )metric הנדרש בכדי להגיע מציר או אזור נתונים לכל יתר הצירים במערכת. מדדים אלה שימשו לבחינת המרחק הטופולוגי והמטרי מהמוקד הערבי ההיסטורי בכל עיר ליתר האזורים בעיר. ערכים נמוכים של צירים פירושם קירבה טופולוגית או מטרית אל האזור ההיסטורי. כיוון שמדדים אלה מושפעים, בהגדרה, ממספר ומאורך הצירים, ערכם מבטא גם את הימצאותם של מכשולים פיזיים במרחב או של שימושי קרקע הקוטעים את רציפות רשת הרחובות. מפת קווי הציר map( )axial נבנתה עבור כל עיר על בסיס רשת הרחובות העירונית 3 באמצעות תוכנת.10ArcGIS 8.15(. נתוני הצירים הומרו לשכבות מידע גאוגרפיות ונותחו באמצעות תכנת )גרסה Depth Map 2 כיוון שלעתים התפרוסת המרחבית וגבולות האזורים הסטטיסטיים השתנו בין המפקדים )אזורים שונים אוחדו, פוצלו או נוספו( נערכה התאמה בין המפקדים כדי לאפשר ניתוח עקבי של מגמות השינוי באוכלוסייה הערבית בכל אזור סטטיסטי. במצבים בהם אזורים סטטיסטיים אוחדו במפקד 2008, גם אוחדו למטרות החישוב אותם אזורים סטטיסטיים במפקד 1983 ולאחר מכן חושב שיעור האוכלוסייה הערבית באזור המאוחד. אזורים סטטיסטיים שפוצלו בשנת 2008 לא נלקחו בחשבון בניתוח. 3 מקור השכבה: "מפה-מיפוי והוצאה לאור בע"מ".

8 121 התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל השוואה בין רשת הרחובות העירונית לתפרוסת האוכלוסייה הערבית ניתוח הקשר שבין מבנה רשת הרחובות לתפרוסת האוכלוסייה הערבית נעשה באופן הבא: עבור כל אזור סטטיסטי, בכל עיר, חושב הערך הממוצע של מדדי ה- syntax space י), integration local integration, global )metric depth, step depth של כל הצירים הנכללים באותו האזור. ערכים אלה השוו באמצעות מבחן סטטיסטי מסוג (0.05>p) Two-tailed Pearson correlation עם )א( שיעור האוכלוסייה הערבית באזור הסטטיסטי ו-)ב( קצב שינוי האוכלוסייה הממוצע השנתי באזור הסטטיסטי. הניתוח איפשר לזהות את הקשר שבין תכונות הנגישות של רשת הרחובות לבין שינויים בדגם המרחבי של מגורי האוכלוסייה הערבית. תוצאות ודיון תצורה מרחבית ותפרוסת האוכלוסייה היהודית-ערבית ניתוח מדדי הנגישות של רשת הרחובות העירונית בערים הנבחנות )טבלה 2( העלה שונות ביניהן. שונות זו מוסברת בדפוס, בתצורה ובמידת הרציפות של רשת הרחובות בכל עיר, המושפעים, בין השאר, מהמאפיינים הטופוגרפיים של הערים, מהתפתחותן ההיסטורית וממחיצות מרחביות הקוטעות את רציפות רשת הרחובות בהן. טבלה 2: מדדי הנגישות המרחביים של רשת הרחובות בערים הנבחנות עכו לוד רמלה חיפה* יפו ממוצע ערים ישראלית** אינטגרציה גלובלית )s=0.15( 0.75 )s=0.19( 0.89 )s=0.20( 0.76 )s=0.15( 0.66 )s=0.30( אינטגרציה מקומית )s=0.53( 1.72 )s=0.58( 1.88 )s=0.55( 1.81 )s=0.61( 2.01 )s=0.59( קישוריות )s=2.45( 3.62 )s=2.82( 4.51 )s=2.39( 4.02 )s=3.30( 5.28 )s=3.62( נהירות Omer and Zafrir-Reuven 2010 סטיית תקן; * רק אזורים מיושבים בעיר נלקחו בחשבון בחישוב; ** מתוך: = s ניתוח המדדים הגלובליים העלה, כי בעוד ששלוש מן הערים )עכו, לוד ורמלה( מאופיינות בערכי אינטגרציה גלובלית integration( )global הקרובים לערך הממוצע של ערים ישראליות אחרות )0.76, 0.75, 0.89, בהתאמה, לעומת ממוצע הערים בישראל העומד על 0.88 י 4 (, חיפה מאופיינת בערך נמוך מהממוצע )0.66( בעוד שיפו מאופיינת בערך גבוה ממנו )1.40(. כאמור, הבדלים אלה נובעים מהטופוגרפיה של הערים ומדגמי הרחובות בהן. כך, למשל, הטופוגרפיה בחיפה יוצרת קישוריות פחות טובה בין חלקי העיר ומכאן ערך אינטגרציה גלובלית נמוך יחסית. תנאים אלה גם עשויים להסביר את דרגת ההיבדלות 5 הגבוהה של העיר )0.80(. לעומת זאת, יפו מאופיינת בדגם של רחובות ארוכים וישרים יחסית המחברים בין חלקי העיר ואשר מאפשרים "מעבר" ממקום למקום במספר "צעדים" מועט יחסית וכך גם ערך האינטגרציה הגלובלית של העיר גבוה יחסית. ניתוח המדדים המקומיים העלה תוצאות שונות במקצת: בעוד שבעכו וברמלה הערכים דומים לממוצע העיר הישראלית, בלוד וביפו הם גבוהים יחסית integration=1.88,( Connectivity=4.51, ;4.81 Local ראו:.Omer and Zafrir-Reuven דרגת ההיבדלות נמדדה על פי מדד ה- index dissimilarity י) 1988 )Massey and Denton 5

9 122 רן גולדבלט ויצחק אומר איור 1: תפרוסת קווי הציר, על פי אינטגרציה מקומית, על רקע שיעור האוכלוסייה הערבית )2008( בערים הנחקרות 2.14, בהתאמה( ומעידים על קישוריות טובה בין שכונות סמוכות. מעניין לראות כי במקרה של חיפה, בעוד שהנגישות הגלובלית של העיר נמוכה, נגישותה המקומית גבוהה integration=2.01;( Local,)Connectivity=5.28 ומוסברת בקישוריות הטובה יחסית בין השכונות במורדות המזרחיים של רכס הכרמל )לעומת ה"נתק" בין מורדותיו המזרחיים והמערביים הפוגע בנגישותה ברמה הגלובלית(. בחינה חזותית של ערכי המדדים המרחביים על רקע תפרוסת האוכלוסייה הערבית )איור 1 מציג, לדוגמה, את האינטגרציה המקומית על רקע תפרוסת האוכלוסייה הערבית( העלה, כי אזורים סטטיסטיים סמוכים השונים בשיעור האוכלוסייה הערבית בהם, נוטים גם להיות שונים במדדי הנגישות המרחבית שלהם. הלימה זו מוסברת על ידי אי-הרציפות ברשת הרחובות העירונית, הנוצרת הן כתוצאה משימושי קרקע המשמשים כמחיצות מרחביות, והן כתוצאה מדגמי רחובות שונים המאפיינים שכונות צמודות )מבחינת תצורת הרחובות, הצבתם והצפיפות שלהם(. במילים אחרות, שימושי הקרקע השונים ודגמי הרחובות בעיר מהווים את אבני הבסיס של המבנה העירוני ומשפיעים על העיצוב העירוני ומכאן גם על חייהם היומיומיים של תושבי העיר ותפרוסת מגוריהם.

10 123 התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל מהנתונים עולה, אם כן, הלימה בין מאפייני הנגישות של רשת הרחובות לבין תפרוסת האוכלוסייה הערבית בערים הנחקרות. אולם, כיוון שתפרוסת האוכלוסייה במרחב העירוני היא דינמית ומשתנה לאורך זמן 2012(,)Glaeser and Vigdor 2012; Logan and Zhang 2012; Massey 1985; Van Kempen and Bolt קשה להסיק לגבי יחסי הגומלין שבין משתנים אלה על ידי השוואתם בנקודת זמן אחת. בכדי להבין טוב יותר את האופן בו תצורת רשת הרחובות קשורה לתפרוסת האוכלוסייה, נבחנה הדינמיקה בתפרוסת האוכלוסייה הערבית. בסעיף הבא, יתוארו השינויים שחלו בתפרוסת האוכלוסייה הערבית בערים הנחקרות בתקופה שבין 1983 ל ויוצגו תוצאות ניתוח שינויים אלה בהקשר למאפייני רשת הרחובות העירונית. שינויים בתפרוסת האוכלוסייה הערבית ובתכונות רשת הרחובות העירונית על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )למ"ס 2008(, 1983, בין השנים 1983 ל גדלה האוכלוסייה הערבית בחמש הערים הנחקרות, הן במספרים מוחלטים והן באופן יחסי, במקביל לירידה בגודלה של האוכלוסייה היהודית )טבלה 3(. בחינה של השינוי במדדי ההיבדלות בחמש הערים העלתה, כי בתקופה שבין 1983 ל מדד אי-השוויון המרחבי index( )spatial dissimilarity לא השתנה באופן משמעותי בעכו ובחיפה )עלייה של 0.02 בערך המדד(, בעוד שביפו וברמלה הוא ירד )ירידה של 0.05 ו- 0.07, בהתאמה(, ירידה המוסברת בהתפשטות האוכלוסייה הערבית ממרכזי הערים לכיוון האזורים השוליים שלהן. לעומת זאת, בעיר לוד עלה מדד אי-השוויון המרחבי בשיעור גבוה יחסית )עלייה של 0.09(, היינו, דרגת ההיבדלות בתפרוסת המגורים היהודית-הערבית עלתה, כביטוי להפרדה מרחבית ניכרת יותר בין שתי קבוצות האוכלוסייה. טבלה 3: שינוי בגודל האוכלוסייה היהודיות והערבית )במספרים מוחלטים ובאחוזים( ומדדי ההיבדלות בין השנים 1983 ל עכו חיפה יפו לוד רמלה 1983 גודל האוכ' הערבית* גודל האוכ' היהודית* אחוז האוכ' הערבית 21.2% 7.7% 21.8% 16.5% 14.8% מדד ה- DI ** גודל האוכ' הערבית* גודל האוכ' היהודית* אחוז האוכ' הערבית 28.3% 10.2% 34.3% 24.9% 23.0% מפתח: * המספרים באלפים; ** Index DI = Dissimilarity )מדד אי השוויון המרחבי( מדד ה- DI ** שינוי גודל אחוז האוכ' האוכ' הערבית* הערבית % % % % % שינוי מדד DI משמעות הנתונים היא, כי מלבד שינויים בשיעור האוכלוסייה הערבית ובגודלה, חלו גם שינויים בתפרוסת המרחבית של האוכלוסייה. כפי שניתן לראות באיור 2, התרחש בערים בין השנים 1983 ל תהליך של התפשטות האוכלוסייה הערבית מהמרכז ההיסטורי כלפי חוץ, לכיוון האזורים השוליים, כתוצאה מתהליך של חדירה והורשה )Invasion-Succession( י) 1977,)Berry and Kasarda המוביל להגירה פנימית Burgess( 1925( ממרכז הערים לכיוון האזורים השוליים בהם. תהליך זה מאפיין ערים מעורבות בעולם כמו גם את הערים המעורבות בישראל )ח'מאיסי 2008(. יש לציין, כי השינוי בתפרוסת האוכלוסייה הערבית בלוד שונה במקצת מהשינוי שחל בארבע הערים האחרות )עכו, חיפה, רמלה ויפו(; במרכז ההיסטורי של העיר חלה בתקופה זו עלייה חדה בשיעור האוכלוסייה הערבית, בעוד שבארבע הערים האחרות השינויים המשמעותיים חלו באזורים השוליים יותר שלהן.

11 124 רן גולדבלט ויצחק אומר איור 2: שיעור האוכלוסייה הערבית בשנים 1983 ו- 2008, בערים חיפה, לוד, רמלה, יפו ועכו השאלה הנשאלת כעת היא: כיצד המאפיינים הפיזיים של אזורי מגורים בעיר ומידת נגישותם )בתוכם ובינם ליתר חלקי העיר( קשורים לשינויים בהרכב האוכלוסייה הערבית והאם ניתן לאתר מאפייני נגישות שונים באזורים בהם קצב השינוי של האוכלוסייה היה מהיר או איטי יותר. בכדי לענות על שאלה זו, נבחן הקשר שבין מדדי הנגישות המרחביים לבין קצב השינוי בשיעור האוכלוסייה הערבית. תוצאות הקורלציה )מתאם( מבטאות את עצמת הקשר שבין מדדי הנגישות לבין קצב השינוי באוכלוסייה הערבית )טבלה 4(. מהנתונים עולה, כי בארבע מן הערים )עכו, רמלה, חיפה ויפו( קיים מתאם חיובי ומובהק )0.05>p( בין קצב השינוי השנתי הממוצע של האוכלוסייה הערבית לבין מדדי הנגישות, הן ברמה הגלובלית והן ברמה המקומית. באזורים האינטגרטיביים בערים )היינו, האזורים המאופיינים בערכי נגישות גבוהים בינם לבין עצמם ובינם לבין יתר חלקי העיר( קצב שינוי הרכב האוכלוסייה היה המהיר ביותר, או במילים אחרות, לאזורים אלה נכנסה אוכלוסייה ערבית )במקביל ליציאה של אוכלוסייה יהודית( בקצב המהיר ביותר. בלוד, לעומת זאת, המתאם בין מדדי הנגישות וקצב שינוי האוכלוסייה הערבית נמוך ולא מובהק, עובדה המוסברת

12 125 התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל טבלה 4: קורלציה )r( בין ערכי הנגישות המרחביים לבין קצב השינוי השנתי הממוצע באוכלוסייה הערבית בין השנים 1983 ל עכו )9=***n( לוד )11=***n( רמלה )13=***n( חיפה )45=***n( יפו )16=***n( אינטגרציה גלובלית r* = 0.78 p = r = 0.14 p = r* = 0.80 p = r*= 0.43 p = r* = 0.67 p = אינטגרציה מקומית r** = 0.74 p = r = 0.24 p = r* = 0.77 p = r** = 0.34 p = r** = 0.53 p = * 0.01>p; 0.05>p; ** *** מספר האזורים הסטטיסטיים שנלקחו בחשבון בחישוב המתאמים. קישוריות r** = 0.75 p = 0.02 r = 0.30 p = r* = 0.70 p = r** = 0.34 p = r** = 0.50 p = בכך שבתקופה הנחקרת ) ( השינוי המשמעותי באוכלוסייה הערבית היה במרכז העיר ולכן נגישות הרחובות בעיר היוותה מרכיב פחות משמעותי בהסבר הדינמיקה בתפרוסת המגורים. מדדי המרחק הטופולוגי והמרחק המטרי רלוונטיים אף יותר להבנת רציפות רשת הרחובות העירונית, כיוון שמדדים אלה מאפשרים לזהות את מידת רציפות רשת הרחובות מאזורים מוגדרים בעיר ליתר חלקי העיר ואת מידת נגישותם ו"חיבורם" מאזור נתון. ערכי מדדים אלה חושבו מהאזור ההיסטורי של האוכלוסייה הערבית בכל עיר לכל הצירים במערכת, ובהמשך חושב ערכם הממוצע בכל אזור סטטיסטי והשווה עם קצב השינוי השנתי הממוצע של האוכלוסייה הערבית באזור. טבלה 5: התאמה )קורלציה( )r( בין מדדי המרחק הטופולוגי והמרחק המטרי לקצב השינוי השנתי הממוצע של האוכלוסייה הערבית בין השנים 1983 ל עכו )na=8( לוד =10( )na רמלה =12( )na חיפה =43( )na יפו =15( a )n מרחק טופולוגי r** = p = r*** = p = r* = p = r* = p = r** = p = p<0.1 *** p<0.05 י; ** p<0.01 י; * מרחק מטרי r* = p = r = p = r*= p = r* = p = r = p = 0.21 = a אזורים בעלי ערכי מרחק טופולוגי = 0 ומרחק מטרי = 0 לא נלקחו בחשבון בחישוב זה יש לציין, כי צירים בעלי ערך של מרחק טופולוגי = 0 ומרחק מטרי = 0 )כלומר, הצירים הנכללים באזורים ההיסטוריים( לא נלקחו בחשבון בחישוב הקורלציה על מנת לאפשר ניתוח של מגמת ההתפשטות כלפי חוץ. תוצאות חישוב ההתאמה מוצג בטבלה 5 וערכי המרחק הטופולוגי של הצירים )בכל עיר( מוצגים על רקע קצב השינוי השנתי הממוצע של האוכלוסייה הערבית באיור 3. ניתוח ההתאמה בין מדד המרחק הטופולוגי לבין קצב השינוי השנתי הממוצע של האוכלוסייה הערבית בחמש הערים העלה מתאם שלילי ומובהק בין המרחק הטופולוגי מהמרכז הערבי ההיסטורי ליתר חלקי העיר, לבין קצב שינוי האוכלוסייה הערבית. המשמעות היא, כי אזורים הקרובים )או "מחוברים"( טופולוגית למרכז הערבי ההיסטורי אופיינו בתקופה זו בשינוי מהיר יותר בשיעור האוכלוסייה הערבית ביחס לאזורים הרחוקים טופולוגית, או מנותקים, מהמרכז הערבי ההיסטורי. במילים אחרות, דגם המגורים של האוכלוסייה

13 126 רן גולדבלט ויצחק אומר איור 3: תפרוסת קווי הציר, על פי ערכי מדד המרחק הטופולוגי על רקע קצב שינוי האוכלוסייה הערבית בין השנים 1983 ל- 2008, ערכי המרחק הטופולוגי חושבו מהמרכז ההיסטורי של האוכלוסייה הערבית הערבית התפשט בקצב מהיר יותר לכיוון האזורים הנגישים למרכז ההיסטורי )מבחינת מספר הצעדים( ובקצב איטי יותר לכיוון האזורים המנותקים ממנו. בארבע מן הערים )עכו, רמלה, חיפה ויפו( מובהקות הקורלציה גבוהה -0.59( -0.49, -0.89, r=-0.73, בהתאמה; )p<0.05 ובלוד היא נמוכה יותר p=0.092(,)r=-0.56, ומוסברת, כאמור, בהתפשטות האיטית יותר של האוכלוסייה הערבית לכיוון האזורים הפריפריאליים; משום כך, כאשר בחישוב הקורלציה נלקח בחשבון האזור הערבי ההיסטורי בעיר )היינו, האזור המאופיין במרחק טופולוגי = 0(, נמצאה קורלציה שלילית במובהקות גבוהה יותר )0.028=p,0.66-=r(. ניתוח המתאם )קורלציה( בין ערך המרחק המטרי הממוצע של הצירים לבין קצב השינוי השנתי הממוצע של האוכלוסייה הערבית מלמד על כך שבכל הערים, למעט עכו, המתאם חלש יותר )ברמלה ובחיפה( או לא מובהק )בלוד וביפו( ביחס למתאם שנמצא בחישוב המרחק הטופולוגי. ההבדל בין הערים עכו ויפו מעניין במיוחד: בעוד שביפו המתאם בין המרחק הטופולוגי וקצב שינוי האוכלוסייה נמצאה שלילית ומובהקת )0.021=p,0.59-=r(, המתאם בין המרחק המטרי וקצב שינוי

14 127 התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל האוכלוסייה אינו מובהק )0.21=p,0.34-=r(. לעומת זאת, בעכו המתאם בין המרחק המטרי וקצב שינוי האוכלוסייה גבוה יותר )שלילי ומובהק( מאשר המתאם עם המרחק הטופולוגי )0.001=p,0.93-=r ו- p=0.038,0.73-=r, בהתאמה(. הבדלים אלה נובעים ממבנה שונה של רשת הרחובות בערים אלה. רשת הרחובות ביפו אינה סדורה )אי-רגולרית(; מספר צירים ארוכים ורציפים מחברים בין המוקד ההיסטורי בשכונת עג'מי לבין אזורי העיר המזרחיים והצפון מזרחיים, ולכן ההבדל בין המרחק הטופולוגי והמרחק המטרי משמעותי יותר )פחות "צעדים" נדרשים בכדי לעבור לאורך הצירים הארוכים מאשר לאורך הצירים הקצרים(. לעומת זאת, מבנה רשת הדרכים בעכו )בעיקר מצפון לעיר העתיקה( הוא דגם של שתי וערב; בדגם שכזה אין "יתרון טופולוגי" לאזור אחד על פני האחר. המרחק המוחלט במקרה זה משמעותי יותר, כיוון שהוא זה שהוא מקנה "יתרון" לאזורים קרובים על פני אזורים רחוקים. מהתוצאות שהתקבלו עולה, שדגם תפרוסת האוכלוסייה הערבית בערים הנחקרות התפתח בקצב מהיר יחסית לכיוון האזורים הנגישים טופולוגית )חזותית( אל המרכז הערבי ההיסטורי. השאלה כעת היא: מהם התנאים המרחביים היוצרים את ההבדל במרחק הטופולוגי בין אזורי מגורים שונים ומהם מאפייני רשת הרחובות היוצרים אזורי מגורים "רחוקים טופולוגית" מאזורים אחרים? ניתן להניח שהמרחק הטופולוגי גדול יותר בתנאים בהם אזורי מגורים אינם מחוברים אלה עם אלה ורשת הרחובות ביניהם מנותקת. באזורים בהם חלה 'הפרעה' ברציפות הרשת מאופיינים גם בשינוי בערכי ההמרחק הטופולוגי של הצירים. בחינה חזותית של תפרוסת ערכי המרחק הטופולוגי העלתה שתי תכונות מרחביות היוצרות "נתק" בין אזורי מגורים: אי-התאמה ואי-רציפות. איור 4 מציג דוגמאות נבחרות למצבים אלה. אי-התאמה מתרחשת במצבים בהם חל שינוי מקומי בדגם הרחובות )למשל, מדגם שתי וערב לדגם בלתי סדור, או מדגם של רחובות צפופים, מפותלים וצרים לדגם של רחובות רחבים ומרווחים( או בהצבתם, בהטייתם או בזוויתם )דוגמאות למצבים אלה ניתן לזהות ביפו, בלוד וברמלה. אי-רציפות מתרחשת בתנאים בהם רציפות הרשת נקטעת כתוצאה מהפרעות מרחביות מקומיות, על ידי "מחיצות" מרחביות גדולות כמו שטחים פתוחים, שטחים ציבוריים, טופוגרפיה מורכבת ואזורי מגורים סגורים, או "מחיצות" אורכיות כמו כביש ראשי, רחוב ראשי או מסילת ברזל )דוגמאות למצבים אלה ניתן לזהות בעכו, ברמלה וביפו(. תכונות אלה יוצרות הפרעה ברציפות רשת הרחובות ו"נתק" בין אזורי מגורים, ובהתאם, גם שינוי בקצב שינוי תפרוסת האוכלוסייה. סיכום ומסקנות במאמר זה הוצגו תוצאותיו של מחקר שנעשה במטרה לבחון את הקשר שבין התצורה המרחבית של העיר )המוגדרת על ידי רשת הרחובות העירונית( לבין שינויים בתפרוסת המגורים היהודית-ערבית בחמש מן הערים המעורבות בישראל. בעוד שגם מחקרים קודמים שבחנו את הערים המעורבות בישראל התייחסו למקומה של הסביבה הבנויה בעיצוב דגם המגורים של האוכלוסייה הערבית בהן )לדוגמה תמרי 2005;,)Omer 2011 כאן התרכזה הבחינה בהשפעת הנגישות המטרית והטופולוגית ברשת הרחובות על התפתחות דגם המגורים. הממצאים העלו, כי אזורי מגורים ה"מחוברים טוב" מבחינה מרחבית לעיר - הן ברמה הגלובלית )בין כל אזור לכלל העיר( והן ברמה המקומית )בתוך כל אזור ובין אזורים סמוכים( - אופיינו בתקופה שבין 1983 ל בשינוי מהיר יותר באוכלוסייתן היינו, בכניסה מהירה יותר של אוכלוסייה ערבית אליהם )במקביל

15 128 רן גולדבלט ויצחק אומר אי-התאמה אי-רציפות מספר מטרי של צעדים טופולוגיים איור 4: דוגמאות למצבי "אי-התאמה" ו"אי-רציפות" ברשת הרחובות, הבאים לידי ביטוי במדד המרחק הטופולוגי ליציאת אוכלוסייה יהודית(. אי-רציפות ואי-התאמה ברשת הרחובות יוצרות תנאים למצבי "נתק" בין אזורי מגורים סמוכים. באמצעות שיטת "תחביר המרחב" הודגם, כי הדגם המרחבי של מגורי האוכלוסייה הערבית התפשט בתקופה זו ממרכזי הערים ההיסטוריות לכיוון האזורים הקרובים חזותית, או טופולוגית, למרכזים אלה, בעוד שאזורים בהם נקטעת רציפות רשת הרחובות העירונית, אופיינו בכניסה איטית יותר של אוכלוסייה ערבית. ממצא בולט נוסף עוסק בחשיבותו של המרחק החזותי בהבנת מצבי היבדלות לעומת המרחק המוחלט המשמש באופן מסורתי להבנה ולניתוח של מצבי היבדלות )1926.)Burgess ;1925 Park נראה, כי קרבה טופולוגית, אשר נמצאה במחקרים קודמים כחיונית להבנת ההתנהגות האנושית ותנועת הולכי הרגל בעיר 2005( )Hillier and Vaughan 2007 ;Hillier and Iida חיונית גם היא להבנת מצבי היבדלות חברתית. הממצא מחזק את התפיסה לפיה לרשת הרחובות העירונית תפקיד בתפרוסת המרחבית של האוכלוסייה בעיר, ובאופן ספציפי, בהבנת התפרוסת המרחבית של יהודים וערבים ב"ערים המעורבות". לממצאים אלה גם השלכות יישומיות בכל הקשור לתכנון המרחב העירוני בערים המעורבות בישראל. באמצעות תכנון הסביבה העירונית ניתן להקטין את המרחק החזותי בין שכונות מגורים, למנוע מצבי "נתק" )פיזי וחזותי(, לאפשר קרבה בין קבוצות מיעוט לרוב, ואף לצמצם מצבי היבדלות ביניהן. בנוסף, הבנת הקשר

16 129 התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל שבין תצורת הסביבה העירונית לבין תפרוסת המגורים בעיר, יכולה גם לתמוך בתכנון מיקומם של שימושי קרקע שונים באופן שייענה טוב יותר על צרכי קבוצות האוכלוסיות השונות בעיר המעורבת. מקורות הדס, א' וע' גונן יהודים וערבים בשכונה מעורבת ביפו. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. ח'מאיסי, ר' האוכלוסייה הערבית בערים מעורבות בישראל: בעיות, חסמים ואתגרים לקראת מדיניות עירונית חלופית. ירושלים: שתי"ל-שרותי תמיכה ויעוץ לארגונים לשינוי חברתי. חמדאן, ה' נצרת עילית כעיר מעורבת: הגירת הפלסטינים אליה וסוגיות של התנהגות מרחבית וחברתית. בתוך: ט' פנסטר וח' יעקובי )עורכים(, עיר ישראלית או עיר בישראל? שאלות של זהות, משמעות ויחדי כוחות, , ירושלים: מכון ון ליר בירושלים/הוצאת הקיבוץ המאוחד. למ"ס פרסומי מפקד האוכלוסין והדיור, ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. למ"ס האוכלוסייה הערבית סטטיסטיקל, 101. ירושלים: מדינת ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. למ"ס מבחר נתונים מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל מס' 63. ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סמוחה, ס' יחסי ערבים-יהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בתוך: א' יער וז' שביט )עורכים(, מגמות בחברה הישראלית, , תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה. רוזנהק, ז' מדיניות השיכון והערבים בישראל ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. תמרי, י' "תאר לך את החיים בלי חומה" - הפרדה ותכנון בעיר מעורבת: המקרה של מערב רמלה. חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר מגיסטר למדעים בתכנון ערים ואזורים. חיפה: הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל. Anderson, H. S Excluded Places: The Interaction Between Segregation, Urban Decay and Deprived Neighbourhoods. Housing, Theory and Society, 19(3 4), Berry, B. J. L., and J. D. Kasarda Contemporary urban ecology. New-York: Macmillan. Boal, F. W Belfast: walls within. Political Geography, 21(5), Boal, F. W Segregation. In: C. Peach (ed.), Social Geography, Progress and Prospect, , New York: Croom Helm, Beckenham. Bolt, G., and R. Van Kempen Ethnic Segregation and Residential Mobility: Relocations of Minority Ethnic Groups in the Netherlands. Journal of Ethnic and Migration Studies, 36(2), Burgess, E. W The growth of the city. In: R. E. Park, E. W. Burgess, R. McKenzie, and L. Wirth (eds.), The City, , Chicago: University of Chicago Press. Castles, S., and M. J. Miller The Age of Migration, International Population Movements in the Modern World. London: Macmillan. Clark, W. A. V Residential patterns, avoidance, assimilation and succession. In: R. W. Bozorgmehr (ed.), Ethnic Los Angeles, , New York: Russell Sage.

17 130 רן גולדבלט ויצחק אומר Clark, W. A. V Ethnic preferences and ethnic perceptions in multi-ethnic settings. Urban Geography, 23, Clark, W. A., and P. S. Morrison Socio-spatial mobility and residential sorting: evidence from a largescale survey. Urban Studies, 49(15), Curson, P. H The Nature of Pakistani Ethnicity in Industrial Cities in Britain. In: A. Cohen (ed.), Urban Ethnicity, London: Tavistock Publications. Feinstein, N Race, class, and segregation: Discourses about African Americans. In: N. Feinstein and E. Campbell (eds.), Readings in Urban Theory, , Oxford: Blackwell. Firey, W Sentiment and Symbolism as Ecological Variables. American Sociological Review, 10(2), Galster, G., and J. Cutsinger Racial Settlement and Metropolitan Land-Use Patterns: Does Sprawl Abet Black-White Segregation? Urban Geography, 28(6), Galster, G. C., and W. M. Keeney Race residence, discrimination, and economic opportunity-modeling the nexus of urban racial phenomena. Urban Affairs Quarterly, 24(1), Giddens, A The constitution of society: Outline of the theory of structuration. Berkeley: University of California Press. Glaeser, E., and J. Vigdor The End of the Segregated Century: Racial Separation in America's Neighborhoods, New York: Manhattan Institute for Policy Research. Grannis, R The importance of trivial streets: Residential streets and residential segregation. American Journal of Sociology, 103(6), Grannis, R T-Communities: Pedestrian Street Networks and Residential Segregation in Chicago, Los Angeles, and New York. City and Community, 4, Harvey, D The Conditions of postmodernity. Oxford: Blackwell. Herzog, H Choice as Everyday Politics: Female Palestinian Citizens of Israel in Mixed Cities. International Journal of Politics, Culture, and Society, 22, Hiebert, D., and D. Ley Assimilation, cultural pluralism and social exclusion among ethnocultural groups in Vancouver. Urban Geography, 24, Hillier, B Space is the Machine. Cambridge: Cambridge University Press. Hillier, B., and J. Hanson The social logic of space. Cambridge, UK: Cambridge University Press. Hillier, B., and S. Iida Network and psychological effects in urban movement. In: A. G. Cohen and D.M. Mark (eds.). Proceedings of Spatial Information Theory: International Conference, COSIT 2005, , Berlin, Germany: Springer-Verlag. Hillier, B., and L. Vaughan The city as one thing. Progress in Planning, 67(3),

18 131 התפרוסת המרחבית של האוכלוסייה הערבית ב"ערים המעורבות" בישראל Jabareen, Y Ethnic groups and the meaning of urban place: The German Colony and Palestinians and Jews in Haifa. Cities, 26, Jacobs, A. and D. Appleyard Toward an Urban Design Manifesto. Journal of the American Planning Association, 53(1), , DOI: / Jacobs, J The Death and Life of Great American Cities. New York: Vintage. Johnston, R., M. Poulsen, and J. Forrest The Geography of Ethnic Residential Segregation: A Comparative Study of Five Countries. Annals of the Association of American Geographers, 97(4), Kipnis, B. A., and I. Schnell Changes in the distribution of Arabs in mixed Jewish-Arab cities in Israel. Economic Geography, 54, Legeby, A From housing segregation to integration in public space. The Journal of Space Syntax, 1(1), Lima, J Socio-spatial segregation and urban form: Belem at the end of the 1990s. Geoforum, 32, Logan, J. R., and W. Zhang White ethnic residential segregation in historical perspective: US cities in Social Science Research, 41(5), Massey, D. S Ethnic residential segregation: A theoretical synthesis and empirical review. Sociology and Social Science Research, 69, Massey, D. S., and N. A. Denton The dimensions of residential segregation. Social Forces, 67, Moudon, A. V Urban morphology as an emerging. Urban morphology, 1, Narvaez, L., A. Penn, and S. Griffiths Configurational Economies: The Value of Accessibility in Urban Development. International Transaction Journal of Engineering, Management, & Applied Sciences & Technologies, 3(3), Omer, I Spatial Configuration of Land-Uses and Arab-Jewish Residential Segregation in Jaffa. Built Environment, 37(2), Omer, I., and R. Goldblatt Urban spatial configuration and socio-economic residential differentiation: The case of Tel Aviv. Computers, Environment and Urban Systems, 36(2), Omer, I. and O. Zafrir-Reuven Street Patterns and Spatial Integration of Israeli Cities. The Journal of Space Syntax, 1(2), Owusu, T. Y Residential Patterns and Housing Choices of Ghanaian Immigrants in Toronto, Canada. Housing Studies, 14, Park, R. E The Urban Community as a Spatial Pattern and a Moral Order. In: E. W. Burgess (ed.), The Urban Community, 21 31, Chicago: University of Chicago Press. Peach, C South Asian and Caribbean ethnic minority housing choice in Britain. Urban Studies, 35(10),

19 132 רן גולדבלט ויצחק אומר Peach, C The consequences of segregation. In: F. W. Boal (ed.), Ethnicity and Housing: Accommodating Difference, 10 23, Aldershot: Ashgate. Penn, A Space syntax and spatial cognition or why the axial line? Environment and Behavior, 35(1), Rabin, Y The roots of segregation in the eighties: the role of local government actions. In: A. Gary (ed.), Divided Neighborhoods: Changing Patterns of Racial Segregation, , Newbury Park, CA: Sage Publications. Raman, S Designing a liveable compact city: Physical forms of city and social life in urban neighbourhoods. Built Environment, 36(1), Rismanchian, O., S. Bell, and S. Mokhtarzadeh Identifying Accessibility Problems in Deterorated Urban Areas, A Case Staudy of Tehran, Iran. Proceedings of the Eighth International Space Syntax Symposium. Santiago de Chile, PUC. Rosenbaum, E., and M. H. Schill Housing and Neighborhood Turnover among Immigrant and Native- Born Households in New York City, 1991 to Journal of Housing Research, 10(2), Sampson, R. J., and P. Sharkey Neighborhood selection and the social reproduction of concentrated racial inequality. Demography, 45(1), Semyonov, M., and A. Glikman Ethnic residential segregation, social contacts, and anti-minority attitudes in European Societies. European Sociological Review, 25, Sibley, D Geographies of exclusion: Society and difference in the West. London: Routledge. Smith, S. J Residential segregation: A geography of English racism? In P. Jackson (ed.), Race and Racism: Essays in Social Geography, 22 42, England: Routledge. South, S. J., and K. D. Crowder Leaving the 'hood: Residential mobility between black, white, and integrated neighborhoods. American Sociological Review, 63(1), Van Kempen, R., and G. Bolt Social Consequences of Residential Segregation and Mixed Neighborhoods. The SAGE Handbook of Housing Studies, , London: SAGE publications. Van Kempen, R., and J. Van Weesep Ethnic Residential Patterns in Dutch Cities: Backgrounds, Shifts and Consequences. Urban Studies, 35(10), Vaughan, L., D. L. C. Clark, O. Sahbaz, and M. Haklay Space and exclusion: Does urban morphology play a part in social deprivation? Area, 37(4), Vaughan, L The spatial foundations of community construction: The future of pluralism in Britain's 'multi-cultural' society. Global Built Environment Review, 6(2). Yang, T., and B. Hillier The fuzzy boundary: the spatial definition of urban areas. Proceedings of the 6th International Space Syntax Symposium, İstanbul.

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation 1 Strangers no more סרט זוכה האוסקר https://www.youtube.com/watch?v=dkciv 4U5Jkw בית הספר היסודי בב"ש http://news.nana10.co.il/article/?articleid= 1017790 שדרת הכניסה לאוניברסיטת תל אביב http://international.tau.ac.il/

קרא עוד

ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת

ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה למדעי החברה החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה סמסטר א+ב תשע"ח סמס' א' יום ג' 12-14 סמס' ב' יום ב' 12-14 פרופ' סיגל אלון (שעת קבלה: בתיאום מראש) salon1@post.tau.ac.il עמיר פרלמוטר

קרא עוד

ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת

ההיבטים הסוציולוגיים של העדפה מתקנת אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה למדעי החברה החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה סמסטר ב' תשע"ז יום ג' 12-16 1041.3796.01 פרופ' סיגל אלון )שעת קבלה: בתיאום מראש( salon1@post.tau.ac.il עמיר פרלמוטר perelmutter@mail.tau.ac.il

קרא עוד

עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין חיפה

עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין חיפה עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין - 2008 חיפה הקדמה תוכן עניינים תכנון אסטרטגי ומחקר בעלון זה מוצגים נתונים על העיר חיפה שמבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת

קרא עוד

אוקטובר 2007 מחקר מס 21 תקציר מנהלים הקמתם של אזורי תעשייה משותפים במגזר הערבי מחמוד ח טיב עמית קורת מכון מילקן

אוקטובר 2007 מחקר מס 21 תקציר מנהלים הקמתם של אזורי תעשייה משותפים במגזר הערבי מחמוד ח טיב עמית קורת מכון מילקן אוקטובר 2007 מחקר מס 21 תקציר מנהלים מחמוד ח טיב עמית קורת מכון מילקן על אודות תוכנית עמיתי קורת מכון מילקן תוכנית עמיתי קורת מכון מילקן מקדמת את הצמיחה הכלכלית בישראל באמצעות התמקדות בפתרונות חדשניים,

קרא עוד

(Microsoft Word - \372\367\366\351\370 \362\370\345\352.doc)

(Microsoft Word - \372\367\366\351\370 \362\370\345\352.doc) ההתפתחות הדמוגרפית במחוז ירושלים מאת יעקב פייטלסון (סיכום נייר העמדה) מבוא נייר העמדה בנושא מחוז ירושלים הוא ראשון מעבודות שמציגות את ההתפתחות הדמוגרפית בכל מחוז ומחוז במדינת ישראל. מטרת המחקר המוצג בנייר

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 מדיניות מתחם המסילה דיון חוזר במליאת הועדה המקומית לתכנון ובנייה מתחם המסילה - הזדמנות לחיבור בין דרום העיר למרכזה מיטל להבי, סגנית ראש העירייה 20.07.2009 1 תכניות סטטוטוריות תכנית יפו A זכויות בניה -

קרא עוד

HUJI Syllabus

HUJI Syllabus סילבוס מבאך ועד הביטלס: מוסיקה בתרבות המערבית - 30111 תאריך עדכון אחרון 19-10-2013 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4 תואר:בוגר היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:ביה"ס לאמנויות השנה הראשונה בתואר בה ניתן

קרא עוד

עמוד 1 מתוך 5 יוחאי אלדור, סטטיסטיקאי סטטיסטיקה תיאורית + לוחות שכיחות בדידים/רציפים בגדול מקצוע הסטטיסטיקה נחלק ל- 2 תחומים עיקריים- סטט

עמוד 1 מתוך 5 יוחאי אלדור, סטטיסטיקאי סטטיסטיקה תיאורית + לוחות שכיחות בדידים/רציפים בגדול מקצוע הסטטיסטיקה נחלק ל- 2 תחומים עיקריים- סטט עמוד מתוך + לוחות שכיחות בדידים/רציפים בגדול מקצוע הסטטיסטיקה נחלק ל- תחומים עיקריים- וסטטיסטיקה היסקית; בסטטיסטיקה היסקית משערים השערות, משווים בין קבוצות באוכלוסיה ועוד, אך גם מ ניתן ללמוד הרבה על האוכלוסיה-

קרא עוד

קובץ_פנימי[TOD11]

קובץ_פנימי[TOD11] ד"ר יודן רופא - "עקרונות התכנון של פיתוח עירוני מסביב לרכבת" מאמר זה מציג את עקרונות התכנון והעיצוב האורבני האמורים להנחות את המתכננים של אזורי פיתוח עירוני מסביב לרכבת. הוא פותח בתיאור הגורמים התכנוניים-פיזיים

קרא עוד

מטרות הקורס סמינר מחקר רגשות בשירות סמסטר א' תשע"ט דר' אריק חשין הקורס מיועד להקנות מיומנות בחשיבה מחקרית וביצוע מחקר באמצעו

מטרות הקורס סמינר מחקר רגשות בשירות סמסטר א' תשעט דר' אריק חשין הקורס מיועד להקנות מיומנות בחשיבה מחקרית וביצוע מחקר באמצעו מטרות הקורס סמינר מחקר רגשות בשירות סמסטר א' תשע"ט דר' אריק חשין acheshin@univ.haifa.ac.il הקורס מיועד להקנות מיומנות בחשיבה מחקרית וביצוע מחקר באמצעות התנסות בשלבי המחקר השונים. הסמינר יעסוק בנושא רגשות

קרא עוד

אורנה

אורנה רמלה 30 דצמבר 2015 היסטוריה נוסדה במאה השמינית לספירה )718-716( העיר היחידה שנבנתה ע"י המוסלמים בארץ. שוכנת על הציר ההיסטורי - יפו יהודים הגיעו לרמלה לראשונה בשנת 1099 הגיעו יוחנן הקדוש. לעיר ראשוני ירושלים.

קרא עוד

AlphaBeta מדד AlphaBeta USA Healthcare מתודולוגיה - 1 -

AlphaBeta מדד AlphaBeta USA Healthcare מתודולוגיה - 1 - מדד USA Healthcare מתודולוגיה - 1 - 1. אוכלוסיית חישוב הסיגנל הגדרת האוכלוסייה אוכלוסיית המניות ממנה יורכב מדד USA Healthcare הינה המניות הכלולות במדד Russell 3000 בעת עדכון המדד ("יום החיתוך") והנכללות

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation בינה מלאכותית והמבקר הפנימי לינור דלומי, שותפה, ראש חטיבת ניהול הסיכונים, Deloitte תוכן עניינים מה היא בינה מלאכותית? כשבינה מלאכותית פוגשת את מבקר הפנים האם אתם נותנים למכונה לקבל החלטות עבורכם? מהי

קרא עוד

HUJI Syllabus

HUJI Syllabus סילבוס מדיניות רווחה בפרספקטיבה השוואתית - 3818 תאריך עדכון אחרון 14-11-2013 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2 תואר:מוסמך היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:עבודה סוציאלית השנה הראשונה בתואר בה ניתן ללמוד

קרא עוד

ארסמוס+ עדכון

ארסמוס+ עדכון הדגשים לקול הקורא 2018 Capacity Building Capacity Building "בניית יכולות של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית תוך שיתוף פעולה בינלאומי" מוסדות להשכלה גבוהה פיתוח תכניות לימוד בגוון דיסציפלינות קידום בינלאומיות

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 www.pwc.com/il חידושים בתחום התמריצים טלי ברנד, רו"ח, דירקטורית, מנהלת מחלקת תמריצים, אוקטובר 2014 תוכן העניינים דגשים לגבי הטבות מס על פי החוק לעידוד השקעות הון תכניות מענקי מחקר ופיתוח נבחרות שינויים

קרא עוד

על נתונייך ירושלים מצב קיים ומגמות שינוי

על נתונייך ירושלים מצב קיים ומגמות שינוי תיירות אורחים ו ירושלים בהשוואה למקומות נבחרים בישראל מאפייני התיירים 99 61% 73% 44% תיירים וישראלים* במלונות בירושלים, 2017-2000 ביקור של תיירים באתרים נבחרים בירושלים*, לפי דת, 2016 הכותל המערבי 16%

קרא עוד

HUJI Syllabus

HUJI Syllabus סילבוס תיאוריות של דיני קניין - 62880 תאריך עדכון אחרון 08-05-2013 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 4 תואר:בוגר ומסטר היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:משפטים השנה הראשונה בתואר בה ניתן ללמוד את הקורס: 3

קרא עוד

מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יו"ר הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמ"ש הועדה: עו"ד חן אבי

מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יור הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמש הועדה: עוד חן אבי מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יו"ר הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמ"ש הועדה: עו"ד חן אביטן מפקח בניה: מר דימיטרי חנוכייב נכתב בסיוע גבי בנדרסקי

קרא עוד

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב NEGEV THE BEN-GURION UNIVERSITY OF

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב NEGEV THE   BEN-GURION UNIVERSITY OF אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הפקולטה למדעי הרוח והחברה טופס סילבוס לסטודנט תשע"ז 2016- המחלקה ל - חינוך סמסטר א' שם הקורס: התמודדות עם בעיות התנהגות במסגרות החינוך- באוריינטציה מערכתית. 12920653 מס' קורס

קרא עוד

חינוך לשוני הוראת קריאה: נקודת מבט של הערכה: מהן הסוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה?

חינוך לשוני הוראת קריאה:  נקודת מבט של הערכה: מהן הסוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה? חינוך לשוני שפה ערבית סוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה - נקודת מבט של הערכה מפגש לימודי 7.7.2011 אימאן עואדיה מנהלת תחום מבחנים בערבית - הרשות הארצית 2011# 1 מהי? היא הגוף המוביל

קרא עוד

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 2002

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 2002 שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 00 מדוע יורדת המוטיבציה הפנימית ללמידה? הבדלים בין בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים במוטיבציה פנימית ובמשתנים המקושרים אליה מאת : אורית סטופ-הראל בהדרכת : ד"ר ג'ני קורמן

קרא עוד

ביו-סטטיסטיקה למתקדמים - תרגיל מספר 9

ביו-סטטיסטיקה למתקדמים - תרגיל מספר 9 שאלה מספר 1 ביו-סטטיסטיקה למתקדמים פתרון תרגיל מספר 6 מבחן Kruskal Wallis )1( בהנחה שמדובר בשלושה מדגמים בלתי תלויים נבחן האם יש הבדל בין הטיפולים. לחץ דם סיסטולי בטיפול 1 בטיפול בטיפול סה "כ טווח דרגות

קרא עוד

התגוננות בפני כוחות האופל

התגוננות בפני כוחות האופל ניהול ידע אישי על רגל אחת 1 סוגי ידע Explicit גלוי Tacit סמוי 5 מה אמר השועל לנסיך הקטן? מה קורה בבתי ספר כשמורים או מנהלים עוזבים? 8 ניהול ידע במערכת החינוך רמת התלמיד )ניהול ידע אישי( רמת המורה )ניהול

קרא עוד

<4D F736F F D20E1F2E9E5FA20F2E9F7F8E9E5FA20E1E2E9EC20E4F8EA2D20F1E9ECE1E5F120E5E1E9E1ECE9E5E2F8F4E9E F484C>

<4D F736F F D20E1F2E9E5FA20F2E9F7F8E9E5FA20E1E2E9EC20E4F8EA2D20F1E9ECE1E5F120E5E1E9E1ECE9E5E2F8F4E9E F484C> אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המחלקה לפסיכולוגיה בעיות עיקריות בגיל הרך: האכלה, שינה והרגלי ניקיון 2017 דר' נעמה עצבה-פוריה שעת קבלה: יום חמישי 8-9 (בתיאום מראש) חדר: 214 בניין 98 מתרגלת: עטרה מנשה (menashe@bgu.ac.il)

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 RESOLUTION Resolution Spatial Resolution Contrast resolution Temporal Resolution Types of Resolution Spatial Resolution also called Detail Resolution the combination of AXIAL and LATERAL resolution -

קרא עוד

בס"ד

בסד ח ס ר ב ה פ ר ש ו ת ל צ ו ר כ י צ י ב ו ר ב מ ס ג ר ת אישור תכניות ב נ י י ן ע י ר תוכן העניינים פ ר ק נ ו ש א ע מ ו ד 2 5 8 2 6 4 מ ב ו א תקציר מנהלים.1.2 2 6 6 3. פירוט הממצאים 2 6 6 3. 1 הפרשות שטחים

קרא עוד

עיצוב אוניברסלי

עיצוב אוניברסלי איך לסמן חניות נכים תוכן עניינים החוק כמויות חניות לסימון סימון ותמרור חניות נכים רישום חניות נכים ברשות תמונות שרטוטים חוק חניה לנכים חוק חניה לנכים, התשנ"ד 1993 החוק מגדיר: מי זכאי לתו חניית נכים היכן

קרא עוד

פורמט סילבוסים

פורמט סילבוסים המסלול האקדמי המכללה למינהל בית הספר למוסמכים במינהל עסקים לתואר מוסמך במינהל עסקים שם הקורס: יסודות ניהול השיווק 2120004 Principles of Marketing Management שנה : מרצים: תשע"ח ד"ר גילה אורן וד"ר אורן גיל-אור

קרא עוד

HUJI Syllabus

HUJI Syllabus סילבוס היבטים נבחרים בסיעוד - תאוריות בסיעוד - 91968 תאריך עדכון אחרון 06-10-2015 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2 תואר:בוגר היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:סיעוד - "קפלן" השנה הראשונה בתואר בה ניתן ללמוד

קרא עוד

בארץ אחרת

בארץ אחרת בארץ אחרת כתבה טל ניצן איירה כנרת גילדר הוצאת עם עובד בע"מ 3112 על הספר זהו סיפור על ילדה שמגיעה יחד עם הוריה לעיר גדולה בארץ ארץ חדשה. הסיפור כתוב בגוף ראשון ומתאר חוויות ראשונות מן העיר הגדולה: גודלה

קרא עוד

TEL- AVIV UNIVERSITY SACKLER FACULTY OF MEDICINE THE STANLEY STEYER SCHOOL OF HEALTH PROFESSIONS DEPARTMENT OF NURSING אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה לרפו

TEL- AVIV UNIVERSITY SACKLER FACULTY OF MEDICINE THE STANLEY STEYER SCHOOL OF HEALTH PROFESSIONS DEPARTMENT OF NURSING אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה לרפו מס' קורס: 01634949 תכנית המוסמך שיווק במערכות בריאות שיעור, 3 ש"ס מועד הקורס : מרצה: שעות קבלה: סמסטר א', יום ג', 17:00-20:00 דואר אלקטרוני: bcmeir@gmail.com מאיר בן חיים יום ג', 20:00-21:00 )בתאום מראש(

קרא עוד

מספר נבחן / תשס"ג סמסטר א' מועד א' תאריך: שעה: 13:00 משך הבחינה: 2.5 שעות בחינה בקורס: מבחנים והערכה א' מרצה: ד"ר אבי אללוף חומר עזר

מספר נבחן / תשסג סמסטר א' מועד א' תאריך: שעה: 13:00 משך הבחינה: 2.5 שעות בחינה בקורס: מבחנים והערכה א' מרצה: דר אבי אללוף חומר עזר מספר נבחן 2002 2003 / תשס"ג סמסטר א' מועד א' תאריך: 29.1.03 שעה: 13:00 משך הבחינה: 2.5 שעות בחינה בקורס: מבחנים והערכה א' מרצה: ד"ר אבי אללוף חומר עזר: אין שימוש במחשבון: מותר בבחינה 10 עמודים כולל עמוד

קרא עוד

HUJI Syllabus

HUJI Syllabus סילבוס תכנון מטרופוליני - 40870 תאריך עדכון אחרון 10-02-2014 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2 תואר:מוסמך היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:גאוגרפיה השנה הראשונה בתואר בה ניתן ללמוד את הקורס: 1 סמסטר:סמסטר

קרא עוד

Microsoft PowerPoint - ציפי זלקוביץ ואולז'ן גולדשטיין - מושב 3 [Read-Only] [Compatibility Mode]

Microsoft PowerPoint - ציפי זלקוביץ ואולז'ן גולדשטיין - מושב 3 [Read-Only] [Compatibility Mode] רשת עמיתי מחקר ציפי זלקוביץ "טכנולוגיות מידע במכללות לחינוך", מופ"ת וסמינר הקיבוצים אולז'ן גולדשטיין רשת עמיתי מחקר "טכנולוגיות מידע במכללות לחינוך", מופ"ת ומכללת קיי כנס "מיומנויות המאה ה- 21 בהוראה ובהכשרת

קרא עוד

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו פרופיל ארגוני תדריך להכרת שירות מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעות פתיחה ונעילה. מספרי טלפון בשירות ובבית עובדים בכירים

קרא עוד

שאלון אבחון תרבות ארגונית

שאלון אבחון תרבות ארגונית שאלון: אבחון תרבות ארגונית על פי : Cameron, E. and Quinn, R. Diagnosing and changing organizational culture Edison Wesley 1999. 1 לפניך שש שאלות הנוגעות לאבחון תרבות ארגונית. בכל שאלה מוצגים ארבעה איפיונים

קרא עוד

פרק 57

פרק 57 ד( פרק 57 מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: סיכום כפי שראינו במהלך לימוד מקצוע האזרחות, מדינת ישראל מגדירה עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. סקרנו את הביטויים והמאפיינים של המדינה כמדינה יהודית וכמדינה

קרא עוד

מכרז לבחירת רכז התחדשות עירונית במחלקת קהילה.docx ט' 1

מכרז לבחירת רכז התחדשות עירונית במחלקת קהילה.docx ט' 1 החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ רחוב ירושלים 2, ראשון לציון מכרז פומבי מספר 2/2019 לבחירת רכז נושא התחדשות עירונית במחלקה לעבודה קהילתית בשילוב עם מנהלת בינוי-פינוי-בינוי רמת אליהו החברה הכלכלית לראשון

קרא עוד

גילוי דעת 74.doc

גילוי דעת 74.doc גילוי דעת 74 תכנון הביקורת תוכן העניינים סעיפים 4-8 - 10-1 5 9 מבוא תכנון העבודה התכנון הכולל של הביקורת 12-11 13 14 15 תוכנית הביקורת שינויים בתכנון הכולל של הביקורת ובתוכנית הביקורת מונחים תחילה אושר

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 תפקיד המנחה בארגונים דני לוי OD - פתיחת המושב: תפקיד המנחה בארגונים כנגזר מתפקיד יועץ OD דני לוי ( 15 ד'( הרצאה ראשונה: המנחה כאומן לבין ארגון וערכיו העסקיים ניר גולן ( 25 ד'( "דאדא" במפגש בין ערכיו המקצועיים,

קרא עוד

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992 שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992 הקשר בין מנהיגות המנהל של בית הספר לבין הרגשתם של המורים ו תפקודם בכיתה במערכת החינוך הערבית בישראל מאת : מחמוד זועבי בהדרכת : ד"רציפורה שכטמן ד"ר מיכאל כץ עבודת

קרא עוד

מבחן בפיתוח מערכות תוכנה בשפת Java ( )

מבחן בפיתוח מערכות תוכנה בשפת Java ( ) עמוד 1 מתוך 10 )0368-3056( מבחן בפיתוח מערכות תוכנה בשפת Java בית הספר למדעי המחשב אוניברסיטת תל אביב סמסטר ב' תשס"ח, מועד ב' תאריך הבחינה: 24.09.2008 מרצה: אוהד ברזילי חומר עזר מותר בשימוש: אין משך הבחינה:

קרא עוד

Microsoft Word - tim563.doc

Microsoft Word - tim563.doc ב+ עמוד 1 מתוך 5 אוניברסיטת בר-אילן החוג למדע המדינה מדיניות הפנים ומדיניות החוץ של גרמניה (אחרי 1945) תשס"ה, סימסטר א' ' מס' הקורס: 71-563-01 מרצה: ד"ר אנגליקה טים ימי שני 10.00-12.00 תיאור הקורס: הקורס

קרא עוד

שוויון הזדמנויות

שוויון הזדמנויות מדיניות של הערכת מורים ואיכות ההוראה פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א אוניברסיטת תל אביב, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה והמכללה האקדמית בית ברל 10.11.2010 כנס 1 מכון ואן ליר מדיניות של הערכת מורים: - מטרות ההערכה

קרא עוד

מצגת של PowerPoint

מצגת של PowerPoint התחדשות עירונית שער יוספטל כנס תושבים 7.12.2017 מה במפגש? התחדשות עירונית בבת ים שלבי התכנון תיאור המתחם והסביבה הצגת עקרונות התכנון עקרונות שלב היישום מילוי שאלון ודיון בקבוצות.1.2.3.4.5.6 מהי התחדשות

קרא עוד

פיתוח עירוני בסביבות תחנות הרכבת בתל אביב

פיתוח עירוני בסביבות תחנות הרכבת בתל אביב פיתוח עירוני מוכוון תחבורה ציבורית בסביבות תחנות הרכבת בתל אביב 20.6.16 מציגה: אירית לבהר גבאי מתכננת תנועה ארוך טווח, אגף התנועה עורכי התכנית עיריית תל אביב: אגף תכנון עיר: ניר דוד כהן אגף התנועה משרד

קרא עוד

ד"ר יהושע )שוקי( שגב דוא"ל:, 6/2001-8/2003 8/2000-5/ /1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D

דר יהושע )שוקי( שגב דואל:,  6/2001-8/2003 8/2000-5/ /1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D ד"ר יהושע )שוקי( שגב דוא"ל:, segejosh@netanya.ac.il shukisegev@hotmail.com 6/2001-8/2003 8/2000-5/2001 10/1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D.( University of Virginia School of Law תואר מוסמך,)LL.M.(

קרא עוד

Microsoft PowerPoint - PDA trial-MELI ppt

Microsoft PowerPoint - PDA trial-MELI ppt המשתמש קובע! לפיתוח אוסף PDA מודל ספרים אלקטרו ניים צילה הראל מאל"י יום הדרכה בנוש א רכש 22.04.2010 על מה אד בר... פיתוח אוסף באוניברסיטת חיפה Patron Driven Acquisitions PDA מודל מניעים לניסוי שיטת הניסוי

קרא עוד

מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה

מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה המחלקה להוראת המדעים, נעמה בני מכון ויצמן למדע בקרב מבוגרים: בקרב מבוגרים הקביעה מבוססת מעשים/תוצרים/ביצועים. אנשים אלו הוכיחו במעשים/ביצועים/תוצרים פעולות

קרא עוד

Microsoft Word - ex04ans.docx

Microsoft Word - ex04ans.docx 1 אריאל סטולרמן סטטיסטיקה / תרגיל #4 קבוצה 03 Φ2. ההתפלגות הנורמלית (1) Φ2.2. Φ2.22. Φ1.5 1Φ1.5. Φ0. Φ5 1Φ5 1Φ4.417. Φ 1Φ 1Φ4.417. נתון: ~ 0,1 ( a )להלן חישוב ההסתברויות: 2.22 1.55 Φ1.55 Φ2.22 Φ1.55 1Φ2.22

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 משחקי מחשב בהוראה ובלמידה שעור 5: משחקים לימודיים דודי פלס משחקים לימודיים לימוד הוא חלק אינטגרלי מכל משחק! אז מה זה משחק לימודי? מה שמשנה הוא כוונת יוצר המשחק... משחק שתוכנן ללמד תוכן ספציפי הוא משחק

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 פוליטיקה ארגונית למנהלי משאבי אנוש תמר חושן יעוץ ניהולי "ולחשוב שאני צריכה לבזבז עכשיו כל כך הרבה זמן על הדבר הזה..." למה לי פוליטיקה עכשיו?! "אם אתה מקצוען אמיתי. באמת טוב במה שאתה עושה אתה לא רוצה ולא

קרא עוד

תמ"א 38 תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה

תמא 38  תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה קביעת עקרונות למדרוג תוספת זכויות בנייה כתמריץ לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה במסגרת תמ"א 38 המזמין: משרד הבינוי והשיכון הצגה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון 24.1.2010 2 ועדת היגוי משרד הבינוי והשיכון סופיה

קרא עוד

untitled

untitled ש 2 תאריך עדכון: 11/12 שם ומספר הקורס: סמינריון בניהול ובהתנהגות ארגונית 70-721/70-722/70-727-01 סוג הקורס: (סמינריון) שנת לימודים: תשע"ג סמסטר: שנתי היקף שעות: "ש סילבוס זה מופיע באתר ביה"ס למנ"ע 1. מטרות

קרא עוד

מצגת של PowerPoint

מצגת של PowerPoint ועדת היגוי ות 2015 מאי 2016 סדר יום ועדת היגוי ות מלון יהודה 2.5.2016 2015 10:30 11:15 התכנסות וארוחת בוקר - 11:30 פתיחה וברכות 11:15 11:30 12:30 סיכום 2015 - דוח סטטוס ות 2015 הצגת עיקרי הדברים ודיון

קרא עוד

מפגעי בניה לא גמורה במרחב הציבורי הצעה לדיון

מפגעי בניה לא גמורה במרחב הציבורי  הצעה לדיון 10038 דרך בית לחם 67 חידוש עירוני לפי פרק א' : סקר מצב קיים מיקום מצב תכנוני מצב פיזי קיים פרק ב' : חלופות חלופה א' : תב"עית חלופה ב' : 10038 הריסה ובניה מחדש חלופה ג' : 10038 תוספת בניה לצורך חיזוק הבניין

קרא עוד

תאריך עדכון:

תאריך עדכון: תאריך עדכון: יולי 4102 שם ומספר הקורס: קרדיולוגיה 18-533 / 18-090 מחלקות מלמדות ומנהליהן: שם ראש החוג: ד"ר שאול עטר בי"ח זיו ד"ר מאג'די חלבי, בי"ח פוריה ד"ר עופר אמיר, בי"ח נהריה ד"ר שאול עטר. סוג הקורס:

קרא עוד

מכרזי דיור להשכרה ארוכת טווח "דירה להשכיר בפרדס", אור יהודה "דירה להשכיר בחולון" עוזי לוי, מנכ"ל דירה להשכיר

מכרזי דיור להשכרה ארוכת טווח דירה להשכיר בפרדס, אור יהודה דירה להשכיר בחולון עוזי לוי, מנכל דירה להשכיר מכרזי דיור להשכרה ארוכת טווח "דירה להשכיר בפרדס", אור יהודה "דירה להשכיר בחולון" עוזי לוי, מנכ"ל דירה להשכיר דיור להשכרה ארוכת טווח מטרות "דירה להשכיר" יצירת מאסה קריטית של אלפי יחידת דיור לשכירות ארוכת

קרא עוד

ענף המלונאות

ענף המלונאות 1 מאי 4102 המלונאות ענף תקציר של בגידול החיובית המגמה נמשכה 4102 שנת של הראשון ברביע שיא נשבר 4102 שבשנת לאחר זאת לישראל, תיירים כניסות הנכנסת. בתיירות של בשיעור הראשון ברביע עלה התיירות במלונות הלינות

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation תוכנה 1 תרגול 1: סביבת העבודה ומבוא ל- Java אלכסיי זגלסקי ויעל אמסטרדמר 1 בירוקרטיה אלכסיי זגלסקי שעת קבלה: שני 13:00-14:00, בתיאום מראש משרד: בניין הנדסת תוכנה, חדר 209 יעל אמסטרדמר שעת קבלה: חמישי 15:00-16:00,

קרא עוד

סדנת חזון משאבי אנוש

סדנת חזון משאבי אנוש תקשורת חזותית אינפוגרפיקה איך הופכים מידע לאטרקטיבי? מאמן חזותי פיטר מלץ אפריל יולי 2019 מרצה בבצלאל מרצה בבצלאל מאמן חזותי מאמן חזותי 4 סיבות לכישלון בפירסומים )מבחינה חזותית( 51% המלל רב מדי מלל קטן,

קרא עוד

שם המסמך

שם המסמך החברה להגנות ים המלח בע"מ תכנית מס' 565-0254458 - בנית בתי מלון בתוך מי בריכה 5 חוות דעת סביבתית ירושלים - יוני 2016 תוכן העניינים פרק א 1.1 1.2 1.3 1.4 פרק ב 2.1 2.2 2.3 2.4 פרק ג 3.1 3.2 תוכן העניינים...

קרא עוד

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות חוג לשירותי אנוש Faculty of Social Welfare & Health Sciences School of Social Work الكلية لعلوم الرفاه والصحة مدرسة الخد

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות חוג לשירותי אנוש Faculty of Social Welfare & Health Sciences School of Social Work الكلية لعلوم الرفاه والصحة مدرسة الخد פרופ' אמנון בהם שיווק ותכנון שירותי אנוש ליחידים וקהילות סוג הקורס: שיעור שנה תשע"ז מספר קורס, 289.2068 תואר ראשון סמסטר א', - דוא"לaboehm@research.haifa.ac.il מספר חדר מגדל אשכול, 506 שעת קבלה, בתיאום

קרא עוד

תכנות מונחה עצמים א' – תש"ע

תכנות מונחה עצמים א' –  תשע 1 תכנות מונחה עצמים והנדסת תוכנה תשע"ו 2 בנאי העתקה בניית העתק של אובייקט קיים. בניית העתק בעת העברת אובייקט לפונקציה. בניית העתק בעת החזרת אובייקט מפונקציה. ניתן להגדיר בנאי העתקה. אם לא מגדירים, אז הקומפיילר

קרא עוד

BIG DATA תיאור הקורס המונח Big Data הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, הוא הופך למגמה רווחת בתעשייה. המשמעות הפרקטית של המונח Big Data הינה טכנולוגיות נ

BIG DATA תיאור הקורס המונח Big Data הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, הוא הופך למגמה רווחת בתעשייה. המשמעות הפרקטית של המונח Big Data הינה טכנולוגיות נ BIG DATA תיאור הקורס המונח Big Data הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, הוא הופך למגמה רווחת בתעשייה. המשמעות הפרקטית של המונח Big Data הינה טכנולוגיות ניתוח וניהול מאגרי מידע בעלי נתונים שאינם מאורגנים,

קרא עוד

Microsoft Word - Environment-Feb2009.doc

Microsoft Word - Environment-Feb2009.doc "פז" הנדסהוניהול (1980) בע "מ Ltd. PAZ Engineering & Management (1980) תכנית מתאר עכו נספח אמצעי מדיניות סביבתית - מסמך מס' - 11 מנחה 1. המלצות לתפעול וניהול סביבתי של אזורי תעשייה טווח "קצר" התפעול והניהול

קרא עוד

Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים ומקסום התועלת העסקית

Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים  ומקסום התועלת העסקית Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים ומקסום התועלת העסקית אסף ויסברג, מנכ"ל, Ltd. introsight CGEIT, CRISC, CISM, CISA נושאים לדיון IT Governance על קצה המזלג Cloud Computing למטאורולוג המתחיל תועלת עסקית

קרא עוד

מדריך לחיפוש במאגר JCR Journal Citation Reports מעודכן לדצמבר 2015 כל הזכויות שמורות לתחום היעץ, אוניברסיטת חיפה, הספריה

מדריך לחיפוש במאגר JCR Journal Citation Reports מעודכן לדצמבר 2015 כל הזכויות שמורות לתחום היעץ, אוניברסיטת חיפה, הספריה מדריך לחיפוש במאגר JCR Journal Citation Reports מעודכן לדצמבר 2015 כל הזכויות שמורות לתחום היעץ, אוניברסיטת חיפה, הספריה תוכן עניינים........................ )Journal Citations Reports( JCR מדד ההשפעה

קרא עוד

לי כהנר* מרחב, חברה וקהילה המבנה המרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל בעידן של שינויים בעשורים האחרונים עוברים על החברה החרדית בישראל שינויים משמעותיים.

לי כהנר* מרחב, חברה וקהילה המבנה המרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל בעידן של שינויים בעשורים האחרונים עוברים על החברה החרדית בישראל שינויים משמעותיים. לי כהנר* מרחב, חברה וקהילה המבנה המרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל בעידן של שינויים בעשורים האחרונים עוברים על החברה החרדית בישראל שינויים משמעותיים. מתוך שינויים אלו מתעצבים מודלים מרחביים חדשים במרחב

קרא עוד

HUJI Syllabus

HUJI Syllabus סילבוס כתיבת ההיסטוריה של ארץ ישראל העותמאנית - 38944 תאריך עדכון אחרון 02-09-2015 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2 תואר:מוסמך היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:לימודי האסלאם והמזרח התיכון השנה הראשונה

קרא עוד

Microsoft PowerPoint - פוסטר.ppt

Microsoft PowerPoint - פוסטר.ppt ד* האשמ ת הק ו רבן על-י די המטפל כפונקצ י ה של החוו יה הטראומ טי ת של המט ופל ד"ר אינה לוי* ופרופ' שרה בן דוד** ה מרכז ה א ו נ יברס י טא י בארי א ל ו ה מכל ל ה הא קדמ י ת צפ ת "ר אי נ ה ל ו י - המרכז הא

קרא עוד

wetube ליבת העסקים החדשה של ישראל

wetube ליבת העסקים החדשה של ישראל wetube ליבת העסקים החדשה של ישראל ליבת העסקים החדשה של ישראל במרכז ה- city החדש של תעשיית התקשורת וההייטק הישראלית, מחכה לכם מתחם חדש מסוגו אשר יהווה את אחד ממוקדי העסקים המשמעותיים במרכז הארץ. 30,000

קרא עוד

ד"ר חנה בר-ישי קורות חיים ורשימת פרסומים פרטים אישיים שם: מקום ותאריך לידה: שנת עלייה שירות צבאי סדיר )תאריכים(: כתובת ומספר טלפון בעבודה: כתו

דר חנה בר-ישי קורות חיים ורשימת פרסומים פרטים אישיים שם: מקום ותאריך לידה: שנת עלייה שירות צבאי סדיר )תאריכים(: כתובת ומספר טלפון בעבודה: כתו 13.1.15 ד"ר חנה בר-ישי קורות חיים ורשימת פרסומים פרטים אישיים שם: מקום ותאריך לידה: שנת עלייה שירות צבאי סדיר )תאריכים(: כתובת ומספר טלפון בעבודה: כתובת ומספר טלפון בבית; מספר טלפון נייד: דוא"ל: בר-ישי

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation צמצום עוני: מהבנת הבעיה למרחבי הפתרון פברואר, 2017 אז כמה אנשים חיים בעוני בישראל? כמה אנשים חיים בעוני בישראל? כמה אנשים חיים בעוני בישראל? קו העוני של הביטוח הלאומי )עוני יחסי( 1.712 מיליון 21.7% כמה

קרא עוד

תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת ל

תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת ל תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת לימודי החוג לפסיכולוגיה תואר שני במרכז האוניברסיטאי

קרא עוד

Homework Dry 3

Homework Dry 3 Homework Dry 3 Due date: Sunday, 9/06/2013 12:30 noon Teaching assistant in charge: Anastasia Braginsky Important: this semester the Q&A for the exercise will take place at a public forum only. To register

קרא עוד

טיפול זוגי בגישת AEDP טיפול חווייתי דינמי מואץ Accelarated Experiential Dynamic Psychotherapy

טיפול זוגי בגישת AEDP טיפול חווייתי דינמי מואץ  Accelarated Experiential Dynamic Psychotherapy גישת AEDP - AEDP הטיפול הדינמי-חווייתי-מואץ Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy עקרונות לעשייה טיפולית מצמיחה בטיפול זוגי ופרטני מטפלת זוגית ומשפחתית פעילה במכון הבין-לאומי בגישת AEDP וקיבלה

קרא עוד

1 "מצלמים מהלב" קטלוג צילומים "Photographing from the Heart" Catalog

1 מצלמים מהלב קטלוג צילומים Photographing from the Heart Catalog 1 "מצלמים מהלב" קטלוג צילומים "Photographing from the Heart" Catalog "Photographing from the Heart" "מצלמים מהלב" - כפר יונה 3 "Photographing from the Heart" is a social enterprise of photographers with

קרא עוד

פתרון וחקירת מערכות של משוואות לינאריות שאלות: 1( מצא אילו מהמערכות הבאות הן מערכות שקולות: 2x+ y= 4 x+ y= 3 x y = 0 2x+ y = 3 x+ 10y= 11 א. 2x 2y= 0

פתרון וחקירת מערכות של משוואות לינאריות שאלות: 1( מצא אילו מהמערכות הבאות הן מערכות שקולות: 2x+ y= 4 x+ y= 3 x y = 0 2x+ y = 3 x+ 10y= 11 א. 2x 2y= 0 פתרון וחקירת מערכות של משוואות לינאריות שאלות: 1( מצא אילו מהמערכות הבאות הן מערכות שקולות: x+ y= x+ y= 3 x y = 0 x+ y = 3 x+ 10y= 11 x y= 0 x y= 7 x y= 1 ד x = 3 x+ y = z+ t = 8 רשום את המטריצות המתאימות

קרא עוד

אסמהאן מסרי-חרזאללה, מיטל אמזלג 159 ע רב תרבותיות בקורס מקוון (מאמר קצר) אסמהאן מסרי-חרזאללה המרכז ללימודים אקדמיים מיטל אמזלג המרכז

אסמהאן מסרי-חרזאללה, מיטל אמזלג 159 ע רב תרבותיות בקורס מקוון (מאמר קצר) אסמהאן מסרי-חרזאללה המרכז ללימודים אקדמיים מיטל אמזלג המרכז 159 ע אסמהאן מסרי-חרזאללה המרכז ללימודים אקדמיים masry_a@mla.ac.il מיטל אמזלג המרכז ללימודים אקדמיים meital@mla.ac.il Multiculturalism in an Online Course (Short paper) Asmahan Masry-Herzallah The College

קרא עוד

מסמך1

מסמך1 Draft of SI 9612 June 2019 טיוטה לתקן הישראלי ת"י 9612 ISO 9612 - Second edition: 2009-04-01 יוני 2019 ICS CODE: 13.140 אקוסטיקה: קביעה של רמת חשיפה לרעש בסביבת עבודה שיטה הנדסית Acoustics Determination

קרא עוד

תמצית סיכום ממצאי הסקר האחד עשר העוקב אחר דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות שולי ברמלי-גרינברג, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל עוקב כבר מאז ת

תמצית סיכום ממצאי הסקר האחד עשר העוקב אחר דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות שולי ברמלי-גרינברג, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל עוקב כבר מאז ת תמצית סיכום ממצאי הסקר האחד עשר העוקב אחר דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות שולי ברמלי-גרינברג, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל עוקב כבר מאז תמר מדינה-הרטום ואלכסיי בלינסקי 1995 אחר תפקוד מערכת

קרא עוד

ריבוי תפקידים, קונפליקט בין-תפקידי והעצמה אצל פעילים קהילתיים משכונות מצוקה בישראל

ריבוי תפקידים, קונפליקט בין-תפקידי והעצמה אצל פעילים קהילתיים משכונות מצוקה בישראל ריבוי תפקידים, קונפליקט בין-תפקידי והעצמה אצל פעילים קהילתיים משכונות מצוקה בישראל ד"ר דורית ברפמן ריבוי תפקידים מקבץ של מצבים במערכת החברתית אשר יש בהם ציפיות, זכויות, מחויבויות ואחריות ( Moen.)et al.,

קרא עוד

שאלות ותשובות צרכים מיוחדים שעת חירום

שאלות ותשובות צרכים מיוחדים שעת חירום קובץ שאלות ותשובות לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בקרו באתר האינטרנט של פיקוד העורף www.oref.org.il מרכז המידע של פיקוד העורף 7021 אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים )נכים, קשישים, כבדי שמיעה( ש: מהם העקרונות

קרא עוד

שר החקלאות ופיתוח הכפר י' כסלו תשע"ט 18 נובמבר 2018 לכבוד, מר גאל גרינוולד יו"ר החטיבה להתיישבות שלום רב, החטיבה להתיישבות- מדיניות, מטרות ויעדים לשנת

שר החקלאות ופיתוח הכפר י' כסלו תשעט 18 נובמבר 2018 לכבוד, מר גאל גרינוולד יור החטיבה להתיישבות שלום רב, החטיבה להתיישבות- מדיניות, מטרות ויעדים לשנת י' כסלו תשע"ט 18 נובמבר 2018 לכבוד, מר גאל גרינוולד יו"ר החטיבה להתיישבות שלום רב, החטיבה להתיישבות- מדיניות, מטרות ויעדים לשנת 2019 מצ"ב מדיניות השר לאחר התייעצות עם ח"כ יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון,

קרא עוד

Microsoft Word - Sol_Moedb10-1-2,4

Microsoft Word - Sol_Moedb10-1-2,4 הפקולטה למתמטיקה - הטכניון חיפה מד''ח - 48 חורף תשע''א - בחינה סופית מועד ב' שאלה : תהי נתונה המד"ח הבאה: u + uu = y א. מצא את העקומים האופייניים של משוואה זו בצורה פרמטרית. ב. פתור את המד"ח הנתונה לעיל

קרא עוד

HUJI Syllabus

HUJI Syllabus סילבוס דפוסים ומגמות בפשיעה בישראל - 61205 תאריך עדכון אחרון 20-03-2018 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2 תואר:בוגר היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:קרימינולוגיה השנה הראשונה בתואר בה ניתן ללמוד את הקורס:

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 1 התחדשות עירונית מתחם שלמה המלך, יולי 2013 2 צוות התכנון : תכנון נוף נספח הצללה כבישים אדריכל אבינעם לוין אדריכלית נטליה אלפימוב אדריכלית טל לוין אדריכל משה אוחנה : רינה קרוגליאק, אדריכלית נוף : לשם -

קרא עוד

eriktology The Writings Book of Proverbs [1]

eriktology The Writings Book of Proverbs [1] eriktology The Writings Book of Proverbs [1] [2] FOREWORD It should be noted when using this workbook, that we ( Eric, Lee, James, and a host of enthusiastic encouragers ) are not making a statement that

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation מה הם הגורמים שקובעים את רמת הפעילות הכלכלית, שער הריבית, רמת המחירים ורמת התעסוקה? הפעילות המשותפת במספר שווקים: פעילות ריאלית שוק הסחורות: CIGX-M עקומת IS (r,) שיווי משק ל פעילות מונטרית שוק הכספים:

קרא עוד

eriktology The Writings Book of Psalms [1]

eriktology The Writings Book of Psalms [1] eriktology The Writings Book of Psalms [1] [2] FOREWORD It should be noted when using this workbook, that we ( Eric, Lee, James, and a host of enthusiastic encouragers ) are not making a statement that

קרא עוד

מספר קורס 290

מספר קורס 290 מספר קורס 091.092: העצמה במערכת הבריאות תכנית ההשלמה לתואר ב"א בסיעוד בנצרת מרצה: גב' סאוסן שחאדה סילבוס הקורס היקף שעות: שעתיים סמסטריאלי, נקודות זכות מועד: תשע"ג, 9.319., סמסטר ב', ימי רביעי :99.-3:39.

קרא עוד