צבא, אמת או חובה?

תמליל

1 צבא, אמת או חובה? נייר עמדה נדב פרוכטר יוסי ויינברג

2 תוכן עניינים תקציר מנהלים... 3 מבוא בעיית אי השיוויון... 4 בעיות בעלות אופי כלכלי... 5 צבא כמס... 6 שיטה שאלת המחקר... 7 תשלום המס - אחוזי הגיוס ואחוזי החללים במערכות ישראל... 7 מדדים פרמטרים דמוגרפיים מודל "צבא ושיוויון" מתווה א' מתווה ב' מתווה ג' תוצאות תוצאות מתווה א' תוצאות מתווה ב' תוצאות מתווה ג' מסקנות ביבליוגרפיה נספחים נספח - נתונים מספריים

3 נספח - גרפים וחישובים אקונומטרים נספח - רשימת המשתנים המשמים לחישוב הממד בחברתי כלכלי

4 תקציר מנהלים "לא היה שם שכול ולא יהיה שם שכול", כך בחר להתבטא האלוף אליעזר שטרן על העיר תל אביב מעל גלי הרדיו לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה )גרינברג ואלון, 2006(. בדבריו אלה טוען שטרן כי מספר המתגייסים הקרביים בקרב תושבי תל אביב נמוך משמעותית ממספרם בקרב ערים אחרות, קיבוצים ומושבים. המשמעות העומדת מאחורי אימרה זו באה לציין כי מחיר הדמים הנגבה עבור ביטחון מדינת ישראל משולם בצורה אי שוויונית בקרב האוכלוסייה, כלומר 'חלוקת הנטל' במדינה איננה מתקיימת בפועל. אמרה זו, בוטה ככל שתהייה, באה כהמשך ישיר לוויכוח ציבורי שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות בדבר נכונותן של סיסמאות שזמנן עבר, כגון: 'צבא העם' ו'כור ההיתוך'. נייר מדיניות זה סוקר את המצב הקלוקל במדיניות הגיוס הצבאי כיום. ועדות ומחקרים רבים נערכו בנושא, על אף הממצאים המדאיגים בניירות עמדה אלה, ברובן לא ניתן למצוא המלצה מפורשת על נטישת מודל שירות החובה. את אחת הסיבות לכך ניתן לייחס לעובדה כי מקבלי ההחלטות לא ראו בעצם גיוס החובה תשלום מס ואת הצורך לפעול בהתאם. סיבה נוספת היא העובדה שמודל צבא החובה הוא מונח היסטורי המקיים קונצנזוס ציבורי נרחב אף כי גם הוא מתחיל להישחק. מנגד, מודל 'צבא ושיווין' המוצג בנייר עמדה זה יוצא מתוך נקודת הנחה כי הנטל הצבאי הוא מס לכל דבר, ופה טמון חידושו. המודל מציג מחקר אקונומטרי המתמקד בהשפעת מדדים כלכליים-חברתיים מורכבים כמו גם השתייכות לקבוצות אוכלוסיה שונות באשר לגובה תשלום המס. המודל מראה כי אופן והיקף תשלום המס אינו שיוויוני בקרב אוכלוסיית המדינה, למעשה הממצאים מראים כי מס הגיוס נופל על שכבות אוכלוסיה ספציפיות בלבד, יתרה מכך מודל 'צבא ושיוויון' מציג תוצאה לפיה ישנה השתנות גם באחוז האבדות במלחמות ישראל, בפשטות יש פרטים מאוכלוסיות מסויימות המאבדות את חייהן בעבור המדינה יותר מאחרות. אם כך הדבר, הרי שצבא חובה רחוק מלהתקיים וכי באופן פורמלי בלבד יש בו טעם לפגם, שכן אחד מיסודותיו המרכזיים הוא קיום שיוויון בין המתגייסים. נייר העמדה אם כן מציע באופן גורף לעבור מצבא חובה לצבא מקצועי כחלק ממגמה עולמית ובכך לקדם את חלוקת הנטל במערכת הצבאית. מחד, מעבר זה יגרום לצבא לגייס רק את המתאימים ביותר ובכך יגרום לתחילתו של תהליך התייעלות והתמקצעות הארגון. מאידך, צבא מקצועי יתמרץ מגוייסים מתאימים בתנאי שכר הולמים וישים קץ, הלכה למעשה, לתחושות חוסר הצדק והשיוויון במערכת הצבאית. 2

5 מבוא התפיסה הרווחת בחברה הישראלית היא כי צה"ל הוא צבא העם, כאשר היסודות עליהן הוא מושתת הם: "גיוס חובה אוניברסלי, קיום אחידות ושוויון בין המתגייסים בהזדמנויות, במיצוי הפוטנציאל ובגמול, צבא שבו השירות הינו חובה לאומית והכוח הלוחם העיקרי אינו שכיר, ייצוגיות וממלכתיות הצבא אינו סקטוריאלי או מעמדי והרכבו משקף את מגוון פניה של החברה הישראלית..." )בן בסט, 2006( עקרונות אלה תואמים את חוק שירות הביטחון המסדיר את ההוראות בדבר הגיוס לצה"ל. למעשה חוק זה מחיל קיום מס שוויוני בהגדרתו על כלל אזרחי מדינת ישראל, אשר משולם בדמות שירות החובה. על פי חוק זה, על כל אזרח באשר הוא חלה חובת שירות - ללא הבדלי דת, מוצא, מעמד, השכלה וכיוצא בזה. האמנם כך הדבר? ברמה ההצהרתית והתודעתית, צבא החובה בישראל מבוסס עדיין על מודל צבא העם. אולם בפועל מתקיימת שונות רבה בהחלת חובת הגיוס ומשך השירות באופן אחיד. גיוס חובה אוניברסלי אינו מתבצע הלכה למעשה, ראיה לכך הינה כי 23% מהגברים מכל שנתון גיוס אינם מתגייסים עקב פטורים כאלו ואחרים, בעוד 18% נוספים אמנם מתגייסים אך אינם משלימים שירות מלא ונושרים במהלכו. נוצר מצב שבו רק 58% 1 מכלל הגברים חייבי הגיוס אכן מתגייסים ומשלימים את שירותם הצבאי המלא. בעית אי השיוויון לאחר מלחמת העצמאות ב- 1948, ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, בן גוריון פטר כ- 400 תלמידי ישיבות בהסדר של "דחיית שירות", ב עוגן ההסדר ביתר שאת כאשר נקבעו נוהלים קבועים בחוק לגבי דחיית השירות עבור בני ישיבות תחת השם "תורתם אמונתם" )מלאך ובלומנטל-שופרוני, 2012(. הסדר זה, אף על פי שהיה חשוף לביקורת ציבורית עוד בשנות ה- 70 )בג"ץ, 40/70 בקר נ' שר הביטחון( הפך לנורמה חברתית אשר היוותה ערוץ מרכזי עבור הצעירים החרדים שפנו ללימודי הדת על חשבון השירות צבאי. תהליכים אלה גרמו להגברת ההתבדלות בין החברה החרדית אל מול העולם החילוני ואף בינה לבין העולם הדתי הלא ישיבתי. פוטנציאל הגיוס לצבא ולשירות האזרחי, דהיינו כלל קבוצת החרדים דוחי השירות, עומד כיום על 56,000 בחורים ואברכים, אך מספר המשרתים בפועל בכל מסגרות הצבא והשירות האזרחי עומד על 4,500 2 משרתים בלבד. אחוז גיוס נמוך מאוד בקרב המיעוט החרדי, העומד על כ- 8% בלבד, מבטא איפוא היענות נמוכה לגיוס ומציאות שבה ציבור צעיר בגיל מתאים איננו משרת. בניגוד לסערה הציבורית בדבר גיוס תלמידי ישיבות, ישנו קונצנזוס כמעט מוחלט לגבי שאלת גיוסו של המיעוט הערבי והבדואי )שטרן, 2008(. העמדה הבלתי מתפשרת שבה נוקט צה"ל, מאפשרת לגייס רק קמצוץ מכלל המגזר הערבי בישראל )קוטס-בר, 2010 (, להוציא את המגזר הדרוזי לו חשיבות רבה הנובעת ממספר גבוה של מתגייסים ואבדות אל מול האוכלוסייה הקטנה בפועל. אף על פי שמדיניות זו זוכה לתמיכה חברתית 1 ראה נספח: נתונים מספריים - התפלגות אוכלוסיית הצעירים לפי שיעור הגיוס )באחוזים) 2 ראה נספח: נתונים מספריים - סך כל המתגייסים החרדים בשנה למסגרות השירות הצבאי והאזרחי

6 נרחבת, היא מונעת מציבור שלם את האפשרות להתגייס ובכך מגבירה את תחושת הניכור ואף מערערת את תחושת השייכות הלאומית הרופפת ממילא )עלי וענבר, 2011(. מן העבר השני ניתן לראות, כי בקרב אוכלוסיית העולים לישראל מתקיימים אחוזי גיוס גבוהים )קוך דבידוביץ, 2011(. המצב הכלכלי הרעוע כמו גם תחשות הניכור הלאומית שאותה חווים העולים החדשים מהווים גורם ראשון במעלה לרצון להתגייס לצבא. בעיני עולים רבים השירות הצבאי הוא מדד המבטא שייכות והשתלבות בחברה הישראלית ולמעשה משמש כזירה מרכזית למימוש אזרחותם )המשרד לקליטת העלייה, 2008(. בעיות בעלות אופי כלכלי אך צבא החובה אינו טומן בחובו רק בעיית אי שיוויון ויצירת פערים בחברה בלבד, אלא גם יוצר תרומה כלכלית שלילית למשק. המצב הנתון כיום הוא כזה שבו ההוצאה על ביטחון ביחס לגודלו של המשק הישראלי 3 הוא מהגבוהים ביותר בהשוואה למדינות מפותחות בעולם. להוצאה ציבורית גבוהה יש השפעות מאקרו- כלכליות שליליות אשר נחלקות לשתיים: השפעות הנובעות מההוצאה עצמה והשפעות הנובעות מהצורך לממנה. מבחינת ההוצאה, המקורות שהמשק משתמש בהם היו יכולים להיות מופנים לשימושים אחרים כגון: פיתוח תשתיות, חינוך ועוד. שימוש מעין זה יכול להשפיע חיובית על רמת החיים הנוכחית, על הצמיחה ועל רמת החיים העתידית במשק. מבחינת המימון, הוצאה שכזו גוררת הטלת מיסים או הגדלת גירעון. המיסים יוצרים אי יעילות מובנית ופוגעים ברמת הפעילות של המשק ובקצב צמיחתו, כמו כן הם פוגעים בכושר התחרותיות של המשק בחו"ל. הגירעון מצידו, מגדיל את החוב הציבורי ובכך יכול להעלות את רמת הסיכון המיוחסת למשק. עלייה ברמת הסיכון מורידה את דירוג האשראי כמו גם את יכולתה של הממשלה ללוות כספים בעולם. דרגת סיכון גבוהה אף פוגעת במגזר הפרטי על ידי הרתעת משקיעים זרים וגורמת להתקיירות בעלות של גיוסי ההון במגזר העסקי. השפעות שליליות אלו מתחזקות אף יותר בעידן הגלובליזציה, שבו יש ניידות הולכת וגוברת של כוח עבודה ושל הון )ברודט, 2007(. נוסף על כך שירות החובה מייצר מצבים שבהם מועדפת אפשרות שימוש בכוח אדם הנדמה כזול על פני טכנולוגיות וציוד מתקדם, וכן שימוש בחיילי חובה למשימות שאינן חיוניות או נחוצות. מצבים אלה מתבטאים ביצירת עודף כוח אדם משמעותי שאינו בהכרח יעיל לצבא, בבזבוז משאבי אנוש ובקיומה של 4 אבטלה סמויה בהיקף נרחב במערכת הצבאית )בן-בסט, 2006(, כך נוצר מצב בו לצבא אין מוטיבציה לבצע תהליכי התייעלות. בנוסף השפעה שלילית עקיפה על המשק נובעת מתמחור ערך הזמן האלטרנטיבי אותו היה מקבל מגוייס החובה בשוק העבודה האזרחי. הערך האלטרנטיבי של החייל למשק נובע מאפשרות העסקתו בסקטור הפרטי או הציבורי במשך תקופה זו, גם אם הוא בחר לא לעבוד. שקלול מפורט )בן בסט, 2006( של שכר עבור חייל בצבא הסדיר מעריך כי הוא נמוך מן השכר הממוצע במשק. מצב זה יוצר עיוות בין הפרטים 3 ראה נספח: נתונים מספריים - שירות החובה בצבא במדינות הOECD 4 עלות החזקתו של חייל חובה לצבא כיום מסתכמת בממוצע של שירות חייל בשירות חובה נאמד ב ש"ח. ב ש"ח לחודש שירות, אך ההפסד המשקי הנובע מכל חודש 5

7 המשרתים מול מקביליהם בחו"ל ואף אל מול הפרטים בתוך החברה הישראלית שאינם מתגייסים. מכאן עולה השאלה: האם צבא מקצועי יכול לפתור את הבעיה? צבא כמס מחקרנו אמנם יעסוק בבעיית אי השיוויון בצבא בפרט, אך שאלת גיוס החובה או שאלת הפיכת הצבא למקצועי נובעות ישירות מבעיה משמעותית זו. שירות המחייב כל אזרח לשרת יוצר חיבור,בטחון וקשר בין המדינה לתושביה, אולם ישנם מספר בלתי מבוטל של רמזים מקדימים לכך שמגמה זו איננה מתבצעת ושצבא חובה בישראל קיים באופן פורמלי בלבד. חסרונות כלכליים, חברתיים, צבאיים ותרבותיים שהמצב הקיים מבטא ברורים לעין ותחושת המרמור וחוסר השיוויון שגיוס כללי יוצר זועקים לשמיים. בדו"ח המתאר את ממדי העוני ואי השיוויון שפורסם לאחרונה דווח, כי ישראל מובילה במדדי אי השוויון ובתוחלת העוני בקרב המדינות המפותחות )בר, 2012(. מדיניות המיסוי הנהוגה היא הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על שיעורי העוני ורמות אי השוויון בישראל. אמנם צה"ל אינו הגורם היחיד התורם לתחושת אי השוויון, אך אם נבחין כי השירות הצבאי הינו מס ישיר על תושבי מדינת ישראל לא נוכל להתעלם מהעובדה כי אף על פי שצה"ל חרט על דגלו את ערך השוויון נהייה עדים למצב שבו צה"ל הפך לכלי המנציח ואף מחדד את השסעים בחברה הישראלית. נייר עמדה זה מבקש להציג מודל אמפירי, "מודל צבא ושיווין", הממחיש בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי המס הצבאי נופל רק על מעטים וכי מודל 'צבא העם' איבד את הלגטימציה העוורת המיוחסת לו. 6

8 שיטה שאלת המחקר מודל "צבא ושיוויון" בא לענות על השאלה הבאה: האם מס כשירות החובה משולם בצורה שוויונית על ידי כל שכבות האוכלוסייה, או שמא מס זה משולם על ידי קבוצות מסויימות המחזיקות את נטל השירות לבדן? שאלה זו הועמדה תחת מבחן אקונומטרי כאשר הבדיקה הייתה, האם ניתן לקבוע כי עצם ההשתייכות למגזר או אוכלוסייה נפרדת מתוך כלל האוכלוסייה משפיעה בצורה מובהקת על היקף ואופן תשלום מס השירות הצבאי? תשלום המס - אחוזי הגיוס ואחוזי החללים במערכות ישראל היקף המס כאמור, הוא המשתנה המוסבר במודל, אלמנט זה מוצג במספר אופנים עבור יחידה גיאוגרפית של יישוב או מועצה איזורית. הדרך הראשונה להצגת מס זה היתה בדמות אחוזי גיוס לצה"ל של גברים בלבד 5 )דובר צה"ל, 2008(. דרך אחוזי הגיוס הללו ניתן לראות את היקף ההשתתפות של יישובים כחלק מתשלום המס, כאשר יש לציין כי לא קיימים נתוני גיוס על יישובים המזוהים עם המגזר הערבי, שכן על מגזר זה לא חל חוק גיוס חובה. מעבר לאחוזי הגיוס לצבא של גברים הוצע פרמטר נוסף שיכול לתפוס את היקף התשלום המדובר. המשתנה המוסבר הנוסף היה אחוז מספר חללי מערכות ישראל מ )משרד הביטחון, 2013(. הסיבה להתמקדות בשנים אלו נעוצה בעובדה שבעת הקמת המדינה מודל 'צבא החובה' היה נחוץ מבחינה קיומית, הנחת מודל 'צבא ושיוויון' היא כי החל משנות השמונים ישראל לא התמודדה במלחמה המאיימת על עצם קיומה, ומכאן כי בשנים אלה חלה התדרדרות בהיקף תשלום המס הצבאי. המוטיבציה העומדת בבסיס הוספת פרמטר זה נובעת מההבדל המהותי בין אחוזי הגיוס לאחוזי האבידות באשר לאופי תשלום המס. שירות חובה של 3 שנים הוא אמנם תשלום מס משמעותי אך בוודאי אינו קיצוני וסופני כמו נתינת חיים בעבור המדינה. המטרה הייתה לבדוק, האם יתקבלו תוצאות שונות עבור שני המדדים לתשלום המס, כאשר אחוזי גיוס גבוהים המלווים באחוזי אבדות נמוכים יכולים להתפרש כהעלמת מס השירות הקרבי. מדדים על מנת להציג את אי השיוויון באחוזי הגיוס ובאחוזי האבדות, נבחרו מספר פרמטרים המייצגים הלכה למעשה את המדדים המובילים כיום לקביעת פערים חברתיים כלכליים עבור קובעי מדיניות. המדד הראשון ואולי החשוב ביותר הנבדק במודל היה המדד החברתי-כלכלי )הלשכה המרכזית 6 לסטטיסטיקה, 2008(. מדד זה בעצם קובע את מידת 'החוזק' של אוכלוסייה ביחידה גיאוגרפית מסויימת, או במילים אחרות, קביעה של עד כמה אוכלוסייה נתונה מבוססת מבחינה כלכלית. חשוב לציין כי על מנת להגיע הנתונים הם עבור מתגייסי שנתון לידה 1991 כאחוז מסך חייבי הגיוס. מדד שכיח זה פותח בשנות ה- 90.

9 7 לקביעה זו, המדד מסתמך על מגוון רחב של גורמים חברתיים וכלכליים, אשר ניתן לסווגן תחת מאפיינים כגון: דמוגרפיה, השכלה, רווחה כלכלית ותעסוקה. המדד הסופי מבוסס על ממוצע משוקלל של מאפיינים אלה ביחס לאחוז השונות המוסברת על ידם. יתרונו של מדד זה, מעבר להיותו ביטוי לאי שיוויון חברתי, הוא לתת ציון סופי ויחיד לרמה החברתית-כלכלית של כל יישוב. מעבר לכך, המדד מספק חלוקה נוספת נוחה אף יותר לסיווג כל יישוב או מועצה אזורית על פי 10 אשכולות, כאשר אשכול מספר 1 מציין את הרמה הנמוכה ביותר לעומת אשכול מספר 10 המציין את הרמה החברתית כלכלית הגבוהה ביותר. בנוסף, עקב התפלגות 8 בלתי אחידה של האוכלוסייה בעת החלוקה לאשכולות, הוחלט לבדוק את השפעתו של המדד ללא אשכולות 9,10,1 אשר מהווים כ- 3% מהאוכלוסייה שבמדגם. פרמטר נוסף לעיבוד כמשתנה מסביר לאחוזי הגיוס ולחללי ישראל הוא מדד הפרפריאליות )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2004(. הגדרת אזור פרפריאלי הוא, איזור המאופיין בנגישות נמוכה למרכזי מסחר, תעסוקה, 9 חינוך וכדומה. בפועל המדד נבנה כממוצע של שני מרכיבים: מדד נגישות פוטנציאלית וקירבה לגבול מחוז תל 10 אביב. בתודעה הציבורית הישראלית מושג הפרפריאליות מזוהה בעיקר עם עיירות פיתוח ועם אזורי הספר במדינה ונקשר עם רמה חברתית-כלכלית נמוכה. אף על פי שישנו מתאם גבוה בין המדד החברתי-כלכלי לבין מדד הפרפריאליות לא כל תופעה חברתית המוסברת על ידי המדד החברתי-כלכלי תשתקף במימד הפרפריאלי. למעשה ניתוח המודל בעזרת מדד זה מצטרף כאלמנט משלים למדידת הפערים בין האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית. מדד נוסף אשר הובא ככלי לבדיקת ההשערה היה מדד ג'יני )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2010(. מדד זה הוא בעצם מדד סטטיסטי הבודק את רמת השיוויוניות בהכנסות של שכירים בתוך יחידה גיאוגרפית מוגדרת. ערכי המדד נעים בסולם של כאשר ערך 0 מייצג הכנסה זהה לכל הפרטים ביישוב, וערך 100 פירושו שכל ההכנסות מרוכזות בידי פרט אחד מתוך סך אוכלוסיית היישוב. ייחודו של מדד זה בכך שהוא אינו מוחלט כמו המדד החברתי-כלכלי שכן ישנם ישובים שמוקמו גבוה על המדד החברתי-כלכלי אך מדד ג'יני ציין כי הם בעלי 11 רמת שיוויוניות גבוהה יחסית, ההסבר לכך יהיה נעוץ בהומוגניות האוכלוסייה בתוך היישוב. מכאן כי בעת ההתייחסות למדד זה נדרש לתת פירוש שונה לתוצאות שעל פניו היו צריכות להיות זהות. פרמטרים דמוגרפיים מעבר למדדים המשקללים בתוכם מספר רב של גורמים נבדקה ההשפעה של אוכלוסיות ממוקדות יותר על היקף תשלום המס. למעשה מדדנו כיצד פרמטרים דמוגרפיים, המבטאים אי שיוויון ופערים חברתיים דרך עדשה שונה מהמדדים המוזכרים לעיל, משפיעים על המשתנים המסבירים. כל דיון הנוגע לשיווין בנטל מתחיל בהכרח באיזכור המגזר החרדי אשר מסעיר את השיח הציבורי והתקשורת. סוגיה זו מתעצמת עוד יותר בנקודת הזמן הנוכחית, שבה מתקיים מתן פטור משירות צבאי לציבור הולך וגדל. 8 7 ראה נספח - רשימת המשתנים המשמשים לחישוב המדד החברתי כלכלי. 8 ראה נספח גרפים וחישובים אקונומטריים. 9 מבוסס על "מודל הגרביטציה" המיושם בעולם למדידת פרפריאליות. 10 מחושבת כהפך מהמרחק מהרשות המקומית לגבול מחוז תל אביב. 11 לדוגמא בית אריה שבו מדד ג'יני הוא 38.5 והמיקום במדד החברתי כלכלי הוא 200 מתוך 252.

10 מכיוון שלא קיימת מדידה מהימנה וכמותית של אחוז החרדים ליחידה גיאוגרפית, נלקחה בחשבון בשיטת חישוב המודדת את אחוז ההצבעה המשותף למפלגת ש"ס ולמפלגת יהדות התורה )ועדת הבחירות המרכזית 12 לכנסת ה- 19, 2013(. אמנם מדידה זו אינה מדוייקת לחלוטין, אך היא מקובלת על ידי רבים כמדידה התופסת את האלמנט המבוקש )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011 (. שאלה אחרת הייתה: האם ניתן לבטא פערים חברתיים נוספים בין אוכלוסיות שונות? הפער העדתי נמדד על 13 ידי פרמטר המבטא את אחוז יוצאי עדות המזרח ופרמטר המבטא את קבוצת יוצאי יהדות אשכנז או יהדות 14 מזרח אירופה )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2008( ביחידה גיאוגרפית מוגדרת. פער נוסף אשר נבדק היה 15 בין אוכלוסיית העולים לישראל )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2008( לבין אוכלוסיית 'הצברים'. מיעוט 16 אשר נבדקה השפעתו היה המיעוט הדרוזי )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011( אשר בניגוד למגזר הערבי מחוייב בגיוס. משתנים מסבירים משלימים נוספים שנמדדו היו: גודל האוכלוסייה ואחוזי ההצבעה למפלגת 'יש עתיד'. הפרמטר של גודל האוכלוסייה )לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, 2008( היווה בעיקר ככלי לניכוי ההטיה מאומדי 17 הפרמטרים האחרים. על פניו אחוז המצביעים למפלגת 'יש עתיד' בבחירות 2013 לכנסת אינו מתקשר ישירות להצגה של אי שיוויון באוכלוסיה, אך המצע שהציגה המפלגה, אשר התמקד רבות באי השיוויון החברתי ובחלוקת הנטל הצבאי בין כל שכבות האוכלוסייה, הובא כמדד עדכני לתחושות הציבור הישראלי באשר לנושאים אלה )ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 19, 2013(. העניין הנוצר משימוש בפרמטר המדובר מתחזק עוד יותר לאור העובדה שמפלגת 'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד זכתה להצלחה מפתיעה של 17 מנדטים בבחירות האחרונות. כמו כן נבחרו מספר משתנים מתוך המדד החברתי-כלכלי: ממוצע נפשות למשק בית, יחס תלות, הכנסות מגיל 15 ומעלה, הכנסה ממוצעת וממוצע שנות לימוד של בני בשונה מהמדד, משתנים אלה מהווים מימד כלכלי מסויים ויחיד ומאפשרים את בידוד ההשפעה הכלכלית במודל במקרים בהם המדד החברתי כלכלי אינו נלקח בחשבון מס' מצביעים למפלגות ש"ס ויהדות התורה חלקי המצביעים בפועל. תושבים אשר נולדו בישראל מחושבים לפי יבשת לידת האב, נעשתה סכימה של האחוז מיבשות אפריקה ואסיה. 14 תושבים אשר נולדו בישראל מחושבים לפי יבשת לידת האב, נעשתה סכימה של האחוז מיבשות אירופה אמריקה ואוקיאניה. 15 יהודים שמקום לידתם הוא חו"ל, ההתמקדות הייתה בעולים שעלו בשנים 1990 והלאה. 16 הנתונים מהווים את אחוז האוכלוסייה הדרוזית מסך יישוב מוגדר. 17 חושב כיחס בין המצביעים ל'יש עתיד' בכל ישוב לבין מספר המצביעים שהצביעו סך הכל באותו ישוב.

11 מודל "צבא ושיוויון" מתווה א' ( ) ( ) משוואות )I( ו- )II( בדקו בעיקר את ההשפעה של מדדים חברתיים, המאגדים בתוכם מספר רב של משתנים, על אחוזי הגיוס ועל אחוז חללי מערכות ישראל החל משנת המשתנה בדק כיצד השתייכות לאשכול חברתי- כלכלי משפיע על המשתנים המוסברים. אופן התפלגות גודל האוכלוסייה במדד זה הוביל להשערה כי ייתכן שישנה השפעה ריבועית למדד זה בדמות המשתנה. ההגיון העומד מאחורי השערה זו גורס כי מעמד הביינים הוא בעל מאפייני גיוס ואבדות גבוהים כאשר השכבות הנמוכות ביותר והגבוהות ביותר באוכלוסייה הן בעלות אחוזי השתתפות נמוכים. כמו כן, בעקבות אופי התפלגות האוכלוסייה נבדקו ההשפעות של מדד זה לפני ואחרי השמטת האשכולות שבקצוות ההתפלגות. השפעות מדד הפרפריאליות,, נמדדו אף הן ככלי משלים על מנת לבודד את ההשפעה של תכונה זו מהשפעת המדד החברתי-כלכלי על התוצאות. ההשפעה החזקה המשוערת של המשתנה המציין את גודל הימצאות האוכלוסייה החרדית ביישוב, חייבה התייחסות נפרדת, כל זאת על מנת לבחון את גודל ההשפעה המודברת על אחוזי הגיוס והאבדות, כמו גם ניכוי ההטייה העלולה להתקיים בפרמטרים אחרים ולהשפיע על אי דיוקם. אחוז אוכלוסיית הדרוזים, נבדק אף הוא על מנת לבחון את ההשפעה של גודל הימצאות אוכלוסייה זו ביחידה גיאוגרפית על המשתנים המוסברים, כל זאת כחלק מבדיקת ההשערה כי אוכלוסייה דרוזית תורמת מעבר לחלקה היחסי לאחוזי השירות, כמו גם במספר האבדות. משתנה האוכלוסייה הוסף בעיקר על מנת לנכות את ההשפעה הברורה שלו על שאר המשתנים המסבירים, כאשר ההתייחסות להשפעה זו תהייה זניחה ראה נספח גרפים וחישובים אקונומטריים. כפי שצויין בפרק השיטה תחת מדד חברתי-כלכלי.

12 מתווה ב' ( ) ( ) משוואות )III( ו- )IV( דומות מאוד למשוואות )I( ו-,)II( ההבדל העיקרי הוא החלפת המדד החברתי-כלכלי במדד ג'יני, ו- 20, וזאת בגלל המתאם הגבוה ביניהם אשר מנע את הכללתם באותה רגרסיה. אף על פי המתאם הגבוה, ברור כי יש שוני במשמעות הנגזרת מכל מדד. מדד ג'יני הוכנס על מנת לציין כיצד רמת הומוגניות האוכלוסייה בכל יישוב משפיעה על היקף הגיוס ומספר האבדות. למרות אופיו הכלכלי של מדד זה אשר בהגדרתו מודד את אי השיוויון בהכנסות השכירים, הוספו המשתנים,,, מתוך המדד החברתי-כלכלי על מנת לתפוס את השפעת מאפיינים כלכליים נוספים על המשתנים המוסברים. כמו כן, הועלתה השערה כי למשתנה המייצג את מספר הנפשות במשק בית יש השפעה ריבועית אשר משפיעה בצורה חיובית ברמות נמוכות ומתהפכת להשפעה שלילית ככל שמגדילים את ערכו של משתנה זה. המשתנה המציין את אחוזי הבוחרים במפלגת 'יש עתיד' לא מציין פערים חברתיים בצורה מופשטת. עם זאת, הכללתו במודל באה לבחון השפעה של אחוזי הצבעה אלה על אחוזי גיוס והאבדות. העניין בהשפעה זו נובע מהרלוונטיות העכשווית לנושא המחקר. המצע של מפלגת 'יש עתיד' התמקד בשכבות הביניים הנושאות בנטל הכלכלי חברתי ובין היתר בנטל השירות הצבאי )מצע מפלגת 'יש עתיד', 2013(, שימוש בפרמטר זה אם כן בדק האם מצביעי מפלגת 'יש עתיד' הם אלו הנושאים בנטל השירות. המשתנים המייציגים את מדד הפרפריאליות והאוכלוסייה, זהים במשמעותם כברגרסיות )I( ו-.)II( מתאם של ראה נספח גרפים וחישובים אקונומטריים.

13 מתווה ג' ( ) ( ) אם משוואות )I( עד )IV( התרכזו בעיקר בבדיקת פערים כלכליים בתוך האוכלוסייה, משוואות )V( ו- )VI( בדקו את ההשפעה של פערים בין אוכלוסיות בעלי מאפיינים שונים, או במילים אחרות את השפעת השסעים החברתיים הקיימים במדינת ישראל על אחוזי הגיוס ועל אחוזי האבדות. הסיבה לקיום בדיקה נפרדת עבור הפרמטרים הללו נעוצה בעובדה שקיים מתאם גבוה בין המדדים ששומשו עד כה לבין הפרמטרים המבטאים אוכלוסיות שונות, ומכאן שלא ניתן היה לבודד את השפעתם של הפרמטרים הדמוגרפיים על המשתנים הובאו כאמצעי לכימות ההשפעה של הימצאות אוכלסיות המוסברים. הפרמטרים ו- יוצאי עדות המזרח ויוצאי יהדות אשכנז על היקף הגיוס והאבדות במלחמות ישראל. המשתנה לעומת זאת בחן את השפעת אוכלוסיית העולים אל מול אוכלוסיית ה'צברים'. מכיוון שאי אפשר להתעלם לחלוטין מהשפעות משתנים כלכלים על דיוק האומדנים הדמוגרפיים, הוחלט על הכללת מספר משתנים אלו אשר משוקללים בין היתר גם במדד החברתי- ו- לרגרסיה. הפרמטרים כלכלי, נבחרו כפרמטרים מייצגים לבחינת השפעתם על המשתנים המוסברים, כמו גם לניכוי ההשפעה הנובעת ו- ו- מהמתאם בינם לבין המשתנים הדמוגרפיים. פעם נוספת נבחרו המשתנים כפרמטרים ברגרסיה, כאשר ההגיון הוא לבודד ולנכות את השפעתם על שאר המשתנים המסבירים, כפי שצויין בעת הצגת הרגרסיות הקודמות. 03

14 תוצאות 21 התוצאות שהתקבלו חולקו לקבוצות כאשר כל חלק ייצג את אחד מתוך שלושת מתווי הרגרסיות עבור שני המדדים המוסברים, אחוזי גיוס ומספר האבדות במלחמות ישראל. תוצאות מתווה א' המתווה הראשון התרכז בבדיקת ההשפעה של השתייכות למדד חברתי כלכלי על אופן תשלום המס הצבאי. התוצאות אכן מעידות כי ישנה השפעה שלילית שכזו. אמנם ההשפעה ברמות התחיליות של השתייכות לאשכול חברתי-כלכלי הינה חיובית הן על אחוזי הגיוס והן על אחוזי האבדות, אך ניתן לראות כי השפעה זו מחליפה את כיוונה כאשר עולים במעלה סולם ההשתייכות לאשכול חברתי-כלכלי לאשכול מספר שבע 22 ושמונה. המסקנה הנגזרת מכך הינה ברורה, מעמד הביניים בצירוף השכבות החלשות הם אלה שמשלמות את מלוא נטל המס הן מבחינת אחוזי גיוס ואף חשוב יותר במספר החללים במלחמות ישראל. המסקנות מתחזקות עוד יותר כאשר מתייחסים למדד הפרפריאליות, התוצאות מראות כי קירבה למרכז הארץ וקירבה לאזורים בעלי אפשרויות תעסוקה ורמות שירותים גבוהות, גוררת השפעה שלילית ומובהקת על אחוזי הגיוס ועל אחוזי האבדות. ממצאים אלה מאששים את דברי האלוף אליעזר שטרן כי בתל אביב אחוזי הגיוס נמוכים, כפי שהוזכרו בפתיחת נייר העמדה. מתווה זה מביא לחיזוק ההשערה הרווחת בעיני הציבור כי השתייכות למגזר החרדי משפיעה בצורה שלילית על אחוזי הגיוס. כלומר, האוכלוסייה החרדית ברובה אינה משלמת את תשלום המס הצבאי אף על פי שיש לציין כי לא נמצאה השפעה מובהקת כלשהיא בדבר השפעה שלילית על אחוז האבדות. תוצאה מעניינת ביותר מתייחסת למיעוט הדרוזי, אף על פי שניתן לראות כי השתייכות למגזר הדרוזי אינה גוררת אחוזי גיוס גבוהים יותר, ניתן לראות בבירור כי השתייכות זו משפיעה בצורה חיובית על מספר המסומנים באדום הינם ערכים מובהקים. 22 ראה נספח גרפים וחישובי סטטה.

15 האבדות במלחמות ישראל, דבר המעיד על מחיר דמים גבוה יותר ממגזרים אחרים אותו משלמים הגברים במגזר הדרוזי. תוצאות מתווה ב' מתווה הרגרסיות השני בדק פעם נוספת את השפעת הפערים הכלכליים על תשלום מס הצבא כאשר הפרמטרים המייצגים פערים אלה שונים מאשר במתווה הראשון. ההשפעה החיובית והמובהקת של מדד ג'יני הן על אחוזי הגיוס והן על אחוזי האבדות למעשה מציירת תמונה לפיה יישובים בעלי רמות הומוגניות גבוהות, בין אם בעלי מצב סוציו-אקונומי גבוה או נמוך, נוטות לשלם את המס הצבאי פחות מיישובים בעלי רמות גבוהות של אי שיוויון בשכר. ההסבר המוצע לתופעה זו אף על פי שאינו חד משמעי נעוץ באופי היישובים בעלי רמות הומוגניות גבוהות, אשר נוטים להיות יישובים הנמצאים בשני קצוות הסולם הסוציו-אקונומי. היישובים העניים מתאפיינים באוכלוסיות דתיות, חרדיות, ערביות ובדואיות גבוהות, כאשר המגזר הערבי והמגזר הבדואי אינו חייב בגיוס וכמסקנה ממתווה הרגרסיות הראשון כך גם הדתיים החרדים. מצד שני היישובים האמידים הם בעלי דירוג גבוה במדד החברתי-כלכלי, שיוך זה מוביל לירידה בהיקפי הגיוס והאבדות שוב לפי מתווה הרגרסיות הראשון. לאור אלה כיוון השפעתו של מדד ג'יני מתבהר, אם כי נחוץ דגש נוסף בדבר היותו של הסבר זה כאינו חד משמעי, כאשר ייתכן כי כיוון ההשפעה של מדד ג'יני על אחוזי הגיוס והאבדות מצריך ניתוח נוסף. הפרמטרים המשפיעים האחרים כגון פרפריאליות ואחוזי ההכנסה מגילאי 15 ומעלה מחזקים את המסקנות העולות מהמתווה הראשון בדבר תשלום מופחת של מס הצבא. פרמטר מעניין בהשפעתו הוא מספר הנפשות למשק בית, הן מבחינת אחוזי הגיוס והן מבחינת אחוזי האבדות. תחילה אחוזי הגיוס מושפעים בצורה חיובית ממספר גדל של נפשות במשק בית, אך ברמות גבוהות יותר משנים את כיוונם. ההסבר לכך טמון שוב באופיו של המגזר החרדי אשר מתאפיין באחוזי ילודה גבוהים ואינו מתגייס ברובו לצבא. התבוננות קצרה בהשפעת הפרמטר על מספר הנפגעים במלחמות ישראל מראה כי התמונה הפוכה אל מול השפעתו על אחוזי הגיוס, המקור לשוני זה נעוץ בחלקו במדיניות של הצבא לפיה ילדים יחידים פטורים מהשירות הקרבי. 04

16 יש לציין כי חוסר מובהקות מתגלה באחוזי הגיוס עבור מפלגת 'יש עתיד', מסקנות לגבי משמעות פרמטר זה ידונו בסקירת מתווה הרגרסיות השלישי. תוצאות מתווה ג' מתווה הרגרסיות השלישי אינו בדק בצורה ישירה את השפעתם של מדדים כלכליים על אופן הגיוס ועל חללי מערכות ישראל, אלא בחן כיצד אחוזי אוכלוסיות שונות ביישובים משפיעים על אלה. למעשה מתווה רגרסיות זה מוודא ומכמת את קיומם של שסעים חברתיים במסגרת הצבאית. מעבר לכך ישנם מספר השפעות על המס הצבאי מבחינת אחוזי הגיוס אשר מעידים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את קיום השסעים החברתיים. ניתן לראות כי עלייה בריכוז אוכלוסייה מזרחית ביישובים גוררת מצידה עלייה באחוזי הגיוס באותם יישובים 23 בעוד שהשפעת ריכוז אוכלוסייה אשכנזית, אף על פי שאינה מובהקת ביותר, מורידה את אחוזי הגיוס הללו. פעם נוספת ניתן לראות כי ריכוזי אוכלוסייה חרדית מורידים את היקף הגיוס, כאשר תחת מתווה רגרסיות זה ההשפעה השלילית חזקה אף יותר מאשר במתווה הרגרסיות הראשון. אולם, כאשר בוחנים את כיוון ההשפעה של מספר משתנים ביחס שבין שני אופני תשלום המס מתקבלות מסקנות בכיוונים מנוגדים. אם התקיים הבדל בהיקף הגיוס עבור ריכוזי ספרדים ואשכנזים, כאשר בוחנים את מס האבדות אנו רואים כי שתי האוכלוסיות חולקות בקירוב את אותן רמות תשלום. בנוסף, ריכוז אוכלוסיות עולים משפיע שלילית על אחוז האבדות במלחמות ישראל, כל זאת אל מול ההשפעה החיובית על אחוזי הגיוס. קיום הסבר המניח את הדעת עבור תוצאה זו אינו בנמצא. חוסר מובהקות משתנה ההכנסה הממוצעת על פניו סותר את תוצאות העולות עד כה בדבר תשלום מס מופחת של השכבות המבוססות מבחינה כלכלית, אך למעשה חוסר מובהקות זה נובע הן מחוסר היכולת של משתנה זה לתפוס לבדו את שיוכם של יישובים למעמד כלכלי גבוה והן מקיום מתאם גבוה בינו לבין המשתנים המאפיינים את האוכלוסיות השונות. ללא השמטה התוצאות יוצאות מובהקות יותר כפי שניתן לראות בנספח גרפים וחישובים אקונומטריים

17 בחינת הפרמטר המייצג את מצביעי 'יש עתיד' מוביל למסקנות בכיוונים שונים. מצד אחד ההשפעה של פרמטר זה על אחוזי הגיוס אינה מובהקת ומצד שני השפעה זו שלילית ביחס לאחוז האבדות. על פניו צריכה להיות השפעה זהה של הפרמטר על היקפי תשלום המס ומכאן כי לא ניתן להגיע לתוצאות חותכות ממתווה הרגרסיות הנוכחי על השפעת פרמטר זה. תוצאה נוספת שראויה לציון היא העובדה שאחוזי הגיוס מושפעים בצורה חיובית מממוצע שנות הלימוד ביישוב. ההסבר המוצע לתופעה זו נעוץ בין היתר פעם נוספת במאפייני המגזר החרדי. שנות הלימוד הדתי של המגזר החרדי אינן משוקללות תחת משתנה זה המתייחס ל- 12 שנות לימוד בצירוף השכלה אקדמאית רשמית. מכאן כי השפעת המגזר הדתי על אחוזי הגיוס והאבדות למעשה מנוטרלת תחת משתנה שנות הלימוד. לאור כל האמור ניתן לסכם ולומר כי ההשערות העומדות בבסיס עבודה זו אומתו. אף על פי שישנן תוצאות שעלולות להתפרש בצורה שגויה תחת מתווה רגרסיה זה או אחר, מתקיימים מספר ממצאים איתנים אשר מופיעים פעם אחר פעם תחת מתווים שונים של בדיקת השערות. למעשה הממצאים מראים כי ישנה השתנות גבוהה באשר לגובה תשלום המס שהוא השירות הצבאי והאבדות במלחמות ישראל בין הפרטים השונים במדינה. 06

18 מסקנות הבעיתיות במודל הצבא כפי שהוא היום ידועה מזה זמן רב, מכאן אין זה מפתיע כי הוקמו מספר ועדות שונות לאורך השנים האחרונות בכדי לדון בסוגייה זו. ועדות מרכזיות אלו דנו בסוגיית כבדות משקל כגון אורך השירות הצבאי, התעיילות מבנית וקיצוץ תקציבי, ואף הגישו הצעות ליישום - רובן ככולן אינן ממליצות להפוך את הצבא למקצועי. שירות צבאי ואף יתרה מכך, אובדן חיים במסגרת שירות זה, הינו מס ישיר לכל דבר ועניין. נדמה כי הבעיה המרכזית של מקבלי ההחלטות טמונה בחוסר ראייתם את התשלום הצבאי באופן שכזה. כל עוד המתכונת הנוכחית תימשך, יחד עם ערכים של אחדות ושיוויון אשר לא מתקיימים בפועל, לא נוכל כמדינה לבחון את המצב בפרסבקטיבה הראוייה. לאור הממצאים, אין ספק כי קיימת בעיה של חוסר שיוויון בקרב האוכלוסייה בשאלת מידת נטל המס הצבאי ברובדים דמוגרפיים, עדתיים, מגזריים, דתיים וכלכליים. אוכלוסיות בעלות מאפיינים סוציו-אקונומיים גבוהים נוטות לשלם מס צבאי מופחת, כאשר קיימים הבדלים ניכרים גם בהיקף תשלום המס עבור אוכלוסיות ממגזרים שונים במדינת ישראל. המיעוט הדרוזי והאוכלוסייה המזרחית מרבות בתשלום מס זה, בעוד האוכלוסייה החרדית ממעטת לעשות זאת. המסקנה המתבקשת אם כן, הינה לזנוח את מודל המס הישיר- 'צבא העם', ולמסות בצורה מוניטרית ישירה ושיווניות כל אזרח במדינת ישראל. מיסוי זה יהווה מקור מימוני שדרכו יהפוך הכוח השומר על ביטחון המדינה לצבא מקצועי. הרעיון העומד בבסיס הצבא המקצועי הוא ביטול גיוס חובה והעלאת שכר משמעותית של החיילים המשתתפים. כך למעשה הופך הצבא למקום עבודה לכל דבר ועניין, כאשר גובה השכר ישקף מצד אחד את רמות המחירים במשק ומצד שני את רמות הסיכון הגלומות בתפקידים המנהלתיים והקרביים. מצב שכזה ייצור תמריץ לפרטים להצטרף לצבא אשר יהווה אלטרנטיבה ברת קיימה למקומות עבודה אזרחיים הן מבחינת שכר והן מבחינת אפיקי קידום. פיתרון שכזה יצריך תהליך מאסיבי של ארגון מחדש של כל המערכת הצבאית, צעד שללא ספק יגרור תהליכי התעיילות נרחבים, התמקצעות לאורך זמן של החיילים המשרתים בו, וייתכן גם שבטווח הרחוק הוצאות ביטחוניות נמוכות הרבה יותר אל מול ההוצאה האסטרונומית כיום. יתרה מכך, מצב שכזה ייתר את שאלת השיוויון בשירות הצבאי שכן האפשרות להתגייס תהייה פתוחה בפני כל אזרח במדינה. לעומתם, פרטים ואוכלוסיות אשר עבורם שירות צבאי מהווה פגיעה באורח חייהם כגון הציבור החרדי לא יהיו מחוייבים על פי חוק לעשות זאת. מצב זה יוכל למנוע חיכוכים אזרחיים ולעזור לשככך את השסעים החברתיים העומדים כפצע פתוח בפני הציבור הישראלי. 07

19 בבילוגרפיה בן בסט, א. קפלינסקי, מ. אקשטיין, צ. בלינדה, ה. גלעד, נ. גרוס, צ. יוגב, ס. מרק, ח. צידון,ד. שמיר,ב. )2006(. הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל. מדינת ישראל משרד הביטחון. בר, א. )2012(. תיאור וניתוח ממדי העוני והאי-שיוויון בישראל ובמדינות המפותחות. ירושלים, הכנסת - מרכז המחקר והמידע. ברודט, ד. בירן, א. בן אליהו, א. ברי, א. גלעד, נ. הורוביץ, א. טרכטנברג, מ. מזרחי,א. פלוג, ק. )2007(. דוח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון. ירושלים, מדינת ישראל משרד האוצר. גרינברג, מ. ואלון, ג. ) (. ראש אכ"א: בתל אביב "לא היה ולא יהיה שכול", הארץ. קישור: דובר צה"ל )2008(, דירוג ערי ישראל לפי אחוזי גיוס ומיצוי שנתון לידה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2008(. מפקד אוכלוסין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2008(. נספח: רשימת המשתנים המשמשים לחישוב המדד. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2008(. מדד חברתי כלכלי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2010(. נתונים פיזיים עיירות ומועצות מקומיות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2004(. מדד פרפריאליות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2012(. האוכלוסייה הדרוזית בישראל לקט נתונים לכבוד חג הנביא שועייב.2011 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2011(. שיטות מדידה ואמידת גודלה של האוכלוסייה החרדית בישראל. המשרד לקליטת עלייה אגף המחקר. )2008(. קליטת העלייה בישראל תקצירי מחקרים. ירושלים, מדינת ישראל המשרד לקליטת עלייה. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 19 )2013(, תוצאות לפי יישובים. קישור: 08 מלאך, ג. ובלומנטל-שופרוני, נ. )2012(. שיוויון בנטל או נטל השיוויון. מאמר שהוצג בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, פורום קיסריה. מפלגת 'יש עתיד' )2013(, מצע מפלגת 'יש עתיד'. קישור: משרד הביטחון )2013(, אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל הנופלים לפי יישוב \ בית עלמין. קישור: עלי, נ. וענבר ש. )2011(. מי בעד שיוויון. ירושלים, עמותת סיכוי: העמותה לקידום שיוויון אזרחי: בג"ץ 40/70 בקר נגד שר הביטחון, פ"ד כד) 1 ( 238

20 קוטס-בר, ח. ) (. נא להכיר: אלינור ג'וזף, לוחמת ערבייה בצה"ל. NRG מעריב. קישור: קוך דבידוביץ', פ. )2011(. השתלבות יוצאי איתופיה בצה"ל. ירושלים, הכנסת - מרכז המחקר והמידע. שטרן, י. ) (. ירידה חדה במספר הבדואים המתגייסים לצה"ל. ואללה חדשות. קישור : 09

21 נספח: נתונים מספריים התפלגות אוכלוסיית הצעירים לפי שיעור הגיוס )באחוזים) השלימו שירות מלא השלימו שירות חלקי לא התגייסו משך שירות חובה)חודשים( גברים נשים * השיעור מחושב מתוך היהודים הנקראים לשירות בצה"ל. מקור: הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, סך כל המתגייסים החרדים בשנה למסגרות השירות הצבאי והאזרחי צבא שירות אזרחי סה"כ *מקור: שיוויון בנטל או נטל השיוויון,

22 שירות החובה בצבא במדינות OECD 30

23 נספח: גרפים וחישובים אקונומטריים פלטי סטטה מודל הרגרסיות אשר בו מושמטים אשכולות 1,9,10 מהממד החברתי-כלכלי: רגרסיה I: רגרסיה :II 33

24 רגרסיה :III רגרסיה :IV 32

25 רגרסיה V: רגרסיה :VI 34

26 מודל רגרסיות הכולל את כל האשכולות במדד החברתי-כלכלי: רגרסיה I: רגרסיה :II 35

27 רגרסיה :III רגרסיה :IV רגרסיה V: 36

28 רגרסיה :VI גרפים וחישובים אוכלוסייה באלפים התפלגות האוכלוסייה לפי אשכולות במדד החברתי-כלכלי אשכולות לפי המדד חברתי-כלכלי 37

29 חישובים: מציאת נקודת אופטימום של משוואה ריבועית המציינת מתי השפעת המדד החברתי כלכלי מתחילה להיות שלילית. הנוסחה היא נגזרת של המשוואה הריבועית ואז החישובים להלן מתבצעים על ידי הצבת הנתונים מהרגרסיות במשוואה חישוב I )אחוזי גיוס(: חישוב II )אחוזי אבדות(: חישוב מתאם בין המדד החברתי-כלכלי למדד ג'יני: 38

30 נספח: רשימת המשתנים המשמשים לחישוב המדד הכלכלי-חברתי דמוגרפיה חציון גיל - הערך שמחצית האוכלוסייה של היחידה הגיאוגרפית נמצאת בגיל מעליו ומחצית האוכלוסייה נמצאת בגיל מתחתיו. משתנה זה חושב על פי הגילאים הבודדים. מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין יחס תלות - היחס בין סך בני 0-19 )אוכלוסייה צעירה( ובני 65 ומעלה )אוכלוסייה מבוגרת( לבין בני )אוכלוסייה בגילאי עבודה(, הוכפל פי מאה. מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין ממוצע נפשות למשק בית - סך האוכלוסייה, חלקי מספר משקי הבית. מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין השכלה וחינוך ממוצע שנות לימוד של בני סך כל שנות הלימוד של בני 54-25, חלקי סך בני )גילאי עבודה עיקריים(. בחישוב נכללות שנות הלימוד בבתי ספר ובמוסדות להשכלה גבוהה, בארץ ובחוץ-לארץ, ולא נכללות שנות לימוד בישיבה גבוהה..4 מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין אחוז בעלי תואר אקדמאי מבני אחוז בני בעלי תואר אקדמאי ראשון, שני או שלישי, מתוך בני )גילאי עבודה עיקריים(..5 מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין אחוז עובדים במשלח יד אקדמי או מנהלי - אחוז העובדים בשנת 2008 במשלח יד אקדמי או מנהלי )סדר 24 0 ו- 2 בסיווג משלחי היד (, מתוך השייכים לכוח העבודה האזרחי השנתי. מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין תעסוקה וגמלאות אחוז בעלי הכנסה מעבודה מבני 15 ומעלה - אחוז בעלי הכנסה מעבודה שכירה ו/או עצמאית בשנת 2008 )לפי נתוני מס הכנסה(, מתוך בני 15 ומעלה ראה: למ"ס, הסיווג האחיד של משלחי היד 4991, פרסום טכני מס' 64, ירושלים, תשנ"ד,

31 מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין 2008 ומשרד האוצר. אחוז נשים בנות שאינן בכוח העבודה האזרחי - אחוז הנשים בנות שאינן בכוח העבודה האזרחי השנתי, מתוך סך הנשים בנות מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין אחוז בעלי הכנסה מעבודה מעל פעמיים השכר הממוצע - אחוז בעלי הכנסה מעבודה שכירה ו/או עצמאית בשנת 2008 )לפי נתוני מס הכנסה( מעל פעמיים השכר הממוצע )לשנת 7, : לחודש 25 בשנה (, מתוך סך בעלי הכנסה מעבודה. מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין 2008 ומשרד האוצר. אחוז בעלי הכנסה מעבודה מתחת לשכר המינימום - אחוז בעלי הכנסה מעבודה שכירה ו/או עצמאית 2 בשנת 2008 )לפי נתוני מס הכנסה( מתחת לשכר המינימום )לשנת 3, : לחודש עבודה (, מתוך סך בעלי הכנסה מעבודה. מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין 2008 ומשרד האוצר. אחוז מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה בזקנה ושאירים )זו"ש( - אחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי ומהמשרד לשירותי דת, כולל השלמת הכנסה בזו"ש, מתוך סך האוכלוסייה מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין 2008, המוסד לביטוח לאומי והמשרד לשירותי דת. רמת חיים 12. הכנסה חודשית ממוצעת לנפש סטנדרטית - לכל משק בית חושבה הכנסה חודשית לנפש סטנדרטית, לאחר מכן חושב ממוצע של ההכנסה החודשית למשקי הבית ביחידה הגיאוגרפית. בחישוב לא נכללו נתונים על תיירים ועל נפשות ללא מעמד תושבות. הכנסה חודשית לנפש סטנדרטית: סך הכנסה שנתית של משק בית, חלקי 12, חלקי מספר נפשות סטנדרטיות במשק בית. ממוצע כלי רכב בשימוש משק בית לבני 18 ומעלה - לכל משק בית חושב היחס בין סך כלי רכב בשימוש משק הבית למספר הנפשות בני 18 ומעלה, לאחר מכן חושב ממוצע של יחס זה למשקי הבית ביחידה הגיאוגרפית. בספירת כלי רכב בשימוש משק הבית לא נכללו משאיות וכלי רכב דו-גלגליים במידה וצוין בשאלון מפקד האוכלוסין. בספירת מספר הנפשות לא נכללו תיירים ונפשות ללא מעמד תושבות..13 מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין ראה: המוסד לביטוח לאומי, ממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים 8002, סקרים תקופתיים 338, ירושלים, תשע"א,

32 ממוצע מספר החדרים לנפש במשק בית - לכל משק בית חושב היחס בין מספר חדרי המגורים למספר הנפשות, לאחר מכן חושב ממוצע של יחס זה למשקי הבית ביחידה הגיאוגרפית. בספירת מספר הנפשות נכללו תיירים ונפשות ללא מעמד תושבות. ממוצע מספר חדרי השירותים לנפש במשק בית - לכל משק בית חושב היחס בין מספר חדרי השירותים למספר הנפשות, לאחר מכן חושב ממוצע של יחס זה למשקי הבית ביחידה הגיאוגרפית. בספירת מספר הנפשות נכללו תיירים ונפשות ללא מעמד תושבות מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין אחוז משקי בית עם מחשב וחיבור לאינטרנט - אחוז משקי בית שיש ברשותם מחשב וחיבור לאינטרנט, מתוך סך משקי הבית ביחידה הגיאוגרפית..16 מקור הנתונים: מפקד האוכלוסין