<4D F736F F D20F4FAF8E5EF20E1E7E9F0FA20E4E1E2F8E5FA20E1E4F1E9E8E5F8E9E420E12020EEF2E5E1E320E7E3F920E7E3F92E727466>

תמליל

1 א. פתרון בחינת הבגרות בהיסטוריה ב' חורף תש"ע פרק ראשון בין שתי מלחמות עולם ברה"מ והיהודים בה בין שתי מלחמות עולם. תכנית הנא"פ מהווה נסיגה מעקרונות הקומוניזם כלומר מהאידיאולוגיה : 1 עקרונות הקומוניזם כוללים הלאמת כלל הרכוש, יצירת חברה שוויונית ללא מעמדות כלכליים, חברה ללא רכוש פרטי האוסרת על מסחר פרטי, הון זר והשקועות פרטיות. כלומר, כלל הרכוש החקלאי והתעשייתי מולאם ע"י המדינה. לעומת זאת, ע"פ הקטע, הופסקו הפקעות הקרקעות שאפיינו את תקופת הקומוניזם המלחמתי. בנוסף יכלו האיכרים למכור את תוצרתם החקלאית בשוק החופשי ולהרוויח הון פרטי (כל זאת תמורת מס של 10% בלבד על היבולים) כל זה, מנוגד לאידיאולוגיה הדוגלת ביצירת חברה שוויונית בה הרכוש כולו מולאם ללא אפשרות כלשהי ליצירת רווחים פרטיים. בנוסף איפשרה התכנית לקיים יוזמות של השקעות בשוק המקומי כמו קיומם של מפעלים בסדר גודל קטןבינוני וכן אופציות של השקעה פרטית בשוק הבינלאומי כלומר השקעה בהון זר. ב. האידיאולוגיה הקומוניסטית והמשטר התנגדו לפעילות ציונית או דתית בשל תפיסתם כי אין מקום לכל ביטוי של תרבות לאומית או דתית כלשהי. לנין וסטאלין ביקשו להטמיע את היהודים בקרב החברה הרוסית וראו בפעילות ציונית כפעילות בדלנית לאומית. כלומר הפעילות הציונית הצטיירה על ידי הקומוניסטים כפעילות לאומית מובהקת המזיקה לרעיונות המהפכה. כל זאת מאחר וכל פעילות לאומית מנוגדת לתפיסה הקומוניסטית כי יש להקים חברת פועלים שוויונית כלל עולמית ללא מנצלים ומנוצלים, חברה השוללת את עיקרון הלאומיות. הפעולות שבוצעו כנגד הפעילות הציונית היו : המסגרת הקמת היבסקציה, עודד השלטון את השימוש בשפת היידיש שנתפסה כשפתם של הפועלים וכשפה חילונית בהשוואה לעברית שהצטיירה כשפתם של הבורגנים והציוניים. חלה הגבלה חמורה על השימוש בשפה העברית :נאסרה להפצת ספרים ועיתונים בשפה העברית.

2 הפעילות הציונית הוכרזה כאסורה: השלטון הביא להוצאתם מחוץ לחוק של גופים פוליטיים ציוניים ורבים מהפעילים הציוניים הוכרזו כאויבי המשטר ונאלצו לרדת למחתרת. 2 א.. בתחום החינוך: לימוד מקצועות טכנולוגיים על מנת לקדם את תהליך התיעוש האזרחי והצבאי בברה"מ, לפתחה כלכלית, להדביק את הפער מול מדינות המערב ולהערך לקראת בלימתם במידה ואלו תתקופנה את ברה"מ. כמו כן הושרשה האידיאולוגיה הקומוניסטית על מנת להחדירה לכל שכבות העם וליצור פולחן אישיות סביב דמותו של סטאלין. המפלגה קיימה פיקוח הדוק על אמצעי התקשורת, על הספרות התיאטרון. החינוך והתרבות היו מגויסים על מנת לבטא את השקפות המשטר ולפארו, להטמיע את האידיאולוגיה ולא לאפשר כל סממן של התנגדות ולעצב את הדור הבבא של המהפכה. בתחום התעשייה: סטאלין שאף לתעש את המדינה, לקדמה כלכלית ולהתחרות במדינות המערב. לשם כך הוא יצר בכפייה מהפכה תעשייתית ברוסיה שכללה פיתוח התעשיה הכבדה, חיבור המדינה לרשת חשמל, הקמת מרכזי תעשייה גדולים ופיתוח תכניות חימוש צבאיות לקראת מלחמה עתידית עולמית באויביה האידיאולוגיות של ברה"מ (גרמניה הנאצית והמדינות הדמוקרטיות) בתחום החקלאות : הלמת קרקעות מידי הקולאקים במטרה לממש את האידיאולוגיה השוויונית וליצור קולקטיביזציה בחקלאות ובחברה. רבים מהתושבים שולבו בכפייה בתעשייה על מנת ליצור הרתעה ולהביא להישגים מהירים במימוש האידאולוגיה. ב. הצעדים שנקט השלטון כנגד הציונות: במסגרת הקמת היבסקציה, עודד השלטון את השימוש בשפת היידיש שנתפסה כשפתם של הפועלים וכשפה חילונית בהשוואה לעברית שהצטיירה כשפתם של הבורגנים ןהציוניים. חלה הגבלה חמורה על השימוש בשפה העברית :נאסרה להפצת ספרים ועיתונים בשפה העברית. הפעילות הציונית הוכרזה כאסורה: השלטון הביא להוצאתם מחוץ לחוק של גופים פוליטיים ציוניים ורבים מהפעילים הציוניים הוכרזו כאויבי המשטר ונאלצו לרדת למחתרת.

3 פולין והיהודים בה בין שתי מלחמות עולם 3 א.. הקשיים שמופיעים בקטע ואר הקשו על פולין בהקמת מדינה עצמאית : החברה הפולנית היתה מורכבת מלאומים (למעלה מ 30%) דבר שהקשה על יצירת מדינת לאום עצמאית והטמעה של תרבות לאומית לכלל התושבים. חלק מהמיעוטים הוגדרו כאויבי המדינה וככאלה הנאמנים למדינות העוטפות את פולין כמו ברה"מ וגרמניה. רמת הלאומיות הרבה בפולין הביאה לסממנים של לאומנות כלפי הזרים במדינה. בפולין לא היתה מסורת דמוקרטית ולא היו בעבר מוסדות דמוקרטיים. מדינת פולין מדינה חדשה התמודדה עם הרס תשתיות לאחר המלחמה ונאלצה לעבור תהליך שיקום ארוך על מנת לייצב את הכלכלה ואת המשטר הדמוקרטי החדש שהוקם ועוצב בנסיבות קשות אלו. ב. הממשלה הפולנית הנהיגה מדיניות של הטמעת הלאומיות הפולנית בקרב כלל התושבים והנהגת מדיניות כלכלית ריכוזית המכוונת מגבוה. הממשל הפולני העדיף לטפח את המעמד הבינוני הפולני : נמנע אשראי בנקאי מהיהודים, נסגרו מפעלים ובתי מלאכה בבעלות יהודים, המונופול בו שלטו היהודים כמו בתחום הטבק נלקח מהיהודים. הממשל הפולני ציווה לסגור את בתי העסק בימי ראשון דבר שהביא לפגיעה חמורה בכלכלה היהודית. אובדן המסחר עם מדינת רוסיה אף הוא לפגיעה חמורה בכלכלה היהודית. השרות הציבורי נחסם בפני היהודים וכך סולקו ממקומות עבודה אלו אלפי יהודים. כל הפעולות הללו הביאו למצוקה כלכלית רבה, אבטלה הולכת וגוברת בקרב היהודים ולמגמות הגירה למדינות מערב אירופה ארצות הברית ואף לארץ ישראל. 4 א.. להלן הפעולות שנקט השלטון הפולני להפיכת הכלכלה במדינה למודרנית: השלטון הפולני הנהג מדיניות כלכלית ריכוזית המתוכננת ומכוונת מגבוה שכללה הנהגת מטבע חדש (זלוטי) תכניות כלכליות להפחתת האינפלציה, קיצוץ דרסטי בהוצאות הממשלה על מנת לצמצמם ת הגרעון בקופת המדינה, גיוסה של צרפת לשיקום הכלכלה וייזום השקעות במדינה : המדינה הלאימה מפעלים רבים, חומרי גלם, טיפחה את המעמד הבינוני הפולני באמצעות הטלת מכסי מגן ועידוד יוזמות כלכליות. עוד הביאה המדינה להקמת מפעלי תעשייה בערים הגדולות תוך מצמצום ענף החקלאות לטובת התעשייה. ב. השלטון הפולני יצר לגיטימציה לאנטישמיות ברחבי המדינה: האווירה הלאומנית בפולין הביאה להגדרתם של היהודים כזרים המאיימים על לאומיותה של המדינה. כלפי היהודים בוצעו פוגרומים והופעלו עליהן לחצים לעזוב את המדינה. המדיניות הכלכלית העדיפה את המעמד

4 הבינוני הפולני והביאה לקיפוחם של היהודים ולסילוקם מהשרות הציבורי.. רבים מהם מצאו עצמם ללא פרנסה והחליטו להגר. ארה"ב והיהודים בה בין שתי מלחמות עולם 5 א.. ביטויים למגמת השמרנות וההסתגרות בארה"ב : חוק היובש שאסר כל מכירה ושיווק של אלכוהול. חוקי ג'ונסון שנחקקו בשנת 1924 שעיקרם קביעת מיכסות הגירה. הפיכת החברה האמריקאית לדתית יותר וגזענית פעילות ארגון קו קלקס קלאן. התנגדות ללימוד תורת האבולוציה של דרווין. ב. הציפיות שמופיעות בקטע התממשו ע"י חלק מן היהודים בתחומים בחינוך התרבות והכלכלה. למרות ההגבלות שחלו כלפי היהודים כמו קביעת מכסות תלמידים באוניברסיטה ע"פ מוצא) הצליחו יהודים רבים להשתלב בכלכלה המודרנית בארה"ב בתחומים שונים בתעשיית הבידור כמו הקולנוע והתיאטרון. רבים נטשו את העבודות המסורתיות והחלו להשתלב בתחום המקצועות החופשיים בזכות לימודיהן באקדמיה. אחוז היהודים שלמד באקדמיה היה גבוה לאין שיעור ממשקלו באוכלוסייה הכללית. 6 א.. עקרונות הגישה החברתית כלכלית בשנות ה 20 היו קפיטליזם חופשי כלומר, אי התערבות של המדינה בכלכלה, מתן עוצמה לשוק הפרטי וליזמים שיניעו את הכלכלה ללא התערבות הממשל. השינוי שיצר רוזוולט הוא בגישה המהפכנית כי הממשל הפדרלי מחוייב להתערב בכלכלה והוא אחראי לבטחונם הסוציאלי של התושבים מוכי הגורל. ב. שלושה זרמים : הרפורמי, האורתודוכסי והקונסרבטיבי. הזרם הרפורמי : לאחר פירסום מצע קולומבוס השתנה היחס כלפי המסורת היהודית והפך ליחס אוהד וחיובי. המסורת הודגשה כחיונית להמשך קיומו של העם היהודי בגולה. גם היחס האנטי ציוני השתנה. ארץ ישראל נתפסה עתה כביתו הלאומי של העם היהודי.יחד עם זאת, התומכים והמשתייכים לזרם זה ראו בארה"ב במולדתם אך החלו לגלות מעורבות לנעשה בא"י וסייעו כלכלית ליישוב היהודי. הזרם האורתודוכסי: זרם זה שאף לאורח חיים בדלני, תרבותי ודתי וקיים בקנאות קהילה יהודית מסוגרת ללא השתלבות בתרבות האמריקאית. הזרם הקונסרבטיבי : זרם זה ניסה להתאים ולשלב בין אורח החיים היהודי לבין התרבות האמריקאית וביקש להתאים את היהדות למציאות החדשה והמתפתחת. הם שמרו על מצוות היסוד כמו שבת וכשרות ויחד עם זאת הנהיגו שיויון בין הגברים לבין הנשים.

5 א. צרפת והיהודים בה בין שתי מלחמות עולם 7 א.. צרפת חששה מאד מנקמה גרמנית בעיקבות מלחמת העולם הראשונה, מפלישה נוספת לאחר שתי הפלישות הקודמות למדינה אשר הביאו לפגיעה חמורה במדינה ואשר ימרו טראומה בצרפת מפני כל עימות מול הגרמנים. בנוסף, חששו הגרמנים מהתפקרות ברית ההסכמה לאחר המלחמה (ארה"ב הפכה למדינה בדלנית, ברה"מ הפכה לקומוניסטית ובריטניה הנהיגה מדיניות פייסנית כלפי גרמניה). בנוסף חששה גרמניה מהפער הדמוגרפי הברור הנוטה לטובת גרמניה ומהעובדה שהיא איבדה לוחמים רבים בקרבות מלחמת העולם הראשונה. הצעדים שנקטה צרפת: זניחת מדיניות ההתקפה והתבססות על אסטרטגיה של מגננה בניית קו ביצורים לאורך הבול מול גרמניה. כריתת בריתות עם המדינות החדשות ובראשן פולין. מדיניות של פייסנות כלפי גרמניה יצירת חוזה ורסאי הכולל סעיפי ענישה כלפי גרמניה. ב. היהודים הותיקים דרשו מהיהודים הזרים שלא להבליט את יהדותם ולהיטמע בחברה כללית. הם ביקשו מהם לזנוח את שפת היידיש, לשלוח את ילדיהן לבתי ספר כלליים, לא להתיישב בקהילות יהודיות סגורות בערים הגדולות ולנהוג כצרפתים לכל דבר. כל זאת על מנת להצניע את יהדותם, להשתלב בחברה הכללית. היהודים הזרים התנגדו לדרישות אלו וביקשו לשמר את אורח חייהם כיהודים במדינה דמוקרטית פלורליסטית. המחלוקת התגברה בשנות ה 30 על גברה הגזענות האנטישמיות בצרפת על רקע המשבר הכלכלי. היהודים הזרים הואשמו ע"י הותיקים במגמה זו בכך שלא טרחו להצניע את יהדותם והדגישו את זרותם.. השפעת המלחמה על הכלכלה הצרפתית מעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום > מחסור במוצרי יסוד בסיסיים < עלייה במחירים ולירידת ערך המטבע. אבטלה חמורה בעוקבות הפיכתם של החיילים לאזרחים המנסים להשתלב חזרה במעגל העבודה. גרעון בקופת המדינה בשל התארכות המלחמה הרס התשתיות והמפעלים באזורי הקרבות בצפון מזרח המדינה 8

6 א. צעדים שנקט הממשל הצרפתי ניסיונות לייצוב המטבע וקיצוץ דרסטי בהוצאות הממשלה. קבלת הלוואות מארה"ב הסתמכות על כספי הפיצויים מגרמניה פיתוח אזורי תעשייה חדשים ב. הסיבות להתגברות האנטישמיות בשנות ה 30 משבר כלכלי עולמי < משבר כלכלי בצרפת אשר בעקבותיו הואשמו המהגרים הרבים במדינה בפגיעה במעמדו של הפועל הצרפתי עליית המשטרים הלאומניים באיטליה (פאשיזם) וגרמניה (נאציזם) הגבירו את כוחם של מפלגות ותנועות הימין הקיצוני בצרפת. החשש מהתחזקות הקומוניזם < התגברות הימין הקיצוני כבלם של הקומוניזם. פרשת גרינשפאן הצטיירה כניסיון יהודי לחרחר מלחמה כנגד גרמניה. תגובת היהודים הזרים להחרפת האנטישמיות : יהודים אלו החליטו לנהוג בקו תקיף ואקטיבי ודרש מן הממשלה הצרפתית לעקור את התופעה. הם יצאו לרחובות והפגינו כנגד אזלת ידה של הממשלה. הם האמינו שתופעת האנטישמיות הינה מושרשת בעמים האירופיים. תגובת היהודים הותיקים: יהודים אלו האמינו שפרשת דרייפוס לא תשוב כלומר, הארומה הצרפתית לא תאשים את כלל היהודים כבוגדים וכי מגמת האנטישמיות תישכח. הם האמינו שהאנטישמיות היא מוצר מיובא מגרמניה ולכן אין טעם לשנות את אורח החיים. הם האמינו שהרפובליקה תאבק בימין הקיצוני ותבעו מן היהודים הזרים שלא לצאת בהפגנות ולהצניע את יהדותם. פרק שני : גרמניה בימי הרייך השלישי, מלחמת העולם השניה והשואה. הגורמים למדיניות הפיוס של בריטניה: הבריטים דגלו באסטרטגיה של העדפת הדיפלומטיה כאמצעי המועדף והראוי לפתרון סכסוכים מדיניים. 9

7 א. הבריטים האמינו ש"חוזה ורסאי" היה משפיל וחמור מדי עבור הגרמנים וכי כל שאיפתו של היטלר היא להחזיר את הכבוד והגאווה הגרמנית שנפגעה בעיקבות חוזה זה. הבריטים לא היו ערוכים למלחמה עולמית וזאת בשל המדיניות עליה הוכרז בבריטניה לאחר מלחמת העולם הראשונה: הפרלמנט הבריטי חוקק את חוק 10 השנים אשר עיקרו קיצוץ בתקציב הבטחון ובתכניות האימונים של הצבא בשל הערכה כי לא תיתכנה מלחמה עולמית קרובה. הבריטים והצרפתים ראו בהיטלר כגורן אשר עימו ניתן לנהל מו"מ ולהגיע להבנות מדיניות וזאת בהשוואה לסטאלין. הבריטים ראו בגרמניה כבלם של הקומוניזם המאיים על יציבות המשטרים הדמוקרטיים. יתרה מזו, מדיניותו התקיפה של היטלר כלפי המפלגה והפעילים הקומוניסטיים בגרמניה היוותה הוכחה לבריטים בדבר חשיבותה של גרמניה כבלם מפני התפשטות הקומוניזם. ב. צ'רציל טען כי מדיניות הפיוס הביאה להתעצמותה הצבאית והכלכלית של גרמניה הכל בהסכמה או לפחות בהעלמת עין של בריטניה. יתרה מזו, צ'רצ'יל טען כי בריטניה איבדה את בעלת בריתה צ'כוסלובקיה מדינה דמוקרטית בעל צבא משמעותי וזוהי מבחינתו תוצאה של מדיניות הפיוס. הוכחות לדבריו של צ'רציל: התעלמותה של בריטניה מהפלישה הגרמנית לחבל הריין התעלמותה של בריטניה מסיפוח אוסטריה הסכם מינכן אשר כלל הסכמה בריטית לסיפוח החבל הצ'כוסלובקי ע"י גרמניה. הסיבות להקמת הגטאות: אמצעי פיקוח על היהודים מניע בירוקראטי. מימוש תורת הגזע הפרדה בין היהודים לבין הארים והסלאבים. אמצעי לניצול היהודים לעבודות כפיה הכחדתם האיטית של היהודים.. 10 דרכים לפיקוח על הגטאות: יצירת גדרות וחומות מסביב לגטאות, הקמת מועצות הזקנים (יודנראטים), הקמת משטרה יהודית, העמדת שומרים פולניים בשערים וסיורים ופשיטות של כוחות ה S.S.

8 א. ב. המושג קידוש החיים: הגבורה היהודית בגטו. מטרת הנאצים הייתה לטשטש צלם אנוש בגטו ולחסל אותם פיזית באמצעות תנאי קיום בלתי אנושיים. כלומר, להפוך את היהודי לחיה שכל תכליתה מסתכמת בחיפוש אחר מזון ומקום מסתור. היהודים בגטאות ניהלו מלחמת גבורה הישרדות על מנת להחזיק מעמד ולשמור ככל הניתן על צלם אנוש. הרב ניסנבוים מראשי הציונות הדתית בגטו וורשה הכריז:"זוהי שעה של קידוש חיים ולא של קידוש השם במוות.לפנים (בעבר) דרשו אויבים את הנשמה והיהודי הקריב את נשמתו על קידוש השם.עתה דורש הצורר את הגוף היהודי,וחובה על היהודי להגן עליו,לשמור על חייו".כלומר על היהודים להיצמד לחיים, לחיות בכל מחיר תוך הענקת משמעות לחיים. למעשה כל דרכי ההתמודדות עם הקשיים בגטו הם ביטוי לקידוש החיים. הוכחה נוספת להצמדות לחיים ולקידושם היתה מספרם הקטן יחסית של מתאבדים בגטאות על אף הקשיים הפיזיים והרוחניים. דוגמאות למאבק בתחום הרוחני: פעילות תנועות הנוער, ארכיון מחתרתי עונג שבת (מול הסכנה באובדן צלם האנוש, הפגיעה החינוכית תרבותית ומול קשיי החינוך והסעד) פעילות חינוכית תרבותית כמו תיאטרון, תזמורת, תאי לימוד חשאיים, עיתונות, ספרות ושירה (מול הסכנה באובדן צלם אנוש והכחדות ומול האיסור בפעילות חינוכית תרבותית) דוגמאות למאבק בתחום הפיזי: מערכת של הברחות (מול הרעב), מערכת ייצור חשאית של מזון ובגדים, ייצור ממתקים לילדים (מול הרעב והמחסור במוצרי יסוד בסיסיים) יציאה לעבודות כפיה בתוך הגטו ומחוצה לו (מול הקשיים הכלכליים), הברחה של תרופות והקמת מרפאות ובתי חולים ארעיים (מול המחלות והמחסור בתרופות), פעילות של מוסדות סיוע לנזקקים כמו : וועדי בתים, המוסד לעזרה עצמית, סיוע של ארגון הג'וינט (מול הרעב, מול התפוררות התא המשפחתי יתומים ואלמנות, והמחסור במוצרי יסוד בסיסיים). הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסיה המקומית אל היהודים: מידת המסורת הגזענית אנטישמית במדינה. מידת ההשתלבות של היהודים במדינה ובחברה מדרג/אופי השליטה של הנאצים במדינה. 11

9 ב. חסיד אומות עולם הוא אדם לא יהודי אשר סיכן את נפשו וחייו (וחיי משפחתו) בסיוע ליהודים בתקופת השואה וזאת מתוך מניעים של אנושות מוסר ואומץ לב. יש שעשו זאת מתוך מניעים דתיים או יחסי כנות טובה. דפוסי עזרה: החבאת יהודים, הענקת אשרות הגירה, הברחת יהודים. 12 א.. דנמרק : דרגת הכיבוש עקיפה, מתן אוטונומיה לדנים בשל היותם נורדים מדרג גזעי גבוה. הנאצים השאירו לעצמם את האחריות על תחום החוץ והבטחון. תחום הפנים נותר באחריות השלטון הדני. ב. בשנת 1943 שינו הנאצים את מדיניותם בעיקבות התנגדות של המחתרת הדנית ותבוסתם בקרבות בחזיתות השונות. הנאצים החלו לצוד את היהודים ולהעבירם למחנה הריכוז טרזינשטאט. כול השנים מאז 1940 דאגה הקהילה היהודית שלא להבליט את עצמה, והיהודים ניהלו את חייהם בשקט אך בלי הפרעה רצינית באורח חייהם. רגישים יותר לשינוי שחל במצב היו חברי 'החלוץ' שנמצאו בדנמרק, ובחוגיהם עסקו בתוכניות בריחה. נכשל ניסיון להגיע ברכבות לחופיה הדרומיים של אירופה, כשהסתתרו אחדים מהצעירים תחת הקרונות. אך קבוצת דיג באי בורנהולם הצליחה להשיג סירה ולברוח בה לשוודיה. הדבר נודע לגרמנים, הם העבירו אזהרה חמורה לממשלת דנמרק והיא הזהירה את הקהילה היהודית. כתוצאה מכך נוצר מתח מסויים בין הנהלת הקהילה, שנשאה בחלק של תקציב ההכשרה, ובין החלוצים, וראשי ועד הקהילה איימו לנקוט באמצעים אם ימשיכו החלוצים בנסיונות אלה.. מדיניות משטר וישי כלפי היהודים באלג'יריה. הצו לביטול פקודת כרמייה, ביטול האזרחות הצרפתית "תקנון היהודים בצרפת" הגדרת מיהו יהודי: כל מי ששלושה מהורי הוריו היו יהודים או כל מי ששניים מהורי הוריו היו יהודים או אם הוא עצמו נשוי ליהודיה. אי העסקת יהודים משפט, ברשויות המקומיות, הקולנוע ובתיאטרון. יהודיים. נאסר על היהודים לעבוד במנהל ציבורי, בהוראה, בבתי בצבא, באמצעי התקשורת הציבוריים, בתקופה זו פוטרו באלג'יריה כ 3,000 אריזציה של הרכוש היהודי בתעשיית עובדי ציבור הגבלות בתחום החינוך הגבלות הוטלו על קבלתם של סטודנטים לאוניברסיטת אלג'יר, וכן הורחקו תלמידים ממוסדות החינוך התיכוניים והיסודיים. הכנות לקראת הקמת יודנראט 13 א.

10 ב. פעולות התגובה של היהודים: חלק גדול מיהודי אלג'יריה היה מזוהה עם השלטון הקולוניאלי ולא נטה להאשימו בחקיקת החוקים הגזעניים. יחד עם זאת החלה להירקם התנגדות למשטר וישי. צעירים יהודיים החליטו להקים תנועת מחתרת אשר נלחמה כנגד שלטון וישי. המחתרת באלג'יריה עבדה בשיתוף פעולה עם הצבא האמריקאי ובצעה את כל פקודותיו. מחתרת זו סייעה מאד לכוחות בעלות הברית לשחרר את צפון אפריקה מהשליטה של מדינות הציר. פרק שלישי אפשרות א' 14 א.. הנשיא טרומן מאשים את ברה"מ אינה מנסה להביא את המצב באירופה לקדמותו טרם מלחמת העולם השניה : הוא מאשים את סטאלין בנסיונות בלתי פוסקים לכונן משטר קומוניסטי במדינות מזרח אירופה ומרכזה. לטענתו מנסים הסובייטים לפורר את היסודות הדמוקרטיים ואת רצון התושבים לחירות במדינותיהם. טרומן מתכוון לתהליך מתוכנן היטב שביצעה ברה"מ שכלל הפיכת מדינות אלו למדינות קומוניסטיות דמוקרטיות עממיות מתוך כוונה להפיץ את האידיאולוגיה הקומוניסטיות בכל מקום ומקום. נסיונו אלו הם הגורם לטעמו של טרומן למתיחות הבינגושית. גורמים נוספים שאינם מופיעים בקטע: ניגודים אידיאולוגיים פוליטיים: ארה"ב וברה"מ ייצגו השקפות עולם שונות ומנוגדות זו מזו. ארה"ב היתה מדינה דמוקרטיתליברלית שהדגישה ערכים עמו חירות חופש ודעת הרוב. לעומת זאת, ברה"מ היתה מדינה טוטליטאריתקומוניסטית ששללה חירויות בסיסיות מאזרחיה והתנגדה לערכי הדמוקרטיה. שיטות כלכליות שונות השקפות העולם המנוגדות באו לידי ביטוי גם בתפיסה הכלכלית. ברה"מ האמינה בהלאמת הרכוש הפרטי ובמשק סוציאליסטי המכוון מלמעלה. לעומת זאת, ארה"ב היתה קפיטליסטית המעודדת תחרות יוזמה פרטית והצלחה כלכלית של הפרט. ב. הפעולות שביצעה ארה"ב: הפסקת המדיניות הבדלנית דוקטרינת טרומן תכנית סיוע מקיפה של כ 400 מיליון דולר למדינות אירופה על מנת לייצב את המשטר הדמוקרטי ולהבטיח את סיכול תכניותיה של ברה"מ להפיץ את האידיאולוגיה במדינות מוכות

11 א. משבר כלכלי תכנית מארשל. מעורבות אקטיבית ונחושה במשבר ברלין. העברת אספקה לברלין המערבית בתגובה למצור שהטיל סטלין על העיר. הקמת ברית נאט"ו. ברית צבאית אסטרטגית בין המדינות הדמוקרטיות לסיכול תכניות עתידיות של הגוש הקומוניסטי לאיים ולתקוף מדינות אלו.. הסיבות להעברת שאלת א"י לאו"ם: בריטניה נואשה מכל נסיונות התיווך וההידברות בין היהודים ובין הערבים והגיעה למסקנה כי בנסיבות אלו היא לא תוכל להמשיך לקיים את שליטתה במקום. לחץ בינלאומי בלתי מתפשר מצד ארה"ב (הנשיא טרומן) להילות 100,000 יהודים ניצולי שואה. לחץ בינלאומי מצד דעת הקהל העולמית לאפשר העלאת עקורי השואה לחץ זה גבר מאד בעיקבות פרשת אניית אקסודוס. הטרור היהודי הביא לאבדות ניכרות בקרב החיילים הבריטים. כך גבר הלחץ בבריטניה להשיב את הבנים הביתה. החלטה זו היתה חלק מתהליך הדה קולוניזציה עליה החליטה בריטניה לאחר המלחמה בעיקר בשל המשבר הכלכלי בעוקבות המלחמה. ב. בכ"ט בנובמבר 1947,הצביעה עצרת האו"ם בעד סיום המנדט הבריטי והקמת מדינות עצמאיות ליהודים ולערבים. המדינה היהודית אמורה היתה להיבנות משלושה חלקים שאינם כוללים את יפו (שתהיה למובלעת ערבית) ואת ירושלים שתהיה לאזור בינלאומי. עוד נקבע כי בין שתי המדינות יהיו קשרים כלכליים מדיניים. היהודים הסכימו להצעה. הערבים דחו אותה, ולא זו בלבד אלא שתקפו מייד את היישובים היהודיים בכל רחבי ארץישראל החלה מלחמת העצמאות. מדינות ערב לא קיבלו את התכנית וכעבור 6 חודשים פלשו למדינה היהודית עליה הוכרז ב א.. מבצע יואב : השתלטות צה"ל על אזורים נרחבים בנגב ודרומית לירושלים. כך חודש הקשר עם ישובי הנגב שהיו נצורים. העיר באר שבע נכבשה וכוחות הצבא המצריים החלו לסגת לעבר רצועת החוף. בעיקבות נסיגת המצרים, התקדם צה"ל דרומה וכבש ישובים ערביים נוספים. מבצע חורב: ישראל החליטה לצאת למבצע נוסף על מנת למגר סופית את הכוחות המצריים שנותרו עדיין בגבול הדרומי. הכוחות המצריים הובסו באזור כביש באר שבע ניצה. צה"ל חדר לתוך סיני על מנת לנתק את הכוחות המצריים מעורפם.. נסיגתו המבוהלת של הצבא מצרי ולחצים בינלאומיים הביאו לזירוז המו"מ להסכם שביתת נשק בין המדינות.

12 מבצע עובדה: המטרה היתה להרחיק את צבא ירדן מהנגב הדרומי ולהתשלט על האזור. צה"ל השתלט על בקעת הירדן, הערבה, ים המלח ועין גדי ועל אום רשרש אילת כיום. מבצע זה עיצב את גבולות הסכם שביתת הנשק בקו הגבול הדרומי בין ישראל ובין ירדן. ב. הסכם שביתת הנשק עם מצריים היה הסכם פשרה שבו הוחלט כי כל הנגב ייכלל בשטחה של ישראל למעט אזור ניצנה שישאר מפורז ורצועת עזה שתהיה תחת שליטה מצרית. הבעיה העיקרית שנותרה בלתי פתורה היא בעיית הפליטים הערבים שברחו לעזה. ישראל מתנגדת להשבתם מתוך חשש להצפת המדינה בגורמים עוינים. מבחינת המצרים יש להשיבם למדינת ישראל לארצם ולמולדתם. היה זה כלי הניגוח של מצרים במאבקה לחיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מדינת ישראל יחידת הגישור 17. ביטויים למגמות האיחוד: הקמת קע"מ איחו מדני בין מצרים ובין סוריה ועידות פסגה בין מנהגי מדינות ערב הקמת הליגה הערבית לשם תיאום מדיני כלכלי בין מדינות ערב. 18. השפעות של מלחמת ששת הימים על החברה בישראל: תחושת אופוריה בשל הנצחון המרשים (לעומת תחושת החרדה ששררה טרם המלחמה) אוירה של משיחיות דתית גידול במימדי העלייה חיזוק הקשר בין יהדות הגולה למדינת ישראל. יצירת קיטוב חברתי פוליטי בין מחנה השמאל והימין. השמאל ביקש להשיב את השטחים באמצעי להשגת שלום בר קיימא ימין ראה בשטחי הכיבוש כשיבה לגבולות א"י ההיסטורית 19. סיבות לפרוץ מלחמת יום הכיפורים הרצון לנקמה מצרית וסורית בעיקבות התבוסה במלחמת ששת הימים והרצון להשיב האדמות הכבושות. נסיון מצרי וסורי לשבור את הקיפאון המדיני באמצעות יציאה למלחמה. עידוד סובייטי : תמיכה מדינית וצבאית מצד ברה"מ כלפי סוריה ומצריים.

13 א. פרק רביעי אפשרות ב'. גורמים למגמת הפיצול: אופי המשטרים. משנות החמישים והשישים התגבשו שני סוגי משטרים במדינות ערב. מצד אחד משטרים מלוכניים ושמרניים, אשר הבולטים שביניהם היו המשטרים בירדן ובעיראק (בהן שלטה השושלת ההאשמית), בסעודיה, תימן, נסיכויות המפרץ הפרסי ומרוקו. משטרים אילו ניסו לשמר את שלטון האליטות הישנות ואת מעמדן. מולם התייצבו משטרים רפובליקניים (לא מלוכניים אך גם לא דמוקרטיים בנוסח המערב), רובם משטרים מהפכניים אשר ראו עצמם "מתקדמים" ושואפים לשינויים חברתיים מעמיקים (מצרים, סוריה). בין משטרים אילו שררה בד"כ יריבות עזה, מלווה בשנאה ומעשי חתרנות הדדיים. בין האירועים הבולטים : הפיכה בעיראק וביטול המלוכה, הפיכה בתימן, אשר גררה ביטול המלוכה ומלחמת אזרחים. השפעת המלחמה הקרה והמאבק הביןגושי. למלחמה הקרה היתה השפעה רבה על המזה"ת. המעצמות תמכו וסייעו למדינות השונות כאשר בריה"מ תמכה במדינות ה"מהפכניות" יותר : מצרים, סוריה, עיראק (לאחר ההפיכה וביטול המלוכה),והמערב תמך במדינות השמרניות והמלוכניות. המלחמה הקרה הגבירה את היריבות והפילוג בעולם הערבי. פיצול עדתי ודתי. פלגים יריבים באיסלאם (סונים ושיעים), דתות אחרות (נוצרים בלבנון בעיקר), עדות שונות (דרוזים בסוריה ולבנון) תרמו אף הם לפיצול. המאבק על ההגמוניה בעולם הערבי: בין מנהיגים כריזמטיים העומדים בראש מדינותיהם התפתח מאבק על ההשפעה בעולם הערבי. רוב המדינות הערביות החשובות ניסו, תוך כדי מאבק לאיחוד העולם הערבי, לקבוע את עצמן במרכז עולם זה ולהגביר את השפעתן בו.לכן התפתחו מאבקים ויריבויות בין מנהיגים וכן בין מדינות ביטויי הפיצול : מעשי הסתה וחתרנות. (פירוט מופיע בגורמים) הפיכות שלטוניות במצרים ב 1952 ובסוריה ב תמיכה בגושים השונים במלחמה הקרה מצריים וסוריה תמכו בבריה"מ (ועירק אחרי ביטול השלטון המלוכני). ירדן נתמכה ע"י המערב. פירוק הקע"ם (קהילייה ערבית מאוחדת שהוקמה ב 1958 ב) שנת 1961 סוריה פורשת מהאיחוד בשל חילוקי דעות, למשל, מצריים רצתה לערוך רפורמה אגררית בסוריה וזו התנגדה מחשש לאיבוד ריבונותה. ב. את השקפתו של נאצר על מקומה של מצרים בעולם הוא תאר בספרו "הפילוסופיה של המהפכה". לפי נאצר מצרים עומדת במרכזם של שלשה מעגלים אשר בהם היא צריכה לפעול: 1. המעגל הערבי, בו צריכה מצרים למלא תפקיד מרכזי באיחודו ובשחרורו של העולם הערבי.

14 המעגל האפריקני, בו צריכה מצרים למלא תפקיד מרכזי במאבק לאומי לשחרור מדינות אפריקה מהשלטון הקולוניאלי ולהפוך את קהיר לבירת אפריקה המעגל המוסלמי, בו תמלא מצרים תפקיד בחידוש העוצמה האיסלאמית. לפי "תיאורית שלשת המעגלים" נאצר רואה עצמו כגיבור האומה הערבית אשר יוליך אותה לאיחוד מדיני. לאחר מכן תפעל מצרים בנחישות גם בשני המעגלים האחרים. ביטויים למגמה זו : הקמת קע"ם איחוד מדיני עם סוריה כריתת בריתות צבאיות עם מדינות ערב אחרות כמו עיראק וירדן חתירה נגד משטרים ערביים פרו מערביים (ירדן, לבנון) ועידוד הפיכות בהם (עיראק, תימן). כינוס ועידות פסגה של שליטים ערביים. למשל וועידת חרטום א.. מלחמת העצמאות הסתיימה בסדרה של הסכמי שביתת נשק שנחתמו עם ארבע מדינות ערב הגובלות בישראל : מצרים, ירדן, לבנון וסוריה ישראל סברה כי הסכמים אלו הם בבחינת מבוא לשלום. אולם עד מהרה הסתבר כי הדרך לשלום ארוכה מאד: ישראל נתבעה להחזיר חלק מן השטחים שכבשה במלחמת העצמאות ולהחזיר חלק מן הפליטים שעזבו את הארץ במלחמה, ולא היתה מוכנה לעשות כן. מדינות ערב ראו בהסכמי שביתת הנשק הפסקת לחימה זמנית והצהירו כי הסכמי שביתת הנשק לא יפסיקו את מצב הלוחמה עם ישראל. ביסוד תפיסת "הביטחון הבסיסי" עמדה השאיפה לפתור את בעיות היסוד הכוללות של מדינת ישראל כדי להבטיח את המשך קיומה לאורך זמן ולמנוע ממנה לעמוד במצב של סכנה קיומית. נקודות המפתח ושאלות היסוד בתפיסה זו היו: החשש מפני "סיבוב שני" של לחימה מול מדינות ערב האם להתייחס להסכמי שביתת הנשק כאל הסכמים בדרך להסכמי שלום, או להתייחס אליהם כמצב זמני ולנסות לשנות את הגבולות לטובת ישראל בהנחה כי ישראל לא תוכל לחיות לאורך ימים בגבולות שביתת הנשק. לגבולות אלו היו מגבלות רבות: הם היו ארוכים ומפותלים, חלקם היה שנוי במחלוקת (בעיקר האזורים המפורזים), הם לא נתנו לישראל עומק אסטרטגי מול אויביה והיו חשופים להתקפה ערבית שתבתר את מדינת ישראל, לא היתה שליטה על מקורות המים החיוניים לישראל. בניית כח הרתעה צבאי כנגד התעצמות הצבאות הערבים.

15 האם ליזום מלחמה עם הערבים במועד נוח לישראל ולערוך הכנות למלחמה זו. האם להתקשר עם מעצמה/ מעצמות זרות שיתנו לישראל גיבוי וסיוע במקרה של מלחמה יזומה או מלחמה כפוייה על ישראל. ב. תוצאות והשפעות מלחמת סיני. 1. צה"ל הוכיח את כושרו המבצעי. תוך 100 שעות הגיע צה"ל לתעלת סואץ. המבצע שיפר את יכולת ההרתעה של ישראל והעניק לישראל כ 10 שנים של שקט בגבולותיה (עד מלחמת ששת הימים ב 1967). 2. הוסר המצור הימי על ישראל במפרץ אילת וניתן היה לפתח קשרי מסחר עם אסיה ואפריקה. הישגים נוספים: חצי האי סיני נשאר מפורז מיחידות צבא מצריות משמעותיות, נפסקו ההסתננות ופעולות ה"פדאיון" וזאת מאחר ורבים מהמחבלים חוסלו במהלך המלחמה. כח או"ם הוצב בעזה, סיני ושרם א שייך כדי להבטיח את השלום. 3. הברית עם צרפת הודקה מאד ושתוף הפעולה הביא ליזמות נוספות (הכור בדימונה). 21 א.. ניתן ללמוד מן הקטע כי ממשלת ישראל ראתה במהומות ואדי סאליב כאירועים אלימים אשר אורגנו ע"י קבוצות שוליים קטנות קיצוניות. עוד ניתן ללמוד, כי בעיני הממשלה, לא זכו אירועים אלו לתהודה משמעותית וכי הציבור לא גילה אהדה כלפיהם ואף גינה אותם. ב. השלכות אירועי ואדי סאליב על החברה: המאורעות היו ביטוי של זעם, כאב, תסכול, עוני, תחושת קיפוח ומרירות קשה שהיו מנת חלקם של העולים מארצות האיסלאם בעיקר יוצאי מרוקו. ב 1958 היו בארץ כ 160 אלף עולים ממרוקו, מצבם היה קשה במיוחד אחוז גבוה מהם היו קשישים וחולים, רבים מהם התפרנסו בדוחק ורובם התגוררו בעיירות פיתוח המרוחקות מהמרכז. אלה שגרו בערים הגדולות התגוררו בשכונות צפופות מוכות עוני ועבריינות. עולי מרוקו הרגישו שהם נדחקים לשולי החברה וסובלים מאפליה בכל מקום. מאורעות ואדי סאליב העלו על סדר היום הציבורי את שאלת הקיפוח על רקע עדתי בחברה הישראלית וסימנה בבירור את קיומה של "ישראל השנייה". סוגיה שממשיכה להעסיק את החברה הישראלית עד היום. בעיקבות המאורעות חל שינוי מהפכני בעמדת הממשלה כפי שהיא משתקפת בקטע. על רקע המאורעות נקטה הממשלה במספר צעדים לטובת עולי ארצות האיסלאם פרי ועדת החקירה שהוקמה בעיקבות התפשטות המחאה: הגדלת תקציב השיכון עבור מפוני המעברות, הגדלת התשלום למשפחות ברוכות ילדים וקורסי הכשרה מקצועית לחיילים משוחררים. כלומר, מסקנות אלו עומדות בסתירה גמורה לגילוי הדעת בו ראתה הממשלה באירועי ואדי סאליב כמחאה אשר לא זוכה לתמיכה של ציבור נרחב.

16 יתרה מזו, בעיקבות המהומות הקצו המפלגות הגדולות מקומות ליוצאי עדות המזרח ובנוסף נוצרו מפלגות עדתיות שנאבקו לקדם את פתרון העדות אותן ייצגו. יחידת המבוא :. 23 המלחמה הקרה היא כינוי לעוינות ולמתיחות ששררה בין ברה"מ ומדינות הגוש הקומוניסטי ובין ארה"ב ומדינות הגוש הדמוקרטי קפיטליסטי. המלחמה הקרה התנהלה החל משלהי מלחמת העולם השניה (יש הטוענים עם סיומה) עד לשנת 1990 עם קריסתה של ברה"מ. המלחמה הקרה מבטאת את המתחיות התמידית בין הגושים אשר מעולם לא הגיעו ביניהם לכדי התנגשות מזויינת וישירה. המלחמה הקרה התאפיינה במרוץ חימוש, מירוץ לחלל, ריגול הדדי, תחרויות ספורט ותחומים נוספים. כל צד ביקש להפיץ את האידיאולוגי שלו ובמקביל לבלום את מגמות ההתפשטות של הצד השני. 24. להלן המניעים שהביאו את ארה"ב לתמוך בתכנית החלוקה. נסיון למנוע את דריסת הרגל ברה"מ במזרח התיכון כחלק מן המלחמה הקרה: ברה"מ עמדה לתמוך בהחלטה וארה"ב חששה מפני הפצת הקומוניזם באזור אסטרטגי רגיש זה. הנשיא טרומן ביקש להבטיח את בחירתו לנשיאות ארה"ב באמצעות גיוס הקול היהודי. לחץ בלתי פוסק מצד הלובי היהודי ומנהגים ציוניים כמו הד' חיים וייצמן הביאו את הנשיא טרומן לתמוך בהקמת המדינה. הנשיא טרומן אימץ את מסקנות הדו"ח שהגיש לו עוזרו האריסון אשר ביקר במחנות העקורים באירופה. הנשיא ראה בהקמת מדינה לעם היהודי כפתרון ראוי למצוקתו של עם זה. 25. מאפייני השלב הראשון של מלחמת העצמאות מלחמת אזרחים בין הערבים ליהודים כאשר הערבים הם שיזמו וקבעו את הזמן והמקום לתקיפה ואילו הצד היהודי נקט באסטרטגיה של מיגננה הוראות לעמידה איתנה בכל מקום ומקום. הצד הערבי הפעיל טרור שכלל מכוניות תופת בערים המרכזיות, צליפה על כלי תחבורה יהודיים, פגיעה בישובים יהודיים מבודדים ותקיפה של שכונות יהודיות בערים מעורבות. המלחמה בדרכים: הצד הערבי הצליח לנתק את ירושלים ממקורות האספקה בשפלה והביא למצור רחב על כמאה אלף יהודי העיר העברית. הצד הערבי פגע בשיירות העולות לירושלים וגרם לנפגעים רבים מקרב הנוסעים והמלווים.