Microsoft Word - Libi_Bamizrach[1].doc

תמליל

1 נובמבר 2010 נייר עמדה ישראלים שאינם בישראל כנס שדרות לחברה Honorary Board Members BENY ALAGEM EHUD DANOCH LEO DAVID SHIMON EREM JONA GOLDRICH PARVIZ NAZARIAN Board Members DANNY ALPERT, Co-Chair ELI TENE, Co-Chair SHAWN EVENHAIM ADAM MILSTEIN NISSAN PARDO JOSEF RABINOVITZ NATY SAIDOFF Board Members Emeritus STEVE ERDMAN ELI MARMUR Executive Director SHOHAM NICOLET

2 "ליבי במזרח" ישראלים שלא בישראל ארגון המנהיגות הישראלית (ILC) והקהילה הישראלית-אמריקאית בלוס אנג'לס כמודל להצלחה נכתב ע"י שהם ניקולא, מנכ"ל ארגון המנהיגות הישראלית לכנס שדרות לחברה, נובמבר כללי הטיפול בישראלים שלא בישראל עבר תהפוכות ושינויים במרוצת השנים. כיום ישנו שינוי במגמה והבנה עקרונית בצורך להתייחסות משמעותית לקבוצת היעד הזו ובצורך לשנות את צורת החשיבה והתקשורת איתה. אולם, בפועל אותה הבנה מוגבלת בישומה וביעילותה. מסמך זה בא להציג נקודת השקפה שמבוססת על התוצאות החיוביות בצורה משמעותית של הפעילות של ארגון המנהיגות הישראלית (ILC) בשלש השנים האחרונות. מעבר לחשיבות האידיאולגית והרצון לחבר את הישראלים בחו"ל לישראל, שינוי תפיסה בהתייחסות לאוכלוסיה זו יכול להפוך את אזרחי המדינה השוהים מחוץ לארץ למשאב אסטרטגי משמעותי לתמיכה בישראל. 2. מיהו ישראלי? עפ"י מדינת ישראל, ישראלי הינו מחזיק בתעודת אזרחות ישראלית, הוא, ילדיו ונכדיו. עפ"י מחקרים דמוגרפים של הקהילה היהודית, ישראלי הוא אדם שנולד בישראל. מחקרים אחרים משתמשים בשפה העברית כנתון משפיע בהגדרת אדם כישראלי. עפ"י הגדרתנו, משפחה ישראלית הינה משפחה שבה לפחות אחד מבני הזוג נולד בישראל, או מגדיר את עצמו ישראלי, ילדיהם ונכדיהם. 3. הדמוגרפיה והמאפיינים של הקהילה הישראלית בארה"ב אין בנמצא נתונים דמוגרפיים מדויקים לגבי מספר הישראלים החיים בחו ל. המחקרים והנתונים שפורסמו עד כה אינם עיקביים ובדרך כלל מייצגים קבוצות בעלי עניין. ההגירה הרשמית של ישראלים לארה"ב התחילה כבר ב במספרים קטנים שעמדו על כ- 1,000 איש בשנה. ב נתונים רשמיים של מדינת ישראל אמדו את מספר הישראלים בארה"ב בכ- 500,000. באותה שנה הלמ"ס האמריקאי עמד את המספר בכ- 300,000. אחת הסיבות לפערים במספרים נובע מהעובדה שרוב הישראלים המגיעים לארה"ב אינם מגיעים כמהגרים ורבים מהם חיים במשך תקופה בסטטוס שונה. ב חלה עלייה חדה בהגירה הרשמית עם ממוצע של כ- 5,000 איש בשנה, אולם המספרים האלה אינם לוקחים בחשבון שבאותה שנה לבדה יותר מ- 140,000 ישראלים נכנסו לארה"ב שלא למטרות הגירה ואין נתונים כמה מהם נשארו או השתקעו בארה"ב. בשנת 2003 פרסמה החטיבה הקונסולרית שבמשרד החוץ כי לפחות 650,000 ישראלים חיים מחוץ לגבולות המדינה, כ- 500,000 מתוכם בארה"ב. ממש באותה שנה פרסמה הפדרציה היהודית בלוס אנג'לס סקר המראה כי בעיר כ- 35,000 תושבים שנולדנו בישראל (ילד למשפחת ישראלים אינו נחשב ישראלי לשיטת הסקר). ב- 2009, לקראת הבחירות לכנסת ה- 18, פרסם הלמ ס כי כחצי מיליון בעלי זכות בחירה נמצאים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אולם מספרים אלה כוללים בעלי זכות בחירה שנפטרו וחשוב יותר אינם כוללים ישראלים וילדיהם שאינם בעלי זכות בחירה. ב פירסמה הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס כי בידה כ- 45,000 תיקים פעילים של המייצגים ברובם בתי אב ישראלים והערכה כי הקהילה מונה כ- 250,000 איש. מלבד המספר המדוייק, ישנם סימני שאלה נוספים: מה מגדיר את אותו ישראלי? מה הסיבות שהביאו אותו להגר? מהם מאפייניו העיקריים? מה הקשר שלו למדינת ישראל, אם בכלל? מה החיזוי לגבי העתיד של הדור השני ושלישי של אותם ישראלים? מחקר אקדמאי מקיף ובלתי תלוי יכול לשפר בצורה משמעותית את יכולת ניתוח תמונת המצב של ישראלים שאינם בישראל כמו גם את תהליך קבלת ההחלטות בנושא. Shoham Nicolet, Executive Director. Israeli Leadership Council (ILC). September Page 1 of 7

3 4. הקשר של הקהילה הישראלית עם מדינת ישראל לאורך השנים הקשר של מדינת ישראל עם אזרחיה התבסס בעיקרו על מאמצי החזרתם של ה"יורדים" לישראל. כך קובעה החשיבה כי מצב בו ישראלי נמצא מחוץ לישראל מחוייב תיקון. בתחילת שנות ה- 90 נעשו מאמצים אקטיביים של המדינה להקשות על הגירת ישראלים, וההכפשה הפומבית של הישראלים בחו"ל קבעה גבולות חדשים והתביעה חותם שקשה למדוד את השפעתו עד היום. תוצאות הגישה האנרכוניסטית אל מול תהליכי גלובליזציה עולמיים היו ריחוק וניכור של הישראלים ממוסדות המדינה ונציגיה. בעשור העוקב כבר ניתן לראות שינוי משמעותי בצורת ההתקשרות וההתייחסות של נבחרי ציבור לישראלים שאינם בישראל. עם זאת, מאבקים פוליטיים סביב זכות הבחירה מביאים לא פעם להתבטאויות פוגעניות כנגד הישראלים שלא בישראל. תנאי לשימור היחסים והזיקה של אזרחים עם מדינת המוצא מתחיל בקשר ישיר ו"חיבוק" על ידי מנהיגיה. הכרה יכולה להתבטא בביקורים ומגע ישיר עם הקהילות הישראליות בחו"ל, עבודה אל מול ארגונים בעלי משקל בתוך הקהילה הישראלית והעצמתם, תקשורת ישירה ועניינית עם מנהיגיה, הצהרות פומביות ומתן בימה ציבורית וייצוג בשיח בנושאים רלוונטים (דיפלומטיה ציבורית, קשר עם הקהילות היהודיות וכ"ו). הקשר של מדינת ישראל עם אזרחיה צריך להיות קשר עמוק ובעל משמעות. הכרה פומבית ובעלת משמעות של נבחרי ומנהיגי ישראל בישראלים שאינם בישראל יכולה להשפיע בצורה מכרעת על קירובם למדינת ישראל ובמובן מסויים אף הכרחית להצלחה של כל מאמץ בנושא. 5. העצמה קהילתית החשיבות של יצירת קהילה זרה בעיקרה לישראלים שלא בישראל, בעיקר בשל העובדה שכמדינה יהודית ישראל מספקת את שירותי הקהילה לאזרחיה. חינוך יהודי, מסגרות חינוך אלטרנטיביות, תנועות נוער ציוניות, שירותי דת, שירותים סוציאלים וכ"ו ניתנים כחלק אינטגרלי מהשירותים אותם מספקת מדינת ישראל בגבולותיה. מחוץ לישראל, האחריות לבניית קהילה ומוסדותיה מוטלת על המהגרים הישראלים. מוסדות קהילה יהודיים מספקים בצורה חלקית בלבד את הצרכים של הישראלים בעיקר בשל הבדלי התרבות והשפה. דוגמא היא בית הכנסת, שמחוץ לישראל הינו מוסד קהילתי יהודי, הממומן בעיקר על-ידי תרומות של החברים בו, וסביבו מרוכזת פעילות חינוכית ותרבותית לצד הפעילות הדתית. מהגרים ישראלים מזהים את אותו בית הכנסת כמרכז דתי בלבד. לכן, נדרשות מסגרות קהילה אלטרנטיביות שמתאימות לצרכים הישראלים. קהילה, מוסדות קהילה וארגונים קהילתיים הם הכלים החזקים ביותר לחיבור הישראלים כגוף בעל השפעה פנימית וחיצונית. העצמה קהילתית תאפשר לישראלים לא רק לקחת את עתידם ועתיד ילדיהם בידם אלא גם להשפיע על הקהילה היהודית וקהילות אמריקאיות מקבילות ובכך לחזק את התמיכה במדינת ישראל. קיבוצם של הישראלים שלא בישראל להתארגנות בקהילות אקטיביות הוא אינטרס של מדינת ישראל. הצורה היעילה להשיג מטרה זו היא על ידי מיפוי ארגונים קהילתיים ישראלים אפקטיביים, העצמתם ושיתוף פעולה עמם כאשר עיקר הפעילות צריכה להתמקד בבניית קהילות ולא בהחזרת ישראלים לישראל. דרך פעולה זו יכולה להוות כלי משמעותי בחיבור ישראלים לחיי קהילה ישראלית-ציונית-יהודית פעילים. 6. אתגר התקשורת משאבים מוגבלים מצד אחד וחוסר עניין מהצד השני, מביאים לכך שהמגע עם ישראלים ויכולת ההתקשרות איתם מוגבלת. כיום אין בנמצא מנגנון תקשורת משמעותי עם ובין ישראלים שאינם בישראל. אמצעי התקשורת ורשימות התפוצה מגיעים למספר מצומצם של קהל היעד (תפוצה רשמית של העתונים הישראלים בלוס אנג'לס מוגבל לכ- 10,000 עותקים, רשת הטלוויזיה למספר אלפים, רשתות רדיו למאות בודדות ורשימות תפוצה אלקטרוניות ברובן חופפות וגודלן כמספר אלפים בודדים). המגע של הקונסוליות הישראליות מוגבל בהיקפו והקשר הישיר בד"כ מתמקד במתן שירותים קונסולרים או תהליך החזרה לארץ (דרך ה"בית הישראלי"). לכן לרוב הקונסלויות נתפסות כגוף שעיקר מטרתו בתקשורת עם מהגרים ישראלים היא החזרתם לישראל. התחזקות תרבות ההתחברות לרשתות החברתיות והנגישות לאינטרנט מייצרת הזדמנות להגדלת נפח התקשורת עם הישראלים. העניין בהתחברות לאותן רשתות יגדל באם הקשר יהיה ענייני, יספק שירותים משמעותיים, תוכן רלוונטי, יסבוב סביב מטרות החשובות לקהילה (כגון תמיכה בישראל), ויתבצע תוך תקשורת אינטראקטיבית המעצימה את המשתמש. 1. מאמץ מרוכז ומשותף עם מדינת ישראל יכול לנצל רשתות חברתיות קיימות (או הקמתה של רשת חברתית חדשה) לצורך תקשורת יעילה ורציפה עם ישראלים בחו"ל. המאמץ יכול להיות ממונף לצורך דחיפה השגתן של המטרות השונות המופיעות במסמך זה. 2. מחשוב מאגרי המידע הקונסולרים ושיתוף פעולה של הקונסוליות עם ארגונים מקומיים בשמירה על קשר רציף (דואר ודוא"ל) עם הנרשמים. Shoham Nicolet, Executive Director. Israeli Leadership Council (ILC). September Page 2 of 7

4 ה. 7. חינוך של הדור הבא אחוזי היהודים בכלל, והישראלים בפרט, שאינם שייכים לקהילה האורתודוקסית ורושמים אל ילדיהם לחינוך ציוני- יהודי נמוכים יחסית (בלוס אנג'לס הם עומדים על פחות מ- 10% ). בין הסיבות היא העלות הגבוהה של חינוך פרטי, המיתון הכלכלי, וחשיבות נמוכה שניתנת לחינוך זה בסדר העדיפויות בעיקר בשל חוסר מודעות. התוצאה היא אחוזי התבוללת גבוהים וניתוק מהזהות היהודית-ציונית. ההתרחקות הנ ל מאיימת בצורה משמעותית יותר על הדור השני ושלישי של ישראלים שכן ברובם אינם מחוברים למוסדות קהילתיים ומסגרות חינוך אלטרנטיביות הנפוצות יותר בקהילה היהודית. ישנם מחקרים שונים בנושא אך דו"ח שפורסם ע"י ה- UJC ב מסכם את ממצאי המחקרים המצביעים על הקשר ישיר ארוך טווח בין השתתפות של בני נוער במסגרות חינוך יהודיות-ציוניות (בעיקר בתי ספר פרטיים, לימודי אחה"צ וביקורים בארץ, כמו גם השתתפות במחנות קיץ ותנועות נוער) לבין הזיקה שלהם למדינת ישראל וליהדות. בארה ב קיימות מסגרות חינוך רשמיות ואלטרנטיביות ברמה בהחלט סבירה שפותחה על פי הצרכים המקומיים. לכן הקמה של מסגרות נוספות היא לא בהכרח השקעה הכרחית. השקעה במסגרות חינוכיות ייחודיות לישראלים (בתי ספר בהן רוב ישראלי), יצירת הזדמנויות להכללת ישראלים במסגרות חינוך יהודיות (בתי ספר יהודיים פרטיים), וחיזוק מסגרות חינוכיות אלטרנטיביות (תנועות נוער ותכניות חינוכיות מיוחדות) יכולים להוות משקל משמעותי בהבטחת הזהות והזיקה של הדור שני שלישי של הישראלים בחו"ל. 8. ישראלים שלא בישראל כשגרירים של מדינת ישראל הישראלים המתגוררים בחו ל מכירים היטב את התרבות הישראלית כמו גם את התרבות והשפה במדינה בהם הם חיים. לכן, יש בידם יתרון משמעותי ביכולת לגשר בין קהילות ולייצג את מדינת ישראל. בנוסף, לקהילה הישראלית יתרון ביצירת קשר ישיר ומשפיע על קהילות מהגרים אחרות שהשפעתן הולכת וגדלה (דוגמת קהילת הלטינים בארה ב). בעוד שנציגי ישראל הרשמיים מתחלפים בתדירות גבוהה יחסית, הקהילה הישראלית המקומית יכולה לפתח קשרים עמוקים וארוכי טווח שיכולים להיות ממונפים ליצירת קואליציות בין-קהילתיות. משאב חשוב נוסף הינה הנציגות של ישראלים במוסדות אקדמאים שם ישראל מפגרת בצורה משמעותית במאבק על תדמיתה. תמיכה בהכשרת מנהיגי קהילה ישראלים וקבוצות "שגרירים", תוכל לעזור בבניית קואליציות בין-קהילתיות לתמיכה משמעותית והשפעה על התמיכה והדיפלומטיה הציבורית בישראל. 9 "בית הישראלי" ה"בית הישראלי" הינה יוזמה חשובה תחת הנהגת משרד הקליטה שעיקר מטרת הקמתה היתה החזרתם של ישראלים לישראל. בשנים האחרונות הורחבו המטרות של ה"בית הישראלי" כגוף המעודד פעילות קהילתית- חברתית-תרבותית המגבירה את הקשר לזהות הישראלית. השינוי בגישה נובע בעיקר מההבנה, לה אנו שותפים, שפנייה חד מיימדית לישראלים לחזור לישראל, מייצרת אנטגוניזם. מאידך, גישה פתוחה, המתמקדת בזיקה למדינת ישראל, מחזקת את הקשר של הקהילה למדינה ובכך הופכת את החזרה לישראל לתהליך טבעי שאינו כתוצאה מרגשי אשם או "תיקון". החולשה העיקרית של הפרוייקט היא האיוש שלו בשליחים זמניים מישראל. גרף הלימוד והזמן הקצר יחסית של אותם שליחים כמנהלי הבתים הישראלים מביאים לחוסר המשכיות ולכן גם לפוטנציאל לא ממומש. מספר ה"בתים הישראלים" מצומצם ל- 14 ערים בעולם ובמקומם, בקונסוליות, הופך את ה"בית" לפחות נגיש מבחינה פיסית. משרד הקליטה יכול יהיה להעצים את ההשקעה שלו בחיבור לישראלים ובמתן תמיכה בחזרתם ע"י העברת ה"בית הישראלי" לעבודה מתוך מלכ"רים ישראלים מקומיים. באמצעות דרישות מסודרות, פרוטוקולים, בפיקוח הקונסוליות ותקצוב מסודר, משרד הקליטה יוכל לשפר בצורה משמעותית את ההשפעה של הבתים הישראלים כמקום נגיש תוך ניצול הידע וההכרות של הקהילה המקומית עם הצרכים של הקהילה המקומית. Shoham Nicolet, Executive Director. Israeli Leadership Council (ILC). September Page 3 of 7

5 10. מנהיגות בקרב הקהילה היהודית הקהילה היהודית בארה ב מונה כ- 6 מיליון איש, מספר שלא השתנה בצורה משמעותית בארבעים שנה האחרונות בעיקר בשל התבוללות. למרות ייצוגם המועט של היהודים בארה"ב, ניכרת השפעתם המשמעותית, ולעתים קריטית בחיזוק כלכלי ופוליטי של מדינת ישראל בהתבסס על האינטרסים והערכים המשותפים של מדינת ישראל וארה"ב. עם זאת, ניכרת מגמת ריחוק ממדינת ישראל הנובעת מכמה סיבות עיקריות: 1. התרחקות הדור הצעיר היהודי-אמריקאי מתמיכה בישראל (במחקר של סטיב כהן ואורי קלמן מהמכון למדעי היהדות ניתן ללמוד כי רק כ- 48% מהצעירים היהודים לא-אורטודוקסים מתחת גיל 35 סברו שהשמדת מדינת ישראל תהיה אסון אישי מבחינתם. רק 54% הרגישו בנוח עם קיומה של מדינת ישראל ורק 60% הסכימו שדאגה לישראל היא חלק חשוב מעצם קיומם כיהודים. פחות מ- 30% הגדירו עצמם ציונים) שנובע בעיקר מהליכתו של דור ניצולי השואה כמו גם מנהיגות שלא חוותה את החיים של יהודי ארה"ב לפני קום המדינה, בשנות ה- 60 ואת טראומת מלחמת יום כיפור. במידה מסויימת, האח במזה"ת אינו עני או בסכנת קיום ולכן תמיכה בו זוכה לעדיפות הולכת ופוחתת, 2. המחלוקת בנושא ההכרה של מדינת ישראל בתנועות הרפורמית והקונסרבטיב ת,י 3. שליטה כמעט מוחלטת של תנועות שמאל קיצוניות וארגונים אנטי-ציונים, בהצגה והדיון בשאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מלבד סיבות חברתיות ופערים תרבותיים, אידיאולגיה אנרכוניסטית ולחץ של ממשלות ישראל הביאו את הפדרציות לראות את המהגרים הישראלים כבנים חורגים של הקהילה היהודית תוך הגבלת מתן השירותים לאותו קהל יעד. ב אמדה הפדרציה היהודית בלוס אנג'לס את התמיכה לחברים בקהילה הישראלית ב- 1-2% מכלל השירותים שניתנו על ידם. התוצאה היתה אינטגרציה מזערית של ישראלים בתוך הפעילות היהודית ומעורבות מוגבלת בתוך המוסדות היהודיים. שינוי מהותי בהתייחסות מדינת ישראל לישראלים שאינם בישראל יחזק את מעמדם בקרב הקהילות היהודית. מנהיגות ישראלית בקרב הקהילות היהודית יכול לעזור בחיזוק הזיקה למדינת ישראל והמשך התמיכה הפומבית בה. 11. זכות ההצבעה של ישראלים בחו ל מדינת ישראל היא אחת המדינות המערביות היחידות שאינה מאפשרת לאזרחיה החיים מחוץ למדינה את זכות ההצבעה. הסיבות העקריות לכך הן אידיאולוגיות ונובעות מהאתגרים ואופיה הנדיר של מדינת ישראל. לצד האתגר האידיאולוגי עמדות גם כמה הזדמנויות. האם מתן זכות בחירה יגדיל את מספר הישראלים הרשומים בקונסוליות ואת הקשר השותף שלהם עם מוסדות המדינה? מה היתרון של קשר רציף שכזה? האם זכות הצבעה יביא לחיבור משמעותי של ישראלים להוויה והפוליטיקה הישראלית? האם מתן זכות הצבעה יחזק את הקשר הענייני וההכרה של מדינת ישראל ואת תחושת השייכות של הישראלים שאינם בישראל? אנחנו לא מחזיקים בדעה כזו או אחרת בנושא זכות ההצבעה מלבד ארבע נקודות מוצא עיקריות: 1. הדיון בזכות ההצבעה צריך להיות ענייני, מעמיק וא-פוליטי, 2. ההחלטה על ההצבעה צריכה לקחת בחשבון את הפוטנציאל בחיבור הישראלים שלא בישראל, 3. הקריטריונים להצבעה מחוץ למדינה צריכים לכלול אלמנטים שיבטיחו כי למצביעים יש קשר ישיר, מהותי וציוני למדינת ישראל, 4. בכל מקרה, אל לדיון הציבורי בשאלת זכות ההצבעה להיות נגוע בבקורת פוגענית בישראלים שאינם בישראל. Shoham Nicolet, Executive Director. Israeli Leadership Council (ILC). September Page 4 of 7

6 ארגון המנהיגות הישראלי כמודל להצלחה Israeli Leadership Council (ILC) כללי עפ"י הערכות הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס, חיים בעיר וסביבותיה כ- 250,000 ישראלים (המספר כולל את הדור השני ושלישי של ישראלים). הישראלים בלוס אנג'לס אופיינו במידה רבה את תמונת המצב של הישראלים בחו"ל. מצד אחד, הצלחה והובלה בכמעט כל תעשייה. מצד שני, קבוצות הטרוגניות, ללא מוסדות קהילתיים אפקטיבים, ניתוק מהקהילה היהודית ומנציגויות ישראליות רשמיות. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, מימדי התמונה העגומה התבהרה. מצד אחד הישראלים היו מחוברים בטבורם לדווחים בארץ ורבים התנדבו ותמכו בצורה ישירה או עקיפה במאמצי המלחמה. מצד שני, קריאה של הקונסוליה לתמיכה פומבית של הישראלים בישראל נענתה במשיכת כתף כאשר עשרות בודדות של ישראלים הגיעו למפגן התמיכה הפומבי של הקהילה היהודית במדינת ישראל. הקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג'לס, אהוד דנוך, הבין כי מקור הבעייה אינה בישראלים, אלא בעובדה שלא קיימת קהילה ישראלית בעיר. הפתרון של דנוך היה מקורי. במקום לצאת במסע לבניית קהילה שהיה מוגבל לזמן כהונתו, דנוך החליט לפנות לאנשי עסקים מובילים בקהילה הישראלית ולהטיל עליהם את המשימה. לאחר תהליך ניתוח אסטרטגי של הצרכים בקהילה ודרכי פעולה, החליטה קבוצת המקימים על בניית ארגון שעיקרו העצמת הקהילה, ארגונים ויוזמות. הארגון משך לתוכו אנשי עסקים בולטים בקהילה והקים קרן לתמיכה ביוזמות וארגונים שיכולים לקדם את מטרת הארגון: קידום וחיזוק בנייה של קשר המשכי ופורה בין ישראלים-אמריקאים ומדינת ישראל באמצעות העצמה קהילתית, יוזמה ותרבות של נתינה. בניגוד לפדרציות וקרנות אחרות, הארגון אינו מסתפק במתן מענקים אלא נכנס כשותף פעיל בתהליך הבנייה (או הארגון מחדש) של המוטבים תוך ניצול הנסיון העסקי העשיר של חברי הארגון. העקרונות המנחים של הארגון: דוגמא אישית - "אחרי" עידוד תרבות של נתינה, יוזמה וחיבור לישראל ע"י דוגמא אישית במעורבות קהילתית, תמיכה פעילה ביוזמות שעוזרות לתמיכה בחיזוק הבטחון, חינוך וחברה של מדינת ישראל ובעיקר הקשר האסטרטגי בינה לבין ארה"ב. הענקת תמיכה מקצועית ופיננסית - מקור מקצועי ומממן ליוזמות שתומכות בפיתוח קהילה ישראלית- אמריקאית עם זיקה משמעותית לישראל בהווה ובעתיד. העצמה קהילתית תמיכה בקהילה הישראלית-אמריקאית להמרת צרכים, רצונות וערכי יסוד ליוזמה, והשפעה משמעותית על עתיד הקהילה. גישור בין קהילות חיזוק הקשרים בין הקהילה הישראלית-אמריקאית לישראלים בישראל, לקהילה היהודית-אמריקאית וקהילות אמריקאיות לא יהודיות Shoham Nicolet, Executive Director. Israeli Leadership Council (ILC). September Page 5 of 7

7 עקרי הפעילות של הארגון: תנועות נוער שבטי הצופים ארגון המנהיגות הישראלי רואה בתנועות נוער ציוניות את אחד הגורמים החינויים והמשפיעים בחיבור הדור הצעיר לפעילות חינוכית המחזקת את הזיקה למדינת ישראל ולציונות. תנועת הצופים הינה תנועה ציונית ללא שייכות פוליטית שפונה בעיקר לקהילה הישראלית-אמריקאית ולכן שיתוף הפעולה בינה לבין ארגון המנהיגות הישראלי הינו טבעי. התערבות אינטנסיבית ותמיכה משמעותית של הארגון מנהיגות הישראלי בשבט הצופים בעמק סן-פרננדו הסבה שבט צופים כושל ועל סף פשיטת רגל לסיפור הצלחה. כיום "שבט חן" הינו שבט הצופים הגדול בארה"ב, עם יותר מ- 210 חניכים, ומציע מגוון פעילויות שאין כדוגמתן בשבטים אחרים ביבשת. סיפור ההצלחה תורגם להקמת שבט צופים נוסף, "שבט הראל", בחלק המערבי של לוס אנג'לס שמונה כיום יותר מ- 60 חניכים. במקביל שבט הצופים במחוז אורנג', "שבט תפוז" יצר גם הוא שותפות עם הארגון במטרה להגדיל את היקף הפעילות ומספר החניכים שמונה כיום כ- 85 חניכים. בנוסף, הארגון נמצא בתקשורת ישירה ותמיכה בחברי ומשפחות "גרעין צבר" מלוס אנג'לס, אשר מתנדבים לשירות צבאי מלא. שינוע הקהילה לתמיכה פומבית בישראל - צו 8 בעקבות הצורך הגובר והולך לתמיכה פומבית במדינת ישראל, וחוסר היענות של הקהילה הישראלית בפרט, והיהודית בכלל, הקים ארגון המנהיגות הישראלי את פרוייקט "צו 8". מסע הסברה ושווק הביא להרשמה של מאות חברים בקהילה למערכת שמתריעה על עצרות פומביות לתמיכה בישראל בזמן חרום. התוצאה היא שינוע של מאות ואלפים לתמיכה בישראל, לעתים תוך פרקי זמן קצרים, לעתים פחות מ- 24 שעות. הפרוייקט יצא לפועל תוך כדי מבצע "עופרת יצוקה" בה עמדו עשרות בודדות של תומכי ישראל אל מול מאות ואלפי מפגינים נגד המדינה. צו 8 הפך את יחסי הכוחות כאשר מספר המפגינים בעד ישראל הפך לגדול יותר ממתנגדיה. השיא היה בהפגנת תמיכה שהביאה כ- 6,000 איש וסוקרה בכל אמצעי התקשורת המקומיים העיקריים. צו 8 הופעל פעמיים כתגובה לאירועי המשט בהפגנות תמיכה שסוקרו גם הם בצורה נכרת בתקשורת המקומית. פעילות באוניברסיטאות פיילוט של תכנית ה"שגרירים" הושקה השנה ב- UCLA, כאשר 20 סטונדנטים ישראלים-אמריקאים נבחרו לעבור תכנית הכשרה שנתית לבניית קואליציות פרו-ישראליות בקמפוס. הסטודנטים נפגשים עם דמויות מרכזיות בקהילה, אנשי מקצוע מארגונים שונים ויטוסו בסוף השנה לכנס השדולה הפרו-ישראלית בו יוכלו להפגש עם אנשי ממשל אמריקאים ולפעול למען חיזוק תמיכתם בישראל. התכנית בנוייה בצורה מודולרית כך שיהיה קל להעתיק אותה בשנים הקרובות לאוניברסיטאות אחרות ולהסב אותה גם לבתי ספר תיכוניים. הארגון גם מסבסד, בשיתוף עם הסוכנות וקרן מילשטיין, את שהותם של שליחי סוכנות בקמפוסים שמעולם לא זכו לנוכחות שליחים. אם עד לפני שנתיים הוצב רק שליח אחד באוניברסיטת,UCLA כיום ישנם כ- 5 שליחים בקמפוסים שונים כאשר ארגון המנהיגות הישראלי משתתף ביצירת סינרגיה ותכנית פעולה אסטרטגית המרכזת את הפעילות למען ישראל בקמפוסים. מנהיגות צעירה ארגון המנהיגות הישראלי מפעיל חטיבת דור צעיר המאגדת בתוכה ישראלים ויהודים אמריקאים בגילאים 25-45, שמטרתה לקרב בין אקדמאים צעירים שאוהבים את ישראל ורוצים ליצור קשרים חברתיים בעלי משמעות אחד עם השני. הארגון מחבר בין חבריו באמצעות מפגשים וארועים מרתקים, הסובבים סביב תרבות, חינוך וחוויית התרבות הישראלית. תוך פחות משנה מאות צעירים השתתפו בכ- 20 תוכניות שונות כאשר כולן נוגעות בקשר לישראל וכולן הונהגו ע"י המתנדבים. בנק נתינה ארגון המנהיגות הישראלי יצר שיתוף פעולה עם ארגון "רוח טובה" הישראלי. מטרת הפרוייקט שיושק באמצע שנת 2010 היא בנייה של קהילת מתנדבים שעיקרה בקהילה הישראלית-אמריקאית. התכניות תשמש באסטרטגיות שווק מגוונות שיביאו לחברי קהילה רבים להצטרף ותוך שיתוף פעולה עם עשרות ארגונים יהודים ללא מטרות רווח שכבר הביעו היענות להצטרפות ותמיכה בפרוייקט. כלים טכנולוגיים ומתנדבים הופכים את התכנית לפרוייקט ייחודי בעולם, ויעזרו בחיבור מתנדבים עפ"י תחומי העניין והיכולות שלהם לארגונים ללא מטרות רווח. Shoham Nicolet, Executive Director. Israeli Leadership Council (ILC). September Page 6 of 7

8 אירועים קהילתיים הארגון תומך דרך קבע באירועי תרבות ויוזמות קהילתיות כגון מועדון ישראלים, פרוייקט המושך אליו שש פעמים בשנה מאות ישראלים לערבי תרבות ישראלים בעברית. בנוסף הארגון יזם, מימן והיה שותף באירועים קהילתיים גדולים כגון אירוע תמיכה בעיר שדרות בשיתוף עם הקונסוליה, פסטיבל יום העצמאות ה- 60 למדינת ישראל, ציון יום הולדתו של גלעד שליט, מבצע הנפת דגל ישראל אל מול הקונסוליה הישראלית וטכס החניכה שלו בשיתוף עם הקונסוליה. חינוך הארגון מסבסד לימוד עברית לבני משפחות ישראליות-אמריקאיות. השיעורים השבועיים מתבצעים דרך האינטרנט עם מורים בישראל עפ"י תוכניות התואמות את דרישות משרד החינוך הישראלי. בנוסף הארגון תומך כלכלית ופועל לחיזוק בית ספר "עמי", הפועל כמוסד לחינוך משלים. בית הספר מתמקד בחינוך ישראלי-ציוני בעברית לבני משפחות ישראליות-אמריקאיות. תרבות של נתינה ומוערבות אחד העקרונות החשובים של הארגון היא הגדלת המעורבות של הקהילה הישראלית-אמריקאית בארגונים יהודים התומכים בישראל. כך הגדיל הארגון בצורה משמעותית ביותר את התמיכה והמעורבות של הקהילה בארגון ידיד צבא ההגנה לישראל, בארגון STANDWITHUS המתמקד בהסברה בקמפוסים, בשדולה הפרו-ישראלית ובארגונים אחרים. הדבר מתבצע בעיקר ע"י תרומה ומעורבות אישית של חברי הארגון המאגדים סביבם חברים נוספים בקהילה שלא היו מעורבים בעבר. התוצאה היא נוכחות של עשרות ישראלים-אמריקאים באירועי התרמה שבעבר זכו למעורבות ישראלית מזערית. היחסים עם הקהילה היהודית ארגון המנהיגות הישראלי הצליח לשנות בצורה דרמטית את היחסים בין הקהילה הישראלית-אמריקאית לקהילה היהודית. כיום הקהילה הישראלית-אמריקאית מיוצגת בדיונים אסטרטגים של הקהילה, שותפה פעילה בקביעת תוכניות תמיכה בישראל, ניצבת כשותפה לגיטימית ושווה בפעילות קהילתית ובנקודות קריטיות ניצבת בראש המחנה ומובילה מהלכים קהילתיים. אירוע ההתרמה השנתי של ארגון המנהיגות הישראלי נחשב לאחד המובילים בעיר ומאופיין בנוכחות הנדירה של המנהיגות של כל הארגונים החשובים בלוס אנג'לס בפרט ובארה"ב בכלל תחת קורת גג אחת, לצד מנהיגים ופוליטיקאים מקומיים. פעילות בישראל עיקר פעילות הארגון מתמקדת בלוס אג'לס והרחבתו תתבצע לערים אחרות בארה"ב. בשיתוף פעולה עם ח"כ מיכאל איתן, מממן ארגון המנהיגות הישראלית, בשיתוף עם ממשלת ישראל, את פרוייקט "שדרות שלנו". הפרוייקט כולל הטמעת כיתות חכמות בשני בתי ספר בעיר, תכניות חינוך מתקדמות והפעלתם של שישה מרכזי מחשבים. הפרוייקט נולד בתוצאה מקמפיין דיפלומטיה ציבורית שהוביל הארגון עם הקונסוליה הישראלית ב משלחת של מנהיגים צעירים משדרות יצאו למסע בבתי ספר ציבוריים בלוס אנג'לס בכדי להציג את אורח החיים תחת ההתקפות מעזה. שיא הפרוייקט התרחש בתיאטרון סבן, כאשר הארגון הצליח לגייס כ איש תוך פחות מחודש לאירוע תמיכה חסר תקדים בישראל בהשתתפות אמנים מהשורה הראשונה, ידוענים אמריקאים, הודעות תמיכה מוקלטות של המועמדים לנשיאות ארה"ב וסקירה תקשורתית רחבה. Shoham Nicolet, Executive Director. Israeli Leadership Council (ILC). September Page 7 of 7

9

10

11

12

13

14

15

16

17