רוסיא לספ הנומתו ברקב םיטבנה - המגמה תיביטארוגיפ- ןונה םתריציב תיתונמאה * ףסוי ךירטפ שדקימ הרקוהב ורכזל לש 'פורפ לאכימ -יבא הנוי, וירקחמש לע תונמאה תי

תמליל

1 רוסיא לספ הנומתו ברקב םיטבנה המגמה תיביטארוגיפ ןונה םתריציב תיתונמאה * ףסוי ךירטפ שדקימ הרקוהב ורכזל פורפ לאכימ יבא הנוי וירקחמש לע תונמאה תיחרזמה ץראב לארשי וחתפ ינפב הבשחמינוויכ םישדח ויתונחבהשו תוקימעמה ויחוסינו םיריהבה ודמע תפומכ דגנל יניע לילבמ ןמ אוה תומסרופמה תפוקתבש ינשתיב החוור הדוהיב הדפקה הריתי לספ רוסיא לע הנומתו ףא יפלע וצמיאש תוקינכט תונונגסו םייתונמא ןמ תוברתה תימורתיטסינלהה וענמנ םידוהיה בלמ תויומד םתריציב תיתונמאה עיתפמ תולגל התואבש הפוקת המייקתה העפות המוד םג ברקב םיטבנה ינב ברע םתכלממש התיה הנכש הדוהיל תאז ףאלע הדבועה םיטבנהש ודגס םילילאל םיבר אלו החוור םלצא הדוהיבכ רמאמ תיטסיאתונומ הנומא הז שדקומ ןפואה תניחבל וב הלגתמ העפות וז תוענמיה לספמ הנומתו םימוחתב םינושה הריציה תיטבנה ןוידלו היעינמב היתויועמשמבו העפותה ; ןכו שיש תוכהב ךכל תימלסומה תונמאה יבגל רשא םג הב הבש הלגתמו המגמ המוד המכ תואמ םינש רחואמ רתוי ותודע ובארטס לע תונמאה תיטבנה עטק רצק ורואיתב ובארטס תא הרטפ םיטבנהו ךסונ רוא לע היפוא יביטארוגיפ ןונה תונמאה תיטבנה ורוביחב היפרגואיג XVI) 4 )26 םויסב וירבד לע םירצומ םיאבוימה םצראל אוה בתוכ : 4 %1%6ק10 0פא %%6סא0 ~ ypaw טא0 ז6ק טילבתתוכאלמ[ ]ץראהגהנממ ןניארויכורויצ * רמאמ הז הווהמ ךשמה ירמאמל רוסא לספ הנומתו ברקב םיטבנה הדיגסה ילילאל הבצמ הרדתק 26 תבט ( )ג משת מע ןלהל[ : ךירטפ הדיגסה ילילאל ]הבצמ םגו אוה ססובמ לע המגמה ןונה ץ ~ תיביטרוגיפ תונמאב תיטבנה רוביח ם תלבק ראותה ךמסומ היגולואיכראב הטיסרבינואה תירבעה םיורי א משת יכירדמכ תדובעב ושמיש רמגה פורפ ד רסולפ פורפו י רירפצ םהל ינא ריסא הדות ם התביתכ יתעייתסה הגלימב םעטמ זכרמה רקחל תודלות לארשי ץרא הבושייו די קחצי יבצןב הטיסרבינואהו תירבעה יתדותו הנותנ ביבא ךכ

2 תיאור זה מבוסם על עדותו ידידו במחצית השנייה המאה הראשונה שההתבוננות חזיתות בשפע היא הקברים וגלויים מטבעו המגולפות לעין אתינודורוס לפניהספירה ששהה זמןמה בקרב הנבטים בפטרה בהסתמכו על עדראייה זה פילוסוף אין ספק בסלע כל לפיכך אף שומה לא שתיאורו על ציורי עלינו להניח סטראבו על מוסב ואינו מדויק כליהחרס ; שהרי אלו היו מצויים שכוונתו לעבודותאמנות בתבליט וכיור ( פרסקו( )סטוקו( ברוח ההלניסטיתרומית שהינה פיגוראטיבית במהותה תבליטי בפטרה ציור יש אפוא לראות בפיסקה זו עדות ספרותית לגבי אופיה הנוןפיגוראטיבי האמנות הנבטית משמעות זו נעלמה מעיני החוקרים אף כי המימצאים הארכיאולוגיים מצביעים גם הם על כך רוב כה עד לפיכך החוקרים העריכו לא את נכונה חשיבותו קו זה באמנות הנבטית האמנות אופיה הדעות הנבטית במחקר נוסעים רבים ביקרו בפטרה למן גילויה מחדש על ידי הנוסע השוויצרי בורקהרדט בשנת ן 1812 אך את ראשית המחקר השיטתי והמקיף פטרה והנבטים יש ליחס לעבודותיהם מוסיל בסוף המאה העשרים הי ט 2 ובעיקר לאלו ברינוב ופון דומשבסקי 3 ו דאלמן 4 בעשור הראשון המאה ופון ברינוב מחקרם דומשבסקי בעיקר עוסק בסוגים השונים אתרי הפולחן החצובים בסלע ובדת לנושא הפסל והתמונה האלים מאוחר שנמצאו בעוד בארץ שהפולחן בחזיתות הקברים ואילו דאלמן דן הנבטים פרק מיוחד בספרו הוקדש בפטרה 5 בסכמו את המימצאים שהיו ידועים עד ימיו הוא מציין שפסלי הנבטים הנבטי הם היה ברוח במקורו האמנות היווניתרומית נון פיגוראטיבי 6 במשך עשרים השנים אחר פרסום ספרו לא נתגלה כל מימצא השקפה ומהווים עדות למיזוג דתות נוסף שיהיה זו ואמנם על קביעה זו חזר קאמרר בספרו המסכם שראה אור בשנת 1929 מדגיש מחד את ההבדל בין פטרה לבין ההשקפה איקונוקלאסטית היהודית השוללת את בו כדי נות 7 תוך שהוא לפלמירה בה רווחה אמנות הדמות ומאידך את הדמיון בינה אמנות לפי הדמות הגדרתו דהיינו יצירה פסלה בערך באותו פרק זמן הבחינו אגנם וגורג בקרמיקה הנבטית פיגוראטיבית היתה הורספילד לראשונה במהלך האמנות המצוירת אשר המוטיבים הצמחיים הם מאפייניה ( וראה להלן( הנבטית חפירותיהם בפטרה 8 מימצא זה לרשימה מלאה הנוסעים שפקדו את פטרה קודם לפרסום מחקרם ברינוב ודומשכסקי ראה : E R [ קק 1904 Domaszewski Die Provincia abia 1 Strassburg תסס!4 3 BrUnnow ]להלן : 31 Domaszewski Die Provincia Arabia יסתתח! 8 [ /4 Musil Araba : Edom Topographischer קק 1907 Teil Wien 1 1 ]להלן : Petra ; idem Neue[Dalman BrUnnow 3 [ Musil abia Petraea ]להלן : קק Arabia Domaszewski Die Provincia )3 Dalman Petra und selne Felsheiligtumer Leipzig 1908 [Dalman Neue Petra : ]להלן Petra Forschungen Leipzig שם עמ 55 ץק Petra Dalman 509 ק אשם 6 ם 7 Paris וש Kammerer Peira 14 מאץ Sela Horsfield and Nabatene The Rock of 1() QDAP The Finds :י 1 1] 105 קק 1942( ) /

3 איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים לקבל איפשר על תמונה חייה חברה נומדית מפה )ראה מימצא נוסף שבצפון אדום בהם וגם מעתה בולט חל איור 9 ) 1 שהביא היקף ההתיישבות הנבטית ביישוביקבע ועל התמורה שחלה באורח זו תמונה זו היתה בעיקר פרי סקריו נלסון גליק בעברהירדן ובנגב ינוי בהערכתה שנתגלה ונחפר בשנות הושים היסוד מיפנה הצמחי בהערכתה עובדה המעידה האמנות האמנות הנבטית על המקדש הוא בחרבת במקדש נתגלו תבליטים פיגוראטיביים פולחן פוריות וצמחיה שהתקיים תנור רבים במקום הנבטית שמצא את ביטויו בסיכומיהם מיכאל אבייונה ונלסון גליק סקירתו אבייונה עוסקת בעיקר בשני תחומים אחרונים אלו היצירה הנבטית ובפיסול החורן בניגוד לקאמרר הוא רשאים היו לתאר אנשים מדגיש שהנבטים בהבדל מן היהודים ובעלי חיים 0 י מתוך היצירות הנדונות הוא למד שאגב המעבר מחיי נוודים להתיישבותקבע עבר על הנבטים תהליך הקברים התייוונות בפטרה ; המתגלה חזיתות בעצובן ובעקבות תהליך זה הם נטשו את מורשת המדבר האלים הם הפכו להיות אלי חקלאות כפי שמסתבר מן המוטיבים הצמחיים שעל כליהחרס ומדרך הצגתם האלים במקדש בחרבת תנור ובחורן מימצאים אלו הובילו את אבייונה למסקנה שבעצם האומנות הקרויה החקלאיים נבטית ואינה אפשר עברהירדן אלא בני אמנות המשכה מואב עמון ואדום המזרחי המשיכו במסורותיהם הקדומות בשדה מקבוצה הקרקעית קטנה במהותה סרחרים חרבת שכבשום הנבטים האמנות ועוד זאת הכובשים ערבים טונה את כפתה אשר התייוונו הם התושבים במהרה אך נתיניהם שהמדינה הנבטית היתה מורכבת איכרי על עברהירדן סיע תנור והן והתורן הקרמיקה המצוירת היא אמנותם האמנות הנתינים עובדי האדמה מגדלי הדגן השמן והיין ין העולה מתוך דבריו אלה הוא שבעצם אמנות נבטית התיוונות כלומר הנבטים יוצאי צאצאי יצירה או המדבר איננה קיימת וזו המצויה בארץ הנבטים היא או פרי תושבי הקדם שני המרכיבים היצירה הנבטית אשר נתגלו היצירה הנבטית סתירה פנימית פיגוראטיבית סטארקי מבחינת כיצירה אןאיקונית בעוד החקלאיים שהם הארץ בשנות הושים הביאו אפוא ינוי בהערכת אינם עצמם נחשבים כיצירה נבטית למרות זאת לא נבחנה מחדש טענתם דאלמן וקאמרר לפיה האמנות הנבטית היא נון במקורה אינו הזיקה רואה המדינית בפיסול מאחר הפיגוראטיבי שחבלארץ בתחומי הממלכה הנבטית )וראה על כך חרבת תנור בדומה לזה זה והחורן סיע אמנות נבטית בראש וראשונה לא נכלל במרבית תקופת העצמאות המדינית להלן( הוא מסכים עם הבחנתו אבייונה שהפיסול החורן אינו פרי יצירתם יוצאי המדבר ומוצא זיקה בינו לבין נ גליק עבר הירדן ; ; ; 8 Vogel המזרחי ירוים תשיד 2 עמ 153 ; 178 הנל אפיקים בנגב תלאביב ת עמ קק ( ) XIV Eastern Palestine 1 ת[ Glueck Exploration א 1611 ; קק 1935( ) 1934 XV נען 11 XVIIIXIX קק ( 1939 ) * * 1 עק ( 1975 ) 11 () 21 Glueck Negev Survey of Nelson ק 8 חז and 1 ע() 1 18 ק מ אבייונה תולדות האמנות הקלאסית ירוים ת עמ שם שם וכן : 57 ע ק קק 1961 Roman Palestine Roma גליק הדגיש במיוחד את המשכה המסורת האמנותית הקדומה המתארות ל 2 4 נ AviYonah OrientalArt אדום מואב ועמון בפיגורינות החרס נשים אותן ראה כפרי יצירתם צאצאי תושביה הקדמונים הארץ ראה : Deities Glueck א אסי קק 1965 ש 8 א Dolphins and ]להלן : Dolphins [Glueck Deities and ]

4 ן( יוסף פטריך פלמירה יצירות מן ודורא הראשונה המאה הראשונה היצירה הרי נבטיים נבטית המכנה המשותף בכללותה המחצית המאה השנייה הראשונה לפניהספירה והמחצית לספירה ובאשר לחזיתות הקברים אף שאלמנטים שונים בהן איבם היא לדעתו נבטית ; וכמובן אף הקרמיקה המצוירת היא יצירה ני אלה הוא לדבריו הנטייה לאורנמנטאליות יתירה תכונה אותה הוא רואה כאופיינית לאמנות הנבטית 2 י המונד דוחה במפורש את קביעתו קאמרר ביחס לאופיה האיקונוקלאסטי שמיסקורסה האמנות על מצביע הנבטית 3 ן שיצירות כך הפיסול כסטארקי גם הוא כולל אותן במסגרת התרבות הנבטית את הנבטים ההלניזאציה תמונה כל לעשות שאין הצו הפיגורטיבי מרובות לדבריו כעם בעיקר כחורן ליצור לא ואף האל במאה הראשונה לפניהספירה התרופף האיסור על אמנות מאבק בין המגמה השמרנית למגמה החדשנית 4 ן הדמות ליצירה הנבטית לא היתה רק בהשפעת וא שמי קיבלו על עצמם גם דמותאדם אך בהשפעת הדמות וניכר ביצירתם אולם כפי שיובהר בהמשך חדירתה אמנות ההלניזאציה המפתח להתרת הסתירה בין התרשמותם דאלמן וקאמרר לבין זו במיבנה הדמוגראפי הנבטית כפי שהבחין בן והיא הממלכה הנבטית ; לקיומן הביא גיוונו אבייונה והמונד מצוי מגמות שונות באמנות אבייונה האמנות הקרקעית חרבת תנור והתורן )שאיננו נבטי וראה להלן( היא אכן פרי יצירתם אוכלוסיה הקדומים הארץ אמנות זו היא פיגוראטיבית ביסודה אך גם לנבטים יוצאי המדבר היתה אמנות שגילוייה ברורים ומשך קיומה ארוך יצירתם היא הקבוצה הנוןפיגוראטיבית גם אם לא נוכל לדעת בוודאות שבכל המקרים היה האמן היוצר המדבר ניכר בה שזה היה מוצאו הפטרון הרוח העולה ממנה היא זו הנבטי בן המדבר אופיה את שקבעה הנון פיגוראטיבי קבוצה חוזרים אנו בכך זו ההערכה אל בעצם הראשונה כפי שנוסחה נכונה עלידי דאלמן וקאמרר המימצא מאז שנות הושים לא הפך את על הקערה הוסיף אם כי פיה להתבטלותה המגמה האחת מימד הפלוראליזם בפני האחרת הביא האתני לפלוראליזם ולא אמנותי המיבנה הדמוגראפי הממלכה הנבטית מאחר שון הכתובות והמטבעות היא ארמית סברו ראשוני החוקרים שהנבטים היו ממוצא ארמי 15 אולם כבר בשנת 1863 הוכיח נולדיקי בנתחו את אוצר השמות שבכתובות ובהסתמכו על 1 ם 18 Starcky P(itra C /0 Bible Vlr ) 1966( סמ 8 31 Supplemenl au Dictionnaire de cols ]להלן : Nabatine ]8 1 ם [Starcky P(itra The Nabataeans: Their History Culture and Archaeology Gothenburg 1973 נ הת ק 48 מ 15 ]להלן : Nabataeans [Hammond The בסקירתי )עמ 5 ד 92 ( הוא רן בכלתחומיה הידירה הנבטית : חויתות הקברים צלמיות חרס נומיממאטיקו קרמיקה מצוירת נרותתרס וציור בפיסול הוא כוללי בניגוד לסטארקי גם יצירות מסיע ומסוידה שבחורן 1 SchmittKorte Die Nabatder חרו ] Yegleiter druch die archio/ogische Ausstellung! )iestner 3840 קק 1976 Museum Hannover ע 4 לדעה זו אותה ניסח לראשונה קואטרמר עוד בשנת ולהלן : קטלוג הנוברן! 853 abes היו שותפים גם גלאזר והומל Dussaud א Dussaud ראה : ק 21 avanr lislam Paris 1955 שן וע 5 גוש ] La peileiration des ולהלן : ~ eneiradtion

5 ערביזמים שונים הניכרים אליהם הצבאיים יושבים בחבלארץ מובאת הערבים זה ידי על אנטיגונוס הנקראים יושבים מצומצם שהוא ארץ איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים בהן שהנבטים היך ערבים במקורם 6 ן התייחסות היסטורית ראשונה 7 ן דיודורוס מונופתלמוס נבטים מלבדם לאגור מים כן מצוי בארצם סלע מיקלט כל על ושומרים את גם הסיקילי נגד בחלקה בני עלפי הנבטים המזרחי לאומים הירונימוס בשנת רבים מקארדיה 312 ערביה שנטל לפניהספירה 8 ן המצויה חלק לפי בין מצרים לבין במסעות תיאור זהי סוריה אחרים שמנהגיהם שונים 9 ן לאזור פרט פוריה ארצם הנבטים היא מדבר חסרמים ; אך הם מצטיינים ביכולתם STpa ) רכושם 20 הם מגדלים ) מבוצר היטב אף ה גמלים שאין לו חומה ובו הם מוצאים וכבשים אך מלבדם קיימים שבטים ערביים רבים אחרים שכלכלתם על מרעה במדבר מספרם הנבטים אינו עולה על המגיעים הארץ האחרים בעושרם בא זה אליהם מערב לפי המקור הסמוכים מסחר להם השיירות בהעבירם מור אך הם עולים לבונה הנבטים עם הינם ושאר תבלינים היווני אין הם נמנעים משוד ופושטים ם ביזה על חבלי שוחר חופש ; עליהם והם נמנעים מעבודת האדמה ומבניית בתים באוויר חיים הם הפתוח למגורים המפר מנהגים אלו שתיית היין אסורה דינו מוות י 2 אך ישנם שבטים ערביים המעבדים את הקרקע אלו מעורבים בתושבים המעלים מס יושבי הקבע שבערביה ומנהגיהם לאלו דומים הסורים גרים שאינם לכך פרט בבתים 22 מכאן עולה הספירה ערביים פרט אלו המים אחדות מושבם לצד חבל הארץ ימים נתכוננה בו ממלכת הנבטים חיו בסוף לנו נודעו המאה הרביעית לפני לנבטים גם שבטים ערביים אחרים שעסקו במרעה ובחקלאות אחדים משבטים בשמותיהם ( מו הנבטים בון הכתובות( היו בניבריתם הקרובים הנבטים הם נזכרים פעמים בכתובות הקבר במרעין צאליח ואף בפטרה החוקרים נחלקו לגבי ארץ זו בצפון ערב באזור מדעין צאליח או באזור הר החורן 23 שבט אחר בני אם היתה Inschriften den Nabatiischen ט 2 Ndldeke ןז ( 1871 ) XXV ; קק ( 1863 ) 11 ץ% נ ( Euting ausarabien Berlin 1885 וגן הנ ל בנספח : 73 קק pp 122 ff 80 ]להלן : Inschriften Nabatdische י 11 ט[ 11 בעניין זה ראה גם : Paris 1 ) 8 ם 6 ם 7 Cantineau Le נ ]8 Nabatine Cols ט ; Starcky Peitra 12 9 % קק 1930 אין לזהות בין הנבטים נבטו בון הכתובות ( נומינטיב( לבין בני נביות הנזכרים במקרא ובכרוניקה אשורית אשורבניפל וראה על כך : L 1 ט 18 Nabatine Col 903 ; F V Winnett 4) W Starcky Pitra 99 ק 1970 Reed Ancient ecordsfrom fforth Arabia Toronto ]להלן : Ancient Winnett 3] Reed 1 ; לדעה שונה המציעה JerusalemLeiden Ephal The ~ ;[R~cords קק 1982 E C Broome Nabaiati Nebaioth and ]9ibliorhecaHistorica Diodorus ]להלן : דיודורוס 1 problem Journal of Semitic Studies השניים ראה : linguistic Nabataeans the %1111 ) 1973( לזהות בין 1 16 קק ; 49 1 ; XIX ; ; היסטוריה[ על הרקע והמשמעות ההיסטורית המסע הצבאי נגד פטרה ראה : Lexp(idition F M Abel קק 1937( ) XLVI 9 נ ) כ des Grics 4 Peitra תט 312 avant דיודורוס היסטוריה שם 11 ; 6 48 XIX 95 שם 11 ; 2 48 XIX 94 שם txix ( 0 ת (inscr 231 ק ( 1958 ) XXXV Milik ~Nouvelles inscriptions Nabatiennes Syra ך[ נ

6 ם* ך ם ע( ך[ ך[ יוסף פטריך עמרת נזכר בכתובות נבטיות צפאיות ויווניות 24 מרכזו היה כנראה בדרום מואב 25 שבט נוסף הם האוטאים יושבי צפוןמערב חציהאי סיני המוזכרים עלידי פליניוס שמם השתמר ככל הנראה גם בשם המקום קצראוית אתר בו נתגלו שרידי יישוב ומקדשים נבטיים מרשימים 26 שמותיהם שבטים ערביים אחרים נזכרים בכתובות 27 דומה אפוא שיש לראות את הממלכה כברית פדראטיבית שבטים ערביים המונהגים עלידי שבט הנבטים שמקרבם יצאו הנבטית המלכים אך פרט בטים הערביים חיו בתחומי הממלכה הנבטית המתגבשת גם צאצאי האדומים והמואבים תושבי הקבע הקדומים הארץ הארץ שהפכה לימים להיות מרכז הממלכה הנבטית היא ארץ אדום המקראית את ראשית החדירה הנבטית לחבלארץ במרכזו יש לקבוע כנראה לתקופה הפרסית 28 בתקופה ההלניסטית נקרא בשם הארץ הכולל את הרחברון ושיפוליו לדרום האדומים מאדמתם עברו ואלה ; להתיישב זה שפטרה מצויה אדומיאה חבל ולמערב מכאן הסיקו החוקרים שהנבטים דחקו את ביהודה שהתרוקנה אמנם תהליך כזה מעבר אוכלוסין בקנהמידה רחב אכן והחפירות היה חדרו מלווה הטבעיים לא מאוכלוסיה עקב גלות בבל 29 התרחש ; עם זאת הסקר בארץ אדום בטפילה בוצירה גבל ביארה ותל אל חליפה הראו שסופה המלוכה האדומית לא בחורבן טוטאלי או בהגליה באדום לא נתהווה מצב ארץ נטושה אשר לתוכה הנבטים היה כאן תהליך שקיעה כלכלית אך היישוב החקלאי הסמוך למקורות המים הקיום פסק האדומי אף שהיה עלוב נמשך גם בתקופה הפרסית אולם המינהל הפרסי לא מנע את החדירה הנבטית וזו הביאה מאוחר יותר לחידושם ולהרחבתם היישובים ADAJ romaine א Jordanie de 1ipoque grecque חט Milik ~La Tribu des Bani Amrat נ ) 1 ק )1980 ) XXIV על הדוגמאות הרבות שמביא מיליק בהן נזכר שם זה יש להוסיף גם את אלכסנדרוס בן עמרו ( 06 קק ק 6 ען 8 גו( הנזכר כתובת יוונית על מזבח מחרבת תנור בני שבט זה תקפו בשנת 161 לפניהספירה את יוחנן בן מתתיהו החשמונאי ליד בניבריתו הנבטים ביחות יונתן אחיו במקבים א ט 36 הם בקדמוניות יג : 11 aai A5e anaiou 1 ל( על שבט זה ראה מידבא שעה שעשה דרכו אל נקראים : ע( 8 קקק 1 u~oi ואילו במקבילה גם : Recueil ט 8 טתתClermont)38 אנ( קק ( 1898 ) ~ 11 Orientale ararcheologie ~ ]להלן : [RAO!8 Nabatine col ; ם* Starcky P(itra 905 על וכבטים ערביים במואב בתקופה הפרסית כחלק grecques du pays de Moab 1 Inscription aram(ienne de lipoque מן הפדראציה הקדרית ראה : Nouvelles 411]1 ן ז נ inscriptions simitiques קק 1959( )1958 1() ]גן=[ 341 שבט ערבי שחי מדרום לרבתעמון 8990 קק קק 117 perse LiberA חתכן שבני בעון הנזכרים במקביס א ה 4 הם בני F M Abel LesLivresdesfltaccaberes ~ וראה הערות אבל לפסוק : 5 אשע Tsafrir Qasrawet : 1 Ancient Name and Inhabitants את השמות שאינם מלכים המופיעים כמרכיבים סמיתיאופוריים כורמות הנבטיים הוצע לראות כיממותיהם de topographie Jordaniennes Noms א Milik Notes dipigraphie ז נ שבטים ראה : rois ס 150 ק 1960( ) 1959 % propres 5 ט 1 noms Nabat(iens dans ראוי להעיר שדיודורוס מספר )היסטוריה 11 5( 48 א רק המקדונים כי אם גם האשורים והפרסים לא הצליחו להכניע עם זה שהוא שוחר חופש מאידך הירודוטוס איננו מזכיר את הנבטים בשמם וספק רב אם הם הערבים שטו על סחר השיירות מערב לחוףסיני בתקופה הפרסית על ערבים אלו והיחסים בינם לבין הפרסים האחמנים ראה אפעל אותם )לעיל הערה ) 17 עמ ט( Hadidi the History and Archaeology ofjordan מזכיר הירודוטוס אינם אלא הנבטים ראה : ) ק Amman 1982 מיליק לעומת זאת קובע בפסקנות שהערבים des: Origines ע![[ 4 ן [ Studies 1 ראה למ : ק ; 231 נ XV 1939( ) % % 111 ע% 4 פ ; 1381] קק 1935( ) Glueck ת 8 Meyers Edom 4 ג נ ; 86 א ק Near Eastern Studies 4! Honour of 23 ק pehetration Dussaud La % ; 386 ק BA Starcky The : : a historical ketcht XVIII ) 1955( Judah ס 6 י תו Sixth~Fifth Century 8 י ש 11 Goedicke )04 ( WF Albright BaltimoreLondon

7 י ולכינונה מסגרת מדינית המשך הפולחן לאל האדומי הקדום קוס בחרבת תנור איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים חדשה 30 על קיומה אוכלוסיה אדומית בממלכה הנבטית מעיד גם תיאופורי בשמותיהם אנשים הנזכרים בכתובות נבטיות הטון הנבטי נפרש גם על ארץ מואב לקיומו יישוב מואבי שנמצאה בכרך מואב 32 קו השם ובבצרה כמו גם הופעתו אל זה כמרכיב שונות ן 3 באתרים נבטיים רבים המצויים עבדכמוש נזכר בכתובת מן ארמית בה נמצאה עדות התקופה הפרסית פולחן האל המואבי הקדום נמשך בחבלארץ זה עד התקופה הרומית 34 האמנות הנבטית ואמנות בטרם ניגש לדיון בתחומים השונים החורן האמנות הנבטית מן הראוי לבחון באיזו מידה ניתן לראות בתרבות החומרית הפיגוראטיבית במהותה המתגלה באתרי החורן תרבות נבטית כפי שסבורים חוקרים לאמעטים אלה זו שני היבטים : הראשון הוא ההיבט הטריטוריאליפוליטי ; דהיינו האם חופפת תפוצת הכתובות והאתרים את תחומיה הממלכה השני הינו היבט תרבותי המגבלות מן החורג הטריטוריאליות ; דהיינו המתגלה בחבלים אחרים הממלכה הנבטית שומה עלינו להשוות בין התרבות התורנית לזו ובראש וראשונה לזו שבפטרה זו יש לפנות גם לאזורים אחרים אין זיקה ללא רומי לסוריה לפלמירה ולדורא אירופוס 30 אך בהשוואה מעין עלמנת לבחון האם לפנינו בחורן היבט מקומי אמנות שהיתה טת באזור המזרחי העולם ההלניסטי יחד עם חלקים מיוחדת הממלכה אל דווקא הנבטית אחרים סוריה נמצאו בתום מלחמות הדיאדוכים מחוזות ארץ החורן )דהיינו טרכוניטיס אורניטיס ובטניאה( בידי בית תלמי )איור ) 1 בשנת 198 לפניהספירה עבר חבלארץ זה לידי בית סלבקוס בתור חלק מקוילה )חילת( סוריה יטיהם ושה עמים מקומיים הנבטים היסורים והיהודים טו לחילופין על ארץ פוריה זו עד שעבר השטח כולו לטון 7 1) Bartlett ~FIom Edomites 10 Nabataeans : ג Study ת[ Continuity קק 1974( ) וראה גם : קק Nabataean Glueck א Nabataean ransjordan JPOS XVIII ) 1938( לתפוצתו מרכיב תיאופורי זה בתקופה הפרסית ולאחריה ראה : 5 ת 0!קא 50 ת[ Milik Nouvelles נ ז ~ ( 3 0 ת (insr קק ( 1958 ) xxxv nabatienes Syria בכתובתהקדשה נבטית על מזבח שנמצא בבוצירה נזכר השם אוריקוס ראה : LXXV RB זמתת 8 [ך Starcky Le temple nabatien de Khirbet נ קק 1968( ) וכללית על האל קוס ראה : 11 Th C Vriezen kthe Nabataean Altar Levant 330 קק ( 1965 ) xrv ; idem ; kthe Edomitic Deity Qaus Oudtestamentische Studitii 16 ק 1975( ) 14 ; קק ( 1898 ) 11 RAO 5 ת א dans!0 pays de Moab Les טבסתתשClermont)3 Ch Glueck ~Explolatlolls ת[ the Land 0 15 ק 1937( ) LXVIII Ammon BASOR 4742 קק Dolphins Glueck Deities and 33 מיליק 34 )לעיל הערה קנ )25 עמ F E Peters ~The Nabataeans תו thehawran לסקירה המאורעות ההיסטוריים ראה : קק 1977( ) XCVII American Oriental Society כן ראה : civilisation Starcky La nabatienne : 6!8! des questions Les annales archiologiques Arabes Syriennes [=AAA xxl Hauran Dentzer Aux confins septentrionaux de 18 Nabatdne : Le 4 ן 7 ; 7986 קק 1971( ) ~ Catalogue de ~ ~ / er du ~desert: Petra צאו/ח 00 royaume aux ח 7978: exposition Lyon Musee Guimet 8081 קק Nabat(ine ]להלן : קטלוג ליון[ ; 3539 קק Nabataeans Hammond The 35

8 ל ך[ תחום הממלכה הנבטית דמשק לל / נ OQLפי / * ן 1 לבקי קומי / איור : 1 תחום ממלכת הנבטים בשיא לספירה( פריחתה בימי עבדת הישי וחרתת הרביעי )30 לפניהספירה 40 הרומאים טון נבטי ישיר במחוזות אלה קודם לבואו פומפיוס התקיים זמן קצר בלבד טבעו בה בימי חרתת הישי בין השנים 7285 לפניהספירה עת טו הנבטים על דמשק ואף 0 ראה ; קק A H M Jones The Cities the Eastern Roman Provinces Odord coin~ ( edem Meshorer Naba על הטביעה הנבטית בדמשק ראה : עע 1975 Jerusalem ל 3 ~ nos ד 3 fo

9 מטבעות 37 במסגרת הסדך החדש שהנהיג פןמפיוס בתחומי סוריה 63 איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים הגיעך עם לדמשק בשנת לפניהספירה נמסר הטון על החורן הבשן והטרכון לידי הנסיך היסורי תלמי בן מנאוס והם הפכו להיות חלק מן הנסיכות היטורית לאחר היטורי אקטיום קרב 31 בשנת לפניהספירה הגדולה 8 י ומסר שב אוגוסטוס המחוזות את לנסיך הללו זנודורוס וזה מכר את החורן בעבור 50 טלנטים לערבים אשר יש לזהותם קרוב לודאי עם הנבטים 39 וכך זמןמה לאחר שנת 30 לפניהספירה הפך למעשה עבדת הישי להיות אדון ארץ החורן מצב שנמשך עד שנת 23 לפניהספירה שודדי הדרום את זנודורוס והעבירו הטון על ארץ בגלל התרבות מעשי הלסטים בטרכון והטרדות דמשק נטל אוגוסטוס באותה שנה את הטון על הטרכון החורן והבשן מידי הורדוס לידי 40 הנבטים למרות נסיונותיהם לא הצליחו להחזיר לידיהם את החורן מכאן ואילך היו השטחים מסורים לידי יטים מבית הורדוס עד שבשנת 93 עם מותו אגריפס השני הם אף שהתמונה ההיסטורית איננה עברו באופן סופי להיות לחלק מן הפרובינקיה נהירה לחלוטין סטטוסקוו בטון נבטי לפיו ובו דומה שבמהלך סוריה ן 4 המאבק על השטח נוצר האזור הדרומי הבשן והחורן )אזור בצרה ואדרעי הגובלים במדבר שהיה בוואדי עבר מסחרי ציר סירחאן חשוב( שבמאה השנייה לפניהספירה השתייך לטופרכיות אורניטיס ובטניאה הוכר בב מאוחר יותר כטריטוריה נבטית בעת כינונה הפרובינקיה לאימפריה הרומית ערביה עם אבדן העצמאות הנבטית בשנת 106 לספירה וסיפוח ממלכתם נכללו שטחים זאת משום שקודם לכן הם היו שייכים לממלכה הנבטית אפשר אלו מקו העובר דרך חבראן ודרומה בפרובינקיה החדשה ; להניח שהמציאות החדשה הינתקות השטחים הדרומיים מן החורן והבשן והעברתם לידי הנבטים נתהוותה בתהליך שראשיתו אולי בסוף המאה השנייה וראשית המאה הראשונה הסלבקית אמנם והתחזקותם כינונה בעת הנבטים הפרובינקיה והחורן כמחוזות העומדים בזיקה אל דמשק עלמנת ליסורים להדגיש ואחרכך זו עובדה להורדוס בחרו סוריה הרומאים 63 בשנת לפניהספירה עקב התפוררותה הממלכה לפניהספירה נחשבו הטרכון הבשן וסוריה ולא כחלק מן הממלכה הנבטית ; ואולי דווקא היטה את למסור עליהם לאחרים אולם ובניו האחרונים חבלי הארץ הדרומיים החורן התקיים אפוא רק משך שני פרקיזמן השנים סביב אין ספק 2330 לפניהספירה לסיכום מן נכללו לא שבפועל בשטחיהם תחילה אלה והבשן טון נבטי ישיר באזורים הצפוניים יותר קצרים : הראשון בין השנים 7285 לפני הספירה והשני בין ההיבט הטריטוריאליפוליטי צלחך בצרה לראות אין ואדרעי בתרבות פרט לאזור הדרומי החומרית החורנית תרבות נבטית על נסיכות זו ראשיתה גבולותיה והתמורות שחלו בה ראה : A H M Jones The Urbanization of the Ituraean Principality JRS xxl ) 1931 ( קק Nabatine ט! Starcky Pitra סו מלחמות שם שם ; קדמוניות שם קדמוניות כ 137 : מלחמות ב יא ה ( )220 ; יב ח ( )247 ; קדמוניות יז 28 בהסתמך על יוסף בןמתתיהו מלחמות א כ ד ; הנ ל קדמוניות כאיגרת השנייה אל הקורינתים )יא לבלג( נזכר אתנרכוס המלך ארסס )=חרתת הרביעי( השומר על שערי העיר דמשק סטארקי שולל מכל וכל את האפשרות שמשתמע מכך טון נבטי ישיר על העיר בתקופה בה הפרובינקיה סוריה כפופה לטון רומי ישיר ראה : nabatine 1 ם 18 Petra ;: וכן הנל )לעיל הערה )35 עמ 9 ד 85 הערה 7 יתכן שהכוונה לראש המושבה המסחרית הנבטית בדמשק ומשתמע שהגיע לעמדה רמה בעיר בהקשר זה ראוי אולי להזכיר שראש המושבה המסחרית הצידונית במרשה נקרא ארכון בכתובת יוונית מסוף המאה הישית ן ך לפניהספירה

10 ו ו המימצאים בחורן בבשן ובטרכון קודם לסיפוחם לפרובינקיה סוריה בשנת 79 לספירה מגלים תמונה תרבות מקומית בעלת קווים אופייניים שאתריה המובהקים ביותר בהר החורן הם סוידה קנואת וסיע ובטרכון מקדשי סהר וצור הופעתן כתובות נבטיות באתרים אלו ואחרים הביאה לכך שראו בתרבות חורנית זאת תרבות נבטית השקפה זו מצאה את ביטויה המגובש לכאורה השמית קיימים בעיקר הדמיון בפרסומי שבין המחות הכתב הנבטי שבראשן לבין עמד הכתב באטלר 42 ששימש החורן בארץ הון ככתבה המקומית הוא ביטוי להשפעתה התרבות הנבטית עם זאת ישנם הבדלים בין הכתב כתובות החורן לבין זה כתובות וריאנטים הכתב אחדים כנראה בבצרה והיא מסוף המאה השנייה הן מימי רבאל השני אחרון המלכים סיע קנוואת בכתובת נבטית חבראן ועוד 4 שנתגלתה אין מצפון פטרה ; לפיכך הוצע שבדרום סוריה ובעברהירדן היו הארמי 43 הכתובת הנבטית הקדומה ביותר בחורן מקורה לפניהספירה 44 אך מרבית הכתובות הנבטיות מאזור זה הנבטים כתובות נבטיות באזורים הצפוניים נתגלו בסוידה מן להסיק הכתב לבארשבע הקרמיקה הנבטית האופיינית המתגלה בכמויות גדולות באתרי כמעט נעדרת מן לא סוידה נמצאו המקדש וסיע שהכותבים היו נבטים כך בחורן וכך גם 46 אשר נוה מהסס אם ייכה לכותב נבטי מואב אדום הנגב וצפוןסיני החורן וזאת אף באזורים הסמוכים לבצרה 47 בחפירות שנערכו לאחרונה בסיע כל ראיות להשפעה תרבותית נבטית בעל התכנית מובהקת 48 הריבועית האופיינית למקדשי החורן והטרכון והמופיע בצור סהר מוכר בשינויים מסוימים גם באזורים הדרומיים הממלכה הנבטית : בחרבת H C Butler Part IIofthe Pub/icarions Aeerican chaeo/ogical ~ and~ other idem Sfria Fublications Of :;~ [PAAES : ]להלן Expedirion 0 Syra / 99/900 NewYork ] 903 the Frinceton university Archaeological Expeditions ro Syria / Division and /901 נ/ 904 / ] Southern Syra Leiden ג: Archirecrure Section ]להלן : [PPUAES בהשקפה זו ממשיכים Nabataeans לדבוק גם המונד ונגב וכן חוקרים אחרים ראה : The Negev 14 ; קק Hammond Nabateans and the Provincia Arabia י Aufstieg und Niedergang des Rdmischen we/r~ 11 Berlin ]להלן : Nabateans [Negev The וראה גם הנ ל New York 1977 קק 520 ff 930 ] סט Nabatine ] 8 וט Starcky P(itra )לעיל הערה )35 עמ סטארקי שם טור 930 ] לפני שנים אחדות cls : ]להלן Corpus Inscriptianorum Semiticarum 11 Paris 1893 nos נמצאה בסוסיתא כתובת יוונית קצרה בה נזכר השם דושרא כמובן שאין להסיק מתוך כך שהעיר נכללה 4 God DusharaDusares Practised Ovadiali Was the cult of בממלכה הנבטית ראה : מן HipposSusita? קק ( 1981 ) 111 )% ] 2 46 ] ק 1974( ) XXIX גן/ Text Naveh Nabataean Incantation נ נתוכת מתוארכת נת PEQ 100 לפניהספירה אפשר שנכתבה עלידי אדומי אר ערבי שחי באדומיאה והשתמש בכתב שמאוחר יותר היה כשימוש בעיקר בקרב הנבטים קק ( 1942 ) LXXXV Glueck Nabataean Syria BASOR א לאחרונה נמצאו שבריקרמיקה 5 8 ] נבטית אופיינית בחפירות בצרה ראה : קטלוג ליון עמ ; ]8 Megdad Le r~le de 18 ville de dans l histoire de 18 Jordanie aux epoques Nabatlienne וט Romaine 11 Hadidi ) ט ( Studies ערד בעניין ות ראה להלן the fiistory and Archaeology of 269 ק 1982 Amman 1 48 גש! שצם(ג Sud ט Syrie מט nistique :ט 11 א 18 phase וט 11 5 ט 111 טfol de Les זט% Dent1 ג (נ 4 ת [ קק 1981 [=AIBL] BellesLettres ש Inscriptions 1 :2

11 ק[ ק[ ר ן 1 ושא ב ]] ןן ן [ ךשך ן ; י ] ] ק איור : 2 מקדשים בעלי תוכנית מרובעת מדרומה הממלכה הנבטית ב פטרה מקרעו האריות המנונפימ לפי האמונך ( ראה הערה א חורבת תנור לפי גליק )ראה הערה ) 112 [ 62 ג 2( ן 5 ) ק ] מקדש האריות המכונפים 50 וכן בצפון סיני בקצראוית )איור תנור ארם 49 פטרה אחד דפוס ובמרכזסיני על פסגת גבל סרבל 52 אולם המקדש הראשי פטרה קצר בינת פרעון הוא בעל תכנית שונה 53 ודומים לו מקדשים אחדים במואב )איור 3( 54 מכאן א הוה לנבטים בסיע המקדש ויחיד הריבועי לתכניתו הקטן מקדש הצמוד למיתחם שמין בעל עלידי זוהה באטלר כמקדש משכנעת כי לא היה זה אלא מקדשה סיע )שעיעו( פסל דושרא 55 אולם לאחרונה הוכח בצורה הסיכי )אלת המזל( המקום הוצב במקום המציג ניצבת אותה עלגבי גי האלה 1 :1 ם אץ ראה : figs קק Nabateans Negev The ושם ביבליוגראפיה ] 1 ק 236 ( 1978 ) 1977 xxll ADAJ י [ Petra Hammond Excavations 81 E D Oren Excavations 8! Qasrawet תו NorthWestern Sinai: Preliminary Report ) 1982( ק xxxl גוו 34 figs קק ע אבנר עדויות חדשות לנוכחות הנבטים בסיני א לכיש ת מ )עורכים( מחקרי דרום סיני תלאביב א א ג( ~ 1982 עמ 3225 Wright Structure 0] the Qa r!ת 81 Farun : 4 נ Preliminary Review PEQ %0111 ) ] 96 [ ( קק ג 11 PPUAES Butler fig 1020 קק קק Nabateans Negev kthe אז Negev ; fig 2 14 Nabateans [ 6 קק 4618 fig

12 ת יוסף פטריך איור : 3 מקדשים בעלי דביר משו ממואב ומפטרה א קצר אל בינת פטרה ב דיבון ג קצר רבה לפי א נגב )ראה הערה fig 14 )42 החורן תיאור הנזכר גם בכתובת שנמצאה במקום 56 כותרות נבטיות מעטרות בסיע את המקדש הדרומי אלא שתכניתו מקדש זה איננה ריבועית ולא ידוע לאיזה אל היה מקודש בהקמת הורדוס היה הנזכר מקדש 57 נתון ובמקדשיה בעל שמין נטלו חלק בני שבט עבישת שאף הציבו במקום פסל לכבודו כתובותהקדשה נבטיות ויווניות שנתגלו בסיע נושאות תאריכים המתאימים לתקופה בה האזור תחת טונם הורדוס ובניו ששמותיהם אף נזכרים בכתובות אתר המניין איננו אלו הן כל הנבטי 58 ראיות מכריעות לכך נבטי ואמנם משמעית כאמור לעיל אחד הגילויים המובהקים היצירה התורנית הוא הפיסול לפיסול ייחוד אופייניים בכתובות ; וגם המניין בסיע לראות שאין החפירות שנערכו באתר הוכיחו זאת בצורה חד זה המעוצב בבזלת קווי אולם בחינתו באספקלריה רחבה יותר מגלה זיקה בינו לבין הפיסול מרכז סוריה מחד ויצירות הפיסול המוקדמות פלמירה ודורא אירופוס ההלניסטיתהרומית לפנינו אמנות כללאזורית אותה הגדיר מאידך וכן זיקה אל האמנות ומברג ר קק 1979( ) LVI ; Syra ע 3 1 Dusaris de אם propos du temple lcvia S6 ttla KaTd rfiv A eat ]זו סיע היא דוונית היוונית : והנבטית : דא צלמתא די גרקו Dentzer כאמנות הכתובת נ שעיעו~וזהו הפסל קיץ[ 57 באטלר מציע לתארך מקדש זה בין השנים 33 לפניהספירה ל 50 לספירה וראה : ק 1 נ החורנית[ גי על הניצבת 14 PPUAES 11 Butler נ י 4 4 ן Dentzer אך 395 ייתכן שהוא מאוחר יותר מימי רבאל השני )10670 לספירה( וראה : 58 נ 101 ק col 8681 א ]8 ם! Starcky Pitra לכתובות שנתגלו בסיע ראה : Waddington 11 יל InscriptionsGrecgues etlarines א ; nos קק 1870 Syrie Paris ם/ de Littmann 1 ט 81 PPUAES נ part 6 Leiden 1921 קק nos ; W K Prentice PAAES 111 New York 1908 קק nos ; א Littmann י 1 14 nos ; idem PAAES 11 New York 1904 קק 8593 ; cis~ 11 nos romaine Le; rayonneme שען ע entre: ~La Syrie ת 81 מ 01 [ etlorient: des Occident : ~zt civilisations grecgues א romaines ~ur les cultes peripheiigues ש me congre:s internarional ]להלן : קונגרס פריס classigue Paris קק קם ץ קק 1965 darcheologie Baratte La sculpture : ראה גם בקטלוג ליון עמ ] ע 14

13 ש% איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים אוריינטאלית 60 באזורים הדרומיים הממלכה הנבטית שייך הפיסול שנמצא בחרבת תנור אף הוא לאמנות הכלל אזורית הזאת )ראה על כך גם להלן( בפיסול ובייחוד גידול מוטיב סקירה הממלכה בארץ בעיטור גם כמו בחורן הארכיטקטוני האופי ביטוי לידי בא החקלאי הארץ דומינאנטי ואף זו הגפן בפטרה ואף בחרבת תנור הגפן איננה אלא זוטא ; בשום אופן אין היא מהווה שיש מלמדת הנבטית תרמו אין ליחס שגם לראות גשוגה מן לו משמעות העולה על זו מוטיבים צמחיים הבחינה באמנות הכלכלי היה התרבותית החורנית מגע יצירה היה שאינה נבטית חיכוך כבולה היו שיירות לגבולותיה השפעות המסחר הדדיות אחריםי 6 הריבוניים הנבטיות עברו היצירה אך החורנית היא פרי מלאכתה אסכולה מקומית המבטאת את האופי החקלאי הארץ והנותנת ביטוי מקומי לתפיסה אמנותית כללית שרווחה באותה תקופה באזור כולו התפוצה הקרמית משקפת באופן הבולט ביותר מסקנה זו העדרה הכמעט מוחלטת קרמיקה זו מדרום החורן הוביל הממלכה חוקרים הנבטית אחדים היו למסקנה הנבטים שבחבלארץ שכבה קטנה זה שמבחינה טריטוריאלית נכלל בתחומיה יטים סוחרים נבטים 62 האמנות המתגלה בעוד שהאוכלוסין היו לא לעינינו בחורן היא אפוא אמנותם התושבים ולא היטים האמנות מיון הנבטית עלפי ההיבט כאמור יצירות אמנות פיגוראטיביות אינן נעדרות רובן הפיגוראטיבי בפטרה אף לא במרכזים נבטיים אחרים אולם ככולן איאפשר להחשיבן כיצירה ממקור נבטיערבי את היצירות הללו ניתן לחלק תי קבוצות עיקריות הראשונה רוב התבליטים הפיגוראטיביים בסגנון ההלניסטירומי היא פרי יבוא וחיקוי עם קבוצה זו נימנים שנמצאו בפטרה )וראה להלן( 63 הקבוצה הפיגוראטיבית השנייה היא בסגנון יווניאוריינטאלי בראש בה נכללים וראשונה התבליטים המקדש בחרבת מלאכתם אמנים מקומיים 64 )ב תנור ג( וצלמיותחרס מקומיות כאמור לקבוצה זו יש קווים משותפים עם אמנות החורן ועם הפיסול הקדום דורא ופלמירה ; ואף אוכלוסיה הוצע שמן הבחינה האתנית זו יצירתם צאצאי האדומים המואבים והעמונים הקדומים הארץ שמסורתם היתה מסורת חקלאית השפעת התרבות 1 m(iditerraniens תסך de Schlumberger Descendants ו[ % grec Syri ~ XXXBII ) 1960( esp מ 3 גליק ק 274 בהקשר זה ראוי לזכור פי עדותו הירונימוס מקארדיה המובאת עלידי דירדורוס )היסטוריה XIX 94 3( עדות המתייחסת אמנם לסוף המאה הרביעית לפניהספירה אך שיש לה חשיבות להערכה נכונה התרבות הנבטית גם בתקופות מאוחרות יותר שתיית יין היתה אסורה על הנבטים אשכולותענבים ועליגפן מופיעים בין העיטורים הצמחיים רבעי העמודים האחוזים באומנות החזית המקדש מן הב הישי בולט העדרו מוטיב הגפן מן הקרמיקה Glueck Deities pis ראה : 2730 בחרבת תנור המצוירת וכן מחזיתות הקברים בפטרה ובמדעין צאליח ע ן )לעיל הערה )47 עמ 87 ; פטרם )לעיל הערה )35 עי Starcky Pitra 01 1% 14% 275 COIS ; idem ~Les figures divines 1 Pitra Le monde de 0 ת קק 1980( ) XIV ;]Yible שסיטקורסה קטלוג הנובר עמ וויל )לעיל הערה )59 עמ

14 ע ההלניסטית רומית מתבטאת גם כאן אם כי באופן שונה ובהיקף מצומצם יותר מאשר בקבוצה הפיגוראטיבית הראשונה כמוכן הצביעו בה גם על קיומן השפעות פרחיות אך לא הובחנו בה השפעות מל התרבות הדרום ערבית שאף היא פיגוראטיבית הקבוצה הישית יצירות אמנות כמשקפת את רוחם הנבטים בני המדבר היצירה הנבטית הקו הנון פיגוראטיבי היא הוא 65 הנבטים : א תיאור האלים ; המצוירת ; ד נרות החרס ; ה נומיסמאטיקה בנוסף שתי להלן יידונו אלה על הקבוצה הנון פיגוראטיבית כאמור יש לראותה וכיצירתם והיא מהווה את הביטוי המקורי ביותר מאפיין תחומי לכל משותף ב ארכיטקטורה פונררית עיצוב חזיתות ציורי גם הסלע עיצוב צד האחור היצירה הבאים הקברים ; ג הקרמיקה המטבעות ; ו התכשיטים המגע עם התרבות הפיגוראטיבית ההלניסטיתרומית הסובבת הטביע את חותמו לא רק על שיצרה מסורת הקבוצות תמריץ פיגוראטיבי לאמנות הראשונות ; להתהוותה אלא שהשפעתו על הקבוצה הישית היתה שונה והתבטאה בכך אמנות לאומית נון פיגוראטיבית מקורית ומכובדת ברוחה ערבית קדומה ותפיסה דתית המשתקפת באופן הצגתם האלים הנבטיים 66 האופן הנון בו תפשו הנבטים את צורת הדמות אליליהם היה הגורם העיקרי שקבע את יחסם הילי היצירה האמנותית האמנות חזיתות הפונררית הקברים המגולפות בסלע חזיתות הקברים המגולפות בסלע בפטרה הינן נבטיות מובהקות ברינוב ופון דומשבסקי הגדירו בפטרה שישה טיפוסי קברים שונים )איור 4( : 67 יילון בעל קומה אחת או שתי קומות חור וחגר בהם במקום שיניות יש בפינות הגג שתי בליטות שיניות ; קברי דרגות ירוטו קרניים מדורגות ; קבר קשת למעלה זה קברים בעוד המסתיים למעלה בקשת ; וקבר מטיפוס מקדש רומי המסתיים בגמלון השפעת הארכיטקטורה ההלניסטיתרומית ניכרת בעיקר בקברים מטיפוס אחרון שחמשת אחדים הקומות )מס בעלי הראשונים צורה טיפוסים הם מזרחיים ש פרט מחלקות עיקריות אלו כמו מיוחדת קבר האובליסקים )35 )מס וקבר הארמון 766( וקבר הוא ישנם קבר 765( ; ובקבוצה נפרדת יש לכלול את חזנת פרעון )איור 5( הקבר הקורינתי )מס א דיר )איור 6( מבחינה ארכיטקטונית קרובים טיפוסים מיוחדים אלו לטיפוס המקדש אבייונה )לעיל הערה ) 11 עמ 52 תחום זה היצירה הנבטית כבר נידון עלידי בהרחבה ראה : פטריך הסגידה לאלילי מצבה מספרי הקברים בפטרה שיובאו להלן e Provincia BrUnnow & קק Arabia הם אלו שנקבעו עלידי בריגוב ודומשבסקי לגישה טיפולוגית מעט שונה למיון הקברים בפטרה ראה : Starcky P(itra תא 868 א ]8 973 ; Zayadine Die Felsarchitel :ktur Petras 4 ן 1 ; עק Lindner ) ( Petra und das Jfdnigreich der ~fabatder Bad Windsheim קק 1980( ) 180 Jahrbdcher שמאמש Felsarchitektur SchmidtKolinet Nabatiische ם

15 ו= ו י ר[ : : [ 17 : איור : 4 טיפוסים חזיתות הקברים הנבטיים לפי ברינוב ודומשבסקי ( ראה הערה א קבר פילת בעל קומה אחת שיניות ב קבר דרגות ) 1 ג קבר מטיפוס פרוטו חג ר ד קבר מטיפוס חג ר ה קבר קשת

16 C5 ך[ ו 5 ALE METRI /_rf % ן ן ן ן י נ : ן מ י

17 איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים איור : 6 חזית קבר אדיר פטרה הרומי ושונים לארכיטקטורה לחלוטין מחמשת ההלניסטיתרומית הטיפוסים אולי )מלבד הראשונים קבר גם האובליסקים בהם שהוא בולטת יחיד במיוחד במינו( הזיקה מספרם הכולל הקברים מטיפוס מקדש רומי והקרובים אליו הוא מאוד מצומצם 34 מתוך 512 מצבות קבורה שנימנו שם על ידי ברינוב ופון דומשבסקי )6 6 אחוזים( עיטורים פיגוראטיביים משולבים רק בששה סקסטיוס פלורנטינוס )מס בקבר 452( קבר קברים : קבר החיילים )מס 239( קבר האריות )מס ן פ 763 איור 7( החזנה )איור 5( קבר האורנה )איור 8( וקבר האובליסקים 649 מס שהוא מטיפוס חגר דמויותאדם יחדיו מהווים אלו כל מתוארים פחות מ 2 1 באתיקה אחוז שבראש מכלל בלבד החזית חזיתות כלינשק הקברים ולא ושריון בפטרה במרעין צאליח ניתן למצוא את חמשת טיפוסי החזית הראשונים בלבד טיפוס המקדש הרומי )3 Dalman The Khazneh at איור : 5 חזית קבר חזנת פרעון פטרה לפי PEF Annuat 1 ) 1911 ( xvl ת

18 : 4 יוסף פטריך ן איור : 7 חזית קבר סקסטיוס פלורנטינוס פטרה לפי ברינוב ודומשבסקי )ראה הערה fig 194 ) 1 נעדר לחלוטין 68 אף שעקבותיו הסגנון הארכיטקטוני ההלניסטירומי מצויים שם כמו גם בפטרה בעיטוריהם פתחי הכניסה לחדרי הקבורה בקברים אחדים מטיפוס מזרחי אין במדעין צאליח תיאורי תבליט או פסל דיוקן המת ולא עיטורים ארכיטקטוניים בצורת דיוקןחזה או דמות ניצבת שכדוגמתם ניתן למצוא בפטרה ארבעה מבין 79 הקברים במדעין צאליח מעוטרים במסכות שמשני צדיהן נחשים 69 בקבר נוסף )4[( מעוטר גמלון הפתח בספינקסים מכונפים המשמשים שכאן הפנים כאקרוטריות )עיטוריפינה ( אפשר שספינקסים דומים עיטרו את חזית קבר 246 אף הושחתו מסכות או ראשימדוזה מופיעים גם בקברים אחדים בפטרה אפוא כי בקרב הנבטים נודעה לעיטורים אלו משמעות דתית פונררית כהי יש להניח י 7 עם זאת מוטיב זה ראה : קק 1909 Jaussen % 8 Savignac Mission Archeologigue ) Arabie 1 Paris 24 Savignac Arabie ]להלן : יש לטיפולוגיה קברי מדעין צאליח תם 55 טן][ חוקרים אלה נקטו במינוח שונה מ ברינוב ודומשבסקי ביחס להשוואה בין קברי מדעין Archdologisc צאליח לאלו Grabfassaden פטרה ראה : Nabatjischen 0Die Puchstein ler Anzeiger Beiblatt lum Jahrbuch des ~ Deutschen Archdologischen Instiruts [=AA ] 2 ג) 72 xxv ) 1910( cols 3 46 סטארקי זיידין ושמידטקולינה בהערה הקודמת כך בקברים : 811 ] סימון הקברים הוא כך בקצות האפריז קבר האריות פתח האולם המרכזי קבר זה ייתכן שהמסכות הן סמל לאלמות ראה 8 6 עלפי וראה גם מחקריהם ג וסין וסאביניאק לעיל הערה 68 )מס 452( בקצוות אפריז הקומה התחתונה החזנה וכן בקצות אפריז pls and קק מופיעות גם במשקוף מאלאומתעיה שבחורן כ 15 ראה : ק( 2 : דושרא בצרה הערה בקברות ייתכן ק Butler FPVAES 11 /4 מעניינת )8 מס 165 פולחן המתים למסכות א ד מסכות Glueck ~ anddolphins ק מ מדרום מערב לבצרה עליו מתואר גם הכתיל למסכה אחרת מפטרה ראה : הורספילד )לעיל העובדה שמצבות נמצאו גם במקדש האסטלות בחצור וגם באתרים פוניים אפוא שבתרבויות בהן ממוקד פולחן האלים במצבות נוןפיגוראטיביות ישנו גם קשר הדוק בין )תשכז ) עמ 5857 וראה : י ידין על סמלי האלים בשמאל )זינגירלי( בקארתאגו ובחצור ידיעות לא 61 לוח ג

19 א איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים הוא נדיר למדי באמנות הפונררית וספק אם יש ליחס להן משמעות בעלת שורשים עמוקים בקרב הנבטים ריכוז ישי קברים חצובים בסלע בעלי חזיתות אופייניות לאמנות הפונררית הנבטית ליד נמצאו מועצר שועיב נוה אלבידא מדין היא הגיאוגראפים ההלניסטים רומיים באתר הידוע בשם דהיינו מערות יתרו 72 במקום נמצאו כ 10 מערות קברים המעוטרות בשניות או בדרגות חזית אחת לפחות מעוטרת באפריז דורי ובכותרות בעלות וולוטות המחקות את הכותרות היוניוח מן לא הבחינה לפניהספירה לא לספירה כל כאן נמצאו הכרונולוגית עיטורים פיגוראסיביים 73 הסתבר שבמדעין קברים ישנם בה צאליח המתוארכים נים 1 75 לספירה להצביע ניתן יתירה בתחום זה אמנות טיפוסי כל שימשו כן הסתבר שהופעתו טיפוס המקדש הרומי הראשונה כמו קבר בה הקבר בעת ; ולפיכך לפניהספירה לא במאה הראשונה בטיפוסיקבר אלו על התפתחות כרונולוגית 74 זוהי ראיה מרנות פונררית תוך שימוש חוזר באותם טיפוסי קברים משך תקופה ארוכה הביאה לנטישתם בפטרה לכל המאוחר ברבע האחרון המאה טיפוסי הקבר המזרחיים 75 מס 813 בפטרה שהוא מטיפוס חקר היה עלפי עדותה כתובת שנמצאה בו קברו ענישו שר )אח אפוטרופוס( המלכה שקילת שטה בין השנים 7570 לספירה 76 בפטרה במדעין צאליח קברו אפוא בקברים מטיפוס זה אף במחצית השנייה המאה הראשונה לספירה פרק זמן מאוחר למדי בימיה הממלכה הנבטית ואף שטיפוס קבר זה הינו אולי פחות מפואר תוך מטיפוס המקדש שימש הוא הרומי גם במקרים שאומץ בחזיתות הקברים הסגנון על ויתור העיטורים הפיגוראטיביים היא המפוארת בקברי פטרה e 7 tand לקבורתם בעלי תפקידים מעלה רמי בחצר ההלניסטירומי נעשה הדבר באופן סלקטיבי הנילווים האימפריאלית )איור החזנה 77)5 H ; קק 1926 ~ ofmidian בשתי המתוארכת קומותיה לראשית שולבו התקופה תבליטים 8 Musil The Northernliiegaz ; קק 1957 London קק 1963 Grohmann Arabien Mfinchen Arabia 1968 York שמא 4 14 Bulletin י ת! Dayton Preliminary Survey 8 [ וש Parr G L Harding [? ; 16 ~/ Institute ~ rchaeology University of London 10 ) 1972( א?15 5 ש קק ]להלן : תסטתס[ 0! [Bulletin University ריכוז נוסף קברים חצובים במצוקי אבןחול בצפוןערב מצוי בוואדי קוראיקיר בצלע וחה רמת החזמה ראה : 128 ק י 5 א ; גרוהמן )לעיל הערה 72( 3 Philby The Land ofmidian 312]7 2 ע 1 Negev The Nabatean Necropolis 8! Egra ( 1955 ) (כ 1 קק 1976( ) LXXXIII עמ ראה נוסח זיידין לעיל הערה 67 הכתובת : ענישו אח שקילת מלכת נבטו בר )21 4 ()11 ראה 351 סם 11 )215 סטראבו )גיאוגרפיה מספר שאח הוא תוארו שר בחצר הנבטית על המימצאים בקבר ובכללם מטבע כסף מלכו השני ( 7040 לספירה( ראה : ק[ 81 ק 1973( ) XVIII Zayadine Excavations 8! Petra (April 1973( ADAJ? קק 1979( ) XXIII pls LXVLXVII; קק 1974( ) 1% ; % 2 : ] 11 ם% XC 5 ק! חוקרים שונים הביעו דעות שונות על מהותו ותאריכו מונומנט לאיסיס שהוקם בימי אדריאנוס למאה השנייה זה פון דומשבסקי הציע לראות בו מקדש ייחסוהו גם פוכשטיין )לעיל הערה 68( דורם ואחרים בדעה זו מחזיק כיום בעיקר רייס הרואה בו קבר מונומנטלי ששימש בה בעת כהיכל אך לא מקדש ממש ומעדיף ן[נ G R H Wright The Khameh מובאת ביבליוגראפיה מקיפה ודעותיהם לתארכו אף כי בהיסוס לתקופה האנטונינית %1x[v 15 ק 2454 קק )1962( 67 גגכג )במאמר זה חוקרים שונים על זמנו מונומנט זה( ראה גם : 81 Petra : 11 Review! ת[ idem The Date ofthe Khaznet Firaun 8! Petra

20 ע[ : ע ם יוסף פטריך פיגוראטיביים אך היא יוצאתדופן בנקרופוליס פטרה מיתארה הכללי שב ומופיע רק בשתי מצבות קבורה הפיגוראטיבי לאחר שנים בארכיטקטורה הנבטים נוספות : הקבר הקורינתי וא דיר ( איור 6( אלא שבשניהם ניכר ויתור על העיטור והצמחי הכבד אף עלפי שחציבת קברים בפטרה נמשכה לכל הפחות עוד כ 70 המת לא פיגוראטיבית המגולפת נהגו החזנה לתאר בסלע היא בפסל לא היתה מקור השראה להתהוותו ולתפוצתו סגנון חדש ובתבליט דיוקנו את המת אמנותם הפונררית היתה נון בפלמירה ממלכה ערבית אחרת שעלתה לגדולה עקב יטתה על סחר השיירות רווח לעומת זאת הנוהג לתאר את דיוקנות המתים בפסל מינהג שרווח גם בעולם הרומי 78 באמנות הפונררית קיים אפוא הבדל מכריע בין פטרה לפלמירה הבדל מעין זה קיים בין שתי התרבויות גם ביחס צורה לתיאור האלים נון פיגוראטיבית לאלים הפלמיראניים ניתן תיאור לציון הנפש אצל הנבטים היתה צורה ארכיטקטונית עלגבי מסד מרובע או גלילי )איור ארכיטקטונית או כעמוד שבראשו אנתרופומורפי בעוד אלים הנבטיים חרוט שבראשו מעין תפרחת הניצב 8( 79 גם ביהודה השכנה רווח בעת ההיא ציון נפש שצורתו מעין איצטרובל בפלמירה כנפש 80 ינ Iconographic Detail fee 105 ) 1973 ( 8390 קק הקבר סמוך נת 100 לספירה( האימפריאלית הקדומה )לביבליוגראפיה ראה פומפיי מן הסגנון השני והישי ולציורי 1932( ) 1/11 Petra AA JDAI תו cols 3889 רונצ בסקי מצא סימוכין בחפירות האחרונות לעומת זאת דיוקן המת נחשב Light of )במאמר זה רייס מתארך את מב רונצ בסקי דאלמן ואצינגר קמרר טירש ואחרים מתארכים אותו לתקופה רייט לעיל ב 42(47 לי תיארוך זה מבוסס על השוואה לציורי בוסקוריאלה ועל ניתוח כותרות החזנה שנעשה Ronczewski Kapitelle des Hasne בפטרה שהוכיחו כי מקדש קאצר על ידי רונצבסקי : (1 התיארוך פרעון בו מופיעות כותרות דומות נבנה בימי עבדת הישי סטארקי ונגב מבקשים לראות במצבה זו את קברו תרתת הרביעי : נ cols טתש 681 שא 1 ט 18 Starcky Pitra )כולל דיון בהצעות תיארוך שונות שהועלו במחקר והצעתו בעמודה )971 א נגב פטרה והנבטים קדמוניות ז 2827 )תה ) עמ 81 וראה גם : Neue Dalman 6667 קק 1910( ) 25 JDAI Thiersch א ; 77 ק Petra במאמר מאוחר יותר שנכתב לאחר שהסתבר כי קאצר פרעון נבנה בימי עבדת ליון עמ )21 לדעת שמירטקולינה הישי מוסיף סטארקי גם מלך זה כמועמד להיות בעליו קבר זה )קטלוג ( ]לעיל הערה 67[ עמ 226( היה זה קברו חרתת הישי ( פילהלנוס( אך דומה שתאריך זה הוא מוקדם מדי למימצאים מן השנים האחרונות בחפירות באתר ראה : Zayadine :1 CXXIIIcxxx; Recent Excavations idem81 Petra ) 1979/81 ( : Qasr [ט י 1 ם 81 ADAJ 26 ) 1982( קק Pls Recent Excavations and Restorations of the Department of 1 ץ 011 : קק ( 1981 ) 25!6!1 Antiquities כוכים דוגמת קבר האורנה )מס 772( אך חתומים עדיין בלוחות מצויים בפטרה גם בקבר מס 770 המצוי ~ש: Brfinnow לוח Diefrovincia בסמוך ראה : ! ן 7/3 שיגנן ק ~ אבן נושא דיוקן מופיע בפטרה רק ~ במקרה אחד בקבר האורנה )ציורים 24( 8 דבר מעין זה רווח בפלמירה וזאת כבר ברבע האחרון המאה הראשונה לספירה ראה : some Parr The Investigation of [ Inaccessible Rockcut Chambers 81 Petra PEQ 111 : 6 ק[ קק 1968( ) 100 ק י 1 ק ק ק Brdnnow Domaszewski DiefrovinciaArabia 322 fig figs ; ; יג 187 ]]] PPVAES cols Butler טת 6818 בא 18 וט Starcky 53 נ ק לצורתה הארכיטקטונית cxiii הנפש PEQ ביהודה בתקופת ביתשני ראה : נ אביגד מצבות קדומות כנחל קדרון (1 ירוים 1954 עמ 66 ; 73 Jericho Hachlili The Nefei : The 5 Syrie fun(iraire de ]8 ן 10 La שיי ( לצורת הנפש בפלמירה ראה : xxvr ColumnPyramid 3338 קק ( 1981 Orientale Faculti ם 1 Starcky Trois inscriptions palmyriniennes Meilanges~ de נ ; 308 ק 1949( ) 4649 קק 1950( ) 1949 XXVIII Joseph ]Yeyrouth ש 5 Universiti :22

21 fig 459 איור : 8 מצבותזכרון למת ( נפש ( נבטיות פטרה לפי ברינוב ודומשבסקי )ראה הערה ) 1 )825 0 ת( הכותרות הנבטיותח הארכיטקטורה חלקת הפנים המאפיינת את א דיר )איור טיפוסים הכותרת הנבטית עיקריים קיימות המחלקה שתי האחת מחלקות ראשיות 6( מתבטאת באורח מרוכז יותר במראה כותרות היא חלקתפנים והשנייה משני הטיפוסים חלקי הפנים יש טיפוס מקביל במחלקה )איור ישיר הכותרות הגיעו 9( הכותרות חלקות הפנים הקורינתיותנבטיות שעיצובן הום אחת ובכל נבטיות מהן שני קורינתיתנבטית 82 לכל אחד השנייה אשר ממנו הוא התהווה באופן צורה הינן גולמית אך כותרות אחרונות אלו יוצרו בפטרה בהשפעתם )אם לא בידיהם ממש( אמנים לפטרה דרך אלכסנדרוניים הלניסטיים אלכסנדריה ראה על כך סממנים הן עמם הביאו וכך כותרות פלורליות )נושאות עיטור צמחי( רומיים איטלקיים מוגמרת רומאים אשר סממנים והן אלו שמקור השראתן זר היו בהרחבה : י פטריך התהוותה הכותרת הנבטית ארץ ישראל יז ( תשמ ד( עמ Safar kles; למיגוון הרחב כותרות השייכות לקבוצה זו רא ה : ל ~/ de שע 10 ג ש 1 Bible 2 XIV ) 1980( קק 2729 ~ de Pitra ; Ph C Hammond kthe Capitals from the Temple of the Winged 4751 קק 1977( ) 226 BASOR Lions Petra איור : 9 היחס בין הכותרות הנבטיות חלקות הפנים ( המיוצגות עלידי החלק הימני התרשימים( לבין הכותרות הנבטיותקורינתיות ( המיוצגות עלידי החלק השמאלי התרשימים(

22 ק יוסף פטריך בקודותמוצא להתהוותם הטיפוסים ולא אלו הפלורליות את הלמו חלקי הפנים המציגים מקוריות לאומית מובהקת כותרות טעמם יוצאי המדבר הללו הקרמיקה המצוירת אחד הגילויים המקוריים ביותר היצירה הנבטית היא בעיקר בבים הקרמיקה המצוירת הכלים המצוירים הם צלחות מעוגלות או קערות ציור על גבי כלים מטיפוס אחר הוא נדיר יותר ומופיע רק המאוחרים יותר בהתפתחותה קרמיקה זו 83 הקערית או הצלחת מוריי נאלים הבחינו במהלך חפירותיהם קרקעית מעוגלת וללא ליד קברים או אתרים קרמיקה זו איננה פחות עדינה הפנימי צידה על מופיע הציור בפטרה שהכלים המצוירים הם בעלי בסיס ושבדרך כלל מוצאים אותם בשברים קטנים מאוד ובכמויות גדולות מקודשים בעוד קרמיקה הלא מצוירת יש בדרך כלל בסיס ; וכן שאף כי מזו המצוירת נמצאו ממנה במקרים אחדים דוגמות מות בייחוד גביעים לאור זאת הציעו מוריי ואליס שהקרמיקה הלאמצוירת שימשה לצורכי היומיום ואילו זו המצוירת נועדה לטקסים חוזר דתיים ; ולאחר השימוש נופצה כנראה במתכוון עלמנת למנוע שימוש בה 84 קערות מות נמצאו בקבר בעמאן בהן הניחו כנראה מנחות למתים 85 בביתהקברות הנבטי ממשית קשורים הכלים המצוירים בסעודות פולחן המתים 86 הסתבר הממלכה למידבא הדגיש שהתפוצה הנבטית היא במיוחד נמצאה את היא רק הגיאוגראפית הקרמיקה הזו מוגבלת בעיקר לתחומיה הדרומיים נפוצה מאוד באדום בנגב באתרים בודדים 88 נלסון העדרה מדרום החורן הנבטי ואף בסיני ; 87 בחבלי ואילו הארץ שמצפון גליק שטבע את מושג הגבול הקרמי הזה אזור בחפירות בבצרה שהתקיימו בשנים האחרונות נתגלו שברים א גימל אום וחורבת סמרה לארבים 89 אמנם אך בסיוריהם Parr Pottery People and Politics Archaeology חן the Levant (Essays for 1 London נ 8 )ת 0 זת ? נ ק 203 ג 5[111 ג נ 1 ש Murray 4 נ א בדעה זו מחזיק גם שמיט קק 1940 Petra London ש Street קורטה : Framework SchmittKorte Nabataean Pottery 4 Typological and Chronological א (Feb 979( נ )8 lecture read 8! the ת 2 syniposlum ת 0 the history of Riyadh April 1979( )צילום ק 6 כתביד שמספרו 319 בספריית המכון לארכיאולוגיה האוניברסיטה העפרית ירוים( וראה גם ר רונזטל קטלוג מינכן )להלן הערה 98( עמ 34 השגותיו המונד בעניין זה אינן משכנעות ראה : C Ph Hammond וע Classification of Nabataean Fine Ware American Journal Archaeology 173 ק )1962( LXVI שאנפן 5842 קק 1946( ) %]1 QDAP Amman י 8 GL Harding _ 1 Nabataean Tomb ג 84 Negev לעיל הערה 1 8 ךתנטל Sivan The Pottery of the Nabatean Necropolis 81 Mampsis Rei Cretariae קק 1977 Romanae rfautorum Acta 17/ Congr Svlitzerland לביבליוגראפיה מפורטת ראה וממיטקורסה )לעיל הערה )84 וכן : nabat~ischen idem Beitrag zur Keramik AA JDAI LXXXIII ) 1968( קק ; idem fa Contribution 10 the Study of C H Kraeling Gerasa New 4760 קק 1971( ) XVI Nabataean Pottery ADAJ קבר בעמאןהרדינג לעיל הערה 84 בגרסה נמצא חרס בודד : 1938 ק 37 ת 47 לעיל הערה 47 גם בחפירות לאפ בתל א רמית שבצפוןירדן ליד גבולה עם סוריה נמצאו שברים לא רבים קרמיקה כזו על ראה : פאר )לעיל הערה )83 עמ 204 הערה ; 6 הנל קונגרס פריס 1965 עמ 531 והערה 14 24

23 י גוסין וסאביניאק ו פילבי בצפון חיגאז לא הובחן זה בשנת למרות יופים ועדינותם איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים בה אך היא זוהתה בסיורים שנערכו באזור הכלים לא נמצאו כל ראיות לייצוא בקנה מידה נרחב כלים אלו אל מחוץ למרחב הנבטי ן 9 עובדה זו עשויה לתמוך בהצעה כלים נבטי בראוותנות אלו יש זיקה לפולחן דתי מובהק זוהי גם ראיה לכך שראשית הופעתה קרמיקה זו והשימוש בה אינם תרבות חוץ כלפי ובהצגה מכובדת הקרמיקה המצוירת מופיעה למן ראשיתה כיצירה כסברתו היא הופיעה לראשונה בראשית המאה הראשונה לפניהספירה פאר 92 קשורים בה מפותחת ומעוררת כבוד 93 בפטרה ייצורה שם נמשך תוך שינויים קלים משך כל התקופה הרומית עד ראשית המאה הרביעית לספירה 94 הוצע שהקרמיקה הנבטית המצוירת את שאבה השראתה מקבוצות קרמיות הלניסטיות המאה מן שונות השנייה לפני הספירה כגון כלי מךוה האלכסנדרוניים 95 הלגיבוי המצוירים וכלי ה מדרון המערבי 96 אך עם זאת מוסכם על כל הם החוקרים שצורות הכלים וכן הדגמים המצוירים הינם יצירה נבטית מקורית עצם התופעה קרמיקה מצוירת הינה נדירה ביותר בעולם הרומי הקבוצה הקרמית הקרובה ביותר כלי החרס המצוירים מתקופת הורדוס שנמצאו ביהודה 97 ו 1 ~ מימצא אקראי קרמיקה כזו באזור החורן 17 ק )1936( 68 PEFQST פאר לעיל הערה 89 וכן : Bulletin G M crofoot ~The Nabataean Ware of עע א ת 1 Preliminary Survey פ ראה : Arabia ; מקוריה וט Parr? נ University )1972( 10 ;!] 229 ק 1970( ) 89 & קק Ancient 81 fig and המימצאים הם על מימצאים כאלה שברים שנמצאו במאריב פאר )לעיל הערה נ 8 ( עמ 206 0! Hellenization 81 Petra פאר ק וממדעין צאליח ק בערבהסעודית מדרום למרעין צאליח ראה פאר )לעיל הערה 83( עמ 209 הערה 5 שבדרוםערב ראה : 10 9 ngs Antike Welt XIV 1 )1983( 7 Parr ~The Beginnings נ ץ קטלוג פריס 1965 עמ 531 והערה 14 וראה גם פאר לעיל הערה 83 הו Near Eastern Archaeology ( 4 ט( Sanders ע( נ Petra Parr ka Sequence of Pottery from ת C M Bennett וכן לעיל הערה 93 the Twentieth Century New York 1970 קק pis 4245 Archaeo[ogy XV Nabataeans ) 1962( 239 כרונולוגיים בהתפתחותה הקרמיקה הנבטית ראשית הופעתה בזשםפאר ובנט בהתחלת המאה הבחינו בפטרה הראשונהבושה לפניהספירה בים נ ק בעבדת ובממשית מופיעה הקרמיקה המצוירת לראשונה רק ברבע האחרון למאה הראשונה לפניהספירה 14 s Workshop Negev The Nabatean Po בממשית היא קיימת גם במאה הישית לספירה ראה : ; Oboda Bonn 1974 נגב וסיוון לעיל הערה קק )1938( 1 QDAP the Near East תו 8]05 י 1 Iliffe Sigillata נ )לעיל הערה וראה )83 עמ 205 א גם : Caubet ע( בתוך קטלוג ליון עמ הקרמיקה הירומית המצוירת כונתה פסבדונבטית ודומה שאכן היא שאבה השראתה המצוירת ראה : ב מזר החפירות ליד הר הבית קדמוניות ה ארכיאולוגיות בירוים לוח מן הקרמיקה הנבטית )תג( לוח ג ; הנל חפירות העתיקה : סקירה ראשונה על חפירות תשכח ארץ ישראל ט )תשכט( לוח מ ו : 4 ; הנל החפירות הארכיאולוגיות ליד הר הבית )סקירה שניה עונות תשכט ת( ארץ ישראל י )תא( לג ; נ אביגד העיר העליונה ירוים ירוים תשמא עמ איורים ; Bar 1) Nathan Pottery and Stone Vessels of the Herodian Period 11 Netzer Greater Herodium ש 0 ( כלים דומים נמצאו גם בחפירות ביריחו שטרם?1 7 : וע ; 6263 קק Jerusalem 1981 ( 13 ח (! פורסמו בתקופה זו ידועה קרמיקה מצוירת גם בגוביה ראה פאר לעיל הערה 93 עמ 533 הערה 15

24 5 שיושן * י ק 4 ו * : ש יוי 44 נ מ da ון ~ 8 יוסף פטריך / / א ש איור מבחר קערותחרס נבטיות מצוירות לפי שמיטקורטה קטלוג מינכן )ראה הערה ( 98 עמ 4744 : 10

25 ל( ש( איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים משך כל תקופת הייצור הארוכה המוטיבים הינם כמעט אך ורק צמחיים )איור ( דגמים 10 גיאומטריים הינם נדירים ביותר 98 עיטורים אנתרופומורפיים לא שולבו כלל שתי קעריות נבטיות שנמצאו במצדה והמתפרסמות כאן 99 ) 11 לראשונה הינן בגדר יוצא מן הכלל המעיד על הכלל ( איור באמצעות צירופם יחדיו מוטיבים צמחיים אחדים שילב האמן בתוך העיטור הצמחי הצפוף וש דמויותאדם בתנוחה תפילה או ברכה 00 י ניכר שהאמן לא יכול היה להשתחרר מכבליה הכבדים המסורת המחייבת עיטור המערך תוך אל העיטורי למרות יבוא קמיקה המוסכם וטינית פניהם לא הועתקו ולא חוקו עלידי ופוטאולית ן 0 ן צמחי ; אך למרות זאת הצליח להכניס ביטוי אישי כלים אלו והתבליטים הפיגוראטיביים שעל הנבטים בתקופה בה קיימת יצירה אמנותית לאומית תוכנה יצירה זו הוא עדות למהותו האופי הלאומי היסודי 02 ן כהופעתם כלייבוא יש כדי להעיד על קשרים הייבוא נושאי כלכליים על יבוא פתוח בחברתסוחרים אך בשום התבליטים כמשקפים האופי את הלאומי השורשי הם אופן אין לראות את כלי ביטוי מהווים לרדיפת מותרות להתרחקות מסוימת מאורח חייו המסורתי בן המדבר ולנהייה אחר אופנה שהיא ברוח הזמן ; אך באלה לא היה כדי לבטל או נות את המסורת האמנותית הלאומית :? קק 1959( ) LXIII Nabataean Painted Ware AJA ת 1 Ph C Hammond Partern Families!1 ש Nabdtaer Schmi Korte Aufbau der Nabat schen Keramikmuster Die א 382 א 705 ע 372 vergessenes Volk ~am toten : Ateer Chr: ; ~ Ausstellung der pr historischen Staatssamlung Stadtmuseum~ Mdnchner חן ]להלן : קטלוג מינכן[ 2227 pis 4447 קק 1970 ציפורים משולבות בעיטור רק במקרים נדירים ביותר ראה : מוריי ואליס )לעיל הערה 84( לוח י XXXIV ~ פאר לעיל הערה 83 עמ 202 ציור 11 : 1 עיטורים צמחיים מופיעים גם על הקרמיקה העדינה המוטבעת ראה : Ware Khairy ~Fine Nabataean 0 ( ט( Hadidi Idem Srudies the History and Technical Aspects of Fine א with Impressed and Rouleted Decorations Archaeology Jordan 1 Amman קק ; 1740 קק ( 1983 ) 250 BASOR Nabataean Potery קיומן קעריות אלה והנני אסיר תודה על כך הסוחרים יד מחנות המצור הרומיים הובא לידיעתי עלידי דר ר רוזנטל הרשות לפרסמן כאן ניתנה עלידי פרופ י ידין זל הקעריות נמצאו בארמון המערבי כליחרס נבטיים מצוירים אחרים נמצאו במאהלי ובמחנות עצמם ראה : 225 תנועת אפרנס י ידין מצדה תלאביב חיפה תשכו עמ בסיסית זו ידיים פשוטות אצבעות הנישאות כלפי מעלה כבתפילה או השבעה מופיעה בציור חרות על מצבה פולחנית מתקופת הברונזה הקדומה שנמצאה הברזל הקדומה שנמצא הקדומה בערד ועל שכר כליחרס מדייני מתקופת בתמנע וכן בציוריסלע מן הנגב וצפוןערב ראה : ר עמירן ואחרים העיר הכנענית B ערד קדמוניות יג 5049 ( תש ם( עמ 18 ; 148 fig ; ודיעות כ ( 1956 ) עמ 7 ציור 9 ב ; 80 8 ת ק 1972 Timna Aylesburg ק 1 Arabie Jaussen Savignac נגב ( לעיל הערה 94( עמ בפטרה ובאתרים אחרים נמצאו גם כלים בעלי עיטורים פיגוראטיביים בתבליט השונים מן הטרה סעילטה הנדונה במצב המחקר כיום אין ודאות שזו מלאכה נבטית ולא יבוא אף המסגרת הכרונולוגית ה איננה ברורה ראה שביט קורסה )לעיל הערה 84( הערה ; 10 הנ ל )לעיל הערה ) 14 עמ 56 עם קבוצה זו נמנים גם הכלים שפירסם ס ngs ק ק Petra ~Dalman וראה גם הורספילד )לעיל הערה )8 מס 50 לוח 1 כ( ; XXVII 7 שנ 1 Vessels Sivan Some Nabatean Pottery 1) קק )1977 ) רנה סיון מצביעה על הקשיים שבייחוס קרמיקה זו לנבטים בהקשר זה מן הראוי להביא כאן בעקבותיו פאר דברים שכתב חוקר האמנות הרברט ריר על היצירה הקרמית עם : % that with the elementary needs of civilization קט The Pottery bound national ethos must find ] the medium Judge the art of 8 country judge the ת expression fineness of 5 sensibility by pottery ; sure touchstone 11 Read The Meaning ] )5 ]5 8 London

26 וסף פטריך החרס נרות הבחנות אלו נכונות גם ביחס לנרות החרס הקרמית המקורית האחד נושא בהיקפו עיטור דמוי האות היוונית עיטור וולוטות מסולסל הנבטיים שניים הם טיפוסי הנרות הנמנים עם היצירה אומגה ועל חרטומו השני )איור ( 12 לפעמים מופיעה על תחתית נר הוולוטות כתובת נבטית 03 י דבר שיש בו כדי לרמז על כך ששימשו בפולחן כהו )בין אם בפולחן המתים הדלקת נרזכרון למת ובין אם בפולחן הרומיים 04 י בשני הטיפוסים לא הללו לאלים( ולא למאור בלבד המונד הציע קשר בינם לבין נרות ראש השנה משולבים מוטיבים המעוטרים בסצנה מיתולוגית או בעיטורים פיגוראטיביים ובאתרים נבטיים פיגוראטיביים נרות הדיסקוס הרומיים קק הורספילד אחרים נמצאו בכמויות גדולות בפטרה נוספים 05 נ נרות אלו הם בדרךכלל מיובאים ולא מלאכה נבטית וזאת אף עלפי )לעיל הערה Kurdi New Nabataean Tomb 81 Sadagah ADAJ XVII ג ) 1972( ; א מס )8 ; קטלוג ליון עמ ; 110 נגב )לעיל הערה )94 מס 898 ; וראה לאחרונה : קק 1984( ) 116 Khairy Neither TLT nor ALT but RAYT PEQ 1 :; from Petra CXLVI Ph C Hammond Nabataean New קק 1957( ) ~ (Albright) 9 ת Neue ; הורספילד )לעיל הערה )8 מס ; בפטרה : 158 fig 27 ק 1 ע Kirkbride ]1 Excavations Short Account of מוריי ואליס )לעיל הערה ) 84 לוח ()()()1 1 : 21 ; ע 21 נ א

27 נ? / ין ן ט ) איור : 12 נרותחרס נבטיים נר א ב נר וולוטות אומגה 11 היה שניתן שההימנעות נדחתה מימצא במתכוון להעתיקם מלהעתיקם נרות גם החרס בנקל לא בתחום בדפוס היתה זה בביתהקברות המונד על תמה אכן כך על שעמד התופעה 06 ן ספק אין מקרית אמנות הדמות האופיינית ליצירה ההלניסטיתרומית היצירה הנבטי הנבטית עשוי ממשית להמחיש התמורה את שחלה ביישוב הנבטי לאחר אבדן העצמאות המדינית בעוד שבב הראשון )ימי הממלכה( נמצא נר אומגה הרי כבים השני והישי )המאות השנייה והישית לספירה( רווח נר עגול בעל דיסקוס הנושא עיטור עדים הסובבת שהדבר אפוא לתשומתלב הפיגוראטיבי למגמה זו תמורה פיגוראטיבי שהוא חיקוי ארץישראלי מקומי הנר הרומי העגול 07 י אנו הייחוד אבדן ואימוץ הנבטי הולך וגובר נרות האופייניים לתרבות מתגלה בממשית גם במימצא הקרמי האחר שנתגלה בביתהקברות קשור בין השאר גם בהפסקת פעילותו ביתהיוצר הנבטי בעבדת ייתכן העובדה שעל הדיסקוס שבאחדים 08 ן ע 1 י( ( 1960 ק [ 8 1 הנרות מן העגולים שנמצאו הושחת שם עם במתכוון זאת ראויה העיטור ADAJ 1955/56 ת[ 81 Petra בעבדת : נגב )לעיל הערה )94 הערות 7265 בממשית : נגב וסיון )לעיל הערה )86 עמ 113 ואילך ב : 11 מס 29 ; ב : 111 מס 71 בקצראוית : א אורן סקר צפון סיני! ז מ וי פינקטיין )עורכים( קדמוניות סיני תלאביב תשם עמ 39! 106 משום ההכה שיש להתרשמותו זו לענייננו נביא את דבריו כונם )90 ק Only ן few : (The Nabataeans Nabataean lamps copied the pictorial Roman discus type and these are generally crude imitation almost without exception the scenedecorated aiscus lamps תס 1 ח!חסם Petra ת 11 simply 01 ת ptoducts Why the local potters did must be :seen 85 Roman imports and not Inold impressions and produce local copies 5 ן inexplicable! ת vlew of their 4makingן 0 ת! skill נגב וסיון 107 1) בתRosenthalHeginb(0110 )לעיל הערה )86 עמ 4! 1 imiasche Bildk אש 11 Impen aus stlichen Werkst t ~ ~ ת Wiesb84 ~ [ י קק

28 ע( ג! ש ך ק( % * מטבע 8 * איור : 13 מטבעות נבטיום א מטבע מלכו הראשון צד אחור מעוטר בכף יד פרושה האחור צד עיצוב המטבע 09 י ב היחס הילי כלפי אמנות הדמות ניכר גם בתחום ברחבי העולם מטבעותיהם כתובת נבטית חךמת הרביעי חגרא ( = החגר( ההלניסטירומי אמנם במטבעות מכונפת או טילי נושאת נמנעו המוקדמים הנבטים אחור צד על הנומיסמאטיקה בניגוד לנוהג הכללי שרווח מלעצב הנושאים אלים כתובות דמוייאדם יווניות נמצא צד על תיאורים האחור ניקי קרן שפע ; אולם מטבעות אלו אינם אלא חיקויים מטבעות דמשק הסלבקיים ונועדו להבטיח קליטתם בשוקי המטבע 0 ין טביעה נבטית בעלת אופי לאומי יותר הנושאת כתובות נבטיות החלה בימי עבדת השני פיגוראטיבי האלים מן המטבעות אפוא היד ריאקציה 6062( לפני הספירה( ומאז נעדר תיאור הנבטיים במהלך התפתחותה הטביעה הנבטית מתגלה מפני התרבות ההלניסטית אשר ממנה היא נתהוותה יי 1 באשר לסמלים שמופיעים על צד האחור הנשר הוא חיקוי זה המופיע על השקל הצורי 12 ן סמלים נבטיים מובהקים הם כף בעוד שקרני השפע והנר היו בתקופה זו סמלים אוניברסאליים )איור וחפץ 13 א( בלתימזוהה דמוי פעמון שבראשו ידית מעין דמויתניצן ומתחתיתו נמשכות ציציות כלפי מטה )איור 13 ב( 13 ן חפץ זה עשוי להיות כיסויבד מעוטר מצבה ומופיע בסקירתנו זו אנו מתבססים על קטלוג מטבעות הנבטים משורר )לעיל הערה 37( שהוא כיום הם ביותר בנושא זה 8 1 שם עמ לוח 1 מס שם עמ 18 ; 34 מס כל וש הצורות קרנישפע המתוארות עלגבי מטבעות הנבטים קרןשפע יחידה זוג קרנישפע מצטלבות או מקבילות מוכרות הן ממטבעות הערים והן ממטבעות היהודים בארץ ישראל בתקופה 11 וא F G ההלניסטית והרומית וראה : of Catalogue ג( Catalofue Greek coinl ofpalestine קק Typescornucopiae : נ 1 the British Museum ) London 1914 Index ת 1 Greek Coins ]להלן : Palestine BMC ]ח 11 [ ; Arabia Spijkerman The coins ofithe Decapolis and Provincia Jerusalem 1978 (Gadara Gerasa) ; 4 ן Rosenberger The (?oinage ofeastern /כל Jerusalem (Damascus) 1 0 ת 22 ק 1978 שכיחותם הרבה סמלים אלו על גבי מטבעות החשמונאים ומטבעות הורדוס וביתו מלמדת שבתקופה זו לא נתפשו קרני השפע כסמלים בלעדיים לתרבות ההלניסטיתרומית הם! נקלטו מהעולם ההלניסטי והפכו לסמל הן באמנות היהודית והן באמנות הנבטית ראה : The Meshorer Double Cornucopiae as 8 Jewish Symbole Judaica Post עק 1976( ) 2 י ; Glueck 1 ק ]4 קק and Deities זךדפנה נפוץ מאוד על מטבעות היהודים והערים בארץ BMC Index 11 : Types 1 111[ ; וראה ישראל ראה : תס קחס 5 ת 1 : Wreath containing 331 ק גם : Museum Roman Coins Struck 1 Erez Israel The Israel ת 0 Meshorer Jewish Symbols י ; ( 2 0 ח Gerasa (coin ; ספייקרמן ( לעיל( ; 2( סח (coin 6063 קק ( 1978 ) 111 () משורר ( לעיל הערה )37 מס : (

29 נ! ש ז על רק הנבטית כף היד איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים מטבע תרתת הרביעי עם הכתובת חגרא )= החגר( סמלים אלו ייחודיים לטביעה ואינם מופיעים על מטבעותיו כל עם אחר מטבעות על רק מופיעה ומסמלת ככל הנראה את המלאך שנמצאה בצמת אל מלכו הראשון מן השנים 33/34 ו 32/33 לפניהספירה 4! ן ידרמה מלאכו דושרא אלוהי הגיא הנזכר בכתובת יוונית ברדאן מדרוםמזרח לצלחד 5 ן! הגיא הוא ערוץ ואדי מוסה בו מצויה פטרה עיצוב צד הפנים המטבעות שונה לחלוטין בהתאם לנוהג כמעט דיוקניהם המלכים המטבעות 6 ין בממלכה היט וכביטוי לסמכותו שימשו אף הם לאותה מרבית מזה שונה אוניברסאלי הוצגו כאן והמלכות הנבטים יש שדיוקן המלך או המלכה מופיע גם על צד האחור זו כמו בכל רחבי העולם הקדום שימש המטבע כאמצעי לפרסומו פסלי מטרה 7 יי מלכים נבטיים תופעה זו מעידה על שקיומם ידוע לנו בעיקר על סמך הכתובות הנתינים כך שיחס החצר כלפי אמנות הדמות היה ן ז [ D( dicacesfaites par des Dieux Paris שם מס דו! %111 : 2 pis קק 1972 xv : ם) )00] 1 (inscription) 1!4 115 וזה נוסח הכחוכת : Kat מ 17 םסג 1 I5apouvg 05 ז 06 ש 781 עםשז ]אגסוס עובידוס כףיד מופיעה גם בין ציורי הסלע 600!םק )( )16001 ~ eno עסק 66 6 ט ט ~ השניים עשו מנחה לאלהי אלגיא ולמלאכו ירא רמה הערה 172 בתרבויות הקדומות מסופוטמיה van Symbols ofthe ס 8 הבן ( = יד רמה([ היתה וראה להלן היד הפתוחה סמל האלוהות יד המשפט וסמלו שמש ראה : Gods א[ Mesopotamian Art Roma 5760 קק בטיפוס צדאחור אחד נראית nvk עומדת ומרימה את ידה הימנית כשכף ידה פתוחה בתנועת ברכה ראה משורר שם מס 31 39/ ) עבדת הישי( ; ומס וכן מס ד 9 ) חרתת הרביעי( עלפי עדות הכתובת שעל מטבע מס 97 ניתן ללמוד שזהו תיאור המלכה ולא תיאור אלה וראה דיון בנושא אצל משורר זאת שם עמ המביא גם את מסקנתו רובינסון סטארקי לעומת סבור פנינו דמות טיכי ושישנה זיקה בין הדמות לבין כף היד ראה : קטלוג ליון עמ 29 מס 5 עמ 30 מס 12 עמ 31 מס מתוך הכתובות ידועים פסליהם המלכים הבאים : רבאל הראשון )מלך קודם נת 100 לפניהספירה( : cist י 11111% ו= ת 11 Starcky P(itra וראה גם : וט Arabia Nabatdische Inschrif en 0 ת 49 ; Brfinno 0 ת ~ קק קק 1968( ) XLV ; Syra 405[ Domaszewski Die Provinca : 111 ץ 4 1 ק קק 1898( ) 11 ל ) 7]4 ; cols םת 1)86816 ; 1% עבדת הראשון )אלהא( )עד 85 לפניהספירה( : 366 קק 1898( ) 11 ; RAI ת Inschriften [=Euting Nabataische 313 ע CIS and קק 95 0 ת 1903 %!aook ofnorth Semitic Inscriptions Odord ג Cooke ; G A 379 )להלן : וצא ;i Cantineau ; ת 238 ק Provinca: Domasewski Die Cooke ]56 קק 1930 Paris 1 חוש ו Le לקריאה נכונה וצל השורה השנייה בכתובת זו ראה : ן 0 תת 8! י ז [ 559 ק 1959( ) Pitra 6 ם Inscription nabateienne de Turkmaniyi 1 RB LXBI ;: חרתת הרביעי 9( לפני הספירה 40 לספירה( : 9 1 טתתט 6816 בת Strugnell Deux nouvelles inscriptions ג!נ נ ~ נתגלה בגרסה ראה : 11 )2 ~ LXIII פסל אחר כנראה מלך קק 1966( ) נבטי אף ובשמו לא נשתמר בכתובות הוצע שהיה זה פסלו חרתת הרביעי שהוצב במקום בימי רבאל השני )10670 לספירה( קק 1938 ~Kraeling Gerasa New Haven הוצע שפסליהם עבדת פצאל ושעודת בני חרתת הנזכרים בכתובת נבטית ניצבו בעבדת מקום בו התגלתה הכתובת Starcky Pitra et ראה : col טת 6818 שא ייתכן 917 שבורים שנמצא גם הוא בחפירות עבדת אפוא שאחד מבין הפסלים הללו הוא פסלאבן גבר שראשו רגליו וידיו ראה : א נגב ידיעות כה ג )תשכ א( עמ 129 )הכתובת( ; הנ ל פרשיות בתולדות עבדת אילת הכנוס הארצי השמונה עשר לידיעת הארץ ירוים תשכג לוח יט :2 )הפסל( בחפירות מוריי ואליס בפטרה נמצאה תבנית ליציקת ראש אשה בתבליט הוצע שהתבנית נועדה ו 1 : להכנת פסלה אחת המלכות פטרה ראה מוריי ואליס )לעיל הערה פרעון נתגלתה הכתובת מלכו השני )7040 לספירה( 84( עמ 3230 בחפירות בקצר בנת הנבטית : שעודת בנת מלכו שניצבה כנראה מתחת לפסלה נסיכה נבטית זו בת ראה : 2 11 ש : 1 ק קק ( 1981 ) 25 ADAJ Zayadine ץ

30 יוסף פטריך אפשר שהנוהג לעצב דיוקןאדם בפסל רווח גם בקרב החוגים המקורבים לחצר אך הראיות לקיומם פסלי אנשים שאינם מבית המלוכה הנבטי נוהג שהיה נפוץ ביותר באימפריה מועטות הז הרומית ומפוקפקות 8 יי גם בתחום הפראקטיקה הפונררית בעיצוב חזיתות הקברים נבדלו עשירי הסוחרים משאר העם שנמנע מלב עיטורים פיגוראטיביים על המלכים ואולי אף חזיתות הקברים לגבי החזנה הוצע שהיה זה קברו עבדת הישי או חרתת הרביעי 9! 1 גם את הקברים המפוארים האחרים או מלכים הקבר כגון כקבריהם הקורינתי בני א דיר קבר הקומות וקברימקדש השכבות העליונות בקברים אלו נוספים פיגוראטיביים בפטרה ובמדעין בולטת צאליח הזיקה הארכיטקטונית לתרבות המערב ניכר כאמור היסוד המזרחי מעניין שגם ביהודה השכנה רווח בקרב החצר יחס שונה גם בעוד אם יש אין שבמרביתם לראות בהם כקברי עיטורים הקברים כלפי אמנות הדמות מאשר זה ששרר בקרב העם אחרוני המלכים החשמונאים וכן הורדוס וביתו וגלו באמנות הדמות 20 ן עיצוב התכשיטים הצורפות היא תחום נוסף היצירה הנבטית ן 2 ן בפטרה 22! בעבדת 23 ן בממשית 24! ובקצראוית תכשיטיזהב שהם עיקרו המימצא נתגלו שבצפוןסיני 25! תכשיטים אחרים רבים נרכשו ראה : 593 המציע כנראה בר ק 1906( ) xv RB )פז! 4 ע( Savignac ~Le sanctuaire del Qantarah 1) והערתו דאלמן לקרוא מא במקום צלמא : )117 לקרוא ם במקום צנם ק Petra Dalman ובכתובת אחרת ממרעין צאליח יש inscr nab וש Jaussen הכתובות מן Savignac 0 ת( ת ראה : 159 החורן לעומת זאת מלמדות ללא ספק על קיומם פסלי מליכת מסיע : ת 11 CIS~ פסל גו מסיע : דיוקנותאדם בחבלארץ זה פסל מליבת בר מעירו ]=] ת RES PPVAES םב 8 ת 11 0 ת 14 י 1 ; 101 קנטינו )לעיל הערה ) ] [ ם 47 )עמ נוסף דיוקןחזה מוצג תבליט 77 לעיל הערה היו דיוקנותחזה בתבליט על דפנות מזבחקטורת )מסגדא( מדמיר : קק )1888( 1 RAO ; 97 סח 249 ק ;icls וקטלוג ליון עמ 9594 שם 0 ת 11 1 צנ [=Kooke מס )63 אלכסנדרה אם מרים חה אל אנטוניוס במצרים איקונות בנה אריסטובולוס ו )קדמוניות סו 2725( פסל הורדוס ניצב בחזית מקדש בעל שמין כסיע יש Prentice PAAES ביקורו במקום כמו החורן ראה : ת inscr 327 ק 111 בתה שהצטיינו ביופים להניח שהדבר נעשה לרגל % לן בקיסריה מצויים 4 י[ פסלי בנותיו הצעירות אגריפס הראשון ומסופר כיצד התקלסו בהם הגויים משנודע להם דבר מותו )יוסף בןמתתיהו קדמוניות יט 357( דיוקנותיהם ודמויותיהם הורדוס פיליפוס ו אגריפס הראשון והשני מתוארים גם עלגבי מטבעותיהם ראה מטבעותיהם אצל י משורר מטבעות היהודים בימי בית שני תלאביב 4 Kindler 4 ן Coin ofherod Philip the Earliest ofa Herodian Ruler 12 Meshorer 11 Type of ץ ; םג: 1 ק קק י 11 of New Coin ץ 2 :י %1 [ pis Excavations י 8 Petra April XXI ) 1971 ( ; ק קק ע : 32 השווה : סטארבו גיאוגראפיה txvi ע 1974( ) XIX 82; ק ( )1973 XVIII 42( ( LXVII : I %%111 )1979( 1 ש() : 1 ק 2 ; Hammond The Nabataeans עע 9091 ; Idem Survey and Excavation 81 Petra ק 1: ק 1975( ) xx ADAJ חשוון תשכד( עמ 85 תמונה 9 המתעורר מדע ח ( 2 א נגב עבדת עיר קדומים במדבר Oboda Mampsis und תסע Rosenthal Der Goldschmuck 1) קטלוג מינכן עמ 3834 לוחות 17 א נגב מאמפסיסממשית מדע טז 3 )אלול תא( עמ 151 וכן לוח שער צבעוני ; ; 18 4 Negev : ק Report ת 0 Excavations of 8 NabateoRoman Town Archaeology XXIV ) 1971 ( אורן )לעיל הערה ) 105 עמ תמונה ; 27 א אורן וא נצר ישובים מן התקופה הרומית בקסראווית שבצפון סיני קדמוניות י 40 )תח( לוח אחורי צבעוני

31 י איור : 14 תכשיטיזהב נבטיים מממשות ( א ב( ומעבדת )ג( ח אפרודיטי א עגילי אלעזא ב עגיל אפרודיטי ג תליון אל עזא אצל סוחריעתיקות ומקום הימצאם המדויק איננו ידוע 26 ן השוואה המתייחסת התכשיטים כולו מצביעה על הבדל בולט לעומת התכשיטים הרומיים מפומפיי למ 27 י הצורפות למכלול ומהרקולנום וזיקה אל התכשיטים מן המרחב הסוריארץ ישראלי ישנה גם קירבה מיוחדת למרכז אלכסנדריה אך גם בתחום זה יצירה ניכרת מקוריות בטכניקה בעיצוב ובעיטור שיבוץ אבנים טובות שרווח ברומא למן ראשית פיגוראטיביים הפיגוראטיבי מעטות בתכשיטים אינו ומבטאות טיפוס מצבה מגולפים שהסממנים באופן נעדר השפעה מעניין סכמאתי המאפיינים ובעיקר לחלוטין זרה גם תיאורי מן אלים התכשיטים תקופת הקיסרות הוא די נדיר 28 ן שילוב תיאורים רווח בתרבות הנבטיים אך ההלניסטיתרומית 29 ן הדוגמאות הוא בהן התיאור מופיע ברוב הוא זה הקרוי שתי אותה עיניים התכשיטים באיקונוגראפיה בביתהקברות הנבטי ממשית )איור 14 א( להם מבחינה טיפולוגית )איור מצבתעינים הנבטיים איננו העיטור פיגוראטיבי טבלתאבן מלבנית שבחלקה העליון ואף והמייצג את האלה הנבטית אלוזא מפתיע לגלות הנבטית 30 ן מופיעים גם על זוג עגיליזהב שנמצא עגיל ישי שנמצא בקבר אחר במקום דומה 14 ב( גם כאן נשתמרה הצורה הבסיסית דסקית עגולה המוקפת בצמתזהב קלועה ומעוטרת על פניה בשתי אבניחן משובצות ובמקבצים גרגיריזהב אולם נ רא ה קטלוג הנובר עמ ; 65 lischen Rheini אן Kdni sigreich 111 der Wuste Ausstelung א er Die Nabat 9697 קק 1978 Landesmuseum Bonn ]להלן : קטלוג בון[ בין תכשיטי הזהב המוזיאון ~ כדמשק ישנם גם עגילים דומים לאלו שנמצאו בממשית ולאלו המצויים במוזיאון קסטנר הנובר יתכן שגם תכשיטים אחרים המצועם שם 1 ק 100 and ק נבטים הינם במקורם ראה : 1 ס Zouhdi ~Les influences reciproques entre l orient 8 l occident dapris les bijoux du musie national de Damas AAAS XXI ) 1971 ( 111 : 34 ; idem Old Gold Jewellery and סת 510 Jewellery Hellenistic 10 (ל 1 ק 101 and ע : ו () קק 1964( ) XIV ; קק 1963( ) 111 ל( pis (Arabic) רוזנטל מים ענן: Muslemic Period תו Syria )בט 050 ( 8 ת 1 חס 05 א from vdat Nabatean וע Rosenthal 1) 98 )לעיל הערה ) 124 עמ ק 9596 קק 1974( ) XXIV 117 ל 1 16 : זוהדי )לעיל הערה ) עמ ראה : י פטריך עגילים האלה אלעוזא מממשית קדמוניות טז 6362 )תשמ ד( עמ 8886 ; Patrich [ 3946 קק 1984( ) XXXIV Uzza Earrings

32 ן יוסף פטריך בעוד שבעגילי אלעזא ישנה בין שתי אבני השיבוץ בליטה קמורה ומייצגת שני הגזור את קוס קווצות המודגשת עלידי גרגריזהב אף הרי שבעגיל הישי הוצמד באותו מקום אל פניה הדסקית העגולה עלה זהב כהיכלית שבתוכה רקועה דמות ניצבת אשה עירומה האוחזת בשתי ידיה המורמות דמות שערה עלפי האיקנוגראפיה דומה מעוצבת על תליוןזהב שנמצא בעבדת )איור 14 ג( ההלניסטיתרומית זהו תיאורה אפרודיטי אנוייסיגי ( ף 4 אסט 6 סע 6 = העולה מן הים( האלה הנבטיתערבית אלעזא מזוהה כאפרודיטי בכתובת דוונית מן האי לפיכך עגיל אפרודיטי אינו אלא הגירסה המיוונת עגילי אלעזא במקום ההצגה הנון פיגוראטיבית ההלנסטיתרומית המסורתית אל עזא אפרודיטיונוס כאן נעשה השימוש איקונוגראפי האופייני לתיאורה הבתולי אלעזא פיגוראטיבית בקרב אומה זו שימוש שנעשה בצורה עלידי הפיגוראטיבית הצורף הנבטי מקבילתה במוטיב באבן מלמד על חיוניותה המסורת הנון ניכר שמוטיב נוןפיגוראטיבי זה היה מוכר ומובן ולפיכך הצליח האמן לבטא את כוונתו מבלי שנזקק לא לכתובת ולא לתיאור פיגוראטיבי עיטור ארכיטקטוני פיגוראטיבי לעומת התמונה הברורה המשתקפת מאופן הצגת האלים דחו מפולחן האלים כמעט לחלוטין כל הצגה הארכיטקטוני מקדשים אחדים י 3 י כמצבות ממנה ניתן ללמוד שהנבטים פיגוראטיבית מתגלה תמונה שונה ומורכבת בעיטור לגבי המקדש חרבת תנור 32 ן קיימת מחלוקת בין החוקרים בשאלת התיארוך בו הישי המתארכים נתגלו בו זה ב תבליטים לימיו פיגוראטיביים תרתת הרביעי )איור רבים ) 15 9( לפניהספירה עיטורים פיגוראטיביים כאן אינה בעייתית מבחינת השאלה הנדונה אך גם 40 צודקים אם לספירה( הרי החוקרים הופעת כאן מאחר שהיה זה כאמור מקדשה אוכלוסיה חקלאית צאצאי האדומים יושבי הקבע הקדומים צאצאי הדין והוא המדבר בני הנבטים במקדשים אחרים במואב 35 ן הארץ ולא ראה גם : פטריך הסגידה לאלילי מצבה עמ Starcky Le: : nabat (ien de Khirbet!חתונך RB LXXV נ anddolphins; Glueck ~ Deitiesl : א קק 1968( ) תבליטי המקדש בחורבת דריח המצויה כ 6 ק מ מדרוםמזרח לחרבת עיטורים צמחיים מקלעות תנור על גדתו ואדי לעבני כוללים אקנתוס גפן רוזטות ורימונים וכן עיצוב מסוגנן חזיז הברק כותרת אומנה פינתית דמויתלב מעוטרת במקלעות צמחיות ובתבליט אריה בפינות בדומה לכותרות מקדש האריות המכונפים בפטרה וכנראה שגם מקדש זה הוא בן אותה תקופה היה זה מקדשה אוכלוסיה חקלאית במקום נמצאו שרידי יישוב חקלאי מפותח קדום לתקופה הנבטית % 163 pls 48 ק anddolphins ; Glueck Deities 403 ק ראה : de Savignac ~Le Dieu nabateen 1) Laaban 0) son temple RB XLVI ) 1937( Eastern Palestine : III AASOR XVIIIx[x תן Explorations תם 16 ; קק 1939( ) 1937 Duane Roller The ת 141 Laban Oasis : /) Nabataean Population Center ;4547 figs 2426 המקדש בחורבת דריח AJA LXXXVI ) 1982( קק ; LXXXVII ) 1983 ( 173 קק 182 Pls 2426 נמנה עם קבוצה מקדשים קטנים המצויים ברובם במואב ששרידיהם פזורים עלפני השטח אותם ניתן לאפיין כנבטיים רק במובן האלוהויות להן סגדו בהם עשויות מובהק כאלו הם המקדשים דאת הרחב דהיינו שמבחינה טריטוריאלית וכרונולוגית הם נכללו בממלכה הנבטית ; אך להיות אלו מואב ואדום סגנונם הוא יווניאוריינטאלי יותר מאשר נבטי ראם קאצר רבה חורבת אל משריפה כרך מחי מעין ריבון ועוד ]

33 עלן UU ~ ן י 1 נ 1 1 =[ 4=1;4 גי 4 (ללן: 11 ) ע תנור ל 11 1 נען [( 1 איור : 15 מבחר תבליטים ארכיטקטוניים מן המקדש בחורבת א אתרגטיס כאלת הצמחיה הדגים אלת אתרגטיסדרקטו 1 ב

34 יוסף פטריך שונים הם פני הדברים במקדש הראשי בפטרה קאצר בינת פרעון שהיה כנראה מקדשו דושרא 34 ן מקדשים ובמקדש אלו האריות המוקדשים המכונפים לאלים )ב א ( 35 ן בו סגדו ככל הנראה לאלה עיטורים רב שפע נתגלה אל עזא בשני פיגוראטיביים ) אולם לא רק המקדשים כי נבטייםערביים בכיור )סטוקו( בציור ( פרסקו( ובתבליט מגולף אם גם מיבניציבור אחרים בפטרה קושטו בתבליטים באבן )איור פיגוראטיביים דיוקנותחזה שולבו בשער באחדים מהם משולבים תבליטים פיגוראטיביים הנמנע שאחדים מהם הם מתקופת הפרובינקיה ושם מאחר שרובם טרם נחפרו זמן הקמתם איננו ידוע ואין זה מן ערכיה ראה : 4762 קק Dolphins Glueck Deities and תבליטים דומים לאלה המאפיינים את חרבת ביבליוגראפיה וכן : סטארקי )לעיל הערה ) 132 עמ 208 תנור נתגלו גם ברמאת אל חליל יד חברון המקום היה אתר מקודש לאוכלוסייה האדומית הר חברון ראה : LXXIIILXXV vol 11 Pls קק 1 vol Mader Mambre Freiburg G R H Wright ; זיידין )לעיל הערה )77 עמ 11 Kohl Kasr Firaun 1 ל Petra Leipzig 1910 Stracture of Qasr 1 ת 81 ~ Farun : 4 Preliminary Review PEQ %]111 ) 1961 ( ק 23 fig 4 ; idem Some : Concernning the Architecture and Sculpture ADAJ () 11()111 ) ( 1 ק xlx 530; 135 קק 975( ] ) XX Ph C Hammond Survey and Excavation 81 Petra ADAJ Idem Excavations 81 Petra ADAJ XXII ) ( 81 קק 101 Idem New Light Petra Illustrated London Ne~vs [=IL מס t vol (July 1978( קק 6465 ; Idem New ת 0 eans Light the Biblical ArchaeologistReview ק ( 1981 ) 2 11 זן 33 ; Idem Cult ~ ~ = BAR 2734 קק ( 1981 ) 2 XXXIV and Cupboard 81 Nabataean Petra Archaeology ] 134 איור : 16 קאצר בינת פרעון פטרה שיחזור עיטורי הסטוקו על הכותל האחורי מבחוץ ה 4 = 5 עו ם ץ דןןן _41 4 סט

35 איור : 17 עיטורים פיגוראטיביים ממקדש האריות המכונפים מטרה למעלה : חלק עליון כותרת אריות מכונפים באמצע : פרסקו ציור פיגוראטיבי למטה : ראשים מלאכת סטוקו 1 ל 4 עיע

36 ו י תבליטים מושחתים בשער הטריומפאלי פטרה איור : 18 ) י שהוא למעשה שער מיתחם אל הכניסה )איור פרעון בינת קאצר מקדש הטריומפאלי תבליטים אחרים נמצאו במילוי חדרנספחות מדרום אלים )איור ער בכללם דיוקנותחזה המתארים ) ן ארבעה תבליטים נמצאו בעת ניקוי הרחוב סמוך ער הטריומפאלי ולמיבנים הצמודים אליו ממזרח 38 י בחפירות התיאטרון נמצאו שני נמצאו תבליטים ושברי פסלים פסלישיש ן במקומות אחרים בעיר נוספים שהיו שייכים ככל הנראה למיבניציבור שונים ; מיעוטם Brdnnow 4] Domaszewski Die Bachmann Provincia Arabia 178 קק 179 fig 205 ; ק 315 fig 346 ; Bachmann Das ; Parr נ ו ; 4956 קק 1921 Leipzig תאזט 8 Petra 81 וט Excavation 81 Petra י PEQ 92 ) 1960( 131 קק 133 ; G R H Wright Petra The Arched Gate PEQ 93 ) 1961 ( 124 קק 135 ; Idem Structure וט date de larc monumental de Pitra : Gate ; idem Petra The Arched קק 1966( ) Some Additiona~drawings 102 ) 1970( קק 15 ; Starcky Pitra טתש 8681 א 8 ו 1 ם cols 90 בעוד רייס ופאר מתארכים השער נ ; 9478 א נגב פטרה והנבטים קדמוניות ז )ת ה( עמ עי לתקופת הפרוביניקיה הרומית מעדיפים סטרקי ונגב תאריך בימי הממלכה הנבטית G R H Wright Some Aspects Concerning The Architecture and Sculpture ADAJ % 11() 111 ( 1968 ) XLV pis % 11%111 [=Syrj 2029 קק 1968( )1967 וראה גם : Zayadine Fouilles classique r(icentes ת 0 Jordanie AAAS xxl ) 1971 ( 1 136! 37 8 ע( ע 11[ pis 2535 קק XLII ק[ קק 05 ת קק ( 1957 ) : FinalReporl London PEQ Petra וב Paw Recent Discoveries נ ץ Excavation ofthe Main TAearer Ph C Hammond ar Petra pis %]XLI 6970 קק ! 39

37 י ש! ןי איור : 19 תבליט ארכיטקטוני מוזה שנמצא בפטרה בתא מדרום ער הטריומפאלי שיש עשוי נמצא כן לבן 40 ן בפטרה פסל ברונזה מונומנטאלי ן 4 ן חדירת העיטור הפיגוראטיבי לבית הפרטי משתקפת בצורה הבולטת ביותר בציור התקרה בבית החצוב שבסיק אל כאריד )איור 20( 42 ן בפטרה ישנם גם שני תבליטי סלע המוצג בפרופיל ; 43 ן פיגוראטיביים שאינם מתארים אלים האחד תבליט אריה והשני מציג שני מוביליגמלים לצד שני מזבחות אלא מובילי הגמלים מכנסיים פרחיים ולגמלים שתי דבשות תכונות אופיינית לגמלים המרחב האיראני 44 ן ספק אפוא אם יש לראות בתבליט זה מלאכה נבטית פורסמו 12 תבליטים ושבריפסלים ראה פאר )לעיל הערה ( 138 מס על אבן מגולפת מא צברה שמדרום לפטרה מתוארת מסכה ועיטור צמחי אשר גליק דימה לראות בו דולפין ראה : Deities Glueck 5 6 pis Dolphins מספר פסלים או תבליטים נוספים מפטרה תוארו על ידי ההורספילדים ( ]לעיל הערה 8 מס לוח (xxxii אלה כוללים שכר מזבח קטורת עליו תבליט ראש שחוק ; וראש נוסף העשוי בתבליט שגם הוא שחוק לדיוקן שחוק נוסף מפטרה ראה גליק שם לוח 153 ) מס () ADAJ Toynbee 14 Bronze Statue from Petra נ ) 4 ן נ פאר )לעיל הערה 138 xxx 1 ק 7576 קק )1964 ( היה זה פסל דמות אשה חמושה דיאנה או אמזונה F M Abel Le monunlent funiraire peint 15 ) 1906 ( קק ; Dalman delbared RB 14 ; קק ( 1938 ) 11 ע QDAP Horsfield ג )3 11 ; 352 ק ת 317 fig 349 ק Petra ג Glueck BASOR NabataeanIPainting 141 ) 1956( קק 1323 ; Idem Deities Pls 56 קק על פרסקאות נבטיים אחרים שנתגלו בפטרה במערות חצובות בסלע ראה : American 7 ק 1980( טתטנ( Newslerter 8 Schools Orienta[ Research 38 ל ודאלמן סבורים שהציור מצוי 0 בקפלה הקשורה בפולחן מתים ולא בביתמגורים קנן: ] orr תסו[ The and the Cavern 0] Bones 81 Petra ; קק 1927 and Dolphins Dalman Petra לןן 11% עת 276 ק ת קק Musil Arabj Petraea Brfinnow Domaszewski Die Provincia Arabi 188 קק 366 fig 368 ; ~ Glueck Deiries 1668 ק 226 ק ; 117 ~ fig 148 ק Dussaud א La נ

38 י ( רויא 20 : קתעה רייוצמ תויומדה תשגדה ךות הרקת רויצ )וקסרפ( רדחב בוצח עלסב קימ לא דיראב דיל הרטפ רוטיעה ינוטקטיכראה יביטארוגיפה הרטפמ התביבסמו הלעמ יתש תולאש : א הלאשה תיגולונורכה ; ב וזיאב הדימ ןתינ תוארל םיטילבתב ירוטיעב וקוטסה םירויצבו הריצי תיטבנ? הניחבה תיגולונורכה הרומא תתל הבושת הלא םאה תוריציה ונינפ ןה ימימ הכלממה תיטבנה וא הפוקתמ רחא הנוניכ היקניבורפה היברע תנשב 106 הריפסל תע הרבג רתויב העפשהה תימורה ףא סחיבש םיטילבתל םיבר ןיא תואדו יבגל םנמז יוצמ יד רמוח עיבצמה לע ךכ הרטפש הרטוע לספב הנומתבו רבכ תפוקתב הכלממה םירוטיע םייביטארוגיפ הלא םיכייש שארב הנושארו םינבימל ומקוהש ימיב תדבע ישיה 930( ) הריפסהינפל תתרתו יעיברה 9( הריפסהינפל 40 )הריפסל ונייהד ןמז קרפב ליבקמה ימיל סוטסוגוא סוירביטו אמורב ימילו סודרוה ךינבו הדוהיב התיה וז תפוקת איש הניינבכ הרואפבו הרטפ םינבימב םירוטיעבו םיבאושה תא םתארשה ןמ תונמאה תימורתיטסינלהה םירבדה םירומא רקיעב סחיב שדקמל רצאק תניב ןוערפ ו וקוטסה ירוטיע לע ויזירפאו םיפנוכמה תויראה שדקמ וקוטסה ירוטיע לעב וקסרפהו םיטילבתהו ואצמנש רדחב תוחפסנה םורדמש רע ילאפמוירטה לככו הארנה םג יטילבתב רעשה ומצע ן45 רויצו ןורמקה קיסב לא דיראב תא ילספ שישה םירופסה ואצמנש םללכב ולא ןמש ןורטאיתה שי סחייל בורק יאדוול תפוקתל היקניבורפה 26 ק peheiration עלסטילבת ףסונ ותכאלמש תורמ ידמל ההוז ידילע ןמלאד םוילהכ האר ןמלאד םש מע 208 רויצ 131 סמ 276 4)ל 145 סייר ראפו םיכראתמ תא רעשה ילאפמוירטה תיצחמל היינשה האמה היינשה הריפסל םלוא טייר וניא איצומ ללכמ תורשפא םוקמבש דמע הנבימ רעש םודק רתוי ונמזש תפוקתמ סוטסוגוא ןמכאב ךראתמ רעשה ימיל וכלמ ינשה וא לאבר ינשה יקראטס עיצהש הנושארב ךראתל תא ותמקה ימיל לאבר ינשה הנומ ותוא םוקמב רחא ןיב םינבימה ודמעש יעיברה תתרת ימיב רבכ ןויל גולטק( מע )21 הפוקתל ךראתמ וז םג בגנ תא תמקה רעשה םוקמ יארמל האר ליעל תורעה

39 נש: ע ו ץ ו באשר אלה בפטרה יונק ממקור השנייה החוקרים כבר עמדו על איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים כך שרוב הפיסול הפיגוראטיבי שנמצא הלניסטירומי וייתכן שיצירות אלו נעשו בחלקן עלידי אמנים בני רומא 46 ן כך עיטורי הסטוקו והתבליט קאצר בינת במקדש האריות המכונפים וכך גם הציור בקיק אל באריד פרעון עיטור השער הטריומפאלי ועיטורי הסטוקו בוצעו הם אם וגם עלידי אמנים נבטיים היו אלה אמונים על האמנות ההלניסטיתרומית היתה זו אמנות מיובאת שהרי לפי דברי סטראבו הפיגוראטיבית בחלק רק מלאכת כיור ציור ותבליט אינן ממנהג הראשונה במיון שנעשה לעיל קטן מן הפסלים שנמצאו בפטרה ניכרים סממנים הנבטים יצירות אלו יש לכלול אפוא בקבוצה מזרחיים 47 ן יצירות אלו שייכות לקבוצה הפיגוראטיבית השנייה ביצירה הנבטית עמה נמנים בראש וראשונה תבליטי חרבת תנור זוהי כאמור אמנות אזורית בעלת קווים משותפים עם יצירות החורן פלמירה ודורא אירופוס אף שהיתה זו יצירתם אמנים מקומיים בני הממלכה הנבטית אין כאן גילוי אמנותי נבטי מקורי או ייחודי כי אם ביטוי מקומי זרם אמנותי רחב יותר בפטרה הבירה היתה השפעתו הזרם האמנותי המערבי דומינאנטית יותר בתחום הפיסול הפיגוראטיבי תבליטים ארכיטקטוניים לא נתגלו לא במדעין צאליח 148 ולא בארם בתמשיחי הקיר במקדש בארם אין למצוא עיטורים פיגוראטיביים 49 י גם באתרי הנגב לא נמצאו תבליטים א רכיטק טוניים פיגוראטיביים מימי ציורים או הממלכה הנבטית 50 ן הופעתם עיטורים פיגוראטיביים במקדשים מלמדת שהמלכים שיזמו את הקמתם כמו גם שכבות נרחבות בקרב העם לא מצאו סתירה בין העיטורים הפיגוראטיביים לבין סגידה למצבה נוןפיגוראטיבית יש להניח שהם לא ראו בכך עבירה על מצוות הדת העיטורים הארכיטקטוניים נתפשו כקישוט לבניין ולא כאובייקט סגידה אם היתה לנבטים הלכה פסוקה שלה אמנות דמות מכל וכל הרי שרבים לא הקפידו לקיימה במלואה בפועל היא לא הוחלה על כל תחומי Starcky P(itra א 18 Nabatine cols וויל )לעיל הערה )59 עמ ; figures ; idem Les ע ב ; 30 2 קק 1980( ) XIV Le Monde 1!8 ~ )גיאוגראפיה שמיסקורטה לעיל הערה 14 בפטרה מצב זה וקשרי סטראבו 21( מספר על רומאים רבים וזרים אחרים השוהים 4 XVI ההדוקים הנבטים עם המערב תרמו רבות להשפעות התרבותיות הנזכרות כך בראש אתרגטיס וכתבליט זיקי מחרבת בראק הסמוכה כנראה שזהו ראש מדוזה( המכונפים % 1 (כ pis 37 fig 45 ק ראה : 134 קק 1960( ) המסחר לפטרה בראש בעל כגפיים המזוהה כהרמס ( אך מפטרה בראש טיבי ובראש בעל המגבעת הפריגית שנמצא מאחורי : from Khirbet ו 1 ADAJ 136 ; פאר )לעיל הערה ) 138 מס ; 9 Bachmann עי מקדש האריות 7 Parr Nabataean Th Wiegand Die Thermen ; האמונך )לעיל הערה Leipzig ת 1 ט 80 א 1] ) עמ 65 שברים אחדים פסלים שיוחסו לכאן ולנבטים מקורם כנראה באלעלא מקומה דדן הקדומה ובתרבויות המעינית או הלחיאנית ראה : 1233 nos קק 1951 H Th Bossert Altsyrien TUbingen ענ 1 ק 7677 קק 1963 Grohmann Arabien MUnchen 71 ; 1240 בראש מס 1237 לעיל ניכר עיצוב ) עמ האופייני לתרבויות דרום ערב וראה גם : פאר ואחרים )לעיל הערה 72( 8 )1970 )[ Horsfield ש 1) Savignac Le: 11%111 ע pis קע ( 1935 ) XLIV RB ם 1 מ[ 1)8 ~ de Plans ;]( Kirkbride ~Le temple nabatien de Ramm ת 50 (ivolutlon rchitecturale RB 67 ) 1960( (ל 1 י 1 pls 6592 עק בר פסל הפולחן אלה שנתגלה במקום ראה פטריך הסגידה לאלילי מצבה עמ ו על שבר פסל מעבדת ראה לעיל הערה 117 בחלוצה נמצא בחפירות התיאטרון שבר פסיש הכולל רק שתי רגליים הפסל הוא מן התקופה הנבטית התיכונה ייתכן שגם כאן ניצב פסלו אחד המלכים ראה : 14 : 5 ת ן ; אי נגב!] ק 1981( ) XIX labible ~שע ע 10 ה Le יע חפירות חלוצה בשנת קדמוניות יד 5655 ( תשמ א( עמ

40 ףסוי ךירטפ הריציה תיתונמאה בושחהו לוכמ איה אל הלחוה לע םיישארה םישדקמה םהיארמ בוציע הרטפב ןאכמ ונילע קיסהל םאש לכב תאז וקבד םיטבנה תואמ םינשב הגצהב תיביטארוגיפןונ םילאה בוציעב םירויצה לע סרחהילכ ימוחתבו הריצי םירחא היה הז אל קר חרוכה ללגב וצ יתד שיש ומייקל יכ םא םג םושמ התופקת הסיפת תיטתסא הנוש ןוצרהו הכישמהל ; תונרמש הרכהו תימואל הניאש תלטבמ תא םייקה םודקה ישרושהו ינפמ ןמדזמה יתנפואהו ןויבצה ינוטקטיכראה הלביקש שדחה הרטפ ןמז קרפב הז עיבטה ומושיר תא ינוציחה הארמה לע ריעה ךא אל היה וב ידכ רוקעל ןמ שרושה הקיטתסא הנוש תיטבנ תיביטארוגיפןונ הדוסיב ןתואמ תובכש ברקבש תוביס תודבכנ רוביצב אל האצמנ לכ הריתס קב ינוטקטיכראה רוטיעה יביטארוגיפה שדקמה ןיבל ותרוצ תיביטארוגיפןונה דקומ ןחלופה ךכ םג אל האצמנ הריתס שומישב אוביילכב םייביטארוגיפ ןבוציעב תוימלצ ןתבצהבו תוחנמ תויביטארוגיפ םישדקמב ןחלופתוחמוגבו תויתיב ן5ן אצמימה ףקשמ ןכא הנומת תבכרומ תלבק שדחה ךות תשיטניא ןשיה וזכ איה הנומתה הנוכנה תוברתה תיטבנה התוללכב הגיזמ ןשי שדחו ירוקמ אבוימו בצמ הז וניה ענמניתלב םירחוסתרבחב החותפ הכלממבו הנניאש תינגומוה ןמ הניחבה תינתאה ךא ךותב הנומתה תבכרומה תנווגמהו וזה ןתינ דדובל תא דוסיה יביטארוגיפןונה דוסיכ ירוקמ בושח ךשוממו הריציב תיטבנה המסאלקונוקיא תיטבנ הידיסח המגמה תיביטארוגיפןונה תינרמשה תוברתב תיטבנה וקבד הב תואנקב וזו האיבה התוצרפתהל הלועפ תפקמ תתחשה תויומד לג ףטשש יטסאלקונוקיא תא הרטפ עגפו ירוטיעב םישדקמה ינבימ םירחאה רוביצה םירבקהו םירוטיעה יאשונ םייביטארוגיפה הלועפב וז ותחשוה םירוטיע תומוקמב םיהובג םישקו השיגל רכינו איהש התיה המוזי תבחרנו ותחשוה זירפא שדקמ רצק תניב ןוערפ יטילבת רבק תנזח ןוערפ לע יתש ויתומוק רויא( ) 21 חול ךוכה ירוטיעו הקיתאה הנרואה רבקב )22 רויא( םיעגופה ףא וחרט ועיגהו םיקחורמ םירוזאל םידדובמו ומכ ידאו טיעיו תולגרמ לבג ןוראה ן52 םש תחשוה שאר הלא תבשוי לע סכ םיתיחשמה ודיפקה א עוגפל רתוי ןמ ץוחנה ךכ מל ועגפנ קר םיטילבתה םייביטארוגיפה רעשב ילאפמוירטה ךא אל םינוילדמה םייחמצה םהיניבש רויא( 18 ) ועגפנ םירוטיעה םייביטארוגיפה הנזחה ךא אל לכ ביטומ רחא רויא( )21 רואל סחיה יליה תונמאל חוורש תומדה םיטבנה ברקב התחשהה יפוא םילוקישמו דחמ היפואו ינברואה הדמעמו ריעה תופוקתב תונושה ךדיאמ המוד יכ שי סחייל תא העיגפה 151 סילופורקאב תדבע האצמנ הצובק הזנורביליספ ואבוהש הארנכ תוחנמכ שדקמל םה םיסחוימ האמל הנושארה הריפסל םתיברמבו רכינ רוקמה ימורה האר : א בגנ תוישרפ תודלותב תדבע ליעל( הרעה 117 ) 42 מע 133 חול חי 2 : 3 ; לנה ליעל( הרעה 123 ) מע ]ת Negev : Excavations 11 )ש AviYonah )ן קק 1960( 1 ) ~ 2 Nabataean Roman and Byzantine Eboda תוחנמ תויביטארוגיפ ואצמנ םג תוריפחב שדקמ תויראה הרטפב ליעל הרעה 135 שאר ןולספ ראתמה הלא תיחרזמ אצמנ תיוארצקב תיבב םירוגמ ךומס ןחלופתחמוגל תיתיב האר ןרוא ליעל הרעה האר ראפ ליעל( הרעה )78 מע 11

41 איור : 21 תבליטים מושחתים בחזית קבר חזנת א השחתת תבליטי גמלון הקומה התחתונה פרעון פטרה )ראה גם לעיל איור 5( ב השחתת תבליטי התולוס שבקומה העליונה איור : 22 תבליטים מושחתים בקבר האורנה פטרה : הפגיעה בלוח הכוך ובעיטורי האתיקה 43