2 ירושלים כמוקד עליה לרגל ירושלים שלי תכנית לכבוד שנת ירושלים

תמליל

1 2 ירושלים כמוקד עליה לרגל ירושלים שלי תכנית לכבוד שנת ירושלים

2 חטיבת הביניים שיעור שני ירושלים כמוקד עלייה לרגל 2 עלייה לרגל? יש הרבה סיבות לבקר בירושלים. היא העיר הגדולה בארץ. היא עיר הבירה של ישראל ובה נמצאים מוסדות השלטון החשובים ביותר: הכנסת, משרדי ממשלה רבים ובית המשפט העליון. בירושלים ישנם אתרי תרבות ומורשת חשובים, ובראשם הכותל המערבי והעיר העתיקה, וניתן למצוא בה גם נופים מרהיבים, מוזיאונים גדולים, מפעלי תעשייה ועוד. גם בעבר הייתה ירושלים מוקד משיכה ליהודים, בעיקר מסיבות דתיות ולאומיות. כיום, הדרך לירושלים איננה נמשכת זמן רב, ובדרך כלל אינה כרוכה בסכנות או קשיים מיוחדים. אולם בעבר, יהודים ששמו פעמיהם לירושלים לעיתים נדרשו להתמודד עם אתגרים לא-פשוטים, או לוותר לשם כך על חיים של נוחות ורווחה. בפרק זה נקרא כמה סיפורים של יהודים שעלו לירושלים, בתקופות שונות בהיסטוריה של עם ישראל, ונשאל: מה הביא אותם לצאת לדרך? עם אילו קשיים ואתגרים נאצלו להתמודד במהלך המסע? וכיצד הרגישו כאשר הגיעו ליעדם? ש ל ו ש פ ע מ ים ב ש נ ה: תקופת המקרא כיום אנו נוהגים לציין את שלושת הרגלים פסח, שבועות וסוכות בדרכים שונות. בפסח, למשל, עורכים מרבית היהודים בישראל סעודת ליל סדר חגיגית בביתם, וקוראים בהגדה של פסח. בחג השבועות נוהגים בני הקיבוצים לערוך טקס ביכורים מיוחד, לקראת עונת הקיץ. בסוכות בונים יהודים רבים סוכה, שבה מארחים בני משפחה וחברים, ועורכים את סעודות החג. בנוסף, כל החגים הם הזדמנות לצאת לטיול בטבע, ולבקר באתרי תיירות ותרבות שונים ברחבי הארץ. בתקופת המקרא, לעומת זאת, נערכו מרבית החגיגות לציון שלושת הרגלים בבית המקדש, בעיר ירושלים. קראו את הקטע שלפניכם, המתאר את מצוות העלייה לרגל שקיימו היהודים בזמן שבית המקדש היה קיים, והשיבו לשאלות שמופיעות לאחר מכן:. 1 כמה 1 פעמים מופיע הביטוי " ב מ ק ום א ש ר י ב ח ר" בקטע שקראתם? מה משמעות הביטוי?. 2 מדוע 2 לדעתכם נדרשו בני ישראל לעלות לרגל בפסח, שבועות וסוכות, במקום לציין את החגים במקום מגוריהם? בססו תשובתכם על הפסוקים שקראתם.. 3 כיצד 3 לדעתכם הרגישו העולים לרגל בתקופת המקרא? אילו חוויות ותחושות עשויות היו ללוות את העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים? ש מ ור א ת ח ד ש ה א ב יב... ו ז ב ח ת פ ס ח ל ה' א לה י ך צ אן וב ק ר ב מ ק ום א ש ר י ב ח ר ה' ל ש כ ן ש מ ו ש ם. לא ת אכ ל ע ל יו ח מ ץ ש ב ע ת י מ ים ת אכ ל ע ל יו מ צ ות ל ח ם ע נ י... לא ת וכ ל ל ז ב ח א ת ה פ ס ח ב א ח ד ש ע ר י ך א ש ר ה' א לה י ך נ ת ן ל ך. כ י א ם א ל ה מ ק ום א ש ר י ב ח ר ה' א לה י ך ל ש כ ן ש מ ו ש ם ת ז ב ח א ת ה פ ס ח... ו ע ש ית ח ג ש ב ע ות ל ה' א לה י ך... ו ש מ ח ת ל פ נ י ה' א לה י ך א ת ה וב נ ך וב ת ך ו ע ב ד ך ו א מ ת ך ו ה ל ו י א ש ר ב ש ע ר י ך ו ה ג ר ו ה י ת ום ו ה א ל מ נ ה א ש ר ב ק ר ב ך ב מ ק ום א ש ר י ב ח ר ה' א לה י ך ל ש כ ן ש מ ו ש ם... ח ג ה ס כ ת ת ע ש ה ל ך ש ב ע ת י מ ים ב א ס פ ך מ ג ר נ ך ומ י ק ב ך... ש ב ע ת י מ ים ת ח ג ל ה' א לה י ך ב מ ק ום א ש ר י ב ח ר ה'... ש ל ו ש פ ע מ ים ב ש נ ה י ר א ה כ ל ז כ ור ך א ת פ נ י ה' א לה י ך ב מ ק ום א ש ר י ב ח ר ב ח ג ה מ צ ות וב ח ג ה ש ב ע ות וב ח ג ה ס כ ות ו לא י ר א ה א ת פ נ י ה' ר יק ם. דברים, פרק טז, פסוקים א טז כאז כן עתה: מימין, תיאור עולי רגל ב קארדו המסחרי של ירושלים. שימו לב לילדה המתקשרת עם בן גילה מהיום )ציור קיר במרכז דוידסון( משמאל, ילדים משחזרים את חיי היומיום בקארדו.

3 חטיבת הביניים שיעור שני ירושלים כמוקד עלייה לרגל 3 מקלט ממהומות החיים בתקופת בית המקדש השני חיו יהודים רבים בקהילות יהודיות מחוץ לגבולות ארץ ישראל. פ ילון האלכסנדרוני, שהיה מחשובי היהודים באלכסנדריה שבמצרים במאה הראשונה לספירה, תיאר את העלייה לרגל כך: אלפי אנשים מאלפי ערים, אלה דרך היבשה ואלה דרך הים, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, מגיעים בכל חג אל בית המקדש כאל מקלט משותף, אל נמל מוגן מפני סערות החיים ומהומותיהם, ומבקשים למצוא בו את השקט, להיפטר מן הדאגות, אשר עולן העיק עליהם משחר ילדותם, לפוש קימעא ולבלות זמנם בחדווה ובגיל. הלב מלא תקוות טובות הם עושים את החופשה החיונית הזאת בקדושה ובמתן כבוד לאל: הם גם קושרים קשרי ידידות עם אנשים שלא הכירום עד כה, ובמיזוג הלבבות על זבח ונסך הם מוצאים את ההוכחה הניצחות לאחדות הדעות. מתוך: על החוקים לפרטיהם )תרגום מיוונית: ס' דניאל-נטף(, חלק א, סעיפים 66 70( דרך עולי הרגל בכניסה לירושלים מדרום אל העופל וכניסה להר הבית דרך שערי חולדה - המחשה על תצלום מודל ירושלים במוזיאון ישראל.?. 1 מה 1 היו התחושות שליוו את העולים לרגל בתקופה של פילון האלכסנדרוני?. 2 השוו 2 בין התיאור של פילון לבין התיאור המקראי. מהו המכנה המשותף לשני המקורות, ומה מוסיף פילון על גבי המתואר במקרא?. 3 האם 3 הרגשתם פעם תחושות דומות לאלו המתוארות על ידי פילון? מתי? הר הבית העופל דרך עולי הרגל בריכת השילוח פילון האלכסנדרוני )20 לפסה נ עד 50 לספירה( נודע גם בשמו היהודי: ידידיה. פילון היה פילוסוף יהודי הלניסטי שחי באלכסנדריה שבמצרים. הוא ה רבה לעסוק באפולוגטיקה ]דברי סנגוריה והגנה[ של הדת היהודית, והצגתה כתואמת לעקרונות הפילוסופיה היוונית. פילון כתב ביוונית ורוב חיבוריו אבדו. ספריו ששרדו עוסקים ברובם בפרשנות התורה. על שמו נקרא כיום המושב כפר ידידיה

4 חטיבת הביניים שיעור שני ירושלים כמוקד עלייה לרגל 4 טקס הבאת הביכורים אחד הטקסים המעניינים והמרגשים ביותר שנערכו בבית המקדש בתקופת המקרא הוא טקס הביכורים. במהלך הטקס הביאו חקלאים את הפירות הראשונים שליקטו לבית המקדש. במסגרת התפילה המיוחדת שנאמרה בטקס הביכורים, סיפרו היהודים את ההיסטוריה הלאומית עד להיותם בני חורין על אדמתם, והודו לאלוהים על כל הטוב שניתן להם. ו ה י ה כ י ת ב וא א ל ה א ר ץ א ש ר ה' א לה י ך נ ת ן ל ך נ ח ל ה ו יר ש ת ה ו י ש ב ת ב ה. ו ל ק ח ת מ ר א ש ית כ ל פ ר י ה א ד מ ה א ש ר ת ב יא מ א ר צ ך א ש ר ה' א לה י ך נ ת ן ל ך ו ש מ ת ב ט נ א ו ה ל כ ת א ל ה מ ק ום א ש ר י ב ח ר ה' א לה י ך ל ש כ ן ש מ ו ש ם. וב את א ל ה כ ה ן... ו ל ק ח ה כ ה ן ה ט נ א מ י ד ך ו ה נ יח ו ל פ נ י מ ז ב ח ה' א לה י ך. ו ע נ ית ו א מ ר ת ל פ נ י ה' א לה י ך א ר מ י א ב ד א ב י ו י ר ד מ צ ר י מ ה ו י ג ר ש ם ב מ ת י מ ע ט ו י ה י ש ם ל ג וי ג ד ול ע צ ום ו ר ב. ו י ר ע ו א ת נ ו ה מ צ ר ים ו י ע נ ונ ו ו י ת נ ו ע ל ינ ו ע ב ד ה ק ש ה. ו נ צ ע ק א ל ה' א לה י א ב ת ינ ו ו י ש מ ע ה' א ת ק ל נ ו ו י ר א א ת ע נ י נ ו ו א ת ע מ ל נ ו ו א ת ל ח צ נ ו. ו י וצ א נ ו ה' מ מ צ ר י ם ב י ד ח ז ק ה וב ז ר ע נ ט וי ה וב מ ר א ג ד ל וב א ת ות וב מ פ ת ים. ו י ב א נ ו א ל ה מ ק ום ה ז ה ו י ת ן ל נ ו א ת ה א ר ץ ה ז את א ר ץ ז ב ת ח ל ב וד ב ש. ו ע ת ה ה נ ה ה ב את י א ת ר א ש ית פ ר י ה א ד מ ה א ש ר נ ת ת ה ל י ה' ו ה נ ח ת ו ל פ נ י ה' א לה י ך ו ה ש ת ח ו ית ל פ נ י ה' א לה י ך. ו ש מ ח ת ב כ ל ה ט וב א ש ר נ ת ן ל ך ה' א לה י ך ול ב ית ך א ת ה ו ה ל ו י ו ה ג ר א ש ר ב ק ר ב ך. דברים כו, א יא כאז כן עתה - טכס עלייה לכותל בליווי שופר וכליזמרים ובשיחזור הלבוש. חג זיכרון הבכורים עם ראשית ההתיישבות החדשה בארץ ישראל נהגו תושבי היישובים החקלאיים ברחבי הארץ בני המושבים, הקיבוצים והכפרים לערוך טקסי הבאת ביכורים, שבהם חגגו גם את סוף עונת הקציר. ברוח התיאורים שקראתם זה עתה, מהמקרא ומהמשנה, תרמו החקלאים את ביכורי אדמתם לקרן הקיימת, בטקס חגיגי ומרשים המלווה בשירים וריקודים. לפניכם תיאור של טקס מעין זה, שחגגו תלמידי בית הספר החקלאי 'מקווה ישראל', באסרו-חג שבועות: בצורה יותר חגיגית מעלים את הבכורים תלמידי בית הספר החקלאי מקוה- ישראל שעל-יד תל-אביב. שנה שנה, באסרו-חג של שבועות, יתאספו תושבי תל-אביב לראות במחזה המרהיב של הבאת בכורים ממקוה-ישראל. עשרות עשרות של "פרחי איכרים" ]איכרים צעירים[ נכנסים העיר כשהם לבושים ירק וענודים ש בולים, וממלאים את חוצות העיר בריח השדה אשר ברכם אלוהים. אחד התלמידים מוליך שור שקרניו מצופות 'זהב' וזר קלוע מענפי זית עוטר את צוארו. לפניו הולכת תזמורת התלמידים ומכה בתוף ובחלילים, ואחריו קרון גדול מקושט בענפים רתום לצמד בקר שעטרות זית לראשיהם, ובקרון מכל פרי האדמה ויבול הכרם והגן. מל וו ה על-ידי קהל רב מתנהלת הכבודה עד הגיעה אל בית- הכנסת הגדול. הגבאים וזקני העדה יוצאים לקראתם ושואלים בשלומם. אחד הזקנים מטפס ועולה על הקרון ומכריז על מכירה פומבית של הבכורים, הקהל קונה ומשלם בעין יפה, והכסף נמסר לגאולת הארץ על-ידי ה"קרן הקיימת". ספר המועדים, כרך ג, עמ'

5 חטיבת הביניים שיעור שני ירושלים כמוקד עלייה לרגל 5 ילדים בטכס הבאת ביכורים בספר דברים מתואר טקס הבאת הביכורים לבית המקדש כמעמד מרגש ומיוחד. ככל שאנו יודעים היום, השמחה שחשו היהודים בעת העתיקה עם הבאת הביכורים הייתה גדולה. המשנה מתארת גם את המסע לירושלים ואת ההגעה אליה כתהלוכה מרשימה, שמלוותה בנגינה, שירה ועיטורים. כאשר התקרבו העיר ירושלים, המשנה מספרת כיצד יצאה לעבר כל תהלוכה כזו משלחת מתוך העיר, ובראשה אדם ממעמד גבוה, בהתאם לחשיבות המשלחת, כדי לקבל את פניהם. ה ק ר וב ים ]לירושלים[ מ ב יא ים ת א נ ים ו ע נ ב ים. ה ר ח וק ים ]מירושלים[ מ ב יא ין ג ר וג ר ות ]תאנים יבשות[ ו צ מ וק ים. ו ה ש ור ה ול ך ע מ ה ן, ו ק ר נ יו מ צ פ ות ז ה ב, ו ע ט ר ה ש ל ז י ת ב ר א ש ו. ו ה ח ל יל ]מין תוף[ מ כ ה ל פ נ יה ם, ע ד ש מ ג יע ין ק ר וב ל יר וש ל י ם. ה ג יע ו ק ר וב ל יר וש ל י ם, ש ל ח ו ל פ נ יה ם ]אנשי התהלוכה לאנשי ירושלים[, ו ע ט ר ו ]קישטו[ א ת ב כ ור יה ם. ה פ ח ות ו ה ס ג נ ים ו ה ג ז ב ר ים ]מנהיגי הכוהנים והעיר[ י וצ א ין ל ק ר את ם. ל פ י כ ב וד ה נ כ נ ס ים ה י ו י וצ א ין. כ ל ב ע ל י א מ נ י ות ש ב יר וש ל י ם ע ומ ד ים ב פ נ יה ם ו ש וא ל ים ב ש ל ומ ם: "א ח ינ ו א נ ש י מ ק ום פ ל ונ י, ב את ם ב ש ל ום!" משנה, מסכת ביכורים, פרק ג, משנה ג?. 1 אילו 1 פירות הביאו הקרובים ואילו פירות הביאו הרחוקים? ממה נובע הבדל זה?. 2 מה 2 תפקידם של השור ושל נגן החליל בתהלוכה?. 3 כיצד 3 התכוננו מביאי הביכורים לקראת הכניסה לירושלים?. 4 תארו 4 בלשונכם את קבלת הפנים שמביאי הביכורים זכו לה בכניסתם לירושלים.. 5 השוו 5 את תיאור טקס הבאת הביכורים לתיאורו של פילון. האם דברי פילון משקפים את תיאור העלייה לרגל שבמשנה? הסבירו.

6 חטיבת הביניים שיעור שני ירושלים כמוקד עלייה לרגל 6 ל ב י ב מ ז ר ח ו א נ כ י ב ס וף מ ע ר ב": ימי הביניים לאורך מאות השנים האחרונות סבלו יהודים ברחבי העולם לא-אחת מרדיפות, גזירות ופרעות. באופן כללי ניתן לומר כי מעמדם של היהודים היה נמוך בדרך כלל, והם לא תמיד נהנו מאותן זכויות שהיו מנת חלקם של שכניהם הלא-יהודים. אך מדי פעם, חיו קהילות יהודיות מסוימות בתנאים יוצאי דופן, שאיפשרו להן לפרוח ולשגשג. "תור הזהב" הוא כינויה של תקופה מופלאה ומיוחדת במינה בהיסטוריה של עם ישראל, בסוף האלף הראשון ותחילת האלף השני לספירה. בשנים אלה, באזור ספרד, נהנו היהודים מעצמאות כלכלית-חברתית ומפריחה תרבותית, ורבים מהם הגיעו להישגים כבירים כמדענים, רופאים, הוגים, מדינאים, משוררים, מצביאים ועוד. קראו את הסיפור על אודות רבי יהודה הלוי, שחי בתקופת "תור הזהב" בספרד, והשיבו לשאלות שמופיעות לאחר מכן. רבי יהודה הלוי )בקיצור: ריה"ל(, נולד בעיר ט וד ל ה שבספרד לפני כאלף שנה למשפחה אמידה, ורכש השכלה רחבה בתורה, במדע ובהגות. כבר בצעירותו נודע ריה"ל בכישרונו הרב, וכשבגר פנה למגוון עיסוקים, ובהם רשם הישגים יוצאי דופן. ריה"ל היה רופא ידוע, אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעירו, משורר דגול, והוגה דעות שאחד מחיבוריו "הכוזרי" נחשב ליצירת מופת עד ימינו. שירתו המקורית והמופלאה של ריה"ל עסקה במגוון רחב של נושאים דתיים וחילוניים, ודרכה ניתן להתרשם מדמותו הצבעונית ומהייחוד של "תור הזהב". בשירה החילונית שלו, ה רבה ריה"ל בשבח האהבה, החברות, התשוקה והנאות החיים. תפקידיו ויצירותיו מעידים על כך שחי חיי מותרות, ובוודאי שלא סבל בשל היותו יהודי בסביבה נוכרית. ואולם, אף שנהנה ממעמד חברתי וכלכלי גבוה, היה לו רצון עז לעזוב את ספרד ולחיות בארץ ישראל. ריה"ל האמין שארץ ישראל היא ארץ הקודש ושרק בה יוכל להרגיש שייך, אף על פי שהמסע אליה יהיה כרוך בוויתור על חיי הרווחה שאליהם הורגל בספרד, לטובת מעבר לירושלים, שהייתה חרבה ושוממה: ל ב י ב מ ז ר ח ו א נ כ י ב ס וף מ ע ר ב י ק ל ב ע ינ י ע ז ב כ ל ט וב ס פ ר ד, כ מ ו י ק ר ב ע ינ י ר א ות ע פ ר ות ד ב יר נ ח ר ב! בשיר אחר שכתב הדגיש ריה"ל את העדיפות שייחס לארץ ישראל על פני כל ארץ אחרת, בלי קשר לתנאים השוררים בה, או למחיר שיידרש לשלם תמורת המעבר אליה: "ט וב י ום ע ל א ד מ ת א ל / מ א ל ף ב א ד מ ת ז ר" )מתוך הפיוט: א ל י ך א ל כ ה(.?. 1 מה 1 היו עיסוקיו העיקריים של ריה"ל לפי המקור שקראתם? אילו תכונות נדרשות לאדם שעוסק בתחומים רבים כל כך במקביל?. 2 ריה"ל 2 אמנם חי בתנאים של שגשוג ועושר תרבותי וחומרי, אך החליט לעזוב את הכול ולעלות לארץ ישראל, שהייתה שוממה ומוזנחת. מה לדעתכם הביא אותו לקבל החלטה מפתיעה כל כך?.3 3 א ילו ידע כיצד ייגמר המסע שלו לירושלים לפני שיצא לדרך, האם לדעתכם היה ריה"ל יוצא למסע בכל זאת? הסבירו תשובתכם.. 4 האם 4 יש משהו שהייתם מוכנים לצאת למסע ארוך ומפרך בעבורו, תוך ויתור על חיים של נוחות, עצמאות ועושר? בתמונה: פתקים בכותל - בקשות, כמיה וגעגועים למעלה: פסל ריה ל. בחצר זיכרון ספרד, מוזיאון ראלי, קיסריה

7 חטיבת הביניים שיעור שני ירושלים כמוקד עלייה לרגל 7 בסופו של דבר, בגיל 65, החליט ריה"ל להגשים את חלומו ועזב את ספרד כדי לעלות לישראל. המסע הימי במאה ה- 12 היה כרוך בסכנות מרובות: ספינות המפרש הקטנות היו רעועות, התנאים בספינה היו קשים, ולספינות ארבו שודדי ים. תחילה, נסע ריה"ל לאלכסנדריה שבמצרים, שם שהה כשמונה חודשים, ובסופם עלה על ספינה שיעדה היה נמל יפו. מיפו פנה ריה"ל לחלק האחרון והמרגש ביותר במסעו הארוך, לעבר עיר הקודש. כשהגיע ריה"ל לירושלים ראה לפניו עיר קטנה ועלובה, נטולת יופי, ללא גינות ירק ומבנים מפוארים. ירושלים הייתה עיר של מצורעים, עניים ומסכנים, והייתה מלאה שרידים ועיי חרבות. איש אינו יודע מה בדיוק אירע עם הגעתו של ריה"ל לעיר שעליה חלם משך שנים כה רבות, או כיצד הוא הרגיש. האם המציאות של העיר המוזנחת והעזובה שהייתה כה שונה מהחיזיון שדמיין ותיאר בשיריו מילאה אותו בתחושה של אכזבה? האם התחרט על הבחירה לעזוב את ספרד? או לחלופין האם ריה"ל הרגיש את קדושתה של העיר ירושלים למרות הכול? האם שמח על כך שסופסוף הצליח לספק את רצונו העז ביותר? האגדה מספרת כי כשהתקרב ר' יהודה הלוי אל הר הבית, שהיה עטור עכשיו מסגד וסביבותיו זבל וצחנה, החל למלמל את מילות השיר "צ י ון ה לא ת ש א ל י". לפתע, הגיח מאחורי ריה"ל פרש ערבי, תקף אותו והרגו. כך הפך יומו הראשון של ריה"ל בירושלים, ליומו האחרון עלי אדמות. ירושלים בשלהי המאה ה- 19 מימין: הכניסה לשער יפו, אנה ריכרד ברוסטר למעלה: כיפת הסלע, מבט מהר המוריה, דיויד רוברטס

8 חטיבת הביניים שיעור שני ירושלים כמוקד עלייה לרגל 8? עוד מעט, עוד קצת" בשנות השמונים והתשעים של המאה ה- 20 עלו לישראל אלפי יהודים מאתיופיה, במבצעים סודיים ומורכבים שנקראו "מבצע משה" ו"מבצע שלמה". במבצעים הללו היו מעורבים בין היתר גם שליחי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ולוחמים ביחידות מיוחדות של צה"ל, שסייעו לעולים והבריחו אותם לישראל בדרכים שונות. אך כדי להגיע לצי ון, נאלצו יהודים רבים לצאת למסעות רגליים ממושכים במדבר הלוהט. במהלך המסעות שררו תנאים פיזיים קשים ביותר, ויהודים רבים נספו בדרכם. אולם מרבית היהודים לא ויתרו, למרות הקושי הגדול, והצליחו להגשים את חלום השיבה לירושלים, שעליו חלמו משך אלפי שנות גלות. השיר שלפניכם מתאר את קשיי המסע ואת כמיהתם העזה של יהודי אתיופיה לירושלים. האזינו לשיר והשיבו לשאלות הבאות:. 1 אילו 1 קשיים שהתעוררו במהלך המסע לארץ ישראל מוזכרים בשיר?. 2 מה 2 הניע את ההולכים? כיצד הצליחו להתמודד עם הקשיים?. 3 איזו 3 אווירה שררה בקרב ההולכים בזמן המסע, לפי המתואר בשיר? צטטו את המשפט המתאים. עולים מאתיופיה יורדים ממטוס תובלה מדגם הרקולס של חיל האוויר הישראלי, 25 במאי 1991 המסע לארץ ישראל מילים: חיים אידיסיס לחן: שלמה גרוניך ה י ר ח מ ש ג יח מ ע ל, ע ל ג ב י ש ק ה א כ ל ה ד ל, ה מ ד ב ר מ ת ח ת י, א ין ס ופו ל פ נ ים ו א מ י מ ב ט יח ה ל א ח י ה ק ט נ ים: ל ה ר ים ר ג ל י ם, מ א מ ץ א ח ר ון ל פ נ י י ר ו ש ל י ם. א ור י ר ח, ה ח ז ק מ ע מ ד, ש ק ה א כ ל ש ל נ ו א ב ד, ה מ ד ב ר לא נ ג מ ר, י ל ל ות ש ל ת נ ים ו א מ י מ ר ג יע ה א ת א ח י ה ק ט נ ים: ב ק ר וב נ ג א ל, לא נ פ ס יק ל ל כ ת ל א ר ץ י ש ר א ל. וב ל י ל ה ת ק פ ו ש וד ד ים ב ס כ ין, ג ם ב ח ר ב ח ד ה, ב מ ד ב ר ד ם א מ י, ה י ר ח ע ד י ו א נ י מ ב ט יח ה ל א ח י ה ק ט נ ים: י ת ג ש ם ה ח ל ום, ע וד מ ע ט נ ג יע ל א ר ץ י ש ר א ל. ב י ר ח ד מ ות ה ש ל א מ י מ ב יט ה ב י; א מ א, א ל ת ע ל מ י; ל ו ה י ת ה ל צ ד י, ה יא ה י ת ה י כ ול ה ל ש כ נ ע א ות ם ש א נ י י ה וד י. ב ק ר וב נ ג א ל, לא נ פ ס יק ל ל כ ת ל א ר ץ י ש ר א ל. ל ה ר ים ע ינ י ם, מ א מ ץ א ח ר ון ל פ נ י י ר ו ש ל י ם.. 4 בדומה 4 לריה"ל, גם יהודי אתיופיה שהגיעו לישראל הופתעו לעיתים מהפער בין ארץ הקודש שדמיינו לפני היציאה מארץ מוצאם לבין החיים והמציאות הממשיים בישראל. עם אילו קשיי קליטה לדעתכם נדרשו להתמודד עולי אתיופיה אחרי שהגיעו לארץ? מבצע משה )1984( ומבצע שלמה )1991( עליית יהודי אתיופיה ב 1984 החל 'מבצע משה' לחילוץ המוני של יהודי אתיופיה. במשך כמה חודשים עלו לישראל כ 8,000 יהודים בדרכי יבשה, אוויר וים, דרך סודן ודרך אירופה. המבצע הופסק בעקבות הדלפתו לעיתונות, והחשש של נשיא סודן מתגובת העולם הערבי. הפסקת המבצע השאירה אחריה משפחות קרועות, שכן לא כל בני המשפחה הספיקו לעלות לארץ ונותרו באתיופיה. ב 1991, לאחר חילופי שלטון באתיופיה, הסכים הממשל החדש, תמורת כופר של 40 מיליון דולר, לאפשר את העלאת שארית יהודי אתיופיה. כך, ב'מבצע שלמה', שארך פחות מ 48 שעות הועלו כ 14,000 איש. בסך הכול הגיעו לארץ יותר מ 35,000 יהודים מאתיופיה.

9 מ משימת סיכום: פרויקט מעגל הדרך חלק א: לפניכם סקירה של פרויקט ייחודי, שמבקש לשחזר ולחדש את העלייה לרגל לירושלים, כפי שחוו אותה היהודים בתקופת המקרא. 1 קראו. 1 את התיאור המפורט, וסמנו את כל התחנות שבהן חולפים ה"עולים לרגל". לאחר מכן סמנו את מיקום התחנות על גבי המפה שמופיעה בהמשך. 2 שרטטו 2. את מסלול העלייה לרגל. )מומלץ להיעזר בתוכנות מיפוי כמו google maps או.)waze פרויקט "מעגל הדרך" מאגד סביבו קבוצת אנשים שמנסה לחדש את המנהג הקדום של העלייה לרגל לירושלים במלוא מובן המילה: מסע של 90 קילומטר בהליכה רגלית, רכיבה על סוסים וחמורים, דרך שבילי עפר, גבעות, כפרים, שרידי מבנים עתיקים, שיחי זעתר וטעם של פעם. ביום האחרון של שנת 2000 נראו בכניסה לירושלים חמור לבן אחד וכ 50 צועדים בלבוש ססגוני. הצועדים רקדו ושרו לצלילי חליל וכלי מיתר... כמה צועדים פרשו שטיחים ארוגים מסביב למדורה הגדולה, בעוד שאחרים התקינו מטבח שדה והכינו אוכל. אחרים השתרעו על הקרקע, שוחחו, ניגנו או ציירו. בתום שני ימי ההתארגנות, יצאה התהלוכה לדרך. הצועדים פנו לעבר בית ענבה, התחנה הבאה במסע... בהפסקות, ישובים על שרידי מבנים עתיקים או בצל עצי זית, חילקו חרובים ותמרים. גם הנמרצים שבחבורה נרגעו עם הכניסה לקצב ההליכה, ונתנו לצעידה ולנוף לפעול את פעולתם... כל יום במסע שונה מקודמו: הנוף משתנה כשהשפלה הולכת וגובהת, וגם הנוף האנושי מתחלף כאשר אחדים מהצועדים פורשים ואחרים באים תחתם... קול המואזין ליווה את הנכנסים לכפר, ואנשי המקום בירכו אותם. שביל משובש מפריד בין הטרסות המעובדות לבתי הכפר. כמה ילדים וכלבים רצו בשמחה אחר ההולכים, עד לשיחי הצבר התוחמים את הכפר... הצועדים ייכנסו לירושלים דרך עין כרם, ומשם ימשיכו לארמון הנציב, המשקיף על העיר העתיקה. מזווית דרומית זו תועדה ירושלים רבות במהלך ההיסטוריה על ידי ציירים, צלמים וכותבי רשימות, שהגיעו אליה ברגל, בכרכרות או באוטובוסים ממוזגים. מארמון הנציב נשקפת גם דרך האבות המגיעה מבאר שבע, שבה, מספר הפולקלור המקומי, הלך אברהם בדרכו לעקוד את בנו יצחק על הר המוריה, הוא הר הבית. בצאתם מעמק המצלבה, קיבלה את פניהם של עולי הרגל הסופרת מיכל גוברין, בשם תושבי שכונת רחביה. העולים המשיכו בדרכם, כשהם חוצים את רחביה וצועדים ליד בית החולים הישן למצורעים, עד שהגיעו, מעט לפני השקיעה, לגיא בן הינום. למרגלות העיר העתיקה הם התיישבו במעגל ונפרדו זה מזה לשלום. אחד מחברי הקבוצה סיכם: "דרך עולי הרגל לירושלים תהיה מסלול מרגש ומלא תוכן, הטובל בחלקת ארץ שתחזירנו לימי עלומיה, נקייה ממפגעים נופיים וקורנת ערכי אדם וטבע. דרך עולי הרגל תחבר מערב ומזרח, ים והר, עבר ועתיד, חול וקודש". חטיבת הביניים שיעור שני ירושלים כמוקד עלייה לרגל 9 סיגל גבע, מסע אחר: -%9D %-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%AA חלק ב: הציעו מסלול חלופי משלכם לעלייה מודרנית לירושלים. הציעו 4 5 תחנות שבהן תעצרו בדרך לירושלים, ועוד כמה תחנות חשובות בתוך העיר, שלא הייתם רוצים לפספס. השוו את המסלול שלכם למסלולים שהציעו חבריכם לכיתה, ובדקו האם יש תחנות שכולכם מסכימים עליהן?