Microsoft Word doc

תמליל

1 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש מדינת ישראל משרד הפנים הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב ועדת משנה ב' להתנגדויות ישיבה מס' 1097 תאריך הישיבה : מיום שני,כ"ג כסלו תשע"ב, 19/12/2011 מקום הישיבה: חדר ישיבות של ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב דרך מנחם בגין 125, תל אביב - יו"ר - מ"מ חברה - חברה - חברה - חבר בהשתתפות: גב' גילה אורון - גב' טלי דותן - גב' הילה לבנה סירוטה - גב' טל בן דב - מר יעקב אשר - יו"ר הועדה המחוזית סגנית מתכננת המחוז נציגת משרד המשפטים נציגת המשרד להגנת הסביבה ראש עיריית בני ברק בנוכחות: עו"ד חגית דרורי-גרנות - גב' רחל דוד - - גב' יעל פרי יועצת משפטית לועדה המחוזית ממונה ועדות מזכירת הועדה - תכנית בי/ 466 : מגדל מגורים ומסחר שדרות העצמאות בת סעיף 1: ים בנוכחות: מר עומר פנר ויינהבר מר גורי נדלר אדר' שמואל דראו אדר' אילן פיבקו מר חסידים עו"ד דוד בסון מר אלמוג ניסן גב' אהובה חלטצי מר דוד דיין לשכת התכנון עיריית בת ים יועץ שימור של העירייה עורך התכנית יזם מטעם יזמים מתנגד מתנגדת מתנגד

2 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש - - אדר' אשר אהרוני מר אלון שוובה מטעם מתנגדים מתנגד בוקר טוב לכולם. סעיף ראשון לסדר היום תכנית בי/ 466 : מגדל מגורים ומסחר בשדרות העצמאות בבת ים. אנחנו בדיון בהתנגדויות. גורי, אתה רוצה בכמה מילים רק על התכנית? לפני שאנחנו מתחילים לשמוע התנגדויות? מר גורי נדלר: מדובר בתכנית על מגרש בן 2 דונם בערך שבעבר היה בו קולנוע בשם קולנוע סביון. המגרש נמצא בכיכר המצבה, שזה אזור העסקים הראשי הישן של בת ים. זה אזור מאד הומה, מאד פעיל ומאד מאד ירוד מבחינת הבינוי הקיים שלו. התכנית שאושרה כוללת שטחי מסחר בקומת הקרקע, 5 קומות, לא שאושרה. שהופקדה. מר גורי נדלר: סליחה, תכנית שאושרה להפקדה. התכנית שהופקדה כוללת שטחי מסחר בקומת הקרקע, עוד 5 קומות למשרדים ועסקים ועוד 100 יחידות דיור בכ 20 קומות מעל, ב 19 אני חושב, ועוד קומה טכנית. בנוסף היא כוללת הפיכה של חניון קיים לשצ"פ בחלק האחורי של המגרש, ושילוב של החניות הציבוריות בתוך החניון שייבנה במבנה החדש. עוד מילה אחת, אני רק אגיד שמבחינת העירייה זה אזור שאנחנו מאד מעוניינים לשמר את הצביון שלו שאזור מרכז עירוני ומבחינתנו הבניין הזה הוא הסנונית הראשונה בהתחדשות של האזור. כך שאנחנו מייחסים לו חשיבות מאד גדולה והאיכויות של התכנית הזאת הם חלק אינטגרלי מהשינוי שאנחנו רוצים להתחיל לייצר שכבר למעשה קורה. זה בתשובת הועדה תוכל להגיד. מר גורי נדלר: אני אגיד את זה יותר חזק בתשובת הועדה. אבל בהזדמנות זו. חלטצי ואחרים, אהובה. מר גורי נדלר: אנחנו קיימנו אתמול דיון בהתנגדויות בועדה המקומית. הם היו. רק שניה. או.קיי. אז אנחנו צריכים להקריא את זה גם. וטוסון. בשם משפחת חסידים, עו"ד בסון

3 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש עו"ד טוסון: אנחנו היינו מבקשים בסוף, כי אנחנו מטעם היזמים, אנחנו גם משיבים. קודם כל מה אתם מתנגדים? עו"ד טוסון: אנחנו רוצים לאשר את התכנית. מבקשים רק שינוי בעניין הגבהים. להידרש אחרי ההתנגדות שלהם, אם אפשר. אנחנו מבקשים או.קיי. אלמוג ניסן. בבקשה. מר אלמוג ניסן: אחרי דיון בועדה המקומית שהיו שם הרבה מאד תושבים שהגיעו להתנגד, דיברנו שם גם. אנחנו קבוצה של תושבים של בת ים, אומנים, סטודנטים, ותיקי העיר, מאחורי ההתנגדות הזאת עומדים כ 130, יותר מ 130 חותמים על עצומה שתומכת בהתנגדות שהוגשה לכם, ביחד איתנו ניצבת המועצה לשימור אתרים, תמר טוכלר, שהעבירה מכתב, אם קראתם אותו, שמצורף כנספח להתנגדות שלנו, וחוות דעת אדריכליות, נמצא כאן אדריכל השימור שמוליק רוט, שמדבר על השימור. אנחנו מתנגדים להריסה של בית הקולנוע סביון. מבנה חזית בית הקולנוע סביון. אנחנו טוענים שזה אייקון אדריכלי היסטורי מקומי בתרבות המקומית, בנרטיב המקומי, שהוא ביטוי, או סמל, שריד אחרון לתרבות בתי הקולנוע שהיתה בבת ים, 6 בתי קולנוע, בשדרות העצמאות בבת ים, ובשדרות ירושלים. חלק מהציר של דרום המטרופולין, קולנוע אלהמברה וקולנוע עצמאות, קולנוע סביון, קולנוע בת ים וקולנוע רמת יוסף שנמצא... קולנוע סביון הוא הקולנוע האחרון שנשאר מבתי הקולנוע. אנחנו מבקשים לשמר את הבניין הזה. חזית של הבניין שנותרה כחלק, כסמל לתרבות בתי הקולנוע בבת ים וכסמל לבתי הקולנוע העירוניים בישראל. דבר נוסף בדיון הקודם של הועדה ההנחה היתה שהקולנוע, המבנה נהרס, שהמגרש הוא ריק לחלוטין ואין שם שום מבנה. אני חושב, הראינו את התמונות ועוד תיעוד של הבניין שמוכיח שאכן יש שם חזית שיש לה חשיבות בנוף המקומי, יש רק חזית, או יש קולנוע? דובר: האולם לא קיים. האולם עצמו לא קיים? דובר: אבל מבנה הלובי עם החזית של המבנה קיים.

4 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש מר יעקב אשר: מאחורה ריק? מר אלמוג ניסן: כן, מאחורה זה ריק. אנחנו טוענים שבית הקולנוע, החזית הזאת צריכה להישמר כחלק מתכנית שימור כוללת של בית וגן, התכנית ההיסטורית של לב המושבה בית וגן. אנחנו טוענים שהמבנה הזה הוא סמל שצריך להישאר בעיר. אנחנו טוענים גם שבנוסף ורק שימור של החזית האדריכלית מבחינת אייקון מודרניסטי, מודרניסטי ישראלי. החזית, המבנה הקיים צריך לשמש כמוסד ציבורי שישמר גם את השימוש המקורי של הבניין כבית קולנוע, או כמוסד, אתה רוצה להקים בית קולנוע? מר אלמוג ניסן:... בית קולנוע. אנחנו מדברים על מרכז ציבור, או מרכז קהילתי, שטח ציבורי שיהיה במסגרת התכנית, כחלק מהגדלה של השטחים. חלק מהגדלה של זכויות הבניה. אתה מבין שזה בבעלות פרטית? מר אלמוג ניסן: כן. אתה, מה שאתה רוצה שזה יהפוך להיות ציבורי? דובר : לא, שיוציאו שטח לציבור בבניין. מר אלמוג ניסן : בתוך התכנית החדשה,... זכויות הבניה הניכרות מאד על רקע מה שקורה כאן, אנחנו רוצים, מבקשים לחשוב על הבניין הזה כעל מוסד עירוני, תרבותי שמתעסק בתרבות לטובת הקהילה ולטובת... חלק מהשמשה, או שימשו שימוש חוזר, שימוש מחודש במבנה הזה, גם בגלל הערך האדריכלי שיש לו, גם בגלל הערך החברתי, ההיסטורי וגם בגלל הצרכים של... התכנית האסטרטגית לרובע צפון מערב בת ים גורסת הקלה ניכרת של שטחי המגורים והמסחר. כלומר, הגדלה של האינטנסיביות. כבר היום כיכר המצבה היא אזור הולכי הרגל העמוס ביותר במטרופולין... מחקר של... לטובת עיריית בת ים מבחינת הולכי רגל. הגדלה של כמות, של הבינוי באזור הזה של המצבה,... בעד החייאה של המצבה, של הכיכר הזאת, אנחנו בעד החייאה של מרכז העיר, אנחנו בעד הפיתוח. אפילו בעד התכנית, ובעד הקמה של בניין בשטח הזה. אנחנו טוענים שבתוך המתחם הזה של המצבה, שהולך חלקו... צריך להיות שם עוד מבנה ציבור ועוד שטחים ציבוריים, בעיקר שנושאים אופי תרבותי ואופי קהילתי.

5 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש דבר נוסף אנחנו מדברים על הקו האדום, זה דובר בדיון הקודם שלכם, על הציר של הקו האדום... מגדלים נוספים, והקו האדום הולך להיות הקטליזאטור של הפיתוח במקום הזה. נאמר בדיון הקודם. אנחנו... את המקום הזה כנקודת ציון על הקו האדום, כמגדלור שנמצא על הקו האדום, גם... גם צמודה תחנה לעצירה כאיזה שהוא מחולל עירוני בתוך כיכר המצבה, ביחד עם המגדל. זה לא סותר את ההקמה של המגדל. זה לא סותר את ההקצאה של שטחים נוספים, גורי, מתוכנת שמה תחנה? מר גורי נדלר: יש תחנה. במקום הזה? דובר: בכיכר המצבה. טוב, לא, רק אני שואלת אם מתוכננת שם בכלל תחנה? דובר: כן. מר אלמוג ניסן: ההקמה של המגדל לא... בהתחשב בצרכים של השימור בתכנית המקומית, בהתחשב... צריך לחשוב על פתרון תכנוני יצירתי שיוכל לענות גם על צרכים של פיתוח של היזמים, כך שגם יהיה שם פיתוח בשטח, וגם, ואפשר יהיה לעשות מהלך חשוב קהילתי למען התושבים שגרים במקום, ולמען הקהילה העתידית של המקום. טוב. אתם רציתם שיועץ שימור מטעמכם ידבר? ככה אתה אמרת משהו? מר אלמוג ניסן: כן, יש חוות דעת. של אדריכל שימור. או.קיי. בסדר. כשתגיע ועדה מקומית. בסדר. אז אני מבקשת להקריא שתי התנגדויות: אחת את ההתנגדות של אהובה חלטצי, או משהו כזה. תקריא אותה ואחר כך את ההתנגדות של תמר טוכלר.

6 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש מר עומר: ברצוני להגיש התנגדותנו לתכנית הבניה וזאת בתמיכת תצהיר ובתמיכת ההנמקות הבאות: 1 הבניה במקום האמור לעיל תוריד בצורה משמעותית את ערך הדירות הסמוכות. 2 הרעשים שייגרמו כתוצאה מהבניה יהיו בלתי נסבלים. איפה הם, היא מציינת מאיפה היא גרה? מר עומר: כן. שדרות העצמאות 77. איפה היא יחסית לבניין? מר גורי נדלר: שדרות העצמאות 77, אני יכול לברר. מצפון? דוברת : מדרום. מר עומר: 3 רעש המזגנים שייווצר כתוצאה מהבניה יהפוך לתעשייתי ובלתי נסבל בעליל. 4 נזק לכניסת הבניין. 5 תפוסת מקומת החניה שממילא מצויים במצוקה. בניין חדש שייבנה יחסל טוטאלית את זמינות מקומות החניה. 6 היחלשות מדרגות הכניסה. מדרגות הבניין עומדות באוויר בשל היום הבניין בן 50 שנה, ואף סכנת נפשות ממשית שעלולה להיגרם כתוצאה מקריסה. היא מדברת על הבניין שלה? מר עומר: כן. 7 נזק לבניין עצמו בחפירות הלובי באוויר. 8 נוף הבניין ייחסם. יהפוך ענן אבק עד לתום הבניה, ויימחק כליל בסיום הבניה. 9 הגובה שהבניין יוצר יגרום לכך שדודי השמש לא יקבלו במלואם את החום, את חום השמש, וכך יואט קצב החימום בחורף. השמש תכוסה מפאת גובה הבניין שייבנה, והמים לא יתחממו במלואם. מצב זה יגביר את צריכת החשמל ויוריד את רמת הנוחות הבסיסית. 10 לאור כל האמור לעיל נבקש את תשובתכם בהקדם האפשרי, שכן לא יעלה על הדעת לאפשר את בניית הבניין המפלצתי בסמוך לבנייננו. 11 מצ"ב נספח א' למכתב זה, חתימתם של דיירי הבניין אשר מתנגדים לתכנית הבניה האמורה לעיל. ויש,

7 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש כמה חותמים? מר עומר:.6,5,4,3,2,1 בסך הכל 16 מתנגדים. או.קיי. תקריא בבקשה את ההתנגדות של תמר טוכלר. מר עומר: תמר טוכלר מהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל: אנו מצטרפים להתנגדות התושבים לתכנית המייעדת הרס ומחיקת... קולנוע סביון בשדרות העצמאות בבת ים. מדובר, להבנתנו, בנכס בעל ערך תרבותי, היסטורי ואורבני, נקודת ציון חשובה במורשת המקומית של בת ים. אתר זה לא זכה עד כה להתייחסות ראויה. במהלך השנים היו לנו מגעים עם עיריית בת ים במטרה לקדם את נושא השימור בעיר. בעקבות התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה הוכן במהלך שנות ה 90' סקר אתרים היסטוריים ראשוני, סקר המשותף לעיריית בת ים ולמועצה לשימור אתרים. הסקר כלל מספר אתרים מרכזיים בעיר, כפי שהציגו נציגי היישוב, אך מאז, כבר למעלה מעשור, לא טופלו אתרים אלה. לא נעשו בהם כל פעולות תיעוד כנדרש. לא נעשו עבורם הליכים סטטוטוריים הנדרשים להגנתם וכתוצאה מכך אבדו אתרים רבים. הדבר נכון גם באשר לטיפול בקולנוע סביון. ככל הידוע לנו, לא נעשה סקר שימור היסטורי לאתר, או תיק תיעוד מפורט, ומן הסתם לא נערך דיון מקדים בועדת השימור העירונית, או דיון ציבורי כחלק מהליך קידום תכנית בינוי במקום. אנו מכירים בחשיבות צרכי הפיתוי וקידום העיר, אך מאמינים כי ניתן לעשות זאת תוך שילוב ראוי של ערכי העבר, בדומה לערים אחרות בארץ ובעולם. חשוב לה, לעיר, לשמור על רבדיה השונים המספרים את סיפורה. הניסיון הרב שהצטבר בשנים האחרונות בתחום השימור בחו"ל, בארץ ובמחוז תל אביב בפרט, מוכיח כי ניתן למצוא פתרונות תיכנוניים שיאפשרו שימוש צרכי הפיתוח לצד שימוש והשמשה מחודשת של אתרי העבר. לאור האמור לעיל אנו קוראים לועדה הנכבדה לשמוע את קול הציבור ולהימנע מאישור או קידום התכנית המוצעת עד להשלמת תיעוד ומחקר ראוי לאתר, ובחינה אמיתית של הפוטנציאל הטמון במקום, כמו גם תמהיל השימושים האפשרי לרווחת ציבור ובעלי הנכס. ידוע לנו כי בימים אלה החלה עיריית בת ים להפעיל שירותי משרד אדריכלי בשימור במטרה להבטיח סקר תיעוד עירוני כבסיס לרשימת אתרי השימור ואני מברכים על כך. חשוב להבטיח ההליך לא יפסח על אתר זה. בברכה, תמר טוכלר. טוב. הגיע זמנכם. רק את ההתנגדות. עוד לא את התשובה.... אדר' אילן פיבקו: אנחנו מבקשים להשאיר את הגובה כפי שהוא, אבל לאפשר לנו משחק בקומות. מספר קומות, אלא אנחנו רוצים שיתאפשר, זאת אומרת, לקבל את, הגבלת גובה אבסולוטי בלי נקיבה,

8 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש אדר' אילן פיבקו: בדיוק. כמו כן, את השימוש במשרדים שהוגדר כ 2,800 מטר ו 5 קומות, אנחנו מבקשים שיישאר 2,800 מטר, יותר לשיקול דעת תכנונית. לא הבנתי. בלי קומות. אדר' אילן פיבקו: כן, בדיוק. לגבי התעסוקה או לגבי המסחר? אדר' אילן פיבקו: לגבי תעסוקה. או.קיי. זה בקשר להתנגדות. עכשיו, ועדה מקומית, בבקשה. מר גורי נדלר: אני אתחיל מהקלים. ממה שאתה רוצה. מר גורי נדלר: אז קודם כל לגבי ההתנגדות בנושא הגבהים -... אתמול היה דיון בועדה המקומית. עדיין אין פרוטוקול, אבל אני יכול לספר מה נאמר שם. לגבי הבקשות של היזמים בנושא גובה קומה וסך הכל שטחי תעסוקה הועדה מקבלת את הרצון לשמור את הנושא של התעסוקה רק במטרים ולא לחייב שזה יהיה ב 5 קומות. לגבי גובה קומה אז אנחנו מבינים את הרצון, בכל זאת מהנדס העיר המליץ והועדה קיבלה, להגביל את גובה קומה ב 4.5 מטר, ולא לאפשר קומה באיזה גובה שרוצים. היום כתוב בתכנית שקומה טיפוסית תהיה 3.5 3, מטר. אז אנחנו מציעים לשנות את זה לעד 4.5 מטר, כדי לאפשר להם משחק, אבל גם לא לאפשר להם איזה קומה, מה, אם יש גובה אבסולוטי ומספר יחידות דיור? בוא תסביר לי רק למה, כאילו, מר גורי נדלר: האמירה היא שבגבהים יותר גדולים יש חשש של חלוקה... ומעבר לזה,

9 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש אה! לגלריות וכאלה? מר גורי נדלר: כן, ומעבר לזה גם רוצים בכל זאת שקומה תהיה, תוכל להיות גבוהה, ולא תהיה,... אז זה לגבי הגבהים. לגבי ההתנגדות של השכנים באמת מדובר בבניין שסומן שם בתכנית בצבע כתום, מצפון, ממש מצפון לבניין, למגרש המדובר. אז קודם כל,... מההתנגדות... [דיבורים ברקע לא ניתן לשמוע את הנאמר] גב' גילה אורון יו"ר : אני מבקשת לא לדבר. מר גורי נדלר:... את היתר הבניה. לנושאים של תגובת הציבור אז אני מזכיר לכם, אמרתי את זה גם בהקדמה, שהבניין הזה גם נותן מקומות חניה לטובת הציבור, וגם הופך חניה קיימת לשטח ציבורי פתוח, אז מבחינתנו התכנית, מבחינת הועדה, התכנית בפירוש נותנת את חלקה לטובת הציבור. לנושא זכויות שמש והסתרה וצל כתוב כבר בתכנית, נכון להיום, בעקבות דו"ח הצללה שעשינו בשעת... שחלק מהמטלות של היזמים זה לפתור את הבעיות האלה בהסכמה, בהסכם עם התושבים, וזה אמור לתת מענה לבעיות שייווצרו מבחינת צל. כשמתכננים בעיר בנויה בניינים גבוהים חדשים אז חלק מהמחיר שמשלמים זה יותר צל על מבנים קיימים. אנחנו צריכים לתת לזה מענה בדרכים אחרות מאשר למנוע את הקמת הבניין החדש. איך זה בא לידי ביטוי בתכנית הסעיף הזה... לפתור את הנושא של... מר גורי נדלר: להגיע איתם להסכמים. כתנאי להיתר בניה? מר גורי נדלר: כתנאי להיתר בניה. כן. בסדר? עכשיו לעניין השימור. מר גורי נדלר: לעניין השימור עניין השימור הוא עניין קצת יותר מורכב. קודם כל, הועדה המקומית ועיריית בת ים הבינה, מאוחר יחסית אבל הבינה את הצורך בנושא הזה. אנחנו התחלנו

10 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש לפני 3 חודשים שכרנו משרד שיעשה סקר שימור ראשוני, ואנחנו מאד מכוונים לקדם את נושא השימור בבת ים, ומסמכי מדיניות שונים, תכנית אסטרטגית עירונית, תכניות רובעיות אנחנו כבר היום מקדישים פרק לעניין הזה, אבל נדרשת עבודה יותר רצינית ויותר מקיפה שהתחלנו לעשות אותה. אנחנו בשלבים ראשונים. ביקשנו משמוליק, שהוא יועץ השימור שלנו, שוב אני אומר, מצוי כרגע בשלבי סיום של סקר ראשוני. סקר ראשוני משמעו להגיד, פחות או יותר, מה צריך לבדוק. לא מה צריך לשמר, אלא איזה מבנים צריך לשים אליהם לב כשבאים לקבל החלטה מה לשימור ומה לא. לא רק מבנים, מבנים ואלמנטים עירוניים אחרים. אני חושב שזה מקובל על כולם שהחזית של קולנוע סביון היא מבנה שיש לדון, זאת אומרת, הדיון הוא חשוב, לא בטוח שהמסקנה היא שצריך לשמר, אבל הוא בפירוש נכנס לסקר כמבנה שיש לבדוק אותו. באופן ספציפי לבקשות שהועלו בהתנגדות הועדה המקומית גם כמובן מקבלת את הבקשה לעשות תיק תיעוד ולהפיק כל מה שניתן מהבניין הזה בשלב הזה. דבר שני היא מקבלת את הבקשה להוסיף בשטחים המסחריים ובשטחי התעסוקה את האפשרות, כאופציה, בשטחים הפרטיים, להקים בית קולנוע, או שימוש מהסוג הזה, וגם הועדה קיבלה את ההצעה להוסיף למבנה החדש שטחים לטובת הציבור. זאת אומרת, שטחי רצפה לשימוש העירייה, שיוכלו לשמש או כספריה, או כסינמטק, או כאולם, [בתגובה להערה שלא נשמעה] שטח ציבורי, שטח לטובת הציבור. יש שטחים מעין ציבוריים וזה כמו, קולנוע זה לא ציבורי ויש גן ילדים שזה ציבורי. מר גורי נדלר: נכון. לא, סינמטק זה גם לא ציבורי. מר גורי נדלר: למה לא? אי אפשר לעשות ציבורי? זה משהו מסחרי. מסחרי מעין ציבורי מה שנקרא. מר גורי נדלר: אני לא מכיר שאפשר להרוויח כסף מסינמטק. זה לא מסחרי במובן, לא משנה. אני לא אומרת איזה סרטים יקרינו שם. כמה שטח?

11 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש מר גורי נדלר: לא הוגדר,מה שכן דובר, מה שכן נאמר אתמול בועדה, וזה חשוב לי להגיד, היה אי רצון להגדיר שטח עם ייעוד מאד ספציפי, כמו סינמטק, או כמו גן ילדים, או כמו ספריה, או כמו מוזיאון. אם יש שטח לטובת הציבור יתכן שהיום הוא ישמש לדבר אחד, בעתיד יוכל לשמש לדבר אחר שמתאים ולכן אם נותנים שטח לטובת הציבור אז בקשתנו היא שיוגדר כשטח לטובת הציבור, ולא עם תכלית מאד מאד ספציפית. לא נאמר מספר בועדה. הדבר האחרון, ופה אולי אתן רגע ליועץ השימור שלנו להגיד את עמדתו, ואחר כך אני אגיד מה נאמר, הוחלט אתמול בועדה. אדר' שמואל: שמי שמואל... אני אדריכל ויועץ שימור. במקרה הזה משמש כיועץ לשימור של עיריית בת ים. עיריית בת ים הזמינה אצלי לערוך עבודה על כל מדיניות השימור בבת ים שמחולקת לשלבים. שלב ראשון הוא שלב הסקר העירוני. בשלבים הבאים אנחנו נגיע לרשימת השימור העירונית ולפי התוספת הרביעית לחוק. אנחנו נמצאים כרגע בשלב הסקר. שלב הסקר בבת ים הוא מאד רחב. התפיסה העירונית היא מאד רחבה וכוללנית, מתייחסת גם לאספקטים פיסיים וגם לאספקטים תרבותיים, גם לבניינים הבודדים וגם למרקמי השימור וגם לשטחים הפתוחים. מבחינה זו זה תפיסה מאד מתקדמת ניתן לומר. קולנוע סביון נמצא ברשימת הסקר העירוני בלי ספק. הנושא עלה גם ברמה המקומית וגם ברמת העירייה כאתר בעל משמעות. גם כל נושא תרבות בתי הקולנוע היא מאד משמעותית. כולם יודעים שהחשיבות של בת ים היא, אומנם גם בהיסטוריה שלה בבית וגן, אבל מכיוון שבבית וגן כמעט לא נותרו בניינים מהתקופה ההיסטורית, עיקר המשמעות של בת ים היא דווקא בעירוניות הישראלית המתחדשת, מה שאנחנו קוראים: הפרוייקט הישראלי, ומבחינה זו גם בת ים היא תקדימית בתפיסת השימור שלה. כמו שנאמר פה, מכל בתי הקולנוע, בית סביון הוא הקולנוע היחידי שנותר. אני מבקש להדגיש שאני מציג כאן עמדה מקצועית שהיא לא תמיד חופפת את עמדת המזמין ומבחינה זו אני מכבד מאד גם את המזמין שלי שנותן לי את כל הבמה המקצועית המלאה. חשיבות הבניין מבחינה תרבותית ועירונית היא באמת בעובדה של תרבות בתי הקולנוע. זאת אומרת שהיה מאפיין בת ימי מאד חזק ובעצם תרבות שנכחדה. זה נושא כלל ארצי, כלל עולמי: מה לעשות עם בתי הקולנוע? זה לא בעיה ספציפית בת ימית. חלק מהמקומות עושים מזה מלונות בוטיק, בחלק מהמקומות משמרים רק את החזיתות. כל מקום והפתרון הספציפי שלו. אז בלי ספק יש כאן הסכמה שהנושא הזה הוא נושא שראוי לשימור ברמה התרבותית עירונית. נושא אחר שבדקתי הוא נושא המבנה עצמו. כמו שנאמר, המבנה עצמו נותרה ממנו רק המבואה והחזית, שהיא בעצם הסימבול, החזית הזאת של הפריקאסטים, היא הסימבול של הקולנוע. מבחינה אדריכלית יש כאן מאפיינים של שנות ה 60', בעצם אותה תרבות הפריקאסט שאפיינה גם את השיכון הציבורי וגם מבני ציבור של אותה תקופה, שגם היא תרבות שנעלמה. האיכות, האיכות האדריכלית והאיכות הפיזית של הבניין היא טובה. זאת אומרת, אין בו איזה סכנת התמוטטות וגם האיכויות האדריכליות, אפשר לומר, של הקופסא הזאת הם בהחלט באיכות טובה. זאת אומרת שמבחינה שימורית וגם מבחינת גודל המגרש האמור, אין פה שום מניעה להגיע לדגם של שימוש במבואה הקיימת ככניסה לאתר החדש, לקומה המסחרית שלו, תוך שימור האלמנט המבנה הקיים. זאת אומרת, אפשר בהחלט לשלב בין שני הפרוייקטים. אין כאן קונפליקט שימורי. בעצם אפשר לעשות פה גם את הפיתוח וגם את השימור. הם לא צריכים לבוא אחד על חשבון השני, בהתחשב

12 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש בעובדה, מה שנותר. כן, אין שום רעיון לחדש את בית הקולנוע. בכל מקרה, אנחנו מדברים פה על זיכרון של בית הקולנוע. זאת אומרת, כי בית הקולנוע עצמו כבר, מר יעקב אשר: קו הבניין יושב כמו שאר חזית הרחוב, או שהוא, בסופו של יום הוא, לא, הוא בחזית. מר יעקב אשר: כן, אבל השאלה איפה יושב קו הבניין? אדר' שמואל: קו הבניין החדש, המוצע. מר יעקב אשר: לא מוצע, אם אתה משמר, אדר' שמואל: הקולנוע הנוכחי יושב על אפס. והיה אם מקבלים את תפישת הנסיגה, צריך לסגת את ה 4, 5 מטר לקו של הקולנוע. יש גם מקרים, אז הבניין החדש גב' גילה אורון יו"ר : לא הבנתי מה אמרת. לא, זה שעכשיו זה עומד על קו אפס, זה הבנתי. מר יעקב אשר : בגלל המבואה. גב ' גילה אורון יו"ר: מה גודל המבואה הקיימת? אדר' שמואל: כ - 4 מטר. מר יעקב אשר: ולכן הבניין יצטרך להתחיל משמה. או שכן או שלא. אדר' שמואל: או שכן או שלא, יש שם פתרונות.

13 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש יש פתרונות גם מעליו. אדר' שמואל: יש פתרונות שנעשו גם בתל אביב, שבניינים חדשים הטמיעו בתוכם מבנה קיים. גם הפתרונות האלה קיימים. כמובן שצריכים לבדוק את זה לגופו אחר כך בשלב היתר הבניה. יש כאן החלטה עקרונית אם משמרים את המבנה הקיים או לא. מר גורי נדלר: אני אמשיך מהנקודה הזאת, מה היה אתמול בדיון של הועדה המקומית. אז מצד אחד היתה אמירה, לצערי, העמדה היא לא פשוטה אלא מורכבת, כי מצד אחד יש רצון לשמר, מצד שני יש הבנה, זה נאמר כמה פעמים על ידי חברי הועדה המקומית, שכבר היום מדובר בזיכרון של מבנה. זה לא מבנה באמת שיש איזה שהוא חשיבות, שאפשר להשמיש אותו מחדש ולהשתמש בו כמו שהוא. כבר המבנה היום הוא איזה שהוא תזכורת למה שהיה שם וזיכרון אפשר לשמר לא רק על ידי שימור החזית. הועדה גם אמרה, הם הביעו רצון לראות איך זה ייראה. זאת אומרת, אמרו: אנחנו לא מבינים עכשיו אנחנו נגיד שימור של החזית, או שימור של המבואה, לא ברור לנו איך זה ייראה, מישהו שהם לא יכולים לקבל החלטה על שימור בלי לדעת מה המשמעות של זה לבניין החדש, כשהאמירה היתה שיש חשש שהמבנה החדש נועד לייצר התחדשות שלנו פה, תחושה שמדובר במשהו שמקבל גוון... של מקום אינטנסיבי עירוני, של מגדל שיורד מקו אפס עד הרחוב ולא רוצים שהשימור יפגע בחוויה הזאת כשאישרו את התכנית המקורית. בקשתם בהחלטה היתה לא לחייב את השימור עד שלא נראה מה המשמעות של זה. או במילים אחרות, להעביר את זה חזרה לועדה המקומית לעת מתן היתר הבניה. אני מבין שמדובר בבקשה מורכבת, אבל זאת היתה האמירה של הועדה המקומית. גב' גילה אורון יו"ר : מורכבת זה מילה יפה. עדינה. מר גורי נדלר: אני השליח. אתה השליח. אנחנו לא הורגים שליחים. טוב. יזמים. אדריכל פיבקו, יש לך מה להגיד על נושא השימור ואיך אפשר ליישב בין שני הדברים. אתה כאדריכל בטח אדר' אילן פיבקו: מילת המפתח שנאמרה פה בעיני, שבאמת מדובר בזיכרון. וזיכרון, כפי שבאמת נאמר פה, וכבר היה בדיון, יש המון דרכים לאזכר אותו. אחת הדרכים, לפי דעתי הלא ממש טובה, היא להשאיר בחזית חדשה איזה שהוא מן אזכור, כי בניין, בסופו של דבר, הוא גם פרופורציות, הוא גם נפח, הוא המון דברים. פה זה כבר לא נשאר. לא נותר ממנו כלום. ההטמעה של הדבר הזה בתוך חזית היא גם לא תמיד מוצלחת. בדרך כלל לא מוצלחת, זה לשים על בניין קטן איזה שהוא כובע מאד גדול. זאת אומרת, גם השיטה הזאת שמנסים לעשות ואומרים: או.קיי. נשאיר וזה יהיה שם, היא לא איזה ערובה להצלחה. אם מדובר

14 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש או באיזה קנון אדריכלי יוצא דופן, או איזה שהוא באמת שרידים של בניין שיכולים בהשתלבות יכול להיות. לא מדובר פה בקנון יוצא דופן, מפני שמדובר פה באמת במשרביה כזאת שנבנתה בשלהי התקופה הזאת. זאת אומרת, זה לא היה איזה חידוש אדריכלי שצץ ביחד עם התקופה ואפשר לבוא ולהגיד: זה היה אחד המקרים הראשונים שהדבר הזה נעשה. היה פה איזה ויז'ן אדריכלי חדש. לא. בסוף התקופה באופן מסחרי לגמרי בשנת 69' זה כבר היה ממש, מבחינה אדריכלית, בסוף התקופה הזאת. נבנה הקיר הזה כאיזה שהוא עוד דוגמא מסחרית לאיזה שהיא דרך לעשות חזיתות שהיתה באותה תקופה. לכן, בסופו של דבר אני חושב שזה צריך להישאר פתוח. אפשר לבוא ולהזכיר שאנחנו רוצים, כולנו, איכשהו לשמר את הזיכרון. שוב, מדובר בזיכרון של בידור, כי כמו שאמרתי, בשלב מסוים ויבואו ויגידו שחדרי הטלביזיה בבית הם לשימור מפני שכך התבדרנו בשנות ה אז כך התבדרנו בשנת 60'. זה לא, שוב, אנחנו לא מדברים על איזה משהו שהוא בעל ערך יוצא דופן מהבחינה של לא ארכיאולוגית, לא היסטורית, לא לאומית, וגם לא אדריכלית. זאת אומרת, הסיבות הן רכות. יש זיכרון, יש רצון לשמר אותו. נחמד, לאזכר אותו, אם זה באיזה שהוא חלל בצורת צילומים מהתקופה, פרסום תיק התיעוד וכו'. יש הרבה מאד דרכים שבאמת מי שרוצה לדעת או להיזכר, יוכל לקבל בצילומים, בתכניות, בכל דרך אפשרית באמת מידע. החזית הזאת שתהיה חלק מחזית אחרת לא תיתן שום מידע, בסופו של דבר. זהו. מר חסידים: טוב. אני הייתי רוצה להתחבר לעניין של השימור, כי העלו פה רעיון שיוסיפו לנו, שטחי מסחר, אני הבנתי, או שטחים של מסחר פתוחים לציבור. כלומר, כאילו, שחלק משטחי המסחר יהיו שטחי ציבור. מר חסידים: לא, העירייה דיברה על תוספת. תוספת. לא בהכרח. מר חסידים: אז אנחנו מבקשים, אנחנו מבקשים לאשר את התכנית כמו שהיא. אני סומך על הועדה שתפעיל את השיקול דעת מבחינת זה שזה לא בניין עם זיכרון היסטורי, או שמחייב דווקא שימור. אני, עם ההבנה המועטת שלי של הצורה של הבניין, הצורה של הבניין היא מזכירה, תראה את המצגת. בדיוק. רואים, תסתכלו מאחורה, רואים את זה, הבניין עצמו נבנה בקוביות האלה. אדר' אילן פיבקו : אני אסביר קצת, מר חסידים : כן, בבקשה.

15 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש אדר' אילן פיבקו : כל האדריכלות של הבניין, בסופו של דבר, אתם רואים איזה שהוא מן פרפראזה באמת על נושא המשרביה הזו שיש בכניסה. זאת אומרת שזה גם דרך בהחלט לגיטימית מאד לאזכר ארכיטקטורה קודמת. זאת אומרת, לאזכר שפה. לאזכר איזה שהם מרכיבים של השפה באדריכלות העכשווית שהבניין ייבנה בה. אני חושב שהיא בהחלט דרך ראויה לאזכור מהסוג הזה. לא צריך להיות דווקא אזכור של החזית הזאת כחלק מהדבר. אדריכל פיבקו, בזמנו, זאת אומרת, גם יש לנו הרבה דוגמאות בתל אביב, ששימרנו, זאת אומרת, הורו לשמר חזיתות שרצו, בשביל הניראות מגובה העיניים. לא, ברור שאם אתה מסתכל כלפי מעלה אז אתה רואה את ההבדלים של ישן שמתחבר יחד עם חדש, ובגובה העיניים אתה עדיין משמר את מה שהיה פעם, את הזיכרון, כמו שאתה קורא לזה. האם לטעמך יש אפשרות לשלב בתוך המבנה החדש, בנסיגה כזו או אחרת, אני לא יודעת, אתה האדריכל, לא אני, ואתה יצירתי, אז האם יש אפשרות לשלב בכל זאת, להשאיר ברמת הרחוב, כאילו, את המבואה, או את הכניסה, אפילו עם איזה שהוא מבואה שתשלב, כמו שאתה קראת לזה, תמונות של פעם, או וואט אבר, שחקני קולנוע מצידי, לא משנה מה, והיא לא תפגע, עדיין לא תפגע באותו, באמת אתה אומר, שפה אדריכלית כזאת או אחרת, שכן יכולה להתאים את עצמה, והם יכולים לחיות יפה ביחד, וישן וחדש גם בניו יורק, וגם במקומות אחרים, חיים ביחד יפה. אז אני משערת שיש אפשרות לבנות, להתאים את המבנה שלך למבנה שיכלול את המבואה הזו עם, לתת כבוד לא רק מצולם אלא גם בפועל שברמת הרחוב זה יישאר? אדר' אילן פיבקו: קודם כל אני מסכים. אפשר. אני חושב שלמקרה הזה השריר, הקושי, או המאמץ להשאיר באמת את החזית הספציפית הזאת ולעומת הצד השני, הערך האדריכלי ההיסטורי, התרבותי וכו' שלה, אני חושב שאם כבר, אם רוצים לעשות איזה שהוא אזכור, הייתי משאיר את זה בצורה יותר גמישה. אפשר לשחזר את זה, אפשר לשחזר את זה בצורה אחרת. זאת אומרת, אפשר לעשות אזכורים. זה לאו דווקא צריך לעשות את השריר הזה שלפעמים הוא ראוי ושווה לעשות אותו, ובלית ברירה עושים אותו, וזה סיפור כבד. אני לא חושב שהערך של הדבר הזה הוא שווה. זאת אומרת, משני צידי המאזניים יש כאן איזה שהיא... אני חושב שאפשר לעשות את זה, אפשר לאזכר את זה בשחזור, אפשר להשתמש באלמנטים האלה, אולי אפילו לפרט. אפשר לעשות גם אחד הדברים. הייתי מבקש שזה יישאר יותר גמיש ולשקול דעת של הועדה וכו', וכו', כשאנחנו נציין שאכן יהיה לזה אזכור. אבל לאפשר את זה בצורה יותר גמישה מאשר באמת לבוא ולהכריח לשמר את החזית הזאת שיכול להתגלות כנטל. עו"ד דוד בסון : שמי דוד בסון, אני מטעם היזמים. אני מבקש בכל זאת לאשר את תב"ע כמו שהיא. הבניין, לדעתנו, הוא מספיק ואת הזיכרון, כמו שחברי הועדה, אפשר באמת לתחום למועד מתן היתר הבניה. אבל אני מאד מבקש, מאד מבקש, החזית הזאת להעמיד אותה כחזית, כמו שניסו לעשות בתל אביב בכמה מקומות, אי אפשר. היא לא יכולה לעמוד כחזית. החזית הזאת, אי אפשר גם כשאני רואה את הבניין, לא שאני מבין גדול באדריכלות, להדביק אותה לבניין. כלומר, מה שאתם אומרים עכשיו בדבר שהתעורר ברגע האחרון כשאנחנו רצים פה כבר כמה שנים וברגע האחרון התעורר הדבר הזה ואני, עם כל הכבוד לחבר'ה הצעירים ואני

16 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש מאד מכבד את זה שחבר'ה צעירים באים להגיד את הדברים דווקא הישנים האלה, אבל להגיד לנו את זה ברגע האחרון, אז לכן אני אבקש לדחות את זה לדבר אחר, זאת אומרת שזה לא יהיה שימור של הקיר. זה לא יהיה פירוק והרכבה, זה יהיה איזה שהוא משהו אלמנט פנימי בתוך הבניין שהציבור יוכל להיכנס אליו, כי יהיה שם מבואה, ויראו שם את זה או בצורה של תמונות, או בצורה של חדר מוזיאון קטן, אבל אני מבקש, ואני אומר את זה פשוט מניסיון מר בפרויקטים אחרים. דבר כזה עוצר את הבניין. גם עכשיו, כשאנחנו מנסים לעניין יזמים, ואני לא רוצה להגיד לכם, זה אזור שהוא היום, הוא אזור שהוא נחות. כשאנחנו רוצים לעניין יזמים, הקטע הזה של להביא אותם לפה זה בעיה. להציב לנו עוד איזה מכשול כזה שאני בהחלט מבין את האנשים פה, זה עשוי להרוג את הבניין. עשוי להרוג את הבניין. אני מאד מבקש מכם להכניס את המסגרת הזאת פנימה באיזה שהיא צורה. זאת אומרת, או במוזיאון קטן, או במשהו ואפילו ואם אפשר גם להוסיף על זה את הזכויות, ולא רוצים הרבה, עניין של מוזיאון קטן זה עניין של , מטר, שיהיה פתוח לציבור, אנחנו מוכנים להנציח את המקום הזה. אני מאד מבקש, בלשון של בקשה ומניסיון של חיי המעשה, לא, לא להשאיר את הדבר הזה. זאת אומרת, לאפשר לנו לפרק את זה ולהעביר את זה פנימה בצורה של חזות או דיגיטציה, או איזה עבודת הדמיה. אבל אני מבקש לא להשאיר לנו את הקיר הזה. הקיר הזה, זה, אני לא רוצה להגיד הקש ששובר את גב הגמל. זה בפירוש. היום להכניס את זה בדקה ה 90, ועוד פעם אני לא בא בטענות לועדה שאדריכל השימור מונה לאחרונה, עוד הפעם אני לא בא בטענות לאף אחד, אבל באמת, אנחנו רצים כל כך הרבה שנים. המגרש במקור שלנו היה, אגב, 3.5 דונם. אנחנו כל הזמן התקטנו, התקטנו, עכשיו מכניסים לנו את הקטע הזה של השימור, שאני לא אומר שזה לצורכי ציבור, כי אני סך הכל אני לא נגד שימור, אף אחד פה הוא לא נגד שימור, אבל בכל זאת, שזה מגיע לביצוע הפרטי של המגרש הפרטי הזה, זה הופך למטלה ציבורית. זה מטלה שיכולה להרוס את הכדאיות של הבניין. גם ככה קשה לנו להביא יזמים. אז לכן אני מבקש לאשר את התכנית כמו שהיא. את הקטע של השימור להעביר לשלב היתר הבניה ובשלב היתר הבניה אני מבקש שתהיו רחמנים עלינו. רחמנים עלינו במובן הזה שהקיר הזה לא יישאר כקיר כזה שנשאר, זה אומר תכנון מחדש. לא יעזור כלום. זה הורס את כל, יש לנו מסחר בחזית. זה הורס אותה. זה לא יעזור כלום. זה קיר שמאחוריו קשה לראות. זה יהרוס את המסחר, והמסחר הוא, לא נעים להגיד, אני מברך את החבר'ה הצעירים. קצת הפריע לי שהם, למשל, לא התנגדו: למה לא עושים דירות קטנות, כמו שאנחנו ביקשנו, בקומות של המשרדים? פה למשל אסרתם עלינו. אמרתם שזה יהיה רק משרדים. דווקא את זה ציפיתי לשמוע מחבר'ה צעירים ואני עדיין משאיר את זה, איך אומרים? בשיקול דעת הועדה. אבל הקטע הזה, הקטע הזה, תשמע כל אחד בוכה מאיפה שכואב לו, אומר לך גלויות. אנחנו במקור, עוד פעם, אני לא בטענות, במקור באנו שבקומות המשרדים 2,800 היו דירות, אבל הועדה, אני לא יודע אם זה הועדה המקומית או המחוזית, מישהו כאן התעקש שזה יהיה משרדים ואפילו קבעו סעיף שזה סטייה ניכרת, וחבל. לדעתי, לחבר'ה צעירים, זה דבר שאפשר היה לעזור, וזה דבר שהיינו מוכנים גם זה, עוד פעם, זה לשיקולכם. עכשיו לגבי ההתנגדויות של השכנים פורמלית יש איזה שביל ציבורי שמפריד בינינו. אני לא חושב שיש למישהו בעיר זכות למנוע התפתחות של שכנו. להיפך, אני חושב שהשדרוג שלנו עשוי להעלות גם את הרכוש שלהם. ולהיפך, אני מוכן שהם יבואו אלינו למשרד נעשה להם גם עוד תב"ע דומה למגדל דומה, או משהו כזה, חבל שהם רוצים בגלל הדברים האלה, הישנים שלהם, לעכב אותנו, אז לכן אני אבקש לדחות את ההתנגדות. לכל היותר הם יכולים להגיש כמובן תביעה לפיצויי פגיעה.

17 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש יש לועדה המקומית כתב שיפוי? מר גורי נדלר: יש לה. אדר' אילן פיבקו: אני יכול עוד להוסיף דבר קטן, שהבניין, ביחס ל עומד בצד הזה, זאת אומרת, אנחנו מסיטים את הבניין לצד הדרומי דווקא ויצירת רווח גדול מאד בין הבניין ב 77, זאת אומרת, יש לנו כאן מרחב די גדול בין שני הבניינים, וגם בנספח הצללות שנעשה נבדק העניין הזה, ודווקא 77 יוצא פחות ניזוק... אחרים. זה רק בשירותים, בגלל הזוית והרווח הזה הוא מקבל די הרבה שמש. כמובן אין שום כוונה להרוס לו לובי, וכו', וכו', בשום פנים ואופן. טוב, יש לכם עכשיו את זכות התגובה. אז חלצי אהובה. גב' אהובה חלטצי: קודם כל סליחה על האיחור. אני רוצה רק להוסיף על הדברים שאמר האדון, שזה לא מפריע, או לא מסתיר. זה לא רק ההסתרה. אנחנו גם אומרים דבר אחר, בשעת החפירות שהם יחפרו כל כך עמוק, והבניין שלנו הוא בן 55 שנה. אנחנו יודעים מה יכול לקרות, זעזוע או איזה, לא יודעת, ויש לנו אנשים מאד חולים בבניין הזה, ואנשים מבוגרים. זה אחד. שיבטיחו אותנו, שיסדרו לנו משהו, שלא יהיה לנו נזק, קודם כל לבניין עצמו מהחפירות. אחר כך, לא יודעת, זה לא נראה כמו שהם אומרים שזה לא יסתיר, כי אנחנו עומדים במקום הזה, כשהם בונים כאן, ויש על ידם סופרמרקט, שגם אותו הם צריכים להתחשב בו, לאן, איך לא יסתירו? אם אני עומדת כאן, והם בונים פה, שכל החזית, כל הצד של המטבחים, של כל המטבחים הם בעצם הם מקבלים את כל השמש והאוויר, וגם כך אני לא יודעת אם את יודעת ששמה יש בית חולים סינופסיס, שהוא בעצמו בנה שם 6 בניינים, אחד ליד השני,... עכשיו, אני לא יודעת מה גובה הדבר הזה שהולך לעמוד שם. אני רוצה שאתם תהיו מאבטחים שלנו. אני לא יודעת להסביר בדיוק מה הנזק. אני כדיירת, ואני מציגה פה אנשים שהם מבוגרים, רובם סופניים בבניין בכלל, יש להם עגלות של נכות. אני רוצה לדעת איפה אנחנו עומדים ביופי הזה. אני לא מתנגדת, שיהיה יפה. זה אין לי בעיה. אולי אני אפילו אעבור לגור אצלו, אני לא יודעת. אבל בינתיים שיאבטחו אותנו, שיהיה לנו מישהו שאנחנו נפנה אליו להגיד: מפריע לי הדבר הזה. אתה רוצה להגיד משהו? מר דוד דיין: כן. אתה גם אחד מהשכנים?

18 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש מר דוד דיין: אני מדבר על עניין החניה, בעיה גדולה שמה. יש אזור, כל האזור אין לו חניה ואנחנו חונים שמה. לא משנה. לפעמים אני חוזר הביתה, אני חונה ביפו, או ביפו ד'. אני הולך קצת ברגל. אבל מה עם כל האורחים של, עושים פתח לחניה... אבל אורחים שלהם, איפה יהיו? שבא לי הבן שלי הוא נכנס לחניה לשלם כסף לבוא לבקר אותי. אין חניה באזור. בנו כל האזור הזה בלי חניה לפני 50 שנה. טוב. אלמוג ניסן. כתגובה על מה ששמענו. מר אלמוג ניסן: כן, כן, בתגובה על מה ששמענו. ברור לנו שהולך לקום, המגדל הולך,... ממותג, וברור שמגדל יוקרתי שמיועד לאוכלוסייה מחתך סוציו אקונומי גבוה, גבוה יותר מהאוכלוסייה שנמצאת וגרה במקום. לא בטוח שאנשים שגרים במקום יוכלו לעבור לגור במגדל החדש והיפה. עכשיו, לכן אנחנו חושבים, השימור כאן מקבל לא רק ערך אדריכלי נוסטלגי אסתטי, אלא גם ערך חברתי שהשימור, או ההפיכה של הבניין הזה לבניין אהוב בעיר, למקום שבאמת מייצר את ההתחדשות העירונית בכיכר המצבה, כאייקון חדש שמשלב את הישן והחדש, יכול להיות באותה הזדמנות להפוך את המגדל הזה למגדל מנוכר לסביבה שלו, מגדל אליטיסטי, כמו בשכונות אחרות שאנחנו רואים במטרופולין, דווקא להפוך למגדל אהוב, זכיר, שהתושבים גאים בו, שנשמרת המורשת המקומית, את האופי המקומי והתרבות המקומית. אתמול בועדה המקומית... בהתייחס לתשובה של הועדה המקומית, אתמול בועדה המקומית, יושב ראש הועדה בהתייחסות שלו, סיכם את הדיון בכך שהוא השתמש במושג: קידמה, או קדימה. הוא התייחס למושג קדימה ואמר: כאשר אנחנו חותרים קדימה, כאשר עיר רוצה להתחדש ולחשוב על העתיד שלה, היא צריכה לחשוב גם על העבר שלה. במילה: קדימה, יש גם את השורש ק.ד.ם, קדום, וגם את השורש קדימה, כלומר את העתיד. ואם אנחנו רוצים לחשוב על עתיד... עתיד ורוד, עתיד טוב לכיכר המצבה, אני חושב שגם היזמים יסכימו איתי שצריך לחשוב על העבר, ועל מה שנמצא שם היום, הנושא שלנו פה, התושבים שנמצאים שם היום.... העתיד של הבניין הזה. מי יגור שם ומי יוכל להשתמש בו. איזה ציבור שנוסע בקו האדום, נוסע בתחבורה הציבורית, עובר בכיכר המצבה, איזה ציבור ישתמש בבניין? למי הוא מיועד? מאיזה סוג של אינטראקציה תתקיים בבניין? אנחנו מסכימים שהבניין הזה יכול להיות, באמת, המחולל, אנחנו תומכים בדבר הזה, המחולל של ההתחדשות העירונית. יכול לקדם את הדברים. אנחנו חושבים שבמקרה הזה אולי זה מקרה ייחודי. יש כאן... יכול להיות גם איזה שהוא עשייה של צדק חברתי, עשייה של צדק... צדק מרחבי, בהקשר הזה של בת ים, באזור המוחלש הזה של אזור המצבה. אני חושב, בהתייחס למה שהיזמים אמרו, היתה כאן... [דיבורים ברקע מפריע לשמוע את הנאמר] יש לו חשיבות אדריכלית. אומר את זה אדריכל השימור. אפשר להסתכל על התהפוכות... בישראל. על... והמודרניזם הישראלי. ברור שזה חלק מהמורשת האדריכלית הזאת, אני חושב שצריך לשמר, בעיקר בבת ים, שאין לה נכסים אדריכליים כרגע, היסטוריים...

19 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש את בניין העירייה. מר אלמוג ניסן: פרט לבניין העירייה. יש עוד כמה,... שביניהם. אני חושב שיש כאן הזדמנות דווקא לקחת את הבניין הישן,... ליצור איזה שהוא משהו שהוא נהדר וחדש באפן מידתי... יש לכם תגובה לגבי מה שהוא אמר לגבי השחזור, כאילו, וההטמעה. מר אלמוג ניסן: כן. עוד דבר, תקנו אותי אם אני טועה, אני חושב שמכיוון שהיתה כאן, אני חושב בגלל שהזמן, סקר השימור היה צריך להיערך לפני 4 שנים, לפני שהתכנית הזאת הופקדה, ואז באמת היתה, תוכננה, ואז היה אפשר לייצר תכנית טובה יותר. אני חושב שבגלל מה שקרה, אני חושב שצריך לחשוב, הועדה צריכה להתחשב ולנסות למצוא את הפתרון, את פתרון הביניים שיוכל לפצות על המטלה הציבורית, על קולנוע סביון כמטלה ציבורית, ולחשוב אולי על פיצוי מסוים לתכנית החדשה... לגבי, לא יודע, העטיפה של הבניין, או משהו כזה, צריך לחשוב, צריך לראות. זאת אומרת, להסתכל איך זה נראה בתכנית החדשה. הבניין הזה יכול לעמוד בפני עצמו. החזית יכולה לעמוד כמו שהיא כיום, לא צריך... אותה או לעשות איזה שהיא מצגת דיגיטלית. זה ועדת תכנון ובניה,... אנחנו לא עושים כאן הקרנות או דברים כאלה. אנחנו מתעסקים עם חומר, ואפשר לחשוב כאן על אפשרויות במבנה עצמו ולא ייצוג של מבנה במסגרת של מוזיאון רחב יותר. זה סוג של... עוד דבר אחרון, ואם החברים שלי... עוד משהו, בת ים היום מחפשת את ההיסטוריה שלה ואת הנרטיב שלה. היום בת ים מכירה בהיסטוריה המקומית אחרי שנים שההיסטוריה נדחקה ונשכחה. הגיאוגרף אמנון בן ישראל, שעיריית בת ים שכרה לעשות מחקר היסטורי על בת ים כינה את זה: אמנזיה אורבנית. אמנזיה עירונית. התושבים של העיר שכחו את ההיסטוריה של המקום מכיוון שבמשך שנים לא היתה התייחסות ספרותית, לא היתה כתיבה אקדמית על בת ים. לא היתה כתיבה היסטורית על העיר בת ים, והיום, בגלל התהליכים שמתרחשים במטרופולין בהתחדשות של העיר בת ים, והכרה של בת ים בכיכר המצבה כמרכז חדש, אפשר, יש חשיבות לערך ההיסטורי והערך התרבותי גם של המקום הזה. אם העיר מחפשת את הנרטיב שלה, ומנסה לייצר את הנרטיב המחודש שלה, אני חושב שזאת הזדמנות הראשונה לייצר תקדים ודבר שיחולל את הנרטיב הזה ויישמר את הזיכרון הזה. ויש היום ערך מאד חשוב לזיכרון. טוב, אתה חוזר על זה. אדר' אשר אהרוני: לא, אני לא חוזר. אדריכל אהרוני אשר, אני חלק מהמתנגדים מטעם תושבי העיר. אפשר לפצות את היזם באופן שיאפשר לו לשמר את הבניין הזה. זאת אומרת, להוסיף לו זכויות שהפרוייקט עדיין יהיה כדאי עבורו. שיוכל לשמר את החזית. לגבי שימוש בשטח פנימי שהוא יהיה חלל ציבורי של העירייה, אנחנו מדברים על חלל רב תכליתי שאפשר לעשות שם דברים כמו מידה טק חלל לימודי מדיה לילדים בעיר, דברים

20 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש כאלה. קורסים. אבל עוד הפעם, זה ועדה עירונית צריכה להחליט מה יהיה החלל הספציפי הזה, אבל רוצים להקצות שטח, ובגלל באמת שזה בא מאוחר יותר וזה בידיים שלכם לבוא ולאפשר את זה על ידי זה שאתם תוכלו להוסיף להם זכויות, שהם יוכלו עדיין להפוך את הפרוייקט הזה לכדאי, למרות שנכנסה העז הזאת ברגע האחרון. אנחנו לא מוכנים לוותר על הנושא הזה של להרוס, או לעשות איזה משהו שהוא תמונות. אנחנו רוצים את החזית הזאת. זה לא רק איזה שהוא סימבול של מה שהיה, זה גם קיר של דרך של בניין, של רחוב. בחלל הציבורי זה מהווה מעין פסדה שהיא לא רק שימשה את הפנים של הבניין, אלא אפילו יותר את החוץ שלו, יותר את החלל הציבורי. טוב. אתה גם רצית לדבר? מר אלון שוובה: אני אמן. אני מייצג את האמנים בהתנגדות הזאת, ואני חושב, כאילו רק להשתמש בפלטפורמה הזו ובאמת אני חושב שכן מתקיים פה איזה שהוא דיון ושיח על מנת ליצור תכנן חדש בעיר. תכנון שעובד ביחד עם כמה גורמים והוא לא רק של יזמים, אלא איך עיר מתפתחת היום, מי מפתח את העיר, איך גם אמנים, הקהילה, תושבים, אנשי חינוך יוצרים איזה שהוא מרחב חדש... ואני חושב שזה בעצם מה שאנחנו מנסים וקוראים לשיתוף פעולה, ואם התכנית הזאת תאושר, בתור אמן שעובד ופועל בבת ים כבר שנתיים ועוד מתכנן להמשיך ולפעול שמה, באמת אני מציע אותי ואת כולנו באמת לצאת לדרך משותפת לדבר הזה וזה לא אנחנו באים עכשיו לזרוק את ההתנגדות הזאת ולהשאיר אותם עם הבעיה ולהמשיך הלאה לועדה הבאה על הבניין הבא. טוב. או.קיי. תודה רבה לכולכם. ההקלטה הופסקה לצורך התייעצות פנימית בין חברי הועדה טוב, הועדה שמעה גם את יועץ השימור, גב' רחל דוד: סליחה, רק החניה... יש חניה. מר יעקב אשר : הוא אמר שכן. דיון פנימי

21 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש הנושא של החניה מכוסה. יש אפילו, נדמה לי, חניה לציבור. דוברת: נכון. עוד 20 מקומות חניה לציבור, ו 20 אחוז לאורחים. לגבי גובה אבסולוטי בלי מספר קומות קומות בסדר. אמרנו שבסדר. שימוש משרדים 2,800 בלי מספר לא, אבל כן קיבלנו, אבל קיבלנו שהמקסימום יהיה 4.5 מטר. זה מה שבת ים דרשה. אז למה לא לקבל את מה שהיא ביקשה? 4.5 מטר זה קומה מספקת. מר יעקב אשר: הוא אמר גובה אבסולוטי כמו בתכנית. הוא ביקש שהגמישות תהיה רק עד 4.5, אמרתי. שלא יהיה גדול מ 4.5. או.קיי.... מר עומר: בקשה שניה בנושא. התמהיל. בקשה אחת היתה קבלה של גובה שונה, ובקשה שניה את לא 5 2,800 לא, לא תמהיל. קומות. הוא אמר שהשימוש למשרדים של מטר, לא יהיה מוגבל ל נכון. ל 5 קומות הראשונות דווקא. שהוא יהיה, מר עומר: לא, אבל אז יכול להיווצר מצב שהיה בקומה חצי מגורים, עו"ד הילה לבנה: אבל גילה, זה מקובל עליכם, את תשלבי את התעסוקה ומשרדים בקומות עליונות?

22 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש למה לא? מר יעקב אשר: למה לא? למה ליצור בניין כזה שהוא יהיה, האיכות שלו תהיה ירודה. קודם כל, למה האיכות שלו תהיה ירודה? עו"ד הילה לבנה: ככה. כי בתוך בת ים כשאין הפרדה של שימושים בתוך בניין. מה? אני לא מבינה. מה את, לא יעשו מגורים ומשרדים באותה קומה. הוא לא ביקש לעשות את זה באותה קומה. גב' רחל דוד : מה פתאום? אנחנו אמרנו שזה לא יהיה. מר עומר הוא יוכל, טכנית, לעשות באותה קומה מגורים : שניה, אם אתם לא תגבילו את זה, ומשרדים. גב' רחל דוד: לא נכון. אנחנו אמרנו ש 3 הקומות, עו"ד הילה לבנה: אבל הוא רוצה שינוי. מר עומר: הוא מבקש שינוי מזה. זה בדיוק, על זה אנחנו, גב' רחל דוד: אבל אנחנו לא מסכימים. למה? למה לא מסכימים? רחל, הוא רק ביקש שזה לא, לא הכריחו אותו לעשות 5 קומות משרדים. הוא לא ביקש עירוב שימושים.

23 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש עו"ד הילה לבנה : אז נכתוב את זה. נכתוב שזה לא מוגבל ל 5 קומות. אולי יעשה תכנון אחר. ישתמש פחות שטח משרדים, לא יודעת. עו"ד הילה לבנה: שיהיה כתוב במפורש שאסור לעשות עירוב. בתנאי שלא יעשה עירוב שימושים בקומות. זה הכל. למה? למה חלוקה של קומות המשרדים? גב' טל בן דב: כי את נותנת לו עד 4.5 מטר. מה זה זה לא, סליחה, זה לא תיקני. גב' טל בן דב: הוא יכול לחלק קומת משרדים ל 2. שיעשה מה שהוא רוצה. גב' טל בן דב: ולתת לעצמו זכויות למגורים. איך הוא יכול לתת לעצמו זכויות? גב' טל בן דב: מהמגורים הוא יכול להוסיף לעצמו. אולי יעשה משרדים, אולי לא תתאפשר המרת זכויות. עמדנו על זה בהפקדה שתהיה תעסוקה. גב' רחל דוד:... הם רצו בהתחלה 150 יחידות דיור.

24 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש אבל לא הופקד 150 יחידות דיור. גב' רחל דוד: הופקד מונחת לפנינו גם חוות דעת של יועץ השימור משה שפירא שלאחר היוועצות איתו חשבנו שיהיה נכון וחשוב לשמר את הפריקאסטים במסגרת שלהם, אך לא, אבל לאו דווקא במסגרת המקורית. זאת אומרת, הכוונה היא שמעל הקולונדה, זאת אומרת, מעל הקולונדה שקיימת היום בחתך יוצגו הפריקאסטים בקו אפס לבניין. זאת אומרת שמהרחוב זה מה שיראו. והמגדל יהיה בנסיגה, המגדל הוא ממילא בנסיגה של כמה מטרים שמה, 3 מטרים, שני מטר, כן, בסדר. זה יהיה האלמנט השימורי. בנוסף לכך מורה הועדה שבמבואה יהיה מקום שבו יהיה פינת אזכור, שבה יתועד, יהיו צילומים, או שיהיה מודל של, בהתאם להחלטת הועדה המקומית יהיה איזה שהוא פינה שבה יאוזכר ויסופר תיק תיעוד, סיפורו של המקום. עכשיו, תיק תיעוד מקדים יהיה תנאי להוצאת היתר בניה. מלא. דובר: צריכים גם לפרק את הפריקאסטים, וזה, זה מאד כדאי לעשות תיק תיעוד מלא. בסדר. תיק תיעוד מלא יהיה תנאי להוצאת היתר בניה. עכשיו, באשר לזה. הועדה מוסיפה 200 מטר לסך הכל זכויות הבניה במסחר ובתעסוקה. או.קיי? וקובעת ש 300 מטר, זאת אומרת, ה 200 שאנחנו עכשיו מוסיפים, פלוס 100 מטר מזכויות היזם שהיו למסחר ולתעסוקה, יהיו שטחים ציבוריים שיירשמו על שם העירייה, גב' טלי דותן : לצורכי ציבור. גב ' גילה אורון יו"ר: לצורכי ציבור. וזה יהיה בקומה הראשונה או השנייה. זאת אומרת, זה חייב להיות בקומות הראשונות. אני לא יודעת אם זה בקומה, בקומות הראשונות. זה לא יכול להיות בקומה 28. מר עומר: השאלה אם זה חטיבה אחת? 300 מטר, זה ברור שזה חטיבה אחת. גם השלט סביון יהיה על המשרביה הזה.

25 ש ק 4 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ עכשיו, בקשר לזה, הגובה האבסולוטי אתם תציינו אותו. הגובה האבסולוטי ייקבע וסטייה ממנו תהיה סטייה ניכרת. גובה הקומה לא יעלה על 4.5 מטר. ברוטו. לא יעלה על 4.5 מטר. עכשיו, הקומות, איך אמרנו בקשר לקומות התעסוקה? השימוש למשרדים, יהיה 2,800 מטר, לא יותר שימוש מעורב באותה קומה. לא יוגבל. לא מגבילה... אבל אני לא מתירה לשימושים מעורבים באותה קומה. אבל הוא אמר שהוא לא רוצה בהכרח דווקא 5 קומות. יכול להיות שהוא מכניס את כל הזכויות של המשרדים ב הוא יעשה 6 קומות. ומות. או יעשה יותר. אולי כשהוא ישווק את הבניין הוא יראה מה הולך לו יותר. כזאת תרצה 10 קומות? לא יודעת. אולי פתאום תבוא לו איזה IBM אין לנו, לא אז הוא יצטרך לשנות. מר עומר: אני חשוב שמה שהוא רוצה זה לשמור לעצמו איזה שהיא גמישות שיחידת דיור תוכל להפוך לתעסוקה באיזה שהוא שלב. גב' רחל דוד: לא. בשום פנים ואופן. לא, לא, למה? אנחנו לא מאפשרים המרה מתעסוקה למגורים. לא, לא תתאפשר המרה מתעסוקה למגורים. אין כזה דבר. כתוב סטייה ניכרת אפילו. אם לא כתוב, אז יהיה כתוב. יש את הצל ואת הדברים האלה שצריך לענות.

26 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש גב' גילה אורון יו"ר : גם אם היו בונים שם 15 קומות זה היה מצל. היתה טענה, אבל אין מה לעשות. הם 3 קומות, אז גם אם יבנו 7 קומות יהיה להם צל. זה לא משנה. בעיר, אם לא, אבל יש לו, הוא אמור לדאוג לדודי שמש של השכנים. בסדר. זה מוטמע בזה. מספר יחידות הדיור סטייה ניכרת אם לא כתוב. למה? למה? ככה, כי אני לא רוצה יותר יחידות דיור שם. לא, אנחנו כבר ככה יש עלינו ביקורת על הסטייה ניכרת שאנחנו מתערבים בשיקולים של ועדה מקומית. לא, אבל מספר יחידות, יש פה מספר יחידות לדונם מאד גבוה. זה 50 יחידות לדונם. מר עומר: "כל תוספת של יחידות דיור בתחום התכנית תהווה סטייה ניכרת". שטח ממוצע ליחידת דיור יהיה 80 מטר. דירות ששטחן יהיה 60 מטר ומטה תהיה חובת הקמת ממ"ד. סטייה מהוראה זו תהווה סטייה ניכרת. שטח מרפסת ביחידת המגורים לא יפחת מ 12 מטר סטייה ניכרת. לא תותר סגירת מרפסות סטייה ניכרת. לא תותר המרת שטחים ממסחר ומשרדים למגורים סטייה ניכרת.

27 ש ב/ ב/ ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ תכנית רג/ 2/1255 : מגורים סביוני מגן רחוב החולה רמת גן סעיף 3: בנוכחות: מר שמעון בוחבוט מר חיים כהן עו"ד יוסף פרוכטמן עו"ד דוד ליבוביץ לשכת התכנון מהנדס ועדה מקומית רמת גן מטעם יזמים מטעם יזמים סעיף 3 לסדר היום תכנית רג/ 2/1255 : מגורים סביון מגן רחוב החולה. במליאת הועדה האחרונה, נדמה לי, נכון? המליאה האחרונה זה היה? אנחנו דנו מר יעקב אשר: חודש. לפני חודש. כן. והועדה אמרה את שלה. אנחנו ביקשנו לקבל את ההסכמות האלה לפני הזמן, בשביל שנוכל גם לעבור עליהם ולראות על מה הוסכם פה. אז אני לא נכנסת עכשיו לזה. אני שואלת, בשביל שלא יהיו אי הבנות. מר יעקב אשר: אולי תקריאי לנו את ההסכמות, שנדע על מה מדובר. או.קיי. "בהתאם להחלטת מליאת הועדה המחוזית מ ניתנת בזאת הודעה מטעם 3 החברות: אפריקה ישראל מגורים בע"מ, מ. מגן אינטרנשיונל חברה לבניין והשקעות בע"מ, והחברה להתחדשות עירונית רמת עמידר מקבוצת מרכז הבניה הישראלי בע"מ בדבר הסכמתן לכך שהליכי האישור של התכנית שבנידון יימשכו ויושלמו על ידי ועדת המשנה להתנגדויות וזאת בלא הגדלת צפיפות יחידות הדיור ומספר הקומות בפרוייקט לעומת ההיקף שנקבע בתכנית המופקדת בתנאים כמפורטים להלן. לא מיותר להדגיש כי הדרישות הנ"ל העמידו בפני החברות קשיים מרובים בדרך לפתרון המחלוקות ומימוש הפרוייקט. אולם לאור התמשכות הרבה של הליכים בתכנית זו והפגיעה הרבה הנובעת מכך לדיירים, לחברות ולציבור, ניתנת בזו הסכמה כאמור לעיל בחלוקה כדלקמן: מגרש 101/A יוקצה לאפריקה ישראל מגורים בע"מ ו מ. מגן אינטרנשיונל חברה לבניין והשקעות בע"מ, ובו 64 יחידות דיור וזכויות בניה ל 7,850 לשימושים עיקריים בנוסף לשטחי שירות. מימוש מגרש", מר יעקב אשר: זה כמו כל... זה פחות מעניין אותנו, לא? שהסך הכל מתאים להחלטה.

28 ש ב/ ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ בדיוק. שהסך הכל מתאים, עו"ד יוסף פרוכטמן: מתאים. מתאים. מתאים. או.קיי. בסדר. עו"ד יוסף פרוכטמן: תחברו את שני המספרים, תגיעו ל 231. אני רק אמרתי שזה במקום שזה יובא לידיעתנו כמה ימים קודם, אז זה לא הובא. "מימוש מגרש 1/A לא יותנה בפינויים של הבניינים ו/או הדיירים ברחוב החולה 10 8, ו 12. אולם האחריות לפינוי המקרקעין המקוריים, חלקה 638 בגוש 6181 שברחוב החולה 14 תחול על מ. מגן אינרנשיונל חברה לבניין והשקעות בע"מ". מה המשמעות של זה? מה זה: אחריות לפינוי המקרקעין המקוריים? עו"ד יוסף פרוכטמן: לעומת החלק השני שהפינוי נעשה על ידי חברה אחרת. מסוים. זה החלוקה ביניהם. שבמגרש מגרשים. זה איחוד, מבחינתנו זה הופכת להיות איחוד וחלוקה בהסכמה. עו"ד יוסף פרוכטמן: לא, שלא בהסכמה. הנייר שלפניכם הוגש עם חתימה של השמאי שאול רוזנברג. וחלוקה שלא בהסכמה. זה איחוד עם מי אין הסכמה? עו"ד יוסף פרוכטמן: עד היום מתוך ה 48 יש 43 דיירים שחתומים. עדיין נמצאים בתהליך של דיבור עם עוד 2. בקיצור, יש אולי 2 או 3 שעדיין לא חתמו. זה המצב. 43 מתוך 48 חתומים. 2 בתהליכים מתקדמים של דיבור, ונשארו אחרונים. זה מתברר שכולם שם יהודים, לכן יש קושי... יש לי שאלה: הסכמה כפי שהיא מוגשת כאן היא כפופה לקבלת התנאים האלה. היה והועדה, אחרי שתפרסם, 106 והיא חייבת, מכיוון שאין לה הסכמה של 100 אחוז של כל האנשים שהם בעלי זכויות פה, ויהיו התנגדויות, והועדה תצטרך לשנות מהדברים האלה, מה קורה אז? מה משמעות של הסכמה מותנית?

29 ש ב/ ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ עו"ד יוסף פרוכטמן: סליחה, המילה: תנאים היא חדה וקיצונית ולא נכונה. כך כתוב שבתנאים כמפורט הלאה, עו"ד יוסף פרוכטמן: אני מסכים איתך, אבל אני אומר מה כתוב שמה? כתוב שמה התנאים, זה אומר,... הביעו הסכמה בעובדה שאומרת: זאת החלוקה. זאת אומרת, לא חברה אחת אומרת ככה, חברה אחרת אומרת... שימו לב שחלוקת העוגה, העוגה, קודם כל, הוגבלה למה שאתם קבעתם, לסך כל היחידות וסך כל השטחים האלה. החלוקה הזאת מגלמת בעצם את כל מה שיש לדיירים להראות, אלה שלא חתומים. כלומר, כל אלה, כן, אבל אנחנו מדברים תכנונית. אנחנו בהליך תכנוני שבו יש להם מעמד לבוא ולהתנגד, עו"ד יוסף פרוכטמן: מאה אחוז. עכשיו, לועדה צריך להישאר שיקול דעת. היא לא צריכה... לכל הדבר. עו"ד יוסף פרוכטמן: בסדר. בסדר. ואם לא, אם הועדה מקבלת, הסכמתכם מתבטלת? אני רוצה שלפרוטוקול יהיה ברור. אם אנחנו מקדמים הליך, תחילתו יהיה בהצעתכם, סופו כפי שתחליט הועדה בסופו של דבר. נכון. אנחנו מפרסמים. 106 אנחנו לא מחויבים. אנחנו אחרי שמיעת התנגדויות אנחנו יכולים להחליט משהו אחר. יפורסם למי שיכול להיפגע. עו"ד יוסף פרוכטמן: זה רק הם. לא, רק רגע, כדבריך, כמה יחידות דיור יש שמה היום? 48? עו"ד יוסף פרוכטמן: כן. תן לי שאני אבהיר, ואז כל אחד יוכל להגיד מה שיש לו להגיד. יש 48 יחידות דיור. הם בעלי הקרקע. או.קיי? עכשיו, מתוך ה 48 בעלי קרקע יש 43 שחתמו עם מישהו,

30 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש עו"ד יוסף פרוכטמן: חתמו והסמיכו את חברת, פלוני או אלמוני, לא משנה, עכשיו, זאת אומרת הם מכוסים, הם מסכימים לדבר הזה. זאת אומרת שיש לנו 5 שלא מסכימים. אלה צריכים לקבל הודעות. עו"ד יוסף פרוכטמן: בסדר גמור. אז אלה צריכים לקבל הודעות בדבר הדבר הזה, והם אחר כך יחליטו לאן הם מצטרפים, למי ניתן הייפוי כוח ל 43? עו"ד יוסף פרוכטמן: לחברת, מרכז הבניה. לחברה השלישית. מרכז הבניה. ה 167 יחידות דיור? עו"ד יוסף פרוכטמן: כן. כן. זה המגרשים, ייפויי הכוח האלה הוגשו, שמי שמסרו לו הודעה? קיימת איזה שהיא רשימה שאנחנו יכולים לעבור עליה ולבדוק דובר: כן, כן אפשר להביא רשימה, אין בעיה. אפשר להביא רשימה. בסדר. שתהיה איזה שהיא בקרה. בסדר. בכל מקרה, ועדה מקומית תצטרך לדאוג לזה שמי שלא חתום וגר שם יצטרך לקבל הודעה אישית על ההסכמות האלה. מר חיים כהן: מה זה: וגר שם? הוא בעל דירה. בעל דירה,

31 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש מר חיים כהן: גם אם הוא לא גר שם. עו"ד יוסף פרוכטמן: בתוך הקבוצה השנייה, הזכויות שלהם בתוך הקבוצה השנייה. או.קיי. זאת אומרת, מה שצריכים להודיע להם בעצם, קיימות במגרשים 101/B ו 103. זה שהזכויות שלהם נמצאות, עו"ד יוסף פרוכטמן: נכון מאד. לא התעלמו מהם חלילה. לא, לא, לא, זאת אומרת, הם כבר מוכלים בתוך ההסכמה הזו, והם יקבלו את שלהם ב B/101 או.103 עו"ד יוסף פרוכטמן: נכון. בסדר. או.קיי. אז אני ממשיכה עכשיו רק להקריא: "אולם האחריות לפינוי המקרקעין, והאחריות לפינוי המקרקעין האלה", רק רגע, "מימוש מגרש 1/A לא יותנה בפינויים של הבינויים", הוא מגרש ריק, נכון? עו"ד יוסף פרוכטמן: כן. "רחוב החולה 10 8, ו 12, אולם האחריות לפינוי המקרקעין המקוריים, חלקה 638 בגוש 6181 שברחוב החולה 14 תחול על חברת מגן", זאת אומרת, בשביל לממש את זה כן יצטרכו לפנות מישהו, דובר: מגן מממשת את הפינויים. מגן תצטרך לממש את זה, עו"ד יוסף פרוכטמן: זה חל על מגן.

32 ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ ש או.קיי. עכשיו, "מגרשים B/101 ו 103 ובהם יתרת יחידות הדיור ויתרת שטחי הרצפות, דהיינו 167 יחידות וזכויות לבניה של 18,295 מטר לשימושים עיקריים, בנוסף לשטחי שירות, יוקצו לדיירים מהחולה 12 10, 8, במשותף", עו"ד יוסף פרוכטמן: לכל הדיירים, הצעה זו כוללת בתוכה, כל ה 48 דיירים? עו"ד יוסף פרוכטמן: כן. או.קיי. אז מה זה 14 פה? אה! 14 זה משהו אחר. טוב. 10 8, ו 12. כל ה 48 הם יהיו פה. בסדר. "יודגש כי ההסדר מוגבל בזמן, מושתת על מסלול מהיר לאישורה של התכנית בדרך של השלמת ההליך... למתן תוקף ולא על התחלה מחדש של כל ההליך התכנוני מבראשית. בנסיבות אלה תתבקש ועדת המשנה להתנגדויות ליתן אישורה למסמכי התכנית המתוקנת כדלעיל בדחיפות המירבית ללא כל עיכוב נוסף". קודם כל יש לנו עיכוב אחד שאנחנו בהודעות אישיות. זה לא עיכוב, זה חלק, עו"ד דוד ליבוביץ: גבירתי, אני רוצה משהו להסביר, אני עו"ד דוד ליבוביץ, אני עו"ד של קבוצת מגן. אני היחידי מכל האנשים פה, חוץ ממתי, שנמצא בפרוייקט הזה כבר 11 שנה. אני רוצה דקה וחצי לדבר. צריך להבין ואני מתחיל מצפון לדרום. יש לנו את החולה 14, זה מגרש שמגן קנו מהמינהל בכסף מלא, ולאחר מכן מכרו מחצית לאפריקה. במגרש הזה היו 3 משפחות, חלק פונו בהסדר, חלק פונו בבתי משפט, חלק יש שמה עוד, ויש מצפון לדרום, אחרי זה יש החולה 10 12, ו 8. ההסכמה שמובאת בפני כבוד הועדה בנייר הזה אומרת דבר מאד פשוט: אנחנו רוצים החולה 14 לבד. מה שנקרא: חלקה 638. אנחנו נפנה את מי שיש מ 638 ואין לנו שום בעיה עם זה שזה יותנה בתב"ע. אבל אנחנו לא רוצים להיות מותנים בשאר הפרוייקט. עכשיו, צריך לזכור דבר מאד חשוב, המגרש הזה הוא שלנו, אבל בכל הפרוייקט אמורים להיבנות 3 בניינים, כאשר האמצעי הולך להיבנות על 600 מטר מהמגרש שלנו. מגרש שקנינו בכסף. אנחנו תרמנו, לצורך הפרוייקט הזה, מתוך דונם 740 מטר, 600 מטר תרמנו לטובת שאר הפרוייקט החולה 10 12, ו 8. בלי שאנחנו היינו תורמים את המגרש הזה שלנו לפינוי בכלל לא היה פרוייקט. גב' גילה אורון יו"ר : אבל גם לא היה לכם 64 יחידות דיור.

33 ש ב/ ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב 19/12/ עו"ד דוד ליבוביץ : עוד משפט אחד. נכון. עוד משפט אחד, אבל צריך לזכור את זה. אני נמצא עם הדיירים האלה 11 שנים. בשם מגן, אני לא מייצג אותם, וניסינו לעשות כל מיני דברים, והגענו עכשיו לא לדקה ה 90, לדקה ה 130 אחרי הארכות. אם כבוד הועדה לא יאפשר לנו, אחרי שהגענו במאמצים אדירים, הגענו להסכמות בין היזמים והדיירים, והם החשובים פה, ולא נגיע לסיפור הזה, הדבר הזה ימות. לא יהיה יותר בקדנציה שלנו. אנחנו מבקשים מהועדה לקחת בחשבון מעבר לשיקולים התכנוניים, גם את אותם 48 דיירים שחלק מהם, יושב פה יהודי נכה שיש לו בעיה שם לגור, יש שם צרות מפה ועד הודעה חדשה. הדרך היחידה שהפרוייקט הזה לא ימות ויימצא פתרון לדיירים האלה, זה רק באמצעות מה ש, בינתיים אתה זה שמעכב את האנשים. או.קיי. על סמך ההסכמות האלה יפורסם. 106 הועדה המקומית תבדוק. היא אחראית לבדוק שאכן ה 43 הסכימו, ורק 5 נשארו שלא מסכימים, ואכן יש חתימות של 43 אצל מי מהחברות, לא איכפת לנו מה החלוקה, ושעוד 5 אמורים לחתום. לאלה, אמורים לחתום, או שאמורים להתנגד, זה לא משנה. אלה יקבלו הודעה בדבר התכנית, ובדבר זה שלהם יוקצה במגרשים ככה וככה. שניה, גילה, צריך לערוך פה טבלאות. ואת הטבלאות האלה צריך לתת לאנשים האלה לראות. כי עושים פה איחוד וחלוקה ללא הסכמה. ואם בסוף יהיה הכל בהסכמה אז לא צריך טבלאות. גם באיחוד וחלוקה בהסכמה, מי נכנס שמה מראש, את עורכת את זה ללא... מר חיים כהן : יש טבלאות. שאול רוזנברג ערך. או.קיי. בכל מקרה, הטבלאות האלה יועברו לבדיקתנו. אתם מפרסמים את ה 106. אתם מקבלים, אחרי אישור של הטבלה. מיום הפרסום יינתן ל 5 האנשים האלה, זאת אומרת, מיום קבלת ההודעה, 14 יום להגיב. או.קיי? בתום ה 14 יום אנחנו נשוב ונדון, נשמע את ההתנגדויות, ככל שיוגשו, לא יוגשו אז לא יוגשו, אבל אם יוגשו אז אנחנו נשמע אותם אחרי 14 יום שיינתן להם הזמן להגיב על הדבר הזה.