עודמ היגולוליפה תיטנורלר :תדל לע תוילאוטסקט םזינמוהו רטיד ןמלדא רמגרת :תינמרגמ תינד ןתוד םעונו ןדרוא 1 ךרעב בתכש ץרקיסקלל Die Religion in Geschichte u

תמליל

1 עודמ היגולוליפה תיטנורלר :תדל תוילאוטסקט םזינמוהו רטיד ןמלדא רמגרת :תינמרגמ תינד ןתוד ונו ןדרוא 1 ךרעב בתכש ץרקיסקלל Die Religion in Geschichte und Gegenwart הרודהמ( היינש,)1929 ראית רמסיא ןגובלא *,) ( דחא םירקוחהמ םיבושחה רתויב עדיש עדמ תודהיה האמב,20 ה דלופו ץנוצ ) ( םילימב :הלאה ו דסיימ, תודהיה,רמו דסיימ רקחמה יתטישה יתרוקיב יב תוחתפתהה תורוצו יוטיבה,תודהיה ו םג ימ עבקש ןפוא ותובלתשה רקחמ לב.םיעדמה עדמב תודהיה האר ץנוצ יעצמא רומישל תודהיה הררחתשהש ץמ,וטגה איהו רשב הרשבמ תוברתה.תינרדומה עדמה חוורה הימדקאב םינשב,ולא וילאשו דלופו ץנוצ,סחייתמ היה חתיפש ומצעב םגו רצות תרוסמ דומילה.תידוהיה ורוקמ בצמב דחוימה רצונש ןילרבב םינשב, רשאכ המקוה תטיסרבינוא. םלהליו רזייק הדוסיי הטיסרבינוא םירומא ויה םייחה םייתוברתה ץגראתהל שדחמ תונשלו ןיטולחל,םנוויכ זו סיסב שדח עדמ ןה דצמ רקחמה ןה דצמ הארוהה עדמ רשא היהי ישפוח תרוסמהמ תיתדה היגולואתה.)תירצונה( ךותל ללחה ה העספ,היגולוליפה הימו ברקב ל םיעדמה םוקמה הצקוהש ןפואב יתרוסמ.היגולואתל ו התייה היגולוליפ,יהש יכ םא היגולוליפ ןיממ,םיוסמ טסוגואש קב ( )Boeckh, חפיט עיבטהו הב.ומתוח 1 1 ךכ ץיוצמ ומש בורב,וירקחמ םא יכ תירבעב ערדי קחציכ השמ ןגובלא מ[,]ךאמ 1

2 אדלמן דיטר בק פיתח את מושג הפילולוגיה שלו בהיידלברג ב לאחר מכן לימד פילולוגיה זו מ 1811 ועד 1865 בברלין, שם כיהן שש קדנציות בתפקיד דיקן הפקולטה לפילוסופיה וחמש קדנציות בתפקיד רקטור האוניברסיטה, שאת התקנון שלה חיבר יחד עם וילהלם פון הומבולדט ) (, פרידריך ארנסט דני שליירמאכר ) )Schleiermacher, ופרידריך קרל פון סאביניי ) )Savigny, כמוסד המציע בית יטת הלימוד האוניברסיטאית החדשה הוא ייסד את המכוץ הפילולוגי. שם למד לא רק צונץ בכבודו ובעצמו, א גם שורה ארוכה של יהרדים מלומדים במובץ הרבני קלאסי, שלמדו שם פילולוגיה על פי שיטתו של אוגוסט בק, פילולוגיה אשר הטביעה את חותמה על תפיסתו וסגנונו של מדע היהדות עד סוף המאה. השפעה זו נמשכה עד לחידוש מדע היהדות במאה ה~ 20 במסגרת חוגו של הרמן כהן, ובמסגרת החברה לקידום מדע היהדות )שנוסדה ב 1902 (. השפעתם הבלתי אמצעית של ה ניכרת עד איסמר ברגץ, יצחק היינמץ ) (, או אויגץ טויבלר ) Taubler,,)Eugen תלמידו האחרון של ודור מומזץ ) (, ועד להרברט א שטראוס בזמננו, אחד הבוגרים האחרונים של בית הספר הגבוה למדע היהדות בברלין, אשר נסגר ב 1 ביולי ונזכור: היה זה שטראוס שיסד את המרכז לחקר האנטישמיות 2 באוניברסיטה הטכנית של ברליץ ב 9 בנובמבר 1982 שכץ אוניברסיטת הומבולדט, עבר אוניברסיטת קייזר וילהלם הנזכרת יל, שכנה במרכז ברלין, אזור שבאותו זמן היה בלתי נגיש מן המערב. הרברט א שטראוס הציג תפיסה הגורסת כי העיסוק המדעי בנושאים של יהדות כיום, לאור הניסיוץ ההיסטורי האחרון, אינו אפשרי בלי להקים בה בעת גם מדע על אודות אנטישמיות, שילך, מבחינת נושאיו ומבחינת המתודה, בעקבות חקר הדעות הקדומות וההתנהגות הקבוצתית על פי המסורת הפרגמטית של מדעי החברה האנגלו סקסיים. 3 שטראוס האמין 2.Herbert A. Strauss, A n tisem itism u sforsch u n g a ls W issen sch aft 2 הרצאת הפתיחה לקבלת קתדרה, מ שוכפלת ככתב יד : 1982 ;TechnischeUniversitat Berlin הקמתר של מרכז זה הפשרה הודות יתוף פעולה עם Jerusalem n,center for Antisemitism Research in.שהוקם אף הוא בערך באותו זמן השח :3 Stefan Wolfgang Benz, Antisemitismusforschung, in: Michael Brenner, Rohrbacher (eds.), W issenschaft vom Judentum : A nndherungen nach dem H olocaust, pp ;Gottingen,2000 ראו גם את הפנייתו הביבליוגרפית בהערה 20, עמ 225, : I-III, H. A. Strauss, Werner Bergmann (eds.), C u rren t R esea rch on A n tisem itism,.berlin/newyork

3 יכ הישרוש תוימשיטנאה תינרדומה םלועב יברעמה םיצרענ תד ב םלועה ; ינוליחה תדוקנ אצומה הנממש רידגה המישמה הנה הרכהה יכ םירקחמה םישידחה ופשח םתויה םידומילה,םייסקה,היגולואתה הירוטסיהה תורפסהו תואמב 19 ה 20 הו םייוור טעמכ ץיטולחל תועדב תומודק ץוליח ורבעש תוירצונ םידוהיה 4/ תודהיהו ףא יפ ךכש םה ינפ,םירבדה היה בצמה הנוש ץיטולחל בב ודוסיי תודהיה תישארב האמה,19 ה רו בצמה דחוימה תמקה הטיסרבינואה השדחה.היסורפב לומ םיעדמה,םייגולוליפה ןונגסב יפוסוליפה,ונמז ןייפא טסוגוא קב ךילהכ )יעדמ( דחוימ תגשהל גוס םיוסמ,העידי התואש הניכ תעידי. עדונה הדותמה תלוטנ רשקה,תדל תוילסרבינואהו העידי, תורשפאמ םקשל עדיה דובאה רומאש שמשל תניחבב ןבא השארה ונוניכל ה יעדמה / םזינמוה ה לא ךות רצביש םירבחמה םייסקה תודהיה ודסוויה תרוסמ עדיה ידוהיה ינדמלה,םה ו לא ךות םכלהמ ישעמה רחואמה רתוי םיעדמה םייגולוליפה םייגולואתהו האמב.19 ה ליבקמב ךכל חתפתה םג, טסקט ש ודומיל התנבנ תועמשמה תילאוטקלטניא תיתדה ה יסקה. תודהיה לחר לטנדיורפ הנביל תראתמ הרמאמב םיבה םינושארה ו תונווכה תוירוקמה ודמעש ירוחאמ תמקה תודסומה םינרשארה 5, תודהיה זו תדוקנמ טבמה.ןוירוטסיהה,י יתמישמ ץנובתמה יניעב,ףוסוליפ דקמתת תוחפ הלאשב יבגל תישארה,תירוטסיהה רתויו יוהיזב תויתטישה תנייפאמה רוקמב יסחי ןילמוגה ןיב עדי ידוהי יתרוסמ ןיבו עדמ,יגולוליפ םכותמש הרצונ התוא היצלטסנוק תידוחיי,םזינמוהה רשא התוויה תודהיה יסקה האמב.19 ה ןכל ינוצרב חותפל תולחתהב תוילאדיאה האמב 19 ה א תרוכזתב בצמל השקה רתריב וילאש עלקנ /תודהיה תרוצ םזינמוהה תידוחייה,ו האמב.20 ה עודמ היגולוליפה תיטנוולר :תדל תרילאוטסקט םזינמוהו 4 סרארטש ליעל( הרעה,)2 מע.9 5 לחר,הנביל לטנדיורפ יעדמ תודהיה תומגידרפ םיסופדו / םינושאר ךרכ, מע

4 דיטר אדלמץ ב 19 בנובמבר 1936 נוסדה המחלקה לחקר שת היהודים במסגרת מוסד שזה עתה הוקם מכוץ הרייך להיסטוריה של גרמניה החדשה. מעטים הם המוסדות המדעיים שפתיחתם מתרחשת באופץ ה, שזכינו לו היום, אמר הפרופסור להיסטוריה, קרל אסנדר פוץ מילר )vonmiiller( ממינכץ, בעת שבירך את פני הבאים לאולם ההרצאות הגדול של האוניברסיטה במינכן לרגל האירוע. 6 ואכץ, בין הנוכחים היו ממלא מקרמו של הפיהו ר, השר רודולף הס, ראש ממשלת בוואריה, נציב הרייך בבוואריה, ראש ממשלת בראונשווייג, נציג שר המדע של הרייך רוסט רמנהל משרד החינוך הבורארי הגנרל פרץ רייכנאר כנציג שר המלחמה של הרייך הג^רל פלדמרשל פוץ בלומברג. נוספו על כך נציגי שר התעמולה של הרייך גבלס, נציגיו של שר הפנים של הרייך פריק, וכן הלאה, אבל גם נציגי ראש האס.אס. היינריך הימלר. אנו מברכים את נציג בירת התנרעה ]כלומר, נציג עיריית מינכץ[. ראש איגרד המרצים הנציונל סוצייסטי, המנהל מטעם הרייך במועצה המיניסטריית, פרופסור שולצה, מנהיג הסטודנטים של הרייך, שיל,)Scheel( מנהל המשרד מטעם הרייך גרוס, ממשרד מדיניות הגזע ועמם בעלי תפקידים אחרים בתנועה ובמדינה. אנו מברכים את עמיתי הקהילה המקצועית המצרמצמת שלנו בגלימותיהם, את הרקטורים ואת נציגי האוניברסיטאות והמכללות מברלין, מדרזדץ, מארלנגן, מפרנקפורט, מגיסץ, מהיידלברג, מינה ומטיבינגן, וכן את נציגי המכללה הטכנית במינכץ. רקטור האוניברסיטה שלנו העמיד לרשותנו את אולם ההרצאות הגדול וביטל את ההרצארת הבוקר לרגל החגיגה. כ בעל הבית הוא ביקש ממני לברך בשמו את כל האורחים הנמצאים. חברים מארגון המרצים באוניברסיטה שלנו ומארגון הסטודנטים שבה, המרצים והסטודנטים הגיעו אן כ אחת החגיגות הגדולות של הקהילה האקדמית שלנו. נוכחים שליחי ציבור ועיתונאים, את על מנת להפיץ את הדה של שעה זו מחוץ לאולם ה, אף מעבר לגבולות גרמניה שלנו. מה הסיבה להשתתפות מרשימה זו? Walter Frank, D eu tsc h e W issen sch aft u nd Juden frage, R ede zu r Eroffnung d e r 6 F orsch u n gsabteilu n g Ju den frage d e s R eich sin stitu ts f u r G esch ich te d e s neuen D eu tschla n d s gehalten am 19. November 1936 in der groben Aula der Universitat Miinchen. Mit Ansprachen von Prof. Karl Alexander v. Muller und Ministerialdirektor Prof. Vahlen. Hamburg o.j, [1937]. (Schriften des Reichsinstitut fiir Geschichte des p. 5,neuen Deutschland) המובאה הבאה בעמוד.6 II 4

5 מדוע הפילולוגיה רלוונטית על לדת: טקסטויות והומניזם המחקר הראשוץ שנערך אחרי 1945 על המחלקה לחקר שת היהודים במכון הרייך להיסטוריה של גרמניה החדשה, אשר נוסדה באותו מעמד, היה מחקרו של הלמוט הייבר מ 1966, במסגרת ביוגרפיה של ולטר פרנק, מנהל המכון אשר מחלקה זו הייתה חלק ממנו. 7 באותה שנה השלים בברלין ורנר שוכוב את עבודת הדוקטור שלו ב מדע ההיסטוריה הגרמנית יהודית, ובמסגרתה בחץ ביץ היתר גם את הנחות היסוד הממסדיות, שעמדו בבסיס מה שכונה חקר שת היהודים. 8 לאחררנה קיבלה השה לגבי מחקר זה משמעות מתודולוגית חדשה בכך שמיכ פלנבוש, בעקבות מחקרים מקדימים, בעיקר ה של גץ י ואחרים, 9 בחץ ופענח בשנת 1999 את המארג המדעי ממסדי ואת מובנו, אשר נרקם על מנת להכיץ את התשתית המדעית שהייתה נחוצה ם השגת המטרה הפוליטית, הצבאית והאדמיניסטרטיבית: ניתוק כלל האוכלוסייה האירופית מן יקות והקשרים שלה להיסטוריה היהודית ולתולדות המסורות היהודיות, 10 דהיינו ניקוי ההיסטוריה העולמית מכל סממן יהודי ]entjuden[ כפי שכונה הדבר בטרמינולוגיה המשפטית. בתהליך זה מילא המכון שנפתח במעמד זה תפקיד מפתח מבחינה אקדמית מדעית. כריסטהרד הופמץ מן המכון להיסטוריה באוניברסיטת ברגץ בנורווגיה, 11 דיטר Helmut Heiber, Walter Frank und sein Reichsinstitut fur Geschichte des neuen 7 Deutschlands. Stuttgart 1966 (Quellen und Darstellungen zur Zeitgeschichte xiii) Werner Schuchow, Deutsch-Jiidische Wissenschaft: Eine Geschichte ihrer 8 Organisationsformen unter besonderer Beriicksichtigung der Fachbibliographie. עבודת דוקטור: האוניברסיטה החופשית, ברלין Gotz Aly, Susanne Heim, Vordenker der Vernichtung. Auschwitz und die deutschen 9 Plane fur eine neue europaische Ordnung, Frankfurt a.m. 1993; Gotz Aly, Endlosung. Volkerverschiebung und der Mord an den europaischen Juden, Frankfurt a.m. 1995; Peter Schottler (ed.), Geschichtsschreibung als Legitimitdtswissenschaft , Frankfurt a.m. 1997; Ulrich Herbert (ed.), Nationalsozialistische Vernichtungspolitik , Neue Forschungen und Kontroversen, Frankfurt a.m. 1998; Winfried Schulze, Otto Gerhard Oexle (eds.), Deutsche Historiker im Nationalsozialismus,.42 Deutscher התיעוד לדיונים שהתקיימו ב Historikertag [ושם Frankfurt a.m בפרנקפורט בשנת ;[1998 deutschen Gotz Aly, Macht, Geist und Wahn: Kontinuitaten Denkens, Frankfurt a. M Michael Fahlenbusch, Wissenschaft im Dienst der nationalsozialistischen Politik? Die 10 Volksdeutschen Forschungsgemeinschaften von , Baden-Baden 1999 Christhard Hoffmann, Wissenschaft des Judentums in der Weimarer Republik und 11 im Dritten Reich, in: Michael Brenner, Stefan Rohrbacher (eds.), Wissenschaft vom Judentum: Annaherungen nach dem Holocaust, Gottingen 2000, pp

6 דיטר אדלמן שיפלביין ופטריציה פון פאפן ממכון פריץ באואר בפרנקפורט לקחו על עצמם לאחרונה לחקור מוסד זה. 12 מנהל המכון היה וילהלם גראו, 13 שחיבורו הבסיסי על חקר שת היהודים, המשימה וההרגנות מכיל את התפיסות שמאחורי המזכרים שמהם צמחו התוכניות לייסוד המכון ומלאכת הקמתו. 14 בעבודתו הראשונה מ 1935 מגדיר גראו במדויק מה יש להבין במושג שת היהודים/ המושג ה בא לציין את כל הבעיות שהתעוררו בכל זמן שהוא בהיסטוריה, מתוך המפגש 15 בין העמים ם היהודי. משמעו של המושג שת היהודים בגרמניה הנו, Dieter Schiefelbein, Das Institut zur Erforschung der Judenfrage in Frankfurt am 12 Main : Antisemitismus als Karrieresprung im NS-Staat, in: Fritz Bauer Institut (ed.), Beseitigung des judischen Einflusses... Antisemitische Forschung, Eliten und Karierren im Nationalsozialismus, Darmstadt 1999 (Jahrbuch 1998/99 zur Geschichte Patricia ושם בעמודים המאמר של und Wirkung des Holocaust), pp von Papen, Schiitzenhilfe nationalsozialistischer Judenpolitik. Die Judenforschung des Reichsinstitut fur Geschichte des neuen Deutschland האינפורמציה הראויה ביותר על וילהלם גראו נמצאת בחיבררר של הלמוט הייבר על ולטר פרנק)יל הערה 7(, עמ 403 רבהקשרים נוספים שונים. בספר מצרי מפתח עניינים טוב. Wilhelm Grau, Die Erforschung der Judenfrage: Aufgabe und Organisation. Miinchen 14 )3 Nr(.1942 ; Kleine Weitkampfbiicherei הכרך כולל את כתביו הבסיסים של גראו מן השנים 1936, 1935 ו תוקפן של העברדות הנאציות על היהדרת שצמחו מכך עומד היום באופן כללי בסימן שה, מה שמאיר בארר מפוקפק ביותר את הוצאתם מחדש, בפקסימיליה, של שמונה הכרכים של ה מחקרים בשת היהודים Forschungen( )zur Judenfrage שיצאו בץ 1936 ל הללו יוצאים לאור בגרמניה של היום כ חומר למחקר ההיסטורי, ועל כן בשולי הלגיות, על ידי רולנד בוהלינגר ו המכרן למחקר הוליסטי, ב הרצאה לאור למחקר הוליסטי הצמוד יר. למשל: הכרך הרביעי של Judentum Faksimile der Sitzungsberichte der vierten, Forschungen iiber das Miinchner Arbeitstagung des Reichsinstituts fur Geschichte des neuen Deutschland 1939,vom.4 bis.6 Juli שיצא בנוררפריסלנד ב כרך זה מכיל עשרה חיבורים של מחברים שונים: רלטר פרנק עצמו >על רתנאו(, הנס פרד גרונסקי) הידע העכשווי על המהות היהודית רתחושתו המוקדמת של הגל לגביה (, הנס ביירנס >על מנדלסון(, אוטו הפלר)גונדולף(, ברונו טורינג)איינשטיין(, יף רוט >על הכנסייה הקתולית( הוברג ) היסודות הררחניים של האנטישמיות הצרפתית המודרנית ( ו היועץ המיניסטריי ד ר רילהלם ציגלר על יהדות העולם בזמן החדש, ולבסוף שתי עבודות של גרהרד קיטל: תמרנות היהרדים העתיקות ביותר ו קריקטורות היהודים העתיקות ביותר. אינפורמציה לגבי TllTO קיטל ניתן למצוא בפו סום הבא: DeutscheTheologenfiir SusannahHeschel, Hitler: Walter Grundmann und das Eisenacher Institut zur Erforschung und Beseitigung kirchlicheleben, des jiidischen Einflusses auf das deutsche בתוך: מכון פריץ באואר )עורכים()יל הערה 12(, עמ, כאן עמ 147 ואילך. 15 ההדגשה שלי, ד א. 6

7 מדרע הפילולוגיה רלוונטית על לדת: טקסטויות והומניזם אם כן, מישורי המפגש 16 בין מעגלי החיים הגרמניים לבין ה היהודיים. כלומר, איץ חפיפה בין תולדות שת היהודים לתולדותיהם של היהודים או לתולדותיה של היהדות. הללו בעלי משמעות ביחס לתולדות שת היהודים רק במידה שהם מסייעים לבאר במשהו את הבעיות שנתעוררו כל פעם במרחב ההיתקלות ההדדית 17 של העם המארח עם היהודים. 18 מהגדרה זו נובע שמאותה תקופה של כינונם ואישורם ה משפטי של מנגנוני המדינה הנציונל סוצייסטית החדשים בשנת 1936 יוצאים מתחום מחקר זה קהלים יהודיים כגון נציגי הארתודוקסיה, שחבריה אינם בולטים מול סביבתם החברתית ואינם מעלים דרישות תרבותיות חברתיות לגבי כלל האוכלוסייה, וכמו כץ נציגי הציונות החותרים להפרדה תרבותית אתנית. 19 הפרובוקציה שב חקר שת היהודים טמונה למעשה בקיומו של מחקר יהודי רווח, שהוא מה שככלל מציין השם מדע היהדות. התובנה של גראו, המשמשת לו כנקודת מוצא, הנה זו: עד היום לא עמדו אנשי העולם האינטלקטוי הלא יהודי, או לא עמדו מספיק, על עצם קיומם של המחקרים הללו! בעוד שבצד הגרמני לא ראו כלל בשת היהודים משימה מחקרית בפני עצמה, יהודים הךבו סוק בשה )דהיינו בבעיית מישורי המפגש בין עולמות היהודים והלא יהודים( על פי הבנתם מאז לאופולד צונץ )1823( בפרסומים מדעיים לאין ספור. 20 אחרי הערה זו מביא גראו סקירה קצרה על תולדות מדע היהדות במאות ה 19 וה 20 מנקודת מבטו. עלינו וות אותץ לרגע קטן לנגד עינינו כדי להביץ את גודל התגלית של גראו: באחד עשר כרכי תולדות היהודים שלו ) ( גידף היינריך גרץ את כל מה שהרא גרמני ונוצרי. 21 איגודים של גראו. ההדגשה כאן ובהמשך ההדגשה שלי, ד א. גר או)יל הערה 14(, עמ 7 ואילך. מגיש זה בספר.Volker Dahm, D as judische Buck im dritten Reich, Munchen ההוצאות מן ספרים על מנת להרחיק השתמשו הטכניקות שבהן חומר רב על פולקר דאם וחנויות הספרים. ניתוח החומר לפי הערכאות רהרשויות השונות, מנקודת המבט של העמדה עבודה זו לא נעשתה עדיין וראוי שתיעשה. המדעית של המכון לחקר שת היהודימ עמ. 13 גר או)יל הערה 14(, שם, עמ. 14 לאחר מכן מרזכרת האנקדוטה הפרובוקטיבית, שלודוויג פויכטוונגר, שהכיר הוציא של גראו, במכון בוד השתעשע ברעירן כי נראה ושאף אישי, באופן את גראו של ההיסטוריה היהודית של גרץ Heinrich: קונסטרוקציה יני המכוץ את הסקיצה Graetz, D ie K o n stru ktion d e r ju d isc h e G esch ich te. E in e S k izze, Berlin 1936 (Biicherei )50,des Schocken Veriags עם העררת ראחרית דבר מאת לודוויג פויכטוונגר

8 אדלמן דיטר נוסדו וכתבי עת מדעיים מגזינים מדעיים, ספריות ומוסדות הוראה, ומכונים בהפניית כספים סיפוק מצא הנמרץ הרציונליזם עם לפני גרץ. עוד בחלקם וכוחות רבים בודתו המדעית. כך באו ולם כבר בראשית המאה שלנו, מן העולם האינטלקטוי הבינלאומי של היהדות, שנים עשר הכרכים המפוארים? 1!: Encyclopedia Jewish )ניו יורק, (, ובימינו הלקסיקון היהודי )ברליץ, ( בן חמישה הכרכים בעיקרו פרי מלאכתם של יהודים גרמנים ; ומתוכננים לצאת שישה עשר הכרכים של ה אנציקלופדיה יודאיקה, שמהם ראו אור כבדעשרה )ברלין, (. שלושה מאגרי יסוד ו של לרשות ומעמידים ובצורתם, בעיצובם מופתיים היהודי מאירי עיניים, המדע שת בנושא גם ובראשונה היהודי, בראש המחקר תוצאות את העולם כל מטעם היהדות מדעי מכלול תשתית במסגרת שהתפרסמו היהודים. המחקרים החברה לקידום מדע היהדות 22 חמקו כפי הנראה עדיין בשלב זה מעיניו של וילהלם גראו; אך הוא ממשיך: המדע היהודי ההיסטורי הוציא תחת ידו עבודות היסטוריוגרפיות גדולות מדי דור. עוד לפני גרץ פרסם מ י ]יצחק מרדכי[ י 1 סט את תולדות בני ישר )ברלין, ( בתשעה כרכים, שבהם נעשה הוא בשנים להתבוללות. היסטורית לגיטימציה להעניק ניסיון עד 1845 )בשלושה הוציא את ההיסטוריה החדישה של בני ישר מ 1815 על כרכים שלושה גייגר אברהם הוציא גרץ של ליצירתו במקביל כרכים(. אודות היהדות רתולדותיה )ברסלאו, (. לאחר גרץ העמיד מרטין פיליפסוץ בפני הציברר הגרמני היסטרריה עכשררית של העם היהודי )לייפציג, האמנציפטורית. 23 בינתיים עלה היהדות של המבט מנקודת (, Dieter Adelmann, Die Religion der Vemunft im Grundriss der Gesamtwissenschaft 22 des Judentums, in: H. Holzhey, G. Motzkin, H. Wiedebach (eds.), Religion der Vemunft aus den Quellen des Judentums.Tradition und Ursprungsdenken in Hermann Cohens Spatwerk, Internationale Konferenz in Zurich 1998, Hildesheim 2000, pp מרטיץ פיליפסון ) (, יושב ראש איגוד הקהילות הגרמניות יהודיות Deutsch-)23 (israelitischer Gemeindebund מ 1896, הנשיא הראשון של ארגון היהודים הגרמנים Juden) (Verband der deutschen מ 1904, היה שותף בהקמת החברה לקידרם מדע היהדות בשנת 1902 וכיהן כיושב הראש שלה עד מותו ב הוא היה פעיל גם במסגרת איגרד הארגונים למען היסטוריה יהודית וספרות יהודית der) Verband (Vereine fiir jiidische Geschichte und Literatur ופרסם בארפן קבוע החל משנת הקמת האיגוד ב 1898 ועד למותו, בשנתון בעל התפרצה הרחבה של האיגוד, סקירה על מצב האוכלרסייה היהודית בכל העולם ועל מצב האנטישמיות. בספרו היסטוריה עכשווית של העם היהודי, המשיך את דרכם של ירסט וגרץ. הספר הרפיע בשלושה כרכים ב 1907 וב 1910 ) ההיסטוריה של יהודי מערב ומרכז איררפה מ 1875 עד, 1908 ושל יהרדי 8

9 וארג תיתשת לומ יעדמ תודהיה הרבחה םודיקל עדמ תודהיה תשו ירהש םיכרכה ץוספיליפ ועיפוה םתרגסמב רמסיא ןגובלא איצוה רו 1919 ב תודלות םידוהיה זאמ התליפנ הנידמה /תידוהיה רוביח יתיצמת ךא ב הצופת,הבחר תרגסמב הרדסה םלועמ עבטה. חורהו הנררח םסרפ הלה תרדלות םידוהיה, הינמרגב הדובע הנושאר.הגוסמ ךא שרויה לודגה ץרג ונה ןועמש,ברנבוד תרשעש יכרכ ירבד ימי םלוע רביחש ומגרות תינמרגל וארו רוא ןילרבב םינשב :רוציקב םג םא ףקיה םיגשיהה,תודהיה דמע דגנל ויניע וארג,ואולמב ירה בש ז םשגתמ וב עתפל המ א רשפאתה ותישארמ רקחמ, ךרו האמה 19 ה האמבו 20 ה דע[ 25:]וילא רקחמה ירוטסיהה הלגמ תדבוע ומויק ו וביט ; תודהיה ךא ז קר םשל הרטמה :ה.ותתחשה ןיא יתמישמ איבהל תויאר ךכל הקלחמה ש רקחל םידוהיהרולאש ךיירה ןוכמב הירוטסיהל הינמרג השדחה הפ דגנ םצע ומויק דגנו ותואיצמ תודהיה ןפואב 26.ידעלב םלוא בושח ןייצל םדאהש םזיש ןגראו םירקחמה,הלאה רטלו 27,קתפ ליחתה וכרד דוע תונשב, 20 ה תרגסמב הלוכסאה ןרנגסב תילרביל תירוטסיהה ךירדירפ,הקניימ בתכש הדובעב ףיטמ רצחה ףלודא רקטש העונתהו 28, תילאיצוס תירצונה וליאו םלהליו וארג,ומצע רח ירקחמ שרשיג 1933/1932 ב בצמ םידוהיה ואספב ימיב,םייניבה חינה 1935 ב ינפב ארוקה תריצי תפומה תימדקאה,ו רשא השמיש ול תיתשת קוסיעל רקחב תלאש /םידוהיה התרתוכו םלהליו תרצרא חרזמה 1830 מ דע ) בר תוחתפתהה ( היסררב ןילרפבו ) תיסורה םהבו ראית ל תויסוואה תוידרהיה םלועב זאמ עצמא האמה 19 ה.ךרעל 24 ליע ל(וא רג הרעה,)14 מע ושה :דחוימב Christian Wiese, Wissenschaft des Judentums und protestantische 1999 Theologie im wilhelminischen Deutschland: Ein Schrei ins Leere? Tubingen 26 שי רעשל ונובזעש רמסיא ץגובלא אצמנה קרוי וינב לוכי היה ךופשל רוא ךלהמ,םיניינעה יתשמ.תוביס תחאה איה יכ ןגובלא דמע זא םשארב תודסומה םייעדמה םיירלופופ םייעדמהו םיבושחה תודהיה הרבחה םודיקל עדמ, תרדהיה דרגיא םינוגראה ןעמל הירוטסיה תידוהי תורפסו, תידוהי תיב רפסה עדמל תודהיה,ץילרבב הימדקאה עדמל, תודהיה שארבו הרוש תודסומ.םיפסונ היינשה איה רנרבזעש ןגובלא רקחנ כ עודיה יל םלועמ הדוקנב דציכ תופקתשמ וב תריונתהה דצמ תוינידמ רקחמה תיצאנה עגונב תלאש ל. מידוהיה 27 ראר היפרגויבה תרכזנה טומלה ליעל(רבייה הרעה.)7 Walter Frank, Hofprediger Adolf Stoecker und die christlich soziale Bewegung, Berlin עודמ היגולוליפה תיטנורלר :תדל תוילאוטסקט םזינמוהו 9

10 דיטר אדלמץ פוץ הומבולדט ובעיית היהודים / 29 ובזאת אנו מוצאים התחלותיהן של תולדות מדע היהדות במאה ה את עצמנו שוב בתחום.Wilhelm Grau, Wilhelm von Humboldt und das Problem des Juden, Hamburg ספר זה עוסק ב חינוכר של וילהלם פון הרמבולדט, פגישה עם אדם יהודי, השפעת היהודי, תפיסתו היסודית של פרן הומבולדט בנוגע לבעיית היהו דים, המדיניות של וילהלם פון הרמבולדט ביחס ליהרדימ, והרא כולל נספח הדן ברשימותיו של פוץ הומבולדט למכתבים שכתב להנרייטד, הרץ, במכתביו לדויד פרידלנדר, ובהערותיו על סקיצה לחוקה חדשה בעניין היהודים מ בחינה מדוקדקת מעלה כי אם כל חטאת היא אהבתם של וילהלם פוץ הומבולדט והנרייטה הרץ, וליתר דיוק: בית הרץ בכלל, מ שפחתו של מרכוס הרץ, תלמידו וחברר של עמנו קאנט, אשר גם שימש כבן שיח פיקטיבי בעבודת הדוקטור של קאנט מ 1770 de mundi sensibilis atque inteiiigibilis prinzipiis,forma et עבודה שהירותה סקיצה ל ביקורת התבונה הטהורה. הנרייטה הרץ הייתה בתו של היהודי הספרדי בנימיץ דה למרס, כותב גראר)עמ 17(, שסבו חי עדייץ בפורטוגל. אביה היה רופא במקצועו המחלקה לחקר שת היהודים של וילהלם גראו לא הייתה יחידה במינה כל עיקר. לחקר שת היהרדים הוקמו גופים נוספים שצרכו משאבים מוסדיים, כספיים ראדמיניסטרטיביים עצרמים. פעילותם נח שבה כהכרחית למלחמה עד לסופה. על כך בקווים כלליים אצל מיכ פזזלנבוש )יל הערה 10(. אך כדי לקבל רושם כללי לגבי סוג זה של מחקרים, ניתץ יין ב לקסיקרן יהודים במרזיקה שהוכץ על ידי ופיל שטנגל רהרברט גריגק, תחת משרד המיקה שבכה של רנברג, ב אורה וייסווילר חקרה את את הרקע שהרביל לחיבורו של לקסיקרץ זה ואת סיפרר היווצרותו: Eva Weissweiler (unter Mitarbeit von Lilli Weissweiler), Ausgemerzt! Das Lexikon.der Juden in der Musik und seine morderischen Folgen, Koln 1999 הלקסיקון עצמו מתבסס על שיתוף פעולה בין המשרד שהיה במקור משרדו של גראו וביץ כתו של רנברג: Lexikon der Juden in der Musik. Mit einem Titelverzeichnis jiidischer Werke. Zusammengestellt im Auftrag der Reichsleitung der NSDAP. Aufgrund,behordlicher, parteiamtlicher gepriifter Unterlagen bearbeitet von Dr. Theo Stengel,Referent in der Reichsmusikkammer in Verbindung mit Dr. habil. Herbert Gerigk Leiter der Hauptstelle Musik beim Beauftragten des Fiihrers fur die Uberwachung der gesamten geistigen und weltanschaulichen Schulung und Erziehung der NSDAP, Berlin Veroffentlichungen des Instituts des NSDAP zur Erforschung der Judenfrage( 1940( a.m., 11 Frankfurt ]לקסיקון היהרדים במיקה. עם רשימת יצירות יהודיות; הוכץ על פי בקשת הנהלת הרייך של המפלגה הנציונל סוצייסטית. נערך מחרמרים שנבדקו בקפידה על ידי רשויות המדינה והמפלגה, על ידי ד ר ו שטנגל, מרצה ברייכסמיק קמר, בסיוע ד ר הרברט גריגק, מנהל המשרד הראשי למיקה, על פי פקודת הפיהרר, לפיקוח על כלל ההדרכה והחינוך הרוחניים וההשקפתיים של המפלגה הנציונל סוצייסטית. ברליץ )פרסומי מוסד המפלגה הנאציונל סוצייסטית לחקר שת היהודים, פרנקפורט, כרך 2[. מוסד אחרון זה הוא גם האחראי לתכנון ולהכנה של יצירת התקן ]Standardwerk[ שלא הספיקו לסיימה, ועל כן התפרסמה אחרי, 1945 על בסיס אותן הכנות, מיקה בעבר ובהווה Gegenwart[ )MGG) [Musik in Geschichte und )וייסווילר, שם, עמ 48 ואילך(. במסגרת האנציקלופדיה המקבילה,, RGG n דת בעבר ובהווה Religion[ 10

11 מדוע הפילולוגיה רלוונטית על לדת: טקסטויות והומניזם III אין זה מתפקידי להציג כאן את הפילוסופיה של לאופולד צונץ שהצמיחה תכנית כה מרשימה הבאתי אתה במילים של איסמר בוגן בפתח דבריי שהפכה כעבור למעלה ממאה שנה לנקודת המוצא על מנת לסכל סופית את אותה השתלבות של מדע היהדות תוך מכלול המדעים, השתלבות שלא התרחשה למעשה מעולם. אך את נקודת הציר הפילוסופית, המשחקת תפקיד משמעותי, ניתן בכל זאת לר במילים ספורות. עוד לפני שנוסד המכון של וילהלם גראו, 31 הוכנה רשימת מחברים יהרדיים של כתבים משפטיים. מטרתה של רשימה זו בהוצאות ובמהדורות שונות הייתה להרחיק את המחברים הללו מתחום מדעי המשפט. 32 מף הוא הנימוק המשפטי, הצדקת ה רעיוך שעמד מאחורי ההרחקה את, היינו: ישנר חוק יהודי, שתואם את צררת החיים של העם היהודי, וישנו חוק גרמני, שתואם את צורת החיים של העם הגרמני; ן אי אפשר שגורמים זרים ם הגרמני ישפיעו על מערכת המשפט הגרמנית. להיגיוץ בסיסי זה, שמקורו בתפיסה משפטית שבה יש לחוקי חיים )דזוקי גזע( תפקיד מרכזי, חייבים להתרגל גם אנשי המשפט רים ]שביקרו את הרשימה את 33 [, את אם הם רוצים להבין 34 את המערכת המשפטית הנציונל סוצייסטית של גרמניה. הבחנה זו אינה חלק מן הפוליטיקה: מקורה במדעי הטבע )תורת הגזע ותורת התורשה(. 35 ]in Geschichte und Gegenwart תכנץ גראו להוציא את הכרך יהדות בעבר רבהווה,, JGG ובכך ליצור תחליף לאנציקלופדיות היהרדיות שכיר בתכנית המחקרית שלר בנושא שת היהודים. ב 15 באוקטרבר, 1936 בעוד שהמכון של גראו נפתח ב 19 בנובמבר. עברדתו החלוצית, מלפני שנים, של הורסט גפינגר: r Horst Goppinger, Die Verfolgung d e Juristen judischer Abstammung durch den Nationalsozialismus, mit einem Geleitwort Juristen judischer יצאה בינתיים בשם שתה במקצת:.von W. HauGman, Villingen 1963.Abstammung im Dritten Reich Entrechtung und Verfolgung רכעת סיכם כריסטיאץ בוסה את עיקרי המחקר)המ שפטי( העדכני: gefallen, Christian Busse, Eine Maske ist Die Berliner Tagung Das Judentum und die Rechtswissenschaft vom Oktober in: Kritische Justiz, 4 (2000), pp, Hugo Sinzheimer, Judische Klassiker der deutschen Rechtswissenschaft הש 11 לביקורת אצל: )מקור הודפס באמסטרדם ) 1937 הדפסה חרת: פרנקפורט Frankfurter( 1953 Wissenschaftliche Beitrage. Rechts- und wirtschaftswissenschaftliche Reihe, vii( ההדגשה שלי, ד א. Verzeichnis judischer Verfasser juristischer,(erich Ristow עט של )שם Erwin Albert,Schriften, Stuttgart פתח דבר

12 וגוה,רמייהצניס ביצהש דגנמ תונשרפה תיתפומה םינש רשע םינטפשמ 36,םידוהי ןעט דגנ :המישרה חורה,)תידוחייה( תידוהיה הילאש ונא םיעדוותמ ךרדב, הנניא תידוחיי הנניאו.תידוהי איה הנניא,תידוחיי םושמ םינומטש הב ידדצ היישעה תינחורה.המצעשכל איה הנניא,תידוהי םושמ ש םידדצה םינומטה הב םיאב ידיל יוטיב תוחפל ותואב ףקיה התואבו המצע תוילטנמב תירא ה,הרוהטה תדמועה דגנמ ל. תידוהי ה םחור םינוקיסלקה םידוהיה םוחתב טפשמה ינמרגה הניא א חור 37.תיעדמ םלרא שי,הביס ערדמ ןיא יד ןועיטב אקורד ידכ תוארהל ותוכרפומ עדמה ירקוח תודהיה :םיטסילאיצוס לנויצנה ותרגסמב תלנ תועמשמ הטושפ ז חור, תיעדמ היש ססבתמ וגוה.רמייהצניס תישארמ 1937 ךליאו םסרפ ךירא,בוטסיר שיאה ץיכהש הליחתכלמ תמישר םירבחמה םידוהיה םיבתכ, םייטפשמ ןוחריה עזג, טפשמו ובש ךישמה הנשמב ץרמ תדרבע התנכה התצפהו,המישרה ץכו ותרוקיב םינטפשמה המישרבש ו תרות טפשמה 38.םה ךכו ונא םיאצומ רבכ ותנשב הנושארה ןוחריה חוויד ותעפוה רש עדמה ךיירה, טסור ודרשמש עבקש תונורקע תוינידמה.תירקחמה ןבומ ש םג םדיק ותמקה ךיירה ןוכמ הירוטסיהל הינמרג, השדחה הקלחמ ה רקחל תלאש םידרהיה,ובש חפיטו ותוא הרוצב 39.תרכינ תוגיגח ב םיימה תטיסרבינוא ץגניטג אשנ טסור,םואנ ויש בתכנ הפוצ ב יממעה ]Volkischer Beobachter[,םירבד רשא וטטוצ בתכב תעה יטפשמה עזג. ק וחו ךותמ בתכ תע חוקל טוטיצה :אבה רשה רקס ומואנב תוחתפתהה תינחורה זאמ הדוסיי הלמה,תימדקאה הוותהו ךרדה 36 ךירדירפ סוילוי,לאטש ץיול,טדימשדלוג ךירנייה,גרובנרד ףזוי,רגנוא וטוא,לנל םלהליו דראודא,הדליו סוילוי,רזלג לואפ,דנבל גרואיג,קנילי ץגירא,ךילרא פיליפ,רמטול דראודא ץופ.ןומיס 37 רמייהצניז ליעל( הרעה,)33 מע הינפהה בתכל תע ינא בח ץאיטסירכל.הסוב 1 Rasse und Recht. Monatschrift,)1937/38 )Erich Ristow (ed.), Berlin, Stuttgart 39 ונא,םיחכונ יכ תרינידמ עדמה תיצאנה החימצה תודסומ,םיימדקא םיימוחת ןיב,םביטב םירישע ץפראב יסחי םיעצמאב,תורשמבו רשא רכרע םהירקחמ םשל ץועיי יעדמ,םיאקיטילופל רנהנו םושמ ךכ דודיעמ הכימתו תופידעב ההובג המרב םירש ריכזמו.הנידמה וללה וויה תפומ ימדקא יטנא הדגנהב( לדגמל,),ץשה ךישמהש ותוינידמ תירקחמה ףלודא,קנרה יפכ הלהש המשיי תמקהב הרבחה םש רזייק, מלהילו ךא,דרוע תרינידמכ תירקחמ,תינרדרמ תרפתה בדקב םיננובתמ,םייתרוקיב םג ירחא 1945, ומכ טומלה רבייה.מל רטיד ץמלדא 12

13 ןמ היגולומסוקה לא ןויער.עזגה ןיב ראשה העיפומ םש האבומה הפוצה מ : יממעה םזילאיצוס לנויצנה ססבמ ותוליעפ וישעמו תורכיה םיקוחה םייחצנה היווהה.תיעבטה ןאכמ תרהבתמ ותופתתשה הליעפה םזאיליצוס לנויצנה עדמב,שדח ותמישמש הניא א רוקחל םיקוח םייחצנ.הלא ונרובע עזגה וניא קר אשומ רקחמה הנילפיצסידה שונה,ומש א םג ןורקיע הרופ בו האושת עדמ םדאה 40.ותולב רחו ץכמ העיגמ הקמנהה :תיפוסוליפה םזילאיצוס לנויצנה תצרופ,בוש ןייעמכ ונתייווהל,הלוכ תעדות,עזגה רשא התייה הרובק תחת ילת םילת ךשמ ןמז.בר אקווד עדמה הכ תילגתב הפונתל תינכפהמ.העירכמ ןכש הבישחה תיעזגה הדעונ םורהל תוציחמה הביצהש הבישחה תופוקתב ומדקש,ונל ןיב תכלממ חורה תכלממל.עבטה ךירצ תויהל דיסח תודהיה וא רקוח,םוחתב ידכ ריכהל ךכב תינכתש הנה לבה תוערו ; חור ךא םא ודיקפת תרדהיה, יפכ רבסש דלופו,ץנוצ קר ררקחל תומר תוחתפתהה תורוצו יוטיבה תודהיה,דרפנב א בל רקחמה ה ברקב ל,םיעדמה ירה בולישש כ איצומ למ תורשפא הרטמה סורהל תוציחמ ה ונבש םידמולמה ךלהמב תואמ םינש םיצמאמ םייתרכה ןיב תכלממ חורה תכלממ ל. עבטה טקילפנוקה ןיב היפוסוליפה תיצאנה ץיבל תודהיה עיגמ ןאכ אישל.ותמצע ךותמ 223,000 םירפסה םירבחמ םידוהי ואצמנש ןיידע תושרב צוה ץקוש םימיב םינורחאה,המויקל ומרחוה ודמשוהו 28 ב סרמב,1939 רח תריגס,האצוהה 4475 םירפס תייחנהב דרשמ ךיירה ךרניחל ה : הלומעתלו השו םירתוכ מ ץירפ )קחצי(,רב השו מ המלז,רלביוט ץרטש רתוכ דחא מ 1נב,בוקאי היצזיפוריאה חרזמה מ סנה,ןהכ גשרמ ינאה לצא,לגה לצא ןהכ הלוכסאבו ברעמ םורדה תינמרג סחייתהב תרותל )92 סמ( תוירוגטקה ו השיש םירתוכה מ ץמרה,ןהכ :רמו םירפסה איצוהל( תד ) הנובתה ויהש קושב ינפל ( םירפס מ ןמרה ץהכ.)42ודבל םירתוכה וללה םיהמ ףד רעשה םירפסכ םיאצויה רו 40 ןאכ ךשמהבו,הטלבהב יפל ררקמה טטרצמה ןמ הפוצ ה. יממעה Rasse undrecht, ,)38/)1937( p 41 Volker Dahm, Das jiidische Buck, Miinchen 1993^, pp. 472 ff. דועיתל ותדרבע תיב האצרהה.ןקוש 42 םיבתכ םיידוהי, Jiidische Schriften ( סמ,)48 םיבתכ היפוסרליפב הירוטסיהבו תב וננמז, Schriften zur Philosophic und Zeitgeschichte ( סמ,)49 ןורקע עודמ היגולוליפה תיטנוולר :תדל תוילאוטסקט םזינמוהו 13

14 טמ תודסומ םיקסועה ב 43/תודהיה היה וליאכ הדקמתה תקלחמ עדמה דרשמ ךיירה ךוניחל ה הלומעתלו,רהצומב ץווכמב תויחמומבו תדמשהב תורפסה 44/תודהיה תדוקנמ טבמה חסינש רש עדמה,ךיירה,טסור תטיסרבינואב ןגניטג 1937 ב ןתינ ץיבהל םירבדה :םיאבה ץויערה סררהל תרציחמ ה הביצהש הבישח הגהנש [ תופוקתב רמדקש ] ונל ןיב תכלממ חורה תכלממל, עבטה רצוי הסיפת תדגונמ תיתב מו הניחב תרוסמל הבשחמה תידוהיה,התולב התולהנתהב תיפוסוליפה עדמכ התרקבדבר ב.לאה סוה הבשחמה תיעדמ תידוהיה ןרמט קוידב תבצהב הציחמ התישארמ סולו םישמשמ ה ךרדו תרכה ;לאה ןוצרה הסרוהל,ונה תדוקנמ טבמ,תידוהי רדגב הריפכ לוליחו.םשה יחנומב הטישה תיפוסוליפה ץמרה,ץהכ,מל ךילהה ראותמ ץיב :תוטשפב, הקיגול ה הבש תרכה עבטה הוותמ המצעל,םילה ןיבל /הקי ה הבש םיחסנתמ םילה תרכהל, מדאה ןכוש קוחה ידוסיה /תמאה ועמשמש וניא א הרכהה החנההו תמדקומה רבדב רסוח תלוכיה לטבל ינושה ץיב ינש יגוס.םילה רבדה לוקשה החנהל רבדב תלוכי םואית ןיב תוכלממ הלא חור ה /עבט הו תולדבנה תודרפנו,חצנל,רמו תבצה הציחמ ה איה ןויער, לאה ובש םתחנ הקלח ירמוחה,הקיה ירמוח סחיב קלחל,אבה קלחה,תודימהדורות רבש תוראותמ יכרד,תוירסומה תוללסנה תררשפאמר תוקחתה ןהירחא התבצה הציחמ. יווהל עודי םייתניב יכ ןמרה ןהכ,ןיבה ראית חתיפו היפוסוליפה ךותמ רטיד ץמלדא הטישה תילמיסטיניפניאה ויתודלותו Das Prinzip der infinitesimaimethode und seine(, Geschichte סמ )50 וסרגנ המזויב,תימצע הקיטתסאה שגרה רוהטה Die(, Asthetik des reinen Gefuhls סמ )217 הקיה ןוצרה רוהטה Die Ethik (,des reinen Wiliens סמ )218 הירואתה ו טנאק תודוא ך ויסינה Kants (,Theorie der Erfahrung סמ.)219 המישרה הניא הליכמ הקיגולה הרכהה הרוהטה,) Logik der reinen Erkennntnis ( תדה תכרעמב היפוסוליפה ) Begriff der Religion im System der Philosophic ( ו הסוסיב הקיה ידי טנאק ) Kants Begnindung der Ethik ( האצרהב 1907 מ, ןכתייש םגש םה ויה ןיידע תוירנחכ.םירפסה רפסה הסוסיב הקיטתסאה ידי טנאק Kants Begriindung( 1889 der Asthetik(,, דוע ספדנ,שדחמ יאדוו היה הגשה רב תויונחב 1933 ב. ינש יכרכ םיטסקטה ץמרה ןהכ ואציש רו הרדסב, Schocken Bucherei אבה,BSV 20, Der Nachste ( סמ )86 תנשב 1935 םיבתכמ ו,BSV 92 Briefe ( סמ )235 תנשב 1939,.ודמש וה הארנכ זדילצה ץמלז ץקוש ליצהל.הרדסה 43 ומכ מל :חוסינה םוסרפ ןרק ןמרה,ןהכ לצא הימדקאה עדמל. תודהיה 44 םשורה דוע,קזחתמ דומילב יתטיש תמישר םירתוכה הש ידיב ןמלז ןקוש ליצהל תחת יניע רטשמה.תונחובה 14

15 מדוע הפילולוגיה רלוונטית על לדת: טקסטויות והומניזם זיקה שיטתית לדת במסגרת מדע היהדות, את מראשית דרכו הפילוסופית: בעלומיו, כשלמד אצל אביו, ששימש לו מורה, את חובות הלבבות לבחיי אבץ פקודה, ולאחר מכן ב סמינר היהודי ולוגי בברסלאו, לא רק אצל זכריה פרנקל עצמו ואצל היינריך גרץ, א עוד ביתר שאת אצל מורהו לפילוסופיית הדת, מנו יו, ומאוחר יותר בברליץ, בחוגו של מיכ זקש שנפטר זה עתה, ואז במידה רבה במיוחד אצל היימן)יים( שטיינתל. 45 לקראת סוף חייו היה הרמן כהן דמות בולטת ביותר ברחבי העולם היהודי, ושימש נקודת מוצא להבנה העצמית של מדע היהדות הרבני מסורתי של המאה ה 20. אם בראשית המאה ה 19 צפה לאופולד צונץ שהמשך קיומה של היהדות לאחר שחרורה מן הגטו יובטח לה בזכות שילובה בתרבות המודרנית, הרי שבמאה ה 20 זיהה הרמן כהן את שילוב חקירתם השיטתית ביקורתית של כל שלבי ההתפתחות וצורות הביטוי של היהדות במכלול המדעיפ כאחד התנאים ההכרחיים ימורה של התרבות המודרנית. IV אנו רגילים לגזור את המושג מדע היהדות מעבודתו של לאופולד צונץ והמשכיה, וכאן תעלה הביקורת שנשמעה בראש ובראשונה ( ) מפיו של גרשם שלום, ואשר הייתה בעלת השפעה היסטורית: כי צונץ הפך את ה יהדות ל אובייקט של מדע/ ולימד וחקר אותה בהווה כמו היה תוצר אנושי מן העבר גרידא; בכך, לפי גרשם שלום, הוא הכשיר כבר במאה ה 19 את הקרקע ל פירוקה העצמי של היהדות במאה ה אפילו היימץ שטיינתל אינו חף מביקורת על צונץ, את עם שהוא מר את צונץ כ מייסד מדע היהדות ההיסטורי. באופן כללי לא התיידד עם מלומד זה, שלימד בימי חייו של שטיינתל בברלין, אם כי לא ב מכון להוראת מדע היהדות. הלא הכיר אותר רק בסוף חייו, ובזיכרונו נחרתו רק שניים מן הדברים שהיה אומר, שעליהם היה חר תמיד ביחס לנושאים שונים שעלו בשיחה : אם דבר מה ורטי :היה על הפרק אם היסטורי ואם ספקולטיבי הוא היה חותם את הוויכוח ראו אדלמץ )יל הערה,)22 עמ ; Jewish Almut Sh. Bruckstein, On Hermeneutics: Maimonides and Bachya as Vectors in Cohen s Philosophy of Origin, in: Stephane Moses, Hartwig Wiedebach (eds.), Hermann Cohens Philosophy of Religion: International conference in Jerusalem 1996, Hildesheim 1997, pp Gerschom Scholem, Judaica 6: Die Wissenschaft vom Judentum, ed. P. Schafer, Frankfurt a. M. 1977

16 אדלמץ דיטר אנחנו איננו יודעים דבר. ראם היה מדרבר בדבר מה פרקטי, היה אומר: איץ מה שות/ 47 הנימה הפסימיסטית בעבודתו של לאופולד צונץ עוררה שוב ושוב ביקררת שהובילה מאוחר יותר להמרת הכינוי מדע היהדות Wissenschaft( Wissenschaft( היהח ת אודות על מדע המדויק במושג )des Judentums vom Judentum(. קריאות אותן בעצם היו לא וארלי השה: את העלה שטיינתל אולם פאוסטיות, אותן קריאות שיצאו מלב דואב, א היפוכה של תקווה שמאום לא יוכל לנפצהי הדבקות באהבה ובנאמנות הנה מקור האמונה בהישארות הנפש. צונץ דבק בצדק, בחופש ובדתיות בכל רגע בדזייו, את בעומק ובעצמה, שלא הניחו לספק בנצחיותם ובחיותם הבלתי פוסקת של רעיונות ה להשפיע על אבל אנחנו חוקרים; אין המחשבה ועל המעשה. אנחנו איננו יודעים דבר אבל אנו מנסים שוב ושוב. 48 מה שות איש לא יטיל ספק בחשיבות שהייתה ללאופולד צונץ בכינוץ מדע היהדות ; אבל חשיבות זו מסיטה את המבט מץ הדרך שעליה עלה מדע היהדות למעשה, המבט מץ את מסיטה היא בראש ובראשונה ה 19. המאה בראשיתו ובמשך מראשית היהדות. שכן, מדע של טיינתל בהיסטרריה החשיבות שהייתה שנות ה 70 ראילך בלבד לפחות לפי התיאור של איסמר בוגן התפרסם הביטרי מדע היהדות ברבים, הץ כלפי פנים, כלומר ביחס לקהילרת היהודיות, הלא יהודי הסובב, את יש לזקוף ל מכוץ הץ כלפי חוץ, היינו ביחס רלם ההוראה בברלין. הדבר קרה לא מעט בזכות קביעתו, הגם שבאיחור מה, של שלט מעל הכניסה לבניין מכון ההוראה, שלט שבר נעשה שימוש בביטוי; שהרי זה היה ונו: המכוץ להוראת מדע היהדות. 49 ב מכון ההוראה, אם כץ, היה המושג ם של מוסד. Uber הרדפס שנית ; H. Steinthal: Leopold Zunz. Ein Nachruf, in: Die Nation (1886) 47 Juden und Judentum: Vortrage und Aufsdtze, Berlin 1906 (Schriften herausgegeben von der Gesellschaft zur Forderung der Wissenschaft des Judentums), pp כאן עמ שם, שם. 49 ראו:.Ismar Elbogen, Ein Jahrhundert Wissenschaft des Judentums. Berlin 1922 השם מדע היהדות לא רח באופץ מידי. צונץ עצמו בחר בר לאחר התלבטויות. עבודת הביכורים שלר קיבלה את הכרתרת דבר בעניינה של הספררת הרבנית zur( Etwas,)rabbinischen Literatur אף שהוא שרטט בו בקררים כלליים את המשימות למדע היהדרת העתידי. ההחדות שבה היה הוא הרוח החיה נקראה ההחדות לתרבות ולמדע הידזודיים )1819(, ורק בכתב העת של ההחדות נעשה שימוש בשם מדע היהדרת )1822(. עם דעיכתה המהירה של ההחדרת נעלם השם, משך זמן רב הוא אינו נשמע, 16

17 מדוע הפילולוגיה רלוונטית על לדת: טקסטויות והומניזם דבר זה העיד על כך שבשונה מן ה סמינר היהודי ולוגי, שנרסד עשור וחצי קודם ן בברסלאו. וכן מן המכונים להכשרת רבנים מסורתים או מודרנים, 50 מוסד ההוראה בברלין היה מייצג את מדע היהדות ואותו בלבד. הרעיוץ להקים פקולטה יהודית ולוגית באוניברסיטה היה אמנם כבר נחלתם של אברהם גייגר ולודוויג פיליפסון, וכן נחלתו של לאופולד צונץ, שהגיש לבסוף הצעה להקים פקולטה כזאת ב אוניברסיטת קייזר פרידריך וילהלם בברלין. 51 אבל הקמת בית הספר עצמו כ מכון הוראה למדע היהדות הייתה תוצאת פועלו של חוג מלומדים יהודים, שבמרכזו עמד לא לאופולד צונץ, אם כי היה מקורב יר, א היימן שטיינתל, שהיה בעל הביליטציה ב בנות כללית וב מדעים רבניימ זה עשרים שנה כמעט, ואף לימד באוניברסיטה מקצועות ה. 52 מידע על בית הספר, עלייתו וחשיבותו, כמו גם על המצב הלא יציב שנק יו במפנה המאה, ניתץ למצוא בספר יכרון לציוץ חנוכת ביתנו, שהוציא ה מכון ההוראה למדע היהדות ב 1907, ועליו חתומים א בוגן וי הניגר. 53 ברצוני להוסיף הערה לגבי מושג ה מכוץ,]Anstait[ שתולדותיו של מוסד זה במקומו על ה מדע היהרדי. צעירים יותר שהיו לפי שעה ובכתביו של צרנץ ניתן לקרוא וניהלו ויכוח במודע לציון זה, אפילו הפנו את גבם בתחום, כמר אברהם גייגר, מעורבים חריף עם תפיסתו של צונץ. רק זכריה פרנקל ) ) אימץ שוב את השם כשהקים ירחון לתרלדות היהדרת לירידה בערכר כשכינה אותר אך גרם שלו, את הירחרץ ב 1852 היהדות. השם מדע ממדע של היהדות חלק הייתה ההיסטוריה היהדות, כמו לא ולמדע היהדות הכה לבסוף שורש באותם חוגים בברלין שמהם צמח לבסוף בית הספר. ב 26 מלחמת בשל אך היהדות, למדע הספר בית ייסוד על בברלין הרחלט בדצמבר 1869 פרוסיה צרפת לא נפתח עד 6 במאי על אף שהמכשולים שעמדו בדרך להתפתחותו היהדות שמעו של מדע להפצת וגשוגו של בית הספר היו רבים, בכל זאת הוא הביא נוספים גופים של וייסודם מקומו, את וביסס הספר בית הלך בהדרגה בשמר. המופיע היהדות )1918/19 ) למדע האקדמיה או היהדות )1902 ) מדע לקידום החברה כמו כל התנגדות שהיא. התקבלו ללא זה היה רבה. חשיבות בעלת שהייתה בבודפשט, ב 1877 שהרקמה המדרשה למשל כמו 50 מוסד להכשרת רבנים, לא מכון הוראה מדעי בלבד. רק בברלין היה מוסד יהודי שהוא מדעי בלבד. השו 1 : Heinrich Simon, Wissenschaft von Judentum in der Geschichte der Berliner 51 Universitat, in: Julius Carlebach (ed.), Wissenschaft des Judentums: Anfdnge der Judaistik in Europa, Darmstadt 1992, pp לטיעון כי לתחום המדעים הרבניים יש כבר ייצוג באוניברסיטה בדמות פעילותו של היימץ 52 מאמרו את השרו הארניברסיטה. על ידי צונץ של הצעתו בדחיית תפקיד היה שטיינתל הברלינאית. של האוניברסיטה סימרן)שם( על מדע היהדרת בהיסטרריה של היינריך I. Elbogen and J. Honiger (eds.), Lehranstalt fur die Wissenschaft des Judentums, 53 העותק על תודה חב Festschrift zur Einweihung des eigenen Heims, Berlin 1907 (אני הנדיר של הספר לא סוסאץ ). 17

18 םיאשונ,ומתוח וכרדשו היה רומא דסומ הארוה,לדביהל ףאו,לדבנ,ויתונויערב רב,ויתודלותבו ץמ םירנימסה םינברל ידומלתמו הרותה םהבש( ודמל םידתעתמה תונפל.)תונברל ןכש וניא הווהמ קלח ןמ תרוסמה,תידוהיה א קלח תודלותמ התמקה הטיסרבינואה ןילרבב יפ הסיפתה תחוורה ותואב.ץמז 1802 ב רביח ןהוי בוקאי לגנא ) ( רכזמה ןושארה ובש עבוה ץויערה םיקהל הטיסרבינוא.ןילרבב ותרתוכ :התייה רכזמ תמקהל ןוכמ הארוה לודג, ןילרבב ךא טסקטב ומצע בתכנ ןרכמ הארוה לודג א ץוכמ הארוה. יל םירכזמב םירחא ואבש,ויתובקעב םישמתשמ רודואת ץוטנא ךירנייה ץלאמש ) ( ףוטסירכו םלהליו דנלפוה ) ( יוטיבב. הטיסרבינוא ןהוי בילטוג הטכיפ ) ( רזח רדצמ ורוביחב םסררפמה תינכת תרזגנ תמקהל ןוכמ הארוה הובג ךילרבב )1807( יוטיבל ךוכמ וא ץוכמ, הארוה זו הרטמל תשרופמה תייאר ןויערה הטיסרבינוא ץילרבב רושק כ רשקב ץימא הימדק, םיעדמה,ונייה תנמ ראתל ידי ךכ םיעצמאה םתועצמאב ש ות תויהל ןוכמל יעדמה ונ העפשה םלוע ואולמו. מיעדמ ותעצה םלהליו ןופ טדלובמוה ) ( ןמ 24 ה ילריב,1809 קינעהל ץוכמ ל הארוהה ילה הובגהו, ץילרבב םקוהש 4 ב רבמטפסב 1807 יפ וצ,טניבקה םשה ןשיה רוגשהו, הטיסרבינוא תרזוח לא, הלאשמ ה דח הימדקאה,םיעדמל הימדקאה,תויונמ תודסומה םייעדמה ונייה,םיינילקה,םיימוטנאה,םייאופרהו םביטש יעדמ,רוהט,היירפסה הפצמ,םיבכוכה ןגה,ינטובה םיפסואהו תירוטסיה עבטה ו,תונמאה ןוכמו הארוהה ילה,ומצע לומכ ינגרוא דחא,דיחיו ךכ ש,קלח רתלבקב ותואמצע היוארה,רל ופ תופתושב םיקלחה םירחאה הרטמל תיפוסה 54.תילה יוטיבה ןוכמ, הארוה ךכו םג ץוכמ הארוה עדמל, תודהיה ןיא ול םואמ המינ,תילי תתחפה וכרע דסומ.)institution( ךופהנ, םלהליו ןופ טדלובמוה רידגה,רמצעב הטויטב רכזמל תנשמ 1808 וא,1810 ךומס המקהל תימשרה הטיסרבינוא ה,ץילרבב ךוכמ ה ץפואב :קיודמ ה םינוכמה םייעדמה,םיהובגה הגספכ הילאש עיגמ המ הרוקש תוברתל חורה המואה ץפואב,רישי ססבתמ ךכ םדרעייש רטיד ןמלדא Wilhelm Weischedel (ed.), Idee und Wirklichkeit einer Universitat. Dokumente zur 54 Geschichte der Friedrich-Wilhelm-Universitat zu Berlin, Berlin I960, pp. 211 ff. 18

19 וללה בצעל עדמה ונבומב קומעה בחרהו,רתויב ורסמלו שומישל השהה תינחורה תירסומהו רמוחכ ןכוהש ץווכתמב א 55.ומצעמ טבמב רוח ןמייה לתנייטש תנשב 1897 החיתפה תימשרה ןוכמ הארוהה תנשב,1872 טבמ עגר ירוטסיה רשא שחרתה רתוי יצחמ האמ ירחא םילימ הלא םלהליו ץופ טדלובמוה 1808 מ,1810/ דהדהמ ןיידע,ןנבומ שכ :רמוא שי םיאורה,תודהיב ו בושח יאב הדימ,קדצ ץמ הרוצ רבעה תגרוחה לא ךות,הווהה רשאו התצימ,היתוחוכ הניאו הלוכי רצייל םוש דוע רבד,שדח ןוויכמ איהש תרדענ תועמשמ תילאוטקא ]...[ ךא ונתרטמ איה הפקשה תללוכ םיהולא ו,םלועה עבטה ו,הירוטסיהה דחוימבו חרוא םייחה ירסומה רו תודהיה.תיחצנה ונליבשב עדמ תודהיה וניא תלחנ רבעה,דבלב א תינכתה התוא העיצמ תודהיה 56.דיתעל ןויער, וא השירדה הפקשה ל, תללרכ רמו הפקשהל תללוכ םיהולא סלועו עבטה, הירוטסיההו ו חרוא םייחה ירסומה,אקווד ובש רושק ה תיב רפסה הובגה עדמל תודהיה ןילרבב רחואמו,רתוי ןפואב,דחוימ ותסיפת ןמרה ץהכ התוליעפ הרבחה דודיעל עדמ תודהיה ףאו יווק דוסיה עדמל תודהיה ללוכה ה הלא םה תונויערה םירושקה רשקב ירוטסיה יתטישו עדמה יסקה דימעהש םלהליו ןופ טדלובמוה סיסבב הדוסיי. םלהליו ךירדירפ תטיסרבינוא םתוהמ םינוכמה םייעדמה, מיהובגה ךכ בתכ םלהליו ןופ טדלובמוה םינשב,1810/1808 תססובמ םרוביח םינפבמ עדמה יביטקייבואה השהה,תיביטקייבוסה םרוביחו ינוציחה ידומיל תיב רפסה ועיגהש םמויסל תליחת םידומיל םיימדקא,םייאמצע וא רתיל : קויד עוציב רבעמה ןמ דחאה לא.ינשה א עדמהש ראשנ תדוקנ טבמה.תירקיעה ןכש שכ דמוע םש,ותרהטב ספתיי ותומב ומצעמו הרוצב,הנוכנ םג םא תושחרתמ ולא יא תויטס תודדוב ךרדמ /ךלמה רחאמ זש אתכמסאה תיסקה תנבהל עדמה םלהליו ץופ,טדלובמוה ב ןווג,יתד עדמה ןויערהש תודהיה תתשומ,וי יואר איבהל טוטיצ םייוצמש וב יווק ראתמה, זו תנמ ראתל תודלות ןוכמ הארוהה עדמל, תודהיה וא מ 55,םש מע השגדהה,י ; א ד טסקטה חוקל Heymann steinthai, Festrede zum Jubiiaum :ךותמ der Lehranstalt fiir die Wissenschaft des Judentums, in: Allgemeine Zeitung des 23 Judentums 1897, no. ספדוה תינש :ך1תב Uber Juden und Judentum ליעל( הרעה,)47 מע, ןאכ מע.247 עודמ היגולרליפה תיטנוולר :תדל תוילארטסקט םזינמוהו 19

20 דיטר אדלמן מקום את תולדותיו על פי ייצוגם בשנת 1907 בספר יכרון של המכוך על ידי איסמר בוגן: הואיל ומכונים ה, כותב וילהלם פון הומבולדט, 57 יכולים להשיג את מטרתם רק אם כל אחד מהם מציב את עצמו מנגד לרעיון הטהור של המדע, בדידות וחירות הם העקרונות הדומיננטיים בהם. אולם, הוא ממשיך, גם פועלה הרוחני של האנושות משגשג רק תוך שיתוף פעולה, את לא רק כדי שהאחד ימלא את מקומו של האחר במקום שיש לו בו חסר, א כדי שפעולתו המוצלחת של האחד תלהיב את האדזר, ושהכוח המשותף, הראשוני, הקורן ביחידים רק בצורה מבודדת ונגזרת, ייראה יני כולם. מכיון שכך, מוכרח הארגוץ הפנימי של מכונים ה להצמיח ולקיים שיתוף פעולה בלתי פוסק ושאינו דורש התכוונות מיוחדת. משום כך ייחודם של המכונים המדעיים הגבוהים הנו שהם נוהגים תמיד במדע כבעיה לא פתורה, ון ממשיכים תמיד לחקור, ובכך הם נבדלים מבית הספר, ש יש לו עניין עם ידע מוכץ ומוגמר בלבד. המכונים המדעיים הגבוהים, כפי שהם נקראים, המשוחררים אם כץ מכל מתכונת של ממתיות כלומר, המשוחררים, במה שנוגע ללימודים, מץ התכליות והמטרות הפרגמטיות שמציבה המדינה ורשויות החינוך בה, אינם א החיים הרוחניים, המובאים על-ידי פנאי חיצוני או על ידי שאיפה פנימית למדע ולמחקר. Y יחידני בלימוד פילולוגים שלו בסמינר בק אוגוסט הכשיר זו באוניברסיטה את מוצאים אנחנו ה בין ה 19. המאה של השישים שנות אמצע עד לאופולד צונץ, ומאוחר יותר גם, לדוגמה, את מנו יו. אך מבין כולם הוא שמאחורי המחשבה את להבין מכולם שהיטיב כתלמיד שטיינתל את מציין יצירתו הבסיסית עצומת המימדים, יצירת חייו, האנציקלופדיה והמתודולוגיה הפילולוגיים. 58 שטיינתל, כפי שאמר עליו גוסטב קרפלס, כרת המדעים של 57 על הטקסט מדווח אצל ריישדל )יל הערה 54(, עמ. 194 August Boeck, Encyklopddie und Methodologie der philologischen Wissenschaften, 58 edt. e. Bratuscheck, Leipzig 1877 מובא כאן לפי המהדורה משנת, 1882 עמ :29 הכי טוב הבץ שטיינתל את הוריה שלי. לח שיבותו של א בק למדע היהדות, השוו :. D Adelmann, H. Steinthal und Hermann Cohen, in: S. Moses/H. Wiedebach (eds.), Hermann Cohen s Philosophy of Religion, Hildesheim/Ziirich/New-York 1997, pp., 1-33 במיוחד עמ

21 תירב םו,םייחה,תושונאה תוריהבב תרסח תורשפה 59.םיגוה םוו ללוכ תרקוה ותדובע :ץנוצ רגייג,סקזו בתוכ,לתנייטש רדיינשנייטש לסאקו,םירחאו םלוכ םידיעמ םמצע םיאבכ תיבמ ושרדמ ץנרצ ריתע.הליהתה וליפאו המ היהיש רכרמ רתויב ברקב םיארוקה תומיענה תוירבעה ורייסנמורב הנייה ןרוקמ 60. ץנוצב היגולוליפה תינמרגה התוא הפוקת לתנייטש בקונ םהיתומשב,טסא,רכאמריי,ידרהנרב קב בוקאיו 61,םירג םתביבסבש תיעדמה חתפתה דלופו ץנוצ התייה תיפוסוליפ, תיתב.רמוא הסיפתב ו תיפוסוליפ תילוכ, טבמב ףיקמה ןומט ונויפא תודהיה לצא,ץנוצ ו המ דחיימש ותוא תמועל םיצמאמה תומגמהו ינב,האוושהה וא תוחפל ינב ותוא,ןמזה למכוק ו.טרופפר רשאכ ונחנא םיארוק, ולצא בתוכ,לתנייטש הנווכהו,ץנוצל ץפואב ה ךפוה ןותנ,ירוטסיה תונדקשהש,האצמ תודחש שה,החנעפ היפוסוליפהש התשע וב,שומיש טהשו בוטה ץביש םוקימב,האיה המורתל עדיל,םדאה ש ודבל תיתה הנורחאה הדובע.תירקחמ ןכו ]...[ )1841( תנמ ריכהל,תורפסה רמו ןרשקה תובצמ ןורכיזה תובותכה חורה,תישונאה הדירפמ תרבחמו חור תוישפוחב םינייפאמה,םיידוחייה זו רח הריכהש ךכב םלוכש םיגלפ התוא חור תינומדק.תחא הדובעב הרכהה רצונ ןריערה ידיב חורה תיביטלוקפסה ל תוברעתה,תינוציח חורה תינואגה וח,וב חורה תיביטיאוטניאה המ ותוא ךותמ תווהתהה :הלוכ חורל תיביטלוקפסה ךייש,םולהיה קרש םרלהיה,ךתוח ; היפוסוליפה חורל תינואגה שי ןיע הבש ףקתשמ,םוקיה ב הארנש ש 59 ו יוטיב חוקלה ןמ המדקהה בטסוג סלפרק הררדהמל המכ יבתכמ ןמייה :לתנייטש UberJuden undjudentum ליעל( הרעה ;)47 קרזיחל הרימא, :וושה Dieter Adelmann, H. Steinthal und der Begriff der Wissenschaft des Judentums, in: H. Wiedebach/A. Winckelmann (eds.), Chajim H. Steinthal, Sprachwissenschaftler und Philosoph im 19. Jahrhundert, Leiden/Boston/Koln 2002, pp. ךשמהב ינא סחייתמ המכ םימעפ םיעטקל ךרתמ האצרה. 60,לתנייטש,םש מע.231 םהרבא רגייג (, ימיקממ ןוכמ ה,) הארוהל לאכימ סקז (, בר גרפב,)ןילרבבו ץירומ רדיינשנייטש (, ןחרזמ רקחמב יסקה ימי םייניבה,םיידרהיה רודב ) תרדהיה דיוואד לסאק (, 1872 מ דע ותומ הרומ תיב ב רפסה עדמל תודהיה,)ןילרבב ךירנייה הנייה ) ( היה גוחב ןרשארה ץבקתהש ביבס דלופו ץנוצ ידכ דסייל הרוצ ןוגרא ל. תודהיה 61 םירבחמה רללה ולמע ךרדב יהש םגוציי ידפולקיצנאה םהיעדמ.םייגולוליפה עודמ היגולוליפה תיטנוולר :תדל תוילאוטסקט םזינמוהו 21

22 ,רדוח.הרישה לבא ינפל חורה תיביטיאוטניאה,תושרפנ ומכ תריצי זוונמא,היח תודלות חור םדאה תוקפומה לוממ. תורפסה ונאשכ םיארוק לצא ץנרצ םירבד ץיעמ,הלא ךישממ,לתנייטש םאה ונניא םיבשוח יכ םלהליו ןופ טדלובמוה רבדמה 62?ונילא ונניא םיכירצ בושחל יכ ו לוקה םנה רבדמה ץמ םוהתה תרעפנש וניניב וניבל ףולח.ןמזה הסמ ב :םדאה המדקה היפוסוליפל 63 תוברתה ראתמ טסנרא רריסק,דציכ ידי היינב תירוטסיה תיתגרדה 64,הרכהה, םדאה רמו טקייבוס ה,הרכהה ליבקמב התיינבל הלושלו תייצקנופ הרכהה,ו ביכרמ לשמו,ומצע רמו ףלגמ ומצע ךותמ םלועה יעבט ה ובש אצמנ ותואשו.םלגמ ךא רריסק המ,תודגנתהה יכ םשל ותסיפת ץוליח םדאה ומצע ךותמ עבט ה םיקיפסמ םירואיתה תויצקנופ הרכהה הרוהטה ונתנש טנאק ומצע ויכישממו ןמ תרוסמה תינאיטנאקואנה.גרוברמב הביסה ךכל ש שפחמ ויהיש ול דצמ דחא ןתוא תוכהה שיש תויצקנופל הרכה ה,טנאק דצמו ינש קפסיש רתוי הדש קפסמשמ רישיה תויוסחייתהה טנאק סחיב הרכהל תנווכמה תכרעמל. עבט ה תוברת השוריפ ץאכ לומ םיכילהה םיירשפאה תרתהל ונמצע ץמ עבט ה ףיקמה,ונתוא המדנש ןיאש קומחל ותריגסמ,וני אצמנשו ךותב םדאה הצוחמו.ול רבשמ ה ותפוקת הארנ,ול,רריסקל ןומטכ הדבועב םיטנאירוובש םינושה היפוסרליפה תב,ונמז איהש תב היצטניירוא תיגולוטנוא :וא(,)... תיעזג הלח הגיסנ ןיינעב ץוליח םדאה ןמ עבט ה ימינפה,ינוציחהו תמועל ןיינעה סופתל םדאה,ותוגרתשהב תיארנה תנתינ יתלב,הרתהל תואיצמב םלועה יפכ איהש.תיארנ ךא טסנרא רריסק דמוע,ךכ סופת ןפואה ובש תוישונאה םדאה תנגראתמ ושוריפ חינהל תחנהכ דוסי הלפעהה הרפסל תרחא metabasis eis alio( genos יפכ ש גהונ,)רמול זו ידכ ריבסהל זא ךיא הלפעהה זה תשחרתמ ידי ( ןתריצי תורוצה.) תוילובמיסה תנמ סופתל יכ ב תודבוע ה תויעדמה תוברה תורבטצמה האצותכ ןמ בצמה יתרכהה ררושה 62 לתנייטש ליעל( הרעה,)59 מע Ernst Cassirer, An Essay on Man: An Introduction to a Philosophy of Human Culture, 1944 New Haven 64 :1ושה Ernst Cassirer, Das Erkenntnisproblem in der Philosophic und Wissenschaft,der neueren Zeit סרפד יקלח , םוסרפ מ עבראב,םיכרכ Darmstadt רטיד ץמלדא 22

23 ונמזב רריסק שי דוסי ףתושמ,דחא ונייה תסיפתב םדאה,ןה ץלחמה ומצע ןמ, עבט ה ררחשמה ומצע,ונממ שי ךרוצ ב.שדח ןבומב הווהמ למסה הבושת תרגסמב תיירואית. רבשמ ךא ץתינ היהי ןיבהל המ הנווכה,וב קר םא רחנ לא,החנהה ץוליחבש ימצעה ךותמ, עבט ה ב תוברת ה םא,ןכ ןיינעה ש קרפה המישמה תיסיסבה תוישונא םדאה היפרסוליפהו תוישונא.רז טבמ יפוסוליפ ירוטסיה ללוכ,המ היעבש הניא,השדח יכו התייה התמישמ היפוסוליפה זאמ.דימתמו היח ה תילובמיסה איה ותוא ב,םייח רשא דירפמ ומצע ידב ץמ למע, עבט ה ךכב ש רציימ םלוע תוברת ה,שדחה ; ףסונה למס ה ןוויגה יפוסניאה,ובש ךירצ ספתיהל כ גציימה תומכה הדבכנה תוטישה רשא תורשפאמ דעצ. דחא םידימלתה םינורחאה טסוגוא קב היה ןמרה ןהכ.ומצע ןתינ בוקעל רחא תעפשה הלוכסא,רז דע ובוציעל הדותמה תילטנדנצסנרטה לצא ןמרה ןהכ.היפוסוליפב ןכש הדותמה,השוריפ הרכהבש ונ ןיא גיש ונל חישו םירבדה, םמצעכ א קר.טסקט םירבד םיימימש םה הלא םהבש ונא םיקסוע,היפוסוליפב א יטפשמ,דוסי,תונורקע,תונקסמ םיטפשמו,הרכהה םיטפשמ ונאש םיאצומ םיספדומ,םירפסב ו םתועמשמ ונא םיספות ךות ידכ םיוהיז.שדחמ המ ונאש,םירקוח הלא םניא, סירבד א תורוסמ,הארוה תונרתנה ונל רותב.טסקט ו ץמ דחא םיטסקטה וללה ונה לדבה ןיב תכלממ חורה ץיבו םלוע ; עבט ה הידפולקיצנאה ו תיטגדוהה תודח תעדות, תוברתה הילאש,הליבומ ותטישל ץמרה,ץהכ תנשמ,היפוסוליפה תדמלמ ונתוא הנחבה. יפל ותסיפת רמסיא,ץגובלא דלופו ץנוצ שרד ריבעהו השירד הה וידימלתל רוקחל תחת רתוכה עדמ תודהיה תוררצ יוטיבה תוגרדו תוחתפתהה,תודהיה בלו הריקח לומ ב. םיעדמה ןאכמ תמקרתמ הרוצ תידוחיי תודהי רותב תד הניאש תנתינ,הנבהל םא ונניא םיחרוט םינוקו ונל הנבה לומ. סיעדמה ןכש ב ןורחאה ןומט ןבומה ידפולקיצנאה חנומ תוברתה. תישונאה עודמ היגולוליפה תיטנוולר :תדל תוילאוטסקט םזינמוהר 23