318 דורון בר המאבק על הכותל המערבי בין מלחמת ששת הימים )1967( למלחמת יום הכיפורים )1973( דורון בר הקדמה במהלך עשרות השנים שחלפו מאז מלחמת ששת הימים מת

תמליל

1 318 דורון בר המאבק על הכותל המערבי בין מלחמת ששת הימים )1967( למלחמת יום הכיפורים )1973( דורון בר הקדמה במהלך עשרות השנים שחלפו מאז מלחמת ששת הימים מתנהל ויכוח פנים ישראלי נוקב על מעמדו של הכותל המערבי האם הוא מקום תפילה יהודי או גם סמל לאומי. בשנים אלו התעוררו שוב ושוב דילמות ומאבקים סביב המקום ומעמדו, הנוגעים לישראל פנימה וליחסים בין ישראל ליהודי התפוצות. מבחינה פיזית שונה אזור הכותל המערבי מאז המלחמה ללא הכר, ונוהגי התפילה והסמלים הממלכתיים עוצבו במהלך שנים אלו. התיישבותם של יהודים בחלקה הדרום מזרחי של ירושלים שבתוך החומות, ברובע היהודי, החלה בתקופה הממלוכית, ככל הנראה בראשית המאה ה 15. משכונה יהודית קטנה, המרוכזת סביב בית כנסת אחד, הלך הרובע היהודי והתפתח: תחילה במהלך המאה ה 16, כשהגיעו אליו יהודים ממגורשי ספרד; אחר כך, וביתר שאת, במהלך המאה ה 19, כשגברה והלכה עלייתם של יהודים מארצות שונות. 1 בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט, עם התפתחותה של ירושלים שמחוץ לחומות, דעך בהדרגה מעמדו של הרובע היהודי; רוב התפקידים החשובים והפעילויות השונות בחיים הציבוריים של יהודי ירושלים עברו אל העיר החדשה, וברובע היהודי נותרו בעיקר קבוצות חלשות. תהליך זה גבר ככל שעלה המתח בתחום הלאומי בין יהודים לערבים, לאחר מאורעות תרפ"ט ומאורעות הרובע היהודי נחלש והלך 1 א' ריינר, "ואיך? שהרי ירושלים לחוד וציון לחוד!" השכונה היהודית בירושלים לאחר התקופה הצלבנית )המאות הי"ג הט"ו(', י' בן ארצי, י' ברטל וא' ריינר )עורכים(, נוף מולדתו: מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל ובתולדותיה מוגשים ליהושע בן אריה, ירושלים תש"ס, עמ' ; י' בן אריה, ש' ארזי ומ' יבלוביץ, מיקומו, התפתחותו והתפשטותו של הרובע היהודי בעיר העתיקה במאה הי"ט', מ' פרידמן, ב"צ יהושע וי' טובי )עורכים(, פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים, ב, ירושלים תשל"ו, עמ' Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

2 המאבק על הכותל המערבי 319 ורוב תושביו היו עניים וזקנים, שהק רבה אל הכותל המערבי והתפילה לידו היו 2 חשובים להם ביותר. על החשיבות והמעמד של הכותל המערבי בתולדות עם ישראל נכתב כבר רבות ואין צורך להוסיף על כך. 3 מאמר זה נועד להצביע על העובדה, שמעמדו הנוכחי של הכותל הוכרע בשנים , כלומר בין מלחמת ששת הימים לבין פרוץ מלחמת יום הכיפורים. כדי להבין את הייחוד שבתקופה זו בתולדות המקום, אפתח בסקירה קצרה של ההתפתחות שהתרחשה במעמד הכותל המערבי מראשית המאה ה 19 עד למלחמת העצמאות וחלוקת ירושלים, ואדון במעמד הכותל בתודעה הישראלית בתקופת השלטון הירדני במקום. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים על ההיסטוריה המאוחרת של הכותל המערבי. חלק מהמחקרים עסקו בפיתוח הפיזי של רחבת הכותל ובמשמעות העיצוב מחדש של האזור, 4 חלקם דנו בקשר שבין עלייה לרגל לתיירות בכותל המערבי. 5 מקצת החוקרים עסקו בסוגיות הסוציולוגיות והאתנוגרפיות הקשורות 6 בכותל המערבי ובמשמעות הנודעת להן לחברה הישראלית וליהודי התפוצות, 7 ובכללה משמעות הסכסוך סביב זכותן של נשות הכותל' להתפלל במקום. מחקרים אחרים נסובו סביב עניינים משפטיים הקשורים בכותל 8 וסביב המתח 2 י' בן אריה, אוכלוסיית הרובע היהודי בעיר העתיקה בחודש ספטמבר 1939: תמונת מצב, כתב יד. 3 סקירה על מצבו של הכותל המערבי בתקופות היסטוריות וגם עד לסוף המאה ה 19 ראו: א"מ לונץ, כותל המערבי של הר בית אלהינו מהותו, תכונותיו וזכרונותיו', ירושלים תרנ"ב, ג' קרסל )עורך(, נתיבות ציון וירושלים: מבחר מאמרי אברהם משה לונץ, ירושלים 1970, עמ' ; רות פ' גולדשמידט לעהמאנן, הכותל המערבי: ביבליוגרפיה נבחרת', קתדרה, 12 )תשל"ט(, עמ' א' נצן שיפטן, "יש אבנים עם לב אדם": על מונומנטים, מודרניזם ושימור בכותל המערבי', תיאוריה וביקורת,,)2011( עמ' ; Western M. Cohen, The Wall (Wailing Wall) Plaza, E. Meiron and D. Bar (eds.), Planning and Conserving Jerusalem: the Challenge of an Ancient City, Jerusalem 2009, pp לנושא תכנון רחבת הכותל ראו ק' כהן הטב, קדושה לאומיות ותיירות: עיצוב רחבת הכותל המערבי בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים', אופקים בגיאוגרפיה, 75 )תש"ע(, עמ' D. Storper-Perez and H.E.Goldberg, The Kotel: Toward an Ethnographic Portrait, 6 Religion, 24, 4 (1994), P. Chesler and R. Haut (eds.), Women of the Wall: Claiming Sacred Ground at 7 Judaism s Holy Site, Woodstock, VT 2003 S. Berkovitz, The Temple Mount and the Western Wall in Israeli Law, Jerusalem 8 Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

3 320 דורון בר שבין הערכים הדתיים והלאומיים הישראליים שבמקום. 9 על אלה ניתן להוסיף 10 גם דיון בקשר שבין הכותל המערבי לבין הסכסוך הישראלי-ערבי. המאמר הנוכחי אינו עוסק בכל אלה אלא עומד על ההתרחשות בכותל המערבי בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, בוחן את הקונפליקטים הפנים ישראליים שנקשרו למקום בשנים הנסקרות ובודק את התייחסותם של גורמים ממלכתיים ופרטיים שונים, דתיים ואזרחיים, אל הכותל המערבי. הטיעון העיקרי שבמאמר גורס כי שש השנים שחלפו מאז מלחמת ששת הימים, כאשר מדינת ישראל ניכסה את הכותל ואת סביבתו לרשותה, עד לזעזוע החברתי והפוליטי שנגרם בעקבות מלחמת יום הכיפורים, 11 הם שקבעו את מהות המקום מבחינה פיזית ובעיקר מבחינת נוהגי התפילה עד היום. מעמד הכותל המערבי מראשית העת החדשה עד מלחמת ששת הימים ) ( ניתן לחלק את השינויים שהתרחשו במעמד הכותל המערבי בעת החדשה לשלוש תקופות משנה: )1( שלהי התקופה העות'מאנית, מראשית המאה ה 19 עד כיבוש ירושלים וארץ ישראל בידי בריטניה ותחילת תקופת שלטונה בארץ ) (; )2( תקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ובירושלים ) (; )3( תקופת ירושלים המחולקת בין ישראל לירדן ) (. שלהי התקופה העות'מאנית בראשית המאה ה 19 עדיין הייתה הקהילה היהודית בירושלים קטנה מאוד. 2001; Y. Reiter, 1917 to Present: al-haram al- Sharif /Temple Mount ( Har Habayit ) and the Western Wall, O. Grabar and B.Z. Kedar (eds.), Where Heaven and Earth Meet: Jerusalem s Sacred Esplanade, Jerusalem 2009, pp M. Azaryahu, (Re)locating Redemption - Jerusalem : The Wall, Two Mountains, 9 A Hill and the Narrative Construction of the Third Temple, Journal of Modern Jewish Studies, 1 (2002), pp ; K. Cohen Hattab, Struggles at Holy Sites and Their Outcomes: The Evolution of the Western Wall Plaza in Jerusalem, Journal of Heritage Tourism, 5 (2010), pp S. Ricca, Heritage, Nationalism and the Shifting Symbolism of the Wailing Wall, 10 Jerusalem Quarterly, 24 (2005), pp מ' פייגה, מלחמת יום הכיפורים בזיכרון הישראלי: שבר מול המשכיות', מ' שמש וז' דרורי )עורכים(, טראומה לאומית: מלחמת יום הכיפורים אחרי שלושים שנה ועוד מלחמה, שדה בוקר תשס"ח, עמ' Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

4 המאבק על הכותל המערבי 321 האוכלוסייה היהודית בעיר הוערכה ב 2,000 נפש בערך, רובה ככולה משפחות בנות העדה הספרדית. בשנות השבעים כבר הגיעה האוכלוסייה היהודית לכדי 11,000 נפש ומגמת הגידול נמשכה בכל מהלך המאה ה 19 ; הכיוון המובהק של התפתחות העיר היה אל מחוץ לחומות, באמצעות הקמת שכונות חדשות. בשנת 1914 מנתה כבר האוכלוסייה היהודית בעיר כ 45,000 נפש, כ 20, מהם גרו בעיר העתיקה והשאר מחוץ לה. במהלך כל התקופה הזו התנשא הכותל המערבי מעל סמטה צרה, שחצצה בין החומה החיצונית המערבית של הר הבית לבין שכונה מוסלמית ממערב לסמטה זו. שכונה זו כונתה שכונת המוגרבים', על שם מוצא תושבי השכונה: הם הגיעו מצפון אפריקה בתקופה המוסלמית המאוחרת. 13 ככל שגדלה האוכלוסייה היהודית בירושלים כך התחזק והלך מעמד הכותל המערבי כמקום תפילה של יהודי העיר; תחילה לאלה שהתגוררו בעיר העתיקה ואחר כך גם לאחרים שהגיעו להתפלל במקום, במיוחד תושבי השכונות היהודיות שמחוץ לחומות, יהודי ארץ ישראל ויהודי התפוצות. שינוי זה במעמד הכותל קשור, בין היתר, בתמורה הניכרת שהתחוללה במקומה הכללי של ירושלים בתודעה 14 היהודית ובהתחזקות מעמדה הסמלי דתי. האוכלוסייה היהודית בירושלים, שהתפללה ליד הכותל המערבי, נמנתה ברובה המכריע על הציבור הדתי חרדי בני היישוב הישן'. ירושלים הייתה מרכזו של יישוב זה, שגדל מאוד בשלהי התקופה העות'מאנית. לעומתם תפס הכותל המערבי מקום שולי בתודעת אנשי העליות הראשונות ובקרב ההנהגה הציונית: מספרם של בני המושבות הראשונות בארץ שבאו להתפלל בירושלים היה קטן ביותר. תנועת חובבי ציון תמכה בהקמת מושבות חקלאיות בארץ ישראל לעולי העליות הראשונות וירושלים הייתה מרוחקת מהם, פיזית ותודעתית. 15 כך למשל כתב בפסקנות מ"ל ליליינבלום, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה: אין לנו צורך בחומות ירושלים, לא בבית מקדש ולא בירושלים 12 י' בן אריה, עיר בראי תקופה: ירושלים במאה התשע עשרה, העיר העתיקה, ירושלים תשל"ז, עמ' ד' בהט, פני העיר בתקופה הממלוכית', איוון פרידמן ויוסף דרורי )עורכים(, ספר ירושלים בתקופה הממלוכית ) (, ירושלים תשע"ג, עמ' י' ברטל, מרכז בשוליים: תמורות במקומה של ירושלים בתודעת היהודים', י' ברטל וח' גורן )עורכים(, ספר ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית ) (, ירושלים תש"ע, עמ' ר' אהרונסון, ירושלים בעיני אנשי העלייה הראשונה', ח' לבסקי )עורכת(, ירושלים בתודעה ובעשייה הציונית, ירושלים תשמ"ט, עמ' Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

5 322 דורון בר עצמה, העיר שאינה מרכזית, ושהייתה לבירת ממשלת ישראל אך מפני שהייתה בחלק יהודה'. 16 הוא הוסיף והצביע על הניתוק שחשו רבים ממנהיגי התנועה הציונית והוגיה כלפי העיר. גם הברון רוטשילד, שחש לעזרת המושבות הראשונות כאשר הן החלו לשקוע למצב כלכלי קשה, שאף לחזק אותן על ידי פיתוח ענפים חקלאים יציבים ולהכשיר את התושבים כדי שיגיעו לעצמאות כלכלית; 17 הוא לא קשר אפוא בין המושבות לבין ירושלים, לקדושתה של העיר ולמעמדו המיוחד של הכותל המערבי. בדומה לכך לא ייחסה גם תנועת הציונות הרוחנית, בהנהגתו של אחד העם, חשיבות או הערצה לכותל המערבי. במאמרו הידוע של אחד העם אמת מארץ ישראל', שנכתב לאחר ביקורו בארץ ישראל ובירושלים בשנת 1891, הוא יצא בחריפות נגד היישוב הישן בירושלים ואורחות חייו. בכותל הוא מצא רבים מאחינו יושבי ירושלים עומדים ומתפללים מקולי קולות. פניהם הדלים, תנועותיהם הזרות ומלבושיהם המשונים'. הוא סיכם באומרו: הכל מתאים למראה כותל הנורא'. 18 גם חוזה רעיון המדינה היהודית ב"ז הרצל כתב לאחר ביקורו בכותל המערבי בשנת 1898: מיאנה לרחוש בלבי התרגשות עמוקה'. 19 הוא הוסיף כי ירושלים העתיקה תשאר כמעין לורד, מכה וירושלים עיה"ק', 20 וביקש להעניק מעמד של קדושת עולם לעיר העתיקה כולה, מעין מוזאון היסטורי דתי, מבלי לתת משקל מיוחד ונפרד לכותל המערבי. בשלהי התקופה העות'מאנית החלה להתרכז בירושלים קבוצה יהודית משכילה וציונית, שהדגישה את השפה העברית וביקשה לפתח בעיר ספריות ציבוריות מודרניות, גני ילדים ובתי ספר עבריים; 21 אך גם בקרב אלה לא תפס הכותל המערבי חשיבות מיוחדת. לקבוצה הליברלית המשכילה בירושלים הצטרפו גם מקצת ממנהיגיה של תנועת העבודה כמו דוד בן גוריון, יצחק בן 16 מ"ל ליליינבלום, על תחית ישראל על אדמת ארץ אבותיו, אודסה 1884, יצא מחדש על ידי המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, ירושלים תשי"ג, עמ' ר' אהרונסון, הבארון והמושבות: ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בראשיתה, ירושלים אחד העם, אמת מארץ ישראל', מאמר ראשון, כל כתבי אחד העם, תל אביב תש"ז, עמ' כג-מ, במיוחד עמ' לד. 19 ת' הרצל, עניין היהודים', ספרי יומן, ב, ירושלים תשנ"ט, עמ' 54; ח' הראל, יחסו של הרצל לירושלים', ח' לבסקי )עורכת(, ירושלים בתודעה ובעשייה הציונית, ירושלים תשמ"ט, עמ' ת' הרצל, ספרי הימים, ג, ירושלים תרפ"ט, עמ' י' בן אריה, עיר בראי תקופה: ירושלים במאה התשע עשרה, העיר החדשה, ירושלים תשמ"ח, עמ' Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

6 המאבק על הכותל המערבי 323 צבי, רחל ינאית ועוד. חבורה זו התמקמה בעיר החדשה, ולעיר העתיקה ולכותל המערבי נודע מקום משני אצלם, כפי שהיה מקומו אצל שאר אנשי העלייה 22 השנייה שהגיעו ארצה בשנים 1904/1903. ניתן אפוא לסכם ולומר כי בשלהי התקופה העות'מאנית נותר הכותל המערבי ביסודו ליהודים מאמינים, לפשוטי עם שחונכו על הכמיהה לציון, 23 שהתפללו לעבר ירושלים ושאפו להגיע למקום קדוש זה ולנשק את אבניו. לתושבי היישוב הישן בירושלים, שמספרם גדל והלך, הצטרפו רבים מבני עדות המזרח, וגם הם ראו בכותל המערבי מקום בעל משמעות דתית בולטת. למרות עניין מסוים שגילתה ההנהגה הציונית כלפי המקום, וניסיונות מהוססים מצד גורמים שונים בהנהגה היהודית, לקראת סוף התקופה העות'מאנית, לרכוש את רחבת הכותל ולפנות את שכונת המוגרבים ובכך להרחיב את רחבת התפילה 24 ראו רבים בתנועה הציונית את הכותל המערבי בעיקר כמקום הקשור אל תושבי ירושלים הדתיים. הם לא העלו על דעתם לקשור את המקום הקדוש ההיסטורי ללאומיות העברית המתגבשת. מעמד הכותל המערבי בתקופת המנדט הבריטי עם החלת השלטון הבריטי בארץ ישראל השתנה מאוד מעמד ירושלים: הבריטים קבעו את ירושלים כבירת ארץ ישראל. שינוי זה השפיע גם על יחס התנועה הציונית כלפי העיר וכיוצא מכך גם כלפי הכותל. המגמות הלאומיות, שראשיתן בשלהי התקופה העות'מאנית, התחזקו עד מאוד בתקופה זו. הצהרת בלפור, שניתנה בנובמבר 1917, הניחה את היסודות לרעיון של הקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל. הכיבוש הבריטי של ירושלים, שהתרחש כחודש ימים בלבד לאחר מכן, והתבססות הצבא הבריטי בעיר, עוררו תחושות של אופוריה בקרב היישוב היהודי בירושלים. 25 מספר חודשים לאחר הקמת השלטון הצבאי בעיר הגיע לבקר בה חיים ויצמן, ראש ועד הצירים, בלוויית 22 מ' שילה, מיפו לירושלים: יחסה של התנועה הציונית לירושלים בתקופת העלייה השנייה', ח' לבסקי )עורכת(, ירושלים בתודעה ובעשייה הציונית, ירושלים תשמ"ט, עמ' ; א' שפירא )ברל: ביוגרפיה, תל אביב תש"ס, עמ' (, מצביעה על כך שברל כצנלסון עלה ארצה ב 1909 ובירושלים ביקר לראשונה רק לאחר תשע שנים, ב על הכותל בשלהי התקופה העות'מאנית ראו: לונץ, לעיל, הערה 3; בן אריה )לעיל, הערה,)12 עמ' ראו למשל: ש' הלוי, פרשיות בראשית בתולדות היישוב, ירושלים תשמ"ט, עמ' י' גרוס )עורך(, ירושלים תרע"ח, 1917/8: חורבן גאולה ונס )אנתולוגיה(, ירושלים תשנ"ג. Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

7 324 דורון בר נציגי הוועד ותושבי העיר קיבלו אותם בהתלהבות רבה. נוסף על אתרים ציוניים סמליים, כאתר המיועד לאוניברסיטה העברית על הר הצופים ובית הספר לאמנות בצלאל, ביקרה משלחת ועד הצירים בכותל המערבי. בתקופה זו ניסה ועד הצירים לרכוש מספר אתרים היסטוריים ומקומות קדושים יהודיים ולהעבירם לבעלות יהודית; הכותל המערבי היה אחד מהם. דומה כי היה זה 26 ניסיון להפוך מקומות אלו לרכוש לאומי יהודי. הקביעה הבריטית של ירושלים כבירת אזור המנדט שבשליטתם הביאה את ועד הצירים למקם את מושבו בירושלים, ואת ההנהגה הציונית לשאוף כי הבירה היהודית המיועדת תהיה ירושלים. בתקופה זו החלו לעלות חזונות ציוניים של פיתוח ירושלים כבירה העתידית העברית, ובראשם עמד הרעיון בדבר הקמת אוניברסיטה יהודית האוניברסיטה העברית על הר הצופים, מקדש ציוני חדש אל מול המקדש ההיסטורי הדתי הקודם. 27 למרות התעוררות זו, פעלה התנועה הציונית בדרך מזערית בלבד בחלק העתיק של ירושלים ולא הקימה בו כל מאחזים ציוניים לאומיים; המוסדות הלאומיים, שהיוו סמל ומופת להתחדשות הלאומית כבצלאל, בנק אפ"ק, הסוכנות היהודית והמסגרות הקשורות בה והאוניברסיטה העברית, מוקמו כולם מחוץ לאזור העיר העתיקה. למרות העמדה המסויגת של ההנהגה הציונית כלפי העיר העתיקה וסביבתה, נטל הכותל המערבי חלק בשיח הציוני בתקופת המנדט, 28 בין היתר על רקע המאבק הלאומי שהתפתח בשנים אלה בין יהודים לערבים. הבריטים הקפידו, מראשית שלטונם בירושלים, לשמור על סטטוס קוו בכותל המערבי ומנעו כל ניסיון יהודי לשנות את המנהגים ההלכתיים ששררו לידו. כך הם מנעו מהיהודים להכניס לרחבת התפילה ספסלי ישיבה וארונות קודש ועצרו ניסיונות להציב במקום מחיצת הפרדה בין גברים לנשים. מאבק זה על הכותל הביא להקמת 26 ח' לבסקי, ועד הצירים בירושלים', חגית לבסקי )עורכת(, ירושלים בתודעה ובעשייה הציונית, ירושלים תשמ"ט, עמ' ; י' בן אריה, התמורות העיקריות בהתפתחות ירושלים בראשית השלטון הבריטי ', רן אהרנסון וחגית לבסקי )עורכים(, ארץ בראי עברה: מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, ירושלים תשנ"א, עמ' י' פז, האוניברסיטה העברית בהר הצופים כ"מקדש"', ש' כ"ץ ומ' הד )עורכים(, תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: שורשים והתחלות, ירושלים תשנ"ז, עמ' יצוין שהשטח שיועד להקמת האוניברסיטה נקנה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה ואבן הפינה למוסד נורתה כבר ביולי בית הספר לאמנות בבצלאל נוסד עוד בשנת על השינוי בתודעה הציונית כלפי הכותל ראו א' ספוזניק, קדושה ציונית מחולנת ביצירת עולמו של היהודי החדש', ישראל, 16 )תש"ע(, עמ' Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

8 המאבק על הכותל המערבי 325 ועדת חקירה בין לאומית ביזמת חבר הלאומים, וממשלת המנדט פרסמה בשנת 1931 את מסקנותיה. 29 בהדרגה הפך המקום לבעל משמעות יהודית ולאומית כאחד, בין היתר לאחר שחוגים אחדים ראו בכותל סמל לגבורה ולא כותל הדמעות', כפי שכונה בשפות לועזיות. 30 אחד הכותבים בעיתון דואר היום' גרס כי הכותל הוא המקום הקדוש היחידי שקדושתו, אפשר להגיד, אינה דתית בלבד, אלא גם ובעיקר חילונית, לאומית', והוסיף כי המקום הוא זכר לעצמאותנו הפוליטית לפנים'. 31 תפיסה זו של הכותל התקבעה בהדרגה בקרב החוגים הרוויזיוניסטים. כך, ככל שהתעצם והלך המאבק היהודי נגד הבריטים, התחזקה ההזדהות עם הכותל המערבי בקרב חלק מאוכלוסיית ירושלים וארץ ישראל, ובמיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית והדתית המתונה שנטתה לכיוון הלאומי ובקרב עדות המזרח. בדרך זו נותבה חלק מהפעילות הסמלית האנטי בריטית של אנשי אצ"ל ולח"י בקשר אל הכותל המערבי, תוך ניסיון לקבוע עובדות במקום על ידי תקיעה בשופר, במיוחד במוצאי יום הכיפורים וזאת בניגוד להחלטת 32 ועדת הכותל' והדרישה הבריטית. היחס כלפי הכותל המערבי בתקופת ירושלים החצויה, רגשות הכמיהה היהודית לירושלים העתיקה ולרובע היהודי הגיעו לשיאן בתקופה שירושלים הייתה בה חצויה. מיד לאחר החלטת החלוקה ב 29 בנובמבר 1947 בעצרת האומות המאוחדות, נותק הרובע היהודי מירושלים המערבית והיה נתון במצור בתוך מצור. מגני הרובע, שעמדו במצור זה באומץ רב, נאלצו לבסוף להיכנע ב 19 במאי 1948; הנשים, הילדים והזקנים הועברו 29 החלטות: ועדת הכותל: דו"ח רשמי, ירושלים תרצ"א; משפט הכותל: דין וחשבון ועדת הכותל המערבי הבין לאומית, השתלשלות העניין. החקירות והעדויות בירושלים. התזכיר היהודי. פסק הדין. דבר המלך. עם תמונות, תל אביב תרצ"א; אברהם סלע, מאורעות הכותל )1929(: נקודת מפנה ביחסים בין יהודים לערבים?', ח' לבסקי )עורכת(, ירושלים בתודעה ובעשייה הציונית, ירושלים תשמ"ט, עמ' למשל א' בן אב"י, שמע ישראל, הכתל כתלנו הכתל אחד, ירושלים ש' רוזנפלד, מסביב למקומות הקדושים', דואר היום, א' חניאל, איסור התקיעה ליד הכותל המערבי', המשקיף, ; אחד נפצע ושבעה נאסרו לאחר תקיעה ליד הכותל המערבי אחרי תפילת נעילה', הבוקר, על הכותל המערבי בתקופה זו ראו: ק' כהן הטב, לתור את הארץ: התיירות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים תשס"ז, עמ' ; י"א אורנשטיין, יומן הכותל המערבי, ירושלים תשכ"ח. Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

9 326 דורון בר בידי הצלב האדום לעיר המערבית, ואילו הלוחמים והגברים תושבי הרובע הלכו לשבי לעבר הירדן. 33 בתאריך זה חדל למעשה הרובע היהודי להתקיים. במהלך 19 השנים שחלפו בין נפילת הרובע לידי הממלכה ההאשמית לבין כיבושו ביוני 1967 בידי ישראל, נהרסו רבים מבתיו; פרשת נפילתו הפכה למיתוס גבורה לאומי. בהסכמי שביתת הנשק, שנחתמו עם תום מלחמת העצמאות בשנת 1949 בין מדינת ישראל לבין הממלכה ההאשמית, נקבע במפורש כי תינתן ליהודים האפשרות לפקוד את המקומות הקדושים היהודיים בחלקה המזרחי של ירושלים, כולל העיר העתיקה והכותל המערבי. 34 אולם השלטונות הירדניים לא קיימו את ההסכם ומנעו בתוקף כל מעבר וכניסה של יהודים למקומות אלה בכלל ולכותל המערבי בפרט. רבים בציבור היהודי בישראל יצאו בהצהרות נגד העוול מצד ירדן; בעיתון דבר' נכתב למשל: אל לנו להשלים עם סגירת הדרך אל הכותל המערבי. ולא תהיה גישתנו אל המקום הקדוש הזה גרועה מזכות הנוצרים שבמדינת ישראל לעבור את מעבר מנדלבאום לדרך לבית לחם בחגי המולד ]...[ רק קצרי ראות רואים בכך שרידי פולחן דתי גרידא. כי מקומות 35 היסטוריים הם לנו'. העניין הציבורי הישראלי בתקופה זו בעיר העתיקה בכלל ובכותל המערבי בפרט בא לידי ביטוי בדרכים רבות. בבתים רבים ניצבו תמונות של הכותל המערבי ושל יהודים המצטופפים בסמטה הצרה למרגלותיו, דבר שהעיד על געגועי הישראלים למקום. העיתונים פרסמו מדי פעם בפעם ידיעות על הנעשה בעיר העתיקה, ברובע היהודי וברחבת הכותל. הרוחות סערו כאשר הוסיפו הירדנים מבנים ברחבת הכותל, כשילדים שיחקו ברחבה או שערכו בסביבתו 36 חפירות ארכאולוגיות והעיתונים דיווחו על חילולו'. מדי שנה בשנה, לקראת תשעה באב, מלאו העיתונים קטעי סיפורים על 33 מ' ארנולד, מצור בתוך מצור: הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות, שדה בוקר תשס"ד; pp. L. Collins and D. Lapierre, O Jerusalem!, New York 1972, נחתם הסכם שביתת נשק עם עבה"י', דבר, ; עבה"י מסכימה להחזיר את הכותל המערבי', ידיעות אחרונות, י' לוינסקי, פנו דרך למקומות הקדושים', דבר, ; ראו הקבלה מעניינת לטענה זו: שער יפו נפתח לתהלוכת הפסחא בכנסית המולד ]?[ שער יפו נשאר נעול למתפללים יהודים לפני הכותל', חרות, ליד הכותל משחקים בכדורגל', חרות, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

10 המאבק על הכותל המערבי תולדות המקום והודפסו ספרי אלבום, שכללו תמונות של הכותל המערבי. בתקופה זו פרסם משרד הדתות כמה ספרונים על המקומות הקדושים ליהודים שנמצאו בחזקת הירדנים, ובכללם הכותל המערבי. 38 במקומות שונים בישראל נערכו תערוכות שנושאן הכותל המערבי והמקומות הקדושים, 39 ובשנת תשכ"א אף הוטבעה מדליה של הכותל המערבי לציון הקשר הנצחי בין עם ישראל ושרידי המקדש'. 40 ב'חדר העדות' שבהר ציון הועמדה אבן שנשמטה מהכותל המערבי' והועברה לידים ישראליות. 41 בשנות ירושלים החצויה שימש הר ציון אחד המקומות הבולטים שהיה ניתן לצפות מהם אל חלקה המנותק של העיר. משרד הדתות ערך במקום שורה של טקסים דתיים ועצרות זיכרון והתייחדות, למשל ביום נפילת העיר העתיקה. 42 רבים הגיעו ל'מצפה הבית' על גג מבנה 43 קבר דוד, כדי לצפות אל מקום הכותל. גם מערכת החינוך הישראלית שקדה על טיפוח הקשר בין התלמידים לכותל המערבי. כך למשל החליטה, בשנת 1956, המועצה הפדגוגית שליד משרד החינוך כי תמונת הכותל המערבי תקבע בכל כיתה בבתי הספר היסודיים במדינת ישראל, זאת נוסף על שיעורים שיתקיימו בנושא. מבחינה חינוכית ותרבותית, אין לתאר שילדי ישראל לא יכירו לפחות את מראה שריד המקדש 44 המשמש מרכז לגעגועי האומה', אמר שר החינוך זלמן ארן. 37 י' רימון וי' זונדל וסרמן, ירושלים העתיקה: לקט ספורים, אגדות ותאורי חיים, תל אביב 1958, עמ' 96-59; א' ומ' תלמי, ספר ירושלים: רשימות, סיפורים ושירים, תל אביב תשט"ז; ד' שלום וד' דפנאי, ירושלים: אלבום צילומים, ירושלים 1963; השלט שקבעו הירדנים על הכותל המערבי', ידיעות אחרונות, מ' הכהן, הכותל המערבי: מקורות ומסורות, ירושלים תשכ"ז; א' בקשי דורון, ספרים חדשים על העיר העתיקה', ידיעות אחרונות, תערוכת תמונות מהעיר העתיקה', דבר, תוצא מדליה של הכותל המערבי', דבר, אבן מהכותל המערבי תונח בהר ציון', ידיעות אחרונות, ד' בר, לקדש ארץ: המקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל, , ירושלים תשס"ז. 43 עטופי טליתות שחורות קוננו והעלו את זכר החורבן', מעריב, הכותל המערבי בכל בתי הספר', מעריב, ; הסברה בבתי הספר על הכותל המערבי', דבר, ; תמונות הכותל המערבי יישלחו לבתי הספר', ידיעות אחרונות, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

11 328 דורון בר ההכרעה על מעמד הכותל המערבי בעקבות מלחמת ששת הימים מלחמת ששת הימים שינתה באחת את המציאות בכותל המערבי. האירועים שהתחוללו בעיר העתיקה וליד הכותל בימים שלאחר המלחמה קבעו במידה רבה את המציאות שם בשנים הבאות. כיבוש העיר העתיקה, כמו כיבוש הר הבית ורחבת הכותל המערבי, היו הפתעה גמורה לאור התכנון של מהלכי המלחמה בחזיתות אחרות. ההפתעה השפיעה השפעה מרחיקת לכת על ההתרחשות במקום בשבועות ובחודשים שלאחר מכן. ההשתלטות הצבאית על העיר העתיקה ביום השלישי למלחמה הביאה לזרימה הולכת וגוברת של אישי ציבור ישראלים אל הכותל המערבי. הדבר נבע הן מתוך כמיהה דתית אמתית לגעת באבני הכותל ולהתפלל במקום הן ממניעים פוליטיים של המנהיגים, שהשתתפו בהכנות למלחמה ובקרבות. 45 אחד האישים הראשונים שהגיעו אל הכותל המערבי מיד לאחר כיבושו היה שר הביטחון משה דיין. ברחבה הקטנה התקבצו גם הרב הראשי לצה"ל הרב שלמה גורן, שר הדתות זרח ורהפטיג ומנכ"ל משרד הדתות ש"ז כהנא; האחרון היה פעיל מאוד בשנים שקדמו למלחמה בטיפוח המקומות הקדושים ליהודים במדינת 46 ישראל, כולל פיתוחו של הר ציון והמצפה לעבר הר הבית והכותל המערבי. בדיעבד סימן בואם המידי של אנשי הרבנות הצבאית וראשי משרד הדתות, נציגי הממסד הדתי, לצדו של שר הביטחון, את שעתיד להתחולל שם בשבועות שלאחר המלחמה: מאבק בין רשויות מדינת ישראל על האחיזה במקום הקדוש והשתלטותם המהירה עליו של נציגי הממסד הדתי. עוד לפני תום המלחמה, מיד לאחר כיבוש ירושלים המזרחית, החל נחשול עצום של מבקרים מכל רחבי הארץ לזרום אל העיר העתיקה ובעיקר אל הכותל המערבי. הזרם הגואה הביא גורמים שונים, בהם המושל הצבאי של ירושלים ואנשי עיריית ירושלים, לקבל החלטה מהירה: יש להכשיר את הכותל המערבי לביקורים רחבי היקף. 47 כבר ביום הרביעי שלאחר סיום המלחמה החלו דחפורים להרוס בשיטתיות את מרבית 150 הבתים של שכונת המוגרבים הסמוכה לכותל המערבי ולהכשיר את הרחבה במקום. 48 בדיעבד לא לקח גורם כלשהו את ע' בנזימן, ירושלים: עיר ללא חומה, ירושלים ותל אביב תשל"ג, עמ' י' חריף, ספרא וסייפא נכרכו יחדיו ליד הכותל המערבי', מעריב, ע' בן ורד, קול השופר נישא בכותל', הארץ, מטדי קולק לז' בראשי, , אע"י, מכל 41/10, 2059, הכותל המערבי. 48 Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

12 המאבק על הכותל המערבי 329 האחריות על הריסת בתי השכונה, ונראה כי הכוונה המקורית הייתה להרוס 49 מספר מצומצם בלבד של בתים וכך לפנות מקום מסוים ליד הכותל המערבי. ההורסים, תחת תחושה מיסטית משיחית, פינו את מאות תושבי המקום והרסו את מרבית הבתים באזור פעולה שהתקבלה בקרב הציבור הישראלי כמובנת מאליה ונעשתה ללא מחאה כמעט. 50 כך השתנו פני המקום: עד למלחמת העצמאות נאלצו היהודים להסתפק בסמטה מצומצמת, בת כמה עשרות מ"ר, לפני הכותל המערבי; ואילו עתה, לאחר ההרס היזום, נוצרה במקום רחבה שהשתרעה על פני דונמים אחדים. אמנם הרחבה התאימה לביקור המונים, אך הצריכה התייחסות ודיון ממסדי, ציבורי וגם דתי. במהלך חג השבועות תשכ"ז, שחל שבוע לאחר סיום המלחמה, התאסף ברחבת הכותל קהל של עשרות אלפים. 51 רוב רובם של המבקרים, צעירים ילידי הארץ או עולים שהגיעו לאחר קום המדינה, ראו את המקום לראשונה בחייהם. הנהירה אל הכותל המערבי נמשכה גם בימים שלאחר מכן. על פי הערכות שונות פקדו את הכותל מדי יום ביומו עשרות אלפי מבקרים, ובשבועות הראשונים שלאחר המלחמה הסתכם מספרם ב 400,000 איש ויותר. גם ביולי 52 ובאוגוסט המשיכו רבים לזרום למקום. הראשוניות של התפילה המחודשת במקום והיעדר סדרים ברורים של תפילה באזור הכותל המערבי יצרו בעיות מורכבות; הן הניבו, כבר בשלב מוקדם זה, הצעות שונות ומשונות )לעתים יוצאות דופן( לעיצוב פיזי מחודש של הרחבה ולקביעת סדרים חדשים במקום. כך למשל היו שהציעו לכסות בשטיחים את הרחבה ולחייב את המבקרים לגשת אל הכותל יחפים. הצעה אחת כללה הקמת מגדל עתיר סמלים בתולדות ישראל במרכז הרחבה, שיהיה גם מצבה לנופלים במערכות ישראל. אחד מתושבי ירושלים הציע להוסיף מעל לכותל נדבכים אחדים מאבנים שחורות, כדי לציין מאורעות חשובים ואירועי 49 את ההחלטה להרוס את בתי שכונת המוגרבים ייחסו, בין השאר, למשה דיין, טדי קולק, עוזי נרקיס ושלמה להט וראו ע' נרקיס, אחת ירושלים, תל אביב 1975, עמ' 264; בנזימן )לעיל, הערה 45(, עמ' מא' ברוצקוס לט' קולק, , אע"י, מכל 41/10; 2059, י' לימור, ש"י עגנון חוזר לכותל', מעריב, הערכת העיתון הצופה' ) (, 200 אלף ביקרו בחג השבועות ליד הכותל המערבי', הייתה שונה מזו של הארץ' ) (, שלא היה מגויס בהכרח להאדרת הכותל: 100 אלף ביקרו ליד הכותל'. 52 מ' ברש, כולם נהיו "אפוטרופסים על הכותל"', ידיעות אחרונות, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

13 330 דורון בר חורבן בתולדות העם היהודי. 53 הצעות מוזרות נשלחו גם במכתבים למערכות 54 העיתונים, כמו בניית בית תפילה ענק' שכותלו המזרחי יהיה הכותל המערבי. הקהל המעורב, שכלל גם חילונים רבים שהביקור במקומות קדושים לא היה חלק משגרת יומם קודם למלחמה, לא ידע כיצד להתנהג במקום ולעתים הפגין התנהגות שפגעה בצביון הדתי של הכותל. 55 מסיבה זו הועלתה הצעה לסגור את 56 הכותל המערבי לביקורים בשבתות ובחגים כדי למנוע את חילול קדושתם. הרבנות הראשית ומשרד ההסברה פרסמו הנחיות לציבור בדבר כללי ההתנהגות 57 במקומות הקדושים בכלל ובכותל המערבי בפרט. ברחבת הכותל התגבשו בימים הראשונים שלאחר המלחמה מנהגים מחודשים ובעיקר חדשים. רבים מהמבקרים תחבו פתקים אל בין אבני הכותל, ערכו סעודות הודיה 58 או הדליקו נרות בסמוך לו והציבו אותם בין סדקי 59 האבנים. אחדים מעולי הרגל אף חקקו את שמותיהם על האבנים הגדולות. באווירה המשיחית, ששררה בציבור הישראלי ובעיקר בציבור הדתי, הפכה רחבת הכותל בשבועות שלאחר המלחמה לאתר מבוקש של טקסים משפחתיים, בעיקר חתונה, בר מצווה וברית מילה. עד מהרה אסר זאת משרד הדתות בטיעון 60 כי הכותל המערבי מעולם לא היה מקום לעריכת טקסים אלה. עירוב החול בקודש והקודש בחול חולל מציאות יוצאת דופן, שעוררה מיד ביקורת מצד רבים. עוד לפני 1967 מתח פרופ' ישעיהו ליבוביץ ביקורת על פיתוח המקומות הקדושים והפולחן בהם, אך לאחר שגבר העניין הציבורי במקומות הקדושים לאחר המלחמה, הוא קרא להיפטר מן המקומות הקדושים 53 מא' אברי לטדי קולק, , אע"י, מכל 2509; מד' אפשטיין לקולק, , שם; מש' רובינשטיין לראש עיריית ירושלים, , שם, 41/10; מ"י פרת, התפילה ליד הכותל', מכתב למערכת, הארץ, שלמה פונרוב, הצעה: לבנות היכל צמוד לכותל', מעריב, א' צימוקי, האם רק ללא יהודים יש זכויות במקומות הקדושים?', ידיעות אחרונות, ; צעירה הורחקה מהכותל בטענה שתלבושתה אינה צנועה', מעריב, מציעים לסגור "הכותל" בשבתות', הצופה, הכותל המערבי פתוח לקהל', הצופה, ; הקפד על התנהגות נאותה במקומות הקדושים', הארץ, א' גלעד, סעודות ליד הכותל לא רצויות', מכתב למערכת, מעריב, מהרב פרופ' לוי יצחק רבינוביץ למשרד הדתות, ערב ט' באב תשכ"ז, אע"י, מכל 2059, 41/10; מ' ברש, מי ישמור על המקומות הקדושים?', ידיעות אחרונות, ; פגיעה בכותל', מעריב, המשיח: רכוב על טנק דוהר אל תוך הר הבית', מעריב, ; תופסק עריכת חופות ליד הכותל המערבי', שם, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

14 המאבק על הכותל המערבי 331 כולל הכותל המערבי'. הוא כינה את הקיר המקודש דיסכותל' והציע שהרחבה 61 שלפניו תותקן כדיסקוטק הגדול ביותר במדינה וייקרא שמו דיסקוטק השכינה'. הכותל המערבי', נכתב בסרקזם חודשים מספר לאחר המלחמה, נהפך למגרש עם קיר. "פיאצה דל פופולו" ענקי מנוקד מחסומי משטרה, בקתות עץ זמניות, קופות צדקה, יריעות ניילון שחורות ומכוניותיהם החונות של הפרוטקציונרים בעלי הרישיונות המיוחדים'. 62 זהו בית כנסת תחת כיפת השמים, מקום לעשות בו עסקים לצלמים, לפושטי יד, למוכרי תפילין, וליהודים המתפללים למען 63 יהודים אחרים בעד כסף. זהו שדה פיקניקים, רעש ולכלוך'. הכותל המערבי כמקום תפילה וכאתר סמלי לאומי בשנת 1973, חמש שנים ויותר מאז תמה מלחמת ששת הימים, הועלתה הצעה להקים מול הכותל המערבי אנדרטה לזכר משחרריו ולזכר הנופלים בירושלים. על פי התכנית היו אמורות לעמוד במרכז האנדרטה, אל מול הכותל, אבני גרניט מחצי האי סיני, כבסיס לנר זיכרון שישמש בטקס ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, שצוין במקום החל בשנת תשכ"ט. 64 התכנית נתקלה בהתנגדות עזה עוד טרם שיוזמיה הספיקו לקדם אותה, וזאת בטענה שהאנדרטה תיצור 65 מוקד חדש ליד הכותל ועשויה, במידה מסוימת, לגמד את שיעור קומתו'. הוויכוח על האנדרטה משקף את המתח המובנה, המלווה את הכותל המערבי מאז תום מלחמת ששת הימים, מתח בין יהדותו של המקום לבין ישראליותו, בין היותו אתר דתי לבין היותו אתר בעל משמעות לאומית. בימים הראשונים שלאחר המלחמה הייתה האחריות על העיר העתיקה ועל הכותל המערבי נתונה בידי צה"ל, 66 אך באוויר ריחפה שאלת מעמדו המשפטי של הכותל והאחריות לו בהמשך. באתרים ההיסטוריים והדתיים באזור ירושלים וביהודה ושומרון טיפלו חמש רשויות: רשות הגנים הלאומיים, אגף העתיקות, משרד הדתות, הרבנות הראשית והרבנות הצבאית ללא כל תיאום ביניהן. על רשויות אלו נוספו גופים כמו הוועדה למקומות הקדושים שליד משרד י' ליבוביץ, הדיסכותל', הארץ, ; פרופסור ליבוביץ: צריך להיפטר מן הכותל', 61 העולם הזה, ע' אילון, ירושלים של זהב: בזארים ומקומות קדושים', הארץ, עדית זרטל, קוים לכותל', דבר, יוקם נר זכרון ליד הכותל לזכר הלוחמים', דבר, מנחם ברש, התנגדות להקמת אנדרטה ליד הכותל', ידיעות אחרונות, א' ולנר, ליד הכותל שלנו', הצופה, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

15 332 דורון בר הדתות, עיריית ירושלים והממשל הצבאי, שניהל אזורים אלו. 67 הבעיה הייתה חריפה במיוחד בכותל המערבי, אשר משך אליו את קהל המבקרים הרב ביותר. הסמליות של המקום וחשיבותו גרמו לרשויות הנזכרות להיאבק על האחיזה בו, ושאלת ניהולו הפכה חשובה וכרוכה בענייני מעמד ויוקרה. תחילה ביקשו ראש הממשלה לוי אשכול ושר הביטחון משה דיין להעביר את האחריות לכלל האתרים הדתיים וההיסטוריים, שנמצאו בשטחי יהודה ושומרון ובירושלים המזרחית והכותל המערבי בכללם, לידי רשות הגנים הלאומיים. באותם ימים עסקה רשות זו בתכנון הגן הלאומי סביב חומות העיר, 68 ולכן נראתה לכאורה הגיונית ההעברה לידי הרשות האחריות על הכותל המערבי, שהיה עתה אתר לאומי. לא רק זאת אלא זאת, מדינות שונות בעולם הכירו בחשיבותם של מונומנטים דתיים והיסטוריים כסמלים לאומיים, וכך יכול היה להתרחש גם בכותל המערבי. מהלך זה, שעורר התנגדות עזה של הממסד והציבור הדתי וחולל מאבק בין שר הביטחון דיין לבין שר הדתות ורהפטיג, סוכל בא בו. הרבנות הצבאית העדיפה בתקופה הראשונה לשתף פעולה עם עיריית ירושלים ועם רשות הגנים ולא עם אנשי משרד הדתות, אולם מאוחר יותר, כנראה בשל לחץ מפלגתי עז מצד המפד"ל, הועבר הפיקוח על הכותל המערבי לידי משרד הדתות, והרבנות הראשית מיהרה לקבוע במקום רב מיוחד שכונה מעתה רב הכותל המערבי'. 69 החלטות אלו קבעו את מעמד המקום ואת המציאות השוררת בו מ 1967 ועד ימינו. הכותל המערבי, כך נקבע, הוא בראש ובראשונה מקום קדוש, וההיבטים ההיסטוריים והלאומיים שלו הם משניים. העברת הכותל לסמכותו של משרד הדתות נעשתה לאחר שהתקבל בכנסת חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז אמנם מטרתו העיקרית של חוק זה הייתה הצהרה בדבר מחויבות מדינת ישראל לשמור על המקומות 67 ע' אילון, קשיים בקשר למסירת הטיפול באתרי הגדה לרשות הגנים', הארץ, המפד"ל מוחה בחריפות נגד המגמות להפקיע מקדושתו את הכותל המערבי', הצופה, על מעורבות אשכול ראו: י' גולדשטיין, אשכול: ביוגרפיה, ירושלים 2003, עמ' הכותל המערבי הועבר לפיקוח משרד הדתות', הצופה, ; צה"ל מסר את הכותל לשלטון האזרחי', דבר, הפיקוח על המקומות הקדושים', הארץ, ביקורת על חוק זה ועל משמעויותיו לגבי הכותל המערבי ראו הד היום', המודיע, בחקיקה של ישראל הוגדר הכותל המערבי כמקום קדוש רק בשנת 1981, כחלק מתקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א ראו ש' ברקוביץ, המעמד המשפטי של המקומות הקדושים בירושלים, ירושלים תשל"ח, עמ' 23. Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

16 המאבק על הכותל המערבי 333 הקדושים לנוצרים ולמוסלמים בשטחי ירושלים המזרחית ויהודה ושומרון מפני פגיעה, אך הוא חל למעשה גם על המקומות הקדושים ליהודים. המשמעות של החוק התמקדה בהעברת סמכות השמירה על המקומות הקדושים והפיקוח הדתי עליהם לידי ראשי הדתות ולידי שר הדתות; 71 וביטויו החשוב ביותר היה המשך שמירת הסטטוס קוו לגבי המקומות הקדושים של המוסלמים והנוצרים, בעיקר מתחם אל חראם א שריף וכנסיית הקבר. מדינת ישראל טענה שהיהודים הופלו לרעה בכותל המערבי בתקופה שקדמה ל 1948, ולכן שמורה בידה הזכות לשנות את הסטטוס קוו בו ולקבוע שם סדרים חדשים. וכך פירש משרד הדתות את החוק החדש של שמירה על המקומות הקדושים כמטיל על הרבנים הראשיים, כראשי הדת היהודית במדינת ישראל, את הסמכות לקבוע מעתה ואילך את נוהגי הכותל ואת סדריו. האחריות על הכותל המערבי הועברה עתה לידי הרבנות הראשית. 72 מאוחר יותר, בטקס שנערך ברחבת הכותל, הועברה האחריות למקום מידיו של שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי, ישירות לידי זרח ורהפטיג שר הדתות, בלי לערב את הרבנות הראשית. 73 משרד הדתות היה באותם הימים אחד המשרדים מעוטי החשיבות ודלי התקציב במשרדי הממשלה, והעברת הכותל לאחריותו האירה את ראשיו באור הזרקורים. המשרד הצנוע במימדיו ביחס הפוך ליומרותיו היה עתה לאימפריה', נכתב בהתרסה בעיתון דבר'. 74 אמנם שר הדתות הצהיר כי יש שרוצים שהכותל יהי ]כך[ מוזיאון או אנדרטה זה לא יהיה. הכותל לא יהיה אתר היסטורי כמו אתרים היסטוריים אחרים', 75 אך ההחלטה כי האחריות על המקום ניתנת לידי משרד הדתות לא פתרה את השאלה, האם הכותל המערבי הוא מקום קדוש או גם מקום היסטורי. טקסים דתיים ולאומיים בכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים ביקשו גורמים רבים לערוך ליד הכותל המערבי טקסים בעלי נופך לאומי ודתי כאחד. דרישה זו עוררה התנגדות מצד הממסד הדתי, כמו הרבנים הראשיים. הרב יצחק נסים ביקש לאסור קיום כל חגיגות לביקורת על החוק ראו י' רוזנטל, מקומות קדושים: מה הם ומה דינם', הארץ, הודעה לעיתונות ', א"מ, א- 7040/12 ; ועדת פיקוח על המקומות הקדושים', 72 הצופה, בראש הוועדה עמד השופט ד"ר י' קיסטר. פיקוח הכותל למשרד הדתות', הארץ, א' ניסן, המשמר האפיפיורי של דר' וורהפטיג', דבר, הכותל לא יהיה אנדרטה', שם, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

17 334 דורון בר שהן ליד הכותל ובסביבתו'. הוא טען כי לא ייתכן שרשויות חילוניות ]ובהן גם משרד הדתות[ יוסמכו לכך, שכן הדבר עלול להפוך את הכותל המערבי לאולם אסיפות בעניינים חילוניים ואפילו בענייני יהדות. 76 ראש המועצה הדתית בירושלים ביקש ל'הימנע מלארגן כינוסים ונאומים באזור הכותל ובעיקר 77 ברחבת הכותל המערבי'. אחד האירועים הממלכתיים הראשונים שנערכו ברחבת הכותל היה טקס ההלוויה של 48 חללי הרובע היהודי במלחמת העצמאות, טקס ששולבו בו מוטיבים דתיים ולאומיים כאחד. במהלך 19 השנים שחלפו מאז נפלו, היו חללים אלה קבורים בקבר אחים בתחומי הרובע היהודי ההרוס שבתחומי ירושלים המזרחית. ההלוויה יצאה משער ציון והתעכבה בכותל המערבי, שם נערך טקס קצר; מסע ההלוויה המשיך לבית הקברות בהר הזיתים והחללים 78 נקברו בחלקה צבאית שהוכשרה למטרה זו. במהלך השבועות לאחר מלחמת ששת הימים החלו להגיע אל רחבת הכותל חיילי צה"ל וטירוני הצנחנים, שנשמרה להם זכות קדימה' להישבע לידו אמונים לצה"ל. 79 חטיבות צה"ל ערכו במקום טקסי יזכור', ובהדרגה עבר מקום ההשבעה של טירוני צה"ל אל הכותל המערבי. 80 בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל תשכ"ח הדליקה לראשונה משלחת של הורים שכולים נר זיכרון ברחבת הכותל; בשנה שלאחר מכן כבר הונהג במקום טקס ממלכתי, במעמד נשיא 81 המדינה ובנוכחות חיילי צה"ל. טקס חגיגי ציין בכ"ה באייר תשכ"ח את השנה הראשונה לאיחוד העיר, והוחל אז לציין את יום ירושלים', שפתח את שנת הכותל המערבי'. קהל של כ 50,000 איש התאסף במקום. בשנה השנייה לאחר המלחמה ארגנה המועצה הדתית בירושלים ברחבת הכותל תפילת הודיה, בנוכחות שרים, רבנים וקציני 76 ש' מייזליש, מן ההר אל העם: חייו ופועלו של הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק נסים זיכרו לברכה, תל אביב 1993, עמ' ; מ' ברש, יוחל בחיפושים אחר שרידי בית המקדש', ידיעות אחרונות, מבקשים להימנע מנאומים ליד הכותל', דבר, מ"ח חללי תש"ח בעיר העתיקה הובאו למנוחות בהר הזיתים', מעריב, מ' ברש, לצנחנים זכות קדימה בכותל', ידיעות אחרונות, חטיבות הצנחנים והראל יערכו כנסים בירושלים', מעריב, ; השבעה של צנחנים ליד הכותל', שם, האם יש לחוג את יום שחרור ירושלים?', הצופה, ; יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל', דבר, בשנים הקודמות לא נערך טקס ממלכתי לציון פתיחת יום הזיכרון. Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

18 המאבק על הכותל המערבי 335 צה"ל. 82 יום ירושלים' נקבע בשנים הבאות ליום רשמי של עלייה לרגל לכותל 83 המערבי, בעיקר של בני נוער צעירים משורות הציונות הדתית. ניכר אפוא שמרבית האירועים בכותל המערבי היו בעלי אופי דתי, ולעתים שולבו בהם יסודות ישראליים לאומיים. בראש השנה וביום הכיפורים תקעו ליד הכותל המערבי בשופר את כל התקיעות כדין ובגלוי; 84 היה זה חידוש לעומת הנוהג בתקופת המנדט. בחג החנוכה הראשון שלאחר המלחמה הגיע הלפיד ממודיעין לרחבת כותל המערבי ומספר חנוכיות גדולות הודלקו שם מא שו. 85 זו הפעם הראשונה מאז ימי המכבים', דווח בעיתון, הועלו השנה נרות חנוכה באולם המועצה המלכותית של החשמונאים ]...[ ובישרו את חירות ישראל במדינת ישראל המתחדשת'. 86 תשעה באב הפך לאירוע הזיכרון החשוב ביותר שנערך במקום. אמנם התפילה והטקס ביום זה התבססו בחלקם על המנהגים שהיו נהוגים בכותל המערבי לפני 1948, אך דומה כי רבים מבין עשרות האלפים שפקדו את המקום הזדהו בשנים אלו עם הניצחון במלחמת ששת הימים ו'שחרורו' של הכותל המערבי יותר מאשר עם הזיכרון ההיסטורי 87 של חורבן בית המקדש. מקום תפילה או אתר לאומי: למי שמורה הזכות להתפלל אל מול הכותל? לאחר העברת הכותל המערבי לאחריות משרד הדתות, מיהרו ראשיו לתקן תקנות בדבר ההתנהגות בכותל המערבי. אלה כללו, בין היתר, איסור על חילול שבת; אכילה ושתייה; עריכת אספות; הליכה בגילוי ראש בקרבת הכותל; הקפדה על לבוש הולם. 88 יעקב ינאי, מנהל הרשות לגנים לאומיים, התריס: 82 טקסי התייחדות עם הנופלים ותפילת הודיה המונית ברחבת הכותל המערבי', דבר, נשלמו ההכנות לחגיגות ירושלים', ידיעות אחרונות, יום הכיפורים ברחבי הארץ השנה בסימן נצחונות "6 הימים" ושחרור ירושלים השלימה', הצופה, מ' ברש, חנוכיית כסף תאיר ממרומי הכותל', ידיעות אחרונות, מנחם ברש, נרות חנוכה באולם החשמונאים', שם, אלף ביקרו ליד הכותל המערבי', הצופה, ; למעלה מ 100 אלף איש נהרו במשך הלילה אל הכותל', מעריב, ; Wall, D. Landau, 70,000 at the Western Little Mourning Observed, The Jerusalem Post, הפיקוח על המקומות הקדושים', דבר, ; ג' רייכר, שר המשפטים מסרב לאשר "תקנות הכותל"', ידיעות אחרונות, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

19 336 דורון בר 'ממתי הכותל הפך למקום בו מבקרים רק דתיים? מדוע סבורים כי לכותל באים יהודים להתפלל? והחילונים בארץ מדוע יאלצו אותם לעמוד ליד הכותל בלא נשותיהם? ומה יעשה אדם הרוצה לעמוד מול הכותל ולהתייחד עם עצמו בשקט, ללא תפילה?'. 89 ינאי הצביע על נקודת מחלוקת מרכזית בכותל המערבי שלאחר מלחמת ששת הימים: מחיצת ההפרדה, שהוצבה בין אזור תפילת גברים לבין אזור תפילת נשים, שבאמצעותה הוקצה לגברים שטח גדול פי ארבעה מזה שהוקצה לנשים. 90 קודם לכן, בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט, נעשו ניסיונות הפרדה בין המינים ברחבת הכותל, אך הם לא זכו לביטוי מלא, בעיקר בשל התנגדותם העזה של השלטונות הבריטיים לשנות את הסטטוס קוו במקום. גם במהלך החודש שהכותל המערבי היה נתון בו לפיקוח הרבנות הצבאית, לא הייתה עדיין הפרדה קיצונית כזו; התפילה במקום, כמו ביקורי התיירים והמבקרים בכלל, התנהלה במעורב. הדבר שונה מספר שבועות מועט לאחר סיום המלחמה ובמקום סכסוך בין יהודים למוסלמים, כפי שהיה קודם 1948, הפכה סוגיית הצבת המחיצה לשדה מחלוקת פנים ישראלית. ומי קבע שלכותל המערבי אופי דתי בלבד? האין הוא שריד היסטורי לאומי? ]...[ לחוגים רחבים בעם כיום מחיצה בין גברים לנשים איננה מקובלת ובלתי נסבלת', נכתב בעיתון הארץ'. 91 גם ראש הממשלה לוי אשכול נדרש לעניין וכינה את השטחים התחומים במחיצות מכלאות'; הפעם באה המחאה מצד החוגים הדתיים. 92 נושא הצבת המחיצה הפך לסוגיה פוליטית ולשדה מחלוקת בין המפלגות השונות, בתוך הממשלה ובין משרד הדתות והממסד הדתי לבין אחרים. 93 כך למשל החליטה הנהלת המפלגה הליברלית העצמאית 94 לקרוא לממשלה להסיר את המחיצה. 89 צ' רימון, חטפו את הכותל', שם, ע' בנזימן, מכלאות ליד הכותל המערבי; משרד הדתות הופך רחבת הכותל לבית כנסת אורתודוכסי', הארץ, י' אליצור, המחיצה ליד הכותל', הארץ, ; ל"ע דורשת הסרת המחיצה', שם, על התבטאות זו של אשכול ראו מ' ברש, כולם נהיו "אפוטרופסים על הכותל"', ידיעות אחרונות, ; לתגובת שר הדתות ראו המפד"ל מוחה בחריפות', הצופה, ראו את הקריקטורה של זאב, שכותרתה הפריצה השנייה אל הכותל' ובה נראה את שר הדתות ורהפטיג רץ אל הכותל כשהוא נושא שלט בהשגחת משרד הדתות', יחד עם רב שמחזיק גדר ועליה כתוב עזרת נשים', הארץ, השרים הדתיים בממשלה חייבו את החלוקה בין הגברים לנשים. לעומת זאת התנגדו לכך נמרצות שרים כמשה קול או מרדכי בנטוב. ראו למשל מבנטוב שר השיכון אל הרב הראשי איסר יהודא אונטרמן, , א"מ, ג- 6423/ הל"ע קוראים להסיר את החיץ בין גברים ונשים בכותל', מעריב, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

20 המאבק על הכותל המערבי 337 העניין עורר דיון נרחב בקרב הציבור הישראלי גם בדבר הגדרת המקום, האם הכותל הוא רק אתר קדוש או גם אתר לאומי, שעליו חלים כללי התנהגות שונים ושווים. מעניינת בהקשר זה עמדתו של נתן אלתרמן, שהיה באותם ימים מראשי הלוחמים למען ארץ ישראל השלמה: עיקרו של הכותל הוא בכך שהוא קשור בשורשיה ובתמציתה של הדת היהודית. הוא שריד של מקום תפילה, שריד של הנעלה בסמלי ייחודה וכוחה של האמונה', כתב מספר שבועות לאחר תום המלחמה, והוסיף: משום כך ובעיקר משום שהכותל המערבי הוא מקום תפילה של ישות דתית קיימת ולא שריד של אמונה שנעלמה ואיננה אין אחיזתם של החוגים הדתיים כאן אחיזה מופרכת, אלא היא עניין של שייכות 95 טבעית, המסתברת מאליה'. העיתונים מלאו במכתבי קוראים, שטענו כך או כך בסוגיה. אחד מקוראי מעריב' פסק כי אין הכותל אתר לאומי ואין לו וללאומיות דבר', והציע לגורסים אחרת לנסוע לעתיקות מגידו או למקדשים היווניים באתונה'. 96 החרה החזיק אחריו קורא דבר', שהקביל את השאלה האם הכותל המערבי הוא נכס לאומי או דתי לשאלה, האם ברית מילה היא טקס דתי או לאומי. 97 אחר גרס לעומת זאת 98 כי הכותל המערבי הוא מונומנט לאומי, הקדוש לנו ]...[ חשוב יותר ממצדה'. שר הדתות השיב למבקריו כי החוק נותן בידו את הסמכות לקבוע מהו מקום קדוש ומהו מקום היסטורי, וכי הכותל המערבי היה מקום קדוש ליהודים לפני שהפך מקום היסטורי. 99 על הטענה כי אין דבר קדוש בכותל המערבי, וכי משרד הדתות בוחר להסתיר מן הציבור את העובדה שאין הוא באמת שריד של בית המקדש השני אלא קיר תומך לרחבת הר הבית ובכך הוא רק שריד חילוני נכבד של תקופה היסטורית מהוללה', 100 ענה שר הדתות: שום כוח שבעולם לא יוציא את הכותל מקודש לחול'. הוא הטעים כי הסכסוך על הכותל המערבי והשליטה עליו אינו נסוב על עניינים טכניים אלא על עיקרון: האם הכותל יהיה מקום 101 קדוש או שייהפך לאתר של חולין? משרד הדתות נקט דרך נוספת: להיתלות ברבנות הראשית. למרות המתח 95 נתן אלתרמן, מעריב, ; and Dan Laor, The Last Chapter: Nathan Alterman the Six-Day War, Israel Studies, 4 (1999), pp י' אברהמי, הכותל: לא אתר היסטורי ולא לאומי', מעריב, ז' דורסיני, הכותל המערבי: נכס לאומי או דתי', דבר, ח' גרונגולד, פולמוס הכותל', שם, ורהפטיג מסביר את טיפול משרדו בבעיות הכותל', הארץ, א' חיימי, קדושת הכותל', שם, דברים שנאמרו בישיבת הנהלת המפד"ל ראו המפד"ל מוחה בחריפות נגד המגמות להפקיע מקדושתו את הכותל המערבי', הצופה, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

21 338 דורון בר ששרר בין משרד הדתות לרבנות, הסביר שר הדתות כי רק הרבנים הראשיים קובעים המותר והאסור ליד הכותל המערבי', 102 וכי היות שהכותל המערבי הוא מקום קדוש ואתר תפילה, יש להפריד בין המינים בקהל המתפללים. אחת הטענות שהעלה משרד הדתות, בלא כל בסיס היסטורי, גרסה כי מאחר שבבית 103 המקדש הייתה הפרדה בין גברים לנשים, יש לערוך הפרדה שכזו גם בכותל. העימותים סביב הכותל המערבי נקשרו במהרה גם לסוגיית הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל ולזכותם של יהודים שאינם אורתודוקסים להתפלל לידו. במאי 1968 פנו חברי האגוד העולמי ליהדות מתקדמת למשרד הדתות וביקשו לפתוח את ועידתם העולמית, שהייתה עתידה להיערך בראשית חודש יולי, בתפילה חגיגית ליד הכותל. הרפורמים ביקשו להתפלל בכותל המערבי כמנהגם, ללא הפרדה בין גברים לנשים. משרד הדתות סירב לבקשה זו והציע להם להתפלל ברחבה העליונה, במרחק של כ 25 מ' מהכותל; 104 הרפורמים פנו עתה לראש הממשלה אשכול ושאלוהו האם החלטת משרד הדתות משקפת מדיניות רשמית של ממשלת ישראל. הם טענו שהאיסור על תפילה מעורבת מול הכותל מהווה פגיעה בזכויותיהם של יהודים שאינם אורתודוקסים לערוך תפילות לפי הנוהג שלהם. בקשת הרפורמים הפכה לנושא לדיון ציבורי ולוויכוח סוער בכנסת, לאחר שחבר הכנסת אורי אבנרי מסיעת העולם הזה כוח חדש' העלה לסדר היום של הכנסת את כוונת משרד הדתות למנוע תפילה של יהודים רפורמים ליד הכותל'. 105 הוא טען כי הדת האורתודוקסית, המכתיבה את הסדרים בכותל המערבי, מפלגת את העם והוסיף כי חברי התנועה הרפורמית זכאים להתפלל כמנהגם, גברים ונשים יחדיו. 106 בתגובה קרא שלמה לורנץ, חבר כנסת מטעם אגודת ישראל: אילו הציע מישהו להתפלל במסגד עומר ]כיפת הסלע[ בנעלים, בניגוד למסורת האסלאם, הרי הייתם רואים בכך פגיעה ]...[ מדוע לא תתחשבו 102 רק הרבנים הראשיים קובעים המותר והאסור ליד הכותל המערבי', דבר, משרד הדתות: עיצוב רחבת הכותל דורש תכנון יסודי', הצופה, ; ריאיון של ע' אילון עם שר הדתות ז' ורהפטיג: למי הזכות על המקומות הקדושים', הארץ, מהרב הראשי איסר יהודא אונטרמן אל שר החוץ אבא אבן, א' בתמוז תשכ"ח, א"מ, חצ- 4198/16, שם הסתייגותו מבקשת הרפורמים. 105 כוונת משרד הדתות למנוע תפילה של יהודים רפורמים )קבוצה המתקראת היהדות המתקדמת'( ליד הכותל, דברי הכנסת, כרך 52, ישיבה רצח, חוברת ל, ירושלים, עמ' צעקות, איומים, הנפת אגרופים בדיון על...תפילה ליד הכותל', מעריב, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

22 המאבק על הכותל המערבי 339 ברגשותיהם של יהודים שומרי משמרת הקודש כמו שאתם מבקשים להתחשב 107 ברפורמיסטים, שונאי ציון המובהקים, שמחקו את שם ציון מתפילותיהם'. דובר תנועת היהדות המתקדמת ענה: מדינת ישראל מבטיחה את חופש המצפון 108 והפולחן לכל. היא תיבחן בכך אם תעניק חופש זה ]התפילה המשותפת[ גם לנו'. עימות זה העמיק לאחר שוועדת השרים לענייני המקומות הקדושים, שהתכנסה כדי לדון בסוגיה זו, לא הצליחה לגבש עמדה. ועדת הפנים של הכנסת, שדחתה את בקשת הרפורמים, קבעה בצורה נחרצת: יש לשמור על נוהג התפילה ליד הכותל ]...[ רצוי לא להרבות מחלוקת בנושא אלא לשמור 109 על נהלים ונוהגים תוך כיבוד מרבי של המקובל והנהוג במסורת היהודית'. ממשלת ישראל, שאליה הוחזרה השאלה, לא פסקה בדבר והחליטה להקים ועדת שרים נוספת כדי שתדון בסוגיה זו. 110 המשטרה נערכה לפרוץ עימותים פיזיים סביב הנושא, לאחר שחוגים חרדיים איימו לפגוע ברפורמים כאשר יתפללו בכותל המערבי. 111 טדי קולק, ראש עירית ירושלים, פנה עתה אל משתתפי הוועידה בבקשה לוותר על התפילה המשותפת ורמז שוב כי אם יסכימו להתפלל במרחק מה מהכותל המקודש, במפלס העליון, תתקבל תפילה זו בהבנה. 112 משה קול, שר התיירות, שנטה לתמוך בבקשת הרפורמים, הציע להקצות ליד הכותל המערבי קטע ]קבוע[ שבו יוכלו להתפלל גברים ונשים במעורב'. 113 הועלתה גם ההצעה שיתפללו ליד קשת רובינסון, באזור חפירותיו 114 של פרופ' מזר. מחלוקת זו, והאיומים מצד חוגים דתיים וחרדיים לפגוע במתפללים הרפורמים, הביאו בסופו של דבר להחלטת תנועה זו לשנות את כוונתם 107 סערת רוחות בכנסת בדיון על תפילת הרפורמיים ליד הכותל', דבר, ז' ורהפטיג, חוקה לישראל: דת ומדינה, ירושלים תשמ"ח, עמ' ; הרפורמיסטים: גם אנו זכאים ליהנות מחופש פולחן בישראל', ידיעות אחרונות, מובא על ידי י' האזרחי )עורך(, פרק חדש בתולדות הכותל המערבי תשכ"ז-תשל"ג, ירושלים תשל"ג, נספח א, עמ' מסקנות ועדת הפנים בעניין כוונת משרד הדתות למנוע תפילה של יהודים רפורמים ליד הכותל', דברי הכנסת, כרך 52, ישיבה שד, חוברת לב, נספחות, ירושלים, עמ' 2573; פרוטוקול ועדת השרים לעניין בקשת היהדות המתקדמת לקיים תפילה ליד הכותל המערבי, , א"מ, א- 7341/ חשש מהתנגשות בין יהודים חרדים לרפורמים ליד הכותל', מעריב, מ' ברש, גם עזרא ונחמיה, הלל הזקן ורבי עקיבא הנהיגו חידושים', ידיעות אחרונות, קול מציע להקצות ליד הכותל קטע לתפילה "מעורבת"', דבר, תפילת הרפורמים ליד הכותל להכרעת הממשלה היום', מעריב, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

23 340 דורון בר המקורית להתפלל בכותל המערבי מכיוון שיסודות בלתי אחראיים מאיימים להפריע, ולמנוע בגופם את התפילה המתוכננת ועל ידי כך עלולים הם לסכן את שלום ירושלים היקר לנו מכל יקר'. 115 הם הכריזו כי לא יסכימו להיות יהודים סוג ב''. 116 אכזבת הרפורמים הייתה רבה: לא נורשה להתפלל ליד הכותל אלא במרחק 25 מטר ממנו, מקום בו מורשים הנוצרים להתפלל'. 117 בשנים שלאחר מכן נעשו מדי פעם בפעם ניסיונות לזעזע את איסור התפילה המעורבת במקום ולהסיר את המחיצה בין המינים. כך למשל נפתחה במרס 1971 ועידת הרבנים הקונסרבטיבים בתפילה מעורבת אל מול הכותל המערבי. 118 עם זאת נותרה על כנה המציאות שנוצרה בשנים שלאחר המלחמה: משרד הדתות המשיך לנהל לבדו את המקום, הן מבחינת סדרי הפולחן וההתנהגות בו הן מבחינת ההתמודדות עם תכנונה של רחבת הכותל. ארכאולוגיה לעומת קדושה בכותל המערבי ובסביבתו נושא נוסף, שהלהיט את הרוחות מיד לאחר סיום מלחמת ששת הימים, נסב סביב החפירות הארכאולוגיות בקרבת הכותל המערבי ובסביבתו. השאלה האם לחפור באתר אם לאו עלתה מספר פעמים כבר בחודשים ובשנים שלאחר המלחמה, והיא היוותה קרקע פורה לעימותים ולסכסוכים. היה זה עימות בין מדע לבין מסורת, בין נציגי מוסדות המדינה האחראים על שמירת האתרים ההיסטוריים לבין נציגי הדת )שחלקם היו אנשי מנגנון המדינה(. בבסיס המאבק עמדה השאלה מי שולט' בעבר ומי נושא באחריות לעבר המקומי בכלל ולעבר היהודי בפרט; מי זכאי לפרש אותו, למי הרשות לפענחו ומי בעל הזכות ליצור מיתוסים על בסיס העבר. כבר בספטמבר 1967 החלו העבודות להעמקת החלק המזרחי של רחבת הכותל; כך נחשפו שני נדבכים נוספים ונמוכים יותר של הכותל המערבי. עבודות אלו חשפו מבנים קדומים ואל המקום נקראו אנשי אגף העתיקות, והן לא הופסקו. 119 מאוחר יותר נחשפו חללים תת קרקעיים נרחבים מצפון לרחבת התפילה. אמנם העבודות מתחת לבניין המחכמה וסמוך לקשת וילסון לא הוגדרו 115 פנייה מהוועדה המיוחדת של האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, א"מ, ג- 6423/12, ללא תאריך. 116 הרפורמים נוטים לבטל את תפילתם החגיגית ליד הכותל', מעריב, ה' אושלג, תפילה רפורמית על יד הכותל', ידיעות אחרונות, ועידת רבנים קונסרבטיבים ליד הכותל', דבר, מבנה עתיק נתגלה בעבודות החשיפה ליד הכותל', מעריב, Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44

24 המאבק על הכותל המערבי 341 כ'חפירות' אלא כ'ניקוי חללים', אבל הן עוררו מתח רב בין הארכאולוגים לבין אנשי משרד הדתות; האחרונים הסבירו כי הן נעשות כדי לספק לציבור המתפללים מחסה בימות הגשמים. 120 טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, פנה לשר הדתות בשאלה בדבר קדושת חללים אלו, והושב לו שהם שימשו בית 121 כנסת עוד בדורות קודמים ולכן יש להכיר בקדושתם גם בתקופה הנוכחית. אכן, בהמשך הפך משרד הדתות חלל זה לבית כנסת; מעבר לו נמשכה צפונה עבודת החציבה של מנהרת הכותל, שנמתחה לאורך הכותל המערבי ומתחת לבתי הרובע המוסלמי. כל זה נעשה ללא כל פיקוח ארכאולוגי מקובל 122 והדבר הניע את קולק לדרוש כי אזור זה יוצא מידי משרד הדתות ויועבר לידיו של 123 מוסד ממשלתי חילוני או של עירית ירושלים'. גם בחלקיה הדרומיים של רחבת הכותל, סמוך לפינה הדרום מערבית של הר הבית, החלו עבודות חפירה מטעם משרד הדתות. התרגשות גדולה אחזה את הפועלים הראשונים באזור כשחשפו את האבנים ההרודיאניות הגדולות בכותל הדרומי של הר הבית, אבנים שהוכיחו שקיר זה הוא המשך ישיר של הכותל המערבי. קטע זה של הקיר היה מוסתר דורות רבים מתחת ערמות עפר, ורק עתה החלו להיחשף הנדבכים הקדומים והמרשימים של חומות הבית השני. כדי להדגיש את קדושת הקטע הדרומי של חומת הר הבית, התפלל הרב יצחק נסים סמוך לאחת מאבני החומה שנתגלו 124 והתריס: הכותל הדרומי המחובר לכותל המערבי ושמבחינת הקדושה אין הבדל ביניהם, מוזנח ועזוב. מחובת העירייה לטפל בניקוי המקום, יישורו וסידורו וגילוי נדבכיו הטמונים עתה באדמה, כדי 125 שהציבור יוכל להתפלל ליד כותל זה כפי שמתפללים ליד הכותל המערבי'. בתחילת 1968 התברר לאנשי משרד הדתות כי אין הם פועלים באזור זה לבדם ושהצטרפו אליהם גופים נוספים. בתקופה זו החל להתפתח עימות בין משרד הדתות ואנשי הרבנות הראשית לבין פרופ' בנימין מזר ואנשי אגף העתיקות על 120 "הריב ליד הכותל": בגלל אי הבנה', שם, מד' פרלא למ' יפה, מרכז הוועדה לפיקוח על הכותל, , א"מ, גל- 2557/1 ; נפתח בית כנסת ליד הכותל המערבי', הצופה, ; קולק שואל את שר הדתות על קדושת שטח ה"מחכמה"', מעריב, להסבר המשפטי על בעלות משרד הדתות על השטח ראו האזרחי, פרק חדש בתולדות הכותל המערבי, נספח ד, עמ' ד' בהט, מנהרות הכותל המערבי, ירושלים תשס"ג. 123 ועדת מומחים תקבע את תחומי החפירות בסביבת הכותל המערבי', מעריב, ע' בנזימן, נחשף נדבך מימי הבית השני בכותל הדרומי: התרגשות בקרב חוגים דתיים "יש לקדש את הכותל הדרומי לא פחות מהמערבי"', הארץ, מהראשון לציון הרב נסים לט' קולק, , אע"י, מכל 41/ , Hokrey Jerusalem.indd /06/ :44