דו"ח מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם ESTABLISHED BY JAFI

גודל: px
התחל להופיע מהדף:

Download "דו"ח מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם ESTABLISHED BY JAFI"

תמליל

1 דו"ח מיוחד של המכון למדיניות העם היהודי: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם ESTABLISHED BY JAFI

2 שותפים וחברי האסיפה הכללית: עליזה רובינס דוקטורוף ולינדה מירל מטעם פדרציית ניו יורק פול זינגר מטעם קרן פול זינגר ג יימס טיש יו ר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית לא י אירינה נבזלין קוגן מטעם קרן נדב לסטר קראון וצ רלס גודמן מטעם קרן משפחת קראון משפחת רטנר צ רלס רטנר יו ר ועדת התקציב והכספים של הסוכנות היהודית לא י נתן שרנסקי יו ר הנהלת הסוכנות היהודית לא י קרן ג ודי ומייקל שטיינהרט תודות לפדרציית ניו-יורק, לפדרציית סנט לואיס, לפדרציית שיקגו, לפדרציית קליבלנד, לאלכס גראס ז ל וג ק קיי ז ל, על תמיכתם בפרוייקט מועצת המנהלים והמועצה המקצועית המנחה: יו"ר סטוארט אייזנשטאט דניס רוס יו"ר עמית ליאוניד נבזלין חברי מועצת המנהלים: אליוט אברמס אלן הופמן סטיב הופמן דן הלפרין אהרון ידלין גלן לווי ברנרד-הנרי לוי מורלי לוין יהודית בוקסר ליברנט יצחק מולכו סטיב נסטיר אלן סולו טד סוקולסקי ג רי סילברמן אבי פזנר סמי פרידריך אירווין קוטלר דוד קוליץ ורנון קורץ יהודה ריינהרץ ג ון רסקיי דורון שורר מייקל שטיינהרט נשיא ומנכ"ל מייסד אבינועם בר-יוסף ניהול פרויקטים איטה אלקלעי

3 ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם דו"ח המכון למדיניות העם היהודי

4 זכויות יוצרים המכון למדיניות העם היהודי )מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י( בע"מ )חל"צ( ירושלים תשע"ד/ 2014 קמפוס גבעת רם, ת.ד , ירושלים טלפון: פקס: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאכסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר כל חלק שהוא מן החומר שבחוברת זו. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בחוברת זו אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מ"המכון למדיניות העם היהודי". עיצוב הכריכה: שלומית וולף, לוטה עיצובים

5 תוכן העניינים מבוא...9 הקדמה מטרת הפרויקט והשאלות העיקריות שהועלו ונדונו בו האם יהודי העולם רוצים שישראל תהיה יהודית ודמוקרטית? האם יהודי העולם חושבים שישראל כיום היא יהודית ודמוקרטית?...33 ישראל והעולם היהודי: דיונים במתח בין יהודים ליהודים ספירת הרוב-מיעוט: דיונים הנוגעים למתח היהודי-ערבי...45 היהודי ות של ישראל וההקשר האזורי הרחב העניין שיש לישראלים בדעות ובנקודות ההשקפה של יהדות העולם השפעת החלטות ישראל על יהדות העולם המרחב ישראל-תפוצות: למה מצפה יהדות העולם...73 נספח א': רקע על הסמינרים, יתרונותיהם ומגבלותיהם נספח ב': נתונים טכניים על הפרויקט, כולל רשימת קהילות משתתפות ומשתתפים יחידים נספח ג': "יהודית ודמוקרטית" בחוק הישראלי כיום; הצעות חוק לשינויים במסגרת "יהודית ודמוקרטית" פרסומים מרכזיים של המכון למדיניות העם היהודי

6 ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם 1 דו"ח המכון למדיניות העם היהודי כללי פרויקט המכון למדיניות העם היהודי,)JPPI( שהתחקה אחר עמדותיהם של יהודי התפוצות בסוגיית זהותה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית", חושף מפת- עמדות המחזיקה דמיון רב לזו המאפיינת את הציבור בישראל. עם זה, עצם העובדה שיהודי התפוצות חיים מחוץ לישראל מוסיפה נדבך ייחודי משמעותי לאופן שבו הם בוחנים את הסוגיה. התפיסה כי ישראל אמורה להיות "מדינה יהודית ודמוקרטית" יוצרת מסגרת מושגית המכילה את עמדותיהם של מרבית יהודי התפוצות )למרות שהשאלה אודות המשמעות הקונקרטית של מדינה "יהודית ודמוקרטית" מניבה מגוון תגובות רחב(. הטענה כי ישראל צריכה להיות "רק יהודית" או "רק דמוקרטית", מוציאה את מי שאוחז בהן מן הקונצנסוס היהודי בתפוצות. הדיון על אופייה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית", התגלה כמשמעותי ביותר עבור רבים ממשתתפי הדיונים. עמדות יסוד ביחס לדילמה: "מדינה יהודית ודמוקרטית" ניתן היה לאתר עמדות הניצבות בשני הקטבים: כאלה המבטאות העדפה חד משמעית של המאפיין הדמוקרטי על זה היהודי, וכאלה המבטאות את הקיצוניות ההפוכה. אלא שאין לטעות בעמדה שהתגלתה כדומיננטית: רצון לראות ישראל 1 הדו"ח נכתב על ידי שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. רוזנר והשגריר אבי גיל עמדו בראש הפרוייקט "ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות העם היהודי". ד"ר שלמה פישר, עמית בכיר במכון, סייע בהנחיה של ובדיווח ממספר סמינרים בקהילות יהודיות. ענבל הקמן ניהלה את הפרוייקט והשתתפה בכתיבת הדו"ח. אסף ניסנבויים סייע באיסוף חומר רקע. הדו"ח נערך על ידי רמי טל ובארי גלטמן. המכון למדיניות העם היהודי 5

7 שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית, והנחה כי שילוב זה, על אף המתחים הגלומים בו, אפשרי בהחלט. העמימות המקופלת בהגדרה הנוכחית "יהודית ודמוקרטית" נתפסת אצל רבים כיתרון, משום שהיא מאפשרת לשמור על שותפות ולמנוע פלגנות ופיצול. עבור רבים מיהודי התפוצות, ערכי הדמוקרטיה נתפסים כ"ערכים יהודיים". לכן, התנהלות השוחקת במאפיינים הדמוקרטים של ישראל נתפסת גם כפגיעה ביהדות ובהגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה ליברלית תישחק האטרקטיביות שלה בעיני יהודים רבים בתפוצות. חידוד של מתחים קונקרטיים בין "דמוקרטיה" לבין "יהדות" מגלה כי בקרב הרוב - שרואה בדרך כלל מתאם בין ערכים אלה מתקיימים שני מחנות: אלה שרואים את הזהות הדמוקרטית מצטרפת אל הבסיס היהודי של המדינה ואלה המדגישים את הסדר ההפוך. אבחנה זו מוצאת ביטוי באופן שבו שני המחנות בוחנים ומגבשים דעה מול דילמות מעשיות המאפיינות את החיים ב"מדינה יהודית ודמוקרטית". יהודי התפוצות מעוניינים במרכיב זהות דתי משמעותי יותר במאפייני הזהות של ישראל מכפי שהם מעוניינים בו במדינת מושבם, כחלק משימור זהות ישראל כ"יהודית". עם זאת, מושמעת ביקורת נוקבת ביחס למימוש המעשי של יחסי דת- מדינה בישראל, ובעיקר ביחס למונופול של הזרם האורתודוכסי המדיר זרמי יהדות אחרים מהביטוי הציבורי של חיים יהודיים בישראל. ציפיות מישראל ניכר, שרבים מיהודי התפוצות מכירים בקשיים ובאילוצים שמולם ניצבת ישראל לנוכח העוינות האזורית והאיומים הביטחוניים. עם זאת, הרוב אינו רואה במציאות זו, ובעובדה ששכנותיה של ישראל אינן מקפידות על דמוקרטיה וזכויות אדם, הצדקה להורדת הרף הערכי הגבוה שישראל מצופה להציב. המציאות האיזורית גם אינה מעניקה לישראל חסינות מפני ביקורת. ביקורת המושמעת בתפוצות כנגד מאפיינים מקוממים בהתנהלותה של ישראל בתחום היהודי, יכולה להתבסס על טיעונים הנסמכים על ערכי הדמוקרטיה, כשם שביקורת המושמעת כנגד מאפיינים מקוממים בהתנהלותה של ישראל בתחום הדמוקרטי, יכולה להתבסס על טיעונים הנסמכים על ערכי היהדות. ללמדכם על המתאם הגבוה בין שני המושגים בתפיסתם של מרבית יהודי התפוצות )כך למשל הביקורת כנגד המונופול הניתן לאורתודוקסיה בישראל וקיפוח הזרמים האחרים, נשענת במידה רבה על טיעונים השייכים לעולם הערכים הדמוקרטי(. 6 המכון למדיניות העם היהודי

8 הדיון בזהותה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" חשף מגוון של ציפיות הרווחות בקרב יהודי התפוצות מישראל: -על ישראל להיות פלורליסטית. -על ישראל להקפיד על שוויון לאזרחים הלא-יהודיים של המדינה. -על ישראל לשאוף למצב שבו לא תשלוט על הפלסטינים. -על ישראל לשים קץ למונופול האורתודוכסי על החיים היהודיים, ולתת מעמד שווה לכל זרמי היהדות. -על ישראל להימנע מלכפות נורמות דתיות על חברה אזרחית שרובה חילונית. -על ישראל לחזק את מהותה היהודית על ידי העצמת הכרת אזרחיה את המסורת, הערכים וההיסטוריה של העם היהודי רקע ייחודי לעמדות יהודי התפוצות בסוגיה יהודי התפוצות בוחנים את זהותה של ישראל גם בדרכים הייחודיות להם: אופייה של ישראל משפיע משמעותית על האופן שבו ה"יהדות" נתפסת בעולם על ידי יהודים ושאינם יהודים. כך למשל, הוא עשוי להשפיע על מידת דבקותו של הדור הצעיר בזהותו היהודית, ובמקביל עשוי להשפיע על יחסה של סביבה לא יהודית כלפי יהודי התפוצות החיים במחיצתם. במקום מושבם, היהודים הנם מיעוט. בישראל היהודים הם רוב. אבחנה זו רלוונטית לחשיבות הרבה שיהודי התפוצות מייחסים לשמירת זכויותיהם של מיעוטים בישראל ולזכויות אדם בכלל. זכותם של יהודי התפוצות לזכות באוזן ישראלית קשובה סוגיית זכותם של יהודי התפוצות להשמיע דעתם בסוגיות המוכרעות בישראל היתה נושא מרכזי בדיונים. בלט בהם בטחון עצמי גובר להשמיע עמדות ביקורתיות כלפי ישראל, ובייחוד בנושאים הקשורים למאפייני הזהות היהודיים של ישראל. הודגש על ידי משתתפים רבים כי למדיניותה של ישראל ולדימוייה בעולם, יש השפעה על ביטחונם ורווחתם של יהודי התפוצות, ולכן הנם זכאים להשמיע את דברם. בלט רצונם של מרבית הדוברים לראות את ישראל מתייעצת באופן סדיר עם יהודי התפוצות בנושאים היקרים ללבם. הודגש כי התייעצות שכזו תעצים את הסולידריות בין ישראל והתפוצות. המכון למדיניות העם היהודי 7

9 מתודולוגיה הפרויקט מתבסס על לימוד בלתי-אמצעי של עמדות ציבורים יהודיים בעלי זיקה משמעותית לישראל באמצעות ייזום של כ- 40 קבוצות דיון וסמינרים בהשתתפות מנהיגים יהודים ברחבי העולם, מענה לשאלונים, וכן - ניתוחם של מחקרים שנעשו אודות ציבורים יהודיים מרוחקים מישראל ומהחיים היהודיים המאורגנים בתפוצות; ממצאי תהליך זה היוו בסיס לדיון אינטגרטיבי מסכם במסגרת סמינר שהתקיים בגלן-קוב, ניו יורק )12-11 מרס, 2014(, ובו לקחו חלק נציגים בכירים של המנהיגות היהודית בארה"ב, רבנים, אנשי רוח ואקדמיה. 8 המכון למדיניות העם היהודי

10 מבוא דו"ח מיוחד זה של המכון למדיניות העם היהודי, מיועד להציג את העמדות הרווחות בקרב יהדות התפוצות לגבי אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הנייר הופק כמהלך מקביל ליוזמה רחבה שננקטה על ידי משרד המשפטים, ואשר נועדה לשקול באופן יסודי ומעמיק את סוגיית העיגון החוקתי של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יוזמה זו באה על רקע הצעות חקיקה שהעלו בנושא אישים וזרמים אידיאולוגיים שונים בישראל, ובהתחשב בכך שישנן מחלוקות חברתיות ומשפטיות מהותיות בנושא זה, כפי שנכתב בהודעת שרת המשפטים. המשימה המורכבת הזו הוטלה על ידי שרת המשפטים על פרופסור רות גביזון, שסברה כי ההשלכות הלאומיות וההיסטוריות שיש לעיצוב דמותה של ישראל על העם היהודי כולו מצדיקות בדיקה מקבילה בתפוצות בנושא שהיא מופקדת לחקור. בשל המוניטין המקצועי שלו ובשל מעמדו כגוף תכנון של העם היהודי בתפוצות ובישראל, הציעה פרופסור גביזון למכון למדיניות העם היהודי לאסוף, לרכז ולנתח את גישותיהם ותפיסותיהם של יהודי העולם בנוגע לאופייה של ישראל. הדו"ח מבוסס על תהליך אנליטי שכלל את מיפוי ולימוד המחקר הקיים בתחום, תוך סקירת והתייחסות למגוון הדעות בעולם היהודי, וכן סמינרים שנערכו בחסות המכון במרבית הקהילות הגדולות. הממצאים נדונו בכנס סיעור מוחות שנערך ב- 11 וב- 12 במרס 2014 בגלן קוב, ניו יורק, שבו השתתפו אנשי אקדמיה ודת, אנשי מקצוע בכירים ומנהיגי ארגונים יהודיים, במטרה לסכם ולאחד את הממצאים לתמונה רחבה ומשולבת. חשיבותו העיקרית והמהותית של תהליך זה, שהוא ללא תקדים, היא בהיוועצות אמיתית, עמוקה וכנה עם יהודי התפוצות, סביב נושא שקודם לכן נתפס כעניין פנים-ישראלי מובהק. לדיאלוג הזה עם יהודי העולם נודעת חשיבות מיוחדת בתקופה שבה ההנהגה הישראלית תובעת לקבל משכניה הכרה מפורשת בכך שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, וכאשר ברקע מתפתח בישראל דיון ער סביב ההצעות השונות לחקיקה של "חוק לאום". שלא במפתיע, אחד הממצאים החשובים בדו"ח שלנו הוא שרוב יהודי התפוצות מצפים שישראל תפעל על פי ערכים הומניטריים יהודיים ואוניברסליים ביחסה לזכויות אזרחיה בני המיעוטים, תוך שמירה על סמלי לאום יהודיים. התחום המרכזי השני שבו יש ליהדות העולם ציפיות הוא שישראל תיטיב לשקף ולקבל את הפלורליזם הדתי המאפיין את יהדות התפוצות כבר שנים ארוכות. המכון למדיניות העם היהודי 9

11 עבודה זו נערכה במרחב שבו יהודים מכל העולם הרגישו חיבור עמוק, בסביבה של ערבות הדדית שהיא כה חיונית לעתיד יהודי משגשג ולהמשכיות הציביליזציה היהודית. קידום דו-שיח מעמיק מסוג זה בין הקהילות הוא מאבני היסוד ומיישם מרכיב מהותי בחזונו של המכון למדיניות העם היהודי. בשם המכון אני מבקש להביע תודה עמוקה למשתתפים הרבים בתהליך זה, ולמארגני הסמינרים שנערכו בקהילות היהודיות מסביב העולם )תמצאו את שמותיהם בנספח לדו"ח זה(. ברצוני גם להביע רגשי תודה מקרב לב למשתתפי כנס גלן קוב של המכון למדיניות העם היהודי, ובמיוחד ליושבי הראש שהנחו את דיוני הכנס, השגרירים סטוארט אייזנשטאט ודניס רוס, וליו"ר-עמית ליאוניד נבזלין על תמיכתו ומחויבותו. תודה מיוחדת והערכה רבה מגיעה לראשי הפרויקט, שמואל רוזנר ואבי גיל; לרות גביזון על האמון והסיוע וליו"ר הנהלת הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, שליווה את התהליך כולו. אבינועם בר-יוסף נשיא ומנהל מייסד 10 המכון למדיניות העם היהודי

12 הקדמה המכון למדיניות העם היהודי יזם את פרויקט המחקר על "ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם" כהשלמה לעבודת המחקר של פרופ' רות גביזון על ישראל יהודית ודמוקרטית. פרופ' גביזון מונתה על-ידי שרת המשפטים לבחון את הצורך במציאת "הסדר חוקתי חדש העוסק בזהותה של ישראל כמדינה 'יהודית ודמוקרטית'." אנו מאמינים כי פרויקט המכון למדיניות העם היהודי קובע תקדים חשוב, בנסיון לשלב את השקפותיהן של הקהילות היהודיות ברחבי העולם בדיון שהוא "ישראלי" בעיקרו. תהליך המחקר כלל עשרות סמינרים בקהילות יהודיות ברחבי העולם, קריאה וניתוח של כרכים רבים של חומר רקע, וכנס סיכום של הוגים ומנהיגים יהודיים בניו יורק. חקירת המכון למדיניות העם היהודי מסתיימת בהבנה שליהודים ברחבי העולם יש חזון על ישראל, שיש עליו יותר הסכמה מאשר מחלוקת - חזון הדומה במובנים רבים לחזון שיש ליהודים ישראלים על מדינתם. בתקופה של התנצחויות תכופות על שאלות מדיניות ספציפיות, על ניסוחים ועל התנהלות, ובעידן שבו מאבקים ומחלוקות זוכים להבלטה בתקשורת ויוצרים מראית-עין של שברים שלא ניתן לגשר עליהם, פרויקט המחקר של "המכון למדיניות העם היהודי" )JPPI( על "ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: עמדות יהודי העולם" מסתיים בטון חיובי: יהודים ברחבי העולם תומכים בישראל, רואים את הקשר עימה כעניין חשוב שראוי להמשיך בו. ישראל עדיין מהווה מכנה משותף קונסטרוקטיבי ליהדות העולם. ליהודים שאינם ישראלים יש "חזון ישראלי", שרובו משותף ומוסכם הרבה יותר משהוא שנוי במחלוקת. זאת ועוד, חזונם הישראלי של יהודי העולם דומה במקרים רבים לחזונם של הישראלים עצמם. אין ספק שבפרשנות ובהדגשים של הצרכים והיעדים של ישראל ישנם פערים בין קהלים שונים שאסור להתעלם מהם. יש פערים בין קהילות לא-ישראליות שונות וישנם פערים בין יחידים לא-ישראלים שונים, ויש פערים בין אלה לבין הציבור היהודי בישראל. בנוסף, ייתכן מאוד שהמתודולוגיה של פרויקט זה תרמה לנימת ההרמוניה היחסית שבה הוא מסתיים )הקדשנו פרק לניתוח היתרונות והחסרונות של התהליך שערך המכון(. ובכל זאת, דו"ח זה יותיר בקוראיו את הרושם שהמטרה הכוללת של רוב היהודים היא לפעול במשותף לבניית מדינה "יהודית ודמוקרטית". מדינה בטוחה, משגשגת גם כלכלית וגם תרבותית, מוסרית ויהודית במובהק. היהודים ברחבי העולם לא יזמו את הדיון הזה. הוא הוצע להם כחלק מדיון פנימי שישראל החליטה לנהל. אבל היהודים שכן הגיעו לשולחן הדיונים נציגי עשרות קהילות מרחבי העולם שיש ביניהן הבדלי צורה, גודל ואופי עשו זאת בלהט רב. הם הבינו את חשיבות המכון למדיניות העם היהודי 11

13 הוויכוח לישראל, ובמהרה המחישו כי מה שחשוב לישראל חשוב גם להם. בסמינרים שהתקיימו ביוזמת המכון, מברזיל ועד הולנד, מצרפת ובריטניה ועד קנדה, מארצות הברית ועד אוסטרליה, היהודים התעמקו בשאלות המורכבות שהוצגו להם מתוך תחושת בעלות. "זו שאלה אישית מאוד, היא נוגעת ישירות אלי," אמר אחד המתדיינים בניו יורק בדברו על יהודי ותה של המדינה היהודית. ואכן, בשאלת אופיה היהודי של מדינת ישראל שולחת קהילת יהודי העולם מסר ברור וחזק בדו"ח זה: אם ישראל רוצה להיות "יהודית ודמוקרטית" באופן שידבר ליהודים שאינם ישראלים, היא חייבת תחילה לשנות את תפיסתה בנוגע למשמעות של המושג "יהודי" עבור מיליוני יהודים ולמצוא דרך להיות מכילה ומשתפת כלפי אותם יהודים. בכל הדיונים שניהל המכון, בכל הקהילות ובכל המדינות, היהודים קראו תיגר על פרשנותה הנוכחית של ישראל למושג "יהודי". ברגע דרמטי במהלך הכנס בגלן קוב, ניו יורק, שבו הגיע תהליך הדיונים לסיומו, אשה קונסרבטיבית דיברה על הקושי שלה מול המציאות הדתית בישראל. "תמיכתנו בישראל היא חד-משמעית, מקיר לקיר," אמרה, "אבל אני רוצה לדעת אם יש שם מקום בשבילי, שבו אוכל ללבוש את הטלית שלי בכל בוקר. האם אוכל לעשות זאת במדינת ישראל מבלי שיזרקו עלי חפצים? האם הממשלה תאסור אותי? 2 האם יש בישראל מקום בשבילי?" היהודים ברחבי העולם קראו תיגר על אופן מימושה של ה"יהודי ות" בישראל, משום שלפי תפיסתם, על מנת שישראל תהיה ראויה באמת לתואר "יהודית", עליה להיות מקום שבו יותר יהודים יחושו בנוח לבטא את יהדותם לסוגיה השונים. עלתה גם הטענה כי ישראל שאיננה מכילה ואיננה סובלנית כלפי סוגים שונים של יהודיות שוב, לתפיסתם של יהודי העולם היא בהכרח גם פחות "דמוקרטית". יהודי העולם אינם עיוורים לקשיים שעימם נאלצת ישראל להתמודד ולסכנות שבפניהן היא ניצבת בחתירתה לשמר את אופיה כמדינה "יהודית ודמוקרטית". הם מקפידים לדחות האשמות כוזבות נגד הדמוקרטיה הישראלית אחת הדוגמאות הראויות לציון מתוך דיוני המכון היא ההדיפה, כמעט פה אחד, של הנסיונות להציג את "חוק השבות" כמכשול להגדרת ישראל כדמוקרטיה. אבל יהודי העולם גם מציבים לישראל רף גבוה של ערכים דמוקרטיים: בעיניהם, הן התואר "יהודית" והן התואר "דמוקרטית" הם תארים מחייבים המכתיבים רגישות למיעוטים וכיבוד זכויות האדם. כשהמתדיינים התבקשו לעיין במילות ההמנון הלאומי "התקווה", ובקושי שהן מציבות לישראלים שאינם יהודים, הם התקשו לעיתים לתמרן בין הזדהותם האינסטינקטיבית עם ההמנון לבין הבנתם שההמנון 2 כל דיוני המכון למדיניות העם היהודי, גם בקהילות וגם בגלן קוב, התנהלו על פי 'חוקי צ'טהאם האוז' Rule(,)Chatham House כלומר, מותר לצטט בדו"ח את הדוברים, אך אין לזהותם בשמם. כך הוחלט על מנת להבטיח שהדיון יהיה חופשי ופתוח. הדו"ח מכיל ציטוטים רבים מדיוני המכון למדיניות העם היהודי, מבלי לציין שמות. שמות המשתתפים מופיעים בנספח ב'. 12 המכון למדיניות העם היהודי

14 אכן מדיר במידה מסוימת מיעוטים שאינם יהודים. ברוב הדיונים על "התקווה" התגבשה מסקנה עמומה למדי צריך להמשיך ולשיר את ההמנון, אבל לגלות "רגישות" למי שקשה לו עם המנון כזה. יהודים רבים סבורים שישראל לא תמיד מקפידה בדבקות מספקת על ערכים של הגנה על זכויות האדם, ועל הפגנת הרגישות הראויה כאשר הנסיבות מצדיקות סטיה פרשנות מחמירה של ערכים אלה. נימה ברורה של מתינות מאפיינת את הממצאים המוצגים בדו"ח זה. בדומה למה שמתגלה בסקרים הנערכים בישראל, שמהם עולה כי להשקפות הפוליטיות ולהשתייכות הדתית יש זיקה חזקה למיקומו של המשיב על הספקטרום יהודית-דמוקרטית כך המצב גם ביחס לשאר היהודים בעולם. יהודים בקצה הימני ובקצה השמאלי של הקשת הפוליטית נוטים לפעמים "להתעלם מן השאלה ]מה חשוב יותר, יהודית או דמוקרטית[ בטענה שהתשובה ברורה מאליה ואין שום טעם לדון בה." 3 קבוצות הנוטות לימין הקיצוני מדגישות את "חשיבות אופיה היהודי של ישראל, הקודם לאופיה הדמוקרטי", וקבוצות הנוטות לשמאל הקיצוני רואות את "אופיה היהודי של ישראל כאנכרוניסטי". אבל אלה היהודים בקצוות, כאשר רוב היהודים, הנמצאים במרכז, רוצים שילוב של ה"יהודית" וה"דמוקרטית", ואף מאמינים שהשילוב הזה אפשרי. לכן, בעיניהם, השאלות העוסקות ב"מתחים" וב"סתירות" בין "יהודית" ל"דמוקרטית" הן "שאלות שקשה מאוד להשיב עליהן". התשובה המקובלת שהם נותנים להן היא, שצריך למצוא דרך לעקוף את המתחים ולשמור על שלמות הנוסחה המציבה את שני המונחים הללו באותה דרגת חשיבות. עבור יהודים רבים, כוח המשיכה של המונח "ישראל יהודית ודמוקרטית" טמון בעצם עמימותו. ככל שהם מעמיקים בניסיון להגדיר את משמעותו המדויקת, כך הם מתקשים יותר להגיע להסכמה. "העמימות טובה לישראל. צריך להשאיר את זה עמום. אל תגדירו מהי יהדות. היהדות מעולם לא היתה ישות מקובעת. היא תמיד היתה 'אפורה'," אמר אחד המתדיינים בסמינר המכון בעיר וושינגטון. עם זאת, מסר אחד נשלח מהקהילות כולן שהעמימות ממנו והלאה: היהודים ברחבי העולם רוצים שישראל תתייעץ איתם בעניינים החשובים להם, ורבים מהם מאמינים שלהתייעצויות כאלו צריכה להיות השפעה גדולה יותר על מדיניות ישראל. ברצוננו להודות למשתתפים הרבים בתהליך זה, ולמארגני הסמינרים בקהילות הרבות שנענו לאתגר. אין זה ברור מאליו שיהודים ברחבי העולם ירצו להקדיש זמן לדיונים על ענייניה של מדינה רחוקה מאוד ממקום מגוריהם. אין זה מובן מאליו שייענו לקריאה להשתתף בדיון כזה במסגרת זמן מוגבלת הנכפית עליהם, ויטרחו לקרוא לקראתו כמות 3 Sasson, Theodore, (2013), The New American Zionism, NYU Press, p המכון למדיניות העם היהודי 13

15 עצומה של חומר רקע. שמות כל הקהילות ורוב המשתתפים בדיונים מופיעים בנספח לדו"ח זה. ברצוננו להודות גם למשתתפי כנס "המכון למדיניות העם היהודי" על עתיד העם היהודי שנערך בגלן קוב, ניו יורק, שסייעו לנו רבות בהמשך הפיתוח של מחשבותינו על הנושא הנדון בדו"ח זה. מידע נוסף הנוגע לתהליך, יתרונותיו וחסרונותיו, מפורט בהמשך. אנו מודים במיוחד לפרופ' רות גביזון, שדחפה את המכון ליזום את התהליך, ומבקשים לשבח אותה על הבנתה את הצורך להקשיב גם להשקפות של הקהילות היהודיות ברחבי העולם במסגרת מחקרה על אופיה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". 14 המכון למדיניות העם היהודי

16 מטרת הפרויקט והשאלות העיקריות שהועלו ונדונו בו בקיץ 2014 עתידה שרת המשפטים של מדינת ישראל, ציפי לבני, לקבל לידיה את המלצותיה של פרופ' רות גביזון, המסכמות את חקירתה ביחס לצורך לגבש "הסדר חוקתי חדש העוסק בזהותה של ישראל כ'מדינה יהודית ודמוקרטית'." השרה לבני יזמה חקירה זאת, ומינתה לשם כך את הפרופ' גביזון, בעקבות פעילות נמרצת בכנסת בנושא, ועקב כוונתם המוצהרת של כמה חברי כנסת להציע חקיקה חדשה, אשר תשנה את ההגדרה המשפטית-פורמלית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותגדיר באופן מפורט יותר מן הניסוח הנוכחי את המשמעות של "יהודית ודמוקרטית". 4 חלק מהתומכים בצורך בנוסחה משפטית חדשה סבורים כי חוקי היסוד הקיימים מסדירים את "המבנה המוסדי של המדינה... ואת זכויות האדם" אך אינם מכסים כראוי את "הזהות הלאומית של המדינה" העוגן השלישי, 5 שלא הוסדר בחקיקה בישראל. הצעות החקיקה המדוברות עוררו ביקורת, הן באשר לעצם הצורך הנטען בשינוי המסגרת החוקתית הנוכחית, שכוחה בעמימותה, 6 וגם באופן ממוקד יותר ביחס לתוכנן של ההצעות השונות, דהיינו, ביקורת על הנוסח החדש של חקיקה המופיע בהצעות. רוב המבקרים טענו ביחס לנוסחים המוצעים לשינוי כי עולה מהם התחושה ש"מנסחיה ]של ההצעה[ 7 סבורים שכדי להבטיח את אופיה היהודי של המדינה יש לפגוע באופיה הדמוקרטי." למרות זאת, נראה כי כמה מתומכי החקיקה החדשה, ביניהם חברי כנסת ממפלגות שונות, רק התחזקו בעמדתם לנוכח הביקורת. פעילותם של חברי הכנסת הללו נבעה, על פי עדותם, משלוש מגמות עיקריות שאותן הם שואפים לבלום: מניע משפטי: יש הרואים בפסיקות של בית המשפט העליון בישראל, המתבססות על הנוסחים של כמה מהצעות החקיקה מופיעים בנספח ג. 4 לורד, אמנון, )2014(, " מזכיר הממשלה לשעבר מקדם חוק: ישראל מדינה יהודית," מעריב :NRG ראו, לדוגמה: אבינרי, שלמה, )21 בנובמבר 2011(, "הפופוליזם של דיכטר", הארץ: 7 ראו, לדוגמה: שטרן, ידידיה, )9 בנובמבר 2011(, "יהודית, האם גם דמוקרטית?", המכון הישראלי לדמוקרטיה: המכון למדיניות העם היהודי 15

17 הנוסח הנוכחי של חוקי היסוד, מהלך "פוסט-ציוני", 8 ורוצים להקים מסגרת משפטית חדשה "המקבע]ת[ מחדש את העיקרון הלאומי הפרטיקולרי לצד עקרון זכויות האדם 9 האוניברסלי." מניע חברתי: יש המאמינים שהיעדרה של הגדרה ברורה יותר של זהותה הלאומית של 10 ישראל מחזק את ידיהם של מי המעוניינים שישראל תהפוך ל"מדינה דו-לאומית". מניע לאומי: אחרים מציינים את הביקורת מבחוץ על אופיה של ישראל כמניע המרכזי לחקיקה. מטרתם היא להיאבק באלה "המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית 11 לאומי בארצו." שרת המשפטים לבני לא היתה מרוצה ממה שלדעתה הוא מהלך חקיקה שמניעיו פוליטיים, 12 העלולה להפר את "האיזון הראוי והנכון" בצורך של ישראל לדבוק בעקרון ה"יהודית והדמוקרטית" גם יחד. 13 לכן מינתה את הפרופ' רות גביזון לבחון את הצרכים, ולנסח הצעה משלה להסדר חוקתי שיעסוק באופיה של מדינת ישראל כ"יהודית ודמוקרטית". בחינה זו ומכתבה של פרופ' גביזון למכון למדיניות העם היהודי, שבו הסבירה את העניין שלה בחקירה מקבילה של השקפות יהדות העולם בנושא זה הם שעוררו את המכון לפעולה. חקירת המכון כללה קריאה וניתוח של חומר רקע, קיום סמינרים בעשרות קהילות ברחבי העולם, משלוח שאלונים בקהילות נוספות, וכינוס ועידה של מנהיגים יהודיים בניו יורק ליומיים של דיונים על נושא זה )פרטים נוספים על מהלך הפרויקט בהמשך הדו"ח ובנספח ב'(. אופיה של ישראל כמדינה דמוקרטית לא הוטל מעולם בספק. 14 ישראל נוסדה וממשיכה להתקיים כפרויקט פוליטי מודרני - כדרך חיים קיומית ליהודים בעולם המודרני. החלטת החלוקה של האו"ם משנת 1947 וגם מגילת העצמאות של ישראל מתייחסות לישראל כאל "מדינה יהודית" כך שגם שאלת היהודיות מעולם לא עמדה בספק. המושגים 8 דורון, שי, )26/06/2013(, "לוין על "חוק הלאום": "ישראל לא תהיה דמוקרטית ככל המדינות," נענע :10 ID= גולובנסקי, יואל, ) (, "חוק שזמנו הגיע, הארץ": 10 לורד, אמנון, שם. 11 אזולאי, מורן, ) (, "דיכטר מציע: חוק יסוד מדינת הלאום של העם היהודי," :YNET 12 לבני אמרה שבהצעות הנוכחיות "כל צד במפה הפוליטית מנסה לכפות את השקפת עולמו" בנדר, אריק, ) (, "השרה לבני:' אתנגד להצעת חוק הלאום ואפעל למנוע קידומה'," מעריב :)NRG( 14 ראו,.Amnon Rubinstein, The Curious Case of Jewish Democracy, Azure, Summer המכון למדיניות העם היהודי

18 "יהודית" ו"דמוקרטית" היו מאז ומתמיד מושגי יסוד חיוניים למדינה, כפי שנתפסה בעיני הזרם המרכזי בישראל. יחד עם זאת, ישראל זכתה לראשונה באופן פורמלי בתואר "יהודית ודמוקרטית" בשלב מאוחר יחסית בתולדותיה, רק עם העברתם - בתחילת שנות ה- 90 ' - של שני חוקי יסוד המכילים ביטוי זה. 15 אלא שלמרות מה שנאמר לעיל, במהלך הדיון וההצבעה על חוקי היסוד, האופי של ישראל כפי שהוא מתגלם במינוח "יהודית ודמוקרטית" הושג במסגרת "פוליטיקה רגילה" ולא במסגרת של הסכמות כלליות, חוקתיות, מוצהרות ומסגרתיות. 16 למעשה, המילה "יהודית" הוכנסה לנוסח החוק רק 17 משום שכמה חברי כנסת מהמפלגות הדתיות הציבו זאת כתנאי לתמיכתם בחקיקה. המצדדים בחוקי היסוד האמינו באותה עת כי חוקים כאלה מחייבים "הסכמה רחבה של כל סיעות הבית" 18 וזו היתה הסיבה לכך שהסכימו לנוסחת הפשרה. הצורך בפשרה חוקתית נבע ממה שחלק מחברי הכנסת ראו כמתח עקרוני )ויש שיאמרו - סתירה( בין הערכים והאינטרסים הכרוכים במושגים "יהודית" ו"דמוקרטית". ככל שהמושג "דמוקרטית" מייצג ערכים של "נייטרליות" 19 ושל שוויון, כך הוא מחליש את "היסודות הפרטיקולריסטיים ברמת המדינה". 20 וככל שהעוגן "יהודית" הוא הממסגר את קווי המתאר של עיצוב המדיניות, כך תתיישב זו פחות עם ערכים דמוקרטיים נייטרליים. כך וזו רק דוגמה אחת של מתחים אפשריים בין הערכים המיוצגים על ידי שני המושגים הללו במהלך הדיונים שהובילו לפשרת ה"יהודית ודמוקרטית", חזרו והעלו נציגי כמה מפלגות את החשש כי בהיעדר המרכיב ה"יהודי" מהחוק, חוקי יסוד חדשים עלולים לסכן את "חוק 21 השבות" ולגרום למערכת המשפטית להכריז עליו כחוק בלתי-חוקתי. הסיפורים על חקיקת העבר והוויכוחים המלווים כל הצעה לחקיקה חדשה מוכיחים שאם בית המחוקקים חותר לשמר, או לחזק, את אופיה היהודי של המדינה ואת ערכי הליבה הדמוקרטיים שלה, הוא יידרש להליכה על חבל דק. עם זאת, הצורך לנטרל מתחים מסוג אלה שמציבה נוסחת ה"יהודית ודמוקרטית" אינו נדיר בעבודת הרשות המחוקקת, וחוקרים ישראלים כבר 15 נוסח חוקי היסוד מופיע בנספח ג'. 16 גביזון, רות, )1998(, "מדינה יהודית ודמוקרטית," מתוך: מנחם מאוטנר, אבי שגיא ורונן שגיא )עורכים( רב-תרבותיות במדינה יהודית ודמוקרטית, הוצאת רמות- אוניברסיטת תל אביב, עמ" ראו אמנון רובינשטיין, "סיפורם של חוקי היסוד", משפט ואדם, ספטמבר הצהרת ח"כ פרופ' אוריאל לין, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. בתוך יהודית קרפ, "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ביוגרפיה של מאבקי כוח", משפט וממשל, השאלה אם ערכים "דמוקרטיים" הם באמת "נייטרליים" יותר מאשר, נניח, ערכים קומוניסטיים, או ערכים יהודיים, היא סוגיה מעניינת החורגת מתחום העיסוק של מסמך זה. 20 גביזון, רות, )2002(, "המדינה היהודית: הצדקה עקרונית ודמותה הרצויה," תכלת: כתב עת למחשבה ישראלית, מס' 13, עמ' פרופ' רובינשטיין ואחרים סבורים כי לא היתה הצדקה לחשש זה. המכון למדיניות העם היהודי 17

19 כתבו רבות על נושא זה, והוכיחו כי מלאכת השזירה של ערכים יהודיים ודמוקרטיים מבלי שהאחד יבטל את האחר או יפגע בו אנושות אפשרית, ולדעת רבים, אף רצויה. הם גם הוכיחו כי 22 ארצות אחרות נוקטות אמצעים דומים כדי להגן על זהותן ולהנחות את מדיניותן. בנייר רקע קודם לפרויקט זה זיהינו שני שדות עיקריים שבהם מוצא את ביטויו המתח העולה מדי פעם בין "יהודית" לבין "דמוקרטית". 23 אלה הם הוויכוח היהודי הפנימי בסוגיות דת ומדינה )כגון נישואין, גיור, תפקיד הרבנות, השליטה ברחבת הכותל המערבי, וכדומה(, והמתח היהודי-ערבי, דהיינו, המתח הטבוע ביחסי רוב-מיעוט במדינה שאיננה "נייטרלית" מבחינה דתית-אתנית. ישראל איננה "ישראלית ודמוקרטית" אלא "יהודית ודמוקרטית", למרות שיותר מחמישית מאזרחיה אינם יהודים )בפסיקה מאוקטובר 2013 הבהיר זאת בית המשפט העליון מעל לכל ספק, כאשר דחה עתירה שתבעה ממנו להכיר בלאום "ישראלי"(. 24 שתי סוגיות יסוד נוספות מחריפות עוד יותר את מורכבותם של שני מוקדי המתח הללו. האחת היא המסגרת הכוללת של הסכסוך הישראלי-ערבי על ארץ- ישראל )כפי שהוכח לאחרונה בעימות בין ישראל לפלסטינים בשאלת ההכרה הפלסטינית בישראל כ"מדינה יהודית" כתנאי מקדים להשגת הסכם שלום קבע בין הצדדים(. הסוגיה השניה נוגעת להגדרת ה"יהודי ות" ומשמעותה כיום, ולמשמעות )וההצדקה( של האידיאולוגיה ה"ציונית" לאחר הקמתה של המדינה היהודית. סוגיות ו"מתחים" אלה הוצגו בסמינרים שיזם המכון ברחבי העולם היהודי ונידונו בהרחבה באמצעות העלאת דוגמאות ספציפיות לדילמות אפשריות, כגון השאלה אם יש מקום לכך שהמדינה היהודית תסדיר בחקיקה את אופיו של יום הש ב ת על פי אמות מידה יהודיות ספציפיות, והשאלה האם ההמנון הלאומי של ישראל, שמילותיו עוסקות במוטיב יהודי מובהק )"נפש יהודי הומיה"( עלול להיתפס כעומד בסתירה לאופיה הדמוקרטי של המדינה. המשתתפים נשאלו שאלות כגון "איזה אופי אנו רוצים שתישא הש ב ת בישראל כמדינה יהודית?", ו"האם על ישראל לחתור לכך שסמלי המדינה יהיו מכילים, או משתפים, כלפי אזרחים לא יהודים?" שאלות ספציפיות כאלו בענייני השעה שימשו אחר- כך בניסיונם של המשתתפים להשיב על השאלות העקרוניות יותר, כגון "מהם ערכי הליבה והביטויים היהודיים שישראל חייבת להתעקש על קיומם?", וכן "כשישראל תצטרך לבחור בין 'יהודית' לבין 'דמוקרטית', אילו עקרונות צריכים להנחות את צעדיה?" 22 Yakobson, Alexander, and Amnon Rubinstein, (2009), Israel and the Family of Nations: The Jewish Nation-State and Human Rights, Routledge, (2009). 23 Rosner, Shmuel, (2014), Jewish and Democratic: Perspectives from World Jewry, JPPI: 24 Times of Israel report: 18 המכון למדיניות העם היהודי

20 אפשר בהחלט לנהל דיון ולהתווכח על הצורך לקבל תשובות לשאלות אלה מיהודים שאינם חיים בישראל, וברובם הגדול כאלה שאינם מתכוונים להפוך אי פעם לאזרחים ישראליים. ברור שלדעותיהם של אזרחי ישראל בסוגיות הנדונות חשיבות רבה יותר בשעה שמדינתם מתמודדת עם סוגיות של זהות לאומית, מאשר לדיעותיהם של אנשים שגרים בארצות אחרות. יתרה מזאת, לא יהיה זה מופרך לטעון שבעצם ההחלטה לשאול לדעת יהודי העולם מוטמעת העמדה שעל פיה ישראל היא מדינה שלכל היהודים בעולם יש בה חלק עמדה שאינה מקובלת על מי שרואים בחיבור של ישראל לשאר יהודי העולם אלמנט המדלל את אופיה הדמוקרטי של ישראל. 25 עם זאת, הן פרופ' גביזון והן המכון למדיניות העם היהודי משוכנעים כי בשאלה שעל הפרק יש לישראל הכרח לבחון גם את עמדותיהם של יהודים שאינם ישראלים, בין השאר מהנימוקים הבאים: מכיוון שהתהליך מניח מראש ישראל שהיא "מדינה יהודית ודמוקרטית", ושהמרכיב ה"יהודי" הוא נתון שאין עליו עוררין, אך טבעי שיהדות העולם תשתתף בליבון והבנת המשמעות של מונח זה. הקהילות היהודיות ברחבי העולם תרמו רבות להקמת מדינת ישראל והן מתבקשות להמשיך לתרום להצלחתה, כשותפים פעילים. לכן, מוטב לישראל להיוועץ בהם כשהיא שוקלת סוגיות הנוגעות לליבת הזהות שלה. ישראל הוקמה כדי לממש "את זכותו הטבעית של העם היהודי" 26 ורואה עצמה כמדינה שבה יש חלק לכל יהודי באשר הוא. כל עוד הנחה זו מתקיימת, ההתייעצות בעניינים הנוגעים לאופיה של ישראל צריכה להיות טבעית. ההגדרה העצמית של ישראל עשויה להעצים את ההשפעה של קיום המדינה ושל מדיניותה על האופן שבו יהודים נתפסים בעיני לא-יהודים, ועלולה אפילו לחשוף יהודים למעשי עוינות מצד לא-יהודים. ההגדרות המשמשות בישראל לעניינים הנוגעים לשאלת "מיהו יהודי" יכולות להשפיע על יהודים רבים שאינם אזרחי ישראל כיום. שינויים באופיה של ישראל יכולים להשפיע על היחס של ישראל כלפי היהודים ברחבי העולם. הם יכולים גם להשפיע על יחסה של יהדות העולם כלפי ישראל. התייעצויות המאפשרות להיערכות מראש להשפעות כאלו היא חיונית. 25 לדוגמה לביקורת זו, ראו, Sam Barbour, Diaspora Jews must speak out against the Israeli Law of Return, April 23, ( 26 ראו נוסח הכרזת העצמאות בנספח ג'. המכון למדיניות העם היהודי 19

21 סיבה נוספת לקיום התייעצויות עם יהדות העולם שהועלתה בסמינרים ובמקורות חיצוניים שונים היא שנקודת ההשקפה הייחודית לכאורה שיש ליהודים שאינם ישראלים בשאלת המדינה ה"יהודית ודמוקרטית" יכולה להעשיר את השיח 27 הישראלי. מכל הסיבות שנמנו כאן יזם המכון את התהליך שיתואר להלן, והנוגע להשקפות העולם היהודי בעניין שהוא לכאורה "ישראלי" מובהק. תהליך זה כלל גם דגש מיוחד על יחסי ישראל ויהדות העולם, ועל ההשפעה שיכולה להיות לכל שינוי באופיה של ישראל על יהדות העולם. בסמינרים של המכון התבקשו המשתתפים לחשוב, בנוסף לשני מוקדי המתח שצוינו לעיל היהודי-יהודי והיהודי-ערבי גם על המתחים הנובעים מרצונה של ישראל להמשיך לשמור על האופי המיוחד של קשריה עם יהודי כל העולם. 27 הדוגמה שהועלתה שוב ושוב בהקשר זה היא שיהודי העולם, כמיעוט בארצות מגוריהם, מציעים נקודת השקפה שונה על יחסי רוב ומיעוט בישראל. ראו לדוגמה את המאמר.Martin Raffel: The Case For Equality For Israel"s Arab Citizens, Jewish Week, המכון למדיניות העם היהודי

22 האם יהודי העולם רוצים שישראל תהיה יהודית ודמוקרטית? רוב מכריע בין יהודי העולם תומכים בנוסחה "יהודית ודמוקרטית", אך מעניקים לה פרשנויות שונות ומגוונות; רבים מהם רואים את הדמוקרטיה כ"ערך ליבה יהודי", ולדידם קיומה של ישראל כמדינה יהודית מחייב את היותה דמוקרטית; יהודים לא-ישראלים רבים מדגישים שיהודיותה של המדינה נושאת אופי לאומי או תרבותי, לא דתי; רבים מיהודי העולם סבורים כי סיום השלטון הצבאי ביו"ש הוא תנאי הכרחי לקיומה של ישראל כמדינה יהודית. במבט ראשון, ברור שרק קומץ יהודים בעולם יבחרו לציין את המתח יהודית-דמוקרטית כאחת הבעיות הדחופות ביותר של ישראל. 28 יחד עם זאת, בסמינרים של המכון למדיניות העם היהודי, כשהנושא הועלה ונדון, נראה כי המשתתפים הבינו במהירות עד כמה השאלות הנשאלות על אופיה הרצוי של ישראל הן מהותיות לדיון כמעט בכל סוגיה העוסקת 29 בישראל. עוד עולה בבירור מן המחקרים ומן הסמינרים של המכון כי, כפי שקורה תכופות גם בישראל, השימוש בביטוי "יהודית ודמוקרטית" בוויכוחים פוליטיים נפוץ מאוד, בעיקר )אך לא רק( בקרב קבוצות הנמנות על השמאל הפוליטי היהודי. קבוצות אלו משתמשות בקלף ה"יהודית והדמוקרטית" כדי לטעון כי החלטה כזו או אחרת של ממשלת ישראל מסכנת את אופיה "היהודי והדמוקרטי", או כדי לקבוע כי לנוכח מדיניותה הנוכחית, ליומרתה של ישראל להיקרא "דמוקרטית" אין כיסוי, וכי תיאור מדויק יותר של ישראל יהיה "מדינה יהודית תיאוקרטית". לדבריה של ההיסטוריונית היהודית-צרפתית דיאנה פינטו, "ישראל כיום זנחה את ההתייחסויות הישנות שנוצרו בתום מלחמת-העולם השנייה, ואימצה זהות 30 לאומית חדשה... זהות דתית אורתודוקסית מתחזקת והשקפה לאומנית אתנית גוברת." 28 ראו לדוגמה את מאמרו של דייויד האריס,)AJC( הטוען כי "החל בהתמודדות עם שיטת בחירות הרחוקה מלהיות אידיאלית, דרך טיפול בקנאי הדת... וכלה באיזון בין אופיה היהודי והדמוקרטי של המדינה... לישראל לא חסרים אתגרים." ILSPwFfJSG&b= &ct= #sthash.nw3Pw2iu.dpuf 29 ראו סקר מכון פיו 2013 בשאלת "הבעיה החשובה ביותר שניצבת בפני ישראל". A Portrait of.jewish Americans, Pew 2013, "Most Important Problem Facing Israel" 30 ראו: Pinto, Diana, (Feb. 2013), Israel poses a serious dilemma for Europe s Jews", Haaretz ( המכון למדיניות העם היהודי 21

23 בחלק השני של פרק זה נדון בשאלה האם יהודי העולם רואים את ישראל כפי שהיא כיום כמדינה "יהודית ודמוקרטית". אך תחילה עלינו לשאול האם יהודי העולם רוצים שישראל תהיה "יהודית ודמוקרטית", ובאיזה אופן הם רוצים שתישא אופי כזה. במסגרת נסיוננו לענות על שאלה זו חשוב לציין כבר בתחילה כי ברובם המכריע של ויכוחים סוערים על מדיניותה של ישראל או על דרכה להשגת יעדיה, כל הצדדים המתעמתים בוויכוח מאמצים את הנוסחה "יהודית ודמוקרטית". ובמילים אחרות: כמעט כל היהודים משתמשים בנוסחה "יהודית ודמוקרטית" באופנים העשויים להצביע על קבלתה כנוסחה הנכונה לישראל, אם כי הם מעניקים לה פרשנויות שונות. יש מעט מקרים, באופן יחסי, שבהם מוצגים ערעורים על עצם הנוסחה כבלתי-מתאימה. זו תופעה מעניינת במיוחד בהתחשב בעובדה שבקרב יהודים רבים בעולם, ובעיקר בקרב הקבוצה הגדולה ביותר של יהודים המתגוררים בארה"ב, זהותה של ישראל כיהודית ודמוקרטית "עשויה להיות מאתגרת," כפי שניסח 31 זאת אחד החוקרים. יהודים החיים במדינות שונות בעולם מקיימים את יהדותם בהקשר שונה מאוד מזה הישראלי. כמיעוטים קטנים בכל המדינות שבהן הם חיים, יש להם באופן טבעי רגישות מיוחדת לזכויות המיעוטים, ועניין מיוחד להקפיד על כך שהדיון הנוגע לסוגיות של זהות אתנית-דתית יורחק מהחיים הפוליטיים. כמי שחיים במדינות שבהן היהדות מזוהה בעיקר דרך הפריזמה הדתית, הם מתקשים לפעמים להתמודד עם ההיבט הלאומי של היהדות. "הקושי ]של צעירים יהודים אמריקנים[ לקבל יהודי ות כע מ י ות ]כלומר לראות את העם היהודי מזווית של לאום[ הופנם היטב בקרב צעירים יהודים אמריקנים רבים, שרובם מאמצים את 'הגרעין' התרבותי, את המרכיבים הייחודיים של התרבות היהודית, אך דוחים הבניות אתניות של 'אנחנו והם'." 32 ישראל כ"מדינה יהודית" יכולה לרמז על מנטליות של "אנחנו והם", העלולה לעורר אצלם קשיים. במקרים מסויימים, מנהיגים יהודים צעירים פותרים את הקושי הזה בכך שהם הופכים ל"יהודים לא-ציונים" החשים "קשר הדוק 33 לישראל", דהיינו, יהודים המרגישים קירבה לישראל אך מסתייגים ומתרחקים מאופיה. סוגיית היותה של ישראל "דמוקרטית" אינה מהווה אתגר או קושי. ידוע מסקרים רבים שהיהודים באופן כללי ובמיוחד יהודי צפון אמריקה, הקהילה היהודית החשובה ביותר מחוץ לישראל נוטים להחזיק בעמדות ליברליות )יהודי ארה"ב הם הקבוצה "הליברלית 31 Sasson, Theodore, (June 2009), The New Realism: American Jews' Views about Israel, American Jewish Committee (AJC). 32 Barack Fishman, Sylvia, (2011), De-legitimation of Israel and Israel Attachments Among Jewish Young Adults: The College Campus and Other Contributing Factors, JPPI 33 הציטוט והממצאים לקוחים מתוך Generation of Change: How Leaders in Their Twenties and Thirties Are Reshaping American Jewish Life, Jack Wertheimer, המכון למדיניות העם היהודי

24 ביותר באופן מובהק" באמריקה(. 34 כל היהודים שנכללו בפרוייקט המכון חיים בארצות דמוקרטיות כמו מרבית יהודי העולם ואין להם ספק שלדמוקרטיה אין תחליף מוצלח. זאת ועוד, בעיני יהודים רבים, עצם ההגדרה של "דמוקרטיה" מתיישבת היטב עם מה שנתפש בעיניהם כ"ערכים יהודיים". כלומר: בעיניהם, בגידה בערכים דמוקרטיים או התפשרות עליהם היא בגידה ביהדות עצמה, והגדרתה של ישראל כ"יהודית" מבלי שזו תהיה דמוקרטיה ליברלית תהיה בעיניהם תועבה. 35 כפי שאמר אחד המשתתפים בסמינר בקנדה: "ערכי הליבה היהודיים הם ערכים דמוקרטיים, כך שאין שום קונפליקט בין יהודית לדמוקרטית." 36 המשתתפים בכמה מהקבוצות שכינס המכון רמזו כי אם ישראל לא תיתפס כ"דמוקרטית" בעיני יהדות העולם, התמיכה בה תישחק. ישראל "חייבת להיות דמוקרטית, אחרת היא לא תדבר אל הדורות הבאים" של היהודים, הזהיר אחד ממשתתפי הסמינר בקליבלנד, ואז הוסיף: "בשבילי, כיהודי אמריקני, זוהי הסוגיה." ברור כי רוב היהודים שאינם ישראלים גרים במדינות שבהן המקום החוקי והחברתי הנוגע לשאלות של לאום, מוצא אתני ודת עשוי להיות שונה מאוד מן המקום ששאלות אלו תופסות בישראל. למרות זאת, לא נראה כי רוב יהודי העולם מעוניינים לכפות את התנאים ואת מערכות האמונות שלהם על ישראל, מתוך הבנה שבין האתגרים שעימם הם מתמודדים בחייהם כיהודים ב"קהילות" לבין האתגרים שעימם מתמודדת מדינה "יהודית" ישנם הבדלים יסודיים. כפי שהעיר אחד ממשתתפי הסמינר בסן פרנסיסקו: "אין 37 לנו ניסיון בלהיות רוב." השיח של יהודי העולם מושפע, כמובן, מן האופן שבו היהדות והדת בכלל באה לידי ביטוי בחברות שבהן הם חיים )בסמינר באטלנטה, לדוגמה, המשתתפים "תפסו את הש ב ת ]בישראל[ כמתפתחת בכיוון שבו התפתח יום ראשון בג'ורג'יה"(. ועם זאת, הם נוטים להוציא את ישראל מן הכלל, ורוצים מאוד שתשמור על הגדרתה כ"יהודית", תוך שהם מבינים כי הגדרה כזו עלולה לסבך היבטים שונים של הדמוקרטיה כפי שהם רגילים אליה 34 על פי מכון פיו, יהודים הם הקבוצה הכי ליברלית ודמוקרטית בפוליטיקה של ארה"ב. יש כפליים יותר יהודים המזדהים כליברלים מאשר כשמרנים, בעוד שבאוכלוסיה הכללית היחס הזה כמעט הפוך. 35 לדיון נרחב בשאלה מדוע יהודים הם ליברלים, ראו לדוגמה את הסימפוזיון שערך המגזין "טאבלט" ב : סימפוזיונים רבים כאלה נערכו בעקבות פרסום חיבורו של נורמן פודהורץ השמרן, "מדוע היהודים ליברלים". מוריס דיקשטיין אמר במסגרת הסימפוזיון של "טאבלט": "רוב היהודים נותרו ליברלים מפני שהם, ובכן, יהודים. המצפון החברתי של היהודים מלווה אותם מאז מתן תורה על-ידי משה והציוויים המוסריים של נביאי ישראל. המלה "צדקה" קרובה מאוד למלה "צדק", וגם למלה "צדיק". אבותיהם וסביהם גדלו בעוני. באופן מוזר, הם זוכרים היטב מהיכן הגיעו, ועוד יותר מוזר, הם מזדהים ומגלים אהדה לאחרים שעדיין נאבקים. זכרונותיהם התת-מודעים מרחיקים לא רק אל הגטו ואל המעברה אלא גם אל המצב של להיות זרים ואחרים, מבוזים, מושפלים, נרדפים ואף נרצחים." 36 מתוך.Canada Webinar ראו בנספח פרטים על הקהילות והסמינרים שהשתתפו בתהליך. 37 רשימות מתוך הסמינר בסן פרנסיסקו, שנערך בהנחיית שמואל רוזנר ב בפברואר המכון למדיניות העם היהודי 23

25 ומבינים אותה. "כולנו מסכימים כי ישראל איננה יכולה להיות נייטרלית מבחינה דתית," קבע אחד המשתתפים בסמינר המכון בניו יורק. 38 חבריו לשולחן הדיונים, שבוודאי לא היו מסכימים לקבל הצעה כזו לתיאור המצב במדינתם, וגם לא היו מעוניינים שגם ארה"ב תוותר על הניטרליות הדתית שלה, לא התנגדו לקביעה זו ביחס לישראל, וקיבלו את הנוסחה שהוצעה ללא היסוסים רבים. ברור שדיונים כאלה על "יהודי ותה" של ישראל חושפים תפיסה מרכזית שגויה, ומושרשת עמוקות, הנוגעת לאופן שבו מפרשים יהודים לא-ישראלים רבים את אופיה היהודי של ישראל. כאשר הם נשאלים במישרין על אופיה היהודי של ישראל, רבים מהם ממהרים להסכים לעובדה שישראל איננה יהודית "מבחינה דתית" אלא "מבחינה לאומית" )הדו"ח מהקהילה בצרפת קובע שרוב המשיבים מבינים את "יהודי ותה של המדינה... מבחינה תרבותית ולא מבחינה דתית"(. 39 אבל כאשר הדיון פונה לעיסוק בדוגמאות ספציפיות, או לגיבוש המלצות, אי אפשר שלא להבחין בפניה האינסטינקטיבית של יהודי העולם לחשוב על יהודי ות במונחים דתיים מובהקים. בדו"ח שהתקבל מאוסטרליה נכתב כי "הדת צריכה להמשיך למלא תפקיד בחיים הציבוריים בישראל." 40 משתתף בסן פרנציסקו הזכיר כי "'יהודית היא הגדרה דתית". 41 חברו לשולחן הדיונים הסכים: "כדי להפוך ליהודי צריך להתגייר. אי אפשר להצטרף ללאום ללא הדת." משתתף בכנס גלן קוב טען כי ישראל בעצמה מקשה מאוד על יהודים אחרים שלא לראות את יהודי ותה דרך עדשת הדת, כאשר 42 היא מאפשרת רק "מסלול דתי לנישואין." נטייתם האינטואיטיבית של היהודים לפנות אל הממד הדתי כשהם דנים ביהודי ותה של ישראל כלומר, העובדה שיהודים חושבים על "יהדות" באותו אופן שבו הם חושבים על "נצרות" ולא באופן שבו הם חושבים על "ערבים" נובעת גם מהבנתם את היהדות ואת ישראל, גם מתוך ההקשר שמוכר להם יותר בקהילות שלהם, ואולי גם מתוך הדילמות המסובכות שהגדרה "לאומית" טהורה של היהודי ות מעוררת אצל יהודים שהם בני "לאומים" אחרים. דילמות אלו עשויות למצוא את פתרונן בבחירה להשתמש בהגדרות עמומות משהו, המתמקמות על נקודה כלשהי במנעד שבין "דת" לבין "לאום". הדו"ח ששלחה הקהילה היהודית בברזיל מכיל דוגמה מאלפת למאמץ להתמודד עם ההגדרה הראויה: "בקביעתם כי ישראל צריכה להיות המדינה היהודית, יש להבין את התואר 'יהודית' כשייכת לעם היהודי, ולפיכך 'מדינת הלאום היהודי', מושג רחב המכיל בתוכו תרבות שלמה, או ציביליזציה יהודית, שאינו נוגע רק לדת היהודית, שהיא רעיון מוגבל הציטוט לקוח מרשימותיו של שמואל רוזנר באירוע המכון בניו יורק, ב- 18 בפברואר בצרפת, הדו"ח מתבסס על תשובות לשאלון ששלח ארגון הגג של יהודי צרפת.)CRIF( ראו נספח. 39 דו"ח המועצה המנהלת של יהדות אוסטרליה, ראו נספח. 40 סן פרנסיסקו, הסמינר השני, רשימות שמואל רוזנר. 41 ראו בנספח פרטים על משתתפי כנס גלן קוב המכון למדיניות העם היהודי

26 יותר, גם אם מכירים בעובדה שהיא מקור היהדות." דוגמה נוספת לנסיון הגדרה מהסוג הזה אפשר למצוא בדו"ח המפורט שהתקבל מהסניף האוסטרלי של הקרן החדשה לישראל, הקובע כי "בהקשר זה 'העם היהודי' מגלם לא גוף המורכב מבני דת אחת, אלא הוא ישות אתנית-תרבותית המאגדת בתוכה את כלל העם היהודי בכל רחבי העולם." בסקרים הבוחנים את עמדותיהם של יהודי העולם, בדרך כלל לא נשאלות שאלות ספציפיות על מידת התמיכה של היהודים בישראל "יהודית ודמוקרטית". אבל במספר מקרים נשאלו שאלות שבכוחן לאשש את ההנחה שנוסחה זו היא רעיון מקובל ומשותף לרוב היהודים. אחת הדוגמאות הבולטות לשאלה שממנה אפשר להגיע, במשתמע, למסקנה כזאת היא השאלה שהופיעה בסקרי דעת הקהל השנתיים של יהדות אמריקה מטעם הוועד היהודי-אמריקני :)AJC( "האם צריך לדרוש או לא לדרוש מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית כתנאי להסכם שלום קבע?" רובם המכריע של יהודי ארה"ב 96% של המשיבים - סבורים כי יש לדרוש הכרה כזו בישראל כ"מדינה יהודית". 43 אמנם ברור שזו איננה שאלה ספציפית הנוגעת להגדרה העצמית של ישראל כמדינה יהודית. אבל לעמדה כזו יש משמעות רבה כאשר בוחנים אותה מול נתונים נוספים, שמהם עולה בבירור כי יהודי ארה"ב רוחשים אמון נמוך יחסית למאמצי ממשלת ישראל להשיג שלום עם הפלסטינים. 44 כלומר, למרות שהדרישה להכרה בישראל כ"מדינה יהודית" היא דרישה ישראלית שנויה במחלוקת מסוימת ולמרות שכמחצית מיהודי ארה"ב אינם מאמינים בכנותה של ממשלת ישראל בתהליך השלום רוב מכריע של יהודי ארה"ב תומכים בדרישתה של ישראל בעניין זה. העניין המשותף המוצהר של יהודי העולם בכך שישראל תמשיך להיות "מדינה יהודית" 45 אולי איננו בגדר הפתעה גדולה, שכן "רק כמדינה יהודית יש לישראל משמעות מיוחדת" עבור יהודים מחוץ לישראל. אחת העמדות שהובעו באופן נחרץ בהקשר זה מקורה בדו"ח מסמינר של דוברי עברית )ישראלים-אמריקנים( בפאלו אלטו, שנראה שהיא משותפת למשתתפים רבים בסמינרים של המכון. עמדה זו גורסת כי "ללא היות מדינת ישראל מדינה יהודית אין הצדקה לקיומה". וגם אם יש מידה של הפרזה בנוסח הנחרץ הזה, אין ספק שאם ישראל לא היתה מדינה "יהודית", לא היתה כל סיבה שתהיה לה משמעות מיוחדת בעיני יהודים שאינם ישראלים. על פי כל הדיווחים המוכרים לנו, לישראל יש משמעות מיוחדת בעיני רוב היהודים, כך 43 ct= מכון פיו: "כארבעה מתוך עשרה יהודים אמריקנים )38%( חושבים שממשלת ישראל הנוכחית עושה מאמץ כן להביא להסדר שלום עם הפלסטינים, לעומת 48% שאומרים שזה לא נכון." 45 Sasson, Theodore, (2009), The New Realism: American Jews Views about Israel, AJC- American Jewish Committee המכון למדיניות העם היהודי 25

27 שיש לייחס חשיבות רבה לעניין שיש להם בכך שהיא תישאר "יהודית". אחד ממשתתפי הסמינר בקליבלנד אמר: "אנחנו מרגישים שזו מולדתנו." אכן, התבטאות חדה, שלא כל המשתתפים האחרים יכלו להסכים לה, אבל שבהחלט מבטאת תחושה כללית של עניין ואכפתיות כלפי ישראל בקרב משתתפי הסמינרים תחושה שבוודאי הושפעה מתהליך בחירת המשתתפים, כפי שפירטנו לעיל, אך שאינה זרה גם למציאות המוכרת ממחקרים אחרים על קהילות ויחידים יהודים ברחבי העולם. במחקר האחרון של מכון PEW על יהודי 46 אמריקה נמצא כי כ- 70% מהיהודים מרגישים קשר רגשי "חזק" או "כלשהו" לישראל. סקר עדכני אחר מצא כי 70% מיהודי אמריקה מסכימים בהחלט או מסכימים חלקית עם הקביעה: "אכפתיות כלפי ישראל הוא חלק חשוב מאוד מהיותי יהודי." 47 בקרב יהדות צרפת, 49% חשים קשר קרוב מאוד לישראל, ועוד 37% חשים קשר קרוב למדי. 48 )בסקר זה אמרו 47% מהנשאלים כי היו מעדיפים להיוולד בישראל(. בבריטניה, 72% מהיהודים 49 מגדירים את עצמם כציונים, ו- 82% אמרו שלישראל חלק חשוב בחייהם כיהודים. בשבדיה, 61% מהיהודים תופסים "תחושת סולידריות עם ישראל" כדבר "חשוב מאוד" ל"תחושת יהודי ות", ו- 31.7% נוספים מייחסים "חשיבות מסוימת" לקיומה של תחושת סולידריות כזו )רק 7.4% אינם מייחסים לכך חשיבות(. 50 ולסיכום, חרף טענות שנשמעו לאחרונה אודות השינוי ההדרגתי באופן שבו יהודי העולם ובמיוחד יהודים צעירים בצפון אמריקה תופסים את ישראל, עדיין קיים קשר שלא ניתן להכחישו של יהודי העולם 51 לישראל, ושלא היתה כל דרך להסבירו אלמלא היתה ישראל "יהודית". כפי שכבר הזכרנו, מהסמינרים של המכון למדיניות העם היהודי וממחקרים אחרים עולה בבירור כי גם התומכים הנלהבים במדיניותה הנוכחית של ישראל וגם מבקריה היהודים 46 A Portrait of Jewish Americans Findings from a Pew Research Center Survey of U.S. Jews AJC 2013 Survey of American Jewish Opinion. 48 The Jews of France Today Identity and Values Committed, concerned and conciliatory: The attitudes of Jews in Britain towards Israel "Jewishness" in Postmodernity: The Case of Sweden, LARS DENCIK, The Rappaport Center for Assimilation Research and Strengthening Jewish Vitality Bar Ilan University Faculty of Jewish Studies, בהקשר זה מעניין לציין כי רבים מהניתוחים העוסקים באפשרות של היחלשות הקשר של צעירים יהודים אמריקנים לישראל מבליטים את התפקיד של נישואי חוץ כמנוע העיקרי של מגמה זו. ייתכן שהנתון מתייחס לאלה מבני השבט היהודי שיש להם נטיה מובנת לתפוס את היהדות כדת יותר מאשר כתרבות, ולפיכך הם חסרים את התחושה האינסטינקטיבית של קשר עם ישראל. ראו לדוגמה את ממצאי סקר הקהילה היהודית בניו יורק מ- 2011, עמ' 148: "בקיצור, אחת הסיבות העיקריות לירידה בקשר לישראל בקרב הצעירים היא שכה רבים מהם נשואים מחוץ לקהילה היהודית, ובנוסף, היהודים הצעירים יותר הנשואים בנישואי חוץ מרוחקים מישראל יותר מאשר מקביליהם המבוגרים יותר. כיום אף יותר מאשר בעבר יש קשר הדוק בין נישואי חוץ לבין היחלשות הקשר עם ישראל." 26 המכון למדיניות העם היהודי

28 של ישראל נוטים להצהיר כי היעד שלהם הוא ישראל "יהודית ודמוקרטית". הפוליטיקה משפיעה על הפרשנות הניתנת למונח, אך לא על עצם הרצון להגיע ליעד הזה. נייר שהוגש על ידי אחד המוזמנים לסמינר בלונדון 52 קובע כי "אין שום דחיפות שישראל, או התפוצות, יגדירו באופן נוקשה מהי המשמעות של מדינה יהודית ודמוקרטית." וכך, אחת המשתתפות בסמינר בסן פרנסיסקו הדגישה את שאיפתה שישראל "תהפוך את עצמה למקום בטוח יותר לכל היהודים באמצעות עשיית שלום עם הפלסטינים," ולעומתה אחד המשתתפים בקבוצה במיאמי ביטל דיבורים כאלה כפוגעים ביהודי ותה של ישראל. גם ממחקר מלפני כמה שנים שנערך באזור בוסטון, מסצ'וסטס, 53 עלתה מסקנה דומה. למשתתפי קבוצות מיקוד יהודיות הוצגו שאלות ספציפיות שנועדו לעסוק בסוגיית "יהודית ודמוקרטית" 54 נראה כי היתה הסכמה כללית של רוב המשתתפים על נוסחת ה"יהודית ודמוקרטית", עם הבדלים בפרשנות ביחס למשמעותה. לפיכך, אפשר לטעון במידה של הגיון שנוסחת "יהודית ודמוקרטית" מהווה, על אף עמימותה, מעין "נייר לקמוס" שימושי, שבאמצעותו ניתן להבחין בין מי שמעוניינים להיחשב כמשתתפים "לגיטימיים" בשיח היהודי הרחב על ישראל, לבין מי )בימין הקיצוני הדתי או בשמאל הקיצוני הליברלי( שלא אכפת להם להיות מוקצים מהזרם המרכזי של השיח הקהילתי. טיעון ברוח זו השמיע הנשיא לשעבר של התנועה ליהדות רפורמית, הרב אריק יופה: "אם אינך מצהיר על מחויבותך לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אתה מחוץ למחנה." 55 הדיונים בסמינרים של המכון למדיניות העם היהודי איששו תפיסה זו: רק קומץ משתתפים קראו תגר על הרעיון של ישראל יהודית ודמוקרטית, ורובם המכריע של המשתתפים קיבלו את הנחת היסוד של הדיון כלומר, מיקדו את השיחה במתחים הטבועים בהיותה של ישראל יהודית ודמוקרטית ובשאיפתה להישאר כזו. ברור שיש להיזהר ממסקנה חד משמעית ש"יהודית ודמוקרטית" זה בהכרח מה שכל היהודים תומכים בו: המשתתפים בסמינרים של המכון לא התבקשו לומר האם הם רוצים 52 בלונדון, וגם בכמה קהילות נוספות, הועברו למכון למדיניות העם היהודי ניירות שכתבו יחידים שונים בדרך כלל, אם כי לא בכל המקרים, אנשים שלא יכלו להשתתף בעצמם בסמינרים. 53 במחקר קבוצות המיקוד שנערך באזור בוסטון, השאלה היתה: "האזרחים הערבים בישראל מהווים כיום כחמישית מכלל אוכלוסיית ישראל בתוך קווי התומכים בשוויון זכויות למיעוט הערבי בישראל טוענים כי כדמוקרטיה, ישראל חייבת להפוך ל"מדינת כל אזרחיה". אחרים משיבים כי ישראל היא בראש ובראשונה מדינת העם היהודי, וכי דגש יתר בשאלת השוויון חותר תחת אופיה היהודי של המדינה. מה דעתך? האם ישראל יכולה להיות גם מדינה דמוקרטית של כל אזרחיה ובאותו הזמן גם מדינת העם היהודי?" 54 ראו.The New Realism שלושים קבוצות מיקוד של יהודים מכל הזרמים נפגשו בהנחיית ששון ותועדו על ידו הן במחקריו והן בספרו Press, 2013 The New American Zionism, NYU )החל מעמ' 114(. 55 ראו Thin-Ice: Criticism vs. Loyalty in Israel-Diaspora Relations, Presentation by Rabbi Eric.H. Yoffie, President, Union for Reform Judaism, The Israeli Presidential Conference, June 2011 המכון למדיניות העם היהודי 27

29 שישראל תהיה "יהודית ודמוקרטית", אלא איך הם רוצים שישראל תהיה יהודית ודמוקרטית. יחד עם זאת, אנו מאמינים כי מספרם הקטן של המקרים שבהם עלה ערעור על הנחת היסוד שלנו הוא ראיה מהימנה לכך שברוב החוגים היהודיים, ההתנגדות להנחת היסוד בשונה ממה שקורה כאשר דנים במימושה המעשי של הנחה זו היא שולית. 56 אפילו בקבוצות שבהן ניתן לחוש באי-נוחות מסוימת ביחס לאופיה הפרטיקולריסטי במובהק של מדינה "יהודית", עדיין נטייתם של רוב המשתתפים היתה לדבוק במסגרת המושגית של "יהודית 57 ודמוקרטית" )פה ושם היו כמובן חריגים מן הנטיה הכללית הזו, שאין להתעלם מהם(. שוב, דו"ח הסניף האוסטרלי של הקרן החדשה לישראל מהווה עדות מהימנה לטענה זו. בין השאר נכתב בו ש"הוסכם על הכל כי, אם וככל שאפיונה של ישראל כמדינה יהודית יסטה מן המודל האידיאלי של מדינה דמוקרטית ליברלית מערבית, המתייחסת באופן שווה ואחיד לכל אזרחיה, סטיה כזו תהיה מוצדקת במקרים יוצאים מן הכלל, כפי שהוא המקרה של מתן זכות הגדרה עצמית לעם הפלסטיני במדינה פלסטינית." דו"ח זה קובע כי "הרוב גם מסכים כי הצדקה מלאה לקיומה של ישראל כמדינה יהודית מחייבת מימוש של פתרון שתי המדינות וסיום השלטון הצבאי של ישראל בגדה המערבית." זוהי דוגמה לדו"ח שמדגיש ביקורת חריפה על ישראל, ועם זאת, מדובר בביקורת שמבטאיה עדיין מקפידים להשתמש בניסוחים ובגבולות המסגרת שמכתיבה נוסחת "יהודית ודמוקרטית". גמישותה של הנוסחה מאפשרת זאת. במחקר קבוצות המיקוד באזור בוסטון שהוזכר קודם, התמקדו יהודים בעלי השקפה שמאלית ב"צורך לשמור על אופיה היהודי והדמוקרטי של ישראל" כבסיס לטענתם שישראל צריכה לשים קץ ל"שלטונה על מיליוני פלסטינים". מאפיינים דומים אפשר לזהות בהכרזותיהם של מנהיגים פוליטיים ממחנה השמאל, כמו ג'רמי בן עמי, מייסד J-Street וממבקריה של מדיניות ישראל. 58 בן עמי קבע כי "ישראל זקוקה נואשות לפתרון שתי המדינות אם ברצונה להישאר גם יהודית וגם דמוקרטית." בסמינרים של המכון השמיעו משתתפי רבים דברים דומים לאלה. בסמינר בניו יורק אמר אחד המשתתפים למנחה, בנימה סרקסטית גלויה: "אנא הבטיחו שהכיבוש 59 יסתיים עד שתגישו את הדו"ח שלכם." 56 את האתגר היצירתי ביותר להנחת היסוד של "יהודית ודמוקרטית" הציב אחד המשתתפים בסמינר בלונדון, שהציע להחליף את "יהודית ודמוקרטית" ב"ציונית וליברלית". 57 שתי דוגמאות להשקפות מנוגדות שכמותן ניתן למצוא ברבות מהקהילות שנסקרו )אך בהחלט לא ייצגו את דעת הרוב באף אחת מן הקהילות(: אחד המשתתפים בסמינר בפאלו אלטו )לדוברי אנגלית( אמר כי "השקפת העולם" הרואה צורך ב"מדינה יהודית" היא מיושנת. נייר שהוגש לסמינר בלונדון טוען כי "מדינה מודרנית יכולה להיות או מדינה דמוקרטית ומדינת כל אזרחיה, או שהיא יכולה להיות המדינה של קבוצה אתנית/דתית אחת היא לא יכולה להיות שתיהן גם יחד." 58 "America"s Jewish Vote", Jeremy Ben Ami, New York Times, Nov ( nytimes.com/2012/11/13/opinion/americas-jewish-vote.html?_r=0). 59 הציטוט נלקח מהרשימות של שמואל רוזנר, שהשתתף בסמינר. 28 המכון למדיניות העם היהודי

פרק 57

פרק 57 ד( פרק 57 מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: סיכום כפי שראינו במהלך לימוד מקצוע האזרחות, מדינת ישראל מגדירה עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. סקרנו את הביטויים והמאפיינים של המדינה כמדינה יהודית וכמדינה

קרא עוד

ש ב י ר ת ה, א ת ר ה ב י ת( ה ת נ ג ד ו ת נחרצת של הרשות הפלסטינית ל " סדנת העבודה " הכלכלית, שהאמריקאים עומדים לכנס ב ב ח ר י י ן 23 ב מ א י 2019 כ ל

ש ב י ר ת ה, א ת ר ה ב י ת( ה ת נ ג ד ו ת נחרצת של הרשות הפלסטינית ל  סדנת העבודה  הכלכלית, שהאמריקאים עומדים לכנס ב ב ח ר י י ן 23 ב מ א י 2019 כ ל ש ב י ר ת ה, א ת ר ה ב י ת( ה ת נ ג ד ו ת נחרצת של הרשות הפלסטינית ל " סדנת העבודה " הכלכלית, שהאמריקאים עומדים לכנס ב ב ח ר י י ן 23 ב מ א י 2019 כ ל ל י ל א ח ר ו נ ה הודיעו ארה " ב ו ב ח ר י י ן ע ל

קרא עוד

אתר איראני פרסם נאום, שנשא מזכ"ל חזבאללה בפורום סגור בו הביע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר ע"י בכירים מאיראן ומחזבאללה

אתר איראני פרסם נאום, שנשא  מזכל חזבאללה בפורום סגור בו הביע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר עי בכירים מאיראן ומחזבאללה 14 ב מ ר ץ 2018 אתר איראני פרסם נאום, שנשא מזכ"ל חזבאללה בפורום סגור בו ה ב י ע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר ע"י בכירים מאיראן ו מ ד"ר ר ז צ י מ ט עיקרי המסמך ב- 12 ב מ ר ץ פ ר

קרא עוד

ב א ו ג ו ס ט 2 ה מ ד ו ב ר ב ס כ ו ם ש ל. צ ו ק" עיקרי הדברים סיוע איראני לטרור הפלסטיני : נמשכות העברות כספים איראניות למשפחות שהידים ברצועת עזה באמ

ב א ו ג ו ס ט 2 ה מ ד ו ב ר ב ס כ ו ם ש ל. צ ו ק עיקרי הדברים סיוע איראני לטרור הפלסטיני : נמשכות העברות כספים איראניות למשפחות שהידים ברצועת עזה באמ ב א ו ג ו ס ט 2 ה מ ד ו ב ר ב ס כ ו ם ש ל. צ ו ק" עיקרי הדברים סיוע איראני לטרור הפלסטיני : נמשכות העברות כספים איראניות למשפחות שהידים ברצועת עזה באמצעות אגודת הצדקה אלאנצאר, המזוהה עם הג' האד האסלאמי

קרא עוד

כנס הסברה בנושא ההוסטל

כנס הסברה בנושא ההוסטל כנס הסברה בנושא ההוסטל 8/7/2018 1 תחילת האירוע 25/5/18 למועצה המקומית ולתושבים נודע לראשונה על הקמת הוסטל לדרי רחוב ונפגעי התמכרויות מפרסומים ברשתות החברתיות ולא בעדכון מסודר. מיקומו: שדרות בן גוריון 5,

קרא עוד

מערך פעולה 55 דקות מטרות: )1 )2 )3 נושא: המשימה: הגשמה משך החניך יגדיר מהי הגשמה וכיצד היא ביטוי של החלום במציאות. הפעולה החניך ישאף להגשמה בחייו. החנ

מערך פעולה 55 דקות מטרות: )1 )2 )3 נושא: המשימה: הגשמה משך החניך יגדיר מהי הגשמה וכיצד היא ביטוי של החלום במציאות. הפעולה החניך ישאף להגשמה בחייו. החנ מערך פעולה 55 דקות מטרות: )1 )2 )3 נושא: המשימה: הגשמה משך החניך יגדיר מהי הגשמה וכיצד היא ביטוי של החלום במציאות. הפעולה החניך ישאף להגשמה בחייו. החניך יבין כי הגשמה אינה משימה פשוטה והיא מחייבת גם עשייה.

קרא עוד

< A2F2F E6B696B E636F2E696C2FE4E7F8E3E92DE4E7E3F92DEEF9F8FA2DE5ECE5EEE32DEEF7F6E5F22E68746D6C>

< A2F2F E6B696B E636F2E696C2FE4E7F8E3E92DE4E7E3F92DEEF9F8FA2DE5ECE5EEE32DEEF7F6E5F22E68746D6C> Page 1 of 5 נתוני האמת: זינוק במספר החרדים שעובדים ומשרתים נתונים מנפצי מיתוסים שמפרסם מוסד שמואל נאמן, מראים כי חל גידול של מאות אחוזים בגיוס לצבא, לשירות האזרחי ובהשתלבות חרדים בשוק העבודה. ח"כ אורי

קרא עוד

מ א ר ג נ י 1 ב א ת ו נ ה, 10 ב מ א י 2018 אירועי " צעדת השיבה הגדולה", הצפויים להגיע לשיאם ב- 14 וב- 15 במאי, יכללו להערכתנו ניסיונות פריצה המונית לש

מ א ר ג נ י 1 ב א ת ו נ ה, 10 ב מ א י 2018 אירועי  צעדת השיבה הגדולה, הצפויים להגיע לשיאם ב- 14 וב- 15 במאי, יכללו להערכתנו ניסיונות פריצה המונית לש מ א ר ג נ י 1 ב א ת ו נ ה, 10 ב מ א י 2018 אירועי " צעדת השיבה הגדולה", הצפויים להגיע לשיאם ב- 14 וב- 15 במאי, יכללו להערכתנו ניסיונות פריצה המונית לשטח ישראל, מלויים במעשי אלימות ויתכן גם טרור במינון

קרא עוד

מבט לאיראן (4 בפברואר בפברואר, 2018)

מבט לאיראן (4 בפברואר בפברואר, 2018) מבט לאיראן ר 4 ב פ ב ר ו א 2018 18 בפברואר, 2018 ע ו ר ך : ד"ר ר ז צ י מ ט במוקד אירועי השבוע ב א י ר א ן מ מ ש י כ י ם ל ה כ ח י ש א ת ד י ו ו ח י י ש ר א ל ע ל מ ע ו ר ב ו ת א י ר א נ י ת ב א י ר ו ע

קרא עוד

מטלת סיום שם הקורס: מורי מורים "עברית על הרצף" מוגשת ל- ד"ר האני מוסא תאריך הגשה: מגישה: זייד עביר יסודי ספר בית קחאוש אלפחם אום 1

מטלת סיום שם הקורס: מורי מורים עברית על הרצף מוגשת ל- דר האני מוסא תאריך הגשה: מגישה: זייד עביר יסודי ספר בית קחאוש אלפחם אום 1 מטלת סיום שם הקורס: מורי מורים "עברית על הרצף" מוגשת ל ד"ר האני מוסא תאריך הגשה: 10.10.2016 מגישה: זייד עביר יסודי ספר בית קחאוש אלפחם אום 1 הקדמה רכישתה של שפה שניה או זרה היא תופעה לשונית פסיכולוגית,

קרא עוד

<EBF0F120E2E9F9E5F8E9ED20E42D3420E4E6EEF0E42020F1E5F4E9FA20ECF9ECE9E7E42E706466>

<EBF0F120E2E9F9E5F8E9ED20E42D3420E4E6EEF0E42020F1E5F4E9FA20ECF9ECE9E7E42E706466> 4- " " 8:3019:00 תשע"בבבב כסלו י' מעלה החמישה מלון 6.12.2011 שלישי יום הרווחה משרד הכנס מתקיים הודות לתמיכה וסיוע של השירות לעבודה קהילתית, החברתיים ומסד קליטה. והשירותים הארצית לקידום הועדה תוכנית גישורים,

קרא עוד

דעת סקרים ואקטואליה דעת הקהל בישראל ותהליך השלום עם הפלסטינים 1 דצמבר 2012 אלה הלר

דעת סקרים ואקטואליה דעת הקהל בישראל ותהליך השלום עם הפלסטינים 1 דצמבר 2012 אלה הלר דעת סקרים ואקטואליה דעת הקהל בישראל ותהליך השלום עם הפלסטינים 1 דצמבר 2012 אלה הלר Public Opinion in Israel and the Peace Process with the Palestinians Ella Heler המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי,

קרא עוד

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו פרופיל ארגוני תדריך להכרת שירות מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעות פתיחה ונעילה. מספרי טלפון בשירות ובבית עובדים בכירים

קרא עוד

"שיעור בהיסטוריה" נוסח אבו מאזן: בפתיחת דיוני המועצה הלאומית הפלסטינית נשא אבו מאזן נאום גדוש בעיוותים היסטוריים ובניחוח אנטישמי. זאת, כדי לשלול את קי

שיעור בהיסטוריה נוסח אבו מאזן: בפתיחת דיוני המועצה הלאומית הפלסטינית נשא אבו מאזן נאום גדוש בעיוותים היסטוריים ובניחוח אנטישמי. זאת, כדי לשלול את קי שיעור בהיסטוריה "" ב מ א י 3 י ר ו ש ל י ם" נוסח אבו מאזן : בפתיחת דיוני המועצה הלאומית ה פ ל ס ט י נ י ת נ ש א א ב ו מ א ז ן נאום גדוש בעיוותים היסטוריים ו ב נ י ח ו ח א נ ט י ש מ י. ז א ת, כ ד י ל ש

קרא עוד

וועדת הלסינקי מרכזית - מטרות ואמצעים

וועדת הלסינקי מרכזית - מטרות ואמצעים מערכת האישור והמעקב אחר ניסויים קליניים בישראל - הצעות לשיפור דר' אבי לבנת 4 אוקטובר, 2018 מטרה: ייעול האישור והניטור של ניסויים קליניים רב-מרכזיים תהליך אחיד, מניעת כפילויות קיצור זמן קבלת האישור האתי

קרא עוד

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 2002

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 2002 שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 00 מדוע יורדת המוטיבציה הפנימית ללמידה? הבדלים בין בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים במוטיבציה פנימית ובמשתנים המקושרים אליה מאת : אורית סטופ-הראל בהדרכת : ד"ר ג'ני קורמן

קרא עוד

אזרחות לקט סיכומים לבגרות מועד קיץ תשע"ז שאלון

אזרחות לקט סיכומים לבגרות מועד קיץ תשעז שאלון אזרחות לקט סיכומים לבגרות מועד קיץ תשע"ז שאלון 18243 1 רקע הסטורי להקמת מדינת ישראל הצהרת בלפור מכתב ששלח שר החוץ הבריטי, לורד בלפור, בשנת 9191 ללורד היהודי רוטשילד, המודיע על החלטת ממשלת בריטניה לקדם

קרא עוד

מצגת של PowerPoint

מצגת של PowerPoint ועדת היגוי ות 2015 מאי 2016 סדר יום ועדת היגוי ות מלון יהודה 2.5.2016 2015 10:30 11:15 התכנסות וארוחת בוקר - 11:30 פתיחה וברכות 11:15 11:30 12:30 סיכום 2015 - דוח סטטוס ות 2015 הצגת עיקרי הדברים ודיון

קרא עוד

הצעת פתרון- בחינת הבגרות באזרחות חורף שאלון 071; מבחני משנה הצעת פתרון הבחינה באזרחות נכתבה על-ידי צוות מורי האזרחות בבתי הספר של קידום הפ

הצעת פתרון- בחינת הבגרות באזרחות חורף שאלון 071; מבחני משנה הצעת פתרון הבחינה באזרחות נכתבה על-ידי צוות מורי האזרחות בבתי הספר של קידום הפ הצעת פתרון- בחינת הבגרות באזרחות 42412 חורף 4102- שאלון 071; מבחני משנה הצעת פתרון הבחינה באזרחות נכתבה על-ידי צוות מורי האזרחות בבתי הספר של קידום הפתרונות המופיעים בהצעת פתרון זו מובאים בתמצות בלבד.

קרא עוד

בהמשך לאירועי "צעדת השיבה הגדולה" מנסים פעילים אנטי-ישראלים באירופה לארגן משט לרצועת עזה (תמונת מצב ראשונית)

בהמשך לאירועי צעדת השיבה הגדולה מנסים פעילים אנטי-ישראלים באירופה לארגן משט לרצועת עזה (תמונת מצב ראשונית) ארגון סיוע תורכי המקיים פעולות הומניטאריות ברחבי העולם, ה מ ס י י ע, חסין אורוכ,, בהמשך לאירועי " צעדת השיבה הגדולה" מנסים פעילים אנטי- ישראלים באירופה לארגן משט לרצועת ע ז ה ) תמונת מצב ראשונית) 29 2018

קרא עוד

תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"ב, מיום 9/2/2012 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החו

תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשעב, מיום 9/2/2012 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החו תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"ב, מיום 9/2/2012 שאלון: 034114 מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החומרים ע"י שמוליק אריאלי שאלה מספר 1 האירוע: בישיבת הממשלה

קרא עוד

שאלון אבחון תרבות ארגונית

שאלון אבחון תרבות ארגונית שאלון: אבחון תרבות ארגונית על פי : Cameron, E. and Quinn, R. Diagnosing and changing organizational culture Edison Wesley 1999. 1 לפניך שש שאלות הנוגעות לאבחון תרבות ארגונית. בכל שאלה מוצגים ארבעה איפיונים

קרא עוד

I PRO Skills כישורים לעולם העבודה I CAN I AM I GROW I BUILD I NET I MIX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017

I PRO Skills כישורים לעולם העבודה I CAN I AM I GROW I BUILD I NET I MIX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017 BULD MX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017 רקע לאור השינויים והמגמות בעולם העבודה, ביניהם גלובליזציה, דיגיטציה מואצת והתארכות תוחלת החיים, חשוב לבחון את אופן החשיבה שלנו על תעסוקה, קריירה ועל הכישורים

קרא עוד

פעילות לגן חובה פעילות מלווה לשיר "אני נשאר אני" שכתבה דתיה בן דור העוסק בהבעת רגשות ובזהות מטרות: הילדים יבינו שלבני אדם יש רגשות שונים, לפעמים שמחים

פעילות לגן חובה פעילות מלווה לשיר אני נשאר אני שכתבה דתיה בן דור העוסק בהבעת רגשות ובזהות מטרות: הילדים יבינו שלבני אדם יש רגשות שונים, לפעמים שמחים פעילות לגן חובה פעילות מלווה לשיר "אני נשאר אני" שכתבה דתיה בן דור העוסק בהבעת רגשות ובזהות מטרות: הילדים יבינו שלבני אדם יש רגשות שונים, לפעמים שמחים ולפעמים עצובים, אבל האדם עצמו לא משתנה. הילדים יבינו

קרא עוד

" תלמידים מלמדים תלמידים."

 תלמידים מלמדים תלמידים. " תלמידים מלמדים תלמידים." פרוייקט של צוות מתמטיקה, בית ספר כפר-הירוק איך הכל התחיל... הנהלת בית הספר העל-יסודי הכפר הירוק יזמה פרויקט בית ספרי: "למידה ללא מבחנים- הוראה משמעותית", צוות המתמטיקה החליט

קרא עוד

קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב ע"ש שון כרמלי ז"ל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים

קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב עש שון כרמלי זל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב ע"ש שון כרמלי ז"ל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים "החיילים הבודדים הם מופת לחברה הישראלית... החיילים הבודדים אינם לבד." רא"ל דן חלוץ,

קרא עוד

"צעדת השיבה הגדולה": אירועי 13 באפריל 2018

צעדת השיבה הגדולה: אירועי 13 באפריל 2018 צעדת השיבה הגדולה" :" צעדת השיבה הגדולה " : תמונת מצב, מאזן ביניים" י ו ם ש י ש י ש ל ש ר י פ ת" א י ר ו ע י 13 ב א פ ר י ל 2018 15 ב א פ ר י ל 2018 1 עיקרי תמונת המצב ביום שישי 13 ב א פ ר י ל 2018 י ו

קרא עוד

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992 שאלון שביעות רצון בהוראה זועבי מחמוד, 1992 הקשר בין מנהיגות המנהל של בית הספר לבין הרגשתם של המורים ו תפקודם בכיתה במערכת החינוך הערבית בישראל מאת : מחמוד זועבי בהדרכת : ד"רציפורה שכטמן ד"ר מיכאל כץ עבודת

קרא עוד

גילוי דעת 74.doc

גילוי דעת 74.doc גילוי דעת 74 תכנון הביקורת תוכן העניינים סעיפים 4-8 - 10-1 5 9 מבוא תכנון העבודה התכנון הכולל של הביקורת 12-11 13 14 15 תוכנית הביקורת שינויים בתכנון הכולל של הביקורת ובתוכנית הביקורת מונחים תחילה אושר

קרא עוד

תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש שהשתתפו ב'התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית' (Family-NECT)

תהליכים מרכזיים שעברו הורים  לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש שהשתתפו  ב'התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית'  (Family-NECT) עמית ימין, דיויד רועה ואורית קרניאלי-מילר החוג לבריאות נפש קהילתית אוניברסיטת חיפה 2014 מטרת המחקר הבנת תהליכים מרכזיים אותם עברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש, שהשתתפו בהתערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה

קרא עוד

untitled

untitled תקן חשבונאות מספר 36 תיקון גילוי דעת מספר 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים ותקן חשבונאות מספר 5 בדבר תיקונים והבהרות לגילוי דעת מספר 69 יוני 2014 1 רח' גרוזנברג 14 ת, "א,65811 טל.,972 3

קרא עוד

סיכום האירועים בגבול רצועת עזה 21 באוקטובר 2018 ב- 17 ב א ו ק ט ו ב ר 2018 כ ל ל י ש ו ג ר ו ש ת י ר ק ט ו ת ל ע ב ר י ש ר א ל. א ח ת מ ש ת י ה ר ק ט

סיכום האירועים בגבול רצועת עזה 21 באוקטובר 2018 ב- 17 ב א ו ק ט ו ב ר 2018 כ ל ל י ש ו ג ר ו ש ת י ר ק ט ו ת ל ע ב ר י ש ר א ל. א ח ת מ ש ת י ה ר ק ט סיכום האירועים בגבול רצועת עזה 21 באוקטובר 2018 ב- 17 ב א ו ק ט ו ב ר 2018 כ ל ל י ש ו ג ר ו ש ת י ר ק ט ו ת ל ע ב ר י ש ר א ל. א ח ת מ ש ת י ה ר ק ט ו ת, ש נ ש א ו כ מ ו ת ג ד ו ל ה ש ל ח ו מ ר נ פ ץ,

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 Business Model Innovation מרעיון עסקי למודל אפריל 2018 ערוץ המו"פ לטכנולוגיה וחדשנות בחינוך, Business Model Innovation Business Model Canvas / Value Proposition Canvas מבוססות על סט כלים חדשני, חדות

קרא עוד

בעיית הסוכן הנוסע

בעיית הסוכן הנוסע במרכז חלם היה בור אזרחי חלם באופן קבוע נפלו לבור במרכז הכביש האזרחים שברו ידיים ורגליים וכמובן שפנו למועצת חלם לעזרה התכנסה מועצת חלם והחליטה סמוך לבור יש להקים בית חולים. ניהול עומס בשיטת נידן מגיש: עופר

קרא עוד

ענף המלונאות

ענף המלונאות 1 מאי 4102 המלונאות ענף תקציר של בגידול החיובית המגמה נמשכה 4102 שנת של הראשון ברביע שיא נשבר 4102 שבשנת לאחר זאת לישראל, תיירים כניסות הנכנסת. בתיירות של בשיעור הראשון ברביע עלה התיירות במלונות הלינות

קרא עוד

תוכנית הוראה תשע"א, לפי מרצה

תוכנית הוראה תשעא, לפי מרצה מבנה הלימודים תוכנית לימודים במ"א תשע"ג תוכנית לימודים מחייבת למחזור תשע"ג נא לשמור עד סיום הלימודים קורסי חובה של המגמה חובת בחירה קורסי מחקר )ראה פירוט( )ראה פירוט( )חובה לכולם בשנה ב( שיטות מחקר )88

קרא עוד

WinZIP תוכנה לדחיסת קבצים ספטמבר 2007

WinZIP תוכנה לדחיסת קבצים ספטמבר 2007 WinZIP תוכנה לדחיסת קבצים ספטמבר 2007 תשס"ח 2007. כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה הפתוחה. בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, רח' רבוצקי 108 ת, "ד 808, רעננה 43107. The Open University of Israel, 108

קרא עוד

הצעה לתוכנית לימודים

הצעה לתוכנית לימודים תואר ראשון הדרישות למקצוע מורחב עת עתיקה: 1 הרצאה קווי יסוד מקרא 1 הרצאה קווי יסוד 1 תרגיל קווי יסוד 1 הרצאה מתקדמת 1 תרגיל 1 סמינריון 14 ש"ש היסטוריה כללית-המזרח הקדום או יוון ורומא ימי הביניים: 5 ש"ש

קרא עוד

11 דעת הקהל בישראל על ההתיישבות ביהודה ושומרון - תוצאות דגימת מרים ביליג, 1 אודי לבל 1 מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, המרכז האוניברסיטאי אריאל

11 דעת הקהל בישראל על ההתיישבות ביהודה ושומרון - תוצאות דגימת מרים ביליג, 1 אודי לבל 1 מופ אזורי השומרון ובקעת הירדן, המרכז האוניברסיטאי אריאל 11 דעת הקהל בישראל על ההתיישבות ביהודה ושומרון - תוצאות דגימת 2009 2 מרים ביליג, 1 אודי לבל 1 מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון 2 מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, המרכז האוניברסיטאי

קרא עוד

מצגת איחוד.pptx

מצגת איחוד.pptx !אורנית מאוזנת - מתנגדים לאיחוד נלחמים על הבית - פקודת מבצע רקע.מתוכנית איחודים ברמה הארצית אשר כללה עשרות ערים ומועצות נותר רק איחוד יישובי שער השומרון על הפרק.יודעי דבר מספרים כי שר הפנים יחד עם רוה

קרא עוד

עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין חיפה

עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין חיפה עיריית מפקד תכנון אסטרטגי ומחקר אוכלוסין - 2008 חיפה הקדמה תוכן עניינים תכנון אסטרטגי ומחקר בעלון זה מוצגים נתונים על העיר חיפה שמבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת

קרא עוד

בקשה לאשרת תייר )DS-160( הוראות: יש לענות על כל השאלות המודגשות והרלוונטיות. יש למלא את הטופס באנגלית או בעברית ובאותיות גדולות וברורות. יש לצרף צילום

בקשה לאשרת תייר )DS-160( הוראות: יש לענות על כל השאלות המודגשות והרלוונטיות. יש למלא את הטופס באנגלית או בעברית ובאותיות גדולות וברורות. יש לצרף צילום בקשה לאשרת תייר )DS-160( הוראות: יש לענות על כל השאלות המודגשות והרלוונטיות. יש למלא את הטופס באנגלית או בעברית ובאותיות גדולות וברורות. יש לצרף צילום דרכון נוכחי וצילום וויזה אחרונה, במידה והייתה. ניתן

קרא עוד

גילוי דעת 29 - מהדורה doc

גילוי דעת 29 - מהדורה doc (**) (*) גילוי דעת 29 "צדדים קשורים" מ ב ו א א. עיסקאות נקשרות או מבוצעות לעתים קרובות בין צדדים שאינם בלתי-תלויים זה בזה בגלל קשרים מסוימים ביניהם - להלן "צדדים קשורים". אלמלא קשרים אלה ייתכן שהעיסקאות

קרא עוד

HUJI Syllabus

HUJI Syllabus סילבוס משפט גרמני אזרחי - 62311 תאריך עדכון אחרון 04-08-2016 נקודות זכות באוניברסיטה העברית: 2 תואר:בוגר היחידה האקדמית שאחראית על הקורס:משפטים השנה הראשונה בתואר בה ניתן ללמוד את הקורס: 0 סמסטר:סמסטר

קרא עוד

התגוננות בפני כוחות האופל

התגוננות בפני כוחות האופל ניהול ידע אישי על רגל אחת 1 סוגי ידע Explicit גלוי Tacit סמוי 5 מה אמר השועל לנסיך הקטן? מה קורה בבתי ספר כשמורים או מנהלים עוזבים? 8 ניהול ידע במערכת החינוך רמת התלמיד )ניהול ידע אישי( רמת המורה )ניהול

קרא עוד

פרק 09 ז - סוגיות אתיות בהתנהלות בעלי תפקידים בכירים.xps

פרק 09 ז - סוגיות אתיות בהתנהלות בעלי תפקידים בכירים.xps תוקפו : החל ממרץ; סוגיות אתיות ב ה ת נ ה ל ו ת בעלי תפקידים ב כ י ר י ם ר ק ע א ת י ק ה ה י א מ כ ל ו ל ש ל כ ל ל י ם ו ע ר כ י ם ש נ ו ע ד ו ל ה ג ד י ר ה ת נ ה ג ו ת ר א ו י ה ו נ כ ו נ ה. ת כ ל י ת

קרא עוד

תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"א, מיום 7/2/2011 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החו

תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשעא, מיום 7/2/2011 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החו תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"א, מיום 7/2/2011 שאלון: 034114 מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החומרים ע"י שמוליק אריאלי שאלה מספר 1 אישה נכה, המתגוררת

קרא עוד

ד"ר יהושע )שוקי( שגב דוא"ל:, 6/2001-8/2003 8/2000-5/ /1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D

דר יהושע )שוקי( שגב דואל:,  6/2001-8/2003 8/2000-5/ /1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D ד"ר יהושע )שוקי( שגב דוא"ל:, segejosh@netanya.ac.il shukisegev@hotmail.com 6/2001-8/2003 8/2000-5/2001 10/1995-3/1999 השכלה תואר דוקטור למשפטים,)S.J.D.( University of Virginia School of Law תואר מוסמך,)LL.M.(

קרא עוד

סדנת חזון משאבי אנוש

סדנת חזון משאבי אנוש תקשורת חזותית אינפוגרפיקה איך הופכים מידע לאטרקטיבי? מאמן חזותי פיטר מלץ אפריל יולי 2019 מרצה בבצלאל מרצה בבצלאל מאמן חזותי מאמן חזותי 4 סיבות לכישלון בפירסומים )מבחינה חזותית( 51% המלל רב מדי מלל קטן,

קרא עוד

ל

ל הגשת מועמדות לנבחרי ציבור למליאת המועצה ולוועדים המקומיים: למה מתי ואיך? חוברת זו נועדה לספק מידע למועמדים ולמתעניינים לקראת הבחירות לרשות המועצה, למליאת המועצה ולוועדים המקומיים, שיתקיימו בתאריך 08.00.01.03

קרא עוד

תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת ל

תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת ל תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת לימודי החוג לפסיכולוגיה תואר שני במרכז האוניברסיטאי

קרא עוד

22 לאוגוסט 2016 מהדורה לתקשורת משאל עמים: הסקר הפלסטיני-ישראלי המשותף רוב קטן של ישראלים ופלסטינים תומכים בפתרון של שתי מדינות. אבל הם אינם סומכים אחד

22 לאוגוסט 2016 מהדורה לתקשורת משאל עמים: הסקר הפלסטיני-ישראלי המשותף רוב קטן של ישראלים ופלסטינים תומכים בפתרון של שתי מדינות. אבל הם אינם סומכים אחד 22 לאוגוסט 2016 מהדורה לתקשורת משאל עמים: הסקר הפלסטיני-ישראלי המשותף רוב קטן של ישראלים ופלסטינים תומכים בפתרון של שתי מדינות. אבל הם אינם סומכים אחד על האחר, מחזיקים בתפיסות שונות באשר לתנאי הסדר הקבע,

קרא עוד

טעימה מסדנת 4 החלקים: קסמים מדהימים 3 מייסד בית הספר: יוני לחמי פלאפון:

טעימה מסדנת 4 החלקים: קסמים מדהימים 3 מייסד בית הספר: יוני לחמי פלאפון: טעימה מסדנת 4 החלקים: קסמים מדהימים 3 מייסד בית הספר: יוני לחמי פלאפון: 454-1288476 פתיחה שלום מתעניין בקסמים! שמי יוני לחמי. אני קוסם מקצועי מעל 11 שנים. לפני 9 שנים התחלתי ללמד קסמים ומאז לימדתי מעל

קרא עוד

תקנון ועדות קבלה לתואר בוגר אוניברסיטה

תקנון ועדות קבלה לתואר בוגר אוניברסיטה 1 10-02 1. מ ט ר ה: מטרת נוהל זה זה היא לקבוע את תפקידיהן של הוועדה האוניברסיטאית לענייני קבלה ושל ועדות הקבלה הפקולטיות, ואת הרכבן. פרק ראשון: הוועדה האוניברסיטאית לענייני קבלה סמכויות 2. הוועדה ותפקידיה:

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 בניית תכנית שיווקית מהי תכנית שיווקית? התכנית השיווקית מתארת את הפעולות השיווקיות שעסק צריך לבצע על מנת להשיג את יעדי המכירות שלו. מטרת התכנית השיווקית בניית התכנית השיווקית עוזרת לנו להגדיר את: 1. יעדי

קרא עוד

הורות אחרת

הורות אחרת המרכז להורות אחרת הורות משותפת רחלי בר-אור גידי שביט טל. 053-4266496 Horut.acheret@gmail.com אתר המרכז www.alp.org.il המרכז להורות אחרת הוקם ע"י רחלי בר אור וגידי שביט ב 1994, נכון לינואר 2017 נולדו במסגרת

קרא עוד

כיצד כותבים דוח אבחון פסיכולוגי

כיצד כותבים דוח אבחון פסיכולוגי דגשים לכתיבת דו"ח אבחון פסיכולוגי ד"ר יונתן הנדלזלץ מזל טוב, הסתיים תהליך ניתוח החומר הגולמי של המבחנים. לאחר שהעלנו את כל ההיפותזות, גיבשנו עמדה ודעה על אישיותו של האדם שעומד לפנינו, הגיעה השעה להעלות

קרא עוד

(Microsoft Word - \371\340\354\345\357 \340 \347\345\370\ doc)

(Microsoft Word - \371\340\354\345\357 \340 \347\345\370\ doc) הצעה לפתרון שאלון א, חורף 2011 נכתב ע"י עידית גולץ (מורה ורכזת עברית) וארנון דותן (מורה בלחמן). פרק א הבנה והבעה (50 נקודות).1 קהל היעד, הנמענים תפקיד הלשון העברית פן אחד היהודים בארץ מפתח להקמת חברה מלוכדת

קרא עוד

שוויון הזדמנויות

שוויון הזדמנויות מדיניות של הערכת מורים ואיכות ההוראה פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א אוניברסיטת תל אביב, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה והמכללה האקדמית בית ברל 10.11.2010 כנס 1 מכון ואן ליר מדיניות של הערכת מורים: - מטרות ההערכה

קרא עוד

במסגרת מחנות הקיץ של חמאס מקיימים ילדים ונערים אימונים צבאיים וסמי-צבאיים במוצבים ומתקנים של הזרוע הצבאית

במסגרת  מחנות הקיץ של חמאס מקיימים  ילדים ונערים אימונים צבאיים  וסמי-צבאיים במוצבים ומתקנים של הזרוע הצבאית ב א ו ג ו ס ט 8 הצגת תכלית " שנערכה ע"י" ח מ א ס" ב מ ס ג ר ת מחנות הקיץ של חמאס מקיימים י ל ד י ם ונערים אימונים צבאיים וסמי- צבאיים במוצבים ומתקנים של הזרוע הצבאית כ ל ל י 2018 ב מ ס ג ר ת ה ק י ץ מ

קרא עוד

(Microsoft Word - \372\342\345\341\372 \344\362\345\372\370\351\355 3[1].doc)

(Microsoft Word - \372\342\345\341\372 \344\362\345\372\370\351\355 3[1].doc) בג"צ 3368/10 בג"צ 4057/10 בבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק משרד האסירים הפלסטיני ואח' ע"י ב"כ עו"ד סמדר בן-נתן העותרים בבג"צ 3368/10 - נגד- שר הביטחון ואח' ע"י מחלקת הבג"צים, פרקליטות

קרא עוד

כתיבת דו"ח אבחון ארגוני

כתיבת דוח אבחון ארגוני 1 כתיבת דו"ח אבחון ארגוני 2 כמה מילים מקדימות על התוכן... - האופן בו אנו מנתחים את הארגון נשען על הפרדיגמות שלנו אודות השאלות מהו ארגון? מהי אפקטיביות ארגונית? אבחון ארגוני מיטבי מנתח את המערכת הארגונית

קרא עוד

מספר נבחן / תשס"ג סמסטר א' מועד א' תאריך: שעה: 13:00 משך הבחינה: 2.5 שעות בחינה בקורס: מבחנים והערכה א' מרצה: ד"ר אבי אללוף חומר עזר

מספר נבחן / תשסג סמסטר א' מועד א' תאריך: שעה: 13:00 משך הבחינה: 2.5 שעות בחינה בקורס: מבחנים והערכה א' מרצה: דר אבי אללוף חומר עזר מספר נבחן 2002 2003 / תשס"ג סמסטר א' מועד א' תאריך: 29.1.03 שעה: 13:00 משך הבחינה: 2.5 שעות בחינה בקורס: מבחנים והערכה א' מרצה: ד"ר אבי אללוף חומר עזר: אין שימוש במחשבון: מותר בבחינה 10 עמודים כולל עמוד

קרא עוד

הלשכה המשפטית משרד האוצר אפריל 2015

הלשכה המשפטית  משרד האוצר    אפריל 2015 צוות בריס לרגולציה על שירותים פיננסיים מאי 2016 שירותים פיננסיים להסדרה Middle- Men שירותי תשלום P2P ללא חשש יציבותי נותני אשראי שירותי מטבע עם חשש יציבות אגודות אשראי וחיסכון גמ"חים תכליות עבודת הצוות

קרא עוד

אורנה

אורנה רמלה 30 דצמבר 2015 היסטוריה נוסדה במאה השמינית לספירה )718-716( העיר היחידה שנבנתה ע"י המוסלמים בארץ. שוכנת על הציר ההיסטורי - יפו יהודים הגיעו לרמלה לראשונה בשנת 1099 הגיעו יוחנן הקדוש. לעיר ראשוני ירושלים.

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 מיהו מהנדס המערכת? סיפורו של פיתוח מסלול הכשרה יובל קורן*- ראש תחום פיתוח למידה, מאי 2011 הבטחתי בכנס ערוץ תקשורת למתעניינים- סלולארי רפאל 052-4291457 * מטרות ההרצאה חשיפה לפרויקט פיתוח הדרכה בעולם תכן

קרא עוד

על נתונייך ירושלים מצב קיים ומגמות שינוי

על נתונייך ירושלים מצב קיים ומגמות שינוי תיירות אורחים ו ירושלים בהשוואה למקומות נבחרים בישראל מאפייני התיירים 99 61% 73% 44% תיירים וישראלים* במלונות בירושלים, 2017-2000 ביקור של תיירים באתרים נבחרים בירושלים*, לפי דת, 2016 הכותל המערבי 16%

קרא עוד

ב פ ב ר ו א ר 5 דף הפייסבוק של( הרשות הפלסטינית, אנשי דת פלסטינים בכירים וגורמים מקומיים ב מ ז ר ח ירושלים מנהלים קמפיין נגד חדירת תוכנית הלימודים היש

ב פ ב ר ו א ר 5 דף הפייסבוק של( הרשות הפלסטינית, אנשי דת פלסטינים בכירים וגורמים מקומיים ב מ ז ר ח ירושלים מנהלים קמפיין נגד חדירת תוכנית הלימודים היש ב פ ב ר ו א ר 5 דף הפייסבוק של( הרשות הפלסטינית, אנשי דת פלסטינים בכירים וגורמים מקומיים ירושלים מנהלים קמפיין נגד חדירת תוכנית הלימודים הישראלית למוסדות החינוך במזרח ירושלים. משרד החינוך הפלסטיני החליט

קרא עוד

מבט לאיראן (8– 22 ביולי, 2018)

מבט לאיראן (8– 22 ביולי, 2018) מבט לאיראן 8 22 ב י ו ל י, 2018 ע ו ר ך : ד"ר ר ז צ י מ ט במוקד אירועי השבוע ל ק ר א ת ועידת הפסגה בין נשיאי רוסיה וארה"ב בהלסינקי, שדנה גם בעתיד המעורבות האיראנית בסוריה, הדגישו בכירים איראנים, כי אין

קרא עוד

קריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט חטיבה עליונה סיכום מחצית א' שכבת י"א הסתיימה לה המחצית הראשונה, בשנה מאתגרת - שנת בגרויות ראשונה לשכבה. במקביל ללימודים

קריית החינוך עש עמוס דה שליט חטיבה עליונה סיכום מחצית א' שכבת יא הסתיימה לה המחצית הראשונה, בשנה מאתגרת - שנת בגרויות ראשונה לשכבה. במקביל ללימודים סיכום מחצית א' שכבת י"א הסתיימה לה המחצית הראשונה, בשנה מאתגרת - שנת בגרויות ראשונה לשכבה. במקביל ללימודים נערכו מגוון פעילויות ואירועים שתיבלו את הלימודים והכינו את התלמידים לקראת העתיד. לימודים - בסוף

קרא עוד

Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שית

Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שית Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שיתוף פעולה בין מורים שיח טיעוני (ארגומנטציה) בקרב תלמידים

קרא עוד

גילוי דעת 77.doc

גילוי דעת 77.doc *) גילוי דעת 77 ביקורת יתרות פתיחה בגוף בו עורך המבקר ביקורת לראשונה תוכן העניינים סעיפים 4 1 מבוא 12 5 נהלי ביקורת 16 סיכום הביקורת וההשלכות על דוח רואה החשבון המבקר 13 17 תחילה גילוי דעת זה אושר עלידי

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 פרופ' ח'אולה אבו-בקר, תוכנית MA בייעוץ חינוכי, החוג לחינוך. האקדמית עמק יזרעאל. אחלאם רחאל - איה ביאדסה )אשקר(, בוגרות תוכנית MA בייעוץ חינוכי, האקדמית עמק יזרעאל. מטרת המחקר מטרתו של המחקר הנוכחי הינה

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 תפקיד המנחה בארגונים דני לוי OD - פתיחת המושב: תפקיד המנחה בארגונים כנגזר מתפקיד יועץ OD דני לוי ( 15 ד'( הרצאה ראשונה: המנחה כאומן לבין ארגון וערכיו העסקיים ניר גולן ( 25 ד'( "דאדא" במפגש בין ערכיו המקצועיים,

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation עיניים נוצצות אתגר קרת תוכן העלילה זה סיפור על ילדה שאהבה, יותר מהכל, דברים נוצצים. היתה לה שמלה עם נוצצים, וגרביים עם נוצצים, נעלי בלט עם נוצצים. ובובה כושית שקראו לה כריסטי, על שם העוזרת שלהם, עם נוצצים.

קרא עוד

אחריות קבוצתית

אחריות קבוצתית אחריות קבוצתית משך הפעולה: 56 דק' מטרות: 1. החניך יכיר בסוגים ומאפיינים שונים של קבוצות ובייחודיות קבוצת ח'. 2. החניך ילמד מהי אחריות קבוצתית לעומת אחריות אישית והצורך של הקבוצה בשתיהן למען השגת מטרותיה.

קרא עוד

Microsoft Word - Fruit Council Regulation-1976, Dinim v.15 p doc

Microsoft Word - Fruit Council Regulation-1976, Dinim v.15 p doc ו( תקנות מועצת הפירות (ייצור ושיווק) (סדרי דין בפני ועדת קנסות), התשל"ו- 19761 בתוקף סמכותי לפי סעיף ( 48 לחוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשל"ג- 1973 (להלן - החוק), ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי

קרא עוד

דיודה פולטת אור ניהול רכש קניינות ולוגיסטיקה

דיודה פולטת אור ניהול רכש קניינות ולוגיסטיקה דיודה פולטת אור ניהול רכש קניינות ולוגיסטיקה מחזור 64 שירה עזרא דיודה פולטת אור דיודה הינו רכיב אלקטרוני בעל שני חיבורים הפועלים כחד כיווני ומאפשר מעבר זרם חשמלי בכיוון אחד בלבד. ניתן לבצע שינוים בגוון

קרא עוד

האזרחים הערבים בישראל מציגים: ט י ו ט ו ת למגילת האוטונומיה הצהרת חיפה שלושה מסמכים "הצהרת חיפה", "החזון העתידי )לערבים הפלסטינים בישראל(" ו"החוקה הדמ

האזרחים הערבים בישראל מציגים: ט י ו ט ו ת למגילת האוטונומיה הצהרת חיפה שלושה מסמכים הצהרת חיפה, החזון העתידי )לערבים הפלסטינים בישראל( והחוקה הדמ האזרחים הערבים בישראל מציגים: ט י ו ט ו ת למגילת האוטונומיה הצהרת חיפה שלושה מסמכים "הצהרת חיפה", "החזון העתידי )לערבים הפלסטינים בישראל(" ו"החוקה הדמוקרטית" שחיברו שלושה צוותי חשיבה של האזרחים הערבים

קרא עוד

מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יו"ר הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמ"ש הועדה: עו"ד חן אבי

מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יור הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמש הועדה: עוד חן אבי מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יו"ר הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמ"ש הועדה: עו"ד חן אביטן מפקח בניה: מר דימיטרי חנוכייב נכתב בסיוע גבי בנדרסקי

קרא עוד

סיכום האירועים בגבול רצועת עזה

סיכום האירועים בגבול רצועת עזה צעדת השיבה "" ק ו ו י ם" סיכום האירועים בגבול רצועת עזה 28 באוקטובר 2018 כ ל ל י ביום שישי 26 באוקטובר 2018 נערכה ברצועת עזה צעדה נוספת במסגרת " צעדות השיבה " בה השתתפו כ- 16,000 מפגינים ) זאת לעומת כ-

קרא עוד

Canada 2016

Canada 2016 יריד הנדל"ן וההשקעה בישראל - קנדה, ספטמבר 2016 קנדה טורנטו יום ראשון 18.09.16 מונטריאול יום שלישי 20.09.16 1 א.ג.נ המקום טורונטו - בית בישראל חוגג 20 שנה של פעילות בצפון אמריקה! ולאור העובדה שהשנה החגים

קרא עוד

Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים ומקסום התועלת העסקית

Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים  ומקסום התועלת העסקית Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים ומקסום התועלת העסקית אסף ויסברג, מנכ"ל, Ltd. introsight CGEIT, CRISC, CISM, CISA נושאים לדיון IT Governance על קצה המזלג Cloud Computing למטאורולוג המתחיל תועלת עסקית

קרא עוד

Microsoft Word - D70.doc

Microsoft Word - D70.doc בית ספר גבריאלי הכרמל (מנהלת-צופיה יועד) במהלך השנה ולקראת סופה נערכו שיחות אישיות של המנהלת עם כל מורה ומורה בבית הספר. לקראת שיחה זו כתבו המורים את מה שבכוונתם להעלות באותה שיחה. המורים התבקשו להציב

קרא עוד

תהליך קבלת החלטות בניהול

תהליך קבלת החלטות בניהול תהליך קבלת החלטות בניהול לידיה גולדשמידט 2011 מהו תהליך קבלת החלטות? תהליך אק טיבי וקריטי קבלת החלטות בנושאים פשו טים ורוטיניים שפתרונן מובנה בחירה בין אל טרנטיבות החלטות מורכבות הדורשות פתרונות יצירתיים

קרא עוד

Microsoft Word - PLO Charter doc

Microsoft Word - PLO Charter doc [מתוך "האמנה הפלסטינית ומשמעותה" מאת פרופ' יהושע הרכבי, ירושלים, פברואר 1971] שם האמנה האמנה הפלסטינית 1968 אמנה זו תיקרא "האמנה הלאומית הפלסטינית" (אלמית'אק אלווטני אלפלסטיני). סעיף ראשון: פלסטין היא

קרא עוד

דרישות המחלקה לשנת הלימודים התשע''ז ה מ ח ל ק ה ל ת ל מ ו ד ע " ש נ פ ת ל - י פ ה ה מ ג מ ה ל ת ל מ ו ד ראש המחלקה: פרופסור אמריטוס: פרופסור מן המנין:

דרישות המחלקה לשנת הלימודים התשע''ז ה מ ח ל ק ה ל ת ל מ ו ד ע  ש נ פ ת ל - י פ ה ה מ ג מ ה ל ת ל מ ו ד ראש המחלקה: פרופסור אמריטוס: פרופסור מן המנין: ה מ ח ל ק ה ל ת ל מ ו ד ע " ש נ פ ת ל - י פ ה ה מ ג מ ה ל ת ל מ ו ד ראש המחלקה: פרופסור אמריטוס: פרופסור מן המנין: פרופסור חבר: מרצה בכיר: מורה בכיר: מרצה: מורה : דואר אלקטרוני: ד''ר אהרן עמית י' ריבלין,

קרא עוד

<4D F736F F F696E74202D20EEF6E2FA20F9F2E5F820EEF D20F2E5E320E0E9E9EC20E2ECE5E1F1205BECF7F8E9E0E420E1ECE1E35D>

<4D F736F F F696E74202D20EEF6E2FA20F9F2E5F820EEF D20F2E5E320E0E9E9EC20E2ECE5E1F1205BECF7F8E9E0E420E1ECE1E35D> לסיוע משפטי האגף שכר מצווה לעורכי דין מתנדבים מצגת דצמבר 2011 עו"ד אייל גלובוס הממונה על הסיוע המשפטי עבודת האגף לסיוע משפטי מהות שמירה על שוויון כזכות על שוויון בפני החוק/ביהמ"ש אמון על שמירת זכות הגישה

קרא עוד

בס"ד

בסד ח ס ר ב ה פ ר ש ו ת ל צ ו ר כ י צ י ב ו ר ב מ ס ג ר ת אישור תכניות ב נ י י ן ע י ר תוכן העניינים פ ר ק נ ו ש א ע מ ו ד 2 5 8 2 6 4 מ ב ו א תקציר מנהלים.1.2 2 6 6 3. פירוט הממצאים 2 6 6 3. 1 הפרשות שטחים

קרא עוד

תמוז תשע"ח יוני 2018 נייר עמדה בעניין דרכי מינויים של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה: מוגש לוועדת חוקה לקראת הדיון הקבוע ליום י"ב בתמוז התשע"ח- 25.6

תמוז תשעח יוני 2018 נייר עמדה בעניין דרכי מינויים של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה: מוגש לוועדת חוקה לקראת הדיון הקבוע ליום יב בתמוז התשעח- 25.6 תמוז תשע"ח יוני 2018 נייר עמדה בעניין דרכי מינויים של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה: מוגש לוועדת חוקה לקראת הדיון הקבוע ליום י"ב בתמוז התשע"ח- 25.6.2018 מבוא: התנועה למשילות ודמוקרטיה פועלת למען חיזוק

קרא עוד

חטיבה של ג'יי סי הלת' קר בע"מ 1/10/2015 תקנון מבצע "תוכניות שנתיות" הטבה של חודשיים מתנה בעת רכישת "תוכנית שנתית" של עדשות מגע חד-יומיות ממותג אקיוביו

חטיבה של ג'יי סי הלת' קר בעמ 1/10/2015 תקנון מבצע תוכניות שנתיות הטבה של חודשיים מתנה בעת רכישת תוכנית שנתית של עדשות מגע חד-יומיות ממותג אקיוביו 1/10/2015 תקנון מבצע "תוכניות שנתיות" הטבה של חודשיים מתנה בעת רכישת "תוכנית שנתית" של עדשות מגע חד-יומיות ממותג אקיוביו TruEye 1-DAY ACUVUE או 1-DAY ACUVUE MOIST או.1-DAY ACUVUE MOIST for ASTIGMATISM

קרא עוד

"ניצנים" תוכנית הצהרונים

ניצנים תוכנית הצהרונים "ניצנים" - צהרונים חברתיים אוגוסט 2017 אב תשע"ז החוק, הקול הקורא, תכנית "ניצנים" החוק לפיקוח על הפעלת צהרונים לגילאי 3-8 נחקק בתהליך מואץ, ביוזמת מספר חברי כנסת, במטרה להסדיר את הפיקוח על הצהרונים במדינה.

קרא עוד

בארץ אחרת

בארץ אחרת בארץ אחרת כתבה טל ניצן איירה כנרת גילדר הוצאת עם עובד בע"מ 3112 על הספר זהו סיפור על ילדה שמגיעה יחד עם הוריה לעיר גדולה בארץ ארץ חדשה. הסיפור כתוב בגוף ראשון ומתאר חוויות ראשונות מן העיר הגדולה: גודלה

קרא עוד

REVITAL

REVITAL ההצלחה של בתי ספר בראי המחקר רויטל היימן 1 אתגרי ם בנית ו ח ארגונ י הנחת העבודה: השלם הוא יותר מסכום חלקיו כיצד ניתן ללמוד לעומק את הגורמים השונים המרכיבים את השלם? כיצד ניתן ללמוד על ההשפעות ההדדיות בין

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation הנח את הפלאפון במרכז החדר סדנאות ליבה למאמנים משמעת עצמית מטרות הסדנה הקניית כלים לבניית משמעת עצמית אצל השחקנים הקניית כלים ליצירת מאמץ מרבי, ניהול רגשות ואיפוק מודל ערכי הליבה מיצוי עצמי משמעת עצמית

קרא עוד

תוכן העניינים

תוכן העניינים הוצאת חושבים קדימה הילה קדמן # חלק ב יעוץ מקצועי: חיים אברבוך מותאם לתכנית הלימודים החדשה בבתי הספר התיכוניים מהדורה חמישית הוצאת חושבים קדימה ת.ד. 1293 רעות 71908 www.kadman.net הילה קדמן 0522 525527

קרא עוד

טבלת חישוב ציוני איכות מנהלי פרויקטים.pdf

טבלת חישוב ציוני איכות מנהלי פרויקטים.pdf ב) א) דירוג פרויקט לשלב הביצוע % סובייקטיבית % איכות % תקציב % % מניעת תוספות תכולה במהלך תכנון הפרויקט

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation נקמתו של סבל יהושע בר יוסף התפתחות העלילה יום אחד ביקש זלמן התורכי מלמך שיעביר מהמחסן בצפת אל הכפר עין זיתים שלוש חביות ברזל, כבדות וריקות, דבר שקשה לבצע היות והדרך תלולה מאוד. למך תכנן דרך מיוחדת להוריד

קרא עוד

כמה מילים לפני שקופצים לתוך ה...ציור זוכרים? מרי פופינס קופצת עם הילדים לתוך הציורים, כמה מילות קסמים והם בפנים! וכמה קורה שם בפנים: הילולה, הרפתקה, ו

כמה מילים לפני שקופצים לתוך ה...ציור זוכרים? מרי פופינס קופצת עם הילדים לתוך הציורים, כמה מילות קסמים והם בפנים! וכמה קורה שם בפנים: הילולה, הרפתקה, ו כמה מילים לפני שקופצים לתוך ה...ציור זוכרים? מרי פופינס קופצת עם הילדים לתוך הציורים, כמה מילות קסמים והם בפנים! וכמה קורה שם בפנים: הילולה, הרפתקה, וגם כעסים וקינאה. אז תנו לי יד וקדימה קופצים, רק תזכרו

קרא עוד

מערך פעולה

מערך פעולה מטרות: 0( החניך יבין את המושג "הגשמה". )4 )2 מערך פעולה נושא: במעלה הפרמידה החניך ילמד מהי הפירמידה של מאסלו ויטיל ספק בקונוטציה למושג- "הגשמה עצמית". החניך יסיק כי הגשמה עצמית קשורה בד בבד בעשייה חברתית.

קרא עוד