siurim_G_R

תמליל

1 האוניברסיטה העברית בירושלים The Hebrew University of Jerusalem בשבילי הקמפוס סיור בקמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם

2 האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1918 הונחו אבני הפינה לאוניברסיטה העברית, א ם האוניברסיטאות בישראל, ובשנת 1925 נפתחה האוניברסיטה רשמית באירוע מרשים ורב משתתפים על הר הצופים. בראשית שנות החמישים הוחלט על בניית קמפוס חדש. האתר שנבחר היה גבעת רם, אזור שיועד למרכז שלטוני-תרבותי-חינוכי בבירה. האוניברסיטה העברית היא מוסד אקדמי רב-תחומי בעל שם עולמי להוראה ולמחקר ולה קשרים ענפים עם הקהילה האקדמית והמדעית בארץ ובעולם, וחוקריה זוכים בכשליש ממענקי המחקר התחרותיים בישראל. אלפי סטודנטים לומדים וחוקרים באוניברסיטה העברית בשאיפה למצוינות. האוניברסיטה שמה דגש על מחקר ועל לימודים לתארים מתקדמים. תכניות מיוחדות וכינוסים אקדמיים מושכים לכאן סטודנטים רבים וחוקרים מעבר לים. האוניברסיטה העברית מעניקה יותר תוארי דוקטור מכל אוניברסיטה ישראלית אחרת, ואת בוגריה אפשר למצוא בתפקידי מפתח בכל תחום בחברה. האוניברסיטה עושה לרווחת הקהילה בהפצת ידע ובקידום נוער ופועלת בענייני משפט, חברה ובריאות. מיעדיה של האוניברסיטה העברית: להכשיר מנהיגות ציבורית, מדעית, חינוכית ומקצועית; לשמר ולחקור את המורשת היהודית והתרבותית, הרוחנית והאינטלקטואלית; להרחיב את גבולות הדעת למען האנושות כולה.

3 בשבילי הקמפוס סיור בקמפוס אדמונד י' ספרא ברוכים הבאים לקמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים. הקמפוס הוא מקום משכנה של הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע ומוקד למחקר מדעי, מן המתקדמים בארץ ובעולם. בפקולטה לומדים מדעים ניסויים ומדויקים לתוארי בוגר, מוסמך ודוקטור. הקמפוס משמש בית ליחידות שונות ובהן: המכון ללימודים מתקדמים; הרשות למחקר ולפיתוח; הרשות לקהילה ולנוער; הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס; יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה; הספרייה הלאומית. הקמפוס משופע באדריכלות ייחודית, ביצירות אמנות ובשטחים פתוחים מרהיבים. במדריך מפה מפורטת של הקמפוס ותיאור של תשע נקודות נבחרות לאורך מסלול מוסדר. תוכלו לבקר בהן בכל סדר אחר כרצונכם. במדריך גם המלצה לשבעה אתרים נוספים. המסלול נפתח בכניסה הראשית בשער הולכי הרגל. המסלול שטוח יחסית, קל להליכה, ורובו נגיש לכיסא גלגלים (מלבד האתרים המומלצים המפורטים להלן). אף על פי כן, אנו ממליצים לבאים בכיסא גלגלים להגיע בלוויית אדם נוסף. עזרו לנו לשמור על המקום וניקיונו אין להבעיר אש או לערוך פיקניק ברחבי הקמפוס

4 1 בצדה הימני של הבר כה עלו במדרגות הרחבות המובילות למדשאה המרכזית של הקמפוס.

5

6 2 לכו בשביל המתפתל בצדה המזרחי של המדשאה עד לשביל הציפורים ולתצוגות הציפורים.

7

8 3 ממעוף הציפור: תצוגה של נדידת ציפורים לאורך 'שביל הציפורים' יש ארבע תצוגות של ציפורים, מיזם של מוזיאון שדרות טבע וגלריות, המוזיאון לגילוי וטבע באוניברסיטה העברית. פסלי הציפורים מייצגים את המינים הנפוצים ביותר של בעלי הכנף המבקרים בקמפוס בכל סתיו ואביב. יותר מ 500 מיליון ציפורים נודדות מעל ישראל פעמיים בשנה, בין אירו אסיה ואפריקה. חלקן נשארות בארץ לזמן מה, כולל בשטחי הקמפוס. האם הן רואות בו נווה מדבר ירוק בתוך סביבה עירונית או שמא הן מבקשות לקנות דעת? מנקודת מבטן אפשר להבחין בקיר קרמי של האמן ז'אן דוד בקדמת בניין ברמן ובתבליט קרמי של האמנית גדוּלה עוגן 'קיבוץ גלויות - העלייה התימנית' בקדמת בניין לוי. לכו בהמשך השביל לכיוון מערב עד לפרוסת גזע עץ הסקוויה.

9 פרוסת העץ הגדולה בישראל לא הרחק מהקצה הדרומי של המדשאה סמוך לרחבת הספרייה הלאומית, ניצבת פרוסת הגזע הגדולה בישראל. הפרוסה לקוחה מהעץ הרחב בעולם עץ הסקוויה. מין זה מכונה 'סקווין ענקי'. עצי הסקוויה גדלים בקליפורניה וגזעיהם יכולים להגיע לקוטר של אחד עשר מטרים. פרוסת הסקוויה הובאה לקמפוס מקליפורניה ביזמת מוזיאון שדרות טבע וגלריות, לאחר שגזע העץ התמוטט בסערה. ספירת הטבעות השנתיות בגזע מגלה שהעץ בן אלפיים שנה. כלומר, עץ הסקוויה החל את חייו בקליפורניה בזמן שהרומאים שלטו באזורנו. מאחורי הגזע צומח עץ סקוויה ממין 'סקוויה נאה'. עצים ממין זה גדלים להיות העצים הגבוהים בעולם, וכיום הגבוה בהם מתנשא ל 110 מטרים. אף שהעץ הגדל בגבעת רם בן חצי מאה בלבד, הוא הע תיק ביותר ממין זה בישראל. 4 בקצה הדרומי של הדשא דרך רחבה מרוצפת תגיעו לספרייה הלאומית.

10 הספרייה הלאומית קמפוס אדמונד י' ספרא הוא גם מקום משכנה של הספרייה הלאומית של העם היהודי, ע ם הספר. הספרייה נמצאת בבניין דייויס החותם את שדרת הבניינים המערבית. הספרייה הלאומית נקראה 'בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי', ובראשיתה הייתה בחזקת ההסתדרות הציונית. בשנת 1925 עברה לבעלות האוניברסיטה העברית, ושכנה בקמפוס הר הצופים. ואולם במלחמת העצמאות נדדה לבניין טרה סנטה ולבניינים נוספים ברחבי ירושלים, עד שב 1960 הועתקה לגבעת רם. בשנת 2007 חוקקה הכנסת את חוק הספרייה הלאומית, חוק ששינה את מעמדה והפך אותה לחברה עצמאית לתועלת הציבור. בניין הספרייה נחשב לאחד מציוני הדרך הבולטים באדריכלות הישראלית ויש הרואים בעיצובו את השפעתו של הארכיטקט הצרפתי שוויצרי לה קורבוזייה. על תכנונו הופקדו האדריכלים אמנון אלכסנדרוני, אברהם יסקי, זיוה ארמוני, חנן הברון, מיכאל נדלר, שולמית נדלר ושמעון פובזנר. ברחבת הכניסה הראשית בר כת נוי ובה פסליו של האמן קו סו אלול. 5 בכניסה לספרייה, באולם מצד שמאל, גלריה ובה תצוגות זמניות ותערוכות מאוצרות הספרייה. בקומה א', במבואה לאולמות הקריאה קבועים 'חלונות ארדון' - עבודת מ ס כ ית (ויטראז') רחבת ממדים, יצירתו של האמן הישראלי הנודע מרדכי ארדון. היצירה מוקדשת לחזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו והיא מביאה את בשורת השלום האוניברסלי. ביציאה מן הספרייה פנו ימינה ורדו לכיוון דרום בשביל המקורה מתחת לבניין הספרייה. חצו את מגרש החנייה הסמוך ופנו שוב ימינה לעבר מועדון הסגל ובית ההארחה "בית בלגיה".

11 בספרייה הלאומית יותר מחמישה מיליון ספרים עיתונים וכתבי עת, קלטות אודיו, וידאו ותקליטורים העוסקים במורשת היהודית ובתרבותה. עוד בספרייה כעשרת אלפים כתבי יד יהודיים עתיקים, דפוסי ערש (מלפני שנת 1500) ועשרות אלפי תצלומים של כתבי יד. ברשות הספרייה אוספים מיוחדים של מפות, כתו ב ות, מסמכים, עיתונים, כרוזים ומאות ארכיונים של אישים ידועים ושל ארגונים חשובים ובהם אוספים שהאוניברסיטה העברית השאילה לספרייה. בספרייה נמצא גם ארכיון הצליל הלאומי העוסק בחקר המורשת המוזיקלית היהודית.

12

13 האוניברסיטה העברית בירושלים The Hebrew University of Jerusalem קמפוס אדמונד י' ספרא

14 6 בית בלגיה: מועדון סגל ובית הארחה האדריכל זאב רבינא עיצב את בית בלגיה בדמות מבנה בעל שני מעגלים משיקים. במרכז המעגל הגדול חצר פנימית וגינה מטופחת שבל בה עץ זית גדול ויפה. בבית בלגיה בית קפה, מסעדה ובית הארחה לחברי הסגל ולאורחים. מעת לעת מוצגות בו תערוכות אמנות והוא מקום מתאים לכינוסים, להרצאות ולאירועים. בצאתכם פנו שמאלה לכיוון מזרח, עלו לשדרות מאגנס ופנו ימינה עד לקצה השדרה. ספסלי העץ הקבועים שם מציינים את תחילתה של הטיילת.

15 טיילת בחורשה הטיילת, יזמה של מוזיאון שדרות טבע וגלריות, עוברת בחורשת אורנים בחלק הלא בנוי של הקמפוס. לאורכה תוכלו למצוא פינות חמד, ליהנות ממגוון עשיר של צמחים, מיפי הסביבה ומהשלווה. כאן קל לשכוח שאתם בטבורה של עיר הומה ובל בו של קמפוס שוקק, עד כי נדמה שגם כשלוש מאות סוגים של צמחים לא מבויתים המשגשגים פה שכחו זאת. מלבד העצים הגבוהים בחורשה שניטעו בידי אדם, בעיקר בשנות החמישים, כל הצמחייה טבעית. הטיילת מעגלית, ובסופה תגיעו לאותה נקודה. שובו לשדרת מאגנס בכיוון הכניסה הראשית (צפון). 7

16 8 לאורך השדרה את התחנה הזו תחוו בהליכתכם בשדרת מאגנס לכיוון הכניסה הראשית של הקמפוס. יהודה לייב מאגנס היה אדם דגול, ממייסדי האוניברסיטה ונשיאה הראשון. ואולם הליכה זו מזכירה אדם דגול אחר, אפלטון, הפילוסוף היווני שפעל במאה הרביעית לפנה"ס וייסד את האקדמיה הראשונה בעולם. האקדמיה של אפלטון שכנה בחורשת זיתים ליד אתונה, ובה על פי המסורת היה קברו של אקדמוס, גיבור אתונאי מיתולוגי ומכאן השם 'אקדמיה'. מספרים שאפלטון לימד את תלמידיו בצל החורשה, בהליכה מעץ אחד לאחר. שורת עצי הצפצפה בצד המערבי של שדרת מאגנס מזכירה את החורשה הקדומה הזו. הגינה, המתחילה ליד בניין ג'יימס רוס ומשתרעת בצדה המערבי של שדרת מאגנס, מעוצבת בסגנון האנגלי המסורתי English.border לקראת סופה של הגינה מוצב על הדשא הפסל 'ציפורי חופש', עבודתו של האמן חיים גרוס. בקצה השדרה, בשביל הפונה ימינה (סמוך לקיוסק) נמצא אתר ההנצחה לתלמידי האוניברסיטה, מוריה ועובדיה שנפלו במערכות ישראל ובפעולות איבה. האתר עוצב בידי האדריכל זאב רבינא. המשיכו ורדו במדרגות הסמוכות וצעדו לכיוון אולם קנדה. מימין לאולם קנדה, עברו את הבר כה, פנו ימינה והיכנסו לגינת האבולוציה.

17

18 9...

19 גינת האבולוציה של הצמח אם תתבוננו משמאל לשורות האבנים המרצפות את הדרך מהמדרגות ועד לכניסה לאולם קנדה, תוכלו להבחין במאובנים של חסרי חוליות ימיים. האבנים נחצבו בישראל, והמאובנים שעליהן נוצרו בקרקעית הים. יצורים שונים מתו ושקעו בבוץ, והבוץ הפך מאוחר יותר לאבן סיד, האבן המצויה ביותר בישראל. חסרי החוליות הימיים מזכירים לנו שלפני מיליוני שנים היה כל האזור מכוסה מים. המשיכו במורד המדרגות מימין לאולם קנדה, עברו את הבר כה, פנו ימינה והיכנסו לגינת האבולוציה. בגינה ייחודית זו, אף היא יזמה של מוזיאון שדרות טבע וגלריות, אפשר לעבור דרך 500 מיליון שנות היסטוריה של צמחים. הבר כה מסמלת את מקור החיים, המים. הגינה עצמה מחולקת לחמישה חלקים, שכל אחד מהם מייצג סדרה של התפתחויות אבולוציוניות של צמחים. שלושת החלקים הראשונים מדגימים שלושה שלבים בנטייה של צמחים לפתח עצמאות ממים. השניים הנותרים מדגימים שלבים של התאמתם של צמחים לשתי סביבות קיצוניות, סביבה יבשה מאוד וסביבה רטובה מאוד. כאן מסתיים הסיור. תוכלו להמשיך ולטייל בשטחים הפתוחים וליהנות מהאדריכלות, מהאמנות, מהצמחייה ומהאווירה המיוחדת בקריה. ספר הדרכה להכרת עצי הקמפוס Fifty Tree Tales מאת מיכאל אבישי וג'ף קמחי מוצע למכירה בחנות הספרים "אקדמון" בבניין שרמן שליד הכניסה לקריה.

20 אדריכלות קמפוס אדמונד י' ספרא הוא מוזיאון פתוח לאדריכלות של רוב סגנונות הבנייה שהתגבשו בארץ בכלל ובירושלים בפרט מראשית שנות ה 50 ועד היום. הסגנון הבין לאומי נפוץ בקמפוס ומקור ההשראה שלו היה האדריכל הצרפתי שוויצרי לה קורבוזייה. הוא בא לידי ביטוי בשדרת הבניינים מבניין שרמן הסמוך לכניסה עד הספרייה הלאומית: מבנים מלבניים, ישרי זווית, קומת כניסה רחבה עם עמודים, שורה של חלונות ועוד. אך גם לסגנונות אחרים יש ייצוג. תכנון הקמפוס הופקד בידי האדריכלים ריכרד קאופמן, יוסף קלארווין והיינץ ראו והיו שותפים בו מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אדריכלי פנים, מהנדסי בניין, מהנדסי תיאום ופיקוח ויועצים מתחומים שונים. רבים מהם נמנו עם דור החלוצים באדריכלות המודרנית בישראל, כגון: אמנון אלכסנדרוני, בנימין אידלסון, דוד אנטול ברוצקוס, דב כרמי, אל מנספלד, יוחנן רטנר, זאב רכטר ואריה שרון. הפיתוח הסביבתי של הקמפוס שהושפע משכונות הגנים באנגליה ניכר ברחבות מרוצפות ובבר כות נוי, במדשאות, בשדרות ובמסלעות, בקירות תמך, בחורשות ובפסלים סביבתיים, בחצרות פנימיות ובחצרות שקועות. בית הכנסת ע"ש ד"ר ישראל גולדשטיין

21 אמנות בשטחים הפתוחים של הקמפוס ובבניינים משולבות יצירות אמנות, רובן של אמנים ישראלים וקצתן של אמנים מהעולם. העבודות מתחומים אמנותיים מגוונים והן תורמות לייחודו של הקמפוס וליופיו. בתיאור התחנות מצוינות העבודות הנמצאות במסלול. בתחנת האוטובוסים בכניסה לקמפוס נמצא תבליט של הפסל יצחק דנציגר, ובתוך הקמפוס פסלים של הנרי מור, ג'ורג' ריקי, קיר קרמיקה של ז'אן דוד, תבליט קרמי של גדוּלה עוגן, פסיפס של חוה אבי יונה, קיר קרמיקה של אהרן כהנא, פסלים של יגאל תומרקין, קוסו אלולו, פול סיסקו, ישראל הדני, חיים גרוס, משה ציפר, ציור קיר של יוחנן סימון ואחרים. בספרייה הלאומית, במבואה לאולמות הקריאה קיר מ ס כ ית (ויטראז') גדול "חזון ישעיהו", יצירתו של מרדכי ארדון. יגאל תומרקין, קיר רפלקטיבי 5 חיים גרוס, ציפורי חופש

22 עוד אתרים מומלצים מרכז הספורט החדש במרכז מתחם כושר, בר כת שחייה, מועדון טניס, אצטדיון אתלטיקה, מתחם ספא, אולמות סקווש ואולם כדורסל. סמוך לו מסעדת 'העברית'. מתחם הרשות לקהילה ולנוער מרכז מאירהוף לנוער שוחר מדע, מרכז המעבדות למדעים ע"ש בלמונטה, מלון מדע בית ברטר. אוסף האבנים והמאובנים בבניין המכון למדעי כדור הארץ ע"ש נדין ופרדי הרמן. בית הכנסת ע"ש ד"ר ישראל גולדשטיין נבנה בשנת 1957 ומתכנניו הם האדריכלים היינץ ראו ודוד רזניק. הבניין מורכב ממבנה כיפתי מבטון לבן לתפילה, מבנה שמרני מאבן ובו ספריית בית הכנסת ורחבה לאירועים. בית הכנסת נחשב לאחד מציוני הדרך החשובים באדריכלות הישראלית מאז קום המדינה. האמפיתאטרון ע"ש מונה ברונפמן-שקמן בכניסה מוצבת עבודתו של האמן משה ציפר "שלוש האמנויות". האדריכל הוא ש' מסטצ'קין. אודיטוריום ע"ש ג'ורג' ופלורנס וייז שבו מתקיימים הרצאות לקהל הרחב, קונצרטים ואירועים. הבניין נבנה באמצע שנות החמישים ותוכנן בידי ד' כרמי, צ' מלצר ור' כרמי. בבניין פועלת קפיטריה. הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים הכניסה לגן מרחוב בורלא והיא כרוכה בתשלום. מרכז הספורט החדש מלון מדע בית ברטר

23 תולדות קרבות מלחמת העצמאות בשנת 1948 אילצו את האוניברסיטה לרדת מהר הצופים, ויחידותיה השונות פוזרו ביותר מחמישים אתרים ארעיים בעיר. בראשית שנות החמישים הוחלט על בניית קמפוס חדש. האתר שנבחר היה גבעת רם, אזור שיועד למרכז שלטוני-תרבותי-חינוכי בבירה. טקס העלייה על הקרקע היה ביוני 1954, ובאפריל 1958 נחנכו בנייני 'הדור הראשון' ובהם בניין שרמן למנהל המחקר, מעבדות מדעי הטבע, בניין קפלן (היום ספריית הרמן), בניין לוס אנג'לס לכימיה, הפלנטריום, אולם קנדה וארבעה בנייני מעונות סטודנטים בדרום הקמפוס. בנייני 'הדור השני' נבנו מ 1958 ועד איחוד ירושלים ב הבולטים בהם: הספרייה הלאומית, בית הכנסת ע"ש גולדשטיין ובניין פעלדמן, משכן המכון ללימודים מתקדמים. בנייני 'הדור השלישי' נבנו משנת 1967 ו אילך ובהם בניין המכון למדעי החיים ע"ש סילברמן, בית צרפת, מרכז מעבדות לנוער ע"ש בלמונטה ומרכז מאירהוף לנוער שוחר מדע. הבנייה בקמפוס לא פסקה ובימים אלו הולכת ומסתיימת בניית בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין ובניין חדש למרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח הנמצא בתכנון משרד פוסטר בלונדון בראשות האדריכל הנודע נורמן פוסטר.

24 האוניברסיטה העברית עובדות ומספרים קמפוסים: הר הצופים, אדמונד י' ספרא בגבעת רם, עין כרם ורחובות. פקולטות: הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למשפטים, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית. אנשי סגל: כ 1000 חברי סגל בכיר. סטודנטים: כ 23,000. תארים שהוענקו עד כה: יותר מ 120,000. בוגרים: יותר מ 100,000. מחקר: כ 100 מרכזי מחקר; יותר מ 4,000 מיזמי מחקר. הכרה: 8 פרסי נובל, פרס פילדס למתמטיקה, 269 פרסי ישראל לחברי סגל ולבוגרים, 12 פרסי וולף, 18 פרסי א.מ.ת, 41 פרסי רוטשילד. מן האישים שפעלו להקמתה: חיים ויצמן, אלברט אינשטיין, מרטין בובר, חיים נחמן ביאליק. בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה לדוברות, הר הצופים בשיתוף מוזיאון שדרות טבע וגלריות, המוזיאון לגילוי וטבע, קמפוס אדמונד י' ספרא (טלפון ) כתיבת החוברת הסתייעה בספרו של דוד קרויאנקר קריית אדמונד י' ספרא גבעת רם, תכנון ואדריכלות, האוניברסיטה העברית בירושלים. עורכת אחראית: אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה כתיבה: רבקה יובל ואסתר טל הפקה: רבקה יובל ייעוץ לשוני: אסתר טל צילום: מרים אלסטר פלאש 90, ששון תירם, דגלס גתרי, חזי חוג'סטה, חואן שקולניק עיצוב גרפי: יובל חפץ, אבסטרקט