בס''ד קטע מס' 4 מחירבת חומימה )הר מירון( לגשר עלמה דרך נחל דישון שעת יציאה: 9:30 שעת סיום: 16:30 סה''כ ק''מ: 18 דרגת קושי: קלה מזג אויר: נעים מאד משתת

תמליל

1 בס''ד קטע מס' 4 מחירבת חומימה )הר מירון( לגשר עלמה דרך נחל דישון שעת יציאה: 9:30 שעת סיום: 16:30 סה''כ ק''מ: 18 דרגת קושי: קלה מזג אויר: נעים מאד משתתפים: אבי מורי ואני ציוד: 4 ליטר מים, 2 פיתות, חבילת מנטוס, מלפפון ותפוז. אירוע מיוחד: תפילת שחרית בקבר רשב''י לקטע הרביעי של השביל אני מארח אדם מיוחד במינו, את אבא שלי. כבר שמעתי ממנו בעבר שיש לו חלום כזה לעשות את שביל ישראל ואני כותב לו כדרך אגב באחד המיילים, שהתחלתי לעשות את השביל ואם בא לו ויש לו זמן ביום שלישי הקרוב הוא מוזמן להצטרף. אבא שמח מאד על ההזמנה ונענה לאתגר הלא פשוט, 18 ק''מ של הליכה מחירבת' חומימה לגשר עלמה. אבא אמנם כבר נושק ל - 67 אבל רוחו צעירה והמערכות מתפקדות היטב ב''ה, בלי לפתוח פה לשטן, בלי עין הרע טפו טפו טפו... הוא נמצא בכושר טוב ואני מאחל לעצמי ולכל אוהבי, שנמצא את עצמינו במצבו בגיל זה. בהחלט ברכה משמים. מקווה מאד שזה עובר בגנים... אנחנו קובעים שאני יאסוף אותו ברכבת קסם ב 5:15 ונתפלל שחרית ברשב''י. אבל תכניות לחוד ומעשים לחוד. רצה הקב''ה שאעלה על יצועי מאוחר מאד ואת קול תרועת השעון המעורר לא אשמע. אני מתעורר לבסוף מצלצול הטלפון, אבא על הקו, אומר שהוא עוד דקה בקסם, ושואל אם אני כבר ממתין לו שם. אני מזנק מן המטה ממלמל כמה מילות התנצלות מתארגן במהירות ויוצא לדרך. אני אוסף אותו מרכבת קסם ואנו יוצאים לדרך הארוכה למירון. כמעט שעתיים של נסיעה, ושיחה אישית בין אב לבנו מביאים אותנו מוכנים לתפילת שחרית בקבר הרשב''י. מתחם הקבר ריק יחסית, מתארגן מנין ואנחנו מצטרפים. עם סיום התפילה, התלבטות קצרה מהיכן כדאי להתחיל את המסלול, מגשר עלמה לחירבת חומימה או הפוך? היתרון בלהתחיל מחירבת חומימה ברור: הדרך כולה בירידה מתונה ונוחה מאד להליכה, ואילו הדרך מצפון היא עליה מתונה וארוכה מאד. מאידך, להגיע בסוף המסלול בטרמפים, מגשר עלמה בחזרה לרכב בחירבת חומימה, מקום שאינו סמוך לישוב ואין בו תנועה ערה של כלי רכב נראית כמשימה לא פשוטה. מחליטים לצאת מחירבת חומימה ויהי מה. 1

2 יוצאים לדרך: אנחנו מחנים את הרכב, בחניון חירבת חומימה, אבא מסדר את הציוד, הכולל רמקול נייד למוסיקה שעוד תלווה אותנו לאורך כל הדרך. אני מנסה לאתר את הסימון של השביל, אני מזהה את הסימון שעולה להר מירון, אבל את ההמשך אני לא מוצא. אנחנו מתחילים לרדת מהחניון ומגלים מהר מאד שאיבדנו את השביל וחוזרים חזרה לחניון. אני מוצא שם את אחד מאנשי קק''ל שעובר במקום, הוא מכוון אותנו לתחילת השביל שהולך צפונה ממש במקביל לכביש. אנחנו עוברים לצד שלחנות קק''ל ומתחילים בירידה מתונה לכיוון צפון. מזג אויר אופטימאלי, השביל נח להליכה, אבא שם מוסיקה חסידית ברמקול, הולכים בקצב טוב. לאחר כמה דקות, משמאלנו תחנת שאיבה מגודרת, על השביל פזורה מדי פעם פריחה לבנה יפהפיה של סיתוניות, אני מצלם. אנחנו מגיעים לכביש 89, המוביל מסאסא לגוש חלב, חוצים אותו בזהירות, אנחנו נפגשים עם סימון שביל אדום שמוביל אותנו אל תוך נחל צבעון. לפתע בצד השביל, תלוי על אחד הענפים צינור פלסטיק שחור שעליו כיתובית: 'הצינור מלאך השביל'. בצינור נמצא בקבוק מים, מחווה יפה של טוב לב למי שאזלו לו המים ואין לו היכן למלא. 2

3 ממשיכים בשביל, ההליכה בקצב טוב. מצד שמאל של השביל מונחות באופן מפתיע שתי בטונדות ענקיות, שלא ברור מי הביא אותן לשם ומה יעודן. ממשיכים לצעוד, חוצים את יער ברעם, שביל שחור חוצה את המסלול שלנו, אנחנו ממשיכים בשביל האדום עד שחוברים לנחל דישון. הנחל מוצל ועל אף שאין בו כרגע מים, הוא יפה יפה עד מאד. אנחנו יוצאים מהקטע המוצל, מרבד ירוק ויפה מפרש לפנינו, עושים סלפי ראשון ושולחים לאמא שתתרגש. בהמשך הפתעה מרעננת, לראשונה מים זורמים בערוץ הנחל, לא הרבה אבל בכל זאת אטרקציה. אנחנו מגיעים לכביש 899, חוצים אותו במנהרה העוברת מתחתיו. מפת נחל מצויירת על קירות המנהרה, מבשרת לנו שאנחנו נמצאים כפסע לפני 'עין ערבות', מעיין נחמד 3

4 הקרוי על שם הערבות המצויות מסביבו. מיד ביציאה מן המנהרה, ישנו צינור ממנו זורמים מים צוננים. שוטפים פנים, מתרעננים, מצלמים וממשיכים הלאה. לפתע משמאל מתגלית לעינינו בריכת דגים קטנה וחביבה, שבה עשרות דגים שמתרוצצים אנה ואנה. ממשיכים בשביל, משמאלנו פרוייקט קידוח גדול, המתחם סגור בסס''ל מה שמאלץ אותנו לעבור מתחתיו ולהמשיך בדרכנו. אני מזהה סימני עייפות ראשונים אצל אבא, השעה כבר 12:00 בצהריים ועדין לא עשינו שום עצירה. מחפשים מקום מוצל לשבת לארוחת צהרים. אנחנו חולפים על פני עדר פרות יפות, אני מצלם, מנסה להסביר לאבא את חיבתי לבעל החיים האצילי הזה, ואת הערכתי העצומה לפילוסופיית החיים השלווה שלו. ממשיכים עוד כמה מאות מטרים, משמאלנו ציון קברו של הנביא ישעיהו בן אמוץ )יש לפחות עוד שני מקומות המזוהים עם קברו של הנביא ישעיהו(, אנחנו עוצרים למנוחת צהרים בצלו של עץ הסמוך למתחם הקבר. 4

5 אחרי ארוחה קלה ומנוחה קצרה חוזרים לשביל. עברנו חצי מהדרך, אני מתחיל לחשוש שנסיים בחשיכה אני מנסה להגביר קצב. אנחנו פוגשים שוב בכביש 899, חוצים אותו ונפגשים שנית בשביל האדום שילווה אותנו מכאן ועד סוף המסלול. אנחנו הולכים בתוך הערוץ של נחל דישון, מימין על ההר, ניתן לראות את ה'קרנף', סלע שבעזרת דמיון סביר נראה כצורתה של קרן הקרנף. אנחנו מגיעים לצומת שבילים, שביל כחול מתפצל לצפון מערב, לנחל אביב, אנחנו ממשיכים בסימון האדום. ההליכה בערוץ הנחל על האבנים החדות, מתחילה לתת את אותותיה ברגליו של אבא שהגיע עם נעלי ספורט שאינן מתאימות להליכה מסוג זה. כפות רגליו כואבות וקשה לו לדרוך עליהם. אני מאט את הקצב, מתקדמים לאט לאט, משמאלנו סלע משונן הפונה כלפי שמיא, תופעת טבע יחודית ויפה, אני מצלם. קו הסיום: בצעדים מדודים אנו מגיעים לכביש 886 המוביל לעלמה. אני מזדהה עם כאבי הרגליים של אבא, ובראשי כבר נרקם הרעיון לגייס את אחיותי לקנות לו מתנה ליום הולדת הקרוב, נעלי הליכה טובות. 5

6 השעה 16:15, עוד מעט כבר חושך, אני מרים את ידי לטרמפ, גומר בלבי להגיע לצפת ומשם להזמין מונית לחירבת חומימה יעלה כמה שיעלה. שני טרמפים מהירים, לוקחים אותנו לצפת, ומשם במונית לחירבת חומימה אל הרכב. אני מזמין את אבא לארוחת ערב במסעדה )המצויינת( בצומת מירון, מגיע לו על המאמץ האדיר. חוזרנו הביתה עייפים מאד אך מרוצים. היה תענוג! מקווה לעוד שיתוף פעולה שכאלה בעתיד. הקטע השלישי של שביל ישראל תם ונשלם השבח לאל בורא עולם. 6