.indb

תמליל

1

2 אחריות חברתית אוניברסיטת חיפה המרכז היהודי ערבי סמי סמוחה בהשתתפות: נוהאד עלי שירות אזרחי לערבים בישראל ממצאי סקר עמדות הציבור והמנהיגים הערביים בסתיו 2007

3 בסיוע הקרן: York) Alan B. Slifka Foundation (New עריכה גרפית והבאה לדפוס: נורית ליטבר, נוגה יוסלביץ עיצוב שער: נוגה יוסלביץ כל הזכויות שמורות למחבר ISBN הודפס בישראל, בשנת תשס"ח 2008 הדפסה: מופיע באתר האינטרנט:

4 תוכן העניינים 4 תודות 5 תקציר 8 רקע 12 סקרים קודמים 13 הסקר הנוכחי 14 המענה לביקורת על הסקר הנוכחי 17 תמיכה בהתנדבות למען החברה 18 חשיפה למידע על שירות אזרחי 19 תמיכה בהתנדבות לשירות אזרחי 30 העדפות לגבי אופיו של שירות אזרחי 33 גורמים המשפיעים על נכונות להתנדב לשירות אזרחי 45 עמדות הציבור לעומת עמדות ההנהגה 49 מסקנות 53 תקציר בערבית III תקציר באנגלית

5 תודות ברצוני להודות לד"ר נוהאד עלי שהשתתף בעריכת הסקר, החל מניסוח השאלון וכלה בניהול הראיונות עם אנשי הציבור. גברת אפרת ישכיל, מנהלת היחידה לייעוץ סטטיסטי באוניברסיטת חיפה, סייעה בניסוח השאלון ובניהול איסוף הנתונים. הסקר בוצע בחסות המרכז היהודי-ערבי בראשות פרופ' פייסל עזאיזה והיחידה לאחריות חברתית בראשות ד"ר עירית קינן מאוניברסיטת חיפה. תודה מיוחדת מגיעה לקרן Alan.B Slifka Foundation מניו יורק, שללא תמיכתה הנדיבה מחקר זה ופרסומו לא היו יוצאים לפועל. תודה שלוחה לכל המסייעים, המראיינים והמרואיינים.

6 תקציר השירות האזרחי בהתנדבות החל בראשית שנות השבעים, אך היה בעיקרו מוגבל לבנות דתיות-לאומיות. הוא קיבל תנופה רק בשנת 2007 לאחר שהממשלה אימצה את המלצות "ועדת עברי" לפתיחת השירות לחרדים, לערבים ולצעירים אחרים הפטורים מהצבא והקימה מנגנון מיוחד לשם כך. המנהיגות הערבית, שאיננה קשורה לממסד היהודי, מתנגדת לשירות אזרחי לערבים ופתחה במאבק חריף נגדו מחשש שהוא ייצור תקדים לשירות צבאי או אזרחי חובה, ויאיץ את תהליך ה"ישראליזציה" ואת טשטוש הזהות הלאומית של צעירים ערביים ומשום שהוא מופעל ללא שיתופה. סקרי דעת קהל, שבוצעו בשנים , מצביעים על נכונות של כמחצית מהצעירים הערבים להתנדב לשירות אזרחי בניגוד לעמדת המנהיגות הערבית הבלתי- תלויה. זוהי מגמה שלא השתנתה לאורך השנים ומקבלת אישור גם משיעורי ההתנדבות בפועל (מספר המתנדבים הערבים עלה מ- 280 ב ל- 560 ב ). לשם קבלת נתונים מדעיים ועדכניים על דעת הקהל הערבית על שירות אזרחי ועל נכונות צעירים ערבים להתנדב, נערך באוקטובר 2007 סקר עמדות בנושא. הסקר הטלפוני, שהקיף 910 נשאלים ערבים, התבסס על מדגמים מייצגים ארציים של 500 איש ואישה בני 23 ומעלה, 204 הורים לילדים בני ו- 206 צעירים וצעירות בני לאחר השלמת סקר האוכלוסייה נערך באותה מתכונת סקר של ההנהגה הערבית שכלל חברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות ערביות, ראשי תנועות ועמותות ערביות, עיתונאים ומרצים באוניברסיטאות. הם התחלקו ל- 27 אנשי ציבור הקשורים לממסד היהודי ו- 51 אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד היהודי. סקר דעת הקהל והמנהיגות נתמך על-ידי קרן Alan.B Slifka Foundation מניו יורק. בסקר האוכלוסייה הערבית נמצא שרוב הנשאלים לא מכירים את השירות האזרחי: ל- 77.4% מהציבור הרחב, ל- 71.6% מההורים לצעירים ול- 79.6% מהצעירים אין כלל מידע או רק מעט מידע על שירות אזרחי, בעוד שלמנהיגים היה מידע מספיק. הפרויקט הוא חדש ולא ידוע לציבור למרות הקמפיין נגדו. לנשאלים נמסר מידע בסיסי כאשר הדגש הושם על אופיו ההתנדבותי, ניהולו ומימונו על-ידי המדינה, הסיוע שניתן לנזקקים, ההטבות שמוענקות למתנדב ותרומתו לחברה. מתנגדי השירות האזרחי טוענים שמידע זה היטה יתר על המידה את עמדת הנשאלים למרות שאיננו שגוי. נראה שמיזם השירות האזרחי מושך את הציבור הערבי, והמענה החיובי שהתקבל איננו נובע מהטיה מלאכותית. התמיכה, בהשפעת המידע שנמסר, הייתה גדולה ונעה מ- 65.0% ל- 78.2% מהנשאלים מקרב שלוש קבוצות האוכלוסייה. עוד יותר גדולה היתה התמיכה של חסרי מידע או בעלי מעט מידע על הפרוייקט משום שהם שפטו את הפרוייקט לפי תכונותיו האובייקטיביות שהוצגו להם, ולא ברוח החששות וההתנגדויות של המנהיגות הערבית הבלתי-תלויה.

7 שירות אזרחי לערבים בישראל 6 בסקר ההנהגה הערבית נמצאה תמיכה בשירות אזרחי בשיעור של למעלה מ- 70% מצד אנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי לעומת התנגדות של למעלה מ- 90% מצד אנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי. למרות שהמנהיגים שאינם קשורים לממסד היהודי זוכים לתמיכה אלקטורלית ואחרת של רוב הערבים בישראל, אין הם מייצגים אותם בנאמנות בסוגיית השירות האזרחי ודווקא המנהיגים המזוהים עם הממסד היהודי קרובים בעמדתם בשאלה זו לציבור הערבי. כדי לקבל הערכה יותר מציאותית של שיעור התמיכה, הוצגו מספר שאלות על עוצמת התמיכה. נמצא שהיחס בין התומכים האומרים "בטוח שכן" לתומכים האומרים "חושב שכן" היה 4-3 ל- 1, דבר המראה על ביטחון בעמדה החיובית כלפי שירות אזרחי. חוזק העמדה נמדד גם בעמידותו נוכח התנגדויות שנכללו בנוסח של שאלות אחדות. אצל הצעירים בלטה במיוחד הירידה בתמיכה: 75.3% תמכו כאשר לא צוינה שום התנגדות, התמיכה ירדה ל- 42.2% כאשר נאמר שרוב המנהיגים הערבים בישראל מתנגדים, התמיכה המשיכה לרדת ל- 35.0% נוכח התנגדות של רוב המנהיגים הדתיים והלא-דתיים ביישוב, והוסיפה לרדת ל- 27.1% במקרה של התנגדות של רוב בני המשפחה הקרובים. זוהי ירידה ניכרת המראה שהתמיכה בשירות אזרחי, אם לא נתמכת במידע חיובי קודם, חשופה לשחיקה על-ידי התנגדויות וקמפיין שלילי. נמצא קשר מובהק בין מגדר לתמיכה בשירות אזרחי. הנשים והאימהות תמכו יותר בהתנדבות לשירות אזרחי מאשר הגברים והאבות, והצעירות תמכו באותו שיעור כמו הצעירים. כאשר השאלה התמקדה במפורש בהתנדבות של צעירות ערביות לשירות אזרחי, ירדה התמיכה בכל קבוצות המחקר, פרט לאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי שאצלם התמיכה היתה מלכתחילה מזערית (כ- 10% ). למשל, תמיכת הצעירים ירדה מ- 75.3% ל- 48.1%. שני צדדים אלו של התמיכה מראים ששירות אזרחי עשוי למלא צורך חיוני עבור צעירות ערביות פסק זמן לפני היציאה לעבודה, להמשך לימודים ולנישואין, יציאה מהבועה הכובלת של המשפחה והקהילה, והזדמנות טובה לפיתוח אישי. מסיבה זו תמיכת נשים גדולה יותר מאשר תמיכת גברים ומספר הבנות המתנדבות בפועל לשירות אזרחי גדול יותר מאשר מספר בנים. כסיבות לתמיכתם ציינו כ- 90% מהתומכים תרומה לחברה הערבית, קידום השוויון בין ערבים ליהודים, ועיצוב אישיות עצמאית ואחראית של המתנדב, ו- 54.2%-79.9% ציינו אינטרס אישי, אינסטרומנטלי וחומרני למרות שאין זה נורמטיבי לומר זאת. לעומתם, כחמישית לפחות מהמתנגדים הסכימו עם כל אחת מעשר סיבות להתנגדות לשירות אזרחי שהוצעו להם, וגם התגבש רוב לגבי סיבות לאומיות-קולקטיביסטיות להתנגדות כמו חשש שההתנדבות תיהפך לחובה או לשירות צבאי חובה, פיצול פנימי בין מתנדבים ללא מתנדבים, כתם של שיתוף פעולה ואי-השגת יעד השוויון. אנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי ציינו רק סיבות לאומיות להתנגדותם לשירות אזרחי ולא העלו פקפוקים לגבי כדאיות ההטבות שניתנות. לגבי אופי השירות האזרחי, נראה שאין רוב מוצק לאפשרות מסוימת אלא העדפה של מגוון אופציות: שירות למשך שנה או יותר, שירות עם ערבים או עם יהודים, ושירות ביישוב המגורים או ביישוב אחר. הסתמן רוב בעד מגורים בבית בתקופת השירות ובעד התרכזות בשלוש פעילויות עזרה למורים ולתלמידים בבתי-ספר, עזרה לקשישים ולמוגבלים ועזרה לעובדים ולחולים בבתי-חולים. אלה הן שלוש הפעילויות

8 שהמתנדבים הערבים ב עושים בפועל. שירות אזרחי לערבים בישראל 7 במענה לשאלה בדעת מי צריך להתחשב בעת קבלת החלטה אם להתנדב לשירות אזרחי? הדמויות שצוינו הן הצעיר עצמו, בני משפחתו וחבריו, בעוד שמורים ומנהיגים ערביים ארציים ומקומיים נדחקו הצידה. החלטה על שירות אזרחי נתפסת אם כן כהחלטה אישית, ולא לאומית. זה נכון לגבי התומכים הרואים בשירות אזרחי קודם כל כעסקה כדאית, לעומת המתנגדים הסבורים שזהו בראש ובראשונה פרויקט הפוגע באינטרס הלאומי הערבי. בהתאם לכך, סקר ההנהגה הערבית הראה שאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי, המתנגדים לשירות אזרחי, רואים אותו כשאלה לאומית ומצפים מהצעירים הערבים להתחשב גם בעמדת המנהיגות הערבית בעת קבלת החלטה אם להתנדב או לא. עמדה כלפי התנדבות לשירות אזרחי היא חלק ממכלול רחב יותר של עמדות כלפי הרוב היהודי והמדינה. במחקר נמצאו קשרים מסוג זה אך הם לא היו כל-כך חזקים. חולשתם נובעת מהעובדה ששירות אזרחי עדיין איננו ידוע כל-כך במגזר הערבי ולכן לא התגבשו עמדות עליו בציבור הרחב ובקרב הצעירים. קשרים משמעותיים נמצאו עם הזהות האישית: תומכי השירות האזרחי נוטים להיות בעלי זהות אזרחית, ולא לאומית, וזהות ערבית ישראלית, ולא זהות פלסטינית. תומכי מפלגות יהודיות תומכים בשירות אזרחי, אך תומך גם רוב גדול מקרב תומכי מפלגות ערביות, ממצא שמצביע שוב שעבור רוב הציבור הערבי סוגיה זו מוגדרת יותר כעניין אישי-משפחתי, ולא כציבורי-לאומי. נמצאו קשרים בין תמיכה בשירות אזרחי וכמה משתנים סוציו-דמוגרפיים. נמצאה תמיכה גדולה יותר בקרב נשים ובעלי השכלה והכנסה נמוכות משום ששירות אזרחי מספק לקבוצות אוכלוסייה חלשות ומקופחות אלו ערוץ נוסף של ניידות חברתית. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים לפי מגע עם יהודים, גיל, דת, דתיות, מוצא בדווי, מוצא ממשפחת עקורים ואזור בארץ. השירות האזרחי הוא סוגיה הנתונה במחלוקת בין האוכלוסיה הערבית הרחבה לבין ההנהגה הערבית הפועלת מחוץ לממסד היהודי. הנהגה זו מנהלת מערכה לחיסול היוזמה הממשלתית הזו על-ידי הרתעת צעירים ערביים מלהתנדב לתוכנית. עבור חלק גדול מהצעירים הערביים, שירות אזרחי מעניק הטבות אישיות כדאיות ותורם לקהילה הערבית על-ידי תיגבור של שירותי החינוך, הבריאות והרווחה. ההנהגה הערבית הבלתי תלויה ומתנגדי השירות האזרחי בקרב הציבור הערבי רואים בו אמצעי שיפגע באינטרס הלאומי הערבי בכך שיחיש את השתלבות הערבים במדינה ואת השלמתם עם אופייה היהודי ויחליש את מאבקם נגד אפליה והדרה. הפרוייקט עשוי להצליח אם ילווה במסע להסברת התועלות לפרט ולחברה הערבית, אם יונהג רק בהתנדבות, אם ההטבות המובטחות למתנדבים ימומשו, אם הגיוס יוגבל לכמה אלפי משרתים בלבד מדי שנה מתוך מחזור שנתי של 19,000 צעירים וצעירות, ואם יספק תוספת כוח אדם בעלת ערך למערך נותני השירותים למגזר הערבי. הקמפיין נגד הפרוייקט יפחית את התמיכה ההמונית בו אך לא יגרום לקריסתו.

9 רקע שירות אזרחי כתחליף לשירות צבאי נהוג במספר לא מעט של מדינות. 1 בישראל השירות האזרחי ניתן לבנות דתיות-לאומיות, שמספרן הגיע ל- 10,130 בשנת בשנת 2003 הוקמה "ועדת עברי" (הוועדה לכינון שירות אזרחי-לאומי בישראל) ובפברואר היא הגישה דוח שבו המליצה על כינון שירות אזרחי לקבוצות אוכלוסייה נוספות. בדצמבר 2005 קיבלה הממשלה את המלצות הוועדה והחליטה על מינוי צוות הקמה. בפברואר 2007 קיבלה הממשלה את עקרונות השירות הלאומי ומינתה פרויקטור. באוגוסט 2007 אישרה הממשלה את הקמת מ נהלת השירות האזרחי שהחלה לפעול בראשית בהמשך אמורה לקום רשות לשירות אזרחי ולידה מועצה ציבורית מייעצת, וכן יחוקק חוק השירות האזרחי. תקציב שנתי יוענק לרשות לפעולה ולמימון מתנדבי השירות האזרחי. רק פטוּרים ולא-נקראים לשירות צבאי רשאים להתנדב לשירות אזרחי. הם יבואו מקרב חרדים, ערבים, פטוּרים מטעמי בריאות ומוגבלות ופטוּרים אחרים. עד להקמת המועצה הציבורית תכהן "הוועדה לכינון שירות אזרחי-לאומי בישראל" ואליה יצורפו שני נציגים מהמגזר הערבי ושני נציגים מהמגזר החרדי. השירות האזרחי נפתח להתנדבות בנות ערביות בסוף שנות התשעים ולבנים ערביים במאי במאי 2007 ניתנה הכרה ל"עמותה לשוויון חברתי ושירות לאומי" שפועלת במגזר הערבי. מספר המתנדבים הערבים הגיע ב ל- 560, לעומת 280 ב הכפלת מספר המתנדבים בשנת 2007 היא תוצאה של הכניסה לפעולה של מ נהלת השירות האזרחי והעמותה לקידום הפרויקט. רוב המתנדבים הערבים הן בנות. המתנדבים משרתים ביישובים ערביים בצפון הארץ, ומסייעים למוסדות חינוך, בריאות ורווחה. לוח 1 מפרט את ציוני הדרך בהתפתחות של השירות האזרחי-לאומי בישראל. 1 לסקירה מקיפה על השירות האזרחי במדינות שונות, ראו: Gal, Donald.J Eberly and Reuven Service without Guns מדינת ישראל, הוועדה לכינון שירות לאומי-אזרחי, המלצות ביניים, מוגש לראש הממשלה, שר הביטחון ושר הרווחה, פברואר 2005 ("ועדת עברי").

10 שירות אזרחי לערבים בישראל 9 לוח 1. ציוני דרך בהתפתחות של השירות הלאומי-אזרחי בישראל ההחלטה העיגון החוקי השנה פטור לנשים משירות צבאי מטעמי דת. חוק שירות ביטחון 1949 חובת שירות לאומי בן 24 חודשים לנשים הפטורות מטעמי דת (החוק מעולם לא הופעל). חוק השירות הלאומי 1953 מתן האפשרות לנשים לשרת בשירות לאומי התנדבותי. החלטת ממשלה 1971 הכרת מעמד מתנדבות השירות הלאומי בכל הקשור לזכויות הניתנות על-ידי המוסד לביטוח לאומי תיקון חוק הביטוח הלאומי (1968) 1977 המלצות להרחיב את השירות הלאומי, לקבוע כי: יהיה על בסיס התנדבותי; יהיה פתוח בפני מי שלא גויסו ומי שלא נקראו לשירות צבאי; גורם ממשלתי במשרד הרווחה הוא שיתאם את פעולת משרדי הממשלה להפעלת השירות. "ועדת בן שלום" במשרד הרווחה 1997 ניסוי לשילוב 250 גברים בשירות הלאומי. מ- 2006, מיסוד הניסוי במסגרת חקיקה. החלטת ממשלה 2000 מינוי צוות במסגרת המועצה לביטחון לאומי, שתפקידו יהיה גיבוש הצעות ליישום שירות אזרחי, תוך הרחבת האפשרויות והמסלולים של השירות הלאומי-אזרחי. החלטת ממשלה 2000 שירות אזרחי חלופי לשירות הצבאי, עבור בחורי הישיבות. "חוק טל" 2002 הקמת "ועדת עברי" (הוועדה לכינון שירות אזרחי-לאומי בישראל) בהשתתפות המועצה לביטחון לאומי. ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הרווחה 2003 אימוץ מסקנות דוח הביניים של ועדת עברי ומינוי פרויקטור שיכין את התשתית להקמת מ נהלת שירות אזרחי-לאומי בישראל. החלטת ממשלה 2005 אימוץ עקרונות הפעלת השירות האזרחי-לאומי על-פי דוח עברי, ובמקביל תחילת עבודת הפרויקטור וצוותו, על הקמת המ נהלת לשירות האזרחי-לאומי. החלטת ממשלה 2007 מקור: מסמך יסוד: מ נהלת השירות האזרחי-לאומי: רקע, חזון ועקרונות לפעולה. ספטמבר משרד ראש הממשלה: צוות ההקמה למ נהלת השירות האזרחי, עמ' 6.

11 שירות אזרחי לערבים בישראל 10 3 הנחות היסוד של השירות האזרחי-לאומי הן: 1. חיזוק הקשר וההזדהות בין האזרח למדינתו. זוהי מטרת-העל של השירות האזרחי. 2. שירות התנדבותי. ההשתתפות בשירות האזרחי-לאומי תהיה התנדבותית. השתתפות זו מבוססת על רצונו של הפרט לתרום מזמנו ויכולותיו למען החברה והקהילה. 3. מקד ם שוויון. השתתפות בשירות האזרחי-לאומי תפחית את אי-השוויון הקיים כיום בין א לו המשרתים (בכל סוג שירות שהוא) ואלו שאינם משרתים; בנוסף, היא תקדם באופן שוויוני את סיכוייהם של בוגרי השירות להשתלבות בכל תחומי החיים. 4. ממלכתיות. השירות יתבצע על פי עקרונות ממלכתיים. השירות יכיל בתוכו את כל הקבוצות והמגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית בני כל הדתות והקבוצות האתניות; חילוניים, דתיים וחרדים; בנות ובנים; תושבי מרכז ופריפריה. תשומת לב מיוחדת תינתן לאזרחים בעלי מוגבלויות שירצו להשתלב בשירות האזרחי. 4 עקרונות הפעולה של השירות האזרחי-לאומי הם: 1. השירות יתבצע תחת פיקוח ממשלתי ובליווי מועצה ציבורית מייעצת. 2. האפשרות לשרת בשירות האזרחי-לאומי תהיה מוגבלת לאזרחים ישראלים אשר אינם משרתים על פי דין בשירות הביטחון. תישמר העדיפות והבכורה של שירות החובה הצבאי. 3. השירות יתבצע במסגרת מחייבת מבחינת אורך השירות והדרישות השונות במהלכו. 4. השירות לא יפגע, ככל הניתן, במשרות קיימות בשוק העבודה. 5. השירות יז כּ ה את מתנדביו בהטבות כלכליות, שתהיינה זהות לאלו הניתנות כיום למתנדבי השירות הלאומי, ובלבד שלא תעלנה על אלו המשולמות לחיילים עורפיים. 6. השירות יתבצע לתועלת הציבור בכלל ולאוכלוסיות נזקקות בפרט. 7. השירות ישים דגש משמעותי על הדרכה, הכשרה ופעילויות חינוכיות למתנדבי השירות. 8. המדינה תחתור, בהדרגה, לאפשר לכל מי שיבקש להתנדב לשירות, לעשות כן. 3 מצוטט מדף מידע, אוגוסט 2007, מ נהלת השירות האזרחי-לאומי, משרד ראש הממשלה, עמ' 5. 4 שם.

12 שירות אזרחי לערבים בישראל 11 ההנהגה הערבית הבלתי-תלויה נקטה מלכתחילה עמדה נחרצת נגד שירות אזרחי לערבים. היא התנגדה לוועדת עברי ולדוח שהגישה. בדצמבר 2006 פרסמה "הקואליציה הצעירה נגד השירות האזרחי" עצומה אלקטרונית נגד ההתנדבות וועדת המעקב העליונה קיבלה החלטה להתנגד ל"שירות האזרחי במגוון שמותיו וצורותיו הקוסמטיים כמו 'הלאומי' או 'האזרחי' שסובבות סביב ציר השירות הצבאי החובה וההתנדבותי". אך המאבק הציבורי החריף נגד השירות האזרחי לערבים החל בפברואר 2007 בעקבות החלטת הממשלה להקים רשות לשירות אזרחי ולגיוס מתנדבים ערבים במספרים משמעותיים. ב"הצהרת חיפה", המסמך האחרון מארבעת מסמכי החזון הערביים שפורסם ב- 15 במאי 2007, נאמר: אנו סבורים כי המדיניות הדורשת מאתנו "שירות אזרחי" והצעדים שעשויים להוביל למעורבות שלנו בכל הקשור הן למיליטריזם הישראלי והן לחלוקת השלל שמקורו במלחמות סותרים את עקרון השוויון, הואיל והם מסלפים את זהותנו ומתעלמים מן 5 העוול ההיסטורי. בחסות ועדת המעקב העליונה הוקם "ועד הפעולה נגד השירות האזרחי וכל סוגי הגיוס" בראשות עו"ד איימן עודה. הוועד פּ רסם בראשית ספטמבר 2007 מנשר שקרא לצעירים ולצעירות הערבים להחרים את התוכנית. ביום 27 בנובמבר 2007 נערך כנס בחיפה, ביוזמת תנועת "בלדנא" ("ארצנו"), שבו אנשי ציבור ערביים דיברו בחריפות נגד השירות האזרחי. ח"כ ג'מאל זחאלקה, ראש סיעת בל"ד בכנסת, ביטא את שלילת השירות האזרחי בצורה הקשה ביותר: "מי שיחליט להתנדב לשירות לאומי ייחשב בעינינו כמצורע והחברה הערבית תקיא אותו מתוכה. המדינה מנסה לעשות 'ישראליזציה' לבני הנוער הערבים תוך כדי טשטוש זהותם הערבית". 6 בכנס הוקרן סרט נגד שירות אזרחי ובקמפיין שולב שיר מחאה של להקת הראפ הפופולארית "דאם". 7 ביום 31 באוקטובר 2007 נערך דיון במליאת הכנסת בהצעות דחופות לסדר היום בנושא שירות אזרחי לערבים. בדיון הביעו חברי כנסת יהודים את דעתם החיובית על שירות אזרחי לערבים בעוד שחברי כנסת ערבים הביעו עמדה שלילית נחרצת. חברי כנסת יהודים מהימין ראו בהתנגדות ובמסע ההסברה נגד שירות אזרחי, ביטוי 8 של הסתה ואי-נאמנות למדינה. 5 מדה-אל-כרמל, הצהרת חיפה, , עמ' חדשות,MSN בתגובה לפרסום המלצות ועדת עברי בפברואר 2005, אמר יו"ר בל"ד דאז, חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, שההצעה לשלב ערבים בשירות אזרחי היא "עניין אידאולוגי, שלא שייך לצורך של המדינה ולא לצורך של הערבים. הם רוצים לחנך אותנו איך להיות ישראלים טובים. זה העניין" (הארץ, ). 7 באחד מבתי השיר כתוב: "השירות האזרחי ייקח אותי בנסיעה לאחור, יכניס אותי לטנק שיאיים על סבא שלי, יעלה אותי לדחפור שיהרוס את מורשתי, בדרך אקח 35 גיבורי אבטלה, ואפול איתם ל 60% עוני",Ynet) ). 8 פרוטוקול ישיבת הכנסת מיום

13 סקרים קודמים ד"ר ראובן גל, ראש צוות ההקמה של מ נהלת השירות האזרחי, סקר בדוח מחקר, שהכין באוקטובר 2007, את סקרי העמדות של האוכלוסייה הערבית שנערכו בשנים סקרים אלה כוללים שני סקרים של "מכון כרמל למחקרים חברתיים" שבוצעו בשנים 1994 ו- 2001, סקר מכון גוטמן שנערך בשנת 1995, סקר של קבוצת סטודנטים מהמרכז הבין-תחומי הרצליה שבוצע בראשית 2007, וסקר קרן פרידריך נאומן שנערך באמצע שנת את הממצאים סיכם גל במילים אלו: התבוננות משווה בממצאי הסקרים השונים על פני שני העשורים האחרונים מלמדת על כך שרמת הנכונות (או המוכנות) של ציבור הצעירים הערביים בישראל לשקול בחיוב השתתפות במסגרת השירות האזרחי נעה בין 40 ל- 50 אחוזים (עם ירידה לרמה של 34 אחוזים בתקופה שמיד לאחר אירועי אוקטובר 2000). אף כי רמה זו היא נמוכה משמעותית מזו המבוטאת ע"י צעירות וצעירים יהודים (שנושא השירות האזרחי הוא רלוונטי לגביהם), יש לציין בכל זאת הן את השיעור הגבוה יחסית של דפוס העמדות 9 בציבור הערבי והן את היציבות מעבר לזמן של דפוס זה. גל גם השווה את עמדות הציבור עם עמדות המנהיגות הערבית: קיים פער ניכר בין עמדות הציבור הערבי, בעיקר בקרב האוכלוסייה הצעירה, לבין עמדות והצהרות המנהיגות הפוליטית. לפחות עד לתקופה האחרונה, גם "ההתנהגות בפועל" קרי, שיעורי המתנדבים הערביים למסגרות השירות הלאומי הינם במגמת עלייה. עמדות המנהיגות הערבית והגורמים הפוליטיים-דתיים מבטאות התנגדות תקיפה וקיצונית כלפי רעיון השירות האזרחי. הטיעונים העיקרייםבפי המנהיגותהערבית כולליםאתטענתאי-השוויון, התנגדות ל"חיבור" בין חובות לזכויות, חשדנות עמוקה כלפי הכוונות "האמיתיות" של 10 השלטון הישראלי וחשש מ"ישראליזציה" של הצעירים הערביים. 9 ראובן גל, תפיסת נושא הזכויות והחובות של אזרחי ישראל הערבים באספקלריית רעיון השירות האזרחי. דוח מחקר. תל-אביב: בית הספר לממשל ולמדיניות, אוניברסיטת תל-אביב. אוקטובר.2007 עמ' שם, עמ'

14 הסקר הנוכחי לשם בדיקה מקיפה ועדכנית של דעת הקהל הערבית על שירות אזרחי ונכונות צעירים ערבים להתנדב, נערך סקר עמדות במגזר הערבי. בסקר הטלפוני של האוכלוסייה נכללו 910 נשאלים: 500 איש ואישה בני 23 ומעלה המהווים חתך מייצג של האוכלוסייה הערבית בכל הארץ; 204 הורים (אבות ואימהות) של צעירים וצעירות בני 22-18; 206 צעירים וצעירות בני אלה היו שלושה מדגמים נפרדים ובלתי-תלויים. הסקר לא כלל דרוזים משום שעליהם חלה חובת גיוס. כמובן, שלא נכללו משקי בית ללא טלפון קווי של בזק (תושבי כפרים לא מוכרים, עניים שלא מחזיקים טלפון, צעירים ואחרים שמעדיפים שימוש בטלפון נייד במקום טלפון קווי). הראיונות לסקר האוכלוסייה נערכו על-ידי מראיינים ערבים על בסיס של שאלון סגור בערבית. למרואיינים הובטחה סודיות מלאה והנתונים שנמסרו שימשו לעיבודים סטטיסטיים בלבד. הסקר בוצע מיום 11 באוקטובר 2007 עד יום 5 בנובמבר ד"ר נוהאד עלי וגברת אפרת ישכיל מאוניברסיטת חיפה סייעו בניסוח השאלון ובניהול איסוף הנתונים. הסקר בוצע על-ידי היחידה לייעוץ סטטיסטי של אוניברסיטת חיפה בתמיכת הקרן Alan.B Slifka Foundation מניו יורק. איסוף הנתונים בסקר זה עבר ללא תקלות מיוחדות ושיתוף הפעולה היה ברמה המקובלת בסקרים טלפוניים במגזר הערבי והיהודי. לאחר סיום סקר האוכלוסייה בוצע סקר אנשי ציבור ערביים. הסקר נערך מאמצע נובמבר עד אמצע דצמבר בסקר השתתפו 78 אנשי ציבור שכללו חברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות, נושאי תפקידים בכירים במפלגות או בתנועות (כולל שני פלגי התנועה האסלאמית), אנשי תקשורת, ופעילי ציבור אחרים (כולל מרצים במוסדות להשכלה גבוהה). אנשי הציבור חולקו לפי מידת זיקתם לממסד היהודי: 27 מהם הם פעילים במפלגות יהודיות או בגופים ערביים המזוהים עם הממסד היהודי ו- 51 מהם הם פעילים במפלגות ערביות ובפלגי התנועה האסלאמית ואחרים שאינם מזוהים עם הממסד היהודי. הסקר בוצע בטלפון באותה מתכונת כמו סקר האוכלוסייה, לרבות שאלון סגור והבטחת אנונימיות, אך חלק מהראיונות נערכו פנים-אל-פנים לבקשת המרואיינים. רוב הפניות להשתתפות בסקר נענו בחיוב, אך היו לא מעט סירובים, הערות וביקורות על השאלון, כפי שצפוי בסקרי מנהיגות בכלל ובסקרים רגישים ומעוררי מחלוקת כמו הסקר הנוכחי בפרט.

15 המענה לביקורת על הסקר הנוכחי אנשי הציבור הערביים שאינם קשורים לממסד היהודי, הידועים בהתנגדותם הפומבית העזה לשירות אזרחי, התייחסו מלכתחילה בחשדנות, בהסתייגות ולעיתים גם בעוינות לסקר. חלקם סירבו להתראיין, חלקם הפסיקו את הריאיון במהלכו וחלקם השלימו את הריאיון אך הביעו ביקורת חריפה על השאלון. המבקרים העלו שתי טענות עקרוניות. טענה אחת היא שהסקר הוצג כעוסק בנושא התנדבות. בהקדמה לריאיון נאמר: "אנחנו עורכים סקר בנושא התנדבות של צעירים וצעירות ערביים והיחסים בין האזרחים הערבים למדינה". המבקרים טוענים שזהו מצג שווא כי שירות אזרחי איננו התנדבות. עורכי הסקר השתמשו בטכניקה הידועה בשם "מסגור".(framing) בהצגתם את הסקר במונחים של התנדבות הם היטו את תשובות הנשאלים בכיוון חיובי כי התנדבות היא ערך עליון והצגת שירות אזרחי כצורת התנדבות מטה את דעת הנשאלים מראש לתמיכה בו. המבקרים גורסים שיש בכך משום הטעייה כי שירות אזרחי איננו התנדבות אלא שירות עם תמורה. הטענה הנוספת היא שאחרי שתי השאלות הראשונות על התנדבות, נשאלו השאלות על שירות אזרחי. סדרת השאלות מתחילה בשאלה על מידת המידע שיש לנשאל על שירות אזרחי. בהנחה (שהתאמתה) שלרבים מהנשאלים אין מידע מספיק על שירות אזרחי לערבים, היה צורך למסור להם מידע בסיסי עליו. המבקרים אינם חולקים על עצם מסירת מידע על שירות אזרחי אלא על תוכן המידע שנמסר. להלן ההסבר שניתן לנשאלים על שירות אזרחי: מטרת השירות האזרחי של צעירים וצעירות ערביים בגיל שנה היא לעזור לחברה בתחומים שונים כמו עזרה למורים ולתלמידים בבתי-ספר, עזרה לעובדים ולחולים בבתי- חולים, עזרה לציבור במתנ"סים בשכונות מצוקה, עזרה לקשישים ולנכים ועזרה לעובדי הגנת הטבע והסביבה. השירות האזרחי הוא בהתנדבות למשך שנה או יותר והמדינה מארגנת ומממנת אותו. הוא לא יפגע, ככל הניתן, במשרות קיימות. צעיר וצעירה ערביים שעושים שנת שירות אזרחי יקבלו את ההטבות שניתנות למי שעשה שירות צבאי מלא. להזכירך, כאשר אנחנו אומרים "צעיר", אנו מתכוונים גם ל"צעירה". המבקרים סבורים שזהו מידע מוטעה ומטעה שמכוון להטות את עמדת הנשאלים בכיוון חיובי. היה צריך להסביר לנשאלים את המטרות האמיתיות והנסתרות של הפרויקט. המידע נמסר כמידע אובייקטיבי ומהימן כביכול, ולא כמידע מפוקפק מטעם מנגנון השירות האזרחי. במילים אחרות, המבקרים מטילים ספק אם ההטבות המובטחות למשרתים אכן יינתנו. גם הצד האפל של התוכנית הוסתר מהנשאל. הפרטים שנמסרו על התוכנית לא כללו את מטרת-העל של "חיזוק הקשר וההזדהות בין האזרח ומדינתו", שמעוררת את חמתם של מתנגדי התוכנית. גם לא הוזכרה המטרה הסמויה

16 שירות אזרחי לערבים בישראל 15 והנלוזה, לדעת המתנגדים, של השירות האזרחי כמכשיר של "ישראליזציה" וטשטוש הזהות הלאומית של הצעירים הערבים. המבקרים מוסיפים וטוענים ששתי ההטיות הללו מציגות באור חיובי ביותר את השירות האזרחי ולכן מפברקות "תמיכה" מסולפת בו שאין לה יסוד במציאות. הביקורות הללו דורשות מענה והסבר. אשר להטייה בהצגת הסקר כסקר על התנדבות ועל השירות האזרחי כדפוס של התנדבות, אכן שירות אזרחי לערבים הוא צורת התנדבות. התנדבות היא פעילות שנעשית מרצון ולא מתוך חובה. נגד אדם שלא מתנדב לא מופעלות סנקציות כפי שמופעלות נגד מי שאיננו ממלא חובה. אין התנדבות ללא כל תמורה. התמורה עשויה להתבטא בהערכה, בסיפוק מעצם הנתינה והושטת העזרה, אך גם בקבלת הטבה כספית ובזכאויות שונות שערכן בדרך כלל נמוך ממה שניתן עבור עבודה. מתנדבים נחשבים, למשל, המשרתים ב"חיל השלום" Corps) (Peace האמריקני בארצות מתפתחות היום. הם מקבלים הטבות חומריות בנוסף להנאה מעצם התרומה לקהילה, רכישת מיומנויות, סיוע בפיתוח קריירה, יוקרה חברתית וסיפוק אישי. אין התנדבות בחינם לגמרי. כזה הוא גם השירות האזרחי שנעשה בהתנדבות. ועדת עברי דנה באפשרות של הנהגת שירות אזרחי חובה כתחליף לשירות צבאי חובה, אך נמנעה מלהמליץ על כך מחשש מפני התנגדות נמרצת של החרדים והערבים. אחת הסיבות העיקריות להתנגדות ההנהגה הערבית לשירות אזרחי היא החשש שבעתיד הוא עלול להיהפך לשירות חובה. אשר לביקורת שהמידע על השירות האזרחי היה מגמתי ומסולף, צריך להבחין בין מידע שימושי לבין מידע על מטרות עליונות ורחוקות. מטרת המידע שנמסר הייתה להבטיח מסגרת משותפת למשיבים על השירות האזרחי כפי שהוא מופעל או אמור להיות מופעל. נאמר שהשירות האזרחי יקבל רק צעירים וצעירות בגיל , יהיה למשך שנה או יותר ופורטו הפעילויות העיקריות וההטבות שניתנות. וכן הוסבר שהשירות מאורגן וממומן על-ידי המדינה וההטבות שניתנות הן אותן הטבות שמוענקות למי שעשה שירות צבאי מלא. גם פתיחת השירות לבנות ולבנים הודגשה. אלה הן עובדות היסוד שלא מעט מהן הן לצנינים בעיני מתנגדי השירות שלא נעשה כל מאמץ להסתירן (כמו הטבות למשוחררי צבא והשירות הוא מטעם המדינה). בתיאור השירות האזרחי לא נאמר שמטרתו היא לקרב ולקשור ערבים למדינה ולטשטש את זהותם. האם אלה הן מטרות מציאותיות, מוחשיות, שניתנות להשגה לאחר שנת שירות? כל המידע שנמסר על השירות האזרחי בא לכלל מימוש לקראת, במהלך ומייד אחרי עשיית השירות. אילו מטרת הסקר הייתה פיברוק של תמיכה בשירות אזרחי, היינו מסתפקים בשאלות כלליות של תמיכה או התנגדות לשירות. ברם, בנוסף לשאלות כלליות אלה נוספו שאלות על תמיכה תוך ציון התנגדויות מצד הנהגת הציבור הערבי, מנהיגים מקומיים ובני משפחה. וכן הוצגו שאלות על סיבות לתמיכה ועל סיבות להתנגדות.

17 שירות אזרחי לערבים בישראל 16 לביקורות הנשמעות נגד שירות אזרחי יש שתי פנים. הפן החיובי הוא שיש לסייג את ממצאי המחקר על-ידי האופן שבו הוצג השירות האזרחי כדפוס התנדבותי, המסייע לקבוצות נזקקות שונות והזוכה להטבות שונות בתמורה. אין ספק שהצגה מנוגדת הייתה מביאה לתוצאות אחרות. בסקר שבו היה מוצג השירות האזרחי על פי סיסמאות הוועדה נגד השירות האזרחי כגון שזהו שירות בצבא הכיבוש, יש לצפות שהתמיכה תהיה זעומה. התמיכה תהיה ודאי דלה אם לא מזכירים את ההטבות שניתנות או אם מטילים ספק בעצם הענקתן. זה יהיה סקר אחר שהמתנגדים יציגו אותו כאמין והוא ישרת אותם היטב. הפן השלילי של הביקורות על הסקר ועל השירות האזרחי הוא שהשמעתן חושפת משבר אמון עמוק בין ההנהגה הערבית הבלתי-תלויה לממסד היהודי. ההתנגדות של ההנהגה היא כל כך עזה, ששום סקר ושום טיעון לא יזיז אותה מדעתה. בכל מידע או סקר שלא ישרת את מטרותיה היא תמצא פגם, הטיה וסילוף.

18 תמיכה בהתנדבות למען החברה התנדבות למען הקהילה במגזר הערבי איננה נפוצה למרות שזהו ערך עליון באסלאם. בעניין זה הוצגו שתי שאלות. שאלה אחת נגעה לפעילות בהתנדבות של צעירים ערבים למען החברה ושאלה אחרת נסבה על נכונות אישית להתנדב. כ- 90% מהנשאלים באוכלוסייה ובהנהגה ענו בחיוב על שתי השאלות, דבר המעיד שהתנדבות היא אכן ערך מקובל ועל הנטייה להשיב בצורה קונפורמית ללא קשר לעמדה האישית על שאלה הנוגעת לערכים (תופעה הידועה כרצייה חברתית, (social desirability (לוח 2) (מספר השאלה בשאלון מובא בסוגריים מרובעים בלוח). לוח 2. תמיכה בהתנדבות למען החברה ציבור (500) הורים לצעירים בני (204) צעירים בני (206) אישי ציבור הקשורים לממסד (27) [1] מידת התמיכה בפעילות בהתנדבות של צעירים ערבים למען החברה: תומך בהחלט תומך מתנגד מתנגד בהחלט אין תשובה אישי ציבור שאינם קשורים לממסד (51) [2] מידת הנכונות האישית להתנדב לפעילות למען החברה: בטוח שכן חושב שכן חושב שלא בטוח שלא אין תשובה

19 חשיפה למידע על שירות אזרחי הנשאלים נשאלו על מידת המידע שיש להם על שירות אזרחי בהתנדבות לצעירים ערבים. התגלה פער גדול במידת החשיפה של האוכלוסייה לעומת ההנהגה. לעומת רוב אנשי הציבור הערבים שיש להם מידע מסוים או אפילו הרבה מידע על שירות אזרחי לערבים, לרוב הערבים מן השורה אין מידע או יש רק מעט מידע. רק בין חמישית לשליש מהנשאלים באוכלוסייה יש מידע מסוים, כאשר לצעירים יש פחות מידע מאשר להורים ולציבור הרחב (לוח 3). נראה שהתוכנית עודנה בחיתוליה וטרם הגיעה לידיעת הציבור הן מצד המ נהלת והעמותות המשווקות אותה והן מצד ההנהגה הערבית המתנגדת לה. וכן, מספר המתנדבים הערבים עד כה הוא כה מצומצם שאין בו כדי להפיץ את הרעיון. לרוב הנשאלים שהשיבו לשאלות הסקר אין למעשה מידע מוקדם ויש להניח גם אין עמדה מגובשת ולכן הם פתוחים להשפעה. לוח 3. מידע על שירות אזרחי בהתנדבות לצעירים ערבים ציבור (500) הורים לצעירים בני (204) צעירים בני (206) [3] מידת המידע על שירות אזרחי בהתנדבות לצעירים ערבים: לא יודע כלום יודע מעט יודע במידה מסוימת יודע הרבה אין תשובה אנשי ציבור הקשורים לממסד (27) אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד (51)

20 תמיכה בהתנדבות לשירות אזרחי שיעורי תמיכה כאמור, כדי להבטיח שהבעת הדעות על שירות אזרחי לערבים תהיה על מסגרת כפי שהיא מתוכננת ופועלת, נמסר לנשאל המידע הבסיסי שהובא לעיל. אחרי ההקדמה על השירות האזרחי, הוצגו שלוש שאלות כלליות לבדיקת דרגת התמיכה או ההתנגדות. השאלה הראשונה הייתה כללית ללא פירוט נוסף, אם כי ניתן לראות את הפתיח על השירות האזרחי כקשור באופן הדוק אליה. בשאלה השנייה צויין שהמתנדב יקבל את ההטבות שניתנות למי שעשה שירות צבאי. בשאלה השלישית פורטו ההטבות למתנדבים. כל שלוש השאלות מטעימות את הממד התועלתני בשירות אזרחי. שיעורי התמיכה באוכלוסייה נעים על טווח בין 65.0% ל- 78.2% (לוח 4). הרוב "התומך בהחלט" נע בין שליש לשלוש חמישיות. שיעורי התמיכה של הצעירים הם קצת נמוכים מהממוצע, אך גם אצלם יש רוב ברור בעד. סקר המנהיגות מאשר את הציפייה שמעל ל- 70% מאנשי הציבור הקשורים בממסד היהודי תומכים בשירות אזרחי לערבים לעומת רק פחות מ- 10% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי. מתגלים כאן שני פערים עמוקים: יש פער עמוק בין שני פלגי ההנהגה הערבית בסוגיה של השירות האזרחי ויש פער עמוק בין אנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי לאוכלוסייה הערבית. המנהיגות הערבית הבלתי-תלויה המתנגדת לשירות אזרחי יוצאת בקמפיין נגד שירות אזרחי ומבקרת קשות את הסקר משום שהיא מודעת היטב לתמיכה של הציבור הערבי, ההורים, הצעירים והמנהיגים האחרים בשירות אזרחי כפי שנמצאו בסקר. שיעורי התמיכה הגבוהים חושפים מידה רבה של פרגמטיזם בקרב הציבור והצעירים הערבים. כאשר התוכנית מוצגת כתוכנית פרגמטית, היא מתקבלת בברכה על-ידי רוב הערבים. יש להדגיש במיוחד את השאלה השלישית (שאלה מספר 10) שבאה אחרי 4 שאלות שבהן הוסבה תשומת לב הנשאל לגורמים שונים במגזר הערבי העשויים להתנגד לשירות אזרחי. למרות החשיפה הזו להתנגדויות שונות, הגיע שיעור התמיכה לרוב גדול של שלושה רבעים מקרב כל שלוש הקבוצות הציבור הרחב, הורי צעירים וצעירים. להם יש להוסיף את אנשי הציבור הערביים הקשורים לממסד היהודי.

21 שירות אזרחי לערבים בישראל 20 לוח 4. שיעורי תמיכה בשירות אזרחי בהתנדבות לצעירים ערבים ציבור (500) הורים לצעירים בני (204) צעירים בני (206) אנשי ציבור הקשורים לממסד (27) אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד (51) [4] תמיכה בשירות אזרחי בהתנדבות לצעירים ערבים: תומך בהחלט תומך מתנגד מתנגד בהחלט אין תשובה [5] נכונות שצעיר ערבי יתנדב לשירות אזרחי ויקבל את ההטבות שניתנות למי שעשה שירות צבאי: בטוח שכן חושב שכן חושב שלא בטוח שלא אין תשובה [10] נכונות שצעיר ערבי יתנדב לשירות אזרחי אם בתמורה לשירות אזרחי הוא היה מקבל הטבות הכוללות מענק כספי בסיום השירות, עזרה בשכר לימוד, עזרה בדיור, הנחה בתשלומי מיסים ועוד: בטוח שכן חושב שכן חושב שלא בטוח שלא אין תשובה לקראת סוף הריאיון נשאלו שאלות כלליות על היחס למדינה ולרוב היהודי. השאלה הפותחת הייתה על מילוי חובת שירות כלשהו למדינה. שיעורי התמיכה היו 36.2% בקרב הציבור הרחב, 49.5% בקרב ההורים ו- 48.1% בקרב הצעירים (לוח 5). שיעורי תמיכה של כשליש עד כמחצית אינם מבוטלים כלל ועיקר, אך הם נמוכים מאחוזי התמיכה בשירות האזרחי וזאת משום שרוב הערבים אינם מרגישים שעליהם למלא חובת שירות למדינה. אחוזי התמיכה הם נמוכים יותר גם משום שבשאלה לא צוין שמדובר בשירות אזרחי בהתנדבות ומשום שלא הוזכרו הטבות כלשהן בתמורה. שאלה זו נותנת חיזוק לפרשנות ששירות אזרחי, בהתנדבות, למען הקהילה והמזכה בהטבות, זוכה לתמיכת רוב הציבור והצעירים הערבים.

22 שירות אזרחי לערבים בישראל 21 בשאלת השירות למדינה חלוקים עמוקות גם המנהיגים הערביים. שלושה רבעים מאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי לעומת רק כעשירית מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי מסכימים שהאזרחים הערבים צריכים למלא חובת שירות כלשהו למדינה. כ- 90% מהמנהיגים הערביים הבלתי-תלויים מרגישים ניכור כה גדול למדינה, כך שהם מתנגדים למלא חובת שירות כלשהו אליה. התנגדותם יוצרת פער מסוים בינם לבין הציבור שהם אמורים לייצג. לוח 5. הסכמה ואי-הסכמה למילוי חובת שירות מסוג כלשהו למדינה ציבור (500) הורים לצעירים בני (204) צעירים בני (206) אנשי ציבור הקשורים לממסד (27) [39] האזרחים הערבים צריכים למלא חובת שירות מסוג כלשהו למדינה: מסכים נוטה להסכים נוטה לא להסכים לא מסכים אין תשובה אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד (51) בקרב שלוש קבוצות האוכלוסייה נמצא קשר מובהק בין דרגת המידע על שירות אזרחי לערבים לבין התנגדות לשירות. שיעור התמיכה בקרב חסרי המידע נע בין 83.7%-79.3% לעומת 60.4%-56.1% בקרב בעלי המידע (לוח 6). נראה שבעלי המידע קיבלו מידע שלילי או פיתחו עמדה שלילית ככל שחשבו יותר על השירות האזרחי. אך גם בקרבם עדיין יש רוב תומך בשירות כל עוד הפן המעשי שלו מודגש. לעומת זאת, לא נמצא כל קשר בין חשיפה למידע לבין תמיכה בשירות אזרחי בקרב המנהיגים משום שההבדלים במידת החשיפה למידע ביניהם הם קטנים מלכתחילה.

23 שירות אזרחי לערבים בישראל 22 לוח 6. תמיכה בשירות אזרחי בהתנדבות לצעירים ערבים לפי מידת המידע על השירות [3] מידת המידע על שירות אזרחי בהתנדבות לצעירים ערבים: לא יודע כלום, יודע מעט יודע במידה מספקת, יודע הרבה ומובהקות סטטיסטית 0.28 P< P< P< p> p> ציבור [10] נכונות שצעיר ערבי יתנדב לשירות אזרחי אם בתמורה לשירות אזרחי הוא היה מקבל הטבות הכוללות מענק כספי בסיום השירות, עזרה בשכר לימוד, עזרה בדיור, הנחה בתשלומי מיסים ועוד: בטוח שכן, חושב שכן חושב שלא, בטוח שלא סך הכל הורים [10] נכונות שצעיר ערבי יתנדב לשירות אזרחי אם בתמורה לשירות אזרחי הוא היה מקבל הטבות הכוללות מענק כספי בסיום השירות, עזרה בשכר לימוד, עזרה בדיור, הנחה בתשלומי מיסים ועוד: בטוח שכן, חושב שכן חושב שלא, בטוח שלא סך הכל צעירים [10] נכונות שצעיר ערבי יתנדב לשירות אזרחי אם בתמורה לשירות אזרחי הוא היה מקבל הטבות הכוללות מענק כספי בסיום השירות, עזרה בשכר לימוד, עזרה בדיור, הנחה בתשלומי מיסים ועוד: בטוח שכן, חושב שכן חושב שלא, בטוח שלא סך הכל אנשי ציבור הקשורים לממסד היהודי [10] נכונות שצעיר ערבי יתנדב לשירות אזרחי אם בתמורה לשירות אזרחי הוא היה מקבל הטבות הכוללות מענק כספי בסיום השירות, עזרה בשכר לימוד, עזרה בדיור, הנחה בתשלומי מיסים ועוד: בטוח שכן, חושב שכן חושב שלא, בטוח שלא סך הכל אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד היהודי [10] נכונות שצעיר ערבי יתנדב לשירות אזרחי אם בתמורה לשירות אזרחי הוא היה מקבל הטבות הכוללות מענק כספי בסיום השירות, עזרה בשכר לימוד, עזרה בדיור, הנחה בתשלומי מיסים ועוד: בטוח שכן, חושב שכן חושב שלא, בטוח שלא סך הכל

24 תמיכה בהתנדבות בנות שירות אזרחי לערבים בישראל 23 לפי שעה משרתות בשירות האזרחי בנות דתיות-לאומיות, אך יש קצת מתנדבים אחרים. המפנה שמתחולל בעקבות ועדת עברי הוא פתיחת השירות לבנים ולאוכלוסיות אחרות. החידוש מבחינת האוכלוסייה הערבית הוא הפתיחה הכפולה הן לבנות והן לבנים. מצד אחד השירות האזרחי מתאים יותר לבנות מבחינת אופי הפעילויות ומסורת העבר. מצד אחר התנדבות של בנות ערביות לשירות אזרחי עלולה להיתקל בהתנגדות בשל הפיקוח החברתי המיוחד המוטל על האישה הערביה, ובאופן מיוחד על צעירות רווקות מוסלמיות, בהשוואה לגבר. נתונים על התנדבות ערבים לשירות האזרחי מראים עדיפות ברורה של בנות על בנים על אף כבלי המסורת המגבילים את חופש הבחירה והפעולה של בנות. נוכח המציאות שבה לצעירות ערביות יש מעט אפשרויות לפסק זמן משמעותי בין סיום בית-ספר תיכון לבין המשך לימודים, עבודה ונישואין, השירות האזרחי מציע אופציה מושכת לצעירה ערבייה הן כעיסוק זמני מניב ומספק והן כהזדמנות לפיתוח ולמימוש עצמי. על רקע שיקולים אלה הוכנסו לאורך השאלון איזכורים חוזרים שהדגישו כי ההתנדבות לשירות אזרחי היא לבנים ולבנות, כך שהנשאל היה אמור להיות מודע להבדלי המינים ולשקול אותם בתשובותיו. במענה לשאלה ספציפית על התנדבות בנות ערביות לשירות אזרחי, נמצאה ירידה ניכרת בתמיכה. הירידה בקרב האוכלוסייה היא משיעורי תמיכה של 65.0% עד ל- 78.2% לשיעורי תמיכה של 54.4% עד 47.1% (לוח 7). שיעור התמיכה הנמוך ביותר הוא בקבוצת הצעירים (47.1%). הירידה ניכרת גם בקרב אנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי: משיעורי תמיכה של 70.3% עד 77.8% לשיעור תמיכה של 48.1%. ההתנגדות של אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד היהודי נשארת בעינה בשיעור של 90%. לממצא זה יש משמעות מיוחדת משום ששיעור הבנות הערביות המתנדבות לשירות אזרחי הוא כאמור גדול יותר משיעור הבנים הערביים. לוח 7. שיעורי תמיכה בהתנדבות בנות ערביות לשירות אזרחי אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד (51) אנשי ציבור הקשורים לממסד (27) צעירים בני (206) הורים לצעירים בני (204) ציבור (500) [9] מוכן שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות גם אם תהיה המתנדבת צעירה ערבייה: בטוח שכן חושב שכן חושב שלא בטוח שלא אין תשובה

25 שירות אזרחי לערבים בישראל 24 מצאנו ששיעורי התמיכה בשירות אזרחי מושפעים מהמגדר של המתנדב. האם הם מושפעים גם מהמגדר של הנשאל? אכן נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים בתשובה לשאלה על התנדבות צעירות ערביות לשירות אזרחי. נשים בכל הקבוצות תומכות יותר בשירות אזרחי לצעירות ערביות (לוח 8). בקרב קבוצת הצעירים עצמה, שיעור הבנות התומכות בהתנדבות בנות הוא כפול משיעור הבנים התומכים: 61.1% לעומת 33.3%. נראה שהבנות הצעירות, האימהות לבנות צעירות והנשים הערביות בכלל, מזהות בהתנדבות לשירות האזרחי הזדמנות טובה הראויה לניצול על-ידי צעירות ערביות. להתנגדות ההנהגה הערבית הבלתי-תלויה לשירות האזרחי יש אפוא פן מגדרי יש בה יסוד סמוי, לא מודע ולא מתחשב של פגיעה בעמדת נשים ערביות 11 ובסיכויי שוויון האישה הערבייה. לוח 8. אחוז התומכים בהתנדבות בנות ערביות לשירות אזרחי לפי מגדר אחוז התומכים * * * [9] מוכן שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות גם אם תהיה המתנדבת צעירה ערבייה: אחוז התומכים (בטוח שכן, חושב שכן): ציבור רחב גברים נשים הורים לצעירים בני אבות אימהות צעירים וצעירות בני בנים בנות * מובהק ברמה של 5 לפחות. תמיכה על אף התנגדויות בשאלות הקודמות ניתן לעמוד על עוצמת התמיכה באמצעות ההבחנה בין "בטוח שכן" ל"חושב שכן". לגבי שתי שאלות, היחס בין "בטוח שכן" ל"חושב שכן" היה פי 4-3 (למשל, בשאלה 10 היחס היה 61.4% ל- 16.8% ), ואילו לגבי שאלה אחת היה יחס 11 בריאיון שנערך עם מתנדבת בת 18 משפרעם, המשרתת בתור מזכירה פלילית בפרקליטות מחוז צפון, היא אמרה שלא התנדבה כדי לקבל הטבות כלשהן: "אומרים לי 'מה ייצא לך מזה? מה המדינה נותנת לך?!' אני יודעת שלי היא נותנת"; "חיי השתנו ב- 180 מעלות. כל יום אני נחשפת למשהו חדש ומכירה את העולם", הארץ,

26 שירות אזרחי לערבים בישראל 25 מאוזן. דבר זה מחזק את מהימנות העמדה החיובית שנמצאה. אך המבחן המכריע יותר לגבי עוצמת העמדה הוא עמידותה מול התנגדויות. לשם כך הוצגו לנשאלים שלוש התנגדויות, שאלה לכל התנגדות: התנגדות של רוב המנהיגים הערבים בישראל, התנגדות של רוב המנהיגים הדתיים והלא-דתיים ביישוב והתנגדות של רוב בני המשפחה הקרובים. לוח 9. שיעורי תמיכה על אף התנגדויות בשירות אזרחי בהתנדבות לצעירים ערבים אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד (51) אנשי ציבור הקשורים לממסד (27) צעירים בני (206) הורים לצעירים בני (204) ציבור (500) [6] מוכן שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות גם אם רוב המנהיגים הערבים בישראל יתנגדו לכך: בטוח שכן חושב שכן חושב שלא בטוח שלא אין תשובה [7] מוכן שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות גם אם רוב המנהיגים הדתיים והלא-דתיים ביישוב יתנגדו לכך: בטוח שכן חושב שכן חושב שלא בטוח שלא אין תשובה [8] מוכן שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות גם אם רוב בני המשפחה הקרובים יתנגדו לכך: בטוח שכן חושב שכן חושב שלא בטוח שלא אין תשובה הציפייה ששיעורי התמיכה יפחתו נוכח התנגדויות שונות התאמתה לגבי כל שלוש קבוצות האוכלוסייה (לוח 9). אצל הצעירים הירידה בשיעורי התמיכה בולטת במיוחד: 75.3% תמיכה כאשר לא צוינה התנגדות (שאלה 10), 42.2% תמיכה נוכח התנגדות של רוב המנהיגים הערבים בישראל (שאלה 6), 35.0% תמיכה נוכח התנגדות של רוב

27 שירות אזרחי לערבים בישראל 26 המנהיגים הדתיים והלא-דתיים ביישוב (שאלה 7), ו- 27.1% תמיכה נוכח התנגדות של רוב בני המשפחה הקרובים (שאלה 8). יש יסוד סביר להניח ששיעור התמיכה היה יורד עוד יותר אילו הוצגו שאלות שמשלבות שתיים או יותר התנגדויות, דבר שעשוי להיות נפוץ במציאות. גם אצל אנשי ציבור הקשורים לממסד היהודי ניכרת ירידה נוכח התנגדויות בעוד שאצל אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד היהודי אין ירידה כי ממילא כ- 90% מתנגדים. הסיבות לתמיכה נשאלים שתמכו בשירות אזרחי לערבים נשאלו לסיבות תמיכתם. הם התבקשו לחוות את דעתם על כל אחת מ- 6 סיבות אפשריות לתמיכה. נמצאה הסכמה בין כל שלוש הקבוצות באוכלוסייה הרחבה על כל הסיבות שהוצעו, אם כי גודל הרוב היה שונה. שיעורי הסכמה בסביבות 90% היו על תרומה לחברה הערבית, קידום השוויון בין ערבים ליהודים, ועיצוב אישית עצמאית ואחראית של המתנדב (לוח 10). הסכמה מלאה זו נובעת קרוב לוודאי מרצייה חברתית, דהיינו, שנימוקים אלה נחשבים לערכיים ולמוסריים, שכל ערבי יקבל אותם, ולא משום שהם מניעים אישיים אמיתיים. זכו בפחות תמיכה, אם כי עדיין קיבלו תמיכת רוב, תרומה למדינה ולחברה הישראלית והטעמים התועלתיים. ההסכמה עם טעמים של אינטרס אישי, אינסטרומנטלי וחומרני, שהגיעה ל- 54.2%-79.9%, היא מרשימה משום שהיא פחות נורמטיבית מאשר ההסכמה עם טעמים של טובת הכלל הערבי או הגשמה עצמית רוחנית. וכן, בעלת משמעות מיוחדת היא ההסכמה של מחצית עד ארבע חמישיות מהנשאלים עם תרומה למדינה ולחברה הישראלית משום שאין היא עולה בקנה אחד עם המקובל במגזר הערבי. יש תמימות דעים בין ההנהגה הקשורה לממסד היהודי לבין האוכלוסייה הערבית לגבי הסיבות לתמיכה. יש רוב מוצק בקרב אנשי הציבור הערבי המזוהים עם הממסד היהודי לכל שש הסיבות לתמיכה בשירות אזרחי, הן לסיבות קולקטיביסטיות והן לסיבות אינדיבידואליסטיות. אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד היהודי לא נשאלו לסיבות תמיכתם משום שהם מתנגדים לשירות אזרחי. ניתן אפוא להכליל ולומר שהתומכים בשירות אזרחי הם ערבים המונעים על-ידי שני סוגי שיקולים: השיקול הראשוני הוא אינדיבידואליסטי-תועלתני של קידום אישי והשיקול המשני הוא קולקטיביסטי-ציבורי של השתלבות במדינה ותרומה לשוויון, שני שיקולים המחזקים זה את זה.

28 לוח 10. הסיבות לתמיכה בשירות אזרחי לערבים* שירות אזרחי לערבים בישראל 27 ציבור (391) הורים לצעירים בני (149) [21] כדי שיקבל את ההטבות הניתנות למי שמשרת בצבא [22] כדי שיוכל להשיג עבודה יותר טובה בעתיד וירוויח יותר כסף [23] כדי שיעצב אישיות עצמאית ואחראית [24] כדי שיתרום לציבור שלו ולחברה הערבית [25] כדי שיתרום למדינה ולחברה הישראלית [26] כדי שיקדם את השוויון בין ערבים ויהודים צעירים בני (155) 54.2 אנשי ציבור הקשורים לממסד (21) * רק 4 אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד היהודי תמכו בשירות אזרחי ונשאלו לסיבות תמיכתם. זהו מספר מועט שלא מאפשר חישוב של שיעורים מהימנים ולכן הם הושמטו מהלוח. הסיבות להתנגדות לנשאלים המתנגדים לשירות אזרחי הוצעו 10 סיבות אפשריות להתנגדותם. סיבות אלה נחלקות לאינדיבידואליסטיות ולקולקטיביסטיות. הסיבות האינדיבידואליסטיות כוללות עיכוב המשך לימודים, הפסד כספי בשל אי-יציאה מיידית לעבודה, התרחקות מאורח החיים המקובל, והתנגדות בני משפחה קרובים. הסיבות הקולקטיביסטיות כוללות ארגון ומימון השירות על-ידי המדינה, חשש שהשירות האזרחי בהתנדבות ייהפך במשך הזמן לשירות אזרחי חובה או לשירות צבאי חובה, פיצול בין מתנדבים ללא מתנדבים, סטיגמה של שיתוף פעולה וכשל בהשגת יעד השוויון בין ערבים ליהודים. נמצאה הסכמה של לפחות כחמישית מהנשאלים באוכלוסייה עם כל אחת מהסיבות הללו (לוח 11). וכן, שוררת הסכמה גדולה בין שלוש הקבוצות מקרב הציבור הרחב. הממצא החשוב ביותר הוא שהסיבות הקולקטיביסטיות זכו להרבה יותר הסכמה מאשר הסיבות האינדיבידואליסטיות. מזה ניתן להסיק שההתנגדות ממוקדת בשיקולים לאומיים ולא אישיים וכי גם המתנגדים מודעים היטב לעובדה שצעירים ערביים יכולים להפיק תועלות אישיות לא מבוטלות מהתנדבות לשירות אזרחי. המתנגדים חוששים מהפיכת השירות האזרחי לחובה או לשירות צבאי. בעוד שקרוב ל- 90% מהתומכים מאמינים ששירות אזרחי יקדם את השוויון בין ערבים ליהודים, שיעור דומה מהמתנגדים לא מאמינים בכך.

29 שירות אזרחי לערבים בישראל 28 לוח 11. הסיבות להתנגדות לשירות אזרחי לערבים* ציבור (107) 29.0 הורים (53) 34.6 צעירים (51) 31.4 אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד (47) 17.0 [11] בגלל שהוא לא יוכל להמשיך בלימודים מייד [12] בגלל שהוא לא יוכל לצאת לעבודה מייד ויפסיד כסף [13] בגלל שהוא יתרחק ממקום מגוריו ומאורח החיים המקובל עליו משפחתו בני התנגדות בגלל [14] הקרובים [15] בגלל שזהו שירות שהמדינה מארגנת ומממנת [16] בגלל ששירות אזרחי בהתנדבות ייהפך במשך הזמן לשירות אזרחי חובה [17] בגלל ששירות אזרחי ייהפך במשך הזמן לשירות צבאי חובה [18] בגלל שהמתנדב לשירות אזרחי עלול להיחשב למשתף פעולה [19] בגלל החשש מפיצול בחברה הערבית בין העושים והתומכים בשירות אזרחי לבין הלא-עושים והמתנגדים לשירות אזרחי [20] בגלל ששירות אזרחי לא יביא לידי שוויון אמיתי בין ערבים ויהודים * רק 6 אנשי ציבור הקשורים לממסד היהודי התנגדו לשירות אזרחי ונשאלו לסיבות התנגדותם. זהו מספר מועט שלא מאפשר חישוב של שיעורים מהימנים ולכן הם הושמטו מהלוח.

30 שירות אזרחי לערבים בישראל 29 הסיבות להתנגדות של אנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי הן לאומיות-קולקטיביסטיות בלבד. כך, למשל, מעל ל- 95% מהם סבורים ששירות אזרחי בהתנדבות לא יביא לשוויון ועלול להיהפך לשירות אזרחי חובה. הם לא מייחסים חשיבות לסיבות אישיות כמו אובדן הכנסה והתנגדות קרובי משפחה. היות ומעטים אנשי ציבור הקשורים לממסד היהודי המתנגדים לשירות אזרחי, תשובותיהם אינן מספיקות לביצוע חישובים סטטיסטיים. אם עבור התומכים שירות אזרחי הוא עסקה אישית טובה שגם תורמת לשוויון הערבים ולהשתלבותם במדינה, הרי עבור המתנגדים זהו מפעל שיזיק לאינטרסים של הציבור הערבי למרות שהוא עשוי לקדם את האינטרסים האישיים של המתנדבים. אכן ההתקפות הפומביות של המנהיגים הבלתי-תלויים של הציבור הערבי נגד השירות האזרחי משתמשות בעיקר בנימוקים לאומיים כמו העדר סיכוי שהוא יקדם את השוויון, התנגדות להתניית זכויות בחובות, טיפוח "ישראליזציה" שמשמעותה השלמה עם סטטוס קוו של הפלייה והדרה, ואי-מסירת הניהול והשליטה לידי ההנהגה הערבית (פטרוניות). ניתן להכליל ולומר שהמתנגדים מונעים על-ידי השיקול הלאומי-קולקטיביסטי המתבטא בחשש מהאצת תהליך השלמת הערבים עם אופייה היהודי של המדינה, בחשש מהתרופפות המאבק לשוויון ובחשש מהנהגת חובת שירות למדינה, ולא על-ידי השיקול האישי-אינדיבידואליסטי של זילות ההטבות הניתנות.

31 העדפות לגבי אופיו של שירות אזרחי התומכים נשאלו על העדפותיהם לגבי מאפייני השירות האזרחי. לגבי משך השירות נמצאה באוכלוסייה הסכמה של כשלוש חמישיות מהנשאלים על שנה אחת, אך כחמישית היו בעד שנתיים וכחמישית בעד יותר משנתיים (לוח 12). אין להסיק מכך שרבים יתנדבו ליותר משנה, אלא רק שיש עניין לציבור הערבי בקבלת אפשרויות בחירה רחבות ומגוונות. פרשנות זו תופסת גם לגבי ההעדפות האחרות. כמחצית מהנשאלים צידדו באי-הגבלת סוג הפעילות. רוב הנשאלים היו בעד שירות עם צעירים יהודים או אין זה משנה להם. גם לגבי מיקום השירות התפלגו הנשאלים בין המעדיפים את מקום המגורים לאחרים. אפילו לגבי הקהילה, לא היה רוב חד-משמעי בעד שירות בקהילה הערבית. לגבי מגורים בעת השירות, יש העדפה של מגורים בבית, אם כי מיעוט לא מבוטל איננו מחוייב לכך (34.6% מהציבור הרחב, 25.0% מההורים ו- 39.0% מהצעירים). העדפת מגורים בבית תואמת את העובדה שרוב המשרתים יהיו בנות צעירות המוגבלות בחופש התנועה והמגורים. מהעמדות לגבי אופי השירות האזרחי ניתן ללמוד שהערבים התומכים רואים בו אמצעי שיעמוד לרשות הצעיר הערבי ליציאה מהבועה של הקהילה הערבית. אין פירוש הדבר שהמתנדבים ינצלו את השירות לעשיית שירות במוסדות יהודיים בחברת מתנדבים יהודים ומגורים בעיר יהודית, אך הם רוצים שתהיה להם אופציה זו. גישה זו עולה בקנה אחד עם ממצאי סקרי מדד יחסי ערבים-יהודים שבהם הערבים מסכימים ללימודי ערבים בבתי-ספר תיכוניים יהודיים ולמגורים בשכונות יהודיות. הסכמה זו משמעה הסרת חסמים בפני שוויון ומאבק נגד הדרה, אך לא רצון למימוש אפשרות 12 זו. לעומת זאת, אנשי ציבור ערבים הקשורים לממסד היהודי והתומכים בשירות אזרחי סבורים באופן יותר נחרץ משלוש קבוצות האוכלוסייה שהשירות האזרחי יתבצע למען הקהילה הערבית על-ידי מתנדבים שישרתו במקום המגורים ויגורו בבית ההורים. בעיניהם השירות האזרחי נועד לשרת את המגזר הערבי בלי לפגוע באורח החיים שלו (בגלל מיעוט תומכים מקרב אנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי, אי אפשר לדעת מה הן העדפותיהם). הנשאלים בסקר התבקשו לציין את העדפתם של 3 מתוך 7 פעילויות שאליהן צעיר ערבי יכול להתנדב. סדר העדיפות של שלוש הפעילויות המועדפות הוא: עזרה למורים ולתלמידים בבתי-ספר, עזרה לקשישים ולחולים ועזרה לעובדים ולחולים בבתי-חולים (לוח 13). הצעירים הביעו גם עדיפות לעזרה לפעילים במלחמה בתאונות דרכים. בסדר 12 סמי סמוחה, מדד יחסי יהודים-ערבים בישראל חיפה: המרכז היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה; ירושלים: הפורום להסכמה אזרחית; תל-אביב: קרן פרידריך אברט עמ'

32 שירות אזרחי לערבים בישראל 31 העדיפות של אנשי ציבור הקשורים לממסד היהודי נמצאה גם עזרה לציבור במתנ"סים בשכונות מצוקה. פעילויות שבאופן ברור אינן מועדפות על-ידי כל שלוש הקבוצות מקרב הציבור הרחב הן: עזרה לעובדי הגנת הטבע והסביבה ועזרה למשטרה ולמשמר האזרחי. הפעילויות המועדפות תואמות את המטרות העיקריות של פרויקט השירות האזרחי ומשקפות את הצרכים המוחשיים והדחופים של האוכלוסייה הערבית. לוח 12. העדפות לגבי אופיו של השירות האזרחי* צעירים (155) הורים (150) ציבור (390) אנשי ציבור הקשורים לממסד (21) [27] משך השירות: שנה אחת בלבד שנתיים יותר משנתיים [28] סוג הפעילות: פעילויות מסוימות לא משנה לי [32] עם מי: עם צעירים ערבים עם צעירים יהודים לא משנה לי [33] היכן: במקום המגורים מחוץ למקום המגורים לא משנה לי [34] מגורים: בבית מחוץ לבית לא משנה לי [35] למען קהילה ערבית יהודית לא משנה לי * רק 4 אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד היהודי תמכו בשירות אזרחי ונשאלו על העדפותיהם לגבי אופיו של השירות האזרחי. זהו מספר מועט שלא מאפשר חישוב של שיעורים מהימנים ולכן הושמטו מהלוח.

33 שירות אזרחי לערבים בישראל 32 לוח 13. העדפה של פעילויות שאליהן צעיר ערבי יתנדב לשירות אזרחי* צעירים (155) הורים (147) ציבור (375) [29] בחירת פעילות בהעדפה ראשונה: עזרה למורים ולתלמידים בבתי-ספר עזרה לעובדים ולחולים בבתי-חולים עזרה לציבור במתנ"סים בשכונות מצוקה עזרה לקשישים ולנכים עזרה לעובדי הגנת הטבע והסביבה עזרה לפעילים במלחמה בתאונות דרכים עזרה למשטרה ולמשמר האזרחי [30] בחירת פעילות בהעדפה שנייה: עזרה למורים ולתלמידים בבתי-ספר עזרה לעובדים ולחולים בבתי-חולים עזרה לציבור במתנ"סים בשכונות מצוקה עזרה לקשישים ולנכים עזרה לעובדי הגנת הטבע והסביבה עזרה לפעילים במלחמה בתאונות דרכים עזרה למשטרה ולמשמר האזרחי [31] בחירת פעילות בהעדפה שלישית: עזרה למורים ולתלמידים בבתי-ספר עזרה לעובדים ולחולים בבתי-חולים עזרה לציבור במתנ"סים בשכונות מצוקה עזרה לקשישים ולנכים עזרה לעובדי הגנת הטבע והסביבה עזרה לפעילים במלחמה בתאונות דרכים עזרה למשטרה ולמשמר האזרחי [31-29] בחירת פעילות בהעדפה ראשונה, שנייה ושלישית: עזרה למורים ולתלמידים בבתי-ספר עזרה לעובדים ולחולים בבתי-חולים עזרה לציבור במתנ"סים בשכונות מצוקה עזרה לקשישים ולנכים עזרה לעובדי הגנת הטבע והסביבה עזרה לפעילים במלחמה בתאונות דרכים עזרה למשטרה ולמשמר האזרחי אנשי ציבור הקשורים לממסד (20) * רק 4 אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד היהודי תמכו בשירות אזרחי ונשאלו על העדפותיהם לגבי הפעילויות המועדפות. זהו מספר מועט שלא מאפשר חישוב של שיעורים מהימנים ולכן הושמטו מהלוח.

34 גורמים המשפיעים על נכונות להתנדב לשירות אזרחי דמויות התייחסות מי הן הדמויות המשפיעות על החלטת הצעיר הערבי להתנדב או לא להתנדב לשירות אזרחי? לכלל הנשאלים, התומכים והמתנגדים, הוצעו 6 דמויות ואפשרות לציין דמות נוספת. בין 59.0% ל- 64.1% משלוש קבוצות האוכלוסייה בחרו בדעת הצעיר עצמו בתור הדמות החשובה ביותר שבדעתה הוא צריך להתחשב (כלומר, רצונו הוא הגורם החשוב ביותר בהחלטה אם להתנדב או לא); בין 55.4% ל- 61.1% בחרו בהורים, אחים ובני משפחה אחרים בתור הדמות השנייה בחשיבותה שצריכה להשפיע על ההחלטה; ובין 23.5% ל- 42.5% בחרו בחברים של הצעיר ובבני גילו כדמות שלישית בהשפעתה (לוח 14). כל אלה הן דמויות קרובות ביותר לצעיר, כך שהתפיסה היא שההתנדבות נתפסת בתור בחירה אישית שבה מעורבים בני משפחה וחברים. הנשאלים באוכלוסייה הרחבה מייחסים פחות השפעה למורים, לאנשי ציבור ולאנשי דת. אנשי הציבור הערביים שותפים לדעת הציבור שהצעיר עצמו הוא הגורם המרכזי והמכריע לגבי התנדבות לשירות אזרחי, אך הם נותנים משקל חשוב גם לדעת ההנהגה. 45% מאנשי הציבור הקשורים בממסד היהודי ו- 88% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי, לעומת רק כחמישית עד רבע מהאוכלוסייה, חושבים שדעת המנהיגים הערבים צריכה להיות גורם ראשון, שני או שלישי בקבלת ההחלטה של הצעיר. עמדת אנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי היא שקופה: הם מצפים ומקווים שעל-ידי התחשבות בהתנגדותם, צעירים ערבים יסרבו להתנדב לשירות האזרחי. גם אנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי סבורים כנראה שצעירים יתחשבו בתמיכתם ויתחזקו ברצונם להתנדב לשירות אזרחי.

35 שירות אזרחי לערבים בישראל 34 לוח 14. דמויות המשפיעות על החלטת צעיר ערבי להתנדב לשירות אזרחי צעירים (206) הורים (204) ציבור (500) [36] הדמות החשובה ביותר שבדעתה צריך להתחשב: בדעת הצעיר עצמו הורים, אחים ובני משפחה אחרים מורים ומחנכים בבתי-ספר חברים של הצעיר ובני גילו 1.0 אנשי ציבור ערביים (חברי ועדת המעקב, חברי כנסת, ראשי היישוב, אנשי רוח ואחרים) אנשי הדת (שיח', כומר) 0.2 דמות אחרת [37] הדמות השנייה בחשיבותה שבדעתה צריך להתחשב: בדעת הצעיר עצמו הורים, אחים ובני משפחה אחרים מורים ומחנכים בבתי-ספר חברים של הצעיר ובני גילו אנשי ציבור ערביים (חברי ועדת המעקב, חברי כנסת, ראשי היישוב, אנשי רוח ואחרים) אנשי הדת (שיח', כומר) דמות אחרת [38] הדמות השלישית בחשיבותה שבדעתה צריך להתחשב: בדעת הצעיר עצמו הורים, אחים ובני משפחה אחרים מורים ומחנכים בבתי-ספר חברים של הצעיר ובני גילו אנשי ציבור ערביים (חברי ועדת המעקב, חברי כנסת, ראשי היישוב, אנשי רוח ואחרים) אנשי הדת (שיח', כומר) דמות אחרת אישי ציבור הקשורים לממסד (27) אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד (50) [38-36] הדמות החשובה ביותר, השנייה בחשיבותה והשלישית בחשיבותה, שבדעתה צריך להתחשב: בדעת הצעיר עצמו הורים, אחים ובני משפחה אחרים מורים ומחנכים בבתי-ספר חברים של הצעיר ובני גילו אנשי ציבור ערביים (חברי ועדת המעקב, חברי כנסת, ראשי היישוב, אנשי רוח ואחרים) אנשי הדת (שיח', כומר) דמות אחרת

36 שירות אזרחי לערבים בישראל 35 יש לצפות שתומכים בשירות אזרחי יציינו דמויות אישיות (הצעיר עצמו, בני משפחה וחברים של הצעיר) באחוז גבוה יותר מאשר המתנגדים כי התומכים רואים בשירות האזרחי בראש ובראשונה עסקה כדאית בעוד שהמתנגדים רואים בשירות האזרחי פרויקט הפוגע באינטרסים הלאומיים של הציבור הערבי. לציפייה זו יש אישור מסוים בקרב הציבור הרחב וההורים, אך ההשפעה איננה גדולה משום שרוב מכריע מקרב המתנגדים נוטים גם הם לראות בהתנדבות קודם כל בחירה אישית (לוח 15). בקרב הצעירים לא נמצאו שום הבדלים בין תומכים למתנגדים בציון הדמויות המשפיעות. הנשאלים ייחסו פחות השפעה למורים ולמחנכים בבתי-ספר, לאנשי ציבור ערביים ולאנשי דת. אין זאת אומרת שגורמים ציבוריים אלה הם נטולי השפעה אלא רק שיש להם פחות השפעה יחסית לגורמים לא-ציבוריים. ביטוי ברור לכך ראינו לעיל בהשפעת ההתנגדות של מנהיגים לאומיים ומקומיים על התמיכה בשירות אזרחי (לוח 9 לעיל). לוח 15. אחוז הבוחרים בצעיר עצמו, בני משפחה וחברים בתור הדמויות המשפיעות על החלטת צעיר ערבי להתנדב לשירות אזרחי לפי תומכים ומתנגדים לשירות אזרחי צעירים וצעירות בני הורים לצעירים בני ציבור רחב [10] נכונות שצעיר ערבי יתנדב לשירות אזרחי אם בתמורה לשירות אזרחי הוא היה מקבל הטבות הכוללות מענק כספי בסיום השירות, עזרה בשכר לימוד, עזרה בדיור, הנחה בתשלומי מיסים ועוד: r= r=0.20* r=0.10* תומכים (בטוח שכן, חושב שכן) מתנגדים (חושב שלא, בטוח שלא) [6] מוכן שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות גם אם רוב המנהיגים הערבים בישראל יתנגדו לכך: r= r=0.22* r=0.20* תומכים (בטוח שכן, חושב שכן) מתנגדים (חושב שלא, בטוח שלא) [7] מוכן שצעיר ערבי יתנדב לשנת שירות אזרחי ויקבל את ההטבות גם אם רוב המנהיגים הדתיים והלא-דתיים ביישוב יתנגדו לכך: תומכים (בטוח שכן, חושב שכן) מתנגדים (חושב שלא, בטוח שלא) * מובהק ברמה של 5 לפחות. עמדות לגבי הרוב היהודי והמדינה r= r=0.22* r=0.17* תמיכה בשירות אזרחי איננה עמדה מבודדת אלא חלק מאוריינטציה כלפי הרוב היהודי והמדינה. לוח 16 מציג שיעורי תמיכה בשירות אזרחי (כפי שנמדדה בשאלה 10) לפי

37 שירות אזרחי לערבים בישראל 36 עמדה לגבי סוגיות שונות ביחסי ערבים-יהודים כמו שילוב מוסדי ותרבותי, ראיית ישראל כמדינה דמוקרטית וגזענית, זכות קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית, חששות מפגיעה בזכויות האזרחים הערבים והערכת מדיניות הממשלה כלפי המיעוט הערבי. לוח 16. אחוז התומכים בהתנדבות של צעיר ערבי לשירות אזרחי לפי עמדה לגבי הרוב היהודי והמדינה** הורים (203) ציבור (498) [10] אחוז התומכים סך הכל [39] האזרחים הערבים צריכים למלא חובת שירות מסוג כלשהו למדינה: נוטה להסכים, מסכים נוטה לא להסכים, לא מסכים 0.31* 0.25* [40] אזרחים ערבים ילמדו בבתי ספר תיכוניים יהודיים אם ירצו בכך: 79.6 נוטה להסכים, מסכים 73.5 נוטה לא להסכים, לא מסכים 7 [41] יהיו מפגשים בין נוער ערבי ויהודי: נוטה להסכים, מסכים נוטה לא להסכים, לא מסכים צעירים (206) * * [42] האזרחים הערבים והיהודים צריכים ליצור ביחד ערכים ומ נהגים משותפים, בנוסף למנהגים והערכים שלהם: נוטה להסכים, מסכים נוטה לא להסכים, לא מסכים [43] אי אפשר לתת אמון ברוב היהודים בישראל: נוטה להסכים, מסכים נוטה לא להסכים, לא מסכים [44] בתור אזרח ישראלי אני מרגיש זר ודחוי בישראל: נוטה להסכים, מסכים נוטה לא להסכים, לא מסכים * * * * [45] הארץ בין הירדן לים היא מולדת משותפת לערבים וליהודים: 81.4 נוטה להסכים, מסכים 71.6 נוטה לא להסכים, לא מסכים 0.13* * 7 [46] לישראל שבתחום "הקו הירוק" יש זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית שבה חיים יחד יהודים וערבים: נוטה להסכים, מסכים נוטה לא להסכים, לא מסכים * *

38 שירות אזרחי לערבים בישראל 37 הורים (203) ציבור (498) [47] ישראל כמדינה, שבה חיים יחד יהודים וערבים, היא מדינה גזענית: נוטה להסכים, מסכים נוטה לא להסכים, לא מסכים 0.22* 0.14* [48] היהודים הם האשמים העיקריים בסכסוך הממושך בינם לפלסטינים: 73.5 נוטה להסכים, מסכים 84.1 נוטה לא להסכים, לא מסכים 0.14* צעירים (206) * [49] אני מרגיש קרוב יותר לפלסטינים בגדה וברצועה מאשר ליהודים בישראל: 71.1 נוטה להסכים, מסכים 87.0 נוטה לא להסכים, לא מסכים 0.21* * [50] למרות חסרונותיו, המשטר בישראל הוא דמוקרטיה גם לאזרחים הערבים: 83.4 נוטה להסכים, מסכים 69.5 נוטה לא להסכים, לא מסכים 0.20* [51] המפלגות הערביות מייצגות בנאמנות את האזרחים הערבים: 77.5 נוטה להסכים, מסכים 78.5 נוטה לא להסכים, לא מסכים 2 [52] שביעות רצון מהיותו אזרח ישראלי: שבע רצון במידה מספקת, שבע רצון בהחלט לא שבע רצון במידה מספקת, בכלל לא שבע רצון [53] חשש מפגיעה חמורה בזכויות האזרחים הערבים: לא כל-כך חושש, לא חושש חושש במידה מסוימת, חושש * * * * * * * [54] חשש מטרנספר (גירוש המוני) של חלק מהאזרחים הערבים: 8 לא כל-כך חושש, לא חושש 77.7 חושש במידה מסוימת, חושש 7 [55] הממשלה נוהגת היום עם האזרחים הערבים: כאל אזרחים שווים המופלים בתחומים מסוימים, כאל אזרחים שווים כאל אזרחים מדרגה שנייה, כאל אזרחים עוינים שאינם ראויים לשוויון * * * מובהק ברמה של 5 לפחות. ** מאחר ש- 80% בערך מאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי תומכים בשירות האזרחי ו- 90% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי מתנגדים לשירות אזרחי ובגלל המספר המוחלט הקטן של אנשי ציבור, אין מספיק אנשי ציבור תומכים ומתנגדים בכל קבוצה כדי שאפשר לחשב הבדלים סטטיסטיים בין תומכים למתנגדים. לכן הם הושמטו מהלוח.

39 שירות אזרחי לערבים בישראל 38 ניתן להוציא מספר מסקנות מהממצאים. ראשית, יש קשר בין העמדה כלפי שירות אזרחי והעמדות כלפי היהודים והמדינה, כלומר, התומכים בשירות אזרחי נוטים להיות בעלי עמדות חיוביות או מתונות יותר ביחס ליהודים ולמדינה. שנית, הקשר הזה קיים בכל שלוש קבוצות האוכלוסייה. שלישית, הקשר הזה איננו כל כך חזק. הוא לא קיים בכל העמדות ועוצמתו משתנה מעמדה לעמדה וכן, הוא חלש יותר בקרב הצעירים. ההסבר לחולשתו היחסית של הקשר הוא שהשירות האזרחי לא כל- כך ידוע ולכן טרם התגבשה עמדה ברורה ועקבית עליו בקרב רבים בציבור הערבי, ועל אחת כמה וכמה בקרב הצעירים שעמדותיהם עדיין לא הגיעו לכלל גיבוש סופי. זהות יש קשר בין הגדרת הזהות האישית לבין תמיכה בשירות אזרחי. בעלי זהות אזרחית חזקה תומכים יותר בשירות אזרחי מאשר בעלי זהות דתית או לאומית (לוח 17). כמו כן, בעלי זהות ערבית ישראלית תומכים יותר בשירות אזרחי מאשר בעלי זהות ערבית- פלסטינית. הבדלי הזהות קשורים עם הבדלים בנכונות להשתלבות בחברה הישראלית ולכן הם קשורים בהבדלים בתמיכה בשירות אזרחי שיש בו יסוד של השתלבות. לוח 17. אחוז התומכים בהתנדבות של צעיר ערבי לשירות אזרחי לפי זהות אישית** [10] אחוז התומכים סך הכל [56] בחירה מתוך שלוש זהויות: היותך אזרח ישראלי היותך מוסלמי או נוצרי היותך בן לעם הפלסטיני [57] בחירה מתוך שלוש קטגוריות של זהות: ערבי, ערבי ישראלי, ערבי בישראל, ישראלי פלסטיני בישראל, ערבי פלסטיני בישראל, פלסטיני ישראלי פלסטיני, ערבי פלסטיני ציבור (478) * הורים (198) * צעירים (205) * * * * מובהק ברמה של 5 לפחות. ** מאחר ש- 80% בערך מאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי תומכים בשירות האזרחי ו- 90% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי מתנגדים לשירות אזרחי ובגלל המספר המוחלט הקטן של אנשי ציבור, אין מספיק אנשי ציבור תומכים ומתנגדים בכל קבוצה כדי שאפשר לחשב הבדלים סטטיסטיים בין תומכים למתנגדים. לכן הם הושמטו מהלוח.

40 זרם פוליטי שירות אזרחי לערבים בישראל 39 פן מעניין אחר ברקע של הנשאלים הוא המפלגה או התנועה שאליה הם חשים הכי קרובים. היות וכל המפלגות הערביות הכריזו על התנגדותן הנמרצת לשירות אזרחי, היינו מצפים שתומכיהן ינקטו עמדה דומה, וזאת בהשוואה לתומכי המפלגות היהודיות המצדדות בשירות אזרחי. עיון בלוח 18 המפרט את אחוז התומכים בשירות אזרחי לפי מפלגה או תנועה לא מראה קשר בין השניים. תומכי המפלגות הערביות תומכים בשירות אזרחי כמו האחוז הממוצע באוכלוסייה. לוח 18. אחוז התומכים בהתנדבות של צעיר ערבי לשירות אזרחי לפי קרבה למפלגה או לתנועה** [10] אחוז התומכים סך הכל [64] המפלגה או התנועה שאליה מרגישים הכי קרוב: חד"ש בל"ד תע"ל מפלגה ערבית דמוקרטית (דראושה) מפלגה לאומית ערבית (כנעאן) חזית האחדות הערבית (מחאמיד) הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית תנועת בני הכפר מפלגה ערבית אחרת העבודה מרצ קדימה ליכוד מפלגה יהודית אחרת [64] סיווג המפלגה או התנועה: מפלגה או תנועה ערבית מפלגה או תנועה יהודית * מובהק ברמה של 5 לפחות. צעירים (123) הורים (105) ציבור (238) ** מאחר ש- 80% בערך מאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי תומכים בשירות האזרחי ו- 90% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי מתנגדים לשירות אזרחי ובגלל המספר המוחלט הקטן של אנשי ציבור, אין מספיק אנשי ציבור תומכים ומתנגדים בכל קבוצה כדי שאפשר לחשב הבדלים סטטיסטיים בין תומכים למתנגדים. לכן הם הושמטו מהלוח.

41 שירות אזרחי לערבים בישראל 40 מגע עם יהודים ציפייה אחרת היא שככל שהמגע עם יהודים יהיה תכוף יותר, כך תקטן הזרות ויגדל הרצון להשתלבות בחברה ולחיזוק הקשר עם המדינה, והביטוי לכך יהיה תמיכה גדולה יותר בשירות אזרחי. הממצאים לא מאשרים ציפייה זו (לוח 19). תכיפות המגע עם יהודים ומגורים בעיר מעורבת אינם מגדילים את התמיכה בשירות אזרחי של צעירים ערבים. לוח 19. אחוז התומכים בהתנדבות של צעיר ערבי לשירות אזרחי לפי מגע עם יהודים** [10] אחוז התומכים סך הכל [58] פוגשים יהודים: מדי יום או לעיתים קרובות לעיתים רחוקות, כמעט אף פעם לא [71] מגורים בעיר מעורבת: גרים בעיר מעורבת לא גרים בעיר מעורבת * מובהק ברמה של 5 לפחות. צעירים (206) הורים (202) ציבור (498) ** מאחר ש- 80% בערך מאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי תומכים בשירות האזרחי ו- 90% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי מתנגדים לשירות אזרחי ובגלל המספר המוחלט הקטן של אנשי ציבור, אין מספיק אנשי ציבור תומכים ומתנגדים בכל קבוצה כדי שאפשר לחשב הבדלים סטטיסטיים בין תומכים למתנגדים. לכן הם הושמטו מהלוח. רקע סוציו-דמוגרפי נבדק הקשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים שונים לתמיכה בשירות אזרחי. כאמור, נמצא שנשים, יותר מאשר גברים, תומכות בהתנדבות של בנות לשירות אזרחי (לוח 8 לעיל). הן גם תומכות יותר בהתנדבות לשירות אזרחי בכלל, ולא רק של בנות (לוח 20). ההסבר לכך הוא ששירות אזרחי הוא ערוץ לניידות חברתית עבור צעירות ערביות. נשים ערביות מכירות בהזדמנות זו ומעוניינות לנצלה יותר מאשר גברים. ניתן לצפות שצעירים, ונוכחות בבית של צעירים בגיל שהם פוטנציאל להתנדבות לשירות אזרחי, יהיו קשורים בצורה זו או אחרת עם תמיכה או התנגדות לשירות אזרחי כי הצעירים והוריהם יהיו יותר ערים לשירות אזרחי. הממצאים אינם מצביעים על השפעה או קשר כלשהם לגיל ולהימצאות של צעירים בבית (לוח 21).

42 שירות אזרחי לערבים בישראל 41 לוח 20. אחוז התומכים בהתנדבות של צעיר ערבי לשירות אזרחי לפי מגדר** צעירים (205) 75.2 הורים (203) 73.9 ציבור (498) 78.5 [10] אחוז התומכים סך הכל [70] מגדר: גברים נשים * 0.13* * מובהק ברמה של 5 לפחות. ** מאחר ש- 80% בערך מאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי תומכים בשירות האזרחי ו- 90% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי מתנגדים לשירות אזרחי ובגלל המספר המוחלט הקטן של אנשי ציבור, אין מספיק אנשי ציבור תומכים ומתנגדים בכל קבוצה כדי שאפשר לחשב הבדלים סטטיסטיים בין תומכים למתנגדים. לכן הם הושמטו מהלוח. לוח 21. אחוז התומכים בהתנדבות של צעיר ערבי לשירות אזרחי לפי גיל ונוכחות צעירים בבית** [10] אחוז התומכים סך הכל [66] גיל: ומעלה [67] צעירים בבית בגיל 22-18: אין יש * מובהק ברמה של 5 לפחות. צעירים (205) הורים (203) ציבור (498) ** מאחר ש- 80% בערך מאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי תומכים בשירות האזרחי ו- 90% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי מתנגדים לשירות אזרחי ובגלל המספר המוחלט הקטן של אנשי ציבור, אין מספיק אנשי ציבור תומכים ומתנגדים בכל קבוצה כדי שאפשר לחשב הבדלים סטטיסטיים בין תומכים למתנגדים. לכן הם הושמטו מהלוח.

43 שירות אזרחי לערבים בישראל 42 יש יסוד סביר להניח שככל שההשכלה האישית ורמת ההכנסה המשפחתית עולה, כך תרד התמיכה בשירות אזרחי משום שלמשכילים ולמבוססים יש פחות להרוויח ויותר חשיפה להתנגדויות לשירות אזרחי. ואכן הנתונים מאששים הנחה זו (לוח 22). לוח 22. אחוז התומכים בהתנדבות של צעיר ערבי לשירות אזרחי לפי השכלה והכנסת המשפחה** [10] אחוז התומכים סך הכל [59] רמת השכלה: יסודית על-יסודית על תיכונית [65] הכנסת המשפחה: מעל לממוצע כמו הממוצע מתחת לממוצע * מובהק ברמה של 5 לפחות. צעירים (206) הורים (202) * * ציבור (498) * * ** מאחר ש- 80% בערך מאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי תומכים בשירות האזרחי ו- 90% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי מתנגדים לשירות אזרחי ובגלל המספר המוחלט הקטן של אנשי ציבור, אין מספיק אנשי ציבור תומכים ומתנגדים בכל קבוצה כדי שאפשר לחשב הבדלים סטטיסטיים בין תומכים למתנגדים. לכן הם הושמטו מהלוח. אין סיבה של ממש לצפות שתמיכה בשירות אזרחי תהיה קשורה בדת, בדתיות או במוצא. מצד אחד הנוצרים מעוניינים יותר בשילוב אך בהיותם יותר משכילים ומבוססים, הם לא זקוקים לשירות האזרחי כהזדמנות לשיפור מצבם. בסקר יש ערבים דתיים מהסוג המסורתי ומהסוג הפונדמנטליסטי, ששאלה הבודקת את דרגת שמירת הדת איננה מבחינה ביניהם. לבדווים יהיו שיקולים מנוגדים: הם רוצים שילוב אך לצעירים הבדווים פתוחה הדרך לשירות צבאי עם תמורה מלאה, בעוד שבפני הבנות הבדוויות סגורה הדרך לשירות אזרחי בגלל כבלי המסורת. אינטרסים מנוגדים יש גם לעקורים שמצד אחד יש להם צורך בניצול שירות אזרחי לקידום אישי ומצד אחר תחושת הקיפוח החזקה מרחיקה אותם משירות למדינה. ניגודים אלה בגישה מסבירים את היעדר הקשר שנמצא בסקר בין גורמים אלה לתמיכה בשירות אזרחי (לוח 23).

44 שירות אזרחי לערבים בישראל 43 לוח 23. אחוז התומכים בהתנדבות של צעיר ערבי לשירות אזרחי לפי דת, דתיות ומוצא** [10] אחוז התומכים סך הכל [60] דת: מוסלמי נוצרי [61] שמירת דת: דתי מאוד דתי דתי במקצת לא דתי [62] מוצא: ממשפחת עקורים לא ממשפחת עקורים [63] מוצא: ממוצא בדווי לא ממוצא בדווי * מובהק ברמה של 5 לפחות. צעירים (206) הורים (202) * ציבור (498) ** מאחר ש- 80% בערך מאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי תומכים בשירות האזרחי ו- 90% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי מתנגדים לשירות אזרחי ובגלל המספר המוחלט הקטן של אנשי ציבור, אין מספיק אנשי ציבור תומכים ומתנגדים בכל קבוצה כדי שאפשר לחשב הבדלים סטטיסטיים בין תומכים למתנגדים. לכן הם הושמטו מהלוח. אין לנו מידע לגבי תמיכה בשירות אזרחי לפי יישוב כי המדגם הוא אקראי ארצי. בדיקה לפי אזור בארץ לא מגלה הבדלים בתמיכה בין תושבי הגליל, המשולש, הנגב והמרכז (לוח 24).

45 שירות אזרחי לערבים בישראל 44 לוח 24. אחוז התומכים בהתנדבות של צעיר ערבי לשירות אזרחי לפי אזור מגורים** [10] אחוז התומכים סך הכל [69] מיקום יישוב המגורים: גליל (כולל יישובי עמק יזרעאל, פרדיס, ג'יסר אל זרקא) משולש נגב מרכז (כולל יפו, רמלה, לוד) * מובהק ברמה של 5 לפחות. ציבור (498) הורים (203) צעירים (206) ** מאחר ש- 80% בערך מאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי תומכים בשירות האזרחי ו- 90% מאנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי מתנגדים לשירות אזרחי ובגלל המספר המוחלט הקטן של אנשי ציבור, אין מספיק אנשי ציבור תומכים ומתנגדים בכל קבוצה כדי שאפשר לחשב הבדלים סטטיסטיים בין תומכים למתנגדים. לכן הם הושמטו מהלוח.

46 עמדות הציבור לעומת עמדות ההנהגה במחקר קודם המתבסס על סקרים שנערכו ב נעשתה השוואה ממוקדת בין עמדות הציבור הערבי לעמדות הנהגתו. נמצא שאנשי ציבור הקשורים לממסד היהודי היו קרובים בעמדותיהם לערבים התומכים במפלגות יהודיות וגם לא כל כך רחוקים מהציבור הערבי בכללותו. לעומתם, אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד היהודי החזיקו בעמדות ביקורתיות ואף רדיקליות יותר מאשר ערבים התומכים במפלגות ערביות וגם היו רחוקים בהרבה מהציבור הערבי הרחב. ההנהגה הערבית, הפועלת במסגרת מפלגות או תנועות ערביות בלתי-תלויות, היא יותר אידאולוגית ורדיקלית בעמדותיה מאשר הציבור הערבי התומך בה שמגלה יותר פרגמטיות ומתינות בעמדותיו. למשל, שיעור המסכימים ש"האזרחים הערבים צריכים לקבל את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" היה גבוה מאוד בקרב הערבים המצביעים למפלגות יהודיות רוב מכריע של 81.1%, רוב קצת יותר קטן בקרב אנשי ציבור ערביים הקשורים לממסד היהודי 69.4%, רוב עוד קצת יותר קטן בקרב ערבים המצביעים למפלגות ערביות 60.2%, אך מיעוט קטן מאוד בקרב אנשי ציבור ערביים בלתי-תלויים 18.4%. נתון אחר הוא שרק 22.4% מהמנהיגים הערבים הבלתי-תלויים לעומת רוב של 65.4% מהערבים המצביעים למפלגות ערביות הסכימו ש"הפליטים הפלסטינים יקבלו פיצוי 13 מתאים ויורשו לחזור למדינת פלסטין בלבד". הסקר הנוכחי מספק הזדמנות נאותה נוספת לבדוק את התזה על דבר פער העמדות בין ההנהגה הערבית הבלתי-תלויה, שזוכה לתמיכה האלקטוראלית והציבורית של רוב הציבור הערבי, לבין ההנהגה הערבית הקשורה לממסד היהודי והציבור הערבי הרחב. תזה זו מקבלת אישור חד-משמעי מההתנגדות העזה של אנשי הציבור הערביים שאינם קשורים לממסד היהודי לשירות אזרחי מול התמיכה הגדולה של אנשי ציבור ערביים הקשורים לממסד היהודי ומול הציבור הערבי, ההורים והצעירים הערביים. ניתן לראות את ההתנדבות לשירות האזרחי כסוגיית מבחן לתזה זו משום שזוהי סוגיה ספציפית מצד אחד וסוגיה עם משמעויות רחבות מצד אחר. המשמעויות הרחבות הללו קושרות כאמור בין העמדה כלפי שירות אזרחי לבין עמדות אחרות כלפי הרוב היהודי והמדינה. הסקר מאפשר השוואה בין ההנהגה לציבור על שורה של עמדות כלפי הרוב היהודי והמדינה. תזת הפער מקבלת אישור מהסקר הנוכחי. רוב מכריע של אנשי הציבור הערביים שאינם קשורים לממסד היהודי חשים זרים ודחויים בישראל, מרגישים קרבה יותר לפלסטינים בגדה וברצועה מאשר ליהודים בישראל, ואינם שבעי רצון מהיותם אזרחים ישראליים. למרות שרוב הציבור הערבי והמנהיגים הממסדיים רואים 13 סמי סמוחה, מדד יחסי יהודים-ערבים בישראל 2004, מצוטט לעיל.

47 שירות אזרחי לערבים בישראל 46 בישראל דמוקרטיה גם לערבים ומכירים בזכות קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית, רק 43.1% ו- 29.4% בהתאמה מהמנהיגים הלא-ממסדיים מסכימים לכך (לוח 25). לוח 25. אחוז המסכימים או הנוטים להסכים לעמדות כלפי הרוב היהודי והמדינה לפי קבוצת נשאלים צעירים (206) הורים (204) ציבור (500) אנשי ציבור הקשורים לממסד (27) אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד (51) [10] תומכים בשירות אזרחי לערבים [39] האזרחים הערבים צריכים למלא חובת שירות מסוג כלשהו למדינה [40] אזרחים ערבים ילמדו בבתי ספר תיכוניים יהודיים אם ירצו בכך [41] יהיו מפגשים בין נוער ערבי ויהודי 79.8 [42] האזרחים הערבים והיהודים צריכים ליצור ביחד ערכים ומ נהגים משותפים, בנוסף למ נהגים והערכים שלהם [43] אי אפשר לתת אמון ברוב היהודים בישראל 55.4 [44] בתור אזרח ישראלי אני מרגיש זר ודחוי בישראל [45] הארץ בין הירדן לים היא מולדת משותפת לערבים וליהודים [46] לישראל שבתחום הקו הירוק יש זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית שבה חיים יחד יהודים וערבים [47] ישראל כמדינה, שבה חיים יחד יהודים וערבים, היא מדינה גזענית [48] היהודים הם האשמים העיקריים בסכסוך הממושך בינם לפלסטינים [49] אני מרגיש קרוב יותר לפלסטינים בגדה וברצועה מאשר ליהודים בישראל [50] למרות חסרונותיו, המשטר בישראל הוא דמוקרטיה גם לאזרחים הערבים [51] המפלגות הערביות מייצגות בנאמנות את האזרחים הערבים [52] לא שבע רצון או בכלל לא שבע רצון מהיותו אזרח ישראלי

48 שירות אזרחי לערבים בישראל 47 אנשי הציבור שאינם קשורים לממסד היהודי קצת יותר חוששים מפגיעה חמורה בזכויות האזרחים הערבים בהשוואה לציבור הערבי והמנהיגים הקשורים לממסד היהודי. הם גם מעריכים בהרבה יותר חומרה את מדיניות הממשלה. מעבר להסכמה שהממשלה לא מתייחסת לערבים באופן שוויוני, 43.1% מהמנהיגים הלא-ממסדיים סבורים שהממשלה נוהגת היום עם האזרחים הערבים כאל אזרחים עוינים שאינם ראויים לשוויון לעומת רק 3.7% מהמנהיגים הממסדיים ו- 10.3% עד 16.6% מקרב שלוש קבוצות האוכלוסייה שסבורים כך (לוח 26). לוח 26. חשש מפגיעה והערכת מדיניות הממשלה לפי קבוצת נשאלים צעירים (206) הורים (204) ציבור (500) [53] דרגת החשש מפגיעה חמורה בזכויות האזרחים הערבים: לא חושש לא כל-כך חושש חושש במידה מסוימת חושש אין תשובה אנשי ציבור הקשורים לממסד (27) אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד (51) [54] דרגת החשש מטרנספר (גירוש המוני) של חלק מהאזרחים הערבים: לא חושש לא כל-כך חושש חושש במידה מסוימת חושש אין תשובה [55] הממשלה נוהגת היום עם האזרחים הערבים: כאל אזרחים שווים כאל אזרחים שווים המופלים בתחומים מסוימים כאל אזרחים מדרגה שנייה כאל אזרחים עוינים שאינם ראויים לשוויון אין תשובה

49 שירות אזרחי לערבים בישראל 48 פער עמוק נוסף מתגלה בזהות האישית. רוב גדול של 76.5% מהמנהיגים הלא- ממסדיים לעומת רק 11.1% מהמנהיגים הממסדיים, 24.2% מהציבור, 21.6% מההורים ו- 29.6% מהצעירים בחרו בשיוכם לעם הפלסטיני בתור הזהות המרכזית ביותר בחייהם בהשוואה לדת ולאזרחות ישראלית (לוח 27). כן, רוב המנהיגים הלא- ממסדיים לעומת מיעוט מקרב האחרים מגדירים את עצמם כערבים פלסטינים בישראל, ולא כערבים ישראליים. לוח 27. זהות אישית לפי קבוצת נשאלים אנשי ציבור הקשורים לממסד (27) אנשי ציבור שאינם קשורים לממסד (51) צעירים (206) הורים (204) [56] בחירה מתוך שלוש זהויות: היותך אזרח ישראלי היותך מוסלמי או נוצרי היותך בן לעם הפלסטיני אין תשובה ציבור (500) [57] בחירה מתוך שלוש קטגוריות של זהות: ערבי, ערבי ישראלי, ערבי 43.8 בישראל, ישראלי פלסטיני בישראל, ערבי פלסטיני בישראל, 42.6 פלסטיני ישראלי פלסטיני, ערבי פלסטיני אין תשובה

50 מסקנות השירות האזרחי קיים בישראל זה עשרות שנים אך הוגבל לצעירות דתיות-לאומיות שבחרו להתנדב במקום למלא חובת שירות צבאי. בשנת 2007 התחולל מפנה כאשר הממשלה הקימה מנגנון והקצתה תקציב להפעלת שירות אזרחי בהתנדבות גם לחרדים, לערבים ולפטורי גיוס אחרים, וגם לפתוח את המסגרת לבנים. הרפורמה הזו איננה מבשרת כוונה לעבור לצבא מקצועי ולתת לצעירים בישראל חופש בחירה בין שירות צבאי לשירות אזרחי. היא התקבלה ברצון על-ידי הציבור הרחב ואפילו החרדים לא הביעו התנגדות משום שהשירות האזרחי הוא בהתנדבות ולא ננקטים עיצומים נגד הלא-מתנדבים. ההנהגה המגזרית היחידה שהביעה התנגדות עזה ואף יצאה חוצץ נגד שירות אזרחי בהתנדבות היא ההנהגה הערבית הבלתי-תלויה המייצגת את רוב האזרחים הערבים. הנימוקים שהיא מציגה הם התניה פסולה בין זכויות לחובות, שירות צבאי מוסווה, חשש מפני המרה בעתיד של ההתנדבות לשירות אזרחי בשירות צבאי או אזרחי חובה, החשת ה"ישראליזציה" וטשטוש הזהות הלאומית, אי-שיתוף של ההנהגה הערבית והעדר אמונה שהפרויקט יגביר את השוויון בין ערבים ליהודים. היות והמיזם מופעל במגזר הערבי רק לאחרונה, קשה לקבוע אם יש בסיס ממשי להתנגדויות ולחששות. ברכה עשויה לצמוח למערך שירותי החינוך, הבריאות והרווחה של המגזר הערבי מזכייה מדי שנה במאות או אולי באלפי מתנדבים. גם המתנדבים הערבים עצמם יזכו בהטבות של משוחררי צבא ובמעמד שיסייע להם בהמשך לימודיהם ובמציאת תעסוקה מתאימה בעתיד. התנדבות לשירות אזרחי היא הזדמנות מיוחדת עבור בנות ערביות הסובלות ממיעוט הזדמנויות ומהגבלות על נשים. עבור בנות ובנים ערביים השירות האזרחי מאפשר פסק זמן משמעותי לפני יציאה לעבודה או המשך לימודים. בכל מקרה הוא מאפשר יציאה מהבועה של המשפחה והקהילה, ובכך משמש כאמצעי להתפתחות ולהגשמה אישית. ברם, שיקולים קהילתיים ואינדיבידואליים אלה אינם מנחים את ההנהגה הערבית. שיקוליה הם לאומיים וארוכי טווח. החלטה על שירות אזרחי והפעלתו ללא שיתופה עומדות בסתירה עם התביעה הערבית להכרת המדינה בהנהגה הערבית ולקבלת סמכויות של ניהול עצמי, תביעה שקיבלה ביטוי נמרץ בכל ארבעת מסמכי החזון הערביים שפורסמו בין דצמבר 2006 למאי יש גם יסוד סביר לחשש ההנהגה הערבית שאם שירות אזרחי יופעל במספרים גדולים, הוא יחיש את תהליך ה"ישראליזציה" ויגרום להמשך תהליך ההשלמה של הציבור הערבי עם אופייה היהודי של המדינה. לעומת זאת, חסר שחר הוא הפחד שהשירות האזרחי ייהפך לשירות חובה

51 שירות אזרחי לערבים בישראל 50 לערבים. 14 זאת משום שהמדינה לא תרצה להיכנס לעימות עימם ולא לשאת בהוצאות הכבדות של שירות המוני. לפי דוח ועדת עברי, שנתון הגיוס של צעירים ערבים מונה 19,000 בנים ובנות ועלות מתנדב אחד לשנה היא 40,000 שיתחלקו שווה בשווה בין 15 המדינה והגוף המפעיל. הטיעון שאין להתנות זכויות במילוי חובות נראה על פניו מופרך משום שלא מדובר במתן זכויות אלא בהענקת הטבות שניתנות רק עבור התנדבות. אבל אם מספר הערבים שישרתו בשירות אזרחי ילך ויגדל, יווצר שסע בין מתנדבים ללא מתנדבים כאשר המתנדבים יזכו ליחס מועדף על-ידי המדינה והציבור היהודי. ההתנדבות תיצור בקרב הערבים סטטוס חדש שייעשה בסיס לציפיות, לתביעות ולהעדפות כמו שמשמש הסטטוס של דרוזי בישראל. גם הטיעון ששירות אזרחי הוא שירות מוסווה בצבא כיבוש נראה על פניו מופרך כי מתנדב ערבי לשירותי חינוך, בריאות ורווחה איננו תומך באופן ישיר או עקיף בעוצמה הצבאית של ישראל או בהמשך הכיבוש. אך מלחמת לבנון השנייה מבשרת שהמלחמות העתידיות הן מלחמות עורף, כך שניתן יהיה להשתמש במתנדבי השירות האזרחי בתור חיילי עורף, ולחזק בכך את החוסן הלאומי והבטחוני של המדינה. מאידך גיסא, מלחמת לבנון השנייה מוכיחה עד כמה האוכלוסייה הערבית היא פגיעה וזקוקה לסיוע של חיילי עורף, כך שקיומו של מערך מתנדבים ערבי גדול יכול לספק צורך חיוני זה. הוא עשוי לסייע רבות גם במקרי אסון רבי-נפגעים כמו רעידות אדמה 16 ומפגעים טכנולוגיים. סקר דעת הקהל שבוצע באוקטובר 2007 מראה שפרויקט השירות האזרחי בהתנדבות נמצא בראשיתו עבור האוכלוסייה הערבית. רוב הנשאלים (70% מהמבוגרים ו- 80% מהצעירים) יודעים מעט עליו וכאשר הוא מוצג להם כיוזמה ממלכתית שתסייע למגזר הערבי ותעניק הטבות למתנדב, רוב הנשאלים מהציבור הרחב, רוב ההורים לצעירים בני ורוב הצעירים בני מתייחסים בחיוב לרעיון. הנימוקים העיקריים לתמיכה הם קידום אישי (רכישת ניסיון מקצועי ופיתוח אישי) ורצון לתרום לקהילה ולמדינה, לעומת הנימוקים הלאומיים להתנגדות חשש מפני חובת שירות בעתיד והעדר סיכויים שהשירות יוביל לשוויון. תחומי השירות המועדפים הם עזרה לתלמידים ולמורים בבתי-הספר, עזרה לחולים ולמטפלים בבתי-חולים ועזרה לקשישים ולמוגבלים. לא נמצאו העדפות חד-משמעיות לגבי אופי 14 רק הימין הרדיקלי היהודי מצדד בהנהגת חובת שירות צבאי או אזרחי ובהתניית קבלת אזרחות במילוי חובה זו. עמדה זו נועדה להעמיד את הערבים במבחן קשה ולשלול מחלק מהם את זכויותיהם האזרחיות. ראו, למשל, את מסמך החזון של השר אביגדור ליברמן, ראש מפלגת "ישראל ביתנו", הארץ, מדינת ישראל, הוועדה לכינון שירות לאומי-אזרחי, המלצות ביניים, מוגש לראש הממשלה, שר הביטחון ושר הרווחה, פברואר 2005 ("ועדת עברי"), עמ' "לדעת ראובן גל, אילו במלחמת לבנון השנייה הייתה המ נהלת לשירות אזרחי פועלת כסדרה, אפשר היה לשלוח את כל 10,200 המשרתים בשירות האזרחי לפעילות במקלטים בצפון, והמ נהלת הייתה הופכת לזרוע ממלכתית לסיוע אזרחי במצבי משבר", הארץ, מאמר מערכת,

52 שירות אזרחי לערבים בישראל 51 השירות (בתוך היישוב או מחוץ לו, עם ערבים או יהודים וכדומה), דבר שמעיד על רצון לשמור על חופש בחירה ועל מגוון אופציות, ולנכונות לצאת מבועת המשפחה והקהילה. התומכים בהתנדבות מחזיקים בעמדות יותר חיוביות כלפי המדינה והרוב היהודי מאשר המתנגדים אך ההבדלים אינם כל-כך גדולים בעמדות, וזאת כנראה משום שלנשאלים אין דעה מגובשת על הפרויקט שאליו הם נחשפים לראשונה בסקר. בולטים בקרב התומכים הם נשים, צעירות, בעלי השכלה והכנסה נמוכות יחסית ובעלי זהות ערבית ישראלית לא-פלסטינית כל אלה הם קבוצות אוכלוסייה שעשויות להרוויח יותר משירות אזרחי ובעלות מוכנות יותר גבוהה להשתלבות בחברה הישראלית. סקר ההנהגה הערבית, שנערך בהמשך לסקר האוכלוסייה, אישר את הציפייה שאנשי הציבור הערבים שאינם קשורים לממסד היהודי מתנגדים לשירות אזרחי, בעוד שאנשי הציבור הקשורים לממסד היהודי תומכים בשירות אזרחי ומייצגים בסוגיה זו ביתר נאמנות את הציבור הערבי שברובו תומך בשירות אזרחי. יש לראות את ניגודי העמדות בשאלת השירות האזרחי בין האוכלוסייה הערבית להנהגתה העיקרית כחלק מהבדלי אוריינטציה שהתגלו בסקרים קודמים וגם בסקר הנוכחי בשורה של סוגיות יסוד כמו הכרה בזכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובזכות השיבה 17 לישראל של הפליטים הערביים. בעוד שהציבור הערבי הרחב מגלה עמדות פרגמטיות ומתונות, ההנהגה הערבית שאיננה קשורה לממסד היהודי מחזיקה בעמדות הרבה יותר ביקורתיות ובעניינים מסוימים אפילו רדיקליות. במסמכי החזון הערביים, המשקפים את הזרם המרכזי של הפוליטיקה הערבית, יש שלילה של ישראל כמדינה יהודית, הצגתה כמדינה לא- דמוקרטית וקולוניאלית, דרישה לקבלת אוטונומיה, ואף תביעה של זכות וטו בכל נושא חיוני למעמד ולאינטרסים של המיעוט הערבי. אלה הן תפיסות שניתן לתמצתן כתביעה להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית בתחום הקו הירוק בנוסף להקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצידה. 18 לכל אלה נוסף הלחץ של ההנהגה הערבית על ראשי הרשות הפלסטינית שלא להכיר בישראל כמדינה יהודית במסמך שאמור היה להתגבש לקראת ועידת אנאפוליס בסוף נובמבר חברי הכנסת הערביים לא באו לישיבה מיוחדת של הכנסת בכ"ט בנובמבר 2007 לציון החלטת החלוקה של האומות המאוחדות. ועדת המעקב העליונה גם הודיעה שהאזרחים הערבים לא יטלו 17 סמי סמוחה, מדד יחסי ערבים-יהודים 2004 (מובא לעיל), עמ' לניתוח המסמכים ראו: סמי סמוחה, "מסמכי החזון הערביים: איום אסטרטגי או בסיס לדיאלוג?" נייר עמדה מס' 6. קרן ברל כצנלסון. יוני עמ' "בעקבות הפנייה של יו"ר חד"ש ושל מזכ"ל מק"י דנה אתמול מזכירות ועדת המעקב בנושא והחליטה על גיבוש עמדה קולקטיבית שתייצג את האוכלוסייה הערבית ואת מנהיגיה, שתדחה את 'יהדות המדינה', ואת הניסיונות הישראליים והאמריקניים להתנות את ההכרה בישראל כמדינה יהודית בקיום מו"מ עם הפלשתינים. במזכירות ועדת המעקב קבעו כי לתנאי הישראלי יש השלכות אסטרטגיות חמורות על הסוגיה הפלשתינית ועל זכויות הציבור הערבי בישראל", חדשות,NRG

53 שירות אזרחי לערבים בישראל 52 חלק בחגיגות השישים למדינה. 20 הסלמת המערכה שמנהלת ההנהגה הערבית נגד השירות האזרחי לערבים היא אפוא חלק מהעמדה הרדיקלית, מנקודת מבט יהודית, 21 של ההנהגה הערבית שהתגלתה במלוא חריפותה במהלך שנת למערכה המתנהלת נגד השירות האזרחי תהיה השפעה מסוימת שתקטין את התמיכה הגדולה בו שנמצאה בסקר. תהיה לה השפעה משום שלציבור ולצעירים הערביים יש מעט מידע בנושא ומערכת הסברה שתדגיש את הפן השלילי ותשתמש בנשק הדה-לגיטימציה נגד המתנדבים (הוקעתם כמשתפי פעולה, כבוגדים, ואפילו כמצורעים) תרתיע חלק מהתומכים. הערכה זו מקבלת חיזוק מממצאי הסקר לפיהם נשאלים עם מידע מוקדם על שירות אזרחי נטו להתנגד יותר אליו ותמיכת הנשאלים ירדה באופן משמעותי כאשר אוזכרה התנגדות לשירות אזרחי מצד מנהיגים ערביים ארציים או מקומיים. ברם, יש לצפות כי כנגד קמפיין המתנגדים, תיצא מ נהלת השירות האזרחי בפעולות הסברה שידגישו את ההטבות למשרתים ואת התרומה לחברה הערבית, צעד העשוי למנוע סחף בתמיכה. מכל מקום קשה להניח שההתנגדות של ההנהגה הערבית תביא לקריסתו של הפרויקט משום שהוא מושתת על התנדבות בלבד ויש לו יתרונות ברורים הן למתנדבים הערבים והן לקהילה הערבית. להצלחת הפרויקט יתרמו גם היקפו המצומצם מלכתחילה (יש להניח שבשנים הקרובות לא יעלה על אלפים אחדים לשנה) והמאמץ שנעשה לנתקו ממערכת הביטחון ולאזרחו לגמרי. בנוסף, אם מ נהלת השירות האזרחי תשכיל להגיע להבנה עם המנהיגים הערבים על-ידי שיתופם בפועל בהפעלת הפרויקט הוא עשוי לנחול הישגים מרשימים. 20 אהוד אושרי, "המסיבה ליהודים בלבד", הארץ, ההתנגדות הערבית לשירות אזרחי לא רק שאיננה זוכה להבנה על-ידי הציבור היהודי והאליטות היהודיות מימין ומשמאל אלא גם מעוררת זעם וניכור כפי שניתן להיווכח מהדיון שנערך בכנסת בנושא זה ( ), מעמדת עיתון הארץ ("מצורעים?", הארץ, מאמר מערכת, ), ומהצהרות שר הפנים מאיר שטרית שידוע בעמדותיו המתונות (הארץ, ).

54 الخدمة المدنية للعرب في ا سراي يل نتاي ج استطلاع موقف الجمهور والقياديين العرب خريف 2007 سامي سموحة, جامعة حيفا ملخص بدا ال ت ط وع للخدمة المدنية في بداية سنوات السبعين ولكنه كان ح ص را على الفتيات اليهوديات المتدينات. عام 2007 كانت انطلاقة في الخدمة المدنية بعد ا ن تبنت الحكومة توصيات لجنة "عبري" والتي تنص على فتح الخدمة المدنية ا مام اليهود المتدينين والعرب وشباب ا خرين معفيين من الخدمة الا جبارية بالجيش وا قامت الحكومة ج ه ازا خاصا لذلك. القيادة العربية الغير مرتبطة بالمو سسة اليهودية تعارض انضمام العرب للخدمة المدنية وقد اتخذت خطوات احتجاجية شديدة ضدها وذلك خوفا من ا ن تتحول ا لى خدمة ا جبارية ا لزامية, وتسرع عملية الاسرا لة وتشوش الهوية العربية الوطنية وتقود ا لى تقبل الطابع اليهودي- الصهيوني للدولة, وذلك لا نهم غير مشاركين في ا دارة الخدمة المدنية لا نه يتناقض مع ما يسعون ا ليه من ا جل الحصول على اتونوميا ا دارة ذاتية غير جغرافية للا قلية العربية. استطلاعات الرا ي التي ا جريت بين السنوات تشير ا لى ا ن هناك ما يقارب النصف من الشباب العرب على استعداد ل ل ت ط وع في الخدمة المدنية الا مر الذي يناقض موقف القيادة العربية غير المرتبطة. هذا التوجه لم يتغير على مدى السنوات ومما يو كده هو التزايد في نسبة المتطوعين العرب عمليا (عدد المتطوعين العرب ارتفع من 280 عام 2006 ا لى 560 عام 2007). من اجل الحصول على معطيات علمية ومحتلنة حول ا راء الجمهور العربي بشا ن الخدمة المدنية وحول مدى استعداد الشباب ل ل ت ط وع اجري استطلاع للمواقف في هذا ال م وض وع في ا كتوبر عام الاستطلاع كان هاتفيا وضم 910 من المستطلعين العرب وارتكز على عينة ممثلة قطرية مو لفة من 500 رجل وامرا ة من ا بناء الثالثة والعشرين فصاعدا و 204 من ا ولياء ا مور شباب ت ت راوح ا عمارهم بين و 206 من الشباب والفتيات ا بناء بعد الانتهاء من استطلاع موقف ال ج م ه ور ا جري استطلاع ا خر مماثل للقيادة العربية وقد شمل : ا عضاء كنيست, رو ساء سلطات محلية ورو ساء جمعيات وا حزاب عربية, صحفيين, ومحاضرين في الجامعات, وقد كان ل 27 منهم علاقة بالحكم والمو سسة اليهودية و 51 لم تكن لهم هذه العلاقة. استطلاع را ي الجمهور والقيادات دعم من قبل صندوق ا لين ب-سليفكا.Alan B. Slifka Foundation

55 שירות אזרחי לערבים בישראל 54 كشف الاستطلاع ا ن المستطلعين من السكان العرب لا يعرفون ما هي الخدمة المدنية: 77.4% من الجمهور الواسع, 71.6% من ا ولياء ا مور الشباب و 79.6% من الشباب يفتقرون ا لى المعرفة حتى البسيطة منها حول الخدمة المدنية بالمقابل كان للقياديين معرفة كافية. ال م ش روع جديد وهو غير معروف للجمهور بالرغم من الحملة الموجهة ضده. للمشاركين في الاستطلاع ا عطيت معلومات ا ساسية والتي ا ب رزت كون ال م ش روع يمتاز ب ال ت ط وع وان تمويله وا دارته يتمان من قبل الدولة, المساعدة التي تعطى للمحتاجين, والامتيازات التي تمنح ل ل م ت ط وع ومدى تبرعه للمجتمع. الذين يعارضون الخدمة المدنية يدعون با ن هذه المعلومات غير خاطي ة ا ث رت ووجهت بنسبة ك ب ي رة موقف المشاركين با جابتهم. يتبين ا ن الانجذاب ا لى م ب ادرة الخدمة المدنية من قبل المواطنين لم يكن ل م ج رد تا ثرهم وانقيادهم لمعطيات مغالطة ا نما لان ال م ش روع جذبهم. التا ييد ل ل م ش روع بتا ثير المعلومات التي ا عطيت المستطلعين كان ك ب ي را, ت ت راوح نسبتهم بين 65% ا لى 78.2% من المستطلعين من في ات السكانية الثلاث ا يضا تبيين ا ن نسبة تا ييد ا ولي ك الذين ينقصهم ا و لا يمتلكون معلومات ب ال م رة عن ال م ش روع كانت ك ب ي رة ا كثر من الذين لديهم معلومات لا ن الذين ينقصهم ا و لا يمتلكون معلومات ب ال م رة حكموا على ال م ش روع بناءا على مميزاته الموضوعية كيفما عرضت لهم في الاستطلاع وليس بناءا على مخاوف واعتراضات القيادات العربية غير المرتبطة بالسلطة. في استطلاع الرا ي لدى القيادة العربية تبين ا ن 70% من المشاركين الذين تربطهم علاقة بالمو سسة اليهودية يو يدون الخدمة المدنية بينما 90% من ا ولاي ك الذين لا تربطهم علاقة بالمو سسة اليهودية يرفضونها. بالرغم من ا ن القياديين العرب غير المرتبطين بالمو سسة اليهودية يحظون بدعم انتخابي وغ ي ره من قبل معظم العرب في ا سراي يل فا نهم لا يمثلونهم بصدق في قضية الخدمة المدنية وبالذات القادة الذين على علاقة بالمو سسة اليهودية قريبون في مواقفهم من موقف الجمهور العربي في هذه القضية. من ا جل الحصول على تقييم ا كثر واقعي حول نسبة التا ييد عرضت عدة ا سي لة حول قوة وعمق التا ييد. وجد ا ن النسبة بين ا ولاي ك المو يدين الذين ا جابوا ) بالتا كيد نعم ( وبين اولي ك الذين ا جابوا ) ا ظن نعم ( كانت 4-3 ل 1, الا مر الذي يشير ا لى ثبوت الموقف الايجابي تجاه الخدمة المدنية. قوة التا ييد قيست ا يضا حين ا درجت بعض الاعتراضات من خلال بعض الا سي لة المطروحة. لقد برز انخفاض الدعم والتا ييد عند الشباب خاصة: 75.3% ا يدوا الانضمام حينما لم يذكر ا ي اعتراض والتا ييد انخفض ا لى 42.2% عندما ا علن ا مامهم ا ن معظم القياديين العرب في ا سراي يل يعترضون, واصلت هذه النسبة بالانخفاض ل 35% عندما اعترضت معظم القيادة الدينية والغير دينية في البلدة واستمر الانخفاض ل 27.1% عندما كانت المعارضة من قبل ا فراد العاي لة المقربين. هذا انخفاض ملحوظ يدل على ا ن التا ييد للخدمة الوطنية ا ذا لم يسبقها معلومات ايجابية معرض للسحق من قبل المعارضين وحملتهم السلبية. وجدت علاقة متينة بين ن وع الجنس (الجندر) وبين المواقف المو يدة للخدمة المدنية. النساء والا مهات ا يدوا ال ت ط وع للخدمة المدنية ا كثر من الرجال والاباء نسبة تاييد الشابات كانت مماثلة لنسبته التا ييد عند الشباب. عندما تمحور السو ال بشكل مباشر حول ت ط وع

56 שירות אזרחי לערבים בישראל 55 الشابات العربيات للخدمة المدنية تراجعت نسبة التا ييد في كل مجموعات البحث ما عدا مجموعة القياديين العرب غير المرتبطين بالمو سسة اليهودية الذين كانت نسبة التاييد عندهم منخفضة منذ البدايه (٠١ ). مثلا : التا ييد بين الشباب تراجع من ٣ ٥٧ ل ١ ٨٤. هذان الجانبان للخدمة يدلان على ا ن الخدمة المدنية قد تعبر عن حاجة ماسة للشابات العربيات- فرصة قبل الخروج للعمل ا كمال الدراسة والزواج خروج من ا طار الفقاعة المقيدة للعاي لة والمجتمع وفرصة جيدة لصقل الشخصية. هذا هو السبب وراء تاييد اكبر بكثير للخدمة المدنية عند النساء منه عند الرجال وا يضا سبب لكون عدد البنات المتطوعات بالفعل للخدمة المدنية ا كثر من عدد البنين. 90% من المو يدين ذكروا ا ن تا ييدهم للخدمة المدنية جاء بسبب الخدمة التي يقدمونها للمجتمع العربي, تعزيز المساواة بين العرب واليهود, وبناء شخصية مستقلة ومسو ولة ل ل م ت ط وع و- 54.2%-79.92% ا شاروا ا لى ا ن تا ييدهم جاء نتيجة لمصلحة شخصيه, وسيلة ولمصلحة مادية بالرغم من انه ليس م ق ب ولا البوح بذلك. بالمقابل ما يقارب ا لى خمس من المعارضين وافقوا على واحدة من الا سباب ال ع ش رة التي تدعو لرفض الخدمة المدنية والتي عرضت عليهم وكذلك ت ب ل ورت غالبية حول ا سباب قومية-جماعية للاعتراض مثل الخوف من ا ن تتحول الخدمة ا لى ا لزامية ا و ا لى خدمة عسكرية ا جبارية, تصدع وخلاف بين متطوعين وغير متطوعين وصمهم كمتعاونين مع السلطة وعدم الحصول على هدف تحقيق المساواة. رجال المجتمع غير المرتبطين مع المو سسة اليهودية ذكروا فقط الا سباب القومية لاعتراضهم على الخدمة المدنية ولم يذكروا شكوكا حول الامتيازات والفواي د المرجوة من الخدمة. بالنسبة لماهية الخدمة المدنية تبين ا نه لا يوجد ا غلبية ساحقة لا مكانية معينة ومحددة ولكن هناك تفضيل ت ن وع من الاحتمالات: خدمة لمدة سنة ا و ا كثر, خدمة مع عرب ا و مع يهود, وخدمة في البلدة التي يسكن بها ا و ببلدة ا خرى. لقد تبين ا ن هناك ا كثرية تو يد السكن في البيت في ف ت رة الخدمة وان تصب جهودها بثلاث فعاليات مساعدة طلاب ومعلمين في المدارس ومساعدة الكبار في السن وذوي الاحتياجات الخاصة ومساعدة المرضى والعاملين في المستشفيات. هذه هي المجالات الثلاثة التي يعمل بها المتطوعون العرب عام 2007 فعليا. بالا جابة على السو ال: عند اتخاذ قرار ال ت ط وع للخدمة المدنية على را ي من تعتمد الشخصيات الذين ذكروا هم: الشاب نفسه عاي لته وا صدقاو ه, في الوقت الذي لم يكن ا ي تا ثير لا راء المعلمين والقادة القطريين والمحليين. قرار الانضمام للخدمة المدنية اذا هو قرار شخصي وليس قوميا وهذا صحيح بالنسبة لا ولي ك الذين يرون بالخدمة المدنية كصفقة مربحة مقابل المعارضين الذين يرون بالخدمة المدنية قبل كل شيء مشروعا يضر بالمصلحة القومية العربية. بناء عليه فان استطلاع الرا ي لدى القيادة العربية ا شار ا لى ا ن رجال المجتمع الذين غير المرتبطين بالمو سسة اليهودية والذين يعارضون الخدمة المدنية يرون با ن هذه الخدمة هي مسا لة وطنية ويتوقعون من الشباب العرب ا ن يا خذوا بعين الاعتبار موقف القيادة العربية عند اتخاذ القرار حول ال ت ط وع ا م لا.

57 שירות אזרחי לערבים בישראל 56 الموقف من ال ت ط وع للخدمة المدنية هو واحد من مجموعة مواقف متعددة وشاملة حول الغالبية اليهودية والدولة. في البحث وجدت علاقة من هذا القبيل ولكنها لم تكن علاقة وثيقة. ضعف هذه العلاقة نابع من كون الخدمة المدنية ما زالت موضوعا حديثا غير معروف على نطاق واسع في الوسط العربي ولم تتبلور حوله بعد مواقف واضحة من قبل الجمهور الواسع والشباب. علاقات وطيدة ظ ه رت بالنسبة للهوية الشخصية: الذين يو يدون الخدمة المدنية يميلون لتعريف ا نفسهم بهوية المواطنة, غير قومية وهويتهم عربية ا سراي يلية وليست هوية فلسطينية. الذين يو يدون الا حزاب اليهودية يو يدون الخدمة المدنية, ولكن يوجد قسم كبير من مو يدي الا حزاب العربية يو يدون هذه الخدمة, الا مر الذي يشير م رة ا خرى ا لى ا ن قضية الخدمة المدنية هي قضية شخصية عاي لية وليست قضية اجتماعية وطنية عند معظم ا عضاء المجتمع العربي. وجدت علاقة ا يضا بين تا ييد الخدمة المدنية وبعض المتغيرات الاجتماعية الديموغرافية. وجد تا ييد اكبر لدى النساء وذوي الثقافة والدخل المنخفضين لان الخدمة المدنية توفر لهذه المجموعات الضعيفة قناة ا ضافية للحراك الاجتماعي. بالمقابل لم يتواجد ا ي فروق حسب الصلة مع اليهود, الجيل, الدين, التدين, الا صل البدوي, الا صل من عاي لة مهجرة والمنطقة داخل البلاد. الخدمة المدنية هي قضية محل خلاف بين المواطنين العرب وبين القيادة العربية التي تعمل خارج المو سسة اليهودية. هذه القيادة تدير معركة من ا جل اجتثاث م ب ادرة الحكومة حول مشاركة العرب بالخدمة المدنية عن طريق ردع الشباب العرب عن ال ت ط وع لهذا البرنامج. بالنسبة لقسم كبير من الشباب العرب فان الخدمة المدنية توفر لهم امتيازات خاصة مربحة وتدعم المجتمع العربي با كمله عن طريق ا ضافة خدمات تربوية صحية ورفاهية. القيادة العربية المستقلة ومعارضو الخدمة المدنية يرون بها وسيلة من شا نها ا ن تضر بالمصلحة القومية العربية لا نها ت س ارع ا لى دمج العرب داخل الدولة وتقبلهم للطابع اليهودي للدولة وتضعف صراعهم ضد التمييز والا قصاء. ال م ش روع ممكن ا ن ينجح ا ذا رافقته حملة ا علامية حول الفواي د الشخصية والفواي د العامة للمجتمع العربي, ا ذا كان فقط عن طريق ال ت ط وع, ا ذا تحققت جميع الوعود بالامتيازات, ا ذا حدد عددا معينا, بضعة ا لاف م ت ط وع سنويا للمتطوعين من فوج مجموعه 19,000 شابا وشابة سنويا, وا ذا وفر ا يدي عاملة ذات قيمة في مجال الخدمات التي تقدم للوسط العربي. الحملة ضد ال م ش روع تقلل من التا ييد الجماعي لكنها لن تو دي ا لى ان ه ي اره.

58 GEWISH-ARAB CENTER UNIVERSITY OF HAIFA UNIT FOR SOCIAL RESPONSIBILITY Sammy Smooha Participation: Nohad 'Ali Civic Service for Arabs in Israel Findings of Attitude Survey of the Arab Public and Leadership in Fall 2007

59 Support: Alan B. Slifka Foundation (New York) Editor and Typesetting: Nurit Litver, Noga Yoselevich Cover Design: Noga Yoselevich Copyright by the author All rights reserved ISBN Printed in Israel in 2008 Printed by: Posted in:

60 Civic Service for Arabs in Israel Findings of Attitude Survey of the Arab Public and Leadership in Fall 2007 Sammy Smooha Abstract Voluntary civic service has been in existence since the early 1970s, but it has been limited mostly to religious-national Jewish girls. It has gathered momentum only in 2007 after the Government adopted the Ivry Commission recommendations to open up the service to the ultraorthodox (Haredim), Arabs and other youth exempted from compulsory military service, and established a special administration for this purpose. The Arab leadership, not affiliated to the Jewish establishment, opposes civic service for Arabs and conducts intense struggle against it lest it would set a precedent for compulsory civic or military service, accelerate the "Israelization" process and the blurring of national identity of Arab youth and because the project is implemented without its participation. Public opinion surveys, carried out in , point out to the willingness of about half of the Arab youth to volunteer to civic service in defiance of the independent Arab leadership. This is a trend that has not changed for years and has been confirmed by actual volunteering figures (the number of Arab volunteers doubled from 280 in 2006 to 560 in 2007). III

61 In order to get a scientific and updated data on Arab public opinion toward civic service and to assess the willingness of Arab youth to volunteer, an attitude survey was conducted in October 2007 on this topic. The telephone survey included 910 respondents, drew on national representative samples of 500 men and women aged 23 and over, 204 parents of years old children, and 204 male and female youth years old. After completing the Arab population survey, an Arab leadership survey was carried out using the same procedures. The survey included Knesset members, heads of local governments, heads of movements and voluntary associations, journalists and university lecturers. They were divided into 27 public figures affiliated to Jewish establishment and 51 public figures unaffiliated to Jewish establishment. The public and leadership survey was supported by the Alan B. Slifka Foundation from New York. The Arab population survey reveals that most respondents are not familiar with civic service: 77.4% of the general public, 71.6% of the parents and 79.6% of the youth have no or only little knowledge about civic service, whereas the leaders had sufficient information. The new project is not known to the public despite the campaign against it. The respondents were given basic information emphasizing the voluntary nature of civic service, its organization and funding by the state, the help extended to the needy, the benefits given to the volunteer, and the contributions to society. According to the opponents of the program, this information, though correct, unduly biased the respondents' attitudes. It seems that the program is attractive to the Arab public, and the positive response is not due to an artificial bias. The support of civic service, influenced by the information provided, was indeed considerable, ranging from 65.0% to 78.2% among the three population groups. It was greater among persons with little prior knowledge about the project because they judged the project according to its objective merits as presented to them, and not in the spirit of the concerns and objections of the independent Arab leadership. IV

62 The degree of support for civic service found in the Arab leadership survey was over 70% among leaders affiliated to the Jewish establishment, standing in sharp contrast with over 90% rejection among leaders unaffiliated to the Jewish establishment. Although leaders not connected with the Jewish establishment enjoy electoral and other backing of most Arabs in Israel, they do not truly represent them on the issue of civic service while leaders identified with the Jewish establishment are close to the Arab public in their attitude to this question. In order to obtain more realistic assessment of the degree of support, a number of questions about intensity were posed. It was found that the ratio of supporters answering "certainly in favor" to supporters answering "thinking in favor" was 3-4 to 1, indicating a high degree of confidence in the positive attitude toward civic service. The strength of the stance was also measured by steadfastness vis-à-vis objections added to several questions. The decline in support of civic service was especially evident among the youth: the degree of support was 75.3% when no objection was mentioned, dropped to 42.2% when respondents had to consider their opinion in case most Arab leaders object, going down to 35.0% in case most religious and non-religious local leaders object, and further declined to 27.1% if close family members object. This is an appreciable drop showing that support of civic service, if not propped by prior positive knowledge, is vulnerable to erosion by objections and negative campaign. A significant relationship was found between gender and support of civic service. Women and mothers supported more civic service than men and fathers, and girls> support was the same as boys>. When the question focused explicitly on volunteering of Arab girls to civic service, the support dropped among all research groups, except among independent leaders whose support was minimal to begin with (about 10%). For instance, youth>s support decreased from 75.3% to 48.1%. These two facets of support show that civic service may perform vital need for Arab girls moratorium before work, continued studies and marriage, V

63 refuge from the restraining bubble of family and community, and a good opportunity for personal development. For this reason female support is greater than male support and the actual number of volunteers among girls to civic service is higher than among boys. About 90% of the supporters indicated, as reasons for their support, contribution to Arab society, promotion of equality between Arabs and Jews, and development of an independent and responsible personality of the volunteer, while 54.2% to 79.9% mentioned personal, instrumental and material interest although it is less socially desirable to say so. In contrast, at least one-fifth of the objectors agreed with each one of ten reasons proposed for objecting to civic service, and a majority emerged citing national-collectivistic reasons for objecting such as fear that a voluntary service would become obligatory or turn into a compulsory military service, internal division between volunteers and non-volunteers, a stigma of collaboration and non-achievement of the goal of equality. Arab public figures who are not attached to the Jewish establishment indicated only national objections to civic service and did not raise doubts about the worthiness of the benefits given. With regard to the character of the civic service, it appears that there is no clear majority for a specific option but rather preference of a variety of options: one or more years of service, service with Arabs or with Jews, and service in locality of residence or elsewhere. A majority emerged in favor of living at home during the period of service and in favor of service in three areas helping teachers and students in schools, helping the elderly and the disabled, and helping employees and the sick in hospitals. These are the three activities that Arab volunteers to civic service in 2007 were in fact performing. In response to whose opinion one should consider when deciding if to volunteer to civic service, the most important figure is the youth oneself, then one's relatives and then peers, while teachers and national and local leaders VI

64 were pushed aside. The decision on civic service is therefore perceived as a personal, not national, decision. This holds true for supporters of the civic service who see it first and foremost as a worthwhile transaction, while the objectors view it primarily as a project inimical to Arab national interest. Accordingly, the Arab leadership survey shows that public figures unaffiliated to the Jewish establishment, being against civic service, frame it as a national issue and expect Arab youth to take into account the view of Arab leaders when deciding if to volunteer or not. A stand on volunteering to civic service is part of a wider set of attitudes toward the Jewish majority and the state. In this study relationships of this kind were found but they were not too strong. Their weakness stems from the fact that the Arab sector is still not well-informed about civic service, and hence no attitudes have as yet crystallized toward it among the Arab general public and youth. Yet, significant relationships were found between civic service and identity: supporters of civic service tend to hold civil, rather than nationalist, identity, and Israeli-Arab, rather than Palestinian-Arab, identity. Followers of Jewish political parties support civic service, but also a large majority from among followers of Arab political parties does so, a finding that confirms once again that for most Arabs this issue is construed more as a personal-family, rather than as a public-national, matter. Connections were found between support of civic service and several socio-demographic variables. There was a larger support among women and persons with lower level of education and income because civic service provides an additional channel of social mobility to these weak and disadvantaged population groups. In contrast, no differences were found according to contact with Jews, age, religion, religiosity, Bedouin origin, origin from a displaced family and region in the country. Civic service is an issue on which the Arab population and the Arab leadership not affiliated to the Jewish establishment are divided. This Arab VII

65 leadership is conducting a campaign to do away with the government initiative by deterring Arab youth from volunteering to the program. For a large part of Arab youth, civic service gives worthy personal benefits and contributes to the Arab community by boosting educational, health and welfare services. Independent Arab leaders and Arab objectors to civic service view it as a means adverse to Arab national interest because it may facilitate Arabs' integration into the state and their acquiescence to its Jewish character and may weaken their struggle against discrimination and exclusion. The project may succeed if accompanied by a campaign for explaining its benefits to Arab individuals and communities, if remains voluntary, if the promised benefits are delivered and if recruitment is limited to several thousand volunteers per year (from an annual cohort of 19,000 girls and boys), and as long as civic service will furnish a valuable supplementary manpower to service providers in the Arab sector. The campaign against the project would reduce its mass support but would not cause its downfall. VIII

66