עיתון גימלאי דרום השרון גליון 91 טבת תש"פ ינואר 2020 עורכת ראשית: שוש ברקאי רכז המערכת: צביקה ביקל עריכה לשונית והגהה: חיה פלג חברי המערכת: אסתר לופו,

תמליל

1 עיתון גימלאי דרום השרון גליון 91 טבת תש"פ ינואר 2020 עורכת ראשית: שוש ברקאי רכז המערכת: צביקה ביקל עריכה לשונית והגהה: חיה פלג חברי המערכת: אסתר לופו, אלה רוזנברג, ברטי קורן, זהר ארנון, יעל רטנר יעקב בארי, יונה פלג, לאה טל, מלי ברוש, נורית שטרנברג, נילי אברמוב, שרה אדר, צביקה ביקל, חיה פלג, עדנה פיינר, רות גבאי, רוחה הראל, שמחה גרנות. צלמי המערכת: יעקב בארי, יונה פלג. כתובת המערכת: מועדון הדרים מושב שדה ורבורג דוא"ל: טלפון: פקס: המו"ל: העמותה לחבר הוותיק בדרום השרון. אתר אינטרנט: vatikim.wordpress.com גרפיקה: אנה קירי. הפקה: מנדל. האוכלוסייה הוותיקה בישראל היא נכס בלתי מנוצל מספיק ראיון מיוחד שהעניק יוסי הימן מנכ"ל אשל ל"כיוון חדש" לחודש האזרח הוותיק מאת: יהודה חפר האוכלוסייה בישראל הולכת ומזדקנת מזכיר לנו מנכ"ל אשל ג'וינט ישראל יוסי היימן. היום חיים בישראל כ- 950,000 בני +65 המהווים כ- 11% מהאוכלוסייה. על פי התחזיות צופים שעד שנת 2035 מספרם כמעט יוכפל, ל- 1,700,000 איש והם יהוו כ 15% יוסי הימן מהאוכלוסייה. למגמה זו השפעה דרמטית על שירותי הרווחה והבריאות, קצבאות המוסד לביטוח לאומי, מערכת הפנסיה, מערכות הסיעוד ועוד. האוכלוסייה הוותיקה הזו היא משאב לאומי שעלינו להפוך לנכס במקום לראות בו נטל. יוסי היימן מנכ"ל אשל ג'וינט ישראל אומר לנו, ש"המחשבה שאפשר לעבוד רק כ- 45 משנות חיינו בעוד תוחלת החיים שלנו ממשיכה לעלות, אינה עומדת עוד במבחן המציאות. פרישה מעבודה בגיל ממוצע של 65 כאשר באופק עוד כעשרים שנות חיים וכאשר הגיל התפקודי של רובנו מאפשר לנו לעבוד שנים נוספות, יוצרת הרעה משמעותית ביחס התלות שבין הכנסות והוצאות". היימן מוסיף ואומר: "המשך התעסוקה לאחר גיל הפרישה הנהוג כיום עשוי להגדיל באופן משמעותי את התוצר הלאומי הגולמי ולהקטין משמעותית את חרפת הרעב בזקנה, שאליה מגיעים רבים כתוצאה מכך שהצבירה הפנסיונית שלהם אינה מספיקה לקיום נאות במשך עוד 20 שנה. מעבר לכך מוסיף היימן, המשך תעסוקה בגיל המבוגר תורם לביטחון האישי, למעמד המשפחתי והחברתי ולבריאות גופנית ונפשית. עלינו להתייחס לגיל הפרישה כנקודה שבה מתחיל תהליך של שינוי הדרגתי בתעסוקתו של האזרח. במקום פרישה ברגע אחד תתקיים פרישה הדרגתית שתאפשר לפורש לעבוד שנים נוספות, תוך הקמת מסלול תעסוקה חילופי, בין אם במסגרת הנוכחית, ובין אם במסגרת חדשה. מסלול התעסוקה החילופי יותאם ליכולותיו ולרצונותיו ולצרכי המשק. ההתאמה הזו תכלול הסבות והכשרות מקצועיות ייעודיות לענפים בעלי ביקוש גבוה לעובדים, היקפי משרה משתנים, צורת העסקה גמישה ומגוונת, פיתוח כישורים ויכולות עדכניים ורלוונטיים להמשך התעסוקה, ובמיוחד הגברת אוריינות דיגיטלית. מודל הפרישה ההדרגתית הזה צריך לכלול גם תמריצים למעסיקים". בגיבוש הפתרונות מבחין היימן בין שתי קבוצות עיקריות האחת, אוכלוסיית המתפקדים עצמאית. כ- 80% ממבני ה+ 65 מתפקדים כיום באופן עצמאי. היימן רואה בקבוצה זו נכס אסטרטגי בשל יכולותיה והתבונה שצברו אנשיה. הקבוצה השנייה היא כ- 20% מאוכלוסיית הזקנים הנמצאים בירידה תפקודית משמעותית. כ- 85% מהם חיים בקהילה ו- 15% במוסדות. לקבוצה זו צרכים רבים בתחומי הבריאות, הסיעוד, השיקום, הדיור ובשירותי ייעוץ ורווחה נוספים. היימן מדגיש שמדיניות לאומית כוללת חייבת להתייחס גם לכמיליון בני משפחה המטפלים בזקנים בישראל. בעשייתם הזו הם גם תורמים לזקנים וגם חוסכים למדינה עלויות. לפיכך חשוב שהמדינה תכיר בהם כאוכלוסייה בעלת צרכים וזכויות. מסכם יוסי היימן. "הזדקנות האוכלוסייה זו המציאות והתמודדות אתה היא האתגר. חשוב שנהפוך את האתגר הזה להזדמנות ומנטל לנכס. בהחלטות נכונות, הגידול בעלויות הטיפול באוכלוסייה הנמצאת בירידה תפקודית יכול להיות מכוסה ואף יותר מכך בשינוי המדיניות לגבי המשך תעסוקת הזקנים העצמאיים. זה נכון למדינת ישראל הן ברמה הערכית והן ברמה התקציבית".

2 חדשות וותיקי דרום השרון אספה: יעל רטנר שירות עבור בני משפחה המטפלים באזרח הוותיק ערב השקה והסברה נערך ביום שני ה בשעה בבית העם במושב מגשימים. בתכנית: התכנסות וכיבוד, הסבר על השירות, והרצאה של הגב' נורית עוזרי "בני משפחה מטפלים הסיפור של כולנו". לפרטים והרשמה ליעוץ: חגית חברון - טל hagith@dsharon.org.il ההשתתפות ללא עלות ומותנת בהרשמה מראש. ליום המעשים הטובים מועצה אזורית דרום השרון ועמותת "רוח טובה" - קראו לקראת יום המעשים הטובים להגיש הצעות, רעיונות או יוזמות חברתיות. ניתן לפנות באמצעות המייל:.iritki@dsharon.org.il קורס מסדרון לטבע נפתח ב הקורס כולל 2 הרצאות )15, ( בימי ראשון בבניין המועצה וכן 3 סיורים )3.1.20, , (. פרטים נוספים והרשמה מייל: mdiin1@spni.org.il להקפיא את תיקון 116 ראש המועצה, אושרת גוני גונן, פנתה לראש הממשלה, לשר האוצר וליועץ המשפטי לממשלה בקריאה להקפיא את תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, עד לתיקונו באופן הדרגתי ומידתי ולאפשר לחברי המושבים להיכנס למסלולי ההסדרה מול רשות מקרקעי ישראל. עד אז, אושרת גוני גונן קוראת לכולם להמשיך בהסדרת החריגות בעזרת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה. אין תקציב לקצבה המוסד לביטוח לאומי הכריז לאחרונה כי חולי פיברומיאלגיה יוכלו לקבל קצבת נכות. מחלה זו לא הופיעה עד כה ברשימת הליקויים המזכים בפיצוי. מדובר בסכומים שנעים בין לחודש, אולם משרד האוצר הודיע שאין מקור תקציבי לפיצוי הזה וספק רב אם ניתן יהיה לבצע את המהלך הזה. מענק חימום מענק חימום לאזרחים וותיקים לקראת החורף. המוסד לביטוח לאומי מחלק לאזרחים וותיקים מענק חימום. המענק ניתן לזכאיים, באופן אוטומטי, מאמצע אוקטובר ותשלום נוסף לכ מבוטחים במהלך חודש דצמבר. סכום המענק והוא ניתן ללא קשר למקום המגורים. הזכאים הם אזרחים וותיקים שהגיעו לגיל פרישה ומקבלים תוספת השלמת הכנסה, או מי שקיבל קצבת נכות לפני שקבל קצבת זקנה. מדובר בכ- 273 אלף ישראלים וותיקים. נגד רמ"י: שווי הקרקע ללא עלות הפתוח מאת: צביקה ביקל מדי פעם פותחת רמ"י בהליך שעניינו דמי שימוש "ראויים" עבור השימוש שביצעו הנתבעים. כלומר, רמ"י נוהגת לדרוש תשלום עבור תקופת השימוש כולל הפיתוח. פסק דין כנגד המנהל שניתן ב עוסק בסוגיה זו של תביעת רמ"י לתשלום דמי שימוש ראויים הכוללים עלויות פיתוח, בה בעת שהוא עצמו בעל הקרקע לא עסק בכך. נפסק, כי למרות שהמשתמש )במקרה זה פולש(, שביצע שימוש חורג, ההשקעה במקרקעין לא שייכת לבעל המקרקעין )דהיינו רמ"י(, ולכן בחישוב שווי הקרקע אין לכלול עלויות פיתוח, כלומר, עלויות מבנים בהם נעשה שימוש. טענת הנתבעים לפיה יש להתייחס למחירי הקרקע ללא הוצאות בגין בניית המבנים )הבלתי חוקיים( התקבלה ע"י בית המשפט. ת"א)נצ'( מדינת ישראל - רשות המקרקעין נ' דוגל ייזום והשקעות בע"מ. 2 דרום השרון

3 הזכות לחיות ולמות בכבוד הנחיות רפואיות מקדימות לטיפול רפואי עתידי בחולה הנוטה למות מאת: חיה פלג ביקורים חוזרים בבתי חולים אצל קרובי משפחה וחברים, שאושפזו במחלקה הגריאטרית או הפנימית וצפייה במאושפזים שחלקם חסרי הכרה ימים רבים, מונשמים, מחוברים לצינורות, גרמו לי לחשוב על הזכות לא רק לחיות בכבוד אלא גם למות בכבוד מבלי לאבד צלם אנוש. שמחתי לקרוא על שני חוקים מתקדמים שמופיעים בספר החוקים שלנו: - חוק זכויות החולה משנת חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו חוק זכויות החולה קבע כי לחולה יש זכות להסכים או לסרב לקבל טיפול רפואי. אין לתת טיפול רפואי למטופל אלא אם נתן את הסכמתו בעל פה, בהתנהגות או בכתב ולאחר שהבין את ההשלכות של כל צעד. חוק זה לא מתייחס למצב שבו החולה כבר אינו מסוגל להביע את רצונו. חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו מתמודד עם מצב זה ומתייחס למקרים ולתנאים בהם אדם בישראל רשאי לקבוע איזה טיפול רפואי יהיה מוכן לקבל, אם בכלל, במידה שייקבע כי הוא "חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות", כלומר שהוא סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ושתוחלת חייו אינה עולה על 6 חודשים גם אם יקבל טיפול; אך הוא כבר אינו יכול להפעיל שיקול דעת או להביע את רצונו. החוק גם מתייחס למקרה שהחולה הנוטה למות הינו במצב סופני שתוחלת חייו אינה עולה על שבועיים. בחיפוש באתר משרד הבריאות גיליתי הסבר מפורט על החוק ומבחר טפסים בנושא, שבעזרתם נוכל להחליט כבר היום בעודנו בריאים וצלולים אילו טיפולים מאריכי חיים נרצה לקבל ואילו טיפולים לא נרצה לקבל. הטפסים כתובים בצורה בהירה ומציעים בפנינו מגוון שאלות לגבי דרך הטיפול בנו בשעה קריטית עתידית, בה לא נוכל להביע את רצוננו. הדבר היחיד שנדרש מאתנו זה לפנות לרופא המשפחה, שיתאר בכתב את מצב בריאותינו כיום ויאשר שאנחנו צלולים ומבינים את המשמעויות של כל סעיף. אין צורך בפנייה לעורכי דין ובהשקעת כספים לחברות מתווכות. בטפסים מצוין במפורש שהחותם רשאי לשנות או לבטל הנחיות רפואיות מקדימות בכל עת, כל עוד לא נקבע לגביו שאינו בעל כשרות. חשוב להדגיש כי תוקף הנחיות אלה הוא עד חמש שנים מתאריך החתימה על הטפסים, אלא אם נציין אחרת בטפסים. החוק קובע כי: "קבלת החלטות בעניין זה תיעשה אך ורק לפי רצונו של המטופל עצמו, ולא לפי רצונם של בני משפחה או שיקולים אחרים. רצונו של המטופל יכול להיות מוכח בדרכים שונות, והטובה שבהן היא - הוראות מפורשות שכתב בעצמו. דרך נוספת שמאפשר החוק היא באמצעות מתן יפוי כוח מיוחד לאדם אחר:" בטפסים הובהר כי אין חובה לדווח לבני המשפחה על הצעדים שבחרת, אך מומלץ לידע אותם ולשתפם בהחלטות, כדי לשפר את הסיכוי שהרצונות שהבעת אכן ימומשו. מילויי הטפסים עורר בי הרהורים לגבי הדרך בה ארצה להיפרד מהעולם אם אגיע למצב של חולה הנוטה למות, היו אלה רגעים לא פשוטים... את השיחה עם הבנים נקיים בקרוב. אני בטוחה שזו תהיה פגישה מרגשת ומעוררת מחשבות. "איני יכול עוד" )ימים אחרים( מאת: צביקה ביקל המנהיג ידע מתי ללכת, דוגמא נאצלה לכל אומה, בסך הכל בן שבעים אבל האיש ידע והבין. הביא למהפך בפעם הראשונה, מעל שש שנים ראש ממשלה, בלי מניירות, ויתר: "איני יכול יותר". עם מצרים חתם הסכם שלום, חתן פרס נובל לשלום, את כל סיני החזיר, לא בטעם מריר,לא בשבריר. ימים בהם שרת המנהיג את המדינה, ולא המדינה את המנהיג, ימים שונים, ימים אחרים, לא טרוף ההמונים. דרום השרון 3

4 ה ב י ת ב ו ע ר מאת: נילי אברמוב בת 22 הייתי כשהגעתי למושב. המושב נראה כמו מעברה באותם הימים, ואני שהגעתי מגבעת ח"ן, מושב מבוסס ממרכז הארץ, נשאלתי "מה את מחפשת במקום העלוב הזה?" עניתי "גן פורח יהיה פה". קנינו משק בשנות ה- 60 המוקדמות. איש לא החתים אותנו על שום מסמך התקשרות / בעלות על הנחלה, גם לא העיר את תשומת ליבנו לאיזה שהן מגבלות או למשהו מיוחד שעלינו להבין בהקשר להתנהלותנו בנחלה. "בדם יזע ודמעות" תרתי משמע הקמנו משק לתפארת. שלושים אלף פטמים גידלנו ובהתאם הקמנו מבני משק. ההקמה של משק בסדר גודל כזה הכניס אותנו לחובות כבדים. הגידול עצמו הוא יקר ובין לבין יש מחלות ושוק רווי. יותר אין צורך להסביר, משק זה בור בלי תחתית. אבל זו דרך חיים, זו אהבה למקום, למפעל החיים, אחרת אי אפשר להבין מדוע ואיך ממשיכים. מובן שבמצב כזה אין אפשרות לשים בצד לפנסיה, לימים קשים. אימא שלי שהיא מהחלוצים בוני המדינה הייתה אומרת "תשקיעו במשק זו הפנסיה שלכם" ובאמת כך האמנו. לימים בשנות ה- 80 החקלאות קרסה התשומות היו גבוהות, המחירים נמוכים, ההפסדים היו מעל לכוחותינו. החלטנו להפסיק לגדל עופות ולנצל את מבני המשק כמו שהם )המבנים הוקמו בשנת 67(. לא הרמנו הנגרים, ניקינו את הזבל מהרצפה, תחמנו את המבנה לפי דרישה והשכרנו לאחסון )לא לתעשייה, כדי שאיש לא יפגע מכך במושב(. סוף סוף הייתה לנו הכנסה. השכרנו בפרוטות, אבל זה היה טוב מכלום. השמחה לא ארכה זמן רב, התחלנו לקבל מכתבים והתראות מהרשויות, שאסור לנו להשכיר המבנים. "שימוש חורג" קראו לזה. מושג חדש שנחשפנו אליו. נהיינו עבריינים. בעקבות כך ניגשתי למזכירות המושב ובקשתי את המסמך עליו אני חתומה שהמשק ניתן לי אך ורק לחקלאות. נאמר לי שהחוזה עם המנהל לא נחתם מול החקלאי אלא החוזה הוא בין המנהל לאגודה. קיבלתי את החוזה אף צילמתי אותו כדי שיהיה לי עותק. שימו לב. רשום שם במפורש. הנחלה ניתנת לחקלאי בעיקר לחקלאות. אז מהיכן ובאיזה סמכות הרשויות שופטות וקונסות אותי? אבל פה לא מסתיימת העלילה. נשפטנו, שילמנו קנס, הרשויות עצמו עין ונתנו לנו להבין שאפשר להמשיך להשכיר את המבנים. ברירה לא הייתה, התבגרנו. שום אופציה אחרת לפרנסה לא עמדה בפנינו. כולם נהנו מהמצב שנוצר. לי היה ממה לחיות והמדינה נהנתה ממיסים )מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי והמועצה והמושב מהארנונה(. השנים חלפו, התבגרתי, כיום אני מתקרבת לשמונים. פתאום השתנתה המנגינה. הקימו את יחידת 116 והבנתי שאם חשבתי שהמשק הוא הפנסיה והביטוח שלי, לעת זקנה אני מוצאת עצמי בפני שוקת שבורה. אני עשויה למצוא עצמי עם צווים מנהליים של מאות אלפי שקלים, ללא פרנסה וללא משק וזאת היות והקנסות הצפויים הם יותר משווי המשק. הדעת לא תופסת את רוע הגזרה. הלב מתפוצץ מכאב. אני לא יכולה להכיל את זה. האם כל חיי עבדתי לריק. מה חטאתי, היכן טעינו כולנו? הבית בוער הצילו! ביקור במוזיאון לאמנות עכשווית בהרצליה מאת: יונה פלג "חברי מועדון הדרים" ואורחים מרחבי המועצה יצאו בחודש שעבר לביקור במוזיאון לאמנות עכשווית בהרצליה. בדרך ציפתה להם הפתעה. הם הוזמנו לארוחת בוקר במסעדה באזור התעשייה בגליל ים. משם נסעו למוזיאון בהרצליה ונהנו מתערוכה עכשוויות ומעניינת. בין השאר צפו במיצג של איריס נשר ובצילומיה עם בנה ארי ז''ל, כשאיריס מצלמת את ארי במוזיאונים שונים ברחבי הארץ והעולם. ארוחת בוקר בגליל ים דרום השרון

5 במושב קטן, במרכז הארץ, מסתתרת חווה אורגאנית קטנה, המגדלת ומוכרת סלי ירקות ללא חומרי הדברה וללא דשנים סינטטיים - חוות קיפוד במושב עדנים. יוני, למד לתואר ראשון בתל חי, ותואר שני לימודי סביבה בפקולטה לחקלאות. גיתית, מורה ליוגה, דולה, מלווה נשים לפני הלידה, בזמן הלידה ואחריה, ומנהלת יחד עם רוני את החווה, ולהם 3 ילדים, )14,9,7( חווה ואדם מאת: לופו אסתר לא עוזב דברים באמצע. יוני מוסיף: "התמודדנו בחוסר ניסיון מקצועי וחוסר ניסיון עיסקי, התמודדנו במזיקים ומחלות שהרסו לנו יבול של עונה שלמה, החלום היה רומנטי, המציאות הייתה קשה, העבודה הייתה תובענית. כן, היו גם משברים. המסקנה הייתה שעלי לעסוק רק בזה, עבודה חלקית לא באה בחשבון. התפטרתי ממקום העבודה כשכיר )עבדתי במשרד העוסק בטיהור קרקעות מזוהמות(. העבודה העצמאית שחררה אותי מתלות, מהמרוץ בין שתי עבודות ומהלחץ. אני לא מעסיק עובדים, אני עושה את כל התהליך לבד". גיתית: "הוא עובד מתוך תשוקה, המגע שלו עם האדמה הוא קשר אינטימי, מתייחס אליה בעדינות, ולבסוף, את התוצרת הטריה הוא מבשל, וזו חגיגה.." אתם, משפחה צעירה, משכילה, המתגוררת במרכז הארץ, בחרתם לעסוק בחקלאות, זו אינה עובדה המובנת מאליה, למה? "היה לנו חלום", עונה יוני, "חלום משותף לי ולגיתית, לחקות חוות אקולוגיות העוסקות בחקלאות בת קיימא,permaculture לעסוק בגידולים חקלאיים בשיטות טבעיות, לדאוג לאדמה, למנוע זיהום, לנהוג בה בזהירות מבלי לפגוע במערכות אקולוגיות", "אנחנו רוצים, מוסיפה גיתית, שיהיה עולם טוב יותר, שיהיו מים נקיים, מזון נקי ללא רעלים, משם באה ההשראה, לדאוג לאדמה ולאדם, זו השאיפה, לכן בחרנו בשם "חוות קיפוד, אקולוגי לאדם ולאדמה". מה הייחוד של השיטות שלכם מהשיטות בחקלאות הרגילה? יוני: "כל התהליך מתבצע על ידינו, מקניית הזרע, הטמנתו באדמה, הטיפול בצמח, הקטיף ועד השיווק לבית הלקוח. אנחנו משתמשים במינימום של כלים מכאניים, כל העיבודים נעשים בידיים או בכלים מיוחדים. הגישה שלנו, מינימום הפרה של מבנה הקרקע. אנו דואגים שהאדמה תהיה מאוזנת, פורייה ועשירה בחומרי הזנה ובקומפוסט איכותי, הכי קרוב לצורה הטבעית. העבודה שלי מבוססת על המדע, על המחקרים ועל הניסיון ההולך ומצטבר". עם אילו קשיים התמודדתם, ומה עזר לכם לא להישבר? גיתית משבחת את יוני על נחישותו, על ההתמדה, יוני, מה אתם מגדלים בחווה? יוני: "גידולים עונתיים מגוונים, איכותיים )חסה,סלק, גזר, צנוניות, עלים ירוקים ועוד ועוד(. אנחנו רוצים לנצל את היתרון היחסי שלנו, לספק ירקות מהשדה ללקוח, בלי שהירקות יעברו 'מסע' ארוך ויאבדו מטריותם. אותם ירקות שחיי המדף שלהם קצרים, והטריות שלהם משמעותית לבישול. אנחנו מגדלים גידולים שהערך תזונתי שלהם גבוה, טריים, רעננים, וטעימים באופן מיוחד, כדי לגוון את סל הירקות אנחנו מוכרים גם תוצרת אורגאנית של מגדלים אחרים". גיתית: "חוויית הקנייה, שונה. קיים קשר אישי עם הלקוח, יש מענה לכל שאלה ומכל הלב, הקהל שלנו מגוון עם מודעות גבוהה לאוכל בריא, למזון ללא הדברה, ואוהבי קולינריה משובחת". אפשר להתפרנס מחווה אורגאנית? "לא קל לענות על השאלה הזאת, אנחנו בתחילת הדרך, אנחנו הולכים עם החלום ודבקים בו". איך אתם משווקים את התוצרת שלכם? "עיקר השיווק נעשה באמצעות האתר שלנו, הרשתות החברתיות, הפייסבוק, הווטסאפ, מפה לאוזן, משווקים את התוצרת, כשהיא משולבת עם תוצרת אחרת". מה תוכניותיכם בעתיד? "בינתיים, אנחנו בונים תוכנית לעתיד הקרוב, להרחיב את החווה בגידולים נוספים, להתייעל, להשתפר מבחינה מקצועית, להגיע לקהל רחב יותר, לעבוד עם סוגים שונים של לקוחות, כמו מסעדות וחנויות טבע". מהביקור שלי בחווה האורגנית של יוני וגיתית בעדנים, למדתי שהעיסוק בחקלאות הוא אורח חיים, הנובע מתפיסה כוללת המבוססת על רצון עז לשמור על האדם, האדמה, ועל כל היצורים החיים. דרום השרון µ

6 ÒÙוË אריכות יÓים מאת: שוש ברקאי לאחרונה אנו שומעים את המשפט "חתמת על טופס ארוכות ימים?" בשל חשיבות המסמך הזה, החלטנו לשתף אתכם בתובנות לגביו ולהציע לכל מי שעדיין לא חתמו, להיכנס לבנק בו מתנהל חשבונם ולחתום על המסמכים הנדרשים. טופס אריכות ימים הוא טופס הקיים רק בחשבון משותף, בד"כ בין בני זוג. משמעות הטופס היא שכאשר אחד מהשותפים נפטר - הבנק לא יסגור את החשבון, אלא יאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך ולפעול בחשבון. הטופס הוא התניה הנחתמת במסמכי הבנק, המעניקה לשותף בחשבון זכות לפעול בכספי שותפו המנוח לאחר פטירתו. המשמעות היא, שהבנק לא יסרב להוראת משיכת כספים של אחד מהשותפים לחשבון, אפילו לאחר פטירת האחר, ולא ידרוש צו ירושה או צו קיום צוואה כתנאי לפעולה בחשבון. לעיתים חותמים על הטופס מתוך כוונה להקל על השותפים הנותרים בחיים, כך שניתן יהיה להמשיך ולנהל את כספי החשבון, מבלי להמתין חודשים רבים לקבלת צו ירושה. שני הדגשים חשובים: הטופס אינו מקנה זכויות בכספי השותף שנפטר, לשותף שנותר בחיים. אין קשר בין הטופס לשאלה למי שייכים כספי השותף שנפטר, שאלה זו תקבע בהתאם לצוואת המנוח, ובהעדרה - לפי חוק הירושה. במצבים אלו של פטירת אחד השותפים בחשבון קיימים לעתים סכסוכים בין היורשים החוקיים לבין השותף שנותר בחיים, המנסה לעתים לרוקן את כספי החשבון למרות שהכספים אינם שלו בהתאם לצוואה/לחוק. לכן, הבנקים כיום מאפשרים אך ורק פעולות שגרתיות רגילות מכח טופס זה, ומונעים כל ניסיון למשוך סכומים ניכרים, הנחזים כריקון החשבון. לעניין "פג תוקף של טופס אריכות ימים" - בהתאם להוראות בנק ישראל והפסיקה, אין תפוגה לטופס לאחר 20 שנים או כל מועד אחר. מרגע שנחתם - הוא תקף ללא הגבלת זמן. עם זאת, יכול להיות כי בעבר הרחוק מי מהבנקים הכניס סעיף "פג תוקף " בטופס שלו, ולכן מומלץ לבדוק עם הבנק ו/או לבקש לעיין בטופס ולוודא בהתאם. כיום, מדובר בסעיף מובנה בטופסי פתיחת החשבון, ובכל זאת, כדי למנוע תקלות, ולא לגלות בשלב מאוחר שהטפסים לא כללו את הסעיף, רצוי ומומלץ לוודא זאת במעמד פתיחת החשבון. האגודה לחבר הוותיק דרום השרון שירותי העÓותה לÓען הח ר הוותיק דרום השרון יו"ר העÓותה ורדה לוי Óנכ"ל אÓיל עÊרן ÓרכÊ יום לח ר הותיק נווה יÓין מסגרת חברתית, טיפולית תומכת, לותיקים הזקוקים לסיוע בפעילות היומיום. מנהלת: נתי בלום טל דורות Óכללת ותיקים כÙר Óעש הרצאות ברמה אקדמית, פעילות גופנית ומסגרת חברתית תוססת לוותיקים עצמאיים וצעירים ברוחם. רכזת: שולי כהן טל הדרים Óכללת ותיקים שדה ור ור הרצאות ברמה אקדמית, פעילות גופנית ומסגרת חברתית תוססת לוותיקים עצמאיים וצעירים ברוחם. רכזת: רינת וסרמן טל קהילה כÙרית תוÓכת שירות קהילתי תומך, שנועד לאפשר איכות חיים במסגרת הקהילה, להעניק עצמאות וביטחון לאזרח הותיק בבית ובסביבה הקרובה. רכזת: מיטל גלעד טל Ùעילות אÊורית Ëיולים ונוÙשונים מסגרת של טיולים ונופשונים לותיקי המועצה. רכזת: שוש רוזן טל , Ùעילות וÙנית חוגי ספורט ביישובי המועצה. רכזת: גלי זמיר טל עיתון "כיוון חדש" מועדון הדרים - שדה ורבורג טל דרום השרון

7 איÍ הÙכו החקלאים הÓאור נים לע רייני מאת: זהר ארנון לקראת קליטת העלייה מברית המועצות, היתה פניה אל השדרה החקלאית, מושבים וקיבוצים, שאנשיהם תמיד מוכנים להיענות למשימות לאומיות. כך היה גם הפעם. הוראת שעה הכשירה להפוך דיר לדירה, גם לול ורפת ואורווה. מבנים משקיים שעמדו ללא שימוש, כי ענפי הייעוד שלהם, לא צלחו מבחינה משקית. אחרי שהושקע במבנים אלה עמל רב ולא מעט כסף, הם הפכו לדירות מגורים וקלטו עולים חדשים. אי אפשר לראות במבנים אלה חריגות בניה, כי הם לא. הם מבני משק מימים ימימה. המיפנה. עם הזמן העולים נקלטו מקצועית וחברתית, ורבים העתיקו מגורים לקרבת מקומות העיסוק שלהם. דירה שהתרוקנה, לא חזרה להיות דיר, גם לא לול או מחסן. אלה הושכרו לדיירים חדשים והמשיכו לשמש למגורים, הייעוד שלמענו שופצו. ההשכרה לא רק עזרה לפתור בעיות דיור, היא עזרה גם לחקלאי לגמור את החודש, לאוצר, ביתו של רמ"י, לגבות מס הכנסה. השכרה אינה חריגת בניה והיא המשיכה את חייה ללא הוראת שעה. זו עבירה מנהלית, שבגללה עוד לא העמידו אדם לפני כיתת יורים. היא גם אינה חמורה עד כדי הנחתת קנס 7 שנים רטרואקטיבית. החקלאי לא יושב על הקרקע רק בחזקת שומר שדות עבור פריץ נעלם. הוא אמור להתפרנס)!( איכשהו מהקרקע! שאלה: האם בעל נחלה באמת צריך לבקש אישור על פעילותו בחצר משקו? תשובה: בעל נחלה, לא, אבל החקלאי הוא לא בעל נחלה, הוא בעל רשות והוא צריך לנהוג לפי החוק, כי א נ ח נ ו מדינת ח ו ק. תלוי כמובן איזה חוק, מי חוקק אותו ולא פחות חשוב: ל מ ה? גרמניה הנאצית היתה מדינת חוק. הכול נעשה בה לפי חוק. במקום לנפנף במדינת חוק, צריך לחוקק חוקים ידידותיים לחברה. לא כול חוק הוא אורים ותומים וגם לא כול תקנה, אפילו מספרה 116. בעיית החקלאי הישראלי המאורגן כאמור, הוא לא בדיוק בעל-נחלה, ולא משנה כמה עשרות שנים הוא מעבד את הקרקע. בעל נחלה לא משלם דמי חכירה לפריץ. אריס, כן משלם, והוא מזוכה בתואר: בעל רשות, וככזה, יש לו רשות לעבד את קרקע-הפריץ, כול עוד אין לפריץ תוכנית אחרת, תכנית שלא כוללת את בעל הרשות. אבל גם בעל הרשות לא נולד בפורים, ויש לו מה לומר: הנה: גם אם חקלאי נראה אהבל/ זה לא כול כך נורא / יש כבר זן שהוא שיבח/ובא לקצור את התמורה//* ניחוש פראי של התמורה/יתבע לבטל תקנה//* אין לו תביעה לשום ביטול/התביעה ליצור שינוי//* אם זה לא סוד אולי תאמר/מה השינוי בו מדובר?//* העברת זכויות רמ"י/לידיו של החקלאי//* מה יאמרו הנהנתנים/ששולטים ללא מצרים?/* הם מבינים שזה כבר הסוף/יש מצב שחלקם יתמוך//* זה הרבה יותר פשוט משזה נראה. העברת הקרקע לידי מעבדיה נקרא: רפורמה אגררית. הליך מקובל בהרבה ארצות דמוקרטיות. נכון, אין בהן קק"ל. הגיע הזמן שלא יהיה גם בארץ. צריך להתנרמל מתישהו, ויפה שעה אחת קודם. אדמה חקלאית חייבת לעבור לבעלות החקלאים. אין דבר צודק מזה, הוגן מזה ונכון מזה, מלבד בעיני מאכרים-כרישי-נדל"ן-ומשתפיהם, שזועקים: ח ק ל א י ם מ ה ע ש י ת ם ב י ש ב י ל מ ד י נ ה?! ב א מ ת, מ ה? ית ÙÒר ˆוÙית Óתח ר לקהילה ÓיÊם " Óכאן וÓשם" מאת: רינת וסרמן יוזמה חדשה נרקמת בין תלמידי בית-ספר היסודי צופית ומכללת הדרים בשדה ורבורג. מטרת היוזמה היא קרוב דורות וקרוב לבבות. במפגש הראשון מכללת הדרים תארח את תלמידי בית הספר לטקס חגיגי - בו תלמידי צופית ישירו ירקדו ויברכו לקראת חנוכה. בהמשך קשישי המכללה בהדרים יעבירו סדנת "פוטותרפיה עם שכבת כתות ד'-ו'. ולאחריו התלמידים יערכו תערוכה שמטרתה גילויים מהעבר עם זיקה להווה. דרום השרון

8 נותן מתנות יחיה! "באמת לא הייתם צריכים" אמרה חמותי "הפולניה" כשעיניה חומדות את השעון היוקרתי שקיבלה. אולי באמת לא היינו צריכים? סיפרה לנו י. "לבעלי היה חבר ילדות טוב שבעת נישואינו היה עדיין סטודנט וכבר בעל משפחה, מצבו הכלכלי לא היה טוב. הצ'ק שנתן לנו היה גבוה בצורה יוצאת דופן ועד היום, שנים רבות לאחר, אני עדיין מרגישה שמנעתי אוכל מפי ילדיו". הוא באמת לא היה צריך. מה זה מתנה? טובין או שווי ערך שניתן ללא תמורה, גם לא לצורך השקעה או שוחד ויש מתנות סמליות כמו שוקולד, בקבוק שמפניה ורודה או עציץ. מתי נותנים מתנות? באירועים לבני המשפחה וחברים כמו ימי הולדת, חתונות, דירה חדשה, קבלת תואר וכו'. למה? מלכתחילה הכוונה היא לשמח ולהביע אהבה למקבל. אפשר שהמתנה ניתנת בתור עזרה ותמיכה. מירה מתארחת בביתה של שולה קרובת משפחתה בלית ברירה, כי נוצר מצב שאין לה מיטה לישון בלילה. המצב הזה נמשך כבר כמה חודשים וזה מטיל לא מעט קשיים על שולה. בכוונת פיצוי על אי הנוחות הנגרמת לה, מירה מציפה אותה באין ספור מתנות לה ולבני המשפחה, ולשולה לא נעים לבקש ממנה לעזוב. אין ספק ששולה מגלה חמלה ואמפתיה כלפי קרובתה, אך מתי האירוח אמור להיפסק? לא נעים "לגרש" את מירה בגלל המתנות. האם זו מתנה כהכרת תודה, או שאין זו מתנה כלל וכלל כי מתקבלת עבורה תמורה? במקומות עבודה וארגונים מקובל לתת מתנות לעובדים בחגים שממומנות מכספי ועד העובדים ולמעשה מכספם. אי אפשר לקלוע לטעמם של כל המקבלים ולכן עדיפים תלושי מתנה או כסף. במשאל שערכנו בקרב מכרנו, בני גילנו, הסתבר כי רובם אוהבים לקבל מתנות, מיעוטם לא אוהבים לקבל מתנות בגלל המחויבות שהמתנה יוצרת. לתת מתנות? רובם עושים זאת מתוך רצון כן, אך לפעמים מתוך מחויבות. הרוב מעדיפים לתת מתנה ולא כסף, המהדרין מעדיפים לתת מאת: מלי ברוש ויעל רטנר מתנה מעשי ידיהם: צילומים, עבודות יד וכו' המעידים על תשומת הלב המרובה. ישנם גם אלו שמעניקים מתנות מחפצי ביתם. כמחצית מהנשאלים ששאלנו, שואלים את מקבל המתנה לרצונו, הדבר תלוי כמובן גם בקרבתו של המקבל לנותן. לגבי המתנות שנותנים מעסיקים או ארגונים המקבלים מעדיפים כסף או תלושים. נותני המתנות הידועים והאהובים הן הסבתות והסבים, הנותנים מתנות ביד רחבה, אלא אם כן אין ידם משגת. בדרך כלל זו קבוצה שמוכנה להעניק מתנות לנכדים ללא חשבון. מה שנקרא "עד חצי המלכות". יש כאלה הקונים מתנות עם משמעות חינוכית ויש שרק רוצים להביע אהבה בתקווה לזכות באהבתם של הנכדים. כיצד מעניקים מתנות בחנוכה? כמה אפשר להוציא ומה קורה כשיש מספר רב של נכדים בלי עין הרע? המסורת מדברת על מעות חנוכה. לקטנטנים אפשר כמובן לקנות משחק או צעצוע, בו ישמחו תמיד. את הגדולים יותר אפשר תמיד לשאול מה הם מבקשים? אם הנכד בוגר אז קרוב לוודאי שיחפוץ בכסף. ויש הנוהגים- כדברי החכם: "אני נותן לפי יכולתי לכל אחד לפי צרכיו". הצעתנו היא כי אתם, ורק אתם, תקבעו את התקציב למתנה באשר היא, ולא תתנו לאיש להכתיב לכם מה לקנות וכמה לתת. לנכדים שלנו היום יש תיאבון גדול ולא מעט חוצפה. אל תיכנעו רק בגלל שלא נעים לכם, או בגלל שהילד ביקש. גיליון 91 דרום השרון