<4D F736F F D D20E1F8EBE420E2EC202D20E4E9E1E8E9ED20F0E1E7F8E9ED20E1EEE9F0E9E5FA20E1EEF6E1E920E1F8E9E0E5FA20E5E

תמליל

1 אוניברסיטת תל אביב הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר ביה"ס למקצועות הבריאות החוג לסיעוד ביטויי מיניות במצבי בריאות וחולי שעור, ש 2 "ס מועד הקורס: מרצה: שעות קבלה: סמסטר א', יום ג', בין השעות: 16:00-14:00 גב' ברכה גל דואר אלקטרוני: brachag@clalit.org.il לפי תיאום מראש. אינטלקטואלי והחברתי של הפרט ומהווה אחת נפשי, רציונל: מיניות מוגדרת כשילוב המרכיבים הפיזי, מפעילויות החיים היומיומיות בהם האדם נזקק לעזרה באם אינו מסוגל לעשותם בעצמו. קידום מענה לצרכים מיניים במצבי בריאות וחולי מהווה חלק מתכנית טיפול סיעודית הנדרשת עבור מטופלים על פי מודל ביופסיכוסוציאלי התואם לגישה ההוליסטית בסיעוד המתקדם. מטרות הקורס: לזהות ולגבש עמדות ואמונות לביטויי מיניות של עצמו וזולתו. 1) לפתח מודעות רגישות וסובלנות לדפוסי התנהגות מינית שונה של הזולת. 2) לבחון את מצבי הבריאות והחולי המשפיעים על מיניות האדם. 3) לאפשר פתיחת ערוץ תקשורת בין אחיות ומטופליהן בתכנים הקשורים במיניות. 4) להעלות את רמת המודעות לגבי מיתוסים ומסרים הקשורים במין. 5) להשוות את הגורמים המשפיעים על ביטויי מיניות בחברות שונות. 6) להבין את התפקידים המסורתיים המיניים 7) לדעת את שלבי הגדילה וההתפתחות המינית לפי רצף החיים. 8) לתפוס את חשיבות החולי, הנכות ודימוי הגוף כמשפיעים על ביטויי מיניות. 9) לזהות את המין כתקשורת. 10) לרכוש מיומנויות סיעודיות לשיפור הבריאות המינית של המטופלים. 11) שיטות הוראה: הרצאות, דיונים, פעילויות למידה בקבוצות. 1

2 נושאי השעורים: מיניות הגדרות פיזיולוגיה של המיניות במצבי בריאות וחולי מודלים להתערבויות בטיפול מיני דרישות הקורס: השתתפות בכל השיעורים, 1) השתתפות פעילה בתרגילי סמולציה 2) ביצוע כל המטלות והגשתם במועד. 3) דרישות מוקדמות: אין. ציון: תרגילים למידה פעילה בכיתה 50% הצגת מאמרים בכיתה 50% ע"פ הנחיות שיוגשו ע"י המרצה הערה: אי השתתפות בשיעורים ובמטלות כרוכה בהורדת 10% מהציון. ספרות חובה: הספרות תבחר בהתאם לנושא קליני הנבחר. ספרות מומלצת: הספרות תבחר בהתאם לנושא קליני הנבחר. 2

3 קווים מנחים להתערבות סיעודית בתחום המיניות הציגי את נושא המיניות באופן רגיל כחלק מטיפול ההוליסטי. הבטיחי זמן ופרטיות מרבית. שאלי האם המטופלת מעוניינת בנוכחות של בן הזוג. אל תמשיכי ללא קבלת הרשות של המטופלת. בררי האם המטופלת מבינה את נושא השיחה. תהי מודעת לכך שחלק מהמונחים עלולים להיתפס כפוגעים ברגשותיה של המטופלת. השתמשי בשפה שנוחה עבורך ועבור המטופלת. הציעי מידע כתוב או מילולי. אל תניחי הנחות. תהי מודעת לדעות הקדומות שלך בנוגע לאוננות, זהות מינית, משחקי מין וכד'. הכירי את המשאבים הקיימים עבור המטופלת ובני זוגן בנושא המיניות כמו: עמיתים, יועצים, מומחים, קבוצות תמיכה וכו'. הציעי תחליפים מעשיים בתחום המיני כמו: מגע, חיבוק, משחק מיני, ארוחה לאור הנרות, מקלחת משותפת וכד'. הכירי במגבלותיך. אפשרי למטופלת לשאול שאלות. הבטיחי למטופלת ובן זוגה זמן להיות לבד לאחר השיחה. עודדי, תמכי והתחשבי בדברים הבאים: תפקוד מיני של המטופלת לפני הופעת המחלה. השלב ההתפתחותי של המטופלת. מצב נפשי של המטופלת. מערכת תמיכה של המטופלת. Quinn, B.(2003).Sexual health in cancer. (2003).Nursing Times,99(4),

4 קווים מנחים להתערבות סיעודית בתחום המיניות נשים לקראת ניתוח Hysterectomy בצעי הכרות עם בן הזוג. הסבירי את תפקידך במחלקה כולל מתן הדרכה לקראת חזרה לפעילות המינית. תני לגיטימציה סמויה וישירה לשאול שאלות בנושא המיניות: לגיטימציה סמויה: פזרי חורי הסברה בחדר ההמתנה ובחדרי הטיפול, ספרי הדרכה מינית, פוסטרים, תמונות וכד'. לגיטימציה ישירה: שאלי שאלות פתוחות המאפשרות לפתוח בשיחה על מיניות כמו: "רוב הנשים, אשר עוברות ניתוח להסרת הרחם, מעלות שאלות בנוגע למיניותן או תפקוד מיני לאחר הניתוח. איזה שאלות יש לך בנושא? Permission הסבירי על מבנה של אברי המין ותפקידם בחוויה המינית. הסבירי לאישה שאחרי הניתוח רוב הנשים ממשיכות לחוות אורגזמה. הסבירי, כי חלק חשוב בהשגת האורגזמה הנשית הינו קליטוריס והוא לא נפגע בניתוח. הסבירי, כי בתקופת ההחלמה לאחר הניתוח, כשאין אפשרות לקיים יחסי מין מלאים, ניתן להגיע לעוררות מינית ע"י מגע, ליטוף, חיבוק, נשיקות וכד'. הבהירי, כי העוררות המינית בתקופת ההחלמה איננה מהווה נזק היא מזרזת תהליכי ריפוי. Limited Information הציעי לאישה להשתמש בתנוחות, אשר תקלנה על סימפטומים של כאב או אי נוחות בזמן קיום יחסי המין. Specific suggestions במידה וזיהית בעיה המצריכה התערבות נוספת תוכלי להפנות את המטופלת לייעוץ של מומחה וכד'). (גניקולוג, אנדוקרינולוג, פסיכולוג, סקסולוג Intensive Therapy Katz A.(2003).Sexuality after hysterectomy :a review of the literature and discussion of nurses role. Journal of Advanced Nursing 42(3)

5 קווים מנחים להתערבות סיעודית בתחום המיניות. א. נשים לקראת ניתוח Hysterectomy הציגי את עצמך בפני המטופלת. בצעי הכרות עם בן הזוג. הסבירי את תפקידך במחלקה כולל מתן הדרכה בתחום המיני. תני לגיטימציה סמויה וישירה לשאול שאלות בנושא המיניות: לגיטימציה סמויה: פזרי חומרי הסברה בחדר ההמתנה ובחדרי הטיפול, ספרי הדרכה מינית, פוסטרים, תמונות וכד'. לגיטימציה ישירה: שאלי שאלות פתוחות המאפשרות לפתוח בשיחה על מיניות כמו: - "ספרי לי על שינויים שהתרחשו בתפקוד מיני/או חיי המין שלך מאז שאובחנת במחלה?" - "כיצד השפיעה המחלה על יחסי המין שלך "או" על יחסים אינטימיים". - "מבין המטופלות עם מחלה כמו שלך, המקבלות טיפול כימותרפי, יש כאלה שמוסרות לי על שינויים בתפקוד המיני שלהן. האם גם את חשת בשינויים בזמן האחרון?" Permission הסבירי לאישה ובן זוגה על שינויים אפשריים בתחום המיני, אשר עלולים להתרחש בעקבות המחלה והטיפול הכימותרפי. - תחושת העייפות עלולה להקטין את הרצון והיכולת לקיים יחסים, למרות שמבחינה רפואית אין הגבלה על קיום יחסי מין בזמן טיפול כימוטרפי. - חלק מהנשים עשויות לחוש תופעות של גיל המעבר כמו גלי חום, יובש בנרתיק וכד'. - הזכירי, כי אצל נשים צעירות יתחדש המחזור החודשי בדרך כלל לאחר סיום הטיפול. - הסבירי על פגיעה אפשרית בפוריות. - צייני, כי רוב התופעות שהוזכרו לעיל חולפות בדרך כלל לאחר סיום הטיפולים. Limited Information 5

6 התייחסי לצרכים הייחודיים של אישה ובן זוגה: הציגי דרכים אלטרנטיביים לקרבה ואינטימיות בין בני הזוג. - הציעי שימוש בחומרי סיכה לאזור הנרתיק. - הציעי דרכים למזעור הסימפטומים כמו כאב, לפני הפעילות המינית. - הסבירי על טיפולים תרופתיים ו/או משלימים, אשר יקלו על - סימפטומים גופניים הקשורים למחלה או הטיפול. Specific suggestions במידה וזיהית בעיה המצריכה התערבות נוספת, תוכלי להפנות את המטופלת לייעוץ אצל מומחים בנושא (גניקולוג, אונקולוג, אחות האגודה למלחמה בסרטן, פסיכולוג וכד'). Intensive Therapy *** 6

7 Tel Aviv University Sackler Faculty of Medicine School of Health Professions Department of Nursing Course No Expressing sexuality in sickness and in health Lecture (2 semester hours) Date of course: 1st semester, Tuesday. 14:00-16:00 Lecturer: Ms. Bracha Gal, Office hours: By appointment only Rationale: Sexuality combines physical, emotional, intellectual and social components and is one of life s daily activities, one for which a person may require assistance if he is incapable of doing it himself. Addressing patients sexual needs during sickness and health is a part of the nursing treatment plan required for patients according to the biopsychosocial model that corresponds with a holistic approach to advanced nursing. Goals of the course: 1) To identify and formulate attitudes and beliefs regarding the expression of sexuality for themselves and others. 2) To develop awareness, sensitivity and tolerance for the different sexual behavior patterns of others. 3) To examine the states of sickness and health that influence human sexuality. 4) To enable the opening of a channel of communication between nurses and their patients on subjects relating to sexuality. 5) To raise the level of awareness regarding myths and messages relating to sex. 6) To compare the factors that influences the expression of sexuality in different societies. 7) To understand the traditional sexual roles. 8) To know the stages of sexual development and growth along the human life span. 9) To understand the importance of illness, disability and body image as these impact expressions of sexuality. 10) To identify sex as a means of communication. 7

8 11) To acquire nursing skills to improve the sexual health of the patients. Teaching methods: Lectures, discussions, learning activities in groups Course topics: Sexuality definitions Physiology of sexuality in sickness and health Intervention models for sexual treatment Course requirements: 1) Participation in all classes 2) Active participation in simulation exercises 3) Performance of all assignments and submitting them on time Nonparticipation in class and assignments will deduct 10% from the grade. Prerequisites: None Grade: Exercise No. 1 50% Exercise No. 2 + active participation in classes 50% Required reading: None Recommended reading: Abarbanel, Y & Rabinerson, D. (2004). Sexual dysfunction in women. Harefuah (Medicine), 143(6), (in Hebrew). Bader, L & Perry S. (2002). Breast Cancer: The relationship and family context. Bamah, 13, (in Hebrew). Ben Zion, Y. & Shiver, A. (2004). Sex and women. Harefuah, 143(6), (in Hebrew). Bitzer, J., Alder, J. (2000). Sexuality during pregnancy and the postpartum period. Journal of Sex Education and Therapy, 25(1), Brenner, Y. (2002). Sexuality and sex in old age. Harefuah, 141, (in Hebrew). Bruner, G. (2001). Public health and the connection to sexual health An interactive intervention model. Harefuah, 140(1), (in Hebrew). 8

9 Chamberlain, W. M. (2000). Sexual implications of gynecologic cancer treatment. J. of Obstetric, Gynecologic, and Neonatal Nursing, 29, Derry, F., Multling, C., Seftel, A. D. & Sipski, M. L. (2002). Efficacy and safety of sildenafil citrate (Viagra) in men with erectile dysfunction and spinal cord injury: A review. Urology, 60(2), Suppl. 2, Drory, Y., Kravetz, S. & Weingarten, M. (2000). Comparison of sexual activity of women and men after a first acute myocardial infarction. The American Journal of Cardiology, 85(11), Enzlin, P., Van den Bruel A., Vanderschueren, D. & Demyttenaere, K. (2003). Prevalence and predictors of sexual dysfunction in patients with type 1 diabetes. Diabetes Care, 26, Esmail, M., Esmail, Y. & Munro, B. (2001). Sexuality and disability: The role of healthcare professionals in providing options and alternatives for couples. Sexuality and Disability, 19(4). Fogel, C. I. & Lauver, D. (1990). The Plissit Model for sexual health interventions. Sexual Health Promotion, W. B. Saunders. Fortier, P. Trudel, G., Mottard, J. & Piche, L. (2000). The influence of schizophrenia and standard or atypical neuroleptics on sexual and sociosexual functioning: A review. Sexuality and Disability, 18(2), Hagan, F. G., Coleman, L. W., Foy, M. J. et al. (2001). Sexuality education for children and adolescents. Pediatrics, 108(2), Helstrom, L. & Nilsson, B. (2005). Impact of vaginal surgery on sexuality and quality of life in women with urinary incontinence or genital descensus. Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica, 84, Hordern, A. (2000). Intimacy and sexuality for women with breast cancer. Cancer Nursing, 23(3). Hraned, M. S., Ormerod, A. J., Palmieri, P. A., Collinsworth, L. L. & Reed, M. (2002). Sexual assault and other types of sexual harassment by workplace personnel: A comparison of antecedents and consequences. Journal of Occupational Health Psychology, 7, Jackson, G. et al. (2002). Sexual activity and cardiovascular risk. European Heart Journal, Vol. 4. 9

10 Johnson, B. K. (2004). Prostate cancer and sexuality: Implication for nursing. Geriatric Nursing, 25(6), Judicbus, D. & McCabe, P. (2002). Psychological factors and the sexuality of pregnant and postpartum women. The Journal of Sex Research, 39(2), Junkin, J., Beitz, M. J. & Colwell, J. C. (2005). Sexuality and the person with a stoma: Implication for comprehensive WOC nursing practice. Journal of Wound, Ostomy and Continence Nursing, 32(2), Kates, A. (2002). Sexuality after Hysterectomy. J. of Obstetric, Gynecologic, and Neonatal Nursing, 31, Katz, A. (2003). Sexuality after hysterectomy: A review of the literature and discussion of nurses' role. Journal of Advanced Nursing, 42(3), Katz, A. (2005). The sound of silence: Sexuality information for cancer patients. Journal of Clinical Oncology, 23(1), Kendall, M., Booth, S., Fronek, P., Miller, D. & Geraghty, T. (2003). The development of a scale to assess the training needs of professional in providing sexuality rehabilitation following spinal cord injury. Sexuality and Disability, 21(1), Levin, R. J. (2003). Do women gain anything from coitus part from pregnancy? Changes in the human female genital tract activated by coitus. Journal of Sex & Marital Therapy, 29(5), Masters, W., Johnson, V. & Kolodny, R. (1987). On sex and human loving. Zemora Bitan Publishers (in Hebrew). Peleg-Nesher, S. (2002). Breast cancer and sexuality As coexistence. Bamah, 13, (in Hebrew). Rapp, E. (2001). Sex after stroke. Read, J. (2004). Sexual problems associated with infertility, pregnancy, and aging. BMJ, 329, Signorello, L. B., Harlow, B. L., Chekos, A. K. & Repke, J. T. (2001). Postpartum sexual functioning and its relationship to perineal trauma: A retrospective cohort study of primiparous women. American Journal of Obstetric Gynecology, April, Steinke, E. E. & Swan, H. J. (2004). Effectiveness of a videotape for sexual counseling after myocardial infarction. Research in Nursing & Health 27,

11 Sydow, K. V. (2002). Sexual enjoyment and orgasm postpartum: Sex differences and perceptual accuracy concerning partners' sexual experience. Journal of Psychosomatic Obstetrics & Gynecology, 23, *** 11