Untitled

תמליל

1 בראשית רבה נה:ז ז [כב, ב] ויאמר קח נא את בנך וגו' אמר לו בבקשה ממך קח נא את בנך, א"ל תרין בנין אית לי אי זה בן א"ל את יחידך א"ל זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו, א"ל אשר אהבת, א"ל אית תחומין במעיא א"ל את יצחק, ולמה לא גלה לו מיד כדי לחבבו בעיניו וליתן לו שכר על כל דבור ודבור, היא דעתיה דר' יוחנן דא"ר יוחנן לך לך, זו אפרכיה שלך, וממולדתך זו שכונתך, מבית אביך, זו בית אביך, אל הארץ אשר אראך, ולמה לא גלה לו מיד כדי לחבבה בעיניו וליתן לו שכר על כל דבור ודבור ועל כל פסיעה ופסיעה, א"ר לוי בר חייתא שני פעמים כתיב לך לך ואין אנו יודעים אי זה חביבה אם הראשונה אם השניה, מן מה דכתיב ולך לך אל ארץ המוריה הוי שניה חביבה מן הראשונה, ולך לך אל ארץ המוריה, רבי חייא רבה ורבי ינאי חד אמר למקום שהוראה יצאה לעולם, ואוחרנא אמר למקום שיראה יצאה לעולם, דכוותה דביר, ר' חייא ורבי ינאי חד אמר ממקום שהדיברות יוצאות לעולם וחד אמר ממקום שהדיבור יוצא לעולם, דכוותה ארון, ר' חייא ור' ינאי חד אמר למקום שהאורה יוצאה לעולם, וחד אמר מקום שיראה יוצא לעולם, אמר ריב"ל שמשם הקדוש ברוך הוא מורה לאומות העולם ומורידם לגיהנם, ר"ש בן יוחאי אמר למקום שהוא ראוי כנגד בה"מ למעלה, רבי יודן אמר למקום שיהא מראה לך, ר' פנחס אמר לאתר מרוותא דעלמא, רבנן אמרי למקום שהקטורת קריבין, המד"א אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה, והעלהו שם לעולה, ר' יודן בר סימון אמר, אמר לפניו רבון העולמים יש קרבן בלא כהן א"ל הקדוש ברוך הוא כבר מניתיך שתהא כהן, הה"ד (תהלים קי) אתה כהן לעולם, על אחד ההרים אשר אומר אליך, א"ר הונא משום ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי הקדוש ברוך הוא מתהא ומתלה בעיניהם של צדיקים ואח"כ הוא מגלה להם טעמו של דבר, אל הארץ אשר אראך על אחד ההרים וגו', דכוותה (יונה ג) וקרא אליה את הקריאה אשר וגו', דכוותה (יחזקאל ג) קום צא אל הבקעה ושם אדבר אתך. Midrash Rabbah - Genesis LV:7 7. AND HE SAID: TAKE, I PRAY THEE, THY SON, etc. (XXII, 2). Said He to him: TAKE, I PRAY THEE -I beg thee3-thy SON. ' ' Which son? ' he asked. THINE ONLY SON. replied He. But each is the only one of his mother? -WHOM THOU LOVEST. - Is there a limit to the affections? ' ' EVEN ISAAC, ' said He. And why did He not reveal it to him without delay? In order to make him [Isaac] even more beloved in his eyes and reward him for every word spoken. This agrees with the dictum of R. Johanan, who said: Get thee out of thy country (Gen. XII, 1) means from thy province And from thy kindred (ib.)-from the place where thou art settled; And from thy father's house-literally thy father's house. Unto the land that I will show thee (ib.). Why did He not reveal it to him there and then? In order to make it more beloved in his eyes and to reward him for every step. R. Levi b. Hayyatha said: Get thee is written twice,1 and we do not know which was more precious [in the eyes of God], the first or the second. But when it is written, AND GET THEE INTO THE LAND OF MO- RIAH (XXII, 2) it follows that the second occasion was more precious than the first.2 AND GET THEE INTO THE LAND OF MORIAH. R. Hiyya the Elder and R. Jannai discussed this. One said: To the place whence instruction (hora'ah) went forth to the world.3 While the other explained it: To the place whence religious awe (yirah) went forth to the world. (Similarly, the word aron (the Ark). R. Hiyya and R. Jannai-one said: The place whence orah (light) goes forth to the world; while the other explained it: The place whence yirah (religious reverence) goes forth to the world. Similarly, the word debir5; R. Hiyya and R. Jannai discussed this. One said: The place whence [God's] speech (dibbur) went forth to the world; while the other explained it: The place whence retribution (deber) goes forth to the world.) R. Joshua b. Levi said 6: It means the place whence the Holy One, blessed be He, shoots (moreh)7 at the other nations and hurls them into Gehenna. R. Simeon b. Yohai said: To the place that corresponds (ra'ui) to the Heavenly Temple. R. Judan b. Palya said: To the place that He will show (mareh) thee.l R. Phinehas said: To the seat of the world's dominion (marwetha). The Rabbis said: To the place where incense would be offered, as you read, I will get me to the mountain of myrrh-mor (S.S. IV, 6) 2 AND OFFER HIM THERE FOR A BURNT-OF- FERING (ib.). R. Judah said: He [Abraham] said to Him: ' Sovereign of the Universe! Can there be a sacrifice without a priest? ' ' I have already appointed thee to be a priest, replied the Holy One, blessed be He: thus it is written, ' Thou art a priest for ever ' (Ps. CX, 4). UPON ONE OF THE MOUNTAINS WHICH I WILL TELL THEE O F (ib.). For3 R. Huna said on the authority of R. Eliezer: The Holy One, blessed be He, first places the righteous in doubt and suspense, and then reveals to them the real meaning of the matter. Thus, TO THE LAND THAT I WILL SHOW THEE (XII, 1); UPON ONE OF THE MOUNTAINS WHICH I WILL TELL THEE OF; And make unto it the proclamation that I bid thee (Jonah III, 2); similarly, Arise, go forth into the plain, and I will there speak with thee (Ezek. III, 22).

2 בראשית רבה פרשה נה סימן ח ח [כב, ג] וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו, אר"ש בן יוחאי אהבה מקלקלת את השורה ושנאה מקלקלת את השורה, אהבה מקלקלת את השורה דכתיב וישכם אברהם בבוקר וגו' ולא היה לו כמה עבדים אלא אהבה מקלקלת את השורה, ושנאה מקלקלת את השורה, שנא' (במדבר כב) ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו ולא היה לו כמה עבדים אלא שנאה מקלקלת את השורה, אהבה מקלקלת את השורה שנאמר (בראשית מו) ויאסור יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו וכי לא היה ליוסף כמה עבדים אלא אהבה מקלקלת את השורה, שנאה מקלקלת את השורה דכתיב (שמות יד) ויאסור את רכבו ולא היה לו כמה עבדים אלא שנאה מקלקלת השורה, אר"ש בן יוחאי תבא חבשה ותעמוד על חבשה, תבוא חבשה שחבש אברהם אבינו לילך ולעשות רצונו של מקום של מי שאמר והיה העולם שנאמר וישלח אברהם את ידו וגו', ותעמוד על חבשה שחבש בלעם לילך ולקלל את ישראל, תבא אסרה שאסר יוסף לקראת אביו ותעמוד על אסרה של פרעה שהיה הולך לרדוף את ישראל, תני רבי ישמעאל תבא חרב יד שעשה אברהם אבינו שנאמר וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו ותעמוד על חרב יד שאמר פרעה (שם /שמות/ טו) אריק חרבי, ויקח את שני נעריו אתו, א"ר אבהו שני בני אדם נהגו בדרך ארץ, אברהם, ושאול, אברהם, שנאמר ויקח את שני נעריו, שאול, (ש"א =שמואל א'= כ"ח) וילך הוא ושני אנשים עמו, ויבקע עצי עולה, ר' חייא בר יוסי בשם ר' מיאשא ותני לה בשם ר' בניה בשכר ב' בקיעות שבקע אברהם אבינו עצי עולה זכה להבקע הים לפני בני ישראל שנא' ויבקע עצי עולה, ונאמר להלן (שם /שמות/ יד) ויבקעו המים, אמר ר' לוי דייך עד כה אלא אברהם לפי כחו והקב"ה לפי כחו ויקם וילך אל המקום ניתן לו שכר קימה ושכר הליכה. Midrash Rabbah - Genesis LV:8 8. AND ABRAHAM ROSE EARLY IN THE MORNING, AND SAD- DLED HIS ASS (XXII, 3). R. Simeon b. Yohai said: Love upsets the natural order, and hate upsets the natural order. 4 Love upsets the natural order: AND ABRAHAM ROSE EARLY IN THE MORNING, etc.: surely he had plenty of slaves?5 But the reason was that love6 upset the natural order. Hate upsets the natural order: And Baalam rose up in the morning, and saddled his ass (Num. XXII, 21): surely he had plenty of slaves? Hate, however, upsets the natural order. Love upsets the natural order: And Joseph made ready his chariot, etc. (Gen. XLVI, 29): yet surely Joseph had plenty of slaves? But love upsets the natural order. Hate upsets the natural order: And he made ready his chariot (Ex. XIV, 6)1: yet surely he had plenty of slaves? Thus hate upsets the natural order. R. Simeon b. Yohai said: Let saddling counteract saddling. Let the saddling done by our father Abraham in order to go and fulfil the will of Him at whose word the world came into existence counteract the saddling done by Baalam in order to go and curse Israel. Let preparing counteract preparing. Let Joseph's preparing [of his chariot] to meet his father counteract Pharaoh's preparing to go and pursue Israel. R. Ishmael taught: Let the sword of the hand counteract the sword of the hand. Let the sword taken in the hand of our father Abraham, as it says, And Abraham stretched forth his hand, and took the knife to slay his son (Gen. XXII, 1O), come and counteract the sword grasped by Pharaoh's hand when he said, I will draw my sword, my hand shall destroy them (Ex. XV, 9). AND TOOK TWO OF HIS YOUNG MEN WITH HIM, A N D ISAAC HIS SON.. R. Abbahu said: Two people behaved with propriety, Abraham and Saul: Abraham, as it says, AND TOOK TWO OF HIS YOUNG MEN WITH HIM; Saul, as it says, And Saul... went, he and two men with him (I Sam. XXVIII, 8).2 AND HE CLEAVED THE WOOD FOR THE BURNT-OFFERING. R. Hiyya b. R. Jose said in the name of R. Miasha, and it was also repeated in the name of R. Bannaiah: As a reward for the two cleavings wherewith our father Abraham cleaved the wood of the burnt-offering,3 he earned that God should divide the Sea before his descendants, as it says, And the waters were divided (Ex. XIV, 21). Said R. Levi: Enough of this!1 In truth Abraham acted according to his powers and the Holy One, blessed be He, according to His powers. AND ROSE UP, AND WENT UNTO THE PLACE. He was rewarded for rising up and for going.

3 בראשית רבה פרשה נו סימן א א [כב, ד - ה] ביום השלישי וישא אברהם את עיניו כתיב (הושע ו) יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו, ביום השלישי של שבטים כתיב (בראשית מב) ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי, ביום השלישי של מרגלים, שנאמר (יהושע ב) ונחבתם שמה שלשת ימים, ביום השלישי של מתן תורה, שנאמר (שמות יט) ויהי ביום השלישי, ביום השלישי של יונה, דכתיב (יונה ב) ויהי יונה במעי הדגה שלשה ימים ושלשה לילות, ביום השלישי של עולי גולה דכתיב (עזרא ח) ונשב שם ימים שלשה, ביום השלישי של תחיית המתים, דכתיב יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו, ביום הג' של אסתר (אסתר ה) ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות לבשה מלכות בית אביה, באיזה זכות, רבנן ורבי לוי רבנן אמרי בזכות יום השלישי של מתן תורה שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבקר, ור' לוי אמר בזכות של יום שלישי של אברהם אבינו שנאמר ביום השלישי וירא את המקום מרחוק, מה ראה ראה ענן קשור בהר, אמר דומה שאותו מקום שאמר לי הקדוש ברוך הוא להקריב את בני שם. Midrash Rabbah - Genesis LVI:1 1. ON THE THIRD DAY. etc. (XXII, 4). It is written, After two days He will revive us, on the third day He will raise us up, that we may live in His presence (Hos. VI, 2). E.g. on the third day of the tribal ancestorsl: And Joseph said unto them the third day: This do, and live (Gen. XLII, 18); on the third day of Revelation: And it came to pass on the third day, when it was morning (Ex. XIX, 16); on the third day of the spies: And hide yourselves there three days (Josh. II, 16); on the third day of Jonah: And Jonah was in the belly of the fish three days and three nights (Jonah II. 1); on the third day of those returning from the Exile: And we abode there three days (Ezra VIII, 32); on the third day of resurrection: After two days He will revive us, on the third day He will raise us up ; on the third day of Esther: Now it came to pass on the third day, that Esther put on her royal apparel (Est. V, I)-i.e. she put on the royal apparel of her ancestor.2 For whose sake?3 The Rabbis say: For the sake of the third day, when Revelation took place. R. Levi maintained: In the merit of what Abraham did on the third day, as it says, ON THE THIRD DAY, etc. AND SAW THE PLACE AFAR OFF (ib.). What did he see?4 He saw a cloud enveloping the mountain,5 and said: It appears that that is the place where the Holy One, blessed be He, told me to sacrifice my son.

4 בראשית רבה פרשה נו סימן ב ב אמר ליצחק בני רואה את מה שאני רואה א"ל הין, אמר לשני נעריו רואים אתם מה שאני רואה אמרו לו לאו, אמר הואיל וחמור אינו רואה ואתם אין אתם רואים שבו לכם פה עם החמור ומניין שהעבדים דומין לבהמה מהכא שבו לכם פה עם החמור עם החמור רבנן מייתי ליה מהכא ממתן תורה שנאמר (שמות כ) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וגו' אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובהמתך, א"ר יצחק עתיד המקום לירחק מבעליו, ולעולם, תלמוד לומר (תהלים קלב) זאת מנוחתי עד עד פה אשב לכשיבא אותו שכתוב בו (זכריה ט) עני ורוכב על חמור, ואני והנער נלכה עד כה, א"ר יהושע בן לוי נלך ונראה מה יהיה בסופו של כה, ונשתחוה ונשובה אליכם בשרו שהוא חוזר מהר המוריה בשלום, א"ר יצחק הכל בזכות השתחויה, ואברהם לא חזר מהר המוריה בשלום אלא בזכות השתחויה, ונשתחוה ונשובה אליכם, ישראל לא נגאלו אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שמות ד) ויאמן העם וגו' ויקדו וישתחוו, התורה לא נתנה אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שם /שמות/ כד) והשתחויתם מרחוק, חנה לא נפקדה אלא בזכות השתחויה שנאמר (שמואל א) וישתחו שם לה', הגליות אינן מתכנסות אלא בזכות השתחויה שנאמר (ישעיה כז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו', והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים, בהמ"ק =בית המקדש= לא נבנה אלא בזכות השתחויה שנאמר (תהלים צט) רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו, המתים אינן חיין אלא בזכות השתחויה שנאמר (שם /תהלים/ צה) באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו. Midrash Rabbah - Genesis LVI:2 2. He then said to him [Isaac]: Isaac, my son, seest thou what I see? Yes, he replied. Said he to his two servants: ' See ye what I see? ' ' No, they answered. Since ye do not see it, ABIDE YE HERE WITH THE ASS, (XXII, 5), he bade them, for ye are like the ass,1 whence it follows that slaves are like an ass 2 The Rabbis proved [it from this verse spoken at] the Revelation: Six days shalt thou labour, and do all thy work... thou, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thy cattle (Ex. XX, 10). R. Isaac said: This place shall one day be alienated from its Owner.3 For ever? [No], for it is stated, This is My resting-place for ever; here will I dwell for I have desired it; (Ps. CXXXII, 14)-when he comes of whom it is written, Lowly, and riding upon an ass (Zech. I, 9).4 AND I AND THE LAD WILL GO YONDER- AD KOH. Said R. Joshua b. Levi: We will go and see what is to be the eventual outcome of koh.5 AND WE WILL WORSHIP, AND WE WILL COME BACK TO YOU. He thus informed him6 that he [Isaac] would return safely from Mount Moriah. R. Isaac said: Everything happened as a reward for worshipping. 7 Abraham returned in peace from Mount Moriah only as a reward for worshipping: AND WE WILL WORSHIP AND WE WILL COME BACK TO YOU. Israel were redeemed only as a reward for worshipping: And the people believed... then they bowed their heads and worshipped (Ex. IV, 31). The Torah was given only as a reward for worshipping: And worship ye afar off (ib. XXIV, 1).1 Hannah was remembered only as a reward for worshipping: And they worshipped before the Lord (I Sam. I, 19). The exiles will be reassembled only as a reward for worshipping: And it shall come to pass in that day, that a great horn shall be blown; and they shall come that were lost... and that were dispersed... and they shall worship the Lord in the holy mountain at Jerusalem (Isa. XXVII, 13). The Temple was built only as a reward for worshipping: Exalt ye the Lord our God, and worship at His holy hill (Ps. XCIX, 9).2 The dead will come to life again only as a reward for worshipping: O come, let us worship and bend the knee; let us kneel before the Lord our Maker (Ps. XCV, 6).

5 בראשית רבה פרשה נו סימן ג ג [כב, ו] ויקח אברהם את עצי עולה כזה שהוא טוען צלובו בכתפו, ויקח בידו את האש ואת המאכלת, אמר ר' חנינא למה נקראת סכין מאכלת לפי שמכשר אוכלים, ורבנן אמרי כל אכילות שישראל אוכלים בעוה"ז אינם אוכלים אלא בזכות אותה המאכלת וילכו שניהם יחדו זה לעקוד וזה ליעקד, זה לשחוט וזה לישחט. בראשית רבה פרשה נו סימן ד ד [כב, ז - ח] ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי, בא לו סמאל אצל אבינו אברהם אמר ליה סבא סבא אובדת לבך, בן שניתן לך לק' שנה אתה הולך לשחטו, א"ל ע"מ כן, א"ל ואם מנסה אותך יותר מיכן את יכול לעמוד (איוב ד) הנסה דבר אליך תלאה א"ל ויתר על דין, א"ל למחר אומר לך שופך דם את חייב ששפכת דמו של בנך א"ל ע"מ כן וכיון שלא הועיל ממנו כלום בא לו אצל יצחק אמר לו ברא דעלובתא הולך הוא לשוחטך, א"ל ע"מ כן א"ל א"כ כל אותן הפרגזיות שעשת אמך לישמעאל שנאיה דביתה ירותא ואתה אינך מכניס בלבך, כד לא תיעול מילא תיעול פלגא הה"ד ויאמר יצחק אל אברהם אביו אבי, למה אבי אבי פ' /ב'/ פעמים כדי שיתמלא עליו רחמים, ויאמר הנה האש והעצים, א"ל יצף לההוא גברא דיגער ביה, מכל מקום אלהים יראה לו השה בני ואם לאו אתה השה לעולה בני, וילכו שניהם יחדו זה לעקוד וזה ליעקד זה לשחוט וזה לישחט. Midrash Rabbah - Genesis LVI:3 3. ANDABRAHAM TOOK THE WOOD OF THE BURNT - OFFERING (XXII, 6)-like one who carries his stake on his shoulder. 4 AND HE TOOK IN HIS HAND THE FIRE AND THE KNIFE (MA AKELETH). R. Hanina said: Why is a knife called ma'akeleth? Because it makes food (oklim) fit to be eaten.5 While the Rabbis said: All eating (akiloth) which Israel enjoy in this world, they enjoy only in the merit of that MA AKELETH. (KNIFE). AND THEY WENT BOTH OF THEM TOGETH- ER (ib.): one to bind and the other to be bound, one to slaughter and the other to be slaughtered. Midrash Rabbah - Genesis LVI:4 4. AND ISAAC SPOKE UNTO ABRAHAM HIS FATHER, AND SAID: MY FATHER (XXII, 7). Samael went to the Patriarch Abraham and upbraided him saying: What means this, old man! Hast thou lost thy wits? thou goest to slay a son granted to thee at the age of a hundred! Even this I do, replied he. And if He sets thee an even greater test, canst thou stand it? said he, as it is written, If a thing be put to thee as a trial,l wilt thou be wearied (Job IV, 2)? ' Even more than this, he replied. ' To-morrow He will say to thee, " Thou art a murderer, and art guilty," ' ' Still am I content, he rejoined. Seeing that he could achieve nought with him, he approached Isaac and said: Son of an unhappy mother! He goes to slay thee. ' I accept my fate, he replied. ' If so, said he, ' shall all those fine tunics which thy mother made be a legacy for Ishmael, the hated of her house? 2 If a word is not wholly effective, it may yet avail in part ; hence it is written, AND ISSAC SPOKE UNTO ABRAHAM HIS FATHER, AND SAID: MY FATHER: why HIS FATHER... MY FATHER?3 So that he should be filled with compassion for him. 4 A N D H E S A I D: BE- HOLD, THE FIRE AND THE WOOD. May that man be drowned who has thus incited him, exclaimed he. At all events, GOD WILL PROVIDE HIMSELF THE LAMB, O my son; and if not, THOU ART FOR A BURNT-OFFERING, MY SON. ' SO THEY WENT BOTH OF THEM TOGETHER-one to slaughter and the other to be slaughtered.

6 בראשית רבה פרשה נו סימן ה ה [כב, ט] ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויצחק היכן היה אמר רבי לוי נטלו והצניעו, אמר דלא יזרוק ההוא דיגער ביה אבן ויפסלנו מן הקרבן, ויבן שם אברהם את המזבח וגו' ויעקד את יצחק בנו, רבי חפני בר יצחק אמר כל מה שהיה אבינו אברהם עוקד את יצחק בנו מלמטן היה הקדוש ברוך הוא כובש שריהם של עובדי כוכבים מלמעלן, ולא עשה, אלא כיון שהפליגו ישראל עצמן בימי ירמיהו אמר להם הקדוש ברוך הוא מה אתם סבורים דאלין כפתיא קיימין שנא' (נחום א) כי עד סירים סבוכים וכסבאם סבואים כי עד שרים סבוכים אלא כסבאם סבואים אשתרון יתהון כפתיא, דכתיב (שם /נחום א'/) אכלו כקש יבש מלא, בשעה ששלח אבינו אברהם את ידו ליקח את המאכלת לשחוט את בנו, בכו מלאכי השרת הה"ד (ישעיה לג) הן אראלם צעקו חוצה, מהו חוצה רבי עזריה אמר חוצה חיצה הוא בריה למיכס ית בריה, ומה היו אומרים (שם /ישעיהו ל"ג/) נשמו מסלות אין אברהם מקבל את העוברים ואת השבים, שבת עובר אורח, היך מה דאת אמר חדל להיות לשרה, הפר ברית, ואת בריתי אקים את יצחק, מאס ערים, וישב בין קדש, לא חשב אנוש, לא עמדה זכות לאברהם, אתמהא ומי יאמר לך שאין הפסוק מדבר אלא במלאכי השרת נאמר כאן ממעל ונאמר להלן ממעל, (שם /ישעיהו/ ו) שרפים עומדים ממעל לו. Midrash Rabbah - Genesis LVI:5 5. AND THEY CAME TO THE PLACE WHICH GOD HAD TOLD HIM OF; AND ABRAHAM BUILT THE ALTAR THERE (XXII, 9). And where was Isaac? Said R. Levi: He had taken and hidden him, saying, ' Lest he who sought to seduce him5 throw a stone at him and disqualify him from serving as a sacrifice.6 AND BOUND ISAAC HIS SON. R. Hanina b. Isaac said: Even as Abraham bound his son Isaac below, so the Holy One, blessed be He, bound the Princes of the heathens above.1 Yet they did not remain [thus bound]. For when Israel alienated themselves [from God] in the days of Jeremiah, the Holy One, blessed be He, said to them: What think ye: that those fetters still exist? as it says, For shall they be like tangled thorns (sirim) for ever (Nahum 1, 10), which means: For are the Princes (sarim) to be entangled [i.e. bound] for ever? No; for When they [the Israelites] are drunken according to their drink (ib.),2 their fetters are broken, for it is written, They shall be devoured as stubble fully dry (ib.). When the Patriarch Abraham stretched forth his hand to take the knife to slay his son, the angels wept, as it says, Behold, their valiant ones [the angels] cry without- huzah (Isa. XXXIII, 7). What does ' huzah ' mean? R. Azariah said: It is unnatural It is unnatural that he should slay his son with his own hand. And what did they say? The highways lie waste? (ib. 8)-does not Abraham show hospitality to travellers? The wayfaring man ceaseth shabath (ib.)-as in the verse, It had ceased (hadal) to be with Sarah (Gen. XVIII, 11).3 He hath broken the covenant (Isa. Ioc. cit.), viz. But My covenant will I establish with Isaac (Gen. XVII, 21).4 He hath despised the cities (Isa. Ioc. cit.), viz. And [Abraham] dwelt between Kadesh and Shur (Gen. XX, 1).5 He regardeth not man (Isa. Ioc. cit.) -has Abraham no merit in his favour? And who says that this verse refers to the angels?6-here it says, UPON (M I - M A ' A L) THE WOOD, while in another passage it says, Above (mi-ma'al) Him stood the seraphim (Isa. VI, 2)

7 בראשית רבה פרשה נו סימן ו ו [כב, י] וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת, רב בעא קומי רבי חייא רבה מנין לשחיטה שהיא בדבר המטלטל, מן הכא וישלח אברהם את ידו, א"ל אין מן ההגדה אמר לך חזר הוא ביה, ואין מן אולפן אמר לך לית הוא חזר ביה, דתני לוי היו נעוצים מתחלתן הרי אלו פסולים, תלושין ונעצן הרי אלו כשרים דתנן השוחט במגל יד במגל קציר ובצור ובקנה שחיטתו כשרה, אמר רבי יוסי חמשה דברים נאמרו בקרומיות של קנה אין שוחטין בה ואין מוהלין בה, ואין חותכין בה בשר ואין מקנחין בה את הידים ולא מחצין בה את השנים מפני שרוח רעה שוכנת עליו. בראשית רבה פרשה נו סימן ז ז [כב, יא] ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים אברהם אברהם, תני רבי חייא לשון חיבה לשון זירוז, ר' אליעזר בן יעקב אמר לו ולדורות, אין דור שאין בו כאברהם ואין דור שאין בו כיעקב ואין דור שאין בו כמשה ואין דור שאין בו כשמואל, ויאמר אל תשלח ידך, וסכין היכן היה נשרו שלש דמעות ממלאכי השרת ושחת הסכין, א"ל אחנקנו אמר לו אל תשלח ידך אל הנער, א"ל אוציא ממנו טפת דם אמר לו אל תעש לו מאומה אל תעש לו מומה, כי עתה ידעתי הודעתי לכל שאת אוהבני ולא חשכת וגו', שלא תאמר כל החלאים שחוץ לגוף אינן חלאים אלא מעלה אני עליך כאילו אמרתי לך הקרב עצמך לי ולא עיכבת. Midrash Rabbah - Genesis LVI:6 6. AND ABRAHAM STRETCHED FORTH HIS HAND, AND TOOK THE KNIFE. Rab asked R. Hiyya the Elder: Regarding Rabbi's teaching, in which he said: How do we know that ritual slaughtering must be with a movable object?1 From this verse: AND ABRAHAM STRETCHED FORTH HIS HAND, AND TOOK THE KNIFE2- did he tell you this as haggadah, in which case he might retract3; or did he state it as a tradition, in which case he would not retract from it? For R. Levi taught: If they [e.g. sharp flints] were fast [to the ground or rocks] from the very beginning, they are unfit; but if they had been originally detached but subsequently fixed in the ground, they are fit. For we learned: If one slaughters with a hand-sickle,4 a flint, or a reed, the slaughtering is fit5 R. Jose b. Abin said: Five things were said of a reed stalk: You may not slaughter, circumcise, cut meat, wipe your hands,6 nor pick your teeth with it, because an evil spirit rests upon it. Midrash Rabbah - Genesis LVI:7 7. AND THE ANGEL OF THE LORD CALLED UNTO HIM OUT OF HEAVEN, AND SAID: ABRAHAM, ABRAHAM (XXII, 11). R. Hiyya taught: This is an expression of love and encouragement. R. Liezer said: [The repetition indicates that He spake] to him and to future generations: There is no generation which does not contain men like Abraham, and there is no generation which does not contain men like Jacob, Moses, and Samuel.1 AND HE SAID: LAY NOT THY HAND UPON THE LAD, etc. (XXII, 12). Where was the knife? Tears had fallen from the angels upon it and dissolved it. Then I will strangle him, said he [Abraham] to Him. LAY NOT THY HAND UPON THE LAD, was the reply. Let us bring forth a drop of blood from him, he pleaded. NEITHER DO THOU ANY THING TO HIM, He answered - inflict no blemish upon him.2 FOR NOW I KNOW- I have made it known to all-that thou lovest Me, A N D THOU HAST NOT WITHHELD, etc. And do not say, "All ills that do not affect one's own person are not ill,"3 for indeed I ascribe merit to thee as though I had bidden thee sacrifice thyself and thou hadst not refused. 4

8 בראשית רבה פרשה נו סימן ח ח ד"א א"ר יצחק בשעה שבקש אברהם לעקוד יצחק בנו אמר לו אבא בחור אני וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן אלא כפתני יפה יפה, מיד ויעקד את יצחק, כלום יכול אדם לכפות בן שלשים ושבע [נ"א בן עשרים ושש שנה] אלא לדעתו, מיד וישלח אברהם את ידו, הוא שולח יד ליטול את הסכין ועיניו מורידות דמעות ונופלות דמעות לעיניו של יצחק מרחמנותו של אבא, ואעפ"כ הלב שמח לעשות רצון יוצרו והיו המלאכים מתקבצין כתות כתות מלמעלן, מה הוון צווחין, (שם /ישעיהו/ לג) נשמו מסלות שבת עובר אורח הפר ברית מאס ערים, אין רצונו בירושלים ובבית המקדש שהיה בדעתו להוריש לבניו של יצחק, לא חשב אנוש, לא עמדה זכות לאברהם לית לכל בריה חשיבות קדמוי, א"ר אחא התחיל אברהם תמיה אין הדברים הללו אלא דברים של תימה, אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע, חזרת ואמרת קח נא את בנך ועכשיו את אמר לי אל תשלח ידך אל הנער אתמהא, אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם (תהלים פט) לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה, כשאמרתי לך קח נא את בנך לא אמרתי שחטהו אלא והעלהו לשם חיבה אמרתי לך אסיקתיה וקיימת דברי, ועתה אחתיניה, [נ"א משלו משל למלך שאמר לאוהבו העלה את בנך אל שלחני הביאו אותו אוהבו וסכינו בידו אמר המלך וכי העלהו לאכלו אמרתי לך העלהו אמרתי לך מפני חיבתו], הדא הוא דכתיב (ירמיה יט) ולא עלתה על לבי זה יצחק. Midrash Rabbah - Genesis LVI:8 8. (Another comment: R. Isaac said: When Abraham wished to sacrifice his son Isaac, he said to him: Father, I am a young man and am afraid that my body may tremble through fear of the knife and I will grieve thee, whereby the slaughter may be rendered unfit and this will not count as a real sacrifice; therefore bind me very firmly. Forthwith, HE BOUND ISAAC: can one bind a man thirty-seven years old? (another version: twenty-six years old)5 without his consent? Presently, AND ABRAHAM STRETCHED FORTH. HIS HAND-he stretched forth his hand to take the knife while the tears streamed from his eyes, and these tears, prompted by a father's compassion, dropped into Isaac's eyes. Yet even so, his heart rejoiced to obey the will of his Creator. The angels assembled in groups above. What did they cry? The highways lie waste, the wayfaring man ceaseth; He hath broken the covenant, He hath despised the cities (Isa. XXXIII, 8) -has He no pleasure in Jerusalem and the Temple, which He had intended giving as a possession to the descendants of Isaac? He regardeth not man (ib.): if no merit has stood in Abraham's favour, then no creature has any value before him.)l R. Aha said: [Abraham wondered]: Surely Thou too indulgest in prevarication! Yesterday Thou saidest, For in Isaac shall seed be called to thee (Gen. XXI, 12); Thou didst then retract and say, Take now thy son (ib. XXII, 2); while now Thou biddest me, LAY NOT THY HAND UPON THE LAD! Said the Holy One, blessed be He, to him: ' O Abraham, My covenant will I not profane (Ps. LXXXIX, 35), And I will establish My covenant with Isaac (Gen. XVII, 21). When I bade thee, "Take now thy son," etc., I will not alter that which is gone out of My lips (Ps. Ioc. cit.). Did I tell thee, Slaughter him? No! but, " Take him up."2 Thou hast taken him up. Now take him down. 3

9