/ 2 ספר בראשית פרשת בראשית א / א פרשת בראשית [א] א *בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ: * ב רבתי ובראש עמוד בי ה שמו סימן. (א) בּ ר א

תמליל

1 / 2 ספר בראשית פרשת בראשית א / א פרשת בראשית [א] א *בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ: * ב רבתי ובראש עמוד בי ה שמו סימן. (א) בּ ר אשׁ ית. א מ ר ר בּ י י צ ח ק, ל א ה י ה צ ר יך ל ה ת ח יל א ת ה תּוֹר ה א לּ א מ ה ח ד שׁ ה זּ ה ל כ ם שׁ ה יא מ צ ו ה ר אשׁוֹנ ה שׁ נּ צ ט וּוּ בּ הּ י שׁ ר א ל, וּמ ה טּ ע ם פּ ת ח בּ ב ר אשׁ ית, מ שּׁוּם כּ ח מ ע שׂ יו ה גּ יד ל ע מּוֹ ל ת ת ל ה ם נ ח ל ת גּוֹי ם (תהלים קיא, ו; תנחומא ישן יא), שׁ א ם י אמ רוּ אוּמּוֹת ה עוֹל ם ל י שׂ ר א ל ל יס ט ים א תּ ם שׁ כּ ב שׁ תּ ם א ר צוֹת שׁ ב ע ה גוֹי ם, ה ם אוֹמ ר ים ל ה ם כּ ל ה א ר ץ שׁ ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא ה יא, הוּא ב ר א הּ וּנ ת נ הּ ל א שׁ ר י שׁ ר בּ ע ינ יו, בּ ר צוֹנוֹ נ ת נ הּ ל ה ם, וּב ר צוֹנוֹ נ ט ל הּ מ ה ם וּנ ת נ הּ ל נוּ (בראשית רבה א, ב): בּ ר אשׁ ית בּ ר א. א ין ה מּ ק ר א ה זּ ה אוֹמ ר א לּ א דוֹר שׁ נ י, כּ מוֹ שׁ א מ רוּ ר בּוֹת ינוּ ז ל בּ שׁ ב יל ה תּוֹר ה שׁ נּ ק ר את ר אשׁ ית דּ ר כּוֹ (משלי ח, כב; תנחומא ישן ה) וּב שׁ ב יל י שׂ ר א ל שׁ נּ ק ר אוּ ר אשׁ ית תּ בוּא ת ה (ירמיה ב, ג; תנחומא ישן ג; ויקרא רבא לו, ד). ו א ם בּ את ל פ ר שׁוֹ כּ פ שׁוּטוֹ כּ ך פּ ר שׁ הוּ, בּ ר אשׁ ית בּ ר יא ת שׁ מ י ם ו א ר ץ ו ה א ר ץ ה י ת ה ת הוּ ו ב הוּ ו ח שׁ ך ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י אוֹר. ו ל א ב א ה מּ ק ר א ל הוֹרוֹת ס ד ר ה בּ ר יא ה לוֹמ ר שׁ א לּוּ ק ד מוּ, שׁ א ם בּ א ל הוֹרוֹת כּ ך, ה י ה לוֹ ל כ תּוֹב בּ ר אשׁוֹנ ה בּ ר א א ת ה שּׁ מ י ם וגו, שׁ א ין ל ך ר אשׁ ית בּ מּ ק ר א שׁ א ינוֹ ד בוּק ל תּ יב ה שׁ לּ א ח ר יו, כּ מוֹ בּ ר אשׁ ית מ מ ל כוּת י הוֹי ק ים (ירמיה כז, א), ר אשׁ ית מ מ ל כ תּוֹ (להלן י, י) ר אשׁ ית דּ ג נ ך (דברים יח, ד), א ף כּ אן א תּ ה אוֹמ ר בּ ר אשׁ ית creating. In the beginning of God s בּ ר אשׁ ית בּ ר א 1. What Was Created on the First Day? בּ ר אשׁ ית. ע שׂ ר ה ד ב ר ים נ ב ר אוּ ב יוֹם ר אשׁוֹן ו א לּוּ ה ן, שׁ מ י ם ו א ר ץ תּ הוּ ו ב הוּ אוֹר ו ח שׁ ך רוּח וּמ י ם מ דּ ת יוֹם וּמ דּ ת ל י ל ה. שׁ מ י ם ו א ר ץ דּ כ ת יב "בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ" (חגיגה יב.): Ten things were created on the first day of Creation: the heavens, earth, tohu and bohu the complete, shocking emptiness that existed before anything else was created light, darkness, wind, water, and the length of a day and of a night, so that each cycle lasts 24 hours. We know that heaven and earth were created on the first day, because it says, In the beginning, God created heaven and earth (Chagigah 12a). Clarifying the Meaning בּ ר אשׁ ית בּ ר א. מ ע שׂ ה בּ ת ל מ י ה מּ ל ך שׁ כּ ינּ ס שׁ ב ע ים וּשׁ נ י ם ז ק נ ים... ו א מ ר ל ה ם כּ ת בוּ ל י תּוֹר ת מ שׁ ה ר בּ כ ם, נ ת ן ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא בּ ל ב כּ ל א ח ד ו א ח ד ע צ ה... ו כ ת בוּ לוֹ א ל ה ים בּ ר א בּ ר אשׁ ית (מגילה ט.): King Ptolemy once gathered seventy-two of the Sages and placed each of them in a separate house. He then visited each of them, individually, and told them, Write a Greek translation of the Torah. If they would have translated certain pesukim literally, Ptolemy might have been angered, mocked the Torah, or distorted the Torah s meaning. Therefore, Hashem inspired each of the Sages to identically translate those pesukim in a way that would avoid this. One of phrases they reworded was our pasuk: Instead of translating it literally as In the beginning created God which Ptolemy could have twisted to mean that En arche (Greek for In the beginning ) was the name of a divine being that created God they all wrote, God created, in the beginning (Megillah 9a). Hashem s Ten Statements בּ ר אשׁ ית בּ ר א. א ין פּוֹח ת ין מ ע שׂ ר ה פ סוּק ין... כּ נ ג ד ע שׂ ר ה מ א מ רוֹת שׁ בּ ה ן נ ב ר א ה עוֹל ם, ה י נ ינ הוּ, ו יּ אמ ר דּ ב ר אשׁ ית, ה נ י תּ שׁ ע ה ה ווּ? בּ ר אשׁ ית נ מּ י מ א מ ר הוּא דּ כ ת יב (תהלים לג, ו) "בּ ד ב ר ה' שׁ מ י ם נ ע שׂוּ וּב רוּח פּ יו כּ ל צ ב א ם" (ראש השנה לב., מגילה כא:): During Mussaf of Rosh Hashanah, we must say at least ten pesukim that discuss Kingship, at least ten pesukim that discuss Remembrance, and at least ten pesukim that discuss the Shofar. Similarly, when we read the Torah in the synagogue, we must read a minimum of ten pesukim. What is the number ten based on? R Yochanan explains that it is because the world was created through ten statements made by Hashem. 1 In the Torah s description of the creation of the world, we find the phrase, And [Hashem] said, nine times. But Hashem made another statement as well: In the beginning the initial creation of heaven and earth in our pasuk was also by Hashem s Word, as it says, By the word of Hashem the heavens were made 2 (Rosh Hashanah 32a; Megillah 21b). Preparing for the Altar There was a requirement that certain animal offerings רש י PARASHAS BEREISHIS 1. אונקלוס א בּ ק ד מ ין בּ ר א י י י ת שׁ מ יּ א ו י ת א ר ע א: בּ ר א א ל ה ים וגו כּ מוֹ בּ ר אשׁ ית בּ רוֹא,ו דוֹמ ה לוֹ תּ ח לּ ת דּ בּ ר ה בּ הוֹשׁ ע (הושע א, ב), כּ לוֹמ ר תּ ח לּ ת דּ בּוּרוֹ שׁ ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא בּ הוֹשׁ ע ו יּ אמ ר ה א ל הוֹשׁ ע וגו. ו א ם תּ אמ ר ל הוֹרוֹת בּ א שׁ א לּוּ תּ ח לּ ה נ ב ר אוּ, וּפ ירוּשׁוֹ בּ ר אשׁ ית ה כּ ל בּ ר א א לּוּ, ו י שׁ ל ך מ ק ר אוֹת שׁ מּ ק צּ ר ים ל שׁוֹנ ם וּמ מ ע ט ים תּ יב ה א ח ת, כּ מוֹ כּ י ל א ס ג ר דּ ל ת י ב ט נ י (איוב ג, י) ו ל א פ יר שׁ מ י ה סּוֹג ר, וּכ מוֹ י שּׂ א א ת ח יל דּ מּ שׂ ק (ישעיה ח, ד) ו ל א פ יר שׁ מ י י שּׂ א נּוּ, וּכ מוֹ א ם י ח רוֹשׁ בּ בּ ק ר ים (עמוס ו, יב) ו ל א פ יר שׁ א ם י ח רוֹשׁ א ד ם בּ בּ ק ר ים, וּכ מוֹ מ גּ יד מ ר אשׁ ית א ח ר ית (ישעיה מו, י) ו ל א פ יר שׁ מ גּ יד מ ר אשׁ ית דּ ב ר א ח ר ית דּ ב ר, א ם כּ ן תּ מ הּ ע ל ע צ מ ך, שׁ ה ר י ה מּ י ם ק ד מוּ, שׁ ה ר י כ ת יב ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת ע ל פּ נ י ה מּ י ם, ו ע ד י ין ל א גּ ילּ ה ה מּ ק ר א בּ ר יא ת ה מּ י ם מ ת י ה י ת ה,ה א ל מ ד תּ שׁ קּ ד מוּ ה מּ י ם ל א ר ץ, ו עוֹד, שׁ ה שּׁ מ י ם מ א שׁ וּמ י ם נ ב ר אוּ (חגיגה יב.), ע ל כּ ר ח ך ל א ל ימּ ד ה מּ ק ר א בּ ס ד ר ה מּוּק ד מ ים ו ה מּ אוּח ר ים כּ לוּם: בּ ר א א ל ה ים. ו ל א נ א מ ר בּ ר א ה, שׁ בּ תּ ח לּ ה ע ל ה בּ מ ח שׁ ב ה ל ב ר אתוֹ בּ מ דּ ת ה דּ ין ו ר א ה שׁ א ין ה עוֹל ם מ ת ק יּ ים, ה ק דּ ים מ דּ ת ר ח מ ים ו שׁ תּ פ הּ ל מ דּ ת ה דּ ין. ו ה י ינוּ ד כ ת יב בּ יוֹם ע שׂוֹת ה א ל ה ים א ר ץ ו שׁ מ י ם (להלן ב, ד; בראשית רבה יב, טו, יד, א; שמות רבה ל, יג; פסיקתא רבתי מ [קסו:]): 1. Avos 5:1. 2. Tehillim 33:6. 3. In the First Beis HaMikdash, the wine flowed down the sides of the Altar, and then went into a hole in

2 3 / BEREISHIS/GENESIS PARASHAS BEREISHIS 1 / 1 1 The Beginning: First Day PARASHAS BEREISHIS 1 In the beginning of God s creating the heavens and the earth be accompanied by wine. This wine was poured on the Altar, 3 and it went down into shissin, underground spaces. בּ ר אשׁ ית בּ ר א. שׁ ית ין מ שּׁ שׁ ת י מ י ב ר אשׁ ית נ ב ר אוּ... א ל תּ יק ר י "בּ ר אשׁ ית" א לּ א בּ ר א שׁ ית (סוכה מט.): The shissin existed since the time of Creation. The word Bereishis, In the beginning, can be divided to read bara shis, He created shis (Succah 49a). The First Tes בּ ר אשׁ ית בּ ר א. ה רוֹא ה ט י"ת בּ ח לוֹמוֹ ס ימ ן י פ ה לוֹ, מ אי ט ע מ א... שׁ מּ "בּ ר אשׁ ית" ע ד (להלן פסוק ד) "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר [כּ י טוֹב]" ל א כּ ת יב ט י"ת (בבא קמא נה.): If someone sees the letter,ט tes, in a dream, it is a good sign, because starting from Bereishis, the first word in the Torah, the first tes we find in the Torah is in the word tov, good (Bava Kamma 55a). Only One Creator בּ ר אשׁ ית בּ ר א. שׁ א לוּ א ת ר בּ י שׂ מ ל אי כּ מּ ה א לוֹהוֹת בּ ר אוּ א ת ה עוֹל ם... ו ה א כ ת יב "בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים", א מ ר ל הוּ ו כ י בּ ר אוּ כּ ת יב, בּ ר א כּ ת יב (ירושלמי ברכות ט, א): The heretics asked R Samlai: How many Gods created the world? In the pasuk, In the beginning Elohim created, Elohim seems to be a plural, which would mean more than one God! He answered them that our pasuk says, bara, He created, which is singular. Had there been more than one Creator, it would have to say bar u, they created 4 (Yerushalmi Berachos 9:1). Beginning With a Beis בּ ר אשׁ ית בּ ר א. ל מּ ה נ ב ר א ה עוֹל ם בּ ב י"ת ו ל א בּ א ל "ף, מ פּ נ י שׁ ה בּ י"ת ל שׁוֹן בּ ר כ ה ו ה א ל "ף ל שׁוֹן א ר יר ה (ירושלמי חגיגה ב, א): The Torah begins the description of Creation with the word ר אשׁ ית,בּ which begins with the letter beis. Why was the world created with the letter beis, the second letter of the Hebrew alphabet, rather than aleph, the first letter? It is because beis is the first letter of the word ר כ ה,בּ berachah, blessing, while aleph is the first letter of the word רוּר,א arur, cursed (Yerushalmi Chagigah 2:1). Heavens. שׁ מ י ם The Heavens: Fire and Water שׁ מ י ם. מ אי "שׁ מ י ם"... שׁ שּׁ ם מ י ם... בּ מ ת נ ית א תּ נ א א שׁ וּמ י ם, מ ל מּ ד שׁ ה ב יא ן ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא וּט ר פ ן ז ה בּ ז ה ו ע שׂ ה מ ה ן ר ק יע (חגיגה יב.): The word shamayim, heavens, is a contraction of the phrase sham mayim, there is water there. It is also a contraction of the words eish fire and mayim water, because Hashem mixed together fire and water to create the heavens (Chagigah 12a). earth. The heavens and the א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ Heaven or Earth Which Came First? א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ. בּ ית שׁ מּ אי אוֹמ ר ים שׁ מ י ם נ ב ר אוּ תּ ח לּ ה שׁ נּ א מ ר "בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ" וּב ית ה לּ ל אוֹמ ר ים א ר ץ נ ב ר את תּ ח לּ ה ו א ח ר כּ ך שׁ מ י ם שׁ נּ א מ ר "בּ יוֹם ע שׂוֹת ה א ל ה ים א ר ץ ו שׁ מ י ם"... ק שׁוּ ק ר א י א ה ד ד י. א מ ר ר ישׁ ל ק ישׁ, כּ שׁ נּ ב ר אוּ בּ ר א שׁ מ י ם ו א ח ר כּ ך בּ ר א ה א ר ץ וּכ שׁ נּ ט ה נ ט ה ה א ר ץ ו א ח ר כּ ך נ ט ה שׁ מ י ם (חגיגה יב.): Beis Shammai say that the heavens were created before the earth, as our pasuk says, In the beginning God created the heavens and the earth, mentioning the heavens before the earth. Beis Hillel say that the earth was created first, as we find that the Torah says, 5 On the day that Hashem God made earth and heaven, mentioning the earth first. How do we explain the contradiction between the two pesukim? Reish Lakish says that Hashem created the heavens first and afterward created the earth, but when He put them in place, He first set the earth in place and then the heavens (Chagigah 12a). Extra Words? The Hebrew word א ת/א ת (es/eis) is usually untranslatable. Nachum Ish Gam Zu was among the Tannaim, Sages of the Mishnah, who held that whenever this word appears in a pasuk, it is either grammatically necessary or it teaches something. א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ. נ חוּם א ישׁ גּ ם זוּ... שׁ ה י ה דּוֹר שׁ כּ ל א ת ין שׁ בּ תּוֹר ה "א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ" מ ה ה י ה דּוֹר שׁ בּ ה ן?... א ילּוּ נ א מ ר שׁ מ י ם ו א ר ץ ה י ית י אוֹמ ר שׁ מ י ם שׁ מוֹ שׁ ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא, ע כ שׁ יו שׁ נּ א מ ר "א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ" שׁ מ י ם שׁ מ י ם מ מּ שׁ א ר ץ א ר ץ מ מּ שׁ. "א ת ה א ר ץ ל מּ ה ל י? ל ה ק דּ ים שׁ מ י ם ל א ר ץ (חגיגה יב. יב:): The word eis appears twice in our pasuk: In the beginning of God s creating the heavens (eis hashamayim) and the earth (v eis ha aretz). What purpose do the words eis serve here? Nachum Ish Gam Zu explained that if the Torah did not write eis, one could have thought that hashamayim v ha aretz, heaven and earth, are names of Hashem. 6 By adding the word eis before the heavens the earth, the Torah is making it clear that the heavens and the earth were the objects created by Hashem. Once the Torah made this clear, it wrote a second eis, the floor that led to these underground spaces. The Altar in the Second Beis HaMikdash was larger than that in the First, and it covered the holes that led to the shissin. On the top of the Altar were two bowls with holes, each with an opening on the bottom that sat over a small hole in the Altar s top. The wine was poured into one of these bowls and flowed down to the shissin through a channel in the Altar itself. 4. The term Elohim is plural because it indicates honor, just as distinguished people are addressed in the plural. See Ibn Ezra to our pasuk. 5. 2:4. 6. Literally translated, the Hebrew phrase reads: In the beginning, created God eis the heavens v eis the earth. Without the eis, the phrase could be understood to mean that God whose Name is the Heaven-the Earth created [the universe].

3 / 4 ספר בראשית פרשת בראשית א / ב ה ב ו ה א ר ץ ה י ת ה ת הוּ ו ב הוּ ו ח שׁ ך ע ל פּ נ י ת ה וֹם ו ר וּח א ל ה ים מ ר ח פ ת ע ל פּ נ י ה מּ י ם: ג ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י א וֹר ו י ה י א וֹר: ד ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה א וֹר כּ י ט וֹב ו יּ ב דּ ל א ל ה ים בּ ין ה א וֹר וּב ין ה ח שׁ ך : ה ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר י וֹם ו ל ח שׁ ך (ב) ת הוּ ו ב הוּ. תּ הוּ ל שׁוֹן תּ מ הּ ו שׁ מּ מוֹן, שׁ א ד ם תּוֹה ה וּמ שׁ תּוֹמ ם ע ל בּ הוּ שׁ בּ הּ: תּ הוּ. אשטורדישו ן בּ לע ז: ב הוּ. ל שׁוֹן ר יקוּת וּצ דוּ (אונקלוס): ע ל פּ נ י ת הוֹם. ע ל פּ נ י ה מּ י ם שׁ ע ל ה א ר ץ : ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת. כּ סּ א ה כּ בוֹד עוֹמ ד בּ א ו יר וּמ ר ח ף ע ל פּ נ י ה מּ י ם בּ רוּח פּ יו שׁ ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא וּב מ א מ רוֹ כּ יוֹנ ה ה מ ר ח פ ת ע ל ה קּ ן (חגיגה טו.; מדרש תהלים צג, ה) אקובטי ר בּ לע ז: רש י ב ו א ר ע א ה ו ת צ ד י א ו ר יק נ י א ו ח שׁוֹכ א ע ל א פּ י ת הוֹמ א ו רוּח א מ ן ק ד ם י י מ נ שּׁ ב א ע ל א פּ י מ יּ א: ג ו א מ ר י י י ה י נ הוֹר א ו ה ו ה נ הוֹר א: ד ו ח ז א י י י ת נ הוֹר א א ר י ט ב ו א פ ר שׁ י י בּ ין נ הוֹר א וּב ין ח שׁוֹכ א: ה וּק ר א י י ל נ הוֹר א י מ מ א ו ל ח שׁוֹכ א (ד) ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר כּ י טוֹב ו יּ ב דּ ל. א ף בּ ז ה א נוּ צ ר יכ ין ל ד ב ר י א גּ ד ה, ר א הוּ שׁ א ינוֹ כ ד אי ל ה שׁ תּ מּ שׁ בּוֹ ר שׁ ע ים ו ה ב דּ ילוֹ ל צּ דּ יק ים ל ע ת יד ל ב א (חגיגה יב.; בראשית רבה ג, ו). וּל פ י פ שׁוּטוֹ כּ ך פּ ר שׁ הוּ, ר א הוּ כּ י טוֹב ו א ין נ א ה לוֹ ו ל ח שׁ ך שׁ יּ ה יוּ מ שׁ תּ מּ שׁ ין בּ ע ר בּוּב י א,ו ק ב ע ל ז ה תּ חוּמוֹ בּ יּוֹם ו ל ז ה תּ חוּמוֹ בּ לּ י ל ה (בראשית רבה שם; פסחים ב.): before and the earth, to teach us that Hashem did not create the heavens and the earth at exactly the same time. Rather, first He created the heavens, v eis and only then did He create the earth (Chagigah 12a-b). was. When the earth ו ה א ר ץ ה י ת ה.2 Switching the Order ו ה א ר ץ ה י ת ה. מ כּ ד י בּ שּׁ מ י ם א ת ח יל בּ ר ישׁ א, מ אי שׁ נ א דּ ק א ח שׁ יב מ ע שׂ ה א ר ץ... מ שׁ ל ל מ ל ך בּ שׂ ר ו ד ם שׁ א מ ר ל ע ב ד יו: ה שׁ כּ ימוּ ל פ ת ח י ה שׁ כּ ים וּמ צ א נ שׁ ים ו א נ שׁ ים ל מ י מ שׁ בּ ח, ל מ י שׁ א ין דּ ר כּוֹ ל ה שׁ כּ ים ו ה שׁ כּ ים (חגיגה יב:): The previous pasuk taught us that the heavens were created before the earth. But in its description, the Torah begins speaking about the earth. Why does it not first describe the heavens, which were created first? We can understand this through a parable: A king once told his servants to arrive at his palace very early the next morning. When he woke up, he found that both men and women servants had come. Whom did the king praise first? He began by praising the women servants, who usually did not come to serve him early in the morning. Similarly, the earth is slower than the heavens. We see that the creation of the earth took place over more days than those of the heavens. Despite this, the slow earth was created alongside the heavens. That is why the Torah first discusses the earth (Chagigah 12b). empty. Astonishingly תּ הוּ ו ב הוּ Tohu and Bohu תּ הוּ ו ב הוּ. תּ הוּ ק ו י רוֹק שׁ מּ קּ יף א ת כּ ל ה עוֹל ם כּוּלּוֹ שׁ מּ מּ נּוּ י צ א ח שׁ ך...בּ הוּ א לּוּ א ב נ ים ה מ פוּלּ מוֹת ה מ שׁוּקּ עוֹת בּ תּ הוֹם,שׁ מּ ה ן יוֹצ א ין מ י ם. (חגיגה יב.): Tohu is a green line that goes around the entire world, with darkness coming from it. Bohu refers to the damp stones sunk in the deep, with water coming from them 7 (Chagigah 12a). darkness. With ו ח שׁ ך Darkness Then Light ו ח שׁ ך. ע שׂ ר ה דּ ב ר ים שׁ א ל א ל כּ ס נ דּ רוֹס מוּק דוֹן א ת ז ק נ י ה נּ ג ב... אוֹר נ ב ר א תּ ח לּ ה אוֹ ח שׁ ך? א מ רוּ לוֹ מ ילּ ת א ד א א ין ל הּ פּ ת ר... ו נ ימ רוּ ל יהּ ח שׁ ך נ ב ר א תּ ח לּ ה דּ כ ת יב "ו ה א ר ץ ה י ת ה ת הוּ ו ב הוּ ו ח שׁ ך " ו ה ד ר "ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י אוֹר", ס ב ר י דּ יל מ א א ת י ל שׁ יּוּל י מ ה לּ מ ע ל ה וּמ ה לּ מ טּ ה מ ה לּ פ נ ים וּמ ה לּ א חוֹר (תמיד לא: לב.): Alexander the Great asked the Elders of the South, What was created first, light or darkness? They told him that no human could answer that question. But don t we see from our pesukim that darkness existed first? Our pasuk teaches that the earth was astonishingly empty, with darkness upon the surface of the deep, and then Hashem said, Let there be light! The Elders responded as they did because they did not want to get involved in a discussion that would lead to matters that are beyond human understanding (Tamid 31b-32a). hovered. And the Divine Presence ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת Where Heaven and Earth Nearly Touch ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת. צוֹפ ה ה י ית י בּ ין מ י ם ה ע ל יוֹנ ים ל מ י ם ה תּ ח תּוֹנ ים ו א ין בּ ין ז ה ל ז ה א לּ א שׁ ל שׁ א צ בּ עוֹת בּ ל ב ד שׁ נּ א מ ר "ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת ע ל פּ נ י ה מּ י ם" (חגיגה טו.): Ben Zoma said: I was thinking about the mysteries of Maaseh Bereishis, the Creation of the Universe, and I understand that where domes of the heavens and the ground meet, there is a space of only three fingerbreadths between the upper waters and the lower waters. Our pasuk says that the breath of Hashem hovered upon the surface of the waters, like a dove that hovers just above her young, but does not quite touch them 8 (Chagigah 15a). 7. These teachings have hidden meanings, a full discussion of which is beyond the scope of this work. It seems from the Zohar and classic works of Jewish thought that tohu, the darkness coming from tohu, and bohu are all barriers that block man s ability to have a clear view of God s light and the full impact of man s own actions. Man is meant to have free will, and clearly seeing these would make it unthinkable to do wrong. The water coming from the bohu stones represents the reduced light that is allowed to reach our world and benefit it. See Schottenstein Edition, notes 9 and This teaching also has hidden meanings, a full discussion of which is beyond the scope of this work.

4 5 / BEREISHIS/GENESIS PARASHAS BEREISHIS 1 / when the earth was astonishingly empty, with darkness upon the surface of the deep, and the Divine Presence hovered over the surface of the water 3 God said, Let there be light, and there was light. 4 God saw that the light was good, and God separated between the light and the darkness. 5 God called to the light: Day, and to the darkness Water Snow Earth ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת. בּ תּ ח יל ה ה י ה ה עוֹל ם מ י ם בּ מ י ם, מ אי ט ע מ א, "ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת ע ל פּ נ י ה מּ י ם", ח ז ר ו ע שׂ אוֹ שׁ ל ג... ח ז ר ו ע שׂ אוֹ א ר ץ... ו ה א ר ץ עוֹמ ד ת ע ל מ י ם (ירושלמי חגיגה ב, א): Our pasuk tells us that the Divine Presence hovered over the surface of the water, teaching that on the first day of Creation there was only one body of water, water within water. 9 On the second day, Hashem separated the upper waters those above the heaven from the lower waters those that remained on earth. He turned the top of the lower waters into snow, and then turned the snow into the earth that is spread over the waters (Yerushalmi Chagigah 2:1). good. The light was א ת ה אוֹר כּ י טוֹב.4 The Special Light of the First Day א ת ה אוֹר כּ י טוֹב. אוֹר שׁ בּ ר א ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא בּ יוֹם ר אשׁוֹן... ע מ ד וּג נ זוֹ מ ה ן... וּל מ י גּ נ זוֹ, ל צּ דּ יק ים ל ע ת יד ל ב א, שׁ נּ א מ ר "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר כּ י טוֹב" ו א ין טוֹב א לּ א צ דּ יק (חגיגה יב.): The light that Hashem created on the first day allowed a person to see everything from one end of the world to the other. Since He saw that people would act improperly, He hid it, and stored it for the righteous people in the Future Era (Chagigah 12a). All the World for One Righteous Person א ת ה אוֹר כּ י טוֹב. א פ ילּוּ בּ שׁ ב יל צ דּ יק א ח ד עוֹל ם נ ב ר א שׁ נּ א מ ר "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר כּ י טוֹב" ו א ין טוֹב א לּ א צ דּ יק (יומא לח:): It was worth creating the world even for one righteous person. Our pasuk says: God saw the light that it was good, and the word good refers to a righteous person (Yoma 38b). A Good Omen א ת ה אוֹר כּ י טוֹב. ה רוֹא ה ט י"ת בּ ח לוֹמוֹ ס ימ ן י פ ה לוֹ, מ אי ט ע מ א... שׁ מּ "בּ ר אשׁ ית" ע ד (להלן פסוק ד) "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר [כּ י טוֹב]" ל א כּ ת יב ט י"ת (בבא קמא נה.): If someone sees the letter,ט tes, in a dream, it is a good sign, because starting from Bereishis, the first word in the Torah, the first tes in the Torah is in the word tov, good (Bava Kamma 55a). Benefit From the Light Before Making the Blessing א ת ה אוֹר כּ י טוֹב. א ין מ ב ר כ ין ע ל ה נּ ר ע ד שׁ יּ אוֹתוּ ל אוֹרוֹ... "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר כּ י טוֹב" ו א ח ר כּ ך "ו יּ ב דּ ל א ל ה ים בּ ין ה אוֹר וּב ין ה ח שׁ ך " (ירושלמי ברכות ח, ו): During Havdalah at the conclusion of the Shabbos, a blessing is made over a candle. The law is that one must be able to benefit from the candle s light before reciting this blessing. We find a hint to this law in our pasuk: First God saw the light that it was good, only then, after He saw it, He separated [ vayavdeil 10 ] between the light and the darkness (Yerushalmi Berachos 8:6). Day. God called to the light: ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם.5 Day or Night? The word or means light. The first Mishnah in Pesachim teaches that one is obligated to search for chametz, leavened items, on or of the 14th of Nissan. The Gemara discusses whether the term or refers to the nighttime 11 or early in the morning, when it is first starting to become light. ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם. מ ית יב י ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם א ל מ א אוֹר י מ מ א הוּא, ה כ י ק א מ ר ל מּ א יר וּב א ק ר אוֹ יוֹם... א לּ א ה כ י ק א מ ר ק ר י יהּ ר ח מ נ א ל נ הוֹר א וּפ ק ד יהּ א מּ צ ו ת א דּ ימ מ א ו ק ר י יהּ ר ח מ נ א ל ח שׁוֹכ א וּפ ק ד יהּ א מּ צ ו ת א דּ ל י ל ה (פסחים ב.): A simple translation of our pasuk God called or day would seem to imply that or means daytime. But it is also possible that our pasuk is using the word or to mean light : God gave the name day to the time when it begins to become light [ or ]. The Gemara concludes that the word kara, called in our pasuk does not mean that God gave or the name day, and choshech the name night. Rather kara means that He called upon them, giving them tasks: light to serve during the day, and darkness to serve at night (Pesachim 2a). Separate Domains ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם. מ שׁ ל... ל מ ל ך שׁ ה יוּ לוֹ שׁ נ י א יס ט ר ט יג ין, ז ה אוֹמ ר א נ י מ שׁ מּ שׁ בּ יּוֹם ו ז ה אוֹמ ר א נ י מ שׁ מּ שׁ בּ יּוֹם. ק ר א ל ר אשׁוֹן ו א מ ר לוֹ: פּ לוֹנ י, ה יּוֹם י ה א תּ חוּמ ך. ק ר א ל שּׁ נ י ו א מ ר לוֹ: פּ לוֹנ י, ה לּ י ל ה י ה א תּ חוּמ ך. ה ד א הוּא דּ כ ת יב: "ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם וגו' ", ל אוֹר א מ ר לוֹ ה יּוֹם י ה א תּ חוּמ ך ו ל ח שׁ ך א מ ר לוֹ ה לּ י ל ה י ה א תּ חוּמ ך (ירושלמי ברכות ח, ו): Light and darkness were like two governors of a king, both of whom wanted to rule the same area. To settle the matter, the king called to one and decreed, Your area will be the day! He then called to the second one and decreed, Your area will be the night! Similarly, our pasuk tells us that God called to the light and decreed: You will rule by day! and He called to the darkness and decreed: You will rule by night! (Yerushalmi Berachos 8:6). 9. A simple understanding of this is that the waters that would ultimately be the upper waters and those that would remain the lower waters were all together. 10. The word vayavdeil has the same root as the word Havdalah. 11. That is, the night before the day of the 14th of Nissan. The Mishnah may have used or, light a more pleasant and refined word as a euphemism for nighttime. Indeed, the Gemara s conclusion is that the Mishnah does mean nighttime, which is when the search is done.

5 / 6 ספר בראשית פרשת בראשית א / ו ח ק ר א ל י ל ה ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י וֹם א ח ד: פ ו ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י ר ק יע בּ ת וֹך ה מּ י ם ו יה י מ ב דּ יל בּ ין מ י ם ל מ י ם: ז ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת ה ר ק יע ו יּ ב דּ ל בּ ין ה מּ י ם א שׁ ר מ תּ ח ת ל ר ק יע וּב ין ה מּ י ם א שׁ ר מ ע ל ל ר ק יע ו י ה י כ ן: ח ו יּ ק ר א א ל ה ים ל ר ק יע שׁ מ י ם ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י וֹם שׁ נ י: פ (ה) יוֹם א ח ד. ל פ י ס ד ר ל שׁוֹן ה פּ ר שׁ ה ה י ה לוֹ ל כ תּוֹב יוֹם ר אשׁוֹן כּ מוֹ שׁ כּ תוּב בּ שׁ א ר ה יּ מ ים, שׁ נ י, שׁ ל ישׁ י, ר ב יע י, ל מּ ה כּ ת ב א ח ד, ל פ י שׁ ה י ה ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא י ח יד בּ עוֹל מוֹ, שׁ לּ א נ ב ר אוּ ה מּ ל א כ ים ע ד יוֹם שׁ נ י. כּ ך מ פוֹר שׁ בּ ב ר אשׁ ית ר בּ ה (ג, ח): (ו) י ה י ר ק יע. י ח ז ק ה ר ק יע, שׁ א ף ע ל פּ י שׁ נּ ב ר אוּ שׁ מ י ם בּ יוֹם ה ר אשׁוֹן ע ד י ין ל ח ים ה יוּ ו ק ר שׁוּ ב שּׁ נ י מ גּ ע ר ת ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא בּ א מ רוֹ י ה י ר ק יע, ו ז הוּ שׁ כּ ת ב ע מּוּד י שׁ מ י ם י רוֹפ פוּ (איוב כו, יא) כּ ל יוֹם ר אשׁוֹן, וּב שּׁ נ י י ת מ הוּ מ גּ ע ר תוֹ (שם), כּ א ד ם שׁ מּ שׁ תּוֹמ ם ו עוֹמ ד מ גּ ע ר ת ה מ א יּ ים ע ל יו (בראשית רבה ד, ב, ז, יב, י; חגיגה יב.): בּ תוֹך ה מּ י ם. בּ א מ צ ע ה מּ י ם, שׁ יּ שׁ ה פ ר שׁ בּ ין מ י ם ה ע ל יוֹנ ים ל ר ק יע כּ מוֹ בּ ין ה ר ק יע ל מּ י ם שׁ ע ל ה א ר ץ. ה א ל מ ד תּ רש י ק ר א ל יל י א ו ה ו ה ר מ שׁ ו ה ו ה צ פ ר יוֹמ א ח ד: ו ו א מ ר י י י ה י ר ק יע א בּ מ צ יעוּת מ יּ א ו יה י מ פ ר ישׁ בּ ין מ יּ א ל מ יּ א: ז ו ע ב ד י י י ת ר ק יע א ו א פ ר ישׁ בּ ין מ יּ א דּ י מ ל ר ע ל ר ק יע א וּב ין מ יּ א דּ י מ ע ל ל ר ק יע א ו ה ו ה כ ן: ח וּק ר א י י ל ר ק יע א שׁ מ יּ א ו ה ו ה ר מ שׁ ו ה ו ה צ פ ר יוֹם תּ נ י ן: שׁ ה ם תּ לוּי ם בּ מ א מ רוֹ שׁ ל מ ל ך (בראשית רבה ד, ג): (ז) ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת ה ר ק יע. תּ קּ נוֹ ע ל ע מ דוֹ ו ה יא ע שׂ יּ יתוֹ, כּ מוֹ ו ע שׂ ת ה א ת צ פּ ר נ יה (דברים כא, יב): מ ע ל ל ר ק יע. ע ל ה ר ק יע ל א נ א מ ר א לּ א מ ע ל ל ר ק יע, ל פ י שׁ ה ן תּ לוּי ן בּ א ו יר (בראשית רבה שם). וּמ פּ נ י מ ה לּ א נ א מ ר כּ י טוֹב בּ יוֹם שׁ נ י, ל פ י שׁ לּ א ה י ה נ ג מ ר מ ל אכ ת ה מּ י ם ע ד יוֹם שׁ ל ישׁ י ו ה ר י ה ת ח יל בּ הּ בּ שּׁ נ י, ו ד ב ר שׁ לּ א נ ג מ ר א ינוֹ בּ מ לּוּאוֹ ו טוּבוֹ. וּב שּׁ ל ישׁ י שׁ נּ ג מ ר מ ל אכ ת ה מּ י ם ו ה ת ח יל ו ג מ ר מ ל אכ ה א ח ר ת כּ פ ל בּוֹ כּ י טוֹב שׁ נ י פ ע מ ים, א ח ד ל ג מ ר מ ל אכ ת ה שּׁ נ י ו א ח ד ל ג מ ר מ ל אכ ת ה יּוֹם (שם ו): (ח) ו יּ ק ר א א ל ה ים ל ר ק יע שׁ מ י ם. שׂ א מ י ם, שׁ ם מ י ם, א שׁ וּמ י ם, שׁ ע ר ב ן ז ה ב ז ה ו ע שׂ ה מ ה ם שׁ מ י ם (שם ז; חגיגה יב.): And there was evening and ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד there was morning, one day. Night Before Day ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד. מ אי שׁ נ א דּ ת נ י בּ ע ר ב ית בּ ר ישׁ א... י ל יף מ בּ ר יּ יתוֹ שׁ ל עוֹל ם דּ כ ת יב "ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד" (ברכות ב.): The first Mishnah of Berachos, the first tractate of the Talmud, begins with a discussion of the obligation to recite the Shema in the evening. But why does the Mishnah start with the evening Shema and only then discuss the morning Shema? It bases itself on our pasuk, where, in describing the first day of Creation, the Torah first says, And there was evening, and then says, there was morning (Berachos 2a). The Evening and the Next Morning Are the Same Day. ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד. ט ע ה ו ל א ה ת פּ לּ ל ע ר ב ית מ ת פּ לּ ל שׁ ח ר ית שׁ תּ י ם מ שּׁוּם דּ ח ד יוֹמ א הוּא דּ כ ת יב "ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד" (ברכות כו.): If one mistakenly did not recite one of the daily prayers, at the next prayer he recites Shemoneh Esrei (also known as the Amidah) twice: the first for his current obligation to pray and the second to make up for his missed prayer. Accordingly, one who mistakenly skipped Maariv (the evening prayer) can make up for it at Shacharis (the morning prayer), and one who mistakenly missed Shacharis can make up for it at Minchah (the afternoon prayer). We see from our pasuk And there was evening and there was morning, one day that the night and the following day are considered one unit. Similarly, the morning and afternoon are certainly the same day. The Gemara therefore asks whether one who mistakenly missed Minchah can make up for it at Maariv, which is really the next day 12 (Berachos 26a). As Great as the Day of Creation ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד. גּ דוֹל ק בּוּץ גּ ל יוֹת כּ יוֹם שׁ נּ ב ר אוּ בּוֹ שׁ מ י ם ו א ר ץ... שׁ נּ א מ ר... "ו שׂ מוּ ל ה ם ר אשׁ א ח ד ו ע לוּ מ ן ה א ר ץ כּ י ג דוֹל יוֹם י ז ר ע אל" (הושע ב, ב) וּכ ת יב "ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד" (פסחים פח.): The day that the exiles of Israel will all be gathered together will be as great as the day when heaven and earth were created. A pasuk in Hoshea 13 says, The day of their ingathering is great not simply that the ingathering will be great, but the day of the ingathering. The day is a reference to another great day: the day when heaven and earth were created, as our pasuk says, There was evening and there was morning one day (Pesachim 88a). 14 As Joyous as the Day of Creation ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד. כּ ת יב: "ו י ה י בּ יּוֹם ה שּׁ מ ינ י" (ויקרא ט, א) ו ת נ י א אוֹתוֹ ה יּוֹם ה י ת ה שׂ מ ח ה ל פ נ י ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא כּ יוֹם שׁ נּ ב ר אוּ בוֹ שׁ מ י ם ו א ר ץ, כּ ת יב ה כ א: "ו י ה י בּ יּוֹם ה שּׁ מ ינ י" וּכ ת יב ה ת ם: "ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד" (מגילה י:): In discussing the use of the word ה י ו י (vayehi), and it was, the Gemara teaches: On the day the Mishkan (Tabernacle) was dedicated, there was as much happiness before Hashem as on the day when the heaven and the earth were created. In describing the day of the dedication of the Mishkan, the Torah writes, ה י,ו י and it was on the eighth day, 15 and our pasuk uses similar language, ה י,ו י and it was one day (Megillah 10b). 12. The conclusion is that one can recite the makeup prayer at Maariv : See Schottenstein Edition, note Vayikra 9:1.

6 7 / BEREISHIS/GENESIS PARASHAS BEREISHIS 1 / 6-8 Second Day He called: Night. And there was evening and there was morning, one day. 6 God said, Let there be a firmament in the midst of the waters, and let it separate between water and water. 7 So God made the firmament, and separated between the waters which were beneath the firmament and the waters which were above the firmament. And it was so. 8 God called to the firmament: Heaven. And there was evening and there was morning, a second day. One Day One of the rules used in the Oral Law to understand the Torah s intent is gezeirah shavah: Where similar words (or sometimes words with similar meanings) appear in different places, the reference links the pesukim so that they shed light on one another. A gezeirah shavah must be based on a tradition handed down from Sinai. ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד. מ ה יוֹם א ח ד ה א מוּר בּ מ ע שׂ ה ב ר אשׁ ית ה יּוֹם הוֹל ך א ח ר ה לּ י ל ה א ף יוֹם א ח ד ה א מוּר בּ אוֹתוֹ ו א ת בּ נוֹ ה יּוֹם הוֹל ך א ח ר ה לּ י ל ה (חולין פג.): Our pasuk says there was evening and there was morning, one day ; the day was made up of a nighttime followed by a daytime. The Torah forbids the slaughter of an animal and its offspring on one day. 16 We learn from our pasuk that with regard to slaughtering, too, the day begins at nighttime. If an animal was slaughtered at night, its parent or offspring cannot be killed that night or during the daytime that follows (Chullin 83a). firmament. Let there be a י ה י ר ק יע 6. Positioning the Heavens י ה י ר ק יע. "י ה י ר ק יע בּ תוֹך ה מּ י ם", י ה י ר ק יע בּ תּ ו וך (ירושלמי ברכות א, א): God commanded that there be a firmament in the midst of the waters; this means exactly halfway between the waters in the heavens and the waters on earth (Yerushalmi Berachos 1:1). Firming the Heavens י ה י ר ק יע. "י ה י ר ק יע ", י ח ז ק ה ר ק יע, י ק ר שׁ ה ר ק יע, י ג ל ד ה ר ק יע, י מ תּ ח ה ר ק יע (ירושלמי ברכות א, א): The heaven had actually already been created on the first day of Creation, but it was far from complete. The command in our pasuk, on the second day of Creation, was that the heaven stiffen, set, crust, and stretch (Yerushalmi Berachos 1:1). Monday the Day the Waters Were Separated The daily tamid offerings in the Beis HaMikdash were brought on behalf of the entire nation. The Kohanim actually performed the service, but representatives of the Yisraelim Jews who were not Kohanim had to be present. The prophets established a system where worthy Yisraelim, representing the entire nation, were divided into twenty-four groups (maamados). Each group (maamad) served one week at a time, with some members of the maamad going to the Beis HaMikdash and praying for Divine acceptance of the offering. The other members of that maamad gathered in local towns, praying and reading specific Torah portions. On Monday, Tuesday, Wednesday, and Thursday, the members of the maamad would fast as a merit for a specific group of people. י ה י ר ק יע. תּ נ י, א נ שׁ י מ שׁ מ ר ה יוּ מ ת ע נּ ים בּ כ ל יוֹם, בּ שּׁ נ י ה יוּ מ ת ע נּ ין ע ל מ פ ר שׁ י י מּ ים (ע ל שׁ ם שׁ נּ א מ ר בּוֹ): ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י ר ק יע בּ תוֹך ה מּ י ם (ירושלמי תענית ד, ג): On Monday, the second day of the week, the men of the maamad would fast for the safety of those who travel the seas, because it was on the second day of Creation that Hashem separated the waters (Yerushalmi Taanis 4:3). And let it separate between ו יה י מ ב דּ יל בּ ין מ י ם ל מ י ם water and water. How Much Space Is Between the Waters in Heaven and Those on Earth? ו יה י מ ב דּ יל בּ ין מ י ם ל מ י ם. ה ב דּ ל ה בּ יוֹם שׁ נ י הוּא ד ה ו אי דּ כ ת יב "ו יה י מ ב דּ יל בּ ין מ י ם ל מ י ם", ו כ מּ ה... כּ מ ל א נ ימ א, ו ר בּ נ ן א מ ר י: כּ י גוּד א דּ ג מ ל א, מ ר זוּט ר א ו א ית ימ א ר ב א סּ י א מ ר: כּ ת ר י ג ל ימ י דּ פ ר יס י א ה ד ד י ו א מ ר י ל הּ: כּ ת ר י כ ס י דּ ס ח יפ י א ה ד ד י (חגיגה טו.): Our pasuk tells us that the waters above the heaven were separated from those on earth on the second day of Creation. How much space is there between the upper and lower waters? Rav Acha bar Yaakov says: A hairsbreadth. The Rabbis say there is as much space as there is between two planks of a bridge. Mar Zutra (some say, Rav Assi) says they are like two pieces of clothing spread out on each other. Some say the upper and lower waters are like two cups, one stuck inside the other (Chagigah 15a). 17 And there was evening and ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם שׁ נ י.8 there was morning, a second day. The Second Day of the Week or the Second Month? ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם שׁ נ י. אוֹ א ינוֹ א לּ א שׁ נ י ם בּ שׁ בּ ת? ל א מ צ אנוּ ח שׁ בּוֹן ז ה מ ן ה תּוֹר ה. ו ה א כּ ת יב "ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם שׁ נ י"? א ין ל מ יד ין מ בּ ר יּ יתוֹ שׁ ל עוֹל ם (ירושלמי ראש השנה א, א): Pesukim frequently refer to a date only by giving a number [e.g., on the first ]. 18 In such a case, the number refers 16. Ibid. 22: See Schottenstein Edition, notes 13 and See, for example, 8:13 below.

7 / 8 ספר בראשית פרשת בראשית א / ט יב ט ו יּ אמ ר א ל ה ים י קּ ו וּ ה מּ י ם מ תּ ח ת ה שּׁ מ י ם א ל מ ק וֹם א ח ד ו ת ר א ה ה יּ בּ שׁ ה ו י ה י כ ן: י ו יּ ק ר א א ל ה ים ל יּ בּ שׁ ה א ר ץ וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים ו יּ ר א א ל ה ים כּ י ט וֹב: יא ו יּ אמ ר א ל ה ים תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י ל מ ינ וֹ א שׁ ר ז ר עוֹ ב וֹ ע ל ה א ר ץ ו י ה י כ ן: יב ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ל מ ינ הוּ ו ע ץ ע שׂ ה פּ ר י (ט) י קּ ווּ ה מּ י ם. שׁ טוּח ין ה יוּ ע ל פּ נ י כ ל ה א ר ץ ו ה ק ו ום בּ אוֹק י נוֹס הוּא ה יּ ם ה גּ דוֹל שׁ בּ כ ל ה יּ מּ ים (פרקי דרבי אליעזר פרק ה; בראשית רבה ה, ב; תורת כהנים שמיני פרשתא ג): (י) ק ר א י מּ ים. ו ה ל א י ם א ח ד הוּא, א לּ א א ינוֹ דוֹמ ה ט ע ם דּ ג ה עוֹל ה מ ן ה יּ ם בּ ע כּוֹ ל ד ג ה עוֹל ה מ ן ה יּ ם בּ א ס פּ מ י א (בראשית רבה שם ח): (יא) תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב. ל א ד שׁ א ל שׁוֹן ע שׂ ב ו ל א ע שׂ ב ל שׁוֹן דּ שׁ א, ו ל א ה י ה ל שׁוֹן ה מּ ק ר א לוֹמ ר תּ ע שׂ יב ה א ר ץ, שׁ מּ ינ י ד שׁ א ין מ חוּל ק ין, כּ ל א ח ד ל ע צ מוֹ נ ק ר א ע שׂ ב פּ לוֹנ י, ו א ין ל שׁוֹן ל מ ד בּ ר לוֹמ ר דּ שׁ א פּ לוֹנ י, שׁ לּ שׁוֹן דּ שׁ א ה יא ל ב ישׁ ת ה א ר ץ בּ ע שׂ ב ים כּ שׁ ה יא מ ת מ לּ את בּ ד שׁ א ים: תּ ד שׁ א ה א ר ץ. תּ ת מ לּ א ו ת ת כּ סּ ה ל בוּשׁ ע שׂ ב ים (ראש רש י ט ו א מ ר י י י ת כּ נּ שׁוּן מ יּ א מ תּ חוֹת שׁ מ יּ א ל א ת ר ח ד ו ת ת ח ז י י בּ שׁ תּ א ו ה ו ה כ ן: י וּק ר א י י ל י בּ שׁ תּ א א ר ע א וּל ב ית כּ נ ישׁוּת מ יּ א ק ר א י מ מ י ו ח ז א י י א ר י ט ב: יא ו א מ ר י י תּ ד א ית א ר ע א דּ ית א ה ע ס בּ א דּ ב ר ז ר ע הּ מ ז דּ ר ע א יל ן פּ יר ין ע ב ד פּ יר ין ל ז נ הּ דּ י ב ר ז ר ע הּ בּ הּ ע ל א ר ע א ו ה ו ה כ ן: יב ו א פּ ק ת א ר ע א דּ ית א ה ע ס בּ א דּ ב ר ז ר ע הּ מ ז דּ ר ע ל ז נוֹה י ו א יל ן ע ב ד פּ יר ין השנה יא.). בּ ל שׁוֹן ל ע ז נ ק ר א דּ שׁ א ארבדי ץ, כּוּלּ ן בּ ע ר בּוּב י א, ו כ ל שׁ ר שׁ ל ע צ מוֹ נ ק ר א ע שׂ ב : מ ז ר יע ז ר ע. שׁ יּ ג דּ ל בּוֹ ז ר עוֹ ל ז רוֹע מ מּ נּוּ בּ מ קוֹם א ח ר: ע ץ פּ ר י. שׁ יּ ה א ט ע ם ה ע ץ כּ ט ע ם ה פּ ר י, ו ה יא ל א ע שׂ ת ה כ ן א לּ א ו תּוֹצ א ה א ר ץ וגו ו ע ץ ע שׂ ה פּ ר י, ו ל א ה ע ץ פּ ר י, ל פ יכ ך כּ שׁ נּ ת ק לּ ל א ד ם ע ל ע ו נוֹ נ פ ק ד ה ג ם ה יא ע ל ע ו נ הּ ו נ ת ק ל ל ה (בראשית רבה ה, ט): א שׁ ר ז ר עוֹ בוֹ. ה ן גּ ר ע ינ י כ ל פּ ר י שׁ מּ ה ן ה א יל ן צוֹמ ח כּ שׁ נּוֹט ע ים אוֹתוֹ: (יב) ו תּוֹצ א ה א ר ץ וגו. א ף ע ל פּ י שׁ לּ א נ א מ ר ל מ ינ הוּ בּ דּ שׁ א ים בּ צ וּוּי יה ן, שׁ מ עוּ שׁ נּ צ ט וּוּ ה א יל נוֹת ע ל כּ ך ו נ שׂ אוּ ק ל ו חוֹמ ר בּ ע צ מ ן,כּ מ פוֹר שׁ בּ א גּ ד ה בּ שׁ ח יט ת חוּלּ ין (ס.): to the month in which the event occurred, not the day of the week. 19 An exception to this is during the days of Creation, where the Torah refers, as it does in our pasuk, to the specific day of Creation (Yerushalmi Rosh Hashanah 1:1). The Fire of Gehinnom Is Created ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם שׁ נ י. מ פּ נ י מ ה ל א נ א מ ר כּ י טוֹב בּ שׁ נ י בּ שּׁ בּ ת, מ פּ נ י שׁ נּ ב ר א בּוֹ אוּר שׁ ל גּ יה נּ ם (פסחים נד.): At the end of each day of Creation except for the second day the Torah tells us, And God saw that it was good. Why does it not say and it was good on the second day? Because the fire of Gehinnom was created on the second day (Pesachim 54a). Let י קּ ווּ ה מּ י ם מ תּ ח ת ה שּׁ מ י ם א ל מ קוֹם א ח ד ו ת ר א ה ה יּ בּ שׁ ה.9 the waters beneath the heaven be gathered into one area, and let the dry land appear. Tuesday the Day the Dry Land Appeared As explained in pasuk 6, there was a system of maamados. On Monday, Tuesday Wednesday, and Thursday, members of the maamad group would fast as a merit for a specific group of people. י קּ ווּ ה מּ י ם מ תּ ח ת ה שּׁ מ י ם א ל מ קוֹם א ח ד ו ת ר א ה ה יּ בּ שׁ ה. בּ שּׁ ל ישׁ י ה יוּ מ ת ע נּ ין ע ל יוֹצ א י ד ר כ ים, ו יּ אמ ר א ל ה ים י קּ ווּ ה מּ י ם מ תּ ח ת ה שּׁ מ י ם (ירושלמי תענית ד, ג): On Tuesday, the third day of the week, the men of the maamad would fast for the safety of those who travel the roads, because it was on the third day of Creation that Hashem made the water gather and the dry land appear (Yerushalmi Taanis 4:3). And to the gathering of וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים.10 waters He called: Seas. Immersing in the Sea וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים. כּ ל ה יּ מּ ים כּ מ ק ו ה, שׁ נּ א מ ר "וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים" (מקואות ה, ד, פרה ח, ח): R Meir says that with regard to the laws of immersion, the seas have the same rule as a mikveh, 20 as our pasuk says, and to the gathering [ mikveh ] of the waters He called: Seas. R Yehudah says that this rule does not apply to every body of water, only to the oceans that surround the continents and the seas that connect to the oceans. He explains that we see this from our pasuk, where it says that Hashem called the mikveh Seas, in the plural, referring only to bodies of water that include water from different rivers and seas (Mishnah Mikvaos 5:4; Mishnah Parah 8:8; Shabbos 109a). The Status of Water From Oceans וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים. מוֹד ה ר בּ י ל יע ז ר ל ח כ מ ים בּ מ י י ם ה גּ דוֹל שׁ א פ ילּוּ ה ן ס רוּח ים, ה תּוֹר ה ק ר א אוֹת ן י מּ ים "וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים" (ירושלמי תרומות יא, ב): There is a disagreement between the Sages and R Liezer whether liquids that are ruined and unfit for human drinking can become tamei, ritually impure. 19. If the pasuk is referring to a date within the month, it specifically says on such and such of the month or, after referencing the month, on such and such of it. 20. There are different categories of water through which one can be purified from tumah, spiritual impurity. Although they are frequently all called a mikveh, mikveh is only one of the categories. Different laws apply to each category, and not all purifications can be accomplished through immersion in what is technically a mikveh.

8 9 / BEREISHIS/GENESIS PARASHAS BEREISHIS 1 / 9-12 Third Day 9 God said, Let the waters beneath the heaven be gathered into one area, and let the dry land appear. And it was so. 10 God called to the dry land: Earth, and to the gathering of waters He called: Seas. And God saw that it was good. 11 God said, Let the earth sprout vegetation: herbage yielding seed, fruit trees yielding fruit each after its kind, containing its own seed on the earth. And it was so. 12 And the earth brought forth vegetation: herbage yielding seed after its kind, and trees producing fruit, Even so, R Liezer agrees that although the waters of the Great Sea 21 were never drinkable because they are too salty, they can become tamei, based on our pasuk, which refers to the Seas as water (Yerushalmi Terumos 11:2). Let תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י.11 the earth sprout vegetation: herbage yielding seed, fruit trees yielding fruit. Created in Tishrei תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י. מ נּ י ן שׁ בּ ת שׁ ר י נ ב ר א ה עוֹל ם? שׁ נּ א מ ר "ו יּ אמ ר א ל ה ים תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר י ע ז ר ע ע ץ פּ ר י". א יז הוּ ח ד שׁ שׁ ה א ר ץ מ ל יא ה דּ שׁ א ים ו א יל ן מ ל א פ ירוֹת? ה ו י אוֹמ ר ז ה תּ שׁ ר י (ראש השנה יא.): R Eliezer says that the world was created in the month of Tishrei, while R Yehoshua says that the world was created in the month of Nissan. Each one cites pesukim to support his position. 22 R Eliezer notes that our pasuk shows that the world was created in Tishrei. Our pasuk says, And God said, Let the earth sprout vegetation: herbage yielding seed, fruit trees yielding fruit. This seems to say that at the moment of Creation, the fields were covered with vegetation and the trees were already bearing ripe fruit. Tishrei falls at the end of summer, when the land is covered with vegetation and trees are filled with mature fruits (Rosh Hashanah 11a). Understanding Hashem s Will תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י. בּ שׁ ע ה שׁ א מ ר ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא "ל מ ינ הוּ" בּ א יל נוֹת נ שׂ אוּ דּ שׁ א ים ק ל ו חוֹמ ר בּ ע צ מ ן, א ם ר צוֹנוֹ שׁ ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא בּ ע ר בּוּב י א, ל מ ה א מ ר "ל מ ינ הוּ" בּ א יל נוֹת? ו עוֹד ק ל ו חוֹמ ר, וּמ ה א יל נוֹת שׁ א ין דּ ר כּ ן ל צ את בּ ע ר בּוּב י א, א מ ר ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא "ל מ ינ הוּ", א נוּ ע ל א ח ת כּ מּ ה ו כ מּ ה. מ יּ ד כּ ל א ח ד ו א ח ד י צ א ל מ ינוֹ (חולין ס.): In our pasuk, the trees were commanded to grow from the earth according to their kind, but the vegetation was not. In the next pasuk, we find that the vegetation, too, sprouted according to its kind. The vegetation 23 used the following logic: Clearly, Hashem does not want different species growing together, and that is why He commanded each of the various trees to grow according to its kind. If this is true of trees, which are large, and cannot grow so closely together, and are easily distinguishable, how much more must that apply to us, the grasses and herbs, that truly grow side by side and would be almost impossible to tell apart! Thus, at Creation, each of the many types of vegetation grew according to its kind without specifically being commanded to do so (Chullin 60a). Delayed Retribution תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י. ל מּ ה נ ת ק ל ל ה ה א ר ץ? ר בּ י יוּד ן בּ ר שׁ לּוּם א מ ר: ע ל י ד י שׁ ע ב ר ה ע ל גּ ז רוֹת יו שׁ ל הקב"ה, "תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע [ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י]", ו ה יא ל א ע שׂ ת, א לּ א "ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ל מ ינ הוּ [ו ע ץ ע שׂ ה פּ ר י]" (להלן פסוק יב) (ירושלמי כלאים א, ז): When Adam was cursed for eating from the Tree of Knowledge, the earth was cursed as well. 24 What did the earth do wrong that would cause it to deserve a curse? In our pasuk, Hashem declared, Let the earth sprout vegetation: herbage yielding seed, fruit trees yielding fruit. The phrase fruit trees yielding fruit included two commands: fruit trees meant that the wood of the tree itself should taste like its fruit, and yielding fruit meant that the trees should bear fruit. However, in the next pasuk, we find that the earth only brought forth trees yielding fruit; although the trees bore fruit, their wood did not taste like the fruit (Yerushalmi Kilayim 1:7). And the earth brought forth ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א.12 vegetation. Created in Nissan ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א. מ נּ י ן שׁ בּ נ יס ן נ ב ר א ה עוֹל ם? שׁ נּ א מ ר "ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע... ו ע ץ ע שׂ ה פּ ר י". א יז הוּ ח ד שׁ שׁ ה א ר ץ מוֹצ יא ה דּ שׁ א ים ו א יל ן מוֹצ יא פּ ירוֹת? ה ו י אוֹמ ר ז ה נ יס ן (ראש השנה יא.): R Eliezer says that the world was created in the month of Tishrei, while R Yehoshua says that the world was created in the month of Nissan. 25 R Yehoshua notes that our pasuk shows that world was created in Nissan. Our pasuk says, And the earth brought forth vegetation: herbage yielding seed after its kind, and trees producing fruit. 21. Referring here to Oceanus, the large body of water that encircles the globe and includes all oceans and most seas. 22. This disagreement extends to include in which month Avraham and Yaakov were born, in which month the Patriarchs all passed away, and in which month the ultimate Redemption is most likely to occur. Additionally, they each calculate the dates of the Flood differently (below, 7:11ff). 23. Maharsha explains that this refers to the angels appointed to make the various species grow. 24. See below, 3: See v. 11 above, Created in Tishrei.

9 / 10 ספר בראשית פרשת בראשית א / יג יז א שׁ ר ז ר עוֹ ב וֹ ל מ ינ הוּ ו יּ ר א א ל ה ים כּ י ט וֹב: יג ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י וֹם שׁ ל ישׁ י: פ יד ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י מ א ר ת בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה ב דּ יל בּ ין ה יּ וֹם וּב ין ה לּ י ל ה ו ה י וּ ל א ת ת וּל מ וֹע ד ים וּל י מ ים ו שׁ נ ים: טו ו ה י וּ ל מ אוֹר ת בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה א יר ע ל ה א ר ץ ו י ה י כ ן: טז ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת שׁ נ י ה מּ א ר ת ה גּ ד ל ים א ת ה מּ א וֹר ה גּ ד ל ל מ מ שׁ ל ת ה יּ וֹם ו א ת ה מּ א וֹר ה קּ ט ן ל מ מ שׁ ל ת ה לּ י ל ה ו א ת ה כּ וֹכ ב ים: יז ו יּ תּ ן א ת ם א ל ה ים בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה א יר ע ל ה א ר ץ: (יד) י ה י מ א ר ת וגו. מ יּוֹם ר אשׁוֹן נ ב ר אוּ וּב ר ב יע י צ וּ ה ע ל יה ם ל ה תּ לוֹת בּ ר ק יע (חגיגה יב.) ו כ ן כּ ל תּוֹל דוֹת שׁ מ י ם ו א ר ץ נ ב ר אוּ בּ יוֹם ר אשׁוֹן ו כ ל א ח ד ו א ח ד נ ק בּ ע בּ יּוֹם שׁ נּ ג ז ר ע ל יו (תנחומא ישן א-ב; בראשית רבה יב, ד). הוּא שׁ כּ תוּב א ת ה שּׁ מ י ם ל ר בּוֹת תּוֹל דוֹת יה ם ו א ת ה א ר ץ ל ר בּוֹת תּוֹל דוֹת יה (בראשית רבה א, יד): י ה י מ א ר ת. ח ס ר ו י ו כּ ת יב, ע ל שׁ הוּא יוֹם מ א ר ה ל יפּוֹל א ס כּ ר ה ב ת ינוֹקוֹת. הוּא שׁ שּׁ נ ינוּ בּ ר ב יע י ה יוּ מ ת ע נּ ים ע ל א ס כּ ר ה שׁ לּ א ת פּוֹל בּ ת ינוֹקוֹת (תענית כז:; מסכת סופרים פרק י ז): ל ה ב דּ יל בּ ין ה יּוֹם וּב ין ה לּ י ל ה. מ שּׁ נּ ג נ ז ה אוֹר ה ר אשׁוֹן, א ב ל בּ שׁ ב ע ת (ילקוט שמעוני מז; בראשית רבה יא, ב; יב, ו) [נ א: בּ שׁ שׁ ת] [נ א: בּ שׁ ל שׁ ת (בראשית רבה ג, ו; סדר אליהו זוטא כא)] י מ י ב ר אשׁ ית שׁ מּ שׁוּ ה אוֹר ו ה ח שׁ ך ה ר אשׁוֹנ ים ז ה בּ יּוֹם ו ז ה בּ לּ י ל ה (בראשית רבה ג, ו; פסחים ב.; חגיגה יב.) [נ א: [שׁ נ יה ם] י ח ד בּ ין בּ יּוֹם וּב ין בּ לּ יל ה]: ו ה יוּ ל א ת ת. כּ שׁ ה מּ אוֹרוֹת לוֹק ין רש י דּ י ב ר ז ר ע הּ בּ הּ ל ז נוֹה י ו ח ז א י י א ר י ט ב: יג ו ה ו ה ר מ שׁ ו ה ו ה צ פ ר יוֹם תּ ל ית אי: יד ו א מ ר י י י הוֹן נ הוֹר ין בּ ר ק יע א דּ שׁ מ יּ א ל א פ ר שׁ א בּ ין י מ מ א וּב ין ל יל י א ו יהוֹן ל א ת ין וּל ז מ נ ין וּל מ ימ נ י ב הוֹן יוֹמ ין וּשׁ נ ין: טו ו יהוֹן ל נ הוֹר ין בּ ר ק יע א דּ שׁ מ יּ א ל א נ ה ר א ע ל א ר ע א ו ה ו ה כ ן: טז ו ע ב ד י י י ת תּ ר ין נ הוֹר יּ א ר ב ר ב יּ א י ת נ הוֹר א ר בּ א ל מ שׁ ל ט בּ ימ מ א ו י ת נ הוֹר א ז ע ר א ל מ שׁ ל ט בּ ל יל י א ו י ת כּוֹכ ב יּ א: יז ו יה ב י ת הוֹן י י בּ ר ק יע א ד שׁ מ יּ א ל א נ ה ר א ע ל א ר ע א: ס ימ ן ר ע הוּא ל עוֹל ם, שׁ נּ א מ ר מ אוֹתוֹת ה שּׁ מ י ם א ל תּ ח תּוּ וגו (ירמיה י, ב) בּ ע שׂוֹת כ ם ר צוֹן ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא א ין א תּ ם צ ר יכ ין ל ד אוֹג מ ן ה פּוּר ע נוּת (סוכה כט.): וּל מוֹע ד ים. ע ל שׁ ם ה ע ת יד, שׁ ע ת יד ים י שׂ ר א ל ל ה צ ט וּוֹת ע ל ה מּוֹע דוֹת ו ה ם נ מ נ ים ל מוֹל ד ה לּ ב נ ה (בראשית רבה ו, א, שמות רבה טו, ל): וּל י מ ים. שׁ מּוּשׁ ה ח מּ ה ח צ י יוֹם ו שׁ מּוּשׁ ה לּ ב נ ה ח צ יוֹ, ה ר י יוֹם שׁ ל ם: ו שׁ נ ים. ל סוֹף שס ה י מ ים [וּר ב יע יוֹם] י ג מ רוּ מ ה ל כ ן בּ י ב מ זּ לוֹת ה מ שׁ ר ת ים אוֹת ם, ו ה יא שׁ נ ה (ברכות לב:) [ו חוֹז ר ים וּמ ת ח יל ים פּ ע ם שׁ נ יּ ה ל ס בּ ב בּ גּ ל גּ ל כּ מ ה ל כ ן ה ר אשׁ ו ן]: (טו) ו ה יוּ ל מ אוֹר ת. עוֹד ז את י שׁ מּ שׁוּ שׁ יּ א ירוּ ל עוֹל ם: (טז) ה מּ א ר ת ה גּ דוֹל ים. שׁ ו ים נ ב ר אוּ, ו נ ת מ ע ט ה ה לּ ב נ ה ע ל שׁ קּ ט ר ג ה ו א מ ר ה א י א פ שׁ ר ל שׁ נ י מ ל כ ים שׁ יּ שׁ תּ מּ שׁוּ ב כ ת ר א ח ד (חולין ס:): ו א ת ה כּוֹכ ב ים. ע ל י ד י שׁ מּ יע ט א ת ה לּ ב נ ה ה ר בּ ה צ ב א יה ל ה פ יס דּ ע תּ הּ (בראשית רבה ו, ד): This seems to say that when it was created, the earth was only beginning to bring forth the vegetation, and the trees were only beginning to produce fruits. Nissan falls in the springtime, when the crops are just beginning to sprout (Rosh Hashanah 11a). Ready and Waiting ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א. כּ ת יב "ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א" בּ ת ל ת בּ שׁ בּ תּ א, וּכ ת יב "ו כ ל שׂ יח ה שּׂ ד ה ט ר ם י ה י ה ב א ר ץ" (להלן ב, ה) בּ מ ע לּ י שׁ בּ תּ א, מ ל מּ ד שׁ יּ צ אוּ ד שׁ א ים ו ע מ דוּ ע ל פּ ת ח ק ר ק ע ע ד שׁ בּ א א ד ם ה ר אשׁוֹן וּב קּ שׁ ע ל יה ם ר ח מ ים ו י ר דוּ ג שׁ מ ים ו צ מ חוּ, ל ל מּ ד ך שׁ ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא מ ת א וּ ה ל ת פ לּ ת ן שׁ ל צ דּ יק ים (חולין ס:): Our pasuk tells us that on the third day of Creation, The earth brought forth vegetation. On the other hand, we find that until man was created on the sixth day, All the plants of the field were not yet on the earth. 26 If the plants were created on the third day, they should have been covering the earth before the creation of man?! In fact, the vegetation did start to grow on the third day. But it just began to appear and did not grow any more until Adam, the First Man, came and prayed for the plants to grow. In response to those prayers, rain came and the vegetation sprouted and grew. Why did Hashem not simply have the plants grow fully on the third day? He desires the prayers of the righteous, so He created a situation that would compel Adam to pray (Chullin 60b). luminaries. Let there be י ה י מ א ר ת 14. Wednesday For the Health of the Children As explained in pasuk 6, there was a system of maamados. On Monday, Tuesday, Wednesday, and Thursday, members of the maamad group would fast as a merit for a specific group of people. י ה י מ א ר ת. בּ ר ב יע י ה יוּ מ ת ע נּ ין ע ל ה תּ ינוֹקוֹת שׁ לּ א תּ ע ל ה א ס כּ ר ה ל תוֹך פּ יה ם, ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י מ א ר ת, מ א ר ת כּ ת יב (ירושלמי תענית ד, ג): On the fourth day of Creation, Hashem said, Yehi me oros, Let there be luminaries. In the Torah, the word me oros, luminaries, which would usually be spelled without the letter vav. Spelled this,מ א ר ת is spelled,מ אוֹרוֹת way, the word can also be read as א ר ת,מ me eiros, which means curses. It is for this reason that on Wednesday, the fourth day of the week, the men of the maamad would fast for the well-being of children, specifically that they not fall ill with askerah 27 (Yerushalmi Taanis 4:3). 26. Below, 2: Askerah is a fatal illness that makes breathing impossible; some suggest that it is diphtheria. The Sages describe it as the most difficult of all deaths (Berachos 8a). Children were particularly in danger of falling ill with it.

10 11 / BEREISHIS/GENESIS PARASHAS BEREISHIS 1 / Fourth Day each containing its seed after its kind. And God saw that it was good. 13 And there was evening and there was morning, a third day. 14 God said, Let there be luminaries in the firmament of the heaven to separate between the day and the night; and they shall serve as signs, and for festivals, and for days and years; 15 and they shall serve as luminaries in the firmament of the heaven to shine upon the earth. And it was so. 16 And God made the two great luminaries, the great luminary to dominate the day and the small luminary to dominate the night; and the stars. 17 And God set them in the firmament of the heaven to give light upon the earth, days. And for festivals, and for וּל מוֹע ד ים וּל י מ ים The Prayer on Rosh Chodesh וּל מוֹע ד ים וּל י מ ים. בּ ת פ ילּ ה...שׁ מוּא ל א מ ר: צ ר יך לוֹמ ר ו ה שּׂ יא נוּ. ר ב א מ ר: צ ר יך ל ה ז כּ יר בּ ה ז מ ן. תּ נ י ר ב הוֹשׁ ע י א: "ו ה יוּ ל א ת ת וּל מוֹע ד ים וּל י מ ים ו שׁ נ ים" (ירושלמי ברכות ט, ב): Shmuel says: During the Mussaf Prayer of Rosh Chodesh, one says the prayer V hasi einu, Bestow upon us, just as on a festival. Rav says that one must mention the season, just as one does in the festival prayers. 28 R Hoshaya notes that the word moadim, festivals, in our pasuk refers to the three pilgrimage festivals: Pesach, Shavuos, and Succos, and the word ul yamim, and for days refers to Rosh Chodesh. By listing Rosh Chodesh alongside the festivals, the pasuk indicates that our prayers on Rosh Chodesh should be like those of the festivals, as Shmuel and Rav ruled 29 (Yerushalmi Berachos 9:2). And God made ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת שׁ נ י ה מּ א ר ת ה גּ ד ל ים.16 the two great luminaries. The Two Luminaries Equal or Unequal? ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת שׁ נ י ה מּ א ר ת ה גּ ד ל ים. כּ ת יב "ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת שׁ נ י ה מּ א ר ת ה גּ ד ל ים" וּכ ת יב "א ת ה מּ אוֹר ה גּ ד ל... ו א ת ה מּ אוֹר ה קּ ט ן". א מ ר ה י ר ח ל פ נ י ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא: ר בּוֹנוֹ שׁ ל עוֹל ם, א פ שׁ ר ל שׁ נ י מ ל כ ים שׁ יּ שׁ תּ מּ שׁוּ ב כ ת ר א ח ד? א מ ר ל הּ: ל כ י וּמ ע ט י א ת ע צ מ ך... א מ ר ל הּ: ז יל, ל ימ נוּ בּ ך י שׂ ר א ל י מ ים ו שׁ נ ים. א מ ר ה ל יהּ: יוֹמ א נ מּ י א י א פ שׁ ר דּ ל א מ נוּ בּ יהּ תּ קוּפוֹת א, דּ כ ת יב "ו ה יוּ ל א ת ת וּל מוֹע ד ים וּל י מ ים ו שׁ נ ים. ז יל ל יק רוּ צ דּ יק י בּ שׁ מ יך, י ע ק ב ה קּ ט ן, שׁ מוּא ל ה קּ ט ן, דּ ו ד ה קּ ט ן. ח ז י יהּ דּ ל א ק א מ יּ תּ ב א דּ ע תּ הּ, א מ ר ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא ה ב יאוּ כ פּ ר ה ע ל י שׁ מּ יע ט תּ י א ת ה יּ ר ח, ו ה י ינוּ דּ א מ ר ר בּ י שׁ מ עוֹן בּ ן ל ק ישׁ, מ ה נ שׁ תּ נּ ה שׂ ע יר שׁ ל ר אשׁ ח ד שׁ שׁ נּ א מ ר בּוֹ "ל ה' " (במדבר כח, טו)? א מ ר ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא: "שׂ ע יר ז ה י ה א כ פּ ר ה ע ל שׁ מּ יע ט תּ י א ת ה יּ ר ח." (חולין ס:): Our pasuk seems to contradict itself: First it says, God made the two great luminaries, indicating that the sun and the moon were equal. But it then speaks of the great luminary and the small luminary, indicating that one is greater than the other! R Shimon ben Pazi explains that when the sun and moon were created, they were, in fact, equal. Then the moon came to Hashem and complained, How can two kings possibly use the same crown? Go and make yourself smaller! was Hashem s response. The moon protested that it was being punished for making a valid point. Hashem tried to comfort the moon, saying that although the sun will be visible only by day, the moon will be visible at night and, frequently, by day. The moon was not calmed, so Hashem reassured the moon that the Jews would establish their months according to the moon s monthly cycle. 30 The moon answered that the sun, too, is involved in establishing the months, because there is a requirement that the festivals take place in their proper seasons. 31 In fact, pasuk 14 tells us that They in plural, both the sun and the moon shall serve for festivals, and for days and years. Hashem then told the moon, Just as you are called the small luminary, many righteous people including Yaakov, Shmuel, and David will be called the small, just like you. The moon was still unhappy, so Hashem commanded that on Rosh Chodesh, which celebrates the reappearance of the moon each month, the Jews would bring as a mussaf, additional offering, ה ל את טּ,ח a sin offering for Hashem, to atone, as it were, for His making the moon smaller (Chullin 60b). And ו יּ תּ ן א ת ם א ל ה ים בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה א יר ע ל ה א ר ץ.17 God set them in the firmament of the heaven to give light upon the earth. When Was Light Created? ו יּ תּ ן א ת ם א ל ה ים בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה א יר ע ל ה א ר ץ. ו אוֹר בּ יוֹם ר אשׁוֹן א יבּ ר י? ו ה כ ת יב "ו יּ תּ ן א ת ם א ל ה ים בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם" וּכ ת יב "ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם ר ב יע י"? (להלן פסוק יט) (חגיגה יב.): 28. It is unclear whether Rav is referring to the passage Vatitein lanu, And You gave us from the festival prayers, or to the blessing Who sanctifies Israel and the seasons, which concludes the festival blessing of V hasi einu. 29. In practice, we do not follow the rulings of Shmuel and Rav. See Schottenstein Edition, 90a notes 8 and The months of the Jewish calendar are based on the lunar cycle, with each month starting when the new moon becomes visible from earth. 31.The lunar year is approximately 11 days shorter than the solar year, which determines the seasons. If we were to follow a strictly lunar calendar, within several years the festival of Pesach would occur during the winter, and the Torah commands that we are to ensure that Pesach occurs during the spring. This is why the Jewish calendar has periodic leap years. During a leap year, an additional month of Adar is added to the year, balancing the lunar and solar years.