/ 2 ספר בראשית פרשת בראשית א / א פרשת בראשית [א] א *בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ: * ב רבתי ובראש עמוד בי ה שמו סימן. (א) בּ ר א

גודל: px
התחל להופיע מהדף:

Download "/ 2 ספר בראשית פרשת בראשית א / א פרשת בראשית [א] א *בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ: * ב רבתי ובראש עמוד בי ה שמו סימן. (א) בּ ר א"

תמליל

1 / 2 ספר בראשית פרשת בראשית א / א פרשת בראשית [א] א *בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ: * ב רבתי ובראש עמוד בי ה שמו סימן. (א) בּ ר אשׁ ית. א מ ר ר בּ י י צ ח ק, ל א ה י ה צ ר יך ל ה ת ח יל א ת ה תּוֹר ה א לּ א מ ה ח ד שׁ ה זּ ה ל כ ם שׁ ה יא מ צ ו ה ר אשׁוֹנ ה שׁ נּ צ ט וּוּ בּ הּ י שׁ ר א ל, וּמ ה טּ ע ם פּ ת ח בּ ב ר אשׁ ית, מ שּׁוּם כּ ח מ ע שׂ יו ה גּ יד ל ע מּוֹ ל ת ת ל ה ם נ ח ל ת גּוֹי ם (תהלים קיא, ו; תנחומא ישן יא), שׁ א ם י אמ רוּ אוּמּוֹת ה עוֹל ם ל י שׂ ר א ל ל יס ט ים א תּ ם שׁ כּ ב שׁ תּ ם א ר צוֹת שׁ ב ע ה גוֹי ם, ה ם אוֹמ ר ים ל ה ם כּ ל ה א ר ץ שׁ ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא ה יא, הוּא ב ר א הּ וּנ ת נ הּ ל א שׁ ר י שׁ ר בּ ע ינ יו, בּ ר צוֹנוֹ נ ת נ הּ ל ה ם, וּב ר צוֹנוֹ נ ט ל הּ מ ה ם וּנ ת נ הּ ל נוּ (בראשית רבה א, ב): בּ ר אשׁ ית בּ ר א. א ין ה מּ ק ר א ה זּ ה אוֹמ ר א לּ א דוֹר שׁ נ י, כּ מוֹ שׁ א מ רוּ ר בּוֹת ינוּ ז ל בּ שׁ ב יל ה תּוֹר ה שׁ נּ ק ר את ר אשׁ ית דּ ר כּוֹ (משלי ח, כב; תנחומא ישן ה) וּב שׁ ב יל י שׂ ר א ל שׁ נּ ק ר אוּ ר אשׁ ית תּ בוּא ת ה (ירמיה ב, ג; תנחומא ישן ג; ויקרא רבא לו, ד). ו א ם בּ את ל פ ר שׁוֹ כּ פ שׁוּטוֹ כּ ך פּ ר שׁ הוּ, בּ ר אשׁ ית בּ ר יא ת שׁ מ י ם ו א ר ץ ו ה א ר ץ ה י ת ה ת הוּ ו ב הוּ ו ח שׁ ך ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י אוֹר. ו ל א ב א ה מּ ק ר א ל הוֹרוֹת ס ד ר ה בּ ר יא ה לוֹמ ר שׁ א לּוּ ק ד מוּ, שׁ א ם בּ א ל הוֹרוֹת כּ ך, ה י ה לוֹ ל כ תּוֹב בּ ר אשׁוֹנ ה בּ ר א א ת ה שּׁ מ י ם וגו, שׁ א ין ל ך ר אשׁ ית בּ מּ ק ר א שׁ א ינוֹ ד בוּק ל תּ יב ה שׁ לּ א ח ר יו, כּ מוֹ בּ ר אשׁ ית מ מ ל כוּת י הוֹי ק ים (ירמיה כז, א), ר אשׁ ית מ מ ל כ תּוֹ (להלן י, י) ר אשׁ ית דּ ג נ ך (דברים יח, ד), א ף כּ אן א תּ ה אוֹמ ר בּ ר אשׁ ית creating. In the beginning of God s בּ ר אשׁ ית בּ ר א 1. What Was Created on the First Day? בּ ר אשׁ ית. ע שׂ ר ה ד ב ר ים נ ב ר אוּ ב יוֹם ר אשׁוֹן ו א לּוּ ה ן, שׁ מ י ם ו א ר ץ תּ הוּ ו ב הוּ אוֹר ו ח שׁ ך רוּח וּמ י ם מ דּ ת יוֹם וּמ דּ ת ל י ל ה. שׁ מ י ם ו א ר ץ דּ כ ת יב "בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ" (חגיגה יב.): Ten things were created on the first day of Creation: the heavens, earth, tohu and bohu the complete, shocking emptiness that existed before anything else was created light, darkness, wind, water, and the length of a day and of a night, so that each cycle lasts 24 hours. We know that heaven and earth were created on the first day, because it says, In the beginning, God created heaven and earth (Chagigah 12a). Clarifying the Meaning בּ ר אשׁ ית בּ ר א. מ ע שׂ ה בּ ת ל מ י ה מּ ל ך שׁ כּ ינּ ס שׁ ב ע ים וּשׁ נ י ם ז ק נ ים... ו א מ ר ל ה ם כּ ת בוּ ל י תּוֹר ת מ שׁ ה ר בּ כ ם, נ ת ן ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא בּ ל ב כּ ל א ח ד ו א ח ד ע צ ה... ו כ ת בוּ לוֹ א ל ה ים בּ ר א בּ ר אשׁ ית (מגילה ט.): King Ptolemy once gathered seventy-two of the Sages and placed each of them in a separate house. He then visited each of them, individually, and told them, Write a Greek translation of the Torah. If they would have translated certain pesukim literally, Ptolemy might have been angered, mocked the Torah, or distorted the Torah s meaning. Therefore, Hashem inspired each of the Sages to identically translate those pesukim in a way that would avoid this. One of phrases they reworded was our pasuk: Instead of translating it literally as In the beginning created God which Ptolemy could have twisted to mean that En arche (Greek for In the beginning ) was the name of a divine being that created God they all wrote, God created, in the beginning (Megillah 9a). Hashem s Ten Statements בּ ר אשׁ ית בּ ר א. א ין פּוֹח ת ין מ ע שׂ ר ה פ סוּק ין... כּ נ ג ד ע שׂ ר ה מ א מ רוֹת שׁ בּ ה ן נ ב ר א ה עוֹל ם, ה י נ ינ הוּ, ו יּ אמ ר דּ ב ר אשׁ ית, ה נ י תּ שׁ ע ה ה ווּ? בּ ר אשׁ ית נ מּ י מ א מ ר הוּא דּ כ ת יב (תהלים לג, ו) "בּ ד ב ר ה' שׁ מ י ם נ ע שׂוּ וּב רוּח פּ יו כּ ל צ ב א ם" (ראש השנה לב., מגילה כא:): During Mussaf of Rosh Hashanah, we must say at least ten pesukim that discuss Kingship, at least ten pesukim that discuss Remembrance, and at least ten pesukim that discuss the Shofar. Similarly, when we read the Torah in the synagogue, we must read a minimum of ten pesukim. What is the number ten based on? R Yochanan explains that it is because the world was created through ten statements made by Hashem. 1 In the Torah s description of the creation of the world, we find the phrase, And [Hashem] said, nine times. But Hashem made another statement as well: In the beginning the initial creation of heaven and earth in our pasuk was also by Hashem s Word, as it says, By the word of Hashem the heavens were made 2 (Rosh Hashanah 32a; Megillah 21b). Preparing for the Altar There was a requirement that certain animal offerings רש י PARASHAS BEREISHIS 1. אונקלוס א בּ ק ד מ ין בּ ר א י י י ת שׁ מ יּ א ו י ת א ר ע א: בּ ר א א ל ה ים וגו כּ מוֹ בּ ר אשׁ ית בּ רוֹא,ו דוֹמ ה לוֹ תּ ח לּ ת דּ בּ ר ה בּ הוֹשׁ ע (הושע א, ב), כּ לוֹמ ר תּ ח לּ ת דּ בּוּרוֹ שׁ ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא בּ הוֹשׁ ע ו יּ אמ ר ה א ל הוֹשׁ ע וגו. ו א ם תּ אמ ר ל הוֹרוֹת בּ א שׁ א לּוּ תּ ח לּ ה נ ב ר אוּ, וּפ ירוּשׁוֹ בּ ר אשׁ ית ה כּ ל בּ ר א א לּוּ, ו י שׁ ל ך מ ק ר אוֹת שׁ מּ ק צּ ר ים ל שׁוֹנ ם וּמ מ ע ט ים תּ יב ה א ח ת, כּ מוֹ כּ י ל א ס ג ר דּ ל ת י ב ט נ י (איוב ג, י) ו ל א פ יר שׁ מ י ה סּוֹג ר, וּכ מוֹ י שּׂ א א ת ח יל דּ מּ שׂ ק (ישעיה ח, ד) ו ל א פ יר שׁ מ י י שּׂ א נּוּ, וּכ מוֹ א ם י ח רוֹשׁ בּ בּ ק ר ים (עמוס ו, יב) ו ל א פ יר שׁ א ם י ח רוֹשׁ א ד ם בּ בּ ק ר ים, וּכ מוֹ מ גּ יד מ ר אשׁ ית א ח ר ית (ישעיה מו, י) ו ל א פ יר שׁ מ גּ יד מ ר אשׁ ית דּ ב ר א ח ר ית דּ ב ר, א ם כּ ן תּ מ הּ ע ל ע צ מ ך, שׁ ה ר י ה מּ י ם ק ד מוּ, שׁ ה ר י כ ת יב ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת ע ל פּ נ י ה מּ י ם, ו ע ד י ין ל א גּ ילּ ה ה מּ ק ר א בּ ר יא ת ה מּ י ם מ ת י ה י ת ה,ה א ל מ ד תּ שׁ קּ ד מוּ ה מּ י ם ל א ר ץ, ו עוֹד, שׁ ה שּׁ מ י ם מ א שׁ וּמ י ם נ ב ר אוּ (חגיגה יב.), ע ל כּ ר ח ך ל א ל ימּ ד ה מּ ק ר א בּ ס ד ר ה מּוּק ד מ ים ו ה מּ אוּח ר ים כּ לוּם: בּ ר א א ל ה ים. ו ל א נ א מ ר בּ ר א ה, שׁ בּ תּ ח לּ ה ע ל ה בּ מ ח שׁ ב ה ל ב ר אתוֹ בּ מ דּ ת ה דּ ין ו ר א ה שׁ א ין ה עוֹל ם מ ת ק יּ ים, ה ק דּ ים מ דּ ת ר ח מ ים ו שׁ תּ פ הּ ל מ דּ ת ה דּ ין. ו ה י ינוּ ד כ ת יב בּ יוֹם ע שׂוֹת ה א ל ה ים א ר ץ ו שׁ מ י ם (להלן ב, ד; בראשית רבה יב, טו, יד, א; שמות רבה ל, יג; פסיקתא רבתי מ [קסו:]): 1. Avos 5:1. 2. Tehillim 33:6. 3. In the First Beis HaMikdash, the wine flowed down the sides of the Altar, and then went into a hole in

2 3 / BEREISHIS/GENESIS PARASHAS BEREISHIS 1 / 1 1 The Beginning: First Day PARASHAS BEREISHIS 1 In the beginning of God s creating the heavens and the earth be accompanied by wine. This wine was poured on the Altar, 3 and it went down into shissin, underground spaces. בּ ר אשׁ ית בּ ר א. שׁ ית ין מ שּׁ שׁ ת י מ י ב ר אשׁ ית נ ב ר אוּ... א ל תּ יק ר י "בּ ר אשׁ ית" א לּ א בּ ר א שׁ ית (סוכה מט.): The shissin existed since the time of Creation. The word Bereishis, In the beginning, can be divided to read bara shis, He created shis (Succah 49a). The First Tes בּ ר אשׁ ית בּ ר א. ה רוֹא ה ט י"ת בּ ח לוֹמוֹ ס ימ ן י פ ה לוֹ, מ אי ט ע מ א... שׁ מּ "בּ ר אשׁ ית" ע ד (להלן פסוק ד) "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר [כּ י טוֹב]" ל א כּ ת יב ט י"ת (בבא קמא נה.): If someone sees the letter,ט tes, in a dream, it is a good sign, because starting from Bereishis, the first word in the Torah, the first tes we find in the Torah is in the word tov, good (Bava Kamma 55a). Only One Creator בּ ר אשׁ ית בּ ר א. שׁ א לוּ א ת ר בּ י שׂ מ ל אי כּ מּ ה א לוֹהוֹת בּ ר אוּ א ת ה עוֹל ם... ו ה א כ ת יב "בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים", א מ ר ל הוּ ו כ י בּ ר אוּ כּ ת יב, בּ ר א כּ ת יב (ירושלמי ברכות ט, א): The heretics asked R Samlai: How many Gods created the world? In the pasuk, In the beginning Elohim created, Elohim seems to be a plural, which would mean more than one God! He answered them that our pasuk says, bara, He created, which is singular. Had there been more than one Creator, it would have to say bar u, they created 4 (Yerushalmi Berachos 9:1). Beginning With a Beis בּ ר אשׁ ית בּ ר א. ל מּ ה נ ב ר א ה עוֹל ם בּ ב י"ת ו ל א בּ א ל "ף, מ פּ נ י שׁ ה בּ י"ת ל שׁוֹן בּ ר כ ה ו ה א ל "ף ל שׁוֹן א ר יר ה (ירושלמי חגיגה ב, א): The Torah begins the description of Creation with the word ר אשׁ ית,בּ which begins with the letter beis. Why was the world created with the letter beis, the second letter of the Hebrew alphabet, rather than aleph, the first letter? It is because beis is the first letter of the word ר כ ה,בּ berachah, blessing, while aleph is the first letter of the word רוּר,א arur, cursed (Yerushalmi Chagigah 2:1). Heavens. שׁ מ י ם The Heavens: Fire and Water שׁ מ י ם. מ אי "שׁ מ י ם"... שׁ שּׁ ם מ י ם... בּ מ ת נ ית א תּ נ א א שׁ וּמ י ם, מ ל מּ ד שׁ ה ב יא ן ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא וּט ר פ ן ז ה בּ ז ה ו ע שׂ ה מ ה ן ר ק יע (חגיגה יב.): The word shamayim, heavens, is a contraction of the phrase sham mayim, there is water there. It is also a contraction of the words eish fire and mayim water, because Hashem mixed together fire and water to create the heavens (Chagigah 12a). earth. The heavens and the א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ Heaven or Earth Which Came First? א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ. בּ ית שׁ מּ אי אוֹמ ר ים שׁ מ י ם נ ב ר אוּ תּ ח לּ ה שׁ נּ א מ ר "בּ ר אשׁ ית בּ ר א א ל ה ים א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ" וּב ית ה לּ ל אוֹמ ר ים א ר ץ נ ב ר את תּ ח לּ ה ו א ח ר כּ ך שׁ מ י ם שׁ נּ א מ ר "בּ יוֹם ע שׂוֹת ה א ל ה ים א ר ץ ו שׁ מ י ם"... ק שׁוּ ק ר א י א ה ד ד י. א מ ר ר ישׁ ל ק ישׁ, כּ שׁ נּ ב ר אוּ בּ ר א שׁ מ י ם ו א ח ר כּ ך בּ ר א ה א ר ץ וּכ שׁ נּ ט ה נ ט ה ה א ר ץ ו א ח ר כּ ך נ ט ה שׁ מ י ם (חגיגה יב.): Beis Shammai say that the heavens were created before the earth, as our pasuk says, In the beginning God created the heavens and the earth, mentioning the heavens before the earth. Beis Hillel say that the earth was created first, as we find that the Torah says, 5 On the day that Hashem God made earth and heaven, mentioning the earth first. How do we explain the contradiction between the two pesukim? Reish Lakish says that Hashem created the heavens first and afterward created the earth, but when He put them in place, He first set the earth in place and then the heavens (Chagigah 12a). Extra Words? The Hebrew word א ת/א ת (es/eis) is usually untranslatable. Nachum Ish Gam Zu was among the Tannaim, Sages of the Mishnah, who held that whenever this word appears in a pasuk, it is either grammatically necessary or it teaches something. א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ. נ חוּם א ישׁ גּ ם זוּ... שׁ ה י ה דּוֹר שׁ כּ ל א ת ין שׁ בּ תּוֹר ה "א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ" מ ה ה י ה דּוֹר שׁ בּ ה ן?... א ילּוּ נ א מ ר שׁ מ י ם ו א ר ץ ה י ית י אוֹמ ר שׁ מ י ם שׁ מוֹ שׁ ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא, ע כ שׁ יו שׁ נּ א מ ר "א ת ה שּׁ מ י ם ו א ת ה א ר ץ" שׁ מ י ם שׁ מ י ם מ מּ שׁ א ר ץ א ר ץ מ מּ שׁ. "א ת ה א ר ץ ל מּ ה ל י? ל ה ק דּ ים שׁ מ י ם ל א ר ץ (חגיגה יב. יב:): The word eis appears twice in our pasuk: In the beginning of God s creating the heavens (eis hashamayim) and the earth (v eis ha aretz). What purpose do the words eis serve here? Nachum Ish Gam Zu explained that if the Torah did not write eis, one could have thought that hashamayim v ha aretz, heaven and earth, are names of Hashem. 6 By adding the word eis before the heavens the earth, the Torah is making it clear that the heavens and the earth were the objects created by Hashem. Once the Torah made this clear, it wrote a second eis, the floor that led to these underground spaces. The Altar in the Second Beis HaMikdash was larger than that in the First, and it covered the holes that led to the shissin. On the top of the Altar were two bowls with holes, each with an opening on the bottom that sat over a small hole in the Altar s top. The wine was poured into one of these bowls and flowed down to the shissin through a channel in the Altar itself. 4. The term Elohim is plural because it indicates honor, just as distinguished people are addressed in the plural. See Ibn Ezra to our pasuk. 5. 2:4. 6. Literally translated, the Hebrew phrase reads: In the beginning, created God eis the heavens v eis the earth. Without the eis, the phrase could be understood to mean that God whose Name is the Heaven-the Earth created [the universe].

3 / 4 ספר בראשית פרשת בראשית א / ב ה ב ו ה א ר ץ ה י ת ה ת הוּ ו ב הוּ ו ח שׁ ך ע ל פּ נ י ת ה וֹם ו ר וּח א ל ה ים מ ר ח פ ת ע ל פּ נ י ה מּ י ם: ג ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י א וֹר ו י ה י א וֹר: ד ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה א וֹר כּ י ט וֹב ו יּ ב דּ ל א ל ה ים בּ ין ה א וֹר וּב ין ה ח שׁ ך : ה ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר י וֹם ו ל ח שׁ ך (ב) ת הוּ ו ב הוּ. תּ הוּ ל שׁוֹן תּ מ הּ ו שׁ מּ מוֹן, שׁ א ד ם תּוֹה ה וּמ שׁ תּוֹמ ם ע ל בּ הוּ שׁ בּ הּ: תּ הוּ. אשטורדישו ן בּ לע ז: ב הוּ. ל שׁוֹן ר יקוּת וּצ דוּ (אונקלוס): ע ל פּ נ י ת הוֹם. ע ל פּ נ י ה מּ י ם שׁ ע ל ה א ר ץ : ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת. כּ סּ א ה כּ בוֹד עוֹמ ד בּ א ו יר וּמ ר ח ף ע ל פּ נ י ה מּ י ם בּ רוּח פּ יו שׁ ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא וּב מ א מ רוֹ כּ יוֹנ ה ה מ ר ח פ ת ע ל ה קּ ן (חגיגה טו.; מדרש תהלים צג, ה) אקובטי ר בּ לע ז: רש י ב ו א ר ע א ה ו ת צ ד י א ו ר יק נ י א ו ח שׁוֹכ א ע ל א פּ י ת הוֹמ א ו רוּח א מ ן ק ד ם י י מ נ שּׁ ב א ע ל א פּ י מ יּ א: ג ו א מ ר י י י ה י נ הוֹר א ו ה ו ה נ הוֹר א: ד ו ח ז א י י י ת נ הוֹר א א ר י ט ב ו א פ ר שׁ י י בּ ין נ הוֹר א וּב ין ח שׁוֹכ א: ה וּק ר א י י ל נ הוֹר א י מ מ א ו ל ח שׁוֹכ א (ד) ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר כּ י טוֹב ו יּ ב דּ ל. א ף בּ ז ה א נוּ צ ר יכ ין ל ד ב ר י א גּ ד ה, ר א הוּ שׁ א ינוֹ כ ד אי ל ה שׁ תּ מּ שׁ בּוֹ ר שׁ ע ים ו ה ב דּ ילוֹ ל צּ דּ יק ים ל ע ת יד ל ב א (חגיגה יב.; בראשית רבה ג, ו). וּל פ י פ שׁוּטוֹ כּ ך פּ ר שׁ הוּ, ר א הוּ כּ י טוֹב ו א ין נ א ה לוֹ ו ל ח שׁ ך שׁ יּ ה יוּ מ שׁ תּ מּ שׁ ין בּ ע ר בּוּב י א,ו ק ב ע ל ז ה תּ חוּמוֹ בּ יּוֹם ו ל ז ה תּ חוּמוֹ בּ לּ י ל ה (בראשית רבה שם; פסחים ב.): before and the earth, to teach us that Hashem did not create the heavens and the earth at exactly the same time. Rather, first He created the heavens, v eis and only then did He create the earth (Chagigah 12a-b). was. When the earth ו ה א ר ץ ה י ת ה.2 Switching the Order ו ה א ר ץ ה י ת ה. מ כּ ד י בּ שּׁ מ י ם א ת ח יל בּ ר ישׁ א, מ אי שׁ נ א דּ ק א ח שׁ יב מ ע שׂ ה א ר ץ... מ שׁ ל ל מ ל ך בּ שׂ ר ו ד ם שׁ א מ ר ל ע ב ד יו: ה שׁ כּ ימוּ ל פ ת ח י ה שׁ כּ ים וּמ צ א נ שׁ ים ו א נ שׁ ים ל מ י מ שׁ בּ ח, ל מ י שׁ א ין דּ ר כּוֹ ל ה שׁ כּ ים ו ה שׁ כּ ים (חגיגה יב:): The previous pasuk taught us that the heavens were created before the earth. But in its description, the Torah begins speaking about the earth. Why does it not first describe the heavens, which were created first? We can understand this through a parable: A king once told his servants to arrive at his palace very early the next morning. When he woke up, he found that both men and women servants had come. Whom did the king praise first? He began by praising the women servants, who usually did not come to serve him early in the morning. Similarly, the earth is slower than the heavens. We see that the creation of the earth took place over more days than those of the heavens. Despite this, the slow earth was created alongside the heavens. That is why the Torah first discusses the earth (Chagigah 12b). empty. Astonishingly תּ הוּ ו ב הוּ Tohu and Bohu תּ הוּ ו ב הוּ. תּ הוּ ק ו י רוֹק שׁ מּ קּ יף א ת כּ ל ה עוֹל ם כּוּלּוֹ שׁ מּ מּ נּוּ י צ א ח שׁ ך...בּ הוּ א לּוּ א ב נ ים ה מ פוּלּ מוֹת ה מ שׁוּקּ עוֹת בּ תּ הוֹם,שׁ מּ ה ן יוֹצ א ין מ י ם. (חגיגה יב.): Tohu is a green line that goes around the entire world, with darkness coming from it. Bohu refers to the damp stones sunk in the deep, with water coming from them 7 (Chagigah 12a). darkness. With ו ח שׁ ך Darkness Then Light ו ח שׁ ך. ע שׂ ר ה דּ ב ר ים שׁ א ל א ל כּ ס נ דּ רוֹס מוּק דוֹן א ת ז ק נ י ה נּ ג ב... אוֹר נ ב ר א תּ ח לּ ה אוֹ ח שׁ ך? א מ רוּ לוֹ מ ילּ ת א ד א א ין ל הּ פּ ת ר... ו נ ימ רוּ ל יהּ ח שׁ ך נ ב ר א תּ ח לּ ה דּ כ ת יב "ו ה א ר ץ ה י ת ה ת הוּ ו ב הוּ ו ח שׁ ך " ו ה ד ר "ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י אוֹר", ס ב ר י דּ יל מ א א ת י ל שׁ יּוּל י מ ה לּ מ ע ל ה וּמ ה לּ מ טּ ה מ ה לּ פ נ ים וּמ ה לּ א חוֹר (תמיד לא: לב.): Alexander the Great asked the Elders of the South, What was created first, light or darkness? They told him that no human could answer that question. But don t we see from our pesukim that darkness existed first? Our pasuk teaches that the earth was astonishingly empty, with darkness upon the surface of the deep, and then Hashem said, Let there be light! The Elders responded as they did because they did not want to get involved in a discussion that would lead to matters that are beyond human understanding (Tamid 31b-32a). hovered. And the Divine Presence ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת Where Heaven and Earth Nearly Touch ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת. צוֹפ ה ה י ית י בּ ין מ י ם ה ע ל יוֹנ ים ל מ י ם ה תּ ח תּוֹנ ים ו א ין בּ ין ז ה ל ז ה א לּ א שׁ ל שׁ א צ בּ עוֹת בּ ל ב ד שׁ נּ א מ ר "ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת ע ל פּ נ י ה מּ י ם" (חגיגה טו.): Ben Zoma said: I was thinking about the mysteries of Maaseh Bereishis, the Creation of the Universe, and I understand that where domes of the heavens and the ground meet, there is a space of only three fingerbreadths between the upper waters and the lower waters. Our pasuk says that the breath of Hashem hovered upon the surface of the waters, like a dove that hovers just above her young, but does not quite touch them 8 (Chagigah 15a). 7. These teachings have hidden meanings, a full discussion of which is beyond the scope of this work. It seems from the Zohar and classic works of Jewish thought that tohu, the darkness coming from tohu, and bohu are all barriers that block man s ability to have a clear view of God s light and the full impact of man s own actions. Man is meant to have free will, and clearly seeing these would make it unthinkable to do wrong. The water coming from the bohu stones represents the reduced light that is allowed to reach our world and benefit it. See Schottenstein Edition, notes 9 and This teaching also has hidden meanings, a full discussion of which is beyond the scope of this work.

4 5 / BEREISHIS/GENESIS PARASHAS BEREISHIS 1 / when the earth was astonishingly empty, with darkness upon the surface of the deep, and the Divine Presence hovered over the surface of the water 3 God said, Let there be light, and there was light. 4 God saw that the light was good, and God separated between the light and the darkness. 5 God called to the light: Day, and to the darkness Water Snow Earth ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת. בּ תּ ח יל ה ה י ה ה עוֹל ם מ י ם בּ מ י ם, מ אי ט ע מ א, "ו רוּח א ל ה ים מ ר ח פ ת ע ל פּ נ י ה מּ י ם", ח ז ר ו ע שׂ אוֹ שׁ ל ג... ח ז ר ו ע שׂ אוֹ א ר ץ... ו ה א ר ץ עוֹמ ד ת ע ל מ י ם (ירושלמי חגיגה ב, א): Our pasuk tells us that the Divine Presence hovered over the surface of the water, teaching that on the first day of Creation there was only one body of water, water within water. 9 On the second day, Hashem separated the upper waters those above the heaven from the lower waters those that remained on earth. He turned the top of the lower waters into snow, and then turned the snow into the earth that is spread over the waters (Yerushalmi Chagigah 2:1). good. The light was א ת ה אוֹר כּ י טוֹב.4 The Special Light of the First Day א ת ה אוֹר כּ י טוֹב. אוֹר שׁ בּ ר א ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא בּ יוֹם ר אשׁוֹן... ע מ ד וּג נ זוֹ מ ה ן... וּל מ י גּ נ זוֹ, ל צּ דּ יק ים ל ע ת יד ל ב א, שׁ נּ א מ ר "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר כּ י טוֹב" ו א ין טוֹב א לּ א צ דּ יק (חגיגה יב.): The light that Hashem created on the first day allowed a person to see everything from one end of the world to the other. Since He saw that people would act improperly, He hid it, and stored it for the righteous people in the Future Era (Chagigah 12a). All the World for One Righteous Person א ת ה אוֹר כּ י טוֹב. א פ ילּוּ בּ שׁ ב יל צ דּ יק א ח ד עוֹל ם נ ב ר א שׁ נּ א מ ר "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר כּ י טוֹב" ו א ין טוֹב א לּ א צ דּ יק (יומא לח:): It was worth creating the world even for one righteous person. Our pasuk says: God saw the light that it was good, and the word good refers to a righteous person (Yoma 38b). A Good Omen א ת ה אוֹר כּ י טוֹב. ה רוֹא ה ט י"ת בּ ח לוֹמוֹ ס ימ ן י פ ה לוֹ, מ אי ט ע מ א... שׁ מּ "בּ ר אשׁ ית" ע ד (להלן פסוק ד) "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר [כּ י טוֹב]" ל א כּ ת יב ט י"ת (בבא קמא נה.): If someone sees the letter,ט tes, in a dream, it is a good sign, because starting from Bereishis, the first word in the Torah, the first tes in the Torah is in the word tov, good (Bava Kamma 55a). Benefit From the Light Before Making the Blessing א ת ה אוֹר כּ י טוֹב. א ין מ ב ר כ ין ע ל ה נּ ר ע ד שׁ יּ אוֹתוּ ל אוֹרוֹ... "ו יּ ר א א ל ה ים א ת ה אוֹר כּ י טוֹב" ו א ח ר כּ ך "ו יּ ב דּ ל א ל ה ים בּ ין ה אוֹר וּב ין ה ח שׁ ך " (ירושלמי ברכות ח, ו): During Havdalah at the conclusion of the Shabbos, a blessing is made over a candle. The law is that one must be able to benefit from the candle s light before reciting this blessing. We find a hint to this law in our pasuk: First God saw the light that it was good, only then, after He saw it, He separated [ vayavdeil 10 ] between the light and the darkness (Yerushalmi Berachos 8:6). Day. God called to the light: ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם.5 Day or Night? The word or means light. The first Mishnah in Pesachim teaches that one is obligated to search for chametz, leavened items, on or of the 14th of Nissan. The Gemara discusses whether the term or refers to the nighttime 11 or early in the morning, when it is first starting to become light. ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם. מ ית יב י ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם א ל מ א אוֹר י מ מ א הוּא, ה כ י ק א מ ר ל מּ א יר וּב א ק ר אוֹ יוֹם... א לּ א ה כ י ק א מ ר ק ר י יהּ ר ח מ נ א ל נ הוֹר א וּפ ק ד יהּ א מּ צ ו ת א דּ ימ מ א ו ק ר י יהּ ר ח מ נ א ל ח שׁוֹכ א וּפ ק ד יהּ א מּ צ ו ת א דּ ל י ל ה (פסחים ב.): A simple translation of our pasuk God called or day would seem to imply that or means daytime. But it is also possible that our pasuk is using the word or to mean light : God gave the name day to the time when it begins to become light [ or ]. The Gemara concludes that the word kara, called in our pasuk does not mean that God gave or the name day, and choshech the name night. Rather kara means that He called upon them, giving them tasks: light to serve during the day, and darkness to serve at night (Pesachim 2a). Separate Domains ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם. מ שׁ ל... ל מ ל ך שׁ ה יוּ לוֹ שׁ נ י א יס ט ר ט יג ין, ז ה אוֹמ ר א נ י מ שׁ מּ שׁ בּ יּוֹם ו ז ה אוֹמ ר א נ י מ שׁ מּ שׁ בּ יּוֹם. ק ר א ל ר אשׁוֹן ו א מ ר לוֹ: פּ לוֹנ י, ה יּוֹם י ה א תּ חוּמ ך. ק ר א ל שּׁ נ י ו א מ ר לוֹ: פּ לוֹנ י, ה לּ י ל ה י ה א תּ חוּמ ך. ה ד א הוּא דּ כ ת יב: "ו יּ ק ר א א ל ה ים ל אוֹר יוֹם וגו' ", ל אוֹר א מ ר לוֹ ה יּוֹם י ה א תּ חוּמ ך ו ל ח שׁ ך א מ ר לוֹ ה לּ י ל ה י ה א תּ חוּמ ך (ירושלמי ברכות ח, ו): Light and darkness were like two governors of a king, both of whom wanted to rule the same area. To settle the matter, the king called to one and decreed, Your area will be the day! He then called to the second one and decreed, Your area will be the night! Similarly, our pasuk tells us that God called to the light and decreed: You will rule by day! and He called to the darkness and decreed: You will rule by night! (Yerushalmi Berachos 8:6). 9. A simple understanding of this is that the waters that would ultimately be the upper waters and those that would remain the lower waters were all together. 10. The word vayavdeil has the same root as the word Havdalah. 11. That is, the night before the day of the 14th of Nissan. The Mishnah may have used or, light a more pleasant and refined word as a euphemism for nighttime. Indeed, the Gemara s conclusion is that the Mishnah does mean nighttime, which is when the search is done.

5 / 6 ספר בראשית פרשת בראשית א / ו ח ק ר א ל י ל ה ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י וֹם א ח ד: פ ו ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י ר ק יע בּ ת וֹך ה מּ י ם ו יה י מ ב דּ יל בּ ין מ י ם ל מ י ם: ז ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת ה ר ק יע ו יּ ב דּ ל בּ ין ה מּ י ם א שׁ ר מ תּ ח ת ל ר ק יע וּב ין ה מּ י ם א שׁ ר מ ע ל ל ר ק יע ו י ה י כ ן: ח ו יּ ק ר א א ל ה ים ל ר ק יע שׁ מ י ם ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י וֹם שׁ נ י: פ (ה) יוֹם א ח ד. ל פ י ס ד ר ל שׁוֹן ה פּ ר שׁ ה ה י ה לוֹ ל כ תּוֹב יוֹם ר אשׁוֹן כּ מוֹ שׁ כּ תוּב בּ שׁ א ר ה יּ מ ים, שׁ נ י, שׁ ל ישׁ י, ר ב יע י, ל מּ ה כּ ת ב א ח ד, ל פ י שׁ ה י ה ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא י ח יד בּ עוֹל מוֹ, שׁ לּ א נ ב ר אוּ ה מּ ל א כ ים ע ד יוֹם שׁ נ י. כּ ך מ פוֹר שׁ בּ ב ר אשׁ ית ר בּ ה (ג, ח): (ו) י ה י ר ק יע. י ח ז ק ה ר ק יע, שׁ א ף ע ל פּ י שׁ נּ ב ר אוּ שׁ מ י ם בּ יוֹם ה ר אשׁוֹן ע ד י ין ל ח ים ה יוּ ו ק ר שׁוּ ב שּׁ נ י מ גּ ע ר ת ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא בּ א מ רוֹ י ה י ר ק יע, ו ז הוּ שׁ כּ ת ב ע מּוּד י שׁ מ י ם י רוֹפ פוּ (איוב כו, יא) כּ ל יוֹם ר אשׁוֹן, וּב שּׁ נ י י ת מ הוּ מ גּ ע ר תוֹ (שם), כּ א ד ם שׁ מּ שׁ תּוֹמ ם ו עוֹמ ד מ גּ ע ר ת ה מ א יּ ים ע ל יו (בראשית רבה ד, ב, ז, יב, י; חגיגה יב.): בּ תוֹך ה מּ י ם. בּ א מ צ ע ה מּ י ם, שׁ יּ שׁ ה פ ר שׁ בּ ין מ י ם ה ע ל יוֹנ ים ל ר ק יע כּ מוֹ בּ ין ה ר ק יע ל מּ י ם שׁ ע ל ה א ר ץ. ה א ל מ ד תּ רש י ק ר א ל יל י א ו ה ו ה ר מ שׁ ו ה ו ה צ פ ר יוֹמ א ח ד: ו ו א מ ר י י י ה י ר ק יע א בּ מ צ יעוּת מ יּ א ו יה י מ פ ר ישׁ בּ ין מ יּ א ל מ יּ א: ז ו ע ב ד י י י ת ר ק יע א ו א פ ר ישׁ בּ ין מ יּ א דּ י מ ל ר ע ל ר ק יע א וּב ין מ יּ א דּ י מ ע ל ל ר ק יע א ו ה ו ה כ ן: ח וּק ר א י י ל ר ק יע א שׁ מ יּ א ו ה ו ה ר מ שׁ ו ה ו ה צ פ ר יוֹם תּ נ י ן: שׁ ה ם תּ לוּי ם בּ מ א מ רוֹ שׁ ל מ ל ך (בראשית רבה ד, ג): (ז) ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת ה ר ק יע. תּ קּ נוֹ ע ל ע מ דוֹ ו ה יא ע שׂ יּ יתוֹ, כּ מוֹ ו ע שׂ ת ה א ת צ פּ ר נ יה (דברים כא, יב): מ ע ל ל ר ק יע. ע ל ה ר ק יע ל א נ א מ ר א לּ א מ ע ל ל ר ק יע, ל פ י שׁ ה ן תּ לוּי ן בּ א ו יר (בראשית רבה שם). וּמ פּ נ י מ ה לּ א נ א מ ר כּ י טוֹב בּ יוֹם שׁ נ י, ל פ י שׁ לּ א ה י ה נ ג מ ר מ ל אכ ת ה מּ י ם ע ד יוֹם שׁ ל ישׁ י ו ה ר י ה ת ח יל בּ הּ בּ שּׁ נ י, ו ד ב ר שׁ לּ א נ ג מ ר א ינוֹ בּ מ לּוּאוֹ ו טוּבוֹ. וּב שּׁ ל ישׁ י שׁ נּ ג מ ר מ ל אכ ת ה מּ י ם ו ה ת ח יל ו ג מ ר מ ל אכ ה א ח ר ת כּ פ ל בּוֹ כּ י טוֹב שׁ נ י פ ע מ ים, א ח ד ל ג מ ר מ ל אכ ת ה שּׁ נ י ו א ח ד ל ג מ ר מ ל אכ ת ה יּוֹם (שם ו): (ח) ו יּ ק ר א א ל ה ים ל ר ק יע שׁ מ י ם. שׂ א מ י ם, שׁ ם מ י ם, א שׁ וּמ י ם, שׁ ע ר ב ן ז ה ב ז ה ו ע שׂ ה מ ה ם שׁ מ י ם (שם ז; חגיגה יב.): And there was evening and ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד there was morning, one day. Night Before Day ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד. מ אי שׁ נ א דּ ת נ י בּ ע ר ב ית בּ ר ישׁ א... י ל יף מ בּ ר יּ יתוֹ שׁ ל עוֹל ם דּ כ ת יב "ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד" (ברכות ב.): The first Mishnah of Berachos, the first tractate of the Talmud, begins with a discussion of the obligation to recite the Shema in the evening. But why does the Mishnah start with the evening Shema and only then discuss the morning Shema? It bases itself on our pasuk, where, in describing the first day of Creation, the Torah first says, And there was evening, and then says, there was morning (Berachos 2a). The Evening and the Next Morning Are the Same Day. ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד. ט ע ה ו ל א ה ת פּ לּ ל ע ר ב ית מ ת פּ לּ ל שׁ ח ר ית שׁ תּ י ם מ שּׁוּם דּ ח ד יוֹמ א הוּא דּ כ ת יב "ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד" (ברכות כו.): If one mistakenly did not recite one of the daily prayers, at the next prayer he recites Shemoneh Esrei (also known as the Amidah) twice: the first for his current obligation to pray and the second to make up for his missed prayer. Accordingly, one who mistakenly skipped Maariv (the evening prayer) can make up for it at Shacharis (the morning prayer), and one who mistakenly missed Shacharis can make up for it at Minchah (the afternoon prayer). We see from our pasuk And there was evening and there was morning, one day that the night and the following day are considered one unit. Similarly, the morning and afternoon are certainly the same day. The Gemara therefore asks whether one who mistakenly missed Minchah can make up for it at Maariv, which is really the next day 12 (Berachos 26a). As Great as the Day of Creation ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד. גּ דוֹל ק בּוּץ גּ ל יוֹת כּ יוֹם שׁ נּ ב ר אוּ בּוֹ שׁ מ י ם ו א ר ץ... שׁ נּ א מ ר... "ו שׂ מוּ ל ה ם ר אשׁ א ח ד ו ע לוּ מ ן ה א ר ץ כּ י ג דוֹל יוֹם י ז ר ע אל" (הושע ב, ב) וּכ ת יב "ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד" (פסחים פח.): The day that the exiles of Israel will all be gathered together will be as great as the day when heaven and earth were created. A pasuk in Hoshea 13 says, The day of their ingathering is great not simply that the ingathering will be great, but the day of the ingathering. The day is a reference to another great day: the day when heaven and earth were created, as our pasuk says, There was evening and there was morning one day (Pesachim 88a). 14 As Joyous as the Day of Creation ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד. כּ ת יב: "ו י ה י בּ יּוֹם ה שּׁ מ ינ י" (ויקרא ט, א) ו ת נ י א אוֹתוֹ ה יּוֹם ה י ת ה שׂ מ ח ה ל פ נ י ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא כּ יוֹם שׁ נּ ב ר אוּ בוֹ שׁ מ י ם ו א ר ץ, כּ ת יב ה כ א: "ו י ה י בּ יּוֹם ה שּׁ מ ינ י" וּכ ת יב ה ת ם: "ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד" (מגילה י:): In discussing the use of the word ה י ו י (vayehi), and it was, the Gemara teaches: On the day the Mishkan (Tabernacle) was dedicated, there was as much happiness before Hashem as on the day when the heaven and the earth were created. In describing the day of the dedication of the Mishkan, the Torah writes, ה י,ו י and it was on the eighth day, 15 and our pasuk uses similar language, ה י,ו י and it was one day (Megillah 10b). 12. The conclusion is that one can recite the makeup prayer at Maariv : See Schottenstein Edition, note Vayikra 9:1.

6 7 / BEREISHIS/GENESIS PARASHAS BEREISHIS 1 / 6-8 Second Day He called: Night. And there was evening and there was morning, one day. 6 God said, Let there be a firmament in the midst of the waters, and let it separate between water and water. 7 So God made the firmament, and separated between the waters which were beneath the firmament and the waters which were above the firmament. And it was so. 8 God called to the firmament: Heaven. And there was evening and there was morning, a second day. One Day One of the rules used in the Oral Law to understand the Torah s intent is gezeirah shavah: Where similar words (or sometimes words with similar meanings) appear in different places, the reference links the pesukim so that they shed light on one another. A gezeirah shavah must be based on a tradition handed down from Sinai. ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם א ח ד. מ ה יוֹם א ח ד ה א מוּר בּ מ ע שׂ ה ב ר אשׁ ית ה יּוֹם הוֹל ך א ח ר ה לּ י ל ה א ף יוֹם א ח ד ה א מוּר בּ אוֹתוֹ ו א ת בּ נוֹ ה יּוֹם הוֹל ך א ח ר ה לּ י ל ה (חולין פג.): Our pasuk says there was evening and there was morning, one day ; the day was made up of a nighttime followed by a daytime. The Torah forbids the slaughter of an animal and its offspring on one day. 16 We learn from our pasuk that with regard to slaughtering, too, the day begins at nighttime. If an animal was slaughtered at night, its parent or offspring cannot be killed that night or during the daytime that follows (Chullin 83a). firmament. Let there be a י ה י ר ק יע 6. Positioning the Heavens י ה י ר ק יע. "י ה י ר ק יע בּ תוֹך ה מּ י ם", י ה י ר ק יע בּ תּ ו וך (ירושלמי ברכות א, א): God commanded that there be a firmament in the midst of the waters; this means exactly halfway between the waters in the heavens and the waters on earth (Yerushalmi Berachos 1:1). Firming the Heavens י ה י ר ק יע. "י ה י ר ק יע ", י ח ז ק ה ר ק יע, י ק ר שׁ ה ר ק יע, י ג ל ד ה ר ק יע, י מ תּ ח ה ר ק יע (ירושלמי ברכות א, א): The heaven had actually already been created on the first day of Creation, but it was far from complete. The command in our pasuk, on the second day of Creation, was that the heaven stiffen, set, crust, and stretch (Yerushalmi Berachos 1:1). Monday the Day the Waters Were Separated The daily tamid offerings in the Beis HaMikdash were brought on behalf of the entire nation. The Kohanim actually performed the service, but representatives of the Yisraelim Jews who were not Kohanim had to be present. The prophets established a system where worthy Yisraelim, representing the entire nation, were divided into twenty-four groups (maamados). Each group (maamad) served one week at a time, with some members of the maamad going to the Beis HaMikdash and praying for Divine acceptance of the offering. The other members of that maamad gathered in local towns, praying and reading specific Torah portions. On Monday, Tuesday, Wednesday, and Thursday, the members of the maamad would fast as a merit for a specific group of people. י ה י ר ק יע. תּ נ י, א נ שׁ י מ שׁ מ ר ה יוּ מ ת ע נּ ים בּ כ ל יוֹם, בּ שּׁ נ י ה יוּ מ ת ע נּ ין ע ל מ פ ר שׁ י י מּ ים (ע ל שׁ ם שׁ נּ א מ ר בּוֹ): ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י ר ק יע בּ תוֹך ה מּ י ם (ירושלמי תענית ד, ג): On Monday, the second day of the week, the men of the maamad would fast for the safety of those who travel the seas, because it was on the second day of Creation that Hashem separated the waters (Yerushalmi Taanis 4:3). And let it separate between ו יה י מ ב דּ יל בּ ין מ י ם ל מ י ם water and water. How Much Space Is Between the Waters in Heaven and Those on Earth? ו יה י מ ב דּ יל בּ ין מ י ם ל מ י ם. ה ב דּ ל ה בּ יוֹם שׁ נ י הוּא ד ה ו אי דּ כ ת יב "ו יה י מ ב דּ יל בּ ין מ י ם ל מ י ם", ו כ מּ ה... כּ מ ל א נ ימ א, ו ר בּ נ ן א מ ר י: כּ י גוּד א דּ ג מ ל א, מ ר זוּט ר א ו א ית ימ א ר ב א סּ י א מ ר: כּ ת ר י ג ל ימ י דּ פ ר יס י א ה ד ד י ו א מ ר י ל הּ: כּ ת ר י כ ס י דּ ס ח יפ י א ה ד ד י (חגיגה טו.): Our pasuk tells us that the waters above the heaven were separated from those on earth on the second day of Creation. How much space is there between the upper and lower waters? Rav Acha bar Yaakov says: A hairsbreadth. The Rabbis say there is as much space as there is between two planks of a bridge. Mar Zutra (some say, Rav Assi) says they are like two pieces of clothing spread out on each other. Some say the upper and lower waters are like two cups, one stuck inside the other (Chagigah 15a). 17 And there was evening and ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם שׁ נ י.8 there was morning, a second day. The Second Day of the Week or the Second Month? ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם שׁ נ י. אוֹ א ינוֹ א לּ א שׁ נ י ם בּ שׁ בּ ת? ל א מ צ אנוּ ח שׁ בּוֹן ז ה מ ן ה תּוֹר ה. ו ה א כּ ת יב "ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם שׁ נ י"? א ין ל מ יד ין מ בּ ר יּ יתוֹ שׁ ל עוֹל ם (ירושלמי ראש השנה א, א): Pesukim frequently refer to a date only by giving a number [e.g., on the first ]. 18 In such a case, the number refers 16. Ibid. 22: See Schottenstein Edition, notes 13 and See, for example, 8:13 below.

7 / 8 ספר בראשית פרשת בראשית א / ט יב ט ו יּ אמ ר א ל ה ים י קּ ו וּ ה מּ י ם מ תּ ח ת ה שּׁ מ י ם א ל מ ק וֹם א ח ד ו ת ר א ה ה יּ בּ שׁ ה ו י ה י כ ן: י ו יּ ק ר א א ל ה ים ל יּ בּ שׁ ה א ר ץ וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים ו יּ ר א א ל ה ים כּ י ט וֹב: יא ו יּ אמ ר א ל ה ים תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י ל מ ינ וֹ א שׁ ר ז ר עוֹ ב וֹ ע ל ה א ר ץ ו י ה י כ ן: יב ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ל מ ינ הוּ ו ע ץ ע שׂ ה פּ ר י (ט) י קּ ווּ ה מּ י ם. שׁ טוּח ין ה יוּ ע ל פּ נ י כ ל ה א ר ץ ו ה ק ו ום בּ אוֹק י נוֹס הוּא ה יּ ם ה גּ דוֹל שׁ בּ כ ל ה יּ מּ ים (פרקי דרבי אליעזר פרק ה; בראשית רבה ה, ב; תורת כהנים שמיני פרשתא ג): (י) ק ר א י מּ ים. ו ה ל א י ם א ח ד הוּא, א לּ א א ינוֹ דוֹמ ה ט ע ם דּ ג ה עוֹל ה מ ן ה יּ ם בּ ע כּוֹ ל ד ג ה עוֹל ה מ ן ה יּ ם בּ א ס פּ מ י א (בראשית רבה שם ח): (יא) תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב. ל א ד שׁ א ל שׁוֹן ע שׂ ב ו ל א ע שׂ ב ל שׁוֹן דּ שׁ א, ו ל א ה י ה ל שׁוֹן ה מּ ק ר א לוֹמ ר תּ ע שׂ יב ה א ר ץ, שׁ מּ ינ י ד שׁ א ין מ חוּל ק ין, כּ ל א ח ד ל ע צ מוֹ נ ק ר א ע שׂ ב פּ לוֹנ י, ו א ין ל שׁוֹן ל מ ד בּ ר לוֹמ ר דּ שׁ א פּ לוֹנ י, שׁ לּ שׁוֹן דּ שׁ א ה יא ל ב ישׁ ת ה א ר ץ בּ ע שׂ ב ים כּ שׁ ה יא מ ת מ לּ את בּ ד שׁ א ים: תּ ד שׁ א ה א ר ץ. תּ ת מ לּ א ו ת ת כּ סּ ה ל בוּשׁ ע שׂ ב ים (ראש רש י ט ו א מ ר י י י ת כּ נּ שׁוּן מ יּ א מ תּ חוֹת שׁ מ יּ א ל א ת ר ח ד ו ת ת ח ז י י בּ שׁ תּ א ו ה ו ה כ ן: י וּק ר א י י ל י בּ שׁ תּ א א ר ע א וּל ב ית כּ נ ישׁוּת מ יּ א ק ר א י מ מ י ו ח ז א י י א ר י ט ב: יא ו א מ ר י י תּ ד א ית א ר ע א דּ ית א ה ע ס בּ א דּ ב ר ז ר ע הּ מ ז דּ ר ע א יל ן פּ יר ין ע ב ד פּ יר ין ל ז נ הּ דּ י ב ר ז ר ע הּ בּ הּ ע ל א ר ע א ו ה ו ה כ ן: יב ו א פּ ק ת א ר ע א דּ ית א ה ע ס בּ א דּ ב ר ז ר ע הּ מ ז דּ ר ע ל ז נוֹה י ו א יל ן ע ב ד פּ יר ין השנה יא.). בּ ל שׁוֹן ל ע ז נ ק ר א דּ שׁ א ארבדי ץ, כּוּלּ ן בּ ע ר בּוּב י א, ו כ ל שׁ ר שׁ ל ע צ מוֹ נ ק ר א ע שׂ ב : מ ז ר יע ז ר ע. שׁ יּ ג דּ ל בּוֹ ז ר עוֹ ל ז רוֹע מ מּ נּוּ בּ מ קוֹם א ח ר: ע ץ פּ ר י. שׁ יּ ה א ט ע ם ה ע ץ כּ ט ע ם ה פּ ר י, ו ה יא ל א ע שׂ ת ה כ ן א לּ א ו תּוֹצ א ה א ר ץ וגו ו ע ץ ע שׂ ה פּ ר י, ו ל א ה ע ץ פּ ר י, ל פ יכ ך כּ שׁ נּ ת ק לּ ל א ד ם ע ל ע ו נוֹ נ פ ק ד ה ג ם ה יא ע ל ע ו נ הּ ו נ ת ק ל ל ה (בראשית רבה ה, ט): א שׁ ר ז ר עוֹ בוֹ. ה ן גּ ר ע ינ י כ ל פּ ר י שׁ מּ ה ן ה א יל ן צוֹמ ח כּ שׁ נּוֹט ע ים אוֹתוֹ: (יב) ו תּוֹצ א ה א ר ץ וגו. א ף ע ל פּ י שׁ לּ א נ א מ ר ל מ ינ הוּ בּ דּ שׁ א ים בּ צ וּוּי יה ן, שׁ מ עוּ שׁ נּ צ ט וּוּ ה א יל נוֹת ע ל כּ ך ו נ שׂ אוּ ק ל ו חוֹמ ר בּ ע צ מ ן,כּ מ פוֹר שׁ בּ א גּ ד ה בּ שׁ ח יט ת חוּלּ ין (ס.): to the month in which the event occurred, not the day of the week. 19 An exception to this is during the days of Creation, where the Torah refers, as it does in our pasuk, to the specific day of Creation (Yerushalmi Rosh Hashanah 1:1). The Fire of Gehinnom Is Created ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם שׁ נ י. מ פּ נ י מ ה ל א נ א מ ר כּ י טוֹב בּ שׁ נ י בּ שּׁ בּ ת, מ פּ נ י שׁ נּ ב ר א בּוֹ אוּר שׁ ל גּ יה נּ ם (פסחים נד.): At the end of each day of Creation except for the second day the Torah tells us, And God saw that it was good. Why does it not say and it was good on the second day? Because the fire of Gehinnom was created on the second day (Pesachim 54a). Let י קּ ווּ ה מּ י ם מ תּ ח ת ה שּׁ מ י ם א ל מ קוֹם א ח ד ו ת ר א ה ה יּ בּ שׁ ה.9 the waters beneath the heaven be gathered into one area, and let the dry land appear. Tuesday the Day the Dry Land Appeared As explained in pasuk 6, there was a system of maamados. On Monday, Tuesday Wednesday, and Thursday, members of the maamad group would fast as a merit for a specific group of people. י קּ ווּ ה מּ י ם מ תּ ח ת ה שּׁ מ י ם א ל מ קוֹם א ח ד ו ת ר א ה ה יּ בּ שׁ ה. בּ שּׁ ל ישׁ י ה יוּ מ ת ע נּ ין ע ל יוֹצ א י ד ר כ ים, ו יּ אמ ר א ל ה ים י קּ ווּ ה מּ י ם מ תּ ח ת ה שּׁ מ י ם (ירושלמי תענית ד, ג): On Tuesday, the third day of the week, the men of the maamad would fast for the safety of those who travel the roads, because it was on the third day of Creation that Hashem made the water gather and the dry land appear (Yerushalmi Taanis 4:3). And to the gathering of וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים.10 waters He called: Seas. Immersing in the Sea וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים. כּ ל ה יּ מּ ים כּ מ ק ו ה, שׁ נּ א מ ר "וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים" (מקואות ה, ד, פרה ח, ח): R Meir says that with regard to the laws of immersion, the seas have the same rule as a mikveh, 20 as our pasuk says, and to the gathering [ mikveh ] of the waters He called: Seas. R Yehudah says that this rule does not apply to every body of water, only to the oceans that surround the continents and the seas that connect to the oceans. He explains that we see this from our pasuk, where it says that Hashem called the mikveh Seas, in the plural, referring only to bodies of water that include water from different rivers and seas (Mishnah Mikvaos 5:4; Mishnah Parah 8:8; Shabbos 109a). The Status of Water From Oceans וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים. מוֹד ה ר בּ י ל יע ז ר ל ח כ מ ים בּ מ י י ם ה גּ דוֹל שׁ א פ ילּוּ ה ן ס רוּח ים, ה תּוֹר ה ק ר א אוֹת ן י מּ ים "וּל מ ק ו ה ה מּ י ם ק ר א י מּ ים" (ירושלמי תרומות יא, ב): There is a disagreement between the Sages and R Liezer whether liquids that are ruined and unfit for human drinking can become tamei, ritually impure. 19. If the pasuk is referring to a date within the month, it specifically says on such and such of the month or, after referencing the month, on such and such of it. 20. There are different categories of water through which one can be purified from tumah, spiritual impurity. Although they are frequently all called a mikveh, mikveh is only one of the categories. Different laws apply to each category, and not all purifications can be accomplished through immersion in what is technically a mikveh.

8 9 / BEREISHIS/GENESIS PARASHAS BEREISHIS 1 / 9-12 Third Day 9 God said, Let the waters beneath the heaven be gathered into one area, and let the dry land appear. And it was so. 10 God called to the dry land: Earth, and to the gathering of waters He called: Seas. And God saw that it was good. 11 God said, Let the earth sprout vegetation: herbage yielding seed, fruit trees yielding fruit each after its kind, containing its own seed on the earth. And it was so. 12 And the earth brought forth vegetation: herbage yielding seed after its kind, and trees producing fruit, Even so, R Liezer agrees that although the waters of the Great Sea 21 were never drinkable because they are too salty, they can become tamei, based on our pasuk, which refers to the Seas as water (Yerushalmi Terumos 11:2). Let תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י.11 the earth sprout vegetation: herbage yielding seed, fruit trees yielding fruit. Created in Tishrei תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י. מ נּ י ן שׁ בּ ת שׁ ר י נ ב ר א ה עוֹל ם? שׁ נּ א מ ר "ו יּ אמ ר א ל ה ים תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר י ע ז ר ע ע ץ פּ ר י". א יז הוּ ח ד שׁ שׁ ה א ר ץ מ ל יא ה דּ שׁ א ים ו א יל ן מ ל א פ ירוֹת? ה ו י אוֹמ ר ז ה תּ שׁ ר י (ראש השנה יא.): R Eliezer says that the world was created in the month of Tishrei, while R Yehoshua says that the world was created in the month of Nissan. Each one cites pesukim to support his position. 22 R Eliezer notes that our pasuk shows that the world was created in Tishrei. Our pasuk says, And God said, Let the earth sprout vegetation: herbage yielding seed, fruit trees yielding fruit. This seems to say that at the moment of Creation, the fields were covered with vegetation and the trees were already bearing ripe fruit. Tishrei falls at the end of summer, when the land is covered with vegetation and trees are filled with mature fruits (Rosh Hashanah 11a). Understanding Hashem s Will תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י. בּ שׁ ע ה שׁ א מ ר ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא "ל מ ינ הוּ" בּ א יל נוֹת נ שׂ אוּ דּ שׁ א ים ק ל ו חוֹמ ר בּ ע צ מ ן, א ם ר צוֹנוֹ שׁ ל ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא בּ ע ר בּוּב י א, ל מ ה א מ ר "ל מ ינ הוּ" בּ א יל נוֹת? ו עוֹד ק ל ו חוֹמ ר, וּמ ה א יל נוֹת שׁ א ין דּ ר כּ ן ל צ את בּ ע ר בּוּב י א, א מ ר ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא "ל מ ינ הוּ", א נוּ ע ל א ח ת כּ מּ ה ו כ מּ ה. מ יּ ד כּ ל א ח ד ו א ח ד י צ א ל מ ינוֹ (חולין ס.): In our pasuk, the trees were commanded to grow from the earth according to their kind, but the vegetation was not. In the next pasuk, we find that the vegetation, too, sprouted according to its kind. The vegetation 23 used the following logic: Clearly, Hashem does not want different species growing together, and that is why He commanded each of the various trees to grow according to its kind. If this is true of trees, which are large, and cannot grow so closely together, and are easily distinguishable, how much more must that apply to us, the grasses and herbs, that truly grow side by side and would be almost impossible to tell apart! Thus, at Creation, each of the many types of vegetation grew according to its kind without specifically being commanded to do so (Chullin 60a). Delayed Retribution תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י. ל מּ ה נ ת ק ל ל ה ה א ר ץ? ר בּ י יוּד ן בּ ר שׁ לּוּם א מ ר: ע ל י ד י שׁ ע ב ר ה ע ל גּ ז רוֹת יו שׁ ל הקב"ה, "תּ ד שׁ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע [ע ץ פּ ר י ע שׂ ה פּ ר י]", ו ה יא ל א ע שׂ ת, א לּ א "ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע ל מ ינ הוּ [ו ע ץ ע שׂ ה פּ ר י]" (להלן פסוק יב) (ירושלמי כלאים א, ז): When Adam was cursed for eating from the Tree of Knowledge, the earth was cursed as well. 24 What did the earth do wrong that would cause it to deserve a curse? In our pasuk, Hashem declared, Let the earth sprout vegetation: herbage yielding seed, fruit trees yielding fruit. The phrase fruit trees yielding fruit included two commands: fruit trees meant that the wood of the tree itself should taste like its fruit, and yielding fruit meant that the trees should bear fruit. However, in the next pasuk, we find that the earth only brought forth trees yielding fruit; although the trees bore fruit, their wood did not taste like the fruit (Yerushalmi Kilayim 1:7). And the earth brought forth ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א.12 vegetation. Created in Nissan ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א. מ נּ י ן שׁ בּ נ יס ן נ ב ר א ה עוֹל ם? שׁ נּ א מ ר "ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א ע שׂ ב מ ז ר יע ז ר ע... ו ע ץ ע שׂ ה פּ ר י". א יז הוּ ח ד שׁ שׁ ה א ר ץ מוֹצ יא ה דּ שׁ א ים ו א יל ן מוֹצ יא פּ ירוֹת? ה ו י אוֹמ ר ז ה נ יס ן (ראש השנה יא.): R Eliezer says that the world was created in the month of Tishrei, while R Yehoshua says that the world was created in the month of Nissan. 25 R Yehoshua notes that our pasuk shows that world was created in Nissan. Our pasuk says, And the earth brought forth vegetation: herbage yielding seed after its kind, and trees producing fruit. 21. Referring here to Oceanus, the large body of water that encircles the globe and includes all oceans and most seas. 22. This disagreement extends to include in which month Avraham and Yaakov were born, in which month the Patriarchs all passed away, and in which month the ultimate Redemption is most likely to occur. Additionally, they each calculate the dates of the Flood differently (below, 7:11ff). 23. Maharsha explains that this refers to the angels appointed to make the various species grow. 24. See below, 3: See v. 11 above, Created in Tishrei.

9 / 10 ספר בראשית פרשת בראשית א / יג יז א שׁ ר ז ר עוֹ ב וֹ ל מ ינ הוּ ו יּ ר א א ל ה ים כּ י ט וֹב: יג ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י וֹם שׁ ל ישׁ י: פ יד ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י מ א ר ת בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה ב דּ יל בּ ין ה יּ וֹם וּב ין ה לּ י ל ה ו ה י וּ ל א ת ת וּל מ וֹע ד ים וּל י מ ים ו שׁ נ ים: טו ו ה י וּ ל מ אוֹר ת בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה א יר ע ל ה א ר ץ ו י ה י כ ן: טז ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת שׁ נ י ה מּ א ר ת ה גּ ד ל ים א ת ה מּ א וֹר ה גּ ד ל ל מ מ שׁ ל ת ה יּ וֹם ו א ת ה מּ א וֹר ה קּ ט ן ל מ מ שׁ ל ת ה לּ י ל ה ו א ת ה כּ וֹכ ב ים: יז ו יּ תּ ן א ת ם א ל ה ים בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה א יר ע ל ה א ר ץ: (יד) י ה י מ א ר ת וגו. מ יּוֹם ר אשׁוֹן נ ב ר אוּ וּב ר ב יע י צ וּ ה ע ל יה ם ל ה תּ לוֹת בּ ר ק יע (חגיגה יב.) ו כ ן כּ ל תּוֹל דוֹת שׁ מ י ם ו א ר ץ נ ב ר אוּ בּ יוֹם ר אשׁוֹן ו כ ל א ח ד ו א ח ד נ ק בּ ע בּ יּוֹם שׁ נּ ג ז ר ע ל יו (תנחומא ישן א-ב; בראשית רבה יב, ד). הוּא שׁ כּ תוּב א ת ה שּׁ מ י ם ל ר בּוֹת תּוֹל דוֹת יה ם ו א ת ה א ר ץ ל ר בּוֹת תּוֹל דוֹת יה (בראשית רבה א, יד): י ה י מ א ר ת. ח ס ר ו י ו כּ ת יב, ע ל שׁ הוּא יוֹם מ א ר ה ל יפּוֹל א ס כּ ר ה ב ת ינוֹקוֹת. הוּא שׁ שּׁ נ ינוּ בּ ר ב יע י ה יוּ מ ת ע נּ ים ע ל א ס כּ ר ה שׁ לּ א ת פּוֹל בּ ת ינוֹקוֹת (תענית כז:; מסכת סופרים פרק י ז): ל ה ב דּ יל בּ ין ה יּוֹם וּב ין ה לּ י ל ה. מ שּׁ נּ ג נ ז ה אוֹר ה ר אשׁוֹן, א ב ל בּ שׁ ב ע ת (ילקוט שמעוני מז; בראשית רבה יא, ב; יב, ו) [נ א: בּ שׁ שׁ ת] [נ א: בּ שׁ ל שׁ ת (בראשית רבה ג, ו; סדר אליהו זוטא כא)] י מ י ב ר אשׁ ית שׁ מּ שׁוּ ה אוֹר ו ה ח שׁ ך ה ר אשׁוֹנ ים ז ה בּ יּוֹם ו ז ה בּ לּ י ל ה (בראשית רבה ג, ו; פסחים ב.; חגיגה יב.) [נ א: [שׁ נ יה ם] י ח ד בּ ין בּ יּוֹם וּב ין בּ לּ יל ה]: ו ה יוּ ל א ת ת. כּ שׁ ה מּ אוֹרוֹת לוֹק ין רש י דּ י ב ר ז ר ע הּ בּ הּ ל ז נוֹה י ו ח ז א י י א ר י ט ב: יג ו ה ו ה ר מ שׁ ו ה ו ה צ פ ר יוֹם תּ ל ית אי: יד ו א מ ר י י י הוֹן נ הוֹר ין בּ ר ק יע א דּ שׁ מ יּ א ל א פ ר שׁ א בּ ין י מ מ א וּב ין ל יל י א ו יהוֹן ל א ת ין וּל ז מ נ ין וּל מ ימ נ י ב הוֹן יוֹמ ין וּשׁ נ ין: טו ו יהוֹן ל נ הוֹר ין בּ ר ק יע א דּ שׁ מ יּ א ל א נ ה ר א ע ל א ר ע א ו ה ו ה כ ן: טז ו ע ב ד י י י ת תּ ר ין נ הוֹר יּ א ר ב ר ב יּ א י ת נ הוֹר א ר בּ א ל מ שׁ ל ט בּ ימ מ א ו י ת נ הוֹר א ז ע ר א ל מ שׁ ל ט בּ ל יל י א ו י ת כּוֹכ ב יּ א: יז ו יה ב י ת הוֹן י י בּ ר ק יע א ד שׁ מ יּ א ל א נ ה ר א ע ל א ר ע א: ס ימ ן ר ע הוּא ל עוֹל ם, שׁ נּ א מ ר מ אוֹתוֹת ה שּׁ מ י ם א ל תּ ח תּוּ וגו (ירמיה י, ב) בּ ע שׂוֹת כ ם ר צוֹן ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא א ין א תּ ם צ ר יכ ין ל ד אוֹג מ ן ה פּוּר ע נוּת (סוכה כט.): וּל מוֹע ד ים. ע ל שׁ ם ה ע ת יד, שׁ ע ת יד ים י שׂ ר א ל ל ה צ ט וּוֹת ע ל ה מּוֹע דוֹת ו ה ם נ מ נ ים ל מוֹל ד ה לּ ב נ ה (בראשית רבה ו, א, שמות רבה טו, ל): וּל י מ ים. שׁ מּוּשׁ ה ח מּ ה ח צ י יוֹם ו שׁ מּוּשׁ ה לּ ב נ ה ח צ יוֹ, ה ר י יוֹם שׁ ל ם: ו שׁ נ ים. ל סוֹף שס ה י מ ים [וּר ב יע יוֹם] י ג מ רוּ מ ה ל כ ן בּ י ב מ זּ לוֹת ה מ שׁ ר ת ים אוֹת ם, ו ה יא שׁ נ ה (ברכות לב:) [ו חוֹז ר ים וּמ ת ח יל ים פּ ע ם שׁ נ יּ ה ל ס בּ ב בּ גּ ל גּ ל כּ מ ה ל כ ן ה ר אשׁ ו ן]: (טו) ו ה יוּ ל מ אוֹר ת. עוֹד ז את י שׁ מּ שׁוּ שׁ יּ א ירוּ ל עוֹל ם: (טז) ה מּ א ר ת ה גּ דוֹל ים. שׁ ו ים נ ב ר אוּ, ו נ ת מ ע ט ה ה לּ ב נ ה ע ל שׁ קּ ט ר ג ה ו א מ ר ה א י א פ שׁ ר ל שׁ נ י מ ל כ ים שׁ יּ שׁ תּ מּ שׁוּ ב כ ת ר א ח ד (חולין ס:): ו א ת ה כּוֹכ ב ים. ע ל י ד י שׁ מּ יע ט א ת ה לּ ב נ ה ה ר בּ ה צ ב א יה ל ה פ יס דּ ע תּ הּ (בראשית רבה ו, ד): This seems to say that when it was created, the earth was only beginning to bring forth the vegetation, and the trees were only beginning to produce fruits. Nissan falls in the springtime, when the crops are just beginning to sprout (Rosh Hashanah 11a). Ready and Waiting ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א. כּ ת יב "ו תּוֹצ א ה א ר ץ דּ שׁ א" בּ ת ל ת בּ שׁ בּ תּ א, וּכ ת יב "ו כ ל שׂ יח ה שּׂ ד ה ט ר ם י ה י ה ב א ר ץ" (להלן ב, ה) בּ מ ע לּ י שׁ בּ תּ א, מ ל מּ ד שׁ יּ צ אוּ ד שׁ א ים ו ע מ דוּ ע ל פּ ת ח ק ר ק ע ע ד שׁ בּ א א ד ם ה ר אשׁוֹן וּב קּ שׁ ע ל יה ם ר ח מ ים ו י ר דוּ ג שׁ מ ים ו צ מ חוּ, ל ל מּ ד ך שׁ ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא מ ת א וּ ה ל ת פ לּ ת ן שׁ ל צ דּ יק ים (חולין ס:): Our pasuk tells us that on the third day of Creation, The earth brought forth vegetation. On the other hand, we find that until man was created on the sixth day, All the plants of the field were not yet on the earth. 26 If the plants were created on the third day, they should have been covering the earth before the creation of man?! In fact, the vegetation did start to grow on the third day. But it just began to appear and did not grow any more until Adam, the First Man, came and prayed for the plants to grow. In response to those prayers, rain came and the vegetation sprouted and grew. Why did Hashem not simply have the plants grow fully on the third day? He desires the prayers of the righteous, so He created a situation that would compel Adam to pray (Chullin 60b). luminaries. Let there be י ה י מ א ר ת 14. Wednesday For the Health of the Children As explained in pasuk 6, there was a system of maamados. On Monday, Tuesday, Wednesday, and Thursday, members of the maamad group would fast as a merit for a specific group of people. י ה י מ א ר ת. בּ ר ב יע י ה יוּ מ ת ע נּ ין ע ל ה תּ ינוֹקוֹת שׁ לּ א תּ ע ל ה א ס כּ ר ה ל תוֹך פּ יה ם, ו יּ אמ ר א ל ה ים י ה י מ א ר ת, מ א ר ת כּ ת יב (ירושלמי תענית ד, ג): On the fourth day of Creation, Hashem said, Yehi me oros, Let there be luminaries. In the Torah, the word me oros, luminaries, which would usually be spelled without the letter vav. Spelled this,מ א ר ת is spelled,מ אוֹרוֹת way, the word can also be read as א ר ת,מ me eiros, which means curses. It is for this reason that on Wednesday, the fourth day of the week, the men of the maamad would fast for the well-being of children, specifically that they not fall ill with askerah 27 (Yerushalmi Taanis 4:3). 26. Below, 2: Askerah is a fatal illness that makes breathing impossible; some suggest that it is diphtheria. The Sages describe it as the most difficult of all deaths (Berachos 8a). Children were particularly in danger of falling ill with it.

10 11 / BEREISHIS/GENESIS PARASHAS BEREISHIS 1 / Fourth Day each containing its seed after its kind. And God saw that it was good. 13 And there was evening and there was morning, a third day. 14 God said, Let there be luminaries in the firmament of the heaven to separate between the day and the night; and they shall serve as signs, and for festivals, and for days and years; 15 and they shall serve as luminaries in the firmament of the heaven to shine upon the earth. And it was so. 16 And God made the two great luminaries, the great luminary to dominate the day and the small luminary to dominate the night; and the stars. 17 And God set them in the firmament of the heaven to give light upon the earth, days. And for festivals, and for וּל מוֹע ד ים וּל י מ ים The Prayer on Rosh Chodesh וּל מוֹע ד ים וּל י מ ים. בּ ת פ ילּ ה...שׁ מוּא ל א מ ר: צ ר יך לוֹמ ר ו ה שּׂ יא נוּ. ר ב א מ ר: צ ר יך ל ה ז כּ יר בּ ה ז מ ן. תּ נ י ר ב הוֹשׁ ע י א: "ו ה יוּ ל א ת ת וּל מוֹע ד ים וּל י מ ים ו שׁ נ ים" (ירושלמי ברכות ט, ב): Shmuel says: During the Mussaf Prayer of Rosh Chodesh, one says the prayer V hasi einu, Bestow upon us, just as on a festival. Rav says that one must mention the season, just as one does in the festival prayers. 28 R Hoshaya notes that the word moadim, festivals, in our pasuk refers to the three pilgrimage festivals: Pesach, Shavuos, and Succos, and the word ul yamim, and for days refers to Rosh Chodesh. By listing Rosh Chodesh alongside the festivals, the pasuk indicates that our prayers on Rosh Chodesh should be like those of the festivals, as Shmuel and Rav ruled 29 (Yerushalmi Berachos 9:2). And God made ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת שׁ נ י ה מּ א ר ת ה גּ ד ל ים.16 the two great luminaries. The Two Luminaries Equal or Unequal? ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת שׁ נ י ה מּ א ר ת ה גּ ד ל ים. כּ ת יב "ו יּ ע שׂ א ל ה ים א ת שׁ נ י ה מּ א ר ת ה גּ ד ל ים" וּכ ת יב "א ת ה מּ אוֹר ה גּ ד ל... ו א ת ה מּ אוֹר ה קּ ט ן". א מ ר ה י ר ח ל פ נ י ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא: ר בּוֹנוֹ שׁ ל עוֹל ם, א פ שׁ ר ל שׁ נ י מ ל כ ים שׁ יּ שׁ תּ מּ שׁוּ ב כ ת ר א ח ד? א מ ר ל הּ: ל כ י וּמ ע ט י א ת ע צ מ ך... א מ ר ל הּ: ז יל, ל ימ נוּ בּ ך י שׂ ר א ל י מ ים ו שׁ נ ים. א מ ר ה ל יהּ: יוֹמ א נ מּ י א י א פ שׁ ר דּ ל א מ נוּ בּ יהּ תּ קוּפוֹת א, דּ כ ת יב "ו ה יוּ ל א ת ת וּל מוֹע ד ים וּל י מ ים ו שׁ נ ים. ז יל ל יק רוּ צ דּ יק י בּ שׁ מ יך, י ע ק ב ה קּ ט ן, שׁ מוּא ל ה קּ ט ן, דּ ו ד ה קּ ט ן. ח ז י יהּ דּ ל א ק א מ יּ תּ ב א דּ ע תּ הּ, א מ ר ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא ה ב יאוּ כ פּ ר ה ע ל י שׁ מּ יע ט תּ י א ת ה יּ ר ח, ו ה י ינוּ דּ א מ ר ר בּ י שׁ מ עוֹן בּ ן ל ק ישׁ, מ ה נ שׁ תּ נּ ה שׂ ע יר שׁ ל ר אשׁ ח ד שׁ שׁ נּ א מ ר בּוֹ "ל ה' " (במדבר כח, טו)? א מ ר ה קּ דוֹשׁ בּ רוּך הוּא: "שׂ ע יר ז ה י ה א כ פּ ר ה ע ל שׁ מּ יע ט תּ י א ת ה יּ ר ח." (חולין ס:): Our pasuk seems to contradict itself: First it says, God made the two great luminaries, indicating that the sun and the moon were equal. But it then speaks of the great luminary and the small luminary, indicating that one is greater than the other! R Shimon ben Pazi explains that when the sun and moon were created, they were, in fact, equal. Then the moon came to Hashem and complained, How can two kings possibly use the same crown? Go and make yourself smaller! was Hashem s response. The moon protested that it was being punished for making a valid point. Hashem tried to comfort the moon, saying that although the sun will be visible only by day, the moon will be visible at night and, frequently, by day. The moon was not calmed, so Hashem reassured the moon that the Jews would establish their months according to the moon s monthly cycle. 30 The moon answered that the sun, too, is involved in establishing the months, because there is a requirement that the festivals take place in their proper seasons. 31 In fact, pasuk 14 tells us that They in plural, both the sun and the moon shall serve for festivals, and for days and years. Hashem then told the moon, Just as you are called the small luminary, many righteous people including Yaakov, Shmuel, and David will be called the small, just like you. The moon was still unhappy, so Hashem commanded that on Rosh Chodesh, which celebrates the reappearance of the moon each month, the Jews would bring as a mussaf, additional offering, ה ל את טּ,ח a sin offering for Hashem, to atone, as it were, for His making the moon smaller (Chullin 60b). And ו יּ תּ ן א ת ם א ל ה ים בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה א יר ע ל ה א ר ץ.17 God set them in the firmament of the heaven to give light upon the earth. When Was Light Created? ו יּ תּ ן א ת ם א ל ה ים בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם ל ה א יר ע ל ה א ר ץ. ו אוֹר בּ יוֹם ר אשׁוֹן א יבּ ר י? ו ה כ ת יב "ו יּ תּ ן א ת ם א ל ה ים בּ ר ק יע ה שּׁ מ י ם" וּכ ת יב "ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר יוֹם ר ב יע י"? (להלן פסוק יט) (חגיגה יב.): 28. It is unclear whether Rav is referring to the passage Vatitein lanu, And You gave us from the festival prayers, or to the blessing Who sanctifies Israel and the seasons, which concludes the festival blessing of V hasi einu. 29. In practice, we do not follow the rulings of Shmuel and Rav. See Schottenstein Edition, 90a notes 8 and The months of the Jewish calendar are based on the lunar cycle, with each month starting when the new moon becomes visible from earth. 31.The lunar year is approximately 11 days shorter than the solar year, which determines the seasons. If we were to follow a strictly lunar calendar, within several years the festival of Pesach would occur during the winter, and the Torah commands that we are to ensure that Pesach occurs during the spring. This is why the Jewish calendar has periodic leap years. During a leap year, an additional month of Adar is added to the year, balancing the lunar and solar years.

Parsing Practice: All Weak Verbs in the BBH2 Workbook Parsing Sections, Randomized 1 1 שׁ לּ ת 2 ע ב ד הּ 3 שׂ אוּ 4 י כּ ה 5 ה ת בּ ר כ נוּ 6 מוּצ א ת 7 א ע נ

Parsing Practice: All Weak Verbs in the BBH2 Workbook Parsing Sections, Randomized 1 1 שׁ לּ ת 2 ע ב ד הּ 3 שׂ אוּ 4 י כּ ה 5 ה ת בּ ר כ נוּ 6 מוּצ א ת 7 א ע נ Parsing Practice: All Weak Verbs in the BBH2 Workbook Parsing Sections, Randomized 1 1 שׁ לּ ת 2 ע ב ד הּ 3 שׂ אוּ 4 י כּ ה 5 ה ת בּ ר כ נוּ 6 מוּצ א ת 7 א ע נ ה 8 כּ סּוּ 9 תּ שׁ ית י 10 מ כ סּ ה 11 מ צ יא ים 12 כּ לּ

קרא עוד

Charts & Pesukim for Zevachim Daf V'asa La'Par

Charts & Pesukim for Zevachim Daf V'asa La'Par א( ב( ג( ד( ה( ו( ז( ח( ט( י( כ( א( ב( ג( ד( ה( ו( ז( ח( ט( י( כ( ועשה לפר זבחים לט-מא ויקרא פרק ד פר כהן משיח ( ו י ד בּ ר י ק ו ק א ל מ שׁ ה לּ אמ ר: ( דּ בּ ר א ל בּ נ י י שׂ ר א ל ל אמ ר נ פ שׁ כּ י ת ח ט א

קרא עוד

<4D F736F F D20E7E5E1F8FA20F0E9E1E9ED20E5F4FAE2EEE9ED20ECE0E7F820FAE9F7E5EF2E646F6378>

<4D F736F F D20E7E5E1F8FA20F0E9E1E9ED20E5F4FAE2EEE9ED20ECE0E7F820FAE9F7E5EF2E646F6378> ניבים, פתגמים ומטבעות לשון ערכה: ד"ר אורלי קיים.1.2.3.6.7.8 אבד עליו כלח אָב ד ע ל יו כּ ל ח = ה ת י שּׁ ן מ אוֹד. כּ ל ח = דּ עוֹת שׁוֹנוֹת: כּ ל ל ח אוֹ ר ע נ נּוּת אוֹ ק צ יר אוֹ ז ק נ ה. דוגמה: ה שּׁ ירוֹן שׁ יּ צ א ל אוֹר

קרא עוד

הרטפההו הרותה תאירק רדס חג ראשון של פסח פסח - עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים! דרך כל מחילות השעבוד והאונס והאינקויזיציה והשמד והפ רעות,

הרטפההו הרותה תאירק רדס חג ראשון של פסח פסח - עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים! דרך כל מחילות השעבוד והאונס והאינקויזיציה והשמד והפ רעות, הרטפההו הרותה תאירק רדס חג ראשון של פסח פסח - עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים! דרך כל מחילות השעבוד והאונס והאינקויזיציה והשמד והפ רעות, נושאת האומה בלבה את הגעגועים לחופש ומביאה אותם לידי

קרא עוד

בגרות קיץ תשס'ה doc

בגרות קיץ תשס'ה doc מדינת ישראל משרד החינוך סוג הבחינה: מועד הבחינה: מספר השאלום: ספרות עברית וכללית 2 יחידות לימוד הוראות לנבחן בגרות לבתי ספר על-יסודיים קיץ תשס"ה 2005 904441 א. משך הבחינה: שעתיים ושלושה רבעים. ב. מבנה

קרא עוד

eriktology The Prophets Book of 1 st Kings [1]

eriktology The Prophets Book of 1 st Kings [1] eriktology The Prophets Book of 1 st Kings [1] [2] FOREWORD It should be noted when using this workbook, that we ( Eric, Lee, James, and a host of enthusiastic encouragers ) are not making a statement

קרא עוד

eriktology The Prophets Book of Isaiah [1]

eriktology The Prophets Book of Isaiah [1] eriktology The Prophets Book of Isaiah [1] [2] [3] FOREWORD It should be noted when using this workbook, that we ( Eric, Lee, James, and a host of enthusiastic encouragers ) are not making a statement

קרא עוד

eriktology The Writings Book of Psalms [1]

eriktology The Writings Book of Psalms [1] eriktology The Writings Book of Psalms [1] [2] FOREWORD It should be noted when using this workbook, that we ( Eric, Lee, James, and a host of enthusiastic encouragers ) are not making a statement that

קרא עוד

eriktology The Writings Book of Proverbs [1]

eriktology The Writings Book of Proverbs [1] eriktology The Writings Book of Proverbs [1] [2] FOREWORD It should be noted when using this workbook, that we ( Eric, Lee, James, and a host of enthusiastic encouragers ) are not making a statement that

קרא עוד

Homework-L9-Skills-1.pub

Homework-L9-Skills-1.pub My Kriah Homework 1st Grade Level 9: All Skills Much me, energy, and money was invested in developing this program. Therefore reproduc on of this work, whether in it s en rety, in part, or in any form

קרא עוד

הלכות יסודי התורה, פרק ג 112 פ ר ק ש ל יש י - הקדמה בשני הפרקים הבאים (ג-ד), הרמב"ם מציג את תמצית חזית הידע המדעי בתקופתו כחשיפה ראשונית ל"מעשה בראשית

הלכות יסודי התורה, פרק ג 112 פ ר ק ש ל יש י - הקדמה בשני הפרקים הבאים (ג-ד), הרמבם מציג את תמצית חזית הידע המדעי בתקופתו כחשיפה ראשונית למעשה בראשית 112 פ ר ק ש ל יש י - הקדמה בשני הפרקים הבאים (ג-ד), הרמב"ם מציג את תמצית חזית הידע המדעי בתקופתו כחשיפה ראשונית ל"מעשה בראשית", שהוא "מדעי הטבע והמחקר בראשית הבריאה" (פה"מ חגיגה ב,א; להלן ד,י), כדרך להכיר

קרא עוד

Taanit Daf 4 The Torah's View on Human Sacrifice תענית ד דעת התורה בקרבנות האדם

Taanit Daf 4 The Torah's View on Human Sacrifice תענית ד דעת התורה בקרבנות האדם ויקרא פרק יח (כא) וּמ זּ ר ע ך ל א ת תּ ן ל ה ע ב יר ל מּ ל ך ו ל א ת ח לּ ל א ת שׁ ם א ל ה יך א נ י י ק ו ק: (כב) ו א ת ז כ ר ל א ת שׁ כּ ב מ שׁ כּ ב י א שּׁ ה תּוֹע ב ה ה וא: (כג) וּב כ ל בּ ה מ ה ל א ת תּ ן שׁ כ ב תּ

קרא עוד

טקסטים בקשות

טקסטים בקשות "שחר אעיר מתנומות"- טקסטים תוכן עניינים תקליטור 1 רצועה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 תקליטור 2 רצועה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 תקליטור 3 רצועה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 שם השיר אל מסתתר

קרא עוד

׳

׳ בס"ד לאילן השנה ראש ארבעה ראשי שנים הם... באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמשה עשר בו. (משנה ראש השנה א,א) כל אילנות העולם - ראש השנה שלהם הוא ט ו בשבט, שהכול הולך לפי טבעה של

קרא עוד

Microsoft PowerPoint _sources_rus_dovid v2

Microsoft PowerPoint _sources_rus_dovid v2 Overlooked No More: Ruth s Long Shadow Congregation Rinat Yisrael - May 27, 2019 Book of Ruth as Prologue 1. Ruth 4:17-22 ו תּ ק ר אנ ה לוֹ ה שּׁ כ נוֹת שׁ ם ל אמ ר י לּ ד בּ ן ל נ ע מ י And the women neighbors

קרא עוד

פ רק כה ) פ ס וק ים ז-יא( ז ו א ל ה י מ י ש נ י ח י י א ב ר ה ם א ש ר ח י: מ א ת ש נ ה ו ש ב ע ים ש נ ה ו ח מ ש ש נ ים. ח ו י ג ו ע ו י מ ת א ב ר ה ם

פ רק כה ) פ ס וק ים ז-יא( ז ו א ל ה י מ י ש נ י ח י י א ב ר ה ם א ש ר ח י: מ א ת ש נ ה ו ש ב ע ים ש נ ה ו ח מ ש ש נ ים. ח ו י ג ו ע ו י מ ת א ב ר ה ם פ רק כה ) פ ס וק ים ז-יא( ז ו א ל ה י מ י ש נ י ח י י א ב ר ה ם א ש ר ח י: מ א ת ש נ ה ו ש ב ע ים ש נ ה ו ח מ ש ש נ ים. ח ו י ג ו ע ו י מ ת א ב ר ה ם ב ש יב ה טו ב ה, ז ק ן ו ש ב ע, ו י א ס ף א ל ע מ יו.

קרא עוד

Judy Klitsner Source Sheet - Inside-Outside: Biblical Leaders and their Non-Jewish Mentors

Judy Klitsner Source Sheet - Inside-Outside: Biblical Leaders and their Non-Jewish Mentors ג( א( ב( Inside-Outside: Biblical Leaders and their Non-Jewish Mentors Judy Klitsner 1. Genesis 12 ( ו יּ אמ ר י ה ו ה א ל אַב ר ם ל ך ל ך מ אַר צ ך וּמ מּוֹל ד תּ ך וּמ בּ ית אָב יך א ל ה אָר ץ א שׁ ר אַר א ךּ : (

קרא עוד

395 בגרות חורף תשס'ו doc

395 בגרות חורף תשס'ו doc מדינת ישראל משרד החינוך סוג הבחינה: מועד הבחינה: מספר השאלון: בגרות לבתי ספר על-יסודיים. חורף תשס"ו 2006 904441 ספרות עברית וכללית 2 יחידות לימוד א. משך הבחינה: שעתיים ושלושה רבעים. הוראות לנבחן ב. מבנה

קרא עוד

asara_betebeth_mora

asara_betebeth_mora רציונל היחידה חורבן בית המקדש הוא אחד האסונות הגדולים שפקדו את העם היהודי, ושלושה ימי צום נקבעו בלוח העברי לזכרו של מאורע זה. עשרה בטבת הוא היחיד מהם החל בשנת הלימודים (השניים האחרים י"ז בתמוז ותשעה באב

קרא עוד

בגרות סוג הבחינה: מדינת ישראל קיץ תשע"ח, 2018 מועד הבחינה: משרד החינוך מספר השאלון: לנבחנים אקסטרניים 05 תוכנית הלימודים )לשאלון 05 בלבד( נספח:

בגרות סוג הבחינה: מדינת ישראל קיץ תשעח, 2018 מועד הבחינה: משרד החינוך מספר השאלון: לנבחנים אקסטרניים 05 תוכנית הלימודים )לשאלון 05 בלבד( נספח: בגרות סוג הבחינה: מדינת ישראל קיץ תשע"ח, 2018 מועד הבחינה: משרד החינוך 904441 מספר השאלון: לנבחנים אקסטרניים 05 תוכנית הלימודים )לשאלון 05 בלבד( נספח: א. משך הבחינה: שלוש שעות. ספרות עברית וכללית 2 יחידות

קרא עוד

Homework Dry 3

Homework Dry 3 Homework Dry 3 Due date: Sunday, 9/06/2013 12:30 noon Teaching assistant in charge: Anastasia Braginsky Important: this semester the Q&A for the exercise will take place at a public forum only. To register

קרא עוד

א) גירסת מהר"מ, ב) [לקמן ה.], ג) מהר"ם מ"ז, ד) סנהדרין פט. ע"ש, ה) [ליתא בילקוט], ו) [עי' תוי"ט], ז) [דברים יט], ח) רש"א דהא אם, ט) רש"ל מ"ז, י) [כרית

א) גירסת מהרמ, ב) [לקמן ה.], ג) מהרם מז, ד) סנהדרין פט. עש, ה) [ליתא בילקוט], ו) [עי' תויט], ז) [דברים יט], ח) רשא דהא אם, ט) רשל מז, י) [כרית א) גירסת מהר"מ, ב) [לקמן ה.], ג) מהר"ם מ"ז, ד) סנהדרין פט. ע"ש, ה) [ליתא בילקוט], ו) [עי' תוי"ט], ז) [דברים יט], ח) רש"א דהא אם, ט) רש"ל מ"ז, י) [כריתות יב.], כ) [דף מה. ע"ש], ל) רש"ל כו'. [עיין רש"א],

קרא עוד

øîé ðéø äçùîåðàéí 59 úì-àáéá èìôåï

øîé ðéø  äçùîåðàéí 59 úì-àáéá  èìôåï חוֹ[ ת( חוֹ[ חוֹ[ 1 ר מ י ניר הי ה" - ה תּעוּ א אשׁ ר "א ה י ה דה "תּ נוּ ל יהו ה א ל ה יכ ם כּ בוֹד"... (ירמיה יג' 16) "מ י-פ ע ל ו ע שׂ ה" "ק ר א ה דּ רוֹת מ ר אשׁ" "א נ י י הו ה ר אשׁוֹן" "ו א ת-אַח ר נ ים א נ י-הוּא"...

קרא עוד

hagim_web.indd

hagim_web.indd במסורת היהודית תקופת העומר, בין פסח לשבועות, היא תקופה של תיקון אישי וחברתי, במהלכה היחיד והעם מתכוננים לקבלת התורה ולהעלאת הביכורים לירושלים. זמן זה מתאים גם להכנת ביכורים סביבתיים וחברתיים. בחג השבועות

קרא עוד

Counting the Omer Leviticus 23:15-16 And from the day on which you bring the sheaf of elevation offering the day after the Sabbath you shall count off

Counting the Omer Leviticus 23:15-16 And from the day on which you bring the sheaf of elevation offering the day after the Sabbath you shall count off Counting the Omer Leviticus 23:15-16 And from the day on which you bring the sheaf of elevation offering the day after the Sabbath you shall count off seven weeks. They must be complete: you must count

קרא עוד

אתגר קוביות מחייכות תכולה: 12 קוביות חוברת הוראות ופתרונות ספרון הכולל 60 חידות חידות בדרגות קושי שונות תפיסה חזותית וחשיבה לוגית הקדמה המשחק פרצופים

אתגר קוביות מחייכות תכולה: 12 קוביות חוברת הוראות ופתרונות ספרון הכולל 60 חידות חידות בדרגות קושי שונות תפיסה חזותית וחשיבה לוגית הקדמה המשחק פרצופים אתגר קוביות מחייכות תכולה: 12 קוביות חוברת הוראות ופתרונות ספרון הכולל 60 חידות חידות בדרגות קושי שונות תפיסה חזותית וחשיבה לוגית הקדמה המשחק פרצופים בריבוע מכיל 60 חידות ברמת קושי עולה לשחקן יחיד או שני

קרא עוד

cover and 39 (WP)

cover and 39 (WP) THE TREASURE OF HEBREW IDIOMS AND EXPRESSIONS OVER 500 OF THE MOST IMPORTANT HEBREW IDIOMS, ACCUMULATED THROUGHOUT THE GENERATIONS FROM THE BIBLE, TALMUD, MISHNA, MIDRASH AND MODERN HEBREW LITERATURE AND

קרא עוד

Overview of new Office 365 plans for SMBs

Overview of new Office 365 plans for SMBs מעבר בין חבילות Online מעבר בין חבילות ב- Open Online to Open Current Plan Upgrade Options Current Plan Upgrade Options Business Essentials Business Premium Enterprise E1 Enterprise E3/E4 Enterprise E1

קרא עוד

Psalms 20 / Hebrew - English Bible / Mechon-Mamre

Psalms 20 / Hebrew - English Bible / Mechon-Mamre Psalms 20 / Hebrew - English Bible / Mechon-Mamre http://www.mechon-mamre.org/p/pt/pt2620.htm 1 of 2 10/17/2007 4:26 PM Psalms Chapter 20 David. 1 For the Leader. A Psalm of א ל מ נ צּ ח, מ ז מוֹר ל ד ו

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 פוליטיקה ארגונית למנהלי משאבי אנוש תמר חושן יעוץ ניהולי "ולחשוב שאני צריכה לבזבז עכשיו כל כך הרבה זמן על הדבר הזה..." למה לי פוליטיקה עכשיו?! "אם אתה מקצוען אמיתי. באמת טוב במה שאתה עושה אתה לא רוצה ולא

קרא עוד

<4D F736F F D20F4F8F9FA20EEE8E5FA20EEF1F2E920FAF9F22727E42E646F63>

<4D F736F F D20F4F8F9FA20EEE8E5FA20EEF1F2E920FAF9F22727E42E646F63> ד( דף מתוך סדרת הספרים לחבר בין תורת הנגלה לתורת הנסתר פרשת גליון מטות מסעי תשע"ה תהא שנת הגאולה. עת [מותר לצלם לזיכוי הרבים [. מדור גלגלים בתורה מופיע בעמוד ט " ו נים שׁל י נ לים ע מּ ס בכ"ר מ ות אי"ק תיּ

קרא עוד

2 ו יּ ק ר א ויקרא א: ויקרא א א ו יּ ק ר א א ל מ שׁ ה ו י ד בּ ר י ה ו ה א ל יו מ א ה ל מוֹע ד ל אמ ר: ב דּ בּ ר א ל בּ נ י י שׂ ר א ל ו א מ ר תּ א ל ה ם א ד ם

2 ו יּ ק ר א ויקרא א: ויקרא א א ו יּ ק ר א א ל מ שׁ ה ו י ד בּ ר י ה ו ה א ל יו מ א ה ל מוֹע ד ל אמ ר: ב דּ בּ ר א ל בּ נ י י שׂ ר א ל ו א מ ר תּ א ל ה ם א ד ם 2 ו יּ ק ר א ויקרא א: ויקרא א א ו יּ ק ר א א ל מ שׁ ה ו י ד בּ ר י ה ו ה א ל יו מ א ה ל מוֹע ד ל אמ ר: ב דּ בּ ר א ל בּ נ י י שׂ ר א ל ו א מ ר תּ א ל ה ם א ד ם כּ י י ק ר יב מ כּ ם ק ר בּ ן ל יה ו ה מ ן ה בּ ה מ ה מ

קרא עוד

N.indd

N.indd פרק יא שמואל א 52 פרק יא 53 שמואל א פרק יא שמואל א 54 פרק יא "יחי המלך!" בפרקים הקודמים (ח, ט, י) קראנו כי לאח ר שהעם דרש מלך - שאוּל מוּנה לתפקיד, בטקס של הקדשה אישית ובהגרלה פומבית. בסיום הפרק הקודם, פרק

קרא עוד

יוצא לאור ע"י - יגדיל תורה - מבצע תלמוד תורה כולל: הוראות רבינו פרק משניות חסידות t נגלה INCLUDES: The Rebbe s DiRecTives Mishnayos chassidus niglah F

יוצא לאור עי - יגדיל תורה - מבצע תלמוד תורה כולל: הוראות רבינו פרק משניות חסידות t נגלה INCLUDES: The Rebbe s DiRecTives Mishnayos chassidus niglah F יוצא לאור ע"י - יגדיל תורה - מבצע תלמוד תורה כולל: הוראות רבינו פרק משניות חסידות t נגלה INCLUDES: The Rebbe s DiRecTives Mishnayos chassidus niglah FOREWORD As we approach the yahrtzeit of the Alter Rebbe

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 RESOLUTION Resolution Spatial Resolution Contrast resolution Temporal Resolution Types of Resolution Spatial Resolution also called Detail Resolution the combination of AXIAL and LATERAL resolution -

קרא עוד

ה ש ל מ ת מ ש פ ט ים ש א ל ה מ ס פ ר 1: ע ד ן ש ל מ כ ב י ת ל אב יב ב כ ד ור ס ל, ו ל כ ן מ ק פ יד ל ל כ ת ה ק ב וצ ה כ ש מ ת אפ ש ר ל ו. ל מ ש ח ק י

ה ש ל מ ת מ ש פ ט ים ש א ל ה מ ס פ ר 1: ע ד ן ש ל מ כ ב י ת ל אב יב ב כ ד ור ס ל, ו ל כ ן מ ק פ יד ל ל כ ת ה ק ב וצ ה כ ש מ ת אפ ש ר ל ו. ל מ ש ח ק י ה ש ל מ ת מ ש פ ט ים ש א ל ה מ ס פ ר 1: ע ד ן ש ל מ כ ב י ת ל אב יב ב כ ד ור ס ל, ו ל כ ן מ ק פ יד ל ל כ ת ה ק ב וצ ה כ ש מ ת אפ ש ר ל ו. ל מ ש ח ק י א. ש ח ק ן ב. ת ומ ך ג. ש ומ ר ד. א וה ד ה.ע וב ד ש

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation תכנות מתקדם בשפת Java אוניברסיטת תל אביב 1 תוכנה 1 תרגול 3: עבודה עם מחרוזות )Strings( מתודות )Methods( 1 תכנות מתקדם בשפת Java אוניברסיטת תל אביב 2 מחרוזות )STRINGS( 3 מחרוזות String s = Hello ; מחרוזות

קרא עוד

1 Creation Rebels?! (sources provided by Rav Alex Israel) Source 1: Tehillim 33 )ו( ב ד ב ר ה' ש מ י ם נ ע ש ו וב ר וח פ יו כ ל צ ב א ם: )ז( כ נ ס כ נ

1 Creation Rebels?! (sources provided by Rav Alex Israel) Source 1: Tehillim 33 )ו( ב ד ב ר ה' ש מ י ם נ ע ש ו וב ר וח פ יו כ ל צ ב א ם: )ז( כ נ ס כ נ 1 Creation Rebels?! (sources provided by Rav Alex Israel) Source 1: Tehillim 33 )ו( ב ד ב ר ה' ש מ י ם נ ע ש ו וב ר וח פ יו כ ל צ ב א ם: )ז( כ נ ס כ נ ד מ י ה י ם נ ת ן ב א צ ר ות ת ה ומ ות: )ח( י יר א

קרא עוד

H.N Bialik ( ) and the Modern Hebrew Revival א ל ה צ פ ור 1. To the Bird (1891) Translated from the Hebrew by Jonathan A. Lipnick ש ל ום ר ב ש

H.N Bialik ( ) and the Modern Hebrew Revival א ל ה צ פ ור 1. To the Bird (1891) Translated from the Hebrew by Jonathan A. Lipnick ש ל ום ר ב ש H.N Bialik (1873-1934) and the Modern Hebrew Revival א ל ה צ פ ור 1. To the Bird (1891) Translated from the Hebrew by Jonathan A. Lipnick ש ל ום ר ב ש וב ך, צ פ ר ה נ ח מ ד ת, מ א ר צ ות ה ח ם א ל-ח ל

קרא עוד

BIG DATA תיאור הקורס המונח Big Data הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, הוא הופך למגמה רווחת בתעשייה. המשמעות הפרקטית של המונח Big Data הינה טכנולוגיות נ

BIG DATA תיאור הקורס המונח Big Data הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, הוא הופך למגמה רווחת בתעשייה. המשמעות הפרקטית של המונח Big Data הינה טכנולוגיות נ BIG DATA תיאור הקורס המונח Big Data הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, הוא הופך למגמה רווחת בתעשייה. המשמעות הפרקטית של המונח Big Data הינה טכנולוגיות ניתוח וניהול מאגרי מידע בעלי נתונים שאינם מאורגנים,

קרא עוד

Joe Wolfson The First King s Last Night: Saul and The Witch of Ein-Dor ב"ה דברים פרק יח Ch.18:10-14 Devarim לא י מ צ א ב ך מ ע ב יר ב נ ו וב ת ו ב א ש

Joe Wolfson The First King s Last Night: Saul and The Witch of Ein-Dor בה דברים פרק יח Ch.18:10-14 Devarim לא י מ צ א ב ך מ ע ב יר ב נ ו וב ת ו ב א ש Joe Wolfson The First King s Last Night: Saul and The Witch of Ein-Dor ב"ה דברים פרק יח Ch.18:10-14 Devarim לא י מ צ א ב ך מ ע ב יר ב נ ו וב ת ו ב א ש ק ס ם ק ס מ ים מ ע ונ ן ומ נ ח ש ומ כ ש ף: ו ח ב ר

קרא עוד

מצגת של PowerPoint

מצגת של PowerPoint מבוא כללי לתכנות ולמדעי המחשב תרגול מס' 1 דין שמואל dshmuel110@gmail.com 1 1. מנהלות מרצה: אמיר רובינשטיין, amirr@tau.ac.il שעות קבלה: לשאלות קצרות - מייד לאחר השיעור. ניתן לתאם במייל שעות אחרות. מתרגל:

קרא עוד

TEL- AVIV UNIVERSITY SACKLER FACULTY OF MEDICINE THE STANLEY STEYER SCHOOL OF HEALTH PROFESSIONS DEPARTMENT OF NURSING אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה לרפו

TEL- AVIV UNIVERSITY SACKLER FACULTY OF MEDICINE THE STANLEY STEYER SCHOOL OF HEALTH PROFESSIONS DEPARTMENT OF NURSING אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה לרפו מס' קורס: 01634949 תכנית המוסמך שיווק במערכות בריאות שיעור, 3 ש"ס מועד הקורס : מרצה: שעות קבלה: סמסטר א', יום ג', 17:00-20:00 דואר אלקטרוני: bcmeir@gmail.com מאיר בן חיים יום ג', 20:00-21:00 )בתאום מראש(

קרא עוד

Tehillim 143.indd

Tehillim 143.indd ספר תהילים קמג 143 Tehillim / Psalms ספר תהילים קמג 143 Tehillim / Psalms MATSATI.COM Ministry http:www.matsati.com The Lord s Righteousness brings Our Soul out of Trouble א מ ז מוֹר ל ד ו ד י ה ו ה saying,

קרא עוד

ביה"ס היסודי ע"ש יצחק רבין, נשר

ביהס היסודי עש יצחק רבין, נשר כ פ ל - מ ע ר ך מ ל ב נ י פ ע יל ות ר א ש ונ ה א. ב. ג. צ ב ע ו מ ל ב נ ים ש ונ ים ה מ ר כ ב ים מ- מ ש ב צ ות. כ ת ב ו ל י ד כ ל מ ל בן א ת מ ס פ ר ה ש ור ות ו א ת ה ט ור ים. כ ת ב ו ל י ד כ ל מ ל בן כ

קרא עוד

Bava Ben Buta - The Eyes of The Nation MATAN Tisha B av 5774 Rabbi Ari Kahn

Bava Ben Buta - The Eyes of The Nation MATAN Tisha B av 5774 Rabbi Ari Kahn Bava Ben Buta - The Eyes of The Nation MATAN Tisha B av 5774 Rabbi Ari Kahn http://rabbiarikahn.com Adk1010@gmail.com http://arikahn.blogspot.co.il 1- תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נז עמוד א ר ב מ נ יומ י ב

קרא עוד

ג) ד) א) ב) ה) ז) ח) ט) אברהם אבינו בראשית פרק יב ) ו י אמ ר ה' א ל אב ר ם ל ך ל ך מ אר צ ך ומ מ ול ד ת ך ומ ב ית אב י ך א ל ה אר ץ א ש ר אר א ך : ) ו

ג) ד) א) ב) ה) ז) ח) ט) אברהם אבינו בראשית פרק יב ) ו י אמ ר ה' א ל אב ר ם ל ך ל ך מ אר צ ך ומ מ ול ד ת ך ומ ב ית אב י ך א ל ה אר ץ א ש ר אר א ך : ) ו ג) ד) א) ב) ה) ז) ח) ט) אברהם אבינו בראשית פרק יב ) ו י אמ ר ה' א ל אב ר ם ל ך ל ך מ אר צ ך ומ מ ול ד ת ך ומ ב ית אב י ך א ל ה אר ץ א ש ר אר א ך : ) ו א ע ש ך ל ג וי ג ד ול ו א ב ר כ ך ו א ג ד ל ה ש מ

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation 1 Strangers no more סרט זוכה האוסקר https://www.youtube.com/watch?v=dkciv 4U5Jkw בית הספר היסודי בב"ש http://news.nana10.co.il/article/?articleid= 1017790 שדרת הכניסה לאוניברסיטת תל אביב http://international.tau.ac.il/

קרא עוד

ש יר ה מ ע ל ות ב ש וב י ה ו ה את ש יבת צ י ון הי ינ ו כ ח ל מים : אז י מל א שח וק אמר ו ב ג וי ם פינ ו ול ש ונ נ ו ר נ ה אז י הג דיל י ה ו ה ל ע ש ות

ש יר ה מ ע ל ות ב ש וב י ה ו ה את ש יבת צ י ון הי ינ ו כ ח ל מים : אז י מל א שח וק אמר ו ב ג וי ם פינ ו ול ש ונ נ ו ר נ ה אז י הג דיל י ה ו ה ל ע ש ות ש יר ה מ ע ל ות ב ש וב י ה ו ה את ש יבת צ י ון הי ינ ו כ ח ל מים : אז י מל א שח וק אמר ו ב ג וי ם פינ ו ול ש ונ נ ו ר נ ה אז י הג דיל י ה ו ה ל ע ש ות עם א ל ה : ה ג ד יל י ה ו ה ל ע ש ות ע מנ ו הי ינ

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 www.pwc.com/il חידושים בתחום התמריצים טלי ברנד, רו"ח, דירקטורית, מנהלת מחלקת תמריצים, אוקטובר 2014 תוכן העניינים דגשים לגבי הטבות מס על פי החוק לעידוד השקעות הון תכניות מענקי מחקר ופיתוח נבחרות שינויים

קרא עוד

Reuben Aviv 2019 ראובן אב יב ר א ש ון י ום Sunday Yom Rishon י ום ש נ י Yom Shanee י ום ש ל י ש י Yom Shleeshe י ום ר ב יע י Yom Rivee EE י ום ח מ י ש

Reuben Aviv 2019 ראובן אב יב ר א ש ון י ום Sunday Yom Rishon י ום ש נ י Yom Shanee י ום ש ל י ש י Yom Shleeshe י ום ר ב יע י Yom Rivee EE י ום ח מ י ש Reuben Aviv 2019 ראובן אב יב ר א ש ון י ום Sunday Yom Rishon י ום ש נ י Yom Shanee י ום ש ל י ש י Yom Shleeshe י ום ר ב יע י Yom Rivee EE י ום ח מ י ש י Yom Chamishe י ום ש י ש י Yom Sheshe י ום ש ב ת

קרא עוד

ב. ח. ה. ט. מ. ל. Daughter of Yiftach (Jephthah) בס"ד שופטים יא- בי א ו י פ ת ח ה ג ל ע ד י, ה י ה ג ב ור ח י ל, ו ה וא, ב ן-א ש ה ז ונ ה; ו י ול ד ג

ב. ח. ה. ט. מ. ל. Daughter of Yiftach (Jephthah) בסד שופטים יא- בי א ו י פ ת ח ה ג ל ע ד י, ה י ה ג ב ור ח י ל, ו ה וא, ב ן-א ש ה ז ונ ה; ו י ול ד ג ב. ח. ה. ט. מ. ל. Daughter of Yiftach (Jephthah) בס"ד שופטים יא- בי א ו י פ ת ח ה ג ל ע ד י, ה י ה ג ב ור ח י ל, ו ה וא, ב ן-א ש ה ז ונ ה; ו י ול ד ג ל ע ד, א ת-י פ ת ח ו ת ל ד א ש ת-ג ל ע ד ל ו, ב נ ים;

קרא עוד

ישראל מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין בעריכת רפאל יצחק (זינגר) ז ר יוסף עופר ירושלים תשע"א מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים

ישראל מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין בעריכת רפאל יצחק (זינגר) ז ר יוסף עופר ירושלים תשעא מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים ישראל מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין בעריכת רפאל יצחק (זינגר) ז ר יוסף עופר ירושלים תשע"א מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים העניינים תוכן רשימת המשתתפים בכרך וכתובותיהם ע ם הספר תולדות חייו

קרא עוד

ח ס פ - י ש י ז ר א מ w w w. p t o r a. c o. i l S a l e p t o r a. c o. i l

ח ס פ - י ש י ז ר א מ w w w. p t o r a. c o. i l S a l e p t o r a. c o. i l 2 0 1 9 ח ס פ - י ש י ז ר א מ 054-9852860 w w w p t o r a c o i l S a l e s @ p t o r a c o i l Sack Of Nuts Haroset in a box מ א ר ז מ ת ו ק ו י י ח ו ד י : צ נ צ נ ת ח ר ו ס ת מ ד ב ר י ת מ י ו ח ד ת

קרא עוד

_20

_20 Draft SI 17022 August 2019 טיוטה לתקן ישראלי ת"י 17022 אוגוסט 2019 ICS CODE: 97.190 מוצרים לטיפול בילדים עזרים לרחצה ושיטות בדיקה דרישות בטיחות Child care articles - Bathing aids - Safety requirements

קרא עוד

Parashat VaYishlach 5728 Yaakov s Preparations בראשית פרק לב )א( ו י ש כ ם ל ב ן ב ב ק ר ו י נ

Parashat VaYishlach 5728 Yaakov s Preparations   בראשית פרק לב )א( ו י ש כ ם ל ב ן ב ב ק ר ו י נ Parashat VaYishlach 5728 Yaakov s Preparations http://www.nechama.org.il/cgibin/pageprintmode.pl?id=10 בראשית פרק לב )א( ו י ש כ ם ל ב ן ב ב ק ר ו י נ ש ק ל ב נ יו ו ל ב נ ות יו ו י ב ר ך א ת ה ם ו י ל

קרא עוד

על המתרגם רחמן חיים הינו חבר סגל אקדמי בטכניון. יליד איראן ובשנת 1968 היגר לישראל והתחנך בפנימיה של עליית הנוער אלוני יצחק. בחייו המקצועיים כמהנדס וכמ

על המתרגם רחמן חיים הינו חבר סגל אקדמי בטכניון. יליד איראן ובשנת 1968 היגר לישראל והתחנך בפנימיה של עליית הנוער אלוני יצחק. בחייו המקצועיים כמהנדס וכמ על המתרגם רחמן חיים הינו חבר סגל אקדמי בטכניון. יליד איראן ובשנת 1968 היגר לישראל והתחנך בפנימיה של עליית הנוער אלוני יצחק. בחייו המקצועיים כמהנדס וכמדען - חוקר חי תקופות שונות בארה"ב. ספר שירים זה הוא

קרא עוד

סדנת תכנות ב C/C++

סדנת תכנות ב   C/C++ פקולטה: מדעי הטבע מחלקה: מדעי המחשב שם הקורס: מבוא למחשבים ושפת C קוד הקורס: 2-7028510 תאריך בחינה: 15.2.2017 משך הבחינה: שעתיים שם המרצה: ד"ר אופיר פלא חומר עזר: פתוח שימוש במחשבון: לא הוראות כלליות:

קרא עוד

Why to contact <NORAIL.EMEKREFAIM.GMAIL.COM>

Why to contact <NORAIL.EMEKREFAIM.GMAIL.COM> PART OF EHUD OLMERT S LEGACY A ROLE MODEL FOR TODAY Mazel pushed some lightstands into the pool, causing a short-circuit and disabling the light, and then told the artist that: "This is not a work of art!

קרא עוד

עסקאו

עסקאו ממשל תאגידי: מושגים, מאפייני יסוד ואתגרי היישום פרופסור אהוד קמר אוניברסיטת תל-אביב נובמבר 2013 מבנה ההרצאה 1. את מי משרת התאגיד? 2. הגדרת הממשל התאגידי יעילות ואתיקה אם יישאר זמן: אתגרי הממשל התאגידי

קרא עוד

התגוננות בפני כוחות האופל

התגוננות בפני כוחות האופל ניהול ידע אישי על רגל אחת 1 סוגי ידע Explicit גלוי Tacit סמוי 5 מה אמר השועל לנסיך הקטן? מה קורה בבתי ספר כשמורים או מנהלים עוזבים? 8 ניהול ידע במערכת החינוך רמת התלמיד )ניהול ידע אישי( רמת המורה )ניהול

קרא עוד

30b Behukotai It.pages

30b Behukotai It.pages Haftarà di Behukotai rito italiano ascolta l Haftarà: http://www.archivio-torah.it/audio/haftarot/30bbehukotai.mp3 Haftarà di Behukotai Ezechiele capitolo 34 1 E la parola dell Eterno mi fu rivolta, in

קרא עוד

שבוע 4 סינטקס של HACK ASSEMBLY ניתן להשתמש בשלושה אוגרים בלבד:,A,D,M כולם בעלי 16 ביטים. M אינו אוגר ישיר- הוא מסמן את האוגר של ה RAM שאנחנו מצביעים ע

שבוע 4 סינטקס של HACK ASSEMBLY ניתן להשתמש בשלושה אוגרים בלבד:,A,D,M כולם בעלי 16 ביטים. M אינו אוגר ישיר- הוא מסמן את האוגר של ה RAM שאנחנו מצביעים ע שבוע 4 סינטקס של HACK ASSEMBLY ניתן להשתמש בשלושה אוגרים בלבד:,A,D,M כולם בעלי 16 ביטים. M אינו אוגר ישיר- הוא מסמן את האוגר של ה RAM שאנחנו מצביעים עליו כרגע )A מצביע עליו(. יש שני סוגי פקודות, פקודת

קרא עוד

ניטול ידני

ניטול ידני הכנס ה- 17 של המוסד לבטיחות ולגהות 17 נובמבר 2014 בטיחות ובריאות בתעסוקה הרמה וניטול ידני: ד"ר יוהנה גייגר ארגונומית ארצית המוסד לבטיחות ולגהות ענבר גלבוע ארגונומית מחוזית המוסד לבטיחות ולגהות ניטול ידני

קרא עוד

(Microsoft Word - \372\347\360\345\372 \347\345\371 \347\371.doc)

(Microsoft Word - \372\347\360\345\372 \347\345\371 \347\371.doc) העשרה כללית תחנות חוש - חש / גליה כהן מבוא: יום יום אנו מקבלים מהסביבה גירויים שונים כמו: צבעים, צורות, ריחות, קולות וכו'. כל אלה נקלטים ע"י החושים: הראייה, השמיעה, הריח, הטעם והמישוש. המידע שאנו קולטים

קרא עוד

(Microsoft PowerPoint \372\347\370\345\372 \341\362\351\343\357 \344\343\351\342\351\350\354\351)

(Microsoft PowerPoint \372\347\370\345\372 \341\362\351\343\357 \344\343\351\342\351\350\354\351) אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה לניהול ע"ש קולר מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי ברוכים הבאים לכנס מקצועי בנושא: 14 ליוני, 2018 אוניברסיטת תל - אביב הפקולטה לניהול ע"ש קולר מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי מנהלי

קרא עוד

משלי כח

משלי כח משלי פרק כח ו צ דּ יק ים, כּ כ פ יר י ב ט ח. נ סוּ ו א ין-ר ד ף ר שׁ ע; א וּב אָד ם מ ב ין י ד ע, כּ ן י א ר י. ב בּ פ שׁ ע א ר ץ, ר בּ ים שׂ ר יה ; מ ט ר ס ח ף, ו א ין ל ח ם. ג גּ ב ר-ר שׁ, ו ע שׁ ק דּ לּ ים-- ו שׁ מ

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation בינה מלאכותית והמבקר הפנימי לינור דלומי, שותפה, ראש חטיבת ניהול הסיכונים, Deloitte תוכן עניינים מה היא בינה מלאכותית? כשבינה מלאכותית פוגשת את מבקר הפנים האם אתם נותנים למכונה לקבל החלטות עבורכם? מהי

קרא עוד

Westminster Leningrad Codex [4.20]

Westminster Leningrad Codex [4.20] Isaiah 1 Isaiah 1 ישעיה ח זון ישע יהו ב ן א מוץ א ש ר ח ז ה על יהוד ה ו ירוש ל ם ב ימ! י עז יהו יות ם א ח ז יח ז ק יהו מל כ! י יהוד ה ש מ עו ש מים ו הא ז ינ י א ר ץ כ י יהו ה ד ב! ר ב נ ים ג דל ת י ו רוממ

קרא עוד

תרגול מס' 1

תרגול מס' 1 תרגול 6 הסתעפויות 1 מבוסס על שקפים מאת יאן ציטרין קפיצות לא מותנות Unconditional Branch br label PC לאחר ה- fetch של פקודת ה- branch PC לאחר הביצוע של פקודת ה- branch pc label br label הקפיצה מתבצעת תמיד,

קרא עוד

לקוחות וחברים יקרים,

לקוחות וחברים יקרים, מ לקוחות וחברים יקרים, הנדון: סקר בדבר תנאים משפטיים של עסקאות הון סיכון מחצית ראשונה 2022 אנו מתכבדים להציג בפניכם תוצאות הסקר למחצית הראשונה של שנת 0210, המנתח תנאים משפטיים של עסקאות השקעה הון סיכון

קרא עוד

95% בוגרים להשכלה גבוהה 70% דור ראשון במשפחתם יוזמה להקמת בית ספר תיכון על פי מודל ה - Picture Big תמונההגדולהה

95% בוגרים להשכלה גבוהה 70% דור ראשון במשפחתם יוזמה להקמת בית ספר תיכון על פי מודל ה - Picture Big תמונההגדולהה 95% בוגרים להשכלה גבוהה 70% דור ראשון במשפחתם יוזמה להקמת בית ספר תיכון על פי מודל ה - Picture Big תמונההגדולהה על מה אובמה מדבר? מודל תומך למידה ה- Met הוא שמו של בית ספר תיכון ברוד-איילנד, ארה ב, שמשמש

קרא עוד

א.ד.וי.ריידר של עדי ברדה 1. הורדה והתקנה הורד את האפליקציה WD( )AdvRider מהחנות והתקן. למכשירי אנדרואיד בלבד. 2. הגדרות ראשונות לאחר ההתקנה צריך לבצע

א.ד.וי.ריידר של עדי ברדה 1. הורדה והתקנה הורד את האפליקציה WD( )AdvRider מהחנות והתקן. למכשירי אנדרואיד בלבד. 2. הגדרות ראשונות לאחר ההתקנה צריך לבצע א.ד.וי.ריידר של עדי ברדה 1. הורדה והתקנה הורד את האפליקציה WD( )AdvRider מהחנות והתקן. למכשירי אנדרואיד בלבד. 2. הגדרות ראשונות לאחר ההתקנה צריך לבצע באופן חד פעמי, 3 הגדרות פשוטות להתאים את האפליקציה

קרא עוד