תוכן העניינים 4 דברי היו"ר אילנה כהן משולחן העורכת חנה שצמן 6 אחות קשר: הגשר שבין חדר ניתוח למלווים בחדר ההמתנה 8 Nurse Liaison: The Bridge between th

תמליל

1

2

3 תוכן העניינים 4 דברי היו"ר אילנה כהן משולחן העורכת חנה שצמן 6 אחות קשר: הגשר שבין חדר ניתוח למלווים בחדר ההמתנה 8 Nurse Liaison: The Bridge between the Operating Room and Patient Accompaniers בנייה והפעלת קורס בנושאי בריאות למבקשי מקלט מסודן ע"י אחות 20 Developing and coordinating related course for refugee from Sudan האחות בישראל ביטאון הסתדרות האחים והאחיות בישראל חברי מערכת ביטאון האחות בישראל: חנה שצמן - יו"ר אילנה כהן אנה רוט מוריה אשכנזי ד"ר מיכל יצחקי ד"ר מיכל רסין נורית פורת נעמי כספי שולה ברקן שרה אפרתי הוצאה לאור ושיווק מודעות: טלמדיה ביטאונים בע"מ מנהלת טלמדיה: ליאורה הראל מנהל שיווק: מיכאל הראל טל: פקס: עריכה לשונית: דפנה אורנשטיין הסתדרות האחיות והאחים בישראל הוועד הפועל של ההסתדרות רח' ארלוזורוב 93, תל אביב, מיקוד חלי ורשבסקי: מזכירת העיתון פקס: אסתר סיני: קבלת קהל א',ג',ד' 8:30-15:00 אגודה לקידום מקצועי של בתי החולים /202 פקס: אין המערכת אחראית לתוכן המודעות כל הזכויות שמורות להוצאה לאור אנא יידעו את חבריכם - האחים והאחיות, שעדיין אינם מקבלים את ביטאון האחות בישראל, להתקשר למזכירת העיתון הגב' רחל ורשבסקי טל: , על מנת להצטרף לרשימת המנויים. יוליה לרמן, איציק קרא, נורית פורת הנחיות לכתיבת מאמרים 18 ענת בן-משה, מירי גבריאלי, אסנת רביב Anat Ben-Moshe, Mirry Gavrielli, Osnat Raviv ארגון ידע בעידן דיגיטאלי 30 אלה קורן, שושי ריב"א האחות בישראל מאי Organizing Knowledge in the digital era Ella Koren, Shoshi Riva סיום פעילות לשכת האתיקה של האחים והאחיות לשנת Caring Israeli Nurses in Nursing ethics society רותי קפלן, תמירה חפץ Lerman Yulia, Kara Itzik, Nurit Porat רשת חברתית כאמצעי לשינוי מדיניות 36 Social network as a mode for change מירב בן נתן, ליאת אשכנזי Merav Ben-Natan, Liat Ashkenazi הכינוס הבינלאומי של האחיות, Care" "Caring to Know, Knowing to ירושלים ביוני מהנעשה בשטח 40 Caring to Know, Knowing to Care conference אורלי תורן 14 אחריות וסמכות מול איכות הטיפול - הלכה למעשה Responsibility and authority as components in quality of life in practice אתי רפאלוביץ Eti Refalovich Orly Toren חלופה ליוצרים ויצירות 41 Ruth Kaplan, Thmira hefetz שביעות רצון מהעבודה ונטייה לעזוב בקרב אחים ואחיות פסיכיאטרים 45 Job satisfaction among psychiatric registered nurses אלכסנדר באום, מריה פינצ'וק, איליה קגן Alexander Baum, Maria Pinchuk, Ilya Kagan

4 אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל אחיות ואחים יקרים, במהלך החודשים האחרונים החלנו ביישום ההסכמות שנתגבשו בחודש מרץ האחרון, אנו שבעי רצון משיתוף הפעולה של כל הגורמים הרלוונטיים להצלחתו של התהליך, כמו גם, שמחנו על ההדים החיובים אליהם אנו נחשפים מצד האחיות בכל שדרות העשייה. בהמשך ישיר לאמור, ובשעה טובה, הוחל ביישום ההסכמות המתייחסות למתן תמריץ לעבודה נוספת לאחיות במקומות שהוגדרו בהסכם, תוך הקצאת אלפי משמרות מיוחדות לאחיות בשכר גבוה בדרך זאת, ביד האחת, אחיות רבות זוכות לתוספת שכר משמעותית וייחודית בתמורה לעבודה נוספת, ומהצד השני, הגדלנו את כמות כוח האדם המקצועי והאפקטיבי באותן המחלקות שהוגדרו - בנוסף לתקן כוח האדם הסיעודי המוצב ממילא באותן המחלקות. במקביל, התקיימו דיונים נוקבים ויסודיים בין הסתדרות האחיות לבין נציגי המדינה והמעסיקים במסגרתם מאותרות משרות אחיות שאינן מאוישות הן במערך בריאות הציבור בשירות המדינה והן במערך הקהילה בשירותי בריאות כללית. כעת, אנו נמצאים בעיצומו של הליך לאיוש בפועל של עשרות רבות של המשרות הפנויות שאותרו, וזאת באמצעות הגדלת משרתן של האחיות הקיימות או באמצעות קליטת אחיות חדשות, או לחילופין באמצעות מילוי אותן המשרות הפנויות באמצעות אחיות הקיימות שתבצענה משמרות מיוחדות בתשלום גבוה. נדגיש, כי בכל המתייחס ליישום ההסכמות ביחס למשמרות המיוחדות, הצלחנו להתגבר על חבלי הלידה הכרוכים בהתנעתו של תהליך תקדימי ורחב היקף, כפי המשתקף באופן טבעי מהפעלת המשמרות המיוחדות. למרות האמור, ובכל מקרה של אי הבנה או שאלה בנוגע ליישום המשמרות המיוחדות הנכם מוזמנים ומתבקשים לפנות לוועד האחיות במקום עבודתכם, והם ידעו ליתן את המענה המתאים, וככל שנדרש, וועד האחיות יבצע פנייה להסתדרות האחיות לביאור כל סוגיה בעניין, ובכלל. כמו כן, המעסיקים החלו ביישום ההסכמה בדבר הענקת השתתפות בשכר דירה בגובה של 1,500 לחודש, לאחים ולאחיות שיקלטו לעבודה בכל מוסדות באזור הדרום ]מאשקלון דרומה[, וכן אחיות שתקלטנה לעבודתן במחלקות הפנימיות וחדרי המיון בבתי החולים הכלליים. זאת ועוד, עם חזרת המערכות מחופשת הקיץ הקרובה, נפעל להאצת תהליך הסבת ופתיחת מאות מיטות גריאטריות ומיטות פנימיות, על מנת לנסות ולהפחית את הלחץ, בקהילה, בריאות הציבור ובבתי החולים, זאת בנוסף לתוספת למעלה ממאה תקני האחיות שהוקצו לחדרי המיון בבתי החולים הכלליים, במטרה להקל על צוואר הבקבוק בהם, וכמובן, מבלי לשכוח להמשיך ולהקפיד על הגבלת התפוסות היומיות במחלקות הפנימיות. גם בבתי החולים הפסיכיאטריים, אנו מצויים לפני הבשלתו של הסכם קיבוצי חשוב לעדכון מקדמי האחיות שם, כאשר במהלך המשא ומתן ובמסגרת סיכומיו ננסה להתאים את כמות תקני האחיות למצב העדכני במחלקות של בתי החולים הפסיכיאטריים. בנוסף לכל האמור לעיל, ולא פחות חשוב, אנו מצויים כעת טרם פתיחתו של משא ומתן ביחס להסכם שכר חדש לאחיות, אשר יתגמל את האחיות מעבר ובנוסף להסכם של כלל המגזר הציבורי, וזאת מתוך ההבנה והכרה כי בסופו של יום ובמקביל לצורך בשינוי ושיפור תנאי וסביבת עבודתן, האמצעי היעיל ביותר לשימור האחיות העובדות כיום וקליטתן של חדשות הינו שיפור השכר הבסיסי של כלל האחיות, וכך נפעל במסגרת הסכם האחיות הכללי. על כן, הנכן נדרשות להיות קשובות לקראת תחילתו של המשא ומתן לשיפור בסיס השכר של האחיות באמצעות כך, ניסיון לשנות את המגמה בו מצוי המקצוע ולהופכו לאטרקטיבי לאחיות העובדות ולאלה המבקשים להצטרף למקצוע. לסיום, אני מבקשת לברך את ההסתדרות החדשה על הליך הבחירות הראוי ועל ההשתתפות הערה של כלל ציבור העובדים, ובראשם האחיות, שלקחו חלק חשוב בחגיגה דמוקרטית חסרת תקדים. בהזדמנות זאת, יש לברך את כל המשתתפים, ובייחוד את חברי, עפר עיני יו"ר ההסתדרות החדשה הנבחר, שזכה באמון מחודש וסוחף של ציבור העובדים, על מנת שיוביל את זכויות האוכלוסייה העובדת, בתקופה מורכבת ולא פשוטה שלפנינו. בהצלחה לכולנו, שנה טובה לכם ולבני משפחתכם. שלכם, אילנה כהן יו"ר הסתדרות האחיות 4 האחות בישראל מאי 2012

5 יהב - קרן השתלמות וחסכון לאחים ואחיות בע"מ התשואה ב- 12 החודשים האחרונים )8/2011-7/2012( במסלול בכללי 3.60 במסלול ללא מניות 7.01* עמיתים יקרים שלום, חשוב מאוד: בהתאם להוראות המחוקק להלן ההנחיות לגבי אופן משיכת כספים מקרן ההשתלמות 1. בסניפי בנק יהב - ניתן להגיש בקשת משיכה בסכומים שלא יעלו על.** 50, במשרדי הקופה - בצירוף ת.ז. ופרטי חשבון בנק.** 3. באמצעות הדואר - שליחת טופס משיכה לקופה + צילום ת.ז. + המחאה ]צ'ק[ מקורית מבוטלת או מסמך בנקאי מקורי המכיל מספר חשבון + ת.ז. + שם בעל החשבון. מעבר בין מסלולים לאור שאלות ופניות של עמיתים למשרדי הקרן רצינו לתזכר ולהודיע כי בקרן ההשתלמות קיימים שני מסלולים האחד מסלול כללי הכולל בתוכו רכיב מנייתי והשני ללא מניות כלל. ניתן לעבור בין המסלולים ללא עלות וללא הגבלה בהתאם להנחיות הרגולטור. גלובס - 17/1/2010 טבלת התשואות מראה לנו, ולא בפעם הראשונה, את הנזק האדיר שגורמים דמי ניהול גבוהים לתשואות המצטברות. בדיקת "כלכליסט": דמי ניהול גבוהים אינם מבטיחים תשואה טובה קופות הגמל המפעליות של ועדי העובדים הגדולים מסתפקות בדמי ניהול נמוכים של - 0.2% רבע מאלה בקופות הפרטיות. למרות זאת, התשואות שמשיגים מנהלי הקופות המפעליות לא נופלות מאלה שמניבים מנהלי הקופות הפרטיות, ואף מתעלות עליהן. הפרסום לעיל מטרתו למסור ידע כללי בלבד, ואינו בגדר יעוץ השקעות או יעוץ/שיווק פנסיוני או המלצה על כדאיות חיסכון או המלצה לביצוע או אי ביצוע של פעולה כלשהי. ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני צריך להינתן על פי ניתוח צרכיו הספציפיים של האדם לו ניתן היעוץ. התשואה הינה לפני ניכוי דמי ניהול, אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד. הנתונים המוצגים לעיל נלקחו מאתר משרד האוצר ]גמל נט[ *מסלול כללי - תשואה ממוצעת שנתית 3 שנים אחרונות %, שנים 4.41% מדד שארפ ריבית חסרת סיכון ל- 5 שנים 0.35 **למשיכת כספים יש לשלוח את בקשת המשיכה למשרדי הקרן ברחוב ויצמן 14 תל אביב לכל שאלה נוספת ניתן לפנות למשרדי הקרן /2, כמו כן ניתן לקבל פרטים באתר הקרן k-aht.co.il פקס

6 משולחן העורכת חנה שצמן ז'אן - בטיסט אלפונס קאר (,) סופר ועיתונאי צרפתי, אמר פעם כי "ככל שהדברים משתנים, כך הם נשארים אותו דבר". למרות שדבריו נאמרו לפני כ 150- שנה הם נכונים יותר מאשר אי פעם, בעיקר בכל הקשור לעולמנו הגלובלי הצר ולנעשה סביבנו. אי השקט החברתי שפקד את רחובותינו אך לפני שנה ממשיך לתסוס. אביב העמים הערבי תובע את קרבנותיו והשלום נראה כמתרחק באופק. המשבר הכלכלי באירופה מחמיר ורק לאחרונה התבשרנו בארץ על גזירות כלכליות חדשות. במצב כזה חייבים לשמור על ראש פתוח ואופטימיות זהירה. כפי שכולנו לבטח יודעים, האופטימיות טובה לחיים בכלל ולבריאות בפרט, היא תורמת ליצירתיות, לתחושת שליטה, ומוקרנת החוצה בדרך שמאפשרת לאחרים להתחבר אלינו. נראה כי האופטימיות מאפשרת לנו להמשיך לתפקד במצבים משתנים בהם נראה אולי כי הגרוע מכל עדיין לפנינו, אך כדברי השיר הידוע משנת 1990 של מאיר אריאל " : עברנו את פרעה, נעבור גם את זה". ובינתיים נתענג כולנו על גיליון טרום חג, גיליון מלא כל טוב, החל מניסיון מרתק לטיפול בבעיית הפליטים, דרך הבניית תפקיד אחות חדר ניתוח לשמש כאחות קשר למלווים בחדר ההמתנה, בדיקת שאלת שביעות הרצון מהעבודה של אחיות ואחים פסיכיאטריים, סוגית האחריות והסמכות מול איכות הטיפול, הפעלת רשת חברתית כדרך לחולל שינוי, דיווח על פעילות לשכת האתיקה, ועל כנס מרתק שהתקיים הקיץ בירושלים. הפעם בגיליון גם פינה חדשה שתקרא חלופה - ליוצרים ויצירות. יש בינינו הרבה אחים ואחיות שכותבים סיפורים ושירים למגרה אני מזמינה אתכם לשלוח לנו מפרי עטכם ומקווה שבכל גיליון מעתה נוכל לפרסם יצירה אחת או שתיים. וברוח אופטימית זו נקווה לטוב! ברכות חמות לפרופ' מרים הירשפלד היקרה לקבלת אות הצטיינות של ממשלת אוסטריה והסתדרות האחים והאחיות באוסטריה. זכייתך מהווה כבוד גדול למקצוע הסיעוד בעולם ולסיעוד בישראל בפרט. עלי והצליחי וראי ברכה בכל מעשה ידייך 6 האחות בישראל מאי 2012

7 אתם דואגים לבריאות שלנו, אנחנו נידאג לפנסיה שלכם. הידעת? הטבות גם לבני המשפחה )קרובי משפחתך מדרגה ראשונה( מנורה מבטחים מומחים שאפשר לסמוך עליהם הטבות ייחודיות לאחים ולאחיות במנורה מבטחים הסכם הטבות ייחודי ומשודרג לחברי הסתדרות האחים והאחיות, העמיתים ב מבטחים החדשה, מעניק לך חיסכון גבוה יותר ומהווה תרומה משמעותית להגדלת פנסיית הפרישה שלך! לקביעת פגישת ייעוץ חינם במקום עבודתך: מבטחים החדשה, קרן הפנסיה הגדולה והיציבה בישראל עם נתח שוק של 37%: כ- 850,000 מבוטחים כ- 23,000 חברות ועסקים הון צבור של כ- 40 מיליארד סניפי שירות בפרישה ארצית אתר אינטרנט מתקדם מרכז קשרי לקוחות למידע ולהצטרפות: * האמור אינו מהווה ייעוץ, המלצה או חוות דעת ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ כאמור הניתן על ידי בעל רישיון כדין, המתחשב בצרכים ובנתונים המיוחדים של כל אדם. דף מידע זה נועד למתן סקירה כללית בלבד, והוא לא נועד לקבוע את זכויותיך במנורה מבטחים. הזכויות קבועות בתקנון קרן הפנסיה, בפוליסת הביטוח הרלבנטית ובהסכם ההטבות שנערך עם האיגודים המקצועיים, ובהם בלבד. הטבות לבני משפחה מקרבה ראשונה בתנאי שאין הסדר הטבות עם המעסיק.

8 אחות קשר: הגשר שבין חדר ניתוח למלווים בחדר ההמתנה יוליה לרמן ;Rn, MPH 1 איציק קרא ;RN, MHA 2 נורית פורת ;RN, PhD 3 1 יועצת אקדמית ואחות חדר ניתוח 2 מנהל חטיבת חדר ניתוח, התאוששות וטיפול נמרץ 3 מרכזת תחום איכות ובטיחות קלינית בסיעוד סופר מכותב: NuritP@hadassah.org.il תקציר תפקיד אחות קשר בחדר ניתוח פותח במטרה לתת מענה לתחושות של חוסר ודאות, מתח נפשי וחרדה בקרב בני משפחה ומלווים של מטופלים העוברים ניתוח. במסגרת התפקיד אחראית אחות הקשר על יצירת תקשורת רציפה עם משפחתו של המטופל, הממתינה לסיום הניתוח. האחות דואגת לעדכן את המשפחה על שלבי התקדמות הניתוח. על רקע קיומו של תפקיד אחות הקשר ורצון הצוות במערך חדר הניתוח לקדם את רווחת המלווים נערך סקר להערכת שביעות רצונם מאופן עדכונם במהלך הניתוח ומתנאי ההמתנה. מטרת הסקר: לבדוק את שביעות רצונם של מלווים, הממתינים לסיום הניתוח, מהיבטים של מסירת מידע, עדכונם במהלך הניתוח ותנאי ההמתנה. השיטה: סקר חתך תיאורי, כמותי. כלי הסקר: שאלון שביעות רצון מלווים, שכלל 16 שאלות בשפות עברית, ערבית ורוסית. השאלון מיועד למילוי עצמי אנונימי במהלך ההמתנה לסיום הניתוח. המדגם: מדגם נוחות, שכלל 38 מלווים, שהשיבו על שאלון שביעות רצון, אשר פותח לצורך הסקר. ממצאי הסקר: מהממצאים עולה, שלאחות הקשר בחדר הניתוח תרומה משמעותית למלווים בהתמודדותם בזמן ההמתנה לסיום הניתוח. מבוא השלב שבו המטופל עובר ניתוח, גורם לחרדה לא רק למטופל עצמו אלא גם למלוויו הקרובים. מצב זה מגיע לשיאו בזמן ההמתנה לסיום הניתוח. בני המשפחה והמלווים הממתינים לקבלת מידע על המנותח מדווחים על תחושת בדידות, פחד, חרדה ואובדן של ממד הזמן Agre,( Leske, 1993; Carmichael & 2002(. בנוסף, הם מדווחים על חשש לעזוב את חדר ההמתנה במהלך הניתוח פן יפסידו התפתחויות משמעותיות בטיפול בחולה, והם חוששים שלא יהיו זמינים, כשהמנתח ייצא לדבר איתם בסיום הניתוח. כתוצאה מכך, הם נשארים מרותקים לחדר ההמתנה, דבר הגורם במקרים רבים להופעת מחשבות על התוצאות השליליות האפשריות של הניתוח Topp,(.)Walsh & Sanford, 1998 כחלק מהרצון לקדם את רווחת המלווים של המטופל, הממתינים לסיום הניתוח, שולב במערך חדר הניתוח במרכז הרפואי "הדסה עין כרם", תפקיד של אחות קשר, המיועד להוות גשר בין הנעשה בחדר ניתוח לבין המלווים הנמצאים בחדר ההמתנה. במאמר זה יתואר תפקידה הייחודי של אחות הקשר במערך חדר הניתוח, וכן יוצגו ממצאי סקר שביעות רצון מלווים מעדכונם במהלך הניתוח ומתנאי ההמתנה. סקירת ספרות מסקירת הספרות שנערכה לא נמצאו מחקרים אמפיריים רבים, שבדקו את נקודת מבטם של מלווים של מטופלים העוברים ניתוח, לגבי תהליך ההמתנה לסיומו. עם זאת, ממחקרים שכן עסקו בכך עולה, כי מסירת מידע לבני משפחה, הממתינים למטופל בחדר ההמתנה של חדר הניתוח, מורידה בצורה משמעותית את רמת החרדה שלהם, והיא תורמת לטיפול המשכי בחולה לאחר הניתוח );1996 Lesce, Agre, 2002.)Carmichael & במחקר שנעשה על ידי (2002 Agre )Carmichael & נבדקו התנאים שמקלים על בני משפחה ומלווים בתקופת ההמתנה לסיום הניתוח. במחקר זה נמצא, כי מתן מידע בתדירות גבוהה ובמיוחד כזה הנוגע להתקדמות הניתוח, הוא בעל החשיבות הרבה ביותר עבור המלווים. במחקרה של 1996) )Lesce נמצא כי בני משפחה, שמקבלים באופן אישי מידע על המנותח ותמיכה פסיכולוגית מצד הצוות המטפל, מדווחים על רמת חרדה נמוכה יותר והתמודדות טובה יותר עם מצבי לחץ. בהסתמך על ממצאי מחקר זה, יושמה במרכז הרפואי St. Luke's Baptist שבסן-אנטוניו, תוכנית למתן מידע למשפחות במהלך הניתוח McEwen, Belanger, Goode, Najar, Shean,( (Torres, 1998 &. במסגרת התוכנית מתבצע הדיווח למשפחות באופן אישי, באמצעות מתנדבים, שעברו הכשרה ייעודית לכך, או באמצעות שיחות טלפון לבני משפחה. המחברים מציינים, כי דיווח באמצעות אחיות חדר ניתוח לא התאפשר בשל מיקום מרוחק של חדר ההמתנה מחוץ למתחם חדרי הניתוח. במחקר שנעשה על ידי 1996) )Lesce מסתבר שאנשים, שקיבלו דיווח על מהלך הניתוח באופן אישי ולא באמצעות הטלפון, דיווחו על רמת חרדה נמוכה יותר. בנוסף לכך, נמצא שמתן מידע אישי וקונקרטי, הנוגע למהלך הניתוח ומצבו של המטופל, תורם אף יותר מאשר מתן תמיכה רגשית כללית בלבד. מעבר לכך, נמצא כי מתן המידע מאפשר לבני המשפחה להיות מעורבים יותר בטיפול בחולה, באופן, שבסופו של דבר, מתבטא בתוצאים טובים יותר עבורו.)Lesce, 1993, 1996( על פי )2010) Stefan אחות הקשר מסייעת בהרגעת המלווים באמצעות הקשר האישי שהיא יוצרת איתם. בני משפחה, שלא קיבלו עדכון שוטף במהלך הניתוח, נוטים להיות חרדים יותר בהשוואה למלווים שקיבלו עדכון כזה. עם זאת, 2010) )Stefan מציינת, שאחיות חדר ניתוח לא הרגישו נוח עם תפקידן כאחיות קשר בגלל שהן חשו, שהן "מפספסות" את עיקר הפעילות action( )missing בחדר ניתוח. באתר האינטרנט של המרכז הרפואי האוניברסיטאי וויסקונסין שבארצות-הברית, מתוארת תוכנית לעדכון ומתן מידע למלווים הממתינים בחדר ההמתנה לסיום הניתוח. השירות ניתן בימים שני עד שישי בין השעות שבע בבוקר לשבע בערב. מטרת התוכנית הייתה לקדם את שביעות רצונם של בני המשפחה הממתינים. התוכנית מתבססת על אחיות מוסמכות של חדר ניתוח, שתפקידן להתקשר בתחילת הניתוח לאזור, שבו ממתינות המשפחות, ולאחר מכן להתקשר מדי שעתיים, כדי לדווח על ההתקדמות בניתוח. בנוסף לכך, לבני המשפחה יש אפשרות לקבל איתורית, כך שהם אינם חייבים להישאר בחדר ההמתנה. במידה שיש צורך, צוות האחיות יכול לאתר את בני 8 האחות בישראל מאי 2011

9 אריאל ו ו Ad_Ramat_Aviv_b_26137 ו 21x27 ס"מ ו מודעה ו פרוצס ו צחי ביצוע: צחי ו Ï  ÁÏ Æ ÂÈ ÍÓˆÚÓ ÈˆÂ Ï Ê ÌÈ Á ÌÈ ÙÂ Ï Á Ù ÏÂ È Ó ÌÈÓÈÈ Ó ÌÈ ÂÓÈÏ ÚÈ Ó ÂÚ È ÂÓÈÏ Ï ÂÎÏ Â ÌÈÓÒ ÂÓÈ È ÂÏ ÈÓÈ Ï ÏÁÓ Â Í Ó Â ıâá È ÂÓÈÏÏ ÈÁÈ ÌÚ ÛÂ È Ô ÓÂ Ï È È ËÈÒ È Â ÊÎ Ó Â Á Ï ÂÎÏ Â ÌÈÓÒ ÓÁÏÓÏ ÈÓÂ Ï Â È ÂÓÈÏÏ ÂÒÓ Â È ÂÁÈÈ È Î ÌÂÈ Ï ÂÈ ÁÈ ÆÏ ÂÎÏ Â ÌÈÓÒ ÂÓÈ ÚÈ Ó Â ÂÚ Ï ÌÈ Â ÈÓÚÓ Ú È ÈÈ È Î Â ËÓ ÔÈ ÂÈ ÓÂÈÓ ÌÈÏÎ ÈÈ Ï ÂÎÏ Â ÌÈÓÒ ÂÓÈ ÚÙ ÂÈ Î  ÌÈ Î ÌÚ Â Î ÚÈ Ó Â ÌÚ Â ÂÓ Ï Æ ÚÈ Ó È Î Ì ÈÈ ÂÒ Â Â ÂÂ Ó ÚÈ Ó Ù ÏÂ È Ò Â ÌÈÚÂ È ÂˆÈÚ ÌÈ Î ÂÓ ÌÈÚÂ È ÍÂ Ó ÈÓÚÓ ÈÓÏ Ï Ó Ò Â Ì È ÌÈ ÂÓÈÏ ÆÒ Â ÏÈ ÂÓ Âˆ È Ú Â ÙÂ È ÎÓ  ÈÓ È ÂÁÈÈ Â È ÚˆÂÓ Ò Â ÆÌÈÈ ÚÓ ÌÈÈ ÂÈÚ Ó È Â Â Á  ÈˆÓÏ ÌÈÚÂ È È ˆÚÓ Â ÏÚ È ÈÙÓ ÆÏ È ÌÈÈË Ù Â ÌÈÈ ÒÚ ÌÈÚÂ È ÌÂÁ ÌÂÁ ÂÚ È ÂÓÈÏ ÂÎ ÚÓ ÏÂ È Â Ê ÈÚ Ó È ÈÏ ÏÈ Ï ÁÂÂ Â Â È ÂÚ ÈÓÂ È ÌÈÏÂÁ È ÛÂ È ÌÈ ÂÓÈÏ È Î ÌÈ È Ù È ÚÓÏ ÈË Â È Ú È ÔÈ ÓÓ Ó Ó ÏÈ Ï ÌÈ Â È Á ÈÙ Â È ÂÎ ÚÓ ÏÂ È ÌÈ Â ıâóè ˆÂÚ È Î ÂÈ ÂÁÈ Æ ÂÈ È Ó ÚÈ Â È ÈÏ ÚÓÏ È Â È ÔÈ ÂÏÈ ÈÓ ÈÈ ÈÓÂÁ È ÆÈ ÒÚ ÈÓÊÈ ÈÏÂ È Ú È ÂÓÈÓ Í ÌÂÈ ÌÂÈ ÈÂËÈ È ÈÏ ÈÙÎ ÌÈÈ ÈÚ ÂÓÈÏ ÈÓÂÁ Ú Ï ÏÂÁÓ È Î ÆÏÂ È ÏÈ ÌÈ È Ï ÌÈ Â È ÁÂÂ È ÂÏÂË Â ÈÎÈ Ó Ò Â ÈÏÂÙÈË ÈÎ ÈÏÂÙÈË ÈÎ ÊÎ Ó Ô ÓÂ Ï È È ËÈÒ È Â ÊÎ Ó Î Ï È ÂÁÈÈ È Î ÏÚÙ Ï ÁÈ Â Á ÌÈ ÂÚ Ë È ÂÈÂÏÈÚÙÏ EAA/T È Î ÈÏÂÙÈË ÈÎ ÈÎ Ó ÌÏÂÚ ÚÂ È ÈÏÂÙÈË ÈÎ ÆÌÈÒÂÒ ÚÂÈÒ ÂÈÙ ÂÏ Ó ÂÙÈ ÚÈÈÒÓ Ó ÏÈÚÈ ÏÂÙÈË ËÈ Î ÌÚ Â Î Ï Èˆ ÈËÂÓ Æ ÂÈ Â ÂÈÏ Ë Ó ÂÈÒÈÙ ÔÙ ˆÂÈ ÚÂ Ó ÌÈ ÁÂÈÓ ÌÈ ÎÂ Â Ú ÌÈÂÂ Ó ÒÂÒ Æ ÁÈӈϠÂÓ Ï Í ˆ ÂÙ ÈÓ

10 המשפחה ולעדכן אותם ( org/surgery-centres/surgical-waiting- )area/11727 גם באתר האינטרנט של המרכז הרפואי קנדל באילינוי שבארצות-הברית, מתוארת תוכנית לעדכון מידע למלווים, הממתינים בחדר ההמתנה לסיום הניתוח, באמצעות מערך של מתנדבים. בתוכנית זו המתנדבים מבקשים לפני תחילת הניתוח מאחד המלווים להזדהות כאיש הקשר העיקרי, אשר בהמשך יקבל עדכונים על מצבו של המטופל ועל מהלך התקדמות הניתוח ( לסיכום, מסקירת הספרות עולה, כי מתן מידע למלווים הממתינים לסיום הניתוח הינו משמעותי עבור בני המשפחה והמלווים, הממתינים לסיומו של הניתוח, מהיבטים של הפחתת חרדה ושיפור שביעות רצון המלווים. אזור המתנת המשפחות המרכז הרפואי "הדסה עין כרם" הינו בית- חולים אוניברסיטאי, שלישוני, הכולל 17 חדרי ניתוח מרכזיים, שבהם מבוצעים כל סוגי הניתוחים בהתמחויות השונות. מדי שנה מבוצעים כ- 19,000 ניתוחים שונים. הצוות הסיעודי כולל כ- 90 אחיות מוסמכות שעברו קורס על-בסיסי בסיעוד חדר ניתוח. בצמוד למתחם חדר הניתוח ישנו אזור המתנה למשפחות, הכולל כורסאות ישיבה נוחות, מתקן למים קרים, מכונת קפה, חיבור לאינטרנט אלחוטי, טלוויזיה וספרי קודש. בחדר ההמתנה יש שילוט ברור, המכוון את המשפחות הממתינות לשירותים נלווים כגון: שירותים, מודיעין, קפיטריה, בנק הדם ועוד. חדר ההמתנה משרת גם משפחות של מטופלים המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ, הממוקמת בסמוך למתחם חדרי הניתוח. בימים של עומס רב בחדר הניתוח, חדר ההמתנה צפוף מאוד. בעשור האחרון מתוך מודעות לצורכי המשפחות להתעדכן על מהלך הניתוח, נעשה מאמץ לשפר את התקשורת ואופן העברת המידע למשפחות בנושא זה. הפעולות שנערכו כללו: פיתוח תפקיד ייחודי של אחות קשר, המהווה חוליה מקשרת בין חדר הניתוח לבין המשפחה והמלווים. בנוסף, בחדר ההמתנה הותקנו מסכים ממוחשבים, המאפשרים למלווים של המטופל להתעדכן באיזה שלב ניתוחי הוא נמצא )לדוגמא: תחילת ההרדמה, תחילת הניתוח, סיום הניתוח והעברה לחדר התאוששות(. העדכון הינו על פי קוד אישי של המטופל במטרה לשמור על סודיות רפואית. כל משפחה מקבלת מאחות הקבלה בחדר הניתוח דף מידע, שבו מפורטים תפקידה של אחות הקשר וכן הקוד הסודי לצורך התעדכנות במסך המידע הממוחשב. מתחילת 2010 מוקרן בחדר הקבלה ובאזור ההמתנה של המשפחות סרט, המתאר את השלבים שאותם עובר המטופל בחדר הניתוח של "הדסה", לאחר פרידתו מהמשפחה בחדר הקבלה ועד ליציאתו לחדר ההתאוששות. הסרט מוקרן באופן מעגלי מדי 10 דקות. מטרת הסרט היא להציג למשפחה את בעלי התפקידים השונים בחדר הניתוח ולתת לה תחושת ביטחון, שהמטופל נמצא בידיים מיומנות ומקצועיות. תפקידה של אחות הקשר תפקיד אחות הקשר בחדר ניתוח פותח לפני כעשור מתוך השקפת עולם, שלפיה המטופל ומשפחתו נמצאים בלב העשייה המקצועית. ההתייחסות לצורכי המשפחה בזמן ההמתנה לניתוח הינה חלק מהראייה הכוללנית של ההתערבות הסיעודית במערך הטיפול בחולה. המידע על האפשרות לקבל עדכון מאחות קשר ניתן למשפחות לאורך כל תהליך ההכנה לניתוח: במחלקת האשפוז, בחדר הקבלה של חדר הניתוח ובאזור ההמתנה למשפחות. אחות הקשר אחראית ליצירת תקשורת רציפה עם משפחתו של המטופל, הממתינה לסיום הניתוח בחדר ההמתנה. האחות דואגת לעדכן את המשפחה, מדי שעה עגולה, בנוגע לשלבי הניתוח. השירות ניתן בימים ראשון עד חמישי בין השעות תשע בבוקר ועד השעה שלוש בצהריים. זוהי מסגרת הזמן שבה מבוצעים רוב הניתוחים המתוכננים. המפגש בין אחות חדר הניתוח, שמכירה את התהליך שעובר המטופל הספציפי, לבין המשפחה, מאפשר למשפחה לחלוק עימה דאגות ורגשות הקשורים לניתוח. העובדה, שמתן המידע למשפחות מתקיים בזמנים קבועים וידועים מראש, נותנת למשפחות אפשרות לעזוב את חדר ההמתנה ולחזור אליו לצורך התעדכנות בשעה היעודה. יש לציין, כי המידע הנמסר על ידי האחות, הינו כללי בלבד ואיננו כולל פרטים רפואיים הקשורים לניתוח, כגון: אבחנה, תיאור הפעולות הכירורגיות שבוצעו וסיבוכים שקורים במהלך הניתוח. פרטים אלו נמסרים למשפחה באופן ישיר על ידי הרופא המנתח. האחיות הממלאות את תפקיד אחות הקשר, הן אחיות מוסמכות, בוגרות קורס על-בסיסי בסיעוד חדר ניתוח, בעלות ניסיון של שלוש שנים בעבודה בחדר ניתוח. בנוסף, הן נדרשות לכישורי תקשורת טובים ויכולת התמודדות עם מצבי לחץ. במהלך המשמרת אחות הקשר עורכת מדי שעה סבב התעדכנות בכל חדרי הניתוח הפעילים כדי לקבל מידע בנוגע לשלב הניתוחי של כל מטופל. המידע ניתן לאחות הקשר הן על ידי הצוות הרפואי )כירורג ומרדים( והן על ידי הצוות הסיעודי, ולאחר מכן נמסר למשפחה באופן אישי ובפרטיות. כאשר מופיע עומס חריג בחדרי הניתוח - במיוחד על רקע של ניתוחים דחופים או נפגעים רבים - מגויסת אחות הקשר לעבודה בתוך חדרי הניתוח. במצבים אלו אחות הקשר אינה יכולה להתפנות לעדכון המשפחות. יש לציין, כי תפקיד אחות הקשר מעורר, לא אחת, בקרב האחיות שממלאות את התפקיד, קשיים אישיים ומקצועיים, הקשורים להגבלות הקיימות לגבי תוכני המידע שהן מוסמכות למסור. לדוגמא, במקרים שבהם חל סיבוך במצב המטופל, לאחות יש קושי למסור עדכון למשפחה, שכן היא מנועה מלמסור מידע מסוג זה. במקרים אלו לעתים יש אפשרות לבקש מאחד המנתחים לצאת עם אחות הקשר אל המשפחה ולמסור את המידע. במקרים שהדבר איננו אפשרי, האחות מוסרת את המידע באופן כללי מאוד, לדוגמא: "הניתוח מתמשך, אמשיך לעדכן אתכם". הפער בין ציפיות המלווים לבין סוג המידע, שאחות הקשר מוסמכת לספק, גורם לעתים תסכול הן למלווים והן לאחות הקשר. התמודדות נוספת של אחות הקשר בעת מתן המידע נובעת מהעובדה, שלעתים למטופל אחד יש מלווים רבים, ממעגלי קרבה שונים, במיוחד כאשר מדובר בניתוחים ארוכים ומורכבים. במקרים אלו מופעל על אחות הקשר לחץ מצד המלווים השונים לתת את המידע לכל אחד מהם באופן אישי. במצב זה אחות הקשר נדרשת לזהות מי מהמלווים הינו הדמות המרכזית שלה מוסרים את המידע. סקר שביעות רצון מטרת הסקר: לבדוק את שביעות רצונם של מלווים הממתינים לסיום הניתוח מהיבטים של מסירת מידע ועדכונם במהלך הניתוח, ותנאי ההמתנה. זאת, במטרה לזהות נקודות תורפה וליישם פעולות משפרות לרווחת המלווים והמשפחות. אישורים לביצוע הסקר: לביצוע הסקר ניתן אישור מטעם יו"ר ועדת הלסינקי של בית- החולים. שיטה: סקר חתך כמותי, תיאורי במדגם של נוחות. האוכלוסייה: מלווים של מטופלים העוברים ניתוח, הממתינים לסיומו בחדר ההמתנה במרכז הרפואי "הדסה עין כרם". כלי הסקר שאלון לבדיקת שביעות רצון מלווים ובני משפחה, הממתינים לסיום הניתוח בחדר ההמתנה. השאלון מיועד למילוי עצמי אנונימי 10 האחות בישראל מאי 2012

11 במהלך ההמתנה לסיום הניתוח. השאלון נערך ב- 3 שפות: עברית, ערבית ורוסית וניתן למלווים על ידי מתנדבת או אחות חדר ניתוח, שקיבלו הדרכה לכך. השאלון כלל 17 שאלות וחולק בימים ראשון עד חמישי בשעות 9:00-15:00. מהימנות נבדקה עבור שאלות שהתשובות עליהן בסולם אורדינאלי, באמצעות מבחן אלפא קרונבך ונמצאה גבוהה = α. טבלה מס' 1: מאפייני המלווים )38=N( ממצאים מתנדבים ואחיות חדר ניתוח חילקו את השאלונים למלווים, שהמתינו בחדר ההמתנה שליד חדר ניתוח, כחלק מפרויקט איכות שנערך בין ל שאלונים הוחזרו. סיכום מאפייני המלווים מוצג בטבלה מס' 1. התפלגות תשובות המלווים מוצגת בטבלה מס' 2. בשאלה הפתוחה המלווים התבקשו לציין, מהו המידע שהם היו מעוניינים לקבל מאחות הקשר במהלך הניתוח. התשובות שהתקבלו לשאלה זו היו: ההתקדמות בניתוח )האם היא כמצופה(, אירועים חריגים במהלך הניתוח, באיזה שלב הניתוח נמצא, מצב המטופל, תוצאות הניתוח. טבלה מס' 2: התפלגות תשובות המלווים )38=N( דיון במאמר זה תואר תפקידה של אחות הקשר בחדר ניתוח, והוצגו ממצאי סקר שביעות רצון מלווים למטופלים שעוברים ניתוח, מאופן עדכונם במהלך ההמתנה. באופן כללי ממצאי הסקר מחזקים את הידוע מהספרות, כי מתן עדכון למלווים במהלך ההמתנה לסיום הניתוח, מסייע בהתמודדות שלהם Lesce,( Agre, 2002.)1996; Carmichael & בנוסף, ובהתאמה לספרות Agre,( Carmichael & 2002(, נמצא, כי רוב המלווים )87%, 33=n(, מעוניינים לקבל עדכון בתדירות גבוהה, מדי חצי שעה עד שעה. במרכז הרפואי הנידון הונהגה מדיניות, שלפיה עדכון המלווים ייעשה אחת לשעה. נראה, כי מדיניות זו יכולה לענות על ציפיות המלווים. רוב המלווים שענו על השאלה, ציינו שקיבלו את המידע הראשוני בנוגע לתפקידה של אחות הקשר בזמן קבלת המטופל לחדר ניתוח. ממצא זה משקף את העובדה, שאחיות חדר ניתוח מודעות לחשיבות מתן המידע למלווים כחלק בלתי נפרד ממערך הטיפול בחולה ומלוויו עבורו. בסקר הנוכחי נמצא, כי רוב המלווים )76%, 29=n(, עודכנו על ידי אחות הקשר. העובדה, כי 24% מהמלווים )9=n( לא זכו לקבל עדכון על ידה, יכולה להיות קשורה לצורך של בית- 11 האחות בישראל מאי 2012

12 החולים להיעזר באחות קשר בתוך חדר ניתוח בניתוחים דחופים ובלתי צפויים. סיבה נוספת יכולה להיות חוסר ידע או מודעות של המלווים לאפשרות של קבלת העדכון ולשעה שבה הוא ניתן, שכן, בסקר הנוכחי 16% מהמלווים ציינו, כי הם לא קיבלו כלל מידע בנוגע לאחות הקשר. רוב המלווים שענו על השאלה, ציינו, כי המידע, שניתן להם על ידי אחות הקשר, ניתן באופן אמפתי ותומך )63%, 24=n(, ואף סייע להם בהתמודדות עם ההמתנה )58%, 22=n(. ממצאים אלו תואמים למדווח בספרות,)Lesce, 1996; Carmichael & Agre, 2002( ומדגישים את חשיבות קיומו של התפקיד במערך הטיפול הסב-ניתוחי במטופל ובמלוויו. למרות זאת, רק ))18=n 47% מהמלווים ציינו, כי שביעות רצונם הכללית מעדכונם על ידי אחות הקשר הינה "במידה רבה". ייתכן, שניתן להסביר זאת על ידי הממצאים, שהראו כי רק ))12=n 32% מהמלווים ציינו שהמידע מאחות הקשר ניתן להם בתנאים של פרטיות, ורק ))15=n 39% מהמלווים ציינו כי הם מרוצים מתנאי ההמתנה "במידה רבה". גם במאמרן של (2002 Agre )Carmichael & ציינו מלווים ובני משפחה כי אזור ההמתנה צפוף, רועש ולא מאפשר פרטיות. כפי שתואר בתחילת מאמר זה, גם חדר ההמתנה במרכז הרפואי שבו נערך הסקר הנוכחי, יכול לעתים להיות עמוס וצפוף, דבר שמקשה, בהיבטים רבים, על מסירת המידע באופן שעונה על ציפיות המלווים ולשביעות רצונם. הסבר נוסף לשביעות רצון לא מספקת מהמידע שניתן על ידי אחות הקשר, ייתכן שקשור לפער, שבין ציפיותיהם של המלווים לקבלת סוג מסוים של מידע, לבין המידע שנמסר בפועל. מההערות הפתוחות שהתקבלו, עולה כי המלווים מצפים לקבל מידע בנוגע למהלך התקדמות הניתוח, אירועים חריגים במהלך הניתוח, מצב המטופל ותוצאות הניתוח. חלק מהמידע הזה - שאותו מצפים המלווים לקבל, לא יכול להימסר להם על ידי אחות הקשר, שכן מדובר במידע שבסמכותו הבלעדית של הרופא המנתח למסור, לדוגמא: ביבליוגרפיה תוצאות הניתוח. הפער בין ציפיות המלווים לסוג המידע שניתן, לבין סמכות אחות הקשר לתת אותו, עלול לעתים ליצור תסכול הן בקרב המלווים והן בקרב אחיות הקשר. עוד עולה מממצאי הסקר, כי מסכי המידע הממוחשבים שנמצאים בחדר ההמתנה, מהווים אמצעי מועיל לעדכון המלווים במהלך ההמתנה. רוב העונים )61%, 23=n( ציינו, כי הם נעזרו במסכים במהלך ההמתנה. בסקר זה לא נבדקו מהן הסיבות לאי-שימוש במידע המופיע במסכים על ידי המלווים. ייתכן שחלק מהסיבות האפשריות, קשורות לכך, שאין עדכון מיידי של המידע הממוחשב במסכים לגבי מנותחים דחופים לעומת מנותחים אלקטיביים. בנוסף, יש לציין, כי המידע המופיע במסכים הינו מוגבל ונוגע לשלבים שהמטופל עובר בתוך חדר הניתוח. בניתוחים ממושכים משך הזמן של שלב הניתוח עצמו ארוך מאוד. במקרים אלו המסכים אינם כוללים מידע חדש למשך פרק זמן ארוך, ולכן ייתכן שהם אינם מהווים אמצעי יעיל דיו עבור המלווים. יש לציין, כי ממחקרה של 1996),)Lesce עולה, כי אין תחליף מספק יותר ממתן עדכון אישי למלווים על ידי איש מקצוע מתוך מערך חדר ניתוח. סיכום תקופת ההמתנה לסיום הניתוח מהווה עבור חלק גדול מהמלווים מקור לחרדה ולדאגה. מהנתונים שהוצגו, ניתן להסיק שלאחות הקשר בחדר הניתוח יכולה להיות תרומה רבה למלווים בהתמודדותם עם ההמתנה לסיום הניתוח. נראה, כי מתן עדכון ומידע למלווים על ידי אחיות קשר באופן אישי ובתדירות קבועה הינו משאב משמעותי עבור המלווים והוא מאפשר תקשורת ישירה ודו-סטרית בין המלווה לאיש צוות חדר ניתוח. זאת למרות המגבלות הקיימות מבחינת תוכני המידע שאחיות קשר מוסמכות למסור. ממצאים אלו תומכים בצורך לראות באופן הוליסטי את צורכי המטופל ומשפחתו גם כאשר יש ביניהם הפרדה פיזית עקב התהליך הטיפולי שהמטופל עובר. שילובן של אחיות קשר מתוך חדר ניתוח במתן מענה לצורכי המלווים והמשפחות במהלך תקופת ההמתנה, לצד ערוצי מתן מידע נוספים )מסכים ממוחשבים וסרט הדרכה(, הינה דוגמא כיצד ניתן לקדם את רווחת המלווים בסביבת עבודה ייחודית כמו חדר ניתוח. מגבלות הסקר המדגם בסקר הנוכחי קטן, לכן לא התאפשר לבדוק קשרים בין משתנים ולא ניתן להכליל את הנתונים על אוכלוסיות אחרות. השלכות לעשייה הקלינית לממצאי הסקר יש השלכות מעשיות עבור העשייה הסיעודית בשדה הקליני. הממצאים תומכים ביישום הפעולות הבאות: 1. שילובה של אחות חדר ניתוח כאחות קשר לעדכון ומתן מידע למלווים בתקופת ההמתנה לסיום הניתוח. 2. עיצוב סביבה פיזית מרווחת, המאפשרת שיחה בפרטיות מרבית בעת קבלת עדכון מאנשי צוות חדר ניתוח. המלצות למחקר עתידי 1. ביצוע הסקר הנוכחי במדגם גדול יותר תוך התייחסות למשתנים נוספים כגון: משתנים דמוגראפיים ורמת החרדה של המלווים. 2. לבדוק את נקודת מבטן של אחיות חדר הניתוח לגבי תפקידה של אחות קשר )לדוגמא: שביעות רצון מהתפקיד, קשיים ודרכי התמודדות(. המאמר פורסם בשנת 2011 ב - AORN ואושר לפרסום בעיתון "האחות בישראל" על ידי מערכת,AORN באמצעות Copyright :Clearance Center, Elsevier Lerman Y, Kara I, Porat N. (2011). Nurse liaison: the bridge between the perioperative department and patient.accompaniers. AORN J. 94 (4): Condell Health Network. Visitor Reference Guide. Retrieved from: n.d Carmichael, J. M., & Agre, P. (2002). Preferences in surgical waiting area amenities. AORN J, 75 (6), Leske, J. S. (1993) Anxiety of elective surgical patients' family members. Relationship between anxiety levels, family characteristics. AORN J, 57, , Leske, J. S. (1996) Intraoperative progress reports decrease family members' anxiety. AORN J, 64(3), 424-5, McEwen, D. R., Belanger, G., Goode, P. M., Najar, Y., Shean, G., & Torres, D. (1998) Family-centered perioperative nursing care takes on a new look. AORN J, 68 (1), Stefan, K. M. (2010). The nurse liaison in perioperative services: A family-centered approach, AORN J, 92 (2), Topp, R., Walsh, E., & Sanford, C. (1998) Can providing paging devices relieve waiting room anxiety? AORN J, 67 (4), 852-4, University of Wisconsin Hospital (UW Health). Surgical waiting area. Retrieved from: area/11727 n.d 12 האחות בישראל מאי 2012

13

14 אחריות וסמכות מול איכות הטיפול - הלכה למעשה אתי רפאלוביץ RN, MA מנהלת סיעוד מרפאת נאות אשקלון,שירותי בריאות כללית, מחוז דרום סופר מכותב: etirf@clalit.org.il תקציר סמכות ואחריות הינם מושגים המלווים אותנו מיומנו הראשון במקצוע הסיעוד. בתחומי עשייה מגוונים מוטלת עלינו אחריות, אך לא תמיד ברור אם בידינו מצויה גם הסמכות. לעתים קרובות ההבדל ביניהן מיטשטש, והאחות המקצועית, הוותיקה והמיומנת נוטה לקחת אחריות שאינה בסמכותה. בבואנו להגדיר סמכות ואחריות בעולם הסיעוד, המושג "אחריותיות" )ACCOUNTABILITY( יכול להתוות את הדרך להבנתן הלכה למעשה. "אחריותיות" הינה "הנכונות של יחידים לקבל על עצמם את התוצאות הנובעות מפעולתם המקצועית, לרבות הנשיאה בעונש" )אדם ודן, 2007(. "אחריותיות" מוגדרת גם כאחריות לממש תהליך או נוהל )יצחקי ופרידמן, 2004(. למושג אחריותיות יש אחיזה בתחומים מגוונים:בהקשר לתהליכים דמוקרטיים, העוברים על חברות, בהקשר לדרישות תפקודיות מנושאי תפקיד בחברה מודרנית וגם בהקשר למערכות יחסים בין יחידים לארגונים, שבהם הם מועסקים. המקור לצמיחת המושג בא בעקבות התמודדות החברה המודרנית עם תופעות שונות כגון: שירות טוב יותר בעלויות נמוכות יותר, או תחרותיות בין ערכים לבין הרצון ברב- תרבותיות )יצחקי ופרידמן, 2004(. על פי מחקרים, אחריותיות מובילה את המטפל למתן טיפול איכותי יותר מתוקף ידיעתו, שעבודתו מבוקרת ונאמדת בהתאמה עם סמכויות, שניתנו לו על סמך הכשרתו. בשנת 2007 הוענקו לאחיות על ידי מנכ"ל משרד הבריאות סמכויות לביצוע פעולות סיעוד חדשות, שעד לאותה עת לא היו בסמכותן. הענקת סמכויות אלו מחזקת את מעמדו של מקצוע הסיעוד כפרופסיה, וכפועל יוצא תוביל להעצמת האחות המטפלת, לשיפור עבודת הצוות, להקלה על עבודת הרופא, וכתוצאה מכל אלה - לשיפור איכות הטיפול. דוגמא לכך היא אחת מפעולות הסיעוד, המעוגנות בתפקידן של אחיות רפואה ראשונית )על פי חוזר מנכ"ל (, 6/07 שיושמה על ידי מינואר 2011 ועד דצמבר 2011 כפיילוט ביחידת רופא אחת במרפאת קהילה במחוז דרום של שירותי בריאות כללית, ואפשרה לי לממש את הסמכות, שניתנה לי על פי הכשרתי, לניהול הטיפול בחולה המטופל בקומדין. אחריותיות בסיעוד - מגמות וגישות אחריותיות היא מושג המקיף תחומים בהתאם. משתנה והגדרתו רבים, האחריותיות בסיעוד מוגדרת כ"אחריות פרופסיונאלית" כלומר, נטילת אחריות אישי- מתוקף מקצועיים בתחומים מקצועי. באחריותיות שלושה מוטיבים מרכזיים: 1. ישנם גורמים המצפים מבעל תפקיד לפעולה מסוימת. 2. הגורמים הממונים עליו או הציבור מצפים שיישא באחריות בתחומים המסוימים שבאחריותו. 3. קיימת דרך, שבאמצעותה יודעים אותם גורמים, שהתפקיד מבוצע - על ידי דיווח באמצעות איזושהי בקרה )יצחקי ופרידמן,.)2004 אחריותיות האחות מתבטאת בעצמאותה של האחות בקבלת החלטות מקצועיות, המתייחסות למטופל ולמשפחתו, למידת הטיפול, למתן קדימות לטיפול על בסיס קריטריונים מקצועיים, להעברת האחריות לטיפול לבעלי מקצועות אחרים, או למוסדות אחרים. אחריותיות הסיעוד גדלה עם השנים ונבעה מהתפתחויות שונות בתחום הרפואה, הסיעוד והצרכנות, שהביאו לכך, ש"זמן האיכות" של הרופא מתקצר, ואילו זמן הטיפול של האחות מתארך. כתוצאה מכך, ברור ששיתוף בעבודת הטיפול בחולה הוא מרכיב הכרחי, שמחייב גם הגדרת סמכויות לאחות, שתאפשר את היכולת והרשות לפעול משלב אומדן הבעיה ועד לקבלת ההחלטה והביצוע, וגם תיתן את הבסיס לקביעת מדד החובה למתן דין וחשבון לתוצאות הביצוע. התפתחותו של תהליך העברת סמכויות מרופאים לאחיות הביא לכך, שאחיות מבצעות היום פעולות שונות שלא ביצעו בעבר, כגון: מתן תרופות, ביצוע פעולות חודרניות ועוד. תהליך זה הביא להתקדמות במאזן בין הסמכות והאחריות של האחיות ובמקביל הגדיל מחויבותן למתן דין )ריבא,.)2001 תפקידי האחות הוגדרו על ידי עו"ד אמנון כרמי בספרו "הסיעוד והחוק" כ: 1. פיקוח על החולה. 2. מעקב אחר סימנים ותגובות. 3. הערכה, רישום ודיווח. 4. פיקוח על עובדי סיעוד אחרים. 5. שימוש בשיטות סיעוד. 6. הדרכת מטופלים. 7. החלה וביצוע הוראות רופא )כרמי, 1973(. ד"ר נילי טבק במאמרה "האחות והחוק" מציינת, כי מתוך מערכת החוק הקיימת, "האחות המורשית לעסוק בסיעוד חייבת 14 האחות בישראל מאי 2012

15 זו ההזדמנות שלך ללמוד לתואר ראשון (B.A.) תוך כדי עבודה במקצוע שבחרת. בואו לרכוש כלים ומיומנויות ניהוליות מקצועיות של מטפלים בשרותי הבריאות, בראייה רחבה של מערכת הבריאות על צרכיה השונים. תכנית הלימודים מיועדת לבעלי תעודת גמר/ מוסמך במקצועות הבריאות (המוכרת ע"י משרד הבריאות). התכנים הנלמדים: היבטים שונים בניהול מערכות בריאות יישום תוכניות לקידום בריאות בקהילה יחסים עם הקהילה ובעלי עניין היבטים אתיים ומשפטיים במערכות בריאות ניהול ועבודה עם צוותי הבריאות תכנון וניהול תקציב איסוף ושימוש במידע ועוד לפרטים נוספים ולהרשמה: B.A. במנהל מערכות בריאות באקדמיה של הצפון הפן המעשי כולל בין היתר יישום מודלים תיאורטיים במקומות העבודה, כגון: סטנדרטים של איכות, התייעלות, בקרה ושינוי ועוד.

16 להישאר בתחום הפעילויות הסיעודיות ולהימנע מלחרוג לעבר התחום הרפואי" )טבק, 1994(. באליק )2008( ממליצה לאור השינויים הגלובליים בחברה ובמערכת הבריאות לערוך חשיבה מחודשת על תפקידי האחות ולכלול בהם קבלת החלטות הקשורות לאבחון וריפוי ולעגן אותן בחוק כחלק מסמכות האחות. לדבריה, מהלך כזה יוביל לתחושה של שביעות רצון האחות ולמחויבותה למקצוע ולארגון שבו היא מועסקת, הוא מבטיח יחסי גומלין ועבודת צוות בין הרופא לאחות, מגדיל מחויבות ואחריות משפטית, ובכל אלה תורם לשיפור הסביבה המחלימה של החולה. כיום האחות, הפועלת במקרים רבים על פי הוראות רופא, נחשפת לפעמים למצבים, שבהם עליה לפעול על פי החלטות שהיא קיבלה, כאשר אין זה ברור לחלוטין שאכן בידה מלוא הסמכות הפורמאלית לכך. עם זאת, היא נדרשת לאחריות ועשויה לתת את הדין על החלטות או על ביצוע שגויים )באליק, 2008(. זכותו של המטופל, כפי שמוגדרת היטב בחוק זכויות החולה, קובעת כי "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת יחסי האנוש" )חוק זכויות החולה, 1996(. זכותו של המטופל וחובתו של המטפל יוכלו לבוא לידי מימוש בחקיקה, אך בוודאי שבשילוב עם הקניית ידע ופיתוח שיטות אמפיריות להערכת הטיפול 1997( &Wood,.)Fitzgerald הקניית ידע וחינוך טוב יותר לעוסקים בסיעוד הינם אחד התנאים החשובים להעלאת האחריותיות במקצוע זה )199.)Gregory, שינויים, המגדילים את מחויבות האחות, יובילו, כפי שמתארים Bultema וחבריה, לערכים חדשים של איכות בטיפול.))Bultema, Getezfrid & Slade, 1996 החדרת מערכת נשיאה באחריות משפרת את הביצועים בכל תחום שהוא. אחד הגורמים, המאפשרים נשיאה באחריות, הוא הצבת מטרות, ונמצא כי נשיאה באחריות מעלה את רמת המטרות, שאנשים מציבים לעצמם. העלאת המטרות מובילה להנעה מוגברת, ובעקבותיה - לתוצאות טובות יותר בעבודה. הקשר בין נשיאה באחריות לבין אפקטיביות בעבודה מוסבר על ידי התפיסה, כי עובדים בארגון נוטים יותר לתת דין וחשבון על התנהגותם, ומחקרים מראים, שבני אדם ישקיעו יותר מאמצים כאשר חלה עליהם חובת דיווח ובמיוחד בנושאים, שבהם בודקים ומעריכים אותם )רוזנבלט ושמעוני, 2000(. במחקר, שנערך בקרב אחיות ביחידה לדיאליזה )2003,)Lumin, נבחנה איכות הטיפול הסיעודי ביחס לאחריות שניתנה לאחיות, ונמצא כי כאשר נתנו בידי האחיות את האחריות לאמוד את מצבו של המטופל מהיבטים שונים שנקבעו מראש, באמצעות כלים מדידים מקובלים, הגיעה האחות לרמת אבחון כה גבוהה, שבעקבותיה נמנעו סיבוכים למטופלים שהיו באחריותה. האחות בתפקידה המעוצב החדש היא בעלת יכולות וסמכויות רבות ומוגדרת כמנהלת הטיפול - MANAGMENT.CASE בארצות-הברית אחיות כאלה מוגדרות כ- PRACTITIONER NURSE ועוסקות בניהול הטיפול בחולים כרוניים שונים. עבודתן טובה מאוד ונמדדת במדדים אובייקטיביים, המעידים על שיפור באיכות הטיפול: פחות ביקורים בחדר מיון, פחות ימי אשפוז ועלויות טיפול נמוכות יותר.)Kerekes, Jenkins & Torrisi, 1996( ניהול טיפול על ידי מנהל טיפול מביא לביטחון משפחתי, היענות טובה לטיפול והסתגלות טובה למחלה כרונית Irvine,( Macgilis,1998.)Sudani & עוד נמצא, כי אחיות מומחיות בתחומן מגדילות את זמינות שירותי הבריאות במקומות מרוחקים ולאנשים ממעמד סוציו- אקונומי נמוך 1995( Mills,.)Sellerads & בהשוואה בין רופאים ואחיות, התברר כי מדדים לאיכות הטיפול בחולים מאותו סוג היו שווים בין רופאים לאחיות מומחיות )1994.)Barelled, במחוז חיפה וגליל מערבי של שירותי בריאות כללית ניתן ביטוי ליכולותיה של האחות באבחון. קבוצה גדולה של אחיות קיבלה לאחר הכשרה ייעודית סמכות להפנות מטופלים, שהגיעו לחדר מיון לאחר חבלה, לצילום. בבדיקה לאחר הפעלת השירות נמצא קיצור של 24% בזמן שהיית החולים במחלקה. ב- 100% של המקרים החלטתה של האחות להפנות לצילום הייתה נכונה ומוצדקת. האחיות דיווחו על תחושת העצמה ויכולת ביטוי של הידע המקצועי שלהן, והמטופלים נהנו ממענה מהיר לבעייתם. התפקיד החדש של האחיות מהווה פריצת דרך ומחדד את האפשרות הקיימת להעברת סמכויות לאחיות בתפקידים, שהוגדרו לרופאים בלבד )אלפאי, 2008(. לסיכום, אחריותיות מהווה, בעצם, אחת ממטרותיה של הבטחת איכות הטיפול הסיעודי, כפי שגם מציינת נילי טבק )טבק, 1996(: "מטרת הבטחת האיכות היא צמצום נזקים העלולים לנבוע מטיפול לא איכותי, הבטחת אחריותיות של כל איש מקצוע כלפי הלקוח-המטופל בהתאם לחוקים ולנהלים קבועים, מתן שירות איכותי והבטחת חוק...". אחריותיות מהיבט הרפואה תפיסתם הבסיסית של הרופאים שונה מתפיסת האחיות. פעולות, שהן בגדר ארגון ותיאום, אינן בעדיפות גבוהה בסדר יומו של הרופא. רופא רואה בעדיפות ראשונה מציאת פתרון לבעיות הרפואיות של המטופל, ואילו האחות ממקדת את עבודתה ביצירת סביבה בטוחה ויציבה למטופל שבאחריותה Smith,( Salage &.)2000 המטפל-הרופא מחויב לתת דין וחשבון בפני מספר קהלים: המטופל, הקולגות והארגון שבו הוא עובד, חברות ביטוח וגופים מממנים. הרפואה נדרשת לבניית שיטות הערכה לפעילות הרפואית על בסיס "רפואה מבוססת ראיות" ומתוכן לגזור קריטריונים אובייקטיביים לבחינת הביצוע הרפואי. לאחר הערכה כזו על בסיס קריטריונים כאלו הרופא יכול להצדיק את פעולותיו ולקחת אחריות עליהן. הרופאים תוארו בטרום עידן המדע כאקדוחנים במערב הפרוע, הפועלים על פי חוקיהם הם ללא קריטריונים לבחינת איכות הטיפול, כך שעד שנות ה- 80 שררה שונות גדולה באיכות הטיפול הרפואי במקומות שונים. המחויבות לדין וחשבון הובילה למזעור השונות ולמתן בסיס לאמונה, שאיכות הטיפול תשתפר, ככל שהמחויבות לדין וחשבון ולקיחת האחריות יחולו על יותר רופאים ועל יותר ארגונים רפואיים. אחד המחירים הכבדים של "עידן 16 האחות בישראל מאי 2012

17 המחויבות לדין וחשבון" בא לידי ביטוי בתופעה הקרויה "רפואה מתגוננת", שעל פיה מבצעים רופאים תהליכים רפואיים מיותרים על מנת להגן על עצמם מפני תביעות. במקביל להקפדה על בקרת איכות ותיעוד מדויק של התהליכים הרפואיים, מופיעים תהליכים שליליים כגון אשפוז יתר, התערבויות רפואיות לא נחוצות ומתן מידע עודף למטופל. בתי- חולים הפחיתו באופן ניכר קיומם של דיונים להפקת לקחים בגלל החשש מפני תביעות נגדם על סמך מה שנאמר באותם דיונים, רופאים החלו לתעד את עשייתם מתוך חשיבה שיום אחד התיעוד ייקרא בבית-המשפט. במקביל לאלה התפתחה תופעה הקרויה "חומת הדממה", מצב שבו הרופאים שומרים על שתיקת אחווה כדי להגן על חבריהם )ובבוא העת גם על עצמם( מפני האחריות הנובעת ממתן דין וחשבון )זכאי ופלייסינג, 2008(. מהי, אם כן, התייחסות הרופאים להגדלת האחריותיות בסיעוד? ארגוני הרופאים מנסים למנוע את מתן הגושפנקא הרשמית לתהליך הרחבת הסמכויות של האחיות. באפריל 2007 פרסם משרד הבריאות חוזר, אשר דן בהעברת פעולות, שהן בגדר "עיסוק ברפואה" לאחיות. הפעולות המוגדרות בחוזר עוסקות ברובן בהחלטה על התחלה או שינוי בטיפול התרופתי במקרים ספציפיים. חוזר זה נתפס כציון דרך לקראת עצמאות במקצוע הסיעוד. תגובת הרופאים הייתה מסויגת מאוד. בהודעה לעיתונות הביע יו"ר ההסתדרות הרפואית )הר"י( "זעזוע מצעד חסר תקדים זה" של משרד הבריאות והזהיר מפני נזק לבריאות הציבור. בהמשך עתרה ההסתדרות הרפואית לבג"ץ בבקשה לבטל את החלטת מנכ"ל משרד הבריאות להעביר באופן גורף סמכויות לאחיות. אחריותיות וטיפול סיעודי - הטמעת התהליך הלכה למעשה ב הופץ חוזר מנכ"ל שבו הסמיך המנכ"ל אחיות בעלות הכשרה על בסיסית, הרשומות במדור השתלמות מוכרת בפנקס האחיות, לבצע פעולות סיעוד חדשות. בחוזר המנכ"ל הוגדרו, בין היתר, "פעולות סיעוד המעוגנות בתפקידן של אחיות רפואה ראשונית". כל הפעולות )10 במספרן( מורשות לאחיות בוגרות השתלמות מוכרת בניהול הטיפול ברפואה ראשונית, אשר נבחנו משנת 2004 ונרשמו בפנקס האחיות במדור השתלמות מוכרת בתחום ניהול הטיפול ברפואה ראשונית. בחוזר נקבע, כי ביצוע הפעולות ייעשה על פי פרוטוקולים פרטניים לחולה מוגדר חתומים על ידי הרופא המטפל. פעולה מס' 8 מאפשרת לאחות הראשונית, מנהלת הטיפול, בהתאם לפרוטוקול פרטני בחולים הנוטלים נוגדי קרישה: 1. שינוי מינון בטווח שהוגדר על ידי הרופא המטפל. 2. הפסקת טיפול תרופתי על רקע סימנים וסימפטומים חריגים והפנייה לרופא לעדכון הטיפול. )חוזר מנהל הסיעוד מס' 70(. בתחילת שנת 2011 במסגרת תוכניות העבודה במרפאת נאות אשקלון )מרפאה ראשונית המונה כ- 10,000 מבוטחים בעיר אשקלון( התגבשה תוכנית לניהול פרויקט איכות על פי מתודולוגיה. מטרת התוכנית הייתה: ניהול הטיפול בחולים, המטופלים בנוגדי קרישה במרפאה, על ידי אחות מוסמכת בעלת הכשרה על-בסיסית ברפואה ראשונית. בחירת הנושא נקבעה, מכיוון שטיפול בנוגדי קרישה מחייב איזון קפדני. סיבוכים העלולים להתפתח כתוצאה מתת-מינון או ממינון יתר הינם מסכני חיים. לשם איזון מיטבי - נדרשים: בדיקות דם תכופות, מעקב צמוד ושיתוף פעולה אופטימאלי עם המטופל. בנוסף, חיונית מאוד העצמת המטופל, הכוללת מתן מידע לגבי מרכיבי הטיפול, תופעות לוואי, ניטור, תזונה ושמירה על בטיחות. חברי צוות הפרויקט כללו אחות מוסמכת בעלת הכשרה על- בסיסית ברפואה ראשונית משנת 2010, רופאה - מנהלת המרפאה, מקדמת הביזור של המרפאה ומנהלת המשרד. נקבעו עיקרי הפעילות שהם : 1. מנהלת הסיעוד הוגדרה כמנהלת הטיפול בקבוצת מטופלים זו. 2. ההתערבות תיושם ביחידת רופא אחת, המונה 12 מטופלים, ותיערך כפיילוט לתהליך כולל בכל המרפאה במהלך שנה שלמה. 3. נכתב נוסח לפרוטוקול פרטני על פי הנחיות חוזר המנכ"ל שכלל: טווח ערכי INR רצויים עבור המטופל והנחיות לאחות לטיפול על פי חוברת הנחיות לטיפול בנוגדי קרישה של הכללית משנת נקבע, כי הפרוטוקול יחודש אחת לשלושה חדשים על ידי הרופאה המטפלת כתנאי הכרחי להמשך ניהול הטיפול על ידי האחות. 5. לכל 12 המטופלים תינתן הדרכה כוללת לגבי חשיבות הטיפול והמעקב והתנהלותם על ידי האחות. 6. הלקוחות יזומנו לביצוע הבדיקה, יקבלו הנחיות להמשך הטיפול ויזומנו שוב על פי התוצאה. 7. הערכת הפעילות תתבצע כעבור 3 חודשים, ושוב - בתום השנה. הפרויקט החל בינואר 2011 ויושם לאורך כל השנה תוך הקפדה על כל עיקרי הפעילות, שנקבעו מלכתחילה. התהליך כולו יושם תוך דגש על איכות הטיפול ובטיחות המטופל בשילוב הכרחי של הרצף הטיפולי, שהוא מחויב בטיפול בחולה הכרוני. הפיילוט הסתיים בסוף שנת 2011, והתוכנית הוכנסה ליישום בשלוש יחידות רופא נוספות בתוכניות העבודה של המרפאה לשנת סיכום והמלצות במאמר זה הוצג תהליך מעוגן בחוק, המאפשר לאחות, המצוידת בכלים המתאימים, ליישם את יכולותיה וידיעותיה בניהול הטיפול בחולה תוך לקיחת אחריות על ההשלכות הנובעות מכך. ניהול הטיפול מתוך ידיעה, כי האחריות מוטלת עליה, מוביל את האחות למתן טיפול איכותי ומתוך כך לתחושת העצמה והגשמה עצמית גבוהה, מעלה את שביעות הרצון שלה, וכפועל יוצא מכך - מונע שחיקה. יש צורך להמשיך ולעודד את האחיות לנטילת אחריות תוך כדי ניהול הטיפול במסגרת הנחיות מוסדרות ומתוך שאיפה לקדם את מקצוע הסיעוד. חשוב להמשיך ולחקור נושאים אלו באופן אמפירי ולבדוק אותם בהיבט של שביעות רצון המטופלים מהטיפול המנוהל על ידי האחות, וכן מהיבט מקצועי, המתייחס לשיפור באיכות הטיפול, המנוהל על ידי האחות לעומת הרופא. 17 האחות בישראל מאי 2012

18 ביבליוגרפיה אדם, נ., דן, ע. )2007(. אחריותיות מקצועית ומוסרית. הד החינוך, אוגוסט, אלפאי, ד. )2008(. הפניית מטופלים לצילום רנטגן באמצעות אחות - חלום או מציאות. קהילתון, 12. 1, באליק, ח. )2008(. העברת סמכויות, אבחון וריפוי במצבים שכיחים ובלתי מורכבים מרופאים לאחיות - למה כן? רפואה ומשפט, , זכאי, ד., פלייסיג, ד. )2008(. ACCOUNTABILITY בהתערבות הפסיכולוגית. פסיכו אקטואליה-זרקור על פסיכולוגיה התפתחותית. יולי, חוזר המנהל הכללי מס' 6/07 מתאריך י"ב אייר תשס"ז ) (. חוזר מנהל הסיעוד מס' 70 מתאריך חוק זכויות החולה, התשנ"ו , ס"ח , טבק, נ. )1994(. האחות והחוק - חובות סיעודיות. רפואה ומשפט, , טבק, נ., רכס, ר. )1996(. הבטחת איכות הטיפול - אחריות הסיעוד. רפואה ומשפט, , כרמי, א. )1973(. ספר האחות - סיעוד ומשפט. תל-אביב: ספריית מעריב. יצחקי, ר., פרידמן, י. )2004(. אחריותיות מורים נתפסת: מושג במבנה רב-ממדי. עיונים במנהל ובארגון החינוך, , רוזנבלט, ז., שמעוני, ע. )2000(. מורים נושאים האחריות בהוראה. כתב העת הישראלי למחקר בחינוך , 5, ריב"א, ש. )2001(. העברת פעולות מרופאים לאחיות, צו השעה לאיזון מערך הסמכות בין מקצועות הבריאות. רפואה ומשפט. נובמבר, Barelled J. (1994): Cost-Effectiveness and Quality of Care Provided by Clinical Nurse Specialist, Journal of Psychosocial Nursing, 32, Bultema J.K., Getezfrid M.K & Slade M. (1996): Defining Professional Practice: The Evolution of the RANA Model. Journal of the American Psychiatric Nurse Association, 2: Fitzgerald, S.M. & Wood, S.H., (1997). Advanced practice nursing: Back to the future. Journal of Obstetrics Gynecologic and Neonatal Nursing, 26, Gregory, B. (1999). Standing between the knowledge explosion and content squeeze &clientId=49325&VInst=PROD&VName=PQD&VType=PQD Association of Operating Room Nurses. AORN Journal, 70, Irvine, D., Sudani, S., Macgilis, H.L. (1998). Linking Outcomes to Nurse's Roles in Health Care. Nursing Economics, 16, 58. Kerekes J. J., Jenkins, M.L. & Torrisi, D. (1996). Nurse-Managed Primary Care. Nursing Management, javascript:void(0);" Ilumin, M. (2003). A continuous quality improvement (CQI) initiative: Focusing on primary nurse accountability. web?rqt=318&pmid=35800&ts= &clientid=49325&vinst=prod&vname=pqd&vtype=pqd" Nephrology Nursing Journal, 30, Salvage J. & Smith R. (2000): Doctors and Nurses: Doing it differently. British Medical Journal, 320, Sellerads, S., Mills M. (1995): Administrative Issues for Use of Nurse Practitioners. Journal of Nursing Administration, 25, הנחיות לכתיבת מאמרים את כתב היד יש לשלוח למערכת בטאון "האחות בישראל", הסתדרות האחים והאחיות, בית ההסתדרות, בניין ב', רח' ארלוזורוב 93, תל אביב 62098, בארבעה עותקים מודפסים על דף A4 ברווח כפול, בשוליים של 3 ס"מ בכל צד. כן יש לשלוח גרסה זהה בדואר אלקטרוני לעורכת העיתון, חנה שצמן: Isreali.nurse@gmail.com יש לצרף למאמר את עמוד השער בדף נפרד ולציין בו את שם המאמר, שמות המחברים, את התואר האקדמי וההשתייכות המוסדית של הכותבים בעברית ובאנגלית. וכן כתובת, כתובת דואר אלקטרוני ומספרי טלפון להתקשרות. המאמר ייכתב בגופן דויד בגודל 12 ואורכו לא יעלה על 3,000 מילים. כולל התקציר. המאמר ייכתב לפי הכללים המפורטים במדריך הפרסום של אגודת הפסיכולוגים האמריקנית -.APA לוחות, תמונות ותרשימים: מומלץ לצרף תמונות רלבנטיות לנושא המאמר. על התמונות להיות באיכות גבוהה. ניתן לצרף טבלאות ושרטוטים, על רקע לבן, רק אם הם מוסיפים להבנת הכתוב, ולא חוזרים על מידע שפורט בטקסט. את הטבלאות והתצלומים יש לצרף בנפרד בפורמט Jpeg או בפורמט.PPT רשימת מקורות: רשימת המקורות תיכתב לפי הכללים המפורטים במדריך.APA יש לנהוג חסכנות במספר המקורות שבהם נעשה שימוש ולהקפיד על התאמה מלאה בין האזכורים של המקורות בטקסט לבין הופעתם ברשימת המקורות. רשימת המקורות בסוף המאמר תסודר לפי א"ב של שמות המחברים )עברית לפני לועזית(. כללים אתיים: שמירה על כללי אתיקה בפרסום מהווה נדבך חשוב לקידום מקצוענות. כל אחד ממחברי המאמר חייב להיות שותף משמעותי, לקבל אחריות מלאה על תכני המאמר, ולעמוד באמות מידה המפורטות להלן: 1 הגה 1. את הרעיון ותכנן את העבודה שהובילה למאמר או השתתף באופן פעיל ומשמעותי בפירוש הממצאים או שניהם. 2 השתתף 2. בכתיבה או תרם באופן משמעותי לדיון בספרות ובממצאים, ולעריכה של המאמר. 3 אישר 3. את הגרסה הסופית. עמדה ניהולית, גיוס נבדקים, איסוף נתונים או ניתוחים סטטיסטיים, חשובים ככל שיהיו, אינם, כשלעצמם, נימוק להיכלל במעמד "מחבר" ברשימת כותבי המאמר. ניתן לציין אנשים שתרמו למחקר אך אינם עונים להגדרה של "מחבר", במסגרת סעיף ייעודי להכרת תודות בסוף המאמר. מקובל כי בראש רשימת הכותבים יופיע שמו של אותו המחבר שתרומתו לקיום המחקר/הפרסום המדעי הייתה הרבה ביותר והמכרעת בערכה הסגולי. המאמר יישלח לפרסום בצירוף מכתב לעורך בנוסח כדלקמן: "הנני מאשר שהשתתפתי בחיבורו של המאמר ובהסמכתי הוא נשלח לפרסום. הנני מצהיר, כי נשמרו כללי האתיקה לשם הבטחת אמון הקהילייה המקצועית והציבור במחקר ובפרסום בסיעוד". כל המחברים יחתמו על המכתב בשם ובחתימה אישית תוך ציון תאריך. ללא אישור הנ"ל המאמר לא יפורסם. המערכת תקבל לעיון מאמר שטרם נמסר לפרסום בעברית. אם המאמר נמסר לפרסום בלועזית, יש ליידע את המערכת על כך. מאמרים שכבר ראו אור בבטאון האחות בישראל, מותר לפרסמם בכתב עת מקצועי אחר, באישור בכתב מהמערכת, תוך אזכור עובדת הפרסום הקודם בבטאון האחות בישראל. מומלץ להימנע מניסוח מגדרי בטקסט )העדיפו "ראו לוח 1" על פני "ראה לוח 1 או במקום היא או הוא, ניתן להשתמש בלשון רבים: המטופלים; החולים... וכו' תהליך השיפוט והפרסום: בתהליך ההחלטה על פרסום כתב היד מסתייעת המערכת בחוות דעת של קוראים מעריכים ומקפידה על שיפוט אובייקטיבי-אנונימי. יתכן כי המחברים יתבקשו לתקן את המאמר לפי חוות הדעת ובהתאם להנחיות העורך הראשי שיצורפו אליהן. המאמרים יעברו במערכת עריכה מדעית ועריכת לשון. המערכת אינה אחראית לכל שיבוש, טעות דפוס או טעות אחרת בנוסח המאמר שיפורסם. המערכת אינה אחראית לשמירת טיוטות או גרסאות קודמות של המאמר, בין שהוא מודפס ובין שהוא במדיה דיגיטאלית. המערכת אינה מחזירה כתבי יד ואינה שולחת תדפיסים למחברים. 18 האחות בישראל מאי 2012

19 התוכנית מתקיימת בתל-אביב, חיפה, באר-שבע ונצרת בשעות אחר הצהריים. בית ספר לסיעוד ע"ש ד"ר י. זיידה ליד המרכז הרפואי בני ציון קורסי העשרה לאחים ואחיות מוסמכים/כות, בשנת הלימודים : כשהאל טנאטוס ופלורנס נייטינגל נפגשים )56 שע ( טנאטולוגיה - מפגש עם אובדן, מוות ושכול בעשייה הסיעודית. הוכר לגמול השתלמות. מנהל ) 224 שע ( קורס מנהל בסיסי לאחים ואחיות מוסמכים מוסמכות. הוכר לגמול השתלמות. מנהל מתקדם ) 60 שע ( * קורס מנהל לבוגרי קורס מנהל בסיסי. מצוינות בשירות בעידן של תחרות )56 שע ( * הקניית כלים לקידום וטיפוח מצוינות בעשייה הסיעודית. ארגונומיה לבריאותם של עובדי סיעוד ) 56 שע ( * הקניית מיומנויות לעבודה על-פי עקרונות ארגונומיים בעשייה הסיעודית. החלום ושברו )56 שע (* אסטרטגיות להתמודדות עם הפרעות שינה בקרב עובדי משמרות בכלל ועובדי סיעוד בפרט. לפרטים והרשמה: מזכירות ביה ס בטלפונים: , *הקורסים הוגשו להכרה לגמול השתלמות ביה"ס לסיעוד צפת ממשיך בתנופת עשייה! במקביל לפתיחת קורסים לדיפלומה לאוכלוסיות מגוונות, אנו ממשיכים בקיום קורסים מרתקים וחדשניים לגמול עבור אחיות מהאשפוז והקהילה: עדכונים בפרמקולוגיה קלינית קידום לבריאות הדרכה קלינית עדכונים בנזעי חשמל ועוד ועוד... לפרטים התקשרו עוד היום:

20 בנייה והפעלת קורס בנושאי בריאות ע"י אחות, למבקשי מקלט מסודן "ש ל ח ל ח מ ך, ע ל- פ נ י ה מ י ם: כ י-ב ר ב ה י מ ים, ת מ צ א נ ו." )קוהלת יא', א-ב( ענת בן-משה ;RN, MN 1 מירי גבריאלי ;RN, MN 2 אסנת רביב ;RN, MN 3 1 מרכזת תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים; 2 מנהלת הסיעוד; 3 רכזת הכשרות. בית החולים יוספטל, אילת. סופר מכותב: anatb64@gmail.com הבינלאומי" Refugee( IRO International.)Organization מבוא בימים אלו, כאשר העיסוק בנושא פליטי סודן פונה לכיוונים של "מפגע חברתי" ו"סכנה דמוגרפית", ועומד על סדר היום הלאומי והעולמי מן הראוי להציג גם זווית אחרת של טיפול בפליטים מסודן, של מסגרת הכשרה, שבסיומה תאפשר להם להיות מחנכי בריאות עם שובם לסודן. בנובמבר 2010 התבקשנו לבנות ולרכז תוכנית הכשרה בנושאי בריאות לפליטים מסודן, השוהים בעיר והמעוניינים לחזור לסודן. מטרת ההכשרה הייתה הקניית יידע ומיומנות בסיסית בבריאות לאותם פליטים סודנים, בתקווה שישמשו אותם בסודן אישית ואולי אף מקצועית. התגבשה קבוצה של פליטים סודנים, 10 במספר, אשר עברו קורס בנושאי בריאות בבית-החולים יוספטל. במאמר זה נתאר את תהליך בניית התוכנית והפעלתה. סקירת ספרות מי הוא פליט? קטגוריית הפליט מוגדרת באמנת האו"ם לפליטים ומחייבת את כל המדינות החתומות על האמנה. האמנה קובעת, שפליט הוא "כל אדם אשר ]...[ לאור פחד מבוסס היטב מרדיפה מסיבות של גזע, דת, לאום, קבוצה חברתית מסוימת או דעה פוליטית, נמצא מחוץ למדינת הלאום שלו ואינו מסוגל, או לאור פחד כזה אינו מסכים להסתייע בהגנתה של מדינה זו; או שבהיעדר אזרחות ובהיותו מחוץ למדינה שבה נהג להתגורר כתוצאה ממאורעות כאלה, לאור פחד מבוסס היטב, אינו מוכן לשוב אליה". כמו כל מושג אחר גם זה של הפליט הוא תוצר של נסיבות היסטוריות פוליטיות והוא ממשיך להשתנות. למעשה, בסוף המאה התשע-עשרה נחשב פליט כמי ששומר על יכולת פעולה עצמאית - בין אם כידיד שמתנגד לשלטון לא לגיטימי, ובין אם כאויב שעבר על החוק הפלילי מתוך מניע פוליטי. עם התפתחותם של מצבי החירום באירופה של תחילת המאה ה- 20, ובפרט עם מלחמת העולם הראשונה, הפך הפליט לסוג חדש של אדם נטול יכולת פעולה עצמאית, יציר היגיון שלטוני, שניתן לכנותו בעקבות הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן, פוליטיקת מוות )מן, 2010(. המסמך הראשון, שבו מופיעה הגדרת מושג הפליט, מבטא את השינוי מאינדיבידואל עצמאי לאדם, שאיבד את יכולת הפעולה העצמאית שלו, וכל כולו הוא יציר סיטואציה שלטונית, הוא מסמך הכינון של הוועדה הבין-ממשלתית לפליטים, שהוקמה ביולי ועדה זו הגדירה באופן מצומצם את האפשרות לקבל ממנה סיוע למבקשי מקלט, שעזבו את גרמניה על רקע דעה פוליטית, אמונה דתית או מוצא גזעי - סיבות אשר התאימו במידה רבה לעוזבים את גרמניה כתוצאה מרדיפת הנאצים. מסמך זה הבנה לראשונה את "הפליטים" כקטגוריה נפרדת מ"חסרי מדינה" )מן, 2010(. הקמתו של האו"ם היוותה פלטפורמה להקמת גוף בינלאומי, שיתמקד בענייני פליטים, "ארגון הפליטים סוכנות האו"ם לפליטים )UNHCR( הוקמה ב- 14 בדצמבר 1950 במטרה ראשונית להעניק סיוע אינדיבידואלי לפליטים לפי קריטריונים אחידים, ללא גבולות זמן ומקום. אמנת הפליטים שנוסחה אז, התייחסה לפליטי מלחמת העולם השנייה, שהיו בעיקרם אירופים. בשנת 1967 היא הוארכה באופן בלתי מוגבל, וכיום היא חלה על כל פליט באשר הוא פליט )למעט פליטי עוני, פליטי אבטלה, פליטי רעב כלומר למעט פליטים מסיבות חברתיות כלכליות. אחד העקרונות החשובים באמנה )סעיף 33(, קובע שאין לגרש את הפליטים למדינה שממנה ברחו. עם השנים הורחב עיקרון זה, וכיום הוא דורש, שלא להשיב אדם גם למדינה שבה יוטל עליו עונש מוות, או שיש חשש מבוסס כי יהיה נתון בה לעינויים. מדינת ישראל חתומה על אמנה זו. לקראת סוף המאה ה- 20, ובפרט מאז פיגועי 11 בספטמבר, אף שההגדרה המשפטית הבינלאומית לא השתנתה, נוצר שוב מצב פוליטי, שמקנה לתנועת הפליטים מראה של הסתננות, נחיל של אנשים יצירי שלטון וחסרי פנים ויכולת פעולה עצמאית, הזוחל אל תוך מדינות המערב דרך חרכים לא-חוקיים. הסכסוך בחבל דרפור, במערב סודן, החל על רקע מחלוקת לגבי מקורות מים ושטחי מרעה. במהלך השנים הידרדר המצב לכדי מלחמת אזרחים אכזרית ועקובה מדם. 20 האחות בישראל מאי 2012

21

22 מרבית הפליטים נמלטו לצ'אד הסמוכה, אך גם שם הם נרדפים על -ידי הג'נג'אוויד )המיליציה המוסלמית(. כמו כן, המצב התברואתי במחנות הפליטים ירוד, לפיכך חלקם ממשיכים לנדוד. מדינות רבות אינן מהססות לגרש את הפליטים חזרה אל מקום מגוריהם הקודם. רוב מבקשי המקלט הגיעו לישראל דרך מצרים, אשר שימשה במהלך שנים רבות תחנה, שאליה נמלטים בני לאומים שונים מאפריקה. מחקרים ועדויות רבים מראים, כי חייהם במצרים קשים מנשוא בשל רדיפת השלטון וגזענות חריפה. חלק מהפליטים האפריקאים נאלץ לעזוב את מצרים ולעשות את הדרך הקשה לישראל, תוך היחשפות לסכנת מוות מירי חיילי הצבא המצרי. אנשים אלה קיוו למצוא כאן בישראל מקלט בטוח באפריל 2011, הערך מספרם של הפליטים ומבקשי מקלט ב- 35,000 )כ- 0.5% מכלל האוכלוסייה(, רובם הגיעו מאריתריאה, דרפור ומדרום סודן[ )אמנסטי אינטרנשיונל סניף ישראל כניסתם של הפליטים לישראל מעוררת חששות מהתפשטות מחלות, מאוכלוסייה שגדלה וקשה לטיפול, מחוסר שליטה על התעצמות התופעה, מעלייה בפשיעה, וכדומה. מצד שני, בישראל, כמו בכל מדינה אחרת, קיימות גם סטיגמות על קבוצת מיעוט שכזו. יש לציין, כי הכנסת הוציאה מסמך, המפריך חלק גדול משמועות אלו כמו: פשיעה, מסוכנות ביטחונית ועוד pdf/m02844.pdf נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט, ד"ר גלעד נתן (. סודן היא המדינה הגדולה באפריקה )עד הכרזת עצמאות דרום סודן(. מתגוררים בה כ- 40 מיליון בני אדם מ- 140 קבוצות אתניות, 36% מתוכן ערביות. בסודן מדוברות 114 שפות )דיאלקטים(, הערבית היא השפה הרשמית בצפון, בעוד שבדרום השפה הרשמית היא האנגלית. 70% מהאוכלוסייה הם מוסלמים, 20% נוצרים ו- 10% אנימיסטים )דת המייחסת תכונות חיים גם לצומח ולדומם, ובני הדת מאמינים ברוחות(. הרפובליקה הסודנית משתרעת על 2.5 מיליון קמ"ר ומחולקת מנהלית ל- 25 מדינות. סודן קיבלה את עצמאותה בשנת סודן נמצאת במקום ה- 154 בעולם מתוך 169 מדינות, מבחינת מדד הפיתוח האנושי, המכיל את המדדים של תוחלת חיים, רמת השכלה ורמת חיים )מעודכן ל (. בסודן חיים 40,299,00 בני אדם, תמותת תינוקות - 81 לכל 1,000 לידות חי, מוות אימהי לכל 100,000 יולדות. הסכם שלום מקיף נחתם בין אנשי סודן מהתנועה לשחרור Liberation( Sudan Peoples )Movement / Army = SPLM/A וממשלת סודן ב על מנת לשים קץ למלחמת האזרחים. כתוצאה מהסכם זה קיימת מידה של יציבות, והוקמה ממשלת האחדות הלאומית, המייצגת את שני חלקי המדינה, הצפוני והדרומי. עם זאת, לא כל הסיעות הלוחמות חתומות על ההסכם, וכתוצאה מכך הסכסוך בדרפור עדיין נמשך. ארגונים בינלאומיים ממשיכים במאמציהם להפגיש בין כל הצדדים המעורבים, על מנת להגיע לשלום בר קיימא בדרפור. משרד הבריאות הפדראלי )FMOH( אחראי לבריאותם של התושבים ב- 15 מדינות בצפון. משרד הבריאות של ממשלת סודן דרום אחראי על 10 מדינות בדרום. אחת ההשלכות של הסכסוך היא שיבוש קשה של מערכת הבריאות בעקבות המצב הפוליטי. המרחקים העצומים, הכבישים הרעועים ומתקני התחבורה העלובים משפיעים על הכיסוי הביטוחי, ומגדילים את עלות שירותי הבריאות. גורמים אקלימיים, כמו בצורת והצפות, חושפים את האוכלוסייה למחלות טרופיות זיהומיות בעיקר בחלק הדרומי של המדינה.) באיסוף החומר לקראת בניית הקורס עלה הצורך ברקע בסיסי לגבי חינוך לבריאות בכלל וחינוך בין-תרבותי בפרט, שכן, הספרות הסיעודית מציגה מחקרים רבים לגבי חינוך בין-תרבותי. המפתח לחינוך רב-תרבותי הוא העזרה הניתנת לתלמיד, כדי שיוכל לפתח יכולת חוצה תרבויות. מפגש ראשוני עם דעות קדומות והיכרות עם הסמלים והמאפיינים של התרבות האתנית החיצונית יסייעו לפרט להכיר את תרבותו של האחר ולהבין אותה. חינוך רב-תרבותי הוא לא רק היכרות עם תרבות האחר, אלא עיצוב סביבה, המשקפת את השונות התרבותית, ובעיקר יצירת שינויים מבניים, המבטאים את השוני התרבותי. החינוך צריך להיות מעוצב, כך שיתאים לכל תרבות, לכל גזע ולכל קבוצה חברתית )גלדי, 2009(. מבקשי מקלט )פליטים( הינם קבוצה פגיעה במיוחד, אשר בריאותם לעיתים קרובות נפגעה קשות עקב החשיפה לאלימות, עינויים ואונס. העקרונות והגורמים הבסיסיים בעבודת האחות מוסמכת התרבות עם מבקשי המקלט נקבעו על סמך מחקר אתנוגראפי מקיף. באחד המחקרים בנושא נאספו נתונים בין השנים על-ידי תצפיות וראיונות עם פליטים וצוות סיעודי בסקוטלנד ונותחו על פי קטגוריות של תוכן. החוקר ביסס את עבודתו על פי המודל של 5 צעדים בטיפול במבקשי מקלט על-ידי אחות מוסמכת תרבות. המודל מבוסס על 5 צעדים: אסטרטגיות מנהיגות - תכנון נכון של המשאבים וניטור השירות. מודעות תרבותית - מודעות לערכינו הבסיסיים ולערכי אחרים. רגישות תרבותית - אומדן צרכים סוציאליים. ידע תרבותי - התייחסות שוויונית בענייני בריאות, קידום אינטגרציה סוציאלית, תחזוק הביטחון התרבותי. כשירות תרבותית - העצמת מבקש המקלט לצרכיו הבריאותיים והסוציאליים. משא ומתן בטיפול סיעודי אישי, שילוט והפניה לסוכני בריאות רבים אחרים. תפקיד האחות המוסמכת )כשירת תרבות( לשמש כמתווכת בין מבקשי מקלט למערכת על מנת לשמור על זכויותיהם 22 האחות בישראל מאי 2012

23 קו הבריאות - חברה לניהול קופות גמל בע"מ מיסודה של הסתדרות האחים והאחיות הודעה לעמיתי הקופה, בחודש אוגוסט 2011 נשלח אליכם )במסגרת הדיוור הרבעוני - לרבעון 2011( 2 טופס "בקשת הצטרפות לקופת גמל", אשר על כל עמית בקופת גמל חלה החובה למלאו, תוך ציון פרטים אישיים עדכניים, שקילת מינוי מוטבים וכו'. עמית, אשר טרם מילא טופס זה - מתבקש לעשות כן, תוך הקפדה על ציון מלוא הפרטים המבוקשים בטופס, ולשלחו למשרדי החברה - בצירוף תצלום תעודת זהות, לפי הכתובת המופיעה מטה. יודגש - כי עמית, אשר מילא בשנים האחרונות טופס דומה - אינו צריך למלאו שוב. כמו כן, בכל מקרה - ניתן למצוא ולהוריד טופס זה מאתר הקופה, בכתובת,KAV-HABRIUT.CO.IL ו/או באמצעות פניה למחלקת עמיתים )לפי פרטי ההתקשרות למטה(. חשוב לציין, כי מילוי הטופס הינו חשוב לעדכון פרטיכם ולטובתכם, וכי אין במילוי הטופס ושליחתו משום שינוי במועד ההצטרפות המקורי ו/או פגיעה כלשהי במעמדכם, בוותק או בכל זכות שהיא בקופת הגמל. משיכת כספים מקופת הגמל - משיכה בסכום של עד 50,000 לזכאים ]בהתאם להוראות החוק[ ניתן לבצע בכל אחד מסניפי בנק הפועלים. סכומים גבוהים יותר ניתן להגיש בקשת משיכה במשרדי הקופה כפי המופיע באתר. משיכה לפני הזמן ושלא כדין אינה מומלצת ומחייבת תשלום מס במקור. חשוב מאוד: עמית שלא מקבל דוחות כספיים לביתו מתבקש ליצור קשר עם מחלקת העמיתים לצורך עדכון כתובת למשלוח דוחות רבעוניים/שנתיים. גלובס - 17/1/2010 טבלת התשואות מראה לנו, ולא בפעם הראשונה, את הנזק האדיר שגורמים דמי ניהול גבוהים לתשואות המצטברות. בדיקת "כלכליסט": דמי ניהול גבוהים אינם מבטיחים תשואה טובה בדיקת "כלכליסט" חושפת כי קופות הגמל המפעליות - אלה שהוקמו ביוזמת ארגוני עובדים ומנוהלות לרווחת העמיתים ללא מטרות רווח ובדמי ניהול ממוצעים נמוכים של 0.3%-0.2% - עשו את העבודה, ובזול: הן השיגו לעמיתיהם תשואה נטו )בניכוי דמי ניהול( דומה לזו שהניבו הקופות הפרטיות, הגובות דמי ניהול גבוהים יותר. במקרים רבים אף הניבו המפעליות תשואה גבוהה יותר לכל שאלה נוספת ניתן לפנות למחלקת העמיתים בטלפון , פקס , דואר אלקטרוני kavhabriut@012.net.il לפרטים רבים נוספים, מוצע להיכנס לאתר החברה בכתובת:

24 לשירות הוגן, לא מפלה וזמין Quickfull,( 2009(. מחקר אחר מצא שיפור בתפקוד במקום החדש של המהגר )פליט( ביחס ישיר למצב משפחתי, ומכאן נובע הצורך במתן תשומת לב מיוחדת לדפוסים בתוך המשפחה בזמן תכנון ההתערבות במשפחות מהגרים )הקניית כלים לפרנסה( Slonim-Nevo, Mirsky, Rubinstein&(.)Bernhard, 2008 איתור משתתפי הקורס הרבה מאוד מהפליטים הסודנים נשלחו לקיבוצי הערבה הדרומית ולאילת. הידיעה על הקורס המתוכנן עברה מפה לאוזן, ובמשך מספר שבועות התגבשה קבוצה של עשרה סודנים )8 גברים ו- 2 נשים(, אשר בחרו ללמוד ומעוניינים לחזור הביתה לסודן. הקורס כלל 18 מפגשים של 3 שעות, סך-הכל - 54 שעות. רוב הפליטים עבדו בבתי-מלון במשמרות, כך ששעות הלימוד הותאמו ליכולות ולצרכים. הפרמטרים לבניית הקורס: רציונל: הכשרת פליטים המעוניינים לחזור לסודן ולשמש נותני שירותים רפואיים ברמה הבסיסית באזורים, שבהם אין צוותים רפואיים, ו/או לתת מענה רפואי לאוכלוסייה עד הגעת צוותים רפואיים ו/או פינוי הנפגע לאזור, שיש בו מענה רפואי. מטרת ההכשרה: להקנות ידע ומיומנות בסיסית בבריאות לפליטים סודנים, המעוניינים לחזור לסודן. מטרות הקורס: ההנחיה שניתנה למרצים, הייתה שאנו מעצימים את "מרפא הכפר" - בכפרים בסודן בעיקר באזורים, שמהם הגיעו מבקשי המקלט לישראל, הגישה למשאבים רפואיים היא קשה ביותר, מרפאות קטנות נמצאות בעיירות גדולות, ובתי-חולים ישנם רק בערים הגדולות. אמצעי התחבורה דלים, ולפעמים הנסיעה אורכת ימים עד להגעה למרפאה סבירה יחסית. מטרת העל של הכשרה זו היא לתת לאותם האנשים, אשר בחרו בקורס, כלים רלוונטיים בנושאי בריאות, אשר ישדרגו את מרפא הכפר ואולי יצילו חיים. פילוסופיית הלימוד: ההנחיה למרצים הייתה להעביר את הנושאים שנבחרו בצורה הפשוטה, הברורה והמוחשית ביותר )מצגות ותמונות(. לדוגמא, בשיעור על מחלות זיהומיות נבחרו 4-5 מחלות זיהומיות נפוצות בסודן, הוצגו גורמי המחלה, גורמי הידבקות, כיצד תיעשה אבחנה פשוטה מוקדמת, איך אפשר לזהות מצב שעלול להיות מסכן חיים, ודרכי טיפול. בסופו של כל שיעור וידא המורה כי נטמעו הנושאים בקרב התלמידים. דרכי ההוראה: המרצים היו מסקטורי הבריאות השונים: רפואה, סיעוד ועבודה סוציאלית מתוך עובדי בית-החולים יוספטל. ההרצאות היו פרונטאליות, והעבודה התבצעה על פי תיאורי מקרים, תרגול ושאלות. שיטת הוראה פרונטאלית נבחרה בקורס זה מהסיבה שלקבוצה לא היה ידע מקדים אחיד, אם בכלל, וכמו כן, הזמן היה קצוב. 30 הדקות האחרונות הוקדשו בכל שיעור לשאלות של התלמידים, ובעיקר למרצה, שבדק, שאכן נטמעו הנושאים הבסיסיים שאותם רצה להעביר. כל תלמיד קיבל חוברת בשפה הערבית עם החומר הנלמד. דרישות הקורס: הבנת השפה הערבית ידע בסיסי של קריאה בערבית. וכן נדרשה נוכחות חובה בכל ההרצאות. השפה הלאומית הרשמית בסודן היא ערבית, 57% יודעים קרוא וכתוב, מספר השפות הבודדות הרשומות בסודן הוא 142, מתוכן 133 מדוברות, משתתפי הקורס היו כולם דוברי ערבית, אך היו פערים גדולים ברמות הקריאה והכתיבה. בחירת נושאי הלימוד: נעשתה על ידי, תוך כדי התייעצות עם המרצים ועל בסיס מאמרים לגבי מצב הבריאות בסודן, הקשיים והצרכים. שש השעות הראשונות של הקורס עסקו במושגי יסוד באנטומיה, פיזיולוגיה והערכה גופנית והועברו על-ידי אח ממוצא דרוזי, העובד במחלקה לרפואה דחופה בבית-החולים. המצגות בנושאים אלו נבנו על-ידי האח בצורה הפשוטה ביותר, הובאו תמונות רבות לצורך המחשה, והושם דגש על אנטומיה בסיסית ופיזיולוגיה כללית, שכן מטרת ההרצאות הללו הייתה להקנות בסיס של מושגים לשאר ההרצאות בקורס. ההרצאה הבאה ניתנה על-ידי אחד הרופאים הצעירים, העובדים במחלקה לרפואה דחופה, ועסקה בנושא של הכרת מצבי חירום וטיפול. ההנחיה הייתה להתמקד באותם מצבים מסכני חיים, אשר ניתן לזהות סימנים מקדימים שלהם ולפנות לטיפול רפואי מהיר. מצבים כגון: היפותרמיה, שוק אנפילקסיס, היפוגליקמיה, הלם, חבלות ראש, לחץ תוך- גולגולתי מוגבר, פרכוסים, הרעלות, מנת יתר של תרופות. הרופא התבקש להעביר את השיעור בשפה פשוטה עם דגש על סימנים מקדימים וחשיבות הטיפול המהיר. סדרת ההרצאות הבאה הועברה על-ידי עובדת סוציאלית, בחורה ממוצא בדואי- מוסלמי, אשר דיברה על הנושאים הבאים, לאו דווקא מהכיוון הרפואי סיעודי. היריון ולידה - אחת הבעיות בטיפול באוכלוסייה הסודנית בארץ הוא חוסר ההיענות או ההבנה לגבי החשיבות של מעקב היריון ]חוסר ידע, אמונה )מן אללה!(, חוסר כסף[, מצב, אשר גרם לעלייה בתמותת תינוקות. רצינו להדגיש את החשיבות והיתרונות של מעקב היריון. חשיבות ההנקה - רוב הנשים באפריקה מניקות. אין בנמצא יותר מדי תחליפים. בנוסף, הנשים מאמינות כי ההנקה משמשת כאמצעי למניעת היריון, בהרצאה שמנו דגש גם על החשיבות התזונתית שבהנקה. הטיפול בתינוק וחשיבות החיסונים - על פי ארגון הבריאות הלאומי, כ- 70% מהילדים מתחסנים עד גיל שנה בחיסון המשולש: דיפטריה, טטנוס ופוליו. ידוע, על פי עדויות, כי לא תמיד עולה ביד התושבים להגיע למרפאות בעיירות הגדולות לצורך מתן החיסונים. מטרת השיעור הייתה הטיפול המותאם בתינוק דגש על אספקטים של מעקב גדילה, תזונה, היגיינה וחשיבות החיסונים. בסופו של הקורס שתי הנשים, שהשתתפו בו, אמרו כי למדו הרבה, ודווקא בנושאים אלו הן רוצות לעסוק בכפר, כאשר יחזרו לסודן. 24 האחות בישראל מאי 2012

25

26 איידס - שיעור נשאי ה- HIV מגיע ל- 2% מכלל האוכלוסייה, נכון ל המידע לגבי הידבקות ודרכי מניעה, וכן המידע על המחלה עצמה ומהלך הזיהום והטיפול, לא מגיע לכלל הציבור, ולכן קיימת חשיבות עליונה בהעברת אינפורמציה זו, על מנת להיות חלק משרשרת ההפצה לצורך מניעה. סכנות העישון - 30% מהגברים בסודן מעשנים, אחד הגברים שהשתתף בקורס, סיפר כי רק בקורס הבין מהם נזקי העישון, ושכנע את חבריו להפסיק לעשן. סמים ואלכוהול - סודן מדינה מוסלמית, השימוש באלכוהול אינו מקובל, אך התופעה קיימת. בארץ ניתן לומר, שקיים שימוש מוגבר באלכוהול בקרב צעירים, רווקים בעיקר. שני שיעורים הוקדשו למחלות זיהומיות נפוצות בסודן - הנושא הועבר על-ידי רופא צעיר מהמחלקה לרפואה דחופה. המחלות שעליהן דיבר היו מלאריה, צהבות )בעיקר A(, E, כלבת, דלקת קרום המוח, מחלות וירליות,,Yellow fever טיפוס. סודן )כמו מרבית מדינות אפריקה( מתאפיינת במחלות זיהומיות, שנדיר לראותן בעולם המערבי. הושם דגש על סכנות ההדבקה, את אופן ההימנעות ואת הטיפול הנכון. אח נוסף מהמחלקה לרפואה דחופה )מיון(, שמתפקד כמתאם טראומה, לקח על עצמו להעביר 3 נושאים חשובים: החייאה בסיסית: בנינו קורס החייאה בסיסית, בשיעור זה קיבלו התלמידים חומר תיאורטי ולאחר מכן תרגלו אותו על בובות החייאה בהדרכתם של שני אחים. המטרה הייתה הקניית ידע ומיומנויות, הדרושים להחייאה, עם ציוד מתאים ובלעדיו. נלמדו מיומנויות נוספות, כגון: הוצאת גוף זר מקנה הנשימה בכל הגילים. תזונה - נושא התזונה בסודן הוא כאוב ביותר. בחיפוש באתר הבריאות העולמי לא ניתן למצוא נתונים לגבי מצב של חוסר בויטמינים ומינרלים בקרב האוכלוסייה, מכיוון שאין נתונים. בסודן רוב האוכלוסייה חיה בעוני ובחוסר ביטחון לגבי קיום המזון שאותו מניחה משפחה על השולחן. בהגיעם לישראל פגשו הפליטים הסודנים בתזונה המערבית המגוונת, אך העשירה בשומנים ובסוכרים. הכוונה הייתה ללמד אותם את הצורך בתזונה מאוזנת, שאותה ניתן למצוא גם בסודן, בהתאמה לגילים השונים. טיפול בפצעים - מחלות זיהומיות, תזונה ירודה וחוסר במשאבים רפואיים זמינים הם חלק מהגורמים לזיהום בפצעים חריפים ועד הגעה למצב של פצעים כרוניים, המסכנים חיי אדם. נושאים נוספים המשולבים בנושא זה הם היגיינה, שימוש בחומרי חיטוי והפחתת השימוש בחומרים מסורתיים. נושא חשוב נוסף היה הטיפול בהכשות ונשיכות בעלי חיים וקיבועי שברים ונקעים. המרצה בשיעור זה, אח שעובד במחלקה הכירורגית, מספר, שבשיעור זה לימד, אך יותר מזה למד מהם על התנהלותם במקרים של הכשות נחשים, על תרופות של מרפאים בכפרים ועוד. הדגש היה על הסיבות לפעולות, וחשיבות הטיפול המהיר במקרים הדחופים. נושא נוסף שאותו לימד האח, היה שחפת: הגורמים למחלה, אבחון, הדבקה, טיפול ומניעה. הסודנים, יחד עם מהגרי עבודה ועולים חדשים מאתיופיה ומברית- המועצות, החזירו לארץ את השחפת. ארגון הבריאות העולמי מדווח בשנת 2008 על 7% מהאוכלוסייה הסודנית, אשר חולים ב- T.B בשלבים שונים של המחלה. אחד הדברים שהודגשו, הייתה ההדבקה הטיפתית )מעבר גורם המחלה באוויר באמצעות שיעול או עיטוש( וחשיבות האבחון המוקדם והטיפול. נושא נוסף הוא בריאות הפה, אמנם הם התברכו בגנים טובים, אך בישראל השינוי בתזונה שינה מצב בסיסי טוב. במהלך בניית הסילבוס ובחירת הנושאים עלה הצורך הנכון, לדעתי, להקדיש שיעור על מצב הבריאות בארצם ועל זכויותיהם כבני אדם וכאזרחים. פניתי למנהל בית- הספר האזורי, שהוא גם מורה לערבית ולאזרחות, בבקשה להעביר את הנושא. שיעור זה היה שונה מהאחרים והתנהל כשיחה בינו לבין הקבוצה. בפגישה האחרונה העברתי בעזרת מתורגמן שיעור לגבי חשיבות לקיחת אנמנזה נכונה, כלומר, החשיבות של הקשבה לתלונות המטופל, וההפרדה בין תפל לעיקר, על מנת להגיע לאבחנה, הפניה, ומתן טיפול נכון. דבר נוסף שהדגשתי הוא, חשיבות התיעוד והרישום, גם לגבי התנהלותם הפרטית, המשפחתית וגם כנושאי תפקידים בכפר, או במוסד רפואי כלשהו. המגבלות בריכוז הקורס ולקחים פדגוגיים בניית קורס לתלמידים דוברי ערבית עם מורים דוברי ערבית משולה מבחינתי לניווט בלילה: אתה יודע בדיוק מה אתה רוצה ואיך אתה מעוניין שהתהליך יתקדם, אך בשטח אין לך מושג מה קורה. כל מה שיכולתי זה כמובן לסמוך על המרצים ולהיות בשטח 90% מהזמן. המגבלות התמקדו בנושאים הבאים: שפה - הקורס התנהל בערבית בלבד. וזה היה קושי אישי שלי כמרכזת, אך הקושי היה מורכב יותר, כאשר הבנתי שישנם דיאלקטים שונים בשפה, כלומר יש מורים שקל יותר להבינם מאחרים. התקשורת שלי עם התלמידים - התקשורת הייתה בעברית/אנגלית/ערבית, מילים בודדות מכל שפה, וכמובן נעזרתי רבות בתרגומה של העובדת הסוציאלית, אשר הייתה יד ימיני. קושי בהערכת התלמידים - הקושי נבע מרמות שונות של השכלה של התלמידים )אפילו ברמת קריאה וכתיבה בערבית(, אשר היווה קושי ביכולת שלנו לבחון אותם בסופו של יום. מגבלת הזמן - לקורס הוקצב זמן קצר, תוך כדי עבודה שוטפת של כולם, תלמידים ומורים. לא נמצא תקדים בארץ לבניית קורסים מסוג זה, כך שבעצם היינו סוג של חלוצים, וכמובן שלא ברור אם יהיה לו המשך. סיכום ריכוז תוכנית ההכשרה לקבוצת הפליטים מסודן היה חוויה מעשירה ומרתקת מבחינות רבות. המפגש הראשון עם התלמידים נשא אופי חגיגי, התקיים במעמד חלק מצוות המורים והנהלת בית-החולים. התלמידים 26 האחות בישראל מאי 2012

27 הופיעו בבגדים חגיגיים )לא מסורתיים(, ונראו נרגשים מאוד. בפתיחת הקורס הצגתי את המטרות, המיקום והמועדים והדגשתי את חשיבות ההגעה בזמן לשיעורים, וזאת, מתוך היכרותי את תרבות הזמן של הסודנים. במפגש האחרון, במעמד רוב צוות המורים וההנהלה, חולקו תעודות, שבהן נרשם: "סיים בהצלחה קורס HEALTH" ""EDUCATION )לא מוזכרת המילה ישראל בתעודה על מנת שלא לסכן את התלמידים(, הצטלמנו, התכבדנו וסיפרנו חוויות. במפגש זה כל אחד מהתלמידים שיתף בחוויותיו מהקורס, העיר והאיר את עינינו. התלמידים היו נרגשים ביותר, הביעו הכרת תודה על ההשקעה, על הכבוד שניתן להם להשתתף בקורס שכזה. הם סיפרו, כי ההרצאות של הרופאים היו קשות יותר להבנה מבחינת השפה וכמובן מבחינת החומר הנלמד. רובם היו אופטימיים לגבי השימוש בידע ובתעודה, אם זה בכפר, בבית או אפילו במרפאה או בבית-חולים. התלמידים סיפרו, כי השיעור עם המורה לאזרחות חיזק אותם ונתן תחושה של תקווה. מבחינת המורים זו הייתה חוויה תרבותית ואישית טובה, חלקם גילו באופן מפתיע את היכולת ללמד, השיחות הקטנות במהלך השיעורים ובהפסקות פתחו בפניהם עולם שלא הכירו. למרות הקשיים הכרוכים בריכוז קורס זה, מבחינת תקשורת, שפה ותרבות, הייתה זו חוויה מכוננת. בסופו של יום, כל המעורבים יצאו נשכרים, וזה היווה מדד הצלחה ונתן תחושת תקווה גדולה לעתיד טוב יותר עבור הפליטים מסודן. ביבליוגרפיה גלדי, ד. )2009(. חינוך לרב תרבותיות במדינת ישראל מציאות או חזון? עט השדה , גלעד, נ. )2010(. נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט. נלקח מתוך הצעת החוק למניעת הסתננות שקרים ומציאות. נלקח מתוך: מן, א. )2010(. פליטים. מפתח, 1, נלקח מתוך Quick fall, J. (2009). Principles and factors involved in the culturally competent community based nursing care of asylum applicants in Scotland. Thesis submitted in satisfaction of the requirements for the degree of PhD. University of Edinburgh. Slonim-Nevo, V., Mirsky, J., Rubinstein, L., Bernhard, N.(2008). The impact of familial and environmental factors on the adjustment of immigrants - a longitudinal study. Journal of Family Issues January 2009 vol. 30 no סעיף 2)1( לאמנה. הסתדרות האחים/יות מרחב ירושלים כמדי שנה, ייפתחו קורסים המיועדים לאחים ואחיות במרחב ירושלים לשנת שעות לימוד שם הקורס רפלקסולוגיה מוסמך ארומתרפיה סדנא לאורח חיים בריא מס' מפגשים 35 מפגשים כל מפגש 4 שעות 20 מפגשים כל מפגש 4 שעות 8 מפגשים כל מפגש 4 שעות עלות כולל דמי הרשמה 3,000 כולל דמי הרשמה 1,700 מקום תבוא הודעה תבוא הודעה רידמן יום בשבוע תבוא הודעה תבוא הודעה יום א' 16:00-20: ההרשמה בעיצומה, כל הקודם זוכה אחים/יות ייהנו מהנחה בת 10%, לכל קורס שיילמדו במכללת רידמן - לימודי העשרה במכללת רידמן חינם. תכנית הקורסים תפורסם בתחילת הקורס. דמי הרשמה הינם בסך 100 ומקוזזים משכר הלימוד. במקרה של ביטול הקורס לפני תחילתו, לא מוחזרים דמי ההרשמה. ועדת ההרשמה שומרת לעצמה את הזכות ו/או אפשרות לשנות את מערכת הקורסים הנושאים או כל שינוי אחר, לרבות ביטול הקורס. פתיחת הקורס מותנית ברישום מינימום של 25 אחים/יות. התלמידים מחויבים לתקנון של מכללת רידמן ועלות התשלום של הקורס במקרה של ביטול לאחר השיעור השני. לפרטים נוספים והרשמה נא לפנות להסתדרות האחים/יות מרחב ירושלים, טל' , המעוניינים להירשם מתבקשים/ות להסדיר את התשלום ולאשר את השתתפותם והתחייבותם לקורסים הנ"ל. הקורסים הנ"ל איכותיים ומיועדים לאחיות/ים בלבד. כל הקודם זוכה!!! בברכה, עליזה חנוני - מזכירת הסתדרות האחים/יות מרחב ירושלים

28 יהב - קרן השתלמות וחסכון לאחים ואחיות בע"מ תשואות הקרן במהלך שלוש השנים האחרונות ממשיכה הקרן - קרן השתלמות וחסכון לאחים ואחיות בע"מ להניב תשואות גבוהות לחוסכים בה. התשואה השנתית הממוצעת בשלוש השנים האחרונות )יולי יוני 2012(, במסלול ההשקעות הכללי בקרן היתה % נומינלית ברוטו. תשואה זו הינה גבוהה גם במונחים יחסיים. חשוב לזכור כי תשואה זו הושגה תוך שמירה על מדיניות השקעות שמרנית יחסית כפי שהוגדרה על ידי הדירקטוריון וועדת ההשקעות. בנוסף, הושגה התשואה בתקופה סוערת בשווקי ההון בישראל ובעולם. כיוון שחיסכון באמצעות קרן השתלמות הוא חיסכון לטווח ארוך יחסית, חשוב לנתח את תשואת הקרן שלנו בפרספקטיבה של מספר שנים. חישוב התשואה הנומינלית ברוטו שהצטברה בקרן בעשר השנים האחרונות )יולי יוני 2012( מראה שתשואת הקרן היתה גבוהה: 92.53% במצטבר, שהם 6.77% בממוצע שנתי. חישוב התשואה הנומינלית ברוטו שהצטברה בקרן בחמש השנים האחרונות )יולי יוני 2012(: 19.26% במצטבר, שהם 3.59% בממוצע שנתי. תשואה גבוהה זו לאורך מספר כה רב של שנים בהן הכלכלה המקומית והעולמית ידעו עליות ומורדות רבים, הינה הישג, בעיקר על רקע רמת סיכון נמוכה יחסית בהשקעות. 2 חשוב לציין שדמי הניהול הנגבים מעמיתי קרן ההשתלמות לאחים ואחיות הינם נמוכים במיוחד: 0.27% בשנת 2011, לעומת ממוצע של 0.85% בענף הגמל - לפי נתוני גמל נט מדיניות ההשקעות הכללית של הקרן נקבעת ע"י דירקטוריון הקרן, בו מכהנים נציגי האחים והאחיות ונציגי המדינה. פילוסופיית הניהול העומדת בבסיס ניהול כספי החיסכון של העמיתים היא השאת תשואה מקסימלית תוך מתן דגש לזהירות ולאחריות בניהול הכספים. לפיכך משקיעה הקרן את רובם המוחלט של הכספים בנכסים סחירים וברורים ונמנעת מלהשקיע במכשירים מורכבים בהם רב הנסתר על הגלוי. בנוסף, מפזרת הקרן את האחזקה המנייתית שלה בין נכסים בארץ לנכסים בחו"ל על מנת להימנע מהסיכון המיוחד של השוק הישראלי )נכון לסוף הרבעון מושקעים כ- 45% אחוזים מתיק המניות בנכסים בחו"ל(. שיקולי ההשקעה העומדים בבסיס החלטות דירקטוריון הקרן וועדת ההשקעות נועדים להשיא את תשואת הקרן בטווח הארוך ולצמצם ככל שניתן את הסיכונים. ועדת ההשקעות של הקרן דנה בתיק ההשקעות של הקרן אחת לשבועיים בהרכב ההשקעות, תוך קבלת סיוע מקצועי מבית ההשקעות דש שהוא מנהל ההשקעות של הקרן, ומיועץ השקעות חיצוני. חשוב לציין כי בנוסף למסלול הכללי קיים בקרן מסלול ללא מניות. רמת הסיכון במסלול זה הינה נמוכה מרמת הסיכון של המסלול הכללי. ההשקעה במסלול זה היא ללא מניות. מטבעו מתאים מסלול זה לעמיתים המעוניינים בסיכון מופחת ובכלל זה לעמיתים מבוגרים המעוניינים להקטין את רמת התנודתיות של התיק. נציין עוד שקרנות ההשתלמות משקיעות את נכסיהן בשוק ההון על פי הוראות שקבע משרד האוצר. כזכור, מאז סוף שנות ה- 80 אין המדינה מנפיקה עבור הקרנות אגרות חוב מיועדות מבטיחות תשואה, ועל כן הקרנות משקיעות את כל נכסיהן בשוק ההון. השקעות בשוק ההון הינן תנודתיות מטבען, ולכן הרווחיות של הקרנות משתנה משנה לשנה, בהתאם להתפתחויות הכלכליות במשק ובעולם. 1 התשואות המפורסמות לעיל ולהלן הינן לפני ניכוי דמי ניהול. 2 אין במידע על התשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על התשואות שתושגנה בעתיד. 28 האחות בישראל מאי 2012

29 נזילות הכספים חשבון קרן השתלמות שנמשכו ממנו כספים נזילים, כולם או חלקם, נסגר להפקדות חדשות. משמעות הדבר הינה כי מרגע המשיכה כל ההפקדות החדשות של העובד יוכנסו לחשבון חדש ועל העובד יהיה להמתין שש שנים נוספות על מנת למשוך הכספים החדשים. ברי כי אי משיכה מיידית של הכספים תאפשר לעובד להמשיך ולחסוך, תוך שכל הפקדותיו החודשיות השוטפות מצטרפות אל החשבון הנזיל, ובכך מגדילות את סך נכסיו הניתנים למשיכה מיידית, לעת הצורך. * המאמר לעיל מטרתו למסור ידע כללי בלבד, ואינו בגדר יעוץ השקעות או המלצה לביצוע או אי ביצוע של פעולה כלשהי. יעוץ השקעות צריך להינתן על פי ניתוח צרכיו הספציפיים של האדם לו ניתן היעוץ. טבלת השוואת תשואות סיכום פעילות קופות גמל (נתוני גמל נט ל- 7/2011 6/2012) - שם קופה אחים ואחיות - מסלול כללי קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח מסלול כללי אנליסט השתלמות כללי מינהל-השתלמות - כללי מישור קרן השתלמות לעובדי המדינה מסלול כללי קופת גמל הנדסאים מסלול כללי קו הבריאות - כללי דש גמל הנדסאים וטכנאים - מסלול רגיל רעות-כללית השתלמות משפטנים רום קרן השתלמות לעובדי רשויות מקומיות - קלאסי פיצויים עיריית ת"א - צבר קרן השתלמות פ.ר.ח - כללי האוניברסיטה העברית מגדל קהל השתלמות מסלול כללי תגמולים-עיריית תל אביב אל על - כללי אקסלנס גמל תעשיה אוירית כללי תשואה מצטברת לתקופה 1.33% תשואה ממוצעת שנתית 3 שנים אחרונות 5.55% תשואה ממוצעת שנתית 5 שנים אחרונות 3.59% חשיפה למניות 27.79% 28.99% 26.93% 29.66% 24.87% 26.37% 29.19% 28.35% 32.33% 29.28% 26.08% 27.26% 26.72% 27.06% 26.23% 30.79% 34.10% 26.23% 30.98% 29.98% 30.87% השקעות ללא בטוחה מספקת או מדורגות פחות מ BBB 1.06% שארפ - ריבית חסרת סיכון ל- 5 שנים בנקודות האחוז 0.22 שיעור דמי ניהול לשנת % יתרת נכסים לסוף תקופה % 0.98% 0.49% 0.38% 0.33% 0.38% 0.26% 1.03% 0.30% 0.60% 0.43% 0.42% 0.71% 0.54% 0.42% 0.95% 0.56% 0.49% 1.29% 0.28% % 2.11% 2.26% 0.37% 1.03% 0.77% 2.56% 5.12% 1.87% 3.84% 2.02% 3.78% -0.03% 1.13% 23.48% 2.58% 1.40% 3.78% 11.68% 6.51% 3.48% 3.48% 3.43% 3.42% 3.41% 3.39% 3.39% 3.29% 3.17% 3.11% 3.09% 2.98% 2.77% 2.72% 2.64% 2.50% 2.46% 1.65% 1.41% -1.09% 5.03% 6.66% 5.49% 4.17% 5.40% 5.30% 5.66% 6.11% 5.24% 5.53% 5.43% 5.40% 5.99% 4.76% 6.83% 5.66% 5.61% 6.99% 6.51% 4.67% -1.05% -2.34% -0.70% -0.35% 1.02% 0.07% -0.86% -1.80% -0.17% -0.54% 0.19% -0.75% 0.46% -0.01% 0.68% -1.71% 0.83% 0.82% -1.03% -1.08% לכל שאלה נוספת ניתן לפנות למשרדי הקרן /2, כמו כן ניתן לקבל פרטים באתר הקרן k-aht.co.il פקס האחות בישראל מאי

30 ארגון ידע בעידן דיגיטאלי* אלה קורן ;PhD, RN 1 שושי ריב"א ;PhD, RN 2 1 מנהלת בית-הספר האקדמי לסיעוד ע"ש זיוה טל, תל-השומר. 2 מאחות ארצית ראשית וראש מינהל הסיעוד. סופר מכותב: ella.koren@sheba.health.gov.il מבוא באוגוסט 2008 עלה לאוויר אתר אינטראקטיבי, הכולל שאלות מהמאגר של בחינות הרישום הממשלתיות. בדיקה שנערכה שנה לאחר העלאת האתר מעידה כי היה צידוק רב להקמתו, ויש מקום לפתחו ככלי המחזק ידע ומפתח שליטה בידע קיים. כחודש מאז פתיחת האתר נרשמו מעל 65,000 כניסות של גולשים. אוכלוסיית הגולשים כוללת סטודנטים לסיעוד, אשר למדו במוסדות הכשרה שונים בשיטות שונות. בנוסף, כל גולש נושא מטען אישי של ניסיון, כמו גם יכולת שונה של עיבוד הידע. שוני זה גורם לארגון הידע האישי בצורות שונות בהתאם למאפיינים ולצרכים אישיים. עובדה זו עלולה לגרום לשונות ברמות הנגישות לידע וביכולת לדלות אותו בעת הצורך); 2008 al., Carpenter et.)siemens, 2005 אם רוצים לסייע לאדם לבטא את ידיעותיו בדרך מסוימת, רצוי לספק לו מסגרת לתרגול השיטה. במסגרת התרגול הגולש יחזק את הידע הקיים, ויהפוך אותו לנגיש יותר, כך שבעת הבחינה ניתן יהיה לדלות אותו ביתר קלות ובכך להוכיח ידע )2005 )Simkin, בהתאם לכך, פותח אתר אינטראקטיבי, המאפשר העמקת הידע וחיזוקו באמצעות תרגול בשיטת ה- Choice MCT (Multiple.)Test השיטה משמשת היום לבחינת כשירות לקראת רישום האחות בפנקס. שיטת ה- MCT ומאפייניה השיטה מבוססת על מספר רב של שאלות- רבות-ברירה. כל שאלה כוללת גזע ובו תיאור מצב, המציף בעיה או מציג שאלה. לנבחן מוצעות ארבע חלופות לפתרון, שהן "ארבעה מסיחים". כל מסיח מספק תיאור של תשובה אפשרית, שרק אחת מהן נכונה. בחירת התשובות הנכונות במרבית השאלות מעידה על הידע הנדרש. השיטה מאפשרת לבחון פרקי ידע רבים באובייקטיביות, במהימנות ובחוסר תלות במאפיינים אישיותיים של הנבחן או הבוחן ); 2002 Swanson, Wass et al., 2001;Case &.)Downing, 2004 יתרונות שיטת ה- MCT ללמידה מחקרים מתארים את יתרונות שיטות ה- MCT כשיטה ללימוד גוף הידע הקיים וחיזוקו, הטמעתו, הרחבתו והעמקתו) et 2Hirshcbunt McDaniel )2007( בנוסף מדגישים.)al., 200,.et al ו-.) 2003 ) al,.beckert et כי הסיכוי של הלומד להצליח בבחינה, עולה ככל שהוא יותר מיומן בשיטה. האתר האינטראקטיבי מאפשר ניצול יעיל של יתרונות השיטה ומעניק הזדמנות למידה וחיזוק הידע למגוון גדול של לומדים ולכמות בלתי מוגבלת שלהם );2007 Lebec, )Beckret et al., 2003 תיאור האתר האינטראקטיבי האתר מספק אפשרות לתרגל שאלות ממאגר הבחינות הממשלתיות לתואר אחות מוסמכת בשש שפות -עברית, אנגלית, רוסית, ערבית, צרפתית, ספרדית-, במקביל לתחומי ידע המתוארים במפרט הבחינה הממשלתית - סיעוד המבוגר והזקן, סיעוד הילד והמתבגר, סיעוד האישה מיילדות, סיעוד בריאות הנפש והפסיכיאטריה, רפואה דחופה וסיעוד במצבי חרום מאפייני השימוש באתר 3. מתן משוב - בסיום התרגול מקבל הגולש משוב מפורט לגבי הישגיו )איור 2(. איור 2 1. הגבלת זמן לפתרון השאלה בהתאם לתנאי הבחינה. 2. אפשרות לקבל תשובה נכונה )איור 1(. איור 1 *המאמר פורסם כחלק מהדוח השנתי של מינהל הסיעוד, האחות בישראל מאי 2012

31 בס ד לאחים/יות ולמטפלים/ות קורס דיקור בהדרכת אילן הורוביץ C.A. קורסים קורס דיקור קורס דיקור קורס דיקור קורס דיקור יום ד' יום ד' יום ה' יום א 10:00-13:00 16:00-19:00 16:00-19:00 16:00-19:00 מרכז י.ד.שלום ת"א מרכז י.ד.שלום ת א מרכז י.ד.שלום ת א בית אבא חושי, חיפה לפרטים והרשמה יש לפנות ל: או בית הספר הירושלמי לרפואה סינית תל-אביב, חיפה, ירושלים, רמת הגולן למידע נוסף הכנסו לאתר של בית הספר הירושלמי לרפואה סינית: 7,200 ש"ח 7,200 ש"ח 7,200 ש"ח 7,200 ש ח אילן הורוביץ מהמטפלים הראשונים שהביאו את הרפואה הסינית לישראל, משנת 1983 עוסק אילן במתן טיפולים והכשרת מטפלים בדיקור, ספריו נמצאים בשימוש נרחב בקרב קהילת המטפלים בארץ.

32 4. הפקת דוח אישי על הישגים בהשוואה לגולשים אחרים )איור 3(. 5. אפשרות להעיר ולהגיב - )איור 4( האתר מאפשר לגולשים לפנות למנהל האתר איור 4 כדי להעיר או לדווח על תקלות, לשאול שאלות ועוד. במהלך הפעלת האתר מתקיימת בקרה שוטפת על איכות השירות הניתן באתר. חלק מהבקרה מבוסס על פניותיהם של הגולשים, המדווחים על שאלות בעייתיות ועל תקלות טכניות )איור 4(. מאז השקת האתר נרשמו 238 הערות של גולשים, מתוכן 145 הערות התייחסו לשאלות מהמאגר. איור 3 תוצאות השימוש באתר נובמבר מאפייני הכניסות לאתר מסלול הכשרה תוכניות אקדמיות השלמה לסמכות מוסמכות תלת-שנתי הסבת אקדמאים בוגרי חו"ל מספר כניסות 11,489 43,218 6,069 3,005 1,668 תרשים מספר - 1 התפלגות הכניסות לפי מסלולי ההכשרה של הגולשים מהתרשים עולה, כי מרבית הכניסות, 66%, היו של גולשים הלומדים במסלול של השלמה לסמכות. שפה עברית ערבית רוסית אנגלית צרפתית ספרדית מספר כניסות 63, , תרשים מספר - 2 התפלגות הכניסות לפי שפות תרשים מספר - 3 התפלגות הכניסות לפי תחומי ידע מהתרשים עולה, כי רוב הכניסות, 97%, היו בשפה העברית, - 2% ברוסית, וכ- 1% באנגלית. 2. קשר בין מספר הכניסות לתרגול באתר לבין הישגים בבחינת רישום והשאר, 341, לא התנסו בתרגול באתר. במידת נמדדת באתר הלימוד יעילות השפעת השימוש באתר על רמת ההישגים בניתוח הממצאים נמצאו שני קשרים עיקריים: # קשר מובהק )0.001 >p( בין מספר הכניסות לאתר לציון בחינת הרישום הממשלתית. # קשר מובהק )0.001 >p( בין הישגי הגולשים באתר לציון בחינת הרישום הממשלתית. # קשר בין מספר הכניסות לאתר לציון בחינת הרישום הממשלתית: כדי לבדוק קשר זה חולקו הנבחנים לקבוצות בבחינה. לאחר בחינת ספטמבר 2008 נבדק הקשר בין התרגול באתר לרמת ההצלחה בבחינה. הנתונים לבדיקת קשרים אלה נלקחו ממאגרי מידע של האתר האינטראקטיבי ומדו"ח סטטיסטי אשר הופק לאחר הבחינה הממשלתית. אוכלוסיית המדגם כללה סך- הכל 982 נבחנים בבחינת רישום ממשלתית. מתוכם 630 נבחנים התנסו בתרגול באתר, מהתרשים עולה, כי בשני תחומים בלט מספר רב של כניסות: # בתחום של מבחן כללי )בחינת מתכונת( היו 34% מכלל הכניסות # בתחום של סיעוד המבוגר היו 19% מכלל הכניסות. על פי מספר כניסותיהם לתרגול באתר. נוצרו שש קבוצות. לכל אחת מהקבוצות חושבו שני ציונים: ציון ממוצע בבחינה הממשלתית וציון ממוצע באתר. נמצאה שונות במתאמים בין ציון הבחינה הממשלתית לבין מספר הכניסות של הגולשים לתרגול באתר. בתרשים 4 מתואר הקשר בין הציון הממוצע בבחינה של הנבחנים, אשר תרגלו באתר, למספר הכניסות לתרגול באתר. 32 האחות בישראל מאי 2012

33 תרשים מספר 4 קשר בין מספר כניסות לתרגול באתר לבין הישגים בבחינה נמצאו מתאמים חיוביים בין הישגי הגולשים בתחומי ידע באתר לבין הישגיהם בתחומים המקבילים בבחינה. בלוח 5 מתוארים המתאמים בין הציון הממוצע בבחינה של אוכלוסיית הגולשים, אשר תרגלו באתר, להישגיהם באתר. לוח מספר 5 קשר בין הישגי הגולשים באתר לבין הישגיהם בבחינה בתוך אוכלוסיית הנבחנים נערכה השוואה בין הישגי הנבחנים, אשר תרגלו באתר, לבין הישגי הנבחנים, אשר לא תרגלו באתר. תרשים מספר 6 השוואת ציונים של הנבחנים, אשר תרגלו באתר, לציוניהם של הנבחנים, אשר לא תרגלו באתר לוח מספר 7 השוואת ציונים של הנבחנים, אשר תרגלו באתר לציוניהם של הנבחנים, אשר לא תרגלו באתר מנתונים אלה עולה, כי נבחנים אשר תרגלו באתר הגיעו להישגים גבוהים יותר בבחינה הממשלתית, לעומת הנבחנים אשר לא תרגלו באתר. כל ההבדלים בין הקבוצות מובהקים )0.001 >p(. לסיכום מדו"ח השימוש באתר, נראה כי יש מיצוי של יתרונות שיטת ה- MCT על ידי המשתמשים, ככלי ללימוד בכלל ולא כהכנה לבחינה בפרט. רשימת ספרות Beckert, L., Wilkinson, T.J., Sainsbury, R. (2003) A needs-based study and examination skills course improves students' performance. Medical Education, 37 (5), p.p Case, S. & Swanson, D. (2002) Constructing Written Test Question for the Basic and Clinical Sciences. 3rd ed. National Board of Medical Examiners, USA. Retrieved at 19/11/2009 from: Downing, S. (2004) Reliability: on the reproducibility of assessment data. Medical Education, 38 (9), Epstein, R. M. (2007) Assessment in Medical Education. Medical Education, 356, p.p Hirshchbunt, J., Zachariah, S., Bishop, D. (2002) Using Knowledge Management to Deliver Distance Learning. British Journal of Educational Technology, 33, p.p Lebec, M., & Luft, J. (2007). A Mixed Methods Analysis of Learning in Online Teacher Professional Development: A Case Report. Contemporary Issues in Technology and Teacher Education, Retrieved at 25/11/2009 from: Siemens, G. (2004) Connectivism: A Learning Theory for the Digital Age. Retrieved at 19/11/2009 from: themes/kiwi/featurepics/wblealan/linkeddocuments/connectivismlearninginthedigitalage.doc Simkin, M.G. & Kuechler, W.L. (2005) Multiple-Choice Test and Student Understanding: What is The Connection? Decision Sciences. Journal of Innovative Education, 3, p.p Wass, V., Van der Vleuten, C., Shatzer, J., Jones, R. (2001) Assessment of clinical competence. Medical education quartet, 357 (24), p.p האחות בישראל מאי 2012

34 34 האחות בישראל מאי 2012

35 מחפש/ת הכנסה נוספת? מחפש/ת גיוון בעבודה? אחים/אחיות, מגוון עבודות במרפאות קהילתיות, טיפולי בית ומעבדות מחכות לכם אצלנו ב"סל" שירותי סיעוד ורפואה חברת שירותי הרפואה הגדולה והמגוונת בישראל ספקי שרות לקופות החולים, משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה, משרד הביטחון, ביטוח לאומי, חברות תרופות לקוחות פרטיים ועוד... ותק של 30 שנה בתחום שירותי הרפואה, פריסה ארצית לפרטים: סל שירותי סיעוד: כפיר: קורות חיים לפקס: משרות מלאות/חלקיות, מתאים לאמהות ולפנסיונרים. לקריירה מקצועית, מגוונת ומאתגרת דרושים/ות למרפאות ברחבי הארץ: אחים/ות דרישות סף: אח/ות מוסמך/ת בעל/ת תואר ראשון לפחות אחים/ות מנהלי/ות מרפאה דרישות סף: אח/ות מוסמך/ת בעל/ת תואר ראשון לפחות +ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות +ניסיון ניהולי - יתרון +קורס על בסיסי בבריאות הקהילה - יתרון. קו ח לפי אזורים בארץ: אזור מרכז - ezra_mi@mac.org.il אזור השרון - abu_hus_h@mac.org.il אזור ירושלים שפלה - Elinson_s@mac.org.il אזור הדרום- nasi_v@mac.org.il הצטרפו לטובים ביותר!

36 רשת חברתית כאמצעי לשינוי מדיניות ד"ר מירב בן נתן ;RN, PhD 1 אשכנזי ליאת ;RN, BA 2 1 מנהלת ביה"ס האקדמי לסיעוד ע"ש פט מתיוס, המרכז הרפואי הלל יפה, ויו"ר העמותה הישראלית למחקר בסיעוד; 2 ס. אחות אחראית מחלקה המטולוגית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; סופר מכותב:meraav@hy.health.gov.il הסיעוד הוא אחד המקצועות החיוניים המשתייכים למערכת הבריאות ובלעדיו מערכת זו אינה יכולה להתקיים באופן תקין. כידוע לכולנו, סובל מקצוע זה מתדמית ציבורית נמוכה, המציגה את העוסקים בו כבעלי יכולות נמוכות ביחס לרופאים, ככפיפים לרופאים המבצעים את הוראותיהם, כעוזרי רופאים וכבעלי מעמד ציבורי נמוך Bridges, 1990 Hallam, 1998; Tomey et( al., 2011.).;al., 1996; Wang et לתדמית זו יש קשר הדוק ליכולתם של העוסקים בסיעוד להשפיע על שינויים ומשברים בתחום הבריאות 2011( Ee,.)Dein & למחסור באחים ובאחיות יש חלק נכבד ומשמעותי במשבר במערכת הבריאות, נושא המדובר והמתועד לא מעט באמצעי התקשורת. אלה העוסקים במקצוע חווים את המחסור מדי יום Jacynthe,( 2004; McLaughlin, Moutray &.)Muldoon, 2008 התחזית הצפויה היא כי המחסור באחים ואחיות ילך ויגבר בעשור הבא, ומנהיגי המקצוע מחפשים גישות למשיכת הדור החדש למקצוע ושימורו שם )2007.)Halfer, גיוס אחים ואחיות ושמירתם במקצוע הינו בעדיפות עליונה עבור מערכות הבריאות והמקצוע עצמו McLaughlin( al., 2008.)et בישראל יש כיום בממוצע 4.5 אחיות ל- 1,000 נפש לעומת 8 ביתר מדינות OECD )משרד הבריאות, 2010(. לנוכח המחסור הנוכחי, מנסה מנהל הסיעוד בישראל להגדיל את מספר בוגרי הסיעוד באמצעות: 1. הגדלת מספר מקומות הלימוד האקדמיים: א. נפתח חוג לסיעוד במכללת רופין, מספר "כיסאות" אקדמיים ב. הוספו 385 כיסאות לאוניברסיטאות והמכללות ביניהם: כיסאות למכללות המתוקצבות כיסאות לאוניברסיטת בן גוריון כיסאות לכיתה ייחודית לאוכלוסיה החרדית בבני ברק )שלוחה של מכון טל(. 2. הגדלת מספר התוכניות להסבת אקדמאים למעמד אחות מוסמכת. 3. עיצוב מחדש של תוכנית דיפלומה למעמד אחות מוסמכת: ב שונתה תוכנית ההכשרה לסיעוד וקוצרה לתוכנית בת שנתיים. מסלול זה אושר להפעלה גם בבתי-ספר אקדמיים לסיעוד )ריב"א, 2011(. גרף מס' - 1 בוגרי תוכניות הסמכה משנת 2000 עד שנת 2014:

37 בעקבות המחסור נתן סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אישור לפיילוט, שיאפשר לתלמידי תיכון לקבל הכשרה למקצוע אח ואחות מוסמכים ללא תואר אקדמי בבתי-הספר של רשת אורט. הלימודים יתקיימו בשני מסלולים: האחד - לתלמידות ולתלמידים מכיתה ט' עד י"ד, והשני - מסלול מקוצר לבעלי תעודת בגרות בכיתות י"ג- י"ד. מהלך זה מעורר סערה במערכת הבריאות. אחים ואחיות בתפקידי ניהול בבתי-החולים, בקהילה ובחינוך מאוחדים בתפיסה, כי שילובם של אחים ואחיות, שאינם בשלים ובוגרים דיים, עלולה לגרום לכך, שרמת הטיפול הסיעודי ואיכותו ייפגעו. סגן השר ליצמן אינו מבין, כפי הנראה, את מהות המקצוע. כיום ידוע, כי תפקידם של האחים והאחיות אינו רק להחליף תחבושות או לחלק תרופות. כדי להיות אח או אחות במדינת ישראל, )כמו גם בעולם( יש צורך בידע מדעי, מיומנויות מורכבות, חשיבה קריטית מפותחת ומיומנויות תמיכה, המבוססות על בגרות מקצועית, אישית ואנושית. סביר להניח, כי אחים ואחיות אלו יהיו בעלי הכשרה בסיסית בלבד, הם יהוו כוח עבודה זול יותר מאשר אחים ואחיות אקדמאיים, ועלולים לתפוס את מקומם של האחים והאחיות האקדמאיים המקצועיים. אך אם כל האחריות לשלום החולים תוטל עליהם, עלולה נוכחותם במערכת להוות סכנה לבריאות המטופלים.. יש בכך משום צעידה אחורה וחזרה לימי תוכניות ההכשרה של האחות המעשית, שהופעלו בארץ בעבר. כלומר, חזרה של "אותה גברת בשינוי שם בלבד ". הפעלת תוכניות לימוד בבתי-הספר התיכוניים תוביל לפיתוח "אחיות" צעירות בעלות ידע מוגבל, שאינן בשלות רגשית, דבר עלול לפגיעה באיכות הטיפול במטופלים, ולפגיעה באיכות השירות. ההתקדמות שיצרו האחים ואחיות במדינת ישראל על ידי אקדמיזציה, הרחבת סמכויות והתמקצעות, תופסק ואף תיסוג לאחור. אם ההכשרה של אחות מוסמכת בבית-ספר תתבצע בבתי הספר התיכוניים )מקום ההכשרה בעבר של אחיות מעשיות(.. ובטווח הארוך כולנו נשלם את המחיר כתוצאה מצעדים אלו מסקירת ספרות, אשר בחנה תוכניות לימודי סיעוד ברחבי העולם, למדנו שאין לימודי סיעוד בבתי-ספר תיכוניים, מלבד במוזמביק )ואולי במקסיקו August-Brady, Hoffman, Schantz,( Dibble, 2008 ;2012(. האם אנחנו רוצים להפוך למדינת העולם השלישי? עד לאן מערכת הבריאות בארץ תידרדר? קיימת דרישה לאחיות ברמה התואמת את הקיים במדינות,OECD אך מתפשרים על רמת אחיות כמו בעולם השלישי. האחריות לביטול תוכנית זו, כמו גם שיפור תנאי העסקה ושכר ושיפור התדמית והדימוי של המקצוע חלה בראש ובראשונה על קובעי המדיניות במשרד הבריאות וגם על כל אח ואחות ועל סטודנטים וסטודנטיות לסיעוד. חברי העמותה הישראלית למחקר בסיעוד הינם בין מובילי המאבק נגד תוכנית זו. חברי הועד המנהל של העמותה הקימו קבוצה ברשת הפייסבוק, שבה חברים 3,037 אחים ואחיות וסטודנטים וסטודנטיות לסיעוד. מהי רשת חברתית באינטרנט? אחת ההגדרות לרשת חברתית social( )network היא: "שירות מבוסס רשת המאפשר לפרטים לבנות פרופיל ציבורי או חצי ציבורי בתוך מערכת תחומה, להגדיר רשימת משתמשים שאתם הם מקיימים קשר ולצפות ברשימה זו ושל אחרים בתוך המערכת" Boyd( Ellison, 2007.)& הגדרה אחרת, פונקציונאלית יותר, "רשת חברתית באינטרנט היא קבוצה של אנשים, שמתקיים ביניהם קשר במסגרת אתר משותף." רשתות חברתיות כוללות קבוצות של חברים, משפחות, מפלגות פוליטיות, ארגונים מקצועיים וכדומה. לכל אחד מהשותפים קיים עמוד אישי באותה רשת. העמוד האישי כולל פרופיל עם פרטים, אשר אותו אדם בוחר לפרסם על עצמו, וכן בלוג אישי. האנשים באותה רשת "קשורים" זה לזה באמצעות הגדרת אופי הקשר ביניהם, ולכל גולש ישנו מצבור חברים משלו )היילוייל, 2012(. בשנת 2004 עלתה לרשת האינטרנט הרשת החברתית "פייסבוק" )facbook.com הגדולה בעולם שנבנתה ע"י מארק צוקרברג ונפתחה לציבור רק בשלהי שנת רשת זו הפכה למוכרת ולמדוברת בפי כול ועד מהרה הפכה פופולארית. מקור הצירוף face ו- book מכוון לאוסף תמונות של מגוון אנשים, שכל אחד מהם מנסה לאתר את חבריו ברשת. הפייסבוק הינה רשת חברתית חינמית, המאפשרת שיתוף עם כל מי שמצוי באותה רשת. חברות ברשת מחייבת פתיחת כרטיס, שבאמצעותו ניתן לאתר אחרים באותה רשת, בעלי מכנה משותף כלשהו )בדרך כלל היכרות מוקדמת(. האתר מעוצב באופן נוח ונגיש לשיתוף מידע עם כל אדם שהמשתמש מעוניין ליצור עימו קשר Lukes,2010( (. בפייסבוק יש יותר מ- 500 מיליון משתמשים. בישראל )נכון לפברואר 2010(, קיימים 2,452,140 חברים בפייסבוק )בוניאל- נסים, 2010(. לפייסבוק עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת על המרקם החברתי, התרבותי, הכלכלי והחינוכי של העולם המודרני. הוא מאפשר תקשורת מסוג חדש, מעצים את יכולתו של הפרט לשתף ולקבל מידע. כיום רשת הפייסבוק עדיין נמצאת בתהליכי התהוות, התפתחות והשתנות מואצים מן ההיבטים הטכנולוגים, התוכניים, מעגלי המשתמשים ודפוסי השימוש לצרכים השונים. רבים מאלו שיוצרים את התרבות המיוחדת, המתהווה סביב הפייסבוק הינם אנשים צעירים, אנשי "דור הרשת", אשר גדלו לתוך חברה טכנולוגית- דיגיטאלית במאה ה- 21 )2007.)Locke, דור הבייבי-בום, שלרוב מזוהה עם מרצים ומנהלים בכירים בסיעוד, חוששים עדיין לקחת חלק ברשת החברתית של הפייסבוק, למרות שמספר גדול של אנשים ברחבי העולם מכל קבוצות הגיל משתמשים בכלי תקשורתי זה. אחד החששות הגדולים הינו החדירה לפרטיות. אולם מנגד, קיימת היכולת המדהימה ליצור קשרים ולמנף תהליכים לקידום המקצוע. מאמרים, שבחנו את היעילות של רשתות חברתיות באינטרנט עבור מקצוע הסיעוד, הציגו יתרונותיו למשיכת סטודנטים למקצוע Russell,( 2007(, ככלי מחקרי לאיסוף נתונים וכאמצעי לקידום תהליכים מקצועיים )2011.)Amerson, השימוש ברשתות חברתיות זוהה כאמצעי מוצלח להפצת מידע רפואי ודרך לשיווק חברתי

38 בריאותי אפילו באזורים נידחים Uhrig( al., 2009.)et al., 2010; Khan et כיוון שלרופאים, אחיות ושאר עובדי בריאות יש צורך חשוב בהחלפת ושיתופי מידע רפואי יש חשיבות רבה לכלי זה של רשת חברתית המעניק יתרונות אלה Lau,( 2011(. לדוגמא, אחיות בריאות התלמיד באנגליה יצרו דף בפייסבוק לפרסום שעות קבלה ותוכניות לקידום בריאות לתלמידים. הרעיון התבסס על העובדה שקרוב ל- 70% מבני הנוער משתמשים ברשתות חברתיות al,( Lenhart et 2010(. אמצעי זה התגלה כדרך מדהימה להיחשף לבני הנוער )2011.)Chilvers, דוגמא נוספת ליתרון הפייסבוק עבור הצוות הרפואי לקוחה מטיוואן. ארגון רופאי חדרי המיון בטיוואן ניהלו משא ומתן ארוך שנים עם משרד הבריאות על מנת לקדם את הבעייתיות הרבה בחדרי המיון העמוסים. ב- 8 לפברואר 2011 רופא חדר מיון שהיה גולש חובבן באתר פייסבוק וכן בלוגר יצר קבוצה בפייסבוק שנקראת " הצילו את חדרי המיון". בתוך שבוע הצטרפו 1500 עובדי חדרי מיון בבתי חולים שונים ברחבי טייוואן והחלו לדון בניסיונותיהם האישיים להתמודד עם העומס במיון. אחד מחברי הקבוצה שלח הודעה לשר הבריאות ובקש ממנו להצטרף לקבוצה והוא אכן הצטרף לקבוצה. בעקבות הצטרפותו פעל שר הבריאות לגיוס משאבים לפתרון העומס במיון 2011( al.,.)abdul et רשתות חברתיות, כגון הפייסבוק אינם רק לצרכנים. הרבה עמותות כמו למשל עמותות של אחיות ברחבי העולם וגם בישראל עמותה הישראלית למחקר בסיעוד, העמותה הפסיכיאטרית, העמותה הנפרולוגית ועוד משתמשים בפלטפורמה זאת כדי לקיים את מטרות העמותה. דף פייסבוק של העמותה הישראלית למחקר שבה חברים כ חברים מכיל מידע על העמותה, מידי שבוע מועלת דילמה מחקרית מקצועית הקשורה לעבודת האחות ומתנהל דיון מעמיק. השימוש בדף זה מפחית את הצורך בשליחת הודעות במייל או בדואר. השימוש בדף פייסבוק מאפשר חשיפה מהירה למאמרים מחקריים עדכניים בתחום הסיעוד. רשת הפייסבוק היא דרך נפלאה לדיון מהיר ופורה רב משתתפים וזול. הפייסבוק יכול לשמש גם ככלי למחאה חברתית מקצועית. ולראייה, התארגנות הקבוצה של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד בפייסבוק למניעת המהלך של פתיחת בתי-הספר התיכוניים. החברים בקבוצה זו מנסים מהלכים שונים, הכוללים פרסום בתקשורת, פנייה לחברי כנסת מהמפלגות השונות ועוד. לאחרונה נערכה פגישת חירום, שבה נקבעו דרכי פעולה למניעת הוצאת תוכנית זו לפועל. לסיכום, רשתות חברתיות מקוונות הן מתנה לעולם הסיעוד. כלי זה מהווה פלטפורמה פרסומית חדשה וזולה. הפייסבוק מאפשר לאחים ואחיות, עמותות וארגונים בסיעוד ברחבי העולם להגיע לקהל ספציפי בישירות ובמהירות. שימוש ברשת חברתית כמו פייסבוק למטרות עסקיות או אישיות לאחיות עשוי לדרוש קצת אימון, אבל עם השליטה באה קלות שימוש, מה שעשוי להוביל ליעילות בהמשך הדרך. ביבליוגרפיה בוניאל-נסים, מ.) 2010 (. Ilike it או שלא...: הרשת החברתית פייסבוק )ושפתה( מאתגרת את מערכת החינוך. ביטאון מכון מופ"ת, , משרד הבריאות. )2010(. דו"ח הוועדה לתכנון כוח אדם רפואי וסיעודי בישראל. ירושלים: משרד הבריאות. ריב"א, ש. )2011(. תיגבור הכשרת כח אדם לשנת ירושלים: משרד הבריאות Abdul, S.S., Lin, C.W., Scholl, J., Fernandez-Luque, L., Jian, W.S.,Hsu, M.H., Liou, D.M. and Li, Y.C. (2011). Facebook use leads to health-care reform in Taiwan. The Lancet 377: Amerson, R.(2011). Facebook: A tool for nursing education research. Journal of Nursing Education, 50(7), August-Brady,M., Hoffman, L., Schantz, M.(2012). Nursing and nursing education in Mozambique. USA: Sigma Theta Tau International Bridges, M. (1990) Literature review on the images of the nurse and nursing in the media. Journal of Advanced Nursing, 15, pp Boyd, D., Ellison, N. (2007). Social network sites: Definition, history and scholarship. Michigan State University. Retrieved from: (accessed 12 Jul 2012). Khan SA, Ancker JS, Li J et al. (2009) GetHealthyHarlem.org: developing a web platform for health promotion and wellness driven by and for the Harlem community. See: pmc/articles/pmc (accessed 12 Jul 2012). Chilvers, J.(2011)."Implementation of a Facebook page by school nurses." Community Practitioner 84.4 (2011): 33+. Academic OneFile. Web. 5 July Dibble, S. (2008). Nursing shortage has hospitals looking south of the border to fill the ranks. The Paramus. Retrieved from Post El-Halem, G.A., Hawashy, Z. E., El-Dein,G. A. & EE.,T.(2011) Undergraduate male Nursing students' perception about the image of the nursing profession.. Journal of American Science, 7, 3, Halfer, D. (2007). A magnetic strategy for new graduate nurses. Nursing Economics,. 25, 1, 6-11 Hallam J. (1998) From angels to handmaidens: changing constructions of nursing's public image in post-war Britain. Nursing Inquiry 5, Jacynthe, S. (2004) Predictors of nurses intent to stay at work in a university health center. Nursing and Health Sciences,6, Lau, AS.(2011). Hospital-based nurses' perceptions of the adoption of Web 2.0 tools for knowledge sharing, learning, social interaction and the production of collective intelligence. Journal of Medical Internet Research. 11;13(4):e92 Lenhart, A., Purcell, K., Smith, A. et al. (2010). Social media and mobile internet use among teens and young adults. Washington DC: Pew Internet and American Life Project Locke, L. (2007). The future of facebook. Time Magazine, July 17, Retrieved from: (accessed 12 Jul 2012) Lukes, C.A.(2010). Social media. AAOHN Journal, 58(10), McLaughlin, K., Moutray, M. & Muldoon, O. (2008) The role of personality and self-efficacy in the selection and retention of successfu nursing students: nursing students: a longitudinal study. Journal of Advanced Nursing 61, 2, Russell, (2007).Social networking: Applications for health care recruitment. Nursing Economic, 25(5), Uhrig, J., Bann, C., Williams P et al. (2010). Social networking websites as a platform for disseminating social marketing interventions: an exploratory pilot study. Soc Market Quart 16(1): Tomey, A.M., Schwier B., Marticke N. & May F. (1996) Students' perceptions of ideal and nursing career choices. Nursing Outlook 44, 1, Wang, H., Li, X., Hu, X., Chen, H.& Gao, Y.(2011) Perceptions of nursing profession and learning experiences of male students in baccalaureate nursing program in Changsha, China. Nurse Education Today, 31,

39 איזה גוף את בוחרת? יש מקום אחד בישראל שבו את יכולה להפוך בביטחון כתבה פרסומית השמועה שעברה מפה לאוזן בשנה האחרונה התבררה כאמת לאמיתה לחטובה ורזה יותר בתוך מספר שעות בלבד איך באמת מעצבים את הגוף בפעם אחת ללא דיאטות, ללא סבל, בהכרה מלאה ועם חיוך של מנצחים? הסיפור המופלא על הרופא מארה ב אשר בעקבות הטיפול שהמציא הפך בשנתיים האחרונות למלאך המושיע של מאות נשים בישראל אופיר זימן קשה להאמין כי האישה הנאה היושבת מולי נראתה רק לפני מספר ימים אחרת לגמרי, הרבה יותר מלאה ו כבדה לפי התמונות שהיא מציגה בפניי מחופשתה האחרונה באילת. גם אני לא תופסת עדיין אומרת א.ו., עצמאית בעלת חנות צעצועים תוך שהיא מדגימה בפני בהנאה גלויה את מכנסי הג ינס הרפויים שהיא לובשת. יום לאחר הטיפול הלכתי לעבודה כרגיל, אבל האמת שלא ממש עבדתי. המחמאות, השאלות והעניין שעוררתי בעבודה ממש הוציאו אותי מהמסלול. מבחינתי חוויתי תהליך קסום כי הייתי ערה בכל מהלך הטיפול, ראיתי כל מה שקורה איתי וסביבי. עכשיו זה נראה לי פשוט, בסגנון איך לא חשבו על זה קודם היא מתלהבת. אז זהו, שחשבו. די הרבה קודם, באמצע שנות ה 80 פותחה שיטת טומסנט )Tumescent( לניקוז שומנים מן הגוף. כיום זוהי אחת השיטות השכיחות ביותר בארה ב לטיפול במצבורי שומן עקשניים שאינם נעלמים בדרכים אחרות. הרעיון פשוט- הרי שכבת השומן הנמצאת מתחת לעור גופנו, היא זו המעצבת את קימורי הגוף ובסופו של דבר גם את הדימוי העצמי שלך. אז במקום למדוד אותה מפעם לפעם בין אצבעותיך ולקטר, יש לך עכשיו אפשרות פשוט להוציא אותה מחוץ לגוף. הטיפול מתבצע בהכרה מלאה, ללא צורך בהרדמה מלאה או אשפוז. האחת והיחידה בישראל השינוי הוא דרמטי ומהיר. בטיפול אחד בתוך 1-3 שעות, תלוי באזורים המטופלים, ניתן לנקז עד 3 ליטר שומן מחוץ לגוף, לתמיד. את קמה כמו חדשה ממיטת הטיפולים ויכולה לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת. מאז הומצאה השיטה הייחודית הזו בהרדמה מקומית ע י דר ג פרי קליין מקליפורניה, הוא הנחיל אותה לעמיתיו ברחבי העולם. אחת מהן היא הדרמטולוגית ה.א )עקב כללי האתיקה הרפואית לא ניתן לציין את השם המלא(, אשר התמחתה בסן דיאגו ומיאמי ביץ לפני שעלתה לישראל, והיא כיום הרופאה היחידה בישראל אשר מומחיותה והתמקדותה הבלעדיים הן אך ורק בביצוע שאיבת שומן )liposuction( בשיטת טומסנט בהרדמה מקומית בלבד. לאור זאת נדרש לעיתים זמן המתנה של ימים ולעיתים אף מספר שבועות כדי להתקבל אליה לאבחון. בטרם עלייתה ארצה היא אף הרצתה ולימדה רופאים ברחבי העולם את נפלאות השיטה. שמה של הרופאה, אשר התמחתה באלפי טיפולי טומסנט ב 15 השנים האחרונות, עובר כאש בשדה קוצים בקרב נשות ישראל והיא מדווחת על שיעורי שביעות רצון גבוהים ונדירים בתחום. אחרי כשנתיים של התלבטויות, בדיקות וחיפושים, לקח לי בדיוק דקה להחליט שאני עושה את זה אומרת א, רווקה בת 32 מירושלים. למרות זאת, דיברתי גם עם 2 ממליצות שעברו את הטיפול אשר יצאו מגדרן ונתנו לי להבין שהחלטתי נכון. וזה כבר הטיפול השלישי שאני עוברת. התחלתי בטיפול לירכיים שממש סבלתי מהם, ונדהמתי מהתוצאה. זמן קצר לאחר מכן המשכתי לטיפול בישבן ולפני עשרה ימים עשיתי לבטן. זה לא יאומן, אני פשוט בנאדם חדש, הביטחון העצמי שלי התחזק פלאים, ממש עכשיו חידשתי את המלתחה שלי ואני כבר משתוקקת לראות את עצמי בבגד-ים. איך זה עובד? פירוש השם טומסנט הוא הצפת יתר והוא נחשב לתחליף מהפכני לניתוחי שאיבות השומן שהיו מאד שכיחים. במהלך הטיפול מזריקה הרופאה לשכבת העור נוזלים המכילים חומר להרדמה מקומית בנוסף לחומר המכווץ את כלי הדם.החומר נספג ברקמת השומן שמתחת לעור, גורם להפרדה גדולה יותר בין תאי שכבת השומן ובכך מאפשר לנקז אותה מחוץ לגוף דרך נקב קטן בעור. כל זאת בתהליך מבוקר אשר משלב ניסיון רב בפיזור סימטרי של החומר והידוק שכבת העור. בכל התהליך הזה המטופלת ערה, ויכולה לראות ולשמוע כל מה שקורה בחדר הטיפולים. בישראל עדיין מקובל לעבור שאיבת שומן קלאסית הכרוכה בסיכון יתר, באשפוז אפשרי, בהרדמה מלאה, יותר כאבים ושטפי דם, ותקופת התאוששות ארוכה יותר. רוב ניתוחי שאיבת השומן מבוצעים כיום בהרדמה כללית או כזו המצריכה נוכחות רופא מרדים, ועלותן גבוהה בדרך כלל מאשר בשיטת טומסנט. כל אחד יכול למרות שגיל המטופלות נע בין 18 ל 79, לא כל אחת מתקבלת ונערכות בדיקות התאמה מקדימות. רוב המטופלות הן נשים בעלות משקל יציב אך מתוסכלות מכך שאינן יכולות לשרוף שומן כמו בעבר ותש כוחן מדיאטות עולות ויורדות, שיטוט בחדרי כושר וכיוצא באלה. שיטת ה טומסנט נותנת מענה מצוין גם לבעיית השמנה גנטית אשר אינה יכולה להיפתר בדרכים אחרות. ומה באשר לאיברי הטיפול המבוקשים? מסתבר כי הפופולריים ביותר הן הבטן, המותניים, הירכיים והישבן. אחריהן באים הסנטר הכפול, זרועות וגם הקטנת צמיגי המותניים לגברים. לשאלתי הבלתי נמנעת בקשר לסיכונים אפשריים עונה הרופאה נחרצות כי מדובר בטיפול מאד בטוח וכי בעולם כולו לא ידוע על סיבוך קיצוני כלשהו עקב שימוש בשיטת טומסנט. לדבריה זהו הליך אלגנטי, ממש כמו לנגן על כינור. מספר דקות בלבד אחרי תחילת הטיפול פג החשש, המטופלת נרגעת, ואז לרוב עוצמת עיניים ומרשה לעצמה להירדם. ישנן גם כאלה ששומרות על ערנות, מדברות ומתעניינות במהלך הטיפול. מסתבר אם כך, שניקוז שומן בשיטת ה טומסנט בהרדמה מקומית היא השיטה הפשוטה, הבטוחה והמתקדמת ביותר כיום לטיפול במצבורי שומן עקשניים, להצרת היקפים, פיסול וחיטוב הגוף. משך הזמן הקצר, הביטחון בתוצאות והיעדר סבל וכאבים, מהווים שיקול קריטי למי שמחליטה להחזיר לעצמה את השליטה בגופה ולהגשים את חלומותיה. * 3320 hadassahop.org.il מומחיות בטיפולי Tumescent לשאיבת שומן בהרדמה מקומית איך תעצבי את גופך ביום אחד כמו שאת רוצה? אם נמאס לך מדיאטות כסאח ומתרגילי כושר סיזיפיים, אם ביטחונך העצמי מתערער בכל פעם כשאת חולפת ליד מראה מזדמנת, אם תדירות המחמאות שאת מקבלת לא משביעה את רצונך או אם מזמן לא קנית לעצמך בגד מחמיא- אל תוותרי לעצמך שוב. בעיקר עכשיו, לפני תחילת שנה חדשה. תקראי, תתענייני, תתייעצי או תתקשרי, ואח כ תחליטי. ואם תגיעי למסקנה שאת באמת רוצה להיפרד מיידית משכבות השומן המיותרות, באזורי הגוף שתבחרי, תוכלי להגיע לאחד מסניפי הדסה אופטימל לאבחון והתאמה ולקוות שגם את תהיי אחת ממאות הישראליות המאושרות שהפכו את עורן לחטובות ונאות. זו השיטה הבטוחה ביותר והיא אינה כרוכה בסבל או באשפוז. את בהכרה מלאה וחוזרת מיידית לשגרת פעילות מלאה. ירושלים: הגן הטכנולוגי, מלחה )בנין 1, כניסה ב ק ) תל-אביב: הנחושת 2, רמת-החייל

40 מהנעשה בשטח הכינוס הבינלאומי של האחיות, " Care "Caring to Know, Knowing to ירושלים, יוני 2012 אורלי תורן, יו"ר הכינוס, סגנית ראש אגף הסיעוד למחקר ופיתוח הכינוס הבינלאומי בסיעוד," to caring "know, knowing to care, המיועד לאחיות מוסמכות, התקיים בירושלים בין התאריכים 4-7 ביוני הכינוס הינו פרי יוזמה ושיתוף פעולה בין המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, ביה"ס לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית וארגון האחיות המוסמכות של אונטריו קנדה.)RNAO( בכינוס השתתפו כ- 600 אורחים, מחציתם מישראל, והשאר מ- 27 מדינות בעולם, מכל חמש היבשות. התוכנית המדעית העשירה כללה מגוון גדול של נושאים מכל תחומי העניין בסיעוד ובכללם: נושאים קליניים, חינוך, מחקר, מדיניות ומנהל. כמו כן, ניתן מקום לדיונים בספקטרום רחב של תחומי מומחיות כמו: סוגיות סוף החיים, אתיקה, היסטוריה של הסיעוד, ניהול המשאב האנושי, איכות ובטיחות במערכת הבריאות. מעבר לתוכנית המדעית ניתנה הזדמנות לראות מקרוב עבודת סיעוד בבתי-חולים באמצעות סיורים מקצועיים, שנערכו בבתי- החולים של הדסה ואלין. לכינוס הוזמנו 5 מרצי מפתח, אשר עסקו בסוגיות הבאות: פרופ' שלמה מור יוסף, ישראל, מנכ"ל הביטוח הלאומי )מנכ"ל הדסה לשעבר( - "אתגרי הסיעוד במרכז רפואי אוניברסיטאי". גב' טילדה שלוף, ארה"ב, אחות וסופרת - "מסע של אחות אל החולה ובחזרה". גב' ג'יל היטון, אנגליה, מנהלת סיעוד ושירותים לחולים - "ניהול המשאב האנושי באמצעות שיתוף צוות בעשייה". ד"ר מירי זיבצינר, ישראל, מפקחת על יישום סטנדרטים, משרד הבריאות - "הדילמות וקבלת החלטות בתהליך הכללת טכנולוגיות חדשות בסל הבריאות". ד"ר דוריס גרינשפן, קנדה, מנכ"לית - RNAO "המבנה החברתי של מתן התמיכה )CARING( - הסתכלות מעמיקה בעבודת הסיעוד". הכנס נערך בחסות משרד הבריאות, האוניברסיטה העברית, ארגון הבוגרים של הדסה, משרד המדע והטכנולוגיה, הסתדרות האחים והאחיות, האגודה למלחמה בסרטן, עמותות מקצועיות בסיעוד בישראל )נפרולוגיה, קרדיולוגיה, טיפול נמרץ, פסיכיאטריה וארגון המיילדות( והארגון הבינלאומי היוקרתי בסיעוד The Sigma Theta Tau - The. Honor Society of Nursing במהלך הכנס התקיימה פעילות חברתית ותיירותית. בכינוס שולבו עמותות מקצועיות שונות של הסיעוד בארץ, שלקחו על עצמן להפעיל תוכנית אירוח ביתי עם המשתתפים מחו"ל ליצירת קשרים מקצועיים באווירה בלתי "מכופתרת". פעילות זו הייתה אחת מגולות הכותרת של הכנס וצוינה לשבח על-ידי האורחים והמארחים גם יחד. בנוסף אורגן במהלך הכנס טיול ערב בירושלים, ולמשתתפים ניתנה הזדמנות לחזות ב"ירושלים של זהב" ובחיזיון האור- קולי יוצא הדופן שמוצג במגדל דוד. רמת הכינוס הייתה גבוהה ביותר ודורגה על-ידי מרבית המשתתפים כמצוינת. לישראלים, כמו לאחיות מחו"ל, ניתנה הזדמנות להיפגש, להחליף דעות וליצור קשרי עבודה שיוכלו לשאת פרי לאחר הכינוס. 36 האחות בישראל מאי 2012

41 חלופה ליוצרים ויצירות אני אחות קבועה בקופת חולים, ואימא שלי חולה באופן קבוע. לא משהו רציני, חלילה, אלא הדברים הקטנים, הרגילים. לא כאלה שהורגים, רק כאלה שמדברים עליהם. כל בוקר לפני העבודה אני הולכת לאימא. כל יום, כבר שנים. הזכרתי לה את ההצגה בערב. "מה פתאום?" היא לא הולכת. "למה?" שאלתי. "אני חולה ואני צריכה להיות בריאה עד יום שני, כי יש לי תור בקופת חולים, ועם מזג אוויר כזה ורוח, אי- אפשר לצאת". "אבל", אמרתי, "עכשיו חודש יולי, והשמש נהדרת בחוץ והיא מחממת"..."כן", אמרה לי אמא שלי, "היא מחממת כמו אימא חורגת"... ובכלל, קיבלתי בשורות טובות )תוצאות בדיקות דם(, ויש לי מצב רוח טוב, ואני רוצה ללכת לבית קברות". אמרתי לה, שכשיש מצב רוח טוב, הולכים לבית-קפה, אז היא אמרה לי לא לדבר שטויות, כי היום בית-קפה זה מקום מסוכן, ובכלל, זה ישמח את אבא )שנמצא בבית-קברות( אם נבוא לבקר. לפני כן היא אמרה לי להוסיף לרשימת המוזמנים לחתונה של איתמר, הבן שלי, את יענק, השכן הזקן שגר ממול. "מה פתאום", אמרתי לה, "מה הוא בכלל קשור לחתונה? הוא אפילו לא יודע מי זה איתמר". אז היא אמרה, שלא יפה לא להזמין אותו, כי הוא היה בלוויה של אבא אחר-כך היא אמרה, שהשכנה סיפרה שהיא קראה בעיתון, שכדאי לאלמנות להתחתן, כי זה טוב לבריאות וגם מאריך חיים. אז אמרתי לה "נו...?" אז היא אמרה שהיא לעולם לא תבגוד באבא. הזכרתי לה שאבא נפטר כבר לפני חמש שנים, אבל היא לא הקשיבה לי. נפרדתי לשלום ונסעתי לעבודה. בכניסה ראיתי את קבוצת המטופלים הקבועה שלי מחכה לי. איתם עמדה מטופלת חדשה מבוגרת. הזמנתי אותה לחדר ושאלתי אותה מה שלומה. אימא שלי פולניה, אז גם אני נעמי כספי RN, MS יו"ר חטיבת הקהילה, הסתדרות האחים והאחיות סופר מכותב: זקנה איילה אמיתי בוגרת ביה"ס לסיעוד שיבא, עבדה שנים בתחום הגריאטריה באשפוז ובקהילה סופר מכותב: אחר-כך היא שאלה אותי "מן איפה את יא בינתי?" אמרתי: "מן פולניה". אמרה: "אין דבר". מדדתי לה לחץ דם, והיא שאלה אם יש לה לחץ, אז אמרתי שכן. ואז היא הלכה. אחריה הגיעה גברת פאר, שפעם קראו לה פוירשטיין, ואמרה שהיא חייבת לראות רופא דחוף, כי יש לה חום. "כמה"? שאלתי. "36.8", אמרה. אמרתי לה: "אבל זה לא חום". "זה כן חום", היא ענתה לי "אבל לא גבוה"... אחר-כך נכנסה גברת גניה, שיש לה מכולת ממש מול המרפאה, והושיטה לי אצבע משולשת. נורא נפגעתי, אבל אחר-כך הבנתי שהיא רוצה בדיקת דם מהאצבע בגלל הסוכר. עשיתי לה. בשעה 11 יצאתי לביקור בית. בדרך פגשתי את גנאדי, העולה החדש, שאמר לי שכואב לו מאוד בכנפיים )כתפיים(. שלחתי אותו לרופא, שאמר שהוא חייב לעוף )הרופא, לא גנאדי...(. נהיה לי כבר ממש מאוחר, ונסעתי לביקור בית. בחצר ראיתי שרשרת גדולה מחוברת לקיר ובקצה שלה אין כלב... ברגע שהבנתי שאני בברוך גדול, קפץ עלי החונק מבוסטון, שלא היה אלא כלב ענק, אבל ממש שנייה לפני שעמדתי להתעלף, יצאה אלי המטופלת אגב צחוק גדול, כשהיא אומרת לי, שהכלב לא עושה כלום. "אני יודעת", אמרה. "יופי, גם הכלב יודע?" שאלתי., נראה שהאירוע הזה גרם לה נחת רוח רבה, כי לחץ הדם שלה היה מצוין, והפנים ורדרדות מתמיד. אני, לעומת זאת, הייתי לבנה לגמרי, ואחרי שהיא טיפלה בי מעט, אמרתי תודה רבה בקול רפה והלכתי. הגעתי הביתה. בעלי ישב עם הגב אלי מול המחשב, הבת שלי הייתה בטלפון, הבן ראה טלוויזיה, ורק הכלבה שלי ענתה לי בחזרה תוך קפיצות שמחה. כמה טוב להיות בבית... עברה בדיוק דקה, ואז הטלפון צלצל. זאת הייתה אימא שלי. היא שאלה אם אני יכולה לבוא תיכף ומיד כי יצאה לה פריחה על היד, ואני חייבת לראות את זה. נסעתי. הוא ראה את הילדה הקטנה המתולתלת הוא שמע את צליל קולה, הוא כבר מבוגר ונמצא בזקנה מתקדמת היא ילדה קטנה ובוכייה. הוא מתהלך בעזרת מקל היא את אמה אוחזת חזק מתוך הרגל. בראשו מתגלגלות המחשבות כשהוא מתגעגע לשנים הטובות, לו רק יכולתי להיות בגילה של הקטנטונת לא הייתי בוכה, הייתי צוחק כל שנייה, היא לא יודעת הקטנטונת כמה קשה היא הזקנה. בכבדות הוא מתרחק מדמותה הילדותית כשבליבו תפילה חרישית, לעוד כמה שנים שבהן יוכל ליהנות ולשמוע את קול בכיים וצחוקם של הילדים. 37 האחות בישראל מאי 2012

42 סיכום פעילות לשכת האתיקה של האחים והאחיות לשנת ד"ר רות קפלן, יו"ר לשכת האתיקה, עו"ד תמירה חפץ בתחילת חודש מאי 2012 נערך יום העיון השביעי של לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל בנושא "שוויון במערכת הבריאות - מציאות או אגדה". במהלך יום העיון בטקס מרגש סיימה ד"ר נורית וגנר את תפקידה כיו"ר הלשכה לאחר 10 שנות פעילות, ושרביט הניהול הועבר לד"ר רותי קפלן, מנהלת בית-הספר האקדמי לסיעוד "אסף הרופא". לאות הוקרה על פועלה הרב הוענק לד"ר נורית וגנר על ידי אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות, תואר נשיאה של כבוד של לשכת האתיקה. אילנה ציינה, כי "נורית היא הרוח החיה של לשכת האתיקה, היא שהגדירה והתוותה את הדרך החל משלב הקמתה וייסודה של הלשכה, ופעלה ללא ליאות לקדם את עקרונות האתיקה עד לביסוסה של הלשכה. במשך עשור הצעידה את הלשכה קדימה ושימשה משאב לאחים ולאחיות לליבון סוגיות אתיות.כמו כן, יצרה קשר עם גופים העוסקים בקידום זכויות האדם הן בארץ והן בעולם". על כל אלה קיבלה גם תעודה של יקיר לשכת האתיקה בסיעוד. לשכת האתיקה של האחים והאחיות הוקמה בשנת 2002 כגוף מקצועי במסגרת האיגוד המקצועי, שתפקידו קידום התנהגות אתית-מוסרית בסיעוד ואבטחתה. מאז ועד היום הלשכה פעלה בצורה רציפה במטרה לקדם את העשייה המקצועית המוסרית- אתית בשירות, בהוראה ובמחקר. הלשכה קיימה דיונים בבעיות ובסוגיות אתיות, הנוגעות לעשייה בעבודת האחות, תוך הבעת עמדה פומבית בנושאים ובאירועים בעלי מאפיינים והשלכות אתיים. במהלך השנים הקימה הלשכה ועדות מקומיות ומוסדיות במטרה לקדם נושאים יעודיים ולעודד מחקר בתחומי האתיקה השונים. בין הוועדות שבהן מתקיימת פעילות במסגרת הלשכה נכללות: ועדה לעדכון הקוד האתי לאחיות ולאחים בישראל )יו"ר הוועדה - פרופ' נילי טבק( עוסקת בקביעת קודים להתנהגות אתית, בעדכון הקוד והתאמתו לצורכי מקצוע הסיעוד ולצרכיה המשתנים של החברה בהתאם לשינויים טכנולוגיים וחקיקתיים. במהלך השנה דנה הועדה אם נדרשים שינויים בקוד האתי, וזאת לאור השינויים והתמורות החלים במערכת הבריאות בארץ. ועדת הכשרה וימי עיון )יו"ר הוועדה - הגב' ליאורה וסטרמן( מקדמת החלטות אתיות ומוסריות של ציבור האחיות והאחים בישראל באמצעות הכשרה וחינוך בתחום האתיקה, וזאת על ידי עריכת סדנאות, כנסים, ימי עיון ויצירת קשר עם מומחים בארץ ובעולם, המשמשים כסוכני ידע. בשנה האחרונה נערך יום העיון בנושא השווין במערכת הבריאות, שהתמקד בנושאים הנוגעים לחיינו ובהם "הדרת נשים והתאמה תרבותית - היילכו יחדיו?" וכן "התאמה תרבותית מול שווין בשירותי בריאות בקהילה", "מחסור בכ"א בסיעוד - מבט גלובלי, דילמות ואתגרים". כמו כן, התקיים דיון רב-משתתפים בניהולה ובהנחייתה של ד"ר אורלי תורן, אשר דן בסוגיה: "העדפה מול שוויון - מי מרוויח, מי מפסיד". ועדת כתבי עמדה )יו"ר הוועדה - הגב' כלנית קי( אחראית על פתיחת דיון פומבי בנושאים ואירועים אקטואליים בעלי השלכה אתית, ובסוגיות אתיות הנידונות בחברה תוך נקיטת עמדה פומבית והגדרת הנחיות בהתאם. חוברת המאגדת את ניירות העמדה של הלשכה יצאה לאור ותופץ בימים אלו לכל המוסדות הבריאותיים. ועדה לקידום מחקר באתיקה )יו"ר הוועדה - ד"ר פרידה דה קייזר( כשמה כן היא, מקדמת מחקר בתחום האתיקה, הנוגע למקצוע האחות, לרבות עשייה קלינית. הוועדה גם עוסקת בקידום התנהגות אתית במחקר, ובשנה האחרונה הובילה שני מחקרים בנושא "עקה מוסרית בקרב מנהלות סיעוד" ו"כבילת אסירים בעת טיפול במערך הבריאותי". בעקבות העיסוק בסוגיה נבנו הנחיות לטיפול באסירים במערך האשפוז, והן כעת בשלבי הטמעה. ועדת אינטרנט )יו"ר הוועדה - עו"ד תמירה חפץ(. בשנה הקרובה מתוכננת עלייה לאוויר של אתר הלשכה, אשר יהווה מקור למידע והנחייה בנושאים אתיים. ועדת עיתונות )יו"ר הוועדה - ד"ר דורית רובינשטיין(. בשנה האחרונה הציגה הוועדה בכנס בינלאומי בסיעוד שהתקיים בירושלים פוסטר על עמדות של אחיות לגבי טיפול באסירים כבולים בביה"ח. המחקר הוצג גם בכנס אתיקה בינלאומי שהתקיים באמסטרדם ב הוועדות השונות פועלות במשך כל השנה, ובשנה אחרונה הועלו מספר נושאים מרכזיים על סדר היום. הנושאים הללו משפיעים על העבודה היומיומית של כל אחד ואחת מאיתנו, ומהווים אתגר מקצועי ואתי למקצוע הסיעוד. בין הנושאים: קוד אתי למנהלות בסיעוד- האם נדרש?; חתימה סלקטיבית בתרומות איברים; הקפאת 42 האחות בישראל מאי 2012

43 הזכויות הכספיות של אחים ואחיות שיצאו לגמלאות מאת עו"ד ליאור טומשין * כתבה זו תעסוק בזכויות הכספיות מהמוסד לביטוח לאומי, ממס הכנסה ומחברת הביטוח הקמות לאחים ואחיות שיצאו לגמלאות. אולם טרם אפרט זכויות אלה, אציין כי במסגרת הטיפול באחים ואחיות פעילים, הפונים לטיפולי בגין בעיות רפואיות שונות, אני מגלה הרבה חוסר מודעות לזכויות, חוסר מודעות שגורמת להפסד כספים רבים, המגיעים למי שנפגע בתאונת עבודה או נפגע בגופו עקב תנאי העבודה המצטברים. זכויות אחים ואחיות שממשיכים לעבוד אחים ואחיות רבים פונים אלי, מציינים בעיות רפואיות בהן לקו )גב, ורידים, כפות ידיים, כתפיים, מחלות מידבקות ועוד(, ובטוחים כי הזכות לקבל פיצוי כספי מביטוח לאומי קמה רק לאחר שיפרשו מהעבודה או רק במידה ששכר ירד. מדובר בטעות בסיסית בעטיה מאבדים רבים תגמולים כספיים המגיעים להם. מי שנפגע בעבודה, באירוע תאונתי או בשל הצטברות שנות עבודה זכאי לקבל מענק חד פעמי או קצבה חודשית, בהתאם לחומרת פגיעתו, גם אם הוא ממשיך לעבוד באותה עבודה ואפילו אם שכרו עלה מאז הפגיעה. טעות נפוצה אחרת היא של אחים ואחיות המשתפים אותי בכך שעברו פגיעה עקב העבודה, שהוכרה ע"י ביטוח לאומי כתאונת עבודה, אבל הם לא קבלו כל תשלום, למעט החזר ימי ההיעדרות שלהם לאחר הפגיעה. הסיבה לכך שאותם פונים לא קבלו דבר נעוצה בכך שעל מנת לקבל תגמול עקב הפגיעה, מעבר להחזר בגין ימי ההיעדרות )החזר שמועבר על פי רוב ישירות למעביד(, יש להגיש טופס תביעה מתאים למוסד לביטוח לאומי, טופס אותו לא מגיש המעביד. מי שלא הגיש טופס זה באופן עצמאי, לא יזכה לכל תגמול, ללא קשר למידת פגיעתו. ועתה לזכויות מי שפרש לפנסיה: קצבת נכות כללית - בזו יכולים לזכות רק גמלאים צעירים- אלה שטרם הגיעו לגיל בו הם מקבלים קצבת זקנה. למי שנמנה על אוכלוסיה זו קמה זכות לקבלת קצבת נכות כללית אם הוא סובל מבעיות רפואיות שונות, לא בהכרח חמורות מדי )לדוגמא-סכרת, יתר לחץ דם, ירידה בשמיעה, בעיות גב וכדו'(. זכות זו קמה גם למי שפרש לפנסיה מוקדמת מרצונו. גובה הקצבה נע בין 1,300 ל- 2,400 לחודש והוא נוסף לפנסיה החודשית לה זכאי הגמלאי. נציין כי מדובר בבעיות רפואיות שאינן קשורות דוקא לעבודה, אלא בכלל הבעיות הרפואיות מהן סובל הגמלאי. פטור ממס הכנסה - כל גמלאי שסך הכנסתו מפנסיה או מעבודה עולה על כ- 8,000 משלם מס הכנסה מהפנסיה מדי חודש. במידה וקיימות אצל הגמלאי בעיות רפואיות משמעותיות או מכלול של בעיות רפואיות שכל אחת מהן אינה חמורה בהכרח, עשויה לקום לו זכות לפטור ממס הכנסה לעתיד ואף להחזר מס ההכנסה ששולם בשנים האחרונות )עד 6 שנים אחורה(. תאונות עבודה ומחלות מקצוע: מחלות שלא הוכרו בעבר - ישנן בעיות רפואיות שעשויות להיות מוכרות כמחלות או תאונות עקב העבודה )פגיעות כלי דם, פגיעות גב, עור, ראות, ידיים ועוד(. ניתן להגיש בקשה להכיר באלה, אף לאחר יציאת אדם לפנסיה. במקרים כאלה, עשויה לצמוח לגמלאי קצבה חודשית או מענק חד פעמי מביטוח לאומי. אם מדובר בגמלאי שמקבל קצבת זקנה- תקום לו זכות לקבל את הקצבה הגבוהה מבין השתיים או להוסיף לקבל את קצבת הזקנה ולהוון ולקבל במענק חד פעמי תגמול בגין הנכות מהעבודה. מחלות או תאונות שהוכרו בעבר - גמלאי שהוכר בעבר בגין תאונה או תאונות עבודה- וקיבל מענק חד פעמי או קצבה חודשית, זכאי לבקש ועדה מחודשת בטענה של החמרת מצב. במידה שיימצא כי מצבו החמיר מאז הפעם הקודמת בה נבדק יזכה למענק חד פעמי נוסף או לקצבה חודשית נוספת עקב כך. גמלאי שהוכר בעבר בגין מספר תאונות עבודה או מחלות מקצוע - יוכל בתנאים מסויימים לבקש איחוד הנכויות - על מנת להגדיל את תגמוליו מהמוסד לביטוח לאומי או על מנת להפוך מענק חד פעמי שקיבל בעבר לקצבה חודשית שיקבל מעתה. ביטוח אובדן כושר עבודה - אחים ואחיות רבים רכשו ביטוח, הכולל בין היתר רכיב של אובדן כושר עבודה. תקופת הביטוח במקרים אלה היא עד גיל 67 65, 62, 60, או 70. מי שפרש, אפילו מרצונו, לפני הגיל הנקוב בפוליסה וסובל מבעיות רפואיות שונות המקשות עליו השתלבות בעבודה זכאי לדרוש ולקבל קצבה חודשית מחברת הביטוח. רבים מהפורשים אינם מודעים לזכות זו. *הכותב הוא עו"ד המייצג נפגעי עבודה ובכלל זה באופן מאורגן את עובדי בי"ח קפלן, וכתב את הספר "תאונות עבודה ומחלת מקצוע, הוצאת נבו". ניתן להתקשר עם משרדנו בטלפון , רח' פקריס 3 רחובות

44 דם טבורי - האם יש הסכמה מדעת?; סירוב למתן טיפול בשל הוריה הנמצאת בקונפליקט; התניית קצבת ילדים בקבלת חיסונים - עידוד התחסנות או תרומה להגברת הפערים?;, הערכה תפקודית של הזקן לצורך קבלת קצבת סיעוד מהביטוח הלאומי, האם ראוי שתבוצע על ידי אחיות מקצועיות באמצעות כלים מקצועיים ומתוקפים, או שמא יש לפשט תהליכים ולאפשר לרופא משפחה או מומחה בגריאטריה לבצעה. כך גם בוצעו הכשרות מקומיות במוסדות שונים ברחבי הארץ בנושא הכשרת צוותים בהתמודדות עם דילמות אתיות. בנוסף, חברה הלשכה, בהובלתה של ד"ר וגנר נורית, ובהשתתפות חברות ועדת ההיגוי, ד"ר אורלי תורן, פרופ' מרים הירשפלד, ד"ר רותי קפלן, ד"ר דורית וייס וד"ר אילנה מרגלית, לפעילות משותפת עם ההסתדרות הרפואית בישראל )הר"י(, והחלו בכתיבת הצהרה משותפת של מקצועות הרפואה והסיעוד בישראל. הצהרה זו, הנוגעת להיבטים אתיים בין שני המקצועות, הרפואה והסיעוד, מהווה את תחילת הדרך ביצירת דיאלוג משותף בסוגיות הנוגעות לממשקי העבודה המשותפים גב' דבורה גורן וד"ר נורית וגנר הפיקו אוגדן, הכולל סיכום פעילות לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל בהסתדרות האחיות האוגדן מציג את פעילותה של לשכת האתיקה במשך עשור וכולל מקבץ של ניירות עמדה, שפורסמו בתקופה זו. בנספחים מופיעים תקנון הלשכה, רשימת חברי הלשכה, הקוד האתי של האחים והאחיות בישראל, הקוד האתי של ארגון. מנהלות בתי-חולים של האיחוד האירופי והצהרת לשכת האתיקה של האחיות ושל הרופאים בישראל. סיכום אתיקה או תורת המידות עוסקת בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?" ו"מהי המידה הטובה?". אני סמוכה ובטוחה, שהודות לעבודת לשכת האתיקה והמשך פעילותה ומעורבותה בסוגיות מקצועיות, בריאותיות וחברתיות, נמשיך ונוביל את הלשכה להיות מעורבת ואף מובילה תהליכים במערכת הבריאות, תוך קידום סוגיות אתיות ברמת העשייה, החינוך והמחקר. כמו כן, נמשיך לשמור על עדכניות הקוד האתי, המהווה מצפן ומצפון מוסרי שלנו כמקצוע. צוות האחים והאחיות, מוזמנים להיות שותפים. מעורבות של כל אחד ואחת מכם בהפניית שאלות והצגת האתגרים העומדים בפניכם בעבודה היומיומית, תזמן ללשכת האתיקה צוהר לאתגרים שעימם אתם מתמודדים, ואף תאפשר מאגר ומשאב לחלוק דילמות מקצועיות ומורכבות. 44 האחות בישראל מאי 2012

45 שביעות רצון מהעבודה ונטייה לעזוב בקרב אחים ואחיות פסיכיאטרים אלכסנדר באום ;RN, MA 1 מריה פינצ'וק ;RN, MA 1 איליה קגן ;RN, PhD 2,3 1 המרכז לבריאות הנפש גהה, כללית; 2 מרכז רפואי רבין, כללית; 3 החוג לסיעוד, אוניברסיטת תל-אביב; סופר מכותב: alexbaum@bezeqint.net תקציר רקע: שביעות רצון מהעבודה הינה גורם משמעותי בניהול כוח אדם בסיעוד, המשפיע על הנטייה להישאר או לעזוב את מקום העבודה. לנוכח המחסור באחיות בישראל, תפקידו של משתנה זה מקבל משנה תוקף. מטרות המחקר: לבחון )א( את הקשר בין המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים ומאפייני העבודה לבין שביעות רצון מהעבודה והנטייה לעזוב את מקצוע הסיעוד בכלל ואת הסיעוד בפסיכיאטריה בפרט, )ב( הבדלים בשביעות רצון מהעבודה ונטייה לעזוב בקרב אחיות, העובדות במחלקות פסיכיאטריות סגורות, לעומת אלו העובדות במחלקות פתוחות. שיטה: במחקר השתתפו 52 אחים/ות מהמרכז לבריאות הנפש גהה, שהם כ- 70% מכלל האחים/ות במוסד )מדגם נוחות(. מבין המשתתפים )48( 92.3% היו אחיות מוסמכות, )30( 57.7% בעלי תואר אקדמי BA או MA ו )25( 48% היו גברים בגילים שנים.)SD=10.91,M=45( הנתונים נאספו באמצעות שאלון מובנה שכלל: פרטים סוציו-דמוגרפיים ומקצועיים, שאלון להערכת שביעות רצון מהעבודה ונטייה לעזוב את השדה הקליני הנוכחי ואת המקצוע. תוצאות: נמצאו קשרים מובהקים בין גיל וותק בעבודה לבין הנטייה לעזוב את העבודה. נמצא מתאם שלילי מובהק בין שביעות רצון מהעבודה לבין הנטייה לעזוב את העבודה בתחום הפסיכיאטרי r=-.33,( ובסיעוד בכלל )r=-.38, p<.001( 05.>p(. בחלוקה לפי היקף משרה נמצא כי אחיות שעובדות במשרה מלאה, הפגינו שביעות רצון גבוהה יותר ),2.05=t 05.>p(, לעומת האחיות במשרה חלקית, אשר מצידן הפגינו גם נטייה גבוהה יותר לעזוב את העשייה בתחום הסיעוד הפסיכיאטרי )01.>p,3.37=t( ואת הסיעוד בכלל )05.>p,2.10=t(. האחיות במחלקות הסגורות הפגינו נטייה גבוהה יותר לעזוב את העשייה בתחום הפסיכיאטרי );3.05=t 005.>p(. לא היו הבדלים בנטייה לעזוב את מקצוע הסיעוד בין שתי הקבוצות. דיון וסיכום: ממצאי המחקר הנוכחי מדגישים את חשיבותה של שביעות הרצון מהעבודה כמשפיעה על הנטייה לעזוב את הסיעוד הפסיכיאטרי ואת מקצוע הסיעוד בכלל. במטרה לשמר אחיות בתחום הסיעוד הפסיכיאטרי, על הנהלות בתי-חולים פסיכיאטריים לפעול לשיפור שביעות הרצון מהעבודה בקרב אחיות. רקע לשביעות הרצון מהעבודה יש חשיבות רבה בניהול משאבי אנוש בסיעוד ובהחלטת העובד להישאר או לעזוב את מקום עבודתו. עובדים שבעי רצון מהעבודה ממלאים את תפקידם בצורה טובה יותר, מפגינים פחות היעדרויות מהעבודה והם בעלי מוטיבציה ומחויבות ארגונית גבוהות. בישראל בשנים האחרונות מורגש מחסור באחים/ות בבתי-חולים בכלל ובפסיכיאטריה בפרט. המצב עלול להחמיר ולהביא לפגיעה באיכות הטיפול. המושג שביעות רצון מוגדר כסיפוק נפשי מלא מדבר מסוים )אבן-שושן, 1999(. על פי )1968),Herzberg שביעות רצון מהעבודה היא עמדה חיובית שיש לעובד כלפי מקום עבודתו, הבאה לידי ביטוי ברצונו להישאר ולעבוד בו. Tett & Meyr 1993)( מגדירים שביעות רצון כהתקשרות רגשית של אדם אל עבודתו. לפי Spector 1997)(, שביעות רצון מהעבודה היא מה שאנשים חשים לגבי עבודתם ולגבי היבטים שונים הקשורים בה. זוהי המידה שבה אנשים מרוצים או אינם מרוצים מעבודתם. 2001) )Price הגדיר שביעות רצון מהעבודה כאוריינטציה הרגשית שהעובד מגבש וחש כלפי עבודתו. גורמים המשפיעים על שביעות רצון מהעבודה המקורות האחראים לגיבוש מושג שביעות הרצון בעבודה ולניבויו הינם מגוונים. הספרות המקצועית מבדילה בין גורמים סביבתיים )ארגוניים(, הקשורים לתהליכים בארגון או לתנאי העבודה, לבין גורמים אישיים, הקשורים לתכונות העובד ומאפייניו, כמשפיעים על שביעות הרצון מהעבודה Byrne,( Baron & Evans, 1995.)1997; Irvine & מחקרים מצביעים על קשר חיובי בין גיל העובדים לבין שביעות רצונם מהעבודה: עובדים מבוגרים מרוצים יותר מעובדים צעירים Warr, 1992 ; Hwang, Lou, (Han, Cao,( Kim, & Li, 2009 ;Firebaugh & Harley, גם פרידמן )2004( ואביגדור )2010( מדווחים על ממצאי מחקרים דומים. Bjork, Samdal, Hansen, Torstad (2007 Hamilton & גם ברינדר )1993( ו-) 1990 ) Zeitz מוסיפים את התרומה של הוותק ורמת ההשכלה לשביעות הרצון בעבודה. עם זאת, ישנם גם דיווחים על ממצאים הפוכים. במחקר מטה-אנאליזה של בר )2003( לא נמצא כל קשר בין 45 האחות בישראל מאי 2012

46 גיל לשביעות הרצון בעבודה. גם לגבי הוותק, פרידמן )2004( לא מצא קשר בין ותק ושביעות רצון מהעבודה. יתרה מזאת, יצחקי )2006( דיווחה, שאחיות בעלות ותק של יותר מתשע שנים במקצוע הפגינו שביעות רצון נמוכה יותר מהעבודה בהשוואה לאחיות עם ותק פחות מתשע שנים. ישנם דיווחים על הבדלים מגדריים בשביעות הרצון מהעבודה. אביגדור )2010(, מצא שנשים מדווחות על שביעות רצון כללית גבוהה יותר מאשר גברים. תופעה זו קשורה לגובה השכר וציפיות נמוכות יותר מהעבודה בקרב נשים.) )Gasser, Flint & Tan, 2000 בספרות ישנם דיווחים רבים על השפעת גורמים מערכתיים-ארגוניים על שביעות הרצון מהעבודה. Finegan, Laschinger, (2001 Almost )Shamian & מצאו, כי עומס ולחץ בעבודה עלולים לגרום לחוסר שביעות רצון, להיעדרויות, לשחיקה ולעזיבת מקום העבודה. במחקר של בר-כהן, רותם-פיקר ואדמי )2000( נמצא כי משתנים כמו תמיכה ותקשורת עם ממונים נמצאים בקשר חיובי, ואילו דחק נמצא במתאם שלילי לשביעות הרצון מהעבודה. גם ממצאי המחקר של )Cortese, Colombo & Ghisliyri (2010 מחזקים את חשיבות התמיכה במקום העבודה כמקדמת שביעות רצון בעבודה ) )Adams & Bond חקרו את שביעות הרצון מהעבודה בקרב אחיות בבית-חולים כללי ומצאו, כי הלכידות של צוות האחיות במחלקה הינה המרכיב החשוב ביחסי עבודה ומהווה גורם המשפיע על שביעות רצונן של האחיות מעבודתן. Barriball Lu, While & 2005)( מצביעים על יחסי עבודה טובים ותגמולים חיצוניים כמנבאים של שביעות רצון גבוהה מהעבודה. שביעות רצון מהעבודה בקרב אחיות פסיכיאטריות בנוסף לגורמים שהוזכרו מעלה, שביעות רצון בעבודה בקרב אחיות פסיכיאטריות מושפעת גם מאופי המחלקה שבה הן עובדות. (2010( Duffield Roche & השוו סביבת עבודה של אחיות במחלקות אשפוז כלליות ושל אחיות העובדות בבריאות הנפש. אחיות פסיכיאטריות דיווחו על יחסים טובים יותר בין רופא לבין אחות, לעומת זאת, אחיות באשפוז כללי מרגישות מעורבות יותר בענייני בית-החולים, יותר פוטנציאל להנהיג ומגוון אפשרויות רב יותר לפיתוח מקצועי. Happel, Martin & Pinikahana (2003( ערכו השוואה בין שתי קבוצות של אחיות פסיכיאטריות, כאשר בקבוצה אחת נכללו אחיות העובדות במחלקות פסיכיאטריות רגילות, ובקבוצה השנייה - אחיות העובדות במחלקות פסיכיאטריות משפטיות. אחיות בפסיכיאטריה משפטית דיווחו על רמת שביעות רצון גבוהה יותר. ממצא זה הפתיע את החוקרים, מכיוון שפסיכיאטריה משפטית נחשבת כסביבת עבודה מלחיצה, מסוכנת ובלתי צפויה יותר. קגן וגיא )2004( סקרו ספרות בנושא שביעות רצון מעבודה בקרב אחיות פסיכיאטריות, תוך השוואה בין אחיות העובדות בקהילה, לעומת אלו המועסקות בבתי-חולים פסיכיאטריים. מהסקירה הוסק, שלמרות עומס ותחושת לחץ גבוהים יותר בקרב אחיות פסיכיאטריות בקהילה, הן מפגינות שביעות רצון גבוהה יותר מהעבודה, בהשוואה לאחיות באשפוז פסיכיאטרי. לא נמצאו דיווחים על הבדלים בשביעות רצון מהעבודה בקרב אחיות פסיכיאטריות במחלקות סגורות לעומת האחיות שעובדות במחלקות פתוחות. הנטייה לעזוב את מקום העבודה לשביעות רצון מהעבודה השפעה משמעותית על תחלופה ושימור אחיות. לפי (1995 Evans )Irvine & לשביעות רצון מהעבודה השפעה על החלטת העובד להישאר או לעזוב את מקום העבודה. כלומר, עם העלייה בשביעות הרצון מהעבודה, הנטייה לעזוב את מקום העבודה יורדת. לפי & Crampton 1994) )Wagner, שביעות רצון נמוכה מהעבודה עלולה לגרום לתחלופה רבה ולעזיבת צוות את מקום העבודה. מחקרים רבים ממדינות שונות תומכים בכיווני הקשר הזה Coomber( Cavanagh, 1992; & Barriball, 2007; Manojlovich & Laschinger, 2002; Larrabee, Janney, Ostrow, Withrov, Hobbs & Burrant, 2003; McCarthy, Tyrrell & Lehane, 2007; Zurmehly, Martin & Fitzpatrick, 2009; Gastle, Engberg, Anderson & Men, 2007; Sourdif, 2004; Letvak & ;Buck, 2008 וילר וגולדברג,.)2005 גם גורמים סוציו-דמוגרפיים נמצאו משפיעים על הנטייה לעזוב את מקום העבודה. יש המדווחים על קשר שלילי בין גיל ורמת השכלה לבין הנטייה לעזוב את מקום העבודה בקרב אחיות בבית- חולים כללי et( Hellman, 1997; Bjork (2003 al. )al., 1997).Larrabee et מצאו, שאחים/ות עם ותק מקצועי של פחות מחמש שנים דיווחו על נטייה גבוהה יותר לעזוב את מקום עבודתם לעומת אחיות ותיקות יותר ) )Zurmehly et al מצאו שאחיות בגילים הפגינו נטייה גבוהה יותר לעזוב את העבודה בסיעוד לעומת אחיות בנות +50. לסיכום: מסקירת הספרות נראה, כי לשביעות רצון מהעבודה השפעה משמעותית על נטייה לעזוב או לא לעזוב את מקום העבודה בקרב אחיות בבתי- חולים כלליים. עם זאת, סוגיית הקשר בין שביעות רצון מהעבודה לבין הנטייה לעזוב בקרב אחיות פסיכיאטריות בכלל ואחיות במחלקות פסיכיאטריות סגורות לעומת המחלקות הפתוחות בפרט, נחקרה באופן מועט. מטרות המחקר הנוכחי: 1. לבחון את הקשר בין מאפיינים סוציו- דמוגרפיים לבין שביעות רצון מהעבודה ונטייה לעזוב את הסיעוד הפסיכיאטרי בפרט ואת מקצוע הסיעוד בכלל. 2. לבחון הבדלים בשביעות רצון מהעבודה ובנטייה לעזוב בקרב אחיות העובדות במחלקות סגורות לעומת אלו העובדות במחלקות פתוחות בבית-חולים פסיכיאטרי. 46 האחות בישראל מאי 2012

47 השיטה נבדקים: במחקר השתתפו 52 אחים ואחיות, העובדים בבית-חולים פסיכיאטרי, במחלקות פתוחות וסגורות )מדגם נוחות(. המדגם היווה כ- 70% מכלל האחים/ ות העובדים בבית-החולים. מבין כל המשתתפים )48( 92.3% היו אחיות מוסמכות, )30( 57.7% בעלי תואר אקדמי BA או,MA והשאר - אחיות מעשיות. 48% מהמדגם )25( היו גברים. גיל הנבדקים נע בין 25 ל- 65 שנה, ממוצע 45 שנים.)SD=10.91( במחלקות סגורות האחיות היו צעירות יותר )39=M( לעומת אחיות במחלקות פתוחות )29 ;(49=M 56%)( מהן היו ילידות ישראל והשאר - ילידות ברית-המועצות לשעבר - 21 )40%( וילידות צפון אפריקה - 2.)4%( כלים: הנתונים נאספו באמצעות שאלון מובנה למילוי עצמי, שכלל את הפרקים הבאים: פרטים אישיים - נתוני רקע אישיים כגון: גיל, מין, דת ורמת הדתיות, מצב משפחתי, ארץ לידה, הכשרה מקצועית, הכשרת על- בסיסית, סוג המחלקה, תפקיד בעבודה, ותק בסיעוד, ותק בעבודה בבית-חולים ובמחלקה הנוכחיים, ותק בתפקיד והיקף משרה. שביעות רצון בעבודה נבדקה באמצעות השאלון שהיה בשימוש במחקרם של.Toren, Kerzman, & Kagan (2010( השאלון כולל 9 היגדים, הבוחנים שביעות רצון בעבודה בסולם ליקרט מ- 1 עד 5. השאלון בנוי מהיגדים כגון: "אני שבעת רצון מעבודתי כאחות", "הייתי ממליצה למישהו מילדיי לפנות לעיסוק בסיעוד בתחום זה", "אני חשה שעבודתי היא בעלת משמעות וחשיבות", "אני שבעת רצון מהשכר שאני מקבלת עבור עבודתי" ואחרים. מהימנות פנימית של השאלון, לפי אלפא קרונבאך הייתה הנטייה לעזוב את מקום העבודה נבדקה בעזרת שני היגדים "קיים סיכוי שלא אמשיך בעבודתי בתחום הנוכחי בשנתיים הבאות", או "קיים סיכוי שלא אמשיך בעבודתי בסיעוד בשנתיים הבאות". הנבדק התבקש להביע הסכמתו לגבי המשפט על פני סולם בין 1 )לא מסכים כלל( לבין 5 )מסכים במידה רבה(. הליך במחקר תיאורי זה הנתונים נאספו לאחר קבלת אישור מנהלת שירותי הסיעוד ואישור של ועדת הלסינקי של בית- החולים. בטרם מילוי השאלונים הוסברו לנבדקים מטרת המחקר וזכויותיהם כמשתתפים במחקר. השאלונים נמסרו באופן אישי לכל נבדק, ההיענות הייתה 98%. כמו כן, הובטחו חיסיון המידע האישי ופרטים מזהים והשימוש בהם לצורכי המחקר בלבד. הנתונים נאספו במהלך חודש אפריל הנתונים הוזנו ונותחו בתוכנת SPSS גירסה ממצאים קשרים בין המשתנים: בניתוח הממצאים, נמצא שהנבדקים הביעו שביעות רצון גבוהה יחסית מהעבודה - ממוצע 3.8 )בסולם 1-5(. 66% מהנבדקים דיווחו על שביעות רצון גבוהה או גבוהה מאוד, רק 4% מהנבדקים דיווחו על שביעות רצון נמוכה מהעבודה. נמצא מתאם שלילי מובהק בין שביעות הרצון מהעבודה לבין הנטייה לעזוב את העבודה בתחום הפסיכיאטרי ),38.-=r.)r=-.33, p<.05( ובסיעוד בכלל )p<.001 כלומר, עם העלייה בשביעות הרצון מהעבודה, האחיות הפגינו פחות נטייה לעזוב את העשייה בתחום הפסיכיאטרי ובסיעוד בכלל, וההיפך. נמצאו קשרים מובהקים בין גיל וותק בעבודה לבין הנטייה לעזוב את העבודה. לפירוט הקשרים ראה טבלה מס' 1. לא נמצאו קשרים מובהקים בין משתנים הסוציו-דמוגרפיים נוספים לבין שביעות הרצון מהעבודה. השוואת ממצאים בין שתי קבוצות המדגם: לא היו הבדלים מובהקים בשביעות הרצון מהעבודה ובנטייה לעזוב את מקצוע הסיעוד בין אחיות, שעובדות במחלקות סגורות, לבין העובדות במחלקות פתוחות. עם זאת, נמצא שאחיות במחלקות הסגורות הביעו נטייה גבוהה יותר לעזוב את התחום הפסיכיאטרי )005.>p ;3.05=t(. יצוין גם, שהאחיות במחלקות הפתוחות היו מבוגרות )51.32=M( באופן משמעותי מהאחיות במחלקות הסגורות )(39.2=M.)(t=4.77; p<.001 בחלוקת המדגם לשתי קבוצות לפי גיל, מתחת ל- 35 ומעל גיל זה נמצא, שבקרב האחיות הצעירות יותר יש נטייה גבוהה יותר לעזוב את תחום בריאות הנפש )01.>p,3.35=t(. עם זאת, לא נמצאו הבדלים בנטייה לעזוב את מקצוע הסיעוד. בבדיקת המשתנים לפי היקף משרה, נמצאו הבדלים מובהקים בשביעות הרצון מהעבודה ובנטייה לעזוב את תחום הסיעוד הפסיכיאטרי: שביעות הרצון גבוהה יותר )05.>p,2.05=t( בקרב אחיות, שעובדות במשרה מלאה, לעומת אחיות במשרה חלקית. אחיות במשרה חלקית גם הפגינו נטייה גבוהה יותר לעזוב את העשייה בתחום הסיעוד הפסיכיאטרי ),2.10=t ואת הסיעוד בכלל,3.37=t( )01.>p 05.>p(, בהשוואה לאחיות במשרה מלאה. כלומר, אחיות במשרה מלאה היו שבעות רצון יותר ופחות נטו לעזוב לעומת האחיות במשרה חלקית. לא נמצאו הבדלים מגדריים או אתניים )לפי מוצא( בשביעות הרצון מהעבודה ובנטייה לעזוב. ניתוחי רגרסיה: במטרה לבדוק את התרומה היחסית של המשתנים הסוציו- דמוגרפיים להסבר של שביעות הרצון מהעבודה, נערך ניתוח רגרסיה ליניארית, כאשר משתנים אלו הוכנסו כמשתנים בלתי-תלויים. נמצא, שלהיקף משרה, ארץ לידה, רמת דתיות ומגדר תרומה מובהקת להסבר של המשתנה שביעות רצון מהעבודה, כאשר המודל תרם להסבר של שונות המשתנה התלוי במידה משמעותית )05.>p,29.=R2(. במטרה לבחון את התרומה היחסית של משתני המחקר לנטייה לעזוב את העשייה בתחום הפסיכיאטרי ובסיעוד בכלל, בוצעו ניתוחי רגרסיה ליניארית, כאשר כמשתנים בלתי תלויים הוכנסו משתני רקע ושביעות רצון מהעבודה. נמצא, כי המשתנה שביעות 47 האחות בישראל מאי 2012

48 רצון מהעבודה תרם תרומה מובהקת להסבר של הנטייה לעזוב את תחום הסיעוד הפסיכיאטרי B=.36,( t=2.5, p<.05, )beta=.31 ואת מקצוע הסיעוד בכלל.)t=2.03, p<.05, B=.27, beta=.31( דיון בספרות מקצועית מדווחים על קשר הדוק בין שביעות רצון מהעבודה לבין הנטייה לעזוב בקרב אחיות בבתי-חולים כלליים. עם זאת, מעטים הדיווחים על הקשר בין המשתנים הללו בקרב אחיות פסיכיאטריות באשפוז בכלל והשוואה בין אחיות העובדות במחלקות סגורות לעומת פתוחות בפרט. ייחודיות המחקר הנוכחי היא בבדיקת תופעות אלו בקרב האחיות בבית-חולים פסיכיאטרי, תוך השוואה בין האחיות במחלקות סגורות ופתוחות. ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בחשיבותה של שביעות רצון מהעבודה כמשפיעה על הנטייה לעזוב את העשייה בסיעוד פסיכיאטרי ואת מקצוע הסיעוד בכלל. הממצא של קשר שלילי בין שביעות רצון בעבודה ונטייה לעזוב עבודה בתחום בריאות הנפש, יחד עם תוצאות גרסיה, שלפיה שביעות רצון מהעבודה מנבאה את הנטייה לעזוב את תחום בריאות הנפש ואת העבודה בסיעוד בכלל, תואמים את הממצאים של המחקרים מבתי-חולים כלליים ( & Coomber Cavanagh, ;1992; Barriball, 2007; Sourdif, 2004; Letvak Buck, 2008 & וילר וגולדברג,.)2005 במחקר הנוכחי נמצא שבקרב אחיות במשרה חלקית ואחיות צעירות יותר הנטייה לעזוב הייתה גבוהה יותר. ייתכן כי הנטייה לעזוב בקרב אחיות צעירות קשורה למגוון אפשרויות, שעומדות בפני אחות צעירה בתוך תחום הסיעוד הפסיכיאטרי ומחוצה לו. כמו כן, רמות גבוהות של שחיקה יכולות להסביר את נטייתן היתרה לעזוב )קגן וגיא,2004(. הסבר נוסף יכול להיות קשור לכך, שאחיות צעירות מאופיינות במוכנות גבוהה יותר לשינויים בתחום עבודתן ומקום עבודתן, כפי שנמצא במחקר אחר, שדיווח על נטייה חזקה יותר להגר לעבודה במדינה אחרת בקרב אחיות צעירות עד גיל 35 לעומת אחיות מבוגרות יותר )& Hendel.)Kagan, 2011 לגבי אחיות במשרה חלקית, ייתכן שהנטייה הגבוהה יותר לעזוב ושביעות הרצון הנמוכה יותר בקרב אחיות אלו קשורה לריחוק מסוים ולמעורבות מוגבלת בחיי היומיום במחלקה, היות שאחיות אלו עובדות לרוב במשמרות ערב-לילה ופחות חשופות למתרחש במחלקה. יכול להיות גם הסבר הפוך, שקשור לעבודה במשרה חלקית כתוצאה משביעות רצון נמוכה מעבודה בסיעוד. לאור האמור, וכהתמודדות עם המחסור ההולך וגדל באחיות במגוון תחומי העשייה, קיימת חשיבות רבה לטיפוח שביעות רצון בעבודה, במיוחד בקרב אחיות צעירות ואחיות שעובדות במשרה חלקית, במטרה לשמרן בעבודה. בהתייחס לקשרים בין המשתנים הסוציו- דמוגרפיים לבין שביעות הרצון מהעבודה והנטייה לעזוב עבודה בתחום בריאות הנפש, הקשר אינו מקרי. מחקרים אחרים דיווחו על התחזקות הקשרים בין ותק במקצוע וותק במחלקה כפונקציה של ירידה בגיל העובדים )עובדים צעירים יותר הם בעלי ותק נמוך יותר( לבין המשתנים התלויים Aldag,( Brief & 1980; Helman, 1997; Bjork, et al., 2007.)Zurmehly et al., 2009 ממצא שלפיו אחיות במחלקות סגורות הפגינו נטייה גבוהה יותר לעזוב את תחום הסיעוד בבריאות הנפש ביחס לאחיות ממחלקות פתוחות, הינו ייחודי. לא נמצאו מחקרים שבחנו את הנושא בעבר. ייתכנו כמה הסברים לתופעה זו. אחד מהם יכול להיות קשור לכך, שאחיות במחלקות סגורות היו צעירות יותר, וכפי שראינו קודם, לאחיות צעירות יותר יש נטייה גבוהה יותר לעזוב את תחום הסיעוד הפסיכיאטרי. הסבר נוסף יכול להיות קשור למאפייני העבודה במחלקה סגורה, שנחשבת ליותר עמוסה וטעונה רגשית לעומת העבודה במחלקה פתוחה 2008) Zorec, Ogresta, Rusac &.)Laschinger et al.,2001 במחקרים הבאים חשוב להתמקד בבדיקת הגורמים המסבירים שביעות רצון מהעבודה ובבחינת תהליכים לשיפור שביעות רצון ולצמצום הנטייה לעזוב. את הבדיקה רצוי להרחיב לרמה הארצית, במטרה ללמוד על העזיבה של אחיות פסיכיאטריות הלכה למעשה ולא רק ברמה של כוונת התנהגות. לסיכום, שביעות רצון מהעבודה היא גורם משמעותי בהחלטה לעזוב את העבודה בבית-חולים פסיכיאטרי ואת מקצוע הסיעוד. מכאן חשיבותו הרבה בשימור העובדים ובניהול משאבי אנוש. בתכניות פיתוח, גיוס ושימור הצוות חשוב להתייחס לכל הגורמים המשפיעים על שביעות הרצון והנטייה לעזוב, תוך שימת דגש על שיפור שביעות הרצון מהעבודה במיוחד בקרב אחים/ות חדשים, צעירים ועובדים במשרה חלקית. בפסיכיאטריה חשוב להתייחס להבדלים בין צוות במחלקות סגורות ופתוחות, בכדי להבטיח מחויבות ארגונית ולצמצם את הנטייה לעזוב לתחום אחר. נספח טבלה מס' 1: מתאמים בין משתנים סוציו-דמוגרפיים לבין הנטייה לעזוב, מבחן )52=n) Pierson משתנים סוציו-דמוגרפיים גיל ותק בסיעוד ותק במחלקה ותק בבית-החולים ותק בתפקיד הנוכחי הנטייה לעזוב את מקצוע הסיעוד -.31* -.37** -.34* -.40** -.30* הנטייה לעזוב את תחום הסיעוד בפסיכיאוריה -.53** -.58** -.52** -.54** -.45** p<.05; **p<.01 * 44 האחות בישראל מאי 2012

49 ביבליוגרפיה אביגדור, ד. )2010(. הקשר בין מין ומימדים של שביעות רצון בעבודה. )עבודת מאסטר(. אוניברסיטת תל אביב, תל אביב. אבן-שושן, א. )1999(. המלון החדש. ירושלים, ישראל: קרית-ספר. בן-אייל, י. )2002(. בדיקת השפעת שביעות הרצון ממערכת השכר והתגמולים על נטית ההישארות של העובדים בארגון. )עבודת מאסטר(. אוניברסיטת תל אביב, תל אביב. בן יהונתן, ש. )2006(. הקשר בין שביעת רצון מתנאים הפיזיים במקום העבודה לבין שביעות רצון מהעיסוק, תקשורת ארגונית וביצוע בקרב עובדי מס הכנסה. )עבודת מאסטר(. אוניברסיטת תל אביב, תל אביב. בר, ט. )2003(. הקשר בין ותק ומימדים שונים של שביעות רצון בעבודה: מטה-אנליזה. )עבודת מאסטר(. אוניברסיטת תל אביב, תל אביב. בר-כהן, ב., רותם-פיקר, א., ואדמי, ח. )2000(. שביעות רצון מהעבודה בקרב אחיות אחראיות לפני שינוי ארגוני בהנהלת הסיעוד ושנה אחריה. אחות בישראל, , ברינדר, נ. )1993(. השפעת משתנים דמוגרפים ומיקום שליטה על שביעות רצון במקום עבודה. )עבודת מאסטר(. אוניברסיטת תל אביב, תל אביב. וילר, ס., וגולדברג, א. )2005(. שביעות רצון בעבודה, בחירת מקצוע, שחיקה נפשית בעבודה, אחיות ואחים )רפואה(, הסבה מקצועית. גוף ידע, , יצחקי, מ. )2006(. ציפיות במישור הרגשי שמופנות לאחיות: מחקר איכותני אודות אופן הבנתן, תלות מילוין בותק והתמודדות עם בעייתיותן. )עבודת דוקטור(. אוניברסיטת תל אביב. פרידמן, א. )2004(. השפעת ותק וגיל על שביעות רצון גלובלית בעבודה: מטה אנליזה. )עבודת מאסטר(. אוניברסיטת תל אביב, תל אביב. קגן, א., גיא, ד. )2004(. שחיקה ושביעות רצון מעבודה בסיעוד בריאות הנפש: בית חולים לעומת קהילה. מגזין "א-ב" אלף בית - אחיות בריאות הציבור, , Adams, A., & Bond, S. (2000). Hospital nurses' job satisfaction, individual and organizational characteristics. Journal of Advanced Nursing, 32(3), Baron, A.B., & Byrne, D. (1997). Social psychology. Boston, MA: Allyn and Bacon. Bjork, I.T, Samdal, G.B, Hansen, B.S., Torstad, S., & Hamilton, G.A. (2007). Job satisfaction in a Norwegian population of nurses: A questionnaire survey. International Journal of Nursing Studies, 44, Brief, A.P., & Aldag, R.J. ((1980. Antecedents of Organizational Commitment Among Hospital Nurses. Sociology of Work and Occupations, 7(2), Cavanagh, S.J. (1992). Job satisfaction of nursing staff working in hospitals. Jottrml of Advanced Nursing, 17, Gastle, N.G., Engberg, J., Anderson, R., & Men, A. (2007). Job Satisfaction of Nurse Aides in Nursing Homes: Intent to Leave and Turnover. The Gerontological Society of America, 47(2), Coomber, B., & Barriball, K.L. (2007). Impact of job satisfaction components on intent to leave and turnover for hospital-based nurses: A review of the research literature. International Journal of Nursing Studies, 44, Cortese, C.G., Colombo, L., & Ghisliyri, C. (2010). Determinants of nurse s job satisfaction: the role of work family conflict, job demand, emotional charge and social support. Journal of Nursing Management, 18, Crampton, S.M., & Wagner, J.A. (1994). Percept-percept inflation in micro organizational research: An investigation of prevalence and effect. Journal of Applied Psychology, 79, Firebaugh, G., & Harley, B. (1995). Trends in job satisfaction in the United States by race, gender, and type of occupation. Sociology of Work, 5, Gasser, M., Flint, N., & Tan, R. (2000). Reward expectations: The influence of race, gender type of job. Journal of Business and Psychology, 15(2), Happell, B., Martin, T., & Pinikahana, J. (2003). Burnout and job satisfaction: A comparative study of psychiatric nurses from forensic and a mainstream mental health service. International Journal of Mental Health Nursing, 12, Hellman, C.M. (1997). Job Satisfaction and Intent to Leave. The Journal of Social Psychology, 137, Hendel, T., & Kagan, I. (2011). Professional image and intention to emigrate among Israeli nurses and nursing students. Nurse Education Today, 31, Herzberg, F. (1968). One more time: How to motivate employees? Harvard Business Review, 1, Hwang, J-I., Lou, F., Han, S.S., Cao, F., Kim, W.O., & Li, P. (2009). Professionalism: the major factor influencing job satisfaction among Korean and Chinese nurses. International Nursing Review, 56, Irvine, D., & Evans, M. (1995). Job satisfaction and turnover among nurses: integrating research findings across studies. Nursing Research, Larrabee, J.H., Janney, M.A., Ostrow, C. L., Withrow, M.L., Hobbs, G.R., & Burant, C. (2003). Predicting Registered Nurse Job Satisfaction and Intent to Leave. Journal of Nursing Administration, 33, Laschinger, H., Finegan, J., Shamian, J., & Almost, J. (2001). Testing Karasek's demand-control model in restructured health care settings: Effect of job strain on staff nurses quality of work life. Journal of Nursing Administration, 31, Letvak, S., & Buck, R. (2008). Factors Influencing Work Productivity and Intent to Stay in Nursing. Nursing Economic, 26(3), Lu, H., While, A.E., & Barriball, K.L. (2005). Job satisfaction among nurses: A literature review. International Journal of Nursing Studies, 42, Manojlovich, M. & Laschinger, H.K.S. (2002). The relationship of empowerment and selected personality characteristics to nursing job satisfaction. Journal of Nursing Administration, 32, McCarthy, G., Tyrrell, M.P., & Lehane, E. (2007). Intention to leave or stay in nursing. Journal of Nursing Management, 15, Ogresta, J., Rusac, S., & Zorec, L. (2008). Relation between burnout syndrome and job satisfaction among mental health workers. Croat Med Journal, 49, Price, J.L. (2001). Reflections on the determinants of voluntary turnover. International Journal of Manpower, 22(7), Roche, M.A., & Duffield, C.M. (2010). A Comparison of the nursing practice environment in mental health and medical-surgical settings. Journal of Nursing Scholarship, 42(2), Sharp, T.P.(2008). Job satisfaction among psychiatric registered nurses in new England. Journal of Psychiatric and Mental Health Nursing, 15, Sourdif, J. (2004). Predictors of nurses intent to stay at work in a university health center. Nursing and Health Sciences, 6, Spector, P.E. (1997). Job satisfaction: Application, assessment, causes, and consequences. Thousand Oaks, CA: Sage Publications. Stein, C.H., & Craft, S.A. (2007). Case manager's experiences of personal growth: learning from consumers. Community Mental Health Journal, 43, Tang, Y. (2007). Job Satisfaction among Case Managers for Community Dwelling Older Adults (Unpublished master's thesis). College of Arts and Sciences, Georgia. Tett, R.P., & Meyr, J.P.)1993). Job satisfaction, organizational commitment, turnover intention, and turnover: Path analyses based on meta-analytic finding. Personnel Psychology, 46(2), Toren, O., Kerzman, H.,& Kagan, I. (2010). The Difference Between Professional Image and Job Satisfaction of Nurses Who Studied in a Post-Basic Education Program and Nurses With Generic Education: A Questionnaire Survey. Journal of Professional Nursing 27(1), Wade, G.H., Osgood, B., Avino, K., Bucher, G., Bucher, L., Foraker, T.,... Sirkowski, C. (2008). Influence of organizational characteristics and caring attributes of managers on nurses job enjoyment. Journal of Advanced Nursing 64(4), Warr, P.B. (1992). Age and occupational well-being. Psychology and Aging, 7, Willem, A., Buelens, M., & De Jonghe, I. (2007). Impact of organizational structure on nurses job satisfaction: A questionnaire survey. International Journal of Nursing Studies, 44, Zeitz, G. (1990). Age and work satisfaction in government agency: A situational perspective. Human Relations, 43, Zurmehly, J., Martin, P.A., & Fitzpatrick, J.J. (2009). Registered nurse empowerment and intent to leave current position and/or profession. Journal of Nursing Management, 17, האחות בישראל מאי 2012

50 46 האחות בישראל מאי 2012 מדור דרושים/ות

51 מדור דרושים/ות אח/ות מוסמכ/ת אקדמאי/ת בואו לגדול איתנו במרכז הרפואי ברזילי אפשרויות לקידום מקצועי עידוד למחקר השתתפות בלימודים השתתפות בשכר דירה לתפקידים הבאים: דרושים/ות אחים/יות מוסמכים/ות 1. פיקוח על מעונות לקשישים - 3 ימים בשבוע, מגורים באזור המרכז - דרוש תאר ראשון לפחות וניסיון בעבודה בבתי חולים ומרכזים גריאטריים. לפנות לפנינה נקש - טל': פקס: קו"ח למייל: siud@tigbur.co.il 2. לבית אבות בחיפה, דרוש/ה אח/ות מוסמכ/ת אחראי/ת - רצוי ניסיון בעבודה במרכזים גריאטריים וניסיון ניהולי. לפרטים נוספים יוסי , תיגבור חברה ארצית לשרותי כח-אדם סיעוד, שיקום ורווחה טלפון: , פקס: דוא ל: oshram@barzi.health.gov.il ל"בית תמר" קיבוץ מעיין צבי )ליד זכרון יעקב( דרושים/ות אחים/יות 6-3 משמרות בשבוע *מתאים גם לאחים/ות מעשיים/ות *גמישות בסוגי המשמרות *מתאים גם לפנסיונרים/ות טל: אורי קו"ח לשלוח לפקס: לבית מרפא גנים גדרה בית חולים סיעודי דרושים/ות אחים/ות מוסמכים/ות ומעשיים/ות עבודה במשמרות תנאים טובים אפשרויות קידום נסיון בגריאטריה יתרון קו"ח למייל ganim@012.net.il או פקס: לפרטים נוספים: טל: נייד: חברת שירותי הרפואה הגדולה בישראל מחפשת אותך דרושים אחיות ואחיות למגוון עבודות במרפאות קהילתיות, טיפולי בית ומעבדות. עבודות בפריסה ארצית, משרות מלאות/חלקיות, מתאים לאמהות, פנסיונרים ומחפשי השלמת הכנסה. לפרטים: סל שירותי סיעוד: כפיר: קורות חיים לפקס: