מעבר לאופק - גיליון חמש

תמליל

1

2 l`xyia llgd xwg meciwl mihpcehqd mexet!eceqiil miizpy bbeg מסלול נוסדה באופן רשמי לפני כשנתיים במהלך כנס החלל הישראלי הראשון שנערך ב- 15 לאוקטובר 2001 מי אנחנו? מסלול מורכבת מסטודנטי וצעירי בגילאי המתענייני בחלל ורוצי לקחת חלק פעיל בחקר החלל, כיו יש במסלול מעל ל 250 עמיתי. מסלול מהווה תא של האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל, שחגגה לא מכבר 50 שנות פעילות. בנוס מסלול הינה הסני הישראלי של מועצת דור החלל ושל ארגו.SEDS - Students for Exploration and Development of space מה עשינו בשנתיי האחרונות? אירגון שלושה כנסי חלל הן בטכניון והן באוניברסיטת ת"א עריכה של מעל ל - 50 הרצאות באוניברסטיאות שונות: בבאר-שבע, בטכניון, בתל -אביב ובירושלים. ההרצאות ניתנות במגוון נושאים רחב. הוצאה לאור של עיתון החלל הראשון בעברית - "מעבר לאופק". ארגון אירועים לרגל שיגורו של אילן רמון לחלל בערב השיגור בת"א וחיפה. עריכת ערב זיכרון לאילן רמון שלושים יום לאחר האסון וכתיבת ספר זיכרון. ארגון משלחת מטעם מסלול לכנס החלל העולמי ב 2002 אשר השתתפה בנוסף בכנס צעירים עולמי - Summit.SGS: Space Generation ארגון של תוכנית חינוך בבתי-ספר מטעם המכון לחקר החלל בטכניון שבמסגרתה סטודנטים מלמדים נושאי חלל שונים בחטיבות הביניים תמורת תשלום. יצירת קהילת חלל וירטואלית באינטרנט. ארגון מסיבות חלל לכבוד האדם הראשון בחלל, הנערכות כל שנה ב- 12 לאפריל. ייסוד ותמיכה במועדון משגרי הרקטות הישראלי. בימים אלו אנו מקימים את אנציקלופדית החלל העברית. אז בואו והצטרפו אלינו! כל מה שצריך לעשות הוא לבקר באתר ולהרשם - בואו והפכו לחלק מגוף צעיר ותוסס לקידום חקר החלל בישראל

3 :mikxerd xac תוכן עניינים: חדשות חלל יעקב דנישבסקי, דניאל רוזנברג מכל קצוות היקום חיי מזר ראיון עם שר המדע וה טכנולוגיה גל איינהור הדו"ח של אסון הקולומביה טל ענבר ראיון עם גי'ם בורק דניאל רוזנברג חקר הכוכב האדום, חלק 2 ב קשלס תחרות ה X-prize דב צ'רטריפסקי שיגורים לחלל דודי זוסימ חקר צבירי גלקסיות דניאל פורטנוי לאחר עבודה מאומצת של הצוות הנפלא שלנו הגיליו החמישי יוצא לאור. בגיליו זה אנו מסיימי את הסקירה שלנו על חקר המאדי כאשר ברגעי אלו ממש ארבע משימות מתקרבות לכוכב האדו, רגע מרגש ללא ספק. בנוס תמצאו בו מגוו מאמרי שאנו בטוחי שיעניינו כל חובב חלל מצוי. כפי שאת שמי לב חלו שינויי בצוות הביטאו ואנו רוצי להגיד תודה רבה לגל איינהור ודני לב על עבודת המשובחת בגיליונות הקודמי ולבר את אהרו רניק וניר אפרתי על הצטרפות לצוות העיתו. בשורה משמחת לחובבי הביטאו שאינ חברי מלאי במסלול היא האפשרות להפו למנוי על העיתו, פרטי נוספי נית לקבל באתר מסלול. אז להתראות באפריל! bxapfex l`ipc,onqwl lri ביטאון "מעבר לאופק" מופק על-ידי lelqn x"ei xac חברי מסלול יקרי (ויקרות) כנס החלל הישראלי השלישי המוצלח כבר מאחורינו ע מעל ל 150 משתתפי ושנת הלימודי החדשה כבר כא. בכנס נבחר ועד חדש למסלול, כאשר אני נבחרתי כיו"ר מסלול מחדש. ברצוני לאחל לועד החדש הצלחה במילוי תפקידו ולכולנו שנה פוריה ומוצלחת. השנה אנו מקווי להמשי וליזו פרוייקטי חדשי בד בבד ע שימור הקיי. פרוייקט בולט במיוחד הוא אנציקלופדית החלל העברית שבימי אלו ממש אנו שוקדי על הכנתה ובקרוב היא תעלה לרשת ותחש לכלל הציבור. בנוס הכנס השנתי לתעופה וחלל מתקרב ג הוא וייער בחודש פברואר. הכנס מאורג על ידי האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל, אגודת האב של מסלול, כאשר הכנס הוא כנס מקצועי בתחומי האווירונאוטיקה והחלל. תוכנית החלל הישראלית מתקדמת ג היא, ע השיגור המוצלח של עמוס 2 והכרזה על לווייני חדשי. ג ההסכ על שיגור הטאווקס מהווה בשורות טובות בצד המחקרי בתוכנית החלל הישראלית, אשר בהחלט זקוק לעידוד וטיפוח. בחו"ל התוכניות האזרחיות לחקר החלל מתקדמות בקצב מהיר. בשני האחרונות אנו רואי פריחה מחודשת של משימות רובוטיות אל מערכת השמש, דבר שלא נראה מאז שנות ה 70. המשימות מבוצעות על ידי שלל מדינות בינה סי והודו שישלחו את הלווייני הראשוני שלה לירח ב 2007 ו 2008 בהתאמה. א ג ש לא הכל ורוד, כאשר תוכנית החלל המאויישת מדשדשת במקו וכפי הנראה בשני הקרובות בני האד יצטרכו להסתפק במסלול נמו אר בהעדר יד מכוונת ויעד ברור. כולי תקווה שהשמועות על תוכנית אמריקאית לחזרה לירח יתבררו כנכונות. bxapfex l`ipc lelqn x"ei פורו סטודנטי לקידו חקר החלל בישראל תא של האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל, דואר למערכת נית לשלוח ל: מסלול, הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, חיפה, טכניו, טלפו, פקס דוא"ל העיתו beyondofeq@maslul.org מסלול ברשת צוות העיתו : עורכי דניאל רוזנברג, יעל לקסמ ; מערכת ניר אפרתי, אהרו רניק, רועי ברקובי '; עריכה גרפית עמיחי ברודו; הדפסה: יחידת הדפוס, טכניו. אנו רוצי להודות ל תעשייה אווירית, מפעל מלמ ומפעל מבת, רפא"ל, מנהלת החלל וחטיבת מנור, אלביט, אל אופ, טכניו, הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל והמכו לחקר החלל ע"ש אשר, משרד המדע, סוכנות החלל הישראלית על הסיוע שלה למסלול ול"מעבר לאופק". בשער: שיגור הגשושה Spirit למאדי,.NASA כל הזכויות שמורות ל"מעבר לאופק" ולמסלול

4 פורס דו"ח ועדת החקירה של אסו הקולומביה הדו"ח קובע כי האסו נגר בצורה ישירה על ידי פיסת קצ שפגעה בכנ השמאלית של המעבורת במהל השיגור ובצורה עקיפה על ידי תרבות הניהול הכושלת בנאס"א. בעקבות דו"ח החקירה צי המעבורות מושבת עד ליישו שורה של צעדי שאמורי לשפר את הבטיחות של המעבורות כאשר השיגור הקרוב של המעבורת לא צפוי עד ספטמבר 2004 (פרטי אודות הדו"ח מופיעי במאמר בעמוד 10). עמוס 2 שוגר בהצלחה לווי התקשורת הישראלי השני שוגר בהצלחה ב 27 לדצמבר. השיגור התבצע על גבי משגר הסויוז, דבר שמהווה שיגור ראשו למסלול גיאו סטציונרי עבור משגר זה. הלוויי היה מיועד להיות משוגר בסו 2002 על גבי משגר האריא חמש א השיגור נדחה עקב בעיות שונות ובה כישלו האריא חמש בדצמבר (ראה גיליו שלוש). לוויי העמוס 2 שוקל 1350 ק"ג ומכיל 22 משדרי בתדר Ku כאשר שבעי אחוז מהתפוסה שלו כבר נמכרה. הלוויי הבא, עמוס 3 מתוכנ לשנת 2007, שנה לפני שעמוס 1 יסיי את חייו. פורסמה תוכנית החלל הישראלית הצבאית לחומש הקרוב בחודש אוגוסט פירס משרד הבטחו את התוכניות העתידיות שלו בתחו החלל עד שנת התוכנית מחולקת לשלושה חלקי. לווייני הריגול האופטיי יכללו את אופק 6 שישוגר ככל הנראה בשלהי 2004 /תחילת 2005 ויהיה דומה במאפייניו לאופק 5. אופק 7 ישוגר בשנת 2008 ויהווה לפי גורמי רשמיי קפיצת מדרגה ביכולות התצפית של ישראל, כאשר נראה שמדובר במערכת צילו היפר ספקטרלית המסוגלת לצל במאות תדרי וכ נית לגלות פרטי נוספי בתמונה. חלק נוס בתוכנית הוא פיתוח לוויי ריגול במשקל של כ 250 ק"ג המשתמש בטכנולוגיית מכ" סינתטי, דבר שנות יכולת לצל בכל מזג אוויר, ביו ובלילה ללא קשר לענני. הלוויי יקרא TechSAR והוא ישוגר בי 2005 ל 2006, כאשר המכ" הסינתטי ייבנה ככל הנראה ע"י אלתא. החלק השלישי והאחרו הוא פיתוח תוכנית לווייני תקשורת צבאיי, שיתבססו על טכנולוגיית העמוס אבל ישתמשו בתדרי תקשורת צבאיי מאובטחי. כרגע מדובר על לוויי אחד או זוג לווייני שישוגרו בשנת 2007 לחלל בעלות של כ 350 מיליו דולר. משרד הביטחו חוקר ג אפשרויות להחלי את הלווייני הגדולי של ימינו במספר רב של לווייני קטני שיהוו חלק מטיסת מבנה וייתכ שא ישוגרו ממשגר מיוחד שיינשא על גבי מטוס 15-F. בנוס פורס שמשרד הביטחו שוקד על פיתוח גרסאות חזקות יותר של המשגרי שלו, א לא מתכוו לפתח גירסאות המסוגלות לשגר לווייני תקשורת למסלול גיאו סטציונרי. בטו אחר, בחודשי האחרוני רבו ג הפירסומי על קיצוצי בתוכנית החלל הצבאית, בייחוד בדחייה של תוכנית לווייני התקשורת למועד מאוחר יותר, דבר אשר מטיל ספק שתוכנית החלל הצבאית תתממש כפי שפורסמה. נחת הסכ לשיגור הטאווקס בביקור של שר המדע וראש סוכנות החלל בהודו נחת הסכ לשיגור הטאווקס (טלסקופ אולטרה סגול של אוניברסיטת תל אביב) על גבי לוויי הודי. כפי שדיווחנו בפירוט בגיליו השלישי הלוויי הנבחר הוא GSAT-4 שישוגר בי 2004 ל 2005 למסלול גיאו סטציונרי. חללית השנז'ו 5 שוגרה בהצלחה לחלל שעל סיפונה הטאקיונאוט הראשו לאחר יותר מעשור של הכנה, הפכה סי למדינה השלישית שמסוגלת לשגר אד לחלל כאשר ב 15 באוקטובר חללית השנז'ו 5 שוגרה למסלול נמו אר על סיפו ה Long March II-F ממרכז החלל.Jiuquan הטאקיונאוט שנבחר לטוס הוא יאנג ליווי, טייס קרב לשעבר וקולונל בצבא האדו. בתו עשרי ואחת שעות במסלול נמו, מודל הפיקוד של השנז'ו חמש חזר לכדור האר ונחת במונגוליה. לאחר חזרתו לכדור האר זכה יאנג ליווי לקבלת פני של גיבור וסייר ברחבי סי והונג קונג, כאשר בעקבות הטיסה ההיסטורית סי זכתה לאיחולי מסוכנויות חלל וממשלות מרחבי העול. לפי גורמי סיניי הטיסה הבאה של השנז'ו צפויה במהל השנתיי הקרובות ועל סיפונה ישהו שני טאקיונאוטי. (לפרטי נוספי אודות השנז'ו ראה גיליו שלוש) חמש שני לתחנת החלל הבינלאומית תחנת החלל הבינלאומית חגגה חמש שני לקיומה ב 20 לנובמבר כאשר התחנה צמחה ממודל בודד לא מאוייש לקומפלקס מורכב ע 1350 מטר מעוקב המתאימי למגורי ולעבודה. תחנת החלל הקיפה את כדור האר כ 30,000 פע ונשלחו אליה מעל 40 משימות. בניית התחנה הופסקה עד שהמעבורות יחזרו לפעולה. באותו נושא, הצוות השמיני של תחנת החלל שוגר אליה על גבי חללית סויוז מאתר השיגור בייקונור בקזחסט. מפקד המשלחת השמינית לתחנה הוא מיקאל פואל ומהנדס הטיסה הוא אלקסנדר קלרי כאשר על סיפו הסויוז שהה ג פדרו דוקה מסוכנות החלל האירופאי. לאחר מספר ימי של שהות משותפת הצוות השביעי של תחנת החלל חזר לכדור האר, ראוי לציו שבצוות זה נקבע שיא חדש כאשר יורי מלנצ'קו הפ לאד הראשו שהתחת בחלל. פואל וקלרי יחיו חצי שנה בתחנת החלל במהלכ ה יתחזקו את התחנה ויפקחו על 19 ניסויי מדעיי.

5 עתיד מטוס החלל המסלולי למרות שפרוייקט מטוס החלל המסלולי Plane) (Orbital Space מתוכנ להכנס לפעולה בשנת 2008 ע יכולת לשאת ארבעה אנשי לתחנת החלל הבינלאומית ועדת המדע של בית הנבחרי האמריקאי הורתה לעכב את התוכנית עקב בעיות תקציביות וחוסר החלטה לגבי תצורת מטוס החלל המסלולי. קיימות שתי גישות מרכזיות לקביעת התצורה הסופית של מטוס החלל המסלולי. האחת תומכת בגישה פשוטה שתפקיד מטוס החלל הוא א ורק לשמש עבור תחנת החלל הבינלאומית ועליו להתבסס על טכנולוגיה ידועה וייתכ שא על טכנולוגית הקפסולה. מהצד השני נשמעות טענות שמטוס החלל ישרת את תוכנית החלל האמריקאית לפחות עשרי שנה וצרי לתכנ אותו בצורה שיוכל ג לשמש למשימות אחרות ולא רק עבור תחנת החלל. תיכנו זה ג קורא לכ שמטוס החלל המסלולי יוכל לשמש כשלב שני של משגר רב פעמי. עידכוני ממאדי חללית המארס אקספרס נכנסה בהצלחה למסלול סביב מאדי ב 25 לדצמבר וכל המערכות שלה במצב תקי. לעומת זאת הקשר ע הנחתת ביגל 2 אבד לאחר שנכנסה לאטמוספירה של מאדי. לאחר ניסיונות רבי של סוכנות החלל היפנית להציל את הגשושה נוזומי מנזק שנגר לה עקב התפרצות סולארית הודיעה סוכנות החלל היפנית ב 9 לדצמבר שהיא נוטשת את החללית לאחר שלא הצליחה להתגבר על התקלה. נוזומי הייתה הגשושה היפנית הראשונה שנשלחה למאדי ושוגרה ב 1998 א עקב תקלה בתמרו כבידתי היא לא הצליחה להכנס למסלול המתכונ והגעתה למאדי נדחה מ 1999 ל 2004, כאשר באפריל שנה שעברה התפרצות סולארית גרמה נזקי כבדי לחללית. בחללית מארס אודיסי, מכשיר ניטור הקרינה כשל באוקטובר עקב פעילות סולארית מוגברת, הניסיונות להחזיר את המכשיר לחיי כשלו בינתיי. החללית גלילאו סיימה את משימתה אחת האפיזודות המרגשות של חקר כוכבי הלכת הגיעה לקיצה ב 21 לספטמבר כאשר החללית גלילאו חדרה לאטמוספירה של צדק ונשרפה בסיו ההקפה ה 35 מסביב לצדק. החללית כוונה להתרסקות זו על ידי מרכז הבקרה כדי למנוע כל סיכוי של התנגשות ע הירח "אירופה" וזיהומו של הירח הקפוא על ידי חיי מכדור האר. היא חדרה לאטמוספירה של צדק קצת דרומה מקו המשווה שלו במהירות של כ 50 קילומטר לשניה. מרגע השיגור בשנת 1989 ועד לסיו חייה של החללית היא עברה כ 4.6 מיליארד קילומטר, כאשר המשימה המקורית הייתה מיועדת להמש עד שנת 1997 א הוארכה שלוש פעמי עד לשנת המשימה תרמה רבות לידע שלנו אודות צדק והירחי שלו. נבחרה המשימה שתשוגר ב 2007 למאדי ב 4 באוגוסט הודיעה נאס"א שבחרה במשימה "Phoenix" של אוניברסיטת אריזונה לשיגור ב המשימה מהווה את הראשונה בשורה של משימות קטנות הנבחרות על בסיס תחרותי בתוכנית לחקר המאדי של הסוכנות. המשימה כוללת נחתת המיועדת לנחות בקרבת הקוטב הצפוני העשיר במי של מאדי ותחקור את הקרח בעזרת זרוע רובוטית שתקדח לעומק הקרח, דבר שיהווה מחקר ראשו של קרח על פני כוכב לכת אחר. בנוס הנחתת תבצע חיפוש עבור סביבות המתאימות לחיי בשכבת הגבול בי הקרח לקרקע. הנחתת שעליה תתבסס המשימה הייתה מיועדת לשימוש בחללית ה Mars Surveyor שהייתה אמורה להיות משוגרת ב 2001 א בוטלה עקב אסו ה Mars Polar Lander ב למרות משבר תקציבי, המשימה לפלוטו עדיי מיועדת לשיגור ב 2006 משימת ה" Horizons "New אופקי חדשי, מיועדת לשיגור לפלוטו בפברואר 2006 כאשר היא תגיע לפלוטו וכארו בשנת 2015 ותהפו לחללית הראשונה שחוקרת את פלוטו. היעדי המדעיי של המשימה ה חקר פני השטח, האטמוספירה, ההרכב וסביבת החלל של כוכב הלכת פלוטו והירח שלו, כארו. מחקר זה יתבצע על ידי צילו, מיפוי ספקטרלי בתחו הנראה ובתחו האינפרא אדו וספקטרוסקופיה אולטרא סגולה. החללית, ששוקלת כ 450 ק"ג, תבצע שלושה תמרוני כבידה ליד צדק דבר שיאפשר לגשושה ג לחקור את צדק. לאחר סיו חקר פלוטו והירח שלו, החללית תמשי לעבר חגורת קויפר ותחקור ש עצ אחד או יותר. תהלי אישור המשימה היה כרו בשורה של משברי כספיי, כולל התנגדות של נאס"א לשיגור המשימה עד שבית הנבחרי כפה על נאס"א לבצע אותה. המשבר הכספי האחרו היה באוגוסט השנה א נפתר בהצלחה. החללית SMART-1 שוגרה בהצלחה לירח סוכנות החלל האירופית שיגרה בהצלחה את הגשושה SMART-1 לחקר הירח על גבי משגר האריא חמש ב 27 לספטמבר, בדיקות של החללית הראו שהיא במצב תקי כאשר המנוע היוני עובד כשורה. הגשושה צפויה להגיע לירח במר 2006.

6 אסו על כ השיגור בברזיל עשרי ואחד אנשי נהרגו כאשר משגר VLS התפוצ במרכז החלל "אל קאנטרה" שבברזיל ב 21 לאוגוסט. המשגר התפוצ במהל בדיקות לפני שיגור, כפי הנראה עקב הצתה מוקדמת של אחד מהמנועי של המשגר, הפיצו גר לנזק כבד למגדל השיגור ולבסיס. המשגר היה אמור לשמש בניסיו השלישי של ברזיל לשגר בצורה עצמאית לוויי לחלל, אחרי כישלונות קודמי בשני 1997 ו 1999 שנבעו עקב בעיות טכניות. ראש ממשלת ברזיל התחייב להמשי בתוכנית למרות הנזקי שנאמדי ב 33 מיליו דולר, כאשר השיגור הבא צפוי ב מטוס חלל פרטי שבר את מחסו הקול מטוס החלל SpaceShip One שהינו מתחרה בתחרות ה Xprize (ראה מאמר בעמ' 18) הגיע למהירות של מא 1.2 ב 17 לדצמבר, 100 שנה לאחר הטיסה ההיסטורית של האחי רייט. זוהי הפע הראשונה שבה כלי פרטי שובר את מהירות הקול ומציב את צוות Scaled Composites קרוב יותר ליעד שלה לזכות בתחרות ה- Xprize. המטוס נישא לגובה של 48,000 רגל על ידי ספינת הא שלו,,White Knight ש שוחרר והטייס הפעיל את המנוע הרקטי שלו ל 15 שניות על מנת להגיע לגובה של 68,000 רגל ומהירות מקסימלית של 1.2 מא. משגר הפלקו מתכונ לשיגור הראשו חברה פרטית בארה"ב בש SpaceX בנתה בשנה האחרונה משגר בש פלקו שרוב חלקיו ניתני לשימוש רב פעמי ולפי פרסומי החברה יעמיד את המחיר המינימלי של השיגור לחלל מארה"ב ברמה של 6 מיליו דולר. המשגר הדו שלבי הוצג בתחילת דצמבר בוושינגטו, כאשר השיגור הראשו מיועד להיות ב 27 למר, למשגר יכולת שיגור של 560 ק"ג כאשר השלב הראשו הוא רב פעמי וחוזר חזרה לכדור האר. המשגר מונע באמצעות דלק נוזלי, שילוב של קרוסי וחמצ נוזלי. בנוס החברה מתכננת משגר נוס שיוכל לשאת 1800 ק"ג המשגר יהיה תלת שלבי וחלקי משגר הפלקו הנוכחי יהוו את השלב השני והשלישי. כישלו יפני בשיגור זוג לווייני ריגול ב 29 לנובמבר משגר H2-A שנשא זוג לווייני ריגול לא הצליח לצבור מהירות מספקת על מנת להגיע למסלול עקב כישלו באחד מהמאיצי שלו. זוג הלווייני היה אמור להצטר לזוג אחר ששוגר במר, כאשר המער הכולל היה אמור להכיל שמונה לווייני עד שנת 2006 בעלות של שתי מיליארד דולר. כישלו זה, הראשו של משגר ה מסחריי. מטיל צל על הכוונה להשתמש במשגר עבור יישומי H2-A ההודי והסיני בדר לירח ההודי אישרו את שיגור הגשושה Chandrayan-1 במשקל של 500 ק"ג המיועדת להגיע לירח עד 2008 ולהכנס למסלול פולארי של כ 100 ק"מ. מטרות החללית היא לבנות תמונה תלת מימדית מדוייקת של הירח בעזרת צילומי בתחו הנראה, התת אדו ומכ" בנוס היא ג תחקור את הכבידה של הירח. עלות המשימה מוערכת בכ 100 מיליו דולר. ג הסיני הכריזו על משימה לירח, בש Chang'e-I שתשוגר ככל הנראה ב 2007 כאשר המשימה שלה היא לצל ולנתח את פני הקרקע של הירח. משימה זו היא חלק מהמדיניות הסינית לחקר הירח אשר אמורה לכלול נחיתה רובוטית בשנת 2010 והחזרת דגימות קרקע או נחיתה מאויישת ב הטלסקופ האחרו מתוכנית הטלסקופי הגדולי שוגר בהצלחה טלסקופ ה (space infrared telescope facility) SIRTF שוגר על גבי משגר ה דלתא 2 של חברת בואינג ב 22 לאוגוסט, לאחר השיגור שונה שמו של הטלסקופ לSpitzer. הטלסקופ יחקור את העצמי הקרי ביותר ביקו ע רזולוציה חסרת תקדי ויראה רחוק יותר אל ההיסטוריה של היקו מאשר כל טלסקופ אחר עד היו. לטלסקופ מראה בקוטר 85 סנטימטר והוא מקורר לטמפרטורה הנמוכה מ 5.5 מעלות קלווי על ידי הליו נוזלי שיספיק לחמש שני. משקלו של הטלסקופ הוא כ 850 ק"ג והוא נמצא במסלול היקפי סביב השמש במרחק של כ 100 מיליו ק"מ מכדור האר. בהזדמנות זו אנו רוצי להתנצל על הטעות שנפלה בגיליו הקוד בה כתבנו שהטלסקופ שוגר באפריל. גלקסיה גמדית נבלעת על ידי שביל החלב מחקר חדש של השמיי גילה שאלפי כוכבי ש"נקרעי " מהגלקסיה השכנה,Canis Major מגיעי לשביל החלב ומתמזגי איתה. לפי אסטרונומי, בקרוב הגלקסיה Canis Major תחדול להתקיי כגלקסיה עצמאית ואנו רואי כיו את ימיה האחרוני. גלקסיה זו מצטרפת לגלקסיה סאגיטאורוס הנמצאת במצב דומה. התגלו גלי קול היוצאי מחור שחור טלסקופ החלל צ'נדרה גילה שהחור השחור בצביר פרסאוס פולט גלי קול, המגיעי למרחק של מאות אלפי שנות אור וככל הנראה נושאי עימ אנרגיה רבה. תגלית זו יכולה לפתור את התעלומה של כיצד צבירי גלקסיות גדלי. במש שני אסטרונומי חיפשו תשובה לשאלה מדוע יש כל כ הרבה גז ח בצבירי הגלקסיות למרות שהוא אמור להתקרר במהירות, דבר שגר לתיאוריות רבות בתחו א א אחת מה לא פתרה את התעלומה. אחת מהתיאוריות גרסה שהחימו נעשה על ידי חורי שחורי, א לא נמצאה דר בה החו עובר מהחור השחור אל הגז, עד אשר התגלו גלי הקול היוצאי מהחור השחור בפרסאוס.

7 מיקום תחנות ממסר לתקשורת בין-פלנטרית כיו כאשר אנו שולחי חללית למאדי מש האותות המשודרי ארצה המינימלי מתקבל כאשר כוכב הלכת ימצא במרחק המינימלי מכדור האר, מש זה הוא כ 5 דקות. מכא מש תשדורת אל החללית ובחזרה הוא לפחות 10 דקות: 5 דקות לשידור האותות, זמ נוס לעיבוד ו 5 דקות לשידור אותות תשובה לכדה"א. לאחר מכ מש התשדורות הלו וחזור מתאר בשל התרחקות שני כוכבי הלכת. מש התשדורת הארו ביותר הוא כאשר שני הכוכבי נמצאי כל אחד מצידה השני של השמש, מכיוו שהאותות צריכי לעבור את הדר הארוכה ביותר. כמו כ, התשדורות אינ רציפות. ישנ מקטעי זמ בה לא מתקיימת תשדורת מצב זה נובע משתי סיבות. סיבה אחת היא שהמקו בו נמצאת החללית אינו נמצא בקו ישר ע כדור האר בשל סיבוב של כוכבי הלכת סביב ציר. על כ יש להמתי עד שאנטנות החללית נכנסות לתחו הקליטה של כדור האר. סיבה שניה היא שכאשר כדור האר, השמש וכוכב היעד נמצאי בקו ישר וכוכבי הלכת נמצאי כל אחד בצידה השני של השמש, יש להמתי עד שכוכב היעד יוצא מ"תחו הצל" של השמש. במצב של מחקר מערכת השמש כיו, בו בס הכל נמצאות חלליות בודדות במסעות מחקר נתקי אלו אינ קריטיי. אול משעה שחקר מערכת השמש ייעשה אינטנסיבי יותר וחלליות ינועו בצורה תכופה יותר, לרבות טיסות מאויישות, נתקי אלה יהיו בלתי אפשריי. מצב זה יחייב הקמת מערכת צפופה של תחנות ממסר על מנת שאפשר יהיה להגיע לרצ שידורי של 24 שעות ביממה. תחנות ממסר אלה יהיו בעצ לווייני תקשורת. היכ תוצבנה תחנות הממסר? ברמה העקרונית יהיו שני סוגי מיקומי. מיקו אחד הוא מסביב לכוכבי לכת וירחי ומיקו שני הוא סביב השמש. לווייני התקשורת יוצבו מסביב לכוכבי הלכת וירחיה על פי אות עקרונות שעל פיה מוצבי לוויני תקשורת ארציי, כתלות במיקו בסיס הפעולה המאוייש. כאשר 0 0 הבסיס נמצא בי קו הרוחב 70 צפו ו 70 דרו, לווייני יוצבו במסלול משווני נייח. זהו מסלול מקביל לקו המשווה, בו החללית נעה ע כיוו תנועתו של כוכב הלכת ובמהירות הסיבוב הצירית שלו, כ שמבחינת הצופה על הקרקע הלוויי נראה כאילו הוא עומד במקו. מרחקו של מסלול כזה מכדור האר הוא 38,000 ק"מ. א הכוכב קט יותר מכדור האר, מרחקו של לוויי התקשורת מהקרקע הוא קט יותר. על מנת שיהיה כיסוי תקשורתי מלא בטווח קווי הרוחב שציינו יש צור בשלושה לווייני 0 תקשורת הנמצאי במרחק של 120 זה מזה. א המהירות הצירית של הכוכב נמוכה מאוד כדוגמת נוגה המסתובב סביב צירו אחת ל 243 יו ארציי או טיט המקי את שבתאי ואשר נע סביב עצמו אחת ל 16 יו ארציי, יהיה צור להעניק ללווייני אלה מהירות תנועה גבוהה מאוד על מנת שיתמידו במסלול. במקרה זה המסלול איננו נייח. א בסיס הפעולה נמצא בקו רוחב 0 שבי 70 לקוטב, יש צור להשתמש בלווייני פולריי. ג פה יש צור ב 3 לווייני בלבד. אלה לווייני המקיפי את הכוכבי תו שה חולפי מעל הקטבי שלה. א על כוכב הלכת או על הירח מספר גדול של בסיסי פעולה יש צור בשישה לווייני תקשורת על מנת להגיע לכיסוי תקשורתי מלא. באשר לפער הנובע מכניסת הכוכב ל"תחו הצל" של השמש יש להציב את לווייני התקשורת במסלול פולרי סביב השמש. מרחק ההצבה האופטימלי הוא אותו מרחק שישמור עליה מחו השמש ויאפשר לאותות להגיע למקומות המרוחקי ביותר ממנה. נראה שלווייני אלה יוצבו במסלול ניצב למישור המלקה ומרחקו מהשמש שווה ער למרחק שבי נוגה לכדור האר. בשל גודלו של מסלול זה כדאי להציב במסלול יותר מ 3 לווייני. כתוצר לוואי של לווייני אלו נית יהיה להשתמש בה לצורכי איכו עבור כל החלליות שינועו במערכת השמש. מש שידור האותות הארו נובע מכ שאותות אלה נעי במהירות האור. על פניו נראה שזו המהירות הגבוהה ביותר האפשרית. יתכ מאוד שזה ישתנה בעקבות גילויי חדשי כי תיתכנה מהירויות גדולות יותר. על פי אחת ההצהרות בנושא זה, באוניברסיטת פרינסטו הצליחו להגיע למהירות הגדולה פי 300 ממהירות האור. א אכ כ ה פני הדברי יהיו לכ משמעויות מרחיקות לכת. התחו שהחוקרי נתנו עליו את הדעת הוא מחשבי במטרה להגיע למהירויות חישוב גבוהות יותר ממה שאפשרי כיו. א נל צעד אחד קדימה ונייש ידע זה בלווייני התקשורת שיוצבו במערכת השמש, נגיע לכ שכל ידיעה תגיע ליעדה בזמ אמת משהו שפה על כדוה"א הוא מוב מאילו, אבל כיו בתקשורת חללית הוא בלתי נתפס. דרושים עוזרי מחקר למחקר בנושא רכב המאדי במעבדה לרכבי שטח אוטונומיי במחלקה להנדסת מכונות מכטרוניקה במכללה האקדמית יהודה ושומרו. המחקר ממומ ע"י סוכנות החלל הישראלית ומטרתו לפתח כלי מתמטיי ואלגוריתמיי לתכנו תנועה וניווט אוטונומיי עבור רכב חלל במשימות עתידיות לחקר המאדי. המחקר כולל עבודה תאורטית וניסויי שטח על גבי רכב אוטונומי. נושאי מחקר אפשריי : תכנו תנועה בשטח פתוח; עבירות ומעבר מכשולי ; עקיפת מכשולי ; מיפוי תלת ממדי; מיפוי ואיכו ;(SLAM) דינמיקת רכב שטח. רקע נדרש: לימודי לתואר שני או שלישי בתחו ההנדסה או מדעי המחשב. תנאי שכר: מלגת מחקר, בנוס לשכר הוראה בגי תירגול והרצאות. על המעוניני לשלוח קורות חיי מפורטי ל: פקס: (נא לציי "עבור עוזר מחקר") אימייל: mechatronics@yosh.ac.il

8 אליעזר "מודי" זנדברג נכנס לתפקידו כשר המדע והטכנולוגיה השנה. בחודש יוני נפגשנו עמו בביתו בחיפה על-מנת לשאול אותו על דעותיו והתוכניות שלו לעתיד בתחום חקר החלל בפרט ובנושאי מדע וטכנולוגיה בכלל. מספיק מוקצי הא שאלה: שאלה: באילו צעדי נקטת מאז משאבי לתחומי השוני של חקר כניסת למשרד המדע והטכנולוגיה? החלל בישראל? אבל אי הרבה לא תשובה: תשובה: משרד המדע והטכנולוגיה סובל מתת תקצוב, מצב שמתמש בעזרת תחומי בלעדיי לישראל, מאז שהיה אח חורג במשרד התרבות אנו בינלאומיי פעולה שיתופי 2004 הצלחנו בתקציב והספורט. מצליחי להשיג מימו לתחומי פעולה רבי נוספי. דר הפעולה של סל"ה (סוכנות החלל הישראלית ( היא לקשר בי גורמי שוני באר לגורמי אחרי בחו"ל כאשר אנו להגדיל את תקציב המשרד בכ 30 מיליו ש"ח, זהו לא סכו גדול אבל בנסיבות הקיימות הוא מצביע על שינוי מגמה חיובי. בימי אלו אנו מסיימי את הקמתה של ועדה ציבורי או פרטי, מאתרי כס, לאומית לפס רחב שעבורה הצלחתי לטובת שיתופי פעולה אלו. למרות זאת אנו פועלי בחסר תקציבי לעומת מדינות אחרות, א דבר זה להשיג תקציב נוס א זהו מאבק מתמש. בנוס למשרד יש תקציב עבור מחקר תשתיתי, כאשר הכוונה האנושי ההו על ידי מפוצה היא לקד מחקרי שעדיי לא הגיעו למצב של מחקר תעשייתי. הישראלי שמאפשר לנו להגיע לישראל יש יתרו בתחומי להשגי רבי ולהיות מעצמת חלל. מסויימי ויש צור לחזק אות ולהשקיע בה. התוכנית עבדה שני שאלה: באילו יוזמות חינוכיות רבות וזכתה להשגי רבי, לדוגמא עוסק משרד המדע והטכנולוגיה? בחקר אלקטרו אופטיקה הושקעו כחמישי מיליו דולר וכיו יש לנו תשובה: משרד המדע והטכנולוגיה ידע תעשייתי שהגיע לער של 1.3 אינו עוסק ישירות בחינו מדעי מיליארד דולר. בנוס תוכניות אלו מכיוו שזהו בתחו האחריות של מכשירות כוח אד רב ובונות משרד החינו והתרבות. א אנו, תשתית תעשייתית. כתוצאה במפלגת שינוי, מנסי לקד את ממחקר זה הוקמו כשבעי סטראט הנושא מבחינה פרלמנטרית. תוכנית אפי שכמחצית מה עדיי קיימי. אחת שאנו כ עוסקי בה במסגרת המשרד הינה פרחי מדע, שמפוזרת בתחו החלל אנו משקיעי בכל אר ובי היתר מפעילה ניידת מאמצי רבי בפיתוח קשרי אסטרונומיה. כמו כ אנו מפעילי בינלאומיי. למשל, אנו במגעי ע 10 מרכזי מו"פ איזוריי ברמת סוכנות החלל האירופית (ESA) על הגול, חצבה, אוריאל וכיו"ב... מנת שישראל תהפו למדינה תמצית התוכנית היא חקר הסביבה משתתפת באירגו דבר שיאפשר עבור הסביבה. לחברות באר להיות קבלניות משנה בפרוייקטי חלל אירופאי ויגביר את שיתו הפעולה בי המדעני כמו כ הגענו בישראל ובאירופה. להסכמה ע ברזיל שתאפשר לנו לשגר את השביט מאלקנטרה. בנוס אנו משתפי פעולה ע סוכנות החלל ההודית ונמצאי במגעי על מנת לשגר את ה- TAUVEX על גבי לוויי הודי באמצעות משגר הודי ההסכ נחת ב 25 (הערת עור : לדצמבר). הטאווקס בבדיקות וואקו באירופה שאלה: מסלול שולחת כל שנה מספר סטודנטי לכנסי בחו"ל, הא יש תוכניות לעידוד סטודנטי לשת"פ בינלאומי? תשובה: כרגע אי תוכניות מוגדרות כאלו א כאשר נקבל מעמד של מדינה משתתפת בסוכנות החלל האירופאית, נוכל לבצע תוכניות כאלו דרכ. כמו כ חתמנו על הסכ לשיתו פעולה תוכנית שישית ע אירופה שהשקענו בה 250 מיליו אירו. במסגרת תוכנית זו מדעני יבצעו מחקרי משותפי וכמוב יהיה ג פתח לסטודנטי לצבור ניסיו ולהשתת במחקרי. שאלה: מה היחס שלכ לגבי יזמות פרטית בתחו החלל? תשובה: יש הפרדה מוחלטת בי תוכנית החלל הבטחונית לתוכנית מקיימי אנו האזרחית. החלל מסחריי גורמי ע קשרי הצגת על ידי אות ומעודדי ישראליות חברות של יכולות לחברות וגופי בחו"ל ודוחפי את התעשייה המקומית קדימה. דבר זה ג מניב תרומה לכלכלה מקומות כס שנכנס לשוק עבודה חדשי, ועוד... קשרי אלו ג חושפי את השוק לדברי חדשי בתחו דבר ויכול האפקטיביות את שמעלה לגרו לפיתוח תחומי חדשי. דבר בתוכנית לדוגמא התבצע זה לשיתו החמישית האירופאית פעולה. בנוס גורמי ממשלתיי מבצעי את פריצת הדר לגורמי מסחריי ובעצ מהווי מטרייה עבור כל גורמי החלל באר. שאלה: מה דעת על שיגור אסטרונאוט שני לחלל? תשובה: שיגור אסטרונאוט נוס הינו דבר בעל משמעויות רבות והינו חלק ממערכת קשרי בינלאומית. כרגע אי תוכנית קונקרטית לשיגור אסטרונאוט שני לחלל א כי קיי משא ומת ע ארה"ב וכמו כ בוש הצהיר בזמנו שהוא מתכוו לתמו באסטרונאוט ישראלי שני. חשוב לזכור שלמרות שמסעו של איל רמו נגמר באסו נוראי קיבלנו ג

9 ממסע זה ידע מדעי רב והוא היווה תרומה לחקר החלל בישראל. חשוב להדגיש, ששיתו הפעולה ע נאס"א בכלל ובתחו מעבורת החלל בפרט, כולל מיזמי נוספי מלבד שיגור אסטרונאוטי ואנו ממשיכי בשיתו פעולה הדוק עימ. שאלה: לפני כשנתיי הכריזה ממשלת ישראל על תוכנית תלת שנתית להשקעה של 50 מיליו בחקר החלל שכללה השתתפות בתחנת החלל הבינלאומית. לצערנו התוכנית לא מומשה, הא יש תוכניות להפעיל אותה מחדש? תשובה: לפני כניסתי לתפקיד הממשלה ביטלה סכו זה. לצערי אי בשורות בתחו זה א כי כרגע שינוי עוסקת במו"מ קואלציוני לגבי התקציב כאשר אחד מהבקשות שלנו היא הגדלת התקציב המדע שיכול ג לשמש למטרה זו. שאלה: כאשר סטודנט מסיי היו את לימודיו באילו תחומי הקשורי לחלל הוא יכול לעבוד? תשובה: כיו תוכנית החלל הישראלית מתפתחת כאשר ג קיי מעבר טבעי לעבר תחומי אזרחיי ולא רק צבאיי. לדוגמא יש שיתו פעולה ע משרד החקלאות בתחו החישה מרחוק או למשל שיתו פעולה ע צרפת ולוויי ה,ARGOS שעוקב אחר עופות נודדי. כמו כ אנו משתתפי במחקרי שבה משתמשי בלווייני על מנת לעקוב אחרי התפשטות מחלות באפריקה ועוד... בנוס, ישראל מתמקדת בשוק הלווייני ב LEO (מסלול נמו אר ) שייל ויתרחב ע הזמ. אחד מהרעיונות שלנו בתחו זה הוא שימוש במטוסי על מנת לשגר לווייני ל.LEO כמו כ מתבצע שיתו פעולה ע צרפת בנושאי אזרחיי כמו למשל זיהוי מי תת קרקעיי בעזרת צילו היפר ספקטרלי. כיו עומדות בפני סטודנט שמסיי את לימודיו יותר אפשרויות אזרחיות, הכוללת ג פרוייקטי אזרחי. למשל אנו מנסי להשתת בפרוייקט גלילאו, פרויקט אירופאי המקביל לפרוייקט הGPS האמריקאי, בתור קבלני משנה, מדובר בפרוייקט בעל פוטנציאל רב. פרוייקט גלילאו ככל שהשוק מתרחב נוצרות יותר אפשרויות. חשוב שסטודנטי ילמדו אודות החלל שבעצ מורכב מכל התחומי. כחלק מהחזו שלי אני צופה שבעתיד תחו הננו טכנולוגיה יתחבר לתחו החלל, דבר שיכול להועיל רבות. בועדת התשתית של המשרד אנו מנסי לזהות תחומי בה כדאי להשקיע, כאשר תו חודשי ספורי מסקנות הועדה יפורסמו. א כי חשוב לומר שיש בעייה להשיג תקציבי וזהו מאבק לא פשוט להקצות כספי נוספי לתחו. צרי לזכור שא לא נשקיע במדע היו לא תהיה תעשייה בעוד עשר שני. שאלה: אילו צעדי נקטת על מנת להעלות את העניי הציבורי בתחו החלל? תשובה: קוד כל אנו פועלי למע שיגור אסטרונאוט ישראלי שני דבר שיעלה את המודעות הציבורית לתחו החלל, כרגע יש התחייבות אמריקאית לשיגורו א כי אי תארי. דבר חשוב הוא להגביר את המודעות של הציבור ליתרונות של להיות מדע או חוקר, העלאת היוקרה של מקצועות אלו כ שאמהות ירצו שהב שלה יהיה רופא, עו"ד או מדע. בעצ מדובר על הפגת התדמית הנוכחית של המדע שהינה פסיבית, והחלפה בתדמית אטרקטיבית יותר שתמשו אנשי מוכשרי לתחו ולקריירה של מדע. יש צור להכניס את האקסיומה שמדע סולל את ההתקדמות. כיו אני רואה מגמה של מעבר מהימי שבה הכרה מדעית התבטאה בעיקר במאמרי ובפרסי לעבר מצב שבו הכרה מדעית משתלבת ג תחו העסקי. צרי להבי שזהו המשאב שלנו והאיכות הישראלית, אסור לאבד יתרו זה. אנו מתכנני לבצע יחסי ציבור שוני בתחו זה, בי היתר לקיי שבוע מדע, יריד מדע, לקיי פעילות לכל המשפחה כמו פעילות אסטרונומית וכמוב פעילות שתתמקד בגילאי מסויימי בעיקר בגילאי התיכו והצבא. באופ כללי אני אופטימי לגבי העתיד שלנו וג באופ ספיצפי. שאלה: הא יש תוכניות לחקר גופי מעבר לכדור האר? תשובה: אי תוכניות למחקר מעבר לכדור האר, התרומה של ישראל לדבר כזה תהיה קטנה עקב המשאבי המוגבלי. כרגע המטרה העיקרית היא למצוא תחומי ע תועלת כלכלית שיפתחו את התעשייה, כאשר חקר מעבר לכדור האר הוא פחות כלכלי. שאלה: הא הממשלה מבינה את החשיבות של חקר החלל? תשובה: הממשלה מבינה את החשיבות א כל צעד הוא מאבק, כאשר יש קיצוצי רחבי קשה להגדיל תקציבי מדעיי. "אופק 1" הלוויי הישראלי הראשו

10 STS-107 logo בעשרי ואחד באוגוסט, פורס הדי וחשבו של ועדת החקירה לנושא אסו מעבורת החלל קולומביה, כמעט 7 חודשי לאחר מינויה. הדו"ח כולל פרטי רבי, והוא מכיל 250 עמודי. הדו"ח שפורס אינו מספק רק את הסיבות הטכניות הישירות שהובילו לאובד המעבורת וצוותה באחד בפברואר השנה, אלא מרחיב את החקירה אל מה שכונה "התרבות הארגונית של נאס"א", אשר לה מייחס הדו"ח אשמה שווה בחומרתה לכשלי הטכניי. צוות החקירה המיוחד, בראשותו של האדמירל בדימוס הארולד גיימ, זיהה מספר גורמי רלבנטיי שהביאו לאסו הקולומביה, וחילק לשלוש קטגוריות: 1. תקלות פיסיות שהובילו באופ ישיר להרס מעבורת החלל. 2. חולשה ארגונית בכל הרמות בנאס"א, שחלק מהמקורות שלה היסטוריי, אשר הביאה לאובד המעבורת.. 3 גורמי נוספי, אשר עלו מתהליכי העבודה של ועדת החקירה, ואשר לא גרמו ישירות לאסו הקולומביה, א א יושארו ללא טיפול עלולי להביא לאובד מעבורת נוספת בעתיד. ועדת החקירה, שמנתה 13 חברי, הסתייעה בצוות של כ 120 אנשי מחו לנאס"א וכ 400 מהנדסי מתו סוכנות החלל האמריקנית. מאות ראיונות, אלפי מסמכי ולמעלה מ 80,000 שברי מעבורת החלל קולומביה סייעו לועדת החקירה להתחקות אחר הגורמי לאסו. הסיבה הישירה לאובד הקולומביה וצוותה היה סדק בשפת ההתקפה של הכנ השמאלית, שנגר מפיסת קצ בידוד שניתקה ממכל הדלק החיצוני 81.7 שניות לאחר השיגור. פיסת הקצ פגעה בכנ בפנל העשוי סיבי פחמ מחוזקי (RCC) ויצרה בו חור או סדק גדול. במהל החזרה לאטמוספירה, סדק זה במערכת ההגנה התרמית של המעבורת, איפשר לאוויר ח מאוד (בטמפרטורה של כ 2000 מעלות צלזיוס ( לחדור דר החלק הקדמי של הכנ השמאלית ובסופו של דבר להמיס את מבנה האלומיניו של הכנ השמאלית. התוצאה הייתה חולשה במבנה החללית עד שכוחות אווירודינמיי גרמו אובד שליטה, כשל של הכנ והתפרקות של כלי הטיס. לא הייתה לצוות החללית כל אפשרות לשרוד. חברי הוועדה הבינו בשלב די מוקד כי התאונה לא נגרמה מאירוע חריג ואקראי, אלא יש לה שורשי עמוקי בהסטוריה של נאס "א ובתרבות הארגונית של נאס "א בכלל, ושל ניהול המשימות המאוישות בפרט. (יצוי, כי מנהל טיסות מעבורת החלל בנאס "א, רו דיטמור, התפטר מתפקידו עוד טר פורסמו מסקנות חקירת האסו ). כתוצאה מכ, הוועדה הרחיבה את המנדט שלה כדי שיכלול ג חקירת מגוו של נושאי הסטוריי וארגוניי, לרבות הסדרי פוליטיי ותקציביי, והשינויי בסדר העדיפויות במהל תוכנית המעבורות. הוועדה השתכנעה באשר לחשיבות גורמי אלו ככל שהחקירה התקדמה והעמיקה, ובדו"ח, בעיקר בחלק של המסקנות וההמלצות, יש לגורמי אלה ביטוי נרחב. הגורמי הארגוניי שגרמו לתאונה נעוצי בהסטוריה ובתרבות של הכוללת המעבורות, תוכנית לדרישות באשר התפשרויות של רצופות שני מהמעבורות, סדרי עדיפויות מחסור במשאבי, הבנה לחצי לוח זמני, נזילי, לקויה של המעבורת ככלי תפעולי במקו ככלי תחת פיתוח, ומחסור בחזו מוסכ בקרב הציבור באשר לתוכנית חלל מאויישת. והרגלי תרבותיי מאפייני שנתקבעו בנאס"א באשר לבטיחות, לרבות: הפרעה. ללא התפתחו העבר; הצלחות על הסתמכות מחסומי ארגוניי שמנעו תקשורת יעילה והעברה של מידע בטיחותי דעות שונות, משולב לאור השתקת בניהול קריטי; מחסור מרכיבי רבי של התוכנית, והתפתחותה של שרשרת פיקוד לא החלטות קבלת ותהלי לכללי מחו שפעלו פורמליי הארגו. 29 ההמלצות של ועדת החקירה חולקו לשלוש קטגוריות, כול חשובות, והועדה הדגישה זאת בדו"ח, לפי סדר הזמני של ביצוע ההמלצות ודרגת הקריטיות שלה להמש תפעול מעבורות החלל: מאמר זה מתמצת את הדו"ח שפורסם על-ידי נאס"א לאחר התרסקות מעבורת החלל "קולומביה" בפברואר השנה. במאמר תמצאו בראשי-פרקים את הסיבות העיקריות לאסון ואת המסקנות לגבי המשך פעילות מעבורת החלל. מקור: CAIB

11 ב( 1. קטגוריה ראשונה חזרה לטיסה ;(Return to Flight) המלצות שניה 2. קטגוריה טיסות להמש הנוגעות המעבורת באופ כללי; המלצות שלישית 3. קטגוריה הנוגעות לתפעול מעבורות החלל מעבר לשנת 2010; דוגמאות להמלצות מהקטגוריה הראשונה שללא יישומ המוצלח לא נית, על פי הועדה, לחזור ולהשתמש במעבורת החלל כוללות (רשימה חלקית ): שיפור מער המצלמות העוקבות אחר שיגור המעבורת, כולל הצבת מצלמות על כלי שייט וטייס; שיפור עמידות חלקי המעבורת לפגיעה מכנית של שברי מסוגי שוני ; התקנת מצלמות בקרה על המאיצי המוצקי של המעבורת ועל מיכל הדלק הראשי ; מיסוד הצילו של מעבורת החלל על ידי לוויני ביו בעודה במסלול; פיתוח "ערכת תיקוני " שתאפשר לתק את מערכת ההגנה התרמית של המעבורת במסלול; מניעת נשירת חלקי קצ בידוד ממיכל הדלק של המעבורת; שינוי לוח הזמני של טיסות המעבורת על מנת שישק את המצוי ולא את הרצוי; פיתוח ויישו שיטות לבחינת חוזק מבני של רכיבי העשויי סיבי פחמ במעבורת החלל. יש לציי, כי חלק מממצאי הדו"ח מטרידי במיוחד, לדוגמא ציוד הבדיקה שמשמש את טכנאי נאס"א והקבל המבצע ) Space United (Alliance לבחינת כשירות המעבורת ומערכותיה הוא ב 22 שנה (!). פגמי בניהול, השתקת דעות הסותרות את עמדת המנהלי הבכירי בנאס"א והעדר גו עצמאי העוסק בבטיחות תרמו את שלה לאסו. כפי שהתבטא יו"ר הועדה במסיבת העיתונאי בה הוצג הדו"ח: "לחתיכת הקצ שפגעה בכנ המעבורת ולתרבות הארגונית הקלוקלת של נאס"א משקל שווה בגורמי שהביאו לאסו ". הדו"ח כולל ניתוח של אפשרויות חילו בי א באמצעות מעבורת החלל "אטלנטיס" ובי באמצעות תיקוני מאולתרי בחללית קולומביה עצמה; (בהקשר זה יש לציי כי כל תרחישי החילו ה בגדר חוכמה שלאחר מעשה, שכ תנאי ראשו ליישו חילו מהחלל הוא זיהוי תקלה בחללית שיש בה בכדי לסכ את צוותה ולא זה היה המצב במהל המשימה (STS-107 כלולי בו ג חילופי מסרי שנשלחו בדואר אלקטרוני בי עובדי שוני בנאס"א ואשר עסקו בהשלכות האפשריות של פגיעת קצ הבידוד בכנ החללית, עובדה שהייתה ידוע מ היו השני למשימה. אול לאחר בדיקות שונות הוחלט כי הפגיעה אינה מהווה סכנה לחללית ולצוותה. יש לקוות, כי דו"ח ועדת החקירה יילמד היטב ולקחיו יוטמעו עמוק במערכות הבירוקרטיות של נאס"א. שא לא כ, קיימת הסכנה כי דו"ח זה, המצטר לדו"ח ועדת החקירה לאסו מעבורת החלל "צ'אלנג'ר" משנת 1986, לא יהיה האחרו. יחד ע המסקנות הקשות, הדגישה הועדה כי היא רואה בהמש טיסות החלל המאוישות יעד חיוני בתוכנית החלל האמריקנית. אול על מקבלי ההחלטות להבי כי מעבורת החלל היא חללית מיושנת, בעייתית,יקרה מאוד לתפעול ואינה כלי חללי מבצעי שהינו נטול בעיות וסיכוני אלא הינו כלי חללי הנמצא בתהלי מתמיד של פיתוח ושל שיפורי. לוח הזמני המקורי לחזרת המעבורת לטיסה, הול ונדחה, וכלל לא ברור א יתקיי שיגור של מעבורת החלל במהל שנת נאס"א נתקלת בקשיי רבי ביישו המסקנות של ועדת החקירה, במיוחד בתחו פיתוח היכולת לתק את מערכת הבידוד התרמי של החללית בעודה בחלל. בנוס לשינויי ה"עוטפי " את טיסת מעבורת החלל, כגו צילומי מהקרקע, מהאוויר ומהחלל של מהל הטיסה, נערכי שינויי מבניי רבי במעבורת החלל עצמה, הכוללי בי היתר השתלת חיישני רבי לכנפי המעבורת, אשר יוכלו לספק התרעה א תהיה פגיעה מכנית בכנ. למרות כל המאמצי לקיי בבטחה את טיסותיה של מעבורת החלל, הרי שמדובר במערכת הסובלת מבעיות רבות מאוד, והסיכו בהמש הפעלתה גדול. דומה, כי ההחלטה הנועזת מכל, לנטוש את תוכנית המעבורות ולפתח אמצעי חדשי לשיגור אסטרונאוטי לחלל, לא נידו כלל לעומקו, וכי נאס"א תמשי ותפעיל את החומרה המיושנת עוד שני רבות או, חלילה, עד לתאונה נוספת. הדו"ח הארו והמפורט הוא בגדר קריאת חובה לכל אד העוסק בתכנו מערכות טכנולוגיות מורכבות, מערכות חלל בפרט וכ לכל המתענייני בפ האנושי והארגוני של נאס"א. לקריאה נוספת: אתר האינטרנט של ועדת החקירה, בו נית למצוא את הדו"ח המלא הוא: דו"ח של נאס"א, המתייחס לדו"ח ועדת החקירה: main_rtf_ pdf הספר "ההתרסקות" הוצאת כנרת, זמורה בית ) מציג את השתלשלות האירועי החל מ ההחלטה לשגר את המשימה, ועד למסקנות הראשוניות של ועדת החקירה מראשית חודש מאי. "ההתרסקות" מבוסס על תחקיר שערכו יפה שיר רז ואבי בליזובסקי, שליוו את סיפור המעבורת מהרגע שהוחלט על השתתפות אסטרונאוט ישראלי. הכותב הוא חבר באגודת החלל הישראלית

12 ד"ר גי'ם בורק שימש כמנהל תוכנית הריינג'ר (Ranger) בשנות ה- 60, תוכנית זו הייתה התוכנית האמריקאית הראשונה לחקר הירח והייתה מבוססת על רובוטים. היא גם שימשה למטרת בדיקת טכנולוגיות חדישות ששימשו במשימות שבאו אחריה, בין אם זה לכוכבי-לכת אחרים או אפולו. הראיו שלי ע גי' התקיי במהל כנס החלל שנער בספטמבר השנה בברמ, גרמניה. אני הגעתי לכנס ג כשליח מסלול וג כמארג של סדנת המאדי /ירח, וגי' היה אחד מהמומחי שהגיעו לסדנה כדי לייע לנו. עריכת הראיו גרמה לי אישית להתרגשות רבה. לא כל יו פוגשי, עובדי ומדברי שעות ע אחד המנהלי של תוכנית החלל בזמ המרו לירח. כאשר פוגשי אותו מבחיני מיד שגי' הוא אד יוצא דופ בעל זיכרו פנומנלי אשר א בגילו המתקד, 78, עדיי שרו על חלל, עוסק בתחו וא הרי שתי כוסיות טקילה יחד ע מארגני הסדנה. ובזאת אני מציג בפניכ ראיו זה: שאלה: אילו תפקידי מילאת במסגרת תוכנית החלל לפני שהפכת למנהל של תוכנית הריינג'ר? תשובה: כאשר חללית הספוטניק שוגרה בשנת,1957 JPL Jet ) והצוות של ד"ר וו (Propulsion Lab בראו בהנטסויל, שהיו באותה תקופה חלק מיחידת חימוש הטילי של צבא ארצות הברית, עסקו בבניית טיל ניסוי לרכב רב שלבי. הטיל נועד להכנס מחדש לאטמוספירה כאשר משגר הרדסטו מש מש כשלב הראשו ומספר מנועי סר 'גנט קטני משמשי עבור השלב העליו. שתיי או שלושה טילי ניסוי שוגרו באותו תקופה. לכ כאשר ספוטניק עלה למעלה כבר הייתה רקטה מוכנה לשגר לוויי למסלול. (לאחר כישלו משגר הואנגארד התוכנית הרשמית לפיתוח משגר ( אחד מאות רדסטוני שוגר לחלל. זה היה בשלושי ואחד לינואר, אני הייתי חלק מתוכנית ההמש לשיגור הראשו לווייני ה explorer שלוש וחמש. לא נשארתי זמ רב בתוכנית מכיוו שהוחלט שחלקי אחרי בנאס"א, שרק נוסדה באותה תקופה, ייעסקו בלווייני חקר כדור האר כאשר אנחנו, בJPL, נעסוק במשימות לירח ולמאדי. וכ בשנת 1960 יצא דו"ח שנקרא "38/1 "JPL שקבע שנעסוק בחקר הירח וכוכבי הלכת. התחלנו לתכנ מספר משגרי שישמשו לחקר הירח מסוגי שוני שלא הפכו למציאות עד שלקראת סו השנה הוחלט על התיכנו הסופי ואני התמניתי למנהל תוכנית הריינג'ר. לפני כ עבדתי במסגרת JPL על תוכנית הטילי הצבאית, כ קיבלנו את מנועי הסרגנ'ט שהיה בעצ טיל בליסטי לטווח קצר והיווה את העבודה שלי עד לזמ בו ספוטניק עלה למעלה. בעקבות הקשר לרדסטו, JPL הייתה מוכנה לבנות את הלוויי הראשו דבר שעזר לנו לבצע את השיגור הראשו במהירות. באותה תקופה, צבא ארה"ב, חיל האוויר, הצי וסוכניות המודיעי השונות החלל, כול רצו להפו לסוכנות האמירקאית ולכ כאשר משטרו של אייזנהאור צ ע הרעיו של סוכנות חלל אזרחית היו הרבה ויכוחי שניטשו מסביב. ישנו ספר שנקרא " "The Heavens and the Earth (נכתב ע"י (Walter Mcdougall אשר מתאר את הסביבה הפוליטית באותה תקופה. לבסו זה הסתכ שבכ שעבור פרוייקט הריינג'ר אנחנו בנינו את החללית ודאגנו לתחנות עקיבה מסביב לעול, א החללית עצמה שוגרה על גבי משגר אגנה (Agena) של חיל האוויר ולא על ידי משגר של נאס"א. משגר האגנה בפעולה שאלה: הא תוכל לספר לי את זכרונתי מתוכנית הריינג'ר והמרו לירח? תשובה: דברי קרו מהר באותו זמ, זאת הייתה תקופה מאוד אינטסבית והיינו במרו רציני ע הרוסי. בשנת 1959 היה לה את Luna אחת עד שלוש ששוגרו לירח, כאשר לונה שלוש צילמה את הצד החשו של הירח בפע הראשונה בהיסטוריה. תמונת אמ של לונה 3 לכ הייתה לנו את ההרגשה שעלינו לעבוד קשה על מנת להדביק אות. עשינו הכל בזריזות מכיוו שה כבר בנו את הלוויי הראשו שהשיג מהירות בריחה, העצ הראשו שפגע בירח והלוויי הראשו החשו שציל תמונות של הצד. לכ לתוכנית ריינג 'ר היה אופי מעניי. אני כמנהל הפרוייקט והעובדי שאיתי חשבנו על עצמנו כעל קבוצת ספורט מאוד תחרותית ע קבוצת ספורט יריבה, שלא החשבנו כאוייבי אלא פשוט רצינו להביס אות. אבל מחו לחוג ההנהלה שלנו, היתה קהילה אחרת שלא הייתה חדורת כוח רצו כמונו אלא ראו את פרוייקט הירח כהזדמנות למחקר מדעי, כפי שהדבר מקובל כיו. דבר זה גר לחיכוכי רבי בי הקבוצות. אנחנו היינו אנשי go" הטילי מחלק הבאי אנשי "go הצבאיי, שרגילי לדחו חזק ומהר, בעוד אנשי המדע התעניינו בעיקר במידע בעל איכות גבוהה ואמינות גבוהה, דבר חשוב שכיו יש לנו אותו. וכ היינו בלח זמ והגענו להבנה שעבור משימות פלנטריות עלינו לחקור מספר טכנולוגיות ייצוב בשלושה צירי, אנטנה בעלת קצב שידור גבוה, כוח סולארי ועוד...

13 באותה תקופה כל הטכנולוגיות הללו היו חדשות לנו ולשאר העול. להכ הייתה לנו תוכנית עבור ריינג'רי, שבמסגרתה השניי הראשוני ישמשו כלווייני לבדיקת טכנולוגיות שייכנסו למסלול בעל אקסצנטריות גבוהה, אז נייצב אות, נכוו את האנטנה כלפי כדור האר ונפעיל את הפאנלי הסולאריי. המדעני במשפחת נאס"א הטרייה אמרו שמכיוו שאנו עומדי להכנס ולצאת מהמגנטוספירה (חגורות וא אל רק התגלו באותה תקופה ( יש כא הדזמנות נפלאה לחקור אותה. אנחנו לא חיבבנו את התרחיש מכיוו שלא רצינו שיהיה מדע על החללית. במבט לאחור, אני גאה לומר שנתנו למכשירי המדעיי את אותה החשיבות כמו לכל שאר מערכות הלוויי, למה? מכיוו שהבנו שבלי המכשירי המדעיי זה לא יישנה א כל שאר המערכות עובדות ולכ ביצענו אינטגרציה של הפרוייקט המדעי לתו המפרט של החללית. וכ היה לנו את ריינג'ר אחד ושניי ע הכוונה להגיע רחוק מספיק על מנת לבחו את הפונקציות הללו והתחלנו בבניית. בעשירי ובארבע עשנשר לאוקטובר הסובייטי שיגרו י רכבי כבדי לכיוו מאדי. שניה נכשלו אמנ, אבל זה היה ברור שקיימת בברית המועצות תוכנית ענקית שמוקדשת לחקר מערכת השמש מעבר לירח. ברביעי ובשתיי עשרה לפברואר, 1961, ה שיגרו זוג משגרי מהכבדי ביותר שה אי פע הרימו מכדור האר עד לאותה תקופה. אחד מה נכנס למסלול מסביב לכדור האר ונקרא קוסמוס, כאשר השני שלח גשושה לנוגה. ה פרסמו תמונה של אותה גשושה שמראה אנטנה בעלת הספק גבוה ופאנלי סולאריי. דבר זה תקע לנו מבער באחוריי. בכל אופ, שיגרנו את שני הריינג'רי הראשוני שנכנסו למסלול נמו אבל לא הצליחו להגיע למסלול האקסצנטרי שרצינו שה יגיעו אליו וזה נהיה ברור שעדיי לא היינו מוכני באותה תקופה והטכנולוגיה נמצאה מעבר ליכולות שלנו. המשגר לא היה אמי מספיק והחללית מורכבת מדי. לאחר מכ שיגרנו את ריינג'ר שלוש וארבע שהיוו את הניסיו האמריקאי הראשו לשי מכשירי מדעיי בירח. הכנה של ריינג'ר לשיגור בינתיי, בזמ המהומה סביב ייסוד נאס"א, חיל האוויר ניסה לבצע מספר משימות חלל עמוק בש פיוניר שהיוו הצלחות חלקיות א לא נתנו מידע אמיתי. כ ישבנו, אני מערי בסביבות אפריל 1961, לאחר ששוגרו ארבעה ריינג'רי, מתוכ אחד פגע בירח (ריינג'ר ארבע), א כי ללא מידע מדעי שנאס. באותו זמ נפתח חלו שיגור לנוגה. למטרה זו הכנו שני חלליות מרינר, אשר התבססו על המבנה של הריינג'ר, והיו מיועדות להשתמש בחלו שיגור. אחד מה נפל לאוקיינוס האטלנטי בגלל טעות במשוואות (שנגרמה עקב בילבול בי שתי משתני, a וâ ). לעומת זאת מרינר שתיי עבד בצורה תקינה והפ לגשושה הראשונה להחזיר מידע מנוגה וגילה שהטמפ' ש היא גבוהה גי' בורק והכותב מיד לאחר סיו החליפה מאוד. החללית כשלה א היא הספיקה באותו לבצע את המשימה שלה. חלו שיגור הרוסי שלחו שלושה משגרי כבדי שכול נכשלו. הגיעה 1962 בסביבות אוקטובר שעתנו לנסות שוב לשגר משימה לירח, הפע את ריינג'ר חמש, אשר נכשלה עקב סיבה מאוד מורכבת. התוצאה של כ הייתה שנאס"א רצתה לבצע אירגו מחדש של הפרוייקט ואני הוחלפתי כמנהל ראש חטיבת המערכות הפרוייקט. באותה תקופה ב- JPL הפ להיות הוא הכיר ראש הפרוייקט החדש. והמרינר הריינג'ר מערכות את והיה חבר בצורה טובה מאוד, לספסל הלימודי בCaltech. ה שיגרו ריינג'ר נוס שג סבל מתקלה מאור מורכבת, אבל אז ה ריינג'ר שבע שיגרו בהצלחה את שהצילו את היו שמונה ותשע,,JPL מכיוו שהיה איו רציני על ולתת להפריד אותה מCaltech אותה לחברות או סוכניות ממשלה אחרות. אבל מאז והלאה הכל טוב. אפילו הכישלונות האחרוני של הגשושות למאדי לא גרמו לשו הצעה להפריד את JPL מ- Caltech. לסיכומו של דבר, זאת הייתה חוויה מרגשת מאוד, הצלחנו להביא את מארינר שתיי לנוגה ואת ריינג 'ר שבע שמונה ותשע לירח. לאחר מכ הרוסי שיגרו לירח את לונה, 9 10, לונה ואת הנחתת הראשונה המקפת הראשונה. זמ קצר לאחר מכ שוגרו המקבילות האמריקאיות ובעצ צמצמנו את המרחק, וכמוב התחלנו להתכונ לפרוייקט אפולו...

14 שאלה: אילו תפקידי אחרי מילאת בנאס"א לאחר סיו תוכנית הריינג'ר? תשובה: הפרוייקט הבא שביצעתי עבור נאס "א, שכיו מבוצע על ידי הרשל ופלנק, היה מתקד לזמנו טלסקופ.millimeter wave באותו זמ ג בצענו את הצעדי הראשוני בבניית IRIS (טלסקופ אינפרא אדו ) אבל אני לא הייתי מעורב בכ. באותו זמ מומחי חלל היו נשלחי לוושינגטו לתקופה של שנתיי וחצי לעבוד במחלקת ניתוח החלל וטילי של ה.CIA באותו תקופה היו תמיד 4 3 אנשי מ JPL שהיו נספחי ל.CIA לאחר פרוייקט ריינג'ר לא בוצעו פרוייקטי נוספי לירח במסגרת,JPL למרות שניסינו שנה אחרי שנה. הפרוייקט שרצינו לעשות היה אותו פרוייקט שתוכנ על ידי הסטודנטי באוניברסיטת החלל הבינלאומית במש כל שנות השמוני ניסנו למכור אותו, עד שלבסו הוא בוצע בחלקי דר חללית הקלמנטיי ודר ה Lunar.Prosepector בעזרת שתי גשושות אלו קיבלנו את כל המדע שרצינו וה בעצ מילאו את היעדי שרצינו להשיג לאחר סיו תוכניות ה- Surveyor וOrbiter,Lunar יעדי מדעיי שלדעתי חשוב היה להשיג. הגשושות הבאות שישוגרו לירח, סל (Selene) היפנית, הגשושה ההודית והסינית, צריכות לבצע דברי שמהווי קפיצת מדרגה ולא להסתפק בהתקדמויות קטנות. לפי ההתרשמות שלי כיו, הסל לא לוקחת צעד מספיק גדול קדימה בחקר הירח. תמונת אמ של Selene שאלה: בשנות השישי הייתה דעה נפוצה בציבור שתו מספר שני האנושות תבנה בסיסי על גבי הירח ותשלח אנשי למאדי, מה לדעת השתבש בדר לש? תשובה: כאשר המשגר N1 הסובייטי נכשל ארבע פעמי, בייחוד שבכל ארבעת הכישלונות היה גור אחר, הסובייטי החליטו לצמצ את ההפסדי ולנטוש את חקר הירח לטובת תחנות חלל במסלול נמו. למרות שהסובייטי המשיכו ע זונד ארבע עד שמונה, שהיוו טיסות הכנה לטיסה מאויישת ואפשר לומר שה המשיכו ע תוכנית הירח שלה, זה היה מחווה ריקה מכיוו שבלי משגר ה N1 לא היה לה סיכוי רציני להביא אנשי לירח וטיסות מסביב לירח לא נותנות ל שו דבר, ה החליטו לפרוש מהמירו. דבר זה, בשילוב ע מלחמת וייאטנ, הוציא את הנשמה מתוכנית אפולו וגר לביטול של משימות אפולו משגר הN1 על כ השיגור כתוצאה מכ תוכנית חקר הירח האמריקאית הפסיקה לתפקד בעשרי וחמש השני האחרונות. לעומת זאת עשינו מספר דברי מענייני כגו וויאג'ר, גלילאו, קאסיני וכיו"ב... לכ בזמ שתוכנית חקר כוכבי הלכת הייתה בריאה והמשימות המשיכו, תוכנית חקר הירח לא הייתה קיימת. משימות מחקר רובוטיות ממשיכות בזמ שתוכניות מאויישות למאדי נשארות בשלב הדיוני ותוכניות מאויישות לירח אפילו לא נשקלות. עוד גור שהשפיע וחשוב לציינו הוא שהציוד נעשה אמי יותר בימינו ונית לפתח את כל השימושי המסחריי בצורה רובוטית, דבר שגר לכ שג הסובייטי וג ארה"ב צריכי להסתפק במסלול נמו אר למשימות מאויישות, בניגוד למחשבה המקורית שבני האד יתפעלו את כל החלליות. אני לא חושב שמישהו אוהב את זה אבל זהו המצב. שאלה: כפי שאתה יודע הסיני מתכנני לשגר בקרוב אד לחלל, בתור מישהו שמכיר היטב ה את עיד המרו לחלל וה את עיד שיתו הפעולה, איזה מצב עדי מבי שניה? ומה דעת על האפשרות שייפתח מרו חדש לחלל? תשובה: בשביל טובת העול בהחלט עדי שיתו פעולה בי הגורמי. אבל זה יותר גרוע א התוצאה של חוסר התחרות גור לכ שתחוכנית החלל נעצרת. מר ניקסו היה במצב מאוד מסוב בזמנו ע המלחמה בוייטנא דבר שגר לכ שהמצב הפוליטי בארה"ב לא היה מתאי להמש חקר הירח לאחר כשלו משגר ה- N1. אני לא חושב שהסיני יפתחו במירו חדש לחלל, למרות שאני מאמי שה יצליחו לשי אד במסלול נמו אר. ה לא נמצאי בעמדה שבה ה יכולי לעשות דברי שישפיעו על מדיניות החלל במדינות אחרות. המרו לירח הגיעה בתקופה ייחודית בהיסטוריה, על מנת לפתוח במרו נוס צרי ג הל רוח ייחודי בציבור. מר קנדי סיכ זאת היטב במכתבו: "מה אנחנו יכולי לעשות על מנת לנצח". זה לא רק היה הירח באותו תקופה בארה"ב, המירו התבטא בכל האופני של החיי האמריקאיי באותה תקופה בוא נכנס לכושר טוב יותר מכיוו שאנחנו אומה של couch potatoes וכיו"ב... בכל אספקט של החיי הציבורי קנדי ניסה להשפיע, לכ כאשר הוא הסתכל על החלל הוא פשוט אמר: "בואו נלח על הגז ונביס את הרוסיי ". זהו הל הרוח במדינה ששואפת להיות אומה גדולה, הוא

15 אמר שננצח את הרוסי לא על ידי כ שנהיה גדולי יותר אלא על ידי כ שנהיה חכמי יותר. מצב הרוח הציבורי היה שונה לחלוטי באותה תקופה מאשר בימינו אנו, צרי להבי מה היה מסביבנו על מנת להבי מה עשינו. זה אולי נראה טיפשי א אתה קורא זאת עכשיו אבל זה עקבי ע האווירה הציבורית. שאלה: הא אתה חושב שיש אפשרות להקי סוכנות חלל עולמית בימי חיינו? תשובה: לפי דעתי תוכניות החלל ה בראש ובראשונה תוכניות לאומיות. א תסתכל בסוכנות החלל שבעצ תראה האירופאי על ידי המובלי האירופאי, הצרפתי, אומרי שה לא יכולי לסמו על ארה"ב. א זה נשמע פסימי תסתכל על הגשושה יוליסס האמריקאי נטשו בתור דוגמא והשאירו את האירופאי לבד. דבר זה קרה בתקופה שהיו דיוני על עצמאית שיגור יכולת יצירת הנטייה את וחיזק באירופה ללאומניות. אחד מהיעדי של אוניברסיטת החלל הבינלאומית, יעד שג מהווה סיבה מרכזית לנוכחות שלי ש, היא ההזדמנות לקד ולשפר את הפעולה שיתו בתחו המצב הבינלאומי, כאשר אנו כבר מבחיני בתוצאות שאנשי מביני אחד את השני טוב יותר. יהיה שיתו פעולה מסויי כ, וזרימה של מידע בי התוכניות השונות. וככל שיהיה יותר מידע יותר טוב. אבל א רוצי להקי רק צרי עולמית חלל סוכנות שמדינות הקשיי על להסתכל נתקלות בה כאשר ה רוצות לתא את תוכנית החלל שלה, לדוגמא יפ שרק עכשיו איחדה את סוכניות JAXA או החלל השונות שלה ל מגוו סוכניות: בארה"ב שיש בה חיל הצי, חיל היבשה, נאס"א, תהיה לא המודיעי האוויר, סוכנות חלל אחת בארה"ב שלא לדבר על העול. שאלה: הזכרת קוד לכ את אוניברסיטת החלל הבינלאומית שאתה מלמד בה, תוכל לספר לנו עליה יותר ומה תפקיד ש? תשובה: אוניברסיטת החלל הבינלאומית נוסדה מתו העיקרו שכאשר הצעירי המוכשרי של ימינו יהפכו להיות המנהיגי בעתיד, יהיה זה יתרו רציני א ה כבר יכירו אחד את השני. לגרו לה לחלוק ניסיו משות, ולהביא אות להכרה שנית להיות ע אנשי מתרבויות שונות, שפות שונות ומחברה שונה, לדחו אות דר "מטחנת בשר" וליצור מקשה אחת שיודעת לעבוד ביחד. כ כאשר ה יהפכו למנהיגי ה יוכלו לקבוע מדיניות, להוציא לפועל תוכניות ושאר הדברי שמנהיגי עושי אבל שה יהיו בעמדה זו ה יוכלו ליצור קשר ע החברי שלה מהאוניברסיטה ולשת אית פעולה. זאת המטרה המרכזית של האוניברסיטה, יש עוד מספר מטרות בינה להבי תחומי אחרי בחלל, התוכנית האקדמאית באוניברסיטה היא ייחודית ג א נתעל מהמטרה של יצירת קשר בי מנהיגי העתיד. אני אישית נמצא ש בפרופסור מהמניי ומשמש כיוע לצוות הפרוייקטי או במילי אחרות אני עושה ש מה שאני עושה ב JPL או באגודה הפלאנטרית עבודת צוות. שאלה: מה החזו של עבור חקר החלל בחמישי שנה הקרובות? תשובה: באופ ברור עלינו לנסות ולהפו לחברה של שני כוכבי לכת הירח נמצא מעבר לפינה ועלינו לפתח ש נוכחות אנושית מסיבית, עלינו להקי ארכיו בטוח של הידע והחוכמה של החברה שלנו. עלינו להקי תרבות נוספת. הדבר קרה על פני כדור האר מספר פעמי, לעיתי ע תוצאות טובות ולעיתי לא. א תסתכל על האינדיאני, האד הלב לא היווה בשורה טובה אבל כיו יש לנו באמריקה שתי מדינות דמוקרטיות גדולות ומדינה שלישית בדר (מקסיקו). למרות מספר חיסרונות המודל הדמוקרטי מתפשט ברחבי העול ע מספר שינויי נחוצי. הודו הינה דמוקרטיה לכל דבר למרות שהיא שונה מהדמוקרטיה שלנו עקב התרבויות השונות וכיו"ב... כוונתי היא שהאנשי שחצו את האוקיינוס האטלנטי יצרו דבר חדש. א נשתמש בזה כאנלוגיה נוכל לומר שברגע שהטכנולוגיה קיימת ויש מספיק המחוייבות לעשות זאת, זהו הזמ ליצור אומות חדשות. חברה של שני כוכבי לכת תהיה ניסוי מעניי אנחנו צריכי לשלוח בני אד, לא נית להשיג את אות הדברי ע רובוטי. מושבה עתידית על הירח שאלה: מה היית מציע לסטודנט ישראלי שהיה מעוניי לעסוק בתחו של מחקר כוכבי לכת? תשובה: לפי דעתי ישנ אפשרויות רבות. למשל סטודנטי ישראליי ופלסטינאי עשו ניסוי משות על כאשר הניסוי שרד וה,STS107 משתפי פעולה על חקר תוצאות הניסוי. אותו דבר נית לבצע על משימות למאדי מכיוו שכבר יש ניסויי ממדינות אחרות והדלת כבר פתוחה, כל מה שצרי לעשות הוא למצוא את הדלת הנכונה ולהשתמש בה המכו הפלאנטרי, נאס"א, סוכנות החלל האירופאית, SETI ועוד.. לכ כל סטודנט ישראלי שמעוניי יותר ממוזמ להשתת ולהיות מעורב בחקר כוכבי הלכת. גי' בורק משמש כיו כמרצה באוניברסיטת החלל הבינלאומית, יוע ב JPL ומתנדב בגופי שוני לקידו חקר החלל.

16 בחלקו הראשון של מאמר זה סקרתי את תולדות חקר המאדים עד לסוף שנות התשעים. במאמר זה תתואר התפתחות חקר המאדים בימינו, וכן בעתיד הקרוב. כיום עושות דרכן אל עבר הכוכב האדום, או נמצאות במסלול סביבו 4 משימות ששלוש מתוכן אמורות להנחית רכבי שטח על פני הכוכב. עד סו שנות התשעי עיקר המאמ המחקרי של מאדי נעשה ע"י סוכנות החלל האמריקנית. בנוס לארה"ב עסקו בו ג הסובייטי ע הישגי פחות מרשימי לאור מספר עצוב של כשלו משימות. ברביעי ליולי 1998 נכנסה ג יפ למועדו המדינות העוסקות בחקר הכוכב. לראשונה בתולדותיה, שיגרה יפ חללית מחקר שהייתה אמורה להקי את מאדי במטרה לחוקרו. החללית ששמה נוזומי NOZOMI" " בתרגו חופשי שוגרה ממרכז החלל סביב מאדי בעודה בוחנת את הרכב החומרי על פני הכוכב וקרינתו וכ משמשת לגילוי מי ושכבות קרח רדודות תת קרקעיות. האודיסאה אוספת תמונות המשמשות לזיהוי המינרלי על אדמת הכוכב וסלעיו, וכ לחקר תהליכי גיאולוגיי. באמצעות זיהוי כמות המימ בשכבת הקרקע העליונה על פני הכוכב נית להסיק כמה מי אצורי בכוכב. מזאת א נית ללמוד על אקלימו של הכוכב. איסו המידע על קרינת הכוכב ואקסוביולוגיות. לצערי, עד כתיבת שורות אלו כל נסיונות התקשורת ע הנחתת עלו בתוהו וככל הנראה היא אבדה. מעורבותה של נאס"א בניסוי כוללת את פיתוח המכשור ע סוכנות החלל האיטלקית, תמיכה מדעית אמריקנית, תאו ממסרי רדיו ע החללית וכ נאס"א מספקת תמיכה באיתור החללית במהל שלבי קריטיי במשימה ע"י רשת התקשורת "חלל עמוק". בקגושימה. ויעודה המדעי הראשי של הנוזומי היה לחקור את שכבת האטמוספרה העליונה של מאדי בדגש על אינטראקציה ע הרוח הסולארית. נוזומי שמסתה 541 ק"ג ננטשה עקב בעיות רבות בחללית שנגרמו עקב התפרצות סולארית שפגעה במכשור שלה. נוזומי זה זמ רב נחשבי פני השטח של הכוכב כמכילי תערובת של קרקע ע חומרי קרחוניי בהרכב בלתי ידוע. לש כ שולחה חללית המחקר הבאה אודיסאה " MARS "ODYSSEY אל הכוכב. אודיסאה שוגרה בשביעי לאפריל 2001 ע"י נאס"א והגיעה אל יעדה ב 24 לאוקטובר באותה השנה. מסתה היא 758 ק"ג מתודלקת ועל סיפונה מותקנות מערכות מתקדמות ביותר ובינה מערכת הדמיה מבוססת פליטה תרמית (THEMIS) ספקטרומטר קרני גמא (GRS) ומערכת לניסויי קרינה בסביבת הכוכב. האודיסאה חגה במסלול במשימה זו נועד לסייע להתמודד ע סיכוני פוטנציאלי לטיסות מאוישות עתידיות לכוכב, וכ לניצולה כתחנת ממסר לנחיתות עתידיות. לאחרונה ג סוכנות החלל האירופית הצטרפה לחקר המאדי. ביוני האחרו שיגרה סוכנות החלל האירופאית, בשיתו ע נאס"א את החללית מארס אקספרס " Mars "Express שמסתה 1042 ק"ג. החללית נכנסה למסלול סביב מאדי ב 25 לדצמבר כאשר היא נושאת ציוד מדידה רב הכולל מפענח אנרגיות אטומי ניטרליי, רכב נחיתה גיאוכימי, מדמה צבע ברזולוציה גבוהה ביותר, רדאר תת קרקעי, ספקטרומטר אינפרא אדו למיפוי מינרלי וספקטרומטר פורייה כוכבי. ניסוי זה שתוכנ ע"י ESA וסוכנות החלל האיטלקית בשיתו ע נאס"א נועד לחקור את האטמוספירה המאדימית ממסלול קוטבי. עוד במסגרת הניסוי צפוי להיער חיפוש אחר מי תת קרקעיי. כמו כ הייתה אמורה להתבצע הנחתת חללית על פני הכוכב שנקרא "2 "BEAGLE (על ש האוניה בה יצא צ'ארלס דרוואי לחקור אזורי נדחי בכדור האר בשנת 1831). לאחר שהתנתק מהחללית מארס אקספרס ב 25 לדצמבר אמור היה ביגל 2 לבצע בדיקות גיאוכימיות הנחתת ביגל 2 במקביל לשיגור האירופאי של המארס אקספרס ע רכבו ביגל 2, שוגרו בחודשי יוני ויולי שני רכבי נחיתה בש Mars Exploration " "Rovers ע"י ארה"ב. רכבי אלו המכוני רוברי חסוני יותר ובעלי כושר עבירות משופר מקודמ הפאת'פיינדר שנחת ב רכבי רובוטיי אלו מתוכנני לנוע כ 40 מטר ביממה מאדימית (יממה מאדימית נקראת סול ומשכה כיממה ארצית) כאשר כל רכב נושא סט מתוחכ של מכשירי שיאפשרו לו לחפש אחר ממצאי המעידי על קיומ של מי בעבר על פני הכוכב. שני הרכבי זהי לגמרי א ה מתוכנני לפעול באזורי שוני על פני הכוכב ע נחיתת בינואר תהלי הנחתת דומה לזה של הפאת'פיינדר, א להבדיל מהמשימה הקודמת בה הותק חלק מהמכשור על גבי מנשא הנחיתה, במשימות אלו ישא כל רובר את מלוא ציודו מיידית לאחר שינחת. על פי התכנו מדעני יפקדו על הרכב תו שימוש יומיומי בתמונות המתקבלות ממנו וינווטו אותו לעבר סלעי ומטרות אחרות אחרות שימצאו בה עניי, במטרה ללמוד

17 על הרכב ומרקמ המיקרוסקופי. המטרות הראשונות אומנ יבחרו במרחק קט מאתר הנחיתה א אלו הבאות יהיו רחוקות ממש ממקו הנחיתה. המרחק היומי שמתוכנ להיגמע ע "י רוברי אלו שווה למרחק הכולל אותו עבר הרובר פאת'פיינדר במש כל משימתו. על כל רכב יש סט של חמישה מכשירי מדעיי שיאפשרו לו לנתח חלקי סלעי ודגימות קרקע. בנוס קיי כלי מיוחד שמכונה RAT אשר ישמש לחשיפת שכבות סלע טריות מתחת לפני השטח למחקר. מסתו של כל רובר הינה 180 ק"ג וה צפויי לפעול לפחות 90 יממות מאדימיות, כלומר עד סו אפריל 2004, ע אופציה להארכה. ע התפתחותה היומיומית של הטכנולוגיה מתאפשר לנו כיו לשלוח משימות מורכבות יותר וחדשניות יותר אל הכוכב, כאלו שלא יכולנו לבצע בעבר. כמו כ בהתא לפריצות הדר הטכנולוגיות, גישות המחקר עלולות להשתנות או להתפתח בהתא. לכ קשה כיו להערי כיצד יתנהל חקר המאדי בעתיד הרחוק מאיתנו בכעשור עקב המספר הרב של המשתני שאינ ידועי לנו. לעומת זאת, לעתיד הקרוב יותר לעי כבר פורסמו תוכניות שעל חלק עמלי כבר כיו. למשל נאס"א מציעה ליצור קו חדש של משימות סיור,(SCOUT) שהרעיו מאחוריה הוא שהיוזמה לשילוח תבוא מהקהילה המדעית, וביצוע יכלול כלי טיס שיטוסו באטמוספרת הכוכב (בלוני ומטוסי מאדימיי!) או נחיתות של כלי קטני שישמשו כפלטפורמת מחקר ויציעו בזאת הזדמנויות מלהיבות לחקור את הכוכב, וכ יגדילו ע הזמ את מספר אתרי הביקור. משימת הסקאוט הראשונה מתוכננת לשיגור כבר בשנת נאס"א א בחרה זה מכבר במשימת אוניברסיטת פיניקס באריזונה כמשימה לשיגור הראשו, בתקווה כי זה יהיה הראשו מבי רבי. המשימה תנחת במאי 2008 ונשמעת מבטיחה ביותר הנחתת רכב נחיתה על הקרח בקוטבו הצפוני של מאדי. לרכב תהיה זרוע חפירה שתאפשר לו לחפש אחר רמזי על עבר המי בכוכב, וכ לחפש סביבות המתאימות למיקרובי. תמונת אמ של ה"פיניקס" במהל החודשי האחרוני נאס"א ג שוקדת על תוכנית חקר המאדי לטווח זמ רחוק יותר. התוכנית החדשה משלבת את לקחי העבר שנלמדו מההצלחות ומהכישלונות. התוכנית נבנית ג על פי ממצאי מדעיי ממשימות קודמות ומתבססת על הנחת שיתו פעולה בינלאומי פורה בייחוד ע איטליה וצרפת. נאס"א מתכננת לעשור השני של המאה משימות מסלול והנחתה נוספות אל עבר הכוכב האדו. הראשונה מביניה מתוכננת להחזיר לכדה"א דגימות קרקע וסלע מאדימי. לפי תוכניות עדכניות משימת מסוג זה תבוצע לראשונה לא לפני ההתפתחות הטכנולוגיה טומנת בחובה מספר צעדי חשובי וביניה : מזעור המכשור ופיתוח ציוד לקידוח עמוק עד כדי מאות מטרי, דבר שיהווה קפיצת מדרגה משמעותית בחקר המאדי. התוכנית צופה השתתפות בינלאומית משמעותית ה בבניית החלליות וה בעריכת הניסויי ועיבוד הנתוני שלה. בנוס לתוכניות אלו, מציעה נאס"א לפתח ולשגר רכב נחיתה ארו טווח שיהווה למעשה מעי מעבדה מדעית ניידת בעלת יכולת תפקוד לאור זמ. רכב מעבדתי זה, שהינו פריצת דר משמעותית במדידות קרקעיות, יסלול במשימתו את הדר למבצעי עתידיי של דגימה והחזרה לכדה"א. כיו נאס"א לומדת את האפשרויות לשיגור מעבדה ניידת מעי זו כבר עוד בשנת יכולת מבצעית זאת תדגי את הטכנולוגיה המיועדת לשימוש ע"י רכבי נחיתה חכמי בעתיד, כאלו שיוכלו לנחות בדיוק רב במקו שנקבע מראש, וכ ביכולת יהיה לחקור אתרי לא נגישי תו כדי חמיקה מפוטנציאל של של סכנות. העתיד הקרוב לפחות נראה מבטיח מתמיד ה במספר המשימות אל הכוכב וה באופיי, א א קצה נפשכ מלהמתי צאו החוצה בלילות אלו, שאו עיניכ לכוו דרו מזרח (אל קבוצת כוכבי מזל דלי). ש ימתי לכ כוכב אדמד וגדול וזוהר במלא הדרו. כזכור ב 27 לאוגוסט 2003 התקרבו מאדי וכדורנו הארצי למרחק הקצר ביותר מזה כ 60,000 שני. דבר שהיווה הזדמנות של פע בחיי לראותו כל כ קרוב ובולט בשמי הלילה. המרחק המינימלי מהמאדי, אליו הגיע כל אחד ואחד מכ, הוא ק"מ. מרחק זה נחשב לאפסי במונחי קוסמיי אז יש מה לספר לנכדי... וא נשמור קצת על פרופורציות יומיומיות הרי ומדובר במרחק כזה שלו היינו נוסעי בכביש דמיוני מכא אל הכוכב, במהירות 100 קמ"ש ללא עצירות ביניי בדר היינו מגיעי אליו כעבור 63.5 שני כ שבדר נוכל כבר לספר לנכדי על שנת 2003, בה היינו כל כ קרובי לכוכב האדו...

18 תחרות ה x-prize שהוכרזה בשנת 1994, מציבה אתגר חדש בפני מהנדסים מרחבי העולם: שיגור שלושה אנשים לתת מסלול בגובה של לפחות 100 ק"מ, בשתי טיסות רציפות תוך שבועיים לכל היותר. על הפרס בסך 10 מליון דולרים מתחרות קבוצות פרטיות מרחבי העולם. בזכות תחרות זו, ייתכן ויום אחד המסע לחלל יהיה זול הרבה יותר. בשנת 1994, דוקטור פיטר דיאמנטיס, בוגר המכו הטכנולוגי של מסצ'וסט'ס ובית הספר הרפואי של הרוורד, העלה רעיו כיצד להאי את הפיתוח של אלטרנטיבות זולות לכלי השיגור המזדקני של ימינו. הנורה נדלקה בראשו כאשר הוא הבי שבשנת 1927 צ'רלס לינדברג היה לאד הראשו שעבר בהצלחה את האוקיינוס האטלנטי בטיסה רציפה בניסיו לזכות בפרס אורטיג שהיה על ס 25,000 דולר. הטיסה של לינדברג הפכה לבסיס של תעשיית התעופה המודרנית שמגלגלת כ 250 מיליארד דולר בשנה. דיאמנטיס נדה מהעובדה שמי שזכה בפרס לא היה חברת תעופה זו או אחרת אלא אד פרטי שלפני כ היה שליח דואר במדינת מיזורי בארצות הברית. לפני טיסתו ההיסטורית של לינדברג, ענ התעופה היה ענ ספורטיבי ששימש כתחביב לאנשי עשירי וחובבי אתגרי. הדעה הרווחת לפני שנת 1927 הייתה שהדר היחידה לחצות את האוקיינוס האטלנטי בעזרת מטוס היא באמצעות חניות תידלוק לאור המסלול, דבר שנחשב לפרוייקט עצו ולא בטיחותי באות ימי. מטוסו של לינדברג פרס אורטיג, שהוצע באות ימי לאד הראשו שיחצה את האוקיינוס בטיסה רציפה, גר לא רק לאד אחד לנסות לחצות את האוקיינוס בתקופה שדבר זה נחשב למבצע מטור, אלא דירב תשעה צוותי לנסות לחצות את האוקיינוס! אות צוותי הוציאו ארבע מאות אל דולר בניסיו לזכות בפרס של 25,000 דולר. לוגו תחרות ה xprize וכ דיאמנטיס, יז חלל אמריקאי בעל ממו שלפני כ כבר ארג מספר SEDS יוזמות חלל, בינה יסוד בארה"ב למסלול מקביל ארגו החלל אוניברסיטת ויסוד החליט להקי את הבינלאומית, שבעי וחמש שנה קר הX-prize לאחר טיסתו האפית של לינדברג, המטרה היא התחלת המסע כאשר למסחור החלל. פרס הX הוא פרס ב מיליו דולר שיוענק לקבוצה שתתכנ ותשגר את כלי החלל הפרטי הראשו שישגר שלושה אנשי לתת מסלול בגובה של לפחות מאה ק"מ בשתי טיסות רציפות תו שבועיי האמונה. יוזמה זו מתבססת על שטיסה לחלל צריכה להיות פתוחה רק ולא האוכלוסייה לכלל למובחרי בי אנשי הממשל או הוא ביקו. העשירי לאנשי ג הכלכליי שהכוחות מאמי יביאו לכ שהטיסה לחלל תהיה זמינה לקהל הרחב ושהסיכוני קטני לחלל בטיסה הכרוכי לאד ליתרונות ביחס בהרבה ולאנושות. בעת כתיבת הכללי לזכייה בפרס הX, פיטר דיאמנטיס ושותפיו היו צריכי לאז בעדינות את היעדי של התחרות על מנת שיהיו גבוהי מספיק בכדי לסנ את האנשי שאינ רציניי מספיק מחד ומהצד השני לא לקבוע אות גבוהי מדי על מנת שלא להרתיע מתמודדי פוטנציאלי. מההתחלה היה ברור שלקבוע כתנאי לזכייה בתחרות שיגור חללית מאויישת למסלול הוא יעד גבוה מדי (בדומה שא היו מבקשי מהאחי רייט לחצות את האוקיינוס זאת הייתה משימה בלתי אפשרית). על מנת להגיע למסלול על החללית לטוס במהירות גבוהה מאוד. לדוגמא, מעבורת החלל מגיעה למהירות של 28,000 קמ "ש תו 8 דקות לאחר השיגור. טיסות למסלול דורשות מנועי עוצמתיי, אמצעי ניווט מורכבי וחומרי משוכללי הסופחי חו. לעומת זאת טיסה תת מסלולית היא פשוטה יותר לביצוע ה מבחינת החומרי וה מבחינת המהירות. לכ, תחרות הX איננה בלתי אפשרית אלא בעצ מנסה לשכפל את טיסתו הראשונה של אל שפרד בשנת 1961 בשלבי הראשוניי של תוכנית מרקורי. אבל בכל זאת, מנקודת מבט מעשית, האתגר הוא ממשי. ארבעה עשורי לאחר ששפרד היה לאמריקאי הראשו בחלל, מעבורת החלל המושבתת הינה עדיי הכלי היחידי בעול שמסוגל לבצע טיסות רב פעמיות לחלל. למרות שמעבורת החלל היא הישג טכנולוגי אדיר, על א שתי התאונות שעברה, העלות הכלכלית שלה מגיעה לסכו עצו של חצי מיליארד דולר לטיסה, דבר שמהווה אסו כלכלי. בעזרת היעד של שיגור חוזר תו שבועיי, תחרות הX מיועדת ג להאי את הפיתוח של כלי חלל זולי ובעלי תחזוקה מועטה שיהפכו את הטיסה לחלל לשגרתית. סכו הזכייה נקבע לס של עשר מיליו דולר וג כא הייתה התחשבות בצרכי השוק. הסכו גבוה מספיק כדי למשו מתמודדי רציניי א לא גבוה מדי שיעורר עניי בחברות הענק וכמוב מדובר בסכו בר השגה. הכס הושג ממספר משקיעי, ג בעזרת הצגתו כיורש לפרס אורטיג (למשל מאנשי עסקי מסט. לואיס, העיר שעל שמה קרוי מטוסו של לינדברג) וג מאנשי פרטיי כגו תו קלנסי ונכדו של צ'רלס לינדברג. לבסו הכס שהושג נית כערובה לבנק

19 שהתחייב שא התנאי יתמלאו עד סו 2004 הוא יעניק 10 מיליו דולר לזוכה דיאמנטיס מאמי שעד סו 2004 יימצא זוכה. מאז שהפרס הוכרז בשנת 1996, נכנסו לתחרות מעל ל 25 משתתפי שמגיעי משבע מדינות שונות: ארצות הברית (16 קב'), אנגליה (3 קב'), קנדה (2 קב'), רוסיה (קבוצה), ישראל (קבוצה), רומניה (קבוצה) וארגנטינה (קבוצה). המתחרי בתחרות הX בודקי כל גישה אפשרית לטיסה לתת מסלול, מהמראה אופקית, המראה אנכית ועד שיגור מהאוויר /האטמוספירה הגבוהה בעזרת מטוס נשא או בלו נשא. נית לחלק את הקבוצות לשתי סוגי : קבוצות המבוססות על אנשי חלל מקצועיי וקבוצות המבוססות על אנשי המומחי בבניה של רקטות חובבי. צורות ההנעה המוצעות ה רבות ונעות ממנוע רגיל עד למנוע היברידי. רוב החברות המתחרות הינ חברות סטארט טפ ע משאבי כלכליי מאוד מוגבלי, דבר אשר נית לראות אותו ג באור חיובי, מכיוו שהמגבלות הכלכליות העומדות בפני כל קבוצה מכריחות אותה לחשוב בצורה חדשנית ולא להשתמש בדר הקונבנציאלית על מנת לפתור בעיות. דבר זה מאפשר לבדוק ולפתח טכנולוגיות חדשות ומכא נית להשיג פריצת דר טכנולוגית. הקבוצות המובילות בתחרות כבר התחילו לבחו את החומרה הדרושה וכרגע ה בשלב של בניית כלי החלל שלה וניסוי טיסה בחלק מהמקרי. ג זמ סיו התחרות מתקרב במהירות ועד היו א אחד מהקבוצות לא הכריזה באיזה מועד היא מתכוונת לנסות ולשגר את הטיסה ההיסטורית. למרות זאת חלק מהקבוצות כבר מתחילות לבחו את העתיד לאחר סיו תחרות הX. העתיד הצפוי לה יכלול בעיקר טיסות שעשועי שבהתחלה יפנו לעשירי (במחיר של כמאה אל דולר לכל טיסה) כאשר היעד הוא להוזיל את המחיר עד לרמה של חופשה אקזוטית במלו חמש כוכבי (מספר אלפי דולרי ). ענקיות התעופה כמו בואינג ולוקהיד מרטי, שכיו יש לה מונופול על חומרת החלל, לא מתעניינות בלפתח ולחקור את האמצעי הדרושי על מנת לשגר אנשי פרטיי לחלל. לכ דיאמנטיס ושותפיו לוקחי הימור שעשר המיליו דולר שה השקיעו כפרס יגרמו להשראה לחשיבה חדשנית, לקיחת סיכוני ויוזמות חדשות שייוצרו על ידי יזמי חלל שבעזרת אני ואתה נוכל לטוס לחלל. דבר אחד בטוח, לא משנה מי יזכה בתחרות, זה יהיה אחד מההשגי הגדולי מאז טיסתו ההיסטורית של לינדברג. מבי 26 הקבוצות המתמודדות על הפרס, רק לחלק יש סיכוי ריאלי לבנות חללית שתעמוד בדרישות בשלוש עד חמש השני הקרובות. בי קבוצות אלו נית למנות את Scaled Composites מקליפורניה, Starchaser Industries מאנגליה וTechnologies IL Aerospace מישראל. חברת Scaled Composites הינה חברה העוסקת בפיתוח אבי טיפוס בתחו האוירו חלל ומנוהלת על ידי מתכנ המטוסי הידוע, בארט רוט. בבסיס התפיסה העסקית של החברה נמצא פיתוח טכנולוגיות חדשות ליצור חומרי מרוכבי עבור תעשיית האוירו חלל. החללית שה תיכננו בנויה משתי שלבי : השלב הראשו הוא מטוס נושא בש White Knight בעל שני מנועי טורבוג'ט המיועדי לעבוד בגובה רב והוא ישמש כפלטפורמת השיגור עבור החללית המאויישת. חללית זו היא בעלת מנוע רקטי היברידי ושמה הוא Space כ 10 חברה זו ביצעה עד היו.ship 1 טיסות מוצלחות וא הצליחו לשבור את מהירות הקול, א עדיי אי הצהרה מתי ה יבצעו ניסיו לזכות בX-prize. הקונספט של חברת Starchaser מורכב ממשגר קונבנציונאלי בעל שלבי מרובי ע זוג מנועי המבוססי על חמצ נוזלי/קרוס. עד היו ה ביצעו 16 טיסוי ניסוי לא מאויישות בעזרת מודלי ונגזרות של המשגר שלה. קבוצה זו זכתה לפרסו הרב ביותר מכל הקבוצות ג בזכות העובדה שאחד מנותני החסות שלה הוא ערו דיסקברי. לפני שה הצטרפו לתחרות ה X-prize בשנת 98, ה עסקו בתכנו ובבניה של רקטות לא מאויישות. בזמ האחרו ה חשפו את התכנו שלה לתחרות הX-prize שנקרא.Thunderstar ג קבוצה זו לא פרסמה מתי ה מתכנני לשגר משימה מאויישת. חברת ILAT מציעה את החללית "נגב" אשר הינה חללית רב פעמית שנית לשגר אותה ולהנחית אותה בכל מקו בעול ללא צור בציוד מורכב. החללית תורכב מתא מדוחס המתאי לשלושה אנשי ובו כל הציוד הדרוש לטיסה. הנגב ישוגר מהאוויר באמצעות פלטפורמת השיגור של ILAT אשר מורכבת מבלו ממולא הליו שנושא את החללית לגובה של כ 30 ק"מ, דבר שמקטי בהרבה את הגרר האווירודינמי וחוס דלק וכס. בגובה זה הנגב יגיע לתת שלו מסלול באמצעות המנוע ההיברדי. ILAT עובדת יחד ע חברת,Aerodan אשר עוסקת בתיכו אווירונאוטי, כאשר סא"ל (מיל.) יצחק מאיו, הגיבוי של איל רמו ז"ל, מייע בנושאי בטיחות והנדסת אנוש. בנוס החברה זוכה לסיוע מהתעשייה והאקדמיה הישראלית. החברה מתכננת לבצע שתי טיסות ניסוי לא מאויישות עד סו שנת 2004, כאשר טיסה המאויישת לתת מסלול תתבצע במהל שנת 2006.

20 שיגור כלי טיס לחלל הינו משימה מורכבת ומסובכת. במאמר שלפניכם מוצגות הבעיות השונות המלוות את השיגורים לחלל בימינו, כמו גם פירוט הפתרונות המצויים בידינו כיום, ומהלך השיגור עצמו. בנוסף לכך, העתיד צופן לנו טכנולוגיות חדשות ומהפיכות אמיתיות... כיצד נית להגיע לחלל? לפני שנוכל לענות על שאלה זו צרי לדעת מה הדרישות שצרי למלא על מנת להגיע לחלל או להגיע לגובה מסוי א נגיע בער ומהירות מסוימת. לגובה של 100 ק"מ נחשיב את עצמנו כבר בתו החלל א ללא מהירות התחלתית נמצא את עצמנו נמשכי מהר ע"י משיכת כדה"א ונחזור אל ג נזקקי אנו לכ האדמה. להגיע כדי מסוימת למהירות ולהישאר בחלל, כאשר א מדובר במסלול נמו אר מדובר במהירות של 8 ק"מ בשניה וא נרצה לגבור על כח המשיכה של כדה"א מדובר 11 ק "מ של עצמית במהירות בשנייה. מכיוו שאנו כבר נעי במהירות של מזרח בכיוו לשניה ק"מ חצי בעומדנו על קליפת כדה"א לכ 7.5 ק"מ בשניה מספיק להוסי למהירות שלנו (א נשגר מזרחה ( כדי לשי לוויי במסלול נמו עלינו. כלומר על מנת לשגר לחלל לקחת חפ ולהאי אותו במידה ההאצה מספקת כדי שיגיע לחלל. מתבצעת על ידי הפעלת כוח או במילה אחרת, דח. יש מספר אפשרויות להפעיל את אותו דח כאשר אחת מהאפשרויות רצוי, שעמדה בפני האנושות כבר מתחילת המאה היא טיסה במטוס. א בגלל שמטוס סילוני צור אוויר כדי לטוס יש פה בעיה עקרונית ולא נית לצאת לכ אפשרות זו מהאטמוספירה, להאי חפ צורה נוספת נפסלת. כלשהי היא ע"י תותח. נית פשוט לירות חפ כלשהו מתותח גדול וחזק מאוד ולהגיע כ לחלל. א כיו אי אפשרות טכנולוגית לייצר תותח לבצע ויוכל בדרישות שיעמוד דר נוספת היא שיגורי לחלל. שימוש במעלית חלל, המביאה את הלוויי למסלול תו כדי צריכת למרות שכיו אנרגיה מקסימלית, יש מחקרי תיאורטיי בנושאי, אי עדיי אפשרות ממשית להשתמש אחרת היא לתת לחפ בדר זו. אפשרות עצמו יכולת הנעה עצמית כדי להאי את עצמו לחלל על פי חוק הפעולה והתגובה. א "נזרוק" מספיק חומר ובמהירות גבוהה מאחורי החפ הרי שאותו חפ ינוע קדימה במהירות גבוהה יחסית. מעול הטילי אנו מכירי טכניקה ליצירת תאוצה חזקה מספיק אלו ה המנועי הרקטיי. שיגור של Delta 2 בלילה המנועי הרקטיי מספקי כמות גדולה של גז ובמהירות גבוהה מאוד הנפלטי מהנחיר ומעניקי תאוצה חזקה קדימה. המנועי הרקטיי פועלי ע"פ עקרו פשוט: תגובה כימית של שני חומרי או יותר היוצרי בעירה שתוצרי השריפה שלה ה בצורת גזי. האנרגיה שמשתחררת בתהלי מתורגמת ללח וטמפרטורה גבוהה בתו תא השריפה שבעזרת נחיר מתאי מאיצי את הגזי למהירויות גבוהות מאוד. הגזי שנעי החוצה מהנחיר אחורנית מאיצי את הרקטה קדימה. את החומרי שמשמשי לתהלי מחלקי לשני סוגי, דלק ומחמצ. הדלק שהוא לרוב על בסיס פחמני הוא זה שבוער, בזמ שהמחמצ מספק את החמצ הדרוש לבעירה. כמו כ ישנ חומרי נוספי בתהלי אשר מייעלי את השריפה א ה נמצאי בדר כלל בכמויות קטנות ונקראי זרזי. ישנ שלושה סוגי עיקריי של מנועי רקטיי : מנוע מוצק שבו החומרי המגיבי, ג הדלק וג המחמצ ה מוצקי, מנוע נוזלי שבו החומרי המגיבי נמצאי במצב נוזלי ומנוע כלאיי שבו המחמצ הוא נוזלי והדלק הוא מוצק. פרמטר חשוב מאוד למדידת הביצועי של המנועי השוני הוא דח סגולי, כלומר מה כמות הדח שמתקבלת ביחס לכמות הדלק שנשר. כאשר מדובר במנוע נוזלי, מדובר לרוב בחומרי שה גזיי ביו יו כגו חמצ ומימ א מכיוו שה דחוסי ונמצאי בטמפרטורות נמוכות מאוד ה עוברי למצב צבירה נוזלי ואז ה תופסי פחות נפח. במנוע כזה נית לשלוט על כמות הדלק והמחמצ שיוצאי מהמיכלי על מנת לווסת את פעולת המנוע וא לכבות ולהדליק אותו בעת הצור. שיטה זו בדר כלל יעילה יותר, כלומר בעלת דח סגולי גבוה יותר ובטיחותית יותר עקב העובדה שנית לווסת את המנוע. א עקב התחכו של המערכת היא ג יקרה יותר וקשה יותר לבנייה. מנוע מוצק הינו פשוט יותר לתכנו וג זול יותר, כאשר במנוע זה אנו מערבבי את הדלק והמחמצ לפני הבעירה בצורה מוצקה בתוספת של זרזי שוני (כגו אלומיניו ). בשיטה זו זמ ההכנה של המשגר לשיגור קצר יותר מכיוו שאי צור לתדלק אותו, דבר שהופ אותו עדי ליישומי צבאיי, א הדח הסגולי שלו נמו משמעותית מאשר של מנוע נוזלי, לעיתי אפילו בחמישי אחוז ואי אפשר לווסת את הבעירה אלא היא נקבעת מהצורה הגיאומטרית של החומרי המגיבי. מראה חיצוני של מנוע דלק נוזלי

21 הסוג השלישי נכנס לשימוש רק בשני האחרונות ובצורה מוגבלת, בעיקר עקב השמרנות שקיימת בתחו. במנוע זה אנו משתמשי במחמצ נוזלי אשר מרססי אותו בצורה גזית על פני הדלק המוצק. שיטה זו מאפשרת לנו שליטה על פעולת המנוע, בטיחות גבוהה יחסית, כאשר המערכת פשוטה יותר ממנוע נוזלי והדח הסגולי שלה מתקרב לזה של מנועי נוזליי. לסיכו מדובר בשילוב של הטוב משתי העולמות. עד כה דיברנו בצורה כללית על עקרונות שתקפי בכל טיל ומשגר כאשר אפילו הקסא הפלשתיני הוא בעצ טיל מוצק פרימיטיבי. לצור שיגור לחלל נדרש משגר גדול למדי כדי להביא את המטע שעליו למהירות הגבוהה הנדרשת. השיטה השולטת בבניית משגרי היא שיטת השלבי שבה יש מספר שלבי שיושבי אחד על השני. הסיבה העיקרית המביאה אותנו לתכנ משגר לחלל בצורה זו נובעת מהרצו להיפטר תו כדי הטיסה ממשקל המבנה המיותר שנותר לאחר בעירה של חלק או רוב הדלק בדקות הראשונות וכ מקבלי משגר יעיל יותר. סיבה נוספת היא שהמשגר עובד בסביבה אטמוספרית משתנה במהל הטיסה וכדאי להתאי את סוג הדלק ופרופיל הבעירה לסביבת הטיסה. כלומר כל שלב הוא בעל מאפייני אחרי שמתאימי אותו לפעול בסביבת העבודה שבה הוא אמור לפעול. חלקי משגר Delta 2 אז אי נראה מהל של שיגור של לווי לחלל? לאחר ההצתה הראשונית, המשגר מתחיל לצבור מהירות בזכות התאוצה הרבה שנית לו בשיגור. השלב הראשו עובד מספר דקות מועט ונפרד משאר המשגר בגובה של מספר עשרות קילומטרי, הוא בעצ זה שמביא את המשגר מעל לרוב האטמוספירה. השלב השני ממשי להפעיל דח במש מספר דקות נוס ואז הוא נפרד משאר המשגר שמביא את עצמו מכוח המהירות שאס בדר לחלל. בשלב זה ייתכ שיהיה שלב שלישי שייקנה תאוצה נוספת א דבר זה משתנה ממשגר למשגר. לבסו יש את השלב הסופי שמוצת בחלל עצמו ותפקידו להכניס את הלווי למסלול הנדרש ממנו. בשלב זה החיפוי של הלווי מתפרק וחוש את הלווי לסביבת החלל כאשר לאחר גמר הבעירה של השלב הסופי הוא מתנתק מהלוויי שמתחיל את חייו בחלל. ללוויי שאמור להגיע למסלול גיאו סטציונרי יש שלב נוס שמחובר ללוויי והתפקיד שלו הוא להעלות את הגובה של המסלול של הלווי ולהטות את נטיית המסלול שלו במספר תמרוני עדיני בכדי להגיע לנקודה המיועדת לו בשמיי. תהלי זה לרוב לוקח מספר ימי יוצר. כל התהלי שהוזכר עד כה תנאי סביבה קשי מאוד על הלווי העדי שלרוב מתבטאי בהתחלה ברעש אקוסטי חזק בשיגור, בהמש בפעימות לח חזקות ולבסו בתאוצות גבוהות מאוד בפעולתו של השלב השלישי. מגבלות נוספות שהמשגר ש על הלוויי ה מגבלת המשקל והנפח שלו. היחס בי משקל הלווי למשקל המשגר נע בי 2 ל 5 קילוגר לכל 100 קילוגר של המשגר אשר מביא אותו לחלל. בנוס יש מגבלת נפח לתא המטע של כל משגר הלוויי צרי להידחק בתו החיפוי הצר והארו שבמרומי המשגר. העתיד של המשגרי לחלל צופ בתוכו הבטחות לשפר את השיגור לחלל מבחינת נוחות, סיכו ומחיר. חלק של טכנולוגיות העתיד כבר נמצא איתנו. חברת Sea-launch משגרת מאסדת נפט נורווגית על ידי משגרי שה חלק רוסיי וחלק אמריקאיי. השיגורי נעשי מאזור קו המשווה עמוק בי השקט וכל זאת כדי להרוויח מהירות מקסימלית מסיבוב כדוה"א, ולהימנע מבעיות בטיחות קשות שיוצר אתגר השיגור על סביבתו. חידוש נוס הוא שיגור בעזרת מטוס, לדוגמא משגר הפגסוס שמכיל רק שני שלבי קטני כאשר הוא נישא לגובה רב בעזרת מטוס תובלה רב עוצמה. בצורה כזו נחס עלותו ובעיותיו של שלב שאמור לשגר את הפגסוס מהקרקע. המהפכה האמיתית של משגרי לחלל נמצאת מעבר לפינה בצורת משגרי רב פעמיי. משגרי אלו אמורי להפו את השיגור לחלל למשהו הדומה יותר לטיסה טרנס אטלנטית מבחינת נוחות, גמישות ומחיר. הדבר מזכיר את מעבורת החלל האמריקאית שעובדת בצורה רב פעמית והבטיחה מחירי זולי לאחר פרויקט אפולו והקיצו בתקציבי החלל של נאס"א א לא הצליחה לקיי את ההבטחה שלה. כיו מדברי יותר ויותר על משגרי רב פעמיי אמיתיי שבמידה וימצא התקציב הראוי יגיעו לבשלות טכנולוגית תו 10 עד 20 שנה. עד אז אנחנו נמשי להתפע כל פע מחדש בשיגור של משגר או מעבורת לחלל וניזכר בדר הארוכה שעשתה האנושות מאז הזיקוקי הקטני שבנו הסיני. קונספט של מעבורת חלל עתידית דודי זוסימ הוא חבר ועד באגודת החלל הישראלית.

22 עם שיגורו של הלווין הראשון לחלל, שחר חדש הקיץ על העולם המדעי. עידן השיגורים לחלל פתח בפני האסטרונומים אפשרויות חדשות ומרתקות לבחון את התיאוריות השונות והניב ממצאים מאלפים על היווצרותן של צבירי הגלקסיות ביקום, חייהן, תנועותיהן ואף מותן. ממצאים אלו רומזים לנו על מוצא היקום וגורלו. ללא ספק עיד החלל ושיגור לווייני הנושאי גלאי בתחומי שוני של הספקטרו האלקטרו אופטי, השפיעו רבות על תיאוריות ומודלי אסטרופיסיקליי וקוסמולוגיי. אחת הדוגמאות הבולטות מתייחסת לצבירי גלקסיות. צביר גלקסיות מוגדר כקבוצה מאוחדת של גלקסיות, הנעות בתו בור של פוטנציאל גרביטציוני משות. ישנ צבירי עניי, כמו הצביר בו הגלקסיה שלנו "שביל החלל" נמצאת אשר נקרא "הקבוצה הלוקאלית" ומכיל כעשר גלקסיות, בניה "ענני מגל ". ישנ צבירי עשירי כמו Cluster" "Coma או " "Virgo Cluster (הקרוב ביותר לצביר שלנו), המכילי מאות וא אלפי גלקסיות. השמש). צבירי אלו נקראי ) cd.(central Dominant התיאוריה המקובלת גורסת שגלקסיות אלו נוצרו בתהלי של קניבליז גלקטי התאחדו, כאשר גלקסיות גדולות ונפלו עמוק אל תו מרכז הצביר עקב חיכו גרביטציוני, תו כדי בליעה של גלקסיות אחרות, קטנות יותר. אי הגדרה ברורה המבדילה בי סוג הצבירי וסוג הגלקסיות הנמצאות בתו הצבירי. אבל לרוב, הצבירי העשירי בגלקסיות מכילי גלקסיות אליפטיות ועניות בכוכבי. עובדה זו הייתה בגדר תעלומה עד שנות השבעי, תקופה בה שוגרו הלווייני הראשוני הנושאי גלאי בתחו קרני X. המדעני חקרו את צבירי גלקסיות מאז 1933 (כאשר אסטרונו בש הראשוני ). היה בי Zwicky ההשערה הייתה שבי הגלקסיות הנעות בתו התוו קיי בור פוטנציאלי ריק. הנחה זו הייתה פרי של תצפיות מוגבלות שבוצעו על כדור האר, ממנו נית היה לראות בעזרת טלסקופ בתחו האופטי או בעזרת רדיוטלסקופ. Coma Cluster בעזרת נוספות שתצפיות נציי נתוני הוסיפו שוני לוויני המודל זו. קרינה אודות ופרטי המקובל היו הוא שהקרינה הזאת בהרכב דומה נובעת מגז מיונ, (כ 85% מימ וכ להרכב של השמש 15% הליו ), בצפיפות נמוכה מאוד, חלקיקי לסנטימטר בי מעוקב וטמפרטורה מאוד גבוהה, מעלות קלווי. עוצמות בי erg/sec - ההארה של הגז ה erg/sec תגלית זו שינתה בצורה דרמטית רבי קוסמולוגיי אספקטי ופתרה הרבה תעלומות הקשורות לגלקסיות השייכות לצביר כוכבי. משמעות את להסביר על מנת נתחיל בלהסביר מאיפה העניי, נובעת קרינת הX שהתגלתה. על מנת לתאר את הקרינה, דמיינו לעצמכ גז מיונ של אטומי מימ שנמצאי במצב של שיווי משקל תרמי, דהיינו האלקטרוני והפרוטוני באותה טמפרטורה. נזכור שבגז אנרגיה תרמית Virgo Cluster חלוקה נוספת לסוגי צבירי היא ולא (regular) לצבירי מסודרי מסודרי.(irregular) צבירי גלקסיות נחשבי המבני המאורגני הגדולי ביותר ביקו. בצבירי רגולריי הגודל האופייני,parsec/1pc) כpc 10 6 שלה הוא וה,( cm שווה ל מורכבי מליבה שגודלה נע בי 200 עד,Kpc 300 בה צפיפות הגלקסיות הולכת זו צפיפות מקסימלית. וקטנה לקראת קצוות הצביר. ישנ צבירי גלקסיות שבמרכז יש גלקסיות אליפטיות ענקיות בעלות מסה של,M sun ) M sun מסת הלווייני הראשוני ששינו את התמונה היו אלה שנשאו גלאי של קרני X. הראשו שבניה היה הלווי X המסוגל לזהות קרינת UHURU באנרגיות מאוד גבוהות. לווי זה גילה קרינת X מאובייקטי שוני כגו : דיסק ספיחה מכוכבי בינריי, ממרכזי גלקסיות וסילוני היוצאי מתו קווזרי. ההפתעה הייתה כאשר הלוויי גילה קרינת X מהתוו שבי הגלקסיות השייכות לאות צבירי. הראשו שבניה היה הצביר,Coma אשר פלט קרינת,Bremsstrahlung תרמית מסוג X בעלת עוצמת הארה של erg/sec 12 (פי 10 מעוצמת ההארה של השמש). מתבטאת בחלקיקי כאנרגיה קינטית. בגלל הבדלי מסה של בער פי 1000 בי האלקטרו לפרוטו, האלקטרו ינוע מהר יותר בתו הגז. ברגע שהאלקטרו מתקרב לפרוטו, שניה מרגישי את השדה הקולוני ההדדי. כתוצאה מכ האלקטרו נמש לפרוטו ומשנה את מסלולו כי הוא מרגיש כוח מרכזי הפועל עליו. מכיוו שהאנרגיה הקינטית של האלקטרו גבוהה בהרבה מהאנרגיה הפוטנציאלית של השדה, האלקטרו לא יילכד ע"י הפרוטו אבל הכוח המרכזי יגרו להאטה שלו. מהתורה האלקטרודינמית ידוע שחלקיק טעו שמאי או מאיט פולט קרינה, במקרה של גז מימ מיונ, הקרינה היא בתחו הX

23 ונקראת Bremsstrahlung או קרינת האטה. מהער של אנרגית הקרינה, נית להערי את הטמפרטורה של הגז ועוצמת ההארה מגלה את כמות הגז, דהיינו צפיפותו. בצורה זו איפיינו את הגז בתו הצביר, המכונה "גז בינגלקטי". הסיבה לטמפרטורה כה גבוהה היא העובדה שהגז נמצא בבור פוטנציאלי עמוק, הבנוי על ידי הגלקסיות של הצביר. א מניחי שהגז נמצא בשיווי משקל תרמי והידרוסטטי בתו הבור הפוטנציאלי, אזי לפי משפט הויריאל, טמפרטורת הגז תהייה בסדר גודל של טמפרטורת ויריאל, המוגדרת כלהל : 2Gm p M cluster T vir = 3kR cluster כאשר G הוא קבוע גרביטציוני, m p מסת הפרוטו M cluster, מסת הצביר, R cluster רדיוס הצביר וk קבוע בולצמ. על מנת לקבל את הביטוי הנ"ל יש להניח שלגז מיונ יש אנרגיה קינטית הזהה לזו של הגלקסיות בתו הבור הפוטנציאלי. א האנרגיה הקינטית ג שווה לאנרגיה התרמית,(3kT/2) כאשר T היא טמפרטורת הגז. יש לציי שהתצפיות מראות שלגז ולגלקסיות יש פרופילי צפיפות דומי בצורת, בתו הצביר. אי משפיע הגז הזה על הגלקסיות? מתברר שקיי תהלי קריטי מבחינת חיי הגלקסיות הנעות בתוו הזה. גלקסיה מורכבת מכוכבי וגז המכונה "גז בינכוכבי" כאשר הכוכבי נוצרי מהגז הבינכוכבי הזה. תהלי היווצרות כוכבי הוא תהלי ארו המאופיי ע "י הצטברות הגז הבינכוכבי בצורה של ענ. ברגע שבאזורי מרוכזי צפיפות הגז הבינכוכבי מגיע לער קריטי, נוצרת אי יציבות הגורמת לקריסה מקומית של הגז ויצירת כוכב. לכ, המסה ליצירת כוכבי נשאבת מתו הגז הזה כאשר כוכבי מתי., רוב המסה נזרקת בחזרה לתוו הבינכוכבי ומנוצלת ליצירת כוכבי חדשי. ככל שכמות המחזורי של כוכבי הנולדי ומתי גדלה, ההרכב של הגז הבינכוכבי משתנה וסיכוי ההיווצרות של כוכבי חדשי קטני, עד שמגיעי להזדקנות ומוות הגלקסיה. א התהלי הפנימי הזה אינו מופרע, הגלקסיות עשויות "לחיות" הרבה מיליארדי שני. דוגמה לכ ה גלקסיות מבודדות, הנקראות גלקסיות שדה. נניח גלקסיה הנעה בתו התוו "יושבי " א היינו הבינגלקטי, היינו מרגישי בתו הגלקסיה, הרוח הזה זורמת דרכה. ש"רוח" הגז של ל"טאטוא" גורמת הבינכוכבי. אפקט זה נקרא באנגלית זה Stripping"."Ram Pressure בעצ סוג של לח דינמי המנסה לרוק את הגלקסיה מגז בינכוכבי. הלח מתנהג לפי לפי מחקרי, ρ הינה כאשר,½ ρv n הביטוי: צפיפות הגז הבינגלקטי הממוצעת, הינה המהירות היחסית בי V ק"מ 1000 (כ הגלקסיה לתוו לשניה) ו 2>n>1. במילי אחרות, התופעה מתנהגת כמשהו בי העברת תנע והעברת אנרגיה קינטית. יש לציי שהתהלי הוא מתבדר : גלקסיות השייכות לצביר בעל גז בינגלקטי, מאבדי גז. הגז המסולק לגז מצטבר הגלקסיה מתו לשני שגור דבר הבינגלקטי, התקררות מקומית של אפקטי : הגז הבינגלקטי (שלאחר מכא עובר ומגיע לשיווי משקל מהיר חימו והגדלת הצפיפות של הגז תרמי) הצפיפות העלאת הבינגלקטי. מגבירה את האפקט של סילוק גז מתו גלקסיה. לכ, הגז הבינגלקטי הצבירי את בעיקר מאפיי העשירי בגלקסיות. התוצאה החשובה ביותר מהאפקט הזה היא שהגלקסיות הנעות בתו גז מאבדות הבינגלקטי, התוו האפקט קוטע את לכ, בינכוכבי. וגור התפתחות של הגלקסיות, למוות מוקד שלה ביחס לאלה שלא מושפעי מהתוו הבינגלקטי. מראות התצפיות אדרבא, לצבירי השייכות שהגלקסיות עשירי, ה גלקסיות זקנות, לרוב ע אוכלוסיית כוכבי אליפטיות, בעלי עוצמות הארה נמוכה. עובדות תעלומה בגדר היו אלו שני במש לאסטרופיסיקאי רבות. לבסו נתייחס לנושא של "מסת הצביר". נניח שרוצי להערי את הבור הפוטנציאלי של צביר גלקסיות, א מבצעי תצפית נית להערי אותו בשתי דרכי : דר אחת היא לספור את מספר הגלקסיות המאירות, המרחק ביניה ולחשב את הפוטנציאל הגרביטציוני שהגלקסיות בונות. דר שניה היא לקבל את מהירויות הגלקסיות המרכיבות את הצביר (על ידי אפקט דופלר של קווי ספקטרליי ), לחשב את המהירות ממוצעת ולהערי את הבור הפוטנציאלי. עקרונית שתי דרכי אלו צריכות לתת פחות או יותר אותה תוצאה. למרבה ההפתעה בפועל יוצא שיש הבדל גדול: חישוב של האנרגיה הקינטית מראה שהגלקסיות נעות בתו סביבה הכבדה פי עשר מהמסה של עצמ (הנקראת "המסה המאירה או הקורנת"). ב 1936 וSmith ב 1933 Zwicky גילו לראשונה את התופעה הזאת תו תצפיות על תנועת הגלקסיות בצבירי (ותצפיות נוספות שלא נפרט כא ) וזו הייתה הנקודה ההתחלתית של נושא הנקרא מסה אפלה או Problem" Missing Mass ". היו ידוע שהבעיה הזאת קיימת בכל סקלה ביקו. המסה האפלה מורכבת מחלקיקי שלא עוברי אינטראקציה ע החומר "הנראה" ומכא הקושי לגלות את קיומה. החשיבות של המסה הזאת נמצאת בעובדה שכמותה תקבע הא אנחנו חיי, מבחינת קוסמולוגית, ביקו פתוח שיתפשט לעד או ביקו סגור שיתפשט עד גודל מסוי, ולאחר מכ יקרוס בחזרה לנקודה אחת. נסיי בלהזכיר שללא לווייני הנמצאי מעל האטמוספירה, הנושאי גלאי קרני X, היה בלתי אפשרי לבצע תצפיות לגלות את התופעות שהוסברו לעיל, כי דברי שרואי מש לא רואי מכא...