העונה ה תיאטרון הבובות של דון פדרו

העונה ה 26 2009-2010 תיאטרון הבובות של דון פדרו

הקאמרטה הישראלית ירושלים מייסד ומנהל מוסיקלי: אבנר בירון מלחין הבית: יוסף ברדנשווילי אורח כבוד: סר ג'יימס גאלווי חברי התזמורת כינור ראשון ארנולד קוביליאנסקי* כרמלה ליימן פאבל גלגנוב מיכאל בויאנר רומן יוסופוב דינה זמטסובה סופיה קירסנובה פרופ' רות ארנון - יו"ר בני גל עד - יו"ר עמית יעקב אייזנר אלי אייל* כינור שני נטלי שר* אדוארד רזניק סבטלנה גופמן מיכאל קונצביץ' זינה לוין משה אהרונוב קרן ליפקר ד"ר חנן אלון יצחק אלרון שמשון ארד* פרופ' אבי בן בסט* ויולה מיכאל פלסקוב* בוריס רימר מיכאל יאבקר אנדריי שפלניקוב דריה צ'פלין צ'לו יפים אייזנשטד* צבי אורליאנסקי* אלכסנדר סיניילניקוב עידו גל נגנים אורחים: אולגה מויטליס, נבל; דימיטרי לויטס, חצוצרה; הילה צברי פלג, אבוב; טיבי צייגר, עידו אזרד, קלרינט; עמית כהן, קרן; עמרי בלאו, כלי הקשה; אבנר גייגר, חליל חברי העמותה וחברי הוועד המנהל פרופ' בני גייגר עו"ד יאיר גרין* רוברט דרייק פרופ' משה הדני קונטרבאס דמיטרי רוזנצווייג* גנאדי ליטבין צ'מבלו איריס גלוברזון* חליל אסתי רופא* משה וידמן הדוה פוגל פרופ' מנחם פיש פרופ' מרק קופטימן* אבוב מוקי זוהר* אורי מירז קרן אלון ראובן* שחר זיו *נגן ראשי בסון ענבר נבות* ליאוניד קרמר חצוצרה גוני אשד* טימפני קרן פנפימון זהבי* *חברי העמותה דיוויד קינדלר מרטין קראר פרופ' אורי קרשון ברוך שלו הצוות האדמיניסטרטיבי מנהל כללי: בן ציון שירה מנהל אדמיניסטרטיבי: מיכאל קונצביץ' מפיקה: תמר אומנסקי מנהלת שיווק: תמר יעקובוביץ' מכירות: שני ארוסי מזכירות: מירה זילברמן מנהל במה: ואלרי אקסיונוב יועץ משפטי: עו"ד עמי פולמן הנהלת חשבונות: שרית יצחקי מחלקת מנויים: 1-700-55-2000 בימים א'-ה' 09:00-17:00 משרד התזמורת: רח' יפו 206, ירושלים טל: 02-5020503 פקס: 02-5020504 כתובתנו באינטרנט: www.jcamerata.com אימייל: info@jcamerata.com העוגב, שנבנה ע"י גדעון שמיר, ותופי הדוד הועמדו לרשות הקאמרטה באדיבות קרן התרבות אמריקה ישראל התזמורת נתמכת על ידי: משרד התרבות והספורט עיריית ירושלים, האגף לתרבות הקרן לירושלים קפיטל אינטרמודל בע"מ קרן מרק ריץ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ומסתייעת בתורמים שונים.

עיצוב הבובה: מריה גורביץ' כתיבת התכנייה: קדם ברגר עיצוב: חגית מימון תיאטרון הבובות של דון פדרו אבנר בירון מנצח מריסה מרטינס מצו סופרן )הילד( חוויאר מורנו טנור )דון פדרו( ויל ליגנל בס בריטון )דון קישוט( בהשתתפות מרכז תיאטרון בובות חולון אילן סביר בימוי מריה גורביץ' עיצוב ובניית בובות ענת מסנר עיצוב תלבושות חואקין רודריגו )1901-1999( שתי מיניאטורות אנדלוסיות לתזמורת כלי קשת מנואל דה פאייה )1876-1946( תיאטרון הבובות של דון פדרו הפסקה חואקין רודריגו ארבעה מדריגלים על אהבה שלוש אריות מתוך סרסואלות מנואל דה פאייה האהבה המכשפת כרמיאל היכל התרבות יום ב', 1.2.2010 בשעה 20:30 ירושלים אולם שרובר יום ג', 2.2.2010 בשעה 20:30 חיפה אולם רפפורט יום ד', 3.2.2010 בשעה 20:30 תל אביב מוזיאון תל אביב לאמנות יום ו' 5.2.2010 בשעה 13:30 מוצ"ש 6.2.2010 בשעה 20:30 יום א' 7.2.2010 בשעה 20:30

אבנר בירון מנהל מוסיקלי ומנצח והחלילן אבנר בירון הוא מייסדה, מנהלה המוסיקלי ומנצחה הקבוע של המנצח תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים מיום היווסדה. יצירתיות, חדשנות ומקוריות מאפיינות את פעילותו המוסיקלית המגוונת. בעבודה אינטנסיבית ומעוררת השראה הביא את התזמורת למעמד על בעולם המוסיקה הישראלית, ולהכרה בינלאומית נרחבת. אבנר בירון בונה תכניות קונצרטים מקוריות ומעניינות. בעבודתו עם תזמורת הקאמרטה הוא מחזיר לבימות הקונצרטים בארץ יצירות נדירות מהרפרטואר המוסיקלי לצד נכסי צאן ברזל של המוסיקה הקלאסית. כמו כן מעודד יצירה ישראלית מקורית ע"י הזמנת יצירות מהמלחינים וביצוען בארץ, בסיורי קונצרטים ברחבי העולם והקלטתן. התזמורת בניהולו ובניצוחו מייחדת חלק ניכר מפעילותה לפעולות חינוך למוסיקה בקרב תלמידים בירושלים וברחבי הארץ. התזמורת תחת שרביטו של בירון מופיעה בהצלחה רבה בסיורי קונצרטים רבים באירופה, אמריקה והמזרח הרחוק, באולמות הקונצרטים המרכזיים באמסטרדם, ברלין, לייפציג, בון, פריס, ניו יורק, וושינגטון, לוס אנג'לס, שיקגו, אלסקה, בייג'ין, שנחאי ועוד. הקונצרטים וההקלטות הרבות של בירון עם התזמורת זוכים לשבחי הביקורת בישראל ובעולם. הוא ניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת רשות השידור ירושלים, הסינפונייטה באר שבע, ומוזמן לנצח על תזמורות ברחבי העולם. אבנר בירון כיהן כמנהל מוסיקלי של מספר פסטיבלים ביניהם פסטיבל אבו גוש ופסטיבל "ימי מוסיקה וטבע" בגליל. הוא הקים את "אנסמבל סולני הגליל" - הרכב וירטואוזי אשר זכה להצלחה בינלאומית בזמן קצר, והוזמן בניצוחו לסיורי קונצרטים ברחבי העולם. חלק גדול מפעילותו מוקדש לחינוך מוסיקלי. ב 1994 נתמנה לראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בשלוש הקדנציות לכהונתו הצעיד בירון את האקדמיה להישגים אמנותיים מרשימים. בין היתר יזם פתיחת מחלקה למוסיקה מזרחית, הקים את התזמורת הקאמרית של האקדמיה ויסד את הפקולטה למוסיקה רב תחומית, וכן נבחר לכהן כחבר הועדה המתמדת של ארגון האקדמיות הגבוהות למוסיקה באירופה.(AEC( אבנר בירון החל את הקריירה המוסיקלית שלו כחלילן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית וכחלילן סולן בתזמורת הקאמרית הישראלית. למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית ירושלים, והשתלם בניצוח באקדמיה למוסיקה בוינה ובמוצרטאום בזלצבורג. גישתו המיוחדת למוסיקה ולאינטרפרטציה מושפעת מהשכלתו הרחבה במוסיקה ובמדע. כחלילן הרבה להופיע ברסיטלים ובהרכבים קאמריים. ניהל ולימד כיתות אמן רבות משתתפים לחלילנים ולמורים לחליל בארץ ובחו"ל. כמורה וכמחנך העמיד בירון דור צעיר של חלילנים ומורים בכירים לחליל. בשנת 2005 זכה אבנר בירון בפרס שרת החינוך על מצוינות ועשייה אמנותית רבת שנים בתחום המוסיקה, ועל תרומתו לחיי המוסיקה בארץ.

מריסה מרטינס מצו סופרן מריסה מרטינס נולדה בבואנוס איירס ושם החלה את לימודיה המוסיקלים. מאוחר יותר השתלמה בביה"ס הגבוה למוסיקה בברצלונה. הרפרטואר המרכזי שלה כולל תפקידים באופרות של מונטוורדי )אוטביה, פרוסרפינה, מינרבה(, מוצרט )דורבלה, אניו, צרלינה, אידמנטה( ורוסיני )זאידה, דורליצ'ה, רוג'רו(. היא שרה בתיאטראות רבים בעולם, וביניהם הליסאו בברצלונה, תיאטרו ריאל במדריד, המונה בבריסל, פסטיבל רוסיני בפזארו ובפסטיבל זלצבורג. היא חוויאר מורנו טנור יליד ברצלונה, למד פיתוח קול, פסנתר וניצוח מקהלה בביה"ס הגבוה למוסיקה של הליסאו, ומאוחר יותר עם פרופ' פרן חימנו. למן 2003 ועד 2008 היה חבר באנסמבל התיאטרון הלאומי במנהיים. תפקידיו העיקריים שם: אדגרדו )לוצ'יה דה למרמור(, נמורינו )שיקוי האהבה(, פרסי )אן בולן(, ורתר, אלפרדו )לה טרוויאטה(, הדוכס )ריגולטו(, רודולפו )לה בוהם(, רינוצ'ו )ג'יאנו סקיקי(, ויל ליגנל בס בריטון בפינלנד, שם למד נגינה בעוגב ובפסנתר באקדמיה ע"ש סיבליוס בהלסינקי. מאוחר נולד יותר למד פיתוח קול באיטליה. הוא עלה לישראל אחרי שהשתתף בסדנת האופרה בהדרכתה של ג'ואן דורנמן בשנת 2004. בסדנת האופרה הוא שר תפקידים רבים, וביניהם יוהן )ורתר(, אנג'לוטי )טוסקה(, ריימונדו )לוצ'יה די למרמור(, טלפה )הגלימה( ותפקידים נוספים. בשנים 2005 2007 קיבל מלגה מטעם סדנת מתעניינת במיוחד בהפקות המשלבות מוסיקה ומחול מודרני והשתתפה בהפקות כאלה בבאזל, לוצרן, קלן, פסטיבל אינסברוק למוסיקה עתיקה, והאקדמיה למוסיקה בברוקלין. ברסיטלים היא מבצעת בעיקר מוסיקה צרפתית וספרדית, וכן ביצעה השמעות בכורה עולמיות של יצירות מאת מונסלבאג' ומלחינים נוספים. היא מרבה להקליט עבור חברות בינלאומיות תחת מנצחים ידועי שם. זוהי הופעתה הראשונה עם הקאמרטה הישראלית, ירושלים. דון אוטביו )דון ג'ובני(, אלפרד )העטלף( וטמינו )חליל הקסם(. הוא הופיע בתפקידים אלה גם בבית האופרה בסיאול, באופרה הישראלית, ועוד בבתי אופרה בדורטמונד, דרמשטט, וופרטל, האלה, מיינץ והיידלברג. לאחרונה הופיע גם בתיאטרון הבסטיליה שבפריס, וכן בתיאטרון הליסאו בברצלונה. זוהי הופעתו הראשונה עם הקאמרטה הישראלית, ירושלים. האופרה הבינלאומית. באופרה הישראלית הופיע בתפקיד הרוזן ב"נישואי פיגרו" בהפקת האופרה סטודיו עם התזמורת הסימפונית החדשה חיפה בניצוחו של תמיר חסון. ויל ליגנל חבר בתוכנית האופרה סטודיו של האופרה הישראלית, שם הרפרטואר שלו כולל את זרסטרו ב"חליל הקסם" ואת אלידורו ב"צ'נרנטולה". זוהי הופעתו הראשונה עם הקאמרטה הישראלית, ירושלים.

רכז תיאטרון בובות חולון ל מ ראשונה בישראל, כולל מתחם אמנותי אחד בית ספר לאמנות תיאטרון הבובות, מוזיאון יחיד מסוגו, שני אולמות מופעים, פסטיבל בינלאומי שנתי, חוגים לילדים, סדנאות לתהלוכות וקרנבל, מכון למחקר, תיעוד ושימור ועוד. המקום הייחודי ויוצא הדופן ושילוב מרכיביו יוצרים מרכז שאין כמוהו בארץ ומעטים כמותו בעולם. המרכז פועל לעודד, לטפח ולקדם את היצירה המקורית בתחום תיאטרון הבובות, למצב את אמנות תיאטרון הבובות כאמנות איכותית ומתקשרת לכל קהל ובכל גיל. לחקור, לתעד ולשמר את תהליכי התהוותה של אמנות זו בישראל ובעולם, ולתרום לשיפור אמות המידה ואיכויות הפעילות של אמנים, יוצרים, מורים ומטפלים בתחום. צילום: יוסי צבקר

ילן סביר ב א ובנאי ויוצר. מנהל אמנותי וכללי של מרכז תיאטרון בובות, חולון. מנהל אמנותי וכללי של הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון וסרטי בובות, חולון. בין עבודותיו בתיאטרון: "שלום גבירתי הנסיכה )איפה היית ומה עשית?(", "מקום לשניים", "נסיך צפרדע", "הארנבת והצב", "תיבת הקסמים". בין עבודותיו כמדריך שחקנים: "אבניו Q", "נרניה" )קרן אור הפקות(, "קרשינדו ואני", "שומבצל". בין עבודותיו בטלוויזיה: "החרצופים", "שקע ותקע", "בחצר של פופיק", "הביגבגים", "על מלי ולמה", "גורו וגוגול" ועוד עשרות תכניות, סרטי פרסומת וקלטות וידאו. ריה גורביץ' ב מ וגרת הקולג' לאמנות התיאטרון במוסקבה. עבדה בתיאטרון האמנותי האקדמאי של מוסקבה. עלתה לישראל ב 1990 ומאז מעצבת ובונה בובות לטלוויזיה ולתיאטרון. בין עבודותיה לטלוויזיה: "המחסן של כאילו", "גינת ההפתעות", "גורו וגוגול" )ערוץ הילדים(, "החרצופים", "בחצר של פוקס", "שוקו טלעד" )ערוץ 2(, "דפנה ודודידו", "סיפורים לנימי", "קונצונים", "אליק ובליק" )ערוץ הופ(, "הקיפודים" )ערוץ 10(, "אפצ'י וסיפור" )הערוץ הראשון(. בין עבודותיה לתיאטרון: "איתמר מטייל על הקירות", "פיצקה אגדת אמבטיה", "מי יציל את מלך הביצה", "קמצן" ו"אגדת הכוכבים". מנחה קורסי בניית בובות לבובנאים מקצועיים. נת מסנר ב ע וגרת,Central School of Art & Design לונדון. מלמדת עיצוב תפאורה בביה"ס עירוני א', ביה"ס לאמנויות תל אביב ומכללת ויצ"ו חיפה. זוכת פרסי עיצוב - פסטיבל הצגות הילדים בחיפה: "פופטו" 1994, "וגר זאב עם כבש" 1996, "תעלומת האותיות" 1998 ובפסטיבל עכו "לילות הקציר" 1996. בין עבודותיה כמעצבת תלבושות: "יומנה של אנה פרנק", "עקרונות הכתיבה", "מדובר בורדים", "רצח האחות ג'ורג'" )תיאטרון באר שבע(, "הבוגר", "הילדה שאני אוהב", "הנכד" )תיאטרון חיפה(, "זינזאנה", "על עכברים ואנשים", "גן ריקי", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "השקיעה" )הבימה(, "אבודים ביונקרס", "פולארד" )הקאמרי(, "הקומיקאים", "הזוג המוזר" )בית ליסין(, "אליפים" ( המדיטק(. בובנאים: סטודנטים מביה"ס לאמנות תיאטרון הבובות חולון - גוני פז, טובי סלונים, רחל דורון, ניר טל, תומר בורנשטיין, נילי דץ פרץ, סיגל רבינדב עוזרת במאי: רימה פרמרוב

הקונצרטים הבאים אבנר בירון אולגה פסיצ'ניק אבנר איתי סוזן רידן אדריאן פאוטר איתן דרורי ווקאליזה אבנר בירון מנצח אולגה פסיצ'ניק סופרן 1 הנדל לאודטה פוארי 2 אנטוניו ליאל מוריירה סינפוניה ברה מז'ור 3 הנדל אריה מ"יוליוס קיסר" 4 מוצרט אריה מ"דון ג'ובני" 5 מוצרט אקזולטטה יובילטה 6 מוצרט סימפוניה מס' 36 "לינץ" 7 רחמנינוב ווקליזה גני תקווה מרכז הבמה, יום ה', 25.2.2010 בשעה 20:30 תל אביב מוזיאון תל אביב לאמנות, מוצ"ש, 27.2.2010 בשעה 20:30 הרצליה היכל אמנויות הבמה, יום א', 28.2.2010 בשעה 20:30 ירושלים אולם הנרי קראון, יום ג', 2.3.2010 בשעה 20:30 רחובות אולם ויקס, מכון ויצמן, יום ד', 3.3.2010 בשעה 20:30 באך מחייך אבנר איתי מנצח סוזן רידן סופרן איתן דרורי טנור אדריאן פאוטר בס 1 ברבר אדג'ו למיתרים 2 באך קנטטת האיכרים 3 האסה פוגה וגראווה 4 באך קנטטת הקפה ירושלים אולם הנרי קראון, יום ג', 16.3.2010 בשעה 20:30 תל אביב מוזיאון תל אביב לאמנות, יום ו', 19.3.2010 בשעה 13:30; מוצ"ש, 20.3.2010 בשעה 20:30; יום א', 21.3.2010 בשעה 20:30 הרצליה היכל אמנויות הבמה, יום ב', 22.3.2010 בשעה 20:30 חיפה אולם רפפורט, יום ג', 23.3.2010 בשעה 20:30 רחובות אולם ויקס, מכון ויצמן, יום ד', 24.3.2010 בשעה 20:30

התעוור בגיל שלוש לאחר שחלה באסכרה, אולם עיוורונו לא מנע ממנו רודריגו ללמוד סולפאז', פסנתר וכינור בגיל שמונה, ומאוחר יותר הרמוניה והלחנה. את יצירותיו כתב בכתב הברייל, ואז העבירן להוצאה לאור. את לימודיו השלים בפריס )כדרך מלחינים ספרדים רבים בני התקופה(, וכבר בשנת 1925 זכה בפרס לכתיבה תזמורתית מטעם ממשלת ספרד. נוסף על יצירותיו התזמורתיות, הרבה רודריגו לכתוב לגיטרה, חרף העובדה שמעולם לא הצליח ללמוד לנגן בכלי זה. שתי המיניאטורות האנדלוסיות נכתבו בשנת 1929, אולם בוצעו לראשונה רק שבעים שנה לאחר מכן, חודשים ספורים לאחר מותו של המלחין. ייתכן שהמלחין חשש כי היצירה אינה ראויה לעמוד בפני אוזנו הבוחנת של הקהל, ואכן עריכה קפדנית של המלחין לפני ביצועה הייתה פותרת בעיות טכניות הנתונות כיום להחלטת המבצעים. ברם, המוסיקה יפהפייה ובעלת כושר הבעה ייחודי. חואקין רודריגו )1901-1999( שתי מיניאטורות אנדלוסיות לתזמורת כלי קשת פרלוד: לנטו וקנטבילה מחול: אלגרטו, כמעט אלגרו משך היצירה: כ 5 דקות ארבעה מדריגלים על אהבה משך היצירה: כ 9 דקות המבוא האיטי מצועף כבגד אנדלוסי, הבאסים מתעקשים, בעוד הכינורות טווים תחינה בלתי מסופקת. הצ'לי מציגים נושא מלנכולי שירתי בעל איכות עממית מובהקת על רקע תנועה בלתי פוסקת בכינורות. התזמורת כולה מצטרפת לנושא הראשון, המתעקש, ולאחר דו שיח קצר בין הצ'לי והכינור הראשון, נמוגה המוסיקה אל הלילה והערפל. פרק המחול מציג אווירה אנדלוסית סוערת - על רקע מקצב המופק בכלי הקשת הנמוכים, מופיע נושא המחול, העובר בין קבוצות הכלים השונות ואף זוכה לליווי קצבי המופק מהקפצת הקשת על המיתרים. לאחר קטע ביניים קצר, המזכיר את המבוא האיטי, המחול הולך ומתהדק עד לסיומו באבחה אחת מהירה. מחזור השירים "ארבעה מדריגלים על אהבה" חובר בשנת 1947 ותוזמר כשנה לאחר מכן. בשלהי שנות השלושים שמע רודריגו לראשונה את הזמרת קונצ'יטה באדיה מבצעת את שירי העם הללו, הלקוחים מאנתולוגיה שליקט חואן וסקז במאה השש עשרה. רודריגו הלחין את השירים באופן המתחקה אחר הנוסחים העממיים העתיקים, אולם התזמור עשיר ומאפשר לכל קבוצות הכלים להתבלט. לעתים קרובות משתרג כלי סולן )בדרך כלל קרן, אבוב או קלרניט( לתוך הקו הקולי של הזמרת ויוצר מארג של דו שיח חיקויי המזכיר במקצת את הכתיבה המדריגלית של המאות השש עשרה והשבע עשרה. שני השירים הראשונים הם מלנכוליים ושואבים את כוחם הדרמטי משורת הפזמון החוזר. בתום השיר מופיעה שורה המבארת את הפזמון החוזר ומסבירה את האווירה הקודרת של השיר כולו. השיר השלישי הוא סקרצו קליל, והמוסיקה מרמזת לנו כי אל לנו לקחת ברצינות גמורה מדי את כוונתו. השיר המסיים הנו למעשה תזמור קצבי וסוחף של לחן עממי, המסיים את המחזור כולו בנימה מבודחת משהו.

סר ג'יימס גאלוויי בבית הנשיא ויצמן קונצרט גאלה למען הקאמרטה הישראלית ירושלים יום חמישי, 29.4.10 ב"בית הנשיא", מכון ויצמן ברחובות 19:30 קבלת פנים 20:30 רסיטל עם סר ג'יימס וליידי ג'יני בלווי הפסנתרן יוני פרחי 21:30 ארוחת ערב עם סר וליידי גאלוויי כרטיסי תרומה* במחיר 1,200 )מינימום( ניתן לרכוש כבר היום בקופת הקאמרטה 1-700-55-2000 מספר המקומות מוגבל, וכל הקודם זוכה * ניתן לקבל קבלה על תרומה המוכרת לצרכי מס

דה פאייה, אולי המלחין הספרדי החשוב ביותר של דורו ובכלל, ניסה מנואל שנים רבות למצוא נושא הולם לאופרה, לפני שכתב בשנת 1904 את יצירת המופת שלו בתחום, "החיים הקצרים". שנים לא מעטות נמנע לחלוטין מעיסוק באופרה, עד זמן קצר לפני שהשתקע בגרנדה. בתקופה זו הנסיכה דה פולינייק, נצר למשפחת זינגר האמידה מאוד ורעייתו של המלחין החובב הנסיך אדמונד דה פולינייק, הזמינה מדה פאייה אופרה קאמרית, והלה כתב עיבוד תיאטרלי מוסיקלי לאפיזודה מתוך "דון קישוט איש למנשה" של דה סרוונטס. האופרה בוצעה לראשונה בסלון של הנסיכה דה פולינייק בפריס, ביוני 1923. האופרה היא קאמרית במשכה ובהיקפה. היא כתובה לשלושה סולנים בלבד: דון קישוט, דון פדרו )מנהל תיאטרון הבובות( והילד המציג את העלילה שבתוך העלילה. התזמורת קטנה למדי ומצריכה מספר מצומצם של נגנים. פרט לכלי התזמורת הרגילים נעשה שימוש רב בצ'מבלו, כלי שנשכח כמעט לחלוטין במאה התשע עשרה, ובתחילת המאה העשרים קמה לו עדנה מחודשת. היה זה תודות למאמצי מוסיקאים שהשתייכו לסלונה של הנסיכה, דוגמת התיאורטיקנית נדיה בולנז'ה, או הצ'מבליסטית הנודעת ונדה לנדוווסקה. דה פאייה משתמש בצ'מבלו כדי להעניק לתזמורת גוון ניאו קלאסי, ולמעשה ליצור מנואל דה פאייה )1876-1946( תיאטרון הבובות של דון פדרו עיבוד מוסיקלי ובימתי של אפיזודה מ"דון קישוט איש למנשה" מאת מיגל דה סרוונטס משך היצירה: כ 35 דקות ריחוק אסתטי אירוני בין הצופה/מאזין לבין המתרחש במחזה הבובות. פרט לגוון הניאו קלאסי הברור, המוסיקה מושפעת מהרומנסות הספרדיות ומהמלחינים הספרדים )דוגמת גואררו וגספר סנז( שאסף מורו הוותיק של דה פאייה, פדריי. השפעת מלחינים עתיקים אלה אינה פחות "לאומית" מאשר שירי העם האנדלוסיים שהשפיעו על יצירתו של דה פאייה בתקופת כתיבת "החיים הקצרים". ברם, ניכר באופרה הקצרה "תיאטרון הבובות" כי דה פאייה מבקש ליצור נוף מוסיקלי שונה ומרוחק. הוא משתמש גם בטכניקה של חזרה על אותו הצליל, כבדקלום, בעיקר כאשר הילד מספר את סיפור המעשה, וכך יוצר תחושה של חדגוניות וניתוק בין המתרחש בעלילה למעשה, ובין המוצג על במת תיאטרון הבובות. האפיזודה מתוך "דון קישוט" מציגה את אחד ממעשי המשובה של הגיבור, הנקלע להצגת תיאטרון בובות באורווה שבלמנשה. הילד, המועסק על ידי מנהל התיאטרון ומפעילו, דון פדרו, משמש ככרוז ומציג את העלילה - מעשה גבורה המתרחש בתקופת קרל הגדול. דון גייפרוס האביר מציל את רעייתו, דונה מליסנדרה, מידי המורים. דון קישוט מתערב בנעשה, קורא קריאות ביניים, רוחו מתלהטת ולבסוף הוא מגיח מהקהל לעבר במת התיאטרון ועושה שמות בבובות המורים, למבוכת הקהל ולמגינת לבו של דון פדרו האומלל.

הסרסואלה היא למעשה הז'אנר הדרמטי מוסיקלי הלאומי של ספרד. בדומה לאופרטה הצרפתית וינאית, או למחזמר האמריקני, היא משלבת בין סצנות מדוברות לבין שירים אופראיים או עממיים, קטעי מחול ומקהלה. מקור השם במעון הציד המלכותי של פיליפ הרביעי מלך ספרד, שם הוצגה הסרסואלה הראשונה בשנת 1657. הז'אנר ידע תהפוכות סגנוניות רבות, ואף התפרש לכל ארצות אמריקה הלטינית דרך המושבות הספרדיות. ארצות רבות בעולם החדש פיתחו מסורת סרסואלה משלהן. גם בחצי האי האיברי יש מסורות סרסואלה שונות בחבל הבסקי ובקטלוניה. עם תום מלחמת האזרחים בספרד, דעכה מסורת הכתיבה של הסרסואלה וכיום מבצעות אותן להקות המתמחות בכך, ברחבי העולם הלטיני. לעתים מבוצעות הסרסואלות הנודעות ביותר עבור זמרים לטינים נודעים, כגון פלסידו דומינגו או חוזה קררס. שלוש אריות מתוך סרסואלות פבלו סורוזבל )1897-1988( "לא יכול להיות!" מתוך הסרסואלה "בית המרזח של הנמל" חסינטו גואררו )1895-1951( שיר החרב מתוך הסרסואלה "האורח בפונדק סבייאנו" חוספ ריבס )1882-1935( "עבור אהבתך )רוסו(" משך השירים: כ 10 דקות פבלו סורוזבל הבאסקי כתב את הסרסואלה הנודעת ביותר שלו, "בית המרזח של הנמל", בשנת 1936. באריה "לא יכול להיות!" נודע לליאנדרו, הדייג הצעיר, כי בעלת המרזח שבה הוא מאוהב, מרולה, מנצלת אותו כדי לסייע בעסקה מפוקפקת הדורשת את כישוריו כיורד ים. ליאנדרו ההמום שר על אהבתו והספק המכרסם בלבו. הסרסואלה "האורח בפונדק סבייאנו" מאת חסינטו גואררו בוצעה לראשונה במדריד בשנת 1926 ומיד זכתה להצלחה רבה. השיר מושר בכיכר טולדו על ידי אחד מגיבורי הסרסואלה, צייר החצר חואן לואיס. הלה מקבל את החרב מידי אמן החרבות אנדרס מונשטיין היהודי, שבתו רחל עשויה להפוך למודל לצייר עבור דיוקן הבתולה. חואן שר שיר הלל לחרב, לאחר שזו עברה ניקוי וליטוש כהלכה בידי מונשטיין. שיר האהבה היפה "עבור אהבתך" מאת המלחין הקטלוני חוספ ריבס הוא יוצא דופן בתכניתנו, כיוון שאינו לקוח מסרסואלה. אולם המלודיה הנוגעת ללב הפכה אותו לאחד הלהיטים החביבים על זמרי האופרה הלטינים, ובעיקר על אלה הקטלונים, שעצם עובדת היות השיר כתוב בשפה הקטלונית, אינה מהווה בעיה עבורם.

מנואל דה פאייה )1876-1946( האהבה המכשפת גרסה שנייה, 1916 "האהבה המכשפת" נכתב בגרסתו המקורית בשנת 1914, הבלט כ"מחזה צועני" בשתי תמונות, לזמרת עם ותזמורת. היצירה נכתבה לבקשתה של רקדנית הפלמנקו המפורסמת ביותר של התקופה, פסטורה אימפריו. בתקופה זו עמד דה פאייה על ספו של העשור הפורה ביותר ביצירתו. הוא שב למדריד ערב מלחמת העולם הראשונה, ובפרק זמן קצר יחסית כתב גם את "לילות בגני ספרד" והבלט "הכובע משולש הקצוות". מאוחר יותר העדיף דה פאייה להסתגר בגרנדה, ולאחר מכן בכפר מרוחק בארגנטינה, עת מלחמת האזרחים הספרדית התהדקה מעל ראשו. יצירות המופת מתקופה זו הן בעלות אופי לאומי ספרדי מובהק, השואב את השראתו מן השירים והמחולות העממיים, ובעיקר מן "הזמר העמוק" של אנדלוסיה. אותו שילוב מוסיקלי אפריקאי אירופי שנתן אותותיו במקצבי הפלמנקו ובשירה הקודרת, מפלחת לב וקרביים, אודות נושאים שבבסיסם האהבה הטראגית, חשוכת המרפא. משך היצירה: כ 25 דקות "האהבה המכשפת" זכתה לשתי גרסאות נוספות. בשנת 1916 דה פאייה תזמר מחדש את היצירה, השמיט את הפרקים הקוליים והציג את היצירה באולם הקונצרטים. לאחר תשע שנים שינה את התזמור מחדש והפך את היצירה לבלט, שהוצג בפריס בשנת 1925. הגרסא שנשמע הערב היא השנייה מבין השלוש. העלילה מתרחשת בגרנדה, באזור מערות הסקרומונטה, מגוריהם של הצוענים בגרנדה מימים ימימה. הצוענים מתאספים בפנים המערה לעת ליל. נערה צוענית צעירה, קנדלס, רדופה על ידי הרוח של מאהבה, שבגד בה בעודו בחייו, אך מגלה סימני קנאה אחרי מותו. רוחו של המאהב מופיעה, וקנדלס משרטטת מעגל על האדמה ולאחר חצות מבצעת מחול אש פולחני שמטרתו לגרש את הרוח, אולם ללא הועיל. כרמלו, מאהבה הנוכחי של קנדלס, מנסה להשתמש בחברתה לוצ'יה כפיתיון. הרוח מופיעה שוב ולוצ'יה מפעילה עליה את קסמיה. דעתה של הרוח מוסחת מן הזוג, אשר מצהיר על אהבתו ומתנשק. הכישוף מוסר לעד וכך גם אימתה של הרוח. זוג האוהבים חוגג את אושרם לאור השחר המפציע. צילום: יוסי צבקר

תיאטרון הבובות של דון פדרו טקסט: מנואל דה פאייה על פי מיגל דה סרוונטס ההכרזה אורווה של פונדק בלמאנשה. דון פדרו: בואו רבותי, גשו נא. הנה חזיון אודות חייה של מליסנדרה, שכמותו לא תראו בכל העולם. דון פדרו: שבו, בבקשה, והאזינו רבותי. מוכנים? הילד: סיפור אמיתי וטרגי זה, שיוצג עתה בפני כבודכם, שאוב כלשונו מכרוניקות צרפתיות ומרומנסות ספרדיות המוכרות לכל אחד מן הנוכחים כאן. הוא מספר כיצד האדון גייפרוס העניק חירות לרעייתו, מליסנדרה, שנשבתה בידי הכופרים המורים ונכלאה בכלא ספרדי שבעיר סרגוסה. וראו נא עתה כבודכם כיצד אותו אביר המשחק שם בשחמט הוא דון גייפרוס, כדברי השיר "הנה מתענג לו דון גייפרוס במשחק השח בעוד מליסנדרה בודדה נשכחת". בחצרו של קארל הגדול הילד: והרי אותה דמות המתגלה שם ולראשה כתר ושרביט בידה היא היא הקיסר קרל הגדול, שאומרים כי הוא אביה של אותה מליסנדרה. מזועזע ועצוב נוכח עצלותו של חתנו המתמהמה, הגיע זה לגעור בו ולהוכיחו. ולאחר שאמר לו כמה דברים חריפים אודות אבדן כבודו והמוניטין שלו, אם לא ישחרר את גברתו, מספרים שאמר לו כך: "לא אומר עוד: טפל בדבר!". שימו לב לקיסר, איך הוא מפנה בזלזול את גבו לדון גייפרוס, הזועם עתה על מה שנאמר וקורא בקול גדול שיביאו לו את שריונו וברצונו לחגור את חרבו של רולנד. שימו לב רבותי, למה שעומד להתרחש כאן: כיצד זה קרובו רולנד לא ישאיל לו את חרבו. אולם את עזרתו הוא מציע, ואת חברתו להרפתקה גדולה זו. אולם אביר כה אמיץ וזועם לא יכול להואיל ולקבל את ההצעה, והוא אומר כי הוא לבדו כשיר למלאכה, והוא יציל את גברתו, אף אם קשורה היא באזיקים ואסורה בבטן האדמה. ובמילים אלה הוא פונה לחמש את עצמו לקראת המסע. הילד: ועתה, שורו והביטו, הנה מבצר סרגוסה והגבירה שם במגדל היא מליסנדרה הנאווה. שוב ושוב היא משקיפה מחלונה על הדרך לצרפת, ובעיני רוחה רואה את פריס ואת בעלה. נחמתה היחידה במקום שבייה. ראו שוב הרפתקה מוזרה. הביטו במורי המתגנב בחשאי לעבר מליסנדרה. הוא מץ שפתיה היפות, והיא מנגבת אותן בשרוולה, בעצב רב. או אז המלך מרסיליוס שליט סרגוסה, למראה חוצפתו של המורי, ואפילו הוא קרובו וידידו הקרוב - מצווה להלקותו. מליסנדרה מגדל מנחת אלקזר בסרגוסה הילד: ראו ראו את ביצוע העונש: איך נושאים את המורי אל כיכר העיר. זמרים צועדים בראש, ושוטי העונשין מאחור. ראו את 200 המלקות הניתכות עליו. זהו העונש שנגזר עליו על ידי המלך מרסיליוס, ואשר בוצע עוד בטרם הספיק המורי לבצע את העברה. כי הרי אצל המורים אין חקירה או הליכי משפט, כנהוג במקומותינו. דון קישוט: ילד, המשך וספר את סיפור המעשה. השמע לנו את המלל ללא הערות ושאר ירקות. כי כדי לשקול את הראיות ולגלות את האמת נדרשת תמיד חקירה משפטית. דון פדרו )לילד(: אמרתי לך, אל תוסיף את כל ה"קישוטים" האלה ושמע בקול האדון הטוב הזה. שיר את שירך הפשוט ואל תערב כאן קולות נוספים. כי מרוב עצים לא יראו את היער. הילד: כן אדוני, כך אעשה. דון קישוט: קדימה! המשך! עונשו של המורי כיכר העיר סרגוסה הילד: האביר המופיע לפניכם הוא דון גייפרוס הרוכב לו על סוסו. אצה לו הדרך לסרגוסה. הפירנאים הילד: וכאן תחזו, כיצד הגבירה היפה מליסנדרה, שנקמו נקמתה במורי החצוף, מתגלה בחלון המבצר. היא משוחחת עם בעלה, בהאמינה כי הוא נווד מוזר, כפי ששחה הבלדה: "נווד, נווד, בדרכך לפריס, שאל נא בשלומו של גייפרוס". וראו נא כיצד מתגלה גייפרוס הגיבור, וכיצד מליסנדרה מפגינה באורח התנהגותה את הגילוי, ושוב, ראו כיצד היא מזנקת מן החלון היישר לזרועותיו של דון גייפרוס, המושיב אותה על אוכף סוסו ורוכב לפריס.

הבריחה הילד: לכו לשלום, זוג יקר מציאות, אוהבים נאמנים מכל. שובו בבטחה לארצכם. יברך המזל הטוב את דרכיכם. כל קרוביכם וידידיכם יראו באושרכם לכל אורך חייכם, שאורכם כאורך חיי נסטור! דון פדרו: ילדי הטוב, דבר נא בפשטות. אל תרקום רקמות פאר. לעזאזל עם כל הסגנון הזה. הילד: כעת ראו כיצד המלך מרסיליוס, לכשנודע לו על בריחתה של מליסנדרה, משמיע את קול האזעקה. כעת ראו כיצד העיר כולה נדמית כמרקדת לצלילי פעמוני המסגדים והצריחים. דון קישוט: נו באמת. הפעמונים שלך ממש לא לעניין, שהרי אצל המורים לא נשמעים פעמוני כנסייה אלה הלמות תופים וצווחות חלילים! דון פדרו: אנא בטובך, הפסק להתעקש על מה בכך, דון קישוט. כך לעולם לא נשביע את רצונך. האם לא צפית אף פעם, אדוני, בטרגדיות וקומדיות המלאות אבסורדים ודברי הבל? ואף על פי כן, הן זוכות בהצלחה וברוב הערכה. דון קישוט: כן, זו האמת. דון פדרו: המשך בסיפורך ילד: הביטו איזו מחלקת פרשים כבודה עוזבת את שער העיר ברודפה אחרי זוג הנוצרים האוהבים. האזינו ליבבת החלילים. שמעו נא את קול החצוצרות, הלמות התופים הרבים מספור! הוי, מה רבו חששותיי שהמורים ידביקו אותם וישאו אותם בחזרה. קשורים לזנבו של סוס אחד! פינלה דון קישוט: עצרו בני עוולה. ממזרים! אל תעזו לרדוף. אל תנסו ללכוד אותם. כי אם זאת תעשו, יהיה לכם עסק איתי! רוצו, פחדנים, עריקים, הנבזים שביצורי האל. אני יחיד מול רבים! דון פדרו: אדוני, הרפה ידך. חוס עלי. ראו איך הוא הורס לי את העסק. דון קישוט: ברנש ארור שכמוך. נוכל מחוצף ועז מצח. דון פדרו: אבוי לבושה! דון קישוט: ואתם האחרים: דון גייפרוס האמיץ ללא חת, הגבירה מליסנדרה היפהפייה ורבת החסד - הביטו במפלת רודפיכם הטמאים. ראו כיצד כל אלה שפוכים על הארץ ומשוברים, קורבן לזרועי הימנית האימתנית. דעו את זהותו של האביר שכך שחרר אתכם. בפי כל אדם שמי דון קישוט. אביר ושבוי לרגלי דולצינאה נטולת הרבב. דון פדרו: אלוהים ישמור. דון קישוט: הו דולצינאה שאת נשמתי כבלת. האור שבמחשכי. הצורי לסבלותי... דון פדרו: המזל הפנה לי עורף. דון קישוט: הכוכב המוביל אותי בדרכים. דון פדרו: ולחשוב שאבי הולידני עשה אותי לשם כך. דון קישוט: דולצינאה. מחוז חפצי ושיא מאוויי. דון פדרו: אומלל שכמותי! דון קישוט: הו כולכם. לוחמים אמיצים. אביר או מפקד. אציל או טירון. נוודים פשוטים והולכי רגל. פרשים או צועדים בסך. האזינו לי. לולא הייתי נוכח, מה היה עולה בגורלם של גייפרוס הטוב ומליסנדרה הנעלה? פן אשלח חרבי בכל אשר יפקפקו במעלות האביר השליח! ימי העבר המפוארים, זמנים מאושרים ורבי מזל, אלה אשר ראו במעשי הגבורה של אמאדיס הנועז. כוחו העצום של פליקס מהירקניה, טירנטה האמיץ, האביר הלבן, בליאניס היווני הבלתי מנוצח, וכל אותם אינספור אבירים נודדים שבעוז רוחם, אהבותיהם וקרבותיהם הנציחו תהילתם בספר דברי הימים. דון פדרו: מריה הקדושה! דון קישוט: תחי האבירות. יחי שמו של האביר הנודד, הנישא מעל לכל המקצועות בתבל כולה! סוף.

No puede ser! from La tabernera del puerto Text by Federico Romero and Guillermo Fernández Shaw No puede ser! Esa mujer es buena. No puede ser una mujer malvada! En su mirar como una luz singular he visto que esa mujer es una desventurada. No puede ser una vulgar sirena que envenenó las horas de mi vida. No puede ser! Porque la ví rezar, porque la ví querer, porque la ví llorar. Los ojos que lloran no saben mentir; las malas mujeres no miran así. Temblando en sus ojos dos lágrimas ví y a mi me ilusiona que tiemblen por mí. Viva luz de mi ilusión, sé piadosa con mi amor, porque no sé fingir, porque no sé callar, porque no sé vivir. Canta de la Espada from El huésped del Sevillano Text by Enrique Reoyo & Juan Ignacio Luca de Tena Fiel espada triunfadora, que ahora brillas en mi mano y otros hombres y otras lides ya la gloria conoció; ya venero la nobleza de tu acero toledano, que del Tajo entre las aguas reciamente se templó. Brilla, tizona de fino acero, igual que un claro rayo de luna! Brilla, tizona, que a tu luz quiero hallar la senda de mi fortuna! ארבעה מדריגלים על אהבה טקסט מתוך אנתולוגיה מן המאה השש עשרה מאת חואן וסקס )1510-1560( איכה ארחץ איכה ארחץ את עור פני? איכה ארחץ וחיי הם סבל? הנשואות רוחצות במי לימון. בסבלי, ארחץ בכאב וצער. קטלת אותי קטלת אותי, נערה יפת שיער, קטלת אותי. על גדות נהר נערה ראיתי. עלמה יפת שיער, קטלת אותי, רצחתני נפש. היכן היית, אהבתי? היכן היית, אהבתי? היטב אדע היכן. היכן היית, ידידי? לו עד הייתי, הא! היטב אדע היכן. מעצי הצפצפה באתי, אמא, מעצי הצפצפה באתי, אמא, משב הרוח את ראשם יניע, מעצי הצפצפה של סביליה, שם את יפת לבי ראיתי. 1 2 3 4 Cuatro madrigales amatorios Text form 16th century anthology of Juan Vásquez (c. 1510 1560) Con qué la lavaré? Con qué la lavaré la tez de la mi cara? Con qué la lavaré que vivo mal penada? Lávandse las cascadas Con agua de limones. Lávome yo, cuitada, Con penas y dolores. Vos me matásteis Vós me matásteis, Niña en cabello, Vos me habéis muerto. Riberas de un rio Ví mozza virgin. Niña en cabello, Vos me matástetis, Vos me habéis muerto. De dónde venís, amore? De dónde venís, amore? Bien sé yo de dónde. De dónde venís, amigo? Fuere yo testigo. Ah! Bien sé yo de donde. De los Alamos vengo, madre De los Alamos vengo, madre, de ver cómo los menea el aire. De los Alamos de Sevilla, De ver a mi linda amiga.

לא יכול להיות! מתוך בית המרזח של הנמל טקסט: פדריקו רומרו וגיירמו פרננדז שואו לא יכול להיות! אישה טובה היא. לבטח איננה אישה רעה! במבטה, כמו אור מוזר, ראיתי כי אומללה היא. לבטח איננה סירנה שפלה שכל שעה מחיי הרעילה. לא יכול להיות! חזיתי בתפילתה, ראיתי את אהבתה, ראיתי את בכייה. עיניים בוכיות לשקר לא ידעו. נשים רעות אינן נראות כך. שתי דמעות נצצו בעיניה, ותקוותי כי נצצו עבורי. מאור תקוותי, רחם נא על אהבתי! הן איני יכול להעמיד פנים, הן איני יכול להחריש, הן איני יכול לחיות! שיר החרב מתוך האורח בפונדק סבייאנו טקסט: אנריקה ראויו וחואן איגנסיו לוקה דה טנה חרב נאמנה רבת חיל הנוצצת בידי כעת, עוד גברים וגיבורי חיל את תהילתך יכירו כעת, ויעריצו את אצולת להבך בן טולדו אשר במימי נהר הטאחו את זעמו מיתן. זרחי, מתכת יקרה, כקרן ירח בהירה! זרחי, מתכת, הן לאורך אמצא את הדרך לתהילתי! במאבק, היי לקרן שלא נכפפת או מוחלת, היי זקופה כל עוד הצדק וההיגיון לצדך. עבור אהבתך )רוסו( טקסט: מיגל פואל ארגל באור מבטך, את חיי מילאת. לו אך אהבת אותי, כל תקוותי יוגשמו, ואחיה כה מאושר, עד שבפני יראו את אור ההודיה. וכך תמיד אשיר לך שיר עבור עיניך שיר שאחבר אני עצמי, שיר עבור עיניך, אשר נוכח התלאות יובילוני וינחוני. רוסו, רוסו, מאור חיי, רוסו, רוסו, אל תכזיבי את תקוותי. אסיר עולמים של קולך הצלול המשלח את מחשבות הרוע ואוסף לקרבו אך טוב, כי הוא רענן ורוגע, גביע של שירה. דומה הוא לשמיים הכחולים המביאים אושר ללבנו. אם כבר שבוי שלך הנני, מדי יום ביומו, ומתוק לי שביי, רוזה, רוזה שלי, אמרי כן והישארי עמי. רוסו, רוסו, מאור חיי, רוסו, רוסו, אל תכזיבי את תקוותי. Sé en las lides como rayo que no cede ni perdona, hiere siempre que le asistan el derecho y la razón. Pel Teu Amor (Rosó) Text by Miguel Poal Aragall Amb la llum del tei mirar, has omplert la meva vida. Si em volguessis estimar, ma illusió fora complida, i viura tan content, que en mom rostre s'hi veuria a la llum de l'agraiment. I a tothora et cantaria una canço pels teus ulls que jo mateix et faria; una canço pels teus ulls perquè enmig de tants esculls fossin ells la meva guia. Rosó, rosó llum de le meva vida, Rosó, rosó, no desfacis ma illusió. Presoner en tots monets de la teva veu tan clara, que allunya els mals pensaments i la bondat sols ampara, perquè és fresca i és suau i és un doll de poesia i s'assembla a n'el cel blau que al cor ens dóna alegria. doncs ja que'm tens presoner un dia i un altre dia, i jo m'hi trobo tant bé Roser la meva Roser vulgues fer ma companyia. Rosó, rosó llum de le meva vida, Rosó, rosó, no em desfacis ma illusió.

Don Pedro's Puppet Theater Avner Biron conductor Marisa Martins mezzo soprano (the boy) Xavier Moreno tenor (Don Pedro) Ville Lignell bass baritone (Don Quijote) With the participation of Israel Puppet Center Holon Ilan Savir director Maria Gurevich designer and puppet maker Anat Mesner costume designer Joaquín Rodrigo (1901 1999) Dos miniaturas andaluzas for string orchestra Manuel de Falla (1876 1946) El Retablo de Maese Pedro Intermission Joaquín Rodrigo Cuatro madrigales amatorios Three zarzuela arias Manuel de Falla El amor brujo Carmiel Performing Arts Center Monday, February 1 2010 at 20:30 Jerusalem Sherover Theatre Tuesday, February 2 2010 at 20:30 Haifa Auditorium Rappoport Wednesday, February 3 2010 at 20:30 Tel Aviv Tel Aviv Museum of Art Friday, February 5 2010 at 13:30 Saturday, February 6 2010 at 20:30 Sunday, February 7 2010 at 20:30 Puppet designer: Maria Gurevich Program notes: Kedem Berger Design: Hagit Maimon

The Israel Camerata Jerusalem Music Director and Founder: Avner Biron Composer in Residence: Josef Bardanashvili Honorary Guest Artist: Sir James Galway The musicians 1st Violin Arnold Kobiliansky* Carmela Leiman Pavel Galaganov Michael Boyaner Roman Yusupov Dina Zemtsova Sophia Kirsanova Prof. Ruth Arnon - Chairman Benny Gal-ed - Co-Chairman Jacob Aizner Dr. Hanan Alon Administration 2nd Violin Natalie Sher* Eduard Reznik Svetlana Goffmann Michael Kontsevich Zina Levin Moshe Aharonov Keren Lipker Shimshon Arad* Prof. Avi Ben Basat* Robert Drake Izaak Elron Viola Michael Plaskov* Boris Rimmer Michael Yavker Andrei Shapelnikov Daria Chaplin Cello Yafim Aizenshtadt* Zvi Orleansky* Alexander Sinelnikov Ido Gal Bass Dmitri Rozenzweig* Genadi Litvin Cembalo Organ & Piano Iris Golberson* Flute Esti Rofe* Eli Eyal* Prof. Menachem Fisch Hedva Foguel Prof. Benny Geiger Oboe Muki Zohar* Ori Meiraz Horn Alon Reuven* Shahar Ziv Bassoon Inbar Navot* Lionid Kremer Yair Green* Prof. Moshe Hadani Prof. Uri Karshon David Kindler Trumpet Goni Eshed* Timpani Keren Phenpimon-Zehavi* Guest musicians: Olga Moitlis, harp; Dimitri Levitas, trumpet; Hila Zabari Peleg, oboe; Tibi Cziger, Ido Azrad, clarinet; Amit Cohen, horn; Omri Blau, percussion; Avner Geiger, flute Board of Directors and Members of Association *Principal Player *Member of Association Prof. Mark Kopytman* Martin Kraar Baruch Shalev Moshe Vaidman General Manager: Ben-Zion Shira Administrative Manager: Michael Kontsevich Producer: Tamar Umansky Marketing Manager: Tamar Yakubovitz Sales: Shani Arusi Secretary: Mira Zilberman Stage Manager: Valery Aksyonov Legal Advisor: Adv. Ami Folman Accountant: Sarit Yitshaki The Organ Built by Gideon Shamir and the Timpany were kindly given to the orchestra by the America-Israel Cultural Foundation Office: 206 Jaffa St., Jerusalem Tel: +972-2-5020503 Fax: +972-2-5020504 Internet: www.jcamerata.com Email: info@jcamerata.com The Orchestra is supported by: The Ministry of Culture and Sport The Municipality of Jerusalem The Jerusalem Foundation Capital Intermodal GmbH The Marc Rich Foundation Teva Pharmaceutical Industries Ltd. and by the generous support of various donors. The Ministry of Culture and Sport The Municipality of Jerusalem Teva Pharmaceutical Industries Ltd.

THE 26th SEASON 2009-2010 Don Pedro's Puppet Theater