מגישה : חני חוקת תשע"ו עבור "קריאת כיוון" למטרת למידה אישית בלבד חוקת שמורות חני הזכויות שמורות הזכויות כלכל

תמליל

1 מגישה : חני חוקת תשע"ו עבור "קריאת כיוון" למטרת למידה אישית בלבד חוקת שמורות חני הזכויות שמורות הזכויות כלכל

2 שמגיב* עד שזז* עד מנומנם* חולמני- ץ* ר שלווה* אישיות מפריע* לא ך* א... י ש י ב ה ז מ ן ל א ח ר ל א ג ם לכיתה או מ ש ת ת ף ל ח ב ר ה, חסר להם הדחף הפנימי שיש לרוב הילדים ל ח י ב ר ו ת ו ח ק י ר ה מ ו ט ו ר י ת. ל מ ע ש ה, ה ם א י נ ם מ ב ח י נ י ם ב א פ ש ר ו י ו ת לפעולה הנמצאות ס ב י ב ם.

3 ילדים קלים", פשוט בשל העדר הדרישות" ילדים עם תת תגובתיות לתחושה, אינם מחפשים עוצמה רבה יותר של קלט סנסורי, למרות שהיא דרושה להם כדי ל ק י י ם אינטראקציה מיטבית עם הסביבה. נ י ת ן להעלים עין, פעמים רבות, מילדים עם ת ב נ י ת ז ו, ולחשוב שהם " תינוקות טובים " או שהם מציבים. ילדים אלה זקוקים, פעמים ר ב ו ת, לקלט בולט ו ב ע ל ע ו צ מ ה ר ב ה כ ד י להיות מעורבים באופן פעיל בסביבה, משימה או אינטראקציה.

4 ח י פ ו ש ס נ ס ו ר י *

5 ה ם נ ו ט י ם להיות בתנועה מתמדת, מתנגשים, נ ת ק ל י ם וקופצים, עשויים לשמוע מוסיקה או טלוויזיה בעוצמות ג ב ו ה ו ת, י כ ו ל י ם ל ה ת ק ב ע ע ל גירויים או אנשים המספקים ג ר י י ה ו י ז ו א ל י ת, או שעשויים לחפש ה ת נ ס ו י ו ת ש ל ט ע ם א ו ריח, בעלות עוצמה ג ד ו ל ה א ו מ ש ך א ר ו ך י ו ת ר מ א ש ר ילדים עם תגובתיות סנסורית א ו פ י י נ י ת.

6

7 תנועה מתמדת* נ ו ג ע ב כ ל ד ב ר ב ל י* מכניס בגדים* מתרגש רוב הזמן* מחפש ריגושים* תחושה של* ח י פ ו ש א ח ר ה ג י ר ו י ל ש י ם ל ב ו ח פ צ י ם ל פ ה ' בור ' שאי- אפשר ל מ ל א

8 ר מ ו ת ע ר נ ו ת: כל הזכויות שמורות חני חוקת

9 תגובות מעט מוגברות* לא מסתגלים* תגובות מוגברות בהרבה* מתאקלמים באופן מידי* ב ב ו א* ל ח ץ ב מ צ ב י ב מ ת ן ג י ר ו י י ם מ ע ו ר ר י ם מ ג ל י ם: * י ל ד י ADHD (Mangeot et al., 2001)* ילדים עם בעיות בויסות* ח ו ש י: בבוא הגירוי חדש הם* עוד בגירוי הקודם... גירוי חדש הגירוי ה ק ו ד ם נשכח במהרה כל הזכויות שמורות חני חוקת

10 ח ו ש י ם :* ת כ ו נ ו ת :* אורך המסלול :* ת פ ק י ד :* תחנות במסלול :* מ פ ר י ש :* הגירוי שמפריש את* מ ס ל ו ל ה פ ח ד- ה ת ג ו נ נ ו ת מגע שטחי, כאב + טמפרטורה ה י מ נ ע ו ת / ש ו א ל : ה א ם זה בטוח ל י? ק צ ר / זה מאפשר תגובה מידית אזהרה, הישרדות מ ר כ ז י ה ר ג ש > ה א ז ו ר ה ק ד מ י ב מ ח Dopamine ז ה : מ ג ע ל ח ץ / מ ג ע ש ל ע י ס ו י כל הזכויות שמורות חני חוקת

11 ח ו ש י ם :* ת כ ו נ ו ת :* אורך המסלול :* ת פ ק י ד :* תחנות במסלול : מרכזים סנסוריים,* מ ע ר כ ת ה ב ק ר ה תחושה עמוקה, ק י ר ב ה / שואל : / א ר ו ך מידע, הבחנה, ד י ב ו ר > ה א ז ו ר ה ק ד מ י ב מ ח * מפריש: Serotonin את* הגירוי שמפריש ז ה: רטט, קינסטזיה מה אפשר זה מאפשר חקירה ל ה ע מ י ק, תחושה עמוקה : קפיצי, כובד ללמוד מזה? ג ו ו נ י ם ו ל מ י ד ה מ ו ט ו ר י י ם, כל הזכויות שמורות חני חוקת

12 ס י ב ו ב י ת* רעשנית, קצבית* מ נ ט ה,* ד ג ד ו ג י ם, ס ר י ט ו ת* מ ה ב ה ב, ח ז ק* מ ע ו ר ר ת* מ ע ו ר ר מ ר ג י ע על עצמה ל י מ ו ן ללא תבלינים נ ר ד מ י ם ת נ ו ע ה מ ו ס י ק ה ט ע ם ו ר י ח מ ג ע א ו ר תחושה עמוקה ק ו ו י ת שקטה, חוזרת אוכל סמיך, ע י ס ו י מעומעם, אחיד מ ר ג י ע ה נ ל ח צ י ם כל הזכויות שמורות חני חוקת

13 ו י ס ו ת ח ו ש י ו ה פ ר ע ו ת ר ג ש י ו ת ח ו ס ר ויסות תחושתי, ויסות חושי, אצל ומבוגרים הוא אחד הגורמים ל: הפרעות קשב ו ר י כ ו ז, ל י ק ו י י ל מ י ד ה, בעיות חברתיות ו ה ת נ ה ג ו ת י ו ת י ל ד י ם כל הזכויות שמורות חני חוקת

14 מהי תחושה? כשמדברים על תחושה ( sensation ) ם, מ ד ב ר י ב ע צ ם ע ל כל המערכות החושיות. למשל : תחושת המגע היא חלק מכלל התחושות. ערוצי התחושה הם התנאי לכל התקשורת שלנו עם העולם הסובב אותנו ו ע ם ע צ מ נ ו. זהו הנושא החשוב ב י ו ת ר, א ך גם המוזנח ב י ו ת ר. כשיש הבדלים בתחושה, אזי יש הבדלים בסביבה ולכן ההתנהגות היא שונה. ע ו ל מ ו ותגובתו של האדם תלויים באופן שבו ה ו א ח ו ו ה א ו ק ו ל ט א ת ה ע ו ל ם. כל הזכויות שמורות חני חוקת

15 התחושה, שנמצאת בבסיס ההתנהגותי, היא סובייקטיבית. אדם אחד ל א י כ ו ל ל ח ו ש א ת מ ה ש א ד ם א ח ר ח ש, ו ל כ ן ל א י כ ו ל להבין את השני. ח ר י ג ו ת ב ת ח ו ש ה יוצרת חריגות ב ה ת נ ה ג ו ת. אבל התנהגות משונה, שחורגת כ א מ ו ר מהנורמות, היא למעשה פתרון ל ב ע י ה כלשהי. הבעיה אינה ההתנהגות המשונה. כל הזכויות שמורות חני חוקת

16 לדוגמה: התנהגות היפראקטיבית תנועתיות היתר היא פתרון לבעיה שאין מרגישים מספיק את השרירים ו ה מ פ ר ק י ם. ד ו ג מ ה נ ו ס פ ת : "אסטרונאוטיות" עודף ג ר י י ה ש מ י ע ת י ת ג ו ר מ ת ל י ל ד/ מ ב ו ג ר לסגור עצמו מ ב פ נ י ם ו מ ב י א ה להפרעות קשב ו ר י כ ו ז. ההבדלים הרבים בתחושות קשורים לוויסות התחושתי, שהוא פונקציה של מערכת הקשב.

17 מהי מערכת הקשב? מערכת הקשב ( Attention.( היא מושג תפקודי זוהי מערכת מוחית שעושה מעין עיבוד ראשוני של ס י נ ו ן, ו י ס ו ת ומיון ראשוני של כל הגירויים שנכנסים באמצעות החושים השונים ו מ ו ע ב ר י ם ל מ ו ח. קשב אינו מתייחס ר ק לשמיעה אלא ל כ ל ל ה ח ו ש י ם כ מ ו : מ ג ע ע ד י ן, מ ג ע ע מ ו ק, ק ש ב חזותי, ריחי, טעמי עוד. ויסות חושי השונה, אצל אנשים שונים בזמנים שונים, קובע את ההבדלים בתחושה. כאמור, אם יש קושי ויסות חושי, לרוב הוא ממוקד במערכת הקשב.

18 כ א ש ר ויסות חושי אצל ילדים אינו תקין, יש השפעה ניכרת על ההתפתחות התחושתית, המוטורית, הרגשית ו ה ח ב ר ת י ת של הילד, כ מ ו גם קושי בהסתגלות תקינה ל ס ב י ב ת ו ומכאן להפרעות קשב ו ר י כ ו ז, ל י ק ו י י ל מ י ד ה, בעיות חברתיות ו ה ת נ ה ג ו ת י ו ת. ה ו א גם עלול להשפיע על אישיותו ו ע י צ ו ב אופיו כבוגר.

19 ב מ צ ב ש ב ו א י ן ס י נ ו ן מ ת א י ם ל ג ר י י ה ה ח ו ש י ת ו ה ת ח ו ש ה מ צ י פ ה, נ ר א ה ק ו ש י ב ו ו י ס ו ת ח ו ש י, ו נ ו כ ל ל ר א ו ת ה ת נ ה ג ו י ו ת ט י פ ו ס י ו ת ל י ת ר ר ג י ש ו ת ת ח ו ש ת י ת, כ מ ו ה ת פ ר צ ו י ו ת ז ע ם.

20 מהן ההתנהגויות הטיפוסיות ל ר ג י ש ו ת י ת ר תחושתית? מ ו ס ח ו ת התנהגות זו היא הבסיסית ביותר. כ ל ד ב ר ע ל ו ל להוציא מריכוז. ה י פ ר אמוציונליות ( ר י ג ו ש י ו ת ) נ ט י י ה ל ה ת ע צ ב ן יותר בקלות, בכי, צחוק ו כ ו'. ריגושים, כמו פחד, כעס, שנאה, גועל, צער ועצב, קשורים לתחושות. האמוציה היא אחד הכלים החשובים של המוטיבציה של האדם להתקרבות או ה ת ר ח ק ו ת.

21 י ש נ ה מ ע ר כ ת ש ל מ ה ש ל ת ג ו ב ו ת פ י ז י ו ל ו ג י ו ת פ נ י ם ג ו פ י ו ת א ש ר מ ת ר ח ש ת, ו א ז מ ר ג י ש י ם ד פ י ק ו ת ל ב, ה ת כ ו ו צ ו ת ב ק י ב ה, ח ו ם ו כ ו'. כ ל ח ו ו י ה ר י ג ו ש י ת ב נ ו י ה מ ש ת י ת ח ו ש ו ת ה א ח ת, ש מ א פ ש ר ת ל ק ל ו ט ע ל מ ה א נ י מ ג י ב, ו ה ש נ י י ה, ז ו ש מ ג י ב ה ע ל מ ה ש א נ י מ ר ג י ש בפנים.

22 מ ת ח כ א ש ר ילד / מבוגר מאוים, המערכת האוטונומית שלו מגיבה. המצב הזה, שמגייס אנרגיה ר ב ה, יוצר מצב ש ל מ ת ח. כ א ש ר נמצאים במצב מאוים מ ת מ ש ך, נמצאים במתח מתמשך. נ ו כ ל לראות אצל הילד, שנמצא במתח, מתח שרירים שעולה. לדוגמה: הרמת כתפיים, נוקשות בגוף, קוטריות, התפרצויות ז ע ם ו ב כ י. בצבירת מתח ישנו חוסר פרופורציה בין ההתפרצות העזה לבין הגירוי הקטן כביכול. נ י ת ן ל ד מ ו ת א ת ה מ צ ב ה ז ה ל " ק ש ש ש ב ר א ת גב הגמל ".

23 הבעיה", אזי התפרצויות הזעם," צבירת המתח טיפוסית במיוחד ל ב ע ל י ר ג י ש ו ת יתר מגעית ו ש מ י ע ת י ת. כאשר מורידים את הרגישויות האלו, קרי, ק ר י, " ה ס י מ פ ט ו מ י ם", נ ע ל מ ו ת ל ג מ ר י בתהליך מתמשך. כ א ש ר ילד מתפרץ בזעם, ראשית נ ר ג י ע א ו ת ו, נכיל את ז ע מ ו, נרגיש אמפתיה ו ר ק א ז נ ו כ ל ל ד ב ר. חשוב מאד להבחין בין התפרצות ז ע ם ז ו לבין התפרצויות זעם, שמהוות כלי ל ה ש ג ת מ ט ר ה, ואז ברגע שהמטרה מושגת, ה ה ת פ ר צ ו ת נפסקת מיד.