12 בספטמבר 2015 לכבוד: עו"ד עטרה מירב ברגר הנדון: חוות דעת מומחה XXX XXX נגד דר' נועם חי ת.א. 55282 02 15 אני החתום מטה נתבקשתי על ידי עו"ד עטרה מירב ברגר בתאריך 20 ביולי 2015 לחוות דעתי המקצועית בשאלות המפורטות להלן הקשורות לניתוח שעברה גב' XXX XXX (התובעת) על ידי דר' נועם חי (הנתבע) בתאריך 12 באוקטובר 2010: א. האם התובעת טופלה על ידי הנתבע בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת? ב.האם התובעת זכאית לאחוזי נכות בגין הטיפול שעברה? פרטי ניסיוני ומומחיותי הכשרה סיימתי את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בשנת 1992 (בהצטיינות). עברתי בהצלחה את בחינות הרישוי לעסוק ברפואה בישראל בשנת 1992 (מ.ר. 25464). סיימתי את תקופת הסטז' במרכז רפואי שיבא בשנת 1993 (בהצטיינות). עברתי בהצלחה את בבחינות הרישוי לעיסוק ברפואה בארה"ב בשנת 1992. עברתי בהצלחה את בחינות הרישוי לעיסוק ברפואה בקנדה בשנת 1998. אני מוסמך בכירורגיה פלסטית מטעם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב משנת 1998 (בהצטיינות). מומחה בכירורגיה פלסטית משנת 1999 (מ.ר.מ. 17330). בוגר התמחות על בכירורגיה פלסטית של ילדים מטעם אוניברסיטת טורונטו קנדה משנת 2000. בוגר התמחות על בכירורגיה פלסטית של הפנים והגולגולת מטעם אוניברסיטת טורונטו קנדה משנת 2000. בעל הכשרה מלאה וניסון כרופא מוטס ביחידת החילוץ של חיל האוויר (669) משנת 1994 ועד 2010. בוגר קורס כתיבת חוות דעת ומתן עדות בפני ערכאות של ההסתדרות הרפואית בישראל 2015. 1
חברות בארגונים מקצועיים חבר בהסתדרות הרפואית בישראל 1994 עד היום. חבר ב Canadian Royal College of Physicians and Surgeons משנת 1998 ועד.2000 חבר ב Ontario Medicall Association משנת 1998 ועד.2000 חבר באיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית משנת 2000 ועד היום. חבר באיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית של הפנים והגולגולת משנת 2000 ועד היום. חבר ברשות המחקר האמריקאית לכירורגיה פלסטית PSEF משנת 2000 ועד היום. חבר בעמותה הישראלית למנתחים פלסטים אסתטיים מ 2015. נסיון מקצועי מנתח פלסטי בכיר של ילדים ואחראי על תחום תיקון הגולגולת במרכז שניידר לרפואת ילדים משנת 2001 ועד היום. מרצה בחוג לכירורגיה של הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב בשנים 2002 14. ניהלתי את המחלקה לכירורגיה פלסטית ויחידת הכוויות של מרכז רפואי רבין ומרכז שניידר לרפואת ילדים בשנים 2003 ו.2004 הקמתי וניהלתי את מרפאת כללית אסתטיקה של שירותי בריאות כללית במרכז רפואי רבין בשנת 2005. בעלים ומנהל רפואי של מרפאה כירורגית, מרכז רפואי שער העיר לניתוחים פלסטיים במגדל משה אביב ברמת גן משנת 2001. המסמכים שעמדו לרשותי במועד כתיבת חוות הדעת 1.כתב התביעה שסמנו 55282 02 15. 2.חוות דעת של דר' שמואל גולדן מטעם התובעת. 3.הרשומה הרפואית וצילומי התובעת שנעשו על ידי הנתבע. 4.שיחה עם התובעת, בדיקת התובעת וצילומי התובעת במרפאתי ברמת גן בתאריך 24 באוגוסט 2015. 5.שיחה עם הנתבע במרפאתי ברמת גן בתאריך 28 באוגוסט 2015. פרטי המקרה פגישה יעוץ ראשונה 16/09/2013 התובעת ילידת 21 בינואר 1988 פנתה ב 16 בספטמבר 2013 אל הנתבע במטרה לשפר את מראה החזה שלה. הנתבע הסביר לתובעת וציין ברשומה הרפואית את חלופות הטיפול לרבות: (1) הגדלה והרמת חזה או (2) 2
הגדלת חזה עם שתל עגול מעל השריר או (3) הגדלה עם שתל אנטומי והרמה פנימית. התובעת שהייתה במועד הייעוץ בת 26 נשואה ואם לשניים בחרה בהגדלת חזה בלבד מעל השריר (חלופה 2). התובע הסביר לנתבעת כי הרמת פטמה נעשית באמצעות חתכים בעור המותירים צלקות והיא הודיעה לו כי היא איננה מעוניינת בניתוח מסוג זה בידיעה מראש של שני הצדדים כי בניתוח הגדלת חזה השינוי העקרי יהיה הגדלת נפח החזה. התובע הסביר לנתבעת כי הריון משנה את צורת הגוף ויכול להשפיע לרעה גם על צורת השד. התובעת אמרה לתובע והוא ציין ברשומה הרפואית כי "לא מתכננת ילדים בחמש השנים הקרובות". פגישת יעוץ שניה ב 23/09/2013 התובעת הגיעה שוב למרפאת הנתבע בתאריך 23 בספטמבר 2013. בפגישה זו הסביר הנתבע לנתבעת את הסיכונים הקשורים לניתוח בעל פה ובכתב כפי שמפורט בטופס ההסכמה לניתוח עליו חתמה התובעת ואשר בו נכתב בין היתר כי "ידוע לי כי שינויים קיצוניים במשקל, הריון לידה והנקה משנים את צורת השד ועלולים לגרום לצניחת השדיים"..."כמו כן הוסברה לי מהות הניתוח להרמת השד. אני מבינה שהוא כרוך בהוספת צלקות, ועל כן אינני מעוניינת בו." כמו כן נכתב בטופס ההסכמה לניתוח כי "רפואה וכירורגיה פלסטית בפרט אינן מדע מדויק, וכי לא נתן למנוע לחלוטין סיבוכים ותוצאות לא רצויות". כאמור התובעת נתנה הסכמה בעל פה ובכתב לביצוע הפעולה במועד הפגישה שהתרחשה שבעה ימים לפני מועד הניתוח. עותק מטופס ההסכמה נמסר לתובעת. במועד זה גם שלמה התובעת עבור הניתוח בסך 16,750 ש"ח וזאת בניגוד למה שמצוין בכתב התביעה (17,500, סעיף 17 של כתב התביעה ). הניתוח 30/09/2013 הניתוח נעשה ב 30 בספטמבר 2013 בבית חולים בבת ים. במהלך הניתוח החדיר המנתח שתל סיליקון עגול בגודל 305 סמ"ק מדגם EA מתוצרת חברת סילימד מברזיל לכיס מתחת לשד וכל זאת דרך חתך בקפל התת שדי. הנתבע הקפיד על טכניקה כירורגית עדינה ודאג למתן של אנטיביוטיקה לפני ואחרי הניתוח ואכן המהלך המידי של ההחלמה היה ללא אירועים חריגים. הנתבע מסר לתובעת דף הנחיות לאחר ניתוח ובו ציין כי "כדי לשמר את התוצאה האסתטית לתקופה מירבית יש ללבוש חזייה תומכת בכל שעות היום." בדו"ח הניתוח כתב הנתבע כי "נעשה ניסיון לבצע הגדלה בלבד. יודעת שיתכן ותצטרך בעתיד גם הרמה." התובעת קבלה עותק מדו"ח הניתוח. ביקורת לאחר הניתוח (1 3) התובעת נבדקה על ידי הנתבע בתאריכים 3 באוקטובר 24 2013, באוקטובר 2013 ו 21 בנובמבר 2013. בכל הביקורת הללו מצא הנתבע כי ההחלמה מצוינת. 3
(4) ביקורת רביעית נערכה ב 27 בינואר 2014 (כ 4 חודשים ממועד הניתוח). במועד זה הרגיש הנתבע כי השתל הימני התהפך והוא החזיר אותו למקומו בפעולה קצרה ללא כאב. הנתבע הסביר לתובעת כי הגוף עוטף את השתל במעטפת המכונה קופסית ותהליך זה אורך כשנה. הנתבע הסביר לתובעת כי בחודשים הראשונים אחרי כל ניתוח הגדלת חזה השתל הוא נייד בכיס ולכן חשוב להקפיד על שימוש בחזיות ביום ובלילה כל זאת עד שתיווצר קופסית של הגוף סביב השתל. הנתבע ציין בפני כי בניתוחים שהוא מבצע, קופסית השתל מתגבשת החל משלושה ארבעה חודשים מהניתוח והתהליך עצמו נמשך שנה. הנתבע אמר לתובעת כי אירוע של תזוזת השתל יתכן בפרק ההחלמה הראשוני אולם אין מדובר בבעיה רפואית ובמידה ותקפיד על שימוש בחזיות כפי שהסביר לה בעל פה ובכתב אחרי הניתוח האירוע לא ישנה. (5) התובעת פנתה שוב למרפאה הנתבע ב 6 בפברואר 2014. הנתבע מציין כי "הכל בסדר וכעת בבדיקה השתל במנח תקין." (6) הביקורת השישית נערכה ב 17 בפברואר 2014. בתיעוד פגישה זו מציין הנתבע ברשומה הרפואית כי "אין חולק על כך שהתוצאה האסתטית נאה והשדיים רכים וטבעיים הן למראה והן למגע. הוסבר כי העובדה שהשתל התהפך פעם אחת לא אומרת שהדבר יקרה שוב.הומלץ בכל מקרה להיות עם חזיות הן ביום והן בלילה.". לגבי ניתוח נוסף מציין הנתבע כי "אינני רואה צורך או הכרח לבצע זאת וגם לא ממליץ על כך." הנתבע סיפר לי כי למרות שהסביר לתובעת כי מדובר באירוע אחד ובחלוף הזמן תיווצר סביב השתל קופסית היא חזרה שוב ושוב על המקרה הבודד ההוא וגם החלה להעלות דרישות כספיות בגלל שלטענתה הניתוח נכשל. (7) התובעת הגיעה שוב לפגישה הפעם עם אמה ב 10 במרץ 2014. גם בפגישה זו העלתה שוב התובעת את אירוע היפוך השתל מחודש ינואר. התובעת טענה שהניתוח נכשל. המנתח הסביר לה כי הניתוח עבר בהצלחה והתוצאה שלו טובה מאוד. המנתח אמר לתובעת כי קיימת אפשרות להחלפת השתל בפעולה קצרה לשתל פוליאוריתן שנדבק מהר יותר אל הרקמות. המנתח אמר לתובעת כי במידה ותחליט לבחור בטיפול משלים זה היא תישא בהוצאות הפעולה וזאת בהתאם למה שהוסבר לה לפני הניתוח וכמפורט בטופס ההסכמה עליו חתמה. (8) ביקורת שמינית נערכה ב 15 במאי 2014. במועד זה, עוד בטרם בדק הנתבע את התובעת נוצרה מהומה גדולה בחדר ההמתנה של מרפאת הנתבע. הנתבע אמר לי כי הרגיש שהיה מדובר באירוע מתוכנן שנועד להלך עליו אימים וזאת כ"הכנה" לפגישה עם התובעת. הנתבע תאר את האירוע החמור ברשומה הרפואית "במהלך 4
ההמתנה לפגישה היו חילופי דברים בין הבעל לבין סיגל והנ"ל הרים את קולו בצורה גסה וקילל את מנהלת המרפאה". על אף האלימות החמורה ועגמת הנפש שנגרמה לנתבע, לצוות המרפאה ואף ללקוחות אחרים של הנתבע שהיו עדים לאירוע המביש, הסכים הנתבע לבדוק את התובעת. התובעת חזרה שוב ושוב על אירוע ההיפוך מחודש ינואר והעלתה טענות על טיב הניתוח וטיב התוצאות. הנתבע ידע מצד אחד שתוצאות הניתוח מצוינות וכי השתל עטוף עכשיו בקופסית ואיננו יכול להתהפך מצד שני הוא ביקש לסיים את ההתקשורת עם התובעת בדרכי שלום ולכן הציע לנסח כתב הסכמה שבו יתחייב להחליף את השתל לשתל מסוג פוליאורתן על חשבונו תוך התחייבות התובעת להימנע מדרישות עתידיות. לאחר הפגישה התקשר למרפאת הנתבע אביה של התובעת ודיווח כי בעלה של התובעת הוא אסיר בחופשה ויש לו נטייה להתפרצויות אלימות. המידע הזה הטריד מאוד את הנתבע שהוא אדם נורמטיבי ולכן חשש מאוד מהתנהלות מול בן משפחה עם רקע כזה. בהמשך התברר לנתבע כי חששותיו היו מוצדקים וכי הבעל קשור לעולם הפשע. בנסיבות העניין מתוך רצון להקטין את נזקיו ושאיפה לסיים את הקשר בדרכי שלום נסח הנתבע מסמך שבו הוא יתחייב להחליף את השתלים על חשבונו ומצד שני התובעת תמנע מדרישות וטענות עתידיות. (9) כחודש לאחר מכן (26 ביוני 2014) שלחה מנהלת המרפאה של הנתבע את המסמך אל התובעת באמצעות פקס. מנהלת המרפאה יצרה קשר עם התובעת באותו יום וכן ב 7 ביולי 2014 וב 19 באוגוסט 2014. בשיחות אילו אמרה התובעת כי עכשיו איננה מעוניינת בהחלפת השתלים והיא שוקלת ניתוח הרמה. מהשיחה עם התובעת הבנתי כי הייתה בהריון במהלך 2014. (10) התובעת פנתה למרפאת התובע ב 29 בספטמבר 2014 ולפי בקשתה קבלה עותק מהתיק הרפואי. (11) בפברואר 2015 הגישה התובעת תביעה לבית משפט השלום בתל אביב. בדיקה גופנית ב 24 באוגוסט 2015 השדיים במראה אסתטי, רכים וללא נוקשות או רגישות. צלקת בקפל התת שדי באורך כ 4 סמ', דקה ובהירה ללא רגישות. יש לציין כי עורה של התובעת בעל גוון שיזוף עמוק וקווי שיזוף המעידים שימוש בים או בבריכה בבגד ים 5
מסוג ביקיני בו רב הגלוי על הנסתר. לתובעת כרס נכרת לעין השונה באופן בולט מהמראה שלה לפני הניתוח והיא תוצאה של מתיחת דופן הבטן הכולל רצועות, שרירים שומן ועור במהלך ההריון האחרון. התובעת מאשרת קביעה זו בסעיף 8 ו' של כתב התביעה בה מכונה אזור זה "הבטן המעוותת". תעוד של מראה פלג הגוף הקדמי של התובעת ב 24 באוגוסט 2015 בצרוף צילומי השד לפני הניתוח: תמונה מס' 1 התובעת ב 24 באוגוסט 2015 ולפני הניתוח. 6
תמונה מס' 2 התובעת ב 24 באוגוסט 2015 ולפני הניתוח. השד מלא יותר אבל גם הכרס השתנתה באופן בולט לעין המשפיע על האסתטיקה הכללית של פרופיל הגוף. תמונה מס' 3 (מימין) התובעת ב 24 באוגוסט 2015 (לאחר מחיקה דיגיטלית של הכרס ( ו (משמאל) לפני הניתוח. נתן לראות כי לאחר התאמת הכרס למצב לפני הניתוח, השד לאחר הניתוח הוא מלא יותר אך לא צנוח יותר. צורת השד אסתטית יותר לאחר הניתוח. 7
תמונה מס' 4 התובעת ב 24 באוגוסט 2015 (לאחר מחיקה של הכרס ( ולפני הניתוח. נתן לראות כי לאחר התאמת הכרס למצב לפני הניתוח, השד לאחר הניתוח הוא מלא יותר אך לא צנוח יותר ונתן אף לומר כי הפטמה התרוממה לאחר הניתוח. צורת השד אסתטית יותר לאחר הניתוח. 8
תמונה מס' 5 צורת שתל סיליקון כאשר הוא מונח אנכית בתוך הגוף. 9
חוות הדעת של דר' שמואל גולדן התובעת נבדקה וצולמה על ידי דר' שמואל גולדן, (להלן המומחה) ב 14 בינואר 2014 וחוות הדעת שלו נחתמה ב 24 בינואר 2014. התובעת שלמה עבור חוות הדעת 2300 שקלים (בתוספת מע"מ) לפי חשבונית מס שצרפה. בתאור המקרה לא ציין דר' גולדן כי התובעת הרתה במהלך שנת 2014, מספר חודשים לאחר ביצוע ניתוח ההגדלה. כמו כן המומחה לא ציין כי בדיקת התובעת אצלו נעשתה זמן קצר לאחר לידה. זה נתון חשוב ביותר כאשר דנים בצורת הגוף והוא הושמט מתיאור המקרה. בבדיקה ציין המומחה שני ממצאים: (1) שדיים צנוחים (2) עור רפוי. המומחה לא מצא היפוך של השתלים. המומחה לא מצא בעיית החלמה או רגישות מיוחדת בשד או בחתך הניתוח. בדיון שערך, טוען המומחה כי הנתבע התרשל בכך שלא זיהה בעיית עור רפוי כללית של התובעת. המומחה טען כי על הנתבע היה לבצע לפני הניתוח מבחן לכיפוף האצבע לאחור עד 90 מעלות שהיא לטענתו בדיקה פשוטה לזיהוי עור רפוי. בדיקה זו איננה מוכרת לי. היא לא מופיעה בספר הלימוד המחייב היום לבחינות ההתמחות בכירורגיה פלסטית edition) (NELIGAN PLASTIC SURGERY 3rd או בספר הלימוד המחייב הקודם ).(MATHES PLASTIC SURGERY הבדיקה לא מופיעה בהקשר הרלוונטי לניתוחי שד במנוע החיפוש גוגל. יתר על כן, העברתי שאלה בנושא זה אל מערכת הסקרים של העמותה הישראלית למנתחים פלסטים אסתטיים. תשובת דר' עזריה מטעם העמותה הייתה כי מבחן כיפוף האצבע איננו חלק מהפרקטיקה המקובלת בכירורגיה פלסטית וזאת על סמך קביעה של 51 (חמישים ואחד) מומחים ישראלים לכירורגיה פלסטית (נספח א'). לגופו של עניין, אין טוב ממראה עיניים ותמונה מס' 4 מדגימה בצורה טובה שהשדיים של התובעת לא צנחו לאחר הניתוח. 10
בנושא אחר בדיון, טען המומחה, וזאת למרות שלא מצא היפוך של השתלים, כי הכיס שנעשה בזמן הניתוח היה "גדול מדי ובגלל זה נוצרה האפשרות הבלתי מקובלת של היפוך השתל בתוך הכיס." קביעה זו איננה מבוססת על ממצאים בבדיקה הגופנית ו/או בדיקות הדמיה לרבות בדיקת סונאר או.MRI יש לציין כי היה אירוע אחד מתועד בסמוך לניתוח שבו טיפל הנתבע בהיפוך של השתלים. במועד הבדיקה של התובעת על ידי המומחה מטעם התובעת והמומחה מטעם הנתבע לא נצפה היפוך של השתלים. מה שהתובעת מציינת כהיפוך של השתלים במישוש עמוק הם שולי שתל הסיליקון כפי שהדבר מודגם בתמונה 5. יש לציין כי המומחה מטעם התובעת, צרף לחוות הדעת שלו צילומים מגמתיים לרעה שנעשו בניגוד לכללי הצילום המקובלים בכירורגיה פלסטית: הצילומים נעשו כאשר עדשת המצלמה נמצאת בגובה הצוואר של התובעת ולא בגובה השד כמקובל. נתן לראות זאת בצילומים שצורפו לחוות הדעת לפי הקווים על הקיר מאחורי המצולמת שהם מרוחקים בחלק העליון של התמונה וקרובים אחד לשני בחלק התחתון של התמונה. יש לציין כי צילומים הנעשים בזוית כזו, מעל השד, הם מגמתיים לרעה וידגימו תמיד מראה צנוח ובלתי אסתטי לשדיים בהשוואה לדרך הצילום המקובלת שבה המצלמה נמצאת בגובה השד כפי שזה נעשה בתמונות 2 ו 3 שצולמו בטכניקה המקובלת על ידי הנתבע וכותב חוות דעת זו לפני ואחרי הניתוח בהתאמה. כתב התביעה בכתב התביעה המבוסס על חוות הדעת של דר' שמואל גולדן מועלות חמש טענות: א. החזה צנח מאוד לעומת המצב שהיה לפני הניתוח. כפי שיפורט בהמשך, תמונה מספר 4 מראה כי הניתוח גרם להתרוממות של הפטמות ולכן טענה זו איננה נכונה. ב.השתלים בשני השדיים מתהפכים ומשנים צורה בעיקר כשהיא מתכופפת. טענה זו לא נתמכת בממצאי הבדיקה הגופנית של המומחה מטעם התובעת ולא נמצא בבדיקה אצלי. טענה זו איננה נתמכת בבדיקות הדמיה. ג.כאבים תמידיים ועקצוצים באזור הצלקת. טענה זו לא נתמכת בממצאי הבדיקה הגופנית של המומחה מטעם התובעת ולא נמצא בבדיקה אצלי. הצלקות של התובעת הן דקות, בהירות וללא רגישות. ד.סובלת מאוד בתפקוד היום יומי. טענה זו לא נתמכת בממצאי הבדיקה הגופנית של המומחה מטעם התובעת ואינני מוצא קשר לוגי בין טענה זו לממצאים בבדיקה אצלי. לתובעת אין קשיון הקופסית, אין רגישות או בעיה רפואית אחרת היכולה באופן ישיר או עקיף להשפיע על התפקוד היום יומי. ה.אינה סובלת כאשר נוגעים לה בחזה ויחסיה עם בעלה הורעו מאוד. טענה זו איננה בתחום מומחיותי אולם לפי המידע שמסר אביה של התובעת, יש במערכת המשפחתית שלה סיבות טובות מאוד אחרות לפגיעה בקשר הזוגי כגון היותו של בעלה אסיר, נטייתו להתפרצות והקשר שלו לאלימות. 11
דיון התובעת בקשה לשפר את האסתטיקה של החזה שלה אשר היה ריק ונפול. הנתבע הסביר לתובעת את חלופות הטיפול המקובלות לרבות הגדלת חזה או הגדלת חזה בשילוב הרמת חזה. התובעת בחרה לעבור הגדלת חזה ללא הרמה כי לא רצתה צלקות נראות לעין. הבחירה של התובעת בהגדלה בלבד היא הליך מקובל ושכיח בפרקטיקה האסתטית. התובעת ידעה מראש שהטיפול בו בחרה לא ירים את הפטמות ורק יוסיף נפח לשד שהתרוקן. הטיפול נעשה לאחר קבלת הסכמה מדעת כנדרש ולאחר שהתובעת הוזהרה לגבי הסיבוכים ותופעות הלוואי. הניתוח נעשה בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת וללא סיבוכים. לאחר הניתוח היה אירוע אחד של היפוך השתלים ומאז לא תועד מצב דומה. מה שהתובעת קוראת לו "היפוך של השתלים" במישוש עמוק הוא גבול השתל כפי שהדבר מודגם בתמונה 5. המומחה מטעם התביעה טוען כי שהשדיים צנחו בגלל בעיית רפיון עור כללית. המומחה טוען כי הנתבע התרשל כי לא בדק את רפיון העור שלה לפני הניתוח באמצעות "מבחן כיפוף האצבע". לגבי מבחן זה נתן לומר בוודאות כי מדובר בשטות מוחלטת. המבחן איננו מופיע בספרות הרפואית הרלוונטית. יתר על כן 51 (חמישים ואחד) מומחים ישראלים לכירורגיה פלסטית קבעו שהוא איננו חלק מהפרקטיקה המקובלת בכירורגיה פלסטית. לתובעת אין בעיית רפיון עור חריגה ותמונה מס' 4 מראה כי השדיים שלה לא צנחו והשינוי העקרי הנצפה הוא רפיון קיר הבטן הקשור כנראה להריון והלידה בשנת 2014. במהלך ההחלמה בפרק הזמן המידי לאחר הניתוח תעד הנתבע אירוע אחד של היפוך השתלים וזאת בפרק הזמן הקרוב לניתוח ובטרם התגבשה קופסית שיוצר הגוף סביב השתל. התובעת טוענת כי השתלים שלה "מתהפכים" גם היום אולם היא לא הצליחה להדגים לי זאת בבדיקה אצלי וגם המומחה מטעם התביעה לא תעד היפוך של השתלים בבדיקה הגופנית. מה שהנתבעת מציינת במישוש עמוק כ"היפוך של השתל" הם שולי השתל כפי שמודגם בתמונה מס' 5. הנתבע שהוא אדם נורמטיבי, רופא מצטיין ומסור וחבר ותיק ומוערך בקהילת המנתחים הפלסטים האסתטיים בישראל נחשף במהלך הטיפול בתובעת לאלימות מילולית חמורה במרפאתו מצידו של בעלה של התובעת. יש 12
לציין כי האירוע היה בנוכחות מטופלים אחרים וגרם לנתבע ועובדיו עגמת נפש רבה ולנזקים כלכליים. כדי להקטין את נזקיו ולאחר שאביה של התובעת מסר לו כי מדובר באסיר משוחרר עם עבר של אלימות, פעל הנתבע בכל דרך לסיים את ההתקשרות עם התובעת. בנסיבות העניין הציע הנתבע על חשבונו לבצע פעולה פשוטה של החלפת השתלים בשתלי פוליאורתן ובכך קיווה לסיים את ההתקשרות עם התובעת בדרכי שלום בטרם יגרמו לו נזקים. לסיום אציין כי התובעת איננה אמינה בעיני, צילומים לאחר הניתוח מראים קווי שיזוף של ביקיני זעיר וזה עומד בניגוד קיצוני לתיאור התחושות הקשות והבושה בגופה שהיא מייחסת לניתוח. יתר על כן, התרשמתי כי במהלך הצילומים והבדיקה במרפאתי, התובעת הקפידה להיות כפופה ככל האפשר וכל זאת במטרה להדגיש את צניחת השד וליצור מראה רע ככל האפשר לגופה. 13
סיכום א. האם התובעת טופלה על ידי הנתבע בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת? כן, התובעת טופלה בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. ב.האם התובעת זכאית לאחוזי נכות בגין הטיפול שעברה? לא, התובעת איננה זכאית לאחוזי נכות בגין הטיפול שעברה. חוות דעת זו נתנה על ידי כ לפי בקשת בית המשפט. הריני מצהיר בזה כי ידוע לי היטב שבעניין החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית משפט, דין חוות דעת זו כשהיא חתומה על ידי, הוא כדין עדות בשבועה שנתתי לבית המשפט. בכבוד רב, דר' מאיר כהן 14