רמב"ן על התורה Selected Pieces from the Ramban s Commentary on the Torah מלוקט ע"פ קוappleנטרוס של הרה"ג ירמיאל פרייד עappleנין פרק טז פסוק ד"ה ולא אול ז יא ד ד"ה ודע ו ה ה ד"ה ומן העappleנין ט ט ד"ה ותדע ב ד"ה קדושים יד ד"ה את ד"ה ואת ד"ה ובגד ג ט מהות שעיר אד לעזאזל וטעמו, וטעם גורלות ובוס בגדי הן המשל הפירה של אריסטו היווappleני ותלמידיו הארורים אריות בעappleנין שדים והרבתם טעם לאיסור אילת דם יי האדם המצוות פי הappleנתו להם הטעם לאיסור עריות ביאור מילת "זמה" ו"זמם" ומשמעותם טעם לומר איסור appleנדה הטעם אשר תקיא ארץ ישראל את יושביה בטאם לפappleני ה' יותר משאר ארצות. ביאור להא דדר בו"ל במי שאין לו אלוק הילוק בקיום מצוות בו"ל לעומת שמירתן בא"י באבות ובבappleנים ג' דרגות בעוappleנש הרת וומר הדבר הבטה גדולה לשר בעוה"ב והטעם שלא האריה תורה על שר בעוה"ב בפירוש והאריה בשר בעוה"ז דברים מפורסמים של רביappleנו במצות קדושים תהיו להיות פרושים מן המותרות ואזהרה מלהיות appleנבל ברשות התורה, וביאור עappleנין קדושה שיבות appleנשיאים ודייappleנים שהם יעמידו ארץ, ושיש טא מיוד לקללם מדש רביappleנו פרשה דשה של תוה הappleנובעת מאיסור שappleנאה ביאור במצו "ואהבת לרעך מוך" ואופן קיומה מ' רש"י ורמב"ן בעappleנין וקים טעם איסור לאי בהמה וזרעים טעם לאיסור בגד לאים ביאור מלת "ערל" וטעם למצות ערלה טעם לומר האיסור דקללת אב ואם גור אריה להמהר"ל Selected Pieces from the Maharal s Gur Aryeh מלוקט ע"פ קוappleנטרוס של הרה"ג יהושע דוד הרטמן פרק טז ד ה ה ג יב א ג ד ז ט יא ט לד לה לז מא מה מו מט appleנה ו טו א אות (ע"פ הוצאת ממון ירושלים) עappleנין הצדוקים appleנותappleנים הקטורת על האש מבוץ וטעותם בית ראשון ושappleני באיסור ביאת מקדש מתי וששים ל"אין קטיגור appleנעשה סappleניגור" ומתי לא ההבדל בין רת למיתה המצריים והappleנעappleנים מקולקלים מהל, וישראל הפוים להם מתן שר על שה ואל תעשה הוא רק אם בא עבירה לידו התמיה מדוע רש"י appleנקט רק בייבי לאווין ולא בייבי ריתות הצורך להשוות איש לאשה באיסורי עריות ל ישראל הוצרו לבוא לשמוע פרשיות שappleנאמרו בקהל מדוע קדושה appleנאמרה דוקא בגדר ערוה הקדושה העולה מפרישות מעריות תשמר רק אם יפרוש גם משאר עבירות במצוה שאין אדם זר בה מעצמו, מלמד לך התוב הזירוז אשר מורה אב appleנדה מפappleני שבת, אין בזה בול המורא, י גם האב ייב בבוד ה' הפטור של אשה appleנשואה appleנאמר אצל מורא, אע"פ שהמורא מתקיים בשב ואל תעשה, והטעם דוקא רש ממעט מת, והטעם יש מתן שר על פרישה מעריות יותר מפרישה משאר עבירות הטעם לאיסור להרביע בהמה, וולק על טעם הרמב"ן ביאור מדוע ארוסה appleנקראת "רופתי" עיקר המלקות הוא הקריאה, ולך appleנקרא "בקורת" "לא תאלו על הדם" ולל הרבה דברים, והצד השוה שבולם מדוע אין מעשה אליעזר עבד אברהם בגדר appleנוש ההבדל בין "זוappleנה" [דוקא במי שאין תופסין קדושין בה] לבין להזappleנותה [אפילו בפappleנוי ופappleנויה] המיוד בהappleנה "בין טפה שאיappleנה של בור" י מורה על ידיעת הפרטים ביאור הבטוי "appleנסת ישראל", והומרה של הappleנהappleנה מהעוה"ז בלא ברה, שגוזל הפרי פרישה מעריות קרובה יותר לקדושה, שappleנבדל ממעשה הגוף סתם מיתה היא בappleנק היתר שך קין לשאת אותו שוappleנה ממה שהשבטים appleנשאו אותיהם, והטעם עוappleנש רת ולל הרתת זרעו "והבדלתם", לעומת "להבדיל"
Foundations ואהבת לרעך מוך ואהבת ישראל Loving Every Jew These parshiyos are normally read during the time of sefirah where we mourn the student of Rebbe Akiva who did not show sufficient kavod to one another (see Yevamos 62b). It is also the parsha in which contains the commandment to love a Jew like you love yourself, which is the focus of this week s sheet. 1. Loving Jews in Halacha a. Vayikra 19:18 states לרעך מוך.ואהבת The Gemorah in Bava Metziah, however, cites R. Akiva that when two people are in a desert and there is only enough water for one person you can take it because your life comes before your friend s life. Commentaries struggle to reconcile these two statements. i. Ramban Vayikra 19:18 deals with this difficulty and coneceds that it is simply impossible to love others as you would love yourself, but rather it is a commandment that you desire that your friend has the same success and enjoyment in life as you would wish for yourself. See also Ha amek Davar ibid. ii. Maharsha Shabbos 31a states that you only need to avoid inflicting pain on your friend, but the mitzvah of ואהבת לרעך doesn t require you actively bestow good. iii. Tosafos Sanhedrin 45a ברור) (ד"ה seems to apply ואהבת only once a person dies. b. The position of the Rambam, unsurprisingly, has received much attention. He counts the mitzvah in Sefer HaMitzvos #206, as well as Hilchos De os 6:3. Interestingly, in Hilchos Aveilus 14:1 he cites the mitzvah as well as the requirement for visiting the sick, comforting the mourning, and other acts of chessed. His formulation in Hilchos Aveilus seems to indicate that although the obligation for any concrete action is only rabbinic their fulfillment may be biblical (See R. Soloveitchik s Shiurim L Zecher Avi Mori p. 71 for more). רשעים 2. Loving a. See Tosafos Pesachim 113b שראה) (ד"ה which explains that even though we are not commanded to love people who are unrighteous, we still need to be careful not to be hateful because that will escalate the relationship to hate which is not sanctioned by the Torah. b. Talmud Brachos 10a cites the famous story of Beruriah who explains to R. Meir that you should not pray for sinners to be annihilated, rather you should pray for them to return to Hashem. There is much written about the mechanics of these form of prayers, but this story seems to validate the saying, hate the sin, not the sinner (or it s urban counterpart, don t hate the playa, hate the game. ). 3. The most important mitzvah a. See Talmud Shabbos 31a for the famous story of Hillel telling the convert that the entire Torah can be said on one foot, that which you dislike, do not do to your friend. See also Medrash Bereishis Rabbah 24:7 where R..לל גדול בתורה Akiva says this mitzvah is a 5 Parsha Highlights for Further Discussion In the time of bayit sheni, when people no longer had nevua, the experience of Yom Kippur was the :משך מה לד:טז closest they came to feeling the deep connection with Hashem that nevua brought, and thus it became a national holiday of yearning. No person could be in the Ohel Moed when the kohen gadol was doing the avoda - not even :מי השילו א ד ה ול אדם the Kohen Gadol himself. Meaning, that essential to the avoda of Yom Kippur is nullification of oneself in understanding that kapara comes from Hashem as a gift. As soon as the kohen gadol brings the chatas, he brings the ketores into the Kodesh Kodashim. This teaches :ספורנו טז:יא that Hashem becomes accessible to whomever prepares themselves to meet Him. The idea behind this is that our actions profess our understanding.אני ה אלוקם Many mitzvos end with :רבינו ביי :א -ד of Hashem and that a purely intellectual Judaism is severely lacking. The mitzvah of Peah is explained using alternating singular and plural words to indicate that even that :רש ר הירש :ט -י which belongs to the individual in Eretz Yisrael also belongs to the Klal.
LOVING JEWS IN HALACHA תלמוד בבלי מסת יבמות דף סב עמוד ב אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת על אנטיפרס, וולן מתו בפרק ד מפני שלא נהגו בוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא ולם מתו מפס ועד עצרת. אמר רב מא בר אבא ואיתימא ר' ייא בר אבין ולם מתו מיתה רעה מאי היא א"ר נמן אסרה. תלמוד בבלי מסת בבא מציעא דף סב עמוד א שנים שהיו מהלין בדרך, וביד אד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם - מתים, ואם שותה אד מהן - מגיע לישוב. דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אד מהם במיתתו של בירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: וי איך עמך - ייך קודמים ליי בירך. רמב"ן ויקרא פרק פסוק וטעם ואהבת לרעך מוך - הפלגה, י לא יקבל לב האדם שיאהוב את בירו אהבתו את נפשו, ועוד שבר בא רבי עקיבא ולמד ייך קודמין ליי בירך. אלא מצות התורה שיאהב בירו בל ענין אשר יאהב את נפשו בל הטוב. ויתן בעבור שלא אמר "ואהבת את רעך מוך", והשוה אותם במלת "לרעך", ון ואהבת לו מוך (פסוק לד) דגר, שיהיה פירושו להשוות אהבת שניהם בדעתו, י פעמים שיאהב אדם את רעהו בדברים ידועים להטיבו בעושר ולא במה ויוצא בזה, ואם יהיה אוהבו בל פוץ שה רעהו האהוב לו בעושר ובנסים ובוד ובדעת ובמה, ולא שישוה אליו אבל יהיה פץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בל טובה, ויצוה התוב שלא תהיה פיתות הקנאה הזאת בלבו, אבל יאהב ברבות הטובה לבירו אשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שיעורין באהבה. ועל ן אמר ביהונתן (ש"א ) י אהבת נפשו אהבו, בעבור שהסיר מדת הקנאה מלבו ואמר (שם ג ) ואתה תמלוך על ישראל וגו': פסוק פרק ויקרא על דבר העמק ואהבת לרעך מוך. א"א לפרש משמעו ידוע דייך קודם ליי בירך אלא הרמב"ם פי' בהל' אבל פי"ד מו שאתה פץ מברך. והדבר מובן שלא יסל האדם שבירו יאהבהו מו נפש עצמו אלא בגדר הראוי לפי הקורבה וד"א. באותו אופן עליך לאהוב בני אדם. ולפי זה הפי' קאי בסמיות לאזהרה הקודמת שמו שאתה פץ אם עשית רעה לאדם שלא ינקום ממך אלא יעבור על פשעך ך תנהג עם רעך ך יש לפרש הסמיות לפי' הרמב"ם ומלשון הירושלמי למדתי פי' אר להסמיות. וז"ל הירושלמי נדרים פ"ט ה"ד תיב לא תקום ולא תטור את בני עמך Foundations: Acharei Mos - Kedoshim Page 1
מהרש"א ידושי א עמוד לא דף שבת מסת אגדות ואמר דהלל למדו דעלך סני לברך לא ו'. והיינו דתיב בתורה ואהבת לרעך מוך וגו' ויש לעיין בזה גם שאמר ליה בלשון תרגום שן היה לשונם אז בירושלים מל מקום אמאי שינה לומר לו בלשון שלילה דעלך סני ו' דתרגום מלישנא דקרא הל"ל ותרמיה לברך וותך ת"א וי"ל דמשמע ליה דקרא לא איירי אלא בי האי גוונא בל"ת דגביה לא תקום ולא תטור תיב ועלה קאי ואהבת לרעך וגו' שלא תעשה לו רעה מל דסני לך ו' אבל לגבי לעשות לו טובה לא קאמר ואהבת לרעך מוך דאמרינן ייך קודמין ליי איך ון מוין דברי ת"י ע"ש ודו"ק: תוספות מסת א עמוד מה דף סנהדרין ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך מוך לא שייך מיים דייך קודמין וי"מ משום דתיב ברישיה דקרא לא תקום ולא תטור ולשון נקימה היינו מיתה דאמרינן לקמן בפ' ארבע מיתות (דף נב:) גבי נקום ינקם שהוא אומר והבאתי עלים רב ו'. סםר המצוות לרמב"ם מצות עשה רו והמצוה הר"ו היא שצונו לאהוב קצתנו את קצתנו מו שנאהב עצמנו ושתהיה מלתי ואהבתי לאי מלתי ואהבתי לעצמי בממונו ובגופו ול מה שיהיה ברשותו או ירצה אותו ול מה שארצה לעצמי ארצה לו מוהו ול מה שאשנא לעצמי או למי שידבק בי אשנא לו מוהו. והוא אמרו יתעלה (שם) ואהבת לרעך מוך: רמב"ם ג הלה ו פרק דעות הלות מצוה על ל אדם לאהוב את ל אד ואד מישראל גופו שנאמר ואהבת לרעך מוך, א לפיך צריך לספר בשבו ולוס על ממונו אשר הוא ס על ממון עצמו ורוצה בבוד עצמו, והמתבד בקלון בירו אין לו לק לעולם הבא. רמב"ם א הלה יד פרק אבל הלות מצות עשה של דבריהם לבקר ולים, ולנם אבלים, ולהוציא המת, ולהניס הלה, וללוות האורים, ולהתעסק בל צרי הקבורה, לשאת על התף, ולילך לפניו ולספוד ולפור ולקבור, ון לשמ הלה והתן, ולסעדם בל צריהם, ואלו הן גמילות סדים שבגופו שאין להם שיעור, אע"פ של מצות אלו מדבריהם הרי הן בלל ואהבת לרעך מוך, ל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך ארים, עשה אתה אותן לאיך בתורה ובמצות. שיעורים לזר אבא מרי ז"ל- יבוד ועונג שבת ונראה עוד יותר, י בל מקום שדברי קבלה קובעים דבר דש ע"י פירוש הובה וניסוה בתבי הקודש, אע"פ שהדבר בתורת ובה מיודת ומצוה מסוימת הוא מדברי קבלה, בעשייתה ישנו קיום מן התורה, ועל ידה באה מצוה ללית ארת לידי מלוי גמור. דוגמא לדבר המה דברי הרמב"ם בהלות אבל פי"ד ה"א, בס למצוות מדבריהם, גון ביקור ולים, נום אבים וו'. ז"ל: "מצות עשה של דבריהם לבקר ולים ולנם אבלים ולהוציא המת ולהניס הלה וללוות האורים ולהתעסק בל צרי הקבורה וו', ון לשמ הלה והתן ולסעדם בל צריהם, ואלו הן גמ" שבגופו שאין להם שיעור, אע"פ של מצוות אלו מדבריהם הרי הן בלל ואהבת לרעך מוך, ל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך ארים, עשה אותה אותם לאיך בתורה ובמצות". לאורה דברי הרמב"ם תמוהים. לתילה אמר י הנה מצוות מדבריהם, ובסוף תב י ולן ננסות תת לל גדול שבתורה ואהבת לרעך מוך, א" אינם מדבריהם י אם ד"ת". Foundations: Acharei Mos - Kedoshim Page 2
אן הפירוש פשוט. בתור מצוות מיודות ומסוימות, ל את ואת עם קיומה ופעולתה הודית, ל את ואת עם עדיפויותיה המיודות, מהוות הנה מצוות מדבריהם. שאדם מבקר ולה, הרי הוא מקיים מצוה של ביקור ולים, ושהוא מנם אבלים יש בידו מצות נום ולא מצות ביקור;; ושהוא משמ תן ולה עשה מצוה מסוימת של שמת תן ולה שאינה מתאדת עם נום אבלים, ון ל יוצא בהם. ואמנם הבה"ג מנה הרבה ממצוות אלו במנין תרי"ג מצוות נפרדות. ברם, עושה דברים אלה הלא הוא מסייע ביד ברו ועוזר לו, וע"י זה הוא ממלא מצוה מה"ת של ואהבת לרעך מוך. אלא שבס למצות ואהבת אין ל המעשים הללו מהווים מצוות מיודות עצמאיות. אין שמות לוקים אן;; אין האדם מקיים מצות ביקור ולים ולא נום אבלים ולא הנסת לה אלא מצוות אהבה וסיוע. LOVING RESHA IM תוספות מסת פסים דף קיג עמוד ב שראה בו דבר ערוה - ואם תאמר דבאלו מציאות (ב"מ דף לב: ושם) אמרינן אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא די לוף את יצרו והשתא מה פיית יצר שייך יון דמצוה לשנאתו וי"ל יון שהוא שונאו גם בירו שונא אותו דתיב (משלי ז) מים הפנים לפנים ן לב האדם לאדם ובאין מתוך ך לידי שנאה גמורה ושייך פיית יצר. תלמוד בבלי מסת ברות דף י עמוד א הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא, הוה קא בעי רבי מאיר רמי עלויהו י היי דלימותו. אמרה ליה ברוריא דביתהו: מאי דעתך? - משום דתיב: גיתמו טאים, מי תיב וטאים? טאים תיב! ועוד, שפיל לסיפיה דקרא: ורשעים עוד אינם, יון דיתמו טאים - ורשעים עוד אינם? אלא, בעי רמי עלויהו דלהדרו בתשובה - ורשעים עוד אינם. בעא רמי עלויהו והדרו בתשובה. אמר לה ההוא מינא לברוריא: תיב דרני עקרה לא ילדה, משום דלא ילדה - רני? אמרה ליה: שטיא! שפיל לסיפיה דקרא, דתיב: י רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה';; אלא מאי עקרה לא ילדה - רני נסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם ותייו. THE MOST IMPORTANT MITZVAH א עמוד לא דף שבת מסת בבלי תלמוד שוב מעשה בנרי אד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני ל התורה ולה שאני עומד על רגל את. דפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לברך לא תעביד - זו היא ל התורה ולה, ואידך - פירושה הוא, זיל גמור. ואהבת לרעך מוך אמר ר' עקיבא זה לל גדול בתורה ויקרא רבה פרשה ד סימן ז Foundations: Acharei Mos - Kedoshim Page 3