ב. ח. ה. ט. מ. ל. Daughter of Yiftach (Jephthah) בס"ד שופטים יא- בי א ו י פ ת ח ה ג ל ע ד י, ה י ה ג ב ור ח י ל, ו ה וא, ב ן-א ש ה ז ונ ה; ו י ול ד ג

תמליל

1 ב. ח. ה. ט. מ. ל. Daughter of Yiftach (Jephthah) בס"ד שופטים יא- בי א ו י פ ת ח ה ג ל ע ד י, ה י ה ג ב ור ח י ל, ו ה וא, ב ן-א ש ה ז ונ ה; ו י ול ד ג ל ע ד, א ת-י פ ת ח ו ת ל ד א ש ת-ג ל ע ד ל ו, ב נ ים; ו י ג ד ל ו ב נ י-ה א ש ה ו י ג ר ש ו א ת-י פ ת ח, ו י אמ ר ו ל ו לא-ת נ ח ל ב ב ית- אב ינ ו--כ י ב ן-א ש ה אח ר ת, א ת ה.ג ו י ב ר ח י פ ת ח מ פ נ י א ח יו, ו י ש ב ב א ר ץ ט וב; ו י ת ל ק ט ו א ל-י פ ת ח א נ ש ים ר יק ים, ו י צ א ו ע מ ו. ד ו י ה י, מ י מ ים; ו י ל ח מ ו ב נ י-ע מ ון, ע ם-י ש ר א ל ו י ה י, כ א ש ר-נ ל ח מ ו ב נ י-ע מ ון ע ם-י ש ר א ל; ו י ל כ ו ז ק נ י ג ל ע ד, ל ק ח ת א ת-י פ ת ח מ א ר ץ ט וב.ו ו י אמ ר ו ל י פ ת ח--ל כ ה, ו ה י ית ה ל נ ו ל ק צ ין; ו נ ל ח מ ה, ב ב נ י ע מ ון.ז ו י אמ ר י פ ת ח, ל ז ק נ י ג ל ע ד, ה לא א ת ם ש נ את ם א ות י, ו ת ג ר ש ונ י מ ב ית אב י; ומ ד וע ב את ם א ל י, ע ת ה, כ א ש ר, צ ר ל כ ם ו י אמ ר ו ז ק נ י ג ל ע ד א ל-י פ ת ח, ל כ ן ע ת ה ש ב נ ו א ל י ך, ו ה ל כ ת ע מ נ ו, ו נ ל ח מ ת ב ב נ י ע מ ון; ו ה י ית ל נ ו ל ר אש, ל כ ל י ש ב י ג ל ע ד ו י אמ ר י פ ת ח א ל-ז ק נ י ג ל ע ד, א ם-מ ש יב ים א ת ם א ות י ל ה ל ח ם ב ב נ י ע מ ון, ו נ ת ן י הו ה א ות ם, ל פ נ י-- אנ כ י, א ה י ה ל כ ם ל ר אש.י ו י אמ ר ו ז ק נ י-ג ל ע ד, א ל-י פ ת ח: י הו ה, י ה י ה ש מ ע ב ינ ות ינ ו--א ם- לא כ ד ב ר ך, כ ן נ ע ש ה.יא ו י ל ך י פ ת ח ע ם-ז ק נ י ג ל ע ד, ו י ש ימ ו ה ע ם א ות ו ע ל יה ם ל ר אש ול ק צ ין; ו י ד ב ר י פ ת ח א ת-כ ל-ד ב ר יו ל פ נ י י הו ה, ב מ צ פ ה. יב ו י ש ל ח י פ ת ח מ ל אכ ים, א ל-מ ל ך ב נ י-ע מ ון ל אמ ר: מ ה-ל י ו ל ך, כ י-ב את א ל י ל ה ל ח ם ב אר צ י.יג ו י אמ ר מ ל ך ב נ י-ע מ ון א ל- מ ל א כ י י פ ת ח, כ י-ל ק ח י ש ר א ל א ת- אר צ י ב ע ל ות ו מ מ צ ר י ם, מ אר נ ון ו ע ד-ה י ב ק, ו ע ד-ה י ר ד ן; ו ע ת ה, ה ש יב ה א ת ה ן ב ש ל ום.יד ו י וס ף ע וד, י פ ת ח; ו י ש ל ח, מ ל אכ ים, א ל-מ ל ך, ב נ י ע מ ון.טו ו י אמ ר ל ו, כ ה אמ ר י פ ת ח: לא-ל ק ח י ש ר א ל א ת-א ר ץ מ ו אב, ו א ת-א ר ץ ב נ י ע מ ון.טזכ י, ב ע ל ות ם מ מ צ ר י ם; ו י ל ך י ש ר א ל ב מ ד ב ר ע ד-י ם-ס וף, ו י ב א ק ד ש ה.יז ו י ש ל ח י ש ר א ל מ ל אכ ים א ל-מ ל ך א ד ום ל אמ ר א ע ב ר ה-נ א ב אר צ ך, ו לא ש מ ע מ ל ך א ד ום, ו ג ם א ל-מ ל ך מ ו אב ש ל ח, ו לא אב ה; ו י ש ב י ש ר א ל, ב ק ד ש.יח ו י ל ך ב מ ד ב ר, ו י ס ב א ת-א ר ץ א ד ום ו א ת-א ר ץ מ ו אב, ו י ב א מ מ ז ר ח-ש מ ש ל א ר ץ מ ו אב, ו י ח נ ון ב ע ב ר אר נ ון; ו לא-ב א ו ב ג ב ול מ ו אב, כ י אר נ ון ג ב ול מ ו אב.יט ו י ש ל ח י ש ר א ל מ ל אכ ים, א ל-ס יח ון מ ל ך-ה א מ ר י מ ל ך ח ש ב ון; ו י אמ ר ל ו י ש ר א ל, נ ע ב ר ה-נ א ב אר צ ך ע ד-מ ק ומ י.כ ו לא-ה א מ ין ס יח ון א ת-י ש ר א ל, ע ב ר ב ג ב ל ו, ו י א ס ף ס יח ון א ת-כ ל-ע מ ו, ו י ח נ ו ב י ה צ ה; ו י ל ח ם, ע ם-י ש ר א ל.כא ו י ת ן י הו ה א לה י-י ש ר א ל א ת-ס יח ון ו א ת-כ ל-ע מ ו, ב י ד י ש ר א ל--ו י כ ום; ו י יר ש, י ש ר א ל, א ת כ ל-א ר ץ ה א מ ר י, י וש ב ה אר ץ ה ה יא.כב ו י יר ש ו, א ת כ ל-ג ב ול ה א מ ר י--מ אר נ ון, ו ע ד-ה י ב ק, ומ ן-ה מ ד ב ר, ו ע ד-ה י ר ד ן.כג ו ע ת ה י הו ה א לה י י ש ר א ל, ה ור יש א ת-ה א מ ר י, מ פ נ י, ע מ ו י ש ר א ל; ו א ת ה, ת יר ש נ ו.כד ה לא א ת א שר י ור יש ך, כ מ וש א לה י ך--א ות ו ת יר ש; ו א ת כ ל- א ש ר ה ור יש י הו ה א לה ינ ו, מ פ נ ינ ו--א ות ו נ יר ש.כה ו ע ת ה, ה ט וב ט וב א ת ה, מ ב ל ק ב ן-צ פ ור, מ ל ך מ ו אב: ה ר וב ר ב ע ם-י ש ר א ל, א ם- נ ל ח ם נ ל ח ם ב ם.כו ב ש ב ת י ש ר א ל ב ח ש ב ון וב ב נ ות יה וב ע ר ע ור וב ב נ ות י ה, וב כ ל-ה ע ר ים א ש ר ע ל-י ד י אר נ ון, ש לש מ א ות, ש נ ה-- ומ ד וע לא-ה צ ל ת ם, ב ע ת ה ה יא.כז ו אנ כ י, לא-ח ט את י ל ך, ו א ת ה ע ש ה א ת י ר ע ה, ל ה ל ח ם ב י: י ש פ ט י הו ה ה ש פ ט, ה י ום, ב ין ב נ י י ש ר א ל, וב ין ב נ י ע מ ון.כח ו לא ש מ ע, מ ל ך ב נ י ע מ ון, א ל-ד ב ר י י פ ת ח, א ש ר ש ל ח א ל יו. כט ו ת ה י ע ל-י פ ת ח ר וח י הו ה, ו י ע ב ר א ת-ה ג ל ע ד ו א ת-מ נ ש ה; ו י ע ב ר, א ת-מ צ פ ה ג ל ע ד, ומ מ צ פ ה ג ל ע ד, ע ב ר ב נ י ע מ ון ו י ד ר י פ ת ח נ ד ר ל יהו ה, ו י אמ ר: א ם-נ ת ון ת ת ן א ת- ב נ י ע מ ון, ב י ד י.לא ו ה י ה ה י וצ א, א ש ר י צ א מ ד ל ת י ב ית י ל ק ר את י, ב ש וב י ב ש ל ום, מ ב נ י ע מ ון--ו ה י ה, ל יהו ה, ו ה ע ל ית יה ו, ע ל ה. לב ו י ע ב ר י פ ת ח א ל- ב נ י ע מ ון, ל ה ל ח ם ב ם; ו י ת נ ם י הו ה, ב י ד ו.לג ו י כ ם מ ע ר וע ר ו ע ד- ב א ך מ נ ית ע ש ר ים ע יר, ו ע ד אב ל כ ר מ ים, מ כ ה, ג ד ול ה מ א ד; ו י כ נ ע ו ב נ י ע מ ון, מ פ נ י ב נ י י ש ר א ל. לד ו י ב א י פ ת ח ה מ צ פ ה, א ל- ב ית ו, ו ה נ ה ב ת ו י צ את ל ק ר את ו, ב ת פ ים וב מ ח ל ות: ו ר ק ה יא י ח יד ה, א ין-ל ו מ מ נ ו ב ן א ו- ב ת.לה ו י ה י כ ר א ות ו א ות ה ו י ק ר ע א ת- ב ג ד יו, ו י אמ ר א ה ה ב ת י ה כ ר ע ה כ ר ע ת נ י, ו א ת, ה י ית ב ע כ ר י; ו אנ כ י, פ צ ית י פ י א ל-י הו ה, ו לא א וכ ל, ל ש וב.לוו ת אמ ר א ל יו, אב י פ צ ית ה א ת-פ י ך א ל-י הו ה--ע ש ה ל י, כ א ש ר י צ א מ פ י ך: אח ר י א ש ר ע ש ה ל ך י הו ה נ ק מ ות, מ א י ב י ך-- מ ב נ י ע מ ון.לז ו ת אמ ר, א ל- אב יה, י ע ש ה ל י, ה ד ב ר ה ז ה: ה ר פ ה מ מ נ י ש נ י ם ח ד ש ים, ו א ל כ ה ו י ר ד ת י ע ל-ה ה ר ים, ו א ב כ ה ע ל- ב ת ול י, אנ כ י ורעיתי )ו ר ע ות י.(לח ו י אמ ר ל כ י, ו י ש ל ח א ות ה ש נ י ח ד ש ים; ו ת ל ך ה יא ו ר ע ות יה, ו ת ב ך ע ל- ב ת ול יה ע ל-ה ה ר ים.לט ו י ה י מ ק ץ ש נ י ם ח ד ש ים, ו ת ש ב א ל- אב יה, ו י ע ש ל ה, א ת-נ ד ר ו א ש ר נ ד ר; ו ה יא לא-י ד ע ה א יש, ו ת ה י-ח ק ב י ש ר א ל מ י מ ים י מ ימ ה, ת ל כ נ ה ב נ ות י ש ר א ל,ל ת נ ות, ל ב ת-י פ ת ח ה ג ל ע ד י-- אר ב ע ת י מ ים, ב ש נ ה. Jephthah the Gileadite was an able warrior, who was the son of a prostitute. Jephthah s father was Gilead; but Gilead also had sons by his wife, and when the wife s sons grew up, they drove Jephthah out. They said to him, You shall have no share in our father s property, for you are the son of an outsider. So Jephthah fled from his brothers and settled in the Tob country. Men of low character gathered about Jephthah and went out raiding with him. Some time later, the Ammonites went to war against Israel. And when the Ammonites attacked Israel, the elders of Gilead went to bring Jephthah back from the Tob country. They said to Jephthah, Come be our chief, so that we can fight the Ammonites. Jephthah replied to the elders of Gilead, You are the very people who rejected me and drove me out of my father s.1

2 house. How can you come to me now when you are in trouble? The elders of Gilead said to Jephthah, Honestly, we have now turned back to you. If you come with us and fight the Ammonites, you shall be our commander over all the inhabitants of Gilead. Jephthah said to the elders of Gilead, [Very well,] if you bring me back to fight the Ammonites and the LORD delivers them to me, I am to be your commander. And the elders of Gilead answered Jepthah, The LORD Himself shall be witness between us: we will do just as you have said. Jephthah went with the elders of Gilead, and the people made him their commander and chief. And Jephthah repeated all these terms before the LORD at Mizpah. Jephthah then sent messengers to the king of the Ammonites, saying, What have you against me that you have come to make war on my country? The king of the Ammonites replied to Jephthah s messengers, When Israel came from Egypt, they seized the land which is mine, from the Arnon to the Jabbok as far as the Jordan. Now, then, restore it peaceably. Jephthah again sent messengers to the king of the Ammonites. He said to him, Thus said Jephthah: Israel did not seize the land of Moab or the land of the Ammonites. When they left Egypt, Israel traveled through the wilderness to the Sea of Reeds and went on to Kadesh. Israel then sent messengers to the king of Edom, saying, Allow us to cross your country. But the king of Edom would not consent. They also sent a mission to the king of Moab, and he refused. So Israel, after staying at Kadesh, traveled on through the wilderness, skirting the land of Edom and the land of Moab. They kept to the east of the land of Moab until they encamped on the other side of the Arnon; and, since Moab ends at the Arnon, they never entered Moabite territory. Then Israel sent messengers to Sihon king of the Amorites, the king of Heshbon. Israel said to him, Allow us to cross through your country to our homeland. But Sihon would not trust Israel to pass through his territory. Sihon mustered all his troops, and they encamped at Jahaz; he engaged Israel in battle. But the LORD, the God of Israel, delivered Sihon and all his troops into Israel s hands, and they defeated them; and Israel took possession of all the land of the Amorites, the inhabitants of that land. Thus they possessed all the territory of the Amorites from the Arnon to the Jabbok and from the wilderness to the Jordan. Now, then, the LORD, the God of Israel, dispossessed the Amorites before His people Israel; and should you possess their land? Do you not hold what Chemosh your god gives you to possess? So we will hold on to everything that the LORD our God has given us to possess. Besides, are you any better than Balak son of Zippor, king of Moab? Did he start a quarrel with Israel or go to war with them? While Israel has been inhabiting Heshbon and its dependencies, and Aroer and its dependencies, and all the towns along the Arnon for three hundred years, why have you not tried to recover them all this time? I have done you no wrong; yet you are doing me harm and making war on me. May the LORD, who judges, decide today between the Israelites and the Ammonites! But the king of the Ammonites paid no heed to the message that Jephthah sent him. Then the spirit of the LORD came upon Jephthah. He marched through Gilead and Manasseh, passing Mizpeh of Gilead; and from Mizpeh of Gilead he crossed over [to] the Ammonites. And Jephthah made the following vow to the LORD: If you deliver the Ammonites into my hands, then whatever comes out of the door of my house to meet me on my safe return from the Ammonites shall be the LORD s and shall be offered by me as a burnt offering. Jephthah crossed over to the Ammonites and attacked them, and the LORD delivered them into his hands. He utterly routed them from Aroer as far as Minnith, twenty towns all the way to Abel-cheramim. So the Ammonites submitted to the Israelites. When Jephthah arrived at his home in Mizpah, there was his daughter coming out to meet him, with timbrel and dance! She was an only child; he had no other son or daughter. On seeing her, he rent his clothes and said, Alas, daughter! You have brought me low; you have become my troubler! For I have uttered a vow to the LORD and I cannot retract. Father, she said, you have uttered a vow to the LORD; do to me as you have vowed, seeing that the LORD has vindicated you against your enemies, the Ammonites. She further said to her father, Let this be done for me: let me be for two months, and I will go with my companions and lament upon the hills and there bewail my maidenhood. Go, he replied. He let her go for two months, and she and her companions went and bewailed her maidenhood upon the hills. After two months time, she returned to her father, and he did to her as he had vowed. She had never known a man. So it became a custom in Israel for the maidens of Israel to go every year, for four days in the year, and chant dirges for the daughter of Jephthah the Gileadite.

3 במדבר לב א" ומ ק נ ה ר ב, ה י ה ל ב נ י ר א וב ן ו ל ב נ י-ג ד--ע צ ום מ א ד; ו י ר א ו א ת-א ר ץ י ע ז ר, ו א ת-א ר ץ ג ל ע ד, ו ה נ ה ה מ ק ום, מ ק ום מ ק נ ה.ב ו י ב א ו ב נ י- ג ד, וב נ י ר א וב ן; ו י אמ ר ו א ל-מ ש ה ו א ל-א ל ע ז ר ה כ ה ן, ו א ל-נ ש יא י ה ע ד ה ל אמ ר... ה ו י אמ ר ו, א ם-מ צ אנ ו ח ן ב ע ינ י ך--י ת ן א ת-ה אר ץ ה ז את ל ע ב ד י ך, ל א ח ז ה: אל-ת ע ב ר נ ו, א ת-ה י ר ד ן.ו ו י אמ ר מ ש ה, ל ב נ י-ג ד ו ל ב נ י ר א וב ן: ה אח יכ ם, י ב א ו ל מ ל ח מ ה, ו א ת ם, ת ש ב ו פ ה... טז ו י ג ש ו א ל יו ו י אמ ר ו, ג ד ר ת צ אן נ ב נ ה ל מ ק נ נ ו פ ה, ו ע ר ים, ל ט פ נ ו.יז ו א נ ח נ ו נ ח ל ץ ח ש ים, ל פ נ י ב נ י י ש ר א ל, ע ד א ש ר א ם- ה ב יא נ ם, א ל-מ ק ומ ם; ו י ש ב ט פ נ ו ב ע ר י ה מ ב צ ר, מ פ נ י י ש ב י ה אר ץ.יח לא נ ש וב, א ל- ב ת ינ ו--ע ד, ה ת נ ח ל ב נ י י ש ר א ל, א יש, נ ח ל ת ו.יט כ י לא נ נ ח ל א ת ם, מ ע ב ר ל י ר ד ן ו ה ל אה: כ י ב אה נ ח ל ת נ ו א ל ינ ו, מ ע ב ר ה י ר ד ן מ ז ר ח ה. כ ו י אמ ר א ל יה ם מ ש ה, א ם-ת ע ש ון א ת-ה ד ב ר ה ז ה: א ם-ת ח ל צ ו ל פ נ י י הו ה, ל מ ל ח מ ה.כא ו ע ב ר ל כ ם כ ל-ח ל וץ א ת-ה י ר ד ן, ל פ נ י י הו ה, ע ד ה ור יש ו א ת-א י ב יו, מ פ נ יו.כב ו נ כ ב ש ה ה אר ץ ל פ נ י י הו ה, ו אח ר ת ש ב ו--ו ה י ית ם נ ק י ם מ י הו ה, ומ י ש ר א ל; ו ה י ת ה ה אר ץ ה ז את ל כ ם, ל א ח ז ה--ל פ נ י י הו ה.כג ו א ם- לא ת ע ש ון כ ן, ה נ ה ח ט את ם ל יהו ה; וד ע ו, ח ט את כ ם, א ש ר ת מ צ א, א ת כ ם.כד ב נ ו-ל כ ם ע ר ים ל ט פ כ ם, וג ד ר ת ל צ נ א כ ם; ו ה י צ א מ פ יכ ם, ת ע ש ו.כה ו י אמ ר ב נ י-ג ד וב נ י ר א וב ן, א ל-מ ש ה ל אמ ר: ע ב ד י ך י ע ש ו, כ א ש ר א ד נ י מ צ ו ה....כח ו י צ ו ל ה ם, מ ש ה, א ת א ל ע ז ר ה כ ה ן, ו א ת י ה וש ע ב ן-נ ון; ו א ת-ר אש י א ב ות ה מ ט ות, ל ב נ י י ש ר א ל.כט ו י אמ ר מ ש ה א ל ה ם, א ם-י ע ב ר ו ב נ י-ג ד וב נ י-ר א וב ן א ת כ ם א ת-ה י ר ד ן כ ל-ח ל וץ ל מ ל ח מ ה ל פ נ י י הו ה, ו נ כ ב ש ה ה אר ץ, ל פ נ יכ ם-- ונ ת ת ם ל ה ם א ת-א ר ץ ה ג ל ע ד, ל א ח ז ה.לו א ם- לא י ע ב ר ו ח ל וצ ים, א ת כ ם--ו נ אח ז ו ב ת כ כ ם, ב א ר ץ כ נ ע ן.לא ו י ע נ ו ב נ י-ג ד וב נ י ר א וב ן, ל אמ ר: א ת א ש ר ד ב ר י הו ה א ל-ע ב ד י ך, כ ן נ ע ש ה.לב נ ח נ ו נ ע ב ר ח ל וצ ים ל פ נ י י הו ה, א ר ץ כ נ ע ן; ו א ת נ ו א ח ז ת נ ח ל ת נ ו, מ ע ב ר ל י ר ד ן.לג ו י תן ל ה ם מ ש ה ל ב נ י-ג ד ו ל ב נ י ר א וב ן ו ל ח צ י ש ב ט מ נ ש ה ב ן-י וס ף, א ת-מ מ ל כ ת ס יח ן מ ל ך ה א מ ר י, ו א ת-מ מ ל כ ת, ע וג מ ל ך ה ב ש ן: ה אר ץ, ל ע ר יה ב ג ב לת--ע ר י ה אר ץ, ס ב יב..." The Reubenites and the Gadites owned cattle in very great numbers. Noting that the lands of Jazer and Gilead were a region suitable for cattle, the Gadites and the Reubenites came to Moses, Eleazar the priest, and the chieftains of the community, and said, It would be a favor to us, they continued, if this land were given to your servants as a holding; do not move us across the Jordan. Moses replied to the Gadites and the Reubenites, Are your brothers to go to war while you stay here? Then they stepped up to him and said, We will build here sheepfolds for our flocks and towns for our children And we will hasten as shock-troops in the van of the Israelites until we have established them in their home, while our children stay in the fortified towns because of the inhabitants of the land. We will not return to our homes until every one of the Israelites is in possession of his portion. But we will not have a share with them in the territory beyond the Jordan, for we have received our share on the east side of the Jordan. Moses said to them, If you do this, if you go to battle as shock-troops, at the instance of the LORD, and every shock-fighter among you crosses the Jordan, at the instance of the LORD, until He has dispossessed His enemies before Him, and the land has been subdued, at the instance of the LORD, and then you return you shall be clear before the LORD and before Israel; and this land shall be your holding under the LORD. But if you do not do so, you will have sinned against the LORD; and know that your sin will overtake you. Build towns for your children and sheepfolds for your flocks, but do what you have promised. The Gadites and the Reubenites answered Moses, Your servants will do as my lord commands Then Moses gave instructions concerning them to Eleazar the priest, Joshua son of Nun, and the family heads of the Israelite tribes. Moses said to them, If every shock-fighter among the Gadites and the Reubenites crosses the Jordan with you to do battle, at the instance of the LORD, and the land is subdued before you, you shall give them the land of Gilead as a holding. But if they do not cross over with you as shock-troops, they shall receive holdings among you in the land of Canaan. The Gadites and the Reubenites said in reply, Whatever the LORD has spoken concerning your servants, that we will do. We ourselves will cross over as shock-troops, at the instance of the LORD, into the land of Canaan; and we shall keep our hereditary holding across the Jordan. So Moses assigned to them to the Gadites, the Reubenites, and the half-tribe of Manasseh son of Joseph the kingdom of Sihon king of the Amorites and the kingdom of King Og of Bashan, the land with its various cities and the territories of their surrounding towns. שמואל א כב א-ב א" ו י ל ך ד ו ד מ ש ם, ו י מ ל ט א ל-מ ע ר ת ע ד ל ם; ו י ש מ ע ו א ח יו ו כ ל- ב ית אב יו, ו י ר ד ו א ל יו ש מ ה.ב ו י ת ק ב צ ו א ל יו כ ל-א יש מ צ וק ו כ ל-א יש א ש ר-ל ו נ ש א, ו כ ל-א יש מ ר-נ פ ש, ו י ה י ע ל יה ם, ל ש ר; ו י ה י ו ע מ ו, כ אר ב ע מ א ות א יש.".2.3

4 ב" David departed from there and escaped to the cave of Adullam; and when his brothers and all his father s house heard, they joined him down there. Everyone who was in straits and everyone who was in debt and everyone who was desperate joined him, and he became their leader; there were about four hundred men with him. 4. רש"י דברים יט, יז " יפתח בדורו כשמואל בדורו, צריך אתה לנהוג בו כבוד..." 5. תוספתא ראש השנה א, הלכה יח " ללמדך ש...בית דינו של יפתח גדול לפני המקום כבית דינו של שמואל. להודיעך שכל מי שנתמנה פרנס על הצבור, אפילו קל בקלים, שקול כאביר שבאבירים..." 6. בראשית כח, כ-כב " כ ו י ד ר י ע ק ב, נ ד ר ל אמ ר: א ם-י ה י ה א לה ים ע מ ד י, וש מ ר נ י ב ד ר ך ה ז ה א ש ר אנ כ י ה ול ך, ו נ ת ן-ל י ל ח ם ל א כ ל, וב ג ד ל ל ב ש.כא ו ש ב ת י ב ש ל ום, א ל- ב ית אב י; ו ה י ה י הו ה ל י, ל א לה ים.כב ו ה א ב ן ה ז את, א ש ר-ש מ ת י מ צ ב ה--י ה י ה, ב ית א לה ים ;ו כ ל א ש ר ת ת ן-ל י, ע ש ר א ע ש ר נ ו ל ך. " 7. במדבר כא, ב ו י ד ר י ש ר א ל נ ד ר ל יהו ה, ו י אמ ר: א ם-נ ת ן ת ת ן א ת-ה ע ם ה ז ה, ב י ד י--ו ה ח ר מ ת י, א ת-ע ר יה ם.ג ו י ש מ ע י הו ה ב ק ול י ש ר א ל, ו י ת ן א ת- ה כ נ ע נ י, ו י ח ר ם א ת ה ם, ו א ת-ע ר יה ם; ו י ק ר א ש ם-ה מ ק ום, ח ר מ ה." 8. שמואל א, א יא " יא ו ת ד ר נ ד ר ו ת אמ ר,י הו ה צ ב א ות א ם-ר א ה ת ר א ה ב ע נ י א מ ת ך וז כ ר ת נ י ו לא-ת ש כ ח א ת-א מ ת ך, ו נ ת ת ה ל א מ ת ך, ז ר ע א נ ש ים-- ונ ת ת יו ל יהו ה כ ל-י מ י ח י יו, ומ ור ה לא-י ע ל ה ע ל-ר אש ו." 9. מלאכים ב ג " כו ו י ר א מ ל ך מ ו אב, כ י-ח ז ק מ מ נ ו ה מ ל ח מ ה; ו י ק ח א ות ו ש ב ע-מ א ות א יש ש ל ף ח ר ב, ל ה ב ק יע א ל-מ ל ך א ד ום--ו לא י כ ל ו.כז ו י ק ח א ת- ב נ ו ה ב כ ור א ש ר-י מ ל ך ת ח ת יו, ו י ע ל ה ו ע ל ה ע ל-ה ח מ ה, ו י ה י ק צ ף-ג ד ול, ע ל-י ש ר א ל; ו י ס ע ו, מ ע ל יו, ו י ש ב ו, ל אר ץ." 10. ילקוט שמעוני שופטים רמז, סח "ארבעה הם שנדרו: שניים נדרו ונשתכרו ושניים נדרו והפסידו. יעקב נדר והפסיד שמתה אשתו רחל, יפתח נדר והפסיד בתו..." 11. מדרש תנחומא, בחוקותי סימן ז " כן את מוצא ביפתח הגלעדי,מפני שלא היה בן תורה, אבד את בתו.אימתי?בשעה שנלחם עם בני עמון, ונדר באותה שעה, שנאמר: וידר יפתח נדר וגו', והיה היוצא וגו', והיה לה' והעליתיהו עולה )שופ' יא ל-לא(. באותה שעה היה עליו כעס מן הקדוש ברוך הוא. אמר: אילו יצא מביתו כלב או חזיר או גמל, היה מקריב אותו לפני. לכך זימן לו בתו.כל כך למה?כדי שילמדו כל הנודרים, הלכות נדרים וקונמות, שלא לנהוג טעות בנדרים." 12. מדרש תנחומא, בחוקותי, ז " והלא פנחס היה שם, והוא אומר לא אוכל לשוב!? אלא פנחס אמר: אני כוהן גדול ואיך אלך אצל עם הארץ. יפתח אמר: אני ראש שופטי ישראל ראש הקצינים, אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט. מבין תרויהון אבדת ההיא עלובתא מן עלמא. ושניהם נתחייבו בדמיה. פנחס,נסתלקה ממנו רוח הקדש.יפתח,נתפזרו עצמותיו, שכן כתיב: ויקבר בערי גלעד " 13. רד"ק שופטים לא לט " ויעש לה את נדרו אשר נדר.שעשה לה בית והכניסה שם והיתה שם פרושה מבני אדם ומדרכי העולם והיה חק בישראל כי משנה לשנה היו הולכות אליה בנות ישראל: " 14. מצודת דוד שופטים לא לט " ויעש לה וגו. הפרישה מבני אדם לשבת בדודה עוסקת בעבודת ה,...והיא לא ידעה איש. רצה לומר, כאשר נדר, כן עשה, והיתה פרושה מאיש:" 15. רלב"ג שופטים יא, לא " והנה היוצא מדלתי ביתו יהיה בהכרח בעל החיים ואם היה ממין האדם יהיה לה' ויהיה מיוחד לעבודת הש''י לבד ואם יהיה זכר לא יצטרך שיהיה פרוש מן האשה כי כבר יהיה מיוחד לעבודת הש''י בזולת זה האופן כמו שנמצא בכהנים ובלוים ומצאנו ג''כ זה הלשון בשמואל עם לקחו אשה והולידו בנים ממנה ואמנם אם היתה אשה יחוייב שתהיה פרושה מאיש שאם היה לה בעל לא תהיה מיוחדת לעבודת הש''י אבל תעבוד על זה בעלה כמשפט הנשים הנשואות ולזה קרע יפתח את בגדיו בראותו בתו יוצאה לקראתו כי זה הנדר יחייב שלא תהיה לאיש ידמה שעשה לה יפתח בית מחוץ לא ראתה אדם בו ולא אשה וישבה שם אך המתין לה שנים

5 ד. ב. חדשים תלך בהם עם רעותיה לבכות על בתוליה על ההרים ובזה הזמן הסגירה בבית הוא ולא היתה רואה אפילו אשה שם זולתי ארבעה ימים בשנה שהיה חק לישראל שתלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח על בתוליה והיא היתה פרושה מאיש כל ימיה. " 16. אברבנאל שופטים יא לז " וכוונתי שמזה למדו אומות אדום, לעשות בתי פרישות )קליסטר( לנשים, שיכנסו שמה ולא יצאו משם כל ימיהם ולא יראו איש בעוד בחיים חיותם" 17. דברים כג, כב-כד " כב כ י-ת ד ר נ ד ר ל יהו ה א לה י ך, לא ת אח ר ל ש ל מ ו: כ י-ד ר ש י ד ר ש נ ו י הו ה א לה י ך, מ ע מ ך, ו ה י ה ב ך, ח ט א.כג ו כ י ת ח ד ל, ל נ ד ר-- לא- י ה י ה ב ך, ח ט א.כד מ וצ א ש פ ת י ך, ת ש מ ר ו ע ש ית : כ א ש ר נ ד ר ת ל יהו ה א לה י ך, נ ד ב ה, א ש ר ד ב ר ת, ב פ י ך." When you make a vow to the LORD your God, do not put off fulfilling it, for the LORD your God will require it of you, and you will have incurred guilt; whereas you incur no guilt if you refrain from vowing. You must fulfill what has crossed your lips and perform what you have voluntarily vowed to the LORD your God, having made the promise with your own mouth. 18. מדרש תנחומא בחוקותי ה " כיון שבקש לקרבה, הייתה בוכה לפניו.אמרה לו בתו: אבי, יצאתי לקראתך בשמחה ואתה שוחט אותי!?שמא כתב הקדוש ברוך הוא בתורה שיהו ישראל מקריבין לפני הקדוש ברוך הוא נפשות אדם. אין כתיב בתורה, אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה )ויק' א ב(, מן הבהמה ולא מן בני אדם! אמר לה: בתי, נדרתי, והיה היוצא אשר יצא והעליתיהו עולה. שמא כל הנודר יכול הוא שלא לשלם נדרו!? אמרה ליה: והרי יעקב אבינו שנדר ואמר, וכל אשר תתן לי עשר וגו', ונתן לו הקדוש ברוך הוא שנים עשר בנים, שמא הקריב להקדוש ברוך הוא אחד מהם!?...כל הדברים האלה אמרה לו, ולא שמע לה. כיון שראתה שלא שמע לה, אמרה לו: הניחני וארד אצל בית דין, שמא ימצאו פתח לנדרך. שנאמר: הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים וגו' מהו וירדתי על ההרים? אלו סנהדרין, כמה שנאמר: שמעו הרים את ריב ה'. הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח ולהתיר לו את נדרו,... זה יפתח, שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה, שהיה עושק את הדלים,... שהעלים הקדוש ברוך הוא מהם את ההלכה, שלא ימצאו פתחו להתיר לו את נדרו. עלה ושחטה. ורוח הקדש צווחת :נפשות הייתי רוצה שתקריב לפני?! אשר לא ציוויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי. אשר לא צויתי לאברהם שישחוט את בנו, אלא אמרתי לו, אל תשלח ידך. להודיע לכל האומות חיבתו של אברהם, שלא חשך את יחידו ממני, לעשות רצון בוראו. ולא דברתי ליפתח להקריב את בתו. 19. שופטים יב א" ו י צ ע ק א יש א פ ר י ם, ו י ע ב ר צ פ ונ ה; ו י אמ ר ו ל י פ ת ח מ ד וע ע ב ר ת ל ה ל ח ם ב ב נ י-ע מ ון, ו ל נ ו לא ק ר את ל ל כ ת ע מ ך-- ב ית ך, נ ש ר ף ע ל י ך ב א ש ו י אמ ר י פ ת ח, א ל יה ם, א יש ר יב ה י ית י א נ י ו ע מ י וב נ י-ע מ ון, מ א ד; ו א ז ע ק א ת כ ם, ו לא-ה וש ע ת ם א ות י מ י ד ם.ג ו א ר א ה כ י-א ינ ך מ וש יע, ו א ש ימ ה נ פ ש י ב כ פ י ו א ע ב ר ה א ל- ב נ י ע מ ון, ו י ת נ ם י הו ה, ב י ד י; ו ל מ ה ע ל ית ם א ל י, ה י ום ה ז ה--ל ה ל ח ם ב י ו י ק ב ץ י פ ת ח א ת- כ ל- אנ ש י ג ל ע ד, ו י ל ח ם א ת-א פ ר י ם; ו י כ ו אנ ש י ג ל ע ד א ת-א פ ר י ם,... ו י פ ל ב ע ת ה ה יא, מ א פ ר י ם, אר ב ע ים וש נ י ם, אל ף.ז ו י ש פ ט י פת ח א ת-י ש ר א ל, ש ש ש נ ים; ו י מ ת, י פ ת ח ה ג ל ע ד י, ו י ק ב ר, ב ע ר י ג ל ע ד. The men of Ephraim mustered and crossed [the Jordan] to Zaphon. They said to Jephthah, Why did you march to fight the Ammonites without calling us to go with you? We ll burn your house down over you! Jephthah answered them, I and my people were in a bitter conflict with the Ammonites; and I summoned you, but you did not save me from them. When I saw that you were no saviors, I risked my life and advanced against the Ammonites; and the LORD delivered them into my hands. Why have you come here now to fight against me? And Jephthah gathered all the men of Gilead and fought the Ephraimites. The men of Gilead defeated the Ephraimites ; Forty-two thousand Ephraimites fell at that time. Jephthah led Israel six years. Then Jephthah the Gileadite died and he was buried in one of the towns of Gilead. 20. בראשית רבה ט, ג " יפתח מת ב נשילת אברים בכל מקום שהיה הולך בו, היה אבר נישול הימנו, והיו קוברין אותו שם, הדא הוא דכתיב וימת יפתח ויקבר בערי גלעד, בעיר גלעד לא נאמר, אלא בערי."