יולי, מקרה בוחן: שביתת הרופאים בישראל לפני כשלושה חודשים הכריזו הרופאים בישראל בסכסוך עבודה, ומאז הם נוקטים בעיצומים המשביתים חלקית את שירותי הרפואה בישראל. העיצומים מנוהלים בצורה מדודה, המתוכננת כך שתמזער את הפגיעה בציבור החולים הזקוקים לטיפול רפואי. הן הרופאים והן הציבור בישראל לומדים מדי יום מן התקשורת על השירותים הרפואיים שלא יינתנו למחרת היום חדרי ניתוח שיושבתו, מרפאות חוץ שלא תפעלנה ועוד. בנוסף לנזק שבאי מתן השירותים הרפואיים כרגיל, גורם מצב זה לבלבול בציבור, ולירידה בפעילות האמבולטורית גם בימים בהם לא ננקטים עיצומים. ברקע סכסוך עבודה מתמשך זה עומדים מספר גורמים התורמים למורכבותו. חלקם קשורים למבנה מערכת הבריאות בישראל, וחלקם למבנה תקציב המדינה ולמערכת יחסי העבודה במגזר הציבורי. "יש מספר גורמים שתורמים למורכבות הסכסוך", אומר עו"ד קובי אמסלם שלו, יועץ משפטי לאגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, "ראשית, מפני שהמדינה ממלאת מספר תפקידים ביחס למערכת הבריאות: המדינה היא גם ספקית של חלק משירותי הבריאות, גם הרגולטור שלהם וגם הגוף המתקצב אותם. ריבוי כובעים זה מסבך את מצב העניינים. שנית, מפני שלהבדיל מתקציבי המשרדים האחרים, סל שירותי הבריאות אינו מאושר מחדש מדי שנה, אלא הוא קבוע עפ"י נוסחת קפיטציה )תקצוב פר חולה( קבועה, שהשימוש בה נשמר גם במעבר משנת תקציב אחת לבאה אחריה. גורם נוסף שמקשה על המו"מ הוא מבנה תקציב המדינה בישראל, המשאיר מעט מאוד מרחב להתגמשות במו"מ. זהו תקציב קטן יחסית, שהקשיחות בו עולה כדי למעלה מ- % - המשך התחייבויות משנים קודמות. מכיוון שהכנסות המדינה ממסים ואגרות אין בן די לכיסוי הוצאות המדינה, ישראל נוטלת הלוואות, ומחזירה מדי שנה כ- מיליארד ש"ח. זהו חוב שימשיך להתגלגל לעד. אם מנהלים את החוב בצורה אחראית ושקופה כלפי העולם, אפשר ליהנות מריבית בגובה סביר. התפרעות כלכלית, תחייב את המדינה בריבית גבוהה יותר על הלוואות שהיא נוטלת, מה שיפגע ישירות בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה. על גבי השמיכה הקצרה ממילא, מועמסים גם אילוצים פוליטיים הקשורים לקביעת סדרי עדיפויות ידי על ממשלה וכנסת נבחרת כדי לממש את רצון הבוחר. לכל אלה נוספות גם השלכות הרוחב של מתן תוספת שכר לקבוצה אחת ודרישות לזליגתה לקבוצות נוספות במגזר הציבורי )בהקשר זה יש לזכור כי תוספת שכר של % למגזר הציבורי המונה כ 55 אלף עובדים משמעותה תוספת של מיליארד ש"ח להוצאות המדינה(. מצב עניינים זה מחייב את האוצר להגיע להסכמים שמשמרים ככל הניתן גמישות תקציבית, כדי להבטיח שישראל לא תיקלע למשברים דוגמת יוון". בנוסף, עומדת ברקע הסכסוך גם סוגיית המחסור בכוח-אדם רפואי, הנדונה בישראל זה למעלה מעשור. הגידול באוכלוסייה, הזדקנותה, השינויים בדפוסי התחלואה, ההתפתחויות הטכנולוגיות והמדעיות ועמן הגידול במספר הרופאים הפורשים לגמלאות, הירידה החדה במספר הרופאים העולים לישראל ואי- הגדלת היקפן של מסגרות ההכשרה לרופאים בבתי-הספר לרפואה, יצרו חשש ממשי למחסור רופאים בישראל. החשש מהמחסור הוביל להקמת ועדות שונות, שהמליצו על הרחבת המסגרות להכשרת רופאים. אימוץ מסקנותיהן של ועדות אלה אכן הוביל להגדלה הדרגתית של מסגרות ההכשרה לרופאים: בשנת תש"ע
למדו במסגרות אלה 55 סטודנטים בשנה א' ללימודי רפואה, ועם הקמת בית-הספר לרפואה בצפת יגדל מספרם לכ- )לעומת כ- בממוצע בשנה שלפני ההגדלה(. "בישראל אין נתונים מהימנים על מספר הרופאים המועסקים בישראל, היקף עבודתם ופיזורם הגיאוגרפי, אלא רק על בעלי הרישיון לעסוק ברפואה. מכאן שייתכן שהן תמונת המצב שהמשרד מציג והן התחזיות שהוא עורך מצביעות על מציאות טובה יותר מזו הקיימת בישראל בפועל...נכון להיום, אין נתון על מספר הרופאים המועסקים בישראל, וכיום יש רק אומדן של נתון זה, הכלול בסקר כוח-האדם 4 השנתי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה". עם זאת, ישנם נתונים על מספר תקני הרופאים הקיימים, שלגביהם העלתה בדיקת הר"י כי הפער בין התקן הקיים במספר הרופאים לבין התקן הנדרש, במספר דיסציפלינות שנבדקו, עומד על %-%. 5 נוסף על כך, מערכת הבריאות עתידה לרדת מתחת לרף הקריטי של.2 רופאים לאלף נפש בשנת. דו"ח משווה של ה- OECD מלמד כי בתי החולים בישראל הם מהעמוסים במדינות המערב, עם תפוסה של.%. לפי מחברי הדו"ח "הנתונים מעידים 2 א יחד על ניצול מקסימאלי של תשתית מיטות האשפוז בישראל ". הגדלת מספר מיטות האשפוז תחייב הקצאה של רופאים נוספים, מה שישפיע, כמובן, גם על מוקדי הסכסוך הנוכחי. לסוגיית המחסור ברופאים מצטרפת גם סוגיית המקצועות הרפואיים שבמצוקה. ועדת אמרואי )( זיהתה אינדיקאטורים למקצועות אלו, ואלו הוסכמו ע"י הבוררים בפסק הבוררות בין הר"י, משרד האוצר ומשרד הבריאות ב-. 2 למצוקה זו השלכות רבות וקשות על כלל האוכלוסייה בהן: פגיעה באיכות הטיפול; פגיעה ברופאים ובמערכת הרפואה הציבורית; פגיעה מוגברת בפריפריה; ופגיעה במשיכת המקצוע עבור דור הרופאים הבא המחריפה את הפגיעה באופן מעגלי. בליבו של סכסוך העבודה הנוכחי בין הרופאים בהנהגת הר"י, לבין המדינה, ניצבות שתי שאלות מרכזיות שהר"י בחרה לאגדן ולדון בהן יחד האחת, שאלת שכר הרופאים, והשנייה, סוגיית הרפורמה במערכת הבריאות, הנוגעת ל עדכון התקינה להפחתת עומס התורנויות בעיקר בקרב מתמחים; חיזוק הפריפריה; הגדלת האטרקטיביות של מקצועות במצוקה; שינויים במבנה העסקת הרופאים; מתן אפשרות ועידוד להשתלמויות והתעדכנויות מקצועיות ועוד. האוצר התנגד לדיון בשתי הסוגיות הללו גם יחד, בטענה ששינוי התקינה במערכת הבריאות היא פררוגטיבה שלטונית, ולא עניין לדון בו עם ארגון עובדים. האוצר נתמך בפסיקת בית הדין לעבודה במספר תקדימים. הר"י, לעומת זאת, טענה כי לחוליי מערכת הבריאות השפעה ישירה על תנאי עבודת הרופא )מבחינת השכר, עומס העבודה, הצורך בהתפתחות מקצועית ועוד(. מהבחינה הפרוצדוראלית- משפטית, סמכה הר"י את עמדתה על תקדים משנות השבעים, אז נוהל עם הרופאים מו"מ גם על שאלות של תקינה. במסגרת דיון שהתקיים בעניין סכסוך העבודה עם הרופאים בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נקבע כי נושא התקינה ידון במו"מ, שכן הוא קשור מהותית לתנאי העבודה. ד"ר יאיר בירנבאום, משנה למנכ"ל ומנהל המערך הרפואי של ביה"ח הדסה, מעיד כי גם בדיונים בקרב רופאים בכירים בבית החולים נשמעות טענות על חוסר מיקוד, וכתוצאה ממנו חוסר בהירות לגבי מטרת המאבק. יש המבקשים כי הר"י תמקד הדרישות בשכר, ותשאיר את האחריות לבריאות מערכת הבריאות הציבורית בישראל בידי המדינה, האחראית לכך. מיעוט של קולות מבקש דווקא להתמקד בבעיות החריפות שמאפיינות את מערכת הבריאות הציבורית בישראל, אותן חווים הרופאים בבתי
החולים, מתוך הבנה שמענה אמיתי לבעיות אלו ישפר את תנאי עבודת הרופאים במקביל לשיפור השירותים הרפואיים הניתנים לציבור. אולם לא רק הסוגיות העומדות לדיון במו"מ שנויות במחלוקת. מתברר כי הצדדים חלוקים גם לגבי דרכי ישוב הסכסוך. סכסוכי עבודה יכולים לבוא על פתרונם בהליך של מו"מ בחדר הדיונים, בפסק דין של בית הדין לעבודה או בדרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוך, כמו בוררות, כפי שנעשה בסכסוך עבודה קודם עם הרופאים בשנת, שהוביל להליך בוררות בן כשמונה שנים. עמדת האוצר בסכסוך העבודה הנוכחי היא, כי ראוי להעבירו לבוררות. הר"י, שתחילה התייחסה לבוררות בחיוב, מתנגדת עתה לבוררות, בין היתר בטענה שהאוצר נהג בחוסר תום לב בהעלותו עמדה זו, לאחר שהודיע כי הסכם הבוררות הקודם בטל. בין אם נקבל את גרסת הרופאים, לפיה נכוו מהתמשכות הליך הבוררות הקודם, ובין אם נקבל את גרסת האוצר כי טענה זו היא עיוות מכוון של המציאות, הרי שאי ההסכמה לגבי הבוררות מצמצמת את קשת האפשרויות ליישוב הסכסוך, ומגבילה אותן למו"מ בצל עיצומים מתמשכים או לדיון משפטי בו מבקשת המדינה להוציא צווי מניעה נגד הרופאים. עם ההכרזה על סכסוך עבודה, העלה דרישתו את האוצר להסדיר במסגרת המו"מ דווח נוכחות את הרופאים באמצעות שעון נוכחות. נכון להיום, מבין עובדי המגזר הציבורי הרופאים הם כמעט היחידים שאינם נדרשים לדווח על נוכחותם בעבודה, מצב שגם מבקר המדינה מתח עליו ביקורת בקבעו כי "רופאים לא מעטים בבתי החולים שנבדקו פועלים בניגוד לסדרי מינהל תקין ועוסקים בעבודה פרטית ובפרקטיקה פרטית בשעות העבודה הנהוגות בבתי החולים, וגם לאחר מכן - בעת כוננות, כשהם אמורים להיות זמינים ולהיענות לכל קריאה לעזרה מבית החולים". הויכוח על החלת שעון נוכחות נוגע ברבדים עמוקים של הגדרת המקצוע והמקצועיות הרפואית. רשמית, מתנגדת הר"י לדרישת דיווח הנוכחות, בטענה שאין בעולם מדינה בה נדרשים רופאים לדווח על נוכחותם בדרך זו. עם זאת, עפ"י דיווחו של כתב "הארץ", דן אבן, בכירים בהר"י כבר "הביעו הסכמה עקרונית להנהגת שעון נוכחות, אך דורשים מודל של שעון נוכחות גמיש, לפי מסגרת שעות ולא שעות קבועות, וכן דורשים בתמורה העלאת שכר גבוהה יותר מזו שהציע עד כה האוצר". ב- במאי, בעוד עיצומי הרופאים והמו"מ עימם נמשכים, הודיע האוצר כי הגיע להסכמה עם משרד הדתות על הגדלת שכרם של רבני הערים בכ 5% כך שיעמוד על % משכר מנכ"ל הרשות המקומית בה מכהן הרב. לפי הודעת אילן לוין, הממונה על השכר באוצר, הסכמה זו חלה על 5 רבני ערים חדשים, שמונו לאחר, ושעלות התוספת הכוללת בשכרם עומדת על מיליון ש"ח בתקציב השוטף. כצפוי, זכתה ידיעה זו עם פרסומה בכלי התקשורת לתגובות נזעמות בציבור, רבות מהן ברוח תגובתו של דרור, טוקבקיסט שהגיב לידיעה באתר : ynet "רופאים מתמחים מעבידים עצמם למוות במשמרות אין סופיות בשכר רעב ושובתים כדי לקבל תוספת של 5%, אבל רבנים מקבלים תוספת של 5% בלי שביתה כדבר מובן מאליו". רבים, במשרד האוצר ומחוצה לו, ראו בטענות מעין אלה דמגוגיה זולה ובלתי רלוונטית, שאינה משרתת את פתרון הסכסוך. "הסכסוך מורכב מספיק שלא צריך לערבב בו נושאים של כותרת", אומר ד"ר בירנבאום, "הר"י בצדק לא מערבת מגזרים אחרים בדיון, כי זה רק מסיט את הדיון מבעיות הרופאים והרפואה".
בעוד הרופאים והאוצר מתדיינים על מתווה להוספת תקני רופאים, שיאפשר הפחתת מספר תורנויות רופאים מתמחים )שלעמדת הר"י, עפ"י התקן צריך לעמוד על בחודש, ובפועל מגיע בפריפריה במקצועות מסויימים למספר כפול מזה(, ניסה סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, להתערב בשביתה, ולהוביל מהלך שמטרתו קיצור משך התורנויות מ- שעות כנהוג כיום ל- שעות בלבד. בהר"י נמתחה ביקורת על מהלך זה המוגדר כפופוליסטי, ואף מזיק, מאחר שיגרום להיעדרות המתמחים מבתי החולים בשעות העבודה בבוקר, בהן מתבצעת עיקר הלמידה. ד"ר בירנבאום מבהיר, כי יוזמה של קיצור התורנויות מחייבת הכנה ודיון מקיפים, בעוד שהפחתת מספר התורנויות מחייבת "רק" הוספת תקנים. מכל מקום, הרופאים והאוצר האשימו את ליצמן בהמשך השביתה: "לולא ההתעקשות שלו, היינו כבר על סף סיום השביתה". לפי כתבי הארץ, רוני לינדר גנץ ונתי טוקר, בין ליצמן לבין הר"י "שוררת איבה ארוכת ימים כזו שלדברי מבקריו כבר מזמן חורגת מגבול הטעם הטוב, וגורמת לו להתנגד לכל יוזמה של הר"י, מבלי לשקול אותה מקצועית". ליצמן השיב בתגובה: "אני חייב להבדיל בין הרופאים לבין הר"י. זה הבדל עצום. מהיום הראשון הר"י הגישו נגדי בג"ץ.. ותקפו אותי בכל פורום... הם נגדי כל הזמן, ואין לי מושג למה". לדברי ד"ר בירנבאום, " זה דו צדדי, וכמו שהילדים אומרים 'הוא התחיל' ומצביעים זה על זה, הר"י התחילו בכך שעתרו לבג"ץ נגד מינויו של ליצמן. הבג"ץ נדחה, והיה מיותר, ובדיעבד גם היה לא נכון - ליצמן מקדיש את כל זמנו למערכת הבריאות, ויש לו גם השגים. אבל עמדותיו השונות, חלקן על רקע דתי, אינן מקובלות על מרבית הרופאים". לפני כשלושה שבועות הודיעה הר"י, כי באם לא יושגו הבנות במו"מ בזמן הקרוב, יוחרף מאבק הרופאים החל מה- ביולי, והרופאים יחלו לעבוד לפי ההסכמים הקיבוצים האחרונים משנת ולפי התקינה בבתי החולים שנקבעה ב- 22. במילים אחרות - רופאים מומחים לא יוכלו לבצע תורנויות, רופאים מתמחים יוכלו לבצע עד תורנויות בחודש, ובנוסף יצומצם כוח האדם הרפואי בהתאם לתקן. צעדים אלה יגרמו לדחייה משמעותית בביצוע ניתוחים וטיפולים רפואיים. לאור החרפת צעדי הרופאים החל מראשית יולי הגישה המדינה ערעור על החלטת בית הדין לעבודה שלא להוציא צווי מניעה נגד הרופאים. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המדינה, ובשלב זה לא יוצאו צווים נגד הרופאים השובתים. עם זאת הודיעה הר"י על הקלות מסויימות בשביתה, שתאפשרנה לרופאים מומחים לבצע תורנויות במחלקות חיוניות. המשא ומתן צפוי להתחדש באינטנסיביות לאחר החלטת בית הדין הארצי לעבודה, אך אחד הדברים המדאיגים ביותר, לדברי ד"ר בירנבאום, הוא שטרם נוצר ה"מטבחון" הדרוש, לפי נסיון העבר, להגעה לסיכומים בשעת מחלוקת. כרגע מגיעים לפגישות המו"מ כ- איש- נציגי האוצר, משרד הבריאות, המעסיקים )כולל קופ"ח כללית, שהיא הגדולה שבמעסיקים והדסה, שהיא מעסיק קטן יחסית( והר"י. גודל ההרכב אינו מאפשר התכנסות להסכמות לפתרון, הוא מוסיף. 4
הערות שוליים: לוי, ש., )יולי,,) "היעדרם של כלים לתכנון כוח-האדם הרפואי בישראל", מרכז המחקר והמידע, הכנסת, עמוד. הוועדה לבדיקת הצרכים העתידיים ברופאים )ועדת פזי(, שהוקמה בידי המועצה להשכלה גבוהה והגישה את המלצותיה באוקטובר ; הוועדה לבחינת הצורך בהקמת בית-ספר לרפואה נוסף בישראל )ועדת הלוי(, שהמלצותיה התקבלו בידי הוועדה לתכנון ותקצוב )ות"ת( של המועצה להשכלה גבוהה בשנת 2; הוועדה לבחינת אומדן צורכי כוח-האדם העתידיים במערכת הבריאות )ועדת בן-נון(, שהגישה דוח ביניים ראשון ביוני 2. לוי, ש., )יולי,,) "היעדרם של כלים לתכנון כוח-האדם הרפואי בישראל", מרכז המחקר והמידע, הכנסת, עמוד. 4 שם, עמ' 4-5. 5 אתר הר"י )כניסה אחרונה: //(. ראה גרף בנספח א'. 2 ניתן למנות ארבעה גורמים עיקריים המובילים למצוקה זו: התפתחויות מערכתיות )דמוגרפיות, אפידמיולוגיות, טכנולוגיות(, המובילות לשינוי בתמהיל החולים במערך האשפוז; מערך תקינה לא מעודכן ושכר שאינו הולם את עומס העבודה; תמורות מקצועות: צמיחתן של התמחויות על בעלות אטרקטיביות גבוהה; שינוי בהעדפות הרופאים למקצועות המאפשרים יותר שעות פנאי וסדר יום נשלט. 2 א אבן, ד. ).2.(, "דוח: בתי החולים בישראל http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/2337.html דוח מבקר המדינה )מאי, (. מהעמוסים במערב", עיתון הארץ. אבן, ד. )//(, "שביתת הרופאים: המו"מ חודש, העיצומים מתרחבים", עיתון הארץ. לביא, צ. )כניסה אחרונה: /5/(, "שכר הרבנים החדשים יזנק בעד 5%",.>http://www.ynet.co.il/articles/,734,L-47276,.html< לינדר גנץ, ר. וטוקר, נ., )4//(, "ההסתדרות הרפואית נגדי. זו בושה וחרפה", מוסף דה- מרקר. שם. שם. 5
מקרה בוחן - נספח א' "הגבלת שעות העבודה של רופאים מתמחים סקירה משווה" שבוע עבודה ממוצע של רופא מתמחה בישראל מסתכם ב- שעות עבודה. במבט משווה נראה כי בהסדרי העבודה של רופאים מתמחים בישראל יש שתי בעיות עיקריות: כפי שצוין לעיל, אין הגבלה כוללת של שעות העבודה השבועיות ושל המספר המקסימאלי של שעות עבודה רצופות )למעט לאחר עבודת לילה(, וכך רופאים מתמחים עובדים ימים ארוכים ועושים מספר רב של תורנויות. נוסף על כך, ההסכם הקיבוצי אינו קובע זכויות מנוחה מינימאליות לרופאים, שלא כמו בשאר המדינות שנסקרו. רופאים המסיימים את לימודיהם בבית-הספר לרפואה מתחילים תקופת הכשרה נוספת בבתי-החולים כסטאז'רים וכמתמחים. סטאז'רים הם סטודנטים שעבודתם בבית-החולים היא חלק מתוכנית הלימודים שלהם, ואילו מתמחים הם רופאים לכל דבר בתקופת ההכשרה לקראת קבלת מעמד של מומחה. ההתמחות נחשבת לקשה ומלחיצה הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית, והיא כרוכה בשעות עבודה מרובות ורצופות ובשעות שינה מועטות. בשנים האחרונות התפרסמו כמה מאמרים על הקשר שבין שעות עבודה מרובות וחוסר שינה לבין טעויות רפואיות, טעויות בשיקול דעת, הפרעות בריכוז ומעורבות בתאונות דרכים. באחד המחקרים נמצא כי רופאים העובדים במשמרות ארוכות ביצעו 5.5% יותר טעויות רפואיות, פי 5.- יותר טעויות אבחוניות ו.%- יותר טעויות במתן תרופות מקבוצת ההתערבות, שבה עבדו רופאים פחות שעות במשמרת. יתרה מזו, נמצא כי המשמרות הארוכות מהוות סכנה גם לרופאים עצמם, שכן הסיכון שהם יהיו מעורבים בתאונת דרכים בזמן הנסיעה לביתם לאחר משמרת של 4 שעות או יותר הוא יותר מכפול שעות עבודה הרופאים ובתי-החולים בישראל פועלים לפי הסכמים קיבוציים בין בעלי בתי-החולים )מדינת ישראל, שירותי בריאות כללית והסתדרות מדיצינית "הדסה"( לבין ההסתדרות הרפואית בישראל. ההסכמים עוסקים בין השאר בהיקף שעות העבודה השבועיות )שבוע העבודה הוא של שישה ימים( ובמספר התורנויות, כדלקמן: סטאז'ר 45 שעות; מתמחה א' 45 שעות; מתמחה ב' )לאחר בחינה בכתב( 4 שעות; מומחה 4 שעות; מנהלי מחלקות 45 שעות. )נובמבר, (, מרכז המחקר והמידע, הכנסת.
נוסף על שעות העבודה האמורות, ההסכמים קובעים את מספר התורנויות המקסימאלי בין ארבע לשמונה תורנויות בחודש, בהיקף של שעות. עבודתו של רופא תורן תסתיים בשעה : בבוקר, חוץ מהפעילויות הקשורות בהעברת המחלקה, שאותן יש לסיים לא יאוחר מ :- בבוקר. השכר. תנאי שכר בסיום התורנות הרופא משוחרר ליום מנוחה, הנחשב לצורך רגיל עבודה ליום חישוב הרופאים המתמחים מקבלים את שכרם לפי דרגתם בדירוג הרופאים. ככלל, רופאים מתמחים מדורגים בדרגה מיום תחילת ההתמחות, ולאחר שהייה של שנה אחת בדרגה מועלת דרגתם לדרגה, שהיא דרגת שיא. מתמחה השוהה בדרגה שלוש שלוש שנים יהיה זכאי לתוספת שהייה 2 בדרגה +. השכר המשולם בעבור דרגות אלו הוא כמפורט בטבלה : נוסף על השכר המשולב הרופאים המתמחים זכאים לכמה תוספות: תוספת מתמחים בשיעור של, % שהיא בסיס לחישוב ערך של יום עבודה. תוספת מקצועות מיוחדים למקצועות ספציפיים בסכום של כ 2- ש"ח, אשר מתעדכנת לפי שיעור תוספת היוקר. תוספת זו מובאת בחשבון לכל דבר ועניין, ובכלל זה חישוב ערך יום עבודה. גמול ייעוץ זכאים לתוספת זו רופאים מתמחים העובדים ביחידות, במחלקות או במכונים ספציפיים אשר אינם זכאים לתוספת מקצועות מיוחדים. בתמורה הרופאים המתמחים יהיו נכונים לתת ייעוץ בתחום התמחותם. שיעור גמול הייעוץ לרופא מתמחה בתקופת התמחותו הוא % משכרו המשולב. תוספת זו תובא בחשבון בחישוב פנסיה, פיצויים, הפרשה לקרן השתלמות ותשלום בעת היעדרות, אך לא תובא בחשבון בחישוב ערך יום עבודה ובחישוב התשלום בעד עבודה נוספת, ולא תיכלל בבסיס לחישוב תוספות אחוזיות. תוספת בריאות הציבור בסכום של כ-, ש"ח ניתנת לרופאים מתמחים בבריאות הציבור, והיא בגדר שכר לכל דבר ועניין, ובכלל זה חישוב ערך יום עבודה. הסכום מתעדכן לפי שיעור תוספת היוקר. השכר המשולב נקבע בהסכם קיבוצי מיוחד בין הממשלה, שירותי בריאות כללית, הסתדרות מדיצינית "הדסה" וההסתדרות הרפואית בישראל. 2 2
תוספת פריפריה ניתנת לרופאים המועסקים בבתי-החולים באזור המוגדר כאזור א', פריפריה בשיעור של.5% מהשכר שהוא בסיס לערך יום עבודה..,2 תוספת שקלית רופאים מתמחים זכאים לתוספת בסך שקלית ליולי נכון ש"ח תוספת זו מעודכנת במועדי תוספת היוקר ובשיעוריה. תשלום חליפי רופא העובד בבית-חולים ממשלתי ואינו זכאי לתורנויות על-פי ההסכמים הקיבוציים, רופא בחופשת מחלה בשכר שאינו עושה תורנויות יותר מחודש ימים ורופאה בהיריון לאחר החודש החמישי להריונה אשר מנועה מתורנויות אלה יהיו זכאים לתשלום חליפי בשיעור שלא יעלה על 4% מהשכר שהוא הבסיס לחישוב ערך יום עבודה של כל רופא. התשלום החליפי ממומן מקרן שבה ירוכזו ויצטברו הפרשות הרופאים שייגבו על-ידי המעסיקים משכרם. בטבלה מוצג השכר הממוצע של רופאים מתמחים לאחר העברת תשלומים נוספים, החזרי הוצאות ותשלום בעבור עבודה נוספת כגון תורנויות. השכר לאחר תשלומים אלו גבוה במידה ניכרת מהשכר המשולב בלבד. ********
הוכן ע"י: דנה סבוראי )כיתה 2(, הילה אנגלהרד )כיתה (, ברי בר-ציון )כיתה 4( ואנה מישל )צוות קרן וקסנר ישראל(