תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"ב, מיום 9/2/2012 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החו

תמליל

1 תשובות מלאות לבחינת הבגרות באזרחות מועד חורף תשע"ב, מיום 9/2/2012 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן בסיוע איסוף החומרים ע"י שמוליק אריאלי שאלה מספר 1 האירוע: בישיבת הממשלה נערך דיון בעניין תכנית לפיתוח תחבורה מהנגב והגליל אל מרכז הארץ. כמה מהשרים שהשתתפו בדיון התנגדו לתכנית בטענה שהיא יקרה מדי. בסיום הדיון נערכה הצבעה. תשעה עשר שרים הצביעו בעד התכנית, ארבעה התנגדו ואחד נמנע. לאחר אישור התכנית קרא ראש הממשלה לשרים להסביר לציבור את ההחלטה שהתקבלה. כאשר הוצגה ההחלטה בכלי התקשורת הצדיקו אותה כל השרים, גם אלה שבזמן הדיון התנגדו לה. א. זהה: העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בהליך לאישור התכנית בישיבת הממשלה הוא עקרון הכרעת הרוב. הצגת המושג: זהו העיקרון השלישי בעקרונות הדמוקרטיה והנחת היסוד בבסיס העיקרון היא שבחברה קיימות דעות רבות ושונות, ונושאים רבים שאין עליהם הסכמה ויש גם ניגוד אינטרסים. יחד עם זאת החברה זקוקה לקבלת החלטות-כלומר להכרעה, ולכן הרעיון הדמוקרטי קובע שהכרעות יתקבלו עפ"י דעת הרוב. במילה "רוב" הכוונה לרוב אזרחי המדינה או רוב אנשי ארגון האמורים לקבל החלטות )לדוגמא הכרעת רוב בבחירות או בפרלמנט(, והחלטת הרוב מחייבת את כולם כולל המיעוט. למיעוט יש את הזכות לשכנע את הרוב, אך הוא מחויב לקבל את ההחלטות הנקבעות באמצעות הרוב. עם זאת עיקרון זה כפוף למגבלות: א. ההכרעה חייבת להתקבל באופן דמוקרטי ועפ"י חוקים כללין שנקבעו מראש. ב. הכרעת הרוב אינה יכולה לפגוע במיעוט, להיפך עליה להתחשב בזכויות המיעוט וברגשותיו. אסור שהכרעת הרוב תהפוך לעריצות הרוב. הסבר: בדיון מסוים בישיבת הממשלה, ערכו השרים הצבעה לגבי הצעה מסוימת. רובם הצביעו בעד ההצעה, ולכן היא התקבלה בהכרעת רוב. כאשר השרים הציגו את ההצעה בתקשורת גם השרים שהיו נגד אותה העצה הצדיקו אותה. דרך קבלת ההצעה ואופן התנהלותם של השרים מול התקשרות בא לידי ביטוי עקרון הכרעת הרוב. ציטוט מן הקטע: " בסיום הדיון נערכה הצבעה. תשעה עשר שרים הצביעו בעד התכנית, ארבעה התנגדו ואחד נמנע. לאחר אישור התכנית קרא ראש הממשלה לשרים להסביר לציבור את ההחלטה שהתקבלה. כאשר הוצגה ההחלטה בכלי התקשורת הצדיקו אותה 1

2 כל השרים, גם אלה שבזמן הדיון התנגדו לה." ב. זהה: סוג האחריות שבה נהגו שרי הממשלה היא אחריות משותפת. הצגת המושג: משמעותה של האחריות המשותפת היא שהממשלה כולה נושאת באחריות לכל ההחלטות והפעולות שקיבלה וכן לכל מעשה של כל אחד מהשרים. השרים מקבלים עליהם את סמכות הממשלה ואת החלטותיה, ואין הם יכולים להתנגד לפעולות ראש הממשלה או על פעולות שרים אחרים שהתקבלו בהצבעת רוב בממשלה. כאשר שר מתנגד להחלטת הממשלה, הוא יכול להישאר בממשלה ולהיאבק בתוכה נגד ההחלטה שהתקבלה, אך הוא אינו רשאי לצאת בפומבי כנגד החלטת ממשלה שהתקבלה בהכרעת רוב. אם הוא מעוניין לצאת בפומבי נגד החלטת ממשלה עליו להתפטר ממנה. ראש הממשלה רשאי לפטר שרים שלא פעלו על פי עקרון האחריות המשותפת. הסבר: לאחר שהתקבלה ההחלטה בממשלה, כל השרים הצדיקו אותה בפני התקשורת, גם אלו שהתנגדו לה. ובכך, באה לידי ביטוי המשמעות של אחריות משותפת. ציטוט מן הקטע: "כאשר הוצגה ההחלטה בכלי התקשורת הצדיקו אותה כל השרים, גם אלה שבזמן הדיון התנגדו לה." שאלה מספר 2 האירוע: חברי כנסת הגישו הצעת חוק ולפיה תיאסר מכירת חטיפים בבתי ספר, ותוגבל מכירה של מוצרי מזון שעלולים לגרום להשמנה ולמחלות הנובעות ממנה. כמו כן הוצע לחייב בתי ספר ללמד מהי תזונה נכונה ומהי החשיבות של הימנעות ממזון שעלול להזיק לגוף. בעקבות פרסום הצעת החוק באמצעי התקשורת טענו בני נוער חברי מועצות תלמידים שבהצעה זו השלטון מתערב בחייהם באופן משפיל ופוגע. לדעתם, בני הנוער בוגרים דיים כדי להחליט בעצמם אילו מוצרי מזון לאכול בבית הספר. על כן הם דרשו להסיר את הצעת החוק מסדר היום של הכנסת. א. זהה: הזכות שהצעת החוק באה להגן עליה היא הזכות לחיים וביטחון )ולשלמות הגוף(. הצגת המושג: הזכות לחיים היא הזכות הבסיסית והראשונית ביותר, משום שללא חיים אין טעם ליתר הזכויות, ונטילת חייו של אדם הוא המעשה הבלתי מוסרי בחברה אנושית. זוהי הזכות של אדם לחיות ללא פחד מפגיעה פיזית בו על ידי אחרים או על ידי השלטון במדינה. זכות זו כוללת שני מרכיבים: 1( מרכיב המחייב את המדינה ואת 2

3 האזרחים איסור לפגוע בחיים עצמם הכולל: איסור פגיעה בגוף, איסור עינויים, איסור נטילת חיי אדם, הזכות לחיות בפחד מפני פגיעה פיזית או השפלה. 2( חובת המדינה להגן על האנשים החיים בה באמצעות: חקיקה האוסרת פגיעה בחיים, בגוף או בנפש. ובאמצעות מוסדות הביטחון כמו הצבא והמשטרה שתפקידם לאכוף את החוק ולהבטיח את ביטחון הציבור. הסבר: מטרת הצעת החוק היא למנוע מילדים לפגוע ולסכן את גופם ע"י אכילת מזון שאינו בריא. ציטוט מן הקטע: " חברי כנסת הגישו הצעת חוק ולפיה תיאסר מכירת חטיפים בבתי ספר, ותוגבל מכירה של מוצרי מזון שעלולים לגרום להשמנה ולמחלות הנובעות ממנה. כמו כן הוצע לחייב בתי ספר ללמד מהי תזונה נכונה ומהי החשיבות של הימנעות ממזון שעלול להזיק לגוף." ב. זהה: הזכות של בני הנוער שעלולה להיפגע, אם תתקבל הצעת החוק היא הזכות לפרטיות. הצגת המושג: זכותו של כל אדם להכרה בכך שחייו אינם נחלת הכלל, ואין רשות לחדור אליהם בלא הסכמה מפורשת ממנו, כיוון שהאדם אינו יכול לנהל חיים תקינים כשהוא נתון תחת מעקב. הזכות לפרטיות מופרת כאשר חודרים לביתו, לחפציו ולגופו של אדם ללא הסכמתו, וכשאוספים מידע על חייו האישיים או/ו מפרסמים מידע כזה. בישראל, קיבלה הזכות לפרטיות הגנה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפעמים הזכות לפרטיות מתנגשת עם זכויות אחרות, כגון חופש המידע וזכות הציבור לדעת. לדוגמה: מצב בריאותו של מנהיג מדינה. הכרעות אם לפרסם נתונים מהזכות לפרטיות, נתונות בדרך כלל לבתי המשפט, שמשקללים ומאזנים בין הזכויות המתנגשות. הסבר: בני הנוער טוענים שפגעו להם בזכות לפרטיות כיוון שהמדינה חודרת לחייהם הפרטיים, ומתערבת להם באיזה סוג אוכל לאכול, מעשה שהוא פוגע ומשפיל. הם טוענים כי הם גדולים מספיק על מנת להחליט איזה סוג של אוכל הם אוכלים. ציטוט מן הקטע: " בעקבות פרסום הצעת החוק באמצעי התקשורת טענו בני נוער חברי מועצות תלמידים שבהצעה זו השלטון מתערב בחייהם באופן משפיל ופוגע. לדעתם, בני הנוער בוגרים דיים כדי להחליט בעצמם אילו מוצרי מזון לאכול בבית הספר. על כן הם דרשו להסיר את הצעת החוק מסדר היום של הכנסת." 3

4 שאלה מספר 3 חוק חג המצות החוק מתחייב לשמירת חג הפסח, ואוסר על חנויות להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכה במשך כל ימי החג. חוק יסוד: מקרקעי ישראל החוק אוסר להעביר את הבעלות על קרקעות המדינה, קרקעות רשות הפיתוח או קרקעות הקרן הקיימת לישראל, בדרך של מכירה או כל דרך אחרת למעט סוגי מקרקעין או עסקאות שאושרו בחוק. שאלה מספר 4 האמצעים לשמירת האי תלות של הרשות השופטת הם: 1( עקרון הסוביודיצה מטרת העיקרון היא להגביל את התקשורת מלפרסם פרטים על משפט שמתנהל, באופן שיפגע במהלך המשפט. האיסור קיים מתוך חשש שסיקור תקשורתי ישפיע על האופן בו יחליט בית המשפט בנושאים המובאים לפניו. מכיוון שיש כאן פגיעה בזכות הציבור לדעת, התקשורת כן רשאית לסקר את המשפט, אבל אסור לה לפרש ולהביא דעה על התהליך המשפטי כל עוד הוא מתנהל. 2( ריסון הרשות המחוקקת בנושא פסקי דין הכנסת אינה יכולה לבטל רטרואקטיבית פסק דין שהתקבל בבית המשפט. גם אם אינה מסכימה עם פסק דין זה. דבר זה נועד על מנת לאפשר לבית המשפט עצמאות שיפוטית. 3( תהליך בחירת השופטים מטרת תהליך זה הוא להבטיח כי השופטים יפעלו מתוך עצמאות ויושר, תוך מניעת הפעלת לחצים מגורמים שונים עליהם. שאלה מספר 5 מרכיבי הזהות של הערבים בישראל הם: מרכיב אחד: זהות אזרחית זהות זו מדגישה את המרכיב האזרחי, ערבים בעלי זהות אזרחית רואים את עצמם כישראלים לכל דבר. מרכיב שני: זהות לאומית מדגישה את הצד הלאומי, במקרה של ערביי ישראל יתכנו 2 גרסאות: זהות לאומית ערבית וזהות לאומית פלסטינית. מרכיב שלישי: זהות דתית מדגישה את המרכיב הדתי, הכוונה לזיקה לדת המוסלמית )רוב( או לדת הנוצרית )מיעוט(. 4

5 שאלה מספר 6 שני ההבדלים בין הצעת חוק פרטית להצעת חוק ממשלתית הם: הבדל ראשון: שלב הקריאה טרומית בהצעת חוק ממשלתית לא מתקיים שלב הקריאה הטרומית שכן שלבים אלו נערכים במסגרת הממשלה. בעוד שבהצעת חוק פרטית שלב זה הוא הכרחי. הבדל שני: יוזמת החוק כאשר הצעת החוק היא פרטית יוזמת החוק באה מחבר כנסת בממשלה. ובניגוד לכך, כאשר הצעת החוק היא ממשלתית יוזמת החוק באה מצד הממשלה. שאלה מספר 7 עקרון שלטון החוק זהו עקרון הקובע מערכת יחסים ברורה בין האזרחים לשלטון, ובין האזרחים לבין עצמם שמחייבת את כולם לפעול לפי כללים התנהגות מוסכמים )ביטוי לאמנה חברתית(. משמעות הדבר היא שבדמוקרטיה גם רשויות השלטון וגם האזרחים כפופים לחוק שהתקבל ע"י הרשות המחוקקת שנבחרה בבחירות הדמוקרטיות. החוק הוא השולט הוא שווה לכולם, הוא מעל כולם, ויש בו כללים ונהלים מחייבים, החוקים נחקקים בדרך מוסכמת ועל פי כללים ידועים והחוקים מביאים לידי ביטוי את עקרונות הדמוקרטיה וערכיה והנורמות שלה. קיומו של עקרון שלטון החוק מאפשר: סדר, בטחון אישי וציבורי, הגבלת כוח השלטון, יצירת נורמות התנהגות והסדרת היחסים בין האזרח לרשויות ובינם לבין עצמם. שאלה מספר 8 שיטת "דין הדם" היא שיטה בה האזרחות העוברת בירושה מההורים לילדים ללא קשר למדינה בה הילד נולד. שיטת "דין הדם" באה לידי ביטוי בתוכן של הכרזת העצמאות, הקוראת לכל יהודים בתפוצות להתלכד סביב בניית בית יהודי בארץ ישראל. קריאה זו מראה על רצונה של מדינת ישראל להביא לעלייתם של יהודי התפוצות תוך שימור על שיטת "דין הדם". 5

6 שאלה מספר 9 זכויות מיעוטים אדם במדינה דמוקרטית )השייך לקבוצת מיעוט אתנית(, יכול ליהנות, בנוסף לזכויות האזרח המוענקות להם כאזרחי המדינה, מסוג נוסף של זכויות הנקראות "זכויות קבוצה". זכויות אלו אינן מוענקות לפרט, הוא יכול לקבלן רק כחלק מקבוצה. קבוצת המיעוט שואפת לשמור על ייחודה ולכן בדרך כלל קבוצות אלו מבקשות מהמדינה שלהם, להכיר בהם כקבוצות בעלת ייחודיות ולספק להן אמצעים שבעזרתם הם יישמרו על ייחודם. מטרת החוקה במדינה דמוקרטית היא להגביל את כוחו של השלטון ובכך למנוע עריצות רוב העלולה לפגוע בזכויות האדם והמיעוט במדינה. בעזרת החוקה, לא יהיה ניתן לפגוע בזכויות המיעוט במדינה, שכן מחובתו של בית המשפט לציית לדברי החוקה ולא לאפשר מצב של פגיעה בה. שאלה מספר 10 מדינת רווחה - מדינת רווחה היא מדינה דמוקרטית, מפותחת, המקיימת כלכלת שוק ומספקת, כחלק בלתי נפרד ממחויבותה כלפי תושביה, את צרכיהם האנושיים והבסיסיים. סיפוק צרכים אלו נעשה ע"י הבטחת ביטחונם הסוציאלי של התושבים, תזונה, טיפול רפואי, חינוך, דיור, תעסוקה, ושירותי רווחה אישיים רשת בטחון כלכלית לאזרחיה. המדינה שואפת לצמצם במידה מסוימת את הפערים החברתיים, אך כל מדינה קובעת לעצמה את הרף בהתאם להשקפת עולמה ולמצבה הכלכלי בתקופת זמן נתונה. מדיניות העדפה מתקנת באה לידי ביטוי בפעולותיה של מדינת רווחה כיוון שמטרת העדפה מתקנת הוא לשפר את מצבן של קבוצות מקופחות במדינה על ידי מתן תמיכה בקבוצות אלו. במדינת רווחה יש תמיכה גדולה יותר באוכלוסיות החלשות בחברה על מנת לצמצם את הפער בניהם לבין שאר החברה. הכותב טוען כי באחריותה של המדינה לספק לכל אדם תנאים להתפתחות אישית ולקיום בכבוד. לדעתו מהותה של המדינה שהיו בה ערכים מרכזיים כמו סולידריות, שותפות ואחריות קהילתית. יתרה מכך הכותב טוען כי הוא מעדיף מדינת רווחה על מדינת הפרטה. מכאן ניתן לראות שעמדתו של הכותב בנוגע למדינת רווחה היא חיובית, שכן הוא שם דגש על חשיבות ערכיה המרכזיים. ציטוט מן הקטע: "לדעתי, זו המהות של מדינה יהודית, שהערכים המרכזיים בה הם סולידריות, שותפות ואחריות קהילתית." 6

7 שאלה מספר 11 "מדינה דתית לאומית" זוהי גישה דמוקרטית, ציונית ודתית, שבה מחזיקים הדתיים הלאומיים. על פי גישה זו המדינה היהודית צריכה להיות מדינת הלכה המבוססת על התורה, אלא שלהבדיל מגישת החרדים מדובר בשאיפה אידאלית, לעתיד לבוא. לפי הגישה הדתית לאומית מדינת ישראל היא "אתחלתא דגאולה". הקמת המדינה היא נס חלקי מתהליך הגאולה, ולכן קיימת חשיבות רבה לשתף פעולה עם המפלגות הלוא דתיות. על פי גישה זו, בחיים הציבוריים במדינה צריך להיות מקום להלכה היהודית כגון: שמירת שבת בפרהסיה, כשרות במקומות ציבוריים ובצבא, ונישואין וגירושין על פי חוקי ההלכה, וכן ראוי שהחקיקה והפסיקה במדינה יתבוססו על משפט עברי. סמליה של המדינה הם סמלים יהודיים, והיא שומרת על רוב יהודי באמצעות חוק השבות. גישה זו באה לידי ביטוי בעמדתו של הכותב הטוען כי במדינה בעלת אופי דתי יתקיימו העקרונות של מדינת רווחה, כיון שהיהדות מבוססת על עקרונות אלו. הוא מביא כדוגמא מסעדה שבה לא מספיקה תעודת כשרות אלא ראוי שהיא תשלם שכר מינימום לעובדיה. דרך דוגמא זו הוא רוצה להראות כיצד מתממש רעיון הצדק החברתי ברוח היהדות. ציטוט מן הקטע: " כך למשל לא די בתעודת כשרות למסעדה, ראוי גם שהמסעדה תשלם לעובדיה שכר מינימום. כך יתממש רעיון הצדק החברתי ברוח היהדות." שאלה מספר 12 הסדר הסטטוס קוו - מאז קום המדינה היו חילוקי דעות בין דתיים וחילוניים בנוגע לצביונה היהודי של מדינת ישראל והמעמד של הדת היהודית בה. על רקע מחלוקת זהו הושג בערב קום המדינה הסכם בין מפלגת הפועלים השלטת לבין המפלגות הדתיות והחרדיות שידוע עד היום בשם הסדר הסטטוס-קוו. על פי הסדר הסטטוס-קוו מעמדה של הדת במדינת ישראל יוסדר בהתאם למתכונת שהייתה נהוגה בישוב היהודי בזמן תקופת המנדט בארץ ישראל ) סטטוס קוו בלטינית משמעו שמירה על המצב הקיים(. הסדר הסטטוס קוו מכיר בצורך של הקבוצות היהודית השונות במדינת ישראל לחיות זו בצד זו למרות חילוקי הדעות בכל מה שנוגע ליחסי דת ומדינה. הסדר הסטטוס קוו מיועד לקבוע עקרונות ו- כללי משחק לפתרון הבעיות בין דתיים וחילוניים בישראל אך אין בו פתרון חד משמעי לכל הנושאים שנמצאים במחלוקת. הסדר הסטטוס-קוו כולל ארבעה סעיפים עיקריים המסדירים את היחסים בין דת ומדינה בארץ ישראל: 7

8 1. שמירת כשרות במוסדות ציבוריים )כמו למשל משרדי ממשלה וצה ל(. 2. שמירת על השבת במקומות ציבוריים )לדוגמא תחבורה ציבורית(. 3. שמירת המעמד האוטונומי של החינוך הדתי. 4. מתן זכות בלעדית לבתי דין רבניים בנושאי אישות כמו נישואין וגירושין. טענת המתנגדים להסדר הסטטוס קוו, המוצגת במאמר היא שהסדר זה אינו מצליח להפחית את המחלוקות בין הדתיים לחילונים מכיוון שכל אחד מהצדדים מנסה לקדם את גישתו המתאימה לתפיסת עולמו ואורח חייו. ציטוט מן הקטע: "חוגים דתיים שואפים שלמדינה יהיו מאפיינים דתיים כפי שנקבע בהסדר זה, וחוגים חילוניים מבקשים לצמצם מאפיינים אלה, שאינם מתאימים לתפיסת עולמם ולאורח חייהם." שאלה מספר 16 האירוע: בקיץ האחרון השתתפו מאות אלפי אזרחים בישראל בהפגנות המוניות. המפגינים קראו לממשלה לפעול לשינוי סדר העדיפויות הלאומי וליזום הוזלה של מחירי הדיור ומוצרי הצריכה. המפגינים טענו שבתהליכי קבלת החלטות כלכליות, על הממשלה להתחשב בדעת הקהל ולממש את רצון הציבור. זהה: עיקרון דמוקרטי שבא לידי ביטוי באירוע המתואר הוא עקרון שלטון העם. הצגת המושג: זהו העיקרון הדמוקרטי הראשון בעקרונות הדמוקרטיה, ומשמעותו שבמשטר דמוקרטי העם )כלל ציבור האזרחים( הוא הריבון, הוא מקור הסמכות ומקור השלטון במדינה. מקורו של עקרון זה הוא באמנה חברתית, שלפיה המדינה קמה ע"י העם ולמען העם, אך האזרחים מוסרים מרצון והסכמה את מוסדות השלטון לנציגיהם, בתנאים מסוימים ולמשך זמן מסוים. עקרון שלטון העם הוא תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה, אך אינו מספיק לבדו. והוא תלוי בקיומם של עקרונות נוספים. שלטון העם יכול לבוא לידי ביטוי ב"דמוקרטיה ישירה"- במשאל עם, שבו האזרח משתתף בתהליך קבלת ההחלטות ו"בדמוקרטיה עקיפה ייצוגית" שרק נציגי העם הנבחרים בבחירות משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות, ושלטון העם בא לידי ביטוי בעצם ההשתתפות של העם בבחירת נציגים אלו לתפקידם. הסבר: המפגינים טוענים שבתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות במדינה, המדינה צריכה להתחשב בדעת הציבור וכן לממש את רצון הציבור. 8

9 ציטוט מן הקטע: " המפגינים טענו שבתהליכי קבלת החלטות כלכליות, על הממשלה להתחשב בדעת הקהל ולממש את רצון הציבור." שאלה מספר 17 האירוע: לרגל שנת השפה העברית הציעה אחת מחברות הכנסת לשרים ולחברי כנסת להחליף את השמות הלועזיים שלהם לשמות עבריים. לטענת חברת הכנסת, השם העברי מבטא עבור הציבור היהודי את הקשר לתרבותו ולמורשתו. צעד זה יממש את החזון של דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, שראה בשפה העברית מאפיין חשוב של ישראל כמדינה יהודית. זהה: סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בהצעה של חברת הכנסת היא לאומיות אתנית. הצגת המושג: לאומיות אתנית לאומיות אתנית היא התגבשות של קבוצה לאומית על בסיס יסודות שאינם פרי בחירה, כגון: מוצא, שפה, היסטוריה ודת משותפים ולא על בסיס יסודות פרי בחירה כגון אידאולוגיה משותפת. הסבר: הצעת חברת הכנסת מבטאת את חשיבות השפה היהודית בתרבות ומורשת העם. כמו כן, היא טוענת שדרך הצעה זו ימומש החזון של דוד בן גוריון שראה בשפה העברית מאפיין חשוב של ישראל כמדינה יהודית. ניתן לראות כי הצעת החוק של חברת הכנסת מדגישה את המרכיב האתני במדינה היהודית. ציטוט מן הקטע: " לטענת חברת הכנסת, השם העברי מבטא עבור הציבור היהודי את הקשר לתרבותו ולמורשתו. צעד זה יממש את החזון של דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, שראה בשפה העברית מאפיין חשוב של ישראל כמדינה יהודית." שאלה מספר 18 האירוע: בזמן שהתנהלה מערכת בחירות במדינה במזרח אירופה, שלחו פעילי זכויות אדם במדינה מכתב תלונה לפרלמנט האירופי. במכתב הם טענו שוועדת הבחירות המרכזית במדינה פוסלת את המועמדים של האופוזיציה, ושהיא נתנה הוראה לכלי התקשורת לא לראיין מועמדים אלה. הפעילים ביקשו מהפרלמנט האירופי להכריז על היעדר דמוקרטיה במדינה עקב הפרת תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות. זהה: תנאי אחד לקיום בחירות דמוקרטיות שאינו מתקיים במדינה זו, לטענת הפעילים הוא התמודדות חופשית. 9

10 הצגת המושג: בבחירות צריכה להיות התמודדות בין שתי מפלגות לפחות. יש לאפשר התמודדות הוגנת בכך שכל צד יציג את דעותיו בחופשיות, ללא פגיעה או סתימת פיות. הסבר: פעילי זכויות האדם במדינה מסוימת שלחו מכתב לפרלמנט האירופי בטענה שוועדת הבחירות המרכזית במדינה פוסלת את המעומדים של האופוזיציה, ואוסרת על התקשורת לראיין אותם. בכך נפגע לטענתם התנאי להתמודדות חופשית, שכן הוועדה יוצרת מצב שלא יהיו שתי מפלגות מתחרות, ובנוסף לכך היא יוצרת מצב של אי התמודדות הוגנת שכן מועמדי האופוזיציה אינם יכולים להתראיין בתקשורת. ציטוט מן הקטע: "במכתב הם טענו שוועדת הבחירות המרכזית במדינה פוסלת את המועמדים של האופוזיציה, ושהיא נתנה הוראה לכלי התקשורת לא לראיין מועמדים אלה. הפעילים ביקשו מהפרלמנט האירופי להכריז על היעדר דמוקרטיה במדינה עקב הפרת תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות." שאלה מספר 19 לדעתי לא ראוי שיהיו בתי ספר פרטיים במדינה. נימוק ראשון: פגיעה בעקרון לשוויון כאשר מאפשרים לפתוח בתי ספר פרטיים פוגעים בעקרון לשוויון, מכיוון שדבר זה יוצר פער חברתי והשכלתי בין תלמידים בעלי יכולת כלכלית לבין תלמידים ללא יכולות כלכליות. נימוק שני: פגיעה בזכות לחינוך אחד מתפקידה של המדינה הוא לספק שירותי חינוך לכל אזרחיה. על ידי פתיחת בתי ספר פרטיים ישנה פגיעה בזכות לחינוך, כיוון שלא כל האזרחים יכולים להרשות לעצמם ללמוד בבתי הספר הללו. 10