Microsoft Word - Economic_History_For_Site.doc

תמליל

1 היסטוריה של המחשבה הכלכלית ומדע הכלכלה בתקופה הפוסט-מודרנית - פרופ' נתן זוסמן (העברית), מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל הרצאה בפורום סטודנטים לכלכלה באוניברסיטה העברית, 9 במאי 2012 הרעיון המרכזי מדע הכלכלה והנחותיו נמצאים תחת מתקפה בשנים האחרונות. זוסמן מתאר את המתקפה ומסביר מאיפה הגיעו ההנחות הבסיסיות של רציונאליות וחופש בחירה לפני יותר מ שנה. הוא מתאר את הכלכלה הקלאסית והדרך בה היא בנתה את תיאוריית צד ההיצע והצליחה להשפיע על החברה והפוליטיקה של זמנה, את הכלכלה הניאו-קלאסית שיצרה מודל גם של צד הביקוש ושל האיזון בין ביקוש והיצע, ואת לידת התיאוריה הקיינסיאנית סביב המשבר הגדול של שנות ה- 30. בהמשך, זוסמן סוקר רעיונות מודרניים בכלכלה כגון כלכלה התנהגותית, כלכלה אגנוסטית וכלכלה מוסדית, ומסכם בדיון על מקומה של הכלכלה בחיינו היום. פתיחה הבהרה לגבי כותרת ההרצאה - היא פורסמה כ"היסטוריה כלכלית", ההתפתחות הכלכלית של העולם, ואני מלמד על זה קורס פה באוניברסיטה, אבל זה יכול להיות קצת משעמם. אני אדבר על התפתחות מקצוע הכלכלה והחשיבה הכלכלית, ובין היתר אנסה לתת פרספקטיבה על לימודי הכלכלה היום. לכל מי שמתחיל ללמוד כלכלה בימינו עולות שאלות לגבי המקצוע ולגבי ההנחות הבסיסיות שלו, שמותקפות הרבה מבחוץ. גם בפורום בשנה שעברה שקם כיוזמה של פורום הסטודנטים לכלכלה הארצי גיליתי שלתלמידי כלכלה יש תהיות לגבי לימודי הכלכלה, ואל חשש - יש מה לענות על זה! בואו נתחיל מלדבר על פוסט-מודרניזם, מתקפה גדולה על הפרדיגמות של מקצועות רבים. כשמסתכלים על תוכנית הלימודים בחוג לכלכלה רואים שהדברים הבסיסים שלומדים לא השתנו ב- 100 השנים האחרונות. זה דבר שלא קיים במדעים אחרים - מקצוע הפיזיקה והכימיה למשל עברו מהפיכות אדירות. אם כך, איך זה שהכלכלה שרדה את כל התהפוכות המדעיות? אני אתחיל במשהו שייראה לכם קצת מוזר בהתחלה אך לדעתי הוא יסביר בצורה הכי טובה את ההנחות הבסיסיות העומדות מאחורי המדע שלנו. אני אקח אתכם למסע בהיסטוריה המאוד רחוקה. לפי טענה פוסטמודרניטסית, מדע הכלכלה הוא סוג של מאובן שנשאר מעידן המודרניזם. בשביל להבין למה אומרים שהוא מאובן, צריך קודם כל להבין מאיפה הוא הגיע. למעשה, השורשים האמיתיים של החשיבה הכלכלית הם לא אצל אדם סמית, אלא היו קיימים במערב אירופה עוד מתקופת ישו (לפחות).

2 ב( ג( חוקי השבט הסאלי מאיפה הגיע הרעיון של ה"הומו אקונומיקוס", למשל, האדם הכלכלי הרציונלי? יש תיעוד של קובץ חוקים של השבט הפרנקי (הסאלי), משנת 500, שכולל למשל תשלומים נדרשים עקב הריגת אדם בן השבט (חלק לשבט וחלק למשפחה). יש מחיר כספי לחיי אדם! זה לא "לא תרצח", אלא "אם תרצח, תשלם כך וכך...". יש פה מערכת חוקים שמאפשרת בחירה, ולא ציווי דתי-מוסרי שאין לו מחיר. זה לא דומה לציווי מוחלט או לאמירה לילד "אל תתקע את האצבע בתקע" בלי להסביר למה, מתוך הבנה שהיכולת של הילד לקבל החלטה בנושא היא מוגבלת. יש פה חוק שמתאים לחברה שלחבריה יש שיקול דעת. אין שם דין פלילי, רק דיני נזיקין, ומה שעומד מאחורי זה הוא הנחות הרציונליות והבחירה החופשית! הנחות נוספות שאפשר ללמוד עליהן מהחוקים [ר' מצגת] הן יכולת הבנת הנקרא, יכולת חישוב, וקיומה של פונקציית תועלת שמקיימת: (א) אורדינאלית (ניתנת לסידור), כפי שבאה לידי ביטוי בתשלומים שונים עבור פציעות שונות; ( טרנזיטיביות (אם א' עדיף על ב' ו-ב' על ג', אז א' עדיף על ג'), כמו למשל בחוק שלפיו אם אתה מרביץ למישהו עם אלה אבל יורד לו דם, אז אתה משלם כאילו הכית אותו בחרב; ( קמירות/תפוקה שולית פוחתת: משלמים 30 אם חותכים אצבע אחת, 35 על שתיים, 50 על שלוש. אפשר גם לחלץ העדפות נגלות מתוך המחירים של פגיעות שונות. למשל, חיי אשה שווים פי שלוש מחיי גבר, חיי רומאי מקורב למלך שווים חצי מחיי פרנקי מקורב למלך וכו'. למה אשה שווה יותר, אגב? אולי כי היא יכולה להוליד ילדים בעתיד? אולי היא "מוצר" נדיר? ההנחות הבסיסיות האלה הן חלק ממורשת נורמטיבית, תרבותית וחברתית שמושרשת עמוק בחשיבה של עמים רבים במערב אירופה. לא סתם אלו העמים שהשרישו את הדמוקרטיה. בימי הביניים תפישות אלו עורערו ודוכאו על ידי הכנסיה הקתולית ועל ידי המונרכיות האבסולוטיות. גם הענישה של גופים אלו, ובראשם עונש המוות, היא ענישה לא מתומחרת ולא מאפשרת בחירה ורציונאליות. הכלכלה הקלאסית הכלכלה הקלאסית (סמית', יום, מלתוס, ריקרדו, מרקס) "גילתה מחדש" את החשיבה הזו, והוגיה הפכו לרבי-מכר, בין היתר כי זה נשמע הגיוני, זה לא זר לטבע האדם. הם ניסו לבנות תמונת עולם חברתית שלמה ומקיפה על ידי כלים מדעיים ורציונאליים. הראשונים ביניהם היו פילוסופים, שעוסקים בהתנהגות ואתיקה, והמאוחרים יותר ניסו להפוך את הכלכלה למדע ממש, תוך שימוש בכלים מתמטיים. כולם, אגב, הסתמכו על הנחת הרציונאליות ועל עקרונות מדעיים שאולים מהפיזיקה הניוטונית, כמו שיווי משקל, כלים שלובים וכו'. עוד חידוש שלהם הוא תחילת השימוש בניתוחים כלכליים במערכת הפוליטית. זו התקופה של ההשפעות הראשונות של כלכלנים על מדיניות אימוץ בסיס הזהב (אדם סמית', יום, ריקרדו, אם כי מי שניהל את המעבר בפועל היה ניוטון), סחר חופשי (ריקרדו: רעיון היתרון היחסי), ביטול חוקי העניים (מלתוס: לתת כסף לעניים רק יפגע בהם, מעגל אכזר של ילודה וכילוי משאבים). זה הישג מדעי אדיר - היה הרבה יותר קשה אז לשכנע פוליטיקאים בטיעוני תיאורטיים, כי מי שישב

3 בפרלמנט היו ה"טייקונים" של אותה תקופה בעצמם! כל הרעיונות של מבוא למקרו שיווי 1 משקל, יעד אינפלציה וכו' עלו לגדולה כבר אז. השפעה חברתית נוספת שלהם היתה שפתאום אדם שאינו בעל הון ואינו גנרל יכול להשפיע על החברה. לסיכום, מורשת הכלכלה הקלאסית למדע הכלכלה: ההנחות הבסיסיות אודות רציונאליות ומחסור, צורת ניתוח אנליטית, מידול כמעט מלא של צד ההיצע (פונקציית הייצור). מה היה חסר? מידול של התנהגות הפרט (צד הביקוש) ומשמעותה (רווחה). הכלכלה הניאו-קלאסית הכלכלה הניאו-קלאסית התפתחה במאה ה- 19 Marshall).(Jevons, Walras, Pareto, Menger, 2 ג'בונס היה הראשון והמשפיע ביותר. תקופה זו הינה התקופה של "המהפכה השולית", של פונקציות התועלת, של השפעות פסיכולוגיות (כאב ועונג), של שימוש נרחב במתמטיקה ואנליזה גרפית ושל נסיון מודע וישיר למקם את הכלכלה קרוב יותר למדעים המדוייקים. הבסיס של תורת המחירים לא השתנה כמעט מאז, מרכזיים נוספים: שממקסמת תועלת, וזה שיווי משקל כלכלי מה שמלמדים גם היום. (בין היצע לביקוש), ורעיון האופטימיזציה תחת מגבלות. בתקופה זו הוגדרו רעיונות רווחה חברתית, ההסתכלות שלהם, המחסור, היא מאוד אופטימית: יעילות ועשיית הטוב ביותר בהינתן משאבים מוגבלים. הכלכלה הקיינסיאנית האירוע המרכזי הבא בהתפתחות הכלכלה היה המשבר הגדול של שנות ה- 30. האדם כמכונה למרות בעיית פתאום, אחרי עשרות שנים של צמיחה והתעשרות, יש משבר עמוק, ומסתבר שכללי ההתנהגות הניאו-קלאסיים לא עומדים במבחן מציאות המקרו. אפשר לחשוב בהקשר זה על קיינס ככלכלן פוסט-מודרני. למה? כי הוא דיבר על חוסר כוח ניבוא של התיאוריות הכלכליות במצבים של אי ודאות. אלו דברים שכבר אדם סמית' דיבר עליהם, אבל מתוך הלהט של הכלכלה הניאו-קלאסית הם נשכחו. הטענה המרכזית שלו היא על,animal spirits התנהגות בלתי צפויה ו"חייתית" של בני אדם בעת משבר. הוא גם ניתק את המיקרו-כלכלה לתחום נפרד ויצר את דיסציפלינת המקרו. זוהי הדיסציפלינה שמדלגת על הבעיות של התנהגות הפרט ועל כשלי השוק ברמה הזו, ומנסה לבסס את הדיון על זהויות חשבונאיות ("כלכלת מעליות" X עולה ולכן Y 3 יורד וכו'). במקביל למהפכה הקיינסיאנית היו התפתחויות במיקרו כלכלה שניסו לפתור את הבעיות שקיינס זיהה, וכך פיתחו את תורת המשחקים הערת אגב: מלתוס השפיע מאוד גם על דרווין ועל תורת האבולוציה, היכחדות מינים הן סוג של רעיון מלתוסיאני. ממליץ לקרוא את ההקדמה לספר שלו,Political Economy שהוא הספר האחרון שבו המדע עוד לא נקרא.Economics שם הוא מסביר מדוע כלכלה צריכה להיות מדע מדויק אם היא רוצה באמת להשפיע. פטינקין, מייסד המחלקה לכלכלה בעברית, ניסה לחבר בין השניים; עד היום קיימת קבוצת שוליים של כלכלנים פוסט-קיינסיאניים.

4 זרמים נוכחיים בכלכלה, רעיונות פוסט-מודרניים כלכלה התנהגותית - איפה אנחנו עומדים היום? יש מספר הוגים פוסט-מודרניים בכלכלה, ביניהם דניאל כהנמן, שקרא תיגר על ההנחות המרכזיות ביותר של הכלכלה, כמו רציונאליות וטרנזיטיביות ופיתח את ה- theory,prospect אם כי גם היא תורה שמשתמשת בכלים ניאו- קלאסיים. הכלכלנים הגיבו בעידונים תיאורטיים שונים, כמו רציונאליות מוגבלת וכו', ובכך 4 אימצו את כהנמן לחיקם והוציאה ממנו את העוקץ. לסיכום, הפסיכולוגיה השפיעה על הכלכלה, אבל היא רק יצאה מחוזקת בתחום חדש כלכלה ניסויית. בסופו של דבר, רוב המחקרים האלה שיכללו, אבל רק חיזקו, את הפרדיגמה הבסיסית. כיום יש גם זרם התנהגותי שמשלב סריקות fmri במיפוי הגורמים להתנהגויות כלכלית שונות. הזרם האגנוסטי - זרם מעניין נוסף הוא זרם האגנוסטי. מי שמוביל אותו הוא,Josh Angrist והם עוסקים במחקר אקונומטרי שבודק שאלות מדיניות בכלים סטטיסטיים בלי להסתמך כלל על מודל התנהגותי. טיפול ואפקט, כמו ברפואה. לא מעניין מה קורה בדרך, כי התיאוריה הכלכלית עדיין כל כך חלשה בראייתם. זרם זה עוסק בעיקר בפיתוח טכניקות אמפיריות ולא בפיתוח מודלים, והוא מאוד פופולארי בקרב דוקטורנטים, כי הוא דורש רק לאסוף נתונים ולהריץ.Stata האתגר הגדול הוא להביא את התנאים כמה שיותר קרוב לתנאי ניסוי. דוגמה מהארץ היא שימוש בפיזור האקראי של עולים אתיופים אחרי מבצע שלמה, כדי לבדוק עד כמה בתי הספר טובים באופן בלתי תלוי, בלי קשר להשכלת ההורים, הבחירה ללמוד שם וכו'. אסכולת בקר זרם - התנהגותית בכלים כלכליים, אימפריאליסטי ראשון, כלכלית, פסיכולוגיה כלכלית, כלכלת פשע וכו'. משיקגו,(Becker) שטוען שניתן לנתח כל סוגיה 5 כי כל החלטה של פרטים מתקבלת תחת מגבלות שונות. סוציולוגיה כלכלה מוסדית - זרם אימפריאליסטי שני, מייסוד,Coase, North שמסתכל על המוסד הכלכלי כאבן היסוד של הבניין החברתי כולו, מה שמאפשר לנתח שאלות ביחב"ל, מדע המדינה ואפילו משפטים בכלים כלכליים. מודלים דינמיים - זרם אימפריאליסטי שלישי (ליאור, מואב, (Clark שמהווה שילוב מחדש של מודלים דרוויניסטים בכלכלה, בעיקר מודלים דינמיים של צמיחה. מעין חשיבה של המתאימים ביותר מבחינה כלכלית. דמוגרפים וסוציולוגיים נוטים להתעצבן מזה מאוד. הישרדות 4 5 ממליץ על הספר החדש של כהנמן, מספרים שזה הדבר הכי גדול מאז פרויד. מספרים על בקר שהוא חזר ללמד במהלך השבעה של אשתו שהתאבדה. כששאלו אותו איך זה ואם הוא לא באבל, הוא אמר שהיא עשתה חשבון, ראתה מה משתלם לה לעשות, והחליטה.

5 סיכום - מקומה של הכלכלה בחיינו היום Freakonomics היה להיט ענק, למרות שכולם אוהבים לשנוא כלכלנים. אז כנראה שזה לא הכל 6 שטויות, אלא זה מתחבר לנו למשהו, אנחנו מזדהים עם זה. זה ספר של כלכלה אימפריאליסטית לחלוטין. למה זה הצליח? (1) כי הכלכלה המודרנית נותנת ניבויים ותחזיות טובות. פשוט זה עובד. (2) לכלכלנים יש הרבה מה להפסיד מאימוץ פרדיגמה אחרת (גם אם קיינס הראה שלא בהכרח). אפילו אחרי המשבר האחרון, הביקוש לכלכלנים טובים רק עלה! אז כנראה שמה שהם עושים כן רלוונטי. (3) נטישת שדה המערכה של חיפוש פתרונות מדעיים לבעיות החברה על ידי יתר הדיסציפלינות הותירה לכלכלנים מונופול, עליו אין להם רצון לוותר. שאלה: מה ההגדרה של רציונאליות? תשובה: אתה תבחר את החלופה שאתה סבור שיותר טובה לך. הגישה הרציונאלית אומרת שאתה עושה מה שאתה חושב שטוב לך, רציונאלי הוא בעצם מאוד עקבי והגיוני. גם אם אתה טועה. דן אריאלי מראה שגם מה שנראה לא כהנמן, למשל, סותר את זה, ואומר שיש שני תהליכים במוח אחד אסוציאטיבי, היוריסטי, אינטואיטיבי, אימפולסיבי ומהיר, ואחר איטי, לוגי ושקול שמפקח עליו. 6 אגב, מעניין לראות באילו תרבויות הוא הצליח יותר או פחות - אולי אפשר ללמוד מזה על איפה מאמינים יותר ברציונאליות. כנראה במערב.