ממשלת ישראל דוחות כספיים ליום 31 בדצמבר 2010 )בלתי מבוקרים( אפריל 2011

תמליל

1 ממשלת ישראל דוחות כספיים ליום 31 בדצמבר 2010 )בלתי מבוקרים( אפריל 2011

2

3 Ministry of Finance משרד האוצר כ"ד בניסן תשע"א 28 באפריל 2011 החשב הכללי ACCOUNTANT GENERAL STATE OF ISRAEL לכבוד, משתמשי הדוחות הכספיים, אני מתכבד להציג את הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר, הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לתקני חשבונאות המבוססים על תקני חשבונאות בינלאומיים, המיושמים במדינות מובילות בעולם המערבי. הצטרפות לארגון ה,OECD שהינה אבן חשובה בהשתלבות בכלכלה הגלובלית, מחייבת את ממשלת ישראל בעמידה בסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים ובכללם שקיפות ראויה ודיווחים כספיים איכותיים ומהימניים, תוך שמירה על אמות המידה שצוינו לעיל. אגף החשב הכללי קידם בשנים האחרונות רפורמות משמעותיות באופן הדיווח הכספי של ממשלת ישראל, במטרה להביא לשיפור באיכותם, מהימנותם ולהגברת הרלוונטיות של המידע המוצג בהם. בדוחות הכספיים של הממשלה לשנת 2010, הושם דגש על מעבר לניהול ודיווח כספי מבוקר על ידי רואי חשבון חיצוניים, והם כוללים לראשונה נתונים כספיים מבוקרים, בגין מרבית משרדי הממשלה ויחידות הסמך נתוניהם של 44 משרדי ממשלה ויחידות סמך, מתוך סך של 86 ה, ינם מבוקרים. בנוסף, ניתן לציין את הקידום המשמעותי באימוץ הממשלה את התקינה החשבונאית המושתתת על תקני החשבונאות הבינלאומיים למגזר הציבורי,)IPSAS( הסדרת מנהלי תחום חשבונאות ודיווח בכל אחד ממשרדי הממשלה, והצטרפותם של משרדי ממשלה נוספים ביישום מערכת "מרכבה". עוד יצוין כי בשנה זו, נערכו הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל, לראשונה, בדרך של איחוד כלל ישויות הממשלה על זרועותיה, לרבות החברות הממשלתיות הנשלטות על ידה. הצגה חשבונאית במתכונת מאוחדת כאמור, מביאה למשתמשי הדוחות מידע כלכלי בדבר פעילותה של הממשלה הרחבה, על כל זרועותיה. הדוחות הכספיים, כמו בכל ישות כלכלית, מטרתם לספק מידע כספי אשר יהיה שימושי למגוון רחב של משתמשים לצורך הערכה וקבלת החלטות. לצורך כך, נערך השנה על ידי אגף החשב הכללי, בשיתוף נציבות שירות המדינה, קורס ניתוח דוחות כספיים לסגל עובדי המדינה הבכיר, זאת על מנת לספק את הכלים למשתמשי הדוחות הכספיים, להפקת מידע ולשימוש בדוחות ככלי עזר בקבלת החלטות. בנוסף, נועדו הדוחות הכספיים בממשלה, להביא לשקיפות נאותה ועמידה באחריותיות )accountability( כלפי הציבור הרחב על האופן שבו התנהלו המשאבים הציבוריים שהופקדו בידיה. דוחות כספיים מהימנים מהווים מקור מידע מרכזי להכרת נכסי המדינה והתחייבויותיה ומהווים בסיס לשיפור תהליכים משמעותיים שונים, תוך ראייה ארוכת טווח. הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2010, הינם הדוחות הכספיים האחרונים המוגשים על ידי כחשב הכללי של ממשלת ישראל. אני יכול לציין בסיפוק כי העבודה הרבה שהושקעה בתחום זה בשנים האחרונות, הביאה לשיפור מהותי באיכות, במהימנות וברלוונטיות של הנתונים והמידע הכספי של ממשלת ישראל כפי שמפורסם לציבור. הפעילות שבוצעה בתחום זה, הביאה להקמת תשתית איתנה שעל בסיסה ניתן יהיה להמשיך לסטנדרטים בהתאם בבטחה בדרך להשגת היעד של פרסום דוחות כספיים מבוקרים לממשלה בכללותה, חשבונאיים בינלאומיים. בכבוד רב, שוקי אורן

4 תוכן עניינים מבוא לדוחות הכספיים... שינויים עיקריים בהשוואה לנתוני הדוחות הכספיים לשנת הכספים ניתוח פיננסי תמציתי של הדוחות הכספיים... חלק א' דוחות כספיים ליום 31 בדצמבר 2010 דוחות על המצב הכספי... דוחות על ה הכספי... דוחות על השינויים בנכסים נטו/ הון... ביאורים לדוחות הכספיים: כללי... ביאור 1 עיקרי המדיניות החשבונאית... ביאור 2 מזומנים ושווי מזומנים... ביאור 3 )א( אשראי לזמן קצר... ביאור 3 )ב( פיקדונות והשקעות לזמן קצר... ביאור 4 חלויות שוטפות בגין הלוואות לזמן ארוך... ביאור 5 )א( הלוואות לזמן ארוך... ביאור 5 )ב( חייבים ויתרות חובה... ביאור 6 מלאי... ביאור 7 השקעות בחברות וישויות מוחזקות... ביאור 8 )א( התחייבויות בגין הפסדי ישויות מוחזקות... ביאור 8 )ב( חייבים בגין תמלוגים... ביאור 9 נכסים פיננסיים אחרים... ביאור 10 השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי... ביאור 11 רכוש קבוע... ביאור 12 נכסים בלתי מוחשיים... ביאור 13 מלוות פנים... ביאור 14 מלוות חוץ... ביאור 15 זכאים ויתרות זכות... ביאור 16 התחייבויות לתמיכה בקרנות הפנסיה... ביאור 17 התחייבויות בגין זכויות עובדים... ביאור 18 עתודות בגין אירועי ביטוח... ביאור 19 הפרשה לתביעות משפטיות... ביאור 20 התחייבויות אחרות לזמן ארוך... ביאור 21 ערבויות המדינה... ביאור 22 התחייבויות תלויות... ביאור 23 הכנסות ממסים ואגרות... ביאור 24 הכנסות מהעברות... ביאור 25 הכנסות ממכירת סחורות והספקת שירותים... ביאור 26 הכנסות פאסיביות... ביאור 27 הכנסות אחרות... ביאור 28 שכר עבודה והטבות לעובדים... ביאור 29 תמיכות, הקצבות והעברות... ביאור 30 עמוד

5 תוכן עניינים )המשך( עמוד הוצאות תפעוליות... שיווק ויחסי ציבור... הנהלה וכלליות... הוצאות מימון, נטו... קרנות הון ממשלתיות חוץ תקציביות... אירועים לאחר תאריך המאזן... ביאור 31 ביאור 32 ביאור 33 ביאור 34 ביאור 35 ביאור נספחים לדוחות הכספיים: נספח א' רשימת החברות המוחזקות על ידי... נספח ב' רשימת הקרנות הדו לאומיות... נספח ג' רשימת התאגידים הסטטוטוריים... חלק ב' דוחות על התקציב לשנת 2010 מבוא לדוחות על התקציב... הגירעון התקציבי... הכנסות המדינה לפי סעיפים תקציביים... תקציב ההוצאות לפי חשבויות משרדי הממשלה... תקציב ההוצאות לפי סעיפים תקציביים... השינויים בתקציב ההוצאות לפי חשבויות משרדי הממשלה... השינויים בתקציב ההוצאות לפי סעיפים תקציביים... תקציב הרשאה להתחייב לפי חשבויות משרדי הממשלה... ביאורים לדוחות על התקציב... 2

6 מבוא לדוחות הכספיים בעת האחרונה, החלו ממשלות של מדינות מובילות בעולם המערבי ברפורמות מרחיקות לכת בחשבונאות הממשלתית, במטרה לספק גילוי נאות ושקיפות לפעילותן הכספית. לאור זאת, ביוזמת החשב הכללי, התקבלה ביום 5 באוגוסט 2004, החלטת ממשלה מספר 2375 בדבר אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית למגזר הציבורי )IPSAS( ויישומה במשרדי הממשלה וכן בתאגידים הסטטוטוריים שאופי פעילותם אינו עסקי. לאור החלטת הממשלה, נמצאת ממשלת ישראל בשנים האחרונות, בעיצומה של רפורמה בחשבונאות הממשלתית, שעיקרה אימוץ הדרגתי של התקינה החשבונאית הבינלאומית למגזר הציבורי, ניהול חשבונאי של נכסי המדינה והתחייבויותיה תוך מעבר הדיווח החשבונאי מבסיס מזומן לבסיס מצטבר, והגברת אמינותו של הדיווח הכספי באמצעות ביקורת חיצונית על הדוחות הכספיים. רפורמה זו באה על מנת להעניק לציבור, למקבלי ההחלטות ולמשתמשי הדוחות הכספיים האחרים, מידע אמין ומלא על מצבה הכספי של ממשלת ישראל, מתוך אמונה כי שקיפות היא אבן יסוד במינהל תקין ויעיל. הדוחות הכספיים המוגשים להלן, מהווים נדבך נוסף ביישום הרפורמה החשבונאית שמוביל החשב הכללי במהלך השנים האחרונות. על פי החלטת החשב הכללי, הדוחות הכספיים לשנת 2010 יפורסמו עד ליום 30 באפריל 2011, במטרה לכלול במסגרתם נתונים כספיים מבוקרים של מרבית משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות. חלק ניכר מנתוני הדוחות הכספיים מוצג בהתאם לכללים שנקבעו בתקינה החשבונאית הבינלאומית למגזר הציבורי. יחד עם זאת יצוין, כי מצבת הנכסים המוצגת בדוח הכספי אינה מייצגת את מכלול הנכסים של מדינת ישראל. לא כלולים עדיין נכסים רבים ששוויים או עלותם מהותיים ביותר, כגון: מרבית נכסי התשתית, חלק מהותי מהשקעות המדינה במערכת הביטחון, כל קרקעות המדינה, כל נכסי המורשת, חלק מהנכסים בחו"ל ומרבית הנכסים הבלתי מוחשיים. בנוסף, יש לציין כי המידע בדבר הנכסים וההתחייבויות של ממשלת ישראל אינו מבוסס על מערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת. מערכות הנהלת החשבונות בחלק ממשרדי הממשלה אינן תומכות במידע כספי על בסיס חשבונאות מצטברת. המידע הכספי בחלקו בלתי מבוקר והינו מבוסס, בין היתר, על מערכות עזר המנוהלות ליד מערכת החשבונות הראשית וכן מדיווחים המתקבלים מגופים שונים המנהלים נכסים והתחייבויות מסוימים עבור ממשלת ישראל. בידי החשב הכללי אין מידע מלא על איכות תהליכי הבקרה בחלק מהגופים האמורים. בסיס הנתונים ששימש בהכנת נתוני הדוחות הכספיים, בעיקר לעניין נתוני הרכוש הקבוע, אינו מהווה מערכת רישום ודיווח חשבונאי סגורה. על כן, לא ניתן לבצע בדיקת שלמות של הנתונים, ההכרחית לצורך הקביעה כי הדוחות על המצב הכספי משקפים את מכלול הנכסים וההתחייבויות של ממשלת ישראל, וכי הדוחות על ה הכספי משקפים באופן נאות את תוצאות פעולותיה וערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים. הדוחות על ה הכספי אינם ערוכים במלואם על בסיס מצטבר מאחר וחלק ממשרדי הממשלה מדווחים עדיין על בסיס מזומן, כאשר מידע כספי בהיקף מהותי אינו מנוהל במסגרת מערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת. לפיכך, מבוסס הדיווח על ה הכספי, במקרים מסוימים, על מערכות עזר המנוהלות ליד מערכת החשבונות הראשית ועל שימוש רחב בהערכות ואומדנים. הגירעון החשבונאי נטו אינו משקף את הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל, מאחר והוא מחושב באמצעות כלי מדידה שונים בתכלית המבוססים על כללי חשבונאות מקובלים על בסיס מצטבר. כללים אלה מבטאים שינויים בנכסים והתחייבויות שאינם כרוכים בהכרח בזרימת מזומנים ואינם משתקפים במלואם בתקציב המדינה, בהתאם לחוק יסודות התקציב ובהתאם למדידת הגירעון התקציבי כפי שמקובלת בעולם. הגירעון החשבונאי נטו מביא לידי ביטוי הוצאות הנמדדות חשבונאית כבר היום אך יתממשו לכדי הוצאה במזומן וחיוב תקציבי, אם בכלל, בעתיד, ולכן גירעון חשבונאי זה אינו דורש מימון שוטף. דוגמה לכך היא ההוצאות בגין גידול בהתחייבות בגין זכויות עובדים המוכרות כבר כיום בגין גידול בזכאות העובדים לגמלה, על בסיס חישובים אקטואריים, אך יבואו לידי מימוש בפועל רק לאחר פרישת כל עובד לגמלאות ויפרסו תזרימית על פני השנים בהתאם לתשלומי הגמלה בפועל. למרות המעבר לפנסיה צוברת וקיבוע האוכלוסייה הזכאית לפנסיה תקציבית, קיצור תקופת ההיוון של ההתחייבות בגין תקופה זו יוצר עלות חשבונאית אקטוארית מהותית, עלות שתקבל ביטוי משמעותי בשנים הקרובות ולאחר מכן תפחת בהדרגה לקראת המועד בו לא תיוותר מחויבות של המדינה בהקשר זה. מרכיב מהותי נוסף בגירעון החשבונאי נטו הוא הוצאות המימון בגין כל החוב הממשלתי, ובכלל זה הפרשי הצמדה וריבית לשלם, שנצברו אך טרם הגיע מועד התשלום שלהם בפועל. יודגש כי בגירעון התקציבי מקבלות הוצאות אלה ביטוי רק בעת מימושן בפועל במועד התשלום, דבר שאינו מבטא את סך ההוצאות גם בגין חוב שטרם הגיע מועד פירעונו. 3

7 ביקורת חיצונית על נתוני הדוחות הכספיים הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל לשנת 2010 אינם מבוקרים. יחד עם זאת, החשב הכללי מוביל תהליך הדרגתי של מעבר משרדי הממשלה ויחידותיה לדיווח כספי על בסיס מצטבר, ומינוי רואי חשבון חיצוניים ל ביקורת ומתן חוות דעת על דוחותיהם הכספיים. הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל לשנת הכספים 2010, נערכו על בסיס מבנה היררכי, המבוסס בעיקרו על כללי החשבונאות בדבר איחוד דוחות כספיים, ומגובש בד בבד עם התקדמות יישומה של הרפורמה החשבונאית בכלל משרדי הממשלה ויחידותיה. להלן המבנה ההיררכי שהוגדר לדיווח הכספי בשנת הכספים 2010 וכן מידע בדבר בסיס הדיווח וחוות הדעת של רואה החשבון החיצוני על דוחותיהם הכספיים של יחידות הממשלה השונות )במידה ובוקרו(: רמה היררכית ישות ממשלתית ממשלת ישראל )מאוחד( משרדי הממשלה המתוקצבים בחוק התקציב )סולו( אגף החשב הכללי נציגות משרד האוצר בניויורק הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה משרד הביטחון משרד החינוך המינהל לחינוך התיישבותי מרכז החינוך העצמאי מעיין החינוך התורני הטלוויזיה החינוכית האגף למוסדות תורניים משרד הבריאות המרכז הרפואי שיבא המרכז הרפואי רמב"ם המרכז הרפואי אסף הרופא המרכז הרפואי וולפסון המרכז הרפואי זיו המרכז הרפואי פוריה המרכז הרפואי הלל יפה המרכז הרפואי הגליל המערבי המרכז הרפואי ברזילי המרכז הרפואי איכילוב המרכז הרפואי בני ציון בית החולים אברבנאל בית החולים טירת הכרמל בית החולים באר יעקב נס ציונה בית החולים מזרע בית החולים כפר שאול איתנים בית החולים באר שבע בית החולים לב השרון בית החולים שער מנשה בית החולים נתניה בית החולים פרדס חנה בית החולים שמואל הרופא בית החולים ראשון לציון בית החולים פלימן דיווח על בסיס מצטבר דוחות כספיים מבוקרים חוות דעת המבקר חלקה הימנעות חלקה הימנעות חלקה מסויגת חלקה חלקה חלקה חלקה חלקה חלקה חלקה חלקה חלקה חלקה חלקה * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * 4

8 רמה היררכית ישות ממשלתית דיווח על בסיס מצטבר דוחות כספיים מבוקרים חוות דעת המבקר משרד התחבורה מסויגת * * * הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מסויגת * * * * נמל חדרה מסויגת * * * * מנהלת הגמלאות חלקה * * * * * * משטרת ישראל משרד הבינוי והשיכון מסויגת * * * * * * משרד הרווחה * * * משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה משרד הפנים חלקה * * * רשות אוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול מסויגת * * * * * * * מינהל מקרקעי ישראל הרשות לזכויות ניצולי השואה מסויגת * * * * * * שירות בתי הסוהר * * * משרד ראש הממשלה לשכת הפרסום הממשלתית חלקה * * * * * * * * נתיב * * * רשות המסים משרד המשפטים מסויגת * * * * * * משרד החוץ המשרד לקליטת עליה מסויגת * * * הנהלת בתי המשפט הימנעות * * * רשות המים חלקה * * * משרד המדע, התרבות והספורט חלקה * * * משרד המדע והטכנולוגיה חלקה * * * * מינהל התרבות והספורט חלקה * * * * * * * משרד החקלאות ופיתוח הכפר משרד האוצר מסויגת * * * מינהל נכסי הדיור הממשלתי מסויגת * * * * מינהל הרכב הממשלתי מסויגת * * * * * * * המשרד לביטחון פנים משרד התיירות מסויגת * * * * * * כנסת ישראל )*( * * * המשרד להגנת הסביבה * * * המשרד לשירותי דת משרד התשתיות הלאומיות חלקה * * * המינהל למחקר מדעי האדמה והים חלקה * * * * * * * משרד מבקר המדינה * * * מינהל המחקר החקלאי רשות האכיפה והגבייה הימנעות * * * הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חלקה * * * * * * החטיבה להתיישבות * * * תיאום פעולות בשטחים * * * שירות התעסוקה * * * רשות המסים שע"מ בתי הדין הרבניים מסויגת * * * 5

9 רמה היררכית ישות ממשלתית דיווח על בסיס מצטבר דוחות כספיים מבוקרים חוות דעת המבקר * * * המרכז למיפוי ישראל * * * משרד התקשורת המדפיס הממשלתי מסויגת * * * * * * לשכת נשיא המדינה * * * הרשות לשירותים ציבוריים חשמל * * * ועדת הבחירות המרכזית * * תאגידים סטטוטוריים מחוץ לחוק התקציב )*( * * * המוסד לביטוח לאומי * * חברות ועמותות ממשלתיות מחוץ לחוק התקציב חלקה )*( * * * כביש חוצה ישראל בע"מ )*( * * * מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ )**( * * * נת"ע נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ )*( * * * ערים חברה לפיתוח עירוני בע"מ חלקה )*( * * * אשרא החברה הישראלית לביטוח יצוא )*( * * * בנק החקלאות לישראל בע"מ )*( * * * המנהלה להסדרים במגזר החקלאי )*( * * * נכסים מ.י. בע"מ ענבל חברה לבטוח בע"מ חלקה * * * החברה לחינוך ימי בישראל )ביה"ס ימיים( חלקה * * * )*( * * * הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ )**( * * * מדרשת שדה בוקר )*( * * * תדמור ביה"ס המרכזי למלונאות בישראל בע"מ )***( * * * החברה לניהול המערכת )***( * * * החברה לתחנות ייצור חשמל חדשות חברת החשמל לישראל בע"מ חלקה * * * )*( * * * מקורות חברת המים בע"מ )*( * * * חברת מקורות המוביל הארצי ונכסים בע"מ )*( * * * אוצר מפעלי ים בע"מ החברה הישראלית לחקר מדעי החיים בע"מ חלקה * * * )**( * * * החברה להגנות ים המלח בע"מ )**( * * * החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ )*( * * * החברה לפיתוח חוף ים המלח חבל סדום וערד בע"מ )*( * * * החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ )**( * * * החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ )*( * * * המכון הגיאופיסי לישראל )*( * * * ח.ל.ד חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בפ"ת בע"מ )*( * * * חברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ )*( * * * חברה ממשלתית לתיירות בע"מ )**( * * * חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ )*( * * * חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ )**( * * * מתימו"פ )*( * * * עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ )*( * * * פרזות החברה העירונית לשכון ירושלים בע"מ 6

10 רמה היררכית ישות ממשלתית פיתוח מזרח ירושלים בע"מ קרתא חברה לפיתוח מרכז ירושלים בע"מ שקמונה חברה עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ האגודה לתרבות הדיור החברה למתנסי"ם בע"מ המועצה הישראלית לצרכנות המרכז לפיתוח מקומות קדושים הקרן למורשת הכותל פארק איילון אריאל שרון א.ת. אפיקי תקשורת בע"מ דואר ישראל בע"מ חברת נמל אילת בע"מ חברת נמל אשדוד בע"מ חברת נמל חיפה בע"מ חברת נתיבי הגז הטבעי בע"מ רכבת ישראל בע"מ תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ איסורד בע"מ גפים בע"מ התעשייה האווירית לישראל בע"מ התעשייה הצבאית לישראל בע"מ רותם תעשיות בע"מ רפאל רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ תאגיד א. החברה לאיתור ולהשבת הנכסים של נספי השואה בע"מ דיווח על בסיס מצטבר דוחות כספיים מבוקרים חוות דעת המבקר )*( )***( )*( )**( )*( )**( )*( )*( )**( )**( )**( )*( מסויגת )*( )**( )*( )**( )*( )*( )***( )*( )**( חלקה )*( )*( )**( )**( * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * חוות הדעת של ישויות אלו בגין דוחותיהן הכספיים ליום 31 בדצמבר 2010, טרם פורסמה עד למועד החתימה על הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל. המידע הכלול בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל וששימש לאיחוד אותן ישויות, מבוסס על נתוני הנהלת חשבונות או על טיוטות בלתי מבוקרות ליום 31 בדצמבר מידע זה אינו סופי וטרם הסתיים בגינו הליך הביקורת החיצונית עד ליום פרסום הדוחות הכספיים. המידע המבוקר של ישויות אלו, לכשיפורסם, עלול להיות שונה באופן מהותי מהמידע שעל בסיסו נערכו הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל. )*( )**( ישויות אלו אוחדו על בסיס דוחות כספיים ליום 31 בדצמבר 2009 או לתקופות מוקדמות יותר, זאת מאחר ודוחותיהן הכספיים ליום 31 בדצמבר 2010, טרם הוגשו עד ליום פרסום הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל. המידע המבוקר של ישויות אלו, לכשיפורסם, עלול להיות שונה באופן מהותי מהמידע שעל בסיסו נערכו הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל. )***(חברות שאינן פעילות, בהקמה או בפירוק, אשר לא הגישו דוחות כספיים. הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל לשנת 2010, נערכו על בסיס מבנה היררכי המבוסס בעיקרו על כללי החשבונאות בדבר איחוד דוחות כספיים וכן בהתאם לצרכי דיווח כספי של הישויות השונות הנכללות במסגרת דוחות הממשלה. לאור מגבלות יישום שונות, הן ברמה המתודולוגית והן בהיבטי עלות תועלת, מגובש המבנה ההיררכי לדיווח הכספי בד בבד עם התקדמות יישומה של הרפורמה החשבונאית בכלל משרדי הממשלה ויחידותיה ולכן אינו בהכרח מוצג בתצורתו הסופית. כמו כן, טרם הוגדר המבנה ההיררכי לצרכי דיווח כספי בגין החברות הממשלתיות והתאגידים הסטטוטוריים, לפיכך משויכות ישויות אלו בשלב זה לרמה ההיררכית העליונה, למרות שיתכן כי בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, יש להציג כמה מהן תחת משרד ממשלתי זה או אחר. 7

11 שינויים עיקריים בהשוואה לנתוני הדוחות הכספיים לשנת הכספים 2009 במסגרת תוכנית העבודה השנתית של החשב הכללי הושם דגש על נקיטת צעדים שיביאו לשיפור משמעותי באיכות הדיווח בגין שנת בין השינויים המרכזיים ניתן למנות את הבאים: הגברת איכות ואמינות הדוחות הכספיים הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2010 כוללים לראשונה נתונים כספיים מבוקרים על ידי רואי חשבון חיצוניים, בגין 44 משרדי ממשלה ויחידות סמך )מתוך 86 משרדי ממשלה ויחידות סמך(, שתקציבם מהווה כ 34% מהיקף תקציב ההוצאות של כלל משרדי הממשלה, וכן נתונים כספיים מבוקרים של מרבית החברות הממשלתיות המחויבות על פי חוק בהגשת דוחות כספיים מבוקרים. תהליך הביקורת החיצונית על הדוחות הכספיים במשרדי הממשלה, הורחב כאמור בשנה זו באופן משמעותי, ובכך תורם להגברת אמינותו של הדיווח הכספי, לחיזוק הבקרה הפנימית בעבודת משרדי הממשלה, ולהגברת הרלוונטיות של הדוחות הכספיים בכללותם ככלי ניהולי לקבלת החלטות אסטרטגיות. מידע מורחב בנושא ניתן בפרק המבוא לדוחות הכספיים ביקורת חיצונית על נתוני הדוחות הכספיים, ובביאור 2 עיקרי המדיניות החשבונאית. איחוד חברות ממשלתיות הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל הוצגו לראשונה בשנת 2010 בדרך של איחוד דוחותיהם הכספיים של 59 החברות הממשלתיות הנמצאות בשליטת הממשלה לצרכי דיווח כספי, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתקן חשבונאות ממשלתי מספר 6 "דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים )מעודכן 2010(". החברות הממשלתיות אוחדו כאמור לראשונה בשנת 2010, תוך הצגה מחדש של נתוני ההשוואה לשנת הצגת מצבה הכספי של הממשלה ותוצאות פעילויותיה במתכונת מאוחדת, מביאה למשתמשי הדוחות, לראשונה, מידע כלכלי בדבר פעילותה של הממשלה הרחבה, על כל זרועותיה, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים לדיווח כספי. יחד עם זאת, יצוין, כי מרבית החברות הממשלתיות טרם הגישו דוחות כספיים מבוקרים ליום 31 בדצמבר לפיכך, נתוני החברות הממשלתיות שאוחדו כאמור, מבוססים במקרים רבים על טיוטת דוחות כספיים בלתי מבוקרים ליום 31 בדצמבר 2010 או על הדוחות הכספיים הרבעוניים של הרבעון השלישי של שנת 2010 וכן על דוחות ליום 31 בדצמבר 2009, ו/או טיוטות של דוחות כספיים למועדים אלו. השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי בשנים האחרונות ביצעה ממשלת ישראל רפורמה, שבעקבותיה חלה צמיחה משמעותית בקצב ה של פרויקטים המבוצעים בשיתוף המגזר הפרטי )פרויקטים מסוג,)Public Private Partnership PPP אשר הביאו לתנופה בפיתוח התשתיות ב בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. בהסדרים ופרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי, מעבירה המדינה למפעיל )ישות מהמגזר הפרטי( זכות לספק שירותים לציבור, באמצעות שימוש בתשתיות או מתקנים קיימים או המוקמים במיוחד למטרה זאת. במסגרת זו, הממשלה מקדמת פרויקטים בתחום המים, תחבורה, אנרגיה ובינוי ציבורי. הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2010 כוללים לראשונה ביאור מפורט בדבר השקעתה של הממשלה בפרויקטים כאמור, במתכונת חדשה ובדגש על הסברים מילוליים משלימים למידע הכספי המדווח. נכסי הדיור הציבורי נכסי הדיור הציבורי, הינם דירות המשמשות למתן פתרונות דיור לזכאים. הדירות מנוהלות באמצעות חברות משכנות המשכירות אותן לזכאים לדיור וכן מבצעות את מכירתן לדייריהן, בהתאם לכללים שנקבעים מעת לעת במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון. בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2010 מוצגים לראשונה נכסי הדיור הציבורי בהתאם למודל שווי ההוגן, לרבות הצגה מחדש של נתוני ההשוואה לשנה קודמת

12 ניתוח פיננסי תמציתי של הדוחות הכספיים הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2010 מספקים לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור, תמונת מצב מקיפה על האופן בו הרשות המבצעת מנהלת את כלל משאביה. ממצאי הניתוח הפיננסי התמציתי של הדוחות הכספיים, מתמקדים "ברמת העל" ואינם יורדים לפרטים, זאת במטרה להבהיר את הקווים הכלליים המאפיינים את מצבה הכספי ותוצאות פעילותיה של הממשלה כישות כלכלית אחת. פעילותה של ממשלת ישראל ממומנת בעיקר מכספי מסים, המשמשים למימוש מדיניותה בתחומי פעילות רבים ומורכבים כגון: ביטחון, בריאות, חינוך, תחבורה ועוד. מידע מפורט בדבר הכנסותיה והוצאותיה, נכסיה והתחייבויותיה, יחד עם נושאים כספיים חשובים אחרים, מוצג במסגרת דוחות הכספיים המלאים ובביאורים הנלווים אליהם. מידע כאמור, עשוי לתרום להבנה טובה יותר של תהליכים כלכליים בממשלה בעלי השפעה על המדינה ואזרחיה, ומתוך כך, גם לשיפורם וייעולם. תמצית הנתונים הכספיים של ממשלת ישראל )במיליארדי ( ה הכספי הכנסות ממסים ואגרות הכנסות מהעברות הכנסות מעסקאות חליפין הכנסות אחרות הכנסות שכר עבודה והטבות לעובדים תמיכות, הקצבות והעברות הוצאות תפעוליות הוצאות הנהלה, יחסי ציבור ואחרות הוצאות מימון, נטו הוצאות חלק ברווחי )הפסדי( ישויות מוחזקות גירעון חשבונאי נטו )*( מאוחד לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר ממשלת ישראל לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר )18.1( )97.2( )30.6( )130.3( )97.2( )0.4( )130.3( ,521.7 )1,159.0( ,649.2 )1,289.5( ,611.9 )1,158.8( ,738.3 )1,289.2( המצב הכספי נכסים שוטפים השקעות פיננסיות והלוואות רכוש קבוע נכסים אחרים נכסים התחייבויות שוטפות מלוות פנים וחוץ לזמן ארוך התחייבויות בגין זכויות עובדים עתודות בגין אירועי ביטוח התחייבויות אחרות לזמן ארוך התחייבויות נכסים נטו/ הון )*( )*( הגירעון החשבונאי נטו וההון בדוחות המאוחדים, כוללים את חלק המיעוט ובעלי זכויות המיעוט. 9

13 גירעון חשבונאי נטו כנגד גירעון תקציבי )במיליוני ( ממשלת ישראל גירעון תקציבי )*( זכויות עובדים הוצאות אקטואריות בניכוי תשלומים הפסדי ישויות מוחזקות שאינן מקבלות ביטוי בתקציב מלוות הוצאות מימון נטו בניכוי תשלומים במזומן שינויים נטו במלווה המוסד לביטוח לאומי תמיכה בקרנות פנסיה הוצאות שהתהוו בניכוי תשלומים רכוש קבוע הוצאות פחת בניכוי רכישות במזומן השנה הלוואות המדינה הכנסות מימון נטו בניכוי גבייה במזומן שינויים אחרים בנכסים והתחייבויות גירעון חשבונאי נטו לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר ,162 68,927 30,584 4,541 4,003 1,295 )8,175( )1,770( ,263 )*( ראה חלק ב' דוחות על התקציב לשנת דוחות כספיים בסיס מצטבר דוח התקציב בסיס מזומן דוחות כספיים מספקים מידע כולל על המצב הכספי של הממשלה אשר מסייע בקבלת החלטות ניהוליות ומציג כיצד הממשלה נשאה באחריותיות Accountability( ) בעת השימוש בסך המשאבים שהופקדו בידיה. דוח תקציב מתאר את האופן בו הממשלה עשתה שימוש במקורות שעמדו לרשותה במהלך תקופה נתונה, להשגת מטרותיה במהלך אותה תקופה. מוכרות בעת התהוותן ללא קשר למועד הכנסות גבייתן. הוצאות מוכרות בעת היווצרות המחויבות ללא קשר למועד הפירעון. סכומים המתקבלים במזומן כגון מסים תקבולים ואגרות שנגבו. סכומים ששולמו במזומן כגון תשלומי תשלומים קצבאות. ניתוח נתונים פיננסיים נבחרים מהדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל 10

14 בתחום ביטחון נכללו, בין היתר, הוצאות הפנסיה התקציבית בגין עובדי מערכת הביטחון. שאר התחומים המוצגים לעיל, אינם כוללים הוצאות בגין פנסיה תקציבית, זאת מאחר ולא ניתן היה להפרידן באופן סביר. 11

15 12

16 ניתוח רגישות מלוות המדינה )במיליוני ( ממשלת ישראל רווח )הפסד( משינוי ב מדד המחירים לצרכן שער הדולר שער היורו +1% )4,426( )885( )147( )5,458( שווי מאזני )*( 442,512 88,540 14, ,793 1% 4, ,458 )*( היתרות המאזניות של חלק ממלוות המדינה ליום 31 בדצמבר 2010, אשר מושפעות משינוי במדד המחירים לצרכן או משינוי בשערי חליפין של הדולר והיורו. לפירוט בדבר ההתחייבות הכוללת בגין מלוות המדינה, ראה ביאורים 14 מלוות פנים ו 15 מלוות חוץ, לדוחות הכספיים. 13

17 חלק א' ממשלת ישראל דוחות כספיים ליום 31 בדצמבר 2010 )בלתי מבוקרים( 14

18 15

19 ממשלת ישראל 31 בדצמבר )**( ,666 1,088 6,134 30, ,270 12,893 1,296 5,374 32, ,681 )**( ,826 11,862 4,492 47,636 5,813 97,629 מאוחד )*( 31 בדצמבר ,071 12,498 3,412 50,179 5,914 93,074 דוחות על המצב הכספי )במיליוני ( נכסים שוטפים: מזומנים ושווי מזומנים פיקדונות והשקעות לזמן קצר חלויות שוטפות בגין הלוואות לזמן ארוך חייבים ויתרות חובה מלאי שוטף ביאור 3 )א( 4 5 )א( ,989 62,180 5,649 9, ,746 33,770 64,869 5,862 8, ,484 37,989 3,004 5,649 14,682 1,976 63,300 33,770 2,756 5,862 13,939 1,642 57,969 השקעות, הלוואות ויתרותחובה לזמן ארוך: הלוואות לזמן ארוך השקעות בחברות וישויות מוחזקות חייבים בגין תמלוגים נכסים פיננסיים אחרים מלאי בלתי שוטף 5 )ב( 8 )א( ,872 14,319 11,872 14,319 השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי , , , , רכוש קבוע ,063 2, נכסים בלתי מוחשיים 362, , , ,141 )*( נתונים מאוחדים של ממשלת ישראל, המוסד לביטוח לאומי וחברות ממשלתיות נשלטות לצרכי דיווח כספי. )**( הוצג מחדש. מצבת הנכסים המובאת בדוח אינה מייצגת את מכלול הנכסים של אלא את מקצתם בלבד. במסגרת מצבת הנכסים המוצגת בדוח לא כלולים עדיין נכסים רבים ששוויים או עלותם מהותיים ביותר כגון, חלק מנכסי התשתית, השקעות המדינה במערכת הביטחון, כל קרקעות המדינה, כל נכסי המורשת, חלק מהנכסים בחו"ל ומרבית הנכסים הבלתי מוחשיים. הביאורים לדוחות הכספיים מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים. 16

20 ממשלת ישראל 31 בדצמבר )**( ,680 37,869 12, , ,034 72, ,356 93, , ,109 15,842 1,391, ,374 29,550 14, , ,368 76, ,864 94, , ,308 16,279 1,509,067 )**( ,822 37,869 41, , ,544 88, , , ,951 4,969 35,288 1,459,181 מאוחד )*( 31 בדצמבר ,566 29,550 44, , ,259 90, , , ,632 5,181 33,444 1,563,754 ביאור 3 )ב( )ב( דוחות על המצב הכספי )במיליוני ( התחייבויות שוטפות: אשראי לזמן קצר מלוות פנים חלויות שוטפות מלוות חוץ חלויות שוטפות זכאים ויתרות זכות התחייבויות לזמן ארוך: מלוות פנים בניכוי חלויות שוטפות מלוות חוץ בניכוי חלויות שוטפות התחייבויות בגין הפסדי ישויות מוחזקות התחייבויות לתמיכה בקרנות הפנסיה התחייבויות בגין זכויות עובדים עתודות בגין אירועי ביטוח הפרשה לתביעות משפטיות התחייבויות אחרות לזמן ארוך 11,086 1,521,673 13,133 1,649,155 11,086 1,611,904 13,133 1,738, התחייבויות בגין פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי ערבויות המדינה התחייבויות תלויות התחייבויות )1,159,024( )1,159,024( )1,289,447( )1,289,447( )1,159,024( 240 )1,158,784( )1,289,447( 251 )1,289,196( נכסים נטו/ הון: מיוחס לבעלים מיוחס לבעלי זכויות המיעוט נכסים נטו/ הון 362, , , ,141 )*( נתונים מאוחדים של ממשלת ישראל, המוסד לביטוח לאומי וחברות ממשלתיות נשלטות לצרכי דיווח כספי. )**( הוצג מחדש. הגירעון בהון הינו מספר שיורי שאינו מייצג את הגירעון הממשלתי המצטבר, מאחר ומצבת הנכסים כפי שמוצגת בדוחות הכספיים איננה שלמה. לעניין זה אנו מפנים את תשומת הלב לאמור במבוא לדוחות הכספיים ובביאוריהם. יום ה' 28 באפריל 2011 יוסי איצקוביץ, רו"ח שוקי אורן תאריך אישור הדוחות הכספיים החשבונאי הראשי החשב הכללי הביאורים לדוחות הכספיים מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים. 17

21 ממשלת ישראל לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר )**( , ,716 9,096 11, , ,124 מאוחד )*( לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר )**( , ,979 9,159 11, , ,451 דוחות על ה הכספי )במיליוני ( הכנסות הכנסות ממסים ואגרות הכנסות מהעברות הכנסות מעסקאות שאינן חליפין ביאור ,262 7,986 18,248 12,404 9,115 21,519 50,837 9,275 60,112 55,436 10,657 66, הכנסות ממכירת סחורות והספקת שירותים הכנסות פאסיביות הכנסות מעסקאות חליפין 5, ,498 6, ,971 7, ,861 6, , הכנסות אחרות הכנסות 85, ,443 51, ,852 53,051 1, , , ,574 54,937 1,043 3,391 39,329 1, ,650 93, ,756 77,649 1,897 7,334 44,282 1, , , ,397 82,994 2,080 6,032 30,569 2, , הוצאות שכר עבודה והטבות לעובדים תמיכות, הקצבות והעברות הוצאות תפעוליות שיווק ויחסי ציבור הנהלה וכלליות הוצאות מימון, נטו הוצאות אחרות הוצאות )18,136( )30,584( 274 )397( חלק ברווחי )הפסדי( חברות וישויות מוחזקות 8 )97,263( )97,263( )97,263( )130,263( )130,263( )130,263( )97,226( )97,263( 37 )97,226( )130,246( )130,263( 17 )130,246( מיוחס ל: בעלים חלק המיעוט גירעון נטו גירעון נטו )*( נתונים מאוחדים של ממשלת )**( הוצג מחדש. ישראל, המוסד לביטוח לאומי וחברות ממשלתיות נשלטות לצרכי דיווח כספי. הדוחות על ה הכספי אינם ערוכים במלואם על בסיס חשבונאות מצטברת מאחר וחלק ממשרדי הממשלה מדווחים עדיין על בסיס מזומן, וחלקם לא מנהל את נתוניו הכספיים במסגרת מערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת. לעניין זה, מבוסס הדיווח על ה הכספי, בין היתר, על מערכות עזר המנוהלות ליד מערכת החשבונות הראשית ועל שימוש בהערכות ואומדנים. הגירעון החשבונאי נטו אינו משקף את הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל, מאחר והוא מחושב באמצעות כלי מדידה שונים בתכלית המבוססים על כללי חשבונאות מקובלים על בסיס מצטבר. כללים אלה מבטאים שינויים בנכסים והתחייבויות שאינם כרוכים בהכרח בזרימת מזומנים ואינם משתקפים במלואם בתקציב המדינה, בהתאם לחוק יסודות התקציב ובהתאם למדידת הגירעון התקציבי כפי שמקובלת בעולם. הגירעון החשבונאי נטו מביא לידי ביטוי הוצאות הנמדדות חשבונאית כבר היום אך יתממשו לכדי הוצאה במזומן וחיוב תקציבי בעתיד. לעניין זה אנו מפנים את תשומת הלב לאמור במבוא לדוחות הכספיים ובביאוריהם. הביאורים לדוחות הכספיים מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים. 18

22 דוחות על ה הכספי הוצאות לפי מהות השימוש )במיליוני ( ממשלת ישראל לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר )**( ,509 26,527 71,830 84,766 23,118 59,257 16,134 19,021 40,325 43,761 38,025 41,477 52,466 38,948 14,768 13,564 5,904 7,710 8,824 9,230 7,477 8,147 1,245 1,242 מאוחד )*( לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר )**( ,467 99,788 81,038 94,901 23,118 59,257 41,267 45,069 40,325 43,758 38,515 41,899 40,661 27,555 14,937 13,762 9,193 11,628 8,824 9,230 7,714 9,210 2,302 2,107 הוצאות לפי מהות השימוש: גמלאות הביטוח הלאומי תחום ביטחון )***( פנסיה תקציבית )***( תחום כלכלה ומשק תחום בריאות תחום חינוך מימון החוב הממשלתי תחום ממשל ומינהל תחום תחבורה תחום ביטחון פנים תחום חברה ורווחה אחרים 307, , , ,164 הוצאות )*( נתונים מאוחדים של ממשלת ישראל, המוסד לביטוח לאומי וחברות ממשלתיות נשלטות לצרכי דיווח כספי. )**( הוצג מחדש. )***( בתחום ביטחון נכללו, בין היתר, הוצאות הפנסיה התקציבית בגין עובדי מערכת הביטחון. שאר התחומים המוצגים לעיל, אינם כוללים הוצאות בגין פנסיה תקציבית, זאת מאחר ולא ניתן היה להפרידן באופן סביר. הביאורים לדוחות הכספיים מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים. 19

23 דוחות על השינויים בנכסים נטו/ הון )במיליוני ( מאוחד ביאור יתרה ליום 31 בדצמבר )*( 2009 שינויים בנכסים נטו )**( גירעון נטו לתקופה יתרה ליום 31 בדצמבר 2010 מיוחס לבעלים מיוחס לזכויות המיעוט 251 )1,293,901( )1,293,650( )130,246( )1,985( )1,161,419( גירעונות נצברים 1,032 2, ,454 1,032 2, , , ,819 1, ,635 קרנות הון חוץ תקציביות קרן ערבויות המדינה קרן פיצויים )מס רכוש( הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה קרנות הון אחרות סה"כ קרנות הון חוץ תקציביות 35 )ב( 35 )ג( 35 )ד( )1,289,447( )1,289,196( )130,246( )166( )1,158,784( נכסים נטו )*( הוצג מחדש. )**( לרבות מייעוד עודפים, מהשפעה מצטברת לתחילת השנה כתוצאה מהכרה בנכסים, משינוי שיטה חשבונאית והערכה מחדש של נכסים והתחייבויות. ממשלת ישראל ביאור יתרה ליום 31 בדצמבר )*( 2009 שינויים בנכסים נטו )**( גירעון נטו לתקופה יתרה ליום 31 בדצמבר 2010 )1,293,901( )130,263( )1,979( )1,161,659( גירעונות נצברים 1,032 2, , , ,819 1, ,635 קרנות הון חוץ תקציביות קרן ערבויות המדינה קרן פיצויים )מס רכוש( הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה קרנות הון אחרות סה"כ קרנות הון חוץ תקציביות 35 )ב( 35 )ג( 35 )ד( 35 )1,289,447( )130,263( )160( )1,159,024( נכסים נטו )*( הוצג מחדש. )**( לרבות מייעוד עודפים, מהשפעה מצטברת לתחילת השנה כתוצאה מהכרה בנכסים, משינוי שיטה חשבונאית והערכה מחדש של נכסים והתחייבויות. הגירעון בהון הינו מספר שיורי שאינו מייצג את הגירעון הממשלתי המצטבר, מאחר ומצבת הנכסים כפי שמוצגת בדוחות הכספיים איננה שלמה. לעניין זה אנו מפנים את תשומת הלב לאמור במבוא לדוחות הכספיים ובביאוריהם. הביאורים לדוחות הכספיים מהווים חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים. 20

24 ביאורים לדוחות הכספיים ליום 31 בדצמבר 2010 ביאור 1 כללי: א. ב. הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל ליום 31 בדצמבר 2010 מוגשים בהתאם לסעיף 12 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח 1958 ]נוסח משולב[ ובהתאם לסעיף 49 א' לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה ממשלת ישראל ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של, בראשה עומד ראש הממשלה וחברים בה שרים אשר ממונים על משרדי הממשלה השונים. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את כלפי חוץ. להלן תיאור כללי של יחידות ומשרדי הממשלה העיקריים )שהיקף פעילותם כ 354 מיליארדי ( שבאמצעותם פועלת הממשלה )מוצג בסדר יורד בהתאם להיקף הפעילות הכספית(: משרד האוצר משרד האוצר הינו המשרד הכלכלי המרכזי של הממשלה. המשרד אחראי לתכנון המדיניות הכלכלית של הממשלה, לרבות הכנת הצעת תקציב המדינה, פיקוח על תקציב המדינה, ניהול הכנסות המדינה, גביית מסים ישירים ועקיפים, קידום השקעות בישראל ומחוץ לישראל ופיקוח על שוק ההון, החיסכון והביטוח. במשרד קיימים אגפים, לשכות ויחידות העוסקים בתחומים שונים הקשורים למדיניות הכלכלית במשק ובכללם, אגף החשב הכללי, אגף התקציבים, רשות המסים, אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון, אגף לקשרים בינלאומיים, אגף השכר והסכמי עבודה, רשות החברות, מינהל הכנסות המדינה, אגף כלכלה ומחקר והרשות לזכויות ניצולי השואה. המשרד ממלא תפקידים רבים הקשורים לכלכלת ישראל ומקיים מגעים עם הכנסת וועדותיה בנושאי כלכלה, תקצוב וחקיקה כלכלית. כמו כן, מנהל המשרד מגעים שוטפים עם גורמים כלכליים בארץ ובחו"ל, בנושאים הקשורים לכלכלת המדינה. )1( אגף החשב הכללי מהווה יחידת מטה בתוך משרד האוצר, האחראית על תחומים ייחודים בעלי השפעה מרכזית ורחבה על פעילות הממשלה. החשב הכללי אחראי, בין היתר, על התחומים העיקריים הבאים: תקציב המדינה, ניהול נכסי המדינה ובכללם הדיור והרכב הממשלתי, חתימה על חוזים והתקשרויות שעורכת המדינה, מימון פעילות הממשלה וניהול החוב הממשלתי, ייזום וקידום פרויקטים בשיתוף הסקטור הפרטי )PPP( בתחומי התחבורה, מים, אנרגיה ותשתיות אחרות, ביקורת פנימית בממשלה בכל הנוגע לכספים, נכסים והתקשרויות, הפעלת ועדות מכרזים בינמשרדיות בנושאים שונים, פרסום הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל וטיפול בחשבונאות הממשלתית, רכש ממשלתי מרכזי וקביעת המדיניות בנושא זה, מחשוב מערכות במשרדי הממשלה ועוד. אחריות ישירה על מספר חוקים והוראות ובכללם, חוק נכסי המדינה, חוק יסודות התקציב, חוק מלווה המדינה, חוק ערבויות המדינה, חוק ערבויות סחר חוץ, חוק חובת המכרזים, חוק שירות המדינה )גמלאות(, חוק הביקורת הפנימית )סעיף 2 ג'( והוראות התכ"ם. רשות המסים רשות המסים הוקמה ב 1 בספטמבר 2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל לאחד את גופי גביית המסים. לרשות המסים אוחדו אגף מס ומסוי מקרקעין )שנודע גם בשם "נציבות מס "(, אגף המכס והמע"מ ושע"מ )זרוע המחשוב של אגף מס (. תפקידה העיקרי של רשות המסים הוא גביית מסים, ואכיפת חוקי היבוא והיצוא ב. בנושאי מס ומיסוי מקרקעין, אמונה הרשות על גביית מסים ישירים, מסי מקרקעין, היטלים מיוחדים, מסים משכר ומסים על הכנסות. הרשות פועלת מתוקף חוקים, תקנות והוראות שעיקרם כדלקמן: פקודת מס, חוק מיסוי מקרקעין )שבח ורכישה(, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוקי עידוד, חוק מס ערך מוסף )מס שכר ורווח(, חוק העבירות המנהליות, פקודת המסים )גבייה(, חוק מס )מיסוי בתנאי אינפלציה(, חוק מס )תיאומים בשל אינפלציה( וכן הוראות שונות המתייחסות למסים הכלולות בחוקים ובתקנות אחרים. בנושאי מכס ומע"מ, אמונה הרשות על גביית המסים העקיפים, המוטלים על צריכת סחורות ושירותים. המסים אותם גובים הם: מס ערך מוסף המוטל בשיעור אחיד על כל הפעולות במשק, מכס המוטל על יבוא סחורות, מס קנייה המוטל הן על הייצור המקומי והן על היבוא, בלו על דלק מס קצוב המוטל על כל סוגי הדלק. מנהלת הגמלאות מנהלת הגמלאות של משרד האוצר הינה הגוף האחראי מטעם שר האוצר והחשב הכללי על תשלומי הפנסיה התקציבית לגמלאי השירות הציבורי, בהתאם לחוק שרות המדינה )גמלאות( )נוסח משולב(, תש"ל המנהלת משלמת את הגמלה לכלל הגמלאים בפנסיה התקציבית בממשלה, למעט גמלאי משרד הביטחון, משטרת ישראל, שרות בתי הסוהר, שרות הביטחון הכללי, המוסד, ועובדי יחידות הסמך הקשורות למשרד הביטחון. כמו כן, מהווה המנהלת זרועו של שר האוצר והחשב הכללי ל תשלומי הסיוע השונים לקרנות הפנסיה ולמעסיקים, ל הסכמי השכר, לניהול מערך הסליקה של ניכויי השכר לכלל עובדי המדינה ועוד, הכול בהתאם למדיניות הממשלה. 21

25 ביאור 1 כללי )המשך(: משרד הביטחון משרד הביטחון אחראי לביטחון המדינה ברמה המדינית, הצבאית והאזרחית. ייעודו לסייע ולתמוך בצה"ל על ידי הפעלת מערכות אזרחיות באופיין, שאין הכרח שהצבא יקים ויפעיל אותן בעצמו. ליבת העשייה של המשרד היא בעיקרה כלכלית, מסחרית והנדסית, כשלצידה מגוון תחומים נוספים )שיקום, חיילים משוחררים, מורשת ועוד(. המשרד עוסק בניהול ובקרת תקציב הביטחון, רכישות עבור צה"ל, פעילות מחקר ופיתוח, רכש ויצוא בטחוני של שירותים וציוד, הקמת תשתיות לאומיות הנוגעות למערכת הביטחון ועוד. כמו כן, מפרסם המשרד הנחיות למצבי חירום ומעניק שירותים לציבור, לרבות שיקום נכי צה"ל, מפעלי הנצחה ותמיכה במשפחות שכולות וסיוע לחיילים משוחררים. מערכת הביטחון ב כוללת שלושה יסודות ארגוניים: דרג מדיני שר הביטחון עומד בראש מערכת הביטחון, על יחידותיה. מערכת צבאית צבא הגנה לישראל. בראש המערכת הצבאית עומד המטה הכללי של צה"ל )המטכ"ל( ובראשו הרמטכ"ל, שהוא דרג הפיקוד העליון בצבא. מערכת אזרחית משרד הביטחון, יחידות סמך ותאגידים )חברות ממשלתיות ששר הביטחון ממונה עליהן כגון, התעשייה האווירית והתעשייה הצבאית(. משרד החינוך משרד החינוך אחראי על מערכת החינוך, ובכלל זה גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמאלי. פעילות המשרד מתמקדת בחקיקה ותכנון שירותי החינוך וההשכלה, רישוי בעלי מקצוע בתחום החינוך וההוראה ופיקוח על מוסדות החינוך. המשרד אחראי על ם של מספר חוקים מרכזיים, לרבות חוק לימוד חובה, תש"ט 1949, חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג 1953, חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח 1958, חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח 1988, חוק הספריות הציבוריות תשל"ה 1975 ועוד. יעדיו המרכזיים של המשרד כוללים, בין היתר, יישום המלצות כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, צמצום פערים וקידום ההישגים בלימודים, טיפוח ערכים והנחלת מורשת עם, קידום החינוך המדעי והטכנולוגי, העצמה ושיפור איכות כוח אדם בהוראה ועוד. )2( )3( המינהל לחינוך התיישבותי המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער הינו יחידת סמך של משרד החינוך אשר משמשת כמחוז ארצי לבתי ספר אזוריים התיישבותיים ובתי הספר בכפרי נוער, כמטה מרכזי לטיפול בחינוך הפנימייתי במשרד החינוך וכמרכז פדגוגי ארצי בתחומי מדעי החיים, החקלאות והחינוך הימי. מערכת החינוך ההתיישבותי כוללת כ 120 בתי ספר המיועדים לתלמידי כיתות ז' עד יב'. משרד הבריאות משרד הבריאות מופקד על מערכת שירותי הבריאות ב בהיבטים של קביעת המדיניות הכוללת, הפיקוח, הרישוי, תיאום המערכת והצבת סטנדרטים. כמו כן, מתפעל המשרד, באורח ישיר, כמחצית ממיטות האשפוז לסוגיהן )באמצעות בתי החולים הממשלתיים( ואת עיקר מערכת השירותים האישיים, במסגרת התחנות לבריאות המשפחה. משימותיו העיקריות של המשרד כוללות: תכנון, פיקוח ובקרה, רישוי ורישום של עבודת שירותי מערכת הבריאות בישראל, רישוי בעלי מקצועות רפואיים, הכנת תוכנית אב למחקר הרפואי השימושי, הכשרת כוח אדם סיעודי לעבודה במוסדות הרפואה וארגון והכנת מערכת הבריאות לשעת חירום. הבטחת שירותי אשפוז כלליים, פסיכיאטריים, שיקומיים וסיעודיים, הבטחת שירותי רפואה מונעת, פיקוח ובקרה על קופות החולים כמתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד 1994 ופיקוח על ייצור מזון לצריכה מקומית וליצוא. משרד התחבורה משרד התחבורה ממונה על קביעת המדיניות בענף התחבורה ועל שירותי התחבורה ביבשה, באוויר ובים. המשרד עוסק כמו כן בחקיקה המסדירה ענייני התחבורה, קביעת מחירים בתחבורה, פיקוח ואכיפת חוקי התעבורה על העוסקים בענף ומתן שירותים מטאורולוגיים. משימותיו העיקריות של המשרד כוללות: בתחום התחבורה היבשתית, אחראי המשרד על קיום שירותי תחבורה לצורך הסעת נוסעים והובלת מטענים, הן בזמן רגיעה והן בשעת חירום, פיתוח כבישים עירוניים ובין עירוניים, פיתוח תשתית הרכבות והנמלים, רישוי כלי רכב, פיקוח על חברות התחבורה הציבורית ופעילות לשיפור הבטיחות בדרכים. בתחום התחבורה האווירית, אחראי המשרד )באמצעות רשות התעופה האזרחית( על מתן שירותי תעופה בינלאומיים ופנים ארציים, פיקוח על רשות שדות התעופה, פיקוח על חברות התעופה הישראליות, פיקוח על בטיחות הטיסה והכושר האווירי ועל הענקת זכויות טייס לחברות התעופה, תכנון המרחב האווירי ומתן רישוי לעוסקים ולכלי התעופה. )4( )5( 22

26 ביאור 1 כללי )המשך(: בתחום התחבורה הימית, אחראי המשרד )באמצעות מינהל הספנות והנמלים( על קיום שירותי הים והנמלים, פיקוח על חברות הספנות הישראליות ועל כלי שיט ימיים, הכשרת כוח אדם ימי ומתן רישוי למקצועות הימיים ולכלי השיט. משטרת ישראל משטרת ישראל פועלת לאכיפת חוק, לקיום הסדר הציבורי, לשמירה על ביטחון הנפש והרכוש, תוך כיבוד זכויות היסוד של האדם, כל זאת על פי הסמכויות שהוענקו לכל שוטר בפקודת המשטרה )נוסח חדש( תשל"א 1971 ובחיקוקים נוספים, ובכללן, סמכויות לצורך חקירת עבירות ותפיסת עבריינים, תביעת נאשמים לדין, סמכויות בעניין פיקוח והסדרת התנועה בדרכים וסמכויות בנושא רישוי וניהול עסקים. המשטרה אחראית על אכיפת חוק ושמירה על הסדר הציבורי במדינה, ומופקדת על התפקידים והמשימות בתחומים אלה: לחימה בפשיעה: חקירת עבירות, גילוי עבריינים והבאתם לדין, חשיפה של עבירות בלתי מדווחות ומניעת עבירות. שמירה על הסדר הציבורי: טיפול בפניות אזרחים בנושאים של הפרות חוק וסדר, טיפול בהפגנות ובהתקהלויות בלתי חוקיות, טיפול בנושא של רישוי עסקים, אחריות לאבטחת הציבור. חקירת הזרמת התנועה והכוונתה, אכיפה של דיני התעבורה, פיקוח והסדרת התנועה בדרכים: תאונות דרכים והבאתם של עברייני תנועה לדין. כמו כן, פועלת המשטרה בתחום בטחון פנים למניעה וסיכול של פיגועים חבלניים. משרד הבינוי והשיכון משרד הבינוי והשיכון אחראי לתכנון ול מדיניות הממשלה בנושאים של פתרונות דיור לכלל האוכלוסייה בישראל. המשרד עוסק ביצירת תשתיות ובבנייה, במתן פתרונות דיור בשיכון הציבורי, סבסוד המשכנתאות לרכישת דירה לרבות בקרה ופיקוח על הבנקים למשכנתאות, וטיפול בקבוצות חריגות ובמערערים על הזכאות. בין השאר, המשרד מעודד הגברת הבנייה למגורים, אכיפת תקני בנייה, שיקום שכונות ותיקות והתחדשות עירונית. משרד הרווחה משרד הרווחה פועל במטרה להגן, לשקם ולסייע לכל אדם, משפחה וקהילה הנתונים במצבים של משבר זמני או מתמשך מפאת מוגבלות, עוני, סטייה חברתית, קשיי תפקוד, אבטלה, אפליה או ניצול. המשרד מגיש את שרותיו לציבור באמצעות יחידותיו ובאמצעות הרשויות המקומיות, עמותות וארגונים שונים. שירותי הסיוע כוללים: אבחון וטיפול, מניעה והסברה, הכשרה ורישום של בעלי מקצוע, הקמה ואחזקה של פנימיות ומעונות לנפגעי אלימות ולאנשים עם מוגבלויות. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הוא משרד כלכלי שמטרתו העיקרית הינה עידוד הצמיחה הכלכלית של ישראל, מיצוי הפוטנציאל האנושי והשבחתו, פיקוח על סחר פנים וחוץ וטיפול בענייני תעסוקה. לצורך השגת מטרותיו, מפעיל המשרד מספר כלי סיוע עיקריים: הענקת הטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, תשנ"א 1990 וחוק המו"פ )מחקר ופיתוח בתעשייה(, תשמ"ד 1984, השקעות בפיתוח אזורי תעשייה, תמיכה ועידוד היצוא, סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, קידום ופיתוח ההון האנושי ועוד. )6( )7( )8( )9( )10( משרד הפנים משרד הפנים מספק שירותים ומידע בנושאים אזרחיים, בהם רישום אוכלוסין, הנפקת תעודות ודרכונים, שירותי חירום, פיקוח על הבחירות, אכיפת חוקי התכנון והבנייה, רישוי כלי ירייה ונציבות כבאות, מינהל השלטון המקומי, מינהל המים שבסמכותו נמצא ניהול שיקום ופיתוח של מערכת המים ברשויות המקומיות ותאגידי מים וביוב, פיקוח על אתרי רחצה ועוד. בנוסף, מופקד משרד הפנים על פעילותה של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. )11( מינהל מקרקעי ישראל מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל על פי חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך 1960, את קרקעות המדינה, קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח, המהוות כ 93 משטח )כ 22 מיליוני דונם(, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל. המועצה קובעת את המדיניות הקרקעית, שלפיה ינוהלו מקרקעי ישראל ומאשרת את תקציבו של המינהל. בראש המועצה עומד שר התשתיות הלאומיות. תחומי הפעילות המרכזיים של מינהל מקרקעי ישראל הינם: ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות המינהל, יצירת עתודות לקרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות, שיווק קרקעות והקצאתן לייעודים שונים, טיפול בחוכרים ומשתכנים ופיקוח על שימושי קרקע שונים. 23

27 ביאור 1 כללי )המשך(: )12( הרשות לזכויות ניצולי השואה הרשות לזכויות ניצולי השואה ממונה על חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה בנאצים. הרשות מעניקה תגמולים חודשיים, טיפול רפואי ושירותי שיקום ורווחה לציבור ניצולי השואה, נכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים, על מנת לאפשר להם לחיות ברווחה יחסית. כמו כן, ממונה הרשות על חוק ההטבות לניצולי שואה תשס"ז 2007, במסגרתו זכאים ניצולי השואה למענקים כספיים ולהטבות שונות. )13( שירות בתי הסוהר שירות בתי הסוהר )שב"ס( הוא משרד ביטחוני וזרוע מבצעת של ממשלת ישראל. תחומי הפעילות העיקריים של השירות הם החזקת אסירים ועצורים במשמרת בטוחה ונאותה, תוך מילוי צרכיהם הבסיסיים ושמירה על כבודם. השירות פועל להקניית כלים מתקנים לאסירים שמטרתם לשפר את יכולתם של האסירים להיקלט ולהשתלב בחברה עם שחרורם. )14( משרד ראש הממשלה משרד ראש הממשלה בישראל הוא המשרד הממשלתי האחראי על תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וסיוע לראש ממשלת ישראל בסדר יומו. המשרד אחראי בין השאר, על גיבוש מדיניות הממשלה, ניהול ישיבות הממשלה ופיקוח על מדיניות הממשלה. כמו כן, ממונה המשרד על הגופים הממשלתיים הנכללים ישירות באחריותו של ראש הממשלה ובכללם: הרשות לקידום מעמד האישה אשר הוקמה במטרה לקדם את מעמד האישה בישראל ולהביא לתיאום בין הגופים הממשלתיים והחוץ ממשלתיים הפועלים לקידום מעמד האישה. לשכת הפרסום הממשלתית אשר פועלת כמשרד פרסום והפקה עבור משרדי ממשלה, תאגידים על פי חוק, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים. גנזך המדינה אשר הינו הארכיון הממלכתי של. הוא החל לפעול עם הקמת המדינה ופעולתו הוסדרה בחוק הארכיונים תשט"ו 1955, אשר מהווה את המסגרת המשפטית, המנהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינה. )15( משרד המשפטים במסגרת תפקידיו העיקריים של משרד המשפטים נמנים ארגון מערכת בתי המשפט בישראל, הכנת נוסח לרוב הצעות החקיקה לכנסת, ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה ואכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית. משרד המשפטים מונה כ 50 יחידות, ותחומי אחריותו רבים ומגוונים ובכללם מערך הייעוץ והחקיקה, פרקליטות המדינה, הסיוע המשפטי האזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, אגף רישום והסדר מקרקעין, אגף השמאי הממשלתי הראשי ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. המשרד ממונה על רשות התאגידים שבחסותה רשם החברות, רשם השותפויות, רשם העמותות, רשם המשכונות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות, וכן על הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשם גורמים מאשרים על פי חוק חתימה אלקטרונית, הרשות לטכנולוגיה, מידע והגנת הפרטיות, מחלקת זכויות יהודים יוצאי ארצות ערב ויחידות הממונות על רישוי מקצועי בהן מועצת רואי החשבון, מועצת שמאי המקרקעין, רשם המתווכים והמחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה. )16( משרד החוץ משרד החוץ מופקד על גיבוש מדיניות החוץ של ממשלת ישראל, על ה והסברתה. הוא מייצג את המדינה בפני ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים, מסביר את עמדותיה ובעיותיה ברחבי העולם, שוקד על קידום קשרי הכלכלה, התרבות והמדע ומקדם את שיתוף הפעולה עם ארצות מתפתחות. המשרד פועל לטיפוח הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות ושומר על זכויותיהם של אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. את משימותיו המגוונות מבצע המשרד באמצעות המשרד הראשי בירושלים ונציגויות ישראל בחו"ל. )17( המשרד לקליטת עליה המשרד לקליטת עליה מעניק סיוע לעולים ולתושבים חוזרים. המשרד קובע מדיניות ונהלים, מקצה תקציבי סיוע לעולים, ומעניק שירותים מיוחדים בתחום הדיור, התעסוקה והתרבות. בין השירותים המיוחדים: תוכנית לעידוד עולים ליזמות, תוכנית לעידוד חזרה של אנשי מחקר ופיתוח, לימודי עברית באולפן, סיוע לסטודנטים עולים, וסיוע ברכישה ושכירה של דירות ובתים. כמו כן, מפרסם המשרד מחקרים ונתונים הקשורים לקליטת עליה. 24

28 ביאור 1 כללי )המשך(: )18( הנהלת בתי המשפט הנהלת בתי המשפט מהווה יחידת סמך עצמאית של משרד המשפטים ואחראית על הענקת שירותי ניהול לחלק מהיחידות של הרשות השופטת, וביניהן: בית המשפט העליון בירושלים )הפועל גם כבית המשפט הגבוה לצדק(, בתי משפט מחוזיים, בתי משפט שלום, בתי דין לעבודה ועוד. עד ליום 31 בדצמבר 2008 היה המשרד אחראי על פעילותו של המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, העוסק בגביית קנסות וחובות עבור משרדי הממשלה והרשות להגבלים עסקיים. החל מיום 1 בינואר 2009 הוקמה רשות האכיפה והגבייה )בהתאם להחלטת ממשלה(, הפועלת כיחידה עצמאית שהופרדה מהנהלת בתי המשפט וכוללת את מערכת ההוצאה לפועל ואת המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. רשות האכיפה והגבייה מורכבת משתי יחידות עיקריות: מערכת ההוצאה לפועל משמשת אדם לשם מימוש פסק דין שניתן לטובתו על ידי בית משפט או בית דין המוסמך לכך, וכן למימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין, כגון שטר משכנתא, שטר חוב או המחאה. הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני ההוצאה לפועל. המרכז לגביית אגרות קנסות והוצאות פועל מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות תשנ"ה על פי חוק זה מוסמך המרכז לגבות קנסות שהטיל בית משפט, קנסות מנהליים, קנסות ברירות משפט, אגרות בתי משפט והוצאות לטובת המדינה. )19( רשות המים והביוב הרשות הממשלתית למים וביוב )להלן: רשות המים(, הוקמה ביום 1 בינואר 2007 במטרה ליצור גוף בעל ראיה כוללת של צרכי משק המים, ואשר ריכוז הסמכויות יהיה בידי גורם מקצועי ממשלתי שבידיו הכלים והיכולת לנהל ולפקח בצורה הנכונה והיעילה ביותר את משק המים בישראל. בראש רשות המים עומד מנהל רשות המים, אשר לו הסמכויות אשר היו בידיו של נציב המים )בימים שלפני הקמת הרשות( וסמכויות נוספות. מנהל רשות המים אחראי על ניהול משק המים בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות בנושאי מים וביוב, הסדרת משק המים, קביעת כללים, תעריפים ותקנים. )20( משרד המדע, התרבות והספורט משרד המדע, התרבות והספורט, מופקד על קביעת מדיניות מדע מחקרי, תשתית יצירת קשרי חוץ מדעיים, הפצת המדע בקהילה, פיתוח המדע בפריפריה )מו"פ אזורי( וסוכנות החלל הישראלית. המשרד מרכז את עבודות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, מסייע למוסדות המחקר בתחום התשתיות, עוסק בקשרי חוץ בתחום המדע, מפתח פעילויות לקירוב המדע לקהילה, מפעיל את הסוכנות לחקר החלל ומפעיל תוכניות מחקר ישימות לתעשייה. בנוסף, אחראי המשרד על תחומי התרבות והספורט )שהיו בעבר באחריות משרד החינוך(, מעניק סיוע ליוצרים ומוסדות ופועל לטיפוח ענפי הספורט בארץ בכל הרמות. )21( משרד החקלאות ופיתוח הכפר משרד החקלאות ופיתוח הכפר אחראי לתכנון ופיתוח ההתיישבות, שימור הקרקע, החקלאות והשירותים הווטרינריים. המשרד עובד בשיתוף עם גופים ציבוריים נוספים, כמו מינהל מקרקעי ישראל ורשות המים. למשרד מחוזות על פי האזורים הגיאוגרפיים בארץ, והוא מספק מידע ושירותים בנושאים של סחר חוץ, תכנון, מחקר, התיישבות והשקעות בחקלאות. )22( המשרד לביטחון פנים המשרד לביטחון פנים הוא גוף מטה משולב האחראי לאכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי ולפעילות ביטחון פנים ב באמצעות הגופים הבאים: משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר )שב"ס(, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול והרשות להגנה על עדים. המשרד לביטחון פנים הוא המשרד הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי ופעילות ביטחון הפנים ב. הקווים המנחים לעבודת המשרד וזרועותיו נגזרים מקווי היסוד של הממשלה ומהבסיס החוקי לעבודת הזרועות. ייעוד המשרד הוא להוות את הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל אשר אמונה על אכיפת חוק, התמודדות מול תופעות פשיעה, שמירה על הסדר הציבורי והגנה על הציבור מפני טרור, כליאת אסירים ושיקומם, שמירה ופיקוח על עצורים, הגנה על עדים במסגרת התוכנית להגנת עדים, מניעת אלימות ועבריינות בחברה, ומניעה וטיפול בתחום הסמים והאלכוהול. )23( משרד התיירות משרד התיירות הינו משרד כלכלי, שאחד מיעדיו העיקריים הוא הגדלת היקף הפעילות הכלכלית במשק. המשרד עוסק בפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות באמצעות חברת פיתוח כלל ארצית ובאמצעות חברות פיתוח אזוריות. כמו כן, מטפל המשרד בנושא ההגנות בים המלח, וכן באתרים הקדושים באמצעות המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. המשרד מסייע בהקמת מיזמים תיירותיים עסקיים )אטרקציות, בתי מלון כד'( בכל הארץ על ידי מתן מענקים על פי החוק לעידוד השקעות הון תשנ"א

29 ביאור 1 כללי )המשך(: )24( המשרד להגנת הסביבה המשרד להגנת הסביבה אחראי על ייזום ו מדיניות הממשלה בתחומי איכות הסביבה. הפעילות העיקרית של המשרד כוללת ניסוח של מדיניות ארצית משולבת וכוללנית, פיתוח אסטרטגיות, תקנים וקדימויות להגנת הסביבה וכן עידוד שימוש מושכל במשאבי הסביבה. המשרד אחראי כמו כן ליישום המדיניות הסביבתית לאומית, למעורבות בתהליכי התכנון הפיסי, להדרכת הרשויות המקומיות לגבי אחריותן הסביבתית, לפיקוח ואכיפה של חוקי איכות הסביבה ברשויות המקומיות, לניסוח דרישות והתניות סביבתיות ברישיונות עסק, לליווי והכוונה של היחידות הסביבתיות ועוד. )25( המשרד לשירותי דת המשרד לשירותי דת הינו הישות הממשלתית האחראית על מתן שירותי דת לציבור היהודי בישראל. המשרד מלווה את האזרח מרגע לידתו והבאתו בברית מילה, דרך חופה וקידושין ועד לטיפול בקבורה. המשרד מפקח על 131 מועצות דתיות המספקות את שירותי הדת בערים וברשויות המקומיות, וכן אחראי על פיתוח מבני דת, מקוואות ובתי כנסת, פיתוח בתי עלמין וחברות קדישא ומציאת פתרונות קבורה. כמו כן, דואג המשרד לתשמישי קדושה לעולים חדשים ולפיתוח הקשר עם יהדות התפוצות. )26( משרד התשתיות הלאומיות משרד התשתיות הלאומיות מופקד בין היתר על תכנונה וה של מדיניות לאומית בתחום האנרגיה ותשתית משאבי הטבע ב. הפעילות הממשלתית מתבטאת בתכנון התפתחותו של משק האנרגיה, בקביעת מדיניות ויישומה במשק הישראלי, בהסדרת המבנה הענפי של התחומים השונים של משק האנרגיה הישראלי, בפיקוח על משק הדלק ומשק החשמל, בהסדרת חיפושי הנפט והגז, ייעול השימוש באנרגיה, פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים ובארגון משק האנרגיה לשעת חירום. כמו כן, מתבצעים באמצעותו מחקרים מקיפים בתחום מדעי האדמה תוך פיתוח תשתיות של מידע טכנולוגי, מדעי וכלכלי לשימוש כלל מגזרי המשק. ג. כנסת ישראל הכנסת היא בית הנבחרים של והיא מהווה את הרשות המחוקקת במדינה. כמו כן, מבצעת הכנסת שלושה תפקידים עיקריים נוספים: פיקוח על עבודת הממשלה, בחירת נשיא המדינה ומבקר המדינה ודיון בענייני המדינה באמצעות ועדות הכנסת ועבודת המליאה. בכנסת פועלות 12 ועדות קבועות בנושאים כגון: כספים, חוץ וביטחון, חוקה חוק ומשפט ועוד, הדנות בהצעות חוק, בתקנות שקבעה הממשלה, בהצעות לסדר היום ובבקשות שהגישו תושבים לכנסת ולממשלה. ד. משרד מבקר המדינה משרד מבקר המדינה אחראי על ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים, כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ואחריותיות. ההיבטים שעל מבקר המדינה לבחון הינם: חוקיות וסדירות, חיסכון, יעילות, אפקטיביות וטוהר המידות. ביקורת המדינה חלה על כל משרדי הממשלה, מוסדות המדינה, כל זרועות מערכת הביטחון, הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות. בנוסף, למשרד יחידה נפרדת עליה מופקד נציב תלונות הציבור שתפקידו להגן על האזרח מפגיעת רשויות השלטון. ה. המוסד לביטוח לאומי המוסד לביטוח לאומי הינו גוף שהוקם בשנת 1954 ופועל מתוקף חוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב( תשנ"ה 1995, במטרה להעניק הטבות וביטוח סוציאלי לתושבי. פעילותו של המוסד לביטוח לאומי כוללת בין היתר: הפעלת תוכניות לביטוח בגין קצבאות זקנה ושאירים, אימהות, ילדים, נפגעי עבודה, נכות כללית, סיעוד, אבטלה, פשיטת רגל, פירוק תאגיד ועוד. לבד מגמלאות בכסף, נותן המוסד לביטוח לאומי שירותי שיקום והכשרה מקצועית לנכים, לאלמנות ונפגעי פעולות איבה, שירותי סיעוד ושרותי ייעוץ לקשישים. המוסד לביטוח לאומי מופקד גם על חוקים נוספים והסכמים בתחום הביטוח הסוציאלי, כגון חוק הבטחת, תשמ"א בנוסף, המוסד לביטוח לאומי גובה את דמי ביטוח הבריאות ומופקד על חלוקת הכספים בין קופות החולים ועל ניהול שוטף של קובץ המבוטחים בביטוח בריאות. מקורות המימון העיקריים של המוסד לביטוח לאומי הינם: דמי הביטוח הלאומי שנגבים מאזרחי המדינה, הקצאת משרד האוצר על פי חוק הביטוח הלאומי, מימון חוקים והסכמים על ידי משרד האוצר והכנסות ריבית על השקעות שונות, לרבות השקעות באג"ח מיועדות המונפקות למוסד על ידי ממשלת ישראל. 26