ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאות גליון מס 3 ינואר 2008 שבט תשס"ח 8 פיתוח שימושים חדשים לחימצה בארץ בדגש על מזון בריאות 20 היתרונות והחסרונ

תמליל

1 ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאות גליון מס 3 ינואר 2008 שבט תשס"ח 8 פיתוח שימושים חדשים לחימצה בארץ בדגש על מזון בריאות 20 היתרונות והחסרונות לשימוש בקומפוסט המיוצר מבוצת שפכים 24 מבחר עבודות שהוצגו במהלך הכנס השנתי של האגודה הישראלית להנדסה חקלאית 29 טכנולוגיה עתידנית להנחיית טרקטורים ללא נהג אנושי

2

3 ניר ותלם ירחון לנושאי גידולי שדה ומיכון והנדסה בחקלאות ירחון היוצא לאור מטעם ארגון עובדי הפלחה, שה"מ, משרד החקלאות והמכון להנדסה חקלאית. מיסודו של גן שדה ומשק" ו"מיכון והנדסה בחקלאות" מו"ל: ארגון עובדי הפלחה כתובת המערכת: ארגון עובדי הפלחה, ת.ד 305 הרצליה ב', טלפון , פקס אתר: דוא"ל: עורכת: מיכל צוריאל דוא"ל: עורך מקצועי לענייני מיכון והנדסה: יוסף כץ דוא"ל: מערכת: גרשון שליסל, פיני מהר"מ, נחום הלפגוט, שלמה שמואלי, אבישי וזה, ד"ר זאב שמילוביץ פרסום ומודעות: בנושאי גד"ש אהובה צרפתי: פקס: פרסום ומודעות: בנושאי מיכון והנדסה נעמי חיימוביץ: אהובה צרפתי: הפקה: פרסום "שיאים" דפוס האוזר בע"מ ת.ד 835 גבעתיים המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות תוכן העניינים פיתוח שימושים חדשים לחימצה בארץ בדגש על מזון בריאות... 8 בחינה ואימות הפנולוגיה של נובר התירס בתירס מתוק לייצוא טרי...11 הנחיות לגידול חימצה לאחר זריעה ועד תחילת השקיה יום עיון בנושא בוצת שפכים הכנס השנתי של האגודה הישראלית להנדסה חקלאית...24 פיתוח מכשור בתחום ה- NIR לאבחון מכוון של מדדי איכות בתוצרת חקלאית ניטור טמפרטורות שטח פנים בגזר ותפוחי אדמה באמצעות צילום טרמי לשם בקרת חיטוי ונזקי חום עיבוד קרקע בראייה סביבתית של שימור קרקע למים פיתוח שיטה אוטומטית למדידת ברק קליפת פירות לקביעת מדד לאיכותם טרקטור רובוטי לקט ממוכן של פפריקה השפעת הדינוג על שמירת האיכות ועל הארכת חיי המדף של תמר ברהי המיועד לייצוא...32 איפיון ביצועים באמצעות הדמייה של מערכות בקרה לצינון חממות המבוססות על מערכות עירפול הדרגתית רעיונות לסדנה בחברות ובמפעלים מדורים: נושא לדיון... 4 בין עלון לעלון... 6 על הפרק בשער: שדות חיטה צמאים לגשם. צילום: איתן סלע 3 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

4 נושא לדיון ואף על פי כן - כותנה אנחנו נמצאים בשלב בו כל המשקים החליטו על הגידולים אותם הם מגדלים ויגדלו בשנה חקלאית זו )2007/8(. מתוך מה שאנו שומעים מהמשקים וממועצת הכותנה, נראה כי בשלב זה )אמצע ינואר(, היקף מזרע הכותנה יגיע לשפל שלא ידענו מזה עשרות שנים. זה הזמן ואולי הדקה האחרונה, לשנן לעצמנו כמה אמיתות הקשורות לענף זה. מזה שנים שאנו טוענים כלפי פנים וכלפי חוץ, שהכותנה מהווה גידול יסוד במסגרת גידולי השדה, ואמנה כאן מספר נקודות: - הכותנה יכולה להשתמש במים מושבים, ברמה הנמוכה ביותר. - הכותנה כולה מיועדת ליצוא ומכניסה מט"ח למדינה. - היקף הכותנה בארץ לא משפיע על המחיר. - הכותנה מהווה חלופה לגידולי קיץ אחרים, שכן מושפעים מהיצע וביקוש מקומי, וככל שתהיה יותר כותנה, מחירי החלופות יעלו. - כותנה בהיקף גדול, ואני אומר זאת כצרכן גדול של חומרי הדברה דרך מועצת הכותנה, מהווה גורם משמעותי בשמירה על מחירים נמוכים של חומרי הדברה לכלל החקלאות. וישנם עוד גורמים בזכות הכותנה. מתוך ידיעת אמיתות אלו, באנו בעבר, בניקיון כפיים לממשלה, וביקשנו תמיכה ורשת ביטחון, וגם היום אנו מדברים על ביטוח הכנסה לגידול הכותנה. וכאן יאמר המשק הבודד: מה לי ולכל היתרונות הלאומיים והכלליים הללו. אנו צריכים להסתכל דרך השקל או דרך הדולר, ובשנים של גאות במחירי הגרעינים, ובמחירים טובים של כל החלופות, למה לי לגדל כותנה?" בנקודה זו, ברצוני לומר כמה דברים שאולי יישמעו כמליצות, אבל מאחוריהם יש הרבה אמת: עם ירידת היקף מזרעי הכותנה מתחת לקו אדום מסוים )איני יודע לנקוב במספר( ישתנו כמה דברים: - לא יהיה ניתן לבקש עזרה ורשת ביטחון למשהו אזוטרי. - לא ניתן לעשות ביטוח הכנסה למשהו שאינו בעל היקף משמעותי, וגם בביטוח נזקי טבע רגילים יש יתרון לגידול גדול בעלות הביטוח. - יהיה צורך למכור )או לסגור( חלק מהממשק שסביב הכותנה - קטפות, מיכון חקלאי, מנפטות, מועצת הכותנה, ועוד - דבר שמטבע הדברים אינו הפיך בקלות. - גם מערך ההדרכה והמערכת התומכת יקטנו, ויהיה קשה לחזור, בשנים טובות, למערך בהיקף הנוכחי. ולכן: על המשקים שבהם גידול הכותנה היווה ומהווה גידול מרכזי בגד"ש, במשך שנים, לשקול גם שיקולים כלליים וציבוריים, שבסופו של דבר ישפיעו גם עליהם. יש כאן מעין אחריות ציבורית לכלל ולפרט. דרישה זו מהמגדלים קשה עלי מאד, ולקח לי לא מעט זמן להעלות אותה על הכתב. אני חסיד של הבחינה הכלכלית ושל ההפרטה בחשיבה של כל מגדל, אבל חשוב שכל מהלך כלכלי יעשה לא בהחלטה של רגע או של שנה, אלא כהחלטה לטווח הקצר והארוך, ובשיקול דעת. ועל כן, כל מגדל שעוזב את הכותנה, )אפילו מתוך מחשבה שיחזור לגדל כשירווח(, צריך לדעת שברגע שאנו מגיעים לקו האדום, עזיבתו מוסיפה עוד אבן למצבה של הענף, בין אם הוא התכוון לכך בין אם לא. גם במצב שפל זה, ישנם עדיין מגדלים טובים, שהתוצאות הכלכליות של גידול הכותנה אצלם טובות מגידולים אחרים, וזה מותנה במצוינות, מקצוענות והתייעלות. לכיוון זה יש לחתור. בחנתי לאחרונה את התנהגות ענף סלק הסוכר לפני חיסולו בתחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת. הגסיסה לקחה כחמש שנים. כאשר בראיה לאחור, ניתן היה לחזות את התמונה בתחילת התהליך, ואולי למנוע את יסורי הגסיסה. ייתכן ואין ברירה, ועל מועצת הכותנה להשתמש בנכסיה כדי לתמוך בצורה מסיבית בענף, על מנת לעבור משבר זה, אבל זה רק במידה ויהיו מספיק מגדלים שיאפשרו את הישרדות הענף. גרשון שליסל מנכ"ל צילום: איתן סלע 4 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

5

6 בין עלון לעלון חיטה המצב - על הפנים! כמעט כל חודש ינואר לא ירד גשם משמעותי באזור משמר הנגב, בית קמה, שובל, ירדו, סה"כ מתחילת העונה, כ- 25 מ"מ - מה שאומר שאנחנו בשנה לא טובה. אפשר לומר כי מקו יד מרדכי במערב, לאחוזם במזרח וצפונה, המצב בסדר והשדות עדיין לא צמאים, אבל ללא אוגר מים בקרקע בכלל. דרומה מקו זה, המצב גרוע ובימים הקרובים אנו נתחיל להסתובב בשטח ולהעריך מה עושים הלאה. בינתיים, כל אחד בשדהו, יש לנהוג בזהירות ולא לבצע מהלכים ללא התייעצות אתנו. רשימות התמיכה לשנת 2007 עברו למשרד החקלאות לפי הנוהל שנקבע על ידם, נקווה שבימים הקרובים יאושר התשלום לשנת 2007, וסוף סוף תסתיים הסחבת בנושא. אנחנו בשלבי סיום המו"מ על חיטת השמיטה. ההסכם עם מכוני התערובת נחתם בראשי תיבות. להזכירכם, מדובר על שני שליש מהכמות שתיקצר. השליש הנוסף גם הוא לקראת סיום וחתימה, כאשר כאן מדובר על מחיר השוק לחיטת מספוא במאי 2008, בהפחתה של $ 13 לטון, ומינימום של $ 288 לטון בכל מקרה. לדוגמא: מחיר חיטת מספוא במאי $ , לטון - אנחנו נקבל 288 $ לטון. מחיר חיטת מספוא במאי $ , לטון - אנחנו נקבל $ 337 לטון. לדעתי זהו הסכם הוגן וטוב לנו, עם רשת בטחון ומחיר פתוח כלפי מעלה. כל שנותר לקוות, שיבוא גשם ומהר, והנזק יהיה נמוך יחסית. נזקי קרה - במהלך החודש עברנו גל קור גדול וקרה חזקה וממושכת. לא ברור עדיין אם יש נזק לחיטה ולגידולי השדה האחרים, חימצה בעיקר. בכל מקרה אנחנו בקשר עם ההדרכה והקרן לנזקי טבע, ובמידת הצורך נודיע כיצד לנהוג. הגנות מחיר מחירי חיטת מאכל גבוהים מאד והשוק קופצני אנחנו מתחילים להתארגן להגנות ליבול 2009, כאשר נכון להיום, אפשר להגן על קרה בדרום הארץ מחירים של כ- $ 350 לטון לחיטת מאכל, בעלות של $ 5-7 לטון. בהחלט משהו לחשוב עליו בזמן הקרוב. להזכירכם, אנחנו לפני מכרז חיטה חדש, שייפתח בסיום קציר 2008 ולקראת קציר חימצה השטחים שנזרעו מתחילים להציץ ונראה שגודל השטח שייזרע השנה יקטן משמעותית לעומת עונת 2007 ויעמוד, לפי הערכות, על כ- 60,000 דונם, וזה בעצם, חזרה למזרע בסדר גודל של לפני 3-4 שנים. רמות המחירים, כפי שכבר אמרתי, טוב להן שיישארו ברמות של כ- 32 לק"ג. חמניות אנחנו לפני הזריעות ונראה איך תתפתח המשך העונה - מזג אוויר וכו. המחירים בש"ח, כפי שכבר אמרנו, ויש לשים לב ולחתום בשקלים. גם כאן, הכול במידה, קיצוניות לא טובה לשום צד. תירס גרעינים המחירים ממשיכים לטפס ונכון להיום מדובר על $ לטון גרעינים בשער המפעל, מה שאומר: גידול אטרקטיבי, קל יחסית ובלי מגבלות כמות. כותנה מחירי האקלה לעונת 2008 עומדים כל כ- 80 סנט לליברה ויותר מחיר פימה מדשדשים וביקוש יפה לאקלפי, במחירים של כ- 90 סנט ויותר. ברמות מחיר כאלה צריך לשקול לחזור ולגדל אקלה, ולהגדיל את השטחים. להזכירכם, המועצה תומכת ב- 65 לכל דונם כותנה שיגודל בעונת עדיין לא מאוחר להוסיף שטחי אקלה ואקלפי למזרע. בימים האחרונים נערך דיון במועצת הכותנה בסוגיית החריש, להזכירכם, התקנה אומרת שיש לחרוש את שטחי הכותנה - תקנה שלא נאכפת ואין ספק שאחד הגורמים להתפרצות הזחל הוורוד הוא העדר חריש. להערכתי הזחל הוורוד הוא האיום המשמעותי ביותר על המשך גידול הכותנה בארץ ולכן יש להיערך בכל הרצינות ובכל הכוח בכדי להסיר את האיום. ירקות תעשייה אנחנו לקראת סיום זריעות האפונה. הסכם העגבניות סוכם בתוספת 8 אחוז לכל ההסכמים, ואנחנו בשלבי התא ארגנות בשעועית, כאשר עדיין לא ברור למפעלים, כי ללא מו"מ עם נציגי המגדלים, תהיה בעיה להשיג שטחים לזריעה. עמידה שלנו ביחד תאפשר להשיג את המטרה של ניהול מו"מ מסודר ומאורגן, לטובת כלל המגדלים. בתפילה לגשמים טובים ומרובים, פיני מהר"מ, ראש מדור גד"ש 6 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

7

8 גלילי שמואל, 1 שי כיתאין 2 וחנה בדני המחלקה לחקלאות ומשאבי טבע, מנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני. 2- שה"מ. מפרסומי מינהל המחקר החקלאי, מס' 125/2007 פיתוח שימושים חדשים לחימצה בארץ בדגש על מזון בריאות תקציר חימצה מהווה את הגידול השלישי בחשיבותו בעולם מבין קטניות הזרעים והראשון בחשיבותו באגן הים התיכון ודרום אסיה. שוק הצריכה של גרגרי חימצה יבשים בארץ סגור, )כמעט ואין יבוא ויצוא של חימצה(, לכן, כדי להרחיב את שטחי המזרע של חימצה בארץ יש צורך לפתח שימושים חדשים לגידול חימצה. פיתוח שימושים כאלה, באם יצליח, ויתקבל על היצרנים ומשתמשי הקצה, יגביר את הדרישה לחימצה בארץ ויביא להרחבת שטחי הגידול של החימצה בארץ לתועלת החקלאיים. חימצה ).L )Cicer arietinum מהווה את הגידול השלישי בחשיבותו בעולם מבין קטניות הזרעים והראשון בחשיבותו באגן הים התיכון ודרום אסיה )1997 Ocampo,.)Singh and שטח החימצה בעולם מגיע לכ- 100 מיליון דונם המניבים כ- 8 מיליון טון ביבול ממוצע של 80 ק"ג/דונם.) חימצה כמזון בריאות מהווה מקור מצוין לחלבון, סיבים תזונתיים, חומצה פולית ומינרלים ( טבלה מספר (. 1 מרכיב תזונתי חלבון סיבים תזונתיים חומצה פולית מולבדן מנגן נחושת זרחן ברזל מגנזיום % מהצריכה היומית חלבון חימצה מכיל רמה מספקת של רוב חומצות האמינו ההכרחיות למעט מתיונין וציסטאין, ובשילוב עם דגניים ניתן לקבל חלבון נטול שומן באיכות גבוהה. הסיבים התזונתיים של החימצה מורידים את רמת הכולסטרול הכללי ורמת ה- LDL )הכולסטרול הרע( בדם, מווסתים את העלייה ברמת הסוכר בדם לאחר האכילה ומונעים עצירות ואי סדירות של מערכת העיכול. כיוון שכמעט אין יצוא של חימצה מהארץ, שוק החימצה הוא אחד הגורמים המגבילים את שטחי המזרע. היקף שטחי החימצה בעשור האחרון נע סביב 50,000 דונם. בשנים האחרונות נכרת מגמת עליה מתונה עד לרמה של כ- 75,000 דונם בשנת 2005, כ- 100,000 דונם בשנת 2006 ועד לכ- 140,000 דונם בשנת היבול הממוצע נע סביב 200 ק"ג לדונם בבעל ו- 350 ק"ג לדונם בשלחין. אחת הדרכים להעלות את שטחי המזרע של חימצה בארץ היא פיתוח של יעדים חדשים לגידול חימצה. שילוב של קמח חימצה עם קמח רגיל מעלה את ערך התזונתי של לחם, פסטה ומוצרי המאפה השונים. נוסף על כך, כאשר קמח החימצה מהווה עד 20% מהתערובת הוא אף משפר את תכונות איכות הבצק. עבודות מסוימות הראו שקמח חימצה מוריד את האינדקס הגליצמי* של המוצר הסופי. שימוש בקמח חימצה טהור )ללא קמח חיטה( במוצרים כגון עוגיות וופלות יכול להוות פתרון טוב לחולי צליאק )אנשים הרגישים לגלוטן(, חולי סוכרת מכל הטיפוסים ופתרון טוב להכנת מאפים כשרים לפסח )תמונה 1(. על ידי מיצוי מימי של זרעי חימצה ניתן להכין חלב חימצה שיכול להוות תחליף לחלב סויה )תמונה 2(. חלב חימצה עשיר במינרלים וחלבון ומכיל באופן משמעותי רמות נמוכות יותר של פיטואסטרוגניים* מאלו המצויים בחלב סויה שיכולים לגרום לבעיות אצל תינוקות, נשים הרות וחולי סרטן ). בארצות שונות בעולם כגון הודו, מצריים ואף אצלנו במגזר הערבי, חימצה נצרכת בנוסף לזרעים יבשים כזרעים ותרמילים טריים )חימצה ירוקה( 1997( al., )Oplinger et וכעלים טריים 2003( al.,.)ibrikci et בארצות אלו חימצה ירוקה היא מאד פופולארית בגלל טעם ומרקם מצוינים וערך תזונתי גבוה. זרעי חימצה ירוקה מהווים מזון בריאות, הם עשירים בחלבונים, סיבים תזונתיים, מינרלים )סידן, ברזל(, חומצה פולית, ויטמינים A ו- C ומכילים 30% 50% 70% 164% 85% 30% 28% 26% 20% טבלה מספר 1: ערך תזונתי של כוס גרגרי חימצה מבושלים. לפי: * אינדקס גליצימי - שיטת מדידה הקובעת את השפעת סוגי המזונות השונים על העלייה ברמת הסוכר בדם. כל המזונות משווים ללחם לבן שלו יש מדד גליצימי של 100. ככל שהמדד גבוה יותר, כך העלייה ברמת הסוכר בדם גבוהה יותר. *פיטואסטרוגניים הם מולקולות צמחיות שיש להם דמיון להורמון האסטרוגן בבעלי חיים. לחלק ממולקולות אלו מיוחסות פעילות במניעת סרטן, אך בשנים האחרונות הועלו השערות כי צריכה מוגברת שלהם יכולה לפגוע בהתפתחות המינית ובכניסה להריון. 8 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

9 רק כ- 6% שומן שרובו בצורה של חומצות שומן פולי בלתי רוויות, ורמות נמוכות יותר של מעכבי טריפסין*. נוסף על כך, הצטברות האוליגוסכרידים* מקבוצת ה-,Raffinose אליהם מיוחסת תופעת הצטברות הגזים במערכת העיכול של בני אדם ובעלי חיים חד קיבתיים et( Hata et al, ;1991 Suarez,)al., 1999 מופיעה רק סמוך לתהליכי ההתייבשות הזרעים ולכן קציר במועד מתאים יכול להוות פתרון לבעיה )1998 al,.)obendoef, et בניגוד לחימצה יבשה, החימצה הירוקה דורשת זמן בישול קצר, אם בכלל, לכן נשמרים בה כל הערכים התזונתיים. אנו מעריכים שמגמת הדרישה לחימצה ירוקה כמזון בריאות, תגיע בשנים הבאות גם לעולם המערבי. חברת Califresh בארה"ב התחילה לייצר ולשווק בהצלחה רבה בחוף המערבי של ארה"ב חימצה ירוקה באריזות המכילות זרעים מקולפים או תרמילים לשוק הטרי והקפוא ומקבלת מחירים של יותר מ- 4$ לק"ג. זרעי חימצה ירוקה גדולים ומרשימים יותר מזרעי אפונה וסויה ירוקים ויכולים להיות משווקים כסלטים, פלאפל ואפילו בהחמצה )תמונה 3(. נוסף על כך, ישנה התעניינות בגידול במפעלי מזון שונים גם בארץ, וכיום אנו עובדים על פתוח ממשק אגרוטכני לגידול. אחת הבעיות היא שחימצה היא גידול בלתי מסיים וישנם הבדלים גדולים בין הזרעים הגדלים על אותו ענף, לכן דרושים זנים מסיימים או מרכזי יבול שהתרמילים שלהם נפתחים בקלות. בשנת 2006, בפיילוט ראשוני של גידול חימצה ירוקה שבצענו ביד מרדכי, נקצרו 10 דונם של זן ירדן'. היבול היה כ- 350 ק"ג לדונם )תמונה 4(. זן ירדן' אינו מתאים לקציר ירוק כיון שאינו מרכז יבול ובעל פציחות קשה דבר שגורם לפחת גבוה. תופעה נוספת היא מציאות של זרעים חומים רטובים שנובעת כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות גבוהות בזמן הקציר. למרות הפחת, חברת מילוטל הצליחה לנקות ולהקפיא את החומר. בשנת 2007 נערך מבחן זנים וממשקי אגרוטכניקה שונים בקיבוץ A תמונה 1. שימושים לקמח חימצה A. עוגיות. B. לחם. תמונה 2. חלב חימצה שהופק משלושה זני חימצה: רז, ירדן וזהבית. *מעכבי טריפסין הם חלבונים המעכבים אנזימים מפרקי-חלבון )פרוטאוליטיים(, כגון טריפסין וכימוטריפסין, הנמצאים במערכת העיכול של בני אדם ובעלי חיים. אכילת זרעי קטניות גולמיים, שלא עברו טיפול נגד מעכבי-טריפסין, גורמת לפירוק חלקי של החלבונים במערכת העיכול. ולעיתים מביאה לידי עיכוב בגדילה והגדלה של הלבלב. אחת השיטות לטפל במעכבי טריפסין הינה חימום למשל באמצעות בישול. *אוליגוסכרידים מקבוצת הראפינוז הם סוכרים הנמצאים בזרעי קטניות שמערכת העיכול שלנו אינה מסוגלת לפרק אותם. סוכרים אלו מגיעים למעי שם הם מתפרקים על ידי חיידקי המעי וגורמים לתופעת הגזים בערכת העיכול. 9 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

10 מקורות: 1. Singh, K.B., and B. Ocampo Exploitation of wild Cicer species for yield improvement in chickpea. Theor. Appl. Genet. 95: FAO site 3. Oplinger, E.S., L.L. Hardman, E.A. Oelke, A.R. Kaminski, E.E. Schulte, and J.D. Doll Chickpea (garbanzo bean). Alternative field crops manual ( chickpea.html.) 4. Ibrikci, H., S.J.B. Knewtson, and M.A. Grusak Chickpea leaves as a vegetable green for humans: evaluation of mineral composition. J. Sci. Food Agri. 83: Hata, Y., M. Yamamoto, and Nakajima, K. (1991). Effects of soybean oligosaccharides on human digestive organs: Estimation of fifty percent effective dose and maximum non-effective dose based on diarrhea. J. Clin. Biochem. Nutr. 10: Suarez, F. L., J. Springfield, Suarez, F. L. Furne, J. K Lohrmann, T. T. Kerr, P. S. and Levitt M. D.. (1999). Gas production in humans ingesting a soybean flour derived from beans naturally low in oligosaccharides. Am. J. Clin. Nutr. 69: Obendorf, R. L., M. Horbowicz, Dickerman, A. M. Brenac, P. and Smith, M. E. (1998). Soluble oligosaccharides and galactosyl cyclitols in maturing soybean seeds in planta and in vitro. Crop Sci. 38: תמונה 3. שימושים לחימצה ירוקה: A- פלאפל ירוק בהשוואה לרגיל )כדור עליון(; B- תרמילים קפואים; C- חימצה ירוקה מוחמצת; D- זרעים מפוצחים טריים; E- סלט חומוס ירוק; F- זרעים מפוצחים קפואים איילת השחר ובשיתוף עם מו"פ צפון. תוצאות המבחן נמצאות כרגע בעיבוד ויפורסמו בעתיד הקרוב. אנו מעריכים שמכיוון שחימצה בארץ מאד פופולארית, שוק החימצה הירוקה בארץ יתפתח לצריכה מקומית ויוכל אולי להתאים גם לייצוא. בעקבות כך יוגדלו שטחי המזרע של חימצה בארץ, יספקו פרנסה נוספת לחקלאי המדינה ומזון בריא לתושבי ישראל. שדה חימצה קציר זרעים מפוצחים במיכל תמונה 4. קציר ירוק של חימצה ביד מרדכי ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

11 בחינה ואימות הפנולוגיה של נובר התירס האירופי וההליוטיס בתירס מתוק לייצוא טרי, משמר הנגב 2005 )4( אפרים צוקרמן )1(, עוזי נפתליהו )1(, פרץ זיידנברג )2(, ד"ר דוד בן יקיר )3(, מיכאל חן )3( ודגנית שדה )1( שה"מ. )2( גד"ש שקמה. )3( מנהל המחקר. )4( ועדת מגדלים עמק יזרעאל. הניסוי ) ( מומן ע"י מועצת הצמחים, ענף הירקות תקציר תירס מתוק הוא גידול מרכזי במחזור גידולי השדה. לגידול התירס במחזור גידלי השדה השפעה חיובית כמטייב קרקע, כמפחית פגעים וכגידול קצר היכול לשמש כגידול נוסף במחזור. הנובר האירופי וההליוטיס מהווים גורם משמעותי בממשק גידול התירס המתוק, המושפע מהיקפי המזרעים בכל עונות הגידול, המשתרעות החל מזריעות ינואר תחת חיפוי פלסטיק ועד תחילת נובמבר. בעונות הגידול השונות חלים שינויים בקצב התפתחות התירס וגודל אוכלוסיות המזיקים. הקלחים בשלב תחילת המשי הירוק מהווים מוקד משיכה להטלות הנובר האירופי וההליוטיס, בהתאם לעונת הגידול. מעקב פנולוגי לנוכחות המזיקים במזרעים רצופים של תירס מתוק עשוי לסייע בגיבוש ממשק הדברת נוברי התירס וההליוטיס. בחינה ואימות הפנולוגיה של נובר התירס האירופי וההליוטיס בתירס מתוק לייצוא טרי נערך באביב וקיץ 2005 במשמר הנגב. הניסוי נערך ב- 5 מזרעים רציפים של תירס מתוק מהזן בנדיט, שנזרעו במהלך החודשים מרץ-אפריל. בכל המזרעים נערכו ביקורים סדירים פעם בשבוע לניטור אוכלוסיות הנובר וההליוטיס ב- 100 צמחים מסומנים בכל מזרע, שנבחרו באקראיות גמורה. ביום הקטיף נאספו הצמחים המסומנים לניטור הנגיעות והפגיעה בקלחים. ממצאי הניטור במשמר הנגב מראים שהמזיק העיקרי, כמעט בלעדי, בתקופה זו של השנה היה ההליוטיס. לאור ממצא זה, ניתוח הממצאים נעשה לנזקי הליוטיס בלבד. סיכום הממצאים מראה שאוכלוסיות ההליוטיס במזרעי האביב בנגב מתאפיינות בגל עולה של הטלות, ששיאו בשליש האחרון של חודש מאי. גל דומה נמצא גם בניטור זחלי המזיק, אך הוא מופיע באיחור פאזה, של כשבוע עד עשרה ימים לאחר גל ההטלות. על פי המודל, נראה שקיים קשר בין ניטור התטולות וזחלי ההליוטיס לבין מועד ההפריה ומידת הנזק הצפוי לתירס. לאור הממצאים הנזכרים לעיל, ניתן לחשב ספי פעולה להדברת ההליוטיס, כתלות בהתפתחות האוכלוסייה, מועד ההפריה ועלות טיפולי ההדברה. מילות מפתח: תירס מתוק, הליוטיס מבוא תירס מתוק הוא גידול מרכזי במחזור גידולי השדה. לגידול התירס במחזור גידלי השדה השפעה חיובית כמטייב קרקע, כמפחית פגעים וכגידול קצר היכול לשמש כגידול נוסף במחזור. הנובר האירופי וההליוטיס מהווים גורם משמעותי בממשק גידול התירס המתוק, המושפע מהיקפי המזרעים בכל עונות הגידול, המשתרעות החל מזריעות ינואר תחת חיפוי פלסטיק ועד תחילת נובמבר. בעונות הגידול השונות חלים שינויים בקצב התפתחות התירס וגודל אוכלוסיות המזיקים. הקלחים בשלב תחילת המשי הירוק מהווים מוקד משיכה להטלות הנובר האירופי וההליוטיס, בהתאם לעונת הגידול. משך גידול דור של כל אחד מהמזיקים הוא כחודש ימים בעונה המיטבית, עונה ג -ד, כך שבמהלך גידול התירס במשך הקיץ יש כ- 3 דורות של המזיקים. אומדן של 20-15% נגיעות בשדה, משמעותו כ- 5% פחת במפעל. המפעלים רשאים לפסול קלחים בהם נמצאים נזקי חדירה בצידי הקלחים העולים על 5%. יתר על כן, נזק מסוג זה אינו מאפשר שיווק תירס טרי. מעקב פנולוגי לנוכחות המזיקים במזרעים רציפים של תירס מתוק עשוי לסייע בגיבוש ממשק הדברת נוברי התירס וההליוטיס. בחינת מודל ניטור מזיקי התירס בנגב נועד לאמת ממצאי המחקרים שנערכו בעבר בגליל העליון 1995( al., )Ben-Yakir et )בן-יקיר וחבריו, )2001 )בן-יקיר וחבריו )2002 ובגליל התחתון )צוקרמן וחבריו, 2004(. לאור הממצאים אלה לגבש המלצות לממשק הדברה יעיל לאזור הנגב, בהתאם להתפתחות והרכב אוכלוסיות מזיקי התירס במשך עונת הגידול. שאלות המחקר 1. מה השינויים החלים באוכלוסיות נובר התירס האירופי וההליוטיס בתירס מתוק בנגב במזרעי התירס המתוק של החודשים מרס עד יוני. 2. מידת השינויים ברמת הנגיעות של מזיקי התירס במשך האביב בנגב. 3. בדיקת הקשר בין ממצאי הניטור לבין מידת הנזק המסחרי. 4. בחינת ממצאי הניטור ואימותם לתוצאות הניסויים בעמק החולה ובגליל התחתון. חומרים ושיטות 1. הניסוי לבחינה ולאימות הפנולוגיה של נובר התירס האירופי וההליוטיס 11 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

12 בתירס מתוק לייצוא, נערך בשדות משמר הנגב, גד"ש שיקמה", באביב שנת הניסוי נערך ב- 5 מזרעים רציפים של תירס מהזן בנדיט )ראה סעיף (. 2 כל מזרע היה בגודל של כ- 10 ד מזן בנדיט. בכל מזרע סומנו 100 צמחים, שנבחרו באקראיות גמורה. קטעי המזרעים בהן סומנו הצמחים לא טופלו נגד מזיקים. החל מתאריך 09/05/05 נערכו ביקורים סדירים, פעם בשבוע, לניטור אוכל לוסיות הנובר וההליוטיס בצמחים המסומנים. בכל מזרע בוצעו 4-5 ניטורים במהלך גידולם. בכל ניטור נבדקה נוכחות הנובר ו/או ההליוטיס בחלקי הצמח השונים, עפ"י מחזור חייהם - תטולה, זחל ותעופה וסומנו בהתאם. ביום הקטיף המסחרי, נאספו 100 הצמחים המסומנים בכל מזרע. בכל צמח נספרו סימוני ההטלות והזחלים וכן הוערכה מידת הנזק המסחרי בקלחים. 2. מועדי המזרעים, הפריחה והקטיף במודל הניטור, במשמר הנגב מס המזרע 1 מועד הזריעה 7 מרס 2005 תאריך פריחה 15 מאי 2005 תאריך קטיף 14 יוני 2005 ימי גידול יוני יוני יוני יולי מאי מאי מאי יוני מרס מרס מרס אפריל אגרוטכניקה גידול קודם - תפוחי אדמה, אביב עיבודים - לאחר תפו"א, פתיחת ערוגות, מתחחת ומעגלת החלקה. זריעה - מזרעת מונוסם פנאומטית 6 יחידות במרווח שורות "38 )פירוט מועדי הזריעה סעיף 2(. הדברת עשבים - טיפול קדם הצצה: אטרנקס 70 גר'\ד' אלאפז 400 סמ"ק\ד, בנפח תרסיס גבוה. 4. השקיה בכל מזרע ניתנו 3 השקיות בהמטרה - הנבטה, השקית השרשה I כ- 5 ימים לאחר השקית הנבטה. השקית השרשה II כ- 10 ימים לאחר השרשה I. השקיה בטיפטוף החלה כ- 25 ימים לאחר ההנבטה ועד הקטיף. 5. דישון חנקן - דרך מערכת ההשקיה בטיפטוף, 15 ק"ג חנקן צרוף לדונם )47 ק"ג אוראן 32%( 7. בדיקות לאחר הקטיף: 1( מספר הסימונים ביצים/זחלים על כל צמח במדגם. 2( מידת הנזק בקלחים כתוצאה מפעילות ההליוטיס. לאור הממצאים בסעיפים 1 ו- 2 חושב האומדן הנזק המסחרי הצפוי בכל מועד קטיף. תוצאות ודיון בחינה ואימות הפנולוגיה של נובר התירס האירופי וההליוטיס בתירס מתוק לייצוא טרי נערך באביב וקיץ 2005 במשמר הנגב. שיטת הבדיקה התבססה על עבודות שנערכו בשנים בגליל העליון בראשותו של ד"ר דוד בן יקיר )1995 al., )Ben-Yakir et )בן-יקיר וחבריו, 2001(; )בן-יקיר וחבריו 2002( וניסויים דומים שנערכו בגליל התחתון )קיבוץ לביא( בשנת 2004 ע"י צוות בראשות שדה )צוקרמן וחבריו, 2004(. הניסוי נערך ב- 5 מזרעים רציפים של תירס מתוק של 10 ד מהזן בנדיט שנזרעו במהלך החודשים מרץ-אפריל. החל מתאריך 09/05/05, בעת ששני מזרעי מרץ הראשונים היו בשלב 4 עלים, נערכו ביקורים סדירים פעם בשבוע לניטור אוכלוסיות הנובר וההליוטיס בצמחים המסומנים. בכל מזרע נבדקו 100 צמחים לנוכחות הנובר ו/או ההליוטיס בחלקי הצמח השונים, עפ"י מחזור חייהם - תטולה, זחל ותעופה וסומנו בהתאם. ביום הקטיף נאספו 100 הצמחים המסומנים לניטור הנגיעות והפגיעה בקלחים. ממצאי הניטור של התטולות והזחלים מוצגים באיורים 2, 1, ו- 3. סופר מתוק, גד"ש שקמה, אביב סופר מתוק, גד"ש שקמה, אביב ממצאי הניטור של מזיקי התירס באביב המוקדם ובתחילת הקיץ במשמר הנגב מראים, שהמזיק העיקרי, כמעט בלעדי, בתקופה זו של השנה היה ההליוטיס. לאור ממצא זה, ניתוח הממצאים נעשה לנזקי הליוטיס בלבד. על פי הממצאים המתוארים ניתן לראות עליה במספר התטולות של ההליוטיס, ששיאן בשליש האחרון של חודש מאי. לאחר מכן נמצאה ירידה מתמדת במספר ההטלות. מאמצע יוני מספר ההטלות מועט ביותר. גל דומה נמצא גם בניטור זחלי ההליוטיס, אך הוא מופיע באיחור פאזה של שבוע עד 10 ימים לאחר ההטלות. מטרת העבודה העיקרית הייתה לאפיין את הקשר בין ממצאי הניטור לבין מידת הנזק. לאור ממצאים אלה להעריך הסיכוי להיווצרות נזק מסחרי וגיבוש המלצות להתמודדות עם המזיקים. באיור 4 מתוארים: ניטורי הביצים והזחלים הממוצעים לצמח כתלות בזמן, מידת הנזק שנצפה בקלחים בכל מזרע והערכת מידת הסיכון להיווצרות נזק מסחרי, כתלות בשינויי בזמן ובגודל אוכלוסיית ההליוטיס. על פי המתואר באיור 4 נראית עליה בסימון ההטלות והזחלים לצמח עד המזרע השלישי ) (, - ולאחר מכן מסתמנת ירידה במספר הצמחים הנוגעים. בחינת קצב השינוי בתטולות ובמספר הזחלים לצמח, מראה שעליה זו היא פולינומית ששיאה בסוף חודש מאי - תחילת יוני. עיקר הנזק המסחרי לקלחים היה במזרע הראשון והוא הולך ופוחת בצורה לוגריתמית. על פי המתואר באיורים 3 ו- 4, ההפריה של המזרע הראשון הייתה בשיא ההטלות. כתוצאה מכך מספר פרטים רב של זחלי הליוטיס בקעו בעת הבשלת הקלחים וגרמו לנזק מסחרי. מידת הנזק במזרעים העוקבים הושפעה באופן ישיר מהירידה המתמשכת בכמות הזחלים בזמן התפתחות הקלחים. אומדן הנזק הצפוי חושב על פי היחס שבין מספר הקלחים עם נזק מסחרי בכל מזרע, לבין מספר סימוני התטולות והזחלים בכל מזרע. מאיור 4, ניתן לראות שמידת הסיכון, שהוא מדד יחסי, מושפע מהירידה בכמות הזחלים הצפויים בעת התפתחות ומילוי הקלחים. במילים אחרות, ירידה בתטולות 14 יוני 20 יוני 29 יוני 8 יוני 6. מועדי הניטור בשטח לפי מזרעים. מס 8 מאי 16 מאי 24 מאי 31 מאי 2 יוני המזרע ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

13

14 איור - 1 ניטור ביצי הליוטיס, ב- 5 מזרעי תירס איור - 2 ניטור זחלי הליוטיס, ב- 5 מזרעי תירס איור - 3 מספר ממוצע ל- 100 צמחים של ביצים וזחלי הליוטיס ומועדי הפריה ב- 5 מזרעי תירס סופר מתוק, גד"ש שקמה, אביב איור - 4 אחוזי הנזק, מספר סימוני תוצאות הניטור ואמדן הנזק המסחרי הצפוי באחוזים, ב- 5 מזרעי תירס סופר מתוק, גד"ש שקמה and spring emergence of the European corn borer,ostrinia.nubilalis, in Israel. Phytoparasitica, 23: במועד ההפריה תקטין את הסיכוי לנזק מסחרי לקלחים. מידע זה מאפשר קביעת ספי פעולה להדברה כתלות במועד הזריעה וההפריה, השינויים בגודל אוכלוסיית ההליוטיס ועלות טיפולי הדברת המזיקים. סיכום ממצאים 1. אוכלוסיות ההליוטיס במזרעי האביב בנגב מתאפיינות בגל עולה של הטלות ששיאו בשליש האחרון של חודש מאי. גל דומה נמצא גם בניטור זחלי המזיק, אך הוא מופיע באיחור פאזה, של כשבוע עשרה ימים לאחר גל ההטלות. 2. על פי המודל, נראה שקיים קשר בין ניטור ההטלות וזחלי ההליוטיס לבין מועד ההפריה ומידת הנזק הצפוי לתירס. 3. לאור הממצאים בסעיפים 1 ו- 2 ניתן לחשב ספי פעולה להדברת ההליוטיס כתלות בהתפתחות האוכלוסייה, מועד ההפריה ועלות טיפולי ההדברה. זאת במטרה להוזיל את הוצאות ההדברה תוך סיכון מזערי לאיכות הקלחים ולאיכות הסביבה. בן-יקיר, ד., ד. נסטל, הדסה בן-הרצל, מ. חן פיתוח מודל לחיזוי גיחת האביב של נובר התירס האירופי. גן שדה ומשק" יוני: בן-יקיר, ד., הדסה בן-הרצל, י. מלמד, א. סלומון, ציפורה נבו ומ. חן פיתוח אסטרטגיה איזורית להפחתת נזקים ממזיקי התירס בעמק החולה. גן שדה ומשק" יוני: צוקרמן א., שטיינברג י., עבדאללה, שדה ד., פנולוגיה של נובר התירס האירופי בתירס מתוק, לביא חוברת סיכום ניסויי שדה ותצפיות בתירס מתוק, 2004 )ע"ג.)CD עורך צוקרמן א. הוצ שה"מ, המח להמחשה, עמ' תודות לפקחיות - גנין ומרים מ"גד"ש שקמה", למדריכי שה"מ - שי כיתאין ויעל סקוטלסקי ולאנשי החברות - ניר מולינגר ושלמה גלידאי מ"אחים מילצ ן", אהוד מ"לוכסמבורג", ארז אבישר מ"לידור" על התמיכה בגיבוש ובביצוע הניסוי. ספרות Ben Yakir, D., D. Nestel, H. Ben Herzel, M. Grossman, H. Benyaminy and M. Chen (1995). Postdiapause development 14 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

15 הנחיות לגידול חימצה לאחר זריעה ועד תחילת השקיה שי כיתאין: שה"מ 1. הדברת עשבים א. לאחר כחודש מהפעלת החומרים להדברת עשבים רחבי עלים, חלקם מגיעים לסוף הדרך ולכן צריך לעבור בחלקות ולבדוק את מצב העשבים בחלקות השונות. במידה ורואים נביטות חדשות של עשבים וברור שצמחים אלו לא יקטלו מקוטלי העשבים הקיימים בחלקה, אפשר לרסס על החימצה את קוטל העשבים דואל S גולד, על מנת לשמור על השדה נקי מעשביה )שימו לב, התכשיר זקוק לגשם או להמטרה להפעלתו, איננו קוטל עשבים קיימים, אלא רק מונע הצצה. בזמן היישום צריך גובה החימצה להגיע ל- 10 ס"מ(. לאנטגראן- להדברת עשבים קיימים. צלאנג' - להדברת עשבים קיימים. כאשר החימצה מתנשאת מעל גובה של 10 ס"מ והעשבים עדיין קטנים, ניתן לשלב צלאנג' עם דואל S גולד, כך מדבירים ומונעים את הצצת העשבים. ב. קלטור שורה - בתקופה זו של החורף קשה לקלטר, מומלץ להשתמש בכלי זה במידת האפשר. ג. עישוב ידני: כאשר יש אוכלוסיית עשבים שאיננה מודברת בקוטלי עשבים ואין יכולת לטפל בבעיה באופן כימי או מכני, צריך לעבור לעישוב ידני, איחור בטיפול יכול לגרום נזק בלתי הפיך לגידול. ד. ריסוס מכוון בין השורות: כאשר מדובר בחלקה בעייתית כגון: עשבים גדולים, חלקה עם אבנים ועוד! והקילטור לא הצליח להדביר ניתן לבצע ריסוס מכוון בין השורות. הריסוס נעשה בעזרת מרסס עם מגינים )המגינים על השורה של החימצה(. טיפולים אלו עלולים לפגוע בחימצה ולכן יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות על מנת למנוע כל פגיעה בצמחי החימצה. החומרים הניתנים בריסוס בין השורות הם: א. שילוב של גליפוסט אורורה. ב. בסטה עם אורורה. )לטיפולים אלו אין אישור בתווית ולכן יש לשקול את השימוש בהם(. ה. הרביגציה )טיפול בקוטלי עשבים דרך הטפטוף(: בשנים האחרונות נבחנו מספר קוטלי עשבים שניתנים בטפטוף, התוצאות טובות, אבל עד שלא יהיה רישוי, לא ניתן לתת המלצה בנושא. ו. הדברת עשבים דגניים לאחר הצצה: קבוצה גדולה של חומרים מורשה לטיפול: גלנט סופר, דגנול F, ליאופרד, סלקט סופר, פוקוס אולטרא, פילוט סופר, פנטרה, שוגון, אין לחסוך בטיפולים אלו ובמיוחד כאשר שנה לאחר מכן הגידול הבא יהיה חיטה ונצטרך לטפל בקוטלי דגניים סלקטיביים בחיטה. קרב- מורשה לטיפול קדם הצצה וריסוס על הנוף. טיארה- מורשה לטיפול לאחר זריעה קדם הצצה. קרב וטיארה בעלי מנגנון פעולה שונה מכל קוטלי הדגניים ולכן מומלץ לטפל ב- 25% מהחלקות בחומרים אלו להפחתת הסיכוי לעמידות של העשבים הדגניים. פרטים על מינון ופעולת החומרים בחוזר הראשון של גידול חימצה. הדברת כשות: קוטל העשבים קרב מורשה בטיפול לאחר הצצת החימצה ולהדברת הכשות, צריך 250 מ"מ לאחר היישום, כדי שלא יגרמו בעיות בגידולים הרגישים הבאים במחזור. קוטל העשבים טיארה קיבל רישוי להדברת עשבים בחימצה לאחר זריעה קדם הצצה. להדברה טובה של הכשות על ידי קרב וטיארה נחוץ שהאדמה בשכבת הקרקע 0-20 ס"מ, תהיה רטובה לאורך כל עונת הגידול. 2. בעיות שנובעות מהידוק והצפות קלטור שורה עשוי לפתור אותן. 3. פיקעיות א. לאחר כ- 30 יום מהצצת החימצה צריך לבדוק את מצב הפקעיות. ב. במידה והפיקעיות קיימות יש לחתוך אותם ולבדוק את צבעם, אם צבעם אדום ורדרד - הפקעיות פעילות, במידה והם לבנות, יש לחכות מספר ימים ולבדוק שוב, אם לאחר תקופה של כ יום אחרי הופעת הפקעיות, הם לא מקבלות את הצבע האדום ורדרד שלהם, יש לשקול דישון חנקני. ג. באם הפקעיות לא נוצרו או נאכלו על ידי מזיקים לאחר כ יום מהצצה, צריך לדשן בחנקן את החלקה. 4. דישון בתקופה הראשונה של הגידול יש מספר אפשרויות לדשן את החימצה. דישון בסיכות: הצנעה של חנקן, זרחן ואשלגן )כל אחד בנפרד או כולם ביחד ) כ ס"מ מהשורות )במידה ומדובר בזרחן ואשלגן מומלץ להצניע לעומק של 15.0 ס"מ(, לאלו שאחרו בדישון היסוד, הזדמנות אחרונה. דישון ראש: אוריאה גרגירית פזור לפני גשם או השקיה בהמטרה להצנעת הדשן. אין לרסס דשן חנקני נוזלי כל שהוא, על נוף החימצה!!!. 5. מזיקים מזיקים אוכלי פקעיות: א. זבוב מיקרופזה שחורה: Nigra( )Micropeza שהרימות שלו אוכלות את פיקעיות החנקן של החימצה. פגיעת המזיק בדרך כלל מתחילה בחודשים פברואר מרץ. טיפול במזיק: התכשירים גאוצ'ו וקרוזר קיבלו רישוי לטיפול במזיק המיקרופזה השחורה בעיטוי זרעים. ב. סיטונה spp( :)Sitona )חיפושית שולי העלים( בדיקה בשולי העלים, האם יש אכילות, יכולה להסגיר את הימצאות המזיק בחלקה, אבל במקרים רבים נצפים נזקים לפקעיות לפני אכילת שולי העלים על ידי המזיק. הנזק העיקרי נעשה על ידי הדרן שניזון מפקעיות החנקן. טיפול במזיק: אין המלצות, רצוי להתייעץ עם המדריך. 15 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

16 ג. זבוב המנהרות cicerina( :)Liromiza אין ספי פעולה ברורים לטיפול במזיק. בניסויים שנערכו לבדיקת הנזק הנגרם מזבוב המנהרות, נמצאה בחלקם השפעה לטיפולים על היבול והאיכות, לכן מומלץ לטפל כאשר הרימות מגיעות לשני שליש מגובה הצמח בתכשירי מתמידופוס 250 סמ"ק/ד': )פרודקס, פרותר, תמרון(. טריגארד 25 סמ"ק/ד'. טלסטאר במינון 75 סמ"ק/ד', כמו כן התכשיר קיבל רישוי להדברת הליוטיס, כך שאפשר לטפל בשני המזיקים במידה ויופיעו ביחד. תכשירי אנדוסולפאן: )תיונקס, תיודול והליודן( נמצאו כמדבירים של הזבוב, כמו כן מדבירים הליוטיס, כך שאפשר לטפל בשני המזיקים במידה ומופיעים ביחד. ד. הליוטיס armigera( :)Heliothis אוכל את הזרעים בתוך התרמילים. ברגע שמתגלה המזיק בחלקה צריך לטפל בתכשירי אנדוסולפאן 250 סמ"ק/ד': תיונקס, תיודול והליודן. התכשיר טלסטאר קיבל רישוי במינון 75 סמ"ק/ד'. בשנים בהם מועד הטיפול הראשון מוקדם יחסית, עלולים לטפל פעם שניה לאחר כ- 20 עד 30 יום מטיפול ראשון. ה. עכברים: לפני סגירת הנוף צריך להגיע למצב שהשדה נקי מעכברים, בהמשך הגידול אין סיכוי שנוכל להדבירם. טיפול ב"רוש" אפשרי בפזור ידני לכל חור או מהאוויר על כל החלקה 300 גרם/ד'. )אישור לפזור רוש" צריך לקבל מהרשות להגנת הצומח(. ו. זחלי אגרוטיס ipsilon( )Agrotis - פעילים באביב, נזק עיקרי נעשה לנבטים צעירים. הדברה: 1. תכשירי ENDOSULFAN )תיונקס, תיודול והליודן ) 300 סמ"ק/ד', עם מציאת הזחלים בשטח. 2. פיתיון מגורען: ספסן, פרודן, במינון 2 ק"ג/דונם. 6. מחלות א. ריזוקטוניה :)Rihzoctonia( פגיעה בנביטה, פגיעה בנבטים צעירים, פגיעה בשורש והשחרה שלו והתייבשות העלווה. חיטוי הזרעים בויטווקס יפחית משמעותית את הנגיעות במחלה. ב. סטמפיליום :Stemphylium(( נקודות חומות קטנות על העלים המרוכזות במרכז הצמח. אין ספי פעולה למחלה זו. בתצפית שנערכה בקיבוץ נחשון בחלקת חימצה בבעל קיבלו תוספת יבול של 30 ק"ג/ד' בטיפול בקוטל המחלות סקור, כאשר היבול בחלקה היה 200 ק"ג/ד'. ג. פוזריום Fuzarium( (: מחלה הפוגעת בצמחי החימצה במערכת ההובלה וגורמת להתמוטטות הצמחים. האפשרות להתמודדות היא על ידי זריעת זנים עמידים למחלה. ד. חילדון ciceris( :)Uromycis הופעת המחלה לקראת סוף עונת הגידול, מתבטא בגבשושיות קטנות בולטות חומות, הניתנות להסרה. אין סף פעולה למחלה. כאשר המחלה מופיעה במספר אזורים בחלקה ובעוצמת כיסוי של אחוזים בודדים )כ- ) 3% ועדיין נשארו לפחות 3 שבועות לסיום הגידול, אז צריך לשקול לטפל בחילדון, התכשיר אטמי אקסטרה קיבל רישוי להדברת חילדון בריסוס על הנוף סמ"ק/ד' ובמתן דרך הטפטוף 75 סמ"ק/ד'. ה. אסקוחיטה sp( )Ascochita בחימצה. ברוך רטיג ז"ל, דני שטינברג, דני זוהר, עוזי נפתליהו, שי כיתאין. רבייה מינית - מודל הצופה הופעת נבגים מיניים פותח בהסתמך על ניסויי מעבדה ואומת על ידי מועדי הופעת נבגים מיניים בשדות. נמצא שהנבגים המיניים מבשילים על גבי שאריות צמחי חימצה נגועים באסקוכיטה מהעונה החולפת. ההבשלה וההפצה מתרחשים לאחר שישה אירועי גשם על אותן שאריות צמחים, אשר יהיו רלבנטיים לצורך המודל באם ירדו בכל אחד 10 מ"מ לפחות, והטמפרטורה הממוצעת במהלך אירוע הגשם נמוכה מ- 15 מעלות צלזיוס, אירוע בו הטמפרטורה הממוצעת גבוהה יותר, לא יכלל במניין ששת האירועים. הנבגים הנוצרים בגופי פרי אלה שונים מהנבגים האל-מיניים, בהיותם קלים יותר ולכן יכולים להיות מופצים ונישאים ברוח. בניסויים שנערכו נמצא שמרחק הפצתם מגיע לכמה מאות מטרים. ידוע לנו על אילוח מנבגים מיניים בחלקת חימצה שנמצאה באזור אשר מזה שנים לא גידל חימצה, ולכן יתכן שהנבגים מופצים אף למרחק של כמה קילומטרים. רבייה אל-מינית - מוכרת לנו שנים רבות. כתמי אילוח בודדים שמקורם בזרע נגוע או בשאריות צמחים נגועות משנים קודמות. הכתם מתפשט בצורה מעגלית סביב מוקד האילוח. טיפות גשם גורמות ליציאת נבגים אל-מיניים מגופי הפרי ולהפצתם בהתאם לכיוון הרוח ולעוצמתה למרחק כמה עשרות ס"מ. במקום נפילתם נובטים הנבגים על גבי צמחים שלא היו נגועים עד אז. מאירוע גשם אחד למשנהו גדל מעגל הנגיעות. הדבקה ברבייה המינית, בשלביה הראשונים, מופיעה כנגיעות בעלים העליונים של הצמח, ובדרך כלל בפיזור אקראי על פני השדה. לפעמים הפיזור בשדה אינו אחיד וצפיפות הצמחים הנגועים הולכת ופוחתת בהתאם לכיוון הרוח. במקרה כזה יתכן וניתן לזהות את מקור המידבק בחלקה סמוכה. לעומת זאת, ההדבקה ברבייה אל-מינית שמקורה בצמח נגוע, מקור הנגיעות יהיה אז צמח קטן נגוע, ואולי כבר מת. הנבגים האל-מיניים של האסקוכיטה מופצים בעת ירידת גשם, לעומת הנבגים המיניים, המופצים בעת ירידת הגשם ו/או מיד לאחר אירוע הגשם. טיפול תגובתי מספק הגנה רק כנגד אותם נבגים )מיניים ואל-מיניים כאחד( שהופצו במהלך שלושת הימים שקדמו למועד יישומו. הדבקות שנגרמו מנבגים שהופצו לפני כן לא יודברו, לפיכך ניתן לבצע טיפול מונע לפני התרחשות אירוע הגשם, ואז התכשיר המיושם ישמש למניעת הדבקות בימים הבאים. אפשרות נוספת היא טיפול תגובתי, ריסוס מיד לאחר אירוע הגשם, אז ידביר התכשיר את ההדבקות שהתרחשו בשלושת הימים שקדמו לטיפול ויספק הגנה כנגד הדבקות למספר ימים נוספים )בהתאם לתכשיר(. יעילותו של טיפול המתבצע מאוחר משלושה ימים לאחר תחילת אירוע הגשם תהיה נמוכה עד אפסית. בנוסף לנתונים אלה, על דרכי פעולה יש להתייחס גם לרגישות הזן: במקרה של הפצה אל-מינית - התייחסות כבעבר. למניעת הפצה משנית נטפל באחת מהצורות הבאות: זן רגיש )ספרדי( - זן זה דורש טיפול הגנתי, ולכן מועד טיפול ראשון יהיה לקראת המועד בו צפויים להבשיל ולהיות מופצים )על פי המודל( גופי הפרי המיניים. התכשירים בהם ניתן להשתמש לפעילות מונעת, דהיינו לפני אירוע גשם הם: תכשירי מנב )רצוי לשלבם עם חומר הדבקה(, סקור או סקוטר, סקיפר או בוגארד 50 סמ"ק/ד', פוליקור 75 סמ"ק/ד', עמיסטר 50 סמ"ק/ד', קליפמן 150 סמ"ק/ד', בראבו סמ"ק/ד', אודאון 180 סמ"ק/ד' או סיגנום 50 סמ"ק/ד' ואורטיבה טופ 50 סמ"ק/ד' אם ירד גשם ולא הספקת לטפל לפניו, ניתן לרסס בסקור או סקוטר,סקיפר או בוגארד 50 סמ"ק/ד', עמיסטר 50 סמ"ק/ד', סיגנום 50 סמ"ק/ד', אורטיבה טופ 50 סמ"ק/ד' וקומדור 150 סמ"ק/ד' תוך שלושה ימים מתחילת אירוע הגשם. אם זוהו סימפטומים של אסקוכיטה בחלקה, יש להמשיך להגן בפני ההפצה המקומית של השלב האל-מיני, ועל ידי טיפול שייושם מיד לאחר כל אירוע גשם ולא יאוחר משלושה ימים מתחילתו. ובהתחשב באורך הפעילות של הטיפול הקודם שניתן, גם במקרה זה מומלץ להשתמש בתכשירים סקור, סקוטר, סקיפר או בוגארד 50 סמ"ק/ד', עמיסטר או סיגנום, אורטיבה טופ וקומדור כשהמינון ייקבע בהתאם לשיעור הנגיעות בשדה. 16 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

17

18 טל - מזכירות ) ( גרשון שליסל ) ( פיני מהר"מ אורית גונן ) ( נחום הלפגוט טלפונים חדשים בארגון עובדי הפלחה אריק ויינר ) ( ספי כץ ) ( פקסים /

19 ÛÈÁ ÊÈÎ ÙÂË ÈË Â ˆÓÈÁ ψ Ì ÂÏÁÓ Ï ÁÂÂË Á ÂÈ ËÙ ÏË ÙÂË ÈË Â ÂappleÂ ÂˆÂ Ó ÌÈÏÈÚÙ ÌÈ ÓÂÁ Èapple ÏÈÎÓ ÆÌÈÚËÓÂ Ó ÈÁÂÙ ÆÌÈÏÂÊ È Ë ˆÂ Ó Difenoconazole  ÌÈappleÈ ÂÏÈ Â ËÒ ˆÂ Ó Azoxystrobin Ô Á ÏÂÙÈË ÛÈÒ ÈappleÙÏ ÌÈÓÈ ± ± ± µ ± ÌÈÒÈÒÓ ÌÈ È Ò Ï ÏÂ È ÏÚ ÚÙ Â ËappleÁ ÁÈÓˆ ÂÒÈÂÏ ÌÈÒÈÒÓ ÌÈ È Ò Ï ÆÔÂÓÒ Ù Â Ò Ò appleè ÔÙ Æ ÈappleÈÏ ß ˆÓÂÁ ÁÈÓˆ ÔÂÓ Â ÌÈÏÈÎÓ ÌÈÓ ÌÈÒÈÒÓ ÌÈ È Ò Ï È ÂÏÂÈÒÈÙ Ô ÁÓˆ È ÏÁ ÏÚ ÚÈÙ Ó ÌÈÎÂÓapple ÌÈÊÂÎÈ ÏÚÂÙ Ê ÔÂÓ Â Æ È ÂÏÂÙ ÂÓ Ô Â Æ ÂÈÏ Ë ÙÈÏÁÓ Á ȈÏÂÓ ÂÙ π µ µ ± Ò Ù π ± Ï Ë w w w. m c w. c o. i l ÈË ÊÙÂË Â ËÈÏ Á Ï ÏÂÊ ÈÓÊapple Ï ÍÙ ÈÓËÒÈÒ ÂÈ ËÙ ÏË ÊÙÂË ÆÌÈÁÓˆ ÂÏÁÓ Â ÚÈappleÓÏ ÚÂÈÓ È Î ÆÁÓˆ È È ÏÚ Ô Á ÚÂÓ ÈappleÙÏ ÌÈÓÈ ÛÈÒ ± ± ÁÙapple ÒÈÒ ß ØßÏ Â Ú È apple Â Ú È apple ± ÒÈÒ ÁÙapple ÔÂappleÈÓ ÌappleÂ Ï ËÈÏ ß Ø ÓÒ ÒÂÒÈ ÈÁÂÂ Ó appleâú ÏÈÁ ÏÈ Ù ÛÂÒ Ú ÂÏ Ï Ó ÆÌÈÓÈ ± ÏÎ ÍÂÓÒ Ú ÏÈ Ù ÛÂÒÓ ÆÌÂÈ ± ± ÏÎ ÛÈË Ï ÏÈÁ Ó ÌÈÓÈ ± ÏÎ ± ± Ï Á ÂÏ Ï Ú ÈappleÂÈ ÂÁÓ ÏÁ ÌÂÈ ÆÛÈË Ï ÌÈÏÂÙÈË Ì ÂÈ ıú ÈÁÂÙ ÆÔÂÁÓÈ µ ÏÈ Ó ÌÂÈ Ï Á ÒÒ Ï ıïóâó ÂÚÂ Æ È Á Ï ÏÁÓ ÔÂappleÈÓØÊÂÎÈ ß Øß Æ Æ µ Ì ÓˆÂÚÏ appleâúâ ÂÚÈ apple ÏÂÙÈË Æ µ ÁË Ó Æ µ ÙÒÂ Æ ÏÈ ÈappleÙÏ ÌÈψψ ÏÈ Ë Ú ÏÁÓ ˆÙ ÚÈappleÓÏ ÚÂÈÓ Ê ÏÂÙÈË Æ Â Í ÓÏ ÛÒÂapple ÁÂÏÈ ÚÈappleÓÏ Â ÂÚ apple Ï ÂÚ Ï ÌÈÚ apple ÌÈψψ ÌÈÏ apple ÌÈψψ ÏÚ Ô Ï È Î Â ÔÈ Í Ú Ï Æ Ú apple Ó ÏÁÓ ÒÈÒÙ ÙÒ Ô ÂÁ ÂÙÒ ˆ    ÏÂ È µ ÙÏÁ Ó ÁÂÙ µ È Â Î ÌÂÈÏÈÙÓËÒ Ïˆ µ Ô ÏÈÁ ÌÂÈÏÈÙÓËÒ Ì ±µ µ ËÈÎÂ Ò ˆÓÁ Ò Ù È apple Ú Æ µ Ô ÏÈÁ appleè Ë apple ÛÈÊ ÏÂ È Ò ÁÂÙ ÈÊÂ Ó Ïˆ שעור הנגיעות ייקבע בצורה הבאה: שדה בו תוך הליכה בין שתי ערוגות ניתן לראות נגיעות באסקוכיטה כל מטר בממוצע יוגדר כשדה עם מעט הדבקות. במקרה כזה הטיפול יהיה בעמיסטר 50 סמ"ק/ד', סקור או סקוטר או בוגארד 50 סמ"ק/ד', סיגנום 50 סמ"ק/ד' וקומדור 150 סמ"ק/ד'. שדה בו ניתן לראות כתמי נגיעות כל מטר או פחות יוגדר שדה עם הרבה הדבקות. במקרה כזה נטפל בתכשירים סקור או סקוטר, סקיפר ובוגארד ופוליקור במינון של 75 סמ''ק לדונם )התכשירים עמיסטר 50 סמ"ק/ד', אורטיבה טופ 50 סמ"ק/ד', סיגנום 50 סמ"ק/ד' וקומדור 150 סמ"ק/ד'(. לאחר הטיפול הראשון ייושמו טיפולים עוקבים כל מספר ימים בהתאם לתכשיר, או מיד לאחר גשם נוסף, המאוחר מהשניים. המינונים של הטיפולים העוקבים יהיו בהתאם לרמת הנגיעות כנ"ל. אם צפוי אירוע גשם של 5 מ"מ לפחות ומשך אירוע של שלושה ימים ויותר, מומלץ לטפל לפני האירוע ואז ניתן להשתמש גם בקליפמן 150 סמ"ק/ד',בראבו סמ"ק/ד' או אודאון 180 סמ"ק/ד', כמו כן התכשירים מנבגן ומנקס מורשים למניעה במינון של 250 סמ"ק/ד', אך לא ברורה יעילותם. זנים בעלי עמידות בינונית )ירדן וזהבית( - טיפול ראשון: לאחר זיהוי סימני האילוח הראשונים. הטיפול יהיה לקראת אירוע הגשם הבא, או טיפול תגובתי מיד לאחריו )תוך שלושה ימים מתחילת אירוע הגשם(. הטיפולים העוקבים - כנ"ל. אירוע גשם רלבנטי לזנים אלה הוא: 20 מ''מ. אם חזוי אירוע גשם ממושך )וסימני המחלה כבר בשדה(, כדאי לשקול ריסוס הגנתי. במקרה זה ניתן לטפל לפני האירוע בתכשירים הסיסטמיים או בפרוטקטנטיים. אם האירוע נמשך כמה ימים וירד גשם רב )עד כדי חשש לשטיפת חלק מהתכשיר(, כדאי להיוועץ במדריך אם להוסיף טיפול גם לאחר האירוע לפני תום פעילותו של התכשיר. זנים עמידים - בולגרית, רז )Icrisat( - לא יטופלו אלא במקרה של מגיפה חמורה, ובכל מקרה לא לפני זיהוי הסימפטומים בשדה. רצוי לטפל רק לאחר התייעצות עם המדריך. תכשירים הגנתיים )פרוטקטנטים - תכשירי מנב- 250 סמ"ק/ד', קליפמן 150 סמ"ק/ד', בראבו סמ"ק/ד' או אודאון 180 סמ"ק/ד'. קליפמן - תכשיר שנמצא יעיל כפרוטקטנט. אינו יעיל כנגד נבגים שנבטו על גבי הצמח לפני הטיפול, אך מגן בפני הדבקה במשך 17 יום. בראבו או אודאון )חומר פעיל זהה( - תכשירים מקבוצת הכלורוטולוניל שנמצאו יעילים כפרוטקטנטים. משך הזמן שמגן מפני הדבקה לפחות 10 ימים. תכשירים לטיפולי תגובה )סיסטמיים( - פוליקור 50 סמ"ק/ד' או 70 סמ"קד', סקור, סקוטר, סקיפר או בוגארד 50 סמ"ק/ד', עמיסטר 50 סמ"ק/ד', אורטיבה טופ 50 סמ"ק/ד', קומדור 150 סמ"ק/ד' וסיגנום 50 גרם/ד'. תכשירים אלה קוטלים נבגים שנבטו שלושה ימים )מקסימום( לפני הטיפול ומגינים בפני נביטות חדשות כ- 10 ימים אחריו. העמיסטר נמצא יעיל 12 ימים לאחר הטיפול. סיגנום - נמצא יעיל 14 ימים לאחר יישום. משך פעילותו של חומר - פירושו שאירועי גשם בזמן בו התכשיר יעיל, לא תיגרמנה הדבקות חדשות של המחלה. כדי להפחית את הסבירות לפיתוח עמידות כנגד תכשירי ההדברה, במקרים בהם יש ליישם טיפול חוזר, מומלץ להשתמש בתכשירי הדברה בעלי מנגנון פעולה שונה. כל החומרים המוזכרים נבדלים בניהם במנגנון הפעולה למעט סקור ותכשירי )TEBUCONAZOLE( פוליקור ואוריוס בעלי מנגנון פעולה דומה. יש להימנע מריסוסים במינונים גבוהים מאלה המצוינים בתווית מאחר ואין הוכחות בדוקות להגברת יעילות התכשיר ומשום שפעולה זו עלולה להגביר את הסיכויים להתפתחות עמידות. 19 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

20 יום עיון בנושא בוצת שפכים מיכל צוריאל הקומפוסט המיוצר מבוצת שפכים מכיל דשנים וחומרי הזנה לצמחים, מונע מחלות ומטיב את ספיגת המים בקרקע. 70 מליון שקל לשנה תחסוך מדינת ישראל אם תפנה את כל הבוצה שנוצרת כיום לשימוש בחקלאות. מדוע, אם כן, ממשיכה מדינת ישראל להזרים את הבוצה ללב ים ולא להפנותה לחקלאות יום עיון בנושא השימוש בבוצת שפכים בחקלאות נערך מטעם ארגון עובדי הפלחה במסגרת תערוכת אגרו-משוב ה- 18, שהתקיימה בגני התערוכה בתחילת חודש ינואר. חברת נ. פלדמן ובנו בע"מ נתנו חסותם לארוע, יום העיון הסתיים בארוחת צהריים חגיגית לכל הנוכחים. התכנסנו היום, לשמוע מה אפשר לעשות ואם כדאי להשתמש במה שכולם זורקים לביוב - בוצת שפכים." פתח את יום העיון גרשון שליסל מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה,"בשנים האחרונות מדברים רבות בנושא זה. נושא איכות הסביבה, והדאגה לסילוק מזהמים הינו נושא חשוב, אך אינו מעניינו כרגע. יום עיון זה עוסק ביתרונות ובחסרונות )אם יש( של שימוש בבוצה. לאחרונה התקבלה החלטה, להשתמש בבוצת השפד"ן בחקלאות. אך אנו, החקלאים, היכן עומדים?" בספר איוב )ח', י"א( נאמר:"היגאה ג מא בלא בצה, ישגא אחו בלי מים." במקורות, פסוק זה מופיע ללא ניקוד, ולמרות שהפשט מתכוון לב צ ה, ניתן לקרוא גם בוצה, ומכאן רואים את חשיבות הבוצה." אנו נוהגים להשתמש במילים: אשפה וזבל, כמילים נרדפות )לך תוריד את הזבל, או לך תוריד את האשפה(, אבל בתקופת חז"ל, הפרידו בין שני המושגים. האשפה הוא מקום בו אוגרים את מה שרוצים לזרוק ואין לו ערך. הזבל, לעומת זאת, לפעמים הוא באשפה, לפעמים לא, אבל תמיד הוא חיובי, כי משתמשים בו לדישון השדות." סיכם גרשון שליסל את דבריו והזמין את ראשון המרצים, פרופסור יונה חן, מהאוניברסיטה העברית, שהרצה על היתרונות והחסרונות של שימוש בבוצה בחקלאות. חומר אורגני איכותי "קומפוסטציה הינה אחד התהליכים היעילים והרצויים לכל המקרים בהם צריך למחזר חומר אורגני." אמר פרופסור חן והוסיף: "הבוצה הינה חומר אורגני איכותי, עשיר ביסודות מזון כגון חנקן, זרחן ויסודות הקורט. ריכוזי מזהמים, בקומפוסט בוצת שפכים עירוניים, נמוכים מאד והיחס בין הפחמן לחנקן אופטימאלי וכך מתאפשרת זמינות גבוהה של חנקן לצמחים." "בנוסף, קומפוסט שנעשה בתנאים טובים מדכא מחלות צמחים: סוגים שוני של חולי נופל כמו פוזריום וריזוקטוניה. יש בו פעילות ביולוגית גבוהה שמספקת חיידקים ופטריות שעובדים נגד מחלות." מתכות כבדות נמצאות בבוצה בריכוז נמוך הודות לפיקוח הדוק של המערכות המובילות שפכים למכוני הטיהור ומכוני הטיהור עצמם. כיום מונעים ממפעלי תעשייה להזרים שפכים לא מטופלים למערכות ההובלה הרגילות. כלומר, המפעלים נדרשים לטפל בשפכים שלהם ופעילותם מבוקרת ומפוקחת על ידי המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, מספקת הבוצה לצמחים את המתכות ברזל, מנגן, נחושת ואבץ בריכוזים רצויים. פרופסור חן שולל מכל וכל את השימוש בבוצה מסוג ב'. )הכוונה לבוצה שיוצאת כפי שהיא מהמכון לטיהור שפכים ואינה מטופלת(. לדבריו, בוצה לא מטופלת מדיפה ריחות לא נעימים, בלשון המעטה, מושכת זבובים ומעבירי מחלות שונים, מכילה פתוגנים שלא הודברו היכולים להזיק לבני אדם ובעלי חיים. "ישראל היא מדינה קטנה וצפופת אוכלוסין ואסור לנו לפזר בשטח הפתוח חומרים המהווים מפגע ומטרד סביבתי. במדינות רחבות ידיים שבהן האזורים בעלי צפיפות אוכלוסין נמוכה, כגון מדינות מסויימות בארצות הברית, אפשר להשתמש בבוצה סוג ב', אולם בישראל אין להתיר שימוש כזה." פרופ' חן צופה כי גם בארצות הברית השימוש בבוצה לא ימשך זמן רב. תהליך הקומפוסטציה פרופסור חן הסביר כיצד מיוצר הקומפוסט מבוצה. לדבריו ניתן לחלק את התהליך לכמה שלבים. השלב הראשון המזופלי, נמשך יומיים שלושה, במהלכו מתקיימת התחממות קלה עד 45 מעלות צלסיוס. השלב השני, התרמופילי נמשך שבועיים עד שלושה שבועות והחימום אמור להגיע בצורה מיטבית ל- 55 עד 65 מעלות צלסיוס. בשלב הבא - הייצוב - מתקיימת דעיכה בטמפרטורות עד לזו של הסביבה. הקומפוסט נערם בערמות גדולות אשר גם בהן, בשל הנפח הגדול ונוכחות גזם בלתי מפורק, לעיתים קרובות הטמפרטורה גבוהה. השלב האחרון כולל ניפוי והעברה לחקלאים. התחממות מוגזמת )70 מעלות צלסיוס ומעלה( אינה מאיצה את התהליך אלא להפך, מאטה אותו. לכן מי שמנסה לזרז את תהליך הקומפוסטציה באמצעות הגברת חימום, נמצא פועל כנגד עצמו ומאט את התהליך. החומר האורגני בקומפוסט עובר פירוק. ניסוי שנערך הראה כי תוך חמישים יום רמת החומר האורגני יורדת בערך ל- 50% מהערך המקורי )שהוא גבוה מ- 90%(. לכן, לצורך פיזור בשדה, ניתן לסיים את תהליך הכנת הקומפוסט מוקדם יותר )כ - 6 שבועות( ולפזר בשטח קומפוסט עתיר חומר אורגני. חומרים אורגנים מסיסים בריכוז גבוה עלולים לעכב גדילת הצמחים, בעיקר 20 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

21 כשמדובר במצע מנותק ולכן בחממות למשל, כדאי לפזר קומפוסט בשלבי הבשלה מתקדמים. בגידולי שדה, לעומת זאת, אפשר לפזר קומופסט פחות בשל, מכיוון שהחומר המסיס העודף נמהל בשכבת הקרקע העליונה. פרופסור חן מנה את יתרונות השימוש בקומפוסט מבוצה בחקלאות: # אספקת חומר דשן ומזון לצמחים. # דיכוי מחלות. # ייצוב מבנה הקרקע. חלקיקי הקרקע נצמדים זה לזה בצורה טובה יותר ויוצרים בה תלכידים. בעקבות זאת משתפרת אגירת המים בקרקע ופחות מים ניגרים מפני הקרקע למערכות הניקוז. # שיפור האוורור בקרקע והקטנת הצפיפות הגושית. # קומפוסט יכול לשמש תחליף איכותי לכבול במצע מנותק, בדרך כלל לא כמצע בלעדי אלא כמרכיב בתערובת. "לסיכום, הקומפוסט של בוצת השפכים הוא מוצר בעל ערך חקלאי רב. החומר ראוי להיות מסווג כחומר האורגני הטוב ביותר לשימוש חקלאי. יש לו יתרונות על פני שימוש בקומפוסט העשוי מזבל בעלי חיים. לזבל ממקור זה יש יתרון תדמיתי כיוון שחקלאים משתמשים בו אלפי שנים. אולם כיום, זבל הבקר והעופות מכיל ריכוזים ניכרים של אנטיביוטיקה כיוון שבעלי החיים מקבלים תרופות לעיתים קרובות." "נדרש עדיין מאמץ מקצועי ומדעי רב לאומי כדי לשכנע קונים פוטא נציאליים בחו"ל של התוצרת החקלאית המקומית שהקומפוסט אינו גורע מאיכות התוצרת החקלאית, אלא להפך מיטיב איתה." "כיוון שקומפוסט מכיל זרחן ברמה גבוהה וגם מלחים, יש לפקח על רמת היישום השנתית ליחידת שטח. לא רצוי ליישם קומפוסט מידי שנה. יש הנחיות מסודרות, אותן מפרסם המשרד להגנת הסביבה ויש לנהוג על פיהן." בטווח הארוך, להערכת פרופ' חן, מחיר הבוצה לחקלאים יהיה אפס. "מי שישא בעלות ביצוע התהליך הם לקוחות מכוני הטיהור. אופציות אחרות שמיועדות לפתור את בעיית הבוצה כמו שריפה, הטמנה בקרקע או הרחקה בלב ים, מהווים תחליף גרוע ובלתי קביל במדינת ישראל. מדובר בחלופות יקרות ולא ידידותיות לסביבה. על כן החלופה האטרקטיבית ביותר היא תהליך קומפוסטציה ויישום החומר בחקלאות." התרומה הכלכלית של שימוש בבוצה המרצה הבא היה ד"ר פנחס פיין מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במנהל המחקר החקלאי. השימוש החקלאי בבוצת שפכים מעודד על ידי הרשויות לאיכות הסביבה ולחקלאות בעולם ובארץ משום ההבנה שהוא מועיל לכל המגזרים המעורבים בכך: המגזר החקלאי, המגזר העירוני והסביבה. המדיניות המוצהרת ברוב ארצות המערב ובארץ היא עידוד והעדפה של שימושים מועילים בבוצות, כגון בחקלאות, בשיקום אזורי כרייה ובכיסוי מטמנות, על פני סילוק למטמנות או שריפה. השימוש החוזר בבוצות שפכים בחקלאות בעולם המערבי הינו מעל 50% מכלל הבוצות )בכל דרגות הטיפול המצויות(, והמגמה היא להגדיל את שיעור השימוש החקלאי לכ- 70% מכלל הבוצות". אני, בניגוד לעמיתי, פרופ' חן, לא פוסל שימוש בבוצה סוג ב'. יש לבחון כל נושא לגופו לפי המקום, התנאים והשימוש. זה יותר עניין של תדמית", אמר ד"ר פיין והוסיף: בעוד שבארץ מותר להשתמש בחקלאות בבוצות מפוסטרות ) סוג א"( בלבד, בעולם הרחב )כולל אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה(, מרבית השימוש הוא בבוצה סוג ב'. "בקנדה, מותר ליישם בוצה סוג ב' על פני השטח, במרחק של 90 מ' מיישוב סמוך ואם ההצנעה היא מיידית, המרחק מתקצר ל- 25 מ'. ההגבלה אינה לפי סוג הבוצה אלא לפי יעדי השימוש בה. לכל סוג בוצה נקבעו גידולים מותרים, ונקבעו משכי זמן מזעריים בין מועד יישום הבוצה לבין מועד האסיף )או שימוש אחר בתוצרת(. המצב בבריטניה, המהווה יעד חשוב לתוצרת חקלאית מישראל ראוי לחיקוי. בבריטניה יש הסכם בין הקונסורציום של הקניינים )ה- BRC (, משרדי הממשלה )חקלאות וסביבה(, יצרני הבוצה )ה- Water )British וארגוני החקלאים הקובע את אפשרויות השימוש בוצות בהתאם לרמת הטיפול ולאופי הגידולים )למאכל אדם, למספוא ולמרעה, לתעשייה וליער(. אם תתממש התחזית, ומרבית הבוצה בארץ תופנה לזיבול גידולים שאינם למאכל אדם ולכאלה המופנים לשוק המקומי, תאבד עיקר ההצדקה לאילוץ להשתמש בבוצות סוג א' בלבד וראוי יהיה לשקול מחדש את החיוב להשתמש בבוצות סוג א' בלבד. גם ההנחה שבוצה תינתן בחינם לכל דורש נראית לי מופרכת. למוצר יש ביקוש, ומ"ק קומפוסט בוצה נמכר לחקלאים בכ- 45 בסתיו האחרון. עלייה בהיצע עשויה אולי להוזיל את מחירו אך יש לזכור שהיצע זבל הבקר פחת במידה ניכרת עקב הרפורמה במשק החלב". לדברי ד"ר פיין שריפת הבוצה משוללת הצדקה כלכלית או סביבתית. שריפה אינה האמצעי המוביל או אפילו המועדף לסילוק בוצות במערב אירופה ובצפון אמריקה. עלות השריפה גבוהה בהשוואה ליישום חקלאי והתועלות הסביבתיות מהזבל נמנעות. בארץ אין כל נסיבות היכולות להצדיק שריפה. יתרה מזאת, ישנם מספר ארגוני חקלאים בדרום, המוכנים להתחייב לקליטת הבוצה לאורך זמן )כולל בוצה סוג ב'(. כ- 650 אלף דונם בדרום הארץ זמינים לפיזור בוצה. ניתן ליישם שם את כל כמות הבוצה המצויה כיום בארץ בלי לחזור לאותו שטח אלא פעם ב- 10 עד 20 שנה. מצב שנראה בטוח מאד לתפעול שוטף ארוך טווח. צריך גם לזכור שמרבית הקרקעות בארץ, מיועדות לגידול לתצרוכת עצמית ולא ליצוא". כמחצית מהשטח המעובד בישראל הוא למזרע, וכל התוצרת היא לתצרוכת מקומית. שטחים נוספים מיועדים למספוא לבעלי חיים ולצמחי תעשייה. שטחים כאלה, מתאימים ליישום בוצה עשירה ביסודות הזנה )כגון, בוצה סוג 21 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008

22 אתר דלילה לייצור קומפוסט מבוצה, בבעלות 'שחם גבעת עדה' בשותפות עם קיבוץ נחשון ב'(, ויישום הבוצה עשוי להגדיל את רווחיות החקלאי במידה משמעותית. הערך של יסודות ההזנה המצויים בבוצת השפד"ן לבדה, כמו שהיא, הוא כ- 35 מיליון בשנה, כחציו בחנקן. יעילות ניצול בשדה של כ- 40% מחנקן הבוצה עשויה להשאיר תמורה נאה לחקלאי. הקרנה )בוצה סוג א'( אינה משנה את התכולה והזמינות של היסודות בבוצה; עיכול אל-אווירני של הבוצה )לסוג ב'( מפחיתה ערכים אלה ב- 30% לערך. בהשוואה לכך, קומפוסטציה מפחיתה את הערך הדישוני של הבוצה ב- 80% ויותר. לסיכום", אמר ד"ר פיין, ההסבה של בוצות לשימוש חקלאי תקטין את הנטל הכלכלי מעל תושבי הערים, תתרום לבריאותם ולאיכות הסביבה, תתרום להשבחת הקרקעות ולרווחיות החקלאות, תקטין את הכרייה של משאבי טבע מתכלים, ותעזור למדינה לעמוד במחויבויות סביבתיות בינלאומיות. למערכת החקלאית יש יכולת, מבחינת הרכב הגידולים והיקף השטחים, לספוג כל כמות וסוג בוצה. כל זאת בהסתייגות, שיש לבצע את כל הבדיקות האפשריות, ניטור ודיקדוק כנדרש". המוצר הסופי בתום החלק האקדמאי וההרצאות המלומדות הגיע החלק המסחרי. שלושה נציגים של חברות מסחריות המתמחות בטיפול בבוצת שפכים, הציגו את חברתם, את התהליכים שעוברת הבוצה והמוצר הסופי אותו הם מייצרים מהבוצה. הראשון, ירון שפירא מ"שחם גבעת עדה" סיפר על החברה: החברה פועלת כארבעים שנה, מטפלת בבוצת שפכים, זבל בקר, זבל עופות וגזם. לחברה מספר מפעלים, ביניהם מפעל בקליפורניה ועד לאינתיפאדה הראשונה היה גם מפעל במצרים שנסגר. החברה מייצרת מספר מוצרים מבוצת השפכים כגון כופתיות דשן אורגני, קומפוסט ועוד. תהליך הקומפוסטציה נעשה בתאים סגורים, הזרמת אוויר לבוצה נעשת במבוקר על ידי מחשב, ישנה בקרה על רמת הרטיבות והחום. לדעתו אין סיבה כי תהליך הקומפוסט יפריע לתושבי האזור. להוכחת דבריו הראה שפירא לקהל הנוכחים שקופיות ממפעלי מיחזור בוצה בספרד והולנד הממוקמים בקירבה למקומות יישוב עירוניים. )זאת בתשובה לטענה של תושבים העיר ראשון לציון על ריחות רעים המגיעים מן השפד"ן.( הדובר השני היה מאירי בן יעקב מחברת בר עידן". מדובר בחברה קטנה ומשפחתית, הממוקמת בבאר טוביה. לחברה יש אתר קומפוסטציה בצומת פלוגות. מטפלים בשפכים שמועברים מאזור ירושלים והדרום בטכנולוגיה הנקראת טוהר". בתהליך זה הבוצה יוצאת מסחיטה ועוברת על מסוע לחדר שיש בו תותח אלקטרוני, שיורה אלקטרונים על המסוע וכך כל החומר עובר חיטוי, ללא צורך בחימום. בהמשך מקבל החומר תוספת של 2% סידן לייצוב ומשם מפונה למיכלים. אין צורך באתרי קומפוסט מוסדרים. החברה שלנו יכולה לטהר את כל החומר שיוצא מהשפד"ן, כשהשטח הנדרש לתהליך לא יעלה על 400 מטרים. היתרון של השיטה ברור: שטח טיפול קטן מאד בהשוואה לשיטות אחרות והתהליך נמשך זמן קצר." אומר בן יעקב. חברת בר עידן מפנה את המוצר שלה לכל חקלאי שיבקש מהם בחינם תוך תשלום הוצאות הובלה בלבד. הדובר האחרון, מאיר כרמל מחברת דן ויירו", הודיע כי בין חברתו לשפד"ן נחתם הסכם לטיפול בחלק מבוצת השפד"ן. מתקן הטיפול בבוצה אמור לקום במהלך שנה זו. החברה הוקמה בשנת 1979 בארה"ב, התהליך הוא מודולרי - כלומר יכול להתבצע במתקנים שאינם חייבים להימצא בצמידות. המוצר הסופי של החברה הינו חול אורגני. לחומר זה שימושים נוספים מלבד חקלאות כמו כיסוי מטמנות ושיקום מחצבות. בתהליך הייצור של המוצר הסופי מוכנסים לתוך מיקסר חומרי פסולת כמו אבק כיבשני מלט, סיד ואפר פחם. מתבצע ערבול ובתהליך קצר שנמשך 72 שעות )במידה וכל המתקנים מרוכזים במקום אחד ולא מפוצלים( יוצא המוצר הסופי שישונע לאתר שבו תבוצע הבשלה. האתר אינו חייב להיות אתר קומפוסט מוכרז. אפשר להעבירו ישר לשטח החקלאי ולהשתמש בו בהתאם לצורך. 22 ניר ותלם גליון מס' 3 ינואר 2008