Bidul

תמליל

1 בידול תעסוקתי ופערי שכר בין גברים ונשים יעל חסון נוגה דגן-בוזגלו 2015

2 84% 67% פערי שכר בין נשים לגברים הם תופעה כלל עולמית המאפיינת גם את שוק העבודה בישראל. בשנת 2014 שכרן הממוצע של נשים עמד על 67% משכרם של גברים לחודש, ועל 84% משכרם של גברים לשעה. גורם מרכזי לפערי השכר הוא הבידול התעסוקתי - נשים מתרכזות בעיסוקים נבדלים המתוגמלים פחות מהעיסוקים בהם מרוכזים הגברים. מקצועות נשיים הם עיסוקים בהם מעל ל- 60% מהמועסקים הן נשים. במקצועות גבריים מעל ל- 60% מהמועסקים הם גברים. התגמול והמעמד המקצועי הנמוכים יותר במקצועות נשיים מבוססים על הערכה שונה של "שווים" של מקצועות נשיים וגבריים למשק. לדוגמא, מרביתנו נשקיע זמן רב יותר בבחירת מטפלת לילדנו או להורינו מאשר בבחירת שרברב, אך האחרון יקבל מאתנו תשלום גבוה יותר עבור עבודתו. תגמול זה אינו משקף את חשיבות העבודה עבורנו ועבור החברה בכלל או את רמת ההכשרה של המועסקים. מדובר בסולם הערכת עיסוקים שגובש בשוק עבודה גברי ובו עיסוקים בהם מרוכזות נשים: מקצועות הטיפול, חינוך ומזכירות - מתוגמלים פחות. בעמודים הבאים נראה כיצד פועל הבידול התעסוקתי. *הערה: הנתונים המוצגים הם עבור משרות מלאות, מבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין האחרון שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב רק נתונים אלה מאפשרים פילוח כה מפורט של משלחי יד על פי מגדר ושכר. נתונים חלקיים שיש בידנו לשנת 2013 מגלים שהתמונה המוצגת כאן כמעט ולא השתנתה. שכר לשעה שכר לחודש סך כל השכירים סך כל השכירות 60.2% 11.6% 42.1% 14.1% עוסקים/ות באחד מעשרת משלחי היד ה נשיים עוסקים/ות באחד מעשרת משלחי היד ה גבריים עוסקים/ות במשלחי יד מעורבים

3 7,100-12% 4,400-30% עשרת משלחי היד הנפוצים בקרב נשים 82% ישנו קשר בין ריכוז הגברים או הנשים במקצוע ובין רמות השכר בו. כ- 60% מהעובדות השכירות בישראל מרוכזות ב- 10 מקצועות, שהם מקצועות נשיים. גם במקצועות אלה בהן נשים מהוות רוב, גברים משתכרים שכר גבוה יותר. טיפול וסיעוד הוראה בבתי ס יסודיים ובגני ילדים 18% 8, % 6.4% 6, /10 6,400-20% 4,300-16% 7,400-33% *הערה: שכר חציוני משמש אומדן לרמת השכר במשק. השכר החציוני מגלם רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה. הנהלת חשבונות נקיון, מטבח ומכבסות מזכירוּת 95.7% 4.3% 8, % 25.9% 5, % 13.5% 11,000 % הנשים מסך כל % הגברים מסך כל הפער בשכר החציוני %x החודשי של נשים וגברים

4 6,900-29% 4,600-21% עשרת משלחי היד הנפוצים בקרב נשים 6-10/10 מוכרים/ות פקידוּת השמה ומשרד 62.8% 73.7% 37.2% 26.3% 9,700 5,800 9,100-11% 9,200-9% 6,200-25% x(x^2-5x+6)-3(x-2)= x=2, x=(3+v21)/2 x=(3-v21)/2 איילה פקידוּת קבלת קהל, ביטוח, נסיעות ופרסום מעבדה רפואית, אחיות ומקצועות פרה-רפואיים הוראה במוסדות על-תיכוניים ועל-יסודיים 70.2% 29.8% x=2, x=(3+v21)/2 x=(3-v21)/2 x(x^2-5x+6)-3(x-2)= 10, % 14.8% 10, % 27.5% אייל 8,300 % הנשים מסך כל % הגברים מסך כל הפער בשכר החציוני %x החודשי של נשים וגברים

5 6,800 18,900 עשרת משלחי היד הנפוצים בקרב גברים בקרב הגברים השכירים יש פחות ריכוזיות, כ- 40% מתוכם מרוכזים ב- 10 מקצועות. במקצועות אלה רמות השכר גבוהות בהשוואה למקצועות נשיים וגם בהם גברים משתכרים יותר מנשים. נהיגה 75.9% הנדסה ואדריכלות 24.1% 98.4% 1.6% -18% 5,600* -40% 11, /10 17,700 8,000 14, % 39.8% *הערה: שכיחותן של נשים נמוכה מאוד בקרב עובדי בניין, נהגים, פחחים רתכים ומסגרים ולכן קיימת אפשרות של טעות דגימה. % הנשים מסך כל % הגברים מסך כל הפער בשכר החציוני %x החודשי של נשים וגברים הנהלה בכירה -31% 12, % 18.6% -31% 5,500 הנדסאות וטכנאות מחשבים חשמל והתקנת ציוד אלקטרוני 72.5% 27.5% -12% 12,900

6 5,500 7,500 עשרת משלחי היד הנפוצים בקרב גברים 87% 13% נשים העובדות במקצוע גברי משתכרות יותר מנשים העובדות במקצוע נשי. כאשר מקצוע הופך מגברי לנשי, כפי שקרה למשל עם מקצוע ההוראה, המעמד המקצועי שלו ורמות השכר בו יורדים. תהליך זה מכונה "פמיניזציה של מקצועות". פחחות, רתכות ומסגרות שיטור, כבאות וסוהרים/ות -9% 5, % 5.1% -27% 5,500* 6-10/10 9,600 7,500 4, % 40.4% *הערה: שכיחותן של נשים נמוכה מאוד בקרב עובדי בניין, נהגים, פחחים רתכים ומסגרים ולכן קיימת אפשרות של טעות דגימה. עבודות בנייה מחסנאות ופקידות תעבורה סיטונאות, קניינות ומכירות -23% 7, % 22.4% -16% 6, % 0.9% 160% 7,500* % הנשים מסך כל % הגברים מסך כל הפער בשכר החציוני %x החודשי של נשים וגברים

7 משלחי יד מעורבים מקצוע "מעורב" הוא מקצוע ששיעור הנשים המועסקות בו דומה לשיעור הגברים. גם במקצועות המעורבים, שכרם של גברים גבוה יותר. דוגמא למקצוע מעורב היא "מרצים/ות במוסדות אקדמיים". בעיסוק זה, הסיבה המרכזית לפערי השכר המגדריים היא הייצוג הנמוך של נשים בדרגות האקדמיות הבכירות. זאת למרות ששיעורן בקרב מקבלי תואר דוקטור עולה על 50%. ככל שעולים בסולם הדרגות יורד שיעורן של הנשים, ובדרגה הגבוהה ביותר, פרופסור מן המניין, הן מהוות כ- 14% בלבד. -37% 20,000-18% -15% 10,000 0 עיתונאים/יות, עובדי אמנות וספורט סוכנים/ות של שירותים פיננסיים ועסקיים מרצים/ות במוסדות אקדמיים 50.7% 55.8% 54% % הנשים מסך כל % הגברים מסך כל %x הפער בשכר החציוני החודשי של נשים וגברים

8 מבט על ענף הבנקאות והפיננסים ענף הבנקאות והפיננסים הוא בעל סטטוס ושכר גבוהים ומרבית המועסקים/ות בו עובדים במשרה מלאה. נשים מהוות כמעט מחצית המועסקים בענף זה בתפקידי ניהול ומשלחי יד אקדמיים, אולם שכרן בכל זאת נמוך משכרם של הגברים. גם במשלחי יד פקידותיים (פקידי בנק ופקידי קבלת קהל) שבהם הנשים הן הרב המכריע של המועסקות/ים, גברים משתכרים יותר. מנהלים/ות 57% 43% -35% 18,300 28,300 כלכלנים/יות, רואי/ות-חשבון ואקדמאים/יות 53% 47% -17% 13,900 16,700 פקידי/ות בנק 28% 72% -16% 13,300 15,800 פקידי/ות קבלת קהל 18% 82% -12% 8,100 7, ,000 20,000 30,000 % הנשים מסך כל % הגברים מסך כל %x הפער בשכר החציוני החודשי של נשים וגברים

9 מבט על ענף הרווחה והסעד ענף הרווחה והסעד הוא ענף נשי מובהק - 85% מהעובדים/ות בו הן נשים ונשים מהוות רב גם בדרגות הניהול. רמות השכר בענף נמוכות בהרבה מרמות השכר בענף הבנקאות והפיננסים. שכרן של הנשים בענף נמוך משכרם של הגברים בכל משלחי היד הן בדרגות שכר נמוכות (כגון מטפלים/ות סיעודיים) והן בדרגות השכר הגבוהות (כגון מנהלים/ות, פסיכולוגים/ות ועובדים סוציאליים/ות). 38% מנהלים 11,820-16% 62% 9,900 מנהלות אקדמאים אקדמאיות מטפלים 18% 82% 7% -13% 7,600 5,900 8,700 93% מטפלות -32% 4, ,000 10,000 15,000 % הנשים מסך כל % הגברים מסך כל %x הפער בשכר החציוני החודשי של נשים וגברים

10 למה זה קורה? ישנם כמה הסברים לקיומו של בידול מגדרי בשוק העבודה ולקשר בינו לבין פערי השכר בין נשים לגברים. חלוקת העבודה בבית ומחיר האימהוּת בשוק העבודה: נשים, עדיין, הן האחראיות העיקריות על העבודה שלא בשכר - תחזוקת הבית והטיפול בבני המשפחה. עובדה זו משפיעה על השתלבותן בשוק העבודה. בולטת במיוחד התופעה של "קנס האימהות"- בגילאי ההולדה וגידול הילדים שכרן של אימהות יורד בעוד שכרם של אבות עולה. החיפוש אחר משרות עם שעות עבודה "ידידותיות למשפחה" מנתב נשים לעיסוקים מסוימים ולדרגות נמוכות יותר. דפוסי השכלה שונים מתורגמים לבידול תעסוקתי: נורמות לגבי חלוקת התפקידים בבית משפיעות על מסלולי הלימוד של גברים ונשים. לנשים יש ייצוג יתר בתחומי לימוד כמו חינוך ומקצועות עזר רפואיים, גברים נוטים ללמוד תחומים בהם השכר גבוה כגון הנדסה ומדעי המחשב. אפליה ודעות קדומות לגבי יכולתן של נשים: מעסיקים רבים חושבים שישנם תפקידים שנשים תתקשינה למלא בשל כישורים פחותים. כמו כן רווחת התפיסה של "משכורת משפחתית" כאשר נשים נתפסות כמפרנסות משניות ולכן ניתן לשלם להן פחות. נורמות תעסוקתיות שיוצרות ומקבעות אי שוויון מגדרי: ארגוני עבודה מכילים יתרונות מובנים שלעיתים קשה להבחין בהם, עבור גברים. למשל הנורמה של שעות עבודה ארוכות. מי שעובדים יותר נתפסים כיצרניים יותר וזוכים בשכר גבוה יותר ובקידום, ללא קשר לתפוקה.

11 למה זה קורה? הערכת חסר של מקצועות הטיפול: עיסוקים נשיים שנעשים ללא שכר זוכים לערך נמוך כאשר הם מתבצעים בשכר בשוק העבודה. כך, למרות שמקצועות הטיפול הם היום חלק משוק העבודה, הם עדיין נתפסים ככאלה הנעשים עבור סיפוק רגשי ויכולים להיות מבוצעים על ידי כל אחת. סולמות השכר וניתוח העיסוקים התפתחו בתקופה בה מעט נשים עבדו בשכר ולכן עוצבו על פי כישורים ומאפיינים של עבודות "גבריות". התוצאה היא שלפעמים דווקא עבודות בעלות ערך חברתי וכלכלי רב, כמו חינוך וטיפול - פחות מתוגמלות. כח מיקוח ושיעורי התאגדות: מיקוח קבוצתי מקטין את פערי השכר. פערי השכר בקרב עובדים ועובדות מאוגדים או המכוסים בהסכמים קיבוציים קטנים יותר שכן סולמות השכר אחידים ועיקר הפער הוא ברכיבים תוספתיים (כגון שעות נוספות, פרמיות, אחזקת רכב). כאשר המיקוח הוא אינדיבידואלי, פערי הכוחות בין גברים לנשים בשוק העבודה וחלוקת העבודה המגדרית בבית מתבטאים גם בדפוסי מיקוח שונים: נשים מתמקדות בביטחון תעסוקתי ודורשות לרב שכר נמוך יותר בנקודת הכניסה, גברים מתמקדים בשכר ונוטים לדרוש את השכר הגבוה ביותר האפשרי להערכתם. צמצום תקציבי והפרטת השירותים החברתיים: השירותים החברתיים הם מקום תעסוקה מרכזי של נשים. תהליכי ההפרטה והוזלת עלויות ההעסקה של עובדות, באופן בולט במקצועות הטיפול והבריאות, יצרו תבניות העסקה פוגעניות: העסקה באמצעות קבלנים, על בסיס שעתי, במשרות חלקיות וברמות שכר נמוכות.

12 מידע נוסף Q נתונים מעודכנים על פערי השכר המגדריים בישראל: נוגה דגן-בוזגלו ויעל חסון תמונת מצב פערי שכר מגדריים בישראל הרחבה בנושא בידול תעסוקתי ופערי שכר מגדריים: יעל חסון ונוגה דגן בוזגלו בידול תעסוקתי ופערי שכר בין גברים ונשים. פערי שכר במגזר הציבורי: נוגה דגן-בוזגלו ויעל חסון פערי שכר בין נשים וגברים במגזר הציבורי: ניתוח מגדרי של דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר לשנת מבט על הנעשה בעולם לצמצום פערי השכר המגדריים: יעל חסון ונוגה דגן-בוזגלו מדיניות לצמצום פערי שכר מגדריים מבט בינלאומי. פרויקט שוות ערך מדריך למעסיק/ה: קידום שכר שווה לנשים וגברים במקום העבודה. אתר נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה. פרויקט שוות ערך. מחשבון לבדיקת פערי שכר לפי מגדר. אתר נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה. תכנית "שוות ערך" היא פרויקט שפעל בין השנים , במימון האיחוד האירופי, במסגרתו שיתפו פעולה הארגונים שדולת הנשים, שתיל, מרכז אדוה, ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה. התכנית פעלה למיגור פערי שכר מגדריים על ידי מחקר ועיבוד נתוני שכר, פיתוח ידע וכלים לפעולה לתיקון הפערים עבור עובדות ומעסיקים במגזר הפרטי והציבורי, העלאת מודעות ציבורית לבעיה והנעת מקבלי החלטות לשינוי מדיניות. פירסום זה הופק בסיוע האיחוד האירופי. האחריות הבלעדית על תוכניו של פירסום זה נתונה בידי הארגונים השותפים לפרויקט שוות ערך ואין להתייחס אליהם בשום אופן כמשקפים את העמדות של האיחוד האירופי. K K This project is funded by the European Union Q עיצבו ואיירו: