טיוטא תובנות התנהגותיות לטיוב עבודת הממשל נכתב על ידי עומר זליבנסקי בשיתוף פרופ' יובל פלדמן 1

תמליל

1 תובנות התנהגותיות לטיוב עבודת הממשל נכתב על ידי עומר זליבנסקי בשיתוף פרופ' יובל פלדמן 1

2 תוכן עניינים ב. 1. ב. 2. ב. 3. ב. 4. ב. 5. ב. 6. ב. 7. ב. 8. ב. 9. תקציר...5 פרק א' 4 מבוא פרק ב' 4 הכלכלה ההתנהגותית מערכת חשיבה דואלית...41 יוריסטיקות...45 אפקטים הנובעים מתורת הערך )שנאת הפסד(: הטיית הסטאטוס קוו, אפקט הבעלות ומסגור...41 השפעה חברתית, קונפורמיות והתנהגות עדרית העדפות בין זמניות והטיית ההווה...00 חשבונאות מנטלית...02 עודף ביטחון עצמי והטיית האופטימיות...01 הוגנות ואלטרואיזם...02 סיכום...01 תיבה 44 רקע מוסדי- הזיקה בין מדע הכלכלה פרק ג': מדיניות מבוססת למדעים ההתנהגותיים...02 ראיות...31 ג. 1. קביעת מדיניות מבוססת ראיות...24 ג. 2. יתרונות המדיניות מבוססת הראיות...22 ג. 3. סיכום...22 תיבה 40 איך עושים מחקר מבוסס ממצאים? שיטת הניסוי המבוקר והאקראי...22 פרק ד' 4 שיטות התנהגותיות לטיוב עבודת הממשל ד. 1. שיטת ההנד ד. 2. ה. ד Nudge ארכיטקטורת הבחירה...12 פטרנאליזם הליברטריאני...12 ד. 4. מתי כדאי לעשות הנד?...11 ד. 5. כללי אצבע עבור ארכיטקט הבחירה...12 ד. 6. דוגמאות להנדים...13 תיבה 42 חסוך יותר מחר Tomorrow( )SMART- Save More תיבה 41 תרומת איברים...52 שיטות התנהגותיות נוספות לקידום מדיניות ציבורית ד. 7. יישומים של כלכלה התנהגותית להגברת אפקטיביות של תמריצים...55 ד. 8. משפט התנהגותי...22 ד. 9. אתיקליות חסומה

3 ד. 11. שיטת ההעצמה 22...)Boosting( ד. 11. סיכום...21 פרק ה' 4 צוותי תובנות התנהגותיות - רקע ה. 1. מה מאפיין את צוותי התובנות ההתנהגותיות?...22 צוותי תובנות התנהגותיות: סקירה בין-לאומית ה. 2. צוות התובנות ההתנהגותיות הבריטי...69 ה. 3. תובנות התנהגותיות בארצות הברית ה. 4. ארגונים בין-לאומיים...81 ה. 5. צוותי תובנות התנהגותיות במדינות נוספות...85 ה. 6. סיכום...87 תיבה 45 תובנות התנהגותיות והמאבק בעוני...23 פרק ו' 4 תובנות התנהגותיות וממשל דיגיטלי ו. 1. השיטה הניסויית בעולם הדיגיטלי...93 ו. 2. קבלת החלטות בעולם הדיגיטלי...95 ו. 3. יתרונות המדיום הדיגיטלי ביישום תובנות התנהגותיות ו. 4. צוות התובנות ההתנהגותיות וממשל דיגיטלי...99 ו. 5. סיכום פרק ז' 4 סוגיות לדיון ז. 1. סוגיות פרקטיות: מדוע רגולטורים נמנעים משיטת המדיניות מבוססת הראיות? ז. 2. סוגיות פרקטיות: עד כמה התבססות על הנדים יעילה בפועל? ז. 3. סוגיות אתיות: האם ראוי להשפיע על הציבור באמצעות תובנות התנהגותיות? ז. 4. מתחים בין השפעות התנהגותיות מנוגדות ז. 5. מה הציבור רוצה? עמדות הציבור לגבי תובנות התנהגותיות בשירות המדינה ז. 6. צוות תובנות התנהגותיות לעומת מחקר אקדמאי ז. 7. סיכום פרק ח' 4 תובנות התנהגותיות בישראל ח. 1. גופים אשר ביססו תשתית למחקר התנהגותי ח. 2. סדנת הנאדג'תון ח. 3. יחידות ממשלתיות שיזמו ח. 4. פרויקטים מבוססי תובנות התנהגותיות ארגוני מגזר שלישי ח. 5. מדיניות מבוססת ראיות ח. 6. מרכזים אקדמאים ח. 7. סיכום פרק ט' 4 המלצות

4 תיבה 42 המרכיבים הדרושים לצוות תובנות התנהגותיות אפקטיבי מקורות

5 תקציר בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגובר בשיטות ובתובנות המבוססות על המדעים ההתנהגותיים לצורך טיוב עבודתן של ממשלות ברחבי העולם. השיטות התנהגותיות מקנות לריבון כלים חדשים בארגז הכלים הרגולטורי. כלים אלו נסמכים על בחינה שיטתית של ההתנהגות ומאפשרים התערבויות ממשלתיות עדינות כאשר אין הצדקה לשימוש בכלים רגולטוריים סטנדרטיים או כאשר הם פחות אפקטיביים. הכלכלה ההתנהגותית מגמת השימוש הגובר בשיטות ובתובנות המבוססות על המדעים ההתנהגותיים נובעת מעליית קרנו של תחום הכלכלה ההתנהגותית תחום המשלב תאוריות ושיטות ממדע הכלכלה עם תאוריות הנהוגות במדעים התנהגותיים אחרים. הכלכלה ההתנהגותית מתמקדת בבחינת הגורמים והנסיבות שמתקיימת בהם התנהגות שיטתית הסוטה מתהליך קבלת ההחלטות ה"רציונלי" וחוקרת בתוך כך את המנגנונים המובילים לסטיות אלו ואת השלכותיהן. מדיניות מבוססת ראיות תחום הכלכלה ההתנהגותית מבקש לבחון את קבלת ההחלטות בפועל בלי להידרש לאקסיומות בדבר אופן הפעולה הנורמטיבי ומידת ה"רציונליות" שעומדת בבסיס ההתנהגות. לכן התחום נסמך על מתודולוגיה אמפירית המבקשת לאמוד את ההתנהגות הלכה למעשה על בסיס מחקרים ניסויים. אימוץ הכלכלה ההתנהגותית בפרט ושיטות התנהגותיות בכלל בשירות המדינה מחייב אימוץ מדיניות מבוססת-ראיות והתבססות על כלים אמפיריים ופרופצדורות ניסוייות לבחינה שיטתית של התנהגות הציבור והשלכותיהן של ההתערבויות הממשלתיות. 5

6 שיטות התנהגותיות לטיוב עבודת הממשל הכלכלה ההתנהגותית הצמיחה כמה וכמה שיטות, המתבססות על יישומים התנהגותיים ועל שימוש בכלים רגולטוריים עדינים לטיוב עבודת הממשל. השיטה המפורסמת ביותר היא שיטת הה ינ ד.)nudge( שיטה זו מדגישה את יכולתם של גורמי הממשל להשפיע במידה ניכרת על הבחירות שהציבור עושה באמצעות עיצוב "ארכיטקטורת הבחירה" המסגרת וההקשר שבהם מתבצעת הבחירה. באופן זה ניתן "לדחוף" אנשים לעבר הבחירה שסביר שתהיה הטובה ביותר עבורם בלי לקבוע תקנות מחייבות ובלי לעשות שינויים משמעותיים במערכת התמריצים. כמו כן, למדעים ההתנהגותיים שימושים נוספים שביכולתם לתרום לעבודת הממשל כגון יישומים של כלכלה התנהגותית להגברת אפקטיביות של תמריצים, יישומים של משפט התנהגותי, בחינת השפעות של אתיקליות חסומה ושיפור התנהלות הציבור על ידי התמקדות בסוגי מטלות שניתנות לשיפור חיוני על ידי העצמה. צוותי תובנות התנהגותיות על רקע ההתפתחויות במדעים ההתנהגותיים והודות לתרומת הכלים היישומיים של המדעים הללו לטיוב המדיניות הציבורית הוקם בבריטניה בשנת 2010 צוות ייעודי מומחה לבחינת תובנות התנהגותיות לטיוב עבודת הממשל Team(.)BIT Behavioral Insight הצוות הועיל רבות לעבודת הממשל: הוא הביא להתייעלות ולחיסכון כלכלי משמעותי; הוא ערך מספר חסר תקדים של מחקרים מבוססי-ראיות בשירות המדינה; והוא הפיץ את יישומי השיטות ההתנהגותיות בשירות המדינה. בעקבות הצלחתו הורחב הצוות מאוד, הוקמו צוותים מקבילים במדינות רבות נוספות, וארגונים בין- לאומיים פעלו להפצת השיטות ההתנהגותיות ולעידוד השימוש ביישומיהן. תובנות התנהגותיות וממשל דיגיטלי בשיטות ובמתודולוגיות ההתנהגותיות גלום הפוטנציאל להביא לשיפור של ממש בתחומים רבים, ובייחוד ביישומים של ממשל הדיגיטלי. זאת ממספר סיבות: הממשק הדיגיטלי מאפשר ביצוע 6

7 מחקרים מהירים ושיטתיים על נבדקים רבים בעזרת שימוש בכלים מתקדמים של עיבוד וניתוח מידע; בהתאם, הממשק הדיגיטלי מקל על עיצוב שיטתי של ארכיטקטורת הבחירה ומאפשר בחינת אלמנטים משתנים בין נבדקים אגב בידודם ואמידת ההשפעות של האינטראקציות ביניהם. תובנות התנהגותיות בישראל בשנים האחרונות הושקו בישראל מגוון מיזמים לשיפור העבודה של יחידות ממשל בהתבסס על תובנות התנהגותיות. משרד ראש הממשלה מופקד על אסדרת התחום, והוא כבר קידם פרויקטים אחדים בשיתוף המרכז לחקר הרציונליות שבאוניברסיטה העברית. נוסף על כך הוקם צוות שתפקידו לייעץ בנושאים של כלכלה התנהגותית לאגף התקציבים במשרד האוצר, והמוסד לביטוח לאומי יצר תשתית להתקשרויות עם חוקרים התנהגותיים לביצוע פרויקטים משותפים. מגוון פרויקטים נוספים קודמו במסגרת סדנאות "נאדג'תון", אשר הפגישו פקידים מיחידות ממשל שונות עם חוקרים מהאקדמיה לצורך הקמת צוותי משימה. כל צוות התמודד עם בעיית מדיניות קונקרטית ותכנן ניסוי שנועד לבחון כלים התנהגותיים שיכולים לפתור אותה )ול ו חלקית( או לספק תובנות באשר לסיבותיה. יחידות ממשלתיות מסוימות קידמו באופן עצמאי פרויקטים המבוססים על תובנות התנהגותיות, בכללן: המשרד להגנת הסביבה, הביטוח הלאומי, האגף לטיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה, תאגידי המים והביוב, נציבות שירות המדינה, אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר והרשות להגנת הצרכן. סיכום והמלצות מן המחקר עולות כמה המלצות בעניין אימוץ ואסדרת השיטות ההתנהגותיות בעבודת הממשל בישראל. את ההמלצות אפשר לחלק לשלושה סוגים עיקריים: א. המלצות הנוגעות לתשתית שיש לייסד על מנת להביא לאימוץ מיטבי של השיטות ההתנהגותיות בשירות המדינה; ב. המלצות הנוגעות לאסדרת המחקר ההתנהגותי בישראל על הופעותיו השונות; 7

8 ג. המלצות הנוגעות לעידוד האינטראקציה בין גורמים שיכולים להיעזר זה בזה לאימוץ מיטבי של השיטות. א. הקמת תשתית לאימוץ מיטבי של השיטות ההתנהגותיות בשירות המדינה: להקים יש צוות תובנות התנהגותיות שיפעל מתוך וירכז את מטה יחידת כלל היוזמות.1 הקשורות בשיטה. יש לספק תמריצים להתבססות על גישת המדיניות מבוססת הראיות בשירות המדינה. יש להסדיר באופן רוחבי התקשרויות של יחידות ממשל עם חוקרים. יש ליצור תשתית למערכות מידע ייעודיות למדיניות מבוססת-ראיות בכלל ולמחקר תובנות התנהגותיות בפרט. ב. אסדרת המחקר ההתנהגותי בשירות המדינה: יש לקבוע וועדה ציבורית מגוונת שתבחן באופן תקופתי את השימוש בשירות המדינה.1 בתובנות התנהגותיות. יש לקבוע דרישות מוגדרות לשקיפות וליצור תמריצים לשקיפות מרבית. יש ליצור פרוטוקול עבודה מובנה למחקר ההתנהגותי. יש לבחון את עמדות הציבור כלפי השימוש בשיטות ההתנהגותיות בשירות המדינה ואת עמדותיו כלפי התערבויות מסוימות. 5. יש לקבוע לוחות זמנים קשיחים לבחינה תקופתית של היבטים האתיים ופרסום פומבי של שימוש בשיטות התנהגותיות בשירות המדינה. ג. עידוד אינטראקציה בין הגורמים שמשתמשים בשיטות התנהגותיות: 1. יש לוודא סינכרון בין גופים המתבססים על המחקר ההתנהגותי ומבוסס-הראיות בשירות המדינה. יש ליצור ממשק בין עבודת צוותי התובנות ההתנהגותיות ליחידות התקשוב הממשלתי. יש לקדם שיתופי פעולה עם חוקרים מן האקדמיה המתמחים במחקר התנהגותי..2.3 בחינה רחבה של התחום, יצירת תשתית אפקטיבית למחקר ואסדרתו בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים צפויות לסייע באימוץ מוצלח יותר של הכלים ההתנהגותיים בישראל ובשימוש מושכל בהם. כמו כן אסדרה ברורה ומחייבת, המביאה בחשבון את הסוגיות האתיות והפרוצדורליות הרלוונטיות, צפויה למנוע שימוש לרעה בכלים ההתנהגותיים ולהפחית את הסיכון שהם יעוררו התנגדות ויפגעו באמון של הציבור במערכות השלטון. 8

9 9

10 פרק א': מבוא בשנים האחרונות המדעים ההתנהגותיים הולכים ותופסים מקום חשוב בשיח הכלכלי והשפעתם ניכרת על עיצוב התערבויות שלטוניות וטיוב עבודת הממשל. במסגרת מגמה זו, בשנים האחרונות יוסדו במדינות שונות צוותים האמונים על אימוץ תובנות התנהגותיות בעבודת הממשל. צוות התובנות ההתנהגותיות team( )Behavioral Insight הראשון ופורץ הדרך יוסד בשנת 2010 במשרד ראש הממשלה הבריטי. על רקע משבר כלכלי וקיצוצים תקציביים הצוות פעל במתכונת ניסויית מצומצמת אל מול משרדי הממשלה השונים לבחינה של התערבויות התנהגותיות העשויות לשפר את ביצועיהם. נקבע כי במידה והצוות לא יוכיח את התועלת הנובעת ממנו תוך שנתיים ממועד הקמתו הוא יסגר כברירת מחדל. הצלחת הצוות הייתה ניכרת - הוא הביא לבחינה אמפירית של עשרות התערבויות ממשלתיות ולשיפורן. הדוגמאות להצלחות הצוות מצא רבות: הינן כי מכתב למאחרים בתשלום אגרת הרכב אשר כלל תמונה של רכב החייב הביא לגידול של 7% בגבייה לעומת מכתב סטנדרטי; נמצא כי הוספת פרטים אישיים של יועץ תעסוקתי אשר נקבעה עימו פגישה הגדילה את שיעור ההשתתפות בפגישות מ- 10% ל- 27% ; הצוות עזר לעצב באופן קצר וחסכוני מיילים אשר נועדו להנגיש אתרים ממשלתיים לבעלי עסקים כך שהאפקטיביות של המיילים גדלה ב- 40%-60% ; הצוות בחן סוגים שונים של תמריצים עבור בידוד בתים בבריטניה, ומצא כי שירותים לסידור הבית היו יעילים פי שלוש מסובסידיה סטנדרטית ועוד. בחינת תפקודו של הצוות כעבור שנתיים הבהירה את התועלת הטמונה בו: עוד כשתפקד כפיילוט הצוות ביצע עשרות ניסויי שדה בשיתוף משרדי הממשלה השונים, יותר ניסויים משהתבצעו על ידי הממשל בכל ההיסטוריה של הממלכה המאוחדת, הוא הביא יחידות ממשלתיות רבות לאמץ תובנות 22 התנהגותיות בעבודתן ויצר בשנתיים הראשונות לעבודתו החזר הגדול פי מההשקעה שהייתה 2010 כרוכה בפעילותו. הצלחתו של הצוות הביאה להרחבתו כך שמשמונה עובדים בשנת הצוות התרחב ל- 120 עובדים בשנת השפעתו על יחידות הממשל השונות גברה והצוות אף פעל מחוץ לגבולות בריטניה ליישום תובנות התנהגותיות ולייסוד צוותים מקבילים במדינות נוספות ( Halpern,.)

11 כאמור, בעקבות הצלחת הצוות מדינות רבות הלכו בדרכה של בריטניה והקימו צוותי תובנות התנהגותיות ייעודיים. צוותים הוקמו במגוון מדינות נוספות בהן: ארצות-הברית, בסינגפור, אוסטרליה, קנדה, גרמניה, צרפת, הולנד, דנמרק ופינלנד; בנוסף נוסד צוות ייעודי במסגרת נציבות האיחוד האירופאי אשר פועל לקידום השיטה מול כלל חברות האיחוד. הממשל האמריקאי נתן דגש מיוחד לאימוץ תובנות התנהגותיות בעבודתו, מה שהתבטא במינוי מומחה למדעים התנהגותיים לראש הגוף האחראי על רגולציה ממשלתית ובפרסום הוראות נשיאותיות בהן נדרשו עובדי הממשל לעשות שימוש בתובנות התנהגותיות בעבודתם. זאת ועוד, ארגונים בין לאומיים לקחו חלק בקידום המגמה כאשר הארגון לפיתוח אזורי )OECD( הוביל מספר כנסים ופרסם מדריכים שונים אשר התמקדו בקידום שימוש בכלים התנהגותיים בקרב מדינות הארגון. כך גם הבנק העולמי הקדיש את הדו"ח השנתי של 2015 לשימוש בתובנות התנהגותיות לטובת המאבק בעוני )2014 bank,.)world צוותי התובנות ההתנהגותיות מתמקדים בבחינתם של היבטים התנהגותיים המשפיעים על האפקטיביות של המדיניות הציבורית, וזאת על בסיס תיאוריות ומתודולוגיות הלקוחות מתחום המחקר של הכלכלה ההתנהגותית. הכלכלה ההתנהגותית הינה תחום צעיר במדע הכלכלה הנותן דגש להטיות שיטתיות של החשיבה וההתנהגות המובילות לקבלת החלטות שאינן מיטביות עבור הפרט. מתוך ההכרה במגבלות הרציונאליות, ההשפעה על הטיות אלו באמצעות מכשירים רגולטורים סטנדרטיים עשויה שלא להיות אפקטיבית ואף להיות הרסנית. על כן, מושם דגש על חקר המנגנונים ודפוסי החשיבה שעומדים בבסיס ההתנהגות האנושית )2011 Rabin,.)Camerer, Loewenstein & הכלכלה ההתנהגותית מדגישה את המתודולוגיות האמפיריות הנהוגות במדעים ההתנהגותיים, עם דגש על ביצוע ניסויים מבוקרים המבוססים על דגימה מקרית של נבדקים. כך הכלכלה ההתנהגותית פועלת לקידום גישת המדיניות מבוססת הראיות, גישה לפייה בטרם קביעת מדיניות יש לבחון אותה, ככל שהדבר ניתן, אל מול סוגי מדיניות אלטרנטיביים ואל מול קבוצת ביקורת עליה לא מוחלת המדיניות. למעשה גישה זו מבקשת להנחיל סטנדרטים המקובלים במחקר האקדמאי והרפואי על עיצוב הכלים הממשלתיים. על בסיס הכלכלה ההתנהגותית והמתודולוגיה האמפירית הנובעת ממנה צמחו מספר שיטות אשר ניצלו תובנות התנהגותיות לשם שיפור עבודות הממשל. השיטה הבולטת ביותר היא ההנד )Nudge( אשר הוצגה בשנת 2008 על ידי החוקרים ריצ'ארד תיילר וקאס סאנסטיין )2008 Sunstein,.)Thaler & שיטת ההנד נותנת דגש למסגרת בה מתקבלות החלטות, וליכולת הרגולטור לעצב את האלמנטים 11

12 השונים הכרוכים בה כך שיובילו את הפרט לבחירה המיטבית. לפי גישה זו על הרגולטור להכווין את הציבור לבחירה מסויימת, אולם רצוי כי ימנע מלכפות וימנע משינוי אותה משמעותי מערכת של התמריצים הקשורים בהחלטה. לדוגמא, הנד יכול להתבטא בעיצוב ברירת המחדל של ההפרשות הפניסיוניות כך שזו תהיה מיטבית עבור הציבור, אולם כפייה של בחירה מסוימת או סובסידיה ומיסוי של אפשרויות מסוימות לא נחשבות כהינד שכן הן מגבילות את חופש הבחירה של האזרח. בנוסף להנד בשנים האחרונות קודמו שיטות נוספות לשיפור עבודת הממשל המבוססות על שינויים במערכת התמריצים. כך הכלכלה ההתנהגותית מספקת יישומים שונים להתאמה מדוייקת ואפקטיבית יותר של תמריצים תוך הדגשת תוצאות בלתי מכוונות שלעיתים כרוכות בהם Rey-( Gneezy, Meier, &.)Biel, 2011 בנוסף המדעים ההתנהגותיים תורמים ליצירת רגולציה מותאמת ואפקטיבית יותר במסגרת שיטות של משפט התנהגותי 1998( Thaler, )Jolls, Sunstein & ותורמים לבחינה והקנייה של כלים יעילים לקבלת החלטות אוטונומית מוצלחת תוך הפחתת הכשלים הנובעים מהטיות החשיבה המאפיינות אנשים 2016( Hertwig,.)Grüne Yanoff & כאמור, השיטות ההתנהגותיות נמצאו כאפקטיביות ביותר ובשנים האחרונות השימוש בהן הולך ומתרחב. למעשה השיטות ההתנהגותיות מהוות כלי חדש בארגז הכלים הרגולטורי המאפשר לממשל לפעול לקידום רווחת הציבור במקרים בהם אין הצדקה לרגולציה נוקשה, ולהפחית את העול הרגולטורי על ידי המרת התערבויות בעלות אלמנטים של כפייה לכאלה המבוססות על בחירה וולנטרית של הציבור. צוותי התובנות ההתנהגותיות ייחודיים בכך שהם נוטים לבחון אלמנטים מסויימים וכביכול שוליים של כלי המדיניות, כגון השפעות של שינויי נוסח ואלמנטים הקשורים באופן הצגת המידע לציבור. בכך שיטת התובנות ההתנהגותיות מקדמת ביצוע של בחינות וניסויים מרובים ומקדמת שיפורים קטנים ועיקביים של כלי המדיניות. המובילים של גישה זו טוענים כי באפשרותה להביא לתמורות משמעותיות בעבודת הממשלה שכן לדידם השיפורים המהותיים בשירותים הציבוריים צפויים להגיע מהיצטברות של שיפורים קטנים ורבים הנובעים ממתודולוגיה יעילה ולא מרפורמות המיועדות לבצע מהפכות דרמטיות בשירותים הממשלתיים )2015.)Halpern, מסמך זה מבקש להציג את תהליך הקמת צוותי התובנות ההתנהגותיות ופועלם, לתאר את הבסיס התיאורטי והפרקטי עליהם הם מבוססים, להציג פעולות שנעשו בישראל ולהעלות סוגיות שיש לתת עליהן את הדעת בעת גיבוש צוות שכזה בישראל. המשך המסמך כדלהלן: בפרק ב' תוצג הכלכלה 12

13 ההתנהגותית כולל הטיות ודפוסי חשיבה הרלוונטיים במיוחד לעבודת הרגולטור; פרק ג' יעסוק בגישת המדיניות מבוססת הראיות וביתרונותיה; פרק ד' יתמקד בשיטות התנהגותיות לשיפור עבודת הממשל עם דגש על שיטת ההנד על יישומיה השונים; בפרק ה' יוצגו צוותי התובנות ההתנהגותיות במדינות שונות ועשייתם בשנים האחרונות; ו' פרק יתמקד בממשק שבין שיטת התובנות ההתנהגותיות לממשל הדיגיטלי ויוצג הפוטנציאל הנובע מהשילוב; בפרק ז' יועלו סוגיות מהותיות לדיון שיש לתת עליהן את הדעת טרם ייסוד צוות תובנות התנהגותיות בישראל בפרק ח' יוצגו יוזמות שביצעה ממשלת ישראל על בסיס המדעים ההתנהגותיים; ובפרק ט' יוצגו המלצות הנוגעות להקמת צוות תובנות התנהגותיות בישראל. תודה לכל מי שתרם לכתיבת המסמך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מיחידות הממשל ומהאקדמיה, ובמיוחד לאיל זמיר על הערותיו המדוקדקות והמועילות. 13

14 פרק ב': הכלכלה ההתנהגותית בעשורים האחרונים עולה קרנה של הכלכלה ההתנהגותית והשפעתה ניכרת הן בתחום המחקר הכלכלי והן בעיצוב מדיניות ציבורית )לפירוט הרקע המוסדי של השיטה - ראו תיבה 1(. תרומתה העיקרית למחקר היא הצגת והדגשת המקרים והנסיבות בהם קיימת התנהגות שיטתית הסוטה מתהליך קבלת ההחלטות ה"רציונאלי", תוך חקר המנגנונים המובילים לכך. בפרק זה נסקור מספר מנגנונים והטיות שהבנתם חשובה במיוחד לעיצוב מדיניות ציבורית והתנהלות מוצלחת של גורמי ממשל. המנגנונים שיסקרו הם: מערכת חשיבה דואלית; יוריסטיקות מרכזיות; אפקטים הנובעים משנאת הפסד כולל הטיית הסטטוס קוו ואפקט הבעלות; השפעות חברתיות; העדפות בין זמניות; חשבונאות מנטלית; עודף ביטחון עצמי; הטיית האופטימיות והשפעות של הוגנות ואלטרואיזם. ב. 4. מערכת חשיבה דואלית חוקרים רבים מחלקים את תהליכי עיבוד המידע בקבלת ההחלטות לשתי מערכות המייצגות שתי (system 1) "1 : 1 רמות שונות מערכת אינטואיטיבית מבוססת רגש המכונה "מערכת ומערכת Stanovich & West, ( (system 2) מבוקרת המבוססת על חשיבה מובנית המכונה "מערכת 2" 2000(. מערכת 1 אינה מודעת, אינה דורשת משאבים קוגניטיביים משמעותיים, מבוססת באופן ניכר על רגש, פעולותיה מהירות, אוטומטיות, אסוציאטיביות, ולרוב נעשות מתוך הרגל כך שקשה לווסתן. היא אצבע כללי על מבוססת הקשורים לדמיון ואסוציאציות. נראה כי מקורה בשלב אבולוציוני מוקדם והיא קיימת בקרב בעלי חיים רבים. מנגד, מערכת 2 מבוססת על חשיבה מודעת, היא לוגית- אנליטית, פעילותה דורשת משאבים קוגניטיביים, והיא קשורה להסקת מסקנות מובנית. פעולותיה איטיות יותר, מבוקרות וניתנות לשליטה על ידי כללים. נראה כי מקורה בשלב אבולוציוני מאוחר ונהוג לחשוב כי היא ייחודית לבני האדם )1999 Pacini,.)Epstein & מערכת 1 מזוהה עם המערכת התפיסתית, היא פועלת באופן רציף, משקפת את הרשמים הישירים הנקלטים מהגירוי, ומרבית ההחלטות מבוססות על מערכת זו. מערכת 2 מנטרת את איכות ההחלטות והפעולות המנטליות המופקות ממערכת ומשפיעה קבלת על ההחלטות היא כאשר מקבלת,1 יש להדגיש שהחלוקה בעיקרה קונספטואלית ומפשטת פעולתם של מנגנונים מנטליים מורכבים, ולא מדובר בשתי ישויות מוחיות מובחנות )2011.)Kahneman, 1 14

15 אינדיקציות לפיהן פעולות מערכת 1 ירודות. לאחר חזרה מרובה על פעולות מסויימות והתמקצעות 2003(.)Kahneman, לשם בהן, יישומן עובר ממערכת 2 למערכת 1 תפקוד תקין ותהליך קבלת החלטות יעיל יש צורך בכך ששתי המערכות יתפקדו ברמה גבוהה ובאופן הרמוני )2008.)Pessoa, כאמור, האינטראקציה בין המערכות מביאה לכך שרוב ההתנהלות וקבלת ההחלטות מבוססת על מערכת 1. דרך פעולה זו יעילה במרבית הפעמים, משום שמערכת 1 נוטה לספק תחזיות מדוייקות ולהביא להחלטות מוצלחות עבור סיטואציות מוכרות, וזאת תוך כדי שימוש מינימלי במשאבים. אולם, מערכת 1 נוטה לטעויות שיטתיות במצבים מסויימים בהם כללי אצבע פשוטים אינם מספיקים.)Kahneman, 2011( ב. 0. יוריסטיקות החוקרים הנודעים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן הקדישו את אחת מעבדותיהם החשובות ביותר לאופן בו אנשים נעזרים בכללי אצבע )יוריסטיקות( לשם ביצוע הערכות הסתברותיות נאיביות, אשר Tversky & לעיתים אינם מתיישבים עם חוקי הסטטיסטיקה וגוררים טעויות שיטתיות (.)Kahneman, 1974 להלן שלוש יוריסטיקות מרכזיות: יוריסטיקת היציג ות: כאשר אנשים מתבקשים להעריך עד כמה סביר שפרט מסויים שייך לקבוצה מסויימת או שאירוע מסויים נובע מתהליך מסויים, הם נוטים להתבסס על המידה בה השניים דומים זה לזה, ובמידה והם דומים, להעריך כי הם קשורים. שיטה זו מביאה לעיתים קרובות להתעלמות ממגוון כללים סטטיסטיים רלוונטיים ולהערכות מופרכות של הסתברויות. דוגמא להטייה זו ניתנה על ידי כהנמן וטברסקי )1983 Kahneman, )Tversky & אשר הציגו לנבדקים אישה דמיונית אשר תוארה באופן הבא: "לינדה היא רווקה בת שלושים ואחת, בוטה ומבריקה. היא התמחתה בפילוסופיה. כסטודנטית סוגיות של הפלייה וצדק חברתי הטרידו אותה עמוקות, כמו כן היא השתתפה בהפגנות כנגד חימוש-גרעיני". לאחר קריאת התיאור, הנבדקים התבקשו להעריך עד כמה סביר כי תרחישים שונים יאפיינו את לינדה בעתיד, כאשר בין האפשרויות היו: "פקידת בנק" ולחלופין "פקידת בנק ופעילה פמיניסטית". מרבית הנבדקים העריכו כי ההסתברות שלינדה תהיה פקידת בנק ופעילה פמיניסטית גבוהה מההסתברות לפייה לינדה תהיה פקידת בנק בלבד, על אף שבהכרח ההסתברות לקיומם של שני מאורעות אינה גבוהה מההסתברות לקיום אחד מן המאורעות. 15

16 יוריסטיקת הזמינות: נוגעת למידת הקלות בה אנשים מסוגלים להעלות אירועים או קבוצות מסויימות בדעתם. יוריסטיקה זו מתבססת על כלל האצבע לפיו ככל שאירוע שכיח יותר, כך הפרט נחשף אליו יותר ולכן האירוע נגיש יותר לזיכרון ומאוחזר בצורה קלה יותר. על כן, אירועים אליהם הפרט נחשף מקרוב, או שהיו בולטים במיוחד נתפסים כשכיחים. יוריסטיקה זו עשויה להביא להטיות הנובעות מקלות האחזור של דוגמאות - לעיתים דווקא מקרים יוצאי דופן דוגמת אדם נשך כלב זוכים להד רב ועשויים להיתפש כשכיחים יותר ממקרים פחות ייחודיים. יוריסטיקה זו מקושרת למגוון 2 הטיות בהן הטיית המתאם המדומה 3 והטיית ה"חכמה שבדיעבד". מובן כי ליוריסטיקה זו השלכות רבות להחלטות שונות אשר אנשים מקבלים בסוגיות כגון: עבור מה לרכוש פוליסת ביטוח, היכן להשקיע את כספם ולאיזה בית ספר לשלוח את ילדיהם. יוריסטיקת העוגן: כאשר אנשים מנסים להעריך גודל מסויים לרוב הם מתבססים על ערך ראשוני כלשהו ומבצעים בו התאמות בדרך להערכה הסופית. הערך הראשוני עשוי לנבוע ממקורות שונים: כחלק מניסוח הבעייה, כחישוב מבוסס או נאיבי, או מרמז אליו האדם נחשף. ההתאמות לרוב אינן מספיקות, ולערך הראשוני, ה"עוגן", השפעה ניכרת על התוצאה הסופית. ההטייה הנובעת מנקודות ההתחלה השונות נקראת "יוריסטיקת העוגן". דוגמא להטייה זו ניתנה בניסוי במסגרתו הוצגה לנבדקים רולטה אשר נעצרה באופן אקראי על מספר שבין 0 ל- 100, לאחר מכן הנבדקים התבקשו להעריך אם מספר המדינות האפריקאיות באומות-המאוחדות גבוה או נמוך ממספר זה, ולבסוף לספק הערכה על המספר האמיתי. נמצא שתוצאות הרולטה השפיעו מהותית על ההערכה הסופית )1974 Kahneman,.)Tversky & המשמעות של הטיה זו היא למשל שמוכרים או מפרסמים, המודעים לאפקט ההתנהגותי, יוכלו בקלות רבה להשפיע על הערך שאנשים ייחסו למוצר או שירות מסויים. מתאם מדומה מתבטא בהערכה של קשר חזק בין שני אירועים, גם אם הקשר ביניהם בפועל אינו קיים או חלש. הערכה מתבססת על קשר אסוציאטיבי הנובע ממאפיינים של שני האירועים אשר נתפסים כקשורים זה לזה 1969( Chapman,.)Chapman & הטיית ההערכה בדיעבד מתבטאת בכך שאנשים מאמינים לאחר אירוע כי ידעו לחזות אותו מראש, גם אם הערכה זו נוגדת את המציאות )1990 Hastie,.)Hawkins &

17 ב. 2. אפקטים הנובעים מתורת הערך )שנאת הפסד( 4 הטיית הסטאטוס קוו, אפקט הבעלות ומסגור תרומה משמעותית נוספת של כהנמן וטברסקי היא )Prospect-theory( "תורת הערך" העוסקת באופן בו אנשים מעריכים את הגורמים המשפיעים על התועלת המופקת מבחירותיהם השונות. לפי שיטה זו הערכת התועלת הינה סובייקטיבית ומושפעת ממספר אפקטים הקשורים למידת הוודאות Tversky & של התוצאות השונות ולאופן בו התוצאות נתפשות: כרווחים או כהפסדים )ראו:.)Kahneman, 1981 אחד האפקטים שבבסיס תיאוריית "תורת הערך" הוא שנאת ההפסד הנובע מהשוני הבסיסי שבין תפישה של רווחים לעומת תפישה של הפסדים. לפי שיטה זו הפסד נתפש כמשמעותי יותר מרווח, ולכן בחירות הפרט יהיו שונות כאשר הוא עומד בפני מה שנתפש כרווח או כהפסד בגודל שווה. למשל, מס של 5 סנט על שימוש בשקיות ניילון היה אפקטיבי בהרבה מסבסוד בסך זהה של שקיות רב פעמיות 2013(.)Homonoff, בנוסף לכך, נמצא כי מרבית האנשים נוטים לאהוב סיכון כאשר הבחירה ממוסגרת ככזאת שמסבה להם הפסדים, ולעומת זאת לשנוא סיכון כאשר הבחירה ממוסגרת ככזאת המסבה להם רווחים. כך מהמרים מוכנים להסתכן יותר כאשר הם בהפסדים על מנת "להחזיר" את הפסדיהם לעומת כאשר הם ברווחים )1990.)Howard, המשמעות הינה אם כן כי ניתן למשל לגרום לצרכנים לשנות את הבחירות הכלכליות שלהם לפי אופן הצגת התשלום העתידי שלהם כאובדן רווח או כהפסד. Status-quo שנאת ההפסד קשורה למספר הטיות חשיבה שיוצגו להלן: הטיית הסטטוס-קוו )" )"bias אפקט הבעלות,) Endowment-effect"( השפעות של מסגור, והטיית העלות השקועה. הטיית הסטאטוס-קוו כאשר אנשים נדרשים לבחור בין אפשרויות שונות הם נוטים להעדיף לדבוק במצב הקיים, כלומר להעדיף את הסטטוס-קוו. ניתן להסביר תופעה זו על ידי שנאת הפסד המביאה לכך שהמצב הקיים מהווה את נקודת הייחוס, ועל כן בחירה באפשרות שתתברר כפחות טובה נתפשת כהפסד אפשרי, ואילו בחירה באפשרות שתתברר כעדיפה נתפשת כרווח אפשרי. לכן, ההפסד העשוי לנבוע משינוי Samuelson & הסטאטוס-קוו נתפש כבעל משקל רב יותר מהרווח העשוי לנבוע מהשינוי (.)Zeckhauser,

18 הסבר נוסף לתופעה הוא שהימנעות מהסטאטוס קוו דורשת השקעת משאבים בכדי לבחור את האפשרות העדיפה, ואילו בחירה בסטאטוס קוו מסתמכת פעמים רבות על ההנחה כי מי שקבע אותו השקיע את אותם המשאבים ובחר בחירה מושכלת )1991 Kahneman,.)Tversky & השפעת הסטאטוס קוו נמצאה משמעותית במחקרים רבים. לדוגמא, במחקר חלוצי הוצג לנבדקים מצב היפותטי לפיו הם ירשו סכום כסף משמעותי ועליהם לבחור כיצד להשקיעו מבין מספר אפשרויות השקעה בעלות רמת סיכון שונה. נמצא כי כאשר הייתה ברירת מחדל כלשהי, רוב הנבדקים בחרו לדבוק בברירת המחדל )1988 Zeckhauser,.)Samuelson & נטייה זו אינה מוגבלת לתנאי מעבדה אלא ניכרת במגוון אספקטים של החיים, החל מהעדפות יומיומיות כמו איזה מוצר לצרוך וכלה בהכרעות מהותיות כמו תוכנית פנסיה. ניתן לקשור את הכשלון של חברת קוקה-קולה לשווק טעם חדש, על אף שזה נמצא כמועדף על מרבית הציבור במבחני טעימה, כנובע מהתנגדות לשינויים )1988 Zeckhauser,.)Samuelson & ההעדפה לברירת המחדל נמצאה כבעלת השפעה מהותית על צבירת החסכון הפנסיוני )2004 Benartzi, )Thaler & על אופן משיכת הפנסייה המועדף 2007( Teppa,,)Butler & על פוליסת הביטוח המועדפת ( al. Johnson et 1993(, על הנכונות לתרום איברים )2003 Goldstein, )Johnson & ועוד. בהתאם לאמור, נראה כי ההטייה הזו קיימת לא רק בהקשר של התנהגות כלכלית אלא גם ברמה המשפטית: החוק נוטה יותר לתת סעד למי שנפגע ונגרמו לו הפסדים מאשר למי שנמנע ממנו רווח )2012.)Zamir, אפקט הבעלות בהתאם להעדפת הסטטוס קוו, אנשים נוטים להעריך קניין שברשותם ביתר לעומת אנשים שאין ברשותם את אותו הקניין. תופעה זו נקראת "אפקט הבעלות". אחד ההסברים המקובלים לתופעה הוא כי ברגע שאדם מרגיש כי בבעלותו פריט מסויים, ויתור עליו נתפש כהפסד והתמורה הכספית נתפשת כרווח, ולעומת זאת כאשר נשקלת רכישה של פריט, התועלת שזה יסב נתפשת כרווח והעלות הכספית נתפשת כהפסד. מכיוון שהפסדים נתפשים כמשמעותיים יותר מרווחים, אנשים יטו להעריך ביתר פריטים הנמצאים בבעלותם 1991( Thaler,.)Kahneman, Knetsch & הראשון שעסק באפקט הבעלות היה ריצ'רד טיילר )1980.)Thaler, באחד מהמחקרים שהדגימו את התופעה, הוצגה לקבוצה של נבדקים סיטואציה לפיה הם נחשפו למחלה אשר עשוייה להביא למוות בייסורים בהסתברות של 0.001, והנבדקים נשאלו מה הסכום המקסימלי אותו היו מוכנים לשלם 18

19 עבור חיסון. לקבוצה מקבילה הוצגה סיטואציה לפיה יש צורך בנבדקים למחקר על מחלה מסויימת, והשתתפות במחקר כרוכה בסיכון של להידבק במחלה שמביאה למוות בייסורים. הנבדקים נשאלו מה הסכום המינימלי אותו היו דורשים עבור השתתפות במחקר. נמצא כי הסכום הממוצע שנבדקים היו מוכנים לשלם בתנאי הראשון היה $200, ואילו הסכום המינימלי הממוצע אותו היו דורשים הנבדקים עבור השתתפות בניסוי היה $10,000. בעקבות עבודתו של טיילר שוחזר אפקט הבעלות במספר רב של ניסויים. בניסוי מפורסם חולקו סטודנטים לשתי קבוצות כאשר מחצית מהנבדקים קיבלו ספלים של האוניברסיטה וניתנה להם אפשרות לסחור עם הנבדקים שלא קיבלו ספלים ולבצע עימם עסקאות. לאחר מכן הנבדקים שלא קיבלו ספלים בשלב הראשון קיבלו לידם חבילת עטים, וניתנה להם האפשרות לסחור עבור החבילה עם מי שלא קיבלו עטים. נמצא כי מספר העסקאות בין הקבוצות היה זעום, והרוב המוחלט של הנבדקים נשארו עם המתנה הראשונית אותה קיבלו. בניסוי המשך, נמצא כי נבדקים אשר קיבלו ספלים העריכו את שוויים משמעותית יותר מנבדקים שלא קיבלו את הטובין או מנבדקים שיכלו לבחור בין כסף לבין המתנה )1991 Thaler,.)Kahneman, Knetsch & מובן כי לאפקט זה השפעה רבה בשאלות הנוגעות לזכויות כגון מדיניות הפקעת קרקעות, והעברת סחורות כאשר עוסקים בשוק החופשי. השפעות של מסגור כאמור, קבלת ההחלטות משתנה במידה ואנשים מעריכים את החלטותיהם ככאלה המסיבות הפסד לעומת כאלה המשיאות רווח. על כן, מסגור של בעיות במונחים של רווח או של הפסד צפוי להשפיע באופן ניכר על קבלת ההחלטות, כאשר מסגור הבעיה במונחים של הפסד צפוי להגדיל את אהבת הסיכון ומסגורה כרווח צפוי להפחיתה. דוגמא מפורסמת להשפעה שכזו ניתנה על ידי כהנמן וטברסקי )1984 Tversky, )Kahneman & אשר הדגימו כיצד ניתן להשפיע על שנאת ההפסד של אנשים ועל החלטותיהם באמצעות מסגור )Framing( ושינוי נקודת הייחוס point(.)reference בניסוי בו הוצגה לשתי קבוצות נבדקים בעיה היפותטית לפייה פורצת מגפה ועליהם לבחור בין שתי תכניות פעולה. לקבוצה הראשונה הוצגה תכנית אשר תביא בוודאות להצלתם של 200 איש, לעומת תכנית שתביא בהסתברות של 1/3 להצלת 600 איש, ובהסתברות של 2/3 לכך שאיש לא יינצל. לקבוצה השנייה הוצגה תכנית שתביא באופן וודאי למותם של 200 איש, לעומת תכנית לפיה בהסתברות של 1/3 תביא לכך שאיש לא ימות, ובהסתברות 19

20 של 2/3 למותם של 600 אנשים. כאשר הבעייה הוצגה במונחים של "רווחים"- התכנית אשר מצילה אנשים, 72% מהנבדקים העדיפו את התכנית הוודאית. לעומת זאת, כאשר התכנית הוצגה במונחים של "הפסדים"- תכנית המביאה למוות של אנשים, רק 22% מהנבדקים העדיפו את התכנית הוודאית. הטיית העלות השקועה הטייה נוספת הקשורה לשנאת הפסד היא העלות השקועה cost(.)sunk הטייה זו מביאה אנשים "להיקשר" להשקעות שבוצעו בעבר ולא ניתנות להחזר ולהמשיך ולהשקיע בפרוייקטים שאין להם תוחלת כלכלית בתקווה להחזיר את הפסדיהם. אנשים משתדלים להימנע מהפסדים, ולכן הם ישתדלו להימנע מלסיים מיזם במידה והוא כשל, מתוך תקווה שהשקעה נוספת תמנע את הכישלון ואת הכורח להכיר בהפסד. העלות השקועה משמעותית ככל שהיא גדולה יותר, כך שככל שהמשאבים שהושקעו בפרויקט רבים, יזמים יהיו מוכנים להשקיע יותר על מנת להימנע מהכרה בכישלונו )1999.)Thaler, הטייה זו קושרה לא רק לרמת הפרט, אלא גם לפעילות של ממשלות וחברות פרטיות, כפי שבאה לידי ביטוי במגוון מיזמים ציבוריים שגרמו להפסדי עתק. למשל, פרוייקט מטוס הקונקורד אשר פיתוחו נמשך כמעט 20 שנה, ולאחר סיומו עלויות תפעולו היו גבוהות מההכנסות שהוא השיא, מה שלא מנע מחברות התעופה הצרפתיות והבריטיות לתפעלו במשך 27 שנים נוספות, תוך התבססות על 4 סובסידיות ממשלתיות 1999( Ayton,.)Arkes & ב. 1. השפעה חברתית, קונפורמיות והתנהגות עדרית נהוג לומר שהאדם הוא חיה חברתית, ולכן חיוני לבחון את השפעת ההקשר החברתי על דרך קבלת ההחלטות של הפרט. ההתנהלות במסגרת חברתית כרוכה בדרישה שחבריה יפעלו לפי נורמות משותפות ובהשתת סנקציות כלפי מי שמפר אותן; התנהלות זו מביאה ליצירתן של נורמות חברתיות חיוניות המקדמות שיתוף פעולה, מסייעות במצבים של חוסר וודאות, מקלות על התקשורת בין הפרטים, עשויות למנוע התנהגויות שליליות ואף תורמות לתפיסה העצמית של הפרטים המרגישים עצמם כחלק מקהילה 1998( Trost,.)Cialdini & על אף חשיבותה, לעיתים השפעה חברתית מעודדת קבלת החלטות בעייתית, כפי שיוצג להלן. 4 דוגמא מקבילה מישראל היא פרוייקט מטוס הלביא אשר הגיע עד לסיומו, ורק אז הוחלט כי הפרויקט יגנז עקב חוסר היתכנות כלכלית. 20

21 קונפורמיות השפעה חברתית עשויה לגרום לאימוץ אוטומטי ומוחלט של עמדות הקבוצה תוך הימנעות מהבעת עמדות עצמאיות. הטייה לקונפורמיות, באה לידי ביטוי בניסוי מפורסם שנערך על ידי סולומון אש )1951.)Asch, במסגרתו התבקשו נבדקים לבצע מספר פעמים מטלה פשוטה - לבחור מבין שלושה קווים אנכיים באורכים שונים איזה מהם הוא הדומה ביותר לקו נוסף שהוצג, כאשר ההבדלים באורכי הקווים היו ברורים וחד משמעיים )קבוצת ביקורת טעתה בפחות מאחוז מהמקרים(. כל אחד מהנבדקים ביצע את המטלה במסגרת קבוצה של שבעה אנשים, כאשר יתר חברי הקבוצה היו משתפי פעולה של הנסיינים. כל חבר בקבוצה התבקש לומר בקול רם אילו מן הקווים זהה, כאשר הנבדק היה האחרון שנתן את תשובתו. ב- 15 מתוך 18 הסבבים כל משתפי הפעולה בחרו באופן מתואם באחת התשובות השגויות. נמצא כי בממוצע הנבדקים בחרו שליש מהפעמים בתשובה השגויה בעקבות בחירתם של משתפי הפעולה, וכי 74% מהנבדקים בחרו לפחות פעם אחת בתשובה השגויה. דויטש וג'רארד )1955 Gerard, )Deutsch & הציגו שני הסברים מרכזיים להשפעה חברתית: ראשית, תגובת החברה מספקת אינפורמציה לגבי ההתנהגות המיטבית, שכן כל אדם סבור שאחרים קיבלו את החלטתם באופן מושכל וכי ככל שיותר אנשים מתנהגים באופן מסויים כך סביר יותר שזו 5 הפעולה הנכונה. השפעה זו משמעותית במיוחד במקרים של אי וודאות או של לחץ. נוסף על כך, קיימת השפעה נורמטיבית הנובעת מכך שהפרט מעוניין להיות מקובל בחברה, וכי התבלטות כחריג תקשה על הקבלה לקבוצה ואף עשויה להוביל לסנקציות. התנהגות עדרית לעיתים ההשפעה החברתית נובעת מתהליכים אקראיים המביאים מספר רב של אנשים לפעול באופן מסויים בתהליך המזין עצמו ומעודד אנשים נוספים לפעול באותו הכיוון. תופעה זו מוכרת כהתנהגות עדרית. הנטייה לעדריות מקושרת לתופעות ממגוון תחומים כגון: התנפחות בועות פיננסיות 2000( Sharma,,)Bikhchandani & בחירות פוליטיות 2005(,)Battaglini, העדפות צרכניות.)Kumar, )2007 ואף התנהגות אלימה של המון )Chen, ) למשל מוגרמן ועמיתיו הראו בישראל כי אנשים אשר עברו בין קופות גמל הושפעו במידה ניכרת מהתנהגות עמיתיהם ולרוב לא ידעו לבחון בעצמם את הקריטריונים הכלכליים המבדילים בין הקופות ( Mugerman.)et al.,

22 דוגמא למכניזם עדרי ניתנה על ידי מתיו סלגניק ועמיתיו )2006 al..)salganik et בעבודתם הם יצרו שוק מוזיקה מלאכותי בו נבדקים במספר קבוצות נתבקשו להאזין לשירים בלתי מוכרים, לתת להם ציון, ובמידה והם מעוניינים- להורידם למחשב האישי. לחלק מהנבדקים ניתנה אפשרות לראות את כמות ההורדות של כל שיר על ידי נבדקים אחרים. נמצא כי כאשר כמות ההורדות הוצגה - נבדקים נטו באופן מובהק להוריד שירים שהורדו על ידי אחרים ולתת להם ציון גבוה. כך שירים שזכו לפופולאריות בשלב ראשוני הפכו להיות "להיטים", זכו להורדות רבות ולציון גבוה משמעותית לעומת יתר השירים שלא הצליחו להתרומם. לעומת זאת, כאשר לא ניתן מידע בנוגע לכמות ההורדות, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור ההורדות או בציון שניתנו לשירים השונים. כאשר הניסוי חזר על עצמו בקבוצות חדשות התקבל אותו הדפוס של היווצרות "להיטים" אולם בכל חזרה על הניסוי שירים אחרים נהפכו ללהיטים. ב. 5. העדפות בין זמניות והטיית ההווה אחת הבעיות הכלכליות המשמעותיות היא הבחירה הבין-זמנית לאופן בו הנוגעת אדם מגבש את העדפותיו לגבי "פרסים" ו"עונשים" המתקבלים במועדים שונים: קבלת פרס מסויים כיום תיתפש כנחשקת יותר על פני קבלתו בעתיד. במשך שנים רבות ובמידה רבה גם כיום, במחקר הכלכלי היה נהוג להעריך כי העדפות הבין-זמניות מתנהגות כמו שווקים פיננסים, כלומר התועלת מדחיית קבלת הפרס פוחתת באופן שמקביל לתשלום הריבית במשק. מכאן אנשים מוכנים לשלם מחיר קבוע עבור כל דחייה במועד בו יתקבל הפרס, וידבקו במחיר זה ללא תלות במרחק הזמן מקבלת הפרס. אולם בחינת ההתנהגות בפועל העלתה ספקות בכך; הראשון אשר הצביע על בעייתיות המודל היה סטרוטז (1955 )Strotz, אשר השווה שתי החלטות בין-זמניות: בחירה בין קבלת תפוח היום או קבלת שני תפוחים מחר, לעומת בחירה בין קבלת תפוח בעוד שנה לקבלת שני תפוחים בעוד שנה ויום. סטרוטז הראה כי ההחלטות בטווח הקצר ובטווח הארוך אינן שקולות בעיני הבוחרים, וכי הן עשויות להביא לאי עקביות דינמית, דהיינו שנובעת מהבדל בזמנים. בניסוי של סטרוטס נמצא שהפרט יעדיף שני תפוחים על אחד כאשר אלה יתקבלו בהפרש של יום בעתיד הרחוק, ולעומת זאת יעדיף תפוח אחד היום על פני שני תפוחים מחר. בהקשר הכלכלי, אי עקביות דינמית משמעותית, שכן פרט המגלה אי- עקביות דינמית צפוי לשנות את העדפות החיסכון והצריכה שלו במהלך חייו, ולהימנע מלדבוק בתוואי אשר קבע לעצמו בנקודת זמן מסוימת. בעקבות עבודה זו, נערכו מספר מחקרים אמפיריים בבני אדם ובעלי חיים אשר בדקו את דפוס ההעדפות הבין-זמניות בפועל. כפי שסטרוטז צפה, אנשים משנים העדפותיהם כפונקציה של מרחק 22

23 הזמן בין המועד בו מתבצעת הבחירה לבין המועד בו מתקבל הפרס בפועל, וכי ככל שקבלת הפרס רחוקה ההשפעה הבין זמנית מועטה יותר )1991.)Ainslie, לתופעת אי העקביות הדינמית אספקטים שונים. חוקרים מסויימים הדגישו את ההבדל הבסיסי בין פרס )או עונש( מיידי לעומת כזה המתקבל בעתיד, ואת דפוסי החשיבה השונים הכרוכים בין השניים )1997.)Laibson, לעומתם חוקרים אחרים התמקדו בשינוי החד בערך שניתן לפרסים על פני זמן תוך הדגשת טווח הזמן הקרוב לעומת הרחוק )1997.)Kirby, לעיתים אנשים מודעים לכך שהם צפויים לפעול בחוסר עקביות דינמי, ויוצרים לעצמם מכשירי מחוייבות הכופים התנהגות שנקבעה מבעוד מועד. למשל, דן אריאלי הראה כי סטודנטים מעדיפים לקבוע לעצמם תאריכי הגשה קבועים וקשיחים עבור מטלות ולא להשאיר אפשרות להגשה מאוחרת. התנהגות זו נמצאה כאפקטיבית וכתורמת לסטודנטים לבצע את מטלותיהם באופן יעיל ומרוכז יותר.)Ariely & Wertenbroch, 2002( חוסר העקביות הדינמי שופך אור על מגוון תופעות שמודלים רציונליים סטנדרטיים מתקשים להסביר, בהן: דחיינות 1999( Rabin,,)O'Donoghue & משיכות יתר בכרטיסי-אשראי ( & Meier Cutler,,)Laibson חסכון פנסיוני לא מספיק )1998 al. et השמנת יתר (,)Sprenger, 2010 Loewenstein, O'Donoghue & Shapiro, 2003,)Glaeser & שימוש בחומרים ממכרים (.)Frederick, Loewenstein & O'donoghue, 2002 ועוד )לסקירה מקיפה, ראו: )Rabin, 2000 ב. 2. חשבונאות מנטלית מודלים כלכליים מקובלים מניחים כי קבלת החלטות נסמכת על מירב הגורמים הרלוונטים להחלטה, כולל: עושר נוכחי, השתכרות עתידית, הסתברויות לרווחים או הפסדים הנובעים מהון ועוד, תוך כדי התמקדות בהשפעת ההחלטה על התועלת המצרפית. לעומת זאת, ריצר'רד טיילר )1985 )Thaler, הציע כי על מנת להעריך פעולות ותוצאות שונות אנשים נוקטים בחשבונאות מנטלית, כלומר יוצרים לעצמם חשבונות מנטליים שונים לניתוח פעולות כלכליות שונות, ומשתדלים שלא לערב בין חשבונות נפרדים. חשבונות מנטליים נוצרים על ידי קיבוץ ותיוג של מרכיבים שונים לקטגוריות מסויימות כאשר מרכיב מסויים יכול להימצא במספר חשבונות מנטליים בו-זמנית. לדוגמא ניתן ליצור חשבונות מנטליים הנוגעים להוצאות )חשבונות לקניית מוצרי אוכל, לבילויים, לדיור ועוד(, חשבונות לסוגים שונים של 23

24 חסכון )כסף מזומן, כסף בעובר ושב, חסכון ארוך-טווח, חסכון פנסיוני ועוד(, ולקשר חשבונות מנטליים מסויימים לסוגים שונים של הכנסות ומקורות תקציביים )מתנות, הכנסה מעבודה, הכנסה מהון ועוד(. החשבונאות המנטלית מביאה לכך שאנשים מתייחסים לנכסים והוצאות הנמצאים בחשבונות שונים כנפרדים ומשתדלים שלא לערב בין חשבונות. כך למשל, אנשים משתדלים שלא למשוך כספים מחסכונות המיועדים לפנסייה, אולם ימשכו כספים מחשבון העובר ושב, גם אם משיכה שכזו כרוכה בתשלום ריבית גבוהה וקנסות עקב חריגה ממסגרת החשבון )1988 Thaler,.)Shefrin & בישראל ניתן להסביר באמצעות ההטייה של חשבונאות מנטלית את האופן השונה בו התייחסו מעסיקים ועובדים לחוק פנסיית החובה ולחוק העלאת שכר המינימום, למרות שבפועל שני סוגי החקיקה מגדילים את עלות ההעסקה. באופן דומה, אנשים נוטים לקשור רווחים שהגיעו ממקור מסויים לחשבונות הרלוונטים אליו; לדוגמא, נמצא כי הורים נוטים להוציא כספים שהגיעו מקצבאות ילדים על ילדיהם ;)Kooreman,2000( ולהבדיל מהמרים נוטים להעביר רווחים שהושגו בקזינו לחשבון המיועד להימורים )1990 Johnson,.)Thaler & אלמנט נוסף של החשבונות המנטליים המשפיע על קבלת ההחלטות הוא האופן והמועד בו אלה נפתחים ונסגרים. למשל, נמצא כי זכיות מהימורים המתקבלות ביום מסויים מעודדות אנשים להמר יותר באותו היום, אולם לא משפיעות על הימים שלאחריו )1993.)Gertner, בנוסף, במחקר אשר בדק את דפוס העבודה של נהגי מונית בניו-יורק נמצא כי בימים בהם הייתה עבודה מועטה, הנהגים נהגו להישאר שעות ארוכות, ואילו בימים עמוסים, בהם היה ביקוש רב למוניות, נהגים נטו לסיים את עבודתם בשעה מוקדמת. תופעה זו שנוגדת את ההיגיון הכלכלי הוסברה בכך שהנהגים גיבשו לעצמם חשבונות מנטלים עבור כל יום, וכאשר מילאו את המכסה עבור אותו החשבון הרגישו בנוח לחזור לביתם 1997( at,.)camerer et ב. 1. עודף ביטחון עצמי והטיית האופטימיות השיטה הקפיטלסיטית מושתתת על יוזמה פרטית ונטילת סיכונים. מחקרים מראים כי היזמים, אשר מהווים את המנוע של השיטה, מאופיינים באופטימיות יוצאת דופן המעודדת ביטחון עצמי מופרז בנוגע ליכולתם להוביל את מיזמיהם להצלחה )2011.)Kahneman, דוגמא להטייה זו התקבלה בסקר שנערך בקרב מייסדים של עסקים קטנים בארצות הברית. היזמים העריכו את הסיכוי הממוצע 24

25 של עסק קטן לשרוד יותר מ- 5 שנים ב- 60%, ואת הסיכוי של העסק שלהם ב- 81%, זאת בעוד בפועל רק 35% מהעסקים הקטנים שרדו למשך תקופה שכזו )1988 Dunkelberg,.)Cooper, Woo & עודף ביטחון עצמי מאפיין את מרבית הציבור ולא רק את הסקטור היזמי )על אף שבקרב יזמים לרוב הוא ניכר במיוחד(. כאמור, ברמת החברה לאופטימיות יוצאת דופן ועודף ביטחון עצמי עשויים להיות יתרונות, אולם במקרים רבים הם טומנים בחובם סכנות משמעותיות, כגון מאבקים משפטיים מרובים, התנפחות בועות פיננסיות ואף פריצתן של מלחמות. בהתאם, פלווס )1993 )Plous, גרס כי עודף הבטחון העצמי הוא הבעיה הנפוצה ביותר של ההרסני ביותר. שיפוט וקבלת-החלטות ובעלת הפוטנציאל בין השאר אופטימיות מופרזת ועודף ביטחון עצמי מקושרים לצבירה של חובות, הן בקרב מנהלי חברות הנוטים למינוף יתר )2008 Harvey, )Ben-David, Graham & והן בקרב אנשים פרטיים אשר נוטים להעמיס על עצמם הלוואות ארוכות טווח באמצעות אשראי או במסגרת לקיחת משכנתא מעבר ליכולתם. נטען כי תופעות אלה נובעות, בין השאר, מהערכת יתר של ההשתכרות העתידית, מאמונה בלתי מבוססת כי מחיר הנכסים שבבעלות הפרט או החברה יאמירו ושבעתיד יהיו הזדמנויות 6 זולות למימון מחדש 2009( Bar-Gill,.)Bar-Gill, 2003; ביטחון יתר מתבטא בין השאר בהערכה של אנשים כי הם בעלי יכולות גבוהות יותר משל אחרים. כך למשל במחקר שנערך בארצות הברית נמצא כי 93% מבעלי רישיון הנהיגה העריכו כי הם נהגים טובים מן הממוצע )1981,)Svenson, מהנדסים ועובדים טכניים נוטים להעריך כי הם מצטיינים בצורה יוצאת דופן )1992,)Zenger, ו- 25% מבוגרי תיכון העריכו עצמם באחוז העליון מבחינת יכולת חברתית 1989( Holzberg,.)Dunning, Meyerowitz & הטייה נוספת הנובעת מביטחון יתר מביאה אנשים להעריך ביתר את יכולת החיזוי שלהם ואת מידת הדיוק של הערכותיהם; הטייה אשר באה לידי ביטוי במגוון תחומים. למשל, רופאים מומחים נוטים להעריך את תחזיותיהם כמדוייקות בוודאות גבוהה גם במקרים בהם התחזיות רחוקות מלהיות מדוייקות )2008 Graber, )Berner & ולהעדיף בדיקות קליניות על פני שיטות טכניות-סטטיסטיות גם כשהאחרונות נמצאו כבעלות תוקף רב יותר )2000 al.,.)grove et אנשים נוטים להערכות 6 תופעות אלה קשורות גם להטיות הנובעות מהעדפות בין זמניות כפי שהוצג לעיל כאשר ההטיות הנובעות מאופטימיות היתר ומהעדפת ההווה שלובות זו בזו. 25

26 מופרכות בדבר יכולתם לצפות התפתחויות בשווקים פיננסים, מה שמתבטא במספר תופעות בהן: מסחר ענף שמתבצע על ידי משקיעים פרטיים בשוק ההון, למרות שזה לרוב מסב עבורם הפסדים ותגמול עבור ניכר ביצועים הנהוג בחברות מסחר פיננסי, למרות,)Barber & Odean, 2000(.)Kahneman, 2011( שהנתונים הצלחת כי מלמדים הסוחרים אקראית מומחים גם מתקשים להעריך יכולותיהם באופן מהימן: במחקר אשר בדק חיזויים של מומחים בעלי שם בתחומי הכלכלה ומדע המדינה בנוגע לסוגיות שבתחום התמחותם נמצא כי התחזיות לא היו עדיפות על ניחוש, זאת בזמן שככל שרמת המומחיות הייתה רבה יותר כך ביטחון המומחים במהימנות תחזיותיהם היה רב יותר 2005(.)Tetlock, נטען כי ביטחון היתר מתגבש על ידי כך שאנשים מפתחים נראטיב לגבי העבר בו ניתן משקל יתר לפעולות מכוונות ומכניזמים הניתנים לחיזוי ומשקל לגורם חסר המזל. תפיסה זו מביאה אותם להעריך את ביתר יכולתם להשפיע על אירועים עתידיים ותוצאותיהם ולהמעיט בהערכת הגורם האקראי )2007.)Taleb, עקב כך אנשים נוטים להתייחס למידע חלקי כמשמעותי ובעל יכולת ניבוי מופרזת. במחקר שהדגים את התופעה התבקשו פסיכולוגים להסיק מסקנות אודות מאפיינים אישיותיים של אדם על בסיס מקרה בוחן אשר הוצג בפניהם ולהעריך את מידת הדיוק של תחזיותיהם. כאשר הנבדקים קיבלו מידע נוסף רמת הדיוק של תחזיותיהם בפועל לא השתנתה באופן מובהק, אולם הערכתם הסובייקטיבית בדבר רמת דיוקם עלתה משמעותית, מהערכה של 33% דיוק להערכה של 53%, וזאת למרות שבשני המקרים הם הצליחו לספק הערכות נכונות רק ב- 30% מהמקרים 1965(.)Oskamp, הוגנות ב. 2. ואלטרואיזם מרבית המודלים הכלכליים מתבססים על ההנחה כי השחקנים השונים מתמקדים בתועלתם האישית ופועלים על מנת למקסם אותה. אולם תפיסה שכזו מתעלמת מהיבטים של הוגנות ואלטרואיזם המשפיעים על קבלת ההחלטות. בניגוד לגישה הרווחת לפייה חברות עסקיות מנת על העת כל פועלות למקסם רווחיהן, ולשם כך משנות מחירים באופן רציף, נתונים אמפיריים הראו כי פירמות נוטות לשמור על מחירים קבועים ולא לנצל ביקוש גבוה לשם העלאת מחירים. אקרלוף )1982 )Akerlof, הסביר ממצא זה בכך שהתנהלות הנתפסת כהוגנת תורמת למוניטין החברה ולהשאת רווחייה בטווח הזמן הארוך. תפיסות צרכנים לגבי התנהגות של פירמות נבדקו במחקר של כהנמן, קנטש ותיילר ( Thaler, Kahneman, Knetsch & 26

27 1986( בו נמצא כי הציבור מקבל העלאת מחירים או קיצוץ בשכר כהוגנים כאשר אלה נועדו לשמר את שיעור הרווח המקובל בחברה או למנוע מהחברה הפסדים, אולם כאשר הפירמה מנצלת תנאי שוק על מנת לשפר את רווחיותה על חשבון בעלי עניין אחרים - הצרכנים או העובדים, פעולות שכאלה נתפסות כבלתי הוגנות. Fehr & האופן בו תפיסות של הוגנות משפיעות על קבלת החלטות נבחן במגוון ניסויים כלכליים ( ספרות ענפה אנשים כי הראתה משכללים שיקולים של הוגנות בהחלטותיהם.)Schmidt, 2006 ומוכנים לשלם על מנת לשפר מצבם של מי שנתפסים כ"תורמים לחברה" ומצד שני לשלם על מנת להעניש את מי שלא תורם את חלקו )1993.)Rabin, הנכונות של אנשים "לתרום את חלקם" באה לידי ביטוי במחקרים העוסקים במוצרים ציבוריים אשר הראו כי נבדקים פעמים רבות מוכנים לוותר על כסף הניתן להם על מנת להגדיל את ההכנסה של חבריהם לקבוצה, גם כאשר ההחלטות חד פעמיות ואנונימיות 1988( Thaler,.)Dawes & סיכום ב. 3. תחום הכלכלה ההתנהגותית עשה כברת דרך משמעותית בעשורים האחרונים והביא לתמורות במדע הכלכלה. בעקבות המחקר ההתנהגותי הנחות שונות שנחשבו במשך שנים לאקסיומות בסיסיות נבחנו מחדש ופעמים רבות שונו כך שיתאימו להתנהגות האנושית הניצפית. המחקר ההתנהגותי הביא לתמורות בהתייחסות לגורמים המניעים את הפרט, ולאופן בו הוא מעצב את העדפותיו ומעריך את בחירותיו. היבט משמעותי הקשור בכלכלה ההתנהגותית נוגע למתודולוגיה הנהוגה בה. הכלכלה ההתנהגותית מתבססת על שיטות אמפיריות הלקוחות ממדעי ההתנהגות ומדגישות את הצורך בביצוע ניסויים מבוקרים על מנת לאמוד התנהגויות בפועל. בכך הכלכלה ההתנהגותית פועלת לקידום גישה הדורשת לבחון כלי מדיניות ממשלתיים על בסיס ראיות. בהמשך תוצג גישת המדיניות מבוססת הראיות ויוצגו יתרונותיה. 27

28 תיבה 44 רקע מוסדי- הזיקה בין מדע הכלכלה ההתנהגותיים למדעים בתחילת דרכה התיאוריה הכלכלית התבססה במידה רבה על תיאוריות פסיכולוגיות-התנהגותיות להסבר תופעות כלכליות. אבות הכלכלה ראו עצמם כחוקרים של הטבע והמוסר האנושיים ועל כן התייחסו לפסיכולוגיה האנושית ולכשלים הכרוכים בה כחלק בלתי נפרד מהגותם )ראו Angner Loewenstein, 2007 &(. כך עבודתו המשמעותית הראשונה של אדם סמית' - "תאוריה של הרגש המוסרי" )1759( עסקה בשורשים הפסיכולוגים של השיפוט האנושי, מה שהשפיע באופן ניכר על המשך הגותו )2003 ;)Davis, ג'רמי בנת'ם, הוגה מושג ה"תועלת" שעומד בבסיס הגישה ) הנאו-קלאסית, ראה בה כמבוססת על יסודות פסיכולוגים )2004 Camerer, וג'ון מיינארד קיינס ביסס את הסבריו למחזורי הגאות והשפל בכלכלה על "רוח חייתית" המשפיעה על רמת הביטחון של הציבור )2015.)Barnett, התרחקות התיאוריה הניאו-קלאסית מהפסיכולוגיה אולם בין השנים 1920 ל על רקע חסרונות אשר היו כרוכים במתודולוגיה הפסיכולוגית של אותה עת, שאלות בדבר מידת התוקף והמהימנות של המחקר הפסיכולוגי כמו גם קושי של הפרדיגמה הפסיכולוגית לספק תחזיות ברורות וחד משמעיות לגבי התנהגות כלכלית, חל תהליך של שינוי ביחס להסברים של תופעות כלכליות שבסיסם פסיכולוגי )1999.(Mandler, הכלכלה הניאו-קלאסית התיימרה להידמות לתחומי דעת מדוייקים שפרחו באותה עת ועל כן הגישה המרכזית הוסטה מהתמקדות בתועלת שבבסיסה סובייקטיבית, להתמקדות בהעדפות, כלומר בבחירות הנצפות בפועל של הפרטים. גישה זו ביקשה להיות כללית ולהתאים למגוון רחב של התנהגויות ללא צורך לעסוק בשורשי ההתנהגות, ובכך לקטוע את התלות של הכלכלה בהיבטים פסיכולוגיים. הגישה גורסת כי לכל אדם יש מערכת העדפות לפייה הוא מדרג באופן עיקבי בחירות שונות העומדות בפניו ומקבל את הבחירות המיטביות מבחינתו )1975.)Hicks, כלכלנים התיימרו להתנהג כמדענים אשר אינם מתקשרים עם מושאי המחקר שלהם, אלא רק צופים בפעולותיהם. בהתאם לכך, המתודולוגיה הכלכלית עברה להתמקד בניתוח העדפות על בסיס עסקאות כלכליות המתבצעות בתנאי שוק ובחירות המבוצעות על ידי פרטים באופן גלוי וברור )1982 al..)sen et 28

29 הדוגלים בשיטה זו לא כפרו בקיומן של השפעות פסיכולוגיות על ההכרעות הכלכליות, אלא גרסו כי אין לכלכלנים את הכלים המתאימים לעיסוק בסוגיות שכאלה ולכן פתרונן לא אמור להגיע ממדע הכלכלה )1984.)Robbins, המסתייגים מגישה זו טענו כי היא מבוססת על הנחות יסוד שאינן מציאותיות בדבר העקביות והשכלתנות העומדות בבסיס קבלת ההחלטות האנושית, וכי במציאות ניתן לצפות בהתנהגויות רבות שמפירות את הנחות התיאוריה, ולכן אין מנוס מלהבין את התהליך הפסיכולוגי שבבסיסה )1999.)Mandler, בתגובה לטיעונים מסוג זה מילטון פרידמן, מההוגים החשובים של הכלכלה הנאו-קלאסית, גרס כי יש לשפוט את התיאוריות הכלכליות לא על פי המידה בה הן והנחותיהן ניתנות להפרכה, אלא על פי יכולתן לחזות התנהגות ותופעות כלכליות )1953.)Friedman, יתרה על כך, הוגים ניאו קלאסיים טענו כי הביקורת רלוונטית לטווח הזמן הקצר בו השפעת הגורמים הפסיכולוגיים משמעותית, אולם בטווח הזמן הארוך ברמה המצרפית, הסטיות מהנחות הבסיס של התיאוריה אינן משמעותיות 1992( Merton,.)Samuelson & עליית הכלכלה ההתנהגותית בשנים בהן הזרם המרכזי של הכלכלה ביקש להתבדל מן הפסיכולוגיה, מספר חוקרים ניסו לייצר סינרגיה בין שני התחומים. בתחילת דרכה נקראה גישה זו "כלכלה פסיכולוגית" והיא אומצה על ידי מספר חוקרים מתחומי דעת שונים ברחבי העולם. מי שנחשב למובילה היה חתן פרס נובל הרברט סיימון אשר התווה את המושג "רציונאליות חסומה" ונחשב בעיני רבים לאבי הכלכלה ההתנהגותית )1990.)Earl, אולם השפעתם של הוגים אלה הייתה מוגבלת עקב חוסר שיתוף פעולה מצד הממסד של חקר הכלכלה. החל משנות ה- 60 של המאה ה- 20 החלה להתפתח גישת הפסיכולוגיה הקוגנטיבית, אשר דימתה את המוח למעבד נתונים ובכך פתחה צוהר למחקר של נושאים כגון זיכרון, פתרון בעיות וקבלת החלטות. בהתבסס על הפסיכולוגיה הקוגנטיבית החלו מספר חוקרים לנתח באמצעות הכלים שזו תהליך את סיפקה קבלת ההחלטות ואת הסטיות מההנחות המקובלות בתיאוריה הכלכלית.)Rabin, 1998( את הכלכלה ההתנהגותית הובילו החוקרים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן. השניים התמחו במסגרת לימודיהם בפסיכולוגיה קוגנטיבית, ובנוסף לכך, למדו את התיאוריה הכלכלית וגישתה לקבלת 29

30 החלטות על הניסוח הפורמאלי שלה. למעשה הם השתמשו במודלים כלכליים מקובלים כנקודת ייחוס אליהם הושוו המודלים והחידושים של שיטתם. בכך הם לא ניסו לסתור את כלל התיאוריה הכלכלית הקיימת, אלא לשפר את המודלים עליהם התיאוריה מתבססת על מנת לגרום לה להיות נאמנה יותר למציאות. בעבור עבודתם זכה כהנמן בפרס נובל לכלכלה בשנת ( 2002 & Angner.)Loewenstein, 2007 בהמשך ובמקביל לעבודותיהם של כהנמן וטברסקי, חוקרים רבים ברחבי העולם החלו לחקור את תחום הכלכלה ההתנהגותית, אשר התאפיין באימוץ מתודות מתחומים שונים, ובהתבססות על ניסויים מבוקרים וניסויי שדה )2007 Loewenstein,.)Angner & במהלך השנים התחום התפתח, תפס מקום מרכזי במחקר הכלכלי ובשיח הציבורי ונהיה מקובל על החוקרים המרכזיים ועל קובעי מדיניות. 30

31 פרק ג' 4 מדיניות מבוססת ראיות היומרה הבסיסית של ענף הכלכלה ההתנהגותית היא עיסוק באופן בו אנשים מתנהגים ומקבלים החלטות בפועל מבלי להידרש לאקסיומות בדבר אופן הפעולה הנורמטיבי של האדם. על כן המחקר האמפירי באמצעותו נאמדת ההתנהגות האנושית מהווה את בסיסו של התחום. לכן, אימוץ הכלכלה ההתנהגותית בשירות המדינה דורש בראש ובראשונה אימוץ של השיטות הנהוגות בה. כלומר, על רגולטור המבקש לקבוע מדיניות המבוססת על תובנות התנהגותיות לבחון את ההתנהגות בפועל ואת השפעת ההתערבויות השונות עליה, על מנת לבחור את כלי המדיניות האפקטיביים ביותר. בפרק זה תסקר גישת המדיניות מבוססת הראיות המבקשת להכניס כלים אמפיריים בשירות המדינה לבחינת התערבויות ממשלתיות שונות; יוצגו היתרונות המרכזיים של הגישה ותוצג שיטת הניסוי המבוקר והאקראי המהווה את הפרקטיקה המקובלת ביותר לבחינת מדיניות על בסיס ראיות. ג. 4. קביעת מדיניות מבוססת ראיות על רקע ניסיונות לטייב את עבודת הממשלה בשנים האחרונות הוקמו במדינות רבות מנגנונים אשר נועדו להעריך כלי מדיניות שונים ולהשוות את מידת האפקטיביות שלהם. מנגנונים אלה התבססו על גישה הניקראת "מדיניות מבוססת ראיות" policy( )Evidence based לפיה בטרם קביעת מדיניות יש לבחון אותה, ככל שהדבר ניתן, באופן מובנה אמפירית אל מול סוגי מדיניות אלטרנטיבים ואל מול קבוצת ביקורת עליה לא מוחלת המדיניות. גישה זו מבוססת על מתודולוגיה מתחום הרפואה: "רפואה מבוססת ראיות" לפייה על מנת לאשר טיפול יש צורך לבחון אותו באופן אמפירי ורק במידה והשפעתו נמצאת חיובית ומובהקת - ניתן לאשרו. הבחינה לרוב כוללת בחירה אקראית של קבוצות טיפול אל מול קבוצת ביקורת המקבלת טיפול פלסבו, ואמידת השפעת הטיפולים השונים ביחס לקבוצת ביקורת. תהליך זה מחייב לשם אישור הטיפול לכלל האוכלוסייה )2002 Watts,.)Marston & ישנן דוגמאות רבות לחשיבות השיטות מבוססות הראיות ברפואה, ולחיים הרבים שניצלו עקב שימוש במחקר אמפירי מדוקדק. אחת הדוגמאות הדרמטיות מהשנים האחרונות נוגעת לשיטות טיפול בפגיעות ראש: במשך עשרות שנים ניתנו סטרואידים למי שסבל מפציעות ראש חמורות; הפרקטיקה התבססה על כך שסטרואידים מונעים נפיחות, ונפיחות תוך-גולגלתית היא אחת הסיבות המרכזיות 31

32 הגורמות למוות מפגיעת ראש. אולם רק בשנת 2005 שיטה זו נבחנה באופן אמפירי מובנה, ונמצא כי על אף שהיה קונצנזוס בקהילייה הרפואית כי טיפול באמצעות סטרואידים אפקטיבי, בפועל הטיפול יוצר נזק ומגדיל את ההסתברות למוות. פגיעות ראש חמורות מהוות גורם מוות שכיח ביותר, ועל כן הפרקטיקה הכושלת של שימוש בסטרואידים יצרה נזק אדיר וגרמה למקרי מוות מרובים ( CRASH.)Trial Collaborators, 2005 בעקבות הצלחת גישת הרפואה מבוססת הראיות בקידום טיפולים מועילים ומניעת כאלה שנמצאו מזיקים נוצרה תנועה של חוקרים אשר ביקשו להכלילה לתחומים נוספים של המדיניות הציבורית. תנועה זו החלה בתחומים שונים בהם: חינוך, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה והתחדשות עירונית, שהעוסקים בהם ביקשו לפתח ולאמץ כלים חדשניים לשיפור עבודתם )2001.)Solesbury, מגמה זו קשורה באימוץ כלי מדיניות שלא נבחנו כראוי, ובדיעבד נמצאו כלא אפקטיביים ואף ככאלה הגורמים נזק. דוגמא לכך קשורה בתכנית שהייתה נפוצה במספר מדינות, אשר נועדה להרתיע נערים מפעילות עבריינית על ידי חשיפתם לתנאי המחייה הקשים של אסירים. פרקטיקה זו אשר זכתה ליחסי ציבור חיוביים הייתה בשימוש לאורך שנים על אף שלא נמצאו מחקרים אמפיריים שתמכו בה. לבסוף בחינתה העלתה כי לא רק שלא היתה בה תועלת אלא שהיא הגדילה באופן משמעותי את הסיכוי שמשתתפיה יתדרדרו לעבריינות, כנראה מתוך הזדהות עם האסירים )2013 (Petrosino et.al., בדיקה אמפירית של כלי מדיניות צפויה לא רק להצביע על כלי מדיניות כושלים, אלא גם להצביע על המוצלחים שביניהם ולאפשר השוואה של כלי מדיניות אלטרנטיביים. למשל, במחקר אשר בחן את השפעת סוג הייצוג המשפטי על התוצאות המשפטיות חולקו באופן אקראי מעוטי יכולת אשר נדרשו לפנות דיור ציבורי לשתי קבוצות: קבוצה שקיבלה עזרה בסיסית במסגרת קליניקה משפטית וקבוצה שזכתה לייצוג משפטי התנדבותי מלא. הפערים בתוצאות היו ניכרים: כשני שליש מהנתבעים אשר זכו לייצוג מלא הצליחו לשמור על מגוריהם, לעומת כשליש מהנתבעים שלא זכו לייצוג. מבחינת הסדרי חובות לנתבעים שזכו לייצוג נמחלו בממוצע 9.4 חודשים של תשלום שכר דירה, לעומת 1.9 חודשים בלבד עבור מי שלא זכה לייצוג. המסקנה המרכזית מהמחקר הייתה בדבר הנחיצות של השימוש בכלים אמפיריים לאמידת התערבויות הקשורות במשפט והאופן בו אלה משפיעות על זכויות אזרח בסיסיות 2012( Hennessy,.)Greiner, Pattanayak & על רקע זה, גורמים כלכליים ופוליטיים בעלי עוצמה במדינות שונות קראו לקדם את הגישה ולפעול לשם אימוצה בתחומים נוספים של המדיניות הציבורית. במספר מדינות הוקמו מרכזים אשר ביקשו 32