גיליון 18 טבת התשע"ט, דצמבר 2018 דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית

גודל: px
התחל להופיע מהדף:

Download "גיליון 18 טבת התשע"ט, דצמבר 2018 דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית"

תמליל

1 גיליון 18 טבת התשע"ט, דצמבר 2018 דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית

2

3 דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע גיליון 18 טבת התשע"ט דצמבר 2018 אמ"ץ - תוה"ד - מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית משרד הביטחון - ההוצאה לאור

4 Digital 2.0 Military and Technology in The Information age Dado center for Interdisciplinary Military studies מפקד כתב העת : אל"ם ערן אורטל עורך ראשי: סא"ל רווה גלילי המערכת: סרן אור גליק, שאול ברונפלד עורכת לשון: האלי סולומון עיצוב גרפי: יהודה סלומון תצלומי העטיפה: רקע:,Shutterstock טנק: דובר צה"ל כל הזכויות שמורות למדינת ישראל - משרד הביטחון ראה אור בישראל, התשע"ט All rights reserved to The Ministry of Defence, Israel הספר יצא לאור באמצעות משרד הביטחון - ההוצאה לאור אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר, כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל. Printed in Israel את מאמרי בין הקטבים ניתן למצוא באתר מרכז דדו )דרך אתר צה"ל( או באמצעות עמוד הFacebook של מרכז דדו.

5 תוכן העניינים ליאור כרמלי הקדמת ראש אגף התקשוב 7 פתח דבר גיא פאגלין 'מרוץ החידוש' שינוי פרדיגמה במערכת המחקר והפיתוח הביטחונית טלי כספי - שבת ואור גליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל ניסים חניה בניין כוח מסדר שני נקודת מבט אחרת על בניין הכוח הטכנולוגי ערן אורטל לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן מאיר פינקל נורית כהן - אינגר וגל א' קמינקא דוד שורש לירז ספיר ואל"ם ע' שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח - הצורך באיזון מחודש והרי התחזית: צה"ל בדרך לצבא תבוני מפת דרכים לאימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית בצה"ל אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית תהליך תכנון אסטרטגי למגמות טכנולוגיות משבשות על מרחב הלחימה הדיגיטלי והשפעתו על הגורם האנושי בצה"ל אור גליק החומות לא נשברו - הסיפור של טרייסבוק סקירת ספר From: Where Good Ideas Come The Natural History of Innovation לייזר ברמן על הכותבים 189 המחקרים, התובנות והדעות שבכתב עת זה משקפים את עמדות הכותבים ואינם מייצגים את עמדתו הרשמית של צה"ל

6

7 הקדמת ראש אגף התקשוב האלוף ליאור כרמלי נפלה בחלקנו ההזדמנות לחיות בעיצומן של מהפכת מידע ושל השתנות דיגיטלית אשר משנות את חיינו ללא היכר. הכלכלה האנושית, המבנים החברתיים, הארגונים והמדינות ואף האופן שבו אנו, בני האדם, מתקשרים זה עם זה - כל אלו השתנו בשנים האחרונות באופן משמעותי, כאשר האינטרנט והסלולר מנגישים לנו היקפי מידע אדירים לכף היד בכל מקום ובכל זמן, ובשילוב עם האינטרנט של הדברים, מטשטשים האוטומציה והאוגמנטציה את הגבולות שבין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי. בעולם כזה, קצב השינויים גדל באופן אקספוננציאלי ומכתיב לארגונים עסקיים, ביטחוניים וממשלתיים להתאים את עצמם למציאות המשתנה ולהפוך לז מ יש ים )אג'יליים( ולדיגיטליים על מנת לשמר רלוונטיות לאורך זמן. גם צה ל, כארגון טכנולוגי מתקדם, מעביר את מרכז הכובד שלו למרחב הקיברנטי )מרחב הכולל את רשתות התקשורת, את אמצעי המחשוב, את המערכות הדיגיטליות, וכן את התווך האלקטרומגנטי(, ומתבסס יותר ויותר על רשתות תקשורת ועל מערכות דיגיטליות כאבני בניין מרכזיות למימוש תהליכיו המבצעיים. בשונה מהתפתחותה של העוצמה היבשתית, הימית או האווירית בהיסטוריה הצבאית, המרחב הקיברנטי הוא יציר ידי אדם; הוא חוצה ממדים ונוכח בכולם, מהווה תשתית הכרחית לתפקוד כלי המלחמה שלנו ומאפשר חיבור ביניהם ומימוש תהליכים מבצעיים רב זרועיים בזמן אמת. הזדמנות זאת נקרית בדרכנו בשעה שבה האויב משתנה - פועל כנעלם במרחב עירוני, במפלס תת קרקעי ובמפלס פנימי הקרוב לקרקע, ומאיים על מדינת ישראל בטילים וברקטות בהיקפים גדולים. אתגר זה מחייב אותנו לדרכי התמודדות חדשות - סגירת מעגלים בזמן אמת והוצאה לפועל של תקיפות מדויקות בתיאום רב זרועי. במציאות זו מתחדדת ההבנה שאם נשכיל לרתום את הפוטנציאל הדיגיטלי ולעצב את המרחב הקיברנטי בהתבוננות חדשה, על זרועית ונטולת עכבות מסורתיות, נוכל להפוך את צה ל למכונת לחימה קטלנית יותר, מדויקת יותר ויעילה יותר. ההזדמנות למצות את הרגע, לנצל את העוצמה הטכנולוגית של מדינת ישראל ולפתח את עוצמתה הצבאית - היא אדירה. הבינה המלאכותית Intelligence(,)Artificial כמגמה טכנולוגית מרכזית במסגרת מהפכת המידע, מהווה פוטנציאל משמעותי למקסום

8 8 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 האפקטיביות המבצעית בצה"ל. זאת מאחר שהיא מאפשרת גיבוש תובנות וקבלת החלטות מושכלת על ידי מיצוי נתוני עתק Data) )Big בזמן אפסי, הודות לכוח העיבוד של המחשבים בני זמננו. ככל שמתפתחת הטכנולוגיה, ומתעצם המפגש בינה לבין הלחימה בשטח, אנו עדים לפוטנציאל הרב הגלום במיצוי המידע המבצעי ללחימה. המרחב החכם ותרומתו למאמץ הבט ש, כפי שהובלו בשנים האחרונות בפיקוד המרכז, נחוו על ידי במלוא עוצמתם כמפקד אוגדת יהודה ושומרון, והוכיחו כיצד מימוש הפוטנציאל הדיגיטלי מביא לשינוי משמעותי בתפיסות הפעלת הכוח ובאפקטיביות המבצעית. מכאן, ההשלכה ממרחב חכם בגבולות לתמרון רב זרועי במלחמה - רק מתבקשת. חלק מהיכולות העתידיות שיתגלו לנו, אנו עדיין מתקשים לדמיין. פריצות דרך בתחומי הרדיו תוכנה Radio( )Software Defined ובתחום הרדיו הקוגניטיבי יאפשרו לצה"ל להבקיע את מגבלות הספקטרום האלקטרומגנטי ולייצר מערכות תקשורת אלחוטיות רחבות פס ונצילות ספקטראלית, ובכך לקיים קישוריות עשירה בין הכוחות בשטח ובינם לבין המפקדות שבעורף. קישוריות זו הינה תנאי הכרחי ללחימת צה"ל כארגון דיגיטלי מבוסס מידע )בייחוד בלוחמה היבשתית הנשענת על עורקי קישור ועל רדיו טקטי(, וכן תאפשר לנו ליהנות מעידן האינטרנט של הדברים,)IoT( שבו כל אמצעי חדש )ומבחינתנו, כל אמל"ח( מחובר לרשת. מינוף מגמות טכנולוגיות אלו לכדי יכולות מבצעיות הלכה למעשה, דורש פיתוח תפיסות מבצעיות לעיצוב אופן הלחימה של צה"ל בעידן הדיגיטלי, כאשר הדיגיטל אינו מהווה רק אמצעי למימוש תפיסת הלחימה, אלא אף גורם משמעותה בעיצובה. אך אליה וקוץ בה, המהפכה הדיגיטלית של צה"ל אינה נטולת סיכונים. אויבינו מזהים את המרחב הקיברנטי כהזדמנות ופועלים בו על מנת לפגוע בנו. החיכוך השוטף שבו נמצאת מדינת ישראל במרחב זה מול יריבים ואויבים מעיד על הפוטנציאל הגלום, בעיני התוקפים, בהגעה להישגים מבצעיים משמעותיים באמצעות מרחב זה. מדינת ישראל, מערכת הביטחון וצה ל כחלק ממנה, מוצאים עצמם מאותגרים מדי יום על ידי מנעד רחב של איומים אשר כבר מזמן אינם רק תאורטיים. למול מגמה זו מנהל צה"ל מערכה תוך הובלת מבצעים להגנה מול אויבים ויריבים, ומעצב אף את המרחב הקיבנרטי להגנה. חשיבה הגנתית, כחלק מובנה בתהליכי ההתעצמות של צה"ל, הינה המפתח ליכולת ההתמודדות עם הסיכונים שבהתבססות על הדיגיטל. הסיכונים אינם קטנים, אך הסיכון הגדול יותר הוא הבחירה להישאר מאחור. השתנות דיגיטלית של ארגון מצריכה שינויים מסדר גודל שני במבנה הארגון ובתהליכים העסקיים המתקיימים בו; החל ממינוי מובילים דיגיטליים, דרך הכשרת כוח האדם להתנהלות דיגיטלית ועד לפיתוח תפיסות ותהליכים מבוססי דיגיטל. במסגרת ההשתנות הדיגיטלית בצה"ל מתחדדת ההבנה כי ישנם שני מרכיבים מרכזיים אשר התאמתם למציאות המתהווה תביא למינוף הפוטנציאלים הדיגיטליים ולהעצמת האפקטיביות של צה"ל:

9 הקדמה ארכיטקטורה דיגיטלית תהליכי בניין הכוח. ארכיטקטורה דיגיטלית צה"לית היא הבסיס לבניין כוח דיגיטלי שיוצר מרחב תפקוד רשתי משותף - רב זרועי, מוגן וחסין. כל פיתוח אמל"ח צה"לי חייב להשתלב בארכיטקטורה דיגיטלית שתאפשר לא רק למצות את אמצעי הלחימה הבודד, אלא ליצור רשת של אמצעי לחימה וחישה שיגבו אלה את אלה, שיעשירו זה את זה במידע ושיתמכו בתהליכי עיבוד ומיצוי מידע בזמן אמת. תמונה 1: רשתות מחשבים ותקשורת. מימוש הפוטנציאל הדיגיטלי מביא לשינוי משמעותי בתפיסות הפעלת הכוח ובאפקטיביות המבצעית. המעבר לטכנולוגיות המידע והדיגיטל מכתיב תהליכי פיתוח מהירים וגמישים יותר, המבוססים על עדכוני תוכנה תדירים ועל איטרטיביות מתמדת עם עולם הניסויים המבצעיים. פיתוח בקבועי זמן מהירים יותר יספק מענה רלוונטי לקצבי השינוי הגבוהים של הסביבה המבצעית. חשוב מכך - ארכיטקטורה חכמה ופתוחה תאפשר עדכון מתמיד של מערכות הלחימה וכן הטמעת יכולות חדשות באופן תדיר. מטרת צה"ל היא ניצחון על האויב, לא השתנות דיגיטלית. אך בעידן שבו אנו חיים הניצחון לא יתאפשר אם לא נשתנה. עליונות קיברנטית )הבטחת חופש פעולה לצה"ל להפעיל את יכולותיו במרחב הקיברנטי, ובמקביל מניעה ואף פגיעה בפעולות ובמגמת ההתפתחות של האויב במרחב(, ומימוש הפוטנציאל הדיגיטלי - הם מרכיבים הכרחיים

10 10 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 בחזון המעודכן של צה"ל מנצח. הצלחת המסע של צה"ל להשתנות דיגיטלית אינה תלויה רק בעוצמות הטכנולוגיות, אלא, ובעיקר, במנהיגות, שכמו תמיד בעסקי הצבא, מהווה את המפתח להצלחה. מהי אותה מנהיגות צבאית דיגיטלית חדשה הנדרשת מאיתנו בזמנים אלו? אתגר זה הוא שעומד לפתחנו היום.

11 פתח דבר "Pioneering Innovation while keeping the lights on" 1 "היינו קונצרן קלאסי. עכשיו קוראים לנו סטארט אפ בן 125 שנה" - אלה מילות הסיכום של ג'פרי אימלט בעת פרישתו מתפקיד מנכ"ל קונצרן ג'נרל אלקטריק General( )Electric לפני כשנה. 2 כהונתו של אימלט התמשכה על פני שש עשרה שנים שבהן חווה התאגיד ההיסטורי והאייקוני הזה )שנוסד ב 1870 ע"י תומס אדיסון, ג"פ מורגן ואחרים(, משברים שונים ומשונים, מתחרים חדשים שקמו ומודלים עסקיים שהשתנו. אימלט אמנם פרש בשיאו של משבר שחתך בשנתיים האחרונות בשווי הקונצרן, אך דומה שאין היום כאלה החולקים על האסטרטגיה שהתווה בתחילת המאה הנוכחית ושהתבססה על טרנספורמציה דיגיטלית. למעשה, אסטרטגיה זו היא שהצילה את GE מקריסה מוחלטת ב 2008, עת נפגע התאגיד אנושות מהמשבר הפיננסי העולמי בשל השקעותיו המסורתיות 3 בשוק ההון. מקונצרן קלאסי המבוסס על טכנולוגיות של העידן התעשייתי, עיצבה עצמה מחדש ג'נרל אלקטריק כחברה טכנולוגית בחזית עידן טכנולוגיות המידע, עם השקעה כפולה במחקר ובפיתוח )4.8 מיליארד דולר( שנשמרה גם בתקופות קשות. בזיהוי אסטרטגי נכון ומוקדם, הבינו ב GE כי המהפכה התעשייתית הרביעית מאפשרת ליתרון היחסי העצום של התאגיד במכונות גדולות )טורבינות כוח, כורי גרעין, מנועי סילון ועוד(, לפגוש את חזית הטכנולוגיה הדיגיטלית. עולם האינטרנט של הדברים וטכנולוגיות עיבוד המידע א פשר להעצים את יעילותן של מכונות משובצות סנסורים, מעבדים ורכיבי תקשורת. האסטרטגיה של GE שתוארה בסיסמאות כמו meets" When Big-Iron,"Big-Data הביאה את התאגיד לעמוד בחזית ההתפתחות של תחומים כמו האינטרנט התעשייתי של הדברים Data( )Industrial Big באמצעות פלטפורמת Predix של החברה והשקעות רבות בטכנולוגיות ניטור ועיבוד מידע לסביבה התעשייתית. האסטרטגיה התאגידית לא הייתה נטולת סיכונים. השקעות עתק הוסטו מהחטיבות הרווחיות המסורתיות למעבדות טכנולוגיות ולגופים חדשים. מהלך זה זכה כמובן 1 סיסמה ממצגת של ג'נרל אלקטריק, חברה שמייצרת חלק גדול מטורבינות החשמל בעולם. Jeffrey R. Immelt, Inside GE s Transformation, Harvard Business Review (September- 2 October 2017). 3 שלמה גרינברג, "תרבות הכותרת: קל להתלהב מאפל, קשה להבין את )28 Bizportal,"GE אפריל 2018(..

12 12 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 להתנגדות פנימית רבה, מה שלא מנע מההנהלה להמשיך ולהתייעל בפעילויות עסקיות "מכניסות" על מנת להגביר את ההשקעה ביזמות ובחדשנות טכנולוגית. GE היא מקרה מבחן מוחשי למושג "טרנספורמציה דיגיטלית". עסק שמצד אחד שומר את עסקי הליבה שלו - ייצור מכונות גדולות - אך מצד שני משנה לחלוטין את מהותם. ממכונות גדולות למכונות חכמות, ממודל עסקי של מכירת חומרה למודל עסקי המשלב שירותי תוכנה ועיבוד מידע. הטרנספורמציה הדיגיטלית הפכה את ג'נרל אלקטריק לחברה תעשייתית דיגיטלית שמגדירה את העתיד לא רק של החברה עצמה, אלא של ההתקדמות העולמית לתוך העידן הדיגיטלי. "דיגיטל 2.0" הוא הכינוי שבחרנו כאן למה שמכונה בספרות גם "העידן התעשייתי הרביעי". זהו עידן שבו שילוב טכנולוגיית תקשורת אלחוטית )מובייל( עם יכולות עיבוד מידע מתקדמות, מזעור סנסורים ורכיבי עיבוד, מאפשר לשבץ את כוח המחשוב והרשת בחיי היום יום המעשיים שלנו. עידן זה מערער את המודלים המסורתיים שעל בסיסם התארגנו עד כה. טרנספורמציה דיגיטלית היא שינוי יסודי של הפעילויות, של התהליכים, של המיומנויות ושל השיטות בארגון לשם מינוף ורתימה של ההזדמנויות שמציעות מגוון טכנולוגיות דיגיטליות ושל ההשלכות המ טביות שלהן. זהו נושאו של הגיליון הנוכחי. ארבעת המאמרים הראשונים בגיליון עוסקים בהתמודדות של צה"ל עם העידן הדיגיטלי, ובעיקר בחסמים שמציב הארגון לטרנספורמציה הנדרשת. המאמר הראשון, מאת תא"ל גיא פאגלין, ממשיך את הדיון שהבאנו כאן בעבר 4 על מערכת המחקר והפיתוח )מו"פ( הביטחונית, ומתאר את החסמים המאפיינים אותה בתחום ההסתגלות לעידן טכנולוגיות המידע. כדי להשיג יתרון על האויב מציע הכותב אסטרטגיית זינוק חדשה למערכת החדשנות הביטחונית. לפי אסטרטגיה זו, אנו נדרשים לאמץ יותר טכנולוגיות "מדף" קיימות ולפתח בעזרתן 'מערכת של מערכות' - פלטפורמות חכמות הכוללות מערכות וסנסורים רבים ומגוונים עם קישוריות גבוהה ביניהן. השילוב של מערכת כזו יחד עם אימוץ מוצרי מדף מסחריים הינו מכפיל כוח משמעותי. המאמר השני, מאת סא"ל טלי כספי שבת, ראש ענף תכנון ובקרה בלוט"ם )אגף התקשוב( וסרן אור גליק, ע' מחקר במרכז דדו, דן גם הוא בחסמים המאפיינים את המערכת הביטחונית ומתמקד במוכנות העולם המבצעי הרב זרועי הצה"לי לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית. הטענה העיקרית של הכותבות היא היעדרה של אסטרטגיה ברורה, מוכוונת מלמעלה למטה, בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון. מערכת הפיקוד של צה"ל מותירה את "הטכנולוגים" לבדם במערכה. ניסים חניה, עמית מחקר במרכז דדו, במאמר השלישי בגיליון, מבחין בליקוי תפיסתי מושגי בסיסי המונע מאיתנו התקדמות לעבר חזון של כוח דיגיטלי יותר. לפי חניה, המיקוד התפיסתי והמעשי של עולם בניין הכוח במושג "צורך מבצעי", דוחק הצידה פעם 4 ראה, למשל, מאמרו של ניסים חניה, "תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי", בין הקטבים, 6 )צה"ל: מרכז דדו, ינואר 2016(; וכן דני ברן, "כך נהגנו תמיד", בין הקטבים, 8 )צה"ל: מרכז דדו, אוגוסט 2016(.

13 פתח דבר 13 אחר פעם את מה שהוא מכנה "בניין כוח מסדר שני" - בניית תשתית ליישומים עתידיים. ממד זה הפך למרכזי בעידן הדיגיטלי ובלעדיו לא תיתכן התקדמות. המאמר הרביעי בגיליון, מאת הח"מ )אל"ם ערן אורטל(, עוסק בטרנספורמציה הדיגיטלית הנדרשת באגף המודיעין. השימוש במושג "מונופול" כלפי המודל האמ"ני הנוכחי, מרמז גם על החסמים הארגוניים הקיימים. אמ"ן, כנראה הגוף הדיגיטלי ביותר בצה"ל, נשען על טכנולוגיות חדשניות אך על "מודל עסקי" מיושן. טרנספורמציה דיגיטלית במקרה האמ"ני משמעותה מעבר ממודל פעילות ריכוזי שבליבו דיכוטומיה בין "ספק" מודיעיני ל"צרכנים", למודל ביזורי שבו הצרכנים הם גם ספקים של מודיעין. באנלוגיה לרשתות חשמל חכמות,)Smart-Grids( טוען המאמר שאחריותו של אמ"ן תהיה על המודיעין המורכב יותר מצד אחד, ועל אפשור ייצור המודיעין בקצוות הטקטיים, מצד שני. אמ"ן ואגף התקשוב יהיו שותפים באחריות להקמתה של רשת ההולכה החכמה הזו בין המרכז לקצוות. אתגור על תאוריית החסמים הארגוניים מציב תא"ל )מיל'( ד"ר מאיר פינקל. במאמרו, החמישי בגיליון, מציג פינקל את רעיון "השמרנות מבחירה". לפי תאוריה זו, ארגון צבאי עשוי להחליט באופן מודע שלא לשנות מרכיבים ביכולותיו, מתוך הבנה שיש בכך יתרון בשדה הקרב. לטענת הכותב, שמרנות מבחירה מעניקה לארגון בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת. ההיקש מתאוריה זו עשוי להיות שצה"ל בחר במודע שלא להתקדם לטרנספורמציה דיגיטלית כוללת ומהירה מדי, מטעמים של ניהול סיכונים. שלושת המאמרים הבאים בגיליון עוסקים באסטרטגיות לעידן הדיגיטלי. המאמר השישי עוסק באסטרטגיית השינוי. סא"ל נורית כהן אינגר, מובילת אסטרטגיית המידע באגף התקשוב Officer(,(Chief Data ופרופסור גל א' קמינקא, ראש מעבדות רובוטיקה ובינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן, מבחינים כי הרעיון של לוחמה מבוססת מידע כתחליף לכוח אנושי מעורר התנגדות ארגונית רבה. הם ממליצים על אסטרטגיית שינוי שתדגיש את הטכנולוגיה, ובפרט את יישומי הבינה המלאכותית, כמעצימה את הכוח האנושי ולא כמחליפה שלו. הכותבים מציעים מפת דרכים לתהליך הטמעה הדרגתי שימחיש את התועלות העצומות הצפויות, תהליך שיקדם תשתית טכנולוגית מאפשרת ליכולות עתידיות ושינטרל את החששות ואת מחלות הילדות של תפיסת לחימה חדשה ושל הטכנולוגיה המאפשרת אותה. כאילו כדי לאשש את מאמריהם של חניה, אורטל, כספי וגליק, טוען רס"ן דוד שורש, במאמר השביעי בגיליון, כי הארגונים הביטחוניים הקיימים אינם מסוגלים לגשר על הפער שבין טכנולוגיה חדשה לאסטרטגיה ביטחונית ולאומית. שורש, ראש תחום התכנון האסטרטגי במערך הסייבר הלאומי, מצביע על הפער שנוצר בין התלהבות טכנולוגית מצד אחד ובין החוסר במדיניות מכווינה מצד שני. באמצעות פיתוח מקרה המבחן של

14 14 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 טכנולוגיית AI )בינה מלאכותית( מבקש כותב המאמר להבחין בשכבת הידע הטכנולוגי הדורשת פיתוח בצה"ל, שכבת ידע שאותה הוא מכנה "מנגנון ממוסד לחשיבה ותכנון נדרשים ביחס לטכנולוגיות משבשות". כמו כן ממליץ הכותב על הקמת חיל מקצועי חדש שאנשיו ישולבו בזרועות. אוטונומיות ככל שיהיו, הבינה המלאכותית ויתר טכנולוגיות העידן החדש לא תחלפנה את מקום האדם במעשה המלחמה. המרכיב האנושי באסטרטגיה הדיגיטלית של צה"ל, הוא נושא המאמר השמיני בגיליון, מאמרם של רס"ן לירז ספיר ומפקד ממר"ם )אל"ם ע'(. המפגש בין המרחב הדיגיטלי לגורם האנושי מייצר ממשקים ברובד הערכי שעליו נשען הצבא, בהכשרות, בתפיסות כוח האדם ובהיבטים המבניים ארגוניים. חיילי העתיד יקיימו אינטראקציה מרובה עם המרחב הדיגיטלי שיהיה מרכיב מוחשי ממרחב הלחימה עצמו, והמפקד יקבל החלטות המבוססות על מידע אשר יעובד וינותח באופן שוטף על ידי מחשבים ואשר יוגש לו עם המלצות מבצעיות. כל התמורות הללו יחייבו תפיסות פיקודיות שונות, הכשרות אדם אחרות ושינוי ארגוני עמוק. מאמרה של סרן אור גליק, האחרון לגיליון זה, הוא ניתוח מקרה בוחן קונקרטי. "טרייסבוק אמ"ן" היה ניסיון ליצור מרחב עבודה שיתופי דיגיטלי בין מערכי אמ"ן השונים ולחולל באופן זה שינוי תהליכי ותרבותי בארגון. "טרייסבוק" נכשל ביחס למטרתו העיקרית והוא פעיל היום ברמה חלקית, בעיקר כמערכת התעדכנות, דיווחים ותיוגים. לטענת הכותבת, כשלון "טרייסבוק" לא נובע רק בגלל ממשק טכני לוקה בחסר, אלא בעיקר משום שטרייסבוק יצרה נקודות התנגשות בין יחידות האיסוף ליחידות המחקר בנוגע לשיטות העבודה המודיעיניות ולהגדרות התפקידים המסורתיות. הכישלון הזה הוא דוגמה קונקרטית לחיכוך שבין מענה טכנולוגי חדשני לארגון שמרן, ולצורך בשינוי תפיסתי וארגוני כמפתח להצלחת טרנספורמציה דיגיטלית. תודה מיוחדת חייבת מערכת "בין הקטבים" לקציני אגף התקשוב אשר רתמו את כשרונם ואת מרצם להבאתו של דיון מעמיק, ביקורתי ומקדם לקהל הקוראים. וכתמיד, השאלות נותרו פתוחות. האם ישכיל צה"ל לראות בטרנספורמציה הדיגיטלית מהלך אסטרטגי הדורש מחויבות מפקדים, באותו האופן שבו חוללה GE את הטרנספורמציה שלה? או שאולי אנו מיישמים במושכל את תאוריית "השמרנות מבחירה"? האם כישלון טרייסבוק הוא בבחינת המשל המעיד על הכלל, או שאולי התבגרנו? איך ממקסמים את התועלות מהפוטנציאל הדיגיטלי? איך מותחים את הטרנספורמציה לקצוות? כיצד נתארגן בצה"ל יחדיו - אגף התקשוב, אגף המודיעין, זרוע היבשה ואחרים - כדי לממש את החזון המתהווה היום בצה"ל? בברכת קריאה פוריה, אל"ם ערן אורטל ראש צוות החשיבה

15 'מרוץ החידוש' שינוי פרדיגמה במערכת המחקר והפיתוח הביטחונית 1 גיא פאגלין בעשורים האחרונים לקח המגזר העסקי את ההובלה בתחום קידום טכנולוגיות חדשות. מערכות הפיתוח הביטחוניות עדיין לא השכילו למצות את התופעה הזו בשל שורת חסמים פנימיים. מערכת הביטחון נדרשת לפתח אסטרטגיה שתחתור למיצוי ההזדמנויות הטכנולוגיות הנוכחיות באמצעות שיטת עבודה חדשה שמכירה בפוטנציאל הטכנולוגי שבחוץ וממצה אותו. על אף שמוצרי המדף זמינים לכולם, גם לאויבינו, המיומנות הטכנולוגית הישראלית תאפשר להעצים את היתרון היחסי של ישראל באמצעות פיתוח מערכות לחימה משולבות סנסורים מקושרים רבים עם פלטפורמות לחימה ליצירת 'מערכת של מערכות' של אמצעי לחימה. מבוא בשלושת העשורים האחרונים מתרחשת "העברת מקל" בהובלת החדשנות מיוזמות ביטחוניות בהשקעות המדינה, ליוזמות מסחריות ואזרחיות בהשקעות פרטיות, עד למצב שבו התפתח "מרוץ חידוש" בין המערכת האזרחית המסחרית לבין מערכת החדשנות הצבאית. עניינו של מאמר זה הוא להצביע על התמורה המרכזית שהתרחשה במערכת החדשנות הביטחונית בישראל, היא תופעת היפוך המגמה בהעברת טכנולוגיות מהמערכת האזרחית למערכת הביטחונית והשימוש הגובר של מערכות לחימה במוצרי מדף, במקום בפיתוח עצמי. בימים שבהם משתנה המציאות הביטחונית והעולם הטכנולוגי מתפתח בצורה מעריכית )אקספוננציאלית( ממהפכה למהפכה )מהפכות המ חשוב, המידע, הקישוריות 1 תא"ל גיא פאגלין הוא ראש מנהלת המרכבה והרק"ם במשרד הביטחון. מאמר זה מבוסס בחלקו על עבודתו של הכותב במכללה לביטחון לאומי: גיא פאגלין, 'מרוץ החידוש' - טכנולוגיות צבאיות ואזרחיות באמצעי לחימה - נקודת האיזון המתאימה )מב"ל: ינואר 2018(. כמו כן פורסמה העבודה כפרסום של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. הכותב מבקש להודות למיכאל בן עזרא CTO( בחטיבה הטכנולוגית בזרוע היבשה( ולפארי מוטט )מפא"ת( על סיועם לכתיבת עבודה זו.

16 16 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 והאוטונומיה(, קיימות טכנולוגיות מסחריות רבות יותר הרלוונטיות לאמצעי לחימה, לצד טכנולוגיות צבאיות. הנהנה העיקרי הוא דווקא האויב בעל היכולת הטכנולוגית המוגבלת, שנעזר במערכת החדשנות המסחרית כדי לפצות על פערים ביכולות ובמשאבים. כך מצטמצם היתרון האיכותי של ישראל, בעיקר למול אויב לא סימטרי וסבלנות א סימטרית לפגיעה בשגרת החיים. דווקא מערכת החדשנות הצבאית "העשירה" במשאבים אנושיים וטכנולוגיים, מתקשה לעמוד בקצב השינויים. הטענה המרכזית במאמר היא שתמורות אלו דורשות שינויים פרדיגמטיים במערכת החדשנות הצבאית - עיצוב אסטרטגיית זינוק. אסטרטגיה זו צריכה להתמודד עם החסמים אשר מונעים מיצוי של ההיצע הטכנולוגי בשוק האזרחי, ובד בבד לפתח את החידוש הבא שהאויב לא יוכל לו - זוהי 'מערכת של מערכות' - שילובים בין פלטפורמות לחימה ומערכות סנסורים שונות, שייצרו יחדיו כוח אחד רובוסטי ואפקטיבי יותר מכל מוצר מדף שהאויב יכול לרכוש בשוק האזרחי. תופעת היפוך המגמה בהעברת טכנולוגיות וההאצה האזרחית המציאות הקיימת היום, שבה מרכיב גבוה בחדשנות הצבאית נשען על טכנולוגיות מסחריות, כדוגמת יכולות חישוב, תקשורת, עיבוד מידע ועד רחפנים ורובוטיקה, הינה מצב נתון וברור לכל מהנדס אמל"ח צעיר. אך רק לפני עשור או שניים, מציאות זו הייתה שונה לחלוטין; מי היה מאמין לפני עשרים שנה כי כלי טיס בלתי מאוישים שיועדו לשימושים תמונה 2: התפתחות בארבעה דורות - הטכנולוגיות הצבאיות והאזרחיות. צבאיים או מערכות לראייה לילה, מערכות הצפנה, יכולות חלל, מכ"מים ומערכות חישוב מתקדם - יפותחו על ידי תעשיות מסחריות למטרות שימוש פרטי ול'תרבות הפנאי' ולא על ידי התעשיות בהשקעה ממשלתית? אם נעיף מבט על ההיסטוריה הרחוקה יותר של מערכת היחסים שבין צבא ומלחמה לבין

17 פאגלין מרוץ החידוש 17 מדע וטכנולוגיה, נראה כי בעבר היה מרחק גדול אף יותר בין עולמות אלה )ראה תמונה 2(. בדורות האחרונים חלה התקרבות אשר הגיעה לשיאה בזמן מלחמת העולם השנייה שבה "גויס" העולם התעשייתי והטכנולוגי לטובת המלחמה. לאחריה, נוצרה חפיפה בין שני המושכים העיקריים: הצורך הביטחוני והצורך המסחרי. לפני כעשרים שנה עוד התקיימה תופעת ה Off,Spin שבה טכנולוגיה ביטחונית בהשקעת מדינה זולגת לשוק המסחרי לשימושים אזרחיים, ואילו בעשור האחרון גוברות הדוגמאות לשימוש בטכנולוגיה בכיוון ההפוך: קרי, מהעולם המסחרי אזרחי לאמצעי הלחימה On(.)Spin כיום, זמינותן של רוב הטכנולוגיות הדואליות )שימוש כפול( למשתמש הפרטי, בין אם ברכב, בטלפון הנייד, בבית או בשירות ציבורי כלשהו - ברורה מאליה, אך יש לזכור כי רובן המוחלט פותחו במקור כמענה לצורך צבאי, באמצעות המערכת הביטחונית ובהשקעה ממשלתית, בין אם מדובר ביישום ישראלי )כדוגמת העוקב האלקטרואופטי לטנקים( או בטכנולוגיה אמריקנית )המחשב הראשון, רשת האתרנט ועוד(. בהקשר זה מעניין לציין כי בארה"ב, בהשקעה פדרלית, פותחו כלל הטכנולוגיות הרלוונטיות לתפעול אמל"ח מתקדם נכון להיום - תקשורת, מעבדים ומ חשוב ממוזער, צילום וראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה, מסכים דקים )LCD( ואפילו בינה מלאכותית ראשונית לניתוח פקודות קול )'סירי'(. אמצעים אלה הפכו תוך עשור וחצי לבסיס שעליו פותחו הטלפונים הניידים הנמצאים 2 בתפוצה עולמית פרטית מתקדמת. ניתוח מעמיק של תופעה זו, ושל כלל הטכנולוגיות הרלוונטיות לעניין זה בעשרים- שלושים השנים האחרונות, 3 מצביע על תהליך אשר חל בכל משפחה טכנולוגית בנפרד, ובתזמון אחר: תחילתה, כאמור, בהובלה טכנולוגית צבאית וב Off Spin )שימוש אזרחי/ מסחרי בטכנולוגיה צבאית(, המשכה בפיתוח דור מתקדם בעבור משתמש בהיקף רחב )רכב פרטי, בית, משרד, פנאי וכיו"ב(, וסופה בהובלה טכנולוגית של העולם המסחרי. תמונה 3: תהליך המאפיין את מגמת ההיפוך ואת העברת ההובלה הטכנולוגית on"(.)"spin בתמונה 3 ניתן לראות את התיאור הכללי של התופעה באופן עקרוני, ובתמונה 4 ניתן לראות את מיפוי השימושים הטכנולוגיים בכל אחת מהמשפחות הטכנולוגיות הרלוונטיות המוצגות, ואת שינוי השימושים, מצבאי לדואלי. תופעה נוספת שנצפתה היא כי מגמה זו החלה כבר לפני כמה עשורים ברמת הרכיבים הבודדים, התקדמה לאחר כעשור לרמת תתי מערכות וכיום מדובר כבר ביכולת להתאמת Mariana Mazzucato, The Enterpreneurial State: debunking private vs. public sector 2 myths (Anthem Press: 2013). 3 עוד על הנושא ראו את עבודתו של כותב מאמר זה במכללה לבטחון לאומי: גיא פאגלין, 'מרוץ החידוש' - טכנולוגיות צבאיות ואזרחיות באמצעי לחימה - נקודת האיזון המתאימה )מב"ל: ינואר 2018(.

18 18 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 תמונה 4: המעבר משימוש צבאי לשימוש כפול )צבאי ומסחרי(. בצבע ירוק צבועים השימושים הצבאיים בשלב שבו המערכת הביטחונית הובילה את החדשנות, ובצבע כחול, השימושים המסחריים שנוספו לטכנולוגיה, המסמנים את תחילת התקופה שבה השימוש בטכנולוגיה הוא שימוש כפול.

19 פאגלין מרוץ החידוש 19 מוצרים קיימים לשימוש צבאי. כמו כן, נצפה כי עולם ה IT היה הראשון לעבור מהפכה זו, בין אם מדובר ביכולות חישוב, עיבוד, תקשורת, הצפנה ועוד. אחריו הגיעו עולמות החישה והסנסורים: ראייה ממוחשבת, ראיית לילה, מכ"מ, שמע וכיו"ב. בתמונה 5 ניתן לראות את מגמת הגידול בשימוש כפונקציה של מורכבות האמל"ח/המערכת. הסיבות להיפוך המגמה ולהאצה האזרחית ישנם כמה גורמים )גלובליים או לוקליים(, חלקם תלויים זה בזה וחלקם בלתי תלויים, אשר עשויים להסביר את התופעה או חלקים ממנה: שינוי מגמה בהיקף ההשקעות הטכנולוגיות במחקר ובפיתוח, בעולם בכלל ובישראל בפרט, מהשקעות לאומיות במערכת החדשנות הביטחונית להשקעות, פרטיות בעיקר, במערכת החדשנות האזרחית. שינוי זה משך את כוח האדם הטכנולוגי ובעקבותיו את ההתפתחות הטכנולוגית המואצת אל העולם האזרחי. בישראל, לדוגמה, ההשקעה במו"פ צבאי, בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה, הינה בסדר גודל נמוך יותר מההשקעות הפרטיות )על פי רוב, מחו"ל( בשוק החדשנות ובהיי טק, העומדות על מיליארדי דולרים בשוק חברות ההזנק בלבד. מגמות של גלובליזציה עולמית, וכן מגמות טכנולוגיות של פיתוח משולב )קוד פתוח, מאגרי נתונים( - מעודדות התייעלות והתמקדות מקצועית מחד גיסא, ושיתופי פעולה מאידך גיסא, על מנת להגדיל יעילות טכנולוגית מחקרית ותעשייתית. זו מגה מגמה עולמית המגבירה אף יותר את ההתפתחות המואצת של התעשיות תמונה 5: תיאור המורכבות של מערכות אמל"ח והיקף השימוש ב COTS.

20 20 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 הטכנולוגיות בעולם ושל התעשיות הגלובליות המבוזרות )רב לאומיות(. הצרכן הביתי הפרטי - הפוטנציאל הכלכלי העצום המיוחס לשוק הפרטי ובעיקר האישי )בית/רכב( הפך להיות אחד המניעים הגדולים ביותר להשקעות בחברות עתירות הטכנולוגיה ובחברות ההזנק. כלים מודרניים למחקר ולפיתוח כמכפילי כוח ביחס לתהליכי המחקר והפיתוח בעבר, ומהפכת המידע כזרז תהליכי גלובלי בהקשר זה. צורך ועניין ביטחוני בטכנולוגיות מהתחום האזרחי מסחרי. דילמת הרכש של מוצר מדף מסחרי COTS( ) 4 למול הפיתוח העצמי תהליכי הפיתוח של אמל"ח מתחילים בחלק מהמקרים על בסיס דרישה או פער מבצעי )"מה צריך?"(, ובמקרים רבים אחרים מתוך ניצול הזדמנות טכנולוגית הנותנת מענה לא שגרתי לפער מבצעי, מענה שאינו נמצא ב"ארגז הכלים" המסורתי )"מה אפשר?"(. בדרך כלל מענים טכנולוגיים מעין אלה הם ייחודיים ומהווים במידה רבה פריצת דרך טכנו מבצעית או מכפיל כוח. הדרך לפתח יכולות ייחודיות אלה היא באמצעות "חדשנות" או במילים אחרות, עידוד החשיבה היצירתית. בתקופה שבה ההתפתחות הטכנולוגית היא מעריכית והעניין הביטחוני כולל גם את המרחב האזרחי )אויב הפועל מתוך סביבה אורבנית צפופה(, רב הסיכוי כי המהפכה הבאה בעניינים הצבאיים )RMA( תנבע משימוש ביכולת טכנולוגית מאפשרת, ומכאן חשיבות היכולת לנצל את כל פוטנציאל החדשנות, לרבות המסחרי, לטובת מערכת החדשנות הצבאית. כאשר מדובר בצורך המבוסס על טכנולוגיה שעדיין לא קיימת, או שלא הוכחה היתכנות השימוש בה, או שאינה זמינה בישראל, יש צורך להמתין לסיומו של תהליך המחקר הכולל: פיתוח של הטכנולוגיה ובדיקת היתכנות שלה ושל הרלוונטיות שלה באמצעות מדגים טכנולוגי. עם זאת, כאשר מדובר על צורך המבוסס על שימוש אינטגרטיבי ביכולות טכנולוגיות קיימות )מהסוג שניתן לפגוש בסביבה הצבאית או האזרחית(, ניתן במקרים רבים להשתמש במוצר מדף )מרמת רכיב אלקטרוני ועד מוצר שלם( ולהתאימו לדרישות המערכת, או לבנות באמצעותו מערכת מורכבת יותר. מכאן עולה דילמת הרכש של מוצר מדף מסחרי )COTS( למול הפיתוח העצמי. עיקר השיקולים הם: התוצאה הסופית השונה הצפויה בין מוצר מסחרי שהוסב לעומת מוצר המפותח במיוחד למול צורך; משמעות התאמת המוצר מבחינת הקשרים כלכליים, זמן הגעה לשוק ושיקולים טכניים )תנאי סביבה, בטיחות, שרידות וחסינות(; משך החיים הנדרש מהמערכת, כולל תמיכה טכנית ואחזקתית, יכולת השדרוג ורמת השדרוג האפשריות; רמת החיבוריות הנדרשת; הסיכון הביטחוני שבשימוש במוצר המדף; ולבסוף, משמעות ההתמודדות מול החסמים השונים במערכת במקרים שבהם ניתן, מבחינה טכנית, להשתמש במוצר מדף. היתרונות שבשימוש במוצר )או בפריט( מדף קיים הם מובהקים: עלות סדרתית נמוכה; Commercial Off-The-Shelf 4

21 פאגלין מרוץ החידוש 21 איכות ואמינות הנובעים משימוש רב עד המוני במוצר )לדוגמה, כאשר מדובר ברכיבים אלקטרוניים( וההדירות הגבוהה, הנובעת מדרישות הייצור של כמויות גדולות יותר; חיסכון בעלויות הקמת קווי ייצור; קיצור משך זמן ועלויות הפיתוח והניסויים, ועלותן בהתאם ועוד. ברמת הפריט הבודד או הרכיב במערכת )כרטיס אלקטרוני, ספק כוח, מנוע חשמלי למערכת, גלגל לרכב ועוד( - מזה שנים שכדאיות השימוש במוצר מדף גבוהה יותר בהשוואה לתועלת הנובעת מפיתוח עצמי. לעומת זאת, כאשר מדובר בפריט/ברכיב מבוקר )כדוגמת פריטי dual-use שבפיקוח(, או פריט שהסיכון הביטחוני/אבטחת המידע שבו הם גבוהים, או פריט שיש צורך לבצע לו התאמה לשימוש צבאי, מתחדדת הדילמה שבין פיתוח עצמי או רכש, מתוך הרצון לשמור על עצמאות בייצור, על גמישות לשינויים, על צמצום התלות באחרים, ועל הקטנת הסיכונים הביטחוניים/ אבטחת מידע הקיימים. החסמים במערכת החדשנות הביטחונית הישראלית בקיץ האחרון "המציא" החמאס נשק חדש, המבוסס על מוצר מדף, בדמות עפיפונים, בלונים ורחפנים עם מנגנוני נפץ המבוססים גם הם על מוצרי מדף זמינים וזולים, ומימש אותם תוך שבועות ספורים. מגמה זו של החמאס ניכרת גם מתוך כרזה שפרסם השנה במלאת 30 שנה, ובה הוא מציג את "מפת הדרכים הטכנולוגית" שלו, המבוססת בקצה תמונה 6: מפת הדרכים הטכנולוגית של חמאס על מוצרי מדף. צה"ל בתגובה, הצליח גם הוא להפעיל מוצרי מדף בזמן קצר )רחפנים מסחריים שהותאמו והופעלו בזמן קצר ע"י יחידת מטמו"ן(, כנגד האיום. "קרב" מסוג זה יכול היה להתרחש גם בין שני ארגונים לא מדינתיים בתוך מרחב מסוים, ללא מיצוי היתרון המדינתי הקיים לאחד הצדדים. הרחפנים שהפעילה יחידת מטמו"ן כאמצעי נגד עפיפוני הנפץ והתבערה הם דוגמה חיובית לגילוי תושייה של צה"ל אל מול צורך בוער.

22 22 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 טענתי בהקשר זה היא כי מה שנתפס כגילוי תושייה בעת חירום, יכולת לרכוש במהירות מוצר מדף וללמוד כיצד ניתן למצות את הפוטנציאל המבצעי שלו - צריך להפוך להיות שריר קבוע ושיטתי במערכת בניין הכוח שלנו וכן ניתן גם לנצל יכולות מסחריות אלו, בצורה אפקטיבית יותר, כצבא. ניצול החסר של טכנולוגיות מתפתחות בשוק האזרחי לטובת מערכת הביטחון נובע מחסמים אחדים המעכבים את יכולת המיצוי הביטחוני של ההיצע הטכנולוגי בשוק האזרחי. להלן אמנה את העיקריים שבהם: חסם עסקי רגולטורי )במו"פ, בייצור ובהתאמה( בשונה מתעשיות ביטחוניות גדולות, המבוססות על כך שמכירה למערכת הביטחון הישראלית מקדמת עסקאות בשווקים זרים, לתעשיות הטכנולוגיות האחרות אין תמריץ אמיתי לפנות לשוק הביטחוני ולהתגבר על חסמי הבירוקרטיה שבו. משרד הביטחון, הפועל גם כרגולטור וגם כלקוח, קובע את הכללים להתקשרות עם תעשיות. על מנת להפוך לספק של משרד הביטחון נדרש הקבלן לעבור תהליך ארוך ובירוקרטי, שרק בסיומו ניתן לבצע התקשרות. השאלה הראשונה ששואלת חברה מסחרית עתירת ידע, המכוונת את עצמה לייצור )בדרך כלל המוני( של מוצרים טכנולוגיים, היא: "למה לי לעבוד עם משרד הביטחון?" על פי רוב, הדרישות הטכניות של הלקוח הזה הן ייחודיות ודורשות זמני פיתוח והוכחת תוכן ייחודיים )בדרך כלל ארוכים, או נוספים( אשר בסופם כמויות הייצור הפוטנציאליות )ובעיקר בישראל( הן מזעריות. לעומתן, השוק הפוטנציאלי האזרחי אטרקטיבי הרבה יותר בכמויות הייצור, בתהליך וברווחים. נוסף על כך, הצגת משרד הביטחון כלקוח של תעשיית הזנק, עלול לדחות משקיעים מחשש להגבלות ייצוא בעתיד. 5 עניין זה נחשב כ"מגדיל סיכון" והוא מקטין את הסיכוי להשקעות. החסם החוזי )מחקר ופיתוח( האופן שבו מקדמת מערכת הביטחון מחקר ופיתוח בתעשיות הביטחוניות הוא פרטני מדי, כובל מדי והגיונו נעוץ במאפייני התעשיות הביטחוניות ולא במאפייני השוק הטכנולוגי האזרחי. דוגמה לכך הם מנגנוני ההתקשרות הסטנדרטיים שנבנו על ידי מערכת הביטחון, תוך כדי יישום לקחים רבי שנים מתוך התקשרויות עבר. כללי הרכש מבוססים על חוק חובת המכרזים ועל הסכמים רבי שנים בין התעשיות הגדולות למערכת הביטחון במקרים של פיתוח מצוינות )הגדרה פורמלית של תעשיות כ"מוקדי ידע לאומיים" או "בית מערכת"(. הדינמיקה המאפיינת את הכללים ואת החוקים בתחום זה נמוכה מאוד, ויש לכך יתרונות, אך בהקשר ניצול,COTS גם חסרונות. על פי רוב, כאשר מדובר בפיתוח, כמות המתחרים היא קטנה, דבר ההופך את התחרות לבעלת "חיכוך" גבוה בין התעשיות, ולעיתים יש לכך מחיר, כלכלי או חדשני. אפיון המערכת לפיתוח הוא מסמך מגביל מבחינת 5 ראיון עם צחי שנרך, מנהל המערך הטכנולוגי ברשות לחדשנות טכנולוגית, משרד הכלכלה והתעשייה.( (

23 פאגלין מרוץ החידוש 23 אופקים טכנולוגיים מתוך הצורך לאפשר מכרז שוויוני בין כולם. יוצא אפוא שמרחב הפתרונות והאפשרות לחדשנות מוגבל באופן מובנה. למערכת הביטחון אין מגוון כלים התקשרותיים המאפשרים לה לפנות לחברות החדשניות ביותר, מהתעשייה הביטחונית ועד תעשיות ההיי טק עתירות הסיכון, ואין לה מנגנון של "מכרז על מחקר ופיתוח". נוסף על כך, אין מנגנוני התקשרות מודרניים, המאפשרים השקעה ללא תמורה במקרה של כישלון, טיפול בסיכון )אי פיצוי על מחקר ופיתוח לא מוצלחים(, טיפול בקניין רוחני ועוד. חסם הקניין הרוחני בעיית הקניין הרוחני נוצרת בעת השקעה של גוף ממשלתי בחברת הזנק, שלה שאיפות מסחריות גלובליות, ולאו דווקא שאיפות הממוקדות בשוק הביטחוני. למערכת הביטחון כללים קשיחים לגבי הבעלות על הידע בכל הזמנת פיתוח היוצאת ללקוח, ולמעשה "דרישת המחדל" היא כי הידע יהיה בבעלות המשרד. לכן עלולה מערכת הביטחון להמשיך ולהחמיץ יכולת מיצוי של טכנולוגיות רבות בגין חוסר מוטיבציה של תעשיות חדשניות לסכן את הידע; מחד גיסא, מעוניינות החברות האזרחיות לשמור אצלן את זכויות היוצרים על הטכנולוגיות שאותן הן מפתחות, זאת כדי להגביל את היכולת של חברות אחרות להתחרות בהן, כדי לאפשר להן תמיכה בלעדית בטכנולוגיה בעתיד, כדי לאפשר להן הפצה אזרחית של הטכנולוגיה בשוק האזרחי הגלובלי, הגדול והרווחי הרבה יותר מהשוק הביטחוני, וכדי לשמור על יכולתן לפרוץ )לבצע אקזיט( בהמשך. מאידך גיסא, מעוניין משרד הביטחון לשמור את זכויות הייצור אצלו, הן כדי להוזיל את התמיכה בטכנולוגיה, הן כדי לאפשר תחרות והן כדי להגביל את הייצוא של הטכנולוגיה לגורמים זרים. חסם אבטחת המידע, משטר ספקים הזמינות הגבוהה של רכיבים מסחריים רלוונטיים מגדילה את האטרקטיביות שלהם לשימוש במערכות צבאיות, ובכך מאפשרת לחסוך פעילויות פיתוח של מוצרים קיימים )"להמציא שוב את הגלגל"(. עם זאת, היצע זה עלול להיות, במקרים רבים, "מלכודת דבש" המאלצת את מערכת הביטחון להשתמש בפריטים מסחריים לא מבוקרים בתשתיות אשר במתקניה )מזגנים, מחשבים, טלפוניה וכדומה(, ואף באמצעי לחימה )יחידות תפעול, מחשבי משימה, מרכזיות תקשורת, חוזי ועוד(. הרצון להימנע מסיכון שביצירת "דלת אחורית", מהווה חסם משמעותי אשר צפוי לגדול בעתיד במקרה שיתגלו כשלים במערכות קיימות מבוססות טכנולוגיות מסחריות. מרחב האפשרויות להתמודדות עם חסם זה כולל: פיתוח עצמי על ידי מערכת הביטחון; משטר ספקים מצומצם של ספקים מאושרים ומבוקרים; תכנון ארכיטקטורה ייעודית המקשה את השליטה מבחוץ, או מקטינה נזקים ובקרות נוספות.

24 24 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 חסם ההתנגדות החיצונית לשינוי המעבר מהמערכת הישנה המוכרת למערכת הכוללת שחקנים אזרחיים רבים יותר, מהווה סיכון לתעשיות הביטחון הן בהיבט הכלכלי, הן בהיבט הידע המתפתח והאובדן של תחומי חדשנות והתמקצעות, והן בהיבט היקף הפעילויות וכוח האדם. באופן טבעי, כמות המשאבים שתושקע בפרויקט עתיר טכנולוגיית מדף מקטינה את היקף הפרויקטים ואת עלות היחידה, יחד עם הגדלת התחרות והגדלת הסיכון. 6 תעשיות הביטחון מייצאות לחו"ל כ 74% מתוצרתם, גם בזכות היותם ספק ישיר של צה"ל, שלו ערך מוסף בטבילת האש המהירה והמוערכת בעולם, של האמל"ח הנבחן. על כן, יש לזכור כי כל פעולה במערכת "אקולוגית" זו נדרשת להתבצע בשום שכל בכדי לשמור על נכס ייחודי זה. ל"שיבוש" שוק,)'disruption'( כלומר לשינוי המודל העסקי שלו ומערכת היחסים בין השחקנים, השפעות כלכליות רבות. הסיכונים והחסרונות הם בעיקר לשחקנים הישנים במערכת, קרי לתעשייה הביטחונית, הרואה בעצמה הנפגעת העיקרית מכניסת גורמים מסחריים אזרחיים, ולכן התייחסותה הטבעית למגמה המתוארת היא גם כסיכון. היתרונות והסיכויים, הם לאותם גורמים המזהים בזמן את המגמה המתפתחת ומנצלים אותה לטובתם. התבוננות היסטורית על התעשייה הביטחונית בישראל מראה שעם הזמן עברו תחומים טכנולוגיים נוספים את מגמת ההיפוך בהעברת הטכנולוגיות, כך שהיקף העיסוק של התעשייה הביטחונית בהם, הצטמצם. דוגמאות לכך הן: תחום הצגים )באלביט(, מחלקות פיתוח המחשבים בתעשיות הביטחוניות, תחום פיתוח המצלמות הצבאיות, תחום פיתוח רכיבי חישוב כדוגמת,ASIC פיתוח מערכות הפעלה, פיתוח חומרות תקשורת מהירה 7 וחומרות הקלטת וידאו.RT בד בבד ובעקבות תהליכים אלה, התרחשו בתעשיות הביטחוניות שתי מגמות קוטביות חיוביות אשר פיצו על הירידה ואף הביאו להגדלת החדשנות הצבאית: הראשונה, עיסוק בפיתוח של מערכות מורכבות )מערכת של מערכות(, זוהי התמקצעות בתחום הנדסת מערכות ותכנון של "מערכות על", להן אין תחליף מסחרי כמוצר מדף. מגמה שנייה היא מיצוי טכנולוגיות מסחריות והתאמתן למערכות לחימה, תוך התמקדות טכנולוגית בתחומים הצבאיים בלבד. הבעיה העיקרית העומדת כיום בפני תעשיות אלה היא ההשתנות המהירה שעדיין מתקיימת, והסיכון שב"השתלטות" השוק המסחרי על תחומים נוספים, או על רמות תוכן נוספות. האתגר הגדול ביותר של תעשיות אלה הוא ההחלטה באיזה תחום חדשנות לבצע מיקוד והשקעה כדי להישאר משמעותיות בהמשך. בעניין המעבדות הלאומיות ומוקדי הידע )המלמי"ב( נעיר שכמו בתעשייה הביטחונית, גם כאן עוברים חלק ממוקדי הידע ומהמעבדות הלאומיות תהליך של שינוי בתחומי העיסוק עקב ההתפתחות המעריכית של טכנולוגיות מסחריות, שבחלקן עסק בעבר ראיון עם דובי אוסטר, CTO במפא"ת ) (. 6 ראיון עם מיכאל בן עזרא, CTO בחט"ל, בזרוע היבשה ) (. 7

25 פאגלין מרוץ החידוש 25 המלמי"ב. השינוי הנכפה על גופים אלה בעקבות השימוש בטכנולוגיות מסחריות אינו מתקבל בהכרח באור חיובי, וכופה על גופים אלה ועל הגופים המנחים אותם, בחינה מחודשת ורציפה של הנושאים שבהם יתמקדו. עם זאת, חשיבות המיקוד והשמירה על המחקר הבסיסי ועל המשך הנבטת טכנולוגיות צבאיות לשימוש צבאי, הינה עדיין קריטית לשימור היתרון היחסי הצבאי של מדינת ישראל, ותמשיך להוות את "ליבת האיכות" שממנה מתאפשרות יכולות צבאיות ייחודיות חדשות, כדוגמת עולמות המיגון )משכבות ההגנה האסטרטגיות ועד למיגון האקטיבי הטקטי(, האש והאלקטרואופטיקה. החסם הארגוני וההתנגדות הפנימית לשינוי נוהל הפיתוח הצבאי מגדיר בעלי סמכויות שונים בתהליך הפיתוח. בין הסמכויות השונות קיימת חלוקת תוכן בין קציני התורה והאמל"ח, אשר כותבים את האפיון המבצעי ומתרגמים אותו לדרישה מבצעית, לבין הקצינים הטכניים, אשר כותבים את האפיון הטכני ואת מסמכי ההתקשרות לצורך פיתוח וייצור. חלוקה זו היא דיכוטומית, ומבוססת על האוכלוסיות השונות בגופים השונים: בגופי התורה והאמל"ח משרתים קצינים שלהם אמור להיות ניסיון מבצעי, ובגופי הפיתוח, מהנדסים. הדרישה מקציני האמל"ח והתורה היא כי יכירו את השטח, וכי יהיה להם ניסיון מבצעי, והדרישה מקציני הפיתוח היא כי תהיה להם הכשרה הנדסית פרויקטלית. בדרך כלל, אין מעבריות יתרה בין היחידות )יש מעט קצינים העונים על שני הקריטריונים(, אך ישנה היכרות מעמיקה ושותפות עמוקה בין הקצינים בצוות הפרויקט. בימים שבהם כמות ההזדמנויות הטכנולוגיות גבוהה מאוד, ואפיון מבצעי ודרישה מבצעית יכולים בהחלט להיוולד מהזדמנויות טכנולוגיות המגיעות לבשלות מספקת, נשאלת השאלה עד כמה יעילה חלוקה דיכוטומית זו? בשונה מהימים שבהם היה זמן ארוך מהופעת ההזדמנות )המדעית או הטכנולוגית( דרך הגותה של מכונת נשק חדשה ועד לתכנונה ובנייתה - היום, היכולת להפתיע את האויב קשורה, גם ובעיקר, ביכולת המהירה 8 ביותר לנצל את ההזדמנות הטכנולוגית הבאה ו"לרכוב על הגל". אסטרטגיית הזינוק של מערכת החדשנות הביטחונית כדי לאפשר למערכת החדשנות הביטחונית להתמודד עם האתגרים של הדור הבא, בכל ממדי הלחימה, ולבצע את 'קפיצת המדרגה' שתשאיר אותה ביתרון יחסי, צריכה מערכת הביטחון לנצל באופן משולב את יתרונותיה הייחודיים של מדינת ישראל הן בעולם החדשנות הטכנולוגי )העולם המסחרי(, והן במערכת החדשנות הביטחונית. על כן, נדרש לתכנן אסטרטגיית זינוק לעולם המחקר והפיתוח, שתתאים למציאות המתהווה ושתתמודד עם החסמים שתוארו תוך כדי מיצוי הפוטנציאל בישראל. זהו בעצם שינוי פרדיגמה שישפיע הן על אופי הפרויקטים, הן על תהליכי העבודה, הן על החשיבה של צוות הפרויקט והן על היעדים האסטרטגיים של מערכת הביטחון. 8 ניר חלמיש, לרכב על הגל - אתגרי המו"פ הביטחוני בתר"ש גדעון )צה"ל: מפא"ת, 2017(.

26 26 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 אסטרטגיית הזינוק תלויה בתשובה על שתי שאלות. ראשית שאלת ה"איך?" - איך מנצלים בצורה הטובה ביותר את משאבי מערכת הביטחון ואת יתרונותיהן היחסיים של מערכת החדשנות הביטחונית ושל מערכת החדשנות האזרחית? השאלה השנייה היא שאלת ה"מה?" - איזה כוח צבאי נבקש לפתח בשיטות החדשות שנעצב? כוח שיצליח ליצור "שיבוש" מהותי של אסטרטגיית האויבים. נפתח בשאלה הראשונה. הפיצוח כאן טמון בהתמודדות מוצלחת עם החסמים שאותם מנינו לעיל. להלן נציג כמה סוגיות עקרוניות שחלקן מיושמות כבר היום: ה"תעשייה הביטחונית המתווכת"; במקרים רבים נדרשות התאמות ייחודיות של מוצרי מדף טכנולוגי לדרישות מבצעיות ספציפיות, אך לרוב, ליצרן של מוצר שכזה אין ידע ורצון )בדרך כלל( לעסוק בכך. לכן יש צורך בחיזוק ובמיסוד התעשייה הביטחונית המסורתית כ"תעשייה מתווכת" שלה יש את הידע, היכולת והמוטיבציה לבצע את ההתאמות הנחוצות, כמו גם מנגנוני עבודה קיימים מול משרד הביטחון. שינוי פרדיגמטי באופי הפרויקטים והדרישות; הכוונה היא לשינוי באופי ובהיקף הדרישות הטכניות ה"מסורתיות" בעיקר במקרים שבהם מדובר במוצר מדף טכנולוגי זול שנדרש לבצע לו התאמה לדרישות המבצעיות. מכיוון שאורך חייהם של מוצרי מדף טכנולוגיים קצר, מחירם נמוך, תהליך אישורם קצר וזול יותר, ולכן מתאים להם מודל פרויקטלי שונה מרוב אמצעי הלחימה המאופיינים היום על ידי הצבא. בפרויקטים מבוססי מוצרי מדף, או עתירי מוצרי מדף, ייתכן שניתן להגיע לפתרון טכנולוגי מהיר וקצר חיים )בהשוואה לעשרות השנים שבדרך כלל מאפיינות דרישות מבצעיות( הכולל מענה מבצעי יחד עם מענה אחזקתי, והוא כלכלי בהיבט מחזור החיים LCC( )Life Cycle Cost - הכולל עלויות פיתוח, ייצור וחלפים. דוגמה לכך היא שימוש ברחפנים מסחריים והתאמתם לצרכים הצבאיים, תוך פיתוח ממשק ההתאמה בלבד, והשארת היכולת "לדלג" לאחר שנים ספרות לרחפן הבא שייבחר מן המדף לביצוע המשימה. שיתופי פעולה טכנולוגיים עם העולם המסחרי והתקשרויות מתקדמות; הפתרונות המתבקשים לטיפול בחסם זה הם פיתוח ומיסוד של מנגנוני התקשרות מודרניים, הסכמי שיתוף פעולה והשקעות מוגבלות )הון סיכון( בטכנולוגיות רלוונטיות נבחרות, במטרה להעלות את פוטנציאל החברות המסחריות המשתתפות בפרויקטי החדשנות של צה"ל. מנגנונים אלה מאפשרים השקעה ללא תמורה במקרה של כישלון, טיפול בסיכון )אי פיצוי על מחקר ופיתוח לא מוצלחים(, טיפול בקניין רוחני ועוד. בתמצית, מערכת הביטחון הישראלית נדרשת לפתח לעצמה מנגנונים של קרנות השקעה הדומים לאלה שהקימו 9 הזרועות של הכוחות המזוינים האמריקאים, ובישראל - השב"כ והמוסד. מגמה חיובית ניתן למצוא בכמה מנגנוני רכש חדשים, בעיקר בתחומי המחקר והפיתוח. 10 למשל, שיתוף הפעולה שבוצע בין מפא"ת לבין המדען הראשי להקמת מימ"ד, 9 ראו, למשל, יובל אזולאי, "קרן החדשנות של המוסד נחשפת: תשקיע ב- 5 חברות בשנה הקרן החדשה", גלובס. 10 ניר חלמיש, לרכב על הגל - אתגרי המו"פ הביטחוני בתר"ש גדעון )צה"ל: מפא"ת, 2017(. עמ' 7.

27 פאגלין מרוץ החידוש 27 מנגנון המאפשר התקשרות עם חברות הזנק, וזאת בהשקעה משותפת לפיתוח טכנולוגי חדשני על בסיס השקעה ללא החזר, בעלות על הידע ליישומים צבאיים בלבד, והחזר השקעה במקרה שחברת ההזנק מגיעה ל'אקזיט'. באופן זה הותנעו מעל 100 פרויקטים חדשניים בחמש השנים האחרונות, בהשקעה שנתית לא גבוהה, אך משמעותית ביותר לחברות ההזנק, המקבלות מימון ממשלתי כפול הן ממשרד הביטחון והן ממשרד הכלכלה והמסחר. דוגמאות נוספות: השת"פ שבוצע בין המדען הראשי, מפא"ת והתעשייה הביטחונית לפתח טכנולוגיית בסיס חדשה בתחום ההדמאה, שיש לה פוטנציאל שוק מסחרי לצד ביטחוני; מנגנון חממה טכנולוגי בחסות תעשייה ביטחונית, שהוקם במטרה להנביט טכנולוגיות רלוונטיות לשימוש כפול, תוך טיפול בסוגיית העברת הידע, התגמולים וחלוקת 11 השוק במקרה של הצלחה. התמודדות עם סוגיית הקניין הרוחני; מרחב הפתרונות לבעיה זו דורש ממערכת הביטחון פתיחות והתפשרות על חלק מדרישות הבעלות על הידע על מנת לאפשר לחברת ההזנק ליהנות מהשקעת מערכת הביטחון בטכנולוגיה, ולאפשר לה להתפתח בכיוונים מסחריים בהמשך, ועם זאת, נדרש להגן על האינטרסים של מערכת הביטחון. כיוון מחשבה מסוג זה אף הוא נוסה לאחרונה במערכת הביטחון, אך טרם מוסד באופן שמאפשר את השימוש בו בצורה מלאה. וכעת לשאלה השנייה. אלו פיתוחים יאפשרו לצה"ל עוצמה צבאית רלוונטית יותר, כזו שתאפשר לו לשבש את צורת הלחימה של האויב? - מה צריך )להבדיל מ"מה אפשר?"( לפתח מכל המגוון הטכנולוגי, בכדי לשמור על היתרון? רכש מוצרי מדף טכנולוגיים מאפשר למערכת החדשנות הביטחונית לא לאבד יתרון בזירות מסוימות, ולהיות לפחות באותה שורה עם אויבינו העושים רכש דומה של רחפנים, טלפונים, רובוטים וכלי.IOT אך אנחנו לא מעוניינים להיות רק במצב של שוויון, אלא לשאול מה צריכה מערכת החדשנות הביטחונית לפתח כדי להשיג יתרון על האויב, ומה יכולים להשיג המשאבים הייחודיים שלנו, הטכנולוגיים והאנושיים, שהאויב לא יכול לחקות או לקנות? לצד הגדלת הנתח של פריטי מדף ורכיבים מסחריים, ולצד הצורך לבצע התאמה שלהם לשימוש כאמל"ח )כפי שהוצג לעיל(, מתפתחת למול עינינו מגמה מעניינת במיוחד והיא התפתחות תחום המערכות המורכבות והמשולבות, בעלות הארכיטקטורה הפתוחה וריבוי המרכיבים )'מערכת של מערכות' במובן הקישוריות הגבוהה(. פיתוח פלטפורמות חכמות - במתכונת של 'מערכת של מערכות' - היא שתביא ליתרון של צה"ל על האויב. קווי העברת נתונים בין תתי מכלולים באמל"ח, שבעבר אפיינו אמצעי לחימה מתקדמים ושלהם מרכיבים שונים )שנות ה 80 וה 90 (, הפכו בשנות ה 90 וה 2000 לתקשורת מהירה בזמן אמת של כמה תתי מערכות בפלטפורמה אחת בכדי לאפשר פונקציונליות מתקדמת )הפלטפורמה הפכה ל System, ראה דוגמת מרכבה סימן 4 11 ראיון עם חיים רוסו, יו"ר 'תעשידע' ) (.

28 28 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 דור ראשון(. בהמשך, עם מימוש רעיון המובייל )תקשורת מבוססת תוכנה מעל גלי רדיו(, התפתחו מערכות שליטה ובקרה בין כמה פלטפורמות/כלים ותפיסת ה of System Systems התבססה על הקישוריות המתאפשרת )ראה דוגמת מערכות השו"ב השונות בעידן צי"ד(. כיום, אנו לקראת עידן שבו מהירות תעבורת התקשורת וכמות הנתונים המיוצרים על ידי כל ישות מקושרת, מאפשרים תכנון מערכות של מערכות הפועלות בתיאום ביניהם בזמן אמת. יתרה מכך, אנו נמצאים בעידן שבו פיתוח הסנסורים )חושים אלקטרוניים( המסחריים מאפשר הכללת מערכות רבות ושונות על גבי פלטפורמה אחת והשילוב ביניהם הינו מכפיל כוח. פוטנציאל היכולות בעידן זה עשוי להיות אחד הבסיסים הטכנולוגיים לשמירה בעתיד על יתרונו היחסי של צה"ל ולזינוק הנכסף ביכולותיו. כיוון מרכזי רב עוצמה הוא להתקדם שלב מהמצוינות הטקטית של כל פלטפורמה בפני עצמה, לשילובים בין פלטפורמות ובין מערכות סנסורים שונות, שייצרו יחדיו כוח אחד רובוסטי. כך, למשל, ניתן לעצב פלטפורמה נושאת או מובילת יכולות רובוטיות אוויריות ו/או יבשתיות שיאפשרו לה לחלוש על שטח עניין רחב יותר באמצעות תצפית עילית, איתור אויב וסגירה/הכוונה של אש מגוונת. קישוריות של הפלטפורמה עם כלים אחרים הנושאים טילים, ארטילריה ולוגיסטיקה, יזכירו אולי לחובבי ההיסטוריה הצבאית את המעבר מלוחמה ימית מבוססת ספינות תותחים ללוחמה המבוססת על נושאות מטוסים וקבוצות המשימה שלהן. 12 על מנת ליישם פוטנציאל זה, רצוי כי יוקם גוף הנדסת מערכת רב זרועי, שלו יהיו פרספקטיבה ועניין ממוקד טקטי. ההתפתחות ביכולות עיבוד המידע Data"),"Big היתוך מידע, )AI של חיישנים מאפשרות כבר היום לפלטפורמה בודדת להיות אפקטיבית בשטח גדול בהרבה מבעבר. מטוס ה F35 וטנק המרכבה 4 ברק )דור חמישי של הכלי( הם דוגמאות ראשוניות לפלטפורמות המקיימות עליונות טקטית בזכות היכולת לבצע היתוך מידע מהחיישנים העצמאיים שלה, מכלים אחרים בסביבה וממקורות מידע אחוריים המקושרים אליה. סיכום מאמר זה עסק בשינוי המרכזי אשר חל בשניים שלושה העשורים האחרונים בהעברת הטכנולוגיה בין המערכת הצבאית למערכת האזרחית/מסחרית ובשימוש בה במערכות ובאמצעי לחימה. בישראל קיימת ייחודיות רבה הן בעולם הטכנולוגי המסחרי, בהיותה "מדינת היי טק", והן בעולם הביטחוני, בהיותה מדינה עם חיכוך ביטחוני גבוה ומגוון במיוחד. ישראל נהנית באופן מסורתי גם ממערכת חדשנות ביטחונית )הכוללת את צה"ל, מערכת הביטחון והתעשייה הביטחונית(, שידועה במצוינות מקצועית ובמקוריות טכנולוגית. כל אלה, יחד עם "שדה הניסויים" הביטחוני הייחודי של מדינת ישראל, צריכים להשתלב יחדיו למערכת פיתוח משוכללת יותר שתבטיח לצה"ל עוצמה צבאית עם יתרון בר קיימא על האויב. מיפוי המגמה על פי משפחות טכנולוגיות מלמד כי ייתכן ומדובר ב"עניין של זמן" עד 12 שיחה עם אל"ם ערן אורטל, ראש צוות החשיבה במרכז דדו ) (.

29 פאגלין מרוץ החידוש 29 לאזרוח ולמסחור של מרבית המשפחות הטכנולוגיות שבתחילת הדרך הוגדרו כצבאיות )במימון מדינתי(. בשלושת העשורים האחרונים החלה מערכת החדשנות הביטחונית להבין כי ניצול טכנולוגיות שהתפתחו בשוק המסחרי הן מכפיל כוח וברצונה להגדיל ככל הניתן נתח זה, מכמה סיבות: היקף השקעות המו"פ בעולם המסחרי, שהוא גבוה בסדר גודל מהשקעות המערכת הביטחונית מדינתית; ההתקדמות בטכנולוגיה ו"צמצום פערים" טכנולוגיים על ידי מדינות וארגוני אויב של ישראל שאינם מתירים מצב של "במקום דרוך"; לחימה לא סימטרית מול אויב מעודכן טכנולוגיות בסביבה אורבנית וסבלנות לא סימטרית לנזק סביבתי ולנזק לכוחותנו בלחימה זו; היווצרות ממד הלחימה החדש, ממד הסייבר, הדורש התערבות של מערכת הביטחון לצורך הגנה על תשתיות לאומיות ועל הרשת הצה"לית. בשנים האחרונות ניתן לראות מגמות של שינוי גם במערכת הביטחון הישראלית, כמו גם 13 במשרד ההגנה האמריקאי העוסק בנושא זה Offset( )Third במקביל. שמירת היתרון היחסי שלנו על האויב, תישען על היכולת להנביט טכנולוגיות חדשות רלוונטיות )מחקר בסיסי צבאי מוכוון(, למצות טכנולוגיות מתפתחות בעולם המסחרי ולהתאימן, ולפתח מערכת של מערכות לחימה שבה אפקטיביות קישוריות רבה בין מערכות הלחימה, כך שהאפקטיביות שלהן תהיה גבוהה יותר. 13 שמואל שמואל, המסע לאסטרטגיית ההיסט השלישית במערכת הבטחון האמריקאית )מרכז דדו: נובמבר 2016(.

30 30 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 רשימת מקורות: אזולאי, יובל. "קרן החדשנות של המוסד נחשפת: תשקיע ב- 5 חברות בשנה הקרן החדשה". גלובס.. חלמיש, ניר. לרכב על הגל - אתגרי המו"פ הביטחוני בתר"ש גדעון. צה"ל: מפא"ת, פאגלין, גיא. 'מרוץ החידוש' - טכנולוגיות צבאיות ואזרחיות באמצעי לחימה - נקודת האיזון המתאימה. המכללה לביטחון לאומי, ינואר ראיון עם אוסטר, דובי - CTO במפא"ת ראיון עם בן עזרא, מיכאל - CTO בחט"ל, בזרוע היבשה ראיון עם רוסו, חיים - יו"ר 'תעשידע' ראיון עם שנרך, צחי - מנהל המערך הטכנולוגי ברשות לחדשנות טכנולוגית, משרד הכלכלה והתעשייה שיחה עם אל"ם אורטל, ערן - ראש צוות החשיבה במרכז דדו שמואל שמואל. המסע לאסטרטגיית ההיסט השלישית במערכת הבטחון האמריקאית צה"ל: מרכז דדו, נובמבר Mazzucato, Mariana. The Enterpreneurial State: debunking private vs. public sector myths. Anthem Press: 2013.

31 מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 2 טלי כספי שבת 1 ואור גליק מהפכת המידע שבעיצומה אנו נמצאים היא בעלת פוטנציאל עצום, אך גם טומנת בחובה אתגר. בעוד שבעבר די היה להטמיע חידושים טכנולוגיים בעולם המבצעי כדי לשמר את עליונות צה"ל על פני אויביו המשתכללים, כיום אין זה מספיק. לטענת הכותבות, צה"ל נדרש לשינוי ארגוני מהותי; אנשי הטכנולוגיה אינם יכולים להצליח לממש את פוטנציאל הטכנולוגיה הנוכחית לבדם. צה"ל אמנם לוקח צעדים אל עבר טרנספורמציה דיגיטלית, אך אינו עושה די כדי לקדמה. מתוך הבנה זו, מאירות הכותבות על הגורמים המבניים, הארגוניים והתרבותיים הנמצאים בבסיס הארגון הצה"לי, המעכבים את מיצוי תהליך זה. הן בוחנות את מוכנות העולם המבצעי הרב זרועי לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ומציעות עקרונות לקידומו. מבוא הטכנולוגיה משנה את העולם ואינה פוסחת על שדה הקרב. האויב משתמש ביכולות זולות וזמינות על מנת לעקוף את היתרון הבלתי מעורער של צה"ל ו"ממציא" עצמו בכל פעם מחדש. על מנת להתמודד עם האתגר, מטמיע צה"ל עוד ועוד אמצעים טכנולוגיים בתהליכים המבצעיים, ועדיין נראה כי על אף כוח האדם והיכולות הטכנולוגיות המרשימות, 3 העולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל עומד נבוך למול יכולות האויב. 1 סא"ל טלי כספי שבת משרתת כראש ענף תכנון ובקרה במטה חטיבת ההתעצמות )לוט"ם( באגף התקשוב וההגנה בסב"ר. 2 סרן אור גליק משרתת כעוזרת מחקר במרכז דדו וכעורכת "בין הקטבים" מזה שנתיים. המחברות מבקשות להודות לד"ר רס"ן יצחק אביב על עזרתו ועל הנחייתו בעבודה שעליה התבסס מאמר זה. רס"ן אביב הינו בעל תואר שלישי בהנדסת מערכות מידע, ומרצה אקדמי ועמית מחקר בתחום הנדסת מערכות והמגננה בסייבר. רס"ן אביב משרת בצה"ל כ 20 שנה, ובעשור האחרון עוסק בתחום הארכיטקטורה והנדסת המערכות של הפרויקטים המורכבים בצה"ל במגוון רחב של נושאים, כגון סייבר, ענן, ביג דאטה, מוביליטי, מערכות פו"ש ושו"ב. 3 ניסים חניה, "תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי", בין הקטבים, 6 )צה"ל: מרכז דדו, 2016(; ש"ט, "אתגרים בעולם משתנה - מהפכת המידע בצה"ל", מערכות, 472 )צה"ל: 2016(; ערן אורטל ומוטי ברוך, "אוקיאנוס של חדשנות - תר"ש גדעון וסוגיית החדשנות במטה הכללי", מערכות, 471 )צה"ל: מאי 2017(; דני ברן, "'כך נהגנו תמיד...' - תובנות אישיות מתהליכי השתנות והסתגלות", בין הקטבים, 8 )צה"ל: מרכז דדו, 2016(.

32 32 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 "מהפכת המידע" הינה מהפכה מתמשכת בעלת פוטנציאל. הגורמים המאפשרים אותה הם טכנולוגיות המידע המתפתחות, כגון,IoT, Big Data מחשוב ענן ובינה מלאכותית. השתלבות התוכנה ברכיבים טכנולוגיים אלה הביאה ארגונים ומדינות לפיתוח תפיסות שונות. התפיסות גובשו מתוך מטרה לשלב את טכנולוגיות המידע עם האסטרטגיה הארגונית, כדוגמת תפיסת 'תעשייה 4.0'. 4 לטובת מיצוי הפוטנציאל נדרש שינוי ארגוני, זאת בניגוד לעבר, שבו די היה להטמיע טכנולוגיה חדשה לשיפור התהליך העסקי. 5 תהליך 6 השינוי נקרא "טרנספורמציה דיגיטלית", ובסיומו הופך הארגון לבוגר דיגיטלית. במאמר זה נטען כי למרות ההתקדמות וההישגים המסוימים בתחום, ועל אף ההבנה בקרב הפיקוד הבכיר שנדרש שינוי, צה"ל עדיין נמצא אך בתחילתו של תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית. צה"ל אינו עושה די על מנת לקדם תהליך זה, הדרוש למימוש הפוטנציאל הטכנולוגי הטמון ב"מהפכת המידע" בעולם המבצעי הרב זרועי. בהקשר זה, בעולם המבצעי הרב זרועי ישנם אתגרים שונים מאלו של עולם המודיעין והעולם תומך הלחימה. השוני מהעולם האזרחי מקשה על המפקדים לדמיין עולם אחר. המעורבות של שתי זרועות לפחות הפועלות בסטנדרטי ארכיטקטורה שונים 7 בכל תהליך, 8 מקשה על המשילות; במקרים רבים הפעילות מתבצעת בקצה הטקטי, ברשת צרת סרט ולעיתים אף בנתק כך שהמידע אינו נאסף. הצורך בשילוביות בין פלטפורמות יבשה, אוויר, מודיעין וים רק מוסיף על האתגר. מסיבות אלו מתמקד המאמר בעולם זה. הצורך במודעות דיגיטלית צה"ל הינו ארגון גדול, שמרני והיררכי השרוי במציאות מבצעית. במציאות זו, כל טעות עלולה להיות הרת גורל ולהביא להשלכות חמורות, ועל כן צה"ל אינו נוטה לקחת סיכונים. 9 סגל הפיקוד הבכיר בצה"ל הינו בעל ניסיון מבצעי עשיר וותק רב בתפקידי שדה, אך הוא חשוף פחות לשינויים הטכנולוגיים בעולם ולפוטנציאל הגלום בהם. בשילוב מבנה בניין הכוח הזרועי הקשיח, שבו יש לכל גוף תוכנית עבודה מאושרת בתחומו המחזקת את הקיים, מקשים מאפיינים אלו על נסייה וטעייה ומתמקדים בפיתוח יכולות זרועיות 10 מקומיות ובהעדפת הידוע והמוכח על פני הלא נודע. Shiyong Wang, et al., "Implementing Smart Factory of Industry 4.0: An Outlook, International 4 Journal of Distributed Sensor Networks", SAGE Journals (January 19, 2016). [accessed: July 2018] 5 שם. Gerald C. Kane, et al., "Achieving Digital Maturity", MIT Solan Management Review (MIT 6.Sloan Management Review and Deloitte University Press, July 2017) 7 בעולם האזרחי, הצורך של הארגונים להנגיש את עצמם דרך רשת האינטרנט העולמית הוביל למימוש סטנדרטי ארכיטקטורה אחודים. 8 רוחב סרט )bandwidth( הוא רוחב תחום תדרים, כלומר ההפרש בין התדר הרלוונטי הגבוה ביותר לתדר הרלוונטי הנמוך ביותר. משמעות הביטוי היא רשת צרה ומצומצמת. 9 עמיר סנדר ואחרים, "מתרבות צבאית לתרבות קרבית", מערכות, 423 )צה"ל: 2009(. 10 ערן אורטל ומוטי ברוך, "אוקיאנוס של חדשנות - תר"ש גדעון וסוגיית החדשנות במטה הכללי", מערכות, 471 )צה"ל: מאי 2017(.

33 כספי שבת וגליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 33 צה"ל הינו הצבא החזק והטכנולוגי ביותר באזור. ארגוני הטרור מאתגרים את צה"ל ופוגעים בעורף, אך עליונות צה"ל ברורה. בסביבה זו, מתקשה צה"ל להגיע להבנה כי בכדי שיוכל לשמר את עליונותו ולממש את הפוטנציאל הטמון בו, נדרש שינוי תפיסתי עמוק. 11 ההבנה קיימת באופן חלקי בקרב מפקדי היחידות הטכנולוגיות, במודיעין ובמקומות אחרים בצה"ל, אך מרבית המפקדים בעולם המבצעי אינם בעלי מודעות דיגיטלית. "מודעות דיגיטלית" היא ההבנה כי רק שילוב טכנולוגיות חדשות לתוך אסטרטגיית הארגון יאפשרו עמידה באתגרים )כדוגמת אתגר הלחימה התת קרקעית(, יצירת תפיסות לחימה חדשות המנצלות את כלל היכולות במרחב )ולא רק יכולות אורגניות( והפניית כוח אדם ממשימות טכנו טקטיות למשימות מורכבות ואסטרטגיות. בלי ההבנה שנדרשים שינוי מהותי והאצת הטרנספורמציה, צה"ל עלול למצוא עצמו לא רלוונטי למול יכולות האויב. פוטנציאל מימוש מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי טכנולוגיות המידע המתפתחות בעולם הופכות כל חברה לחברה טכנולוגית, וכל טכנולוגיה לטכנולוגיה משולבת תוכנה. 12 בהתאם, יכולות האב בתוכנית הרב שנתית 'גדעון' וככל הנראה גם בתוכניות הבאות של צה"ל, הן יכולות טכנולוגיות. מכאן שבצה"ל, כמו בארגונים תמונה 7: משקפיים חכמים של חברת Google המציגים מציאות רבודה, אשר משלבת בין עצמים וירטואליים למציאותיים. אף שהטכנולוגיה קיימת למעלה מעשור, היא אינה נמצאת בשימוש משמעותי בצה"ל. )צילום: )Ted Eytan, Fliker 11 דני ברן, "'כך נהגנו תמיד...' - תובנות אישיות מתהליכי השתנות והסתגלות", בין הקטבים, 8 )צה"ל: מרכז דדו,.)2016 Marisa Analia Sánchez, "A Framework to Assess Organizational Readiness for the Digital 12 Transformation", Dimensión Empresarial 15, Vol. 2 (2017), pp

34 34 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 ביטחוניים ואזרחיים בעולם המערבי, ישנה השקעה עצומה בטכנולוגיות המידע. הטמעת טכנולוגיות מידע בצורה מיטבית בארגון, באופן שימצה את יכולותיהן ויאפשר שימוש בתוצרים ליצירת ערך חדש, דורש טרנספורמציה דיגיטלית. הטרנספורמציה מבגרת את הארגון מבחינה דיגיטלית. באמצעות חזון ברור, יכולות דיגיטל ותרבות ארגונית תומכת, מאפשרת הטרנספורמציה לארגון לממש יכולות בצורה מהירה ולהגיע לתוצאות שהיו 13 בלתי אפשריות בשיטה המסורתית של יישום טכנולוגיות המידע. אין צורך במחקר מעמיק על מנת להמחיש את הפוטנציאל הבלתי ממומש של מהפכת המידע בעולם המבצעי. מספיק לצפות בסרטוני YouTube משנות האלפיים המוקדמות המציגים טכנולוגיות חדשות: משקפיים חכמים, מדפסות תלת ממד, רובוטים שונים, רכבים אוטונומיים, טכנולוגיות לבישו ת ועוד. על אף שטכנולוגיות אלו קיימות כבר למעלה מעשור, הן אינן נמצאות בשימוש משמעותי בצה"ל. נוסף על כך, בעוד העולם מתקדם במהירות לכיוונים של שיתוף מידע ומשאבים וניצול המידע הנאסף לטובת יצירת ערך חדש, בצה"ל המגמה איטית במקרה הטוב, ובמקרים מסוימים אף הפוכה. מוכנות העולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית נפתח בציון הגורמים המבדילים את צה"ל וארגונים ביטחוניים אחרים, מהעולם האזרחי. ראשית, לאור רגישות המידע והתהליך המבצעי, הותוו בצה"ל נהלי מידור ואבטחה מחמירים המונעים מצה"ל להשתמש ברשת האינטרנט ובענן האזרחי לצרכיו המבצעיים ומכתיבים עבודה ברשת פנימית. זאת ועוד, המידור בין הזרועות ונסיבות אחרות גרמו לכך שבכל זרוע התפתחו כמה רשתות תקשורת, בארכיטקטורה שונה ותחת הנחיות הגנה שונות. רשתות אלו אינן בהכרח מחוברות זו לזו, ולמשתמשים בגופים השונים אין נגישות לכולן. כך למשתמש המבצעי ברשת אחת, אין נגישות לאפליקציה ברשת אחרת, ועל מנת להנגיש לו אותה נדרשת עבודה רבה. פער זה מורגש בעיקר כאשר מדובר על תהליכים רב זרועיים. גורם שני הינו חוסר היכולת להשתמש בתשתיות סלולר אזרחיות לאור הצורך בהצפנת המידע. הפער מורגש בעיקר בדרג הטקטי, שבו התקשורת צרת סרט ומקשה על העברת מידע בנפחים גדולים. כדי שהתהליך המבצעי יהיה כפי שהלקוח רוצה לחוות אותו, ועל מנת לאפשר אינטרנט מבצעי רחב, נדרשת תקשורת רחבת סרט שמגיעה עד הקצה הטקטי. על התקשורת להיות שרידה, זמינה ומבוססת IP לכל אורך הדרך. אגף התקשוב מוביל בשנים האחרונות את פרויקט "צה"ל רשתי", שמטרתו לחבר את בניין הכוח לתשתיות IT לכדי מאמץ רב זרועי אחד. במסגרת פרויקט זה שואף צה"ל להביא למשתמש המבצעי תשתיות רשת קוויות וסלולריות, ומרחבים משותפים. הפרויקט מתקדם לאט )הסיבות המרכזיות יפורטו בהמשך( ונראה כי למימושו המלא יידרשו עוד כמה שנים. Gerald C. Kane, et al., "Achieving Digital Maturity", MIT Solan Management Review (MIT 13 Sloan Management Review and Deloitte University Press, July 2017).

35 כספי שבת וגליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 35 הגורם השלישי - בשונה מהעולם העסקי, בתהליך המבצעי הלקוח של צה"ל הינו הוא עצמו. אם נשתמש במושגי מהפכת המידע, הרי שצה"ל נדרש ליצור ערך מבצעי מהמידע ומהחדשנות בתהליכי הלחימה על מנת להתמודד עם האתגרים שמציבים בפניו היריבים ולא כדי להתמודד עם המתחרים בשוק. כך, שיקולים מבצעיים בצה"ל קודמים לשיקולים עסקיים של יעילות ושל תקציב. על אף השוני, ישנו דמיון רב לעולם האזרחי. לכן לצורך ניתוח מוכנות צה"ל לטרנספורמציה הדיגיטלית, נשתמש במודל המבוסס על המודל לניתוח מוכנות ארגונים לתהליך, המוצג במאמר "מודל להערכת מוכנות הארגון לטרנספורמציה דיגיטלית" מאת (2017) Analia.Sánchez Marisa המודל מבוסס על מחקרים ו תיקים המציגים את רכיבי המפתח לפיתוח מוצרים מוצלחים, בתוספת משתנים הנגזרים מהספרות בנושא 14 הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדד 1: הגדרת אסטרטגיה )ערכים של חווית לקוח, חדשנות, קבלת החלטות ויעילות( משה שרביט )2004( מתאר כיצד לאחר מלחמת יום הכיפורים, הפך הרעיון שניתן באמצעות פיתוח טכנולוגי לשנות מן היסוד את תפיסת הפעולה האופרטיבית - ליסוד דוקטריני בסיסי בצה"ל. החשיבה המדריכה חיפוש פתרונות השתנתה באופן מהותי: לא עוד שיפור אמצעי הלחימה במסגרת הדוקטרינה הצבאית הקיימת, אלא ניסיון להבין את תפיסת הפעולה של היריב בראייה מערכתית, ולגבש פתרון טכנולוגי המנצל באופן מיטבי את החולשות ואת התורפות שלה. בפרק בניין הכוח באסטרטגיית צה"ל ניתן הדגש למצוינות הרשתית כרכיב שצה"ל נדרש לפתח לצורך שמירה על יכולת ההכרעה. הרשתיות בהקשר זה הינה יכולת התומכת בהפעלת הכוח ומאפשרת שיתופיות והפצת תוצרי למידה תוך כדי לחימה בצורה מהירה ויעילה. הלחימה הרשתית, התומכת בהפעלת הכוח, מאפשרת מיצוי של קטלניות האש המדויקת וייצור א גבור )סינרגיה( בין האש והתמרון מול אויבים שונים הפועלים בטקטיקות מגוונות. 15 בהמשך, מנחה האסטרטגיה על האצת קצב הפיתוח, על הצטיידות ועל הטמעת הטכנולוגיות גם במחיר של נטילת סיכונים. עם כל זאת, האסטרטגיה, התורה והתוכניות הנגזרות ממנה אינן מתייחסות באופן ייעודי ליכולות טכנולוגיות המידע, ל"חוויית הלקוח", לקבלת ההחלטות וליעילו ת. המושגים הללו, שמושרשים בעולם העסקי ולעיתים בעולמות אחרים בצה"ל, טרם חלחלו לעולם המבצעי. לעולם המבצעי הרב זרועי לא מוגדרת אסטרטגיה ייעודית ולא מוגדר חזון דיגיטלי. 17 בביקור במשרד ראש הממשלה 16 ובראיון עם סמנכ"ל טכנולוגיות ב"בזק בינלאומי" הרחבה תאורטית על המודל, על השאלון ועל המדדים שנבחרו ניתן למצוא בעבודתה של כותבת מאמר זה: טלי 14 כספי, "מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל" )המכללה לביטחון לאומי, 2017(. לשכת הרמטכ"ל, אסטרטגיית צה"ל )צה"ל, 2015(, עמ' ביקור מב"ל במשרד ראש הממשלה, 28 במרץ הרצאה של רונן הורוביץ, מנמ"ר בזק בינלאומי, 31 בדצמבר

36 36 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 עלה כי ראשי הארגונים הללו, ששואפים לפעול כארגונים דיגיטליים מתקדמים בטרנספורמציה הדיגיטלית, מגדירים את מערכות המידע כ"נשק האסטרטגי" של הארגון. הם מדברים על ערכים, כגון חדשנות, חוויית הלקוח, קבלת החלטות ויעילות באסטרטגיית הארגון, ואף מתגמלים את העובדים בהתאם. מדד 2: פלטפורמה ושותפים )שיתופי פעולה, ספקים ולקוחות( מדד זה בוחן את רמת שיתוף הפעולה הקיים בין הגורמים המובילים והמיישמים תהליכים מבצעיים וטכנולוגיים, את רמת האינטגרציה ביניהם ועד כמה שיתוף פעולה זה הינו אפקטיבי. צה"ל נועד לנצח במלחמה מול האויב. לקוחות העולם המבצעי מגיעים מהמערך הלוחם של צה"ל בכל הזרועות, מהלוחם שבשטח ועד למפקד במטה הכללי. הם אלו שנדרשים להגדיר את הדרישות המבצעיות ולאפיין את המערכות הנחוצות לצה"ל, אך עם ההתפתחות המהירה של היכולות הטכנולוגיות בעולם הם מתקשים לדמיין את הצורך. פיתוח מערכות המידע נעשה ברובו בפיתוח פנימי ובתעשיות ביטחוניות ומיעוטו בחברות אזרחיות, והוא מנוהל על ידי קציני פרויקט מטעם הצבא. חלוקה זו מקשה על יכולת הצבא ליהנות מהעושר הטכנולוגי שבחוץ. בשנים האחרונות הולך וגובר שיתוף הפעולה עם חברות אזרחיות, אך הוא מוגבל בשל היעדר מנגנוני רכש מתאימים. בנושא זה, גם שיתוף הפעולה בתוך צה"ל מוגבל. במאמר בנושא "תרבות הקוד הפתוח בסביבה הביטחונית", 18 מתייחסת הכותבת לשאלת שיתוף הפעולה בנושא הקוד בתוך צה"ל, ובין צה"ל לגורמים אזרחיים. לדבריה, קיימת בתוך החילות רמה גבוהה של שיתוף פעולה, אך היא הולכת ופוחתת כאשר מגיעים לשיתוף פעולה בין זרועי, ועם הקהילה האזרחית כמעט ולא קיים שיתוף פעולה. 19 יחד עם זאת, הולך וגובר בשנה האחרונה השימוש בקוד פתוח, בעיקר במערכות החדשות ובאלו שעברו מודרניזציה. שיתוף הפעולה בין הזרועות בתהליך המבצעי נמצא במגמת שיפור, אך עדיין קיימים חסמים רבים שיתוארו בהמשך הפרק ובפרק הבא. באשר לאינטגרציה בין תחומית בעולם בניין הכוח המבצעי הרב זרועי, כמעט ולא קיימים צוותים המשלבים לקוח מבצעי כחלק אינהרנטי מהצוות ובוודאי שלא כסטנדרט. מסיבה זו קיימות יותר ויותר דוגמאות שבהן גורמים טכנולוגיים מעצבים תהליכים מבצעיים, ועל מנת לכפר על חוסר המעורבות של הלקוח המבצעי, מעמיקה ההבנה של גורמים אלו את הצורך המבצעי. בביקור במשרד ראש הממשלה 20 תואר כי בכל צוות בניין כוח בעולם מערכות המידע, משולב איש שטח מהדיסציפלינה הרלוונטית, ובאופן 18 תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לשימוש, לצפייה ולעריכה. השיטה מאפשרת למפתחים להשתתף בפיתוח התוכנה ובשיפורה. ראה: כרמל אור, "תרבות הקוד הפתוח - באיזה מידה הסתגל הממסד הביטחוני לתרבות התוכנה, ומה זה אומר על מידת חדשנותו?", בין הקטבים, 7 )צה"ל: מרכז דדו, אפריל 2016(. 19 ראיון של כרמל אור עם דניאל ברן, מפקד לוטם לשעבר, ביקור מב"ל במשרד ראש הממשלה, 28 במרץ 2018.

37 כספי שבת וגליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 37 דומה מבוצע הדבר גם ב"בזק בינלאומי". 21 בביקור באגף המודיעין תואר שילוב אנשי 22 הטכנולוגיה עם קציני המודיעין כמוסיף ערך חדש לארגון. מדד 3: מוצרים ושירותים דיגיטליים כמו בעולם האזרחי, גם בעולם הצבאי עולה השאלה: מה תהיה השפעת מהפכת המידע על ה"שירותים" שמספק הצבא? במאמר "מלחמת הדברים" מעלים המחברים את השאלה האם ניתן לדמיין שליחת רובוטים למלחמה במקום לוחמים והחלפת המפקדים במחשבים רבי עוצמה שיקבלו החלטות במקומם? המסקנה היא שעל אף שהטכנולוגיות הדיגיטליות הן בעלות פוטניציאל אדיר למקסום יכולות, הן לא צפויות להחליף את ה"אדם שבטנק" או את ה"יד שעל הג'ויסטיק" בעתיד הנראה לעין. עם זאת, בעידן הקרוב יוכל הלוחם לשלוט תמונה 8: טנק "מרכבה סימן 4" יכלול שורת אמצעים חדישים שבאמצעותם תהיה ללוחמים ראייה היקפית מלאה מבלי להוציא את ראשם מהטנק. על אף שהטכנולוגיות הדיגיטליות הן בעלות פוטנציאל אדיר למקסום יכולות, הן לא צפויות להחליף את ה"אדם שבטנק". )צילום: אתר צה"ל( על מערכים של עשרות כלים שיהיו מסוגלים לבצע משימות צוותיות באופן אוטונומי, ולהסתייע במערכות אוטומטיות תומכות החלטה. בדרך זו ניתן יהיה למקסם הישגים תוך מינימום פגיעה בחיי אדם. 23 לדברי הכותבים, אנו צפויים לראות שילוב הולך וגובר של מוצרים חכמים, מקושרים ובעלי יכולות אנושיות בצה"ל. חלק מהתהליך המבצעי הרב זרועי הינו דיגיטלי ורחב, ויחד עם זאת הוא אינו מנצל את רוב היכולות של טכנולוגיות המידע המתקדמות. בתהליך לוקחות חלק מערכות הרצאה של רונן הורוביץ, מנמ"ר בזק בינלאומי, 31 בדצמבר ביקור מב"ל באגף מודיעין, 15 באפריל יאיר אדיב, זיו דיין ונורית כהן אינגר, "מלחמת הדברים", מערכות, )צה"ל: נובמבר 2016(. 23

38 38 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 שונות, שפותחו בארגונים שונים לאורך תקופות שונות, ובמידה רבה הוא הגיע לידי מיצוי בארכיטקטורה הנוכחית. התהליך המבצעי ניתן להרחבה ברמה האסטרטגית על ידי ביצוע אנליטיקות על המידע המשותף הנצבר, וברמה הטקטית על ידי הבאת מידע מדויק ומותאם ללקוח. צה"ל צפוי להתקדם בכיוונים אלו בשנים הבאות. שינוי מהותי בתהליך יכול לאפשר גם את פריצת "תקרת הזכוכית" של יצירת המטרות בצה"ל ותקיפתן. מדד 4: משאבים ויכולות )טכנולוגיות, ניהול מידע, ניהול פרויקטים וגמישות( בהקשר לכוח האדם הצבאי, מיומנויות דיגיטליות כמעט ואינן קיימות בקרב אנשי העולם המבצעי. כתוצאה מכך, מעורבות הלקוח המבצעי בתהליכי הפיתוח תלויה באדם הממלא את התפקיד ברגע נתון, ואינה חלק מהתרבות הארגונית. המהלכים מובלים בעיקר בדחיפת אנשי היחידות הטכנולוגיות )שאצלם נמצא מרב כוח האדם בעל המיומנויות הדיגיטליות(. עם זאת, בחלק מפרויקטי התהליך המבצעי, כדוגמת תהליך הערכת ההישג, מורגשת מעורבות הולכת וגוברת של הלקוח המבצעי. בתהליכים אלה, אומצה מתודולוגיית פיתוח מוכוונת לקוח המשלבת את הלקוח בפיתוח הפרויקט, וחושפת אותו ליכולות הדיגיטליות תוך טיפוח יצירתיות מבצעית. נוסף על כך, בתקופה האחרונה מורגשת גם הובלת סגן הרמטכ"ל, האלוף אביב כוכבי, בתהליך בניין הכוח הטכנולוגי. טרנספורמציה דיגיטלית מגלמת הרבה מעבר לשינוי טכנולוגי שבמרכזו עומד הלקוח. היא מייצגת טרנספורמציה עסקית מקצה לקצה, כאשר מרכיב השינוי המתמיד הופך להיות כישרון הליבה של הארגון. ג'ייסון בלומברג פרסם מפת דרכים לטרנספורמציה דיגיטלית )2017(, 24 מפה זו ממחישה את הצעדים המורכבים והמשולבים מבחינת משאבים ויכולות שצריכים ארגונים לבצע על מנת למצות את יתרונות מהפכת הדיגיטל. המפה מחולקת לחמישה תחומי מיקוד עיקריים: חוויית הלקוח, ה IT של הארגון, ארכיטקטורה אג'ילית, DevOps ו Data.Big נבחן את תחומי המיקוד האלה בהקשר של התהליך המבצעי הרב זרועי: 1 חוויית 1. הלקוח - בשנים האחרונות ניכר שיפור בחוויית הלקוח. אימוץ מתודולוגיות פיתוח חדשניות, כגון אג'יל,)Agile( בחלק מהמערכות המרכיבות את התהליך, העלה את מידת מעורבות הלקוח כבר בשלבי אפיון הפתרון וא פשר חוויית לקוח טובה ומותאמת יותר; מגמות מתעצמות של אימוץ טכנולוגיות חדשניות מאפשרות גיוון דיגיטלי ומתיחת החוויה לערוצים נוספים; לראשונה, מאפשר ה Mobile להנגיש שירותי ניידות למשתמש בשטח וכן סגירת מעגלים קצרה; יכולות IoT טרם מומשו; בזכות אימוץ תשתיות Big Data ואנליטיקה, מוצעים למשתמש פתרונות המאפשרים לו חשיפה לא רק לנתונים ולמידע אלא גם לידע ולתובנות ארגוניות; בשלב זה, התהליך הרב זרועי אינו מממש התאמה אישית וניטור צורכי לקוח לטובת בניית מערכות מותאמות יותר לצרכיו. Jason Bloomberg, "Agile Digital Transformation Roadmap", poster, Intellyx (June 19, 2016) [accessed: July 2018].

39 כספי שבת וגליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 39 2 ה IT 2. )מערכות המידע( של הארגון - צה"ל הוא ארגון.IT Bimodal במילים אחרות, צה"ל נדרש לפתח מערכות חדשות כדי להיות רלוונטי, ובו בזמן הוא עדיין נדרש להשקיע משאבים במערכות ישנות. חלק מהמערכות המרכזיות בתהליך המבצעי הן מיושנות, ומכיוון שהארכיטקטורה שלהן אינה מאפשרת התאמה מהירה לשינויים, היא מעכבת את ההתקדמות למערכות החדשות. בנושא הגנת המידע, אם בעבר נדרש כל גוף למענה הגנה ייחודי )לאור ארכיטקטורות שונות(, כיום המערכות המפותחות בארכיטקטורה החדשה מקבלות מענה הגנה מוכן, והנושא אינו מעכב את מימוש הפרויקטים. החל משנת 2017 מתקיים תהליך רב זרועי של שיתוף פעולה וסטנדרטיזציה ברשתות ובמערכות. עידן ה"ספגטי" כמעט ונגמר; הגופים מפתחים באופן מתואם, ו"מחשוב צללים" )המבוצע על ידי הזרוע ללא ראייה כוללת ובאופן שאינו מתואם עם שאר השותפים לתהליך( מבוצע רק לטובת מימוש צרכים מבצעיים דחופים, וכבר כמעט שאינו מתקיים. מחשוב הענן 25 עדיין בחיתוליו, אך קיימים כמה שירותים מנוהלים שמונגשים למפתחים על מנת לאפשר להם להתקדם במהירות. למרות תוכנית המודרניזציה למימון מעבר המערכות לתשתיות החדשות, חלק מהמערכות טרם הוסבו מסיבות של בשלות התשתיות ושל צרכים מבצעיים קודמים. על אף ההתקדמות בארכיטקטורה, קיים פער בתשתיות ה IT שבאחריות אגף התקשוב. האגף פועל להשלמת הפיתוח על מנת לאפשר מענים מתקדמים בקצבים רלוונטיים. 3 ארכיטקטורת 3. - Agile ארכיטקטורה אג'ילית מאפשרת פיתוח תוכנה מהיר שאינו מלווה בתכנון ובאפיון מלא ומפורט של התוכנה. כל הזרועות וכן אגף התקשוב אימצו תפיסת פיתוח אג'ילית בתהליך המבצעי הרב זרועי, אך הנושא נמצא עדיין בחיתוליו. הגופים מתנסים על מנת לטייב את התפיסות ולהתאימן למערכות גדולות המורכבות מכמה פרויקטים, ובכל פרויקט כמה צוותים. בחיל האוויר ובחיל המודיעין החלה הטמעת התפיסה באמצעות מתודולוגיית SAFE שמטרתה לאפשר מימוש תהליכים אג'יליים בפרויקטים רחבי היקף ומולטי דיסציפליניאריים. ההטמעה מבוצעת בסיוע חברת ייעוץ במיקור חוץ Agile(.)SAFE Scaled - DevOps4 4. תפיסה שלפיה יש ליצור זיקה הדוקה יותר בין מפתחי המערכת לבין התפעול התקין של המערכת לאחר סיום פיתוחה, זאת במטרה ליצור אחריות כוללת של המפתח כלפי המערכת )"קופץ לבסיס על כל תקלה"(. נושא ה DevOps בתהליך המבצעי הרב זרועי נמצא אף הוא בראשיתו. בכל הגופים שעברו תהליכי מודרניזציה מפותחים הפרויקטים בתפיסה זו, אך הפרויקטים הוותיקים מפותחים בארכיטקטורה ישנה ומעכבים את ההתקדמות. 25 מחשוב ענן )באנגלית:,)Cloud Computing הוא שירות מחשוב הניתן למשתמש באמצעות מחשב מרוחק, שאליו מתחבר המשתמש דרך רשת האינטרנט או באמצעות קו תקשורת ייעודי.

40 40 בין הקטבים 18 דיגיטל Big Data5 5. המונח מתייחס למאגר המידע הכולל, המכיל נתונים שנמצאים במקומות שונים ואשר מופקים ממקורות רבים במגוון פורמטים, בכמויות ענק ובאיכות משתנה. המאגר מכיל כמויות עצומות ומגוונות של מידע שאינו מאורגן לפי שיטה כלשהי. כל השותפים בעולם המבצעי מבינים שעל מנת ליהנות מהעוצמה של ה Data Big נדרש ליצור מאגר אחוד ולבצע אנליטיקות בבריכה. כלל הזרועות )מלבד המודיעין, בין השאר לאור סיווג המידע(, מוכנות לשתף את המידע על מנת לייצר ערך חדש. לאור קשיי ניהול ורכש, וכחלק מהתשתיות שאגף התקשוב נדרש להשלים, טרם מומש המאגר. עם זאת, פעילות במאגרים מקומיים מסוג זה כבר מביאה לתוצאות מבצעיות מרשימות. תמונה 9: דיאגרמתון המציג את DevOps כחיתוך של פיתוח תוכנה,)Development( תפעול.)QA( ובדיקות תוכנה )Operations( )Rajiv.Pant, derivative work: Wylve( מדד 5: חסמים לאימוץ טכנולוגיות דיגיטליות בנושא מערכות המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל, קיימים חסמים רבים לאימוץ טכנולוגיות דיגיטליות הנובעים מפערי תשתיות וארכיטקטורה, ממבנה בניין הכוח הזרועי, מפער באסטרטגיה דיגיטלית, מתרבות שיתוף פעולה לוקה, מחוסר מודעות ההנהלה לפער ועוד. בשל החשיבות הרבה של נושא זה הוא יפורט בפרק נפרד.

41 כספי שבת וגליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 41 הגורמים לעיכוב הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל 26 במחקר בשם "הטרנספורמציה הדיגיטלית: מפת דרכים לארגון ששווה מיליארד דולר", מיפו החוקרים את הגורמים המעכבים בתהליך הדיגיטציה באמצעות חקר מקרים וראיונות עם עשרות מנהלים בכירים בחברות מערביות בתחומים שונים. החוקרים חילקו את הגורמים לשלושת האלמנטים של הטרנספורמציה הדיגיטלית: ייזום, ביצוע ומשילות. בפרק זה ייסקרו הגורמים שעלו במחקר ובאו לידי ביטוי בעולם המבצעי הרב זרועי. גורמים מעכבים בשלב הייזום - חוסר בתנופה של הדרג הבכיר, החשש מסיכוני אבטחה וקושי לאמץ פתרונות לא שגרתיים נתחיל מדיון בחוסר התנופה של הדרג הבכיר. בעוד תהליך הטרנספורמציה אמור להתחיל מלמעלה, מפקדים רבים ספקנים לגבי יתרונות טכנולוגיית המידע, גישה הנובעת לעיתים מחוסר מודעות להזדמנויות ולאיומים של מהפכת המידע. הקושי לדמיין עתיד מבצעי רב זרועי ללא חסמים טכנולוגיים וארגוניים מוסיף על האתגר, ואיתו גם חוסר הבנה לגבי הצורך בדחיפת התהליך )"שאנשי הטכנולוגיה יפתחו את המערכת וזהו"(. במאמר בנושא בניין הכוח, 27 מתאר ניסים חניה כיצד התפרק צה"ל מיכולתו לחשוב על פוטנציאל טכנולוגי עתידי ברמת המטה הכללי. לדבריו, בתהליך פיצול "אג"ם" ל"אמ"ץ" ול"אג"ת", איבד המטה בהדרגה את יכולת השפעתו על עיצוב בניין הכוח. השיח הטכנולוגי ברמת המטה הכללי מתקיים היום, אם בכלל, רק כאוסף של גופים המבצעים בקרה על תהליכים שנוצרים מחוץ למטכ"ל במסגרת הארעית של תכנון תוכנית עבודה רב שנתית. כתוצאה מתהליכים אלו, אגף התכנון אינו יוזם רעיונות חדשים ותפיסות המשלבות טכנולוגיה ואשר מסוגלות להתמודד עם האתגרים שעומדים בפני צה"ל. 28 במצב זה מתקשה הפיקוד הבכיר לתת את התנופה הנדרשת לתהליך למרות ההבנה כי בצה"ל, אסטרטגיית ה"צעד הראשון" 29 הינה חיונית. מבנה בניין הכוח הזרועי, שאינו דינמי ואשר 30 משמר מבנים ומאמצים קיימים, מקשה גם הוא על התארגנות שתאפשר דחיפה לתהליך. כמו כן, בשונה מארגונים אזרחיים וביטחוניים אחרים, בתהליך המבצעי הרב זרועי לא מוגדר מנהל מערכות מידע )CIO( בעל סמכויות החלטה ותקצוב. יתר על כן, במתח שבין שמרנות וחדשנות, יש לצה"ל נטייה ברורה לדחות ולמסמס רעיונות חדשים המאיימים על הסדר הקיים. בהיסטוריית הפיתוח בצה"ל ניתן למצוא דוגמאות רבות George Westerman, et al., "Digital Transformation: A Roadmap for Billion-Dollar 26 Organization", MITSolan Management Review (MIT Center for Digital Business and Capgemini Consulting, 2011). 27 ניסים חניה, "תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי", בין הקטבים, 6 )צה"ל: מרכז דדו, 2016(. 28 ערן אורטל ומוטי ברוך, "אוקיאנוס של חדשנות - תר"ש גדעון וסוגיית החדשנות במטה הכללי", מערכות, 471 )צה"ל: מאי 2017(. 29 אסטרטגיה עסקית שבה הארגון משיג יתרון בהיותו הראשון שמוציא שירות או מוצר לשוק. 30 ניסים חניה, "תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי", בין הקטבים, 6 )צה"ל: מרכז דדו, 2016(.

42 42 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 של פרויקטים שאליהם התנגד צה"ל נחרצות. כאשר גובשו אסטרטגיות פורצות דרך הן נוצרו בדרך כלל מחוץ לצה"ל ונכפו עליו )"כיפת ברזל", טיפול במנהור בעזה ועוד(. 31 יציבות וחוסן 32 הן חיוניות לניצחון בקרב, מה שמחזק את הנטייה לשמרנות ואת הקושי לחולל שינויים. יתרה מכך, הצבא נדרש לגשר על המתח המובנה בין המוכנות לבין ההתעצמות, שכן צבא 33 אינו יכול להיות מוכן למלחמה עם יכולות עתידיות. מפקדים רבים תופסים את המערכת ככזו שקשה מאוד לשנותה ולהשפיע עליה, ומבחינתם ההוויה בצה"ל היא ש"הדברים מוכתבים מלמעלה ומעוצבים על ידי כוחות ארגוניים חזקים". 34 המפקדים הבכירים מחכים ש"משהו ייעשה", ש"מישהו יגיד" או ש"מישהו יבקר את התהליך", ומתקשים להאמין שפעולה שלהם תשנה את הארגון ללא הכוונה מלמעלה. התחושות מחלחלות לקצינים הצעירים, שמזהים את הדרוש שינוי ואת תמונה 10: בה"ד 1. הקצינים הצעירים מזהים את הדרוש שינוי מצד אחד, ומהצד השני נתקלים במסרים של חוסר רצון ויכולת להשפיע ולשנות. )צילום: ליאור מור( הפוטנציאל בהתפתחות הטכנולוגית בעולם מצד אחד, ומהצד השני נתקלים במסרים של חוסר רצון ושל חוסר יכולת להשפיע ולשנות. דוגמה חיובית למפקד מבצעי בכיר המוביל פרויקט דיגטילי הוא קצין המודיעין של פיקוד מרכז אשר הוביל פרויקט לרישות המרחב. זהו פרויקט המשותף לסיכול טרור ערן אורטל ומוטי ברוך, "אוקיאנוס של חדשנות - תר"ש גדעון וסוגיית החדשנות במטה הכללי", מערכות, )צה"ל: מאי 2017(. עמיר סנדר ואחרים, "מתרבות צבאית לתרבות קרבית", מערכות, 423 )צה"ל: 2009(. 32 יורם חמו, "בניין הכוח כמערכה", בין הקטבים, 6 )צה"ל: מרכז דדו, 2016(. 33 שם, עמ' 6. 34

43 כספי שבת וגליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 43 של פיקוד מרכז, למנהלת תיאום ופעולות הממשלה בשטחים, לאגף המודיעין ולאגף התקשוב. כאשר פרויקטים כאלו מצליחים, הם מהווים סוכני שינוי ומייצרים שיח חיובי על היכולות לגבש דרכי תקשורת חדשות בין המשתמש והטכנולוגיה וליצור ערך חדש מהמידע. 35 שיח זה מעודד מפקדים בשטח להשקיע ביכולות טכנולוגיות ולהתאמץ 36 להביא ערך חדש. החשש מסיכוני אבטחה מוסיף לקושי בשלבי הייזום. פגיעה בזמינות התהליכים המבצעיים וזליגת מידע מסווג עלולים לסכן את ביטחון המדינה ולגבות חיי אדם. על הנושא מופקדות בצה"ל חטיבת הגנה בסייבר )תקשוב( ומחלקת ביטחון מידע )אגף המודיעין(. מטרת הגופים הינה להגן על התהליכים ועל המידע המבצעי ולמנוע דליפת מידע צבאי מסווג לגורמים לא מוסמכים, בהתאמה. אנשי הגופים הם מקצועיים ביותר, והם האחראים הבלעדיים על הנושאים שעליהם הם אמונים. בקרב אנשי הגופים יש מידע שאינו מצוי בידי אנשי הטכנולוגיה והשטח, על ניסיונות החדירה ועל יעדי המודיעין של האויב. מכיוון שהמידע מסווג ואין הם רשאים לחלוק אותו, הם אלו שמאזנים בין ההישג המבצעי, שיושג באמצעות מבצוע המערכת באופן מיידי, לבין הנחיית הטכנולוגים ליישום הגנות, שמימושן לעיתים קרובות מאריך ומקשה על הפרויקט. לבסוף, בתהליך המבצעי בצה"ל יש קושי לאמץ פתרונות לא שגרתיים. לצבאות קל יותר לאמץ שינויים שיש בהם תרומה מבצעית ממשית בטווח הקצר, כגון מאמצי הצטיידות באמצעים קיימים ובסד"כ. לעומת זאת, הליכה לכיוון חדש לגמרי שהערך המבצעי שלו אינו מבורר עד הסוף, בייחוד כאשר סל המשאבים מוגבל, היא פעולה קשה בהרבה. 37 קושי זה בא לידי ביטוי ביתר שאת במקרה זה משום שהערך האמיתי של השינוי הדיגיטלי מגיע מתהליך מתמשך של הרחבת היכולת הראשונית שמובצעה. גורמים מעכבים בשלב הביצוע - היעדר מיומנות "דיגיטל" )מיומנויות טכנולוגיות הדיגיטל ויכולת קבלת החלטות אנליטית(, תרבות ארגונית המתנגדת לשינויים וקשיים הנוגעים ל IT )מערכות מידע( ולהליכי רכש הסיבות להיעדר מיומנות "דיגיטל" בקרב הקצינים בעולם המבצעי פורטו לעיל. ביחידות הטכנולוגיות, מרבית מנהלי הפרויקטים הינם קצינים צעירים ללא ניסיון שמתחלפים לאחר תקופה קצרה. בשונה מחברות ההייטק, שבהם המפתחים אמנם צעירים אך מנהלי הפרויקטים מנוסים, לרוב המוחלט של המנהלים בצה"ל אין ניסיון פרויקטלי רלוונטי. כמו כן, נדרשים הקצינים הצעירים לטפל בסוגיות שאינן קשורות ישירות לפרויקט, כגון תורנויות של חיילים, בעיות במרפאה, הדרכות, רכש, תקציבים ועוד. למרות ההכשרות הנהוגות ולמרות תהליכי החניכה, מנהלי הפרויקטים חסרי הניסיון עושים חלק ניכר מפעולות ניהול הפרויקט בפעם הראשונה בחייהם. כשמדובר בטכנולוגיה חדישה, ראיון עם מפקד יחידת מצפ"ן, נובמבר ראיון עם מפקד חטיבת אפרים לשעבר, יורם חמו, "בניין הכוח כמערכה", בין הקטבים, 6 )צה"ל: מרכז דדו, 2016(. 37

44 44 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 הפרויקט מנוהל ללא ניסיון בטכנולוגיה או ללא ייעוץ מתאים. כך קורה שהקצינים עושים לעיתים קרובות טעויות בסיסיות שמובילות למענה שאינו מתאים למשתמש או לאיחור משמעותי בלוחות הזמנים. ככל שעולים בהיררכיה, נוסף גם מתח בין הקריירה הצבאית למקצוע הצבאי. מכיוון שקצינים מקוד מים בעיקר מתוך התייחסות להתפתחות הקריירה שלהם ופחות מתוך התייחסות למקצועיות שלהם, נותנים הקצינים פחות קשב למקצוע, מה שמקשה על 38 פיתוח המיומנויות הנדרשות. גורם מעכב שני קשור לתרבות הארגונית המתנגדת לשינויים ואינה מעודדת שיתופי פעולה. המתח בין היוזמה המערכתית לציות לפקודות גורם למפקדים הבכירים להימנע משיתופי פעולה ומתהליכי חשיבה משותפים שלא במסגרת פורמלית. מפקדי צה"ל נמנעים ממפגשים שאינם מונחי דירקטיבה ומתייחסים למפגשים אלו כאל התארגנות לא לגיטימית. 39 מאפיין זה מהותי במיוחד בהקשרי הדיגיטל, מכיוון שמהפכת המידע נוטה 40 להתפתח מתהליכים לא פורמליים. גם הצורך לתחזק בזהירות את המערכות המבצעיות הקיימות על מנת לאפשר את מוכנותו של צה"ל, בד בבד עם פיתוח המערכות החדשות, מעכב את השינוי. צורך זה מקיים מתח עם הערכים חדשנות ויזמות, הדורשים לקיחת סיכונים וסלחנות לטעויות כפי שאמורים להתקיים בארגון דיגיטלי. בהתאם, בצה"ל נוטים להישמר מפתרונות "מסוכנים" ולא מוכחים. 41 במקרים אלו, דרג הביניים משמש כ"שומר הסף", כך שרבי הסרנים וסגני האלופים ביחידות הטכנולוגיות נתפסים כגורמים מעכבי שינוי ושונאי 42 סיכון. הגורם המעכב השלישי הוא האמון הלוקה בחסר ביחידות ה IT. בדומה לעולם הציבורי והאזרחי 43 הפרויקטים בצה"ל נוטים לחרוג ממסגרת הזמן והתקציב, והצורך באינטגרציה בפרויקטים הרב זרועיים אף מוסיף על המורכבות ומרחיב את חוסר האמון בין הזרועות והגופים השונים, ובין הפיקוד הבכיר לגופי ה IT. בבניין הכוח הרב זרועי יש לאגף התקשוב תפקיד ייחודי, בהיותו אחראי על התשתיות ועל יצירת השפה המשותפת. פערי תשתיות וחריגות בפרויקטים לאורך השנים 44 העצימו את חוסר האמון בגופי ה IT. 38 עמיר סנדר ואחרים, "מתרבות צבאית לתרבות קרבית", מערכות, 423 )צה"ל: 2009(. 39 שם. George Westerman, et al., "Digital Transformation: A Roadmap for Billion-Dollar 40 Organization", MITSolan Management Review (MIT Center for Digital Business and Capgemini Consulting, 2011). Paul Drews, Bettina Horlach & Ingrid Schirmer, "Bimodal IT: Business-ITA in the Age of 41.Digital Transformation", Strategisches IT-Management (2017), pp ראיון של כרמל אור עם דניאל ברן, מפקד לוטם לשעבר, משרד האוצר, הועדה לבדיקת פרויקטים גדולים של פיתוח תוכנה בממשלה - מסמך מסכם )ירושלים: מרץ.) כפי שעולה, למשל, מכתבה בגלובס על דו"ח מבקר המדינה, בנושא פרויקטים באגף התקשוב. יובל אזולאי, "המבקר: אגף התכנון בצה"ל הטעה הרמטכ"ל, אגף התקשוב כשל", גלובס )16 מאי 2017(. ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[.

45 כספי שבת וגליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 45 גם לאחר שמתמודדים עם האתגרים שבייזום הפרויקט, שרותמים את המשתמשים, הגופים והזרועות, שמוקצה תקציב, שמוקם צוות עבודה ושיש מחויבות של בכירים לפרויקט - עדיין נדרש, לעיתים קרובות, לעבור את שלב הרכש. הליכי רכש במסגרת תהליכי חדשנות ופיתוח חייבים להיות מהירים ודינמיים. הצבא, כמו כל מערכת ממלכתית, כפוף לנורמות ולכללים נוקשים. 45 ברוב המקרים, תהליך רכש המערכות המורכב והארוך מנוהל על ידי מנהל הרכש במשרד הביטחון באחד משני מסלולים: ספק יחיד או מכרז. למערכת הביטחון אין מגוון כלים התקשרותיים המאפשרים לה ביצוע תהליך רכש שגרתי )שלא לצורך מבצעי דחוף( בצורה מהירה; אין לה יכולת לפנות לחברות החדשניות ביותר, לתעשיות הביטחוניות או לחברות ההיי טק, ואין לה מנגנוני התקשרות מודרניים המאפשרים מכרזים על מחקר ופיתוח, השקעה ללא תמורה במקרה של כישלון, טיפול 46 בסיכון, טיפול בקניין רוחני וכן הלאה. גורמים מעכבים בשלב המשילות - היעדר חזון וקושי בתיאום בניין כוח תוך ארגוני על מנת למצות את הפוטנציאל, נדרשים שינויים בתהליכים ובקבלת ההחלטות. מאמץ זה דורש חזון דיגיטלי לטווח ארוך שמצייר דרך פעולה אחרת. בהקשר זה נידונה בהרחבה אסטרטגיית צה"ל לעיל. למרות התקדמות מסוימת, טרם הוגדר חזון דיגיטלי מקיף לעולם המבצעי הרב זרועי. מאפייני בניין הכוח בצה"ל מוסיפים לאתגר המשילות. בזרועות הים, המודיעין, היבשה והאוויר ישנם גופי אמצעי לחימה )אמל"ח( המגדירים את הפרויקטים ומובילים אותם, וגופים טכנולוגיים המממשים אותם. אגף התקשוב הינו גוף פיתוח האמל"ח הטכנולוגי של המטה הכללי. אף על פי שגוף זה הוא האחראי על מימוש תהליכים מבצעיים ועל הובלת תוכניות רב זרועיות, הוא חסר סמכויות החלטה או תקציב ואינו מוגדר כ CIO. גוף נוסף הרלוונטי לעולם זה הינו המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית )מפא"ת(. עד כה, בהקשרי מערכות המידע המבצעיות, עסק מפא"ת בעיקר במחקר ובפיתוח ולא בניהול פרויקטים. בניין הכוח בזרועות פועל למימוש פרויקטים לטובת כוחות הזרוע. 47 מכיוון שכך, יהיה מורכב יותר לממש את התהליך המבצעי ככל שהמידע הנדרש מצוי ביותר מזרוע אחת וביותר ממערכת מידע אחת, בייחוד כאשר הפרויקט אינו משרת זרוע זו בצורה ישירה. אגף התקשוב, האחראי על הובלת הפרויקטים המבצעיים לדרג המטה הכללי, אמור לתת מענה לפער, אך הוא מתקשה לקבל עדיפות מהזרועות שהאינטרס שלהם בפרויקט אינו המרכזי. נוסף על חוסר ההבנה של הצורך במעורבות אגף התקשוב )שהרי בתאוריה אין צורך באגף התקשוב כדי ליצור תקשורת בין הזרועות(, ולעיתים גם חוסר האמון בו 45 אורי גינתי, "שמרנות מהפכנית", מערכות, 452 )צה"ל: 2013(. 46 גיא פאגלין, "מרוץ החידוש: טכנולוגיות מסחריות וצבאיות באמצעי לחימה - נקודת האיזון המתאימה", קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה )אוניברסיטת חיפה, 2018(. 47 ערן אורטל ומוטי ברוך, "אוקיאנוס של חדשנות - תר"ש גדעון וסוגיית החדשנות במטה הכללי", מערכות, 471 )צה"ל: מאי 2017(.

46 46 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 )כפי שתואר לעיל(, גם האינטרסים הפרטניים השונים גורמים לקשיים, במיוחד במימוש פרויקטים לטובת המטה הכללי. כך קורה, כשגם כאשר מוקם גוף בין זרועי )"צוות משותף"( להנבטת יוזמות ופרויקטים רב זרועיים מבצעיים, אשר כולל נציגים מהזרועות המעורבות, הוא אינו מצליח לממש את ייעודו. תמונה 11: סמל אגף התקשוב. האגף מתקשה לקבל עדיפות מהזרועות שהאינטרס שלהם בפרויקט אינו המרכזי. דבר זה מקשה על הוצאת פרוייקטים רב זרועיים לפועל. בהינתן תוכנית העבודה הרב שנתית, עוסק המטה הכללי בעיקר בבקרה על התקדמות התוכניות ועל ניצול המשאבים, ופחות באיכות התוצרים ובפתרון המחלוקות בין הזרועות על מימושן. לעיתים רחוקות, כאשר לראיית סגן הרמטכ"ל מדובר בפרויקטים אסטרטגיים, הוא מבצע בעצמו בקרה על מימושם. חלק משמעותי מהצלחת השילוביות הרב זרועית בהובלת אגף התקשוב מיוחס לסגן הרמטכ"ל באותה תקופה ) (, האלוף דן הראל. המחויבות וההובלה של אגף התקשוב לא הספיקו למימוש הפרויקט ונדרש שיתוף פעולה עמוק של הזרועות. אנשי הזרועות היו עסוקים במימוש פרויקטים זרועיים והתקשו להעניק לתהליך את הקשב הנדרש. בסופו של דבר, השילוביות יצאה אל הפועל בניהול ובבקרה הדוקה של הסגן, שניהל דיוני סטטוס משימות עם נציגי הזרועות. לבסוף, את צה"ל מאפיינת חשיבה תוצאתית שבבסיסה יעדים ומטרות שמהם נגזרים הפרויקטים. חשיבה זו מתאימה ל"התנפלות" ולפתרון בעיות. כשפותרים כל בעיה באופן נפרד מתקשים לראות את השלם: ניתן לפתור את "בעיית הרשת" או את "בעיית ה,"Mobile אולם קשה לטפל באופן מעמיק בארכיטקטורה וליצור את התנאים הנדרשים לביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית. בשל החשיבה התוצאתית, ישנו קושי בהענקת תשומת לב מספקת לתהליכים קבועים ומתמשכים. עקב כך מצטמצמת האפשרות לפתח חשיבה וכלים בעבור תהליכים ארוכי טווח, וממילא, בכל הקשור לתרבות הארגונית, 48 מתגברת התחושה של ריצה במקום: השקעת אנרגיה גבוהה והתקדמות קטנה מאוד. לסיכום בחינת המוכנות לתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל ניתן לומר כי 48 עמיר סנדר ואחרים, "מתרבות צבאית לתרבות קרבית", מערכות, 423 )צה"ל: 2009(.

47 כספי שבת וגליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 47 בעולם המבצעי הרב זרועי צה"ל החל בתהליך. עם זאת, גורמים מבניים הקיימים בבסיס הארגון, בעיות בארכיטקטורה ובתשתית, תרבות ארגונית וגורמים נוספים שתוארו בפרק זה - מקשים על האצת התהליך ועל הבאתו למקום שנדרש היה שצה"ל יהיה בו בשנת.2018 עקרונות למימוש פוטנציאל מהפכת המידע בעולם המבצעי בצה"ל 49 במאמר "שבע ההחלטות המשמעותיות בטרנספורמציה הדיגיטלית", מתארים המחברים את שבע ההחלטות שנדרש לקבל מנכ"ל של ארגון על מנת לקדם את הטרנספורמציה הדיגיטלית. בפרק זה ייסקרו ההחלטות כפי שהן מופיעות במאמר, ולגבי כל החלטה תובא הצעה לדרך יישומה בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל. 1 האמביציה 1. של הארגון - לאן על צה"ל ללכת? קיום סדנת חשיבה למטה הכללי, בעלת מסגרת ברורה. הצעה לדרכי פעולה, למידע ולניתוחים יאפשרו לייצר את החזון ולהגדיר את המסגרות הנדרשות לדחיפת התהליך. במסגרת זו יוצגו הערכות מודיעין על יכולות האויב המתפתחות והערכות טכנולוגיות על היכולות המתפתחות בעולם )הסדנה תאורגן באמצעות צוות משותף, ובה ינכחו נציגי טכנולוגיה ומודיעין מכל המגזרים כמו גם נציגים מהאקדמיה(. תהליכי החשיבה בסדנה יתבססו על היכולות החדשות שניתן לייצר באמצעות שימוש אינטגרטיבי בנתונים ובקישוריות. בין התרחישים שיוצגו בסדנה יהיו תרחישי לחימה ותהליכים מבצעיים דיגיטליים לחלוטין. סדנאות חשיבה דומות אמנם התקיימו בעבר )צה"ל 2025, לדוגמה(, אך ההתקדמות הטכנולוגית בצה"ל ובעולם בשנים האחרונות מאפשרת קפיצה דרמטית בחשיבה וביכולת המימוש. בשונה מסדנאות העבר, נדרש להשתמש בתוצאות סדנה זו כדי לייצר חזון דיגיטלי מוחשי שיונגש לגורמי בניין הכוח ושיל ווה במסגרת מימוש ברורה. 2 יצירת 2. תוכנית טרנספורמציה דיגיטלית - מי יוביל את המאמץ בעולם המבצעי הרב זרועי? לאור מאפייני בניין הכוח בצה"ל, נכון שסגן הרמטכ"ל בעצמו יוביל את המאמץ. נוסף לחזון, נדרשת בקרה והכוונה של התהליך לאורך הדרך. המאמץ יובל על ידי צוות משותף מכל הגופים )במינוי קבוע, לא כ'נוסף על תפקיד'(, שימונה על ידי הסגן, ויהיה המנהל הדיגיטלי )CDO( של העולם המבצעי הרב זרועי. בראשו יעמוד מפקד מבצעי בכיר בעל יכולות הובלה במטה, שנושא החדשנות קרוב לליבו. הצוות יורכב מאנשי גופים מבצעיים וטכנולוגיים, ויכלול נציגים בולטים ובעלי השפעה מכלל הזרועות. בצוות תהיה נציגות בכירה ממנהל הרכש במשרד הביטחון, מגופי ההגנה בסייבר וממחלקת ביטחון מידע, וכך Peter Dahlström, Driek Desmet & Marc Singer, "The Seven Decisions That Matter in a 49 Digital Transformation: A CEO s Guide to Reinvention", Digital McKinsey (McKinsey & Company, 2017).

48 48 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 יוכל לתת מענה גם לגורמים המעכבים בהקשרי הרכש וסיכוני אבטחת המידע. הצוות ידווח ישירות לסגן על התקדמות התהליך באופן שוטף ויציג לו סטטוס אחת לכמה שבועות. ייתכן כי לשם ביצוע הפרויקטים והנחת התשתיות המתאימות יידרשו מבני IT ייעודיים. במידה ולא יוחלט על ביצוע שינוי מהותי במבנה בניין הכוח בצה"ל, נדרש לגבש מנגנון שיבטיח כי לא יווצר גוף IT חדש במאמץ, ושהמקורות יחזרו לזרוע בתום המאמץ. יצירת גוף חדש תוסיף למורכבות המהלך ותגרור התנגדות משמעותית. 3 כיצד 3. לתקשר את החזון בתוך צה"ל ומול משרדי הממשלה בכלל ומשרד הביטחון בפרט? מכיוון שצה"ל הוא ארגון צבאי היררכי שלקוחותיו הינם חלק מהארגון, נדרשת פעולה ממוקדת של הסברה פנימית. לאור הנטייה לזלזול בנושא השיווק הפנימי במערכות היררכיות, עלולה עוצמת הלחץ מבפנים להיות גבוהה במיוחד. בראיון עם מוביל המאמץ הדיגיטלי במשרד ראש הממשלה )בנובמבר 2017(, עלה כי עוצמת הלחצים מתוך הארגון לבטל את הפרויקט ולהשקיע את המשאבים בפרויקטים עם דיבידנדים ברורים הלכה וגדלה עם הזמן, בייחוד כשעלה הצורך בשינוי של גבולות הגזרה או של תפקידים מסורתיים. יש לתכנן את רובד התקשורת עם גופי המקצוע באופן דומה לצורה שבה מתנהלים בשינויים ארגוניים מהותיים אחרים בצה"ל, כך שמהלך זה יכוון להתמודדות עם מאפייני התרבות הארגונית מעכבי הטרנספורמציה הייחודיים לצה"ל, ובייחוד בכל הקשור לתרבות שיתוף הפעולה הבין זרועי ולמעורבות המשתמש המבצעי. 4 היכן 4. למקם את צה"ל בתוך האקוסיסטם הדיגיטלי? האויב מסוגל לאתגר את צה"ל בשפע של אמצעי לחימה זולים. אותם משאבים יכולים לשמש גם את צה"ל. על צוות ההקמה לרתום את משרד הביטחון )שלו נציגות בכירה בצוות( ולעסוק בהקמת מנגנונים מתאימים שיאפשרו ביצוע התקשרויות בטווחי זמן רלוונטיים ובהבאת מומחים וטכנולוגיות מהעולם האזרחי לתוך צה"ל. בדרך זו ניתן יהיה להשלים גם את המיומנויות הדיגיטליות החסרות בתחומים מסוימים. באשר לשימור נכסים בתהליך, יש לצה"ל ניסיון רב שנים בנושא. עם זאת, גם כאן נדרש לקבוע מנגנונים ברורים שימנעו עיכובים משמעותיים בתהליך בשל מגבלות ביטחון מידע. 5.5 כיצד לקבל החלטות בצה"ל בזמן תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית? בהתחשב בגודל הארגון ובפעולות הנדרשות בתחילת התהליך כדי למסד את המנגנונים ואת התשתיות התומכות שלו, פגישה שבועית בראשות סגן הרמטכ"ל אינה ריאלית. עם זאת, פגישה שבועית בראשות המוביל ופגישה חודשית בראשות הסגן, יכולות לתת מענה לאתגרי התיאום והמשילות. כדי לחסוך בזמן יקר, הפגישות ינוהלו על פי פורמט קבוע, ויוצגו על ידי בעל התפקיד שיוגדר כאינטגרטור הקבוצה. מדדי התקדמות לתהליך יגובשו בשלב הגדרת החזון, בשיתוף חברת ייעוץ ו/או אנשי אקדמיה מהתחום, ויוצגו בכל פגישה.

49 כספי שבת וגליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 49 6 כיצד 6. להקצות כספים באופן מהיר ודינמי בצה"ל? צה"ל פועל במחזורים שנתיים בתוך מסגרות חמש שנתיות. תהליך הקצאה מהירה ודינמית של כספים אינו מקובל בצה"ל לטובת בניין כוח שאינו לצרכים דחופים. לכן, נדרש למסד מנגנון זה כחלק מהמנגנונים הראשוניים שימוסדו בתהליך. מנגנון התקצוב יסייע ל"דחיפה" מלמעלה. מנגנון דינמי יעזור גם להתמודדות עם חוסר האמון ב IT בצה"ל, הן בשל המעקב הצמוד והן בשל מנגנון התמרוץ התקציבי, אשר ייצר תחרות במימוש הפרויקטים )בדומה לקרן הון סיכון(. תמונה 12: חייל צה"ל מטיס רחפן. אמצעי הלחימה הזולים שבהם משתמש האויב יכולים לשמש גם את צה"ל. )צילום: אתר צה"ל( 7 מהו 7. הסדר הנכון ליצירת תוכנית עבודה לטרנספורמציה דיגיטלית בתהליך המבצעי בצה"ל? כפי שתואר לעיל, התשתית הדיגיטלית בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל, חסרה. העבודה בכמה רשתות, רשת ה Mobile שנמצאת בחיתוליה, שאינה מתואמת בהכרח עם מאמצי הזרועות, התשתיות ומאגרי המידע הנפרדים ופערים רבים בארכיטקטורה, יגרמו לכך שבכל יוזמה דיגיטלית המביאה עימה ערך מוסף מהותי, תידרש השקעה רבה בייצור התשתית המתאימה טרם פיתוח הפרויקט. מצב זה יביא לעיכוב ולקשיים במימוש היוזמות כיוון שהשקעה בסידור ובייצוב התשתיות כשלב ראשון, תגרום לכך שיידרש פרק זמן ארוך עד שניתן יהיה לראות את פירות ההשקעה. נדרשת כאן תוכנית ביניים, אשר תאפשר טיפול הדרגתי בתשתיות החסרות לצד מימוש פרויקטים אחדים שהגיעו לידי בשלות דיגיטלית. באופן זה, יתאפשר לארגון לחוות את הצלחות התהליך ולהתפתח כתוצאה מהחיכוך עם התהליך המבצעי.

50 50 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 סיכום אויבי צה"ל מנסים לעקוף את עליונותו על ידי שימוש בטכנולוגיות זמינות וזולות. כדי להתמודד עם האתגר מצטייד צה"ל ביכולות טכנולוגיות חדשות בסדרי גודל עצומים. בבסיס כל יכולת טכנולוגית כיום נמצאות טכנולוגיות המידע. על מנת לממש את הפוטנציאל שלהן באופן שיאפשר לחימה רב זרועית משולבת, כך שכל לוחם ומפקד יקבל לידיו את המידע הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון, נדרש צה"ל לעבור טרנספורמציה דיגיטלית. הניתוח מראה כי הטרנספורמציה הדיגיטלית בתהליך המבצעי הרב זרועי בצה"ל החלה. המודעות הדיגיטלית בקרב אנשי היחידות הטכנולוגיות ופרויקטים נקודתיים שהובלו על ידי המשתמשים בשטח, יצרו שיח חיובי ועוררו יוזמות דיגיטליות נוספות. מודעות זו, נוסף ל"דחיפה" מסוימת מכיוון הפיקוד הבכיר, הביאה את מפקדי היחידות הטכנולוגיות הנוכחיים לשתף פעולה, בצורה שלא הייתה נהוגה בעבר, בכל הנוגע לארכיטקטורת המערכות המבצעיות. כך, מפותחות המערכות החדשות בארכיטקטורה שמאפשרת קישוריות והגנות מתאימות. שיתוף פעולה זה הינו הכרחי, אך אינו מספיק. נדרשים דחיפה מלמעלה, תרבות ארגונית תומכת, יכולת ביצוע מהירה, שילוב באקוסיסטם הדיגיטלי, מרחבים משותפים, תקשורת רחבת סרט עד הקצה ועוד, דרישות שאינן מתאפשרות כיום לאור הגורמים המעכבים. כארגון גדול, שמרני והיררכי, מנסה צה"ל להטמיע טכנולוגיות בתהליכים קיימים בעולם משתנה, ומתקשה לממש את הפוטנציאל המהפכני הטמון בטכנולוגיות אלו בעולם המבצעי הרב זרועי. ללא הבנה שנדרש שינוי מהותי ושאנשי הטכנולוגיה אינם יכולים לממש את הפוטנציאל לבדם, עלול צה"ל למצוא את עצמו לא רלוונטי למול יכולות האויב. מאמר זה הינו רק חלק מהמחקר הנדרש על מנת לממש בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל את "מהפכת המידע". תקוותנו שהוא יספק המלצות וכיווני המשך למחקר בנושא התאמת מבנה בניין הכוח של צה"ל, הארכיטקטורה, מנגנוני הרכש וקבלת ההחלטות לעידן החדש.

51 כספי שבת וגליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל 51 רשימת מקורות: אדיב, יאיר, זיו דיין ונורית כהן אינגר. "מלחמת הדברים". מערכות, צה"ל: 2016, עמ' אור, כרמל. "תרבות הקוד הפתוח - באיזו מידה הסתגל הממסד הביטחוני לתרבות התוכנה, ומה זה אומר על חדשנותו?". בין הקטבים, 7. צה"ל: מרכז דדו, אורטל, ערן וברוך, מוטי. "אוקיאנוס של חדשנות - תר"ש גדעון וסוגיית החדשנות במטה הכללי". מערכות, 471. צה"ל: מאי אזולאי, יובל. "המבקר: אגף התכנון בצה"ל הטעה הרמטכ"ל, אגף התקשוב כשל". גלובס, 16 במאי ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. ברן, דני. "'כך נהגנו תמיד...' - תובנות אישיות מתהליכי השתנות והסתגלות". בין הקטבים, 8. צה"ל: מרכז דדו, גינתי, אורי. "שמרנות מהפכנית". מערכות, 452. צה"ל: חמו, יורם. "בניין הכוח כמערכה". בין הקטבים, 6. צה"ל: מרכז דדו, חניה, ניסים. "תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי". בין הקטבים, 6. צה"ל: מרכז דדו, ט', ש'. "אתגרים בעולם משתנה - מהפכת המידע בצה"ל". מערכות, 472. צה"ל: כספי, טלי. "מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל". המכללה לביטחון לאומי, לשכת הרמטכ"ל. אסטרטגית צה"ל. צה"ל: משרד האוצר. הועדה לבדיקת פרויקטים גדולים של פיתוח תוכנה בממשלה - מסמך מסכם. ירושלים: מרץ סנדר, עמיר ואחרים. "מתרבות צבאית לתרבות קרבית". מערכות, 423. צה"ל: פאגלין, גיא. "מרוץ החידוש: טכנולוגיות מסחריות וצבאיות באמצעי לחימה - נקודת האיזון המתאימה". קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה. אוניברסיטת חיפה, Bloomberg, Jason. "Agile Digital Transformation Roadmap". Poster. Intellyx, June 19, [accessed: July 2018]. Dahlström, Peter, Desmet, Driek and Singer, Marc. "The Seven Decisions That Matter in a Digital Transformation: A CEO s Guide to Reinvention". Digital McKinsey. McKinsey & Company, Horlach, Bettina, Drews, Paul and Schirmer Ingrid. "Bimodal IT: Business-ITA in the Age of Digital Transformation". Strategisches IT-Management, Kane, Gerald C., et al. "Achieving Digital Maturity". MIT Solan Management Review. MIT Sloan Management Review and Deloitte University Press, July Sánchez, Marisa Analia. "A Framework to Assess Organizational Readiness for the Digital Transformation". Dimensión Empresarial 15. Vol. 2, Wang, Shiyong, et al. "Implementing Smart Factory of Industry 4.0: An Outlook, International Journal of Distributed Sensor Networks". SAGE Journals, January 19, [accessed: July 2018]. Westerman, George, et al. "Digital Transformation: A Roadmap for Billion-Dollar Organization". MITSolan Management Review. MIT Center for Digital Business and Capgemini Consulting, 2011.

52 52 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 ביקורים, ראיונות והרצאות: אור, כרמל. ראיון עם מפקד לוטם לשעבר, ביקור מב"ל באגף מודיעין, 15 באפריל ביקור מב"ל במשרד ראש הממשלה, 28 במרץ הורוביץ, רונן. מנמ"ר בזק בינלאומי, 31 בדצמבר מפקד יחידת מצפ"ן, נובמבר סימון, אבי. מפקד מצפ"ן/לוט"ם/אגף התקשוב, 4 בדצמבר שטרית, רואי. רח"ט אפרים, 13 במרץ 2018.

53 בניין כוח מסדר שני נקודת מבט אחרת על בניין הכוח הטכנולוגי 1 ניסים חניה בעידן הדיגיטלי גלום פוטנציאל אדיר. עם זאת, הארגון הצבאי נתקל במורכבות רבה בבואו לממשו, ואינו מצליח להביא את החדשנות הטכנולוגית לידי ביטוי. לטענת המאמר, מורכבות החדשנות בבניין הכוח הצבאי נובעת מפערי ה מ ש ג ה במסגרת השיח הארגוני; בעוד שהשיח הצה"לי כיום עוסק בקידום פרויקטים המביאים להפעלת כוח אפקטיבית יותר, בשורת העידן הדיגיטלי טמונה דווקא במרחב הבין פרויקטלי, המביאה לבניין כוח אפקטיבי יותר. לכן, כדי להצליח במימוש הזדמנויות העידן הנוכחי, על צה"ל לפתח ראייה אסטרטגית מערכתית כוללת של בניין הכוח. בדומה לעיסוק הכימי במולקולות ולא באטומים בלבד, על צה"ל לעסוק גם ברמת היחסים בין הפרויקטים. רעיון "בניין הכוח מסדר שני" מהווה בסיס מושגי לכך. העידן הדיגיטלי מביא עימו מורכבות שהשיח הארגוני טרם מוכן אליה. העידן הדיגיטלי הביא עלינו ברכה. עם זאת, עלותה של ברכה זו בצידה, והיא מגיעה בדמותה של מורכבות ארגונית גוברת. בעומדנו למול הטכנולוגיה המודרנית, אשר מאפשרת סינתזה בין סנסורים שונים המרוחקים גאוגרפית ובין הנחיית אמל ח מדויק בזמן אמת - נוצרת גם בנו כארגון, ציפייה להיות מסוגלים לכך. מבחינה טכנולוגית גרידא, שימוש בתוכנה מאפשר זאת לחלוטין, אך מבחינה מעשית, במונחים של ארגון ושל בניין הכוח הצבאי, המורכבות של פרויקט מסוג זה עלולה להביא לכישלון. ההזדמנויות והפוטנציאל הגלומים בעידן הדיגיטלי - שימוש חוזר בנכסים, קישוריות ואינטראופרביליות 2 בין מערכות - כרוכים בהכרח גם במורכבות ארגונית שהטכנולוגיה מצד עצמה אינה פותרת. מורכבות זו קשורה למפגש בין הארגון המסורתי, זה המחלק מר ניסים חניה הוא עמית מחקר במרכז דדו. 1 אינטראופרביליות - היכולת לתקשר, ליישם תוכניות או להעביר מידע בין יחידות פונקציונאליות שונות באופן 2 שהמשתמש אינו נדרש לדעת, או נדרש לדעת מעט מאוד, על אודות מאפייניהן הייחודיים של היחידות.

54 54 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 את העולם למחלקות מקצוע אנכיות, לבין בשורת העידן הדיגיטלי המחברת את העולם לשכבות ידע אופקיות ואנכיות. מרגע שחודרת התוכנה, גם המקצועות שיכלו להישאר מבודדים, הופכים להיות חלק ממארג רחב הרבה יותר. במקרה ה"קל נוצרת קישוריות שלא הייתה קיימת לפני כן, ובמקרה המשמעותי יותר משתנה הגדרת המקצוע מהיסוד. נראה אם כן, שהטכנולוגיה התפתחה מהר יותר ממסוגלות הארגון להשתמש בה. האם רכישה, פיתוח ותפעול של להקות רחפנים נכנסים להגדרת המקצוע של חה א? האם היתוך אוטומטי בין מקורות מודיעין שונים נכנס להגדרת המקצוע של אמ ן? ומה לגבי כלי טיס אוטונומיים שפעולתם מונחית באופן אוטומטי, במטרה להשלים פיסות מודיעין חסרות בתמ א המסופקת על ידי אמ ן, בעבור הכוחות המתמרנים? לאיזה חלק בארגון נשייך פרויקט כזה? מהי הזרוע המקצועית האחראית על נושא זה? האם בכלל הוא מהווה פרויקט, או שמא אינטגרציה בין פרויקטים שונים - רחפנים, תקשורת ומערכות מידע? פרויקט היפותטי זה הוא בדיוק מסוג הדברים שמבחינה טכנולוגית נקייה דווקא אינם מסובכים. עם זאת, כאשר הם פוגשים בארגון בניין הכוח הצבאי, מתגלה מורכבות גבוהה שמובילה גם לתקורות גבוהות, לתהליכים המתמשכים יתר על המידה, לאי ודאות גוברת ולפרויקטים עתירי משאבים שלא מגיעים לכדי תפוקה מבצעית רלוונטית. בתוך כך, צרכים מבצעיים אקוטיים אינם מקבלים מענה הולם בזמן. נראה, אם כן, כי זהו המחיר שאנו משלמים בעבור חדשנות בעידן הדיגיטלי. כיצד ניתן לקיים חדשנות בארגון מבלי ליפול למלכודת "מורכבות היתר"? טענת המאמר היא שמורכבות היתר בבניין הכוח הצבאי נובעת במידה רבה מפערי המ ש ג ה במסגרת השיח הארגוני. כמקרה בוחן לביסוס טענה זו, נביא את מארז מודולרי - פרויקט שמימושו נכשל במסגרת תהליכי האישור התקניים בצה ל. ניתוח סיבת כישלון הפרויקט מתעתד לחשוף את פערי ההמשגה שבהם עוסק המאמר. כמו כן, נעשה שימוש בהק א - 10/1 המסמך התקני המגדיר תהליכי אישור, ניהול ובקרה על פיתוח והצטיידות באמל ח בצה ל. ניתוח הנוהל באופן ביקורתי חושף את פער ההמשגה ברמה המערכתית, אשר שופך אור על הסיבה לחוסר הצלחתו של הנוהל לממש את המטרות שלשמן נועד. בשפה מטפורית - אשר תובהר בהמשך - אנו מנסים להסביר כימיה באמצעות אטומים בלבד, וזה לא הולך. לכן, עלינו לכונן מחדש את מושג ה מולקולה. המחשבה העומדת בבסיס המאמר היא שאי ודאות, מורכבות ודינמיות של רעיון או של מושג הם נגזרת של נקודת המבט שמתוכה מתבוננים עליו. נמחיש זאת כך: ניתן להסביר בפשטות יחסית כיצד פועלת מכונית מנקודת המבט של החלקים העיקריים שלה - מנוע, גלגלים, מוט הילוכים וכו. מאידך גיסא, אם ננסה להסביר את אופן הפעולה שלה ללא שימוש במונחים אלו, אלא במונחי הרכיבים שמהם עשויים חלקיה )מוטות, ברגים, רצועות וכו (, נגלה מהר מאוד שההסבר שלנו דורש מילים רבות הרבה יותר, ועם זאת, התוצאה מובנת הרבה פחות. ככל שנקודת המבט - או ההמשגה - נמצאת ברובד נמוך יותר, כך עולה רמת המורכבות. באותו אופן, הכימיה עושה שימוש במולקולות ולא רק

55 חניה בניין כוח מסדר שני 55 באטומים, אף על פי שמולקולות מורכבות בעצמן מאטומים. אטומים לבדם אינם יכולים להוות את יחידות הבסיס לתאוריה כימית, משום שתאוריה כזו לא תהיה מובנת ואף לא מדויקת, ועל כן היא תיכשל בחיזוי תופעות כימיות. הסתכלות על תופעות כימיות מנקודת מבט של אטומים כמוה כהסתכלות על כאוס. אם כך, המ ש ג ה ברובד נמוך מדי היא המובילה למורכבות היתר. האם מורכבות בניין הכוח נובעת מהמ ש ג ה ברמה נמוכה מדי? או לחלופין, האם יכול להיות רובד המ ש ג ה גבוה יותר - רובד של המ ש ג ה מערכתית - שיאפשר לשיח בניין הכוח להיות אפקטיבי יותר? כאמור, הטענה כאן היא שאכן כך. תמונה 13: להקת רחפנים. דוגמה לטכנולוגיה שהתפתחה מהר יותר ממסוגלות הארגון הצבאי להשתמש בה. Shutterstock( )Andy Dean, מה הן היחידות הבסיסיות, האטומים שלנו, בשיח על בניין הכוח? הדוגמאות שהבאנו לעיל באות להמחיש עיקרון שכבר מובן מאליו בתחום הפעלת הכוח, אך אינו מיושם כלל בתחום בניין הכוח. בתחום הפעלת הכוח אנו יודעים כי לא ניתן לתאר את תופעת המלחמה כמכלול, ובוודאי שלא לנהלה, מתוך "המשקפת הטקטית". המלחמה היא אמנם אוסף קרבות, אבל נקודת מבט רדוקציונית 3 שכזו לא יכולה להסביר כיצד כל אלו ביחד משרתים יעד אסטרטגי. אם כך, דרושה לנו המשגת ביניים - הרובד המערכתי. זוהי קומת מושגים מופשטת, מעל המושגים הטקטיים, שבאמצעותה ממלכת אי הוודאות מקבלת צורה הגיונית יותר ובת חיזוי. המערכה היא יצור בעל שני פנים: פן אחד הינו ההיגיון האסטרטגי שמשרתת המלחמה והפן השני הוא מכלול הקרבות שמהם היא מורכבת. המערכה מסוגלת להכיל מורכבות זו רק מאחר והיא מתוארת ברובד גבוה יותר מהתיאור הטקטי. 3 רדוקציוני - פשטני. תאוריית הרדוקציוניזם בפילוסופיה גורסת כי טבעם של רעיונות מורכבים יכול תמיד להצטמצם או להיות מוסבר ברעיונות בסיסיים או פשוטים יותר. תאוריה זו הפוכה לגישת ההוליזם.

56 56 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 מטרת הק א 10/1 4 היא לוודא עד כמה שניתן שכל פרויקט ייצא לדרך כשישנם הגדרה ברורה של צורך, רעיון קוהרנטי ורמת סיכון סבירה. תהליך האישור כולל בדיקות מקיפות של אספקטים שונים בפרויקט עוד טרם מימושו; הבנת הצורך, מתוך מטרה לתת רמת ביטחון גבוהה ככל שניתן לגבי התועלת המבצעית שבפרויקט, בחינת ההיתכנות הטכנית והמשאבים הנדרשים למימושו. במידה ונוהל 10/1 משקף את שיח בניין הכוח, ניתן לומר ששיח זה נעצר ברמת הפרויקטים. פרויקט הוא היחידה הבסיסית של בניין הכוח. באנלוגיה של הפעלת הכוח, הפרויקט הוא הקרב. באנלוגיה לפיזיקה - הפרויקט הוא האטום. ברם, המורכבות שהביא עימו העידן הדיגיטלי דורשת קומה נוספת, מעבר לקיים כיום. העידן הדיגיטלי יוצר פוטנציאל לסוג חדש של יחסים בין פרויקטים. היחסים הללו אינם יכולים להיות מוסברים ברמת הפרויקטים עצמם, בדיוק כפי שיחסים מסוימים בין אטומים מגדירים מושג של מולקולה, ולא תופעות כימיות. אם כן, ניתן להסביר תופעות כימיות מערכתיות רק באמצעות המושג מולקולה ולא אטום. כאשר המטכ ל - הרמה המערכתית - מעצב את בניין הכוח כמעט אך ורק דרך אישורם או אי אישורם של פרויקטים המובאים אליו, הוא למעשה מזניח רובד גבוה יותר. שימוש ברובד נוסף זה עשוי לאפשר התמודדות טובה יותר עם מורכבות עולם בניין הכוח ולאפשר את מיצוי פוטנציאל העידן הטכנולוגי הנוכחי. במקום לנהוג כך, המטכ ל מסתכל על כל הקשור לענייני בניין הכוח דרך המשקפת הטקטית. הוא מדבר באטומים בעוד הוא צריך לדבר במולקולות. אם פרויקטים הם אטומים, אז מהן מולקולות? נתעכב עוד על המשל. יש להבין שמולקולה אינה מתנהגת כמו אטום. היא איננה אטום גדול יותר. אמנם תיאור המולקולה כאוסף אטומים הוא מדויק, אך הוא רדוקציוני. תיאור כזה איננו מסביר מהי מולקולה כתופעה העומדת בפני עצמה, כפי ש שני אטומי מימן ואטום אחד של חמצן בקשר כימי לא מהווה תיאור מוצלח במיוחד של מים. התכונות של שני סוגי הגז הללו לא מרמזים אפילו במעט לגבי התכונות של הנוזל החביב. התכונות תמונה 14: תמונה 3: אטומים ומולקולות, המרכיבים את מגוון היסודות והחומרים בכדור הארץ. שימוש ברובד הנוסף של המולקולות מאפשר התמודדות טובה יותר עם מורכבות עולם החומר. )Siyavula Education, Flickr( 4 הנוהל המרכזי לתהליכי בניין הכוח בצה"ל. מקור: ענף אמל"ח ופרויקטים, אג"ת. הק"א 10/1 )צה"ל: 2016(.

57 חניה בניין כוח מסדר שני 57 של המים נובעות מהאינטראקציה בין היסודות שלו, לא פחות מהיסודות עצמם. המושג "מולקולה" נמצא במרחב הבין אטומי. הפער הרעיוני בין אטום למולקולה הוא כה גדול, שמדע הכימיה לא יכול להתפתח בדיבור במושגים של אטומים בלבד, ולכן ההמשגה של 'מולקולה' והשימוש בה הם כה חשובים. בחזרה לנמשל - אנו מחפשים מענה שנמצא במרחב הבין פרויקטלי. אף אסופת פרויקטים מאוגדת בתוכניות )כמו תוכנית רב שנתית( לא תהווה פתרון אמיתי לבעיה. לכל פרויקט ישנם מאפיינים דומים - התחלה וסוף, יעדים מבצעיים ומסגרת משאבית. תוכנית היא עדיין סוג של פרויקט, היא פרויקט המכיל מספר פרויקטים. אי הוודאות, המורכבות והדינמיות המלווים את הפרויקטים מצטברים והופכים לאי הוודאות, המורכבות והדינמיות של התוכנית כולה. המושג תוכנית לא עוזר לנו לכתוב את מדע הכימיה של בניין הכוח. אם כן, אז מהי מולקולה בבניין הכוח? כדי להקל על עצמנו במלאכת ההמשגה הלא פשוטה הזו, נתחיל מסקירה של מקרה בוחן, ואחר כך ננסה להבין אותו בהקשר כוללני. הרעיון שיובא להלן הובא לאישור אג ת במסגרת אחד התר שים האחרונים. הרעיון הפך אמנם לפרויקט מאושר, אבל כל מה שהיה חשוב בו באמת לא בא לידי ביטוי בהגדרתו הסופית. כלומר, על אף שלכאורה אושר לביצוע, למעשה הרעיון לא מומש. המסקנה בסוף ניתוח מקרה הבוחן תמחיש את טענת המאמר; בעוד שהרעיון היווה מולקולה, הארגון לא הצליח לממשו משום שהוא הומשג במונחים של "אטום". דוגמה למולקולת בניין כוח - מארז מודולרי בתמצית, הרעיון היה לפתח מארז כרטיסים מודולרי שיותקן על פלטפורמות שונות )אוויריות, יבשתיות, ימיות וכו'( ויוכל לאכלס בתוכו מערכות חישה )סנסורים( בצורת כרטיסים סטנדרטיים. המוטיבציה לרעיון נבעה בין היתר מהעלויות הגבוהות ומהזמן היקר הכרוכים בהתקנת חיישן איסוף מודיעין חדש על פלטפורמה. תהליך ההתקנה כלל בדיקות התאמה לפלטפורמה )משקל, פרופיל רעידות, טווחי טמפרטורה, תאימות אלמ ג וכו (, מציאת מקום או פינויו בפלטפורמה, שינויי חיווט, טיסות ניסוי ועוד. מורכבות ההתקנה עיכבה את האפשרות לפתח ולבדוק חיישנים חדשים. הנחת היסוד אצל הוגי הרעיון הייתה כי 5 בעידן הדיגיטלי, קצב התפתחות הסנסורים גבוה הרבה יותר כי הוא נהנה מ חוק מור. אם רמת הסרבול הכרוכה בהתקנות ובבדיקות ההתאמה תצטמצם באופן ניכר, פער הזמנים בין זיהוי צורך מודיעיני חדש לבין קבלת המענה החיישני יקטן משמעותית. 5 חוק מור הוא אמירה משנת 1965 של גורדון מור, לפיה עוצמת המחשוב בשבבים אלקטרוניים תכפיל את עצמה כל שנה וחצי עד שנתיים. באופן מפתיע, חוק זה אכן התגשם ומתקיים כמעט בדיוק עד היום, כך שהוא מהווה מעין נבואה המגשימה את עצמה. חוק מור משמש גם מעין מפת דרכים לתעשיית השבבים, המעניקה מוטיבציה לחברות בתחום לפתח טכנולוגיה בקצב התואם לתחזית זו.

58 58 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 יתרה מזאת, סקירה טכנית של חיישנים שונים )ויזינט, סיגינט, מכ מ ועוד( העלתה שרוב הרכיבים דומים מאוד, ויכולים להיות משותפים אם בונים אותם מראש ככאלו. לדוגמה, כל החיישנים צריכים יחידת חישוב, יחידת אחסון נתונים, יחידת קירור, יחידת תקשורת, מצפין, פרישת כבילה לרכיבים חיצוניים המותקנים על גוף הפלטפורמה כמו אנטנות או מצלמות, ועוד. המפרט המדויק אמנם יכול להשתנות בין החיישנים השונים, אך בראייה כוללת, היה היגיון לייצר מפרט כללי שיתאים לרוב החיישנים. בהסתכלות לטווח ארוך עלה כי אזור החפיפה רק יגדל עם הזמן. הביטויים ראייה כוללת ו הסתכלות לטווח ארוך אינם מקריים, אלא מעידים על נקודת המבט שמתוכה נבט הרעיון. לפי נקודת מבט זו, כלל הפרויקטים במרחב מערכות החישה רלוונטיים בהווה ובעתיד הרחוק, אשר דווקא נראה לעין. להסתכלות זו שני מאפיינים תמונה 15: חיישן אלקטרו אופטי מסוג.CCD עיקריים: הימצאות במרחב הבין סקירה טכנית של חיישנים שונים העלתה שרוב פרויקטלי והישענות על מגמות יציבות הרכיבים דומים מאוד ויכולים להיות משותפים. יחסית, כך שאינה סובלת מדינמיות יתר. )NASA( הערה זו תחזור בהמשך ותוסבר בהרחבה. אם כן, הרעיון היה לפתח מארז אשר יותקן פעם אחת בלבד בכל פלטפורמה, דבר שיאפשר התקנה מהירה של חיישנים שונים מאוחר יותר. החלפת המארז תתרחש כל שנה, בעוד שהחלפת חיישן מתרחשת כל 5-2 שנים. על פי הרעיון, חיישנים חדשים שיפותחו בתקן יוכלו להיכנס למארז בקלות ובמהירות ולאחר בדיקות מינימליות - ייקח ימים או חודשים ספורים במקום שנים, כפי המצב שהיה קיים אז. פירוק המערכות למודלים פשוטים יפחית עלויות וזמני פיתוח - גם כן, משנים לחודשים ספורים בלבד - מאחר ופרויקט החיישן מתכווץ לפרויקט פיתוח כרטיסים. כאשר הפרויקטים קטנים יותר, מורכבות תהליך הרכש פוחתת ומצטמצמים הסיכונים בפרויקט. המודולריות והתקינה המשותפת יאפשרו הרכבת חיישנים מחברות שונות ושימוש באותם רכיבים למערכות שונות וכך יקנו לצה ל כוח מיקוח מול התעשיות. היכולת להרכיב ולפרק תהווה כר ליצירתיות, לחסכון משאבי ניכר לאורך זמן ולקיצור זמן התגובה בין הצורך המבצעי למענה. כל אלו הפכו את פרויקט מארז מודולרי לרעיון מכפיל כוח בבניין הכוח של מערכות החישה.

59 חניה בניין כוח מסדר שני 59 אז מדוע פרויקט מארז מודולרי לא הצליח? הארגון התייחס אל הרעיון כאל אטום, כלומר כעוד פרויקט, בעוד שהוא מולקולה. באופן שיכול להישמע מפתיע, במונחים של אטום, פרויקט מארז מודולרי הוא לא פרויקט מוצלח כל כך ביחס לחלופות שלו: הצורך המבצעי לא ממוקד ועלות פיתוח מארז גנרי יקרה בהרבה ממארז שהוא תפור לחיישן מסוים. אמנם, לאורך זמן, יענה המארז המודולרי על צרכים רבים יותר ויהיה משתלם יותר מבחינה משאבית. עם זאת, לאורך זמן הוא בדיוק המרחב הבין פרויקטלי. ממד הזמן "הטווח הארוך" נמצא מחוץ להקשר של פרויקט בודד. הוא עומד מחוץ לתחום האטום; היתרונות שמספקת ראייה לטווח ארוך נמצאים בתחום המולקולות. בדיון חלופות במסגרת פרויקט נתון, חלופה מהודקת לצורך קונקרטי לעולם תנצח - בעלויות, בזמנים ובבהירות של הצורך המבצעי. לכן, באופן שלא צריך להפתיע, זה מה שעלה בגורלו של פרויקט המארז המודולרי. בתהליכי אישור הפרויקט, מתוך רצון לממש את הרעיון, הציע חיל האוויר חלופה שהייתה ממוקדת בצורך קריטי, זולה ומהירה יותר, כי המרכיבים הגנריים הוזנחו. החלופה של חיל האוויר נבחרה, וכל היתרונות שעמדו בבסיס הרעיון המקורי נגוזו. הראייה הכוללת שהייתה מ טיבה עם כלל הפרויקטים, הצטמצמה לכדי הסתכלות על פרויקט בודד. הראייה התשתיתית לטווח ארוך הצטמצמה לכדי מענה ממוקד לצורך אחד, צורך אשר קיים סיכוי גבוה שיחלוף עוד לפני שהפרויקט יסתיים. המולקולה קרסה לאטום. במונחי מורכבות - הפסדנו אפשרות להפחית בצורה ניכרת את מורכבותו של בניין הכוח במרחב של מערכות חישה מוטסות. במונחי העידן הדיגיטלי והחדשנות - הארגון בחר בחלופה הפחות חדשנית, זו שאינה מביאה לידי מיצוי את הפוטנציאל החשוב של עידן הדיגיטל בשימוש חוזר בנכסים, בקישוריות ובאינטראופרביליות בין מערכות. הכללה: מולקולות בבניין כוח או בניין כוח מסדר שני מקרה הבוחן של המארז המודולרי הובא כדי לסייע לנו לענות על השאלה אם פרויקטים הם אטומים, מה הן המולקולות של בניין הכוח?. המארז המודולרי הוא מקרה פרטי, כעת ננסה ללכת מן הפרט אל הכלל. התכונה העיקרית המבדילה בין המארז המודלרי לבין פרויקטים "רגילים היא פונקציית המטרה שלו; בעוד שמטרת פרויקטים רגילים 6 היא מילוי של צורך מבצעי, מטרת המארז המודולרי הייתה לייצר תנאים שבהם יהיה קל ואפקטיבי יותר לפתח פרויקטים למול צרכים מבצעיים. במילים אחרות, אם פונקציית המטרה של בניין כוח רגיל היא להביא להפעלת כוח אפקטיבית יותר, אז פונקציית המטרה של בניין הכוח במובן שאנו 6 בפרק א של הק א 10/1, מובאת ההגדרה של המונח פרויקט : משימה חד פעמית לבניין כוח, שהיקפה, משאביה ומשך מילויה מוגדרים מראש. תחילת הפרויקט בשלב היזום וסיומו בהכרזת מבצעיו ת סופית ובהפקת לקחים. אם כך, פרויקט המארז המודולרי אינו בדיוק פרויקט. הפיתוח והתחזוקה של תקן אינם משימה חד פעמית עם היקף משאבים ומשך זמן מוגדרים, אלא תהליך מתגלגל המושפע ומשפיע על פרויקטים שונים לאורך זמן. כמו כן, קשה מאוד להגדיר לפעילות מעין זו מבצעיות סופית. בניין כוח תשתיתי אינו פרויקט רגיל; זהו פרויקט שפונקציית המטרה שלו היא פרויקטים אחרים.

60 60 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 מדברים עליו כאן, מגלמת בעצם מהותה בניין כוח אפקטיבי יותר, אשר יביא בתורו גם להפעלת כוח אפקטיבית יותר. ברצוני להציע מונח שיכול לשרת אותנו בהמשגה בהמשך הדרך. לדעתי, המושג בניין כוח מסדר שני מתאים פה, משתי בחינות. ראשית, כפי שנאמר כאן - המארז המודולרי אינו מהווה בניין כוח המתייחס באופן ישיר להפעלת כוח, אלא מגלם את בניין הכוח בעצם מהותו. המארז המודולרי לא יוכתר כפרויקט מוצלח אם הוא יביא תועלת מבצעית, אלא דווקא אם יתברר כי הוא יצר את התנאים לשורת פרויקטים אחרים שהביאו תועלת מבצעית. הבחינה השנייה והעמוקה יותר, נוגעת לכל מה שנאמר למעלה בנוגע למרחב הבין פרויקטלי, מרחב היחסים שבין פרויקטים והפוטנציאל של העידן הדיגיטלי. בלוגיקה ובמתמטיקה, המושג שפה מסדר שני מתייחס להרחבת הלוגיקה מסדר ראשון, באופן המאפשר דיבור על יחסים בין אובייקטים מן הסדר הראשון. מסתבר שכאשר אנו רוצים לבטא יחסים בין אובייקטים, אנו נדרשים לשפה אחרת, שאיננה מהסוג שבו אנו משתמשים כדי לבטא את האובייקטים עצמם. נהוג להשתמש במונח סדר שני כדי לסמן את היחס בין שתי השפות הללו. שפת הכימיה שונה משפת הפיזיקה; שוני זה נעוץ בעובדה שהכימיה עוסקת ביחסים בין היסודות בעוד שהפיזיקה עוסקת ביסודות עצמם. ביחס לפיזיקה, הכימיה היא שפה מסדר שני. בהקבלה לנושאנו, המארז המודולרי מגלם יחסים בין פרויקטים. לדוגמה, דרך התקינה שהוא מכתיב הוא פותח את האפשרות שפרויקטים שונים ייהנו מנכסים משותפים. יעד זה לא יתאפשר מבלי שעיצוב התקינה יעניק משקל ומחשבה לאופן שבו מערכות שונות "ידברו" אחת עם השנייה. במילים אחרות, עיצוב מוצלח של המארז תלוי בהבנה טובה של היחסים העתידיים בין המערכות השונות, או הפרויקטים השונים, שאותם יאכלס בעתיד. אם כן, זהו פרויקט מסדר שני או פרויקט בניין כוח מסדר שני. באופן שכבר לא אמור להפתיע אותנו, בניין כוח מסדר שני הוא גם האפשרות היחידה להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל הגלום בעידן הדיגיטלי. פוטנציאל זה תומצת לעיל ברשימה קצרה של שלוש תכונות עיקריות: שימוש חוזר בנכסים, קישוריות ואינטראופרביליות. תכונות אלו עוסקות אך ורק ביחסים בין פרויקטים, ופונקציית המטרה שלהם איננה הישג מבצעי אלא טכני בלבד )אשר בתורו אמור להביא להישג מבצעי(. האם המטכ ל עוסק בבניין כוח מסדר שני? לצערנו, התשובה היא לא. כאמור, מנגנון עיצוב בניין הכוח המטכ לי מתמצה באישורם או באי אישורם של פרויקטים המובאים אליו בהקשר גנרי תקני, באופן המנוסח מראש על פי הנוהל. פרויקטים שיעברו את תהליך האישור הם בהגדרתם פרויקטים מסדר ראשון. היחסים בין פרויקטים כמעט ואינם מעניינים את המטכ"ל, ובוודאי שאין עליהם מדידה ובקרה. ולראייה - תמיד ישנו ראש פרויקט שעליו מוטלות האחריות והסמכות לביצוע הפרויקט. מאידך גיסא, מעולם לא היה ראש יחסים בין פרויקטים בהיררכיה הסמכותית, ודאי שלא מעל ראש פרויקט )עצם העובדה שאנחנו נדרשים להמציא מונח שיתאר את הצורך, ממחיש עד כמה אנו, כארגון,

61 חניה בניין כוח מסדר שני 61 רחוקים מהכרה בחשיבות הכ ה גדולה של בניין כוח מסדר שני(. פרויקט של מישהו אחר הוא הדבר האחרון שמעניין ראש פרויקט, כיוון שהוא לא נמדד לפיו, ומכיוון שהפרויקט האחר לא נמצא בתחום הידע והסמכות שלו. אם כן, לא פלא שעל אף שהעידן הדיגיטלי מבשר קישוריות ושימוש חוזר בנכסים, אנחנו מוצאים את עצמנו עם עודף מוגזם של מערכות שונות שלא מתחברות אחת אל השנייה. אין קישוריות ואין שימוש חוזר בנכסים. כתוצאה, אנחנו חווים עודף מורכבות וחוסר יכולת לבטא בפועל את החדשנות הקיימת בכוח. לא משום שאיננו רוצים בכך, אלא משום שאיננו עושים את מה שצריך לעשות כדי שזה יקרה. השימוש הבלעדי במונחי פרויקט מאפשר לנו למנות ראש פרויקט לקישוריות )פעולה שאנו נוקטים בה מעת לעת(, עם זאת, מקריאת המאמר ניתן להסיק כי אין בכוחו של מינוי או של פרויקט שכזה לפתור את הבעיה. אי אפשר לפתור יחסים בין פרויקטים באמצעות פרויקטים נוספים. מולקולות אינן אטומים מיוחדים, יש לעלות קומה ולפתח את רעיון בניין הכוח מסדר שני. כיוונים מעשיים עדיף היה אילו היינו מתעכבים על פיתוח הידע וההמשגה לפני הקפיצה להמלצות מעשיות. אף על פי כן, אצביע על כמה כיוונים כלליים להתמודדות עם הבעיה: נוהל 10/1 אינו מתאים לפעילויות בניין כוח מסדר שני. יש לייצר אפיק מקביל לאישור פרויקטים מסוג זה. על נוהל 10/1 להתעדכן כך שיתנה את אישורם של הפרויקטים המובאים אליו בעמידה במסגרות שפותחו במסגרת האפיק המקביל. האחריות והסמכות הישירה של פעילויות בניין כוח מסדר שני חייבת להיות של הרמה המערכתית, קרי המטכ ל. מהסעיף הקודם נובע שיש להקים פונקציה מקצועית, בכפיפות ישירה למטכ ל, שבאחריותה ובסמכותה לעצב את המרחב הבין פרויקטלי. על ראשי פרויקטים מכלל הזרועות לענות לדרישות המגיעות מפונקציה זו, בדיוק כשם שעליהם לענות לדרישות המגיעות מכיוון הצרכן המבצעי. יש לשקול להכניס את המושג בניין כוח מסדר שני כחלק אינטגרלי מתורת בניין הכוח הצבאי על מנת לבצע את ההבחנה הנדרשת בין סוגי הפרויקטים ולקיים מערכת קריטריונים ונהלים נפרדת בעבור כל סוג.

62 62 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 רשימת מקורות: אג"ת, ענף אמל"ח ופרויקטים. הק"א 10/1. צה"ל: 2016.

63 לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן 1 ערן אורטל אמ"ן הוא מונופול טבעי למודיעין. כמו מונופולים אחרים, מקורו בהשקעות עתק בתשתיות בשלב ההקמה ובקביעת חסמים לכניסת מתחרים. אלא שהמוצר המיוצר במרכז המודיעיני על בסיס איסוף ריכוזי, ככל שהוא חיוני לצה"ל, הוא כבר אינו מספיק. הטכנולוגיה מאפשרת מענה טוב יותר לצורך הגובר במודיעין קרבי באמצעות יצרנים מקומיים. אמ"ן נדרש לוותר על בלעדיותו באיסוף ובמחקר, לעודד שילוב חיישנים וטכנולוגיות עיבוד מידע בכוחות הלוחמים, ולקחת תפקיד מוביל בבנייתה של מערכת מודיעינית משוכללת יותר. אמ"ן מחזיק בידע הנדרש לפיתוח "רשת מודיעין חכמה" שתשלב "ייצור מודיעין" קרבי בכוחות הלוחמים, המידע יוצלב עם המודיעין המרכזי של אמ"ן שגם יועשר בדרך זו, והמרכז האמ"ני יהיה פנוי יותר להתמקד בחידות המודיעיניות החשובות. "כאשר אנו מצליחים להפריך תאוריה כלשהי, אנו מאפשרים לעצמנו להתחיל לחשוב מחדש" קרל פופר מבוא "מודל עסקי" אינו מושג אינטואיטיבי או מקובל בהגות הצבאית. מדעי הצבא, הביטחון והמודיעין מדגישים, בצדק בדרך כלל, את התנאים הייחודיים שלהם: המלחמה אינה "תחרות עסקית" בין מתמודדים על נתח שוק, אלא מאבק שנוטה להיות סכום אפס לחיים ולמוות. קל לחשב את התשומות הביטחוניות של מדינה, אך כמעט בלתי אפשרי להעריך את התפוקות במונחים כלכליים, ועוד כהנה וכהנה נימוקים טובים. למרות זאת, מעת לעת נראה כי יש בשיח העסקי פוטנציאל לשיח הביטחוני שלנו. הרי בכל זאת קיימים קווי דמיון חשובים בין העולמות; 2 "מודל עסקי" הוא ההסבר הפשוט ביותר של עסק לאופן שבו התשומות )הוצאות( מ תרגמות להכנסות )רווחים(, באמצעות אלוף משנה ערן אורטל הוא ראש צוות החשיבה במרכז דדו. 1 ראה: סם ברונפלד, "דם ודמים - על חשיבה צבאית וחשיבה כלכלית", צבא ואסטרטגיה, כרך 6, גיליון )2014(. 1 2

64 64 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 מתן ערך כלשהו ללקוחות. כשהנחות הבסיס ל"מודל העסקי" משתנות, עלול העסק לחוות טלטלה. בלוקבאסטר, למשל, התבססה על ההנחה שהערך של בידור ביתי איכותי ללקוח תלוי באופן משמעותי בהשכרת סרטי קולנוע בפורמט של קלטות. הופעת ה VOD ושירותי הסטרימינג שמטו את הקרקע מתחת למודל עסקי זה והסוף ידוע. בעידן שבו הטכנולוגיה משנה את מבנה המשק הכלכלי ויוצרת הגות צבאית ערה בדבר מהפכה חדשה בעניינים צבאיים, 3 מספק המושג "מודל עסקי" מסגרת לבירור הערך הייחודי של ארגון ביטחוני. לדוגמה, אפשר לתאר את "המודל העסקי" של חיל האוויר כמודל שבבסיסו מונופול על שירות תקיפת מטרות. חיל האוויר תוקף מטרות אויב המיוצרות ברובן על ידי גורמי מודיעין ואשר נדרשות לתקיפה על ידי המטה הכללי. ככל שהאויב מתפזר יותר, נעלם תמונה 16: מכירת חיסול בסניף של בלוקבאסטר באנגליה, בעקבות פשיטת הרגל של הרשת. כשהנחות הבסיס למודל העסקי משתנות, עלול העסק לחוות טלטלה. Wikimedia( )Rept0n1x, יותר ופועל במרחבים גדולים יותר, כך מתרבות המטרות הפוטנציאליות של חיל האוויר במרחב. בהתאמה, מועצמת התלות של המטה הכללי בחיל האוויר כגורם תקיפה שיש לו בלעדיות על חלק גדול מאוד מהתקיפות. חיל האוויר אמנם אינו "מתוגמל" לפי תקיפה, אך ככל ש"בנק המטרות" שלו בשגרה ובחירום גדל, כך ברור שנדרשות יותר השקעות 3 ערן אורטל, "מבולבלים? גם אנחנו! - פרספקטיבה היסטורית לדיון על 'יבשה באופק'", בין הקטבים, )צה"ל: מרכז דדו, יולי 2018(.

65 אורטל לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן 65 צה"ליות בחימוש אווירי ובמטוסים. ואכן ידוע כי ההשקעות הצה"ליות בחימוש אווירי ובמטוסי קרב הולכות וגדלות עם השנים. המודל העסקי הזה יכול להסביר את הפרדוקס שנדון לעומק בגיליון "עוצמה אווירית" של "בין הקטבים". 4 מצד אחד העוצמה האווירית שלנו נכשלת במבחנה האסטרטגי - הניסיון המתמשך לנצח מלחמות מהאוויר, מצד שני חיל האוויר נחשב לארגון מצליח מאוד. חיל האוויר מוכר "תקיפות", לא ניצחון, הוא מספק ערך של "פגיעה במטרות אויב" ו"הימנעות מסיכון כוחות קרקעיים". הביקוש לערך זה הולך וגובר ככל שהאויב מפזר עצמו באתרים גיאוגרפיים רבים יותר ובונה תרחישי לחימה מאיימים יותר על הכוח היבשתי. במונחים אסטרטגיים ניתן לטעון כי מדובר ב"כשל שוק", שמאפשר למונופול תקיפות להרוויח ולהתחזק על אף שהערך האסטרטגי שהוא מספק הולך וקטן )המלחמות הופכות לארוכות, מתישות ובלתי מוכרעות(. ועדיין, מבחינת חיל האוויר זהו "מודל עסקי" מוצלח. במאמר זה אטען כי "המודל העסקי" של אגף המודיעין בצה"ל נשען על הנחות עבודה שאינן בתוקף. מונופול טבעי הוא גוף שהקמתו מחייבת משאבים עצומים, הפעלתו זולה יחסית לעלות ההקמה ויש לו קהל לקוחות גדול, שהופך ל"שבוי". אמנם למודיעין הריכוזי ולתשתיותיו אין חליף אמיתי, אך ניתן לתאר היום גם מוצרים מודיעיניים נוספים, בתחום המודיעין הטקטי רב הערך, שנוצרים מחוץ לתשתיות המודיעין הריכוזי. בהיותו ארגון שאינו עסקי, אי שינוי המודל אמנם לא יביא לקריסת אמ"ן, אך בהחלט יביא לדעיכה הדרגתית בערך שהוא מייצר לצה"ל. לאמ"ן נדרש מודל עסקי חדש. המודל העסקי הנוכחי של אמ"ן בתפיסת הביטחון המסורתית של מדינת ישראל שמור מקום מיוחד למודיעין. כהגדרתו של ישראל טל, את תורת הביטחון הישראלית כולה ניתן לתמצת לרעיון של ויתור מוחלט על כוח עמידה לטובת כוח המחץ. 5 מלחמות קצרות ומכריעות נועדו לאפשר למדינת ישראל לקיים תקופות רגיעה ארוכות שבהן תבנה את המשק ותקלוט עלייה. כוח שבבסיסו צבא מילואים גדול, שיקף את הרעיון של גיוס כלל משאבי האומה כדי להנחיל לצבאות ערב תבוסה מהירה ומכרעת ולאפשר חזרה מהירה לשגרה. מה שא פשר לתורת הביטחון הישראלית לסמוך על צבא גדול בשעת חירום בלבד, הוא הרעיון של "התרעה מודיעינית". התרעה מודיעינית, אם כן, היא הערך הייחודי שנתן אגף המודיעין לצה"ל ולמדינת ישראל. חשיבותו העצומה של הערך הזה הצדיקה השקעות גדולות לאורך שבעה עשורים בתחום המודיעין, ואכן נחשב אגף המודיעין של צה"ל לאחת מסוכנויות המודיעין הטובות בעולם. אך "ערך" הוא לא גורם יחיד בהצלחתו של מודל עסקי. חברת החשמל, למשל, מספקת ערך דרמטי במשק הישראלי - אנרגיה. אך מה שמסביר את הצלחתה הוא לאו דווקא מכירת החשמל )החברה שקועה בהפסדי ענק(, אלא דווקא היותה מונופול )טבעי( על 4 בפרט ראו: מאיר פינקל, "יעילות ונקודת השיא של ההצלחה - האם דפוס הפעולה של מערכה אווירית בפתיחת מערכה עבר את נקודת השיא?", בין הקטבים, )צה"ל: מרכז דדו, יוני 2017(. 5 ישראל טל, הביטחון הלאומי: מעטים מול רבים )תל אביב: דביר, 1996(, 52.

66 66 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 אספקת החשמל. כמונופול, מצליחה חברת החשמל )וועד העובדים( להשפיע על המדיניות הממשלתית בתחום החשמל ולייצר לעצמה רשת ביטחון פיננסית המנותקת משורת הרווח העסקי שלה. השנים הארוכות שנדרשו למדינת ישראל לצאת לרפורמה הנוכחית במשק החשמל, ועיצוב הרפורמה הזו במו"מ עם חברת החשמל, מעידים על כך. הצלחתו של אמ"ן באספקת הערך שהוגדר לו - התרעה מודיעינית - הייתה מרשימה בדרך כלל, גם אם נזכור את הכשלונות המודיעיניים של אוקטובר 1973 ואחרים. אך עוצמתו האמיתית של אמ"ן בצה"ל נשענה לאורך השנים לא רק על הערך המוצהר אלא גם, ואולי בעיקר, על היותו מונופול טבעי בשני תחומים קריטיים: תחום החישה )איסוף מודיעין( ותחום עיבוד המידע )מחקר מודיעיני(. וכך, בדומה לחברת החשמל עד לאחרונה, מצליח אמ"ן לשמר את עוצמתו הארגונית ואת מעמדו בצה"ל גם כשמשקלו של הערך המקורי - מודיעין להתרעה - ירד. במשך עשרות שנים התבצע איסוף המודיעין העיקרי של צה"ל בשלושה תחומים מרכזיים: הפעלת סוכנים, קליטת אותות והפעלת חיישנים ייעודיים )סנסורים(. סוכנים ומודיעין אותות )אלינט וסיגינט( תמיד היו תחום בלעדי של אמ"ן בצה"ל )גם אם לעיתים בלעדיות זו הייתה רק תיווך במידע שהביאו מקורות המוסד(. בעניין החיישנים - אמנם חיל האוויר הוא שהטיס חלק מהחיישנים לגיחות איסוף ייעודיות, אך אפיון החיישנים, הגדרת משימות האיסוף ופיתוח החיישנים הבאים - כל אלה היו מטבע הדברים באופן בלעדי בידי אמ"ן. כמו בתחום החישה, כך גם במחקר; הצורה הגולמית של תצלומי אוויר, קיטועי שיחות מהאזנות, תעבורת תקשורת וחומרי גלם אחרים, כמו גם הצורך בהיכרות אינטימית עם המקורות - כל אלה חייבו תהליכי מחקר ריכוזיים שנעשו במערכי האיסוף ובחטיבת המחקר. הערך המודיעיני העיקרי המסורתי - התרעה ממלחמה - נשחק, כאמור, עם השנים, בכך איננו מחדשים דבר לקוראים. אך עוצמתו של אמ"ן המשיכה להתחזק לא רק בשל הערך האלטרנטיבי של התרעה מפיגועים )וכאן ראוי לציין את ההתארגנות המרשימה של אמ"ן בעשור הקודם וגם בשנים האחרונות ואת הצלחתו לבנות מנגנונים יעילים נגד פיגועי טרור(, אלא בעיקר בשל התלות המוחלטת של זרועות צה"ל, ובעיקר כוחות היבשה, במודיעין הטקטי שסיפק אמ"ן. אמנם חילות האוויר והים נהנו לאורך השנים מגופי מודיעין עצמאיים שהלכו והתעצמו, אך אפילו הם נותרו תלויים בסוכנויות האיסוף המרכזיות של אמ"ן. מודיעין צבאי טקטי )"מטרות"( הפך לערך חשוב יותר ויותר ככל שתהליכי ההשתנות של האויב הפחיתו את יעילותו של המודיעין הקרבי )האויב במשקפת(. ככל שגבר ערך זה כך גדלה התלות של הכוחות הלוחמים באספקת מידע פרטני מגוף האיסוף והמחקר המרכזי של צה"ל. הנה כי כן, לא טיבו של המודיעין הטקטי )לעיתים הוא מעולה ולעיתים פחות(, אלא דווקא הבלעדיות עליו, היא שמסבירה את עוצמת אמ"ן היום. לוחמ"ם - לוחמה מבוססת מודיעין - התפיסה שהנהיג האלוף אביב כוכבי בעת היותו ר' אמ"ן, 6 היא הגילום המובהק ביותר של התפתחות זו. ע"פ גישה זו, הכשל המודיעיני 6 אביב כוכבי וערן אורטל, "מעשה אמ"ן - שינוי קבוע במציאות משתנה", בין הקטבים, 2 )צה"ל: מרכז דדו, יולי,)2014 עמ'.30,19

67 אורטל לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן 67 המרכזי במלחמת לבנון השנייה לא היה במהות המוצר - המודיעין הטקטי היה קיים "בארגזים" ע"פ תחקירי המלחמה - אלא בהנגשתו לכוחות הלוחמים. המענה, שאותו כינינו "לוחמ"ם" ושכותב שורות אלה גאה בהיותו שותף ביצירתו, מבטא גישה שעיקרה הנגשה. חזון הלוחמ"ם משול לחזון של חברת חשמל מהסוג המסורתי: אנו ניקח אחריות תמונה 17: משחק הלוח המוכר "מונופול". כדי להשיג יתרון במשחק, על השחקנים להשיג מונופול על קבוצות נכסים שונות. במשחק המציאות, אמ"ן השיג מונופול על הסנסורים ועל עיבודם בצה"ל. Flickr( )William Warby, בלעדית לא רק על ייצור החשמל אלא גם על רשת ההולכה שלו. זה היה חזון נכון, לשעתו. אם כן, בחלוף השנים התייצב המודל העסקי של אמ"ן כך: הישענות על מונופול בתחומי החישה ועיבוד המידע לצורך סיפוק ערך שמהותו העיקרית - מודיעין טקטי. נכון, אמ"ן עושה עוד דברים רבים חשובים, כגון מודיעין אסטרטגי למקבלי החלטות, תיאור האויב כמערכת לוחמת )מודיעין אופרטיבי(, מבצעים מיוחדים, לוחמת סייבר, פיתוח הון אנושי ועוד. אך אם נקלף את העטיפות כולן ונברר את המהות המרכזית של אמ"ן, את הדבר שמסביר יותר מכול את עוצמתו העכשווית בעולם המב"ם )המערכה שבין המלחמות( והמלחמה - הרי שזהו המודל העסקי שתואר כאן. אמ"ן הוא מונופול הסנסורים ועיבודם בצה"ל, ובאמצעות רשת משוכללת של הולכה, שנבנית בהובלה צה"לית של אגף התקשוב הוא יבטיח את השירות לצרכנים, וגם את תלותם בו.

68 68 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 המודל אינו בר קיימא ככל שהשתנה האויב כך עלתה חשיבות המודיעין הטקטי )עד כדי מודיעין מטרות ממש(, על המודיעין האסטרטגי והמערכתי. ככל שעולה חשיבות המודיעין הטקטי, כך עולה חשיבותו של המודיעין העדכני בזמן אמת. ככל שהמודיעין בזמן אמת הופך קריטי יותר, כך צצים הסדקים ב"אסטרטגיה העסקית" האמ"נית. הסנסורים המטכ"ליים אינם מסוגלים לספק את המודיעין הנדרש בכל סמטה וואדי בשדה הקרב, כל הזמן. גם אם נגדיל מאוד את היקף משאבי החישה האמ"ניים, ניתקל בצוואר הבקבוק המורגש זה מכבר - יכולת העיבוד והמחקר המרכזיות של אמ"ן. יכולות אלה נשענות על אלפים בודדים של משרתים מוכשרים ביותר, שנבחרו והוכשרו בעמל רב. גם אם נצליח, באופן תאורטי, להגדיל את היקף מפעל העיבוד האמ"ני )מפענחים, אלחוטנים, חוקרים(, ניתקל במחסום ההנגשה. בשונה מרשת החשמל המספקת שירות לצרכנים נייחים, רשת המידע הצה"לית נדרשת להגיע לאחרון מפקדי הכיתות המתמרנים בשטח אויב. זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית. אם נבחן את מגמות ההתעצמות שלנו במודיעין בשנים האחרונות נבחין בבירור בווקטור שמהותו - עוד איסוף, עוד מחקר )מטרות!(, ועוד הנגשה )לוחמ"ם, אינטרנט מבצעי(. ועדיין, ברור לגמרי שאין זה די. כדברי קוהלת, כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא... עד כמה עוד נוכל להגדיל את משאבי האיסוף המרכזיים של צה"ל? כמה משאבי מחקר עוד נוכל להקצות? גם כשנעבור את מהפכת עיבוד המידע הממוחשב באמ"ן, ועל כך עמלים טובים ומוכשרים הן באמ"ן והן באגף התקשו"ב, 7 עד כמה יוכלו מהפכות הביג דאטה ולמידת המכונה שיתבצעו בתל אביב לענות על הצרכים הספציפיים והמשתנים של מאות יחידות טקטיות המצויות במגע דינמי עם האויב? ואם נצליח לייצר "שולחנות אחוריים" לכל חטיבה, גדוד ופלוגת לוחמים בעורף האמ"ני, כמה אמינה ומהירה תהייה תעבורת התקשורת מהמרכז לקצה הטקטי המתמרן? האם היא תהייה חסינה תמיד מאירועי נתק בין היחידה למרכז? התשובה ברורה. אנו קרובים למיצויו של המודל הנוכחי המבוסס על מערך אחד המתמחה באיסוף ובמחקר ומוכר את המוצר ל"צרכן" - הכוחות הלוחמים, דרך רשת הולכה ארוכה ומורכבת. חיי המדף של המוצר קצרים מדי, ורשת האספקה שלו ארוכה, מסורבלת ומשובשת מדי. גם אם בשנים הקרובות ימשיכו כוחות היבשה להיות בעיקר "צרכנים", ואמ"ן ימשיך להיות בעיקר "ספק", בטווח הארוך יותר המודל כבר לא יהיה יעיל מספיק. יתר על כן, המהפכה הטכנולוגית שאנו חיים בה מעקרת מתוכן את הבלעדיות בתחומים רבים. עולם החשמל, למשל, צועד כבר שנים לכיוון של רשתות חשמל חכמות Smart( ;)Grids 8 לוחות סולאריים, שבשבות רוח ומצברים יעילים יותר, מאפשרים ל"צרכנים" 7 ראו גיליון העוסק בביג דאטה ומודיעין בכתב העת מודיעין הלכה ומעשה )המרכז למורשת המודיעין, מאי.) ראו, למשל, אתר חברת,SMERC - Smart Grid Energy Research Center.

69 אורטל לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן 69 של רשת החשמל הריכוזית להפוך להיות גם ספקים. קטנים ככל שיהיו, יצרני החשמל המקומיים הללו הם מרכיב קריטי בתפיסה של הקמת משקי אנרגיה בני קיימא וידידותיים יותר לסביבה. ייצור חשמל בתחנות כוח גדולות סובל מאי יעילות הקשורה בפחת שנוצר ברשת ההולכה ובעיקר בשינויים תלולים בביקושים לאורך היממה. תחנות כוח גדולות מתקשות להתאים עצמן לשינויי הביקוש באזורים שונים בשעות שונות. מקורות אנרגיה קטנים, אך רבים ומקומיים, מאפשרים לבנות משקי אנרגיה חכמים העונים על ביקושים מקומיים ומווסתים את הביקושים על פני שעות היום באמצעות ריבוי ספקי כוח קטנים, ותעריפים משתנים נוסף על התחנות הגדולות. 9 ספקים צרכנים קטנים משתלבים ברשת הולכה מרכזית של הספק הגדול ומייצרים שלם יעיל הרבה יותר. גם בעולם הצבאי אנו עדים לסופם של כמה מונופולים מסורתיים דרמטיים. בצה"ל, הכטב"ם הזעיר והרחפן הולכים ומבטלים את המונופול המוחלט של חיל האוויר על האוויר. 10 אמנם הוא עדיין מחזיק במונופול על התקיפות מהאוויר, אך תחומים אחרים - כמו איסוף וממסור, כבר אינם בלעדיים. סנסורים מודיעיניים שהיו בעבר נחלתם הבלעדית של ארגוני ביון גדולים כמו מצלמות זעירות, מכ"מים וחיישני לייזר מותקנים כיום אחר כבוד על כלי רכב מייצור סדרתי כהתקני בטיחות. גם מכשירים סיגינטיים, אלינטיים וכלי ריגול בסייבר קיימים בעולם האזרחי, זמינים וזולים. איסוף מודיעיני מיוחד עדיין יצטרך יכולות איכותיות, אך ככלל אין עוד מקום למונופול ריכוזי מוחלט על אמצעי חישה. הדבר נכון גם לתחום עיבוד המידע. אמנם מחקר מודיעיני עמוק ומפותח ייתכן רק במרכז מודיעיני עתיר הון אנושי וטכנולוגי. אך סוגים פשוטים יותר של היתוך מידע, עיבוד מידע ולמידת מכונה בהחלט יהיו זמינים גם בדרגי השטח בשנים הקרובות. בעידן שבו סנסורים מהתכים מידע עם סנסורים אחרים, ואינטליגנציה מלאכותית מעבדת אותו לכדי קבלת החלטות, חלק גדול מתפקידי הקמ"ן )לא כולם!( ניתנים לביצוע ע"י מכונה. אין מקום עוד לבלעדיות על המחקר. במילים אחרות, האויב מכתיב לנו שצריך, והטכנולוגיה מכתיבה לנו שאכן ניתן לבצע תהליכי איסוף ועיבוד רבים, במהירות גבוהה, ברזולוציה של כוח לוחם, ובעיקר בזמינות מתאימה - בתוך הדרג הנפרס. אז מי צריך את אמ"ן? בעקבות מודל עסקי חדש ההיקש הלוגי שעולה, לכאורה, מהדברים עד כאן, מנוגד לתחושות הבטן. אם הרלוונטיות של אמ"ן אכן דועכת, איך זה שאמ"ן הוא מהחזקים בגופי צה"ל, ורק הולך ומתחזק? אכן, העוצמות שאוצר בחובו אגף המודיעין של צה"ל אינן עומדות להיעלם. אלא שמיצוי עוצמותיו של אמ"ן לטובת צה"ל תלוי בהגדרה מחדש של הערך שאמ"ן מייצר תיאור מפורט מופיע, למשל, אצל תומס ל. פרידמן, חם שטוח וצפוף )אריה ניר, 2009(. 9 קובי ברק, "השמיים אינם עוד הגבול - הצורך בלוחמה רב ממדית ביבשה", בין הקטבים, )צה"ל: מרכז דדו, 10 יוני 2017(.

70 70 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 לצה"ל ובעיצובו של מודל עסקי מעודכן יותר. נעשה שוב שימוש באנלוגיה אזרחית. עולם שירותי הרפואה, ציבורית ופרטית, מתקשה להדביק את קצב הגידול של "השוק" שלו. לא רק העלייה בהיקף האוכלוסייה והזדקנותה, אלא גם שכלול הרפואה עצמה, מכתיבים בדיקות מקצועיות רבות יותר, מרכזים רפואיים רבים יותר, וכן מיטות אשפוז רבות יותר, רופאים רבים יותר ואחיות רבות יותר. זהו קצב גידול שלא ניתן לעמוד בו. למול מגמה זו, הולכת ומתפתחת מאז שנות ה 70 גישה אחרת - רפואה מרחוק.))Telemedicine לפי גישה זו, שצברה תאוצה בעשור האחרון תמונה 18: קרדיולוג מומחה מעניק ייעוץ טרום ניתוחי למטופלת הנמצאת במרחק של מעל 400 מייל ממנו, תוך שימוש בטכנולוגיות.Telemedicine מודל זה מאפשר מתן שירות טוב יותר לחולה, ובד בבד מקל על העומס במרפאות ובבתי החולים. Wikimedia( )Intel Free Press, כתוצאה מטכנולוגיות התקשורת והמידע המתקדמות, מקרי תחלואה רבים, פשוטים יחסית או דחופים מאוד )טיפול נמרץ Tele-ICU או שבץ מוחי )Telestroke יכולים להיות מאובחנים וגם מטופלים מחוץ למרכז הרפואי, בבית החולה, באמצעות שילוב של אפליקציות רפואיות, סנסורים ותרופות. רק לאחרונה השיקה אפל את השעון החכם שלה התומך ביכולות מדידה ובאפליקציות רפואיות מקצועיות. 11 את השירות משלימים מעקב רפואי ))Tele-Monitoring והדרכה רפואית המתבצעים מרחוק, ואשר משתכללים בהתמדה כתוצאה מהיכולת להעביר מדידות ונתונים ביומטריים מהאדם למומחים דרך 11 ישראל פישר וטלי גולדשטין, "אנליסטים: אפל נכנסת לתחום הרפואה עם האפל ווטץ'", TheMarker 12( ספטמבר.)2018

71 אורטל לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן 71 חיישנים פשוטים, אפליקציות ותקשורת אינטרנטית. בסיכומו של דבר, זהו מודל המאפשר הן שירות טוב יותר לחולה והן הקלת העומס על המרפאות ועל בתי החולים. ארגון הבריאות העולמי מצפה שהתחום ישנה באופן מהותי את ההנגשה של שירותי הרפואה בעולם באמצעות הפרטה נרחבת של שירותי הרפואה מבתי חולים וקליניקות לבתים פרטיים. 12 אך האם אבד הקלח על המרכזים הרפואיים הגדולים? כמובן שלא. מגמה זו לא רק שלא מייתרת את המרכזים הרפואיים, היא אפילו מחזקת אותם. בית החולים לא "איבד לקוח" אלא הרוויח את הפנאי לטפל טוב יותר בלקוח אחר שבאמת זקוק למלוא ההתמחות והמעקב האפשריים רק במרכז הרפואי. מהפכת המחשוב, המובייל ומזעור הסנסורים מאפשרת "רפואה מרחוק" ליותר ויותר חולים. בזכות פיתוח כלי אבחון, מעקב וטיפול מרחוק, מתאפשר למרכזים הרפואיים גם לספק שירות טוב יותר לכלל החולים וגם למצות טוב יותר את משאבי בית החולים. רפואה כבר אינה רק תחום של רופאים, היא כעת גם תחום של פיתוח טכנולוגיה רפואית מתקדמת שמאפשרת לרופאים מעטים יותר לטפל טוב יותר בחולים רבים יותר. טכנאי רפואה הפכו למרכיב קריטי לא פחות מרופאים. אמ"ן כבר מזמן אינו רק בית לקציני מודיעין )"חוקרים"( ולמערכי איסוף מידע. מזה זמן רב שאמ"ן הוא גוף טכנולוגיה עיקרי בצה"ל, ככל הנראה אף מהמתקדמים בעולם. המודל העסקי החדש של אמ"ן צריך לאמץ את עקרונות עולם הרפואה המתחדש. יותר מה"קסם" המודיעיני צריך לקרות גם בקצוות הטקטיים, בעוד שהמרכז המודיעיני נדרש להתמקד באתגרים הקשים יותר מצד אחד, ולספק לכוחות הטקטיים את בסיס הידע המודיעיני הנדרש ואת הטכנולוגיה שתאפשר להם מעגלי איסוף ועיבוד מקומיים, מצד שני. התפקידים החדשים של אמ"ן גם בעתיד ימשיך אמ"ן לספק את הערך העיקרי שלשמו הוקם - מודיעין )=מידע+הערכה( בנושא האויב. עם זאת, המרוץ המודיעיני לספק מודיעין אסטרטגי אופרטיבי וטקטי על אויבים רבים יותר ומפוזרים יותר, ללקוחות רבים יותר, ברזולוציות הולכות וגוברות - מרוץ זה אינו אפשרי עוד. בפער ההולך וגובר בין משאבים מצד אחד ודרישות מבצעיות מצד שני, המודל הנוכחי אינו מתכנס. קצב והיקף הביקושים לא משפיעים רק על אמ"ן ועל משאביו. גם הצרכנים הופכים מודעים יותר לצורך, ונחושים יותר להשלים את החסר בעצמם. אם אמ"ן לא יביא את המידע המלא ואת עיבודו המתאים בזמן אמת, אזי הכוחות המתמרנים יבצעו זאת בעצמם. בגיליונות "בין הקטבים" בשלוש השנים האחרונות התפרסמו כמה וכמה מאמרים שהדגישו את הרעיון של חופת את"ר - גוף איסוף, עיבוד מידע ותקיפה קרבי 13 בדרג החטיבה. Telemedicine - Opportunities and Developments in Member States", Global Observatory" 12 for ehealth Series, Volume 2 (World Health Organizations, January 2011). 13 ראו, למשל, מאמרו של האלוף אהרון חליוה, "עוד מאותו הדבר - על הצורך בדילוג תפיסתי בבניין הכוח", בין הקטבים, 9 )צה"ל: מרכז דדו, דצמבר 2016(, עמ'

72 72 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 בעולם שהולך ומתמלא בסנסורים מדויקים, קטנים וזולים - אין עוד היגיון בהישענות על האיסוף המטכ"לי כמקור מידע כמעט בלעדי. בעידן שבו אנו חווים עיבוד מידע ממוחשב בכל פעם שאנו שואלים את גוגל, או משוטטים ברשת החברתית, לא ניתן עוד לקבל את ההסבר לפיו "עיבוד סיגינטי" או "מחקר" ו"פענוח" הם מקצועות מורכבים שניתן לבצע רק בתל אביב. אין זה אומר שאבד הקלח על גוף המודיעין המרכזי, אך שאלה קריטית לעיצוב אמ"ן העתידי צריכה להיות - מהן השאלות המודיעיניות הקריטיות שבהן יש למקד את משאבי אמ"ן הייחודיים? היכן היתרון היחסי של הגוף המרכזי באיסוף ייעודי )בשונה מכריית מידע אחר( ובמחקר ריכוזי? כיצד נארגן מחדש את מאמצי המודיעין באופן שיהלום יותר את הדרישות מצד אחד ואת ההזדמנויות הטכנולוגיות מצד שני? מודיעין לדרגים בכירים - בעוד שבשנים האחרונות הולך אמ"ן ומשקיע את משאביו בעיקר בסייבר ובמודיעין פרטני )"מטרות"(, נשמעת ביקורת פנימית וחיצונית על איכות המודיעין המערכתי והאסטרטגי שמספק הארגון. מטבע הדברים, משאבים המופנים למקום אחד באים על חשבון תפקוד אחר. חשוב מכך, כשהקשב העיקרי של הבכירים, סרגלי המדידה הארגוניים, ממוקדים במודיעין למטרות, הכשרונות הבולטים נוטים שלא ללכת לתחום המודיעין ה"הערכתי". ההבנה החסרה של המערכת החמאסית שהביאה להערכת חסר בצה"ל על משך העימות עם חמאס בקיץ 2014, היא דוגמה אחת ידועה לכך. 14 גם בעתיד, אין ספק שאמ"ן יידרש להמשיך לספק לצה"ל מודיעין אסטרטגי ואופרטיבי. למעשה חיזוק העצמאות המודיעינית הטקטית של הקצוות הלוחמים תוכל לשחרר חלק מהכוחות האמ"ניים חזרה לייצור הערך הייחודי הזה. פחות ניתוח טכני של האויב כבנק עצום של מטרות פוטנציאליות, ויותר הבנת עומק שלו כמערכת לוחמת )מודיעין אופרטיבי( וכמערכת פוליטית )מודיעין אסטרטגי(. ניטור אזורי ב"כריית מידע" - אמ"ן יהיה חייב להמשיך ולעקוב אחרי התפתחויות פוליטיות וצבאיות באזור, באופן שיבטיח לישראל ש"הפתעות" מהסוג של כור גרעיני בסוריה, ייקלטו במדויק ובזמן. אלא שבעולם שבו אנו דורשים מודיעין מדויק, פרטני וחודר סוד בכל מקום במזרח התיכון, בסופו של דבר אנו עלולים למצוא את עצמנו מופתעים. כיסוי איכותי כל כך מכתיב למעשה אבחנה בין אזורי "אור" מלא, לאזורי "חושך" מוחלטים. הפרויקט הגרעיני הלובי, למשל, נודע למדינת ישראל רק בדיעבד, עת החליט המשטר הלובי לפרקו. 15 מאמ"ן החדש נדרשת יכולת לנטר את האזור באופן הדוק מצד אחד, אך במשאבים מצומצמים מצד שני, כך שיכולות האיסוף והמחקר המעמיקות יותר יוכלו להיות מופנות רק ליעדי המודיעין )צי"חים( הקריטיים המצדיקים זאת. תפיסות של ניטור אזורי מגובות בטכנולוגיות של כריית מידע גלוי ועיבודו באופן ממוכן עשויות לאפשר לאמ"ן את המשימה המולטי פוקלית הזו. לבהות רחב ולחקור ממוקד. 14 עמוס הראל, "מלחמת המודיעין: פערי ההערכות בין אמ"ן לשב"כ במלחמה בעזה" )"בתדרוך לכתבים זרים שלשום, הודה קצין בכיר באמ"ן: 'הופתענו מדבר אחד. לא חזינו שהמלחמה בעזה תימשך 50 יום'"(, הארץ )5 בספטמבר.) יעקב עמידרור, "החתיכה החסרה בפאזל", מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים )28 מרץ 2018(..

73 אורטל לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן 73 מודיעין טקטי: בסיס נתונים מאפשר לעיבוד מידע בשטח בזמן אמת - כמו ברפואה וברשת החשמל החכמה, היודעת לרתום גם את "הצרכנים היצרנים" לטובתה וליצור הדדיות בין יצרן ראשי לצרכנים יצרנים משניים, כך גם בעולם המודיעין הטקטי ייווצר שילוב חדש; הכוחות הטקטיים יהיו עשירים בחיישנים קרקעיים ומוטסים שיקלטו לא מעט פעילות אויב בסביבת הלחימה הפעילה של שדה הקרב. התפיסות המובילות בעולם בתחום פיתוח כוחות היבשה כמו תפיסת ה Multy-Domain של צבא ארה"ב ו חופת את"ר של זרוע היבשה בצה"ל, מצביעות כולן על הצורך בהקמתו של גוף סיור רב סנסורי מבוסס להקות כלי טיס בלתי מאוישים ומשולב בתקשורת ובעיבוד מידע מתקדמים, כמרכיב הכרחי בפעולת הכוח הקרקעי. אין בכך בכדי לנתק לחלוטין את התלות של הכוח המתמרן מגוף המודיעין המרכזי. המודיעין הטקטי שיאסוף אגף המודיעין לפני המלחמה ובמהלכה, ישמש בסיס נתונים הכרחי. עיבוד נתונים מתקדם משתפר ככל שבסיס הנתונים הקיים טוב יותר. גם בכוחות הלוחמים, ככל שבסיס הנתונים המוקדם עשיר יותר, הנתונים שיאספו במהלך הקרב יוכלו לאפשר הפקת משמעות מהירה ומדויקת יותר. למשל, דירה שידוע לגביה כי היא שייכת לפעיל ארגון טרור, סביר יותר שתשמש מסתור למחבל בלחימה. במקרה של חתימת אויב שמתקבלת מתוך בניין דירות, הדירה האחת הזו תהייה המקום הסביר יותר למקד בו חיפוש סנסורי נוסף. עיבוד מידע ממוחשב, טכנולוגיות ביג דאטה ולמידת מכונה יהוו את הבסיס להפקת משמעות מודיעינית קרבית מתוך שלל החיוויים שיקלטו הכוחות הלוחמים בחיישנים שלהם. בלי בסיס נתונים עשיר, ידעכו מאוד יכולות פענוח תמונת המצב בזמן אמת של הכוחות הלוחמים. בסיס טכנולוגי מאפשר - יכולת שיבוץ סנסורים על גבי הכוחות הטקטיים וסביבם היא ברורה, אך היכולת להפיק משמעות מתוצרי הסנסורים בכוחות הטקטיים היא מורכבת יותר. לא ניתן לפזר את החוקרים המעולים של אגף המודיעין לדרג הנפרס. לא רק שהם יחסרו במרכז המודיעיני, גרוע מכך - צפוף שם, לחוץ שם, ובעיקר - צוותים קטנים פשוט לא יספקו את האפקט המתקבל ביחידות מחקר מקצועיות וגדולות. לכן נדרש פתרון המבוסס על טכנולוגיה שתופעל על ידי מפעילים אחדים. וכך, אפליקציות של עיבוד מידע בזמן אמת המשוות בין אותות של חיישנים בשטח לבין בסיסי נתונים חקורים יהוו בסיס הכרחי למודל העסקי החדש הזה. כאן נכנס תפקידו החדש של אגף המודיעין בשיתוף אגף התקשוב והזרועות. מישהו צריך לפתח את האפליקציות הללו. המישהו הזה צריך להחזיק בידיו לא רק את הידע הטכנולוגי לפיתוח אפליקציות, אלא גם את ההבנה העמוקה הקשורה לניהול של בסיסי נתונים בני ניתוח ממוכן. מישהו צריך לוודא שהמידע הקרבי נאסף ומקוטלג באופן שמאפשר את השוואתו למידע החקור. מישהו צריך לוודא שעוגנים הכרחיים של זמן ומיקום הם אחידים ביחס לכלל פרטי המידע הנאספים. מישהו צריך לוודא שהמערכת הקרבית הניידת והמקומית מתקשרת עם הרשת המבצעית מודיעינית המרכזית בקבועי זמן וברוחבי סרט רלוונטיים. ממש כשם שמדע הרפואה אינו נפרד עוד מטכנולוגיות הרפואה, כך גם במודל המודיעיני החדש.

74 74 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 אמ"ן הוא גוף קריטי שבלעדיו לא ניתן יהיה להקים ולהפעיל מערכת מורכבת המשלבת מידע גולמי, הבנייה לוגית וטכנולוגיות עיבוד מידע מגוונות. בלי מערכת כזו אין לצפות לאותה הדדיות מאגברת בין המפעל המודיעיני המרכזי לקצוות הלוחמים. גם בעולם החשמל, הרי אנו לא מצפים שיצרן החשמל הסולארי הביתי יקבל אחריות שווה לזו של חברת החשמל המרכזית על מערכת הולכת החשמל ועל ויסותו. מקובל עלינו כי זו אחריותו של הגוף הגדול, המתמחה בייצור, בהולכה ובניהול משק החשמל. הנה כי כן, שיפור העצמאות של הכוחות הלוחמים בתחום המודיעין הטקטי, היכולת לקיים איסוף עיבוד תמונה 19: המושבה הסולארית בפרייבורג, גרמניה. כל הבתים בשכונה מכוסים בפאנלים סולאריים וכך מייצרים חשמל באופן ידידותי לסביבה. איננו מצפים מיצרני החשמל הסולארי הביתי לקבל אחריות שווה לזו של חברת החשמל על מערכת הובלת החשמל ועל ויסותו. )Andrewglaser, Wikipedia( מידע קרבי, עצמאות זו תלויה מאוד בפרו אקטיביות של אגף המודיעין במימוש חזון זה; עצמאות טקטית משופרת, אך גם רלוונטיות חדשה, רבת ערך, לגוף המודיעין המרכזי. אנו מצפים מאמ"ן להיות לא רק ה"גוגל" של צה"ל, ספק המידע, אלא גם להצטרף לתאגיד ה"אפל" שלו )בהובלת אגף התקשוב( - ספק הפלטפורמות והאפליקציות החיוניות לרעיון של רשת המידע החכמה - SIG.)Smart Information Grid( המרכז הוא שנדרש לקבל אחריות על הביזור ללא רשות חשמל שאוכפת רפורמות על חברת החשמל, אין סיכוי שתתפתח רשת חשמל חכמה. זה לא האינטרס של חברת החשמל, וזה לא בכוחם של הצרכנים או היצרנים הקטנים. ללא רפואה ממוסדת ושוק טכנולוגי, לא תיתכן רפואה מרחוק. החולים והמרפאות

75 אורטל לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן 75 השכונתיות לא יפתחו את הידע הרפואי והטכנולוגיה הנדרשת. אמ"ן הוא הגוף העיקרי הנושא באחריות על איכות המודיעין בצה"ל ועל נגישותו. הוא מחזיק ידע ומיומנות טכנולוגית קריטיים הקשורים לרשתות תקשורת מתקדמות ולעיבוד מידע ממוכן, אך אחריותו של אמ"ן היא חלק מהאחריות הכוללת של המטה הכללי. אגף התקשוב הוא המחזיק בידע ובאחריות התשתיתית על תקשורת המחשבים בצה"ל. חשוב מכך - הוא היחיד שגלום בו פוטנציאל ליצירתם של סטנדרטים אחידים בתחומי התקשורת, אחזור הנתונים ואינטגרציות בין תוכנות ומערכות שונות בצה"ל. בלעדי אגף התקשוב לא יוכל אמ"ן לממש את האחריות המורחבת שלה אנו קוראים כאן. אם מישהו הבין עד כאן שהמודל העסקי האמ"ני החדש הוא סוגייה אלטרואיסטית, פוטנציאל לתרומה אמ"נית טובה יותר לכוחות הלוחמים, אזי הוא טועה. השינוי נחוץ לאמ"ן באותה המידה בדיוק. סנסורים המשובצים בשדה הקרב במלחמה, או בגזרות הבט"ש בשגרה, הם קרובים יותר, מדויקים יותר ומגוונים יותר. המידע שייאסף ושיעובד בשטח יהווה מקור רב ערך לאמ"ן הגדול בהעשרת בסיסי המידע שלו ובפענוח סודות האויב, ממש באותו האופן שבו משתמשי "ווייז" תורמים למפת הידע הכוללת שבידי מנהלי החברה. למעשה אופיים של האויבים הופך את ה"מודיעין "HD הזה להכרחי לחלוטין בעבור אמ"ן. אחריותו של אמ"ן צריכה לגדול לא רק בתחום בניין הכוח היבשתי, אלא גם בתחום רשת ההולכה הצה"לית. נכון, האחריות הישירה שמורה לאגף התקשוב. אך מה שעומד על הפרק אינו עוד סוגייה של "הנגשת" המוצר. מה שעל הפרק הוא רלוונטיות המודל האמ"ני. אמ"ן אינו יכול עוד להותיר את אגף התקשוב לשאת בעול לבדו. הלוחמ"ם היה מאמץ מרשים לחבר את המידע האמ"ני למערכת צי"ד היבשתית. ועדיין, רשת השו"ב היבשתית נותרה עניינם של זרוע היבשה ושל אגף התקשוב. הפקת מלוא התועלת מהחזון של SIG Grid(,)Smart Information צה"לית מחייבת לא רק שיפור דרמטי בביצועי רשתות התקשורת ובאמינותן, אלא גם, ובעיקר, שיפור דרמטי במרכיבי הניידות של המערכת. מרכיב הרדיו בתקשורת חייב לגדול. שוד ושבר, מגבלות התווך האלקטרו מגנטי הן שהגבילו את ביצועי רשתות התקשורת ביבשה עד כה. הבשורה הטכנולוגית המשלימה לחזון שמוצג כאן היא העיקרון של רדיו תוכנה. היכולת לתקשר באמצעות שכבות תקשורת דיגיטליות המתקיימות מעל הפלטפורמה של גלי רדיו היא שמאפשרת את מהפכת המובייל האזרחית, וגם את זו הצבאית. ומי בצה"ל מתמחה גם בתווך האלקטרו מגנטי )אלינט וסיגינט( וגם בתקשורת דיגיטלית )סייבר(? התשובה הבולטת לצד אגף התקשוב, היא כמובן, אמ"ן. ללא תפקיד מרכזי של אמ"ן בבניית היכולת הסנסורית בכוחות היבשה, ביכולת עיבוד המידע האוטומטי בקצוות הטקטיים ובהתוויית הכיוונים יחד עם גורמי התקשוב למערכת הולכה רשתית אלחוטית רובוסטית וחסינה, לא יוכל צה"ל להתקדם לפריצת הדרך שסומנה ב"יבשה באופק" ולתפיסות פורצות דרך נוספות המעוצבות בצה"ל בימים אלה.

76 76 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 סיכום בשנים הבאות, לא יוכל עוד אמ"ן להמשיך לעמוד בדרישות ההולכות וגוברות למודיעין עשיר יותר, מדויק יותר ועדכני יותר. "מעשה אמ"ן" והלוחמ"ם 16 שיקפו החלטה מודעת ונכונה של הארגון לספק את הערך הנדרש לצה"ל יותר מכול בעידן המלחמות החדשות - הערך של מודיעין טקטי. אך אליה וקוץ בה, האויב שבו אנו נלחמים בנה עצמו מתוך מודעות עמוקה ליכולות האיסוף וחדירת הסוד של המודיעין הישראלי המרכזי. למרות הצלחות דרמטיות בתחום חשיפת האויב, המצב הבסיסי שלנו הוא עדיין כזה שלמרות קיומו צפויים כוחות היבשה להילחם ב"אויב נעלם". יכולות חישה מתקדמות, מבוססות חיישנים זולים יותר, זעירים יותר ומגוונים יותר, הנתמכות בטכנולוגיות תקשורת ועיבוד מידע אוטומטיות, הן הפוטנציאל החדש לאיתור האויב בלחימה. בשדה הקרב, נוכח פני כוחותינו, ייאלץ האויב להיות פעיל ולייצר חתימות, או אז יהיו החיישנים הזעירים של הכוחות הלוחמים לא רק יעילים, אלא גם קרובים יותר לאויב, ייהנו מזוויות חישה מרובות - ולכן גם יהיו מדויקים יותר. הקרב היבשתי יחייב את האויב להתגלות, קראנו לזה ב"יבשה באופק" - "גל החרטום", 17 על שם גל המים המתרומם בחרטומה של ספינה המפליגה בים. יכולות החישה ומיצוי המידע בשטח יספקו לכוח הלוחם ולאגף המודיעין, מידע רב ערך שיאפשר להפוך את האויב למטרה. הצלחתו של הרעיון הזה לא מהווה איום על עוצמתו הארגונית של אגף המודיעין. להיפך, דבקות עיקשת ברעיון המחלק את העולם באופן דיכוטומי ליצרני מודיעין ולצרכנים שלו היא האיום הגדול יותר על רלוונטיות אמ"ן. אנו צריכים להיפרד מהמודל העסקי שבבסיסו מונופול על ייצור המודיעין ושירות חסר סיכוי של הנגשה אין סופית, ולעבור למודל שבבסיסו הדדיות בין יצרני מודיעין מרכזיים ויצרני מודיעין קרביים. דבר זה מחייב ארגון מבצעי ייעודי בכוח הטקטי, ארגון שאמ"ן נדרש להשתתף בעיצובו באופן פעיל. זה לא יקרה ביום אחד. בשנים הקרובות יידרש אמ"ן להמשיך ולקיים את המודל הנוכחי, ובה בעת לקדם את התפתחותה של רשת מודיעינית חכמה, רשת שבה המרכז האמ"ני והקצוות הלוחמים מזינים זה את זה ומשלימים אחד את השני. הצלחתו של התהליך תלויה בתפקיד נוסף, חדש, של אגף המודיעין. אמ"ן נדרש לקחת על עצמו תפקיד מרכזי, גם אם לא אחריות מלאה, במסגרת הקמת הגוף הארכיטקט המייסד והמתחזק של המרחב הטכנולוגי המקשר. הידע הטכנולוגי שמחזיק אמ"ן בתחומי הרדיו והסייבר מהווה עמדה יוצאת מגדר הרגיל בעיצובה של Smart-Grid צבאית של מידע, גם בתחום הנייד שיבוסס על טכנולוגיות רדיו תוכנה. מרחב זה יאפשר לאותות מודיעיניים אין סופיים, "ביג דאטה", שיאספו בשגרה ובחירום על ידי המרכז המודיעיני ועל ידי הקצוות הטקטיים, להיות מתורגמים למודיעין אויב ולמודיעין מטרות בזמנים מהירים ובדיוקים גבוהים. מפעל מתוחכם זה יהיה מבוזר ברבים מחלקיו, וריכוז י בנדבכים אחרים שלו, ויפעל 16 אביב כוכבי וערן אורטל, "מעשה אמ"ן - שינוי קבוע במציאות משתנה", בין הקטבים, 2 )צה"ל: מרכז דדו, יולי.) דביר פלג, תהליך למידה "יבשה באופק" )צה"ל: מרכז דדו, 2018(. סודי.

77 אורטל לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן 77 תוך התבססות מושכלת על יכולות עיבוד מידע טכנולוגיות רבות עוצמה מצד אחד, ועל יכולות מחקר אנושיות, מעמיקות וחכמות, מצד שני. במישור המעשי, אמ"ן נדרש להפשיל שרוולים, להרתם למה שעד כה נתפס בעיקר כבעיה של אחרים ולהשתתף בבניית הקצוות הטקטיים החדשים - אשר חשים, מעבדים ומתקשרים. יציאה מהגדר.

78 78 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 רשימת מקורות: אורטל, ערן. "מבולבלים? גם אנחנו! - פרספקטיבה היסטורית לדיון על 'יבשה באופק'". בין הקטבים, צה"ל: מרכז דדו, יולי אורטל, ערן וכוכבי, אביב. "מעשה אמ"ן - שינוי קבוע במציאות משתנה". בין הקטבים, 2. צה"ל: מרכז דדו, יולי עמ' , אתר חברת SMERC - Smart Grid Energy Research Center edu/index.html ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. ברק, קובי. "השמיים אינם עוד הגבול - הצורך בלוחמה רב ממדית ביבשה". בין הקטבים, צה"ל: מרכז דדו, יוני ברונפלד, סם. "דם ודמים - על חשיבה צבאית וחשיבה כלכלית". צבא ואסטרטגיה, כרך 6, גיליון גולדשטיין, טלי ופישר, ישראל. "אנליסטים: אפל נכנסת לתחום הרפואה עם האפל ווטץ'". בספטמבר ; TheMarker ?cardid= ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. הראל, עמוס. "מלחמת המודיעין: פערי ההערכות בין אמ"ן לשב"כ במלחמה בעזה". הארץ. 5 בספטמבר ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. חליוה, אהרון. "עוד מאותו הדבר - על הצורך בדילוג תפיסתי בבניין הכוח". בין הקטבים, 9. צה"ל: מרכז דדו, דצמבר עמ' טל, ישראל. הביטחון הלאומי: מעטים מול רבים. תל אביב: דביר, מודיעין הלכה ומעשה. המרכז למורשת המודיעין, מאי עמידרור, יעקוב. "החתיכה החסרה בפאזל". מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים. 28 במרץ 2018; / ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. פינקל, מאיר. "יעילות ונקודת השיא של ההצלחה - האם דפוס הפעולה של מערכה אווירית בפתיחת מערכה עבר את נקודת השיא?". בין הקטבים, צה"ל: מרכז דדו, יוני פלג, דביר. תהליך למידה "יבשה באופק". צה"ל: מרכז דדו, סודי. פרידמן, תומאס ל. חם שטוח וצפוף. הוצאת אריה ניר, "Telemedicine - Opportunities and Developments in Member States". Global Observatory for ehealth Series. Volume 2. World Health Organizations, January 2011.

79 שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח - הצורך באיזון מחודש מאיר פינקל 1 רבות נכתב על שמרנות מהסוג המנוון צבאות והמונע את התחדשותם. במאמר מוצג רעיון השמרנות מבחירה, שבמסגרתו מחליט ארגון צבאי באופן מודע שלא לשנות מרכיבים ביכולותיו, מתוך הבנה שיש בכך יתרון בשדה הקרב. לטענת הכותב, שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת. כדי למקסם את האפקטיביות המערכתית, על צה"ל לשלב את מרכיב השמרנות מבחירה בשיח על אודות בניין הכוח, ולשמר מרכיבים מסוימים שיהוו בסיס לחדשנות בארגון, ולגמישותו בזמן עימות. מבוא - המצב הנוכחי והצורך בחשיבה מחודשת בשנים האחרונות החל עיסוק מחודש בחדשנות צבאית. הנושא נחקר בעבר תחת הגדרה של פיתוח יכולות משמעותיות ורחבות היקף, הנקראות לעיתים מהפכות בעניינים צבאיים - לדוגמה, החדשנות שבין שתי מלחמות העולם שבה פותחו לוחמת השריון, נושאות המטוסים, יכולת ההפצצה האסטרטגית והנחיתה האמפיבית. 2 בהמשך נחקרו פיתוח 1 תא"ל )במיל'( ד"ר מאיר פינקל הינו מפקד מרכז דדו. המאמר הוצג ביום עיון בנושא אי ודאות אסטרטגית בביטחון לאומי, שהתקיים במוסד שמואל נאמן בתאריך ה 26 ביוני, גרסה של המאמר בשפה האנגלית זמינה באתר האינטרנט של המכון. Allan R. Millett and Williamson Murray, Military Innovation in the Interwar Period 2 (Cambridge, England: Cambridge University Press, 1996). Other books that deal mainly with interwar innovation and reforms are David Johnson, Fast Tanks and Heavy Bombers: Innovation in the U.S. Army (Ithaca, N.Y.; Cornell University Press, 1998); David R. Mets and Harold R. Winton (eds.), The Challenge of Change: Military Institutions and New Realities, (Lincoln, Ne.: University Press of Nebraska, 2000); Theo Farrell and Terry Terriff (eds.), The Sources of Military Change: Culture, Politics, Technology (London: Lynne Rienner, 2002).

80 80 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 יכולת הפעלת אש עמוקה ומדויקת 3 ותחומים נוספים. המחקרים עסקו בתנאים שאפשרו או שהגבילו חדשנות צבאית בין מלחמות. בשנים האחרונות התעורר שיח החדשנות בעיקר מן הזווית האמריקאית, אשר מודאגת שוב ממאזן הכוחות באירופה מול הרוסים, ומנסה לפתח חדשנות שתאפשר "אסטרטגיית היסט שלישית" לנטרול יתרונות הכמות וזמן הפריסה של רוסיה. האסטרטגיה הראשונה הייתה פיתוח היכולת הגרעינית מהרמה האסטרטגית עד הטקטית, השנייה הייתה תשלובת מודיעין אש להשמדת מטרות רק"ם בהיקפים גדולים. שתיהן מהוות סוג של מהפכות צבאיות. גם בצה"ל מתקיימים תהליכי חשיבה על בניין כוח המנסים לפתח מחדש את יכולת התמרון היבשתי כדי שנוכל להתמודד עם מערכת האש המבוזרת, החפורה ורחבת ההיקף שפיתח חיזבאללה נגד העורף הישראלי. לאחרונה עוסק הדיון בעולם באופן אינטנסיבי גם בצורך של צבאות ללמוד מתהליכי חדשנות בעולם הטכנולוגי האזרחי, אשר עקף את זה הצבאי, ולנסות להתאים את עצמם לקצב השתנות הטכנולוגיה האזרחית כך שיוכלו למצות אותה )אם כי הנתון של 90% כישלונות של חברות הזנק מצביע על הקושי שבאימוץ המודל האזרחי בכללותו(. יש המבחינים בין חדשנות משמעותית )הקרויה לעיתים חדשנות ערך/ חדשנות אוקיינוס כחול( 4 המפתחת יכולת בקנה מידה של זרוע/מערך חדש, לבין חדשנות "תוספתית"; חדשנות מסוג זה משפרת, לעיתים ברמה משמעותית מאוד, את יכולת הזרועות הקיימות כך שתהיינה אפקטיביות יותר )לדוגמה, הנגשת מודיעין ויכולות אש מתקדמות לכוחות היבשה(. הדיון כאן יתמקד בחדשנות "תוספתית", כאשר בסיום אתייחס גם לנושא חדשנות הערך/ המהפכה בעניינים הצבאיים. בשנים האחרונות מתמקד הדיון הצבאי בחדשנות המתפתחת בתהליכי בניין הכוח לפני מלחמות ופחות בגמישות 5 תוך כדי לחימה, ואינו עוסק כלל בנושא שלישי שאותו אציג ואפתח במאמר זה - השמרנות מבחירה. ביקורות רבות נכתבו על שמרנות צבאית, שאכנה כאן "מנוונת", הטבועה בארגונים צבאיים. שמרנות מסוג זה נובעת ממסורות וממורשות שקשה לבחון אותן בעין ביקורתית, מהזדהות עמוקה של בעלי תפקידים בכירים עם החיל/ המערך/ הזרוע שבהם גדלו, מחשש של אנשים בדרגי ביניים ובדרגים זוטרים לאבד את תפקידם כאשר הזרוע/ החיל שלהם מועמדים להיעלם וכדומה )יש לציין כי קיימת גם תופעת מראה של חדשנות שלילית המבוססת על רצונם של מפקדים לשנות רק כדי להיראות חדשנים או משפיעים(. במאמר Dima Adamsky, The Culture of Military Innovation (Stanford: Stanford University Press, ). 4 מוטי ברוך וערן אורטל, "אוקיאנוס של חדשנות: תר"ש גדעון ונושא החדשנות", מערכות, 471 )צה"ל: 2017(, עמ' על נושא הגמישות, קרי יכולת ההשתנות בשדה הקרב, נכתב בעיקר בעשור האחרון. הכתיבה בתחום זה מתמקדת ביכולת של צבאות לזהות פערים בין מה שנצפה מראש לבין מה שקרה בפועל בשדה הקרב בשלב מוקדם, ולהשתנות תוך כדי לחימה. מקובל כי יכולת הסתגלות כזו מבוססת על תפיסת פו"ש מבוזרת, על פיתוח מפקדים יוזמים ויצירתיים ועל יכולות אלתור והפקת לקחים מהירה תוך כדי לחימה.

81 פינקל שמרנות מבחירה 81 זה אציג ואפתח סוג אחר של שמרנות - שמרנות מבחירה. במסגרת זו מחליט ארגון צבאי באופן מודע שלא לשנות מרכיבים ביכולותיו מתוך הבנה כי יש בכך יתרון בשדה הקרב, ולא עקב חסמים להשתנו ת מהסוג המנוון. טענת המאמר היא כפולה: א. דיון המשלב שמרנות מבחירה יחד עם חדשנות ופיתוח גמישות מאפשר חשיבה נכונה ומאוזנת יותר בין המרכיבים מדיון הממוקד בחדשנות בלבד, ומעט )מדי( בגמישות. זאת מכיוון שהדיון המשולש לוקח בחשבון את כלל מרכיבי המערכת הצבאית המורכבת ועוסק באופן מודע בכולם; ב. שמרנות מבחירה היוצרת מרכיבי יציבות מאפשרת מיצוי טוב יותר של חדשנות, כאשר זו מפותחת. לצורך הדיון, אתייחס לכלל מרכיבי בניין הכוח ככאלה היכולים להיות מפותחים תחת תפיסה שמרנית או חדשנית - הארגון, אמצעי הלחימה, תורת הלחימה, ההכשרות והאימונים. בסיום המאמר אתייחס בקצרה למקרים של הקמת מערך חדש/ יכולת משמעותית חדשה שבה משולבים כמה או כל המרכיבים הללו. עוד יש לציין כי "פונקציית המטרה" של צבא היא אפקטיביות מערכתית מיטבית בעת מבחן שמועדו לא ידוע מראש. לכן, החידוש לרוב אינו נמדד כעומד בפני עצמו, אלא בהשפעתו על האפקטיביות הכוללת של המערכת שבה הוא השתלב, אשר יש לציין כי קשה מאוד למדוד אותה בתקופות שלום )לצורך ההמחשה, השפעה על האפקטיביות הכוללת של הקרב המשולב היבשתי, של מאמץ האש המטכ"לי המבוסס על ח"א, אמ"ן ועוד, של מאמץ ההגנה על העורף המבוסס על מערך הגילוי, הירוט וההתגוננות וכדומה(. כל זאת בשונה ממה שקורה לרוב בעולם העסקי, אם כי קיימות גם דוגמאות לבעיות מערכתיות, כמו, לדוגמה, במקרה של בטר פלייס. מהי שמרנות צבאית מבחירה ולמה היא חשובה? השמרנות מבחירה היא מצב שבו חברה אנושית ממשיכה להישען על טכנולוגיה או על דפוס ארגוני קבוע, לאור ניתוח מושכל ולא מתוך אילוץ. לדוגמה, חברות פרה היסטוריות נשענו על טכנולוגיית כלי אבן, כמו למשל, אבן היד של הפליאולית התחתון, 6 אשר תאמה את סוג בעלי החיים הגדולים שאותם צדו. השימוש בטכנולוגיה זו נמשך עד להיעלמות בעלי חיים אלו )באופן טבעי או עקב הכחדה אנושית(, מה שבלית ברירה דחף לפיתוח טכנולוגיה חדשה לשם צייד אפקטיבי של סוגי בעלי חיים אחרים, אשר קודם לכן לא היו במוקד התפריט האנושי. דוגמה אחרת לשמרנות מבחירה, אם כי כזו שחיוניותה להישרדות פחותה מהדוגמה הקודמת, היא ההישענות של הנעת כלי רכב על מנוע בנזין. אף על פי שהחלופות של רכב מבוסס גז ורכב חשמלי כבר קיימות זמן רב, הרי שתפוצתן מתקדמת באופן איטי למדי עקב החשש של צרכנים מפני בעיות טכניות; הצרכנים ממשיכים בבחירתם הישנה כיוון שבעיות טכניות אלה פשוטות יותר לפתרון במנוע הבנזין הנפוץ. Ran Barkai and Meir Finkel, "The Acheulean Handaxe Technological Persistence: A Case 6 of Preferred Cultural Conservatism?", Proceedings of the Prehistoric Society (Cambridge University Press, 2018), pp. 1 20, [accessed: March 2018].

82 82 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 הדמיון לנושא הצבאי שבו אנו דנים, הוא גדול, כיוון שבמקרה של אבן היד ובמקרה של צבאות, הדחף לשמרנות הוא הישרדות. מכיוון שמחיר הטעות בחדשנות שאינה מוכחת עלול להיות גבוה )מוות ברעב או כישלון בשדה הקרב(, קיים דחף הישרדותי לשימור אסטרטגיית פעולה המבוססת על טכנולוגיה בעלת אפקטיביות מוכחת. דמיון שני הוא שההישענות על מרכיבים יציבים אשר מבטיחים הישרדות מאפשרת פיתוח חדשנות בתחומים אחרים בצורה בטוחה יחסית, בניגוד למצב שבו מנסים לחדש מרכיבים רבים מדי בו זמנית. חשוב לציין כי המושג שמרנות מבחירה כולל בתוכו מצב של השתנות מוגבלת ואיטית בתחומים שונים, שניתן להגדירה כהתאמות ושיפורים, אך לא כמהפכה )לדוגמה, החלפת טנק בטנק מדגם מתקדם יותר(. בתחום הצבאי ניתן לזהות שלושה מרכיבים מרכזיים שבהם מתקיימת שמרנות מבחירה: פיתוח כוח אדם, גישת פיקוד ושליטה וארגון לקרב )מבנה יחידות(. מתוכם, המרכיבים של פיתוח כוח האדם וגישת הפיקוד והשליטה קשורים עמוקות לפסיכולוגיה האנושית, אשר ביסודה לא השתנתה באלפי השנים האחרונות. תמונה 20: אבני יד אשליות במבחר צורות, גדלים וסוגי אבן; מהוות דוגמה לשמרנות מבחירה. )Jochen Jahnke( מאידך גיסא, שני המרכיבים שבהם מתרחשת עיקר החדשנות הם אמצעי הלחימה ותורת הלחימה. כך, למשל, ניתן לנתח את הצלחת הבקעת השריון הגרמנית בתחילת מלחמת העולם השנייה לעומק פולין, צרפת ורוסיה, כשימוש חדשני בטנק. השימוש בו נעשה בריכוזים דיביזיוניים ברמה האופרטיבית תוך שימוש מיטבי בקשר ברמה הטקטית, והתבסס על שמרנות מבחירה של גישת פיקוד ושליטה מבוזרת, שהקנתה לכוחות חופש פעולה רב, ועל גישה תורתית של קרב משולב. נראה כי החדשנות בהפעלת השריון לא יכלה להתממש לכדי הצלחה אסטרטגית לולא הישענותה על המרכיבים השמרניים שצוינו. צה"ל, בהיבט של ארגון יחידות היבשה שלו, הוא שמרן מאוד. ארגון זה לא השתנה באופן בסיסי מאז הקמת האוגדה הקבועה אחרי מלחמת ששת הימים. הדיונים על העתקת מרכז הכובד לדרג החטיבה תוך העצמתה על חשבון האוגדה נערכו מספר פעמים

83 פינקל שמרנות מבחירה 83 בשנים האחרונות, אך בסופו של דבר הוחלט באופן מודע לא לממשם. בד בבד השתנו באופן מהותי יכולות האמל"ח וטכניקות הלחימה של יחידות היבשה, תוך שינוי במבנה המפקדות בכל הרמות )אוגדה, חטיבה וגדוד(. שינויים אלו אפשרו את מיצויים של השינויים המשמעותיים באמצעי השליטה והבקרה, יכולות המודיעין, האש, פלטפורמות הלחימה החדשות ועוד. נראה כי באופן מודע חלקית, בחר צה"ל לשמר "עוגן" יציב של ארגון היחידות ושל גישת פיקוד ושליטה של פיקוד משימה, כדי לאפשר מיצוי מיטבי של חדשנות בתחומי אמצעי הלחימה וטכניקות הלחימה שאותן פיתח מול אויב בלתי סדור. גם כאשר פותחה בשנות ה 80 וה 90 יכולת חדשה להשמדת רק"ם אויב בעומק האופרטיבי, 7 הדבר כלל שינוי ארגוני ייעודי, אך השפיע מעט יחסית על הארגון הבסיסי של כוחות היבשה. לטענתי, ניתוח של חיל האוויר וחיל הים יראה כי גם הם נוקטים בשיטה דומה של שמרנות בתחומים מסוימים, כמו שליטה ריכוזית וארגון יחידות. החדשנות בתחום הטכנולוגי והתורתי נשענת על שמרנות זו. דוגמה נוספת לשמרנות מבחירה נוגעת לענייני יצירה ושימור של הזדהות החייל עם יחידתו. ניתן לראות אותה בהיצמדות ארוכת השנים של הצבא הבריטי לשיטה הרג'ימנטלית. לפי שיטה זו, החייל משתייך לרג'ימנט שלו כל ימי חייו הצבאיים, וממשיך להשתייך אליו גם בחייו האזרחיים אחר כך, דרך עמותות מורשת. דוגמה נוספת מתחום זה היא ההיצמדות הישראלית לשיטה החטיבתית, בעיקר בחי"ר. לפי שיטה זו, למרות המעבר לחטיבת מילואים בעלת שם ומספר שונים, נשמרת הזהות של חטיבת האם הסדירה. השמרנות בתחום זה, אשר קיבלה עדיפות על פני יצירת חטיבות רב חיליות כבר כמה פעמים בהיסטוריה של צה"ל, נובעת גם מחסמים שמציבים הח ילות למהלך. עם זאת, שמרנות זו נובעת גם לא מעט עקב החשש מאיבוד המקצועיות מבוססת האמל"ח, ומהבנת החשיבות הגדולה של מורשת היחידה בפיתוח רוח הלחימה של הלוחמים. יש לציין כי ישנם צבאות שבהם נשמרת זהותו היחידתית של החייל גם כאשר היחידה היא רב חילית, כמו בצבא הרוסי או האמריקאי. השמרנות מבחירה נדרשת גם כדי להתמודד עם מקרים של "חדשנות יתר" שתוצאתם שלילית, כגון ניסיונות להטמעת חידוש על גבי חידוש, אשר אינם מאפשרים את מיצוי מלוא הפוטנציאל של רעיונות חדשים או פוגעים באפקטיביות הכוללת של המערכת. דוגמה אזרחית לכך היא רצף ה"רפורמות" שנעשו בשנים האחרונות במערכת החינוך הישראלית; כל שר חינוך הוסיף שינויים משלו על אלו של קודמיו, או תוך ביטול החידושים שיזמו קודמיו, עוד לפני שאלה הבשילו ונבחנה תרומתם. נראה כי ה"רפורמות" בענף הבנייה ובשוק ההון הישראלי סובלות ממאפיינים דומים. ניתן להביא שלל דוגמאות לכך גם מן העולם הצבאי. בצה"ל ניתן לציין את ההחלטה לסגור את יחידות אמצעי הצליחה ה"ישנות" )בנות ה 5-4 שנים( לטובת "נשק הפלא" בדמות גשר הגלילים, עוד לפני שפיתוחו הסתיים. המזל במקרה זה היה שבמסגרת כוננות 7 גרשון הכהן, "על הדוקטרינה הצבאית", ייצור ידע )מרץ 2014(, ]נבדק פעם אחרונה ביולי 2018[. עוד על הנושא, ראה: מאיר פינקל, הרמטכ"ל )הוצאת מודן, 2018(, עמ'

84 84 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 תמונה 21: ההירתמות לגשר הגלילים )הפתרון החדשני(, ערב ליל הצליחה, 15 לאוקטובר הגשר הושק למים רק לאחר שלושה ימים מתחילת הצליחה, אשר במהלכם עשה צה"ל שימוש באמצעים "הישנים". )צילום: ארכיון צה"ל( "כחול לבן" לפני מלחמת יום הכיפורים הוקפאה הסגירה, מה שא פשר לצה"ל להתחיל לצלוח את התעלה מייד עם הגעת הכוחות אליה ב 16.10, על אף שגשר הגלילים הושק למים רק ב במבצע "עופרת יצוקה", חדשנות בתחום סגירת מעגלי מודיעין אש ללא מתן מענה בתחום השליטה על מיקום כוחותינו, הייתה גורם מרכזי לריבוי אירועי ירי כוחותינו על כוחותינו. דוגמה אחרת היא פיצול המאמץ התעשייתי הגרמני במלחמת העולם השנייה בתחומי האטום, מטוסי הסילון, טנקי העל, הרקטות ועוד. פיצול זה תרם לקושי הגרמני בביסוס יכולות מתקדמות )לדוגמה, טנקי הטייגר( בכמות שתביא לכדי השפעה מערכתית. תוכנית ה System )FCS (Future Combat של צבא היבשה האמריקאי בשנות ה 2000 התיימרה לשנות במקביל את כל הפלטפורמות היבשתיות, מערכות איסוף המודיעין, השליטה והבקרה ועוד. התוכנית נעצרה ממגוון סיבות, אך מהווה דוגמה לניסיון חתירה לחדשנות בכל תחומי בניין הכוח במקביל, ניסיון שלא הגיע לכדי מימוש. ככל שגוף צבאי נשען יותר על טכנולוגיות מבוססות תוכנה מאשר על טכנולוגיות מבוססות "ברזלים", כמו טנקים ומטוסים, וככל שהתהליכים בו שטוחים יותר והיררכיים פחות, כך יהיה לו קל יותר להשתנות. לכן אמ"ן הוא גוף המצטיין בפיתוח בלתי פוסק של תוכנות עיבוד ובהנגשת נתוני מודיעין לכוחות. הבעיה מתחילה כאשר נכנסת תוכנה חדשה

85 פינקל שמרנות מבחירה 85 שבה אמורים להשתמש כוחות היבשה )אשר עיקרם כוחות מילואים( כצרכני מודיעין. זמן ההטמעה יכול להימשך עד שנתיים, אשר במהלכן נעשה שימוש בו זמנית הן במערכות הקודמות והן באלו החדשות. תוך כדי כך, מפותחת כבר תוכנה חדשה וטובה יותר )שבה מתחילות להתנסות חלק מהיחידות(. במצב זה, הניסיון להטמיע "חידוש על חידוש" יכול להביא לירידת אפקטיביות כוללת שתוצאותיה עלולות להיות חמורות במידה ותפרוץ לפתע מלחמה. הדבר אמור גם במערכות השליטה והבקרה ביבשה, אשר כל עדכון בהן )והיו רבים כאלה( מחייב הטמעה הדורשת הכשרה ואימון. בעשור האחרון היו כמה התלבטויות באשר לקצב הטמעת גרסאות חדשות ולעיתויה, מה שמעיד על מודעות לעניין. לסיכום עד כאן, נראה כי צבאות מנסים להתחדש כל העת כדי להתאים את עצמם למציאות משתנה, עקב שינוי באויב או בפוטנציאל הטכנולוגי המאפשר להם לגבור עליו. תוך כדי כך, לטענתי, באופן בלתי מודע, הם משמרים מרכיבים בתחומי הארגון, הפיקוד והשליטה וההכשרה והאימונים שיש להם ביטחון רב יחסית בהמשכיותם וביציבותם. שימור זה נעשה מתוך רצון שמרכיבים אלה יהוו בסיס יציב למקרה והחדשנות לא תצלח, מחד גיסא, ולמיצוי החדשנות, מאידך גיסא )בעיקר בתחומי אמצעי הלחימה ותורת הלחימה(. בשנים האחרונות גובר המתח בין הרצון לשמר את המבנים הארגוניים ואת גישת הפו"ש המבוזרת, לבין הצורך לשנות אותם במטרה למצות יכולות מתפתחות חדשות )הטמעת מערכת 'משואה' כחלק מתוכנית צבא יבשה דיגיטלי ]צי"ד[ 8 מול הסכנה לפגיעה בפיקוד משימה; הניסיונות לעבור לחטיבה רב חילית ]עטר"ת, צק"ח גדעון[ 9 אל מול אתגר הטמעת מגוון אמצעי הלחימה החדשים והיכולות ביבשה, ועניין שימור המסורת החטיבתית(. אם כן, נראה כי רצוי שהדיון בהתפתחות צה"ל לא יתמקד רק בחדשנות, בדרכים לפתחה ובתכניה, כפי שקורה כרגע. יש לשאוף לשלב בדיון זה גם שיח מודע על המרכיבים הדורשים שימור. לטענתי, דיון כזה יאפשר מיצוי מיטבי של חדשנות, תוך מזעור הסכנה של "חדשנות על חדשנות" שעלולה לפגוע באפקטיביות של צה"ל במקרה של עימות קרוב. איזון מחודש בראייה לעתיד מציאת האיזון המחודש נדרשת לראייה מערכתית. כלומר, יש לנסות ולחשוב על תפקידו של כל מרכיב במערכת הצבאית הכוללת או בתת המערכת )תמרון, תקיפה מערכתית באש, הגנה על העורף וכדומה(, תוך קבלת החלטה מודעת האם לצורך האפקטיביות הכוללת נדרש: לשמרו )תוך התאמות(; לשלב בו מרכיב חדש/ לשפר משמעותית את הקיים )חדשנות(; לפתחו באופן כזה שיהיה הסתגלני ביותר. Elibit Systems Ltd., "First Stage of Israel's Digital Army Program (DAP) Completed and 8 Operationally Deployed", DefenseAerospace (September 11, 2005). yckatz3f [accessed: June 2018]. 9 תמיר אשל, "מהפכת החטיבות של צה"ל תיכנס לתוקף בקרוב", )5 ihls במרץ 2018(. ]נבדק לאחרונה ביוני 2018[.

86 86 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 בהתייחסות למרכיבי בניין כוח, נראה כי מרכיב כוח האדם הוא הגמיש ביותר. לכן מומלץ לפתח את ההכשרה ואת האימונים כך שיכשירו מפקדים )ולוחמים( לזיהוי מהיר של שינויים במציאות שדה הקרב ולהתאמת המשאבים העומדים לרשותם למציאות זו דרך אלתור מושכל. לצורך כך, נדרש להסיט את הדגש המושם כיום בהכשרות על הקניית ידע, ולהעבירו להקניית יכולת חשיבה ולמידה. נלווה לכך הצורך לפתח מחדש את גישת הפיקוד המבוזר מוכוון המשימה ולחזקה )שכן על אף שצה"ל דוגל בה באופן רשמי, בפועל היא הולכת ונשחקת(. זאת משום שגם מפקד שהוכשר היטב להסתגלות לשינויים לא יוכל לממש שינויים אלה בהעדר גישת פו"ש תומכת. חיזוק גישת הפו"ש מוכוון המשימה, מהווה גם מפתח לפיתוח חדשנות מלמטה למעלה ולמיצוי חדשנות אשר תגיע ליחידות מלמעלה למטה. תרומה נוספת של גישת פו"ש זו היא היותה "תעודת ביטוח" חלקית למקרה שיכולות מבוססות רשת )ראה בהמשך( יונחתו עקב פגיעה ברשת; אחרת, בגישת פו"ש ריכוזית מבוססת רשת, פגיעה ברשת תגרום למפקדים לאבד את יכולתם לעבוד עצמאית. תמונה 22: לוחמי גולני מרכיבים את שם החטיבה. גם במעבר לחטיבה רב חילית נדרש יהיה ליצור הזדהות יחידתית. )מוזיאון גולני( בתחום ארגון היחידות לקרב, נראה כי על אף שלכאורה הטכנולוגיה מאפשרת את צמצום הפורמציות מבלי להקטין את האפקטיביות שלהן, ישנה חשיבות לשימור המבנים הבסיסיים )מחלקה עד אוגדה(. לכך ישנן סיבות שונות ברמות השונות; הראשונה היא כי גודל המחלקה מאפשר את המשך התפקוד הבסיסי גם אם 1/3 ממנה )כיתה או טנק( נפגעו, מה שלא מתאפשר עקרונית במצב שבו היחידה )מחלקה/פלוגה( מורכבת משתי יחידות משנה בלבד; השנייה היא הגמישות המתאפשרת במעבר בין לחימה באויב בלתי סדור, שבו הרמות הדומיננטיות/ הפעילות ביותר הן מחלקה ופלוגה, לבין לחימה באויב בהיקף רחב יותר הפועל באורח סדור, שבו הרמות הדומיננטיות הן גדוד ומעלה. אם ייבנה

87 פינקל שמרנות מבחירה 87 נכון, גודלו הבסיסי של הגדוד )ומטהו המחוזק( והרכבו יאפשרו קליטת אמצעי לחימה חדשים כמעט ללא הגבלה; מוטת השליטה המשולשת מרובעת הקיימת בו מאפשרת תהליכי פיקוד ושליטה גם במידה ומערכות הפיקוד והשליטה הדיגיטליות ישובשו עקב פגיעה ברשת. ההמלצה כאן היא לשמר את גודל היחידות ואת המדרג הקיים, תוך מעבר לחטיבה רב חילית )שאינו בגדר חדשנות, אלא הסדרה נדרשת(. שינוי חשוב זה יאפשר מבנה כוח מאוזן ומגוון יותר כבסיס להטמעה מהירה יותר של חידושים ולהשתנות תוך כדי לחימה. עם זאת, יידרש לתת פתרון לאתגר יכולת החניכה המקצועית בחטיבה הרב חילית ולעניין הזדהות הלוחם עימה. במילים אחרות, נדרש יהיה ליצור דפוסי הכשרה חדשים וגם הזדהות יחידתית הן ללוחם גולני הרובאי והן ללוחם גולני תותחן הטנק. בתחום אמצעי הלחימה, נדרש להבחין בין שני סוגים. הראשון הוא ה"קלאסי" - חדשנות במטוס, בטנק, בספינה, בטיל או בפגז, המאפשרים שיפור משמעותי בביצוע משימות קיימות עקב תכונות חדשות שהוקנו להם, כגון חדירות, מיגון, טווח, חמקנות, היקף נשיאת תחמושת וכדומה. הקליטה וההטמעה של אלו היא בדרך כלל איטית ומוגבלת ליחידות אשר מקבלות את האמצעי החדש, תוך התנסות של המערכת כולה במיצויה המיטבי ובהערכת תרומתה הכוללת לאפקטיביות המערכת. האתגר גדול יותר כאשר מדובר ביכולת טכנולוגית המשפיעה באופן רחב על כלל המערכת או על מערכת משנה - מערכת שליטה ובקרה חדשה, תוכנת עיבוד מודיעין חדשה, אמצע קשר הנרכשים בהיקף רחב וכדומה. כאן, ההשפעה של החידוש רחבה ומיידית )יחסית לחידוש ה"קלאסי"(. המלצתי בעניין זה היא להטמיע יכולות אלה תחת עמידה בכמה קווים מנחים. הראשון הוא שינוי מפקדות עד כמה שנדרש כדי למצות את האמצעים, תוך עריכת שינויים מינימליים במבנה הבסיסי של היחידות ושימור גודלן. השני הוא הטמעת יכולות רוחביות אלה בגישה של ניהול סיכונים, המתייחסת כל העת לסכנה של פרוץ מלחמה תוך כדי תהליך ההטמעה. הכוונה כאן היא להאצה או להאטה של ההטמעה בהתאם לחישוב הסבירות למלחמה תוך כדי תקופת ההטמעה. יכולות הנגשת המודיעין, חיבור המודיעין למערכות אש, העברת מידע בין מפקדים ומ פקדות באמצעות מערכות שליטה ובקרה, פועלות כולן על רשתות נתונים מתקדמות. יכולות אלו מקדמות מאוד את צה"ל אך בה בעת חושפות אותו לסכנת הנחתת יכולת משמעותית, במידה וישובשו או ינוטרלו. כדי למזער סכנה זו, נדרש לשמר בכל מאמץ את הפיקוד מוכוון המשימה. מרכיב אחר הקשור ליכולות המודיעין הוא איזון בין קצב ההשתנות הפנימי בתוך אמ"ן, הרואה עצמו כארגון חדשני )אולי מקבילה צבאית לחברות הייטק ישראליות(, לבין צרכניו, בעיקר אלו היבשתיים. קצב פיתוח האפליקציות האמ"ניות המיועדות לעימות רחב היקף, ולכן לשימוש בכלל כוחות היבשה, גבוה בהרבה מקצב קליטתן המיטבי בכוחות אלו. על כן, נדרש לחשוב על האיזון המתבקש בין המרכיבים הבאים; הפצת התוכנה החדשה, הכשרת בעלי תפקידים המוכשרים להשתמש בה כדי לעבד מידע, יכולתן של מערכות התקשורת לשנע מידע זה והכשרת המפקדים לעשות בו שימוש.

88 88 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 תורת הלחימה )במובנה הרחב, כולל טכניקות קרביות( תידרש להתעדכן כל העת ובקצב גבוה מבעבר, הן עקב שינויים אצל האויב, אבל לא פחות מכך עקב שינויים בכוחותינו. פיתוח מפקדים בעלי יכולת למידה וגישת פו"ש מוכוון משימה, יבטיחו הטמעה מהירה של תו"ל חדש, ולא פחות חשוב מכך, פיתוח תובנות מלמטה למעלה אשר יאתגרו וישפרו אותו. מומחים צבאיים בעולם מזהים פוטנציאל גדול בתחומים של בינה מלאכותית ורובוטיקה יבשתית, ואף צה"ל מתפתח בתחומים אלו. לפיתוח יכולות מתחומים אלו ולהטמעתן בצה"ל יכולה להיות השפעה ניכרת על כל תחומי בניין הכוח, בעיקר על אלה שהוגדרו במאמר זה כמאופיינים כשמרניים מבחירה, כמו גישת הפו"ש וארגון היחידות. לאור מה שהוצג, מומלץ לגשת לפיתוחם ולהטמעתם של תחומים אלה בגישה מערכתית, שתכלול גם חשיבה על מרכיבי בניין הכוח שבהם נידרש לנקוט שמרנות מבחירה, הן כדי לאפשר בסיס מיטבי למיצוי החדשנות הפוטנציאלית, והן כדי לצמצם סיכונים במידה והפוטנציאל לא ימומש. בעניין חדשנות הערך/המהפכה בעניינים הצבאיים, המשלבת מטבעה שינויים ארגוניים מהותיים כמו הקמת זרוע/מערך חדש, הרי שהעקרונות שהוצגו במאמר נדרשים בהתאמה לרמה הבין זרועית. כאן יידרש לראות איך משמרים )תוך שינויים נדרשים( את הזרועות/ המערכים האחרים, כך שהמערכת הצבאית תוכל למצות את הזרוע/המערך החדש באופן מיטבי, תוך מזעור ההשפעה השלילית )שאינה צפויה מראש אך שתיתכן בשדה הקרב( של הזרוע/המערך החדש על מרכיבים קיימים ומתפקדים. סיכום צה"ל נמצא בתהליך של שינוי מתמשך לאורך כל שנות קיומו. בשנים האחרונות התפתחה הבנה כי האפקטיביות המערכתית של צה"ל אל מול אויב בלתי סדור נמצאת בבעיה. בה בעת, מספקות התפתחויות בעולם הטכנולוגיה האזרחית הזדמנויות רחבות לחדשנות צבאית. הוספת מרכיב השמרנות מבחירה לתוך הדיון בצה"ל על בניין הכוח, המתמקד היום בחדשנות בלבד, תאפשר הבנה טובה יותר הן של קבלת החלטות בלתי מודעת בעבר, והן של פיתוח בניין הכוח לעתיד. בכך שיישמרו מרכיבים מסוימים, תתאפשר הן קליטת חדשנות במרכיבים אחרים, והן הסתגלות מהירה, במידה ותרומת החדשנות לאפקטיביות המערכתית תתברר כלא מספקת. מגוון היישומים שניתן לעשות בהם שימוש באינטרנט מבוסס על רשת עם קודים וכללים אחידים. התבססות על פלטפורמה זו היא הדבר שמאפשר את הפיתוח ואת החידוש בתחום. במידה דומה, צריך צה"ל לשמר ואף לחזק מרכיבים מסוימים בתחום האנושי, הארגוני והטכנולוגי, אשר יהוו בסיס איתן לחדשנות בתחומים שונים לפני העימות, ולגמישות במהלכו.

89 פינקל שמרנות מבחירה 89 רשימת מקורות: אורטל, ערן וברוך, מוטי. "אוקיאנוס של חדשנות: תר"ש גדעון ונושא החדשנות". מערכות, 471. צה"ל :)2017( אשל, תמיר. "מהפכת החטיבות של צה"ל תיכנס לתוקף בקרוב". ihls, 5 מרץ com/he/archives/81780 ]נבדק לאחרונה ביוני 2018[. הכהן, גרשון. "על הדוקטרינה הצבאית". ייצור ידע, מרץ ]נבדק פעם אחרונה ביולי 2018[. פינקל, מאיר. על הגמישות. הוצאת משרד הביטחון, Adamsky, Dima. The Culture of Military Innovation. Stanford: Stanford University Press, Barkai, Ran, and Finkel, Meir. "The Acheulean Handaxe Technological Persistence: A Case of Preferred Cultural Conservatism?". Proceedings of the Prehistoric Society. Cambridge University Press, ppr [accessed: March 2018]. Elibit Systems Ltd. "First Stage of Israel's Digital Army Program (DAP) Completed and Operationally Deployed". DefenseAerospace, September 11, tinyurl.com/yckatz3f [accessed: June 2018]. Farrell, Theo, and Terriff, Terry (eds.). The Sources of Military Change: Culture, Politics, Technology. London: Lynne Rienner, Johnson, David. Fast Tanks and Heavy Bombers: Innovation in the U.S. Army Ithaca, N.Y.; Cornell University Press, Mets, David R. and Winton, Harold R. (eds.). The Challenge of Change: Military Institutions and New Realities, Lincoln, Ne.: University Press of Nebraska, Millett, Allan R. and Williamson Murray. Military Innovation in the Interwar Period. Cambridge, England: Cambridge University Press, 1996.

90

91 והרי התחזית: צה"ל בדרך לצבא תבוני מפת דרכים לאימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית בצה"ל 2 נורית כהן אינגר 1 וגל א' קמינקא הרעיון שהלוחמה מבוססת הטכנולוגיה תחליף את הכוח הפיזי ואת הנוכחות האנושית בשטח, מעורר בצה"ל אי נוחות ואף התנגדות. בניגוד לכך, טוענים הכותבים לעליונות הלוחמה מבוססת הטכנולוגיה, ולהגברת השימוש בה; בפרט, מציעים הכותבים מפת דרכים לשילוב הבינה המלאכותית בצה"ל, שלא מתוך מטרה להחליף את החיילים שבשטח, אלא מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בהן לאיגבור )סינרגיה( יעילות הלחימה. התהליך מתחיל בהנחת תשתית של תנאים מאפשרים: כוח אדם ייחודי, תשתיות,Big Data טרנספורמציה דיגיטלית ומנהיגות מחויבת. שימת דגש על הטמעה הדרגתית, על הנגשת התוצרים, על הסברה על אופן פעולתם ועל אימוץ מקסימלי של תוצרים מהעולם האזרחי, יובילו את צה"ל להיות תבוני יותר, וכך גם יעיל ואפקטיבי יותר, בשדה הקרב ובשגרה. AI might seem sexy. The process of getting to an AI-centric military is not. Richad Kazuma 3 1 סא"ל נורית כהן אינגר היא מובילת אסטרטגיית המידע באגף התקשוב Officer(.(Chief Data 2 פרופסור גל א' קמינקא עומד בראשות מאגד מעבדות רובוטיקה ובינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן. מחברי המאמר מבקשים להודות לאל"ם עומר דגן, לסא"ל אלי מיכלסון ולסרן אור גליק על הארותיהם הבונות. Richard Kuzma, "But First, Infrastructure: Creating the Condition for Artificial Intelligence 3 to Thrive in the Pentagon", War on the Rocks (July 13, 2018). /2018/07/but-first-infrastructure-creating-the-conditions-for-artificial-intelligence-to-thrivein-the-pentagon/ [accessed: July 2018].

92 92 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 מבוא בערב פסח 2017, כתב אלוף משנה במילואים צביקה גרינגולד, בעל אות הגבורה ומפקד 4 "כוח צביקה" האגדי: התפיסה שלי היא שלוחמת שריון צריכה להיות בלב התמרון היבשתי. אני מאלה שקצת מפחדים מכל הטכנולוגיה, כי בסוף צריך מישהו עם סכין בין השיניים שיעמוד על הגבעה ויגיד: 'עד פה, זה השטח שלנו'. את זה לא עושים עם מזל"טים ולא עם מחשבים. עושים את זה עם חיילי גולני ומחלקת טנקים. נראה לי שעודף הכסף במשרד הביטחון והיכולות הטכנולוגיות של התעשיות הביטחוניות הפכו את הצעצוע הטכנולוגי למשהו שהגנרלים אוהבים לשחק איתו. אני נגד ההתמכרות 5 לזה. האדם שבטנק הוא הכוח שלנו וזו לא קלישאה. זו האמת." תפיסתו של אל"ם )מיל'( צביקה גרינגולד מייצגת תפיסה מסורתית ושמרנית לגבי טבעה של המלחמה. לפי תפיסה זו, המלחמה מבוססת על אנשים המפעילים כוח פיזי בזמן ובמרחב, וגורמים לנזקים פיזיים לאויב. לכוח הפיזי ולנוכחות האנושית בשטח שבו מתבצעת הלחימה יש מעמד מיוחד, ולה עליונות על פני הפעלת כוח מרחוק )דהיינו, ללא נוכחות אנושית בשטח(, או על פני הפעלת כוח שאינו פיזי במהותו. מאידך גיסא, כותבי שורות אלו, שבהוויתם המקצועית הינם אנשי טכנולוגיה ומחשוב, היו רוצים להציג תפיסה מנוגדת, יש מי שיאמר מודרנית, של הלוחמה בת זמננו. היינו רוצים לטעון לעליונותו של הכלי הממוחשב, החכם, שאינו נרדם בשמירה ואינו זקוק להרצאות מור"ק על מנת לבצע את מלאכתו. היינו רוצים לטעון לזכותה של לוחמה מבוססת טכנולוגיה, שהסיכון בהפעלתה נמדד בכסף ולא בחיי אדם, ושהפעלתה מרחוק מאפשרת השגת יעדים בצורה מיטבית. אבל... צביקה צודק לטכנולוגיות של דורנו אין יכולת להחליף את החיילים בגולני ובטנקים במלחמות העשור הקרוב, וכנראה גם לא בעשורים לא מעטים אחריו. בסופו של יום, אכן ישנם מצבים שבהם מחלקת טנקים וחיילים של גולני צריכים לעמוד על גבעה עם סכין בין השיניים ולומר "עד פה, זה השטח שלנו". תפקידה של הטכנולוגיה בת ימינו איננה להחליף את מחלקת הטנקים או את החייל בגולני, והיא גם אינה מתיימרת לעשות זאת. במקום זאת, תפקידה הוא לתת תשובות לשאלות העולות מתוך הצורך האמיתי בעמידתם האיתנה של חיילים קרביים ונשקם על אותה גבעה מטאפורית: 4 צבי )צביקה( גרינגולד הוא קצין שריון שקיבל את עיטור הגבורה על לחימתו במלחמת יום הכיפורים בקרב על נפח ברמת הגולן. במסגרת כוח מאולתר שהקים ושכונה ברשת הקשר "כוח צביקה", ואשר כלל למעשה ברוב הזמן את הטנק שלו בלבד - הוא עצר את התקדמותן של שתי חטיבות שריון סוריות שהבקיעו את קוי ההגנה הישראלים ומנע את כניסתן לבקעת הירדן ולגליל. 5 צביקה גרינגולד, "האדם שבטנק ינצח", ידיעות אחרונות )25 באפריל 2017(..co.il/ articles/0,7340,l ,00.html ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[.

93 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 93.אכיצד התקבלה ההחלטה על משימת הכוח?. בכיצד נאסף המידע על האויב ועל תנועותיו, וכיצד הועבר לכוח או למי שמגדיר את משימתו?. גכיצד נבחרה הגבעה )או בהכללה - התנאים הטופוגרפיים והאחרים לקרב(?. דכיצד נבחרה הסכין - הנשק והאמל"ח העומדים לרשות החיילים? כיצד יודעים שהם מיטביים למשימה?.הכיצד הובאו החיילים לשם? כיצד מעבירים להם אספקה?. וכיצד הכשירו את החיילים למשימתם? כיצד בחרו אותם? כיצד בחנו אותם?. זכיצד נוצרה תמונת מצב בזמן אמת על כוחותינו? צביקה צודק, אבל... מפתה מאוד לשנות את מילת השאלה ברשימת השאלות שלעיל מ"כיצד?" ל"מי?". מי הכשיר? מי הגדיר? מי הביא? מפתה לחשוב שאם יש אנשים על הגבעה, אז גם כל צורכיהם מסופקים בידי אנשים. ואכן, התפיסה השמרנית ממעיטה בערכה של הטכנולוגיה; לפי תפיסה זו, מכיוון שלחייל אין תחליף, כך גם לנהג האספקה, למשל. אך זוהי התעלמות מובהקת מחשיבות השלכותיה של הטכנולוגיה על כל אותם התחומים, הקריטיים לאותם חיילים על הגבעה: ההכשרה שעברו, המודיעין שקיבלו, האמל"ח שלרשותם, האספקה והלוגיסטיקה שלהם, הקשר שלהם למפקדיהם וליחידות אחרות, ועוד. במאמר זה נתייחס בפרט לטכנולוגיות הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים. אלו שדות טכנולוגיים ותיקים, שופעים כל טוב מנקודת מבט צבאית ובעלי הצלחות מוכחות בצבאות שונים ומחוצה להם. אנו מבקשים לטעון להגדלת השימוש בבינה מלאכותית ובמדעי הנתונים כדי לטייב את התשובות לכל אותם אתגרים המוזכרים למעלה, ולעוד רבים כמוהם. השימוש המתעצם באמצעי לחימה בלתי מאוישים המופעלים מרחוק, מגמת האוטונומיה המתפתחת בעולם, שימוש במערכות מידע מתקדמות לשליטה ולבקרה וערכו של המידע המודיעיני לפני הקרב ובמהלכו - לכל אלו יש הפוטנציאל להתמודד עם אתגרי צה"ל. האתגרים שמולם עומד צה"ל משתנים תדיר; האויב הנעלם, הלחימה הא סימטרית, זירת הסייבר, המלחמה על דעת הקהל העולמית, התודעה וההשפעה, הלחימה במרחב בעל צפיפות בנייה וצפיפות אוכלוסין גבוהות ועוד. על כן, הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים צפויים לתפוס מקום מרכזי בשיטות הלחימה העדכניות, בעיקר באלו שאין במעגליהן חייל וטנק. נוסף על כך, היות וחלקן זמינות לאויב ומהוות גורם שמערער את הסטטוס קוו, הכרחי לשנות את תורות הלחימה הקיימות. מאמר זה נכתב מתוך מטרה לפתוח צוהר לאפשרויות שטומנות בחובן טכנולוגיות הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים בעבור צה"ל. מתוך הבנת הפוטנציאל שבהן, ניתן יהיה לשרטט את הדרך הנכונה ליישום טכנולוגיות הבינה המלאכותית בצה ל, הן בשגרה

94 94 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 והן בזמן הפעולה המבצעית. בין השאר, באה פתיחת צוהר זו כדי להתמודד עם מפקדים ועם משתמשים מבצעיים, שעלולים להתנגד ולהימנע מאימוץ טכנולוגיות אלו בדומה לתפיסתו של צביקה, ועל בסיס הבנה לא נכונה של הכלים העומדים לרשותם. בינה מלאכותית ומדעי הנתונים: ביחד ולחוד, בצבא ומחוצה לו אין הגדרה אחת לבינה מלאכותית Intelligence(.)Artificial הגדרה אפשרית ומועילה היא כדלהלן: בינה מלאכותית היא היכולת של מחשב לבצע משימה המיוחסת בדרך כלל ליכולת חשיבה אנושית: חיזוי, תפיסת מצב, פתרון בעיות, זיהוי תבניות, תקשורת בשפת בני אדם או תרגום משפה לשפה, למידת מכונה, ראייה ממוחשבת, תכנון ואופטימיזציה. בתוך מדעי המחשב, זהו שדה מדעי רחב שתחילתו בוועידה בקיץ 1956, ושתוצריו ממשיכים להשפיע על חיי כולנו באזרחות ובצבא. מייד עם ראשיתו, מ ש ך הפוטנציאל הגדול שלו לשימושים צבאיים וביטחוניים, מימון מאסיבי מצד צבאות רבים, ובראשם )לפחות בהיבטי תקציב( צבא ארה"ב. גם לגבי מדעי הנתונים רבות ההגדרות. מדעי הנתונים Science( )Data הינו התחום העוסק בעיבוד נתונים ובהסקת מסקנות מתוכם, בייחוד בקנה מידה גדול Data(.)Big מטבע הדברים, תחום זה משתמש בשיטות המגיעות בחלקן מתחום הבינה המלאכותית, כגון שיטות ה"למידה העמוקה" )שחזרה לכותרות בשנים האחרונות(. חלקן האחר מגיע מתחומים אחרים )לדוגמה, סטטיסטיקה ומתמטיקה(. התחום התפתח במיוחד בשנים האחרונות, לאור העלייה הדרמטית בנפח הנתונים המיוצרים ע"י החברות המודרניות והשימוש המאסיבי ברשתות החברתיות שבהן מיוצר, מועבר ומעובד מידע זה. לצד זאת, העלייה המשמעותית ביכולת לעבד נתונים רבים באמצעות מעבדים גרפיים )GPU( עודדה התפתחות זו. כיום, תפס התחום תאוצה כה משמעותית עד כי נפתחו מרכזי מחקר בתחום באוניברסיטאות בארץ, ונוצרו תוכניות לימוד ייעודיות. הערבוב הקיים בין התחומים הוא אמיתי, מוצדק ואף מפרה. לפיכך נרשה לעצמנו במאמר זה להתייחס למונחים במעט ערבוב ובאי דיוקים קלים מפאת קוצר היריעה. בשנים האחרונות רבו הכותרות הדרמטיות באשר להישגים ממשיים ודמיוניים שמאחוריהן עומדת הבינה המלאכותית. כותרות ענק מזהירות מאבטלה נוראית בתוך זמן קצר או מסיומו העתידי של עידן שליטת המין האנושי בעתידו. כותרות אחרות מנבאות פריצות דרך ברפואה ובחקלאות, וחוזות חיי שפע ובטלה לכולם. גם מי שאינו מכיר את התחום לא יופתע לשמוע שאין הרבה בכותרות אלו, ושמדובר בגל כותרות שוותיקי הטכנולוגיה כבר חוו גם בשנות ה 80 ואף בשנות ה 70. אז מה חדש? מעט היסטוריה במקום היסטריה יכולות של בינה מלאכותית ומדעי הנתונים משולבות בעולמנו האזרחי והצבאי כבר שנים רבות. אין באמירה זאת כדי לומר ש"אין חדש תחת השמש", אלא להפך. בכוונתנו להצביע על מגמת השינויים כדי לאפשר לקורא המתעניין להיפתח להזדמנויות חדשות המהוות

95 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 95 פועל יוצא של יכולות טכנולוגיות מצוינות שקיימות כבר שנים. השינוי הגדול הינו דווקא בנגישות וביכולתו של הצרכן הקטן לעשות בהן שימוש. בפרט, קיומן של יכולות אלה מזה שנים רבות, מעיד על משנה הזהירות שיש לנקוט ביישום מפת הדרכים לצבא התבוני. נפרט כעת יכולות אלה בקצרה, תוך שימת דגש על הפוטנציאל לשימושים ביטחוניים. מערכות תכנון ואופטימיזציה דוגמה בולטת ורלוונטית היא מערכת התכנון הלוגיסטי,DART 6 ששימשה את צבא ארה"ב 7 ואת כוחות הקואליציה לתכנון הלוגיסטי לקראת ובמהלך מלחמת המפרץ בשנת מערכת זו, המתבססת על אלגוריתמים של בינה מלאכותית, ייצרה בעבור המשתמשים תוכניות להעברת כוחות מבסיסי המוצא באירופה וארה"ב לסעודיה ולמדינות המפרץ בהיקפים חסרי תקדים. תוכניות אלו בלטו במיוחד בזמן הקצר )שישה חודשים( שלפני תחילת הקרבות. לטענת המשתמשים הצבאיים, עד שנת 1995 החזירה מערכת זו במלואה את ההשקעה הכספית של ארה"ב בחקר הבינה המלאכותית במשך 30 השנים שקדמו למבצע )רבבות מילארדי דולרים!(. חשוב להדגיש כי המערכת היוותה מערכת תמך לקבלת החלטות; היא לא החליפה את המתכננים אלא סייעה להם. כמובן שמערכות אחרות לאופטימיזציה )לדוגמה, של לוח טיסות ונסיעות אספקה(, קיימות מזה שנים רבות בחברות שילוח, בחברות תעופה וברכבות, וגם בגופים צבאיים מקבילים. היכולות של כלים אלו מגיעות מתחום הבינה המלאכותית ראייה ממוחשבת יכולות הראייה הממוחשבת הגיעו לתוצרים ממשיים מחוץ לגבולות המעבדה עוד בשנות ה 90 במאה שעברה. לדוגמה, קריאה אוטומטית של מספרי מיקוד ומספרי רכב בשערים ובכביש 6, זיהוי וקטלוג מוצרים במחסנים ובפסי ייצור, זיהוי תקלות ייצור ועוד ועוד. עם זאת, פריצות הדרך של השנים האחרונות, כגון זיהוי פנים מדויק, זיהוי עצמים והולכי רגל בכבישים )מכשירי מובילאיי ודומיהם( וחיפוש תמונות לפי מילים )כדוגמת google,)photos הגיעו מתוך נתונים בהיקף כה גדול עד שהתאפשר השימוש בטכניקות למידה עמוקה במקום בטכניקות קלאסיות. אם בעבר התבססה אלגוריתמיקת ראייה ממוחשבת על ניתוח תמונה מנקודת מבט גאומטרית, פוטומטריה ועיבוד סיגנלים, כיום מאפשר היקף הנתונים שימוש בטכניקות שבהם המחשב לומד לראות, תוך שהוא מדלג על שלב הבנת המודל ויצירתו. עשרות מיליוני דוגמאות ושימוש באלגוריתמים מתקדמים ללמידת מכונה הביאו לתוצאות שלא היו בעבר. K. M. Wilkinson, The Logistics Lessons of the Gulf War: A Snowball in the Desert, DTIC 6 Document (1993). S. R. Hedberg, DART: Revolutionizing Logistics Planning, IEEE Intelligent Systems, Vol. 7 17: 3 (2002), pp

96 96 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 מערכות תומכות החלטה ברמה על אנושית ניקח את הרפואה כדוגמה לתחום שבו ישנה חשיבות ברורה למומחיות. ברור לכול שמומחיות זו אינה טריוויאלית ושהיא נרכשת בשנים רבות של לימודים אקדמאיים. אף על פי כן, בשנות ה 80 וה 90, הגיעו מערכות בינה מלאכותית, כגון YCIN, INTERNNIST ואחרות, ליכולות זיהוי מחלות בתחומים צרים מאוד של דיאגנוסטיקה ושל מומחיות ברמות גבוהות מאלו של רופאים אנושיים. יש לומר כי הבסיס הטכנולוגי השתנה לגמרי מאז, והיום, מערכות רפואיות חכמות מתבססות על נתונים ולא על טכנולוגיות תמונה 23: לבינה המלאכותית השפעה ישירה על יעילות ועל דיוק המשימה המבצעית. בתמונה: שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים במעברים בצה"ל. )אגף התקשוב( של שנות ה 80. פיתוחים חדשים מאפשרים היום לשעון החכם, המצוייד בחיישני דופק, טמפרטורת גוף, מוליכות עור וכו', לחזות ולהתריע על מצבים חריגים. מערכות מבוססות ראייה ממוחשבת יודעות לנתח תמונות רדיולוגיות כדי לחפש גידולים, על בסיס הנתונים והמידע שעומדים לרשותן. ישנן אפילו מערכות המאושרות ע"י ה FDA לשימוש ללא רופא, היודעות לזהות בעיות ראייה הנובעות מסוכרת. 8 המערכות מגיעות ליכולות גבוהות, לעיתים אף גבוהות מאלו של רופאים, 9 אך מומחיות זו מוגבלת לתחומים צרים )גידולים מסוגים ספציפיים, מחלה ספציפית( ואינה מהווה תחליף לרופא המומחה. הבינה 10 המלאכותית תשנה את הרדיולוגיה, אך לא תחליף את הרדיולוג. IDx Press Release, "FDA Permits Marketing of IDx-DR for Automated Detection of Diabetic 8 retinopathy in Primary Care", IDx (April 12, 2018). [accessed: July 2018]. 9 דוגמה עכשווית: H. A. Haenssle, et al., "Man Against Machine: Diagnostic Performance of a Deep Learning Convolutional Neural Network for Dermoscopic Melanoma Recognition in Comparison to 58 Dermatologists", Oxford Academic (May 28, 2018). com/annonc/advance-article/doi/ /annonc/mdy166/ [accessed: July 2018]. Thomas H. Davenport and Keith J. Dreyer, "AI Will Change Radiology, but it Won't Replace 10 Radiologists", Harvard Buisness Review (March 27, 2018). [accessed: July 2018].

97 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 97 זוהי תופעה כללית במערכות הבינה המלאכותית. מערכות רבות מגיעות לביצועים על אנושיים, אך בתחומים צרים מאוד. יש לשים לב לכך כאשר אנו פונים ליישם מערכות כאלו בעבור הצבא. דוגמה רלוונטית נוספת הינה מערכת בינה מלאכותית הנקראת,ARMOR שהוכנסה לשימוש בשדה התעופה בלוס אנג'לס. המערכת ממליצה על מיקומים ועל זמנים להצבת מחסומי משטרה ואבטחה, תוך שהיא משקללת את המשאבים המוגבלים, את העובדה שיריב צופה במחסומים ולומד אותם, ואת חשיבות המטרות ופגיעו תן. בשלהי העשור הקודם, לאחר שהופעלה המערכת במשך שנה אחת בלבד, כבר גדל מספר המעצרים שנבעו מתפיסת נשק בלתי חוקי ומעבירות אחרות ב 30% לעומת השנה שקדמה לה. לאור הצלחתה שם, כיום נעשה שימוש באלגוריתם זה בתהליכי ההחלטה על הצבת מאבטחים בטיסות, על פטרולים של משמר החופים האמריקאי, על פיזור פקחים ברכבות, ועוד. ניתוח טקסט: החל בתמלול הדיבור וכלה בהבנת טקסטים כתובים מאז שנות ה 90 קיימות סביבנו מערכות היודעות לזהות דיבור. בין אם מילים בודדות במערכות טלמרקטינג וניתוב שיחות, וכלה במערכות הכתבה אישיות, המאפשרות לערוך טקסט ולכתוב ללא הקלדה. לאלו מצטרפות מערכות המתפקדות בשפה טבעית ויודעות לקרוא טקסטים, לתמצת, לזהות את הכותב )במקרים מסוימים גם את שפת האם שלו, אם זו שונה משפת הטקסט, ואפילו את מינו( וכמובן להתריע על מילים או על ביטויים מחשידים. שפע הנתונים הטקסטואלים, שהם אולי סוג הנתונים הנפוץ ביותר לשימוש בבינה מלאכותית, הביא לתוצאות מרהיבות. במערכת העיתון וושינגטון פוסט, הפיקה מערכת בינה מלאכותית בשם הליוגרף למעלה מ 500 ידיעות במהלך מערכת הבחירות האחרונות בארה"ב, והשימוש בה רק גובר ומשתכלל. 11 כלי דומה שהושק לאחרונה על ידי חברת 12 גוגל, מייצר ערכים חדשים בוויקיפדיה על סמך אלפי דפי אינטרנט שנותחו בידי המכונה. לאחרונה התפרסם כי מערכות של חברת עלי באבא הסינית ושל מיקרוסופט ניצחו בני 13 אדם במבחני הבנת הנקרא סטנדרטיים. יכולות אלו הצטרפו יחד ליצירת "בוטים" המשוחחים עם המשתמש בשפה טבעית, בטקסט ואף בדיבור. המערכת הראשונה מסוג זה הייתה,Eliza שנוצרה בשנת מערכות כאלה נמצאות בשימוש נרחב כיום, ביניהן אלקסה )אמזון(, קורטונה )מיקרוסופט( וסירי )אפל(. יכולות ניתוח הקול וזיהוי הדיבור שלהן מדהימות יחסית למערכות העבר. 11 עומר שוברט, "הסיפור יכתוב את עצמו", דה מרקר )4 בפברואר 2018(..com/ magazine/ ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. Katyana Quach, "Look Out Wiki-Geeks. Now Google Trains AI to Write Wikipedia Articles", 12 The Register (February 15, 2018). co.uk/2018/02/15/google_brain_ ai_wikipedia/ [accessed: July 2018]. Robert Fenner, "Alibaba's AI Outgunned Humans in Key Stanford Reading Test", Bloomberg 13 (January 15, 2018). /alibaba-s-aioutgunned-humans-in-key-stanford-reading-test [accessed: July 2018].

98 98 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 עם זאת, יש לשים לב כי יכולתן לפתור בעיות היא מוגבלת. מערכות אלו יודעות לענות על שאלות )כגון 'מתי הרכבת לפתח תקווה?'(, אולם לא יודעות לפתור בעיות או לתכנן משימות מורכבות. המשתמש האנושי עדיין נדרש למלא תפקיד זה, לפחות לעת עתה. מאידך גיסא, הטכנולוגיה משתפרת מיום ליום; גוגל הודיעה לא מזמן על תוכנית ניסיונית )Duplex( המאפשרת לסוכן ממוחשב לקבוע פגישות בעבור לקוחות החברה, תוך שהוא מדבר איתם )ועם המוזמנים האחרים( בטלפון, בקול ובשפה טבעיים. תמונה 24: אלקסה העוזרת האישית של חברת אמאזון, מאפשרת שליטה על מוצרי בית חכם באמצעות פקודות קוליות. משתמשת ביכולות תמלול וניתוח טקסט מטכנולוגיות הבינה המלאכותית על מנת לענות לשאלות שנשאלת, זאת באמצעות תמצות מחיפוש שמבצעת באינטרנט. Pexels.com( )Fabian Hurnaus, רובוטים וכלים אוטונומיים לא נוכל להקדיש את המקום הראוי לדיון מעמיק ברובוטיקה ובאוטונומיה, ולכן נציין רק עובדה ברורה: רכבים אוטונומיים )ורובוטים בכלל( מביאים לידי ביטוי מספר גדול של יכולות בינה מלאכותית ומדעי הנתונים. חשוב להבין כי בשימושים האזרחיים, רובוטים אוטונומיים מתפקדים לאורך ימים ושבועות ללא התערבות אנושית )לדוגמה, מכסחות דשא רובוטיות, או רובוטים במחסני ציוד ואספקה(; היכולות האוטונומיות הינן גבוהות מאוד. ניקח כדוגמה כלי רכב קרקעיים אוטונומיים. חשיבותו הצבאית של נושא זה בעבור שיירות אספקה, פטרולים ואף לחימה - ברורים ומובנים. החל מסוף שנות ה 80, מוסדות אקדמיים וגופי מחקר הדגימו שוב ושוב יכולות נהיגה אוטונומית בכבישים אזרחיים

99 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 99 לאורך מאות קילומטרים. בשנת 2004 הכריזה DARPA על תחרות נהיגה אוטונומית בתנאי שטח, מלוס אנג'לס ללאס וגאס. בתחרות זו השתתפה גם קבוצה ישראלית בחסות מפא"ת, שהגיעה למקום השני; הזוכה במקום הראשון נסע 11 ק"מ, בעוד הקבוצה הישראלית הצליחה לנסוע מרחק של כעשרה קילומטרים בלבד. DARPA החליטה לחזור על התחרות כל שנה עד שמישהו יצליח לסיים את המסלול כולו )400 ק"מ(, והעריכה כי יעד זה יושג רק בעוד 10 שנים לפחות. אלא שבתחרות הבאה )שנת 2005(, השלימו 6 קבוצות את המסלול והגיעו ליעד. תחרות זו סימנה את תחילת הפריצה של חברות אזרחיות מתחום המחשוב לשוק המכוניות, בהן גוגל, אובר ומובילאיי. חברות אלו חוברות ליצרניות מכוניות או מייצרות אותן בעצמן. כבר היום קיימות מכוניות בעלות יכולות נהיגה אוטונומיות מוגבלות )לדוגמה, Auto-Pilot של חברת טסלה(. תמונה 25. שימוש בלמידת מכונה לניתוח ולאיפיון של הפרט ושל הארגון השימוש הנרחב במדעי הנתונים בתחום הפרסום וההשפעה ידוע ברבים. מדובר ביכולת להסיק מידע על הפרט מתוך נתונים על התנהגותו, על העדפותיו ועל קשריו החברתיים והמקצועיים. אנו מתייחסים לתחום זה בחיי היום יום כמובן מאליו, וכמו בכל טכנולוגיה, יש ביכולות אלו צדדים חיוביים ושליליים. השאלה היא מי משתמש בהן, ולשם מה. טכנולוגיות ניתוח ואפיון זכו לפרסום שלילי רב בעקבות פרשיית "קיימברידג' אנליטיקה". חברת ייעוץ פוליטי שילבה טכנולוגיות מתחום מדעי הנתונים לצורך השפעה על תהליכי הבחירות לנשיאות ארצות הברית ובקמפיין הברקזיט ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. תוך שימוש במידע מהרשתות החברתיות, ערכה החברה ניתוח אישיותי ופילוח אוכלוסין, ועל סמך אלה הפיצה לכל נמען מידע מותאם אישית שתומך בלקוחות החברה ומשמיץ את יריביהם. אולם, לא כל שימוש ביכולות אלו הוא שלילי. היכולות של מנועי חיפוש והמלצה

100 100 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 להתאים את תוצאות החיפוש לטעם האישי ולהעדפות אישיות הופכות אותם לאפקטיביו ת 14 מאוד. דוגמה חיובית הינה השימוש בניתוח נתוני משאבי אנוש בתהליכי גיוס לחברות, המפחיתים משמעותית את עלות הגיוס וסינון המועמדים. בתהליך זה מנותחים נתונים שנאספים על המועמד, לעיתים ללא ידיעתו, ואלגוריתמיקה קובעת לו ציון התאמה לתפקיד באופן אוטומטי ומסננת את המתאימים ביותר מבין מאות מועמדים למשרה. כך גם הולך וגובר השימוש בכלים דומים להערכת עובדים בתוך ארגונים. ניתוח נתונים מתוך רשתות חברתיות וארגוניות יכול גם לחשוף מידע ארגוני, בטכניקות מתחום,Link Analysis שהחל לפרוח בעשור הקודם: 15 מבנה הארגון, הקשרים הסמויים בו )המהווים חלק חשוב מתפקוד הארגון, אבל לא מופיעים במבנה הארגוני הרשמי(, קשרי התלות המגוונים שמתקיימים בו, מידת וסדר חשיבותם של פרטים ושל בעלי תפקידים ועוד. מערכות כאלו נמצאות בשימוש ה FBI ויחידות משטרה שונות בארה"ב לניתוח ארגוני טרור ופשע. יכולות ניתוח מבנה ארגוני יכולות, לדוגמה, להעריך 16 את ההשפעה הארגונית שתהיה לנטרול בעל תפקיד כזה או אחר. הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בעולם בשנים האחרונות החל מרוץ חימוש של המעצמות בתחום. מנהיגי העולם מכריזים קבל עם ועדה כי הם מציבים את הבינה המלאכותית כאסטרטגיה. נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, מינה בעל תפקיד בכיר Scientist(,)Chief Data שתפקידו לקדם פתרונות מבוססי ניתוח מידע מתקדם. סין הכריזה כי שמה לעצמה יעד להיות ראשונה בעולם בתחום עד שנת בנאום מול סטודנטים בספטמבר האחרון, הכיר נשיא ברית המועצות, ולדימיר פוטין, בחשיבותה של הבינה המלאכותית. לדבריו: "מי שישלוט בבינה המלאכותית ישלוט בעולם. 17 נשיא צרפת, עמנואל מקרון, יצר תוכנית עתירת משאבים לקידום הבינה המלאכותית בדגש על הקמת רשת מרכזי מחקר ייחודיים, שימור הטאלנטים 18 האקדמיים בצרפת, והתמקדות בפתרונות בעבור עולם הרפואה והרכבים האוטונומיים. כמובן שלמרוץ החימוש המעצמתי בבינה מלאכותית יש תרגום ישיר לשימושים ביטחוניים צבאיים. כך, למשל, משרד הביטחון )DoD( של ארצות הברית מציב את הבינה 14 נתן סטולרו, "איך מתמודדים בהצלחה עם אתגרי גיוס כוח אדם איכותי?", גלובס )4 בספטמבר Viewer-3729 ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. Wikipedia contributers, "Link Analysis", Wikipedia, The Free Encyclopedia (October 30, ). [accessed: July 2018]. Kathleen M. Carley, "Estimating Vulnerabilities in Large Covert Networks", Institute for 16 Software Research International (Carnegie Mellon University, 2004). 17 רפאל קאהאן, "פוטין: המדינה שתשלוט ב- AI תשלוט בעולם כולו", כלכליסט )4 בספטמבר 2017(. ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. Nicholas Thompson, "Emmanuel Macron Talks to Wired About France's AI Strategy", Wired 18 (March 31, 2018). [accessed: July 2018].

101 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 101 המלאכותית כנושא מרכזי באסטרטגיית ההיסט השלישית 19 והשקיע במהלך שנת 2017 למעלה מ 7.4 מליארד דולר)!( בפרויקט MAVEN לקידום הבינה המלאכותית. מטרתו המוצהרת של הפרויקט היא לחזק את האדם באמצעות הבינה המלאכותית. לשמחתנו, בימים אלו )יוני 2018( בישר ראש הממשלה בנימין נתניהו על התנעת מהלך לאומי דומה במדינת ישראל, להקמת תוכנית אסטרטגית לקידום הטכנולוגיה. 20 את התוכנית יוביל פרופסור איציק בן ישראל. לדבריו, השאיפה היא שישראל תהיה אחת 21 מחמש המובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית. גם בצה"ל הובן הפוטנציאל זה מכבר, וסנוניות סיפורי ההצלחה מהדהדים מכל עבר: 23 ניתוח מידע מודיעיני בהיקף עתק לשיפור אפקטיביות הלחימה 22 או לסיכול פיגועים, זיהוי פנים במעברים של צה"ל, הטמעת טכנולוגיות וסנסורים 24 בטנק החדש המאפשרים נהיגה בטוחה יותר בשדה הקרב, וניתוח המידע הרב הנקלט בהם לשיפור כשירות הכלי. אך אין זה מספיק. הדרך למימוש אינה שיטתית באופן שמאפשר פיתוח בעוצמה גבוהה יותר ומפושטת לכלל תהליכי הצבא. נדרשת קפיצת מדרגה בהתארגנות של צה"ל למימוש מאסיבי של הטכנולוגיות. חשוב להכיר בעובדה כי הטכנולוגיות שאנו עוסקים בהן הן זולות וזמינות לכול. נעשה בהן שימוש נרחב ב קוד פתוח ; כלומר, האלגוריתמים שמובלים על ידי מרכזי המחקר באוניברסיטאות ובחברות הענק מפורסמים באופן גלוי, מה שהופך את השימוש בהן 25 לעממי לנו ולידידותינו, אך גם לאויבנו. מתוך הבנת הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה, לצד הסיכון העצום הקיים באימוץ חלקי שלה, נדרש גם צה"ל להגדיר את הבינה המלאכותית כאמל"ח אסטרטגי בעל השפעה מסדר שני על תורות הלחימה ועל בניין הכוח, בדומה למעצמות העולם ולצבאותיהן. על צה"ל לתכנן מפת דרכים ובה צעדים ברורים ומשמעותיים לשילוב הטכנולוגיות הללו בתהליכיו. אסטרטגיית היסט )offset( מטרתה לייצר שינוי חד במאזן הכוחות למול היריבים באמצעות בניין כוח 19 טכנולוגי. אסטרטגיית ההיסט השלישית היא האסטרטגיה מהשנים האחרונות. יהודה קונפורטס, "יצחק בן ישראל ואביתר מתניה יעמדו בראש צוות המחשוב שמקים נתניהו", אנשים 20 ומחשבים )4 ביוני 2018(. / ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. אורי ברקוביץ וטל שחף, "נהפוך את ישראל לאחת ממדינות הבינה המלאכותית המובילות", גלובס 21 באוגוסט.)2018 utm_ 11( באוגוסט לאחרונה ]נבדק source=iglobes&utm_medium=referral&utm_campaign=iglobes.]2018 לילך שובל, "צה"ל חשף את יחידת הפיתוח של המודיעין: 'אנחנו מתייחסים לזה כמו לסטארט אפ'", ישראל 22 היום )30 בינואר 2018(. ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. יניב קובוביץ, "פרס ביטחון ישראל הוענק לפרויקט גילוי המנהרות", הארץ )26 ביוני 2018( ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. יואב זיתון, "בינה מלאכותית והסתערות בלי להוציא את הראש: טנק המרכבה החדש", )19 Ynet ביולי 2018( ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. Samuel Gibbs, "Google's AI is Being Used by US Military Drone Programme", The Guardian 25 (March 7, 2018). google-ai-usdepartment-of-defense-military-drone-project-maven-tensorflow [accessed: July 2018].

102 102 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 אזהרת מסע אמנם לא בכדי הוגדרה הבינה המלאכותית כמהפכה תעשייתית, אך חשוב לזכור שאין זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שכותרת זו הוצמדה לתחום. מהפכת המידע מהשנים האחרונות הביאה לזמינות נתונים בהיקף חסר תקדים לצד יכולות עיבוד חסרות תקדים, שהובילו לפריצות דרך ולהישגים שלא היו בעבר. פריצות דרך אלו הן תופעה מוכרת למי שעוסק בתחום זה שנים. גל דומה של אופטימיות )ובצידה היסטריה( אירע בשנות ה 80 בתקופה הידועה כ Winter.Artificial Intelligence 26 פריצות דרך היו גם אז, והן אכן הביאו לתוצאות שכמותן לא נראו מעולם. אלא שהבטחות חסרות אחריות הביאו בסופו של דבר לאכזבות שבעקבותיהן גם טכנולוגיות מצליחות ומוכחות נדחו ונתקלו בהתנגדות. יש הטוענים כי אנו בעיצומו של גל נוסף כזה. 27 לכן, טרם היציאה למסע אל עבר אימוץ הטכנולוגיה בידי צה"ל, אנו מעודדים לקיחת צעדים מתונים ושקולים במסגרת מפת הדרכים שאותה אנו מציעים. רק כך ניתן יהיה למצות את הפוטנציאל המקסימלי תוך סיכון מינימלי. מפת הדרכים לצבא תבוני מהי, אם כן, מפת הדרכים לצבא תבוני? כיצד בונים צבא שממנף את יכולות הבינה המלאכותית לשימושים המביאים לו תועלת משמעותית בשדה הקרב והתייעלות מתמשכת בשגרה? מפה זו מורכבת מקידום תנאים מאפשרים לצד הקפדה על מתודולוגיה להטמעת הטכנולוגיה באופן מבטיח ובטוח. צעדים אלו מהווים תשתית מתבקשת שיש להניחה בהקדם, בכדי לאפשר לבינה המלאכותית להשפיע על צה"ל באופן מהותי. תנאים מאפשרים ישנם ארבעה תנאים שבהם תלויה הטמעת הבינה המלאכותית בצה"ל, והם יפורטו להלן כוח אדם ייחודי וייעודי פיתוח והטמעה של טכנולוגיות בינה מלאכותית בצה"ל דורשים כוח אדם ייחודי ומיומן:.אמהנדסי מידע - ניהול מאגרי הע תק והשינוע המורכב של המידע אליהם.. באנליסטים - שליפת נתונים ממאגרי הנתונים והצגתם לצרכנים בצורה נגישה ומובנת.. גחוקרי מידע - מימוש המודלים והאלגוריתמים המתקדמים של מיצוי המידע והבינה המלאכותית. Wikipedia contributers, "AI Winter", Wikipedia, The Free Encyclopedia (updated: 16 July ). [accessed: July 2018]. Filip Piekniewski, "AI Winter Is Well On Its Way", Piekniewski's Blog (June 2018) blog.piekniewski.info/2018/05/28/ai-winter-is-well-on-its-way/ [accessed: July 2018].

103 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 103 לשלושת המקצועות הללו נדרש כוח אדם בעל רקע אקדמי במדעי המחשב ובהנדסת התוכנה לצד יכולת גבוהה בהבנת הצורך המבצעי ובתרגומו לפתרון מבוסס בינה מלאכותית. חוקרי המידע בפרט נדרשים ליכולת מחקר מתקדמת, הדומה לתהליכי מחקר בתארים מתקדמים. פיתוח כוח אדם ייחודי זה אינו יכול להסתכם בקורס לחיילי חובה או בהשתלמויות עיתיות, אלא דורש הכשרה מעמיקה ורחבה שתפתח מיומנות אקדמית מחקרית, בדומה לפרויקט 'תלפיות'. כבר היום לוקח צה"ל צעדים מעשיים לפיתוח כוח אדם בעבור מקצועות אלו באמצעות מסלולי מצויינות לעתודאים ולקצינים מצטיינים בתחום, והחל בהתארגנות הרצויה בתקינה הנדרשת. תמונה 26: תצפיתנית. לצד הגידול הרצוי במהנדסי מידע, בחוקרי מידע ובאנליסטים, קיים צפי, בשל חדירת טכנולוגיות הבינה המלאכותית, שמקצועות מסורתיים, כגון נהגים, תצפיתניות, פקידות, מפענחים ועוד ייעלמו. )צילום: ירדן מן, דובר צה"ל( גם העולם העסקי מבקש להגדיל את היקף העובדים בתחומי הבינה המלאכותית. כך, לדוגמה, חברות הענק מעסיקות מומחים בתחום בשכר של מאות אלפי דולרים בשנה. חברת Google שילשה את כמות חוקרי המידע שלה, זאת לצד גידול משמעותי בפרסומים אקדמיים בתחום חקר המידע, המעידים על מאפייניו האקדמיים של התפקיד. 28 המחסור בכוח אדם המתמחה בתחומים הללו מייצר באופן טבעי תהליכי ביקוש והיצע, המשפיעים ישירות על בריחת המוחות מצה"ל, בייחוד על דרג הקצונה הראשונית. לפיכך, חשוב Antonio Regalado, "Google's AI Explosion in One Chart", Technology Review (March 25, ). [accessed: July 2018].

104 104 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 להיערך לשימור ההון האנושי וליצור תוכניות שירות אטרקטיביות, בדומה לנעשה בתחומים טכנולוגיים אחרים בצה"ל )בעיקר בתחום הסייבר(. לצד הגידול הרצוי במהנדסי מידע, בחוקרי מידע ובאנליסטים, קיים צפי, בשל חדירת טכנולוגיות הבינה המלאכותית לעולם ולצה"ל, 29 שמקצועות מסורתיים, כגון נהגים, תצפיתניות, פקידות, מפענחים ועוד - ייעלמו. 30 מעניין לראות מחקר שפרסמה לינקדין )הרשת החברתית המקצועית הגדולה בעולם( 31 על התפתחות מקצועות חדשים בעולם התעסוקה, רובם ככולם קשורים למהפכת המידע. לכן יש להתארגן באופן מסודר לחלוקה מחודשת של משאבי האנוש בין המגמות המקצועיות המתפתחות ולהתכונן להשלכות של חלוקה זו על הארגון הצבאי בכלל )צמצום מערכים או אפילו סגירתם(. 2 אתגר 2. ה Data Big המידע הוא המאפשר המרכזי לקיומם של מדעי הנתונים ושל חלקים נרחבים בבינה המלאכותית. בכדי שיתהווה מידע שינותח בשיטות מתקדמות של בינה מלאכותית, יש לייצר אותו באופן דיגיטלי. כלומר, יש למכן את תהליכי המידע וקבלת ההחלטות בצה"ל, עד הקצה. בעידן האינטרנט של הדברים,)IoT( 32 השליטה במידע תתאפשר בעיקר על ידי יצירת תשתיות לאגירת נתונים סנסוריאליים. נתונים אלה נוצרים ומתקבלים ממגוון המערכות ואמצעי הלחימה של צה"ל בקצב מהיר מאוד, באיכות טובה ובמהימנות גבוהה, ומהווים קרקע אופטימאלית למחקרי מידע ולמימוש פוטנציאל הבינה המלאכותית. שליטה במידע תתאפשר על ידי היתוך ועיבוד הנתונים הסנסוריאליים, שכן אין משמעות למידע האין סופי שנוצר ושנאסף ללא ניתוח מדויק והפצת המידע הרלוונטי בזמן הנדרש. ככל שמערכות הבינה המלאכותית מסתמכות על מאגרי מידע רבים ומגוונים, כך הן יכולות להביא תועלת רבה יותר ולהיות ישימות למגוון רחב של תרחישים. זאת משום שהאלגוריתמים מבוססים על למידה מניסיון; ככל שקיימים יותר נתוני עבר שהאלגוריתם יכול ללמוד מהם, הוא יהיה מסוגל להגיע לרמת דיוק גבוהה יותר. תוכנת הניווט Waze מהווה דוגמה מצוינת להשפעת קיומו של מאגר מידע וזמינותו על James Manyika, et al., "Jobs Lost, Jobs Gained: What the Future of Work Will Mean for 29 Jobs Skills and Wages", McKinsey (November 2017). featured -insights/future-of-organizations-and-work/jobs-lost-jobs-gained-what-the-future-of-workwill-mean-for-jobs-skills-and-wages [accessed: July 2018]. Matt McFarland, "Robots: Is Your Job at Risk?", CNN (September 15, 2017) cnn.com/2017/09/15/technology/jobs-robots/index.html [accessed: July 2018]. Sohan Murthy, "Top 10 Job Titles That Didn't Exist 5 Years Ago", LinkedIn (January 6, ). [accessed: June 2018]. 32 האינטרנט של הדברים )או בקיצור,,)IoT זוהי רשת של חפצים פיזיים המשובצים באלקטרוניקה, בתוכנה ובחיישנים, המאפשרים תקשורת מתקדמת בין החפצים ויכולות איסוף והחלפת מידע. רשת זו צפויה להוביל לאוטומציה בתחומים רבים. האינטרנט של הדברים כולל בין השאר את תחומי "הבית החכם" ו"העיר החכמה". להרחבה ראה: יאיר אדיב, זיו דיין ונורית כהן אינגר, "מלחמת הדברים", מערכות, )צה"ל: 2016(.

105 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 105 הצלחת הטכנולוגיה. את הבסיס הטכנולוגי לתכנון מסלול על מפה נתונה למד כל סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב מאז שנות ה 70. Waze התאפשרה לא בגלל יכולת תכנון ואלגוריתמיקה חדשה, אלא בגלל שינוי דרמטי בהיקף הנתונים ובזמינותם. על בסיס אותה האלגוריתמיקה המוכרת, ובהינתן הנתונים הזמינים, ניתן היום לעשות תכנוני מסלול בעבור משתמשים רבים מאוד, בעלי צרכים שונים. עדכונים בזמן אמת שמגיעים מתוך המשתמשים עצמם )"חוכמת ההמונים"( יוצרים תמונת דרך משותפת ועדכנית. אם פעם היכולת לכך הייתה מוגבלת למשתמשים מוסדיים גדולים, היום היא מתאפשרת גם לנהג בודד. ניתן בפירוש לדמיין Waze צבאי, אשר מסוגל לתכנן מסלולים ליעדים תוך הימנעות מסיכונים שונים. המידע על סיכונים אלה יגיע מרכיבי מודיעין במערכת תוך התחשבות במאפייני התנועה הייחודיים של מגוון הכלים, בתוואי הדרך ובכוחות שונים, ותוך מתן עדכונים בזמן אמת. האלגוריתמיקה למערכת כזו כבר קיימת וזמינה. השאלה המתבקשת היא האם הנתונים קיימים בצה"ל? יש לשנע, לאגור, לנהל ולעבד מידע בהיקפים אלו בתשתיות חדשניות המתאימות לכך, ולהחליט על מדיניות משך שמירת ההיסטוריה. כמו כן יש להנגיש אנליטיקות מבסיסי הנתונים הרבים )והמנותקים זה מזה( בצה"ל, מבלי לפגוע בעצמאותן של המערכות המייצרות את הנתונים או במידור אשר לעיתים מתחייב בהם. צה"ל נוהג שלא להשקיע בתשתיות וב"שכבות התחתונות", שכן התפוקה מכך אינה נראית לעין. אך בהקשר לטכנולוגיות הבינה המלאכותית ומיצוי המידע, אין דרך ליישמן בלי תשתית הולמת, ולכן הדבר הכרחי. מדובר בבניין כוח משמעותי לתר"ש הקרובה, בעיקר בהיבט של המשאבים הנדרשים להקמת התשתיות בעבור המשימה. תמונה 27: צילום מסך מתוכנת הניווט.Waze לבסוף, יש חשיבות להצלבת נתונים, להיתוכם מעולמות תוכן שונים וליצירת מאגרי נתונים מולטי דיסיפלינריים. כך למשל, חיבור נתונים מודיעיניים לצד נתונים על כוחותינו )אדום וכחול( יכול לשפר משמעותית את פעילותו המבצעית של צה"ל. בהיבטים תומכי הלחימה, חיבור נתוני הלוגיסטיקה עם משאבי האנוש, הנתונים הרפואיים ונתוני התקינה, יכול לייעל את פעילותו של צה"ל בשגרה, ואת כשירותו ומוכנותו לחירום.

106 106 בין הקטבים 18 דיגיטל השתנות 3. צבאית - תהליכי עבודה דיגיטליים כדי ליצור מהפכה טכנולוגית בצה"ל, נדרש לעשות שימוש מיטבי במידע. שימוש כזה מחייב תכנון ויישום תהליכים דיגיטליים; לא רק שיפור אינקרמנטלי של התהליכים הקיימים, אלא שינוי מהיסוד של הדרך שבה אנחנו פועלים. טרנספורמציה דיגיטלית מחייבת אותנו להיפטר מהרגלים ישנים, כגון גיליונות אקסל ארוכים ומפורטים שעוברים במיילים, שיחות טלפון ומסרונים לסיכום החלטות, מערכות ורשתות שאינן מקושרות. תמונה 28: תרשים המסכם את התנאים המאפשרים להטמעת הבינה המלאכותית בצה"ל. לצד זאת, עיקרון מרכזי במימוש הדיגיטלי בשנים האחרונות הוא שמירה על ז מ ישו ת.)Agility( 33 לפי עיקרון זה, כדי להדביק את הקצב הקיים בעולם ולייצר החזר השקעה ברור ומיידי, עלינו להתאים את עצמנו במהירות ובגמישות למציאות המשתנה, למעגלים קצרים של תכנון וביצוע, ולמשימות טכנולוגיות. חשוב לזכור שהטמעת תפיסות עתירות טכנולוגיה הינה דבר מורכב כשלעצמו. צה"ל ניסה ליישם רעיונות דיגיטליים ורשתיים בעבר בהצלחה חלקית בלבד. על לקחי העבר לעמוד למול עינינו בתכנון המפורט של מפת הדרכים להצלחת המהלך. 4 מנהיגות 4. להשתנות הנדרשת יצירת חזון ומפת דרכים למימוש השתנות מסדר גודל כזה בצה"ל מחייבת "יד מכוונת", מ נהלת בעלת ראייה מערכתית, על זרועית ונטולת אינטרסים. על המ נהלת להתחיל מהפצת הבשורה על מגמת השינוי ולקדם את העיסוק בתנאים המאפשרים אותה. יהיה עליה להגדיר את בניין הכוח הנדרש, לאתר הזדמנויות, ליצור תוכנית עבודה ולתכנן את המשאבים הנדרשים ברמה המערכתית, באופן שמייצר היתוך בין עולמות תוכן שונים. במעלה הדרך היא תצטרך להסדיר רגולציות וארכיטקטורות ולעסוק בסוגיות במעגל שני, כמו מידור, אתיקה ועוד. 33 זמישות - זריזות וגמישות.

107 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 107 כדי לרתום את הארגון להשתנות מסדר זה, מומלץ שהדרג הבכיר יראה בפיתוח הטכנולוגיה ובהטמעתה משימה הנמצאת בראש סדרי העדיפויות של הארגון. 34 בהקשר של בינה מלאכותית, ניכר כי בדרג המטה הכללי בצה"ל קיימת הבנה של הפוטנציאל ושל חשיבות הטכנולוגיה, המאפשרת את הקצאת המשאבים והקשב הנדרשים בתר"ש הקרובה. אך אין זה מספיק. ההובלה אינה יכולה להתבטא רק בדרג המטכ"ל אלא היא נדרשת בכל תהליך שתיושם בו הבינה המלאכותית. נדרש "צ'מפיון" מבצעי אשר יוביל באופן אישי את הגדרת הצורך, ינחה את הפיתוח וילווה את הטמעת קפיצת המדרגה הנדרשת בכל יכולת חדשה, אשר באופן טבעי תסבול בהתחלה מקשיים. כיוון שחלק משמעותי בהובלת השינוי בכל דרג נובע מהבנת הפוטנציאל ומיצירת שפה משותפת לתיאור החזון ומפת הדרכים אליו, נדרש להקדיש פרק בהכשרות המפקדים בצה"ל להבנת שלל היכולות והמשמעויות של הבינה המלאכותית. מאמר זה מהווה מבוא רלוונטי לעניין זה. מתודולוגיה להטמעת הטכנולוגיה התנאים המאפשרים מהווים הכרח לארגון שמעוניין לבצע את קפיצת המדרגה לבינה המלאכותית, אך לכשעצמם אינם מספקים. לאופן שבו מוטמעת הטכנולוגיה יש חשיבות אדירה. להלן נסקור כמה המלצות ועקרונות שעליהם יש להקפיד בעת יישומה של הבינה המלאכותית כדי ליצור חוויית הצלחה. 1 הטמעה 1. הדרגתית ושמירת האדם בלולאה אחת ההגדרות הפופולריות לבינה מלאכותית 35 היא ש"מחשבים יעשו את מה שהם עושים בסרטי המדע הבדיוני". הגדרה זו מרמזת על החשש האנושי הקיים בהטמעת מערכות מבוססות בינה מלאכותית; הפחד שלנו הוא שהגולם יקום על יוצרו, אך חשוב לומר שהחשש הזה איננו מציאותי. כולנו מושפעים בדרך זו או אחרת מסרטי המדע הבדיוני. לעיתים, הסרטים מייצרים אצלנו דעות קדומות, חששות ופחדים מוגזמים בעיקר על יכולתה של הטכנולוגיה לקום על יוצרה. הבנה מעמיקה של היכולות השונות ושל מגבלות הטכנולוגיה מנטרלת חשש זה. לכן, בבואנו להטמיע מערכות מבוססות בינה מלאכותית, יש להקדים ולהסביר עליהן עד כמה שניתן. לצד זאת, מקנן בנו חשש נוסף - האם המכונה תהיה טובה מאיתנו ואף תחליפנו? האינטראקציה בין האדם למכונה הינה נושא הנלמד ומתפתח משמעותית בשנים האחרונות, אשר נשען בעיקר על תחום הפסיכולוגיה. טכנולוגיות רובוטיקה ואוטומציה שי קיוויתי, "על השינוי - על טבעו של שינוי וכיצד לבצעו", בין הקטבים, 9 )צה"ל: מרכז דדו, דצמבר 2016(. 34 ההגדרה שעליה נרחיב כאן ניתנה על ידי אסטרו טלר,,GoogleX Director חברת בת של,Google אשר 35 עוסקת בחדשנות ובפיתוחים העתידיים.

108 108 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 קוראות תיגר על תפקודים מסורתיים, ולא קשה לחזות עתיד שבו מכונות חכמות תחלפנה אנשים. לפיכך, יש להתייחס במשנה זהירות להטמעת יכולות בינה מלאכותית, ולהתחשב ככל האפשר באספקטים הפסיכולוגיים )חששות אישיים, אגו, וכו'( של הטמעת מערכות מסוג זה; חשוב להתמודד עם הרגשות הכרוכים בכך, ולא להשתמש בטיעונים הגיוניים בלבד. על כן, בבואנו לממש יכולת המבוססת על בינה מלאכותית נדרשים הדרגתיות וצעדים קטנים ששומרים את האדם בתמונה Loop(.)Man in the יכולות אלו אינן אמורות להחליף את האדם )בשלב זה(, אלא לאגבר )לייצר סינרגיה( את יעילותו בתהליכי העבודה, ובכך להפחית את החששות וההתנגדות הטבעיים של המשתמש. מסיבה זו, פרויקטי ענק לקידום בינה מלאכותית אינם עוסקים בשלב הראשוני בהחלפת האדם על ידי המכונה, אלא דווקא בהעצמת האדם על ידי המכונה. לדוגמה, בפרויקט 36 הדגל MAVEN של ה DoD בארה"ב Together"."Man and Machine Work בפרויקט זה מקפידים על קיומם של צעדים "קטנים" ולא יומרניים, שכל אחד מהם מביא יכולת המבוססת על הטכנולוגיה, תוך הוכחת החזר ההשקעה מכל יישום. 37 הדגש המרכזי בפרויקט הוא שתוצרי הבינה המלאכותית פועלים לצד האדם ולהעצמתו. שיטה זו מאפשרת הצלחות מהירות wins( )quick המעוררים בקרב הארגון והמשתמשים בטכנולוגיה "תיאבון" לתוצרים נוספים, לאחר שזו רכשה את אמונם. גם ב DARPA עוסקים רבות בקשר שבין האדם למכונה, ואף מכנים זאת סימביוזה. הם עוסקים בחקר הגורמים לבניית אמונו של האדם במידע ובמערכות בינה מלאכותית 38 אשר מנתחות אותו וממליצות לו על דרכי פעולה. יתרה מכך, קל יותר להטמיע אוטומציה במשימות משעממות, מסוכנות, מלוכלכות או מרוחקות Distant(,)Dangerous, Dull, Dirty, כגון פירוק פצצות ועבודות ניקיון, כיוון שבני האדם חשים נוחות ולגיטימציה כאשר מכונות מחליפות אותם במשימות אלו. על אף האמור בנוגע לשמירת האדם בלולאה, יש להיערך לעידן של משרות חדשות )כמו גם משרות שצפויות להיעלם מהעולם ולייצר אבטלה(. בהקשר זה, השכיל הנשיא 39 האמריקאי טראמפ להקים תוכנית ממשלתית כזו במסגרת תפיסתו,America first Mark Pomerleau, "DoD's Third Offset Strategy: What Man and Machine Can Do Together", 36 DefenseSystems (May 4, 2016). /2016/05/04/dod-workon-third-offset-strategy.aspx [accessed: July 2018]. Marcus Weisgerber, "The Pentagon's New Algorithmic Warfare Cell Gets Its First Mission: 37 Hunt ISIS", Defense One (May 14, 2017). technology/2017/05/ pentagons-new-algorithmic-warfare-cell-gets-its-first-mission-hu nt-isis/137833/ [accessed: July 2018]. Dom Galeon and Kristin Houser, "DARPA: We're Moving to Merge Humans and Machines", 38 Futurism (February 14, 2017). /darpa-weremoving-to-merge-humans-and-machines/amp/ [accessed: July 2017]. Will Knight, "The White House Says a New AI Task Force Will Keep America First and 39 Protect Its Workers", Technology Review (May 10, 2018). [accessed: July 2018].

109 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 109 שמטרתה לשמר את עליונותה של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית. הייעוד העיקרי של התוכנית הוא לעסוק ברמה הלאומית בעתיד התעסוקה ובהשתנות הנדרשת כדי למנוע משבר אבטלה בשל הטכנולוגיה המשבשת. גם בצה"ל, כפי שהוזכר קודם, קיים פוטנציאל להסטה בעולם המקצועות. כבכל שינוי משמעותי, צפויה התנגדות עזה מצד המערכים המקצועיים בצה"ל, שיעשו ככל יכולתם להגן על בעלי התפקידים במערך ולהצדיק את מקומם בארגון. 40 יידרש תהליך רגיש אך נחוש בנושא, כדי למקסם את האפקט של הבינה המלאכותית ולמזער התנגדויות המבוססות על אינטרסים. 2 הסברת 2. האלגוריתמים והנגשתם מעבר להקפדה על העצמת האדם באמצעות המכונה, חשוב להנגיש מערכות מבוססות בינה מלאכותית למשתמשים מבצעיים באופן ברור ואינטואיטיבי. ראשית, יש להסביר ככל שניתן את האופן שבו האלגוריתם פועל, וכיצד הגיע להמלצות או לתחזיות שאליהן הגיע. תחום זה ידוע כ,Explainable AI ומובל מחקרית בעולם על ידי.DARPA הרעיון שעומד מאחורי התפיסה הוא יצירת הסבר פשוט על הפרמטרים המרכזיים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על האלגוריתם. חשוב להבין שאלגוריתמים מבוססי למידת מכונה או למידה עמוקה כוללים מאות ולעיתים מליוני פרמטרים, שנלמדים בתהליך איטרטיבי )שחוזר על עצמו( על סמך נתונים שנאספו בעבר, ומשמשים לניבוי מידע חדש. במקרים אלו, נכון לייצר הדרגתיות. יש להתחיל בפיתוח מודל ראשוני עם מעט פרמטרים )על חשבון דיוק התוצאות(, כדי שניתן יהיה להסביר את הפרמטרים בקלות וכך לבנות את אמון המשתמש. לאחר ביסוס האמון והצלחת הטמעת המודל, ניתן לעלות שלב ולפתח מודל מורכב יותר, שיפיק תוצאות מדויקות ומשופרות. דוגמה מצוינת להסברת אלגוריתם בינה מלאכותית ניתן לראות באפליקציית הניווט.Waze האפליקציה מציגה אפשרויות למסלולים אלטרנטיביים על סמך שני פרמטרים מרכזיים: זמן ומרחק. ברור כי המודל שעליו מתבססת האופטימיזציה מורכב עשרות מונים, אך הפשטתו והנגשתו המנומקת למשתמש מייצרת אמון. גם תהליך ההטמעה של המוצר מהווה דוגמה חיובית: לפני שנים ספורות, הכוונת ה Waze הייתה בגדר המלצה בלבד. כיום, מאה מיליון משתמשי האפליקציה נותנים בה אמון מלא, ואינם מערערים על המסלול שאותו היא מציעה. נוסף על הסברת האלגוריתם, נדרש לייצר שקיפות מלאה שבמסגרתה יהיה המשתמש 40 הדס מינקה ברנד, "רשתיות - שפרי הופעתך", בין הקטבים, 5 )צה"ל: מרכז דדו, 2015(, עמ' 22. David Gunning, "Explainable Artificial Intelligence", DARPA (November 16, 2017) [accessed: July 2018]. David Gunning, "Explainable Artificial Intelligence", slideshow, DARPA (August 11, 2016) [accessed: July 2018]; Kathryn Hume, "When Is It Important for an Algorithm to Explain Itself?", Harvard Buisness Review (July 6, 2018). [accessed: July 2018].

110 110 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 מודע למידת הדיוק של הטכנולוגיה. במילים אחרות, חשוב להבהיר למשתמש עד כמה האלגוריתם מצליח או נכשל במילוי תכליתו. כאשר מייצרים הסברה בהירה וברורה של האלגוריתם ומנגישים אותו כראוי למשתמש, תוצאות האלגוריתם והמלצותיו מתקבלות על ידו באופן שלם יותר. חלק משמעותי ביצירת הבנת המשתמש היא ויזואליזציה של הנתונים והאנליטיקות. הנגשה ויזואלית זו בונה את אמון המשתמש במידע ובתובנות המופקות ממנו, שכן כידוע "תמונה שווה אלף מילים". 3 הנעת 3. הארגון על ידי מידע Organization( )Data Driven בניית ארגון אשר מונע על ידי מידע מהווה תנאי מקדים להטמעת הבינה המלאכותית, וזהו הדבר שיאפשר את הצלחת יישומה. הכוונה היא שהארגון יעשה שימוש מושכל במידע שבידיו: ההחלטות יתקבלו על בסיס תובנות )להבדיל מתחושות בטן(, מחקרים ועבודות מטה יישענו על ניתוחים חכמים וידע יישמר במאגרים זמינים תוך צמצום מגבלות המידור. כאשר הארגון יתרגל להתבסס ולהסתמך על מידע בתהליכיו, ניתן יהיה לעבור לקפיצת המדרגה האמיתית. במסגרת קפיצה זו, הארגון ישתמש בתובנות מורכבות המתבססות על מערכות בינה מלאכותית, וישלבן כחלק אינהרנטי בתהליכי קבלת ההחלטות בכל הדרגים. היינו, בכל תהליך שבו קיימת נקודת החלטה, משמעותית או שולית, יובא למקבל ההחלטה מידע תומך. בעת הכרעתו בסוגייה, ישתמש מקבל ההחלטה במידע זה ויתבסס עליו. בשל הכמות האדירה של מידע שנאסף, נדרש תהליך מיצוי וזיקוק של המידע לכדי תובנות רלוונטיות. בהכללה גסה, ניתן לחלק מערכות המממשות אלגוריתמי מיצוי מידע לשלוש רמות שונות: מערכות תיאור )מה קרה - )Descriptive - מערכות המעבדות נתונים קיימים בכדי להציגם באופן שמאפשר למשתמש לקבל החלטה טובה או מהירה יותר. מערכות חיזוי )מה יקרה - )Predictive - מערכות המשתמשות בנתונים כדי לחזות מה עתיד להתרחש. מערכות המלצה )מה צריך לקרות - )Prescriptive - מערכות אשר מעבדות את הנתונים הרבים, חוזות מה צפוי לקרות וממליצות בהתאם על דרך הפעולה המיטבית. גם באופן השימוש במיצוי המידע בשולחן מקבלי ההחלטות מתחייבת הדרגתיות. בשלבים המוקדמים, נכון לצה"ל לפתח מערכות המציגות את הנתונים ומתארות את העבר. לאחר מכן, יש לשלב באופן הדרגתי מודלים מתקדמים שעוסקים בחיזוי העתיד. רק בסוף, יש לייצר המלצות הנוגעות לביצוע בהתאם לתחזית, ואף לאפשר קבלת החלטות באופן אוטונומי. זוהי הסתגלות טבעית לשימוש במידע לתהליכי קבלת ההחלטות; מנתונים תומכים העוסקים בעבר, אשר קל להבין ולהאמין בהם, להמלצות על העתיד, שאותן מורכב יותר להכיל.

111 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני שותפות 4. צבא אקדמיה תעשייה העולם האזרחי הישראלי נמצא בחזית החדשנות הטכנולוגית בכלל, ובתחום הבינה המלאכותית בפרט. הצבא, שהוביל בעבר את הק דמה, ניצב בפני מציאות שבה הוא נדרש לייבא מחקר ופיתוח טכנולוגי, תוכנות, שירותים ואפליקציות דיגיטליות. 43 לטענתנו, בכדי לעמוד בקצב, על צה"ל להתמקד באימוץ מקסימלי של תוצרים בתחום הבינה המלאכותית מן האקדמיה ומחברות ההייטק בעולם האזרחי. התמקדות בהתאמות הנדרשות לצה"ל )ובהן בלבד( תביא לתוצאות מהירות ומדויקות יותר, תוך ניצול מקסימלי של המצוינות הקיימת בעולם, ובישראל בפרט. תחום הבינה המלאכותית מחייב הקמת מרכזי מחקר עצומים בכדי ליצור מערכות טכנולוגיות מצטיינות ומובילות. מרכזי מחקר אלו קיימים באופן מסורתי באקדמיה, אשר תרמה רבות להצלחת מחקרים בני עשרות שנים, שהגיעו להבשלה ופרצו דרך בעשור האחרון. לצידן של האקדמיות, התפתחו בשנים האחרונות מרכזי מחקר משמעותיים בתעשיות המובילות ובחברות הענק, כגון גוגל, פייסבוק ועוד. נוסף על כך, מוקמות אלפי חברות סטארטאפ אשר נותנות מענה לבעיות המחייבות פתרונות יצירתיים וחדשניים. רק לאחרונה פורסם כי בישראל פועלים עשרות סטארטאפים מצליחים ומבטיחים בתחום הבינה המלאכותית, 44 אשר ברובם מפתחים פתרונות תשתית חדשניים הצפויים לספק מענה לצרכים מתפתחים בתחום. הגדילה לעשות חברת האנליסטים 'גרטנר', שדירגה את ישראל כמובילה בעולם של "חברות מגניבות" vendors( )cool and hot בשנת 2017, מעל סין ובריטניה. 45 לטענת גרטנר, האקוסיסטם הייחודי שמתקיים בישראל בין התעשייה וצה"ל מהווה סיבה מרכזית לדירוג גבוה זה. על כן, אחת המשימות המרכזיות של צה"ל בדרכו להיות צבא תבוני, היא להשכיל לרקום את השותפויות הנדרשות עם האקדמיה ועם התעשייה. שותפויות אלו ייצרו השקעה חוזרת במשק הישראלי )על ידי השקעת משאבים ממשלתיים( ומעגל מ טיב שרק יעצים את מדינתנו. הרעיון דומה לאופן שבו סוכנות המחקר הממשלתית בארה"ב,,DARPA מממנת מחקרי בינה מלאכותית בארה"ב למעלה מחמישה עשורים. לרשות צה"ל עומד יתרון מובנה וייחודי בבואו להטמיע ולקדם בינה מלאכותית בארגון. בישראל ישנן אפשרויות לחיבור מהיר בין חוקרים באקדמיה, טכנולוגיות אזרחיות מסחריות והצבא, ברמה הארגונית, החברתית והמקצועית. זוהי רשתיות ייחודיות לישראל, ויש להדגישה ולמצותה בכל תוכנית הטמעה. מעבר לקרבה הפיזית, לחדשנות וליצירתיות, יתרונן של התעשיות והאקדמיה 43 ראה מאמר בגיליון זה: גיא פאגלין, "מירוץ החידוש - שינוי פרדיגמה במערכת המחקר והפיתוח הביטחונית", בין הקטבים, 18 )צה"ל: מרכז דדו, אוקטובר 2018(. Yonatan Mandelbaum, "Mapping Israel's Machine Learning Startups", Medium (May 44 31, 2018). [accessed: July 2018]. Duncan Chapple, "Does Israel Have More Cool Vendors Than China?", LinkedIn (June 6, ). [accessed: July 2018].

112 112 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 בישראל הוא גם "שותפות הגורל". יתרון זה בולט לאור כמה מקרים שאירעו לאחרונה בעולם, שבמסגרתם התנגדה התעשייה האזרחית לשימושים צבאיים בטכנולוגיות הבינה המלאכותית שאותן היא מקדמת. חברת גוגל, 46 לדוגמה, נסוגה מפרויקט למימוש יכולת בינה מלאכותית לטובת צבא ארה"ב לאחר שקומץ מעובדיה התפטר על רקע זה. דוגמה נוספת היא עצומה שנחתמה על ידי ענקיות התוכנה המובילות בתחום הבינה המלאכותית, בניצוחו של אלון מאסק, שלא לעסוק בת כנות נשק מבוסס בינה מלאכותית. 47 בשל שותפות הגורל הישראלית, הסבירות שמקרים כגון אלה יתקיימו כאן, היא אפסית. 5 הצלחה 5. מהירה לבסוף, כבכל הטמעה של טכנולוגיה חדשנית, נרצה לייצר חוויית הצלחה. במקרה של הבינה המלאכותית, רכישת אמונם של המשתמשים ושל המפקדים חשובה מתמיד. בשלבים תמונה 29: תרשים המסכם את המתודולוגיות להטמעת הבינה המלאכותית בצה"ל. הראשונים של החדרת טכנולוגיה יש להקפיד על בחירה קפדנית ותעדוף של הפתרונות שייושמו בטווח הקצר. רצוי לתכנן פתרונות המהווים ניצחונות מהירים שזמן פיתוחם קצר יחסית ושהשפעתם משמעותית ומורגשת. לצד בחירת תרחישים אשר מקיימים את התנאים המאפשרים, נחוצה הקפדה מתמדת על החזר ההשקעה בכל תרחיש שמיושם. עלינו לשאול את עצמנו כיצד תתרום הטכנולוגיה לאפקטיביות של צה"ל? ליעילותו? במה היא חוסכת? David Coldewey, "Google Reportedly Backing Out of Military Contract After Public 46 Backlash", TechCrunch (June 1, 2018). [accessed: July 2018]. Will Knight, "Big Names in AI Vow Not to Build Autonomous Weapons", Technology Review 47 (19 July, 2018). /611679/big-names-in-aivow-not-to-build-autonomous-weapons/?utm_medium=social&utm_source=facebook.com [accessed: July 2018].

113 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 113 תרחישים שימומשו ואשר יוטמעו בהצלחה ידובררו לארגון כחלק מבניית סיפור ההצלחה המתמשך. אלו מבססים את האמון בטכנולוגיה, ביישומה ובישימותה. אחרית דבר - צה"ל 2030 משנה את כללי המשחק בעקבות ירי תלול מסלול )תמ"ס( בלתי פוסק החליטה הממשלה על מבצע "אחרית דבר". צה"ל נערך היטב ליום זה, החל מתהליכי חיזוי מלאי, דרך הכשרות וסימולציות ועד בחירת החיילים הנכונים לתפקיד ולמשימה. תהליך המעבר משגרה לחירום אורך שעות ספורות, החל מקריאה ממוכנת לגיוס המילואים, ההתייצבות וההצטיידות האוטומטית בשטחי הכינוס, והיציאה למשימה משולבת של אדם ומכונה. עליונות מודיענית באמצעות מיצוי המידע הרב שנאסף מאפשרת לדייק את תכנון המשימה מבעוד מועד, ולאפשר התקפה יזומה בתוך שעות מפרוץ הלחימה. סג'עייה מכותרת על ידי נחילים של כלים בלתי מאוישים אשר פועלים בתחומה, אוספים מידע ממגוון סנסורים, מזהים כל פעילות חשודה, תנועה תת קרקעית, או היערכות לשיגור תמ"ס. בעזרת הכלים, כוחותינו סוגרים מעגל בזריזות על לוחמי האויב, תוקפים פתחים קרקעיים, נכנסים למבנים ומטהרים אותם. פעולתם המשולבת מדויקת להפליא. כוחות אנושיים המשולבים במשימה מאוכנים באופן תדיר, מזוהים ומנוטרים על פי מדדיהם הפיזיקלים. הכלים הבלתי מאוישים מחפים ומגנים על הכוחות בערוץ תקשורת ישיר ומיידי. לאורך כל שלבי המבצע נאסף מידע חזותי ממקורות וידיאו באוויר וביבשה. הווידיאו משודר לאחור ומאפשר לחדרי המלחמה גיבוש תמונת מצב מדויקת של הכוחות האנושיים והבלתי אנושיים הפועלים בקרב. עד מהרה נחשפים כוחות האויב, נפגעים ומסתתרים מפני כוחותינו המשולבים. השימוש של צה"ל בטכנולוגיות חדשות המבוססות על בינה מלאכותית בשדה הקרב, הובילה להכרעה זריזה וחד משמעית של המערכה. *** אמנם זהו רק סיפור בדיה, אך אין זה מדע בדיוני. אם צה"ל ינצל את טכנולוגיית הבינה המלאכותית ויצליח להטמיע את יכולותיה וליישם את פתרונותיה כדי לענות על שלל צרכיו המבצעיים, לא ירחק היום שבו ננהל מערכות מתוחכמות יותר. מפת הדרכים לצבא תבוני שהוצעה במאמר זה מתחילה בהנחת התשתית לתנאים המאפשרים: כוח אדם ייחודי, תשתיות,Big Data טרנספורמציה דיגיטלית ומנהיגות שמחויבת לשינוי מתבקש זה ומובילה את התהליך. בהמשך, הקפדה על הטמעה הדרגתית, הנגשת התוצרים, הסברה על אופן פעולתם ואימוץ מקסימלי של תוצרים מהעולם האזרחי, ייצרו אקוסיסטם המותאם להגשמה נחושה אך זהירה של החזון לעיל. לסיכום, הפוטנציאל הטמון בבינה המלאכותית הוא רב. כיוון שבמערכות לומדות עסקינן, ניתן בהחלט לחזות שאנחנו בדרך לצה"ל תבוני יותר, ולכן גם אפקטיבי יותר - בשדה הקרב ובשגרה.

114 114 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 רשימת מקורות: אדיב, יאיר, זיו דיין ונורית כהן אינגר. "מלחמת הדברים". מערכות, צה"ל: ברקוביץ, אורי, וטל שחף. "נהפוך את ישראל לאחת ממדינות הבינה המלאכותית המובילות". גלובס, 11 באוגוסט =referral&utm_campaign=iglobes ]נבדק לאחרונה באוגוסט 2018[. גרינגולד, צביקה. "האדם שבטנק ינצח". ידיעות אחרונות, 25 באפריל yediot.co.il/articles /0,7340,L ,00.html ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. זיתון, יואב. "בינה מלאכותית והסתערות בלי להוציא את הראש: טנק המרכבה החדש".,Ynet 19 ביולי ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. מינקה ברנד, הדס. "רשתיות - שפרי הופעתך". בין הקטבים, 5. צה"ל: מרכז דדו )2015(, 22. סטולרו, נתן. "איך מתמודדים בהצלחה עם אתגרי גיוס כוח אדם איכותי?". גלובס, 4 בספטמבר Viewer-3729 nt=ad ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. פאגלין, גיא. "מירוץ החידוש - שינוי פרדיגמה במערכת המחקר והפיתוח הביטחונית". בין הקטבים, 18. צה"ל: מרכז דדו, אוקטובר קאהאן, רפאל. "פוטין: המדינה שתשלוט ב AI תשלוט בעולם כולו". כלכליסט, 4 בספטמבר ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. קובוביץ, יניב. "פרס ביטחון ישראל הוענק לפרויקט גילוי המנהרות". הארץ, 26 ביוני ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. קונפורטס, יהודה. "יצחק בן ישראל ואביתר מתניה יעמדו בראש צוות המחשוב שמקים נתניהו". אנשים ומחשבים, 4 ביוני / ]נבדק לאחרונה ביולי.]2018 קיוויתי, שי. "על השינוי - על טבעו של שינוי וכיצד לבצעו". בין הקטבים, 9. צה"ל: מרכז דדו, דצמבר.2016 שובל, לילך. "צה"ל חשף את יחידת הפיתוח של המודיעין: 'אנחנו מתייחסים לזה כמו לסטארט אפ'". ישראל היום, 30 בינואר ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[. Carley, Kathleen M. "Estimating Vulnerabilities in Large Covert Networks". Institute for Software Research International. Carnegie Mellon University, Chapple, Duncan. "Does Israel Have More Cool Vendors Than China?". LinkedIn, June 6, [accessed: July 2018]. Coldewey, David. "Google Reportedly Backing Out of Military Contract After Public Backlash". TechCrunch, June 1, google-reportedly-backing-out-of-military-contract-after-public-backlash/ [accessed: July 2018].

115 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני 115 Davenport, Thomas H. and Dreyer, Keith J. "AI Will Change Radiology, But it Won't Replace Radiologists". Harvard Buisness Review, March 27, hbr.org/2018/03/ai-will-change-radiology-but-it-wont-replace-radiologists [accessed: July 2018]. Fenner, Robert. "Alibaba's AI Outgunned Humans in Key Stanford Reading Test". Bloomberg, January 15, articles/ /alibaba-s-ai-outgunned-humans-in-key-stanfordreading-test [accessed: July 2018]. Galeon, Dom, and Houser, Kristin. "DARPA: We're Moving to Merge Humans and Machines". Futurism, February 14, futurism.com/ darpa-were-moving-to-merge-humans-and-machines/amp/ [accessed: July 2017]. Gibbs, Samuel. "Google's AI is Being Used by US Military Drone Programme". The Guardian, March 7, mar/07/ google-ai-us-department-of-defense-military-drone-projectmaven-tensorflow [accessed: July 2018]. Gunning, David. "Explainable Artificial Intelligence". Slideshow. DARPA, August 11, [accessed: July 2018]. Gunning, David. "Explainable Artificial Intelligence". DARPA, November 16, [accessed: July 2018]. Haenssle, H. A., et al. "Man Against Machine: Diagnostic Performance of a Deep Learning Convolutional Neural Network for Dermoscopic Melanoma Recognition in Comparison to 58 Dermatologists". Oxford Academic, May 28, mdy166/ [accessed: July 2018]. Hedberg, S. R. DART: Revolutionizing Logistics Planning. IEEE Intelligent Systems, Vol. 17: 3, Hume, Kathryn. "When Is It Important for an Algorithm to Explain Itself?". Harvard Buisness Review, July 6, [accessed: July 2018]. IDx Press Release. "FDA Permits Marketing of IDx-DR for Automated Detection of Diabetic retinopathy in Primary Care". IDx, April 12, eyediagnosis.net/single-post/2018/04/12/fda-permits-marketing-of-idx- DR-for-automated-detection-of-diabetic-retinopathy-in-primary-care [accessed: July 2018]. Knight, Will. "Big Names in AI Vow Not to Build Autonomous Weapons". Technology Review, July 19, the-download/611679/big-names-in-ai-vow-not-to-build-autonomousweapons/?utm_ medium=social&utm_source= facebook.com [accessed: July 2018].

116 116 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 Knight, Will. "The White House Says a New AI Task Force Will Keep America First and Protect Its Workers". Technology Review, May 10, com/yb2v8lt5 [accessed: July 2018]. Kuzma, Richard. "But First, Infrastructure: Creating the Condition for Artificial Intelligence to Thrive in the Pentagon". War on the Rocks, July 13, warontherocks.com/2018/07/but-first-infrastructure-creating-the-conditions -for-artificial-intelligence-to-thrive-in-the-pentagon/ [accessed: July 2018]. Mandelbaum, Yonatan. "Mapping Israel's Machine Learning Startups". Medium, May 31, [accessed: July 2018]. Manyika, James, et al. "Jobs Lost, Jobs Gained: What the Future of Work Will Mean for Jobs Skills and Wages". McKinsey, November mckinsey.com/featured-insights/future-of-organizations-and-work/job s-lost-jobs-gained-what-the-future-of-work-will-mean-for-jobs-skills-andwages [accessed: July 2018]. McFarland, Matt. "Robots: Is Your Job at Risk?". CNN, September 15, money.cnn.com/2017/09/15/technology/jobs-robots/index.html [accessed: July 2018]. Murthy, Sohan. "Top 10 Job Titles That Didn't Exist 5 Years Ago". LinkedIn, January 6, job-titles-that-didnt-exist-5-years-ago-infographic [accessed: June 2018]. Piekniewski, Filip. "AI Winter Is Well on Its Way". Piekniewski's Blog, June [accessed: July 2018]. Pomerleau, Mark. "DoD's Third Offset Strategy: What Man and Machine Can Do Together". DefenseSystems, May 4, /05/04/dod-work-on-third-offset-strategy.aspx [accessed: July 2018]. Quach, Katyana. "Look Out Wiki-Geeks. Now Google Trains AI to Write Wikipedia Articles". The Register, February 15, co.uk /2018/02/15/google_brain_ai_wikipedia/ [accessed: July 2018]. Regalado, Antonio. "Google's AI Explosion in One Chart". Technology Review, March 25, [accessed: July 2018]. Thompson, Nicholas. "Emmanuel Macron Talks to Wired About France's AI Strategy". Wired, March 31, [accessed: July 2018]. Weisgerber, Marcus. "The Pentagon's New Algorithmic Warfare Cell Gets Its First Mission: Hunt ISIS". DefenseOne, May 14, technology/2017/05/pentagons-new-algorithmic-warfare-cell-gets-its-firstmission -hunt-isis/137833/ [accessed: July 2018]. Wikipedia contributers. "AI Winter". Wikipedia, The Free Encyclopedia, updated July

117 כהן אינגר וקמינקא צה"ל בדרך לצבא תבוני , [accessed: July 2018]. Wikipedia contributers. "Link Analysis". Wikipedia, The Free Encyclopedia, October 30, [accessed: July 2018]. Wilkinson, K. M. The Logistics Lessons of the Gulf War: A Snowball in the Desert. DTIC Document, 1993.

118

119 אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית תהליך תכנון אסטרטגי למגמות טכנולוגיות משבשות 1 דוד שורש כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי טכנולוגי ולהמחישה ביחס לבינה המלאכותית כמקרה בוחן, מתוך הבנה שלמהירות הלמידה משמעות מכרעת למאזן הכוחות. המאמר שואף לייצר כיווני בניין כוח ומדיניות ברמה המערכתית, ולפתח את הידע בתחומי הטכנולוגיה, האסטרטגיה ובניין הכוח. המאמר דן בתוחלת ביצועי הטכנולוגיה, בתועלות שבאפשרותה לקדם, בהקשרי יישומה, בסיכונים הנובעים מהפעלתה ובחסמים העומדים בפני הטמעתה. "השולט בבינה המלאכותית ישלוט בעולם" ולדימיר פוטין "הסימן האמיתי של בינה אינו ידע אלא דמיון" אלברט איינשטיין מבוא הבינה המלאכותית, בשילוב מגמות רחבות של רישות, מיכון ודיגיטציה, מעוררת לאחרונה לא מעט התרגשות. חזונות של אוטופיה/דיסטופיה טכנולוגית, שבה כל תהליך עובר אוטומציה ואופטימיזציה, מציתים את הדמיון. תחבורה אוטונומית, ערים חכמות, מפעלים ללא פועלים וחטיבות רובוטים לוחמים, הם כבר מנת שיח הרבים. מקבלי החלטות ודאי מגרדים את הראש: האם יש כאן הזדמנות גדולה או שמא מ קסם שווא טכנולוגי? איזה 1 רס"ן דוד שורש משרת כראש תחום התכנון האסטרטגי במערך הסייבר הלאומי. המחבר מבקש להודות להערותיהם המחכימות ולעידודם של פרופ' אביתר מתניה, ד"ר דגנית פייקובסקי, אל"ם אלון פז, אל"ם ניר ינאי, ניסים חניה, סם ברונפלד וסרן אור גליק.

120 120 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 ערך משרתת הטכנולוגיה? ואיזו תפיסה תמנף אותה באופן מ טבי? האם התהליכים בגופי הפיתוח ידאגו לכל הנדרש, או שמא מתבקשת התערבות ניהולית כלשהי? האם יש סיכונים ואיך נכון להיערך אליהם? ואיזה גוף או תהליך מוסדי יספק תשובות לכל אלו? אם כן, התחושה ביחס לבינה מלאכותית היא שאנו בשלב דיסוננס בין הציפיות המתעוררות מיישומיה הראשונים לבין חוסר ההבנה של המשמעויות ומלוא הפוטנציאל שלה. בתקופתנו, אין זה ייחודי לבינה מלאכותית; זהו המצב ביחס לשורה של טכנולוגיות משבשות, המשקפות שינוי אסטרטגי בביטחון הלאומי. למרות זאת, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה והאסטרטגיה 2 ולסגור את הדיסוננס הנ"ל באופן יעיל. קיים צורך אקוטי לבנות תפיסה ומנגנון חדשים כדי להאיץ תהליך זה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי טכנולוגי, ולהמחישה ביחס לבינה מלאכותית כמקרה בוחן. המתודולוגיה דנה בתוחלת ביצועי הטכנולוגיה, בתועלות שהיא תוכל לקדם, בהקשרי יישומה, בסיכונים הנובעים מהפעלתה ובחסמים בפני הטמעתה. תוצר המתודולוגיה הוא יצירת כיווני בניין כוח ומדיניות ברמה המערכתית. בהקשר הבינה המלאכותית, יוביל הניתוח לכמה המלצות מרכזיות:.אשקילת הקמת חיל מקצועי חדש להכשרה ולהכוונה של קציני ד אט ה שיקדמו תהליכים "חכמים" ביחידות תוך השקעה בתשתיות מאפשרות של מחשוב על ושל שרתי עתק.. בהקמת מעבדת קרב מערכתית בעלת ממשק למתורגלים בוטים,)bots( אנושיים והרכבים מעורבים, לשם קידום חדשנות צבאית נתמכת תוכנה, ולשם למידה על אודות דינמיקות לחימה המשלבות מפעילים וכלים "חכמים".. גפיתוח תפיסות תחומיות ללוחמת אש, סייבר ותודעה המבוססות על בינה מלאכותית, תוך מתן מענה גם לחוסן המערכות מפני הטיות מכוונות ובלתי מכוונות. בסיכום הדברים, נציע מנגנון ממוסד לקידום סוג החשיבה והתכנון הנדרשים ביחס לטכנולוגיות משבשות בכלל. אסטרטגיה וטכנולוגיה - רקע תפיסתי פריצות דרך טכנולוגיות גדולות כמעט תמיד פותחות פער בין הפוטנציאל לבין המוכנות התפיסתית. או אז מתחילה תחרות לזיהוי ראשון של התועלות הערכיות ביותר ושל הדרכים לממשן. כפי שמתואר בעקומת ה"הייפ" של חברת גרטנר, המשרטטת את שינוי הציפיות מטכנולוגיה נתונה לאורך זמן )ראה להלן(, דינמיקת הלמידה בדרך כלל מפותלת. ניתן לתמצת את הקושי במימרת העתידן רועי עמרה: "אנו נוטים להערכת יתר של טכנולוגיה 3 חדשה בטווח הקצר, ולהערכת חסר שלה בטווח הרחוק". 2 ראה: C.P. Snow, The Two Cultures and the Scientific Revolution, (Cambridge University Press, 1959). 3 ראה: Rodney Brooks, The Seven Deadly Sins of AI Predictions, MIT Technology Review (October 6, 2017).

121 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 121 בתחום הביטחוני, האסטרטג הבריטי ריצ'ארד סימפקין מצא שקיים פער זמנים של עשורים בין הנבטת טכנולוגיית אמל"ח חדשה לבין הבנת ערכה, גיבוש הדוקטרינה להפעלתה וההצטיידות בה במסה קריטית. 4 למותר לציין כי עשרות שנים משקפות מעגל למידה איטי מדי, שאינו מותאם לקצב השינויים של היום. תמונה 30: עקומת ה"הייפ" של חברת גרטנר, המתארת את התהליך המפותל ללמידת השפעותיה של טכנולוגיה חדשה. Wikipedia( )Jeremykemp at English ללמידה טכנו אסטרטגית איטית עלולות להיות תוצאות הרות אסון. כך, למשל, הגנרלים במלחמת העולם הראשונה לא הבינו שהמקלע האוטומטי שינה את היכולת לממש אסטרטגיה של הסתערות חי"ר במישור. כמו כן, כאשר צד אחד מזהה ראשון את הפוטנציאל, יכולה להיות לכך משמעות מכרעת למאזן הכוחות. למשל, ערב מלחמת העולם השנייה, טכנולוגיות התעופה, השריון והרדיו היו זמינות לכל המעצמות, אבל רק הגרמנים פיתחו את שיטת ה"ב ל יצ ק ר יג". לעיתים, מעצמות יריבות למדו בו זמנית את המשמעויות האסטרטגיות של הטכנולוגיה החדשה והצליחו לייצר שיווי משקל חדש ללא קרב. במלחמה הקרה, הנשק הגרעיני בשילוב טילים בין יבשתיים, שינה סדרי עולם באסטרטגיה. בתחילה נותרו מקבלי ההחלטות במצב המסוכן של היעדר מסגרת תפיסתית רלוונטית ביחס לנשק ההרסני ביותר שהומצא מעולם. רק שנים לאחר מכן החלו להופיע הספרים הראשונים שסיפקו התמודדות אינטלקטואלית רצינית עם המציאות החדשה, דוגמת "אסטרטגיה Richard Simpkin, Race to the Swift - Thoughts on 21st Century Warfare (B.T. Batsford, ).

122 122 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 בעידן הטילים" של ברנרד ברודי. הוא פורסם בשנת , אחרי מלחמת קוריאה ושנים ספורות לפני משבר הטילים בקובה. התקופה הנוכחית עומדת בסימן מהפכה טכנולוגית בקנה מידה היסטורי, המכונ ה לעיתים "מהפכה תעשייתית רביעית". זאת על רקע הבשלת קבוצת טכנולוגיות משבשות הכוללת בינה מלאכותית, האינטרנט של הדברים, רובוטיקה, חומרים מתקדמים, הדפסת תלת מימד, ביולוגיה סינתטית ואנרגיה מתחדשת. 6 כידוע, מביאות מהפכות תעשייתיות לשינויים עמוקים לא רק בחברה ובכלכלה אלא גם בביטחון ובאופי המלחמה. השאלה המתבקשת היא, מה יהיה גורלם של המתכננים האסטרטגיים במהפכה התעשייתית הרביעית? האם ילכו בדרכם של המתכננים האסטרטגיים ממלחמת העולם הראשונה, השנייה או מהמלחמה הקרה? בישראל חסרים ארגון ותהליכים שישלבו בין המגמות הטכנולוגיות והאסטרטגיות, כדי להתמודד עם האתגר הנ"ל. הספר "אסטרטגיה של הטכנולוגיה" מאת סטפאן פוסוני וג'רי פורנל, ניסה למלא חסר דומה בארה"ב במלחמה הקרה, והיה אז קריאת חובה במכללות הצבאיות. 7 בספר ישנה אנלוגיה בין התפתחות טכנולוגית לנהר מים. לפי המשל, אין למדינה אופציה לעצור את הזרימה, המדינה יכולה לבחור להתיישב על החוף ולהביט ביריביה חולפים על פניה ועוקפים אותה במהירות. החלופה היחידה היא לנסות לשוט ולנווט בתוך הזרימה, בתקווה לנצח את היריבים בתחרות. אם ניקח את המשל צעד נוסף ונתאימו לימינו, הרי שעוצמת השטף גברה מאוד, מה שמאפשר לנו לרכוב על גלים גבוהים, אך גם להתרסק ולטבוע במעמקים. בעוצמת הזרימה של ימינו, נדרש לקבל החלטות גורליות בקצב מואץ. לפי פוסוני ופורנל, ניתן להעלות את סיכויי ההצלחה בניווט הנהר הטכנולוגי על ידי כינון תהליכים לאומיים המשלבים בין גופים והתמחויות באסטרטגיה ובטכנולוגיה, תשומות של אנשי מודיעין, מבצעים, משאבים ומנהיגות פוליטית. בישראל של 2018 קיים צורך בגיבוש מנגנון כזה. מתודולוגיה מוצעת באופן בסיסי, המתודולוגיה צריכה לכוון לפיתוח ידע בשלושה תחומים. התחום הראשון הוא ידע על הטכנולוגיה - מהם מנועי הצמיחה שלה? אלו צווארי בקבוק יעכבו את המשך פיתוחה? אלו פונקציות היא תוכל לבצע? אלו תקרות יגבילו את תפוקותיה? התחום השני הוא ידע אסטרטגי - כיצד נכון למפות את תועלות הטכנולוגיה? אלו מהן משקפת יתרון יחסי? באלו הקשרים ביטחוניים היא תוכל להשתלב? לטובת העניין נציע להשתמש בנרטיבים שיסבירו לשם מה וכיצד ניתן להפעיל את הטכנולוגיה המנותחת. כמו 5 ראה: 2007) Corp.,.Bernard Brodie, Strategy in the Missile Age (republished by RAND למרות ההשראה שסיפק הספר לכותרת מאמר זה, אין במאמר זה שום יומרה לעמוד בהישג דומה לזה של ברודי. K. Schwab, The Fourth Industrial Revolution (Currency, 2017). 6 7 ראה: Stephen Possony and J.E. Pournelle, Strategy of Technology (University Press of פורסם שוב על ידי המחבר בשנת 1997, באתר:.)Cambridge, 1970 jerrypournelle.c/ sot/sot_intro.htm ]נבדק פעם אחרונה ב 18 באוגוסט 2017[.

123 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 123 כן, נדרש לנתח את הסיכונים הנובעים מהיכולות החדשות. התחום השלישי הוא ידע על בניין הכוח - מה נדרש כדי להטמיע את היכולות החדשות? אלו חסמים עומדים בפני מימושן: תקציב, כוח אדם, ארגון, תשתית, תפיסה? זהו השלב לגזירת כיווני בניין הכוח המומלצים. סדר הניתוח תלוי בצורך; ניתן להתחיל מנקודת מוצא של פער באסטרטגיה, וממנה לסרוק את אופק הטכנולוגיות הרלוונטיות אליו. עם זאת, כאשר קיימת טכנולוגיה יסודית חדשה שצפויה להשפיע לרוחב על תחומים רבים, ניתן להתחיל ממנה ולבחון את ההשפעות האסטרטגיות הצפויות. בבואנו לנתח את תחום הבינה המלאכותית, נעשה זאת בדרך השנייה. שלב א' - הבנת הטכנולוגיה: מנועי צמיחה ותקרות ביצועים מנועי צמיחה ההגדרה השלמה של בינה מלאכותית היא חמקמקה. לענייננו, די לומר שזו משפחה של שיטות אלגוריתמיות לביצוע פונקציות קוגניטיביות )אנושיות או על אנושיות(. בתהליכים הקוגניטיביים שכבר מוחשבו נכללים:.אזיהוי ותיוג של עצמים מורכבים )למשל, לטובת אבחון רפואי או סינון ספאם(;. בחיזוי התנהגויות על פי העבר תוך למידה מתמדת )כמו בפרסום מותאם אישי(;. גהפקת משמעויות או זיהוי אנומליות מתוך ערימת נתונים לא סדורה )למשל לזיהוי הונאה בעסקאות אשראי(;. דממשקים למשתמש בשפה טבעית )כמו עוזרים וירטואליים(;.התכנון מהלכים במערכת דינמית )כמו מציאת המסלול הקצר בדרך(;. והנעת כלים המגיבים למצבים מתפתחים )כמו רכב אוטונומי(;. זהצעת עיצובים מקוריים )אומנותיים או פונקציונאליים(. בינה מלאכותית מתאפשרת בשלושה מנועים: כוח מחשוב, דאטה ואלגוריתמיקה. המנוע הראשון הוא כוח מחשוב - יישומי בינה מלאכותית דורשים כוח מחשוב רב. זו אחת הסיבות לכך שפריצות הדרך בתחום זה חלו דווקא בתחילת שנות האלפיים, אחרי ש"חוק מור" )שלפיו כוח המחשוב מכפיל את עצמו כל כשנתיים( הגיע למסה קריטית. אך נראה שישנה תקרה להמשך חוק מור, 8 והרי מגבלות בכוח המחשוב עלולות לעכב משמעותית את התפתחות הבינה המלאכותית. 9 עם זאת, קיימות כמה דרכי מוצא מבעיה זו; ניתן לנהל באופן יעיל יותר משאבי מחשוב )כמו במחשוב ענן( וליצור מעבדים שמותאמים לתהליכי בינה מלאכותית ברמת החומרה. נוסף על כך, ניתן להבשיל צורות 10 מחשוב חדשות ופורצות דרך, כמו מחשוב קוונטי. Tim Cross, After Moore s Law, Economist (2017). 8 9 לדעה אחרת ראה: 4, Filip Pieniewski, The AI Winter is Well on its Way (Venture Beat, June.) להרחבה ראו, למשל, Cloudy, Philip Ball, The Era of Quantum Computing is Here. Outlook: Quanta Magazine (January 24, 2018).

124 124 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 המנוע השני הוא דאטה )מאגרי נתונים( - מאגרים אלו משמשים ל"אימון" תוכנות הבינה המלאכותית Data"(.)"Training אם חסר בסיס נתונים מספק ואמין בתחום כלשהו, לא ניתן לפתח בעבורו פתרון מבוסס בינה מלאכותית, ואילו נתוני עתק מאפשרים ייצור יישומי בינה מלאכותית ברמת איכות גבוהה. בעבר היווה תנאי זה מכשול אמיתי. עם זאת, בעידן האינטרנט הוסרה תקרה זו בתחומים רבים, ונראה כי היא תלך ותוסר בתחומים נוספים. זאת בזכות סנסורים ממגוון מכשירים במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי, האזרחי והצבאי, המייצרים כמויות בלתי נדלות של דאטה. המנוע השלישי, אלגוריתמיקה משוכללת, הוא מנוע שקשה להעריך את מגמתו. ההשקעה במפתחים מוכשרים הא מירה שחקים בשנים האחרונות מצד ממשלות ותאגידי ענק; בד בבד, גידול בהיקף חברות ההזנק, 11 שימוש בקוד פתוח )כמו )"openai.com" ותחרויות שונות, מעודדים חדשנות בתחום. מעבר למשאבים ולאווירת החדשנות, מתפתחים גם מקורות ההשראה. טכנולוגיות דימות חדשות למוח פתחו צוהר בשנים האחרונות לחידושים בנוירולוגיה, אשר עשויים לספק למפתחי הבינה המלאכותית מודלים לחיקוי. אם כי לא בטוח שכדאי להעתיק מהמוח האנושי כדי להצליח בעיצוב אלגוריתמיקות בינה מלאכותית. באנלוגיה: המטוס אינו מחקה לגמרי את נפנוף הכנפיים של הציפורים, כיוון שהכנפיים שלו מקובעות. עם זאת, עצם הרעיון של כנפיים בא מהציפורים. הטבע מספק השראה לטכנולוגיה, גם אם הוא לא מהווה שרטוט מדויק שלה. כך גם החידושים במדעי המוח יספקו השראה לאלגוריתמיקה )ואולי גם להיפך(. תקרות ביצועים רמות הביצועים שאפשר להשיג ומרחב היישומים האפשרי לבינה מלאכותית אינם ידועים, אך ניתן לציין כמה מגבלות מסתמנות. ראשית, הבינה המלאכותית של היום מוגבלת ליישומים מוגדרים וצרים, אף אם הלמידה בהם עמוקה. למשל, תוכנת בינה מלאכותית שיכולה לשחק משחק אחד, אינה מסוגלת להתאים את עצמה לשינוי הכללים או למשחק אחר. כיום לא נראית באופק בינה מלאכותית שמסוגלת ללמוד באופן רוחבי. שנית, הקוגניציה עצמה עדיין אינה מובנת לגמרי. מוסכם שאין סוג אחד של חוכמה, אלא מגוון. בניית הבינה המלאכותית היום מכוונת להצטיינותה בסוגי קוגניציה מסוימים, אך לא באחרים. כך, ניתן לשער כי חוכמה רגשית, חוכמת "רחוב", חוש הומור, הבנת ה קשר וניואנס, קליטת רמזים עדינים "בין השורות" והפעלת "שכל ישר" - לא יעברו אוטומציה בקרוב. שלישית, אפילו בינה מלאכותית מתקדמת ביותר לא תהווה פתרון במצבי חוסר ודאות קיצוניים. מערכות כאוטיות, המתאפיינות ברגישות גבוהה לשינויים קטנים )"אפקט הפרפר"(, הוכחו מתמטית כבלתי ניתנות לחיזוי בטווחים משמעותיים, אפילו אם יהיו 11 ראה, למשל, לגבי המצב בארץ: Daniel Singer, Israel s Artificial Intelligence Startups, Linkedin (September 7, 2017).

125 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 125 נתונים רבים ומדיוקים מאוד. מהסיבות הללו, בינה מלאכותית לא צפויה להחליף אנשים בחשיבה "אסטרטגית", למשל. חשיבה זו נדרשת לשלב ממדי רוחב )מדיני, ביטחוני, כלכלי, חברתי וכו'(, להבנה רגשית )רוח לחימה, לגיטימציה והרתעה( ולהתנהלות ב"ערפל קרב" )כאוס(. אמנם, מרבית החוקרים מאמינים שבעתיד תבשיל הבינה המלאכותית ה"כללית", 12 ותהפוך להיות קרובה יותר לחוכמת בני האדם ואף למעלה ממנה )"סופר אינטליגנציה"(. עם זאת, אפילו עצם המבחן לבינה המלאכותית הכללית משתנה עם הזמן. אלן טיורניג הציע את המבחן שלפיו אם אדם לא יוכל להבדיל בין בן שיח אנושי לבין מחשב במהלך תקשורת טקסטואלית, סימן שאותו מחשב הינו בעל בינה מלאכותית "כללית". כיום, ישנם צ'ט בוטים שעוברים את מבחן טיורינג באחוזים נאותים של האוכלוסייה, אך איש אינו מייחס להם תבונה כללית. "מבחן וינוגרד" העדכני מבוסס על היכולת למקם משפטים בעלי משמעות כפולה בהקשר הנכון. 13 אין לתמוה אם גם מבחן זה יוחלף בעתיד. נדמה כי נדרשת קפיצה בהבנת טיב הקוגניציה כדי לאפשר דיון מושכל בהשלכות של בינה מלאכותית "כללית". תמונה 31: שימוש מעשי במבחן טיורינג אתרי אינטרנט המעוניינים לוודא שהמשתמש הוא אנושי ולא בוט, נותנים למשתמש מעין מבחן טיורינג שבו הוא נדרש להקליד טקסט קצר בגופן משובש בשדה המתאים. אדם יעבור את המבחן בקלות, אך בוט יתקשה בו. מרבית החוקרים מאמינים שבעתיד תהפוך הבינה המלאכותית להיות קרובה יותר לחוכמת בני האדם.,Doronef( ויקיפדיה( 12 להרחבה מלומדת מאוד על הסיכונים הטמונים ב"פצצת אינטליגנציה", ראה: Bostrom, Nick Superintelligence: Paths, Dangers, Strategies (Oxford University Press, 2014). Evan Ackerman, "Can Winograd Schemas Replace Turing Test for Defining Human-level 13 AI", IEEE Spectrum (July 29, 2014).

126 126 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 בשורה התחתונה, נכון להתייחס לבינה מלאכותית "כללית" או "בינת על" כטכנולוגיה נפרדת, שאינה בשלה, הראויה לניתוח נפרד. בינתיים יש להתייחס לסוגי הבינה המלאכותית הקיימים והמתפתחים בפועל. שלב ב': אסטרטגיה - תועלות, הקשרים וסיכונים זיהוי תועלות בשלב זה של הניתוח נתמקד ב"לשם מה?". המשימה היא להציע תועלות עקרוניות Propositions( )Value שעשויות להתממש מהטמעה רחבה של הטכנולוגיה, להבדיל מיישומים פרטניים. נציע שלוש תועלות מובילות אפשריות לבינה המלאכותית:.אאוטונומיה - הנעת כלים עצמאיים המגיבים לגירויים מתוך שיקול דעת.. ב"ניהול חכם" - טיוב החלטות במגוון מערכות מורכבות ודינמיות, דרך חיזוי ואופטימיזציה.. גהאצת חדשנות - בינה מלאכותית ככלי עזר לחיפוש ולהנבטת פתרונות מקוריים. אוטונומיה עד כה ידעו המכונות להחליף את בני האדם בפעולות מוגדרות וחזרתיות. כעת, בינה מלאכותית יכולה לאפשר את החלפת בני האדם בפעולות נוספות, המצריכות מידה מסוימת של שיקול דעת. כמו כן, ישנה תקווה שהפעולות ישתפרו עם הזמן על ידי למידה ממשוב Learning(.)Reinforcement מבחינת התועלות החברתיות, מערכות אוטונומיות תשחררנה את האדם מתפקידים בלתי רצויים כמו עבודות כפיים. מבחינה כלכלית, אוטונומיה עשויה להגדיל תפוקות )כי רובוטים לא מתעייפים( ולהוזיל עלויות )כי לרובוטים לא מגיע שכר(. בתחום הבטיחות, האוטונומיה תוכל להחליף אנשים בעבודות מסוכנות ולחסוך בחיי אדם. אך אם נדייק, תועלת זו ניתנת למימוש בהפעלת כלים מרחוק בידי אדם, ולאו דווקא דרך אוטונומיה. עם זאת, יש סיבה לחשוב שתפקודים מוטוריים בסביבה הפיזית אינם יתרון יחסי של תוכנות בינה מלאכותית. לפי "פרדוקס מוראבק", 14 בעוד שתפקודים "גבוהים" )אנליטיים מופשטים( הם קשים לבני אדם וקלים למחשב )כמו ניצחון בשחמט(, הרי תפקודים מוטוריים "נמוכים" הם קלים אפילו לילדים אך קשים במיוחד למחשב )כמו להזיז כלי שחמט(. 15 פרדוקס מוראבק מרמז שמיקוד בתועלת האוטונומיה עלול להתברר כהשקעה גדולה בעבור תמורה נמוכה, ביחס לתועלות מוצעות אחרות של בינה מלאכותית. מעבר לכך, יצוין שהאוטונומיה אינה תפיסה מחדשת. למעשה, היא מגלמת תפיסה Hans Moravec, Mind Children (Harvard University Press, 1988). 14 Garry Kasparov, Deep Thinking - Where Machine Intelligence Ends and Human Creativity 15 Begins (John Murray Publishers, 2017).

127 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 127 זהה לזו של המהפכה התעשייתית הקודמת: כל שהשתנה הוא היקף התפקידים שניתנים למיכון. אמנם גם רעיונות ישנים עשויים להועיל, אך היעדר החידוש התפיסתי מהווה סימן לכך שאין זה הערך המשבש ביותר. "ניהול חכם" בשנת 2016 הצליחה חברת גוגל לחתוך כ 40% מצריכת החשמל במנגנוני הקירור של מרכזי הדאטה הענקיים שלה. בהתחלה, ניסתה גוגל לצמצם את הוצאת האנרגיה באופן ידני. בשלב מסוים החליטו בגוגל לעשות ניסוי ולהעביר את עבודת ויסות מערכות הקירור לתוכנת."Deepmind" התקווה הייתה לסחוט בעזרת התוכנה עוד אחוזים בודדים של 16 חיסכון. איש לא ציפה לצניחה החדה ב 40% מהעלות. יש בדוגמה זו לפחות שני לקחים. האחד הוא עוצמת פוטנציאל ההתייעלות הטמון ב"ניהול חכם" של מערכות מורכבות ודינמיות. השני מתייחס להפתעה שהייתה למהנדסי גוגל - העובדה שהצוות לא ציפה אלא לשיפורים שוליים, מעיד על מיעוט ההבנה של בני אדם במערכות מורכבות ודינמיות. מלבד התייעלות, כלי ניהול חכמים עשויים למנוע כשלים מערכתיים )משברים פיננסיים, התפרצות אפידמיה או שיבושי תנועה בכבישים(. הקושי לראות את הנולד במערכות כאלו טמון בכך שהסימנים המוקדמים חבויים בסבך של נתונים. לכאורה, ניתן יהיה למנוע משברים ולייעל את תפקודה הכולל של המערכת על ידי שיפור הבנתה. המשמעות לכך עשויה להיות דרמטית לא רק למערכות מסוימות, אלא לתפקוד הכולל של מדינות, במיוחד אלה המצויות בתחרות אסטרטגית. אין מדינה שמותחת אפשרות זו לקצה יותר מסין. 17 למשל, על פי מיזם ה " Social "Credit שהשיקה, מתכוונת סין לאסוף נתוני זמן אמת מקיפים על כלל תושביה במטרה ליצור ציון אישי שיקבע את זכויותיהם לשירותים ציבוריים. 18 הסינים מקווים שדירוג כללי של החברה ושל המשילות יביאו לניהול אופטימאלי של כלל המערכות המורכבות והדינמיות במדינה. תהיה זו מעבדת ניסוי אנושית מהגדולות בהיסטוריה. נדמה כי במערב לא יתאפשר יישום כה מקיף של תהליכים חכמים, בשל הזכות לפרטיות וההגבלים העסקיים. עם זאת, במערכת הביטחון צפויים להיות פחות חסמים ליישום מסוג זה. בעיני המערב, מונופול בהקשר של כוח צבאי הוא דבר חיובי דווקא. נוסף על כך, זכויות חוקתיות, כמו פרטיות, אינן מוקנות לזרים, מה שמקל על איסוף מודיעין רחב מחוץ לגבולות המדינה. 16 ראה: Richard Evans and Jim Gao, "DeepMind AI Reduces Google Data Center Cooling Bill by 40%", Deepmind (July 20, 2016), deepmind-ai-reducesgoogle-data-centre-cooling-bill-40 [accessed: May 2018]/. 17 ראה, למשל, Mara Hvistendal, Inside China s Vast New Experiment in Social Ranking, Wired.(December 14, 2017) 18 ראה, למשל, James Miles (ed.), The Surveillance State: Perfected in China, a Threat in the West.(The Economist, June 2, 2018)

128 128 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 האצת חדשנות חדשנות בקרב אנשים, תאגידים ומדינות הפכה בשנים האחרונות לתכונה מבוקשת, ואף חיונית להבטחת תחרותיות. 19 שלב קריטי בכל תהליך חדשנות הוא ההנבטה )ideation( שבו נוצר רעיון חדש. במובן מסוים, מציאת רעיון חדש עניינה חיפוש "בשדה עיוורון". שדות עיוורון נובעים מאינטואיציה אנושית, אשר מסננת באופן טבעי פרטים רבים ואפשרויות רבות כדי לאפשר מיקוד ולמנוע "רעשי רקע" מיותרים במוח האדם. בדרך, מסוננים גם מרחבים שבהם חבויים רעיונות אנטי אינטואיטיביים. המונח הפסיכולוגי לכך הינו "הטיה קוגניטיבית". 20 האינטואיציה עלולה להיות אויב ההנבטה, והחדשן נדרש למצוא דרכים להתגבר עליה. שלב נוסף בתהליך החדשנות מתייחס לניסוי הרעיון החדש. זהו שלב מסוכן שבו נדרש להשקיע ברעיון שעלול להיכשל. מסיבה זו, סיבולת לסיכונים היא תכונה חשובה בעבור גופים חדשניים. עם זאת, גופים שמבקשים לחדש באופן שיטתי, צריכים להוזיל את עלויות הניסויים, למשל, באמצעות עריכת סימולציות. לטענתנו, בינה מלאכותית מאפשרת את חיזוק מרכיבי ההנבטה והניסוי בתהליכי החדשנות, וייתכן שזוהי התועלת המשבשת ביותר שלה. למשל, אחד האלגוריתמים הפחות מוזכרים במשפחת הבינה המלאכותית מכונה "חיפוש אבולוציוני". בשיטה זו, המחשב תמונה 32: זוג קוריאני בלבוש מסורתי משחק "גו", בתמונה מראשית המאה ה 20. בעזרת בינה מלאכותית, תוכנת "אלפא גו" מצאה טקטיקות חדשניות שאלפי שנות משחק אנושיות לא גילו. ראה: 1997) Press,.Clayton Christensen, The Innovator s Dilemma (Harvard Business Review 19 ראה: 2011) Giroux,.Daniel Kahneman, Thinking, Fast and Slow (Farrar, Straus and 20

129 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 129 מייצר אפשרויות רנדומליות רבות של תוצר כלשהו, התוצאות נבדקות מול קריטריונים מסוימים. הדגמים שמקבלים ציון נמוך נמחקים, והדגמים המוצלחים "שורדים" ומהווים בסיס למוטציות רנדומליות נוספות, וחוזר חלילה. שיטה זו נוסתה, למשל, בעיצוב שבבים ואנטנות, 21 ונמצא שהתוכנה הצליחה להנביט עיצובים אנטי אינטואיטיביים בעליל, המוצלחים מרוב החלופות שנוצרו בידי אדם. שיטות אחרות של למידת מכונה, סייעו להמציא תרופות ולזהות מסגי מתכות חדשים בעלי תכונות נדירות. למה הצליחו התוכנות הללו לחדש? כי התוכנות אינן נתונות להטיה קוגניטיבית אנושית. עקביות המחשב מאפשרת חיפוש באיטרציות מרובות בשדות אשר מסוננים על ידי האינטואיציה של בני האדם. בדוגמאות הנ"ל, תבחיני האיכות היו סטטיים )יעילות, גודל וכו'(, אך מה לגבי תנאים שבהם ההצלחה תלויה בתגובות דינמיות מבחוץ? אחד היישומים המסעירים ביותר של הבינה המלאכותית לאחרונה היה התוכנה "אלפא גו". תוכנה זו הצליחה להביס באופן שיטתי את אלוף העולם במשחק הסיני העתיק "גו". שיטת התוכנה הייתה רשת נוירונית עמוקה, אשר התאמנה במיליוני משחקים עם עצמה. "שדה החיפוש" לטקטיקות היה משוחרר מכבלי האינטואיציה האנושית, וכך נמצאו טקטיקות חדשניות שאלפי שנות משחק אנושיות לא גילו. הניצחון במשחקים, במובן זה, אינו רק עניין של טיוב המהלכים, אלא גם של זיהוי שיטות חדשניות בתנאים דינמיים. יוצא כי סוגי בינה מלאכותית יכולים להביא לחדשנות גם בעיצוב מוצרים, בשיטות ובתהליכים, ואולי אף בשילובים ביניהם. הגברת החדשנות במגוון הקשרים ומגזרים, עשויה להביא לפריצות דרך מערכתיות. ההקשר האסטרטגי הטכנולוגיה לא נולדת בחלל היסטורי ריק, אלא בהקשר ייחודי. לכן, כדי להבין את הבעיות האסטרטגיות שעימן היא תידרש להתמודד ואת האופן שבו תועלותיה עשויות להתממש, נדרש לנתח את ההקשר העדכני. מוצע לעשות זאת באמצעות נרטיבים. נרטיבים יכולים להוות כלי עוצמתי בתכנון אסטרטגי, אף שהם אינם זוכים לשימוש נפוץ במיוחד. 22 לעיתים קשה להגדיר את גבולות הנרטיבים של ביטחון לאומי, 23 עם זאת, במקרה שלנו מדובר בנרטיבים הנוגעים לעוצמה וליתרון על יריבים. בחרנו להתייחס לשישה נרטיבים אסטרטגיים ביטחוניים, שבהם עשויות להתבטא תועלות הבינה המלאכותית שזיהינו. Gregory S. Hornby, et al., "Automated Antenna Design with Evolutionary Algorithms", 21 American Institute of Aeronautics and Astronautics (September 2006). 22 ראה, למשל, Sebastian Buckup and Tomas Casas Klett, Why Today s Leaders Need to Know.about the Power of Narratives, World Economic Forum (July 4, 2018) 23 ראה, למשל, Greg Allen and Taniel Chan, Artificial Intelligence and National Security (2017.(Belfer Center, July המחברים עוסקים ביישומים כלכליים יחד עם מבצעיים ותודעתיים, בשם הביטחון הלאומי.

130 130 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 נרטיב "יחסי הזנב והשיניים" - להחזיר איזון משאבי לכוח 24 משחר האסטרטגיה, תמיד העיבו ברקע אילוצי המשאבים על היכולת הצבאית. מלחמות הוכרעו בשל יכולות המימון, גיוס הלוחמים, כושר הייצור התעשייתי והלוגיסטיקה של אחד הצדדים. מעבר לסיכויי הניצחון בעימות צבאי, מתיחת יתר משאבית היוותה 25 גורם מרכזי לשקיעת מעצמות במרוצת הזמן. אם כך, האסטרטגים במערב צריכים להיות מודאגים; צבא וביטחון הפכו להיות יקרים יותר ויותר, בעוד החברה מוכנה לשאת בעלויות פחות ופחות. בקואליציות מערביות כמו נאט"ו, חלוקת הנטל הפכה למוקד פוליטי בין בעלי הברית. תקציבי הביטחון של מדינות המערב יכריעו את מידת הובלת עוצמתן הצבאית בסדר העולמי, אף אם האיומים הישירים עליהן קטנו יחסית. המגמה הכוללת היא של הוצאה ביטחונית מוגבלת שקונה פחות הישגים צבאיים, מבחינת היכולת להטיל מסה בעלת אורך נשימה סביר. 26 מצב זה נוצר כתוצאה מכמה מגמות:.אמערכות אמל"ח חדשות נוטות לקבל אפיון יתר ומועמסות בטכנולוגיות חדישות אשר מקפיצות את מחיריהן )חוק "אוגוסטין"(.. בהרצון לצמצם נזק אגבי מהווה סיבה נוספת לעלייה במחיר הביטחון במערב. כתוצאה מכך, מה שכונה פעם "חימושי יוקרה" לפגיעה מדויקת הפך לתקן בסיסי.. גהרגישות לחיילים נפגעים, אשר גרמה להגדלת ההשקעה בהגנת הכוח באופן משמעותי. התוצאה היא ירידה בהיקף המרכיב ההתקפי בסד"כ.. דתפיחת המפקדות ומצבת כוח האדם הינה מגמה נוספת. מאחר שהחוד הלוחם אינו גדל בקצב זהה, נוצר עיוות ביחס "בין הזנב לשיניים" Ratio"( )"Tooth to Tail בצבא..העלויות כוח האדם, הגדלות בשל עלייה ברמת השכר במשק ותוחלת החיים העולה, המכבידים את נטל הפנסיה צבאית. כשיחד עם מגמות אלו, מסוגל האויב באמצעים פשוטים להשית על המערב עלויות א סימטריות, משתקפת מגמה מסוכנת. ייתכן שאל קאעידה היה ארגון טרור קטן וקיקיוני שהובס בקרב חסר תקווה באפגניסטן ובעיראק, לפחות זמנית; אך בדרך הוא הצליח לגבות מארה"ב יותר מטריליון דולר בעלויות מלחמה, ואלפי הרוגים ופצועים. עומס זה הותיר את צלקותיו על החברה האמריקנית ופגע במעמדה בעולם. לא ברור עוד כמה "ניצחונות" כאלו תוכל אפילו מעצמת על לשאת. כמו שראינו בפרק הקודם, ערך האוטונומיה וערך ה"ניהול החכם" יכולים להביא לחיסכון משמעותי במשאבים. הבאנו את הדוגמה של חברת גוגל, שהצליחה להוזיל את חשבון החשמל שלה ב 40%. במציאות המתוארת לעיל, מה היה קורה אם אפשר היה 24 ראה, למשל, Bernard Brodie, "Strategy Wears a Dollar Sign", Strategy in the Missile Age.(republished by RAND Corp., 2007), p ראה: 1987) House,.Paul Kennedy, Rise and Fall of the Great Powers (New York: Random 26 ראה: A. Enthoven and K. Smith, How Much is Enough? Shaping the Defense Program.(RAND, 2005)

131 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 131 לפנות כ 40% מהמקורות לביטחון במחי יד? דבר כזה יכול להיות חבל הצלה שיאפשר את החזרת המיקוד מה"זנב" ל"שיניים". הייעול, כמובן, אינו חייב להתבטא דווקא בחשמל, אלא במגוון סוגי משקים. השרשרת הלוגיסטית היא דוגמה טובה. פעמים רבות במלחמה התברר כי מחסור קריטי באמצעי לחימה לא היה תוצאה של העדר מלאי, אלא של מדיניות הקצאה שגויה. 27 לפי עוזי עילם, לולא קבלת ההחלטות הקלוקלת של הקצינים הלוגיסטיים במלחמת יום הכיפורים, לא תמונה 33: החוק ה 16 והמוכר ביותר של אוגוסטין, לפיו בעוד תקציב הביטחון גדל באופן ליניארי, העלות של כל מטוס צבאי חדש גדל באופן מעריכי. בתרשים ניתן לראות את הקפיצה במחיר מטוסי הקרב האמריקאיים לאורך השנים Wikipedia( )Autopilot, היה צורך אמיתי ברכבת האווירית מארה"ב. 28 מסירת הניהול של שרשראות אספקה למערכות אוטונומיות המבצעות הזמנות לפי חיזוי חכם של צרכים, עשויה להביא למיצוי המשאבים ואף לחסוך אילוצים אסטרטגיים. מרכיב כוח האדם עשוי להיות מקור התייעלות נוסף, הן בשל פוטנציאל האוטומציה של תפקודים אנושיים )לפי מקינזי, פוטנציאל החיסכון הוא עשרות אחוזים(, 29 והן בשל 27 ראה: מרטין ון קרפלד, מלחמה ותחזוקה )הוצאת מערכות, 1983(. 28 עוזי עילם, קשת עילם )משכל וספרי חמד, 2009(, עמ' 223. Michael Chui, James Manyika, and Mehdi Miremad, Four Fundamentals of Workplace 29 Automation, Mckinsey Quaterly (November 2015). אמנם אין הסכמה גורפת ביחס להערכות הללו, אך חברת מקינזי רחוקה מלשקף דעת יחיד.

132 132 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 האפשרות לניהול חכם של תהליכי איתור, מיון, פיתוח ושיבוץ לטובת הפרט והמערכת 30 כאחד. אפילו משאב הזמן עשוי להיחסך על ידי תהליכים חכמים. ניתן להעלות על הדעת, למשל, מערכת חכמה לניהול כלל לוחות הזמנים במערכת. כמה תהליכי למידה, פרויקטים והחלטות התעכבו בגלל ניהול מסורבל של לו"ז בין גופים? הדוגמה נשמעת אולי פרוזאית, אך לעיתים, שינויים גדולים נובעים מהמקומות הפחות מרגשים. מרכיבים מאיצים 31 בתהליכים אף יכולים להועיל לתחרות הלמידה הכוללת. ניתן להמשיך ולדון בסוגי משאבים נוספים שעשויים להיחסך, אך מפאת קוצר היריעה, לא נרחיב כאן. ניהול תקציבים, חלוקת הספקטרום האלקטרו מגנטי ותכנון מסלולי נסיעות, מהווים דוגמאות נוספות לתהליכים צבאיים שבשלים להתייעלות דרך מערכות חכמות. החיסכון במגוון סוגי משאבים בעשרות אחוזים עשוי להיות בעל השפעה מצרפית אסטרטגית לבניין הכוח. אם המשאבים המתפנים יופנו להתעצמות, עשויה הבינה המלאכותית לסמן נקודת מפנה בנרטיב של יחס ה"זנב-שיניים" בצבאות המערב. נרטיב "מחבואים קטלני" - לצוד את האויב הא סימטרי ניתן לטעון כי עניינו של האתגר המבצעי המרכזי בהפעלת הכוח בימינו הוא פגיעה מדויקת, מהירה ורחבה באויב מבוזר, נייד ומתחמק. אתגר זה הינו תוצאה של התנגשות בין שתי פרדיגמות לחימה: מצד אחד, המהפכה בעניינים צבאיים Revolution( RMA )in Military Affairs בצבאות המערב, המבוססים על מודיעין טכנולוגי, על רשתות תקשורת דיגיטליות ועל אש מונחה ומדויקת. מהצד האחר ניצבים ארגונים "היברידיים", שמתאפיינים בביזור, בהסתתרות ובהיטמעות באוכלוסייה. צבאות ה RMA גילו שלא קל כל כך לאתר מטרה ניידת דלת חתימה ולפגוע בה בשניות הבודדות שבהן היא חשופה. גם כאשר היעד ב"אחיזה", היטמעותו באוכלוסייה אזרחית מאלצת קבלת החלטות מורכבות הגורמות לנזק אגבי. כיוון שלא מדובר בדיביזיות מרוכזות אלא בחוליות מבוזרות רבות, נדרש לעבור את הקשיים הללו בתהליך רב פעמי מתיש. לעיתים קרובות התוצאה הייתה הנחתת מהלומת אש מפתיעה בתחילת המערכה, 32 ואז כניסה מהירה לתפוקה שולית פוחתת. המלחמה במתאר זה הפכה להיות מעין משחק מחבואים קטלני בין "ציידים" 30 ראה: National Academies of Sciences, Engineering and Medicine, Strengthening Data Science Methods for Department of Defense Personnel and Readiness Missions, (Washington DC: The National Academies Press, 2017). 31 על התפקיד האסטרטגי של מימד הזמן, ראה המחשבה של ג'ון בויד: War: Grant Hammond, The Mind of John Boyd and American Security (Smithsonian Books, 2001). 32 ראה: מאיר פינקל, "יעילות ונקודת השיא של ההצלחה - האם דפוס הפעולה של מערכה אווירית בפתיחת מערכה עבר את נקודת השיא", בין הקטבים, )יוני 2017(.

133 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 133 ו"מתחמקים" seekers(.)hiders and 33 אבולוציה צבאית הדדית זו בין הצדדים אינה מבשרת טובות למערב בשלב זה. הדילמה האסטרטגית האכזרית שנוצרה צריכה להכריע בין המשך ציד סיזיפי מרחוק ללא הכרעה משכנעת, לבין הישאבות אל תוך השטח עם מגפיים בקרקע, על כל האבדות, הנזק האגבי והאחריות האזרחית הכרוכים בכך. אך מה היה קורה אילו אפשר היה לנצח את משחק המחבואים מרחוק? מה אם אפשר היה לפגוע גם במיליציות המבוזרות והניידות ביותר, בשטחים המורכבים ביותר, באופן רחב ובזמן ובמחיר סבירים? האם ליישומי בינה מלאכותית יכול להיות תפקיד בכך? הבעיה כיום אינה היעדר מידע מודיעיני, אלא היכולת למצותו בזמן רלוונטי. הבינה המלאכותית, כאמור, מסוגלת למצוא זיקות, מגמות ואנומליות בין נתונים רבים תוך הצלבת שכבות מידע רבות באופן אוטומטי. בקיצור, בינה מלאכותית מאפשרת למצוא את המחט )ואת המח"ט( בערימת השחת. 34 לכן, יישום נכון שלה יכול להעלות את מספר הנפגעים בצד השני, לא רק במהלכי הפתיחה המפתיעים של הקרב, אלא דווקא במטרות הניידות תוך כדי לחימה מתמשכת. יתר על כן, הלחץ העצום בזמן, הדוחף לסגירת מעגלי האש מהר ככל האפשר, עשוי להרפות במעט. זאת בשל המהירות של פעולת המכונה, וכן משום שניתן יהיה להסיק את מיקומו של יעד שהתחמק בוודאות גבוהה מאוחר יותר, באמצעות שרשרת העקבות הדיגיטליות שלו. רכישת מטרות באמצעות בינה מלאכותית תגביר את אחוז הפגיעה במרכיב האנושי של ארגוני הטרור והגרילה. מרכיב זה הוא החשוב ביותר לתפקודם, חשוב יותר מאמל"ח )אותו ניתן לחדש ממדינות תומכות( וחשוב יותר ממפקדות הארגון )משום שכל בית יכול להפוך ל"מפקדה"(. אמנם האמונה ב"עמידה האיתנה" ופולחן ה"שהיד" שימשו לארגונים הללו מקור השראה בעיתות קושי, אך ייתכן שהתודעה שהם נלחמים בכוח על אנושי ממוחשב ונטול רגשות, יכרסם אפילו ברוח הלחימה הג'יהאדיסטית. לסיכום נרטיב זה, מערכות בינה מלאכותית תהיינה מסוגלות, אולי, להטות את הכף בחזרה אל כיוון הציידים בשדה הקרב ההיברידי. יושם לב שבנרטיב זה, הבינה המלאכותית אינה מציעה תפיסת הפעלה חדשה, אלא מסירה חסמים למיצוי תפיסת המודיעין והאש הקיימת. נרטיב "ביאת הרובוטים" - מיכון בשדה הקרב הרובוטיקה בשדה הקרב מלהיטה את הדמיון ומעלה שאלות ביחס לתפקידו העתידי של הלוחם. עם זאת, חסרה בהירות באשר לתועלות הצבאיות שתשרת הרובוטיקה הקרבית ובאיזה סוג נרטיב היא משתלבת. נתייחס כאן לכמה טענות בעניין. 33 לזיהוי מוקדם של דינמיקה זו, ראה: Warrior: Andrew Krepinevich and Barry Watts, The Last Andrew Marshall and the Shaping of Modern American Defense Strategy (Basic Books,.p. 201,) לסקירה על אוטונומיה באמל"ח, כולל רכישת מטרות Recognition(,)ATR - Automatic Target ראה: Vincent Boulanin and Maaike Verbruggen, Mapping the Development of Autonomy in Weapon Systems (SIPRI, November 2017).

134 134 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 לפי טענה אחת, כלים אוטונומיים עשויים להניב תוצאות טקטיות טובות מאלו של החייל, אך בשל פרדוקס מוראבק, העלות במונחי כוח מחשוב עלולה להוות חסם. כמו כן, ראינו שהרובוטים יתקשו לייצר משמעות וה קשר בסביבה צבאית אזרחית מורכבת. לפי טענה אחרת, ישנה עליונות טקטית לקבוצה של כלים אוטונומיים המסוגלת לייצר רמת תיאום גבוהה ולהתבזר או להתרכז לפי הצורך, כמו "נחילים".)Swarming( עם זאת, בפער האסטרטגי העיקרי בלחימה המודרנית, שהוא השתלטות וטיהור מרחבים אורבניים מורכבים תוך גרימת נזק אגבי מינימלי, לא ברור ש"נחילים" מביאים יתרון יחסי על פני לוחמי אדם. תמונה 34: ניסוי של יחידת המארינס בשילוב רובוט צבאי מסוג LS3 בארה"ב, הרובוט מותאם לשימוש צבאי, ומשמש כאביזר תמך לחייל בשדה הקרב. לרובוט יכולת לשאת משאות כבדים וללכת אחרי מפעילו באופן עצמאי במגוון סביבות ותנאים. עם זאת, חסרה בהירות באשר לתועלות הצבאיות שתשרת הרובוטיקה הקרבית. Callahan( )DVIDS photo by Cpl. Matthew מה שכן, רובוטים יוכלו לסייע במגוון משימות תומכות לחימה חשובות. תוך כך, ניתן יהיה לנצל יתרונות אחרים של רובוטים. ניתן יהיה, למשל, להשתמש בגמישות באפיון הפיזי של גופם כדי לעבור בשטחים בלתי עבירים לבני אדם. עם זאת, עדיין קשה לדמיין בטווח הקרוב בינוני עדיפות של כלים אוטונומיים בביצוע ליבת משימת הלחימה במרחב האורבני הצפוף. טענה מתבקשת נוספת היא שכלים אוטונומיים יכולים לקדם את הערך החשוב של חיסכון בחיי לוחמים על ידי החלפתם בשדה הקרב, גם אם ביצועיהם טובים פחות. כיום, הרתיעה מאבדות הפכה לאילוץ פוליטי של ממש על הפעלת הכוח במערב. במסגרת נרטיב

135 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 135 זה, כלים אוטונומיים יוכלו להרחיב את חופש הפעולה הצבאי מבחינה פוליטית. לטענתנו, בעת קבלת החלטות בעניין בניין הכוח, ביצוע מדויק של המשימה צריך להיות בעל משקל רב יותר מאשר הרתיעה מאבדות. ככלל, לא יהיה זה איזון נכון לשלוח כלים אוטונומיים לבצע משימת לחימה בצורה פחות טובה מלוחמי אדם, בשל שיקולי שמירת הכוח בלבד. החלופה הטכנולוגית שקיימת היום לצמצום אבדות היא הפעלת כלים מרחוק בידי אדם, מבלי להזדקק לאוטונומיה. כנגד זה, ישנו תת נרטיב שמתייחס לאתגר הלוחמה האלקטרונית והסייבר. בסביבה שבה הקישוריות מאותגרת, הכלים בקצה צריכים להיות מסוגלים להמשיך לתפקד לבד גם כשהתקשורת נופלת; בין אם להשלים את המשימה, ובין אם להיחלץ מהזירה באופן עצמאי. 35 קו טיעון זה הוא אמנם יפה, אך ספק אם מגולמת בו תועלת מרכזית למינוף הבינה המלאכותית. לסיכום הסוגייה, נדמה כי בניגוד לדעה הרווחת, היתרון היחסי של הבינה המלאכותית אינו ברובוטיקה קרבית. ישנו ערך רב בפיתוח כלים אוטונומיים למגוון תפקידים תומכי לחימה, כמו בט"ש, לוגיסטיקה, מודיעין שדה, חילוץ והצלה; יישומים אלו יקדמו את ערך החיסכון בחיי אדם ופתרונות טקטיים מקומיים. עם זאת, בכל הקשור ללחימה יבשתית 36 במרחבים אורבניים, מתקיימת לפי שעה עליונות טקטית וערכית של לוחמי אדם. נרטיב "סייבר על סטרואידים" - הכפלת הכוח בהגנה והתקפה שדה נוסף שבו מתנהלת תחרות בין "ציידים" ו"מתחמקים" בסביבה רוויית דאטה, הוא הסייבר. בהתחשב בקרבתם למקצועות המחשב, אין להתפלא שגורמי סייבר יהיו בין המאמצים הראשונים של בינה מלאכותית. תוקפים בסייבר מפעילים בינה מלאכותית למיפוי רשתות היעד, לניחוש סיסמאות, 37 ל"דייג" חכם, 38 להפעלת רשתות בוטים ועוד. המגינים בסייבר מפעילים בינה מלאכותית לאימות חכם של זהויות, לניטור חכם של הרשת ולפורנזיקה מתקדמת. בעתיד הם שואפים לייצר חקירה והגנה אוטונומיות. בינה מלאכותית תוכל לשמש את שני הצדדים לחיפוש חולשות "יום אפס". 39 אין להתפלא אם 40 בעתיד ייערך נתח גדול מהלחימה בסייבר - בין מכונות. יש טעמים לחשוב שבמאזן הכולל, תקנה בינה מלאכותית הזדמנויות מיגון רבות יותר Defense Science Board, Summer Study on Autonomy (June 2016) נדמה כי צבא ארה"ב הגיע למסקנה דומה, ראה: TRADOC, The US Army Robotics and Autonomous Systems Strategy (March 2017). Matthew Hutson, Artificial Intelligence Just Made Guessing Your Password a Whole Lot 37 Easier, Science (September 15, 2017). 38 ראה:," Engineering John Seymour and Phillip Tulley, "Weaponizing Data Science for Social Zerofox (July 26, 2016), Weaponizing-Data-Science-For-Social-Engineering-Automated-E2E-Spear-.Phishing-On- Twitter.pdf [accessed: July 2018]. 39 גוף המו"פ האמריקני הביטחוני,,DARPA מקיים אתגר סייבר באופן עיתי המתמקד בתחום זה Cyber( Grand Challenge). 40 נאדין וירקוטיס והדס קליין, "בינה מלאכותית בתחום אבטחת הסייבר", סייבר, מודיעין וביטחון,INSS( ינואר 2017(.

136 136 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 על ידי ייבוש החולשות, יצירת שקיפות ברשת והאצת תגובות לזמן מכונה. אך בעידן שבו ביטחון הסייבר תלוי במידה גוברת בבינה המלאכותית, ייתכן שהצד המחזיק בעדיפות מבחינת כוח המחשוב, הדאטה והאלגוריתמיקה, ישלוט ברשת. נרטיב "תודעה מלאכותית" - לשבש את תפיסת המציאות נרטיב נוסף המתקשר למבצעי תודעה והשפעה. לא צריך ללמוד מארגוני הביון בשביל זה, עדיף להביט בחלוצים האמיתיים של התחום - גופי השיווק. כבר היום הפרסומות ממוקדות ומייצרות מסר מותאם על בסיס פרופילים אישיים של היעדים. כלים אלו נוצלו 41 ביעילות בתחום המסחרי, אך גם בתחום הפוליטי, כמו בפרשת קיימבריג' אנליטיקה. בהסתכלות קדימה ניתן לראות כי איכותם של תכנים כוזבים שניתנים לייצר עולה עם הזמן. כיום, טכנולוגיות בינה מלאכותית בשיטת GAN (Generative Adversarial )Network מאפשרות לייצר קטעי וידאו משכנעים של סצינות שמעולם לא קרו, לרבות השמעת קול אותנטי והזזת שפתיים מותאמת למילים, בידי דמויות מוכרות. 42 נוסיף לכך כי יישומי התרגום והשפה הטבעית יכולים להסיר גם מגבלות תקשורת עם בעלי שפה זרה. יכולת ה"מחשוב הרגיש" Computing"( )"Affective שלומדת את המצב הנפשי של המשתמש ומשפיעה עליו דרך שינויי פורמט בממשק, תעצים השפעה זו עוד יותר. צ'טבוטים משכנעים במדיה חברתית יאפשרו השפעה דרך שיח דינמי ולא רק בהפצה חד כיוונית. המצרף של אלו עשוי לשבש את זירת התודעה באופן עמוק. על הבינה המלאכותית ככלי תודעה יש גם מגבלות. ראשית, לאדם עדיין יש שליטה בסיסית במחשבותיו ועל החלטותיו - הטכנולוגיה אינה משתלטת על המוח. שנית, האדם עשוי להתרגל לסביבת המידע החדשה. חשיפה ל"תרגילים" תודעתיים מחסנת אותו מפני תרגילי המשך )אם כי שחיקת האמון הכללי במסרים לאזרח עלולה להיות המטרה של חלק מהתוקפים(. נוסף על כך, יש לצפות לפתרונות הגנתיים שאף הם מבוססי בינה מלאכותית, כמו מסננים חכמים של חומר מזויף. ללא קשר לאפקטיביות הטכנולוגית, החסמים הגדולים ביותר למבצעי תודעה משפיעים היו, ועודם, גיבוש התפיסה האסטרטגית וההבנה הבין תרבותית בידי הגורם המבצע. נרטיב "אלפא קרב" - להזניק קדימה את החדשנות הביטחונית החדשנות בשדה הקרב היא לא פחות מקיומית. 43 הצד שמצליח ראשון להנביט יכולות ושיטות חדשניות ולהטמיען ביעילות, נהנה מיתרון א סימטרי. מאחר ש"הכורח הינו אב Berit Anderson and Brett Horvath, The Rise of the Weaponized AI Propaganda Machine, 41 Scout (February 9, 2017). [accessed: May 2018]. Hilke Schellman, The Dangerous New Technology That Will Make Us Question Our Basic 42 Idea of Reality, Quartz (December 5, 2017). 43 ראה: מוטי ברוך וערן אורטל, "אוקיינוס של חדשנות - תר"ש גדעון וסוגיית החדשנות במטה הכללי", מערכות, 471 )צה"ל: מאי 2017(.

137 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 137 ההמצאות", לאורך השנים היוותה המלחמה זרז לחדשנות טכנולוגית במערכת הביטחון, שחלחלו אחר כך למשק האזרחי )כולל המחשב, הלוויינות והאינטרנט(. עם זאת, בשנים האחרונות עולה החשש כי קצב השינויים ומאפייני האויב המסתגל והרשתי מאתגרים את הבירוקרטיות האיטיות של מערכות הביטחון המערביות. לצד זאת, מבט הצידה אל המגזר העסקי מראה כי הוא הפקיע ממערכות הביטחון את מעמד מובילי החדשנות. המגזר העסקי עלה על המגזר הביטחוני בהיקף ההשקעה במו"פ, וכיוון הזרימה של הטכנולוגיה התהפך )פתרונות רשת, מכשירים ניידים, מוצרי הגנת סייבר, רחפנים ואפילו שירותי חלל אזרחיים עקפו את מקביליהם הביטחוניים(. במערכות הביטחון שמו לב לכך, והם מבקשים ללמוד מהצלחות התאגידים ולחקות את תהליכי החדשנות שלהם, כמו שיטות פיתוח אגיליות 44 ועריכת הקאתונים. לבינה מלאכותית, כמו שהזכרנו, יש גם פוטנציאל לשרת את ערך החדשנות, על ידי יצירת חלופות מקוריות בעיצוב מוצרים או בחיפוש מהלכים מפתיעים בתנאי סימולציה. מה אם הבינה המלאכותית תהפוך לשותפה בתהליך החדשנות במערכת הביטחון, ותהווה מכפילת כוח שלו? דוגמה אחת לפוטנציאל זה ניתנה על ידי,DARPA בתוכנית פיתוח צוללת אוטונומית. השאלה הייתה כיצד ניתן להקנות לצוללת את יכולת ההתחמקות מיריב, כדי לשפר את שרידותה; הרי התחמקות דורשת מיומנות טקטית מתקדמת מזו שניתן לתכנת בעץ החלטות רגיל. הפתרון של DARPA היה ליצור משחק מחשב המדמה את סביבת הפעולה של הצוללת, ולהפיץ אותו לאלפי שחקנים אנושיים. הדאטה מהמשחקים נאגרה ושימשה לאימון מערכת לומדת על אודות טקטיקות ההתחמקות הטובות ביותר. 45 במקרה זה, שדה החיפוש לטקטיקות הוגדל על ידי חוכמת ההמונים. עד כאן לגבי טקטיקה של כלי בודד בסביבה פשוטה יחסית. אך מה לגבי עבודת צוות בשדה קרב רווי, כמו במציאות? אחד מניסויי הבינה המלאכותית בהקשר כזה הוא המשחק,"StarCraft" משחק לחימה רב צדדי מורכב. יצרן המשחק סיפק ממשק לבוטים, ומאז מתנהלות תחרויות לפיתוח שחקן אוטונומי מנצח. הבוטים משתפרים בינתיים, אך טרם מנצחים את השחקנים האנושיים החזקים ביותר. 46 במשחק דומה אחר בשם,Dota מערכת של ארגון Open AI הצליחה להביס צוות אנושי מתקדם, אך במחיר כוח מחשוב 47 כבד של למעלה ממאה אלף מעבדים. לצורך נרטיב החדשנות, העיקר הוא האפשרות ללמוד מהטקטיקות האנטי אינטואיטיביות המתפתחות במשחקים כאלו. השימוש במאמנים/סימולטורים/מעבדות 44 ראה: חיים דויטש וחי פרושר, לזרום עם הכאוס - האג'ילופדיה העברית הראשונה )מהדורה שנייה, Agile.)Planet, 2012 Michael Cooney, Free DARPA Software Lets Gamers Hunt Submarines - DARPA 45 Crowdsourcing Submarine Warfare Software, Network World (April 7, 2011). Yoochul Kim and Minhyung Lee, Humans Are Still Better Than Machines at Starcraft - For 46 Now, MIT Technology Review (November 1, 2017). Katyanna Quach, Open AI Bots Thrash Team of Dota 2 Semi-Pros, Set Eyes on Mega- 47 tourney, The Register (August 6, 2018).

138 138 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 קרב עם תיעוד דיגיטלי הולך ומתרחב. כמו כן, המידע הנאגר בתרגילים אנושיים נמצא בתת מיצוי לתחקור וללמידה צבאיים. נדרש לנצל את שיטות מדעי הדאטה בכדי להפיק תועלת מהנתונים הקיימים. השלב הבא עשוי להיות ביצוע אימונים נגד בוטים לומדים, ואולי אחר כך אפשר יהיה לייצר משחקים בין הבוטים לבין עצמם בקרבות רבים. דרך התוצאות ניתן לחפש טכניקות חדשות לגמרי, כמו שנעשה ב"אלפא גו", אבל בסביבה הדומה יותר ל StarCraft. תמונה 35: Starcraft משחק לחימה המהווה ניסוי בבינה מלאכותית בשדה קרב רווי. הבוטים משתפרים, אך טרם מנצחים את השחקנים האנושיים החזקים ביותר. Fliker( )Jan Kaláb, אפשר גם להריץ חיפושים חכמים אחר דגמי אמל"ח, כמו שנעשה במקרים של השבבים והאנטנות, למשל. בהינתן דגמים מבטיחים, אפשר לבצע בהם ניסויים וירטואליים לא רק מול אפיונים פיזיקליים, אלא גם לבחון את דרכי השימוש באמל"ח הממודל על ידי בוטים, 48 בקרבות וירטואליים רבים; בשילובים שונים של תרגילים בין בני אדם, בין אדם למכונה ובין מכונה למכונה, בתמהילים שונים של אמל"ח המעוצב בידי תוכנה. עם ניתוח מתקדם של הביג דאטה המופק, ייתכן שאפשר יהיה לגלות תפיסות לחימה פורצות דרך. לסיכום נרטיב זה, היצירתיות הינה תכונה אנושית, אבל הטכנולוגיה מסוגלת לסייע לאדם להרחיבה בחיפוש אחר חלופות ופתרונות אנטי אינטואיטיביים בעיצוב אמצעים, טקטיקות פעולה ואולי גם תפיסות מערכתיות יותר. זו אולי אחת הפינות המעניינות ביותר לבחינת יישומי הבינה המלאכותית - כמכפילת כוח בחדשנות הביטחונית. 48 בשחמט, למשל, הודגם שצוותים מעורבים של אדם ומחשב למדו להתגבר על שחקן שכולו מחשב. ראו קספרוב, לעיל.

139 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 139 סיכונים מרכיב השליטה - מניעת כשל מערכתי ניתוח הסיכונים בהקשר הבינה המלאכותית דורש התייחסות לפן השליטה בה. המחשה טובה ניתן לראות מאירוע שקרה בבורסה; המצרף בין תוכנות מסחר אוטומטיות הביא ל"קריסת פתע" של השוק ללא הסבר רציונאלי. במקרה זה הרגולטור ידע לקטוע את המסחר ולאחזר אותו לנקודה שלפני ה"תקלה". 49 ברור שבשדה הקרב לא ניתן לאפס את הלחימה ולאחזר אותה אחורה. מסיבה זו, קיימת מוסכמה במערב לפיה חובה להשאיר אדם ב"חוג קבלת ההחלטות" Loop"( )"Man in the ביישומים מסוכנים של בינה מלאכותית, זאת כדי להבטיח שיקול דעת ואחריות אנושית סופית בהם. 50 אך אין זו ערובה למניעת כשל מערכתי. דוגמה לכך היא תאונה קטלנית שביצע רכב אוטונומי של חברת אובר, ובתוכו נהג מפקח. בתחקיר עלה כי פונקציית בלימת פתע עצמאית כובתה כדי לאפשר נסיעה חלקה, ובמקביל הרכב לא תוכנן להציף לנהג מצבי סכנה, אלא ניתנה לנהג האפשרות לקחת יוזמה ולהתערב לפי 51 שיקול דעתו בלבד. במקרים אחרים, התהליכים ב"חוג" מורכבים כל כך עד שכמעט אין משמעות לפיקוח האנושי, אשר עלול להפוך ללא פחות מגורם משבש. ניתן להבין מכך שעצם נוכחות האדם לא מספיקה, אלא נדרש לתכנן את המערכת הכוללת בראייה הוליסטית טכנית אנושית System(.)Social-Technical כמו כן, נדרש יהיה להתייחס לשאלה אם המדיניות של 52 "אדם בחוג" תקפה מול אויב שאף הוא מפעיל מערכות בינה מלאכותית בלי עכבות דומות. כדי להתגונן מפני כשל מערכתי, נדרש לפתח הבנה עמוקה בהתנהגותם של מנגנוני תיאום ושליטה שונים, בממשקי אדם אדם, אדם מכונה ומכונה מכונה. זוהי סוגייה מרכזית למחקר ולמדיניות, וסיבה לזהירות בתכנון ובפריסה של מערכות בינה מלאכותית בעלות השלכות קטלניות. מעני נגד - דרכי התמודדות עם בינה מלאכותית "ההיגיון הפרדוקסאלי" של האסטרטגיה 53 גורס כי לכל מאמץ אסטרטגי יש נקודת היפוך, בשל המאמץ הנגדי שהוא מעורר מהאויב. לכן, כמו בכל תחרות למידה, נדרש לשאול: מהי מידת העמידות של הבינה המלאכותית בפני תגובות נגדה? 49 לדוגמה, ראה: CFTC & SEC, Findings Regarding the Market Events of May 6, 2010: Report of the Staffs of the CFTC and SEC to the Joint Advisory Committee on Emerging Regulatory Issues (Washington DC: 2010). 50 ראה: Department of Defense Directive , Autonomy in Weapon Systems (November 21, 2012). National Transportation Safety Board, Preliminary Report Released for Crash Involving 51 Pedestrian, Uber Technologies Inc, Test Vehicle (May 24, 2018). Patrick Tucker, Russia to the United Nations: Don t Try to Stop Us from Building Killer 52 Robots, Defense One (November 24, 2017). Edward Luttwak, Strategy: The Logic of War and Peace (Massachusetts: Harvard University 53 Press, 1987).

140 140 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 שקיפות נמוכה בתהליכי החישוב של מערכות בינה מלאכותית מהווה גורם שמקשה על המתמודדים עימה. אפילו מפתחי המערכת אינם מבינים את דרכי פעולתה במקרים ספציפיים. בתחום האזרחי, חוסר השקיפות מהווה מקור לדאגה לרגולטורים, אבל בתחום תחרות הלמידה הצבאית זהו יתרון. תמונה 36: דוגמא לתקיפת מערכת לומדת בשיטת AI" "Adversarial שינוי פיקסלים בתמונה בהיקף שהעין האנושית לא מבחינה בו, יכול להביא לזיהוי מוטעה לחלוטין של התמונה על ידי המערכת. 2014( )Goodfellow et al עם זאת, מתפתחת שיטה להטיית מערכות לומדות. שיטות אלו מכונות בינתיים בשם קצת מבלבל: AI"."Adversarial הן מאפשרות את שיבוש שיקול הדעת של מערכת על ידי זיהום נתוני האימון, או על ידי ניצול תורפות באלגוריתם. לכן, נתיב התקיפה של AI" "Adversarial עלול להתברר כאיום מערכתי על מדינות שפרסו ערים, תעשיות ותהליכים "חכמים" שבהם האופטימיזציה מתבצעת במערכת מרכזית )למשל, מערכת ה " Credit "Social של סין שהזכרנו עשויה להתברר כיעד מפתה להטיות פוליטיות וחברתיות על ידי בעלי אינטרסים מבפנים ומבחוץ(. בהקשר הצבאי, אויב שרוצה להטות בינה מלאכותית קרבית עלול להכשיל תהליכים מבצעיים ולהביא לאירועי נז"א מצערים. לכן, מערכות התומכות בהחלטות צבאיות גדולות ו/או קטלניות, יצטרכו חליפת הגנה מפני נתיב התקיפה הנ"ל. מרוץ חימוש - מי ירום ומי ישפל יש להתייחס גם לפוטנציאל המפגש בין מערכות בינה מלאכותית של שני יריבים או יותר. הזכרנו כבר אפשרויות כאלו בחלק מהנרטיבים ששרטטנו לעיל, כמו בין הגנה והתקפה בסייבר, וכמו בין הונאה ואימות, בקרב על התודעה. אולי אף אפשר לדמיין מפגש כזה בנרטיב החדשנות, בדמות תחרויות בין מערכות בינה מלאכותית יריבות בתנאי סימולציה. זאת, כמבחני עוצמה בין צבאות, או אף כפרוקסי לקרב קינטי אמיתי )בדומה לדו קרב בין שליחים בתקופה העתיקה(. אם מקבלי החלטות בעתיד יפתחו אמונה שעוצמת הבינה המלאכותית היא מרכיב מכריע, אזי יש אפשרות שיסכימו לפתור סכסוכים ביניהם במבחן גלדיאטורי ממוחשב, במקום להקריב נכסים יקרים במלחמה. כאמור, במקרים של מפגש בין מערכות בינה מלאכותית מתחרות, היתרון עשוי להיות לזה המחזק את כוח המחשוב, צובר דאטה רבה יותר ומפתח אלגוריתמיקה טובה יותר.

141 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 141 ניתן אם כן לצפות למרוץ חימוש במרכיבים הללו. סימנים של מרוץ חימוש כזה כבר נראים 55 בפועל, 54 כפי שמשתקף בהקמת מרכזי בינה מלאכותית ביטחונית בקרב המעצמות. לגבי כוח המחשוב, ניתן להצביע על מרוץ בין מעצמתי בתחום מחשוב העל, ובפרט מחשוב קוונטי. אך אם מחשוב יוכר כמשאב אסטרטגי במחסור, ניתן לצפות גם לאסטרטגיות א סימטריות מצד הגורמים החלשים. כיום, לדוגמה, גניבת כוח מחשוב מאחרים באינטרנט למטרות כריית מטבע דיגיטלי, מהווה מקור איום גובר בסייבר. ניתן לדמיין מבצעי סייבר דומים מצד מדינות סוררות וארגוני טרור, המבקשים לגנוב כוח מחשוב כדי לתמוך באפליקציות בינה מלאכותית משלהם. לגבי הדאטה, היא כבר מתחילה להיתפס בתור ה"נפט" החדש. תאגידי הדיגיטל הבין לאומיים הבינו זאת זה מכבר, והם מתחרים על הדאטה של משתמשים כמפתח לאחיזה בשווקים. במדינות כמו סין ורוסיה נקבעה רגולציה המחייבת שימור מאגרי נתונים הנוגעים לאזרחים, בשרתים מקומיים תחת פיקוח ממשלתי Residency(.)Data מנגד, מדינות המערב הפתוחות )יחסית( מבקשות להגדיל את חופש המידע לצד שמירה על פרטיות המשתמשים. שמירה זו מהווה מקור עוצמה מבחינה כלכלית וערכית, אך עלולה להיתפס כחולשה בהקשר של מיצוי פוטנציאל הבינה המלאכותית. הבנת ערך הדאטה גם מגביר את חשיבות הסייבר ככלי להשגתה. בצד מבצעי חדירה לליבות סוד מצומצמות, יעלה הערך של מבצעי סייבר לאיסוף דאטה רבה, כמו כיפופי תעבורת רשת. תמונה 37: אנטנה לחללית ST5 של נאס"א )2006( שעוצבה על ידי תוכנת חיפוש אבולוציוני להיות אופטימאלית מבחינת קרינה. )NASA( מבחינת שכלול האלגוריתמיקה, קיימת תחרות בין לאומית על המפתחים המוכשרים ביותר בתחום, כולל ניסיונות למנוע בריחת מוחות, לפתות מפתחים זרים מוכשרים, להרחיב את ההון האנושי בחינוך ובהשכלה, ולייצר אקוסיסטם של חדשנות אזרחית ביטחונית. אך חלק מהמפתחים משתייכים לתרבות שאינה שותפה בהכרח לתודעה הביטחונית, ומתחזקת אצלם תחושת כוח מגזרית. כך למשל, עצומה של עובדי גוגל הצליחה להביא לאי הארכת חוזה עם משרד ההגנה האמריקני למיזם בינה מלאכותית למטרות תקיפה צבאית )פרויקט "מייבן"(. בעקבות אירוע זה, הוציאה גוגל קוד אתי ובו הצהירה על אי פיתוח בינה מלאכותית לאמל"ח תוקף. 56 זוהי תופעה תקדימית של סרבנות מצפון בקרב Elsa Kania, China is on a Whole-of-Nation Push for AI. The US Must Match It, Defense 54 One (December 8, 2017). 55 ראו: Patrick Tucker, China, Russia and US are all Building Centers for Military AI Defense One (July 12, 2018). Sundar Pichai, AI at Google: Our Principles (June 7, 2018), posted at 56 topics/ai/ai-principles/ [accessed: July 2018].

142 142 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 מפתחי תוכנה. אמנם ספק אם לתופעה זו היו סיכויים דומים בחוף המזרחי של ארה"ב, אך האירוע מעיד על כך שניהול מרוץ החימוש ידרוש התחשבות באופי ובאינטרסים של המפתחים, בדומה לצורך לטפח את רוח הלחימה של החיילים. שלב ג - בניין הכוח: חסמים ודרכי הטמעה לפי סקרים של חברת מקינזי, על אף התחושה שמחשבים ורשתות כבר חדרו לכל מקום, אחוזים נמוכים של ארגונים מיצו את הדיגיטציה, 57 ואילו יישומי בינה מלאכותית נמצאים אך בתחילת תהליך ההטמעה. 58 החסמים עשויים להיות בכוח אדם, בארגון, בתשתיות, בתקציב ובתפיסה. כוח אדם יישומי בינה מלאכותית אינם גנריים. השיטות העקרוניות ואפליקציות המדף טעונות התאמה לצורכי הארגון ולמשימותיו. פעולת ההתאמה דורשת כוח אדם מיומן בתחום מדעי הדאטה, כוח אדם זה נמצא במחסור משמעותי. זהו חסם מרכזי שניתן להתמודד עימו באמצעות הגדלת גיוס בעלי רקע רלוונטי והכשרה ייעודית במסגרת הצבא. ארגון יש לצפות לקושי בהטמעה אחידה, מתועדפת ומשולבת ביחידות. מטבע הדברים, גופים בעלי גישה נוחה לכוח האדם והטכנולוגיה, כמו המודיעין, יתקדמו מהר ביחס ליחידות השדה, למשל. ללא יד מכוונת, ניתן גם לצפות לאגירת דאטה בפורמטים שונים, למידור ולהפרעות נוספות בהיתוך המידע. באופן כללי, בניין כוח רב זרועי )Joint( הוא מהמאתגרים ביותר, והטמעה רוחבית של בינה מלאכותית היא אתגר מסוג זה. יש לשקול הקמת חיל אשר יפרוס קציני דאטה ביחידות, יבטיח סטנדרט מקצועי אחיד, יזהה סינרגיות, יתמוך במפקדים וידאג לבניין עתודות כוח האדם. תשתית השקעה תשתיתית במחשוב על ובמרכזי דאטה גדולים עלולה להיות יקרה ולחייב הסטת משאבים ברמה הצבאית או הלאומית. כדי למצות את פוטנציאל "נרטיב החדשנות", יש לציין אף את תחום הסימולציה המערכתית עם ממשקים לבוטים )bots( כמרכיב תשתית נוסף. כך גם מעבדות לחקר בעיית השליטה והגנת הבינה המלאכותית מסייבר. עם זאת, כפי שראינו, חלק מהתועלות המובילות בבינה המלאכותית )האוטונומיה והניהול החכם( עשויות לפנות מקורות, וכך להחזיר חלק מההשקעה. קיימים מנגנונים Jacques Bughin, Laura LaBerge and Anette Mellbye, The Case for Digital Reinvention, 57 Mckinsey Quaterly (February 2017). Mckinsey Global Institute, Artificial Intelligence - the Next Digital Frontier?, Discussion 58 Paper (June 2017).

143 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 143 לעידוד ההתייעלות בגופים, ובהתחשב בגודל החיסכון הפוטנציאלי משימוש בבינה המלאכותית, נכון לחשוב על הרחבתם. למשל, מנגנוני מימון על בסיס הלוואות גישור ליחידות המבקשות להטמיע תהליכים חכמים, יאפשרו לתמרץ ולהקדים תוכניות רלוונטיות. תפיסה פערי ידע, קשב וסקפטיות בדרג מקבלי החלטות עלולים להוות מעכבים משמעותיים, גם כאשר מבעבעת רוח חדשנית צעירה מלמטה. נדרשות הזדמנויות להרחבת החשיפה לסגל הבכיר, בדרג המדיני ובפורומים נוספים ליכולות המתפתחות ולמשמעויותיהן, וכן לעודד מחקרים רב תחומיים בנושא. סיכום במאמר זה הצבענו על הצורך בניתוח שינויים טכנולוגיים גדולים בראייה אסטרטגית, בעזרת מתודולוגיה שיטתית. השתמשנו בבינה המלאכותית כמקרה בוחן, בשל היותה טכנולוגיית יסוד במהפכה התעשייתית הרביעית. באמצעות המתודולוגיה, הראינו שאם טכנולוגיות הבינה המלאכותית ייבנו ויוטמעו בצורה מתאימה, יישומיה יוכלו לקדם תועלות כבדות משקל. כמו כן, נקטנו עמדה ביחס לתעדוף בין תועלות אלו, הדגשנו סיכונים שיש לנהל והמלצנו על כיווני בניין הכוח. תמונה 38: ניתוח טכנו אסטרטגי - תרשים מתודולוגי מלא לסיכום הדברים. גם מי שחולק על המסקנות שהתווינו, יודה ששיח ומתודולוגיה מהסוג שהצענו נדרשים בשורה של תחומי טכנולוגיה משבשת נוספים. כדאי שהשיח האמור ייתמך על ידי מנגנון קבוע, המשלב את הראייה המקצועית של טכנולוגיה ואסטרטגיה במובן הרחב של תחומי

144 144 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 הידע הללו. המתודולוגיה במאמר זה נועדה, כאמור, לסייע לתהליך. הצורך איננו רק במישור הביטחוני אלא גם במישור הלאומי. עד כה פעלה מדינת ישראל אד הוק ביחס להזדמנויות טכנולוגיות. הממשלה החליטה לרכז מאמצים בנושאי ממשל זמין, תחליפי נפט לתחבורה, סייבר, ולאחרונה גם מחשוב קוונטי. 59 גורמי מדיניות לא בחנו אם נדרשים מהלכים דומים בתחומים כמו עריכה גנטית, חומרים מתקדמים, אנרגיה מתחדשת, ממשק מוח מחשב ועוד. בטח ובטח שלא נבחנו המשמעויות לטכנולוגיות הללו ואחרות בראייה מצרפית. ללא מנגנון קבוע לעיסוק בטכנולוגיה ואסטרטגיה, הבחירות הנ"ל עלולות להתברר ככיסוי אקראי ולא מחושב. כדי למסד מנגנון כזה, יש לשקול הקמת גוף ייעודי במערכת הביטחון ו/או ברמה הלאומית, אשר יעקוב אחר טכנולוגיות מתפתחות, ינתח את משמעויותיהן האסטרטגיות ויגבש המלצות מערכתיות. כדאי שבמסגרתו יהיה תמהיל מנתחים שמייצג ראייה ביטחונית, תעשייתית ואקדמית. המסגרת האנליטית שהוצעה כאן, בתוספת התאמות, עשויה להיות רלוונטית לעבודת גוף מסוג זה. ההתקדמות המהירה של טכנולוגיות עוצמתיות המציבות סיכונים והזדמנויות בקנה מידה היסטורי, היא אחת מן האתגרים המרכזיים של דורנו. טכנולוגיות אלו מבשילות בתקופה של השתנות אסטרטגית כמו המעבר לסדר עולם רב קוטבי, שחיקת הגלובליזציה, מלחמות דת אזוריות, תפוצת נשק להשמדה המונית ועוד. כיום, במסגרות הלאומיות והביטחוניות, לא נמצא גוף או מנגנון לניתוח המפגש בין המגמות הטכנולוגיות והאסטרטגיות הללו. פיתוח הכושר האנליטי הזה למען התמודדות מושכלת עם העתיד, הוא צו השעה. 59 טל שחף, "הממשלה תקצה 300 מיליון שקל למחשוב הקוונטי בישראל", גלובס )2 ביולי 2018(, ]נבדק לאחרונה ביולי 2018[.

145 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 145 רשימת מקורות: אורטל, ערן ומוטי ברוך. "אוקיינוס של חדשנות - תר"ש גדעון וסוגיית החדשנות במטה הכללי". מערכות, 471. צה"ל: מאי דויטש, חיים, ופרושר, חי. לזרום עם הכאוס - האג'ילופדיה העברית הראשונה. מהדורה שנייה..Agile Planet, 2012 וירקוטיס, נאדין וקליין, הדס. "בינה מלאכותית בתחום אבטחת הסייבר". סייבר, מודיעין וביטחון.,INSS ינואר.2017 ון קרפלד, מרטין. מלחמה ותחזוקה. הוצאת מערכות, עילם, עוזי. קשת עילם. משכל וספרי חמד, פינקל, מאיר. "יעילות ונקודת השיא של ההצלחה - האם דפוס הפעולה של מערכה אווירית בפתיחת מערכה עבר את נקודת השיא". בין הקטבים, 12-11, יוני שחף, טל. "הממשלה תקצה 300 מיליון שקל למחשוב הקוונטי בישראל". גלובס, 2 ביולי ]נבדק פעם אחרונה ביולי 2018[. Ackerman, Evan. "Can Winograd Schemas Replace Turing Test for Defining Human-level AI". IEEE Spectrum, July 29, Allen, Greg, and Taniel Chan. Artificial Intelligence and National Security. Belfer Center, July Anderson, Berit, and Horvath, Brett. The Rise of the Weaponized AI Propaganda Machine. Scout, February 9, [accessed: May 2018]. Ball, Philip. The Era of Quantum Computing is Here. Outlook: Cloudy. Quanta Magazine, January 24, Bostrom, Nick. Superintelligence: Paths, Dangers, Strategies. Oxford University Press, Boulanin, Vincent, and Verbruggen, Maaike. Mapping the Development of Autonomy in Weapon Systems. SIPRI, November Brodie, Bernard. Strategy in the Missile Age. Republished by RAND Corp., Brooks, Rodney. The Seven Deadly Sins of AI Predictions. MIT Technology Review, October 6, Buckup, Sebastian, and Casas Klett, Tomas. Why Today s Leaders Need to Know about the Power of Narratives. World Economic Forum, July 4, Bughin, Jacques, LaBerge, Laura and Mellbye, Anette. The Case for Digital Reinvention. Mckinsey Quaterly, February CFTC & SEC. Findings Regarding the Market Events of May 6, 2010: Report of the Staffs of the CFTC and SEC to the Joint Advisory Committee on Emerging Regulatory Issues. Washington DC: Christensen, Clayton. The Innovator s Dilemma. Harvard Business Review Press, Chui, Michael, Manyika, James, and Miremad Mehdi. Four Fundamentals of Workplace Automation. Mckinsey Quaterly, November Cooney, Michael. Free DARPA Software Lets Gamers Hunt Submarines - DARPA

146 146 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 Crowdsourcing Submarine Warfare Software. Network World, April 7, Cross, Tim. After Moore s Law. Economist, Defense Science Board. Summer Study on Autonomy, June Department of Defense Directive Autonomy in Weapon Systems, November 21, Enthoven, A. and Smith, K. How Much is Enough? Shaping the Defense Program RAND, Evans, Richard and Gao, Jim. "DeepMind AI Reduces Google Data Center Cooling Bill by 40%". Deepmind, July 20, [accessed: May 2018]. Goodfellow I.J., Shlens J., and Szegedy C., Explaining and Harnessing Adversarial Examples. arxiv: v3, Hammond, Grant. The Mind of War: John Boyd and American Security. Smithsonian Books, Hornby, Gregory S., et al. "Automated Antenna Design with Evolutionary Algorithms". American Institute of Aeronautics and Astronautics, September Hutson, Matthew. Artificial Intelligence Just Made Guessing Your Password a Whole Lot Easier. Science, September 15, Hvistendal, Mara. Inside China s Vast New Experiment in Social Ranking. Wired, December 14, Kahneman, Daniel. Thinking, Fast and Slow. Farrar, Straus and Giroux, Kania, Elsa. China is on a Whole-of-Nation Push for AI. The US Must Match It. Defense One, December 8, Kasparov, Garry. Deep Thinking - Where Machine Intelligence Ends and Human Creativity Begins. John Murray Publishers, Kennedy, Paul. Rise and Fall of the Great Powers. New York: Random House, Kim, Yoochul, and Lee, Minhyung. Humans Are Still Better Than Machines at Starcraft - For Now. MIT Technology Review, November 1, Krepinevich, Andrew, and Watts Barry. The Last Warrior: Andrew Marshall and the Shaping of Modern American Defense Strategy. Basic Books, Luttwak, Edward. Strategy: The Logic of War and Peace. Massachusetts: Harvard University Press, Mckinsey Global Institute. Artificial Intelligence - the Next Digital Frontier?. Discussion Paper, June Miles, James (ed.). The Surveillance State: Perfected in China, a Threat in the West. The Economist, June 2, Moravec, Hans. Mind Children. Harvard University Press, National Academies of Sciences, Engineering and Medicine. Strengthening Data Science Methods for Department of Defense Personnel and Readiness Missions. Washington DC: The National Academies Press, National Transportation Safety Board. Preliminary Report Released for Crash Involving Pedestrian, Uber Technologies Inc, Test Vehicle, May 24, 2018.

147 שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית 147 Pichai, Sundar. AI at Google: Our Principles, June 7, [accessed July 2018]. Pieniewski, Filip. The AI Winter is Well on its Way. Venture Beat, June 4, Possony, Stephen, and Pournelle J.E.. Strategy of Technology. University Press of Cambridge, Quach, Katyanna. Open AI Bots Thrash Team of Dota 2 Semi-Pros, Set Eyes on Megatourney. The Register, August 6, Schellman, Hilke. The Dangerous New Technology That Will Make Us Question Our Basic Idea of Reality. Quartz, December 5, Schwab, K. The Fourth Industrial Revolution. Currency, Seymour, John, and Tulley, Phillip. "Weaponizing Data Science for Social Engineering". Zerofox, July 26, Weaponizing-Data-Science-For-Social-Engineering-Automated-E2E-Spear-Phishing-On- Twitter.pdf [accessed: December 31, 2017). Simpkin, Richard. Race to the Swift - Thoughts on 21 st Century Warfare. B.T. Batsford, Singer, Daniel. Israel s Artificial Intelligence Startups. Linkedin, September 7, Snow, C.P. The Two Cultures and the Scientific Revolution. Cambridge University Press, TRADOC. The US Army Robotics and Autonomous Systems Strategy, March Tucker, Patrick. China, Russia and US are all Building Centers for Military AI. Defense One, July 12, Tucker, Patrick. Russia to the United Nations: Don t Try to Stop Us from Building Killer Robots. Defense One, November 24, 2017.

148

149 על מרחב הלחימה הדיגיטלי והשפעתו על הגורם האנושי בצה"ל 2 רס"ן לירז ספיר 1 ואל"ם ע' מפקדי צה"ל, החיילים וכלל תהליכי כוח האדם הנלווים מושפעים מן המפגש בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לבין הגורם האנושי. במאמר, מתעמקים הכותבים בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות וארגוניות העולות ממפגש זה ובמשמעויותיו. לטענתם, על צה"ל להתייחס למיצוי המרחב הדיגיטלי כאל תפיסה אסטרטגית רחבה המקיפה את כלל הארגון הצבאי, תוך שימת דגש על מנהיגות צבאית ועל פיקוד רשתי. כדי להצליח לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית במלואה, על צה"ל להטמיע שילוב תפיסתי בין המרחב הטכנולוגי ללחימה ה"מבצעית". זאת מתוך הבנה שהיכולת להשיג עליונות במערכה תלויה אמנם במערכות הטכנולוגיות, אך אף יותר מכך ביכולת האנושית של המפעילים אותן, ובשילוב המ יטבי ביניהם. "אנו מעצבים את הכלים שלנו, ולאחר מכן הכלים שלנו מעצבים אותנו". מרשל מקלוהן מבוא לאורך השנים, האופן שבו מעצבות ומשנות מערכות טכנולוגיות את שדה הקרב, ממשיך לעורר עניין רב. ניכר כי צבאות משקיעים משאבים רבים במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות חדשות במטרה לייצר יתרון בזמן לחימה. 3 כך, תהליכים רבים בארגון הצבאי - מבצעיים אך גם תהליכים ארגוניים, לוגיסטיים, וכן בתחום משאבי האנוש )משא"ניים( - הופכים בשנים האחרונות להיות דיגיטליים. המעבר לטכנולוגיה דיגיטלית מקיף את הארגון הצבאי כולו ומשפיע עליו במגוון היבטים. 1 רס"ן לירז ספיר משרתת כראש מדור טכנולוגיה מבצעית, במרכז למדעי ההתנהגות, ממד"ה. 2 אל"ם ע' הוא מפקד מרכז המחשבים ומערכות המידע )ממר"ם( באגף התקשוב וההגנה בסב"ר. David Cenciotti, "What Do New Technologies and Digital Transformation Mean to the 3 Military?", The Aviationist.com (July 17, 2017). what-do-new-technologies-and-digital-transformation-mean-to-the-military/ [accessed: July 2017].

150 150 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 מאמר זה מציע זווית התבוננות המתייחסת אל מרחב הלחימה הדיגיטלי כתפיסה כוללת, אשר ניתן להמשיגה כ " iwar ". 4 מן הספרות על אודות המרחב הדיגיטלי 5 בעולם הצבאי עולה כי מגמה מרכזית החשובה למימוש טרנספורמציה דיגיטלית הינה השילוב התפיסתי בין המרחב הטכנולוגי ללחימה. לשילוב זה כמה היבטים. הראשון שבהם הוא טשטוש ההמשגה בין מרחבי הלחימה הדיגיטליים והקינטיים, הטשטוש בא לידי ביטוי גם במאפייני כוח האדם הנדרש לביצוע המשימות ולהמשגתם. ההיבט השני הוא תפיסת הדיגיטציה כמרכיב משמעותי ביצירת עליונות מידע, כחלק ממאמץ לחימה כולל בכל הממדים - יבשה, אוויר וחלל, ים וסייבר. במילים אחרות, תפיסת הדיגיטציה כמאמץ משולב, אשר מקיף את כלל הארגון ורלוונטי לתפיסה אסטרטגית צבאית היברידית ורחבה. תפיסה זו מערערת על החלוקה המסורתית בין טכנולוגיה ולחימה ומצמצמת את המרחב ביניהן. תהליכים דיגיטליים מעמיקים את מנעד הערוצים והכלים ללחימה, ועצם המורכבות הר בה והצורך בהתאמה לתכונות המרחב הדיגיטלי, מאתגרים את יכולות האדם המודרני. עניינו של מאמר זה הינו העמקה בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות וארגוניות העומדות בפני האדם בצה"ל במסגרת מרחב הלחימה הדיגיטלי. במאמר זה נטען כי בעידן הנוכחי צה"ל אינו תופס ומממש את הפוטנציאל הדיגיטלי במלואו; כיוון שההסתכלות של צה"ל היא מרחבית, הוא מצליח להביא את יכולותיו הדיגיטליות למקסימום מקומי בלבד. המימוש הדיגיטלי בא לידי ביטוי מקומי באזורים מסוימים של הארגון, ולא בהקשר התפיסתי הרחב של מהות המרחב הדיגיטלי. מיצוי גלובלי של המרחב הדיגיטלי ישנה את צה"ל מן היסוד וישפיע עליו במגוון היבטים ארגוניים, מבניים, משא"ניים ומבצעיים. המפגש בין האדם לטכנולוגיות הדיגיטליות הספרות העוסקת במרחב הלוחמה הדיגיטלי מדגישה באופן משמעותי היבטים שאינם טכנולוגיים. היכולת להשיג עליונות במערכה תלויה אמנם במערכות טכנולוגיות מאפשרות, אך אף יותר מכך ביכולת האנושית, ומכאן חשיבותה. על כן, השגת העליונות מושפעת מתהליכים אנושיים שונים, כגון היבטי כוח אדם, קבלת החלטות של מפקדים, תורת לחימה סדורה והכשרה מתאימה. 6 למעשה, חוקרים מציינים כי ניהול נכון של המשאב האנושי והשקעה בתהליכי ארגון ובניין הכוח הם הגורמים המייחדים מדינות וצבאות 4 המושג הוטבע לראשונה ע"י "נאט"ו",)NATO( והוא מתייחס ללוחמת מידע ורשת במגוון היבטים. באופן כללי, המרחב כולל את מערכות התקשורת, המחשוב והבקרה, רשתות, נתונים ותכנים במערכות מידע ותעבורתם. המרחב כולל גם את כלל המשתמשים במערכות אלה. 5 השימוש בתהליכים דיגיטליים נע בציר שבין הטקטי לאסטרטגי. מרבית הארגונים עושים שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית במובן הטקטי, במטרה להוביל ליתרון מיידי וקצר טווח באזורים משמעותיים לארגון. אך טכנולוגיה דיגיטלית יכולה גם להיות מתורגמת לכדי שינוי אסטרטגי; לתהליכים, לפעולות ולפונקציות, אשר מונ עים על ידי שימוש בנתונים ובמידע דיגיטלי. A. Fenton, et al., "Knowledge Exchange Partnership Leads to Digital Transformation at Hydro-X Water Treatment, Ltd.", Global Business and Organizational Excellence, Vol. 37: 4 (May June 2018), pp UK Ministry of Defense, "Joint Doctrine Note 2/13", Information Superiority,

151 ספיר ואל"מ ע' על מרחב הלחימה הדיגיטלי 151 תמונה 39: פגישת עבודה שמתקיימת בווידיאו. הטכנולוגיה מעניקה את היכולת לגשר על מרחק פיזי וליצור תחושת קרבה מדומה. Commons( ( Fuelrefuel / Wikimedia 7 המצליחים לייצר דומיננטיות במרחב הדיגיטלי, על פני שחקנים בין לאומיים אחרים. מבחינה טכנולוגית, הלוחמה במרחב הדיגיטלי )iwar( מתבססת על טכנולוגיות 8 דיגיטליות אשר להן כמה תכונות ייחודיות: 1 יכולת 1. הכללה וחיזוי )המבוססת על אלגוריתם ועל צבירת מידע( - ההתעסקות הטכנולוגית ממוקדת במידע מכמה סוגים: מודיעיני,)C4ISR( מידע העוסק בשליטה ובקרה )C2(, תקשורת צבאית מאובטחת ומבצעי תודעה. 9 המידע הדיגיטלי נאסף בקצה הטקטי ומועבר ל " Center,"Data שם הוא מנותח ומתורגם על ידי 7 להרחבה: עמית שיניאק, "יתרון שאינו רק טכנולוגי - השינוי הארגוני בארצות הברית", סייבר, מודיעין וביטחון )הוצאת המכון למחקר ביטחון לאומי, 2017(; US Office of the Joint Chiefs of Staff, Joint Publication 3-13: Information Operations, 2012; T. Chung, et al., "Cyber Military Strategy for Cyberspace Superiority in Cyber Warfare", Proceedings Title: 2012 International Conference on Cyber Security, Cyber Warfare and Digital Forensic (Kuala Lumpur: 2012), p Charles J. Dunlap Jr., "The Hyper-Personalization of War: Cyber, Big Data, and the 8 Changing Face of Conflict", Georgetown Journal of International Affairs (2014), p ; Holger Pötzsch,"The Emergence of iwar: Changing Practices and Perceptions of Military Engagement in a Digital Era", New Media & Society, Vol. 17:1 (2015), pp ; Johnny Ryan, "Growing Dangers: Emerging and Developing Security Threats", NATO Review, Winter 2007, analysis2.html [accessed: 2018]. Department of Defense Dictionary of Military and Associated Terms, The Defense 9 Acquisition System, DoD Directive (updated 2017); US Office of the Joint Chiefs of Staff, Joint Publication 1-02, November 8, 2010 (updated July 16, 2013), pp. 115.

152 152 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 אנליטיקאים ואלגורתמים של למידת מכונה. התובנות המשמעותיות המופקות מן המידע חוזרות לקצה הטקטי בזמן אמת. ככל שפריטים רבים יותר עוברים תרגום ל" Data ", כך משתפרת יכולת ההכללה והחיזוי בתהליכים השונים. 2 קרבה 2. - הטכנולוגיה מעניקה את היכולת לגשר על מרחק פיזי רב, לחצות גבולות פיזיים ומדיניים ולייצר קרבה "מדומה" תוך מיצוי נקודות המבט והזוויות השונות שהיא מאפשרת. היא טומנת בחובה יכולות תיעוד חדשניות ויכולת פעולה מרחוק. 3 אינטראקטיביות 3. - אקטיביות המשתמש. אקטיביות זו מאפשרת למשתמש לעצב את המרחב הדיגיטלי במהלך השימוש בו ובאופן שמשפיע עליו. המרחב מתעצב כל העת על ידי המשתמשים אל מול המידע המיוצר, הנאסף והמתוו ך בתוך הפלטפורמה. בניגוד לממדים הפיזיים האחרים, כגון ים, יבשה, אויר וחלל, הממד הקיברנטי הוא יציר האדם ולא קיים בפני עצמו. 4 מיידיות 4. - היכולת לייצר פעולה מהירה ומיידית אשר מצמצמת את טווח הזמן הנדרש למימושה. בתוך חלקי שניה ניתן להגיע "דיגיטלית" לקצה האחר של העולם. המיידיות עוסקת במשאב הזמן; אם בעבר נדרשנו להגיע "פיזית" לאסוף את המידע, לנתח אותו ולתרגם אותו לפעולה, הדיגיטציה מאפשרת לנו לחסוך זמן ולבצע את שרשרת הפעולות בלחיצת כפתור. 5 פרסונליזציה 5. - הטכנולוגיה מעניקה לנו את יכולת התאמת האמצעי למטרה באופן מדויק, בהתאמה אישית ובדיוק של האמל"ח הטכנולוגי. יכולות זיהוי פנים המבוססות על יכולות ניתוח והיתוך מידע מהוות דוגמה לשימוש בתכונה זו. השימוש ביכולת הפרסונליזציה נפוץ בהקשרים השיווקיים, אך רלוונטי גם למרחב הלחימה; אלגוריתם והיתוך מידע מאפשרים הנגשה של מידע שיווקי מותאם אישית, ומאידך גיסא מספקים ללוחם בקצה את המידע הרלוונטי לו. הארגון הצבאי מבקש לאמץ טכנולוגיות דיגיטליות על מנת להיתרם מן התכונות שהוזכרו לעיל. כדי להצליח להפיק מהן את המ רב, יש צורך בעיסוק במפגש בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לבין הגורם האנושי: המפקדים, החיילים וכלל תהליכי כוח האדם הנלווים. דיון במשמעויות ובהשלכות של התכונות הללו יסייע במיצוי נכון של הטכנולוגיות הדיגיטליות בצה"ל ויאפשר את יישום המרחב הדיגיטלי כתפיסה כוללת, מתוך רצון לאפשר את עליונות המידע. תחילה נעסוק בתלות בטכנולוגיה וברשתיות. שני מרכיבים מרכזיים אלה מאפיינים את המפגש בין הטכנולוגיה לאדם ומתעצמים במרחב הדיגיטלי. לאחר מכן, נעסוק במשמעויות ההתנהגותיות של התכונות הדיגיטליות בארגון הצבאי, כפי שנסקרו לעיל. תלות בטכנולוגיה עם התרחבות השימוש במערכות יגדלו התלות והצורך בטכנולוגיה דיגיטלית, לא רק בשדה הקרב אלא בכל תחומי החיים המשפיעים על חיי היום יום בצבא )תהליכים מבצעיים אך גם תהליכים ארגוניים ופרקטיקות יום יומיות(. מקומו של האדם בקרב עתיד להצטמצם,

153 ספיר ואל"מ ע' על מרחב הלחימה הדיגיטלי 153 תמונה 40: החייל אהוד ברק )מימין( באימון ניווטים, יש לשקוד על פיתוח מיומנויות אשר יאפשרו למפקדים להתמודד עם כשל טכנולוגי. )צילום: לע"ם( וחלקים מסוימים של התפקיד יוחלפו בידי מערכות טכנולוגיות. השימוש במערכות דיגיטליות מקנה תחושת ודאות; תחושה של שליטה, של ביטחון ושל "שקט" בתהליך המבצעי. יחד עם זאת, חוקרים רבים מזהירים שתחושת הוודאות המסופקת על ידי המערכות עלולה להוביל לתלות בהן ולצמצום היכולת להתנהל בלעדיהן. 10 ישנה חשיבות לשימור מודעות המפקדים למרכיבים נוספים בסביבה אשר לא בהכרח באים לידי ביטוי במערכות, כמו גם לשימור יכולתם להטיל ספק בטכנולוגיה. כמו כן, יש לשקוד על פיתוח מיומנויות אשר יאפשרו למפקדים להתמודד עם מקרה של כשל טכנולוגי )למשל, יכולת ניווט באמצעות קריאת מפה, ללא מערכת.)GPS רשתיות והפעולה הרשתית מעצם הווייתם הרשתית, הטכנולוגיה בכלל והתהליכים הדיגיטליים בפרט משטיחים מרכיבים היררכיים. המידע מיוצר על ידי כלל האנשים ברשת ונגיש לכולם. ככל שמקומו של המידע בתהליכים המבצעיים יהיה משמעותי יותר, כך תקבל הפעולה הרשתית מקום מרכזי יותר ותחליף תהליכים היררכיים. בד בבד, האיומים בעת הנוכחית מאופיינים בקיומן של משימות רבות אשר מחייבות שמירה על תמונת קרב אחידה ורציפה בעבור כל הכוחות המשתתפים. סנכרון רשתי מאפשר לכל מרכיב בכוח לתקשר עם מרכיב אחר וקיימת שילוביות בין ארגונים למערכים. בסביבה של לחימה רשתית, תמונת הקרב 10 להרחבה: עוזי בן שלום, גודש מידע במערכות שו"ב - מחקר מטה )מפקדת זרוע היבשה, 2012(, פרסום פנימי; ת' ארזי וס' דיין, השפעת מערכות השו"ב על תהליך קבלת ההחלטות )המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה, 2013(, פרסום פנימי.

154 154 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 אינה נחלת הדרג הבכיר או האסטרטגי בלבד, אלא נגישה גם לדרגים הזוטרים ומייצרת "שיוויוניות" בנגישות למידע, ואף באופן ייצורו. פעולה משולבת, המבוססת הן על מידע והן על רשתיות, עשויה להעצים את קטלניות הכוח )לדוגמה, "חופת את"ר" כרעיון תפיסתי אשר אמור לייצר סביבה רשתית רב זרועית במרחב לחימה טקטי(. הגורם האנושי ותכונת יכולת הכללה וחיזוי מרכיב מרכזי נוסף בהקשר למרחב הדיגיטלי הינו המידע והצורך המבצעי ביצירת עליונות במידע. יכולת ההכללה והחיזוי נסמכת על חיבור משמעותי בין יכולות האיסוף, התרגום ועיבוד המידע לכדי תמונת מצב שלמה. תמונת המצב מספקת ללוחמים בקצה משמעויות מבצעיות לפעולה ומהווה משאב מרכזי להשגת עליונות במידע. ככל שפריטים רבים יותר יוכלו להיות מתורגמים למידע, כך תשתפר יכולת האיסוף והסקת המסקנות. עם זאת, ככל שהלחימה תהיה יותר "מבוססת מידע" - Driven,Data כך יגדל הקושי במיצוי כלל הנתונים לכדי תמונה רחבה באמצעות המוח האנושי. יכולת ההכללה והחיזוי מעלה שאלות בנוגע לתפקידם של מפקדים בתהליך קבלת ההחלטות ולמושג ה"אחריות" במרחב הדיגיטלי. מורכבות האיסוף והעיבוד מאלצת את המפקד להסתמך על יכולת הניתוח והחיזוי של המערכת האוטונומית, משום שהגורם האנושי אינו יכול להתמודד עם הצפת המידע, ולתרגם אותו לפעולה בזמן קצר )"מה אני עושה עם כל המידע הזה?"(. כאשר מדובר בסוגיות דיגיטליות מורכבות, היכולות הדיגיטליות מספקות בעבור הדרג הטקטי "מעטפת הגנה קוגניטיבית"; הלוחמים אינם מוצפים במידע אלא מקבלים מידע מותך ומעובד במערכות השו"ב. כך, יתמודדו המפקדים בממשק עם מערכות אשר "מחליטות במקומם" וידרשו לפתח יכולות "פיקוד במרחב הדיגיטלי". פיקוד זה כולל פיקוח ובחינה מתמשכים של המערכת המותאמת לצורכי הלחימה )אלו שאלות יש לשאול את המכונה, אלו פריטי מידע חשובים במרחב(, ופיתוח מגנונים ל"היזון חוזר" בין המערכות הדיגיטליות לשטח. לפעולה ה"עצמאית" של מערכות המבוססות על בינה מלאכותית עשויות להיות השלכות נוספות. מי נושא באחריות על טעות הנגרמת כתוצאה מהחלטת המכונה? בחירת המערכת במטרה ושיגור טיל "בעצמה" מהווה דוגמה עתידית אפשרית לפעולה שעלולות להיות לה השלכות רחבות יותר בתחום האתיקה, הלגיטימציה, הזירה הבין לאומית וכדומה. הגורם האנושי ותכונת האינטראקטיביות האדם בצה"ל מעצב, מייצר ומשפיע על מרחב הלחימה הדיגיטלי. טכנולוגיית המידע מאפשרת דינמיות וגמישות לשינויים יותר מכל אמצעי לחימה אחר. התאמת היכולות המבצעיות למצבי זירה המשתנים באופן תדיר, אפשרית רק באמצעות טכנולוגיית מידע מודרנית וחדשנית. בהתאם לכך, על האדם בצה"ל לפתח דפוסי התנהגות אשר מתאימים

155 ספיר ואל"מ ע' על מרחב הלחימה הדיגיטלי ל"עידן החדש", כגון פתיחות לשינויים ויכולת הסתגלות אישית מהירה למצבים חדשים. מרחב הלוחמה הדיגיטלית, המשתנ ה תדיר, מייצר באופן מובנה אינטראקטיביות המחייבת את המשתמש לקיים אינטראקציות שונות עם המרחב, ומטשטש את הגבולות שבין ה"טכנולוגיה" ל"לחימה" בכמה אופנים; ראשית, על המשתמש המבצעי הטקטי להגדיר את השאלות ולייצר את בסיסי המידע הרלוונטיים. עליו לבחון כל העת אלו כלים יאפשרו לו להגדיר את תמונת המצב. הדרג הטקטי מעצב את המרחב בכך שהוא מזין אותו בנתונים ובמידע. סוגייה זו מחייבת את המשתמש לחשיבה חדשנית וליצירתיות. לא עוד "כיצד ניתן למכן את התהליכים הקיימים?"; יש להגדיר את המטרה באמצעות המשתמש וממנה לגזור את התהליכים הטכנולוגיים הרלוונטיים. שנית, אנו פועלים בממד הדיגיטלי "בשטחנו", בנוכחות אפשרית של אויבים ושל יריבים. הנחה זו מחייבת אותנו לתהליכים מסוימים ולהגנת המערכות הדיגיטליות ברמה המערכתית. כך, לדוגמה, המומחים שמנטרים את איומי הסייבר נמצאים בתוך מרחב הלחימה ומעצבים אותו. שלישית, תכונת האינטראקטיביות מחייבת את האדם במרחב לשתף על מנת לצרוך מידע. סוגייה זו יוצרת מתח בין הצורך ברשתיות ובשיתוף במידע לבין מידור ואבטחת מידע. שיתוף פעולה הינו תהליך דינמי; איומים שונים מצריכים שיתופי פעולה בין צירים וגורמים שונים. לאור אתגרים שאינם בהכרח טכנולוגיים )תרבותיים, פוליטיים ואחרים(, קיים לעיתים קושי במימוש שיתוף פעולה משמעותי עם הגורמים השונים במרחב הדיגיטלי. תכונת הקרבה והגורם האנושי: קרבה טכנולוגית אל מול ריחוק אנושי מרכיב ה"קרבה" בהקשר הדיגיטלי מצביע על היכולת הטכנולוגית לייצר קרבה. ה"קרבה" נוצרת באמצעות טשטוש הגבולות הפיזיים, תיעוד חדשני ממגוון זוויות וכדומה. לדוגמה, השימוש בכלים רובוטיים אשר נסמכים על יכולות בינה מלאכותית, נשלחים לבצע משימות מרוחקות בעומק האויב, וכך למעשה מתקרבים למקומות אשר אינם נגישים בעבור האדם. דוגמה מרכזית נוספת הינה בהקשר למרחב הקיברנטי, אשר בו לגבולות הזמן והמרחב אין משמעות. מאפיינים אלו מאפשרים לנו לייצר קרבה: קהילות ידע, שיתוף וחיבורים המבוססים על המרחב הרשתי, כמו גם מתן חשיבות משנית לגבולות פיזיים לאור היכולת של התוקף לנוע במרחב הקיברנטי במהירות עצומה. בה בעת, על אף שדיגיטציה נראית כדבר שעתיד לשפר את חייהם של האנשים ולייעל את דרך הפעולה שלהם, לעיתים היא נחווית כגורם הפוגע בקשר האנושי, שכן עם מיכון התהליכים פוחת הצורך ב"מגע אנושי". נוסף על כך, התהליכים הדיגיטליים מייתרים תפקידים מסורתיים ומאתגרים את המסורת הארגונית תפקידית בהקשרי כוח אדם. לדוגמה, מערכות דיגיטליות לניהול הארגון משפיעות על תפיסות העומק ועל תהליכי 11 אל"ם שי, "אתגרים בעולם משתנה - מהפכת המידע בצה"ל", מערכות, 472 )צה"ל: 2017(, עמ'

156 156 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 העבודה, ומייצרות אינטראקציות חדשות. אחד החששות המרכזיים בדיגיטציה של תהליכים בתחום משאבי האנוש )משא"ן(, הינו, למשל, יצירת ריחוק בין הארגון לאדם בקצה, כיוון שהפעולות הדיגיטליות יחליפו את הצורך בממשק ישיר עם קצין המשא"ן. תמונה 41: רובוט חבלה מסוג "במבי" של משטרת ישראל בפעולת סילוק פצצות. דוגמה לכלי אוטונומי המייתר את הצורך בהכשרות מסוימות לבני אדם. Wikimedia( )MathKnight, בהמשך לכך, אחת ההשפעות המרכזיות של תהליכי הדיגיטציה על הגורם האנושי הינה אתגור התפקידים המסורתיים בצה"ל בהקשרים שונים, וערעור על מודל הצבא כפי שאנו מכירים אותו כיום. על מנת לממש תפיסה דיגיטלית רחבה יש צורך בהשתנות מגוון הקשרים בתפקיד, זאת לאור האינטראקציה עם המערכות אשר מייצרת שינוי באופי התפקידים וביכולות הנדרשות מהדרגים השונים. לדוגמה, כלים אוטונומיים אשר אחראים על סילוק פצצות וכניסה לעומק שטח האויב מייתרים את הצורך בהכשרות מסוימות. מאידך גיסא, נדרשת הרחבת המיומנויות הנדרשות מהלוחם, כגון יכולות קריאת נתונים וניתוח מידע, 12 הפעלת יכולות סייבר, שליטה על כלים לא מאוישים במגוון דרכים ועוד. הגורם האנושי ותכונת המיידיות ממד הזמן הינו מרכיב משמעותי המשפיע על אופן הפעולה של הגורם האנושי. תהליכים מתקצרים, וההאצה בקרב וקצב ההתרחשויות המהיר דורשים מהמפקד קבלת החלטות מהירה וזמן תגובה קצר, תוך שינוי, עדכון והתאמת דרך הפעולה לסיטואציה. כמו כן, המרחב הדיגיטלי הינו דינמי ומשתנה באופן תדיר ויכולת השינוי בו נמדדת במושגים של אלפית השנייה. מרכיב זה דורש יכולת השתנות מהירה, דינמיות ו"אג'יליות". יכולות אלו נגזרות מן השינוי באופי התפקידים, ומאלצות את הארגון הצבאי לשינוי מבני וארגוני, ולמעבר לצוותי עבודה אד הוקים, דינמיים, משתנים ומותאמים לצורך. קצב השינויים בתמונת המצב במרחב הדיגיטלי מאלץ את האדם בצה"ל ליצור שיטות עבודה חדשות גם בעבור פרקטיקות קיימות וברורות. לדוגמה, בלחימה ה"קלאסית" נדרש זמן רב להתנעת כוחות, לשינוע שיריון ואמל"ח כבד ועוד. איסוף ועיבוד תמונת המצב בזמן סביר ישקף את תמונת המצב המציאותית. עם זאת, קצב השינויים במרחב הדיגיטלי מצריך פיתוח מנגנונים חדשים ליצור תמונת מצב עדכנית המשקפת את המציאות 12 יאיר אדיב, זיו דיין ונורית כהן אינגר, "מלחמת הדברים", מערכות, )צה"ל: 2016(, עמ' 13-9.

157 ספיר ואל"מ ע' על מרחב הלחימה הדיגיטלי 157 המיידית )ובכדי לעשות זאת, לרוב ייאלצו המנגנונים להסתמך על יכולת ההכללה והחיזוי, אשר הוזכרה לעיל(. בהמשך לכך, תהליכים טקטיים שלמימושם נדרשים זמן ומשאבים רבים, הופכים להיות קצרים וממוקדים. הזמן שלוקח לגיבוש תמונת המצב מתקצר משמעותית, וניתן להגיע בו להערכת מצב ארוכה ועמוקה יותר. הגורם האנושי ותכונת הפרסונליזציה: Targeting הפרסונליזציה הדיגיטלית מייצרת מיקוד ודיוק במרחב הלחימה, ומאפשרת התאמה של האמצעי למטרה ברמת דיוק מרבית. יחד עם זאת, ישנם חוקרים הטוענים כי הפרסונליזציה של הקרב חושפת את כוח האדם לסיכונים ומייצרת חששות שונים בהקשר לאיומים חדשים הנובעים מעצם הדיגיטציה. ראשית, יכולות זיהוי פנים, הדיוק בזיהוי מטרה ויצירת פגיעה על בסיס זיהוי מדויק עלולים לייצר הבחנה בין קבוצות הנמצאות ברמות סיכון שונות )האם האויב ירצה לפגוע בגורם ספציפי? מי נמצא בקבוצת הסיכון לזיהוי?(. 13 בהמשך לכך, לאור התרחבות התהליכים הדיגיטליים הנמצאים בידי משתמשי הקצה שאינם טכנולוגים, התוקפים במרחב הדיגיטלי עברו מניצול כשלים טכנולוגיים בתוכנה לניצול הגורם האנושי דרך "הנדסת אנוש", הגורמת לאדם לסמוך על היבט מסוים של הטכנולוגיה על אף שאינו אמין. תוקפים יעדיפו להתמקד בפיצוח ה"מוח האנושי" מאשר בפיצוח קוד טכנולוגי מורכב 14 ויעשו זאת באופן מותאם ופרסונלי. שליחת קישור הנגוע בפוגען המעניק גישה למערכת טכנולוגית ללא צורך בפענוח טכנולוגי, כמו גם שימוש האויב בזהות בדויה ויצירת קשר פרסונלי עם חייל במטרה לאפשר גישה למערכות טכנולוגיות שונות אשר נמצאות בשימוש, מהווים דוגמאות לעניין זה. כך, יכולת הפרסונליזציה מאלצת אותנו לייצר מנגנוני הגנה שונים אשר יתמכו בכוח האדם הצה"לי. משמעויות אחת הסוגיות המרכזיות העולה מהמפגש בין המרחב הדיגיטלי לאדם הינה הצורך בהשתנות ארגונית ותפקידית כחלק אינהרנטי ממרחב הלחימה הדיגיטלי. אין להסתפק ביצירת תפקידים חדשים )כמו,Data analyst, Data engineer מגני סייבר ולוחמי סייבר( אלא גם להתאים ולשנות את התפקידים הקיימים, את המבנים ואת המנגנונים התומכים בפעולה הצבאית. ככל הנראה, ברוב המקרים לא יוחלף האדם בצה"ל על ידי הדיגיטציה, אלא הוא ישתנה, יותאם ויתחבר למרחב החדש המתעצב. בד בבד, Charles J. Dunlap Jr., "The Hyper-Personalization of War: Cyber, Big Data, and the Changing 13 Face of Conflict", Georgetown Journal of International Affairs (2014), pp להרחבה ראו: Daniel Gordon, "Defending the Indefensible: A New Strategy for Stopping Information Operations", War On the Rocks (2018). /2018/05/ defending-the-indefensible-a-new-strategy-for-stopping-information-operations/ [accessed: July 2018].

158 158 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 ולאור הצורך בדינמיות, ביצירת שיתופי פעולה ובעבודה רשתית, יווצרו מבנים חדשים והתארגנויות אשר יחליפו את המבנה הקיים. ההשתנות באה לידי ביטוי בכמה היבטים כפי שיפורט להלן. מנהיגות צבאית כפי שציינו, התהליכים הדיגיטליים משטיחים את ההיררכיה. במיצוי מקסימלי של מרחב הלחימה הדיגיטלי, תפקידו של המפקד, הן הטכנולוג והן הלוחם, ישתנה באופן משמעותי. נדרש סגנון פיקוד המותאם לתנאים משתנים, כגון ריבוי משימות ואירועים וריבוי נתונים ויכולות. תנאים אלה מעלים צורך משמעותי בסגנון פיקוד שטוח יותר, רשתי ופחות ריכוזי, ומעלים סוגיות בנוגע למיקומו של המפקד. דפוס הפיקוד הרשתי מעודד עבודת צוות ולעיתים משאיר את המפקד מחוץ לעמדת הכוח העיקרית. יחד עם זאת, נדרשים מאפייני פיקוד "קלאסיים" כמו הצבת גבולות והתוויית הדרך. 15 המפקד יידרש ליכולות ניהול מומחים ומיצוי הידע הנמצא "למטה" )ולא אצלו(; ייתכן שאף ייבחן לאור יכולתו לשלוט בכלים הטכנולוגיים ובמרחב הדיגיטלי, לתווך ביניהם, לשלבם בכוח הצבאי ולמצות את המידע הגלום בהם. המפקד יידרש להעלות ולהציב שאלות קריטיות ולאתר מקורות מידע משמעותיים. סוגייה משמעותית נוספת עומדת בהקשר ל"דור המעבר"; עד שיושלם המעבר ללוחמה דיגיטלית מקסימלית, וייעשה שימוש מאסיבי ביכולות,Big Data בינה מלאכותית ומיצוי המידע, ייד רשו המפקדים המבצעיים ליכולות קוגניטיביות מורכבות אשר מתכללות את השימוש במגוון אמצעים דיגיטליים )חוזי, רחפנים, מערכות שו"ב, איסוף ועוד(, לחלוקת קשב בין האמצעים לתמונת המצב בשטח, ליכולת ניתוח ותרגום המידע לכדי פעולה וכדומה. חיזוק הממשק בין הדרג המערכתי לטקטי, ובין הטכנולוגים למפקדים המבצעיים בתחומים מסוימים, עשוי להקל על העומס הקוגניטיבי שעלול להיווצר, כמו יכולות הניטור מרחוק והטיפול המערכתי בסוגיות שמאפשרת הדיגיטציה )לדוגמה, לדרג הטקטי כיום אין אחריות משמעותית לאבטחת הרשתות מפני איומי סייבר לאור הניטור המרכזי ויכולת הפעולה הכירורגית של מומחים מרחוק(. החיבור בין המבצעי לטכנולוגי כערך: שינוי תפיסתי לאור תהליכי הדיגיטציה והתרחבות הלחימה במרחב הדיגיטלי בעידן השילוביות, החיבור בין ה"מבצעי" ל"טכנולוגי" כערך הוא משמעותי ביותר. מהמפקדים באזורים הטכנולוגיים נדרשות יכולות מבצעיות וחוסן נפשי להתמודדות באזורים המבצעיים, ואילו מהמפקדים המבצעיים נדרשות יכולות טכנולוגיות וקוגניטיביות אשר מתכללות את המרחב הדיגיטלי ומתרגמות אותו לפעולה. עולה צורך בפיתוח ובהעמקת יכולות אישיות, פיקודיות ומבצעיות רלוונטיות בקרב המפקדים, בעיסוק משמעותי בכוח האדם 15 תמר אוברסקי והדס מינקה, "רשתות כתופעה חברתית וכפלטפורמה טכנולוגית - סקירה תיאורטית", רשתיות בארגונים )צה"ל: 2012(, מסמך פנימי.

159 ספיר ואל"מ ע' על מרחב הלחימה הדיגיטלי 159 הנדרש ובמשמעויות הנגזרות מכך: תהליכי מיון והכשרה, התאמה ליחידה, מסלולי פיתוח ומעבריות, חיכוך עם השטח וכדומה. בהמשך, נדרש פיתוח של תפיסת מבצוע והטמעה של אמל"ח דיגיטלי וטכנולוגי אשר לכוח האדם הטכנולוגי בו יש ערך מוסף משמעותי בשטח. נדרשת התאמה ובנייה של תרגילים משותפים ללוחמים ולטכנולוגיים על מנת להרחיב את שיתופי הפעולה, לשפר את ממשקי העבודה ולייצר סינרגיה עתידית. עבודת צוות רב מקצועית עשויה להיות נקודת מפתח להצלחה. תמונה 42: חיילי חטיבת המודיעין הצבאית של צבא ארה"ב מקימים אתר לניהול פעולות במרחב הסייבר במהלך תרגיל במרכז ההדרכה הארצי בפורט ארווין, קליפורניה, 6 ביוני עבודת צוות רב מקצועית, המשלבת בין המבצעי לטכנולוגי, עשויה להיות נקודת מפתח להצלחה. )U.S. Army, photo by Sgt. Jeff Storrier( הדיגיטציה כהזדמנות - יצירת שפה משותפת אחד האתגרים המרכזיים למימוש אסטרטגיה דיגיטלית רחבה ומקיפה )ולא מימוש מקומי( הינו ריבוי תרבויות ומערכות שונות בזרועות ובאגפים. בהיות צה"ל ארגון גדול המכיל שפות מבצעיות שונות, הכשרות שונות ואינטרסים שונים, נוצרת תרבות מגוונת אשר הופכת את היכולת לפעול באופן משולב בבניין הכוח ובהפעלת הכוח לאתגר מורכב, וכן לקושי במימוש אסטרטגיה דיגיטלית רחבה ומקיפה. ניתן למנף את מרחב הלחימה הדיגיטלי הרשתי ואת היכולות הדיגיטליות הגלומות בו כהזדמנות ליצירת תרבות ושפה משותפת חדשה החוצה תרבויות ארגוניות שונות. בכוחה של שפה זו לשלב בין האזורים הטכנולוגיים למבצעיים ולייצר תרבות חדשה של

160 160 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 טכנולוגיה מבצעית ומימושה. התרבות הדיגיטלית נקשרת עם ערכים כמו "אג'יליות" וחדשנות, ולכן יש צורך בגמישות במבנה ובתהליכים. לאור כך, מגמה מובילה בצה"ל כיום הינה עידוד חדשנות וחשיבה דיגיטלית, ובמילים אחרות, אימוץ ופיתוח טכנולוגיות חדשניות ומותאמות לעידן הנוכחי. בעוד החדשנות והערכים הדיגיטליים צומחים בסביבה המאפשרת תחרות, לקיחת סיכונים ופריצת גבולות, הארגון הצבאי הינו ארגון מורכב, גדול והיררכי. בהקשרים הטכנולוגיים, לרוב מאופיין הארגון ביכולת השתנות איטית, בזמני פיתוח ארוכים, במשאבים מוגבלים ובדרישות הגנה מורכבות. הארגון נדרש לעבור התאמה במקומות הרלוונטיים ולזהות את המוקדים שבהם יוכל לאפשר את צמיחתם ואת מימושם של הערכים הללו, ולשאול כיצד ובאלו הקשרים ניתן לעודד חדשנות בסביבה הארגונית הקיימת. הדרך לכך עשויה להיות באמצעות יצירת שיח משותף על זרועי ובין זרועי, והיכרות עם דפוסי החשיבה ועם שיטות פעולה חדשות, בתוך הארגון ומחוצה לו. הבנה זו עשויה לייצר השתנות ארגונית בתחומים שונים. כמו כן, החיכוך עם "תהליכים בהתהוות" במקום עם תמונת מצב חדה, ברורה וקבועה, עשוי לשפר את התמודדות המפקדים בלחימה עתידית עם "ערפל הקרב" הגדל. מעבר לכך, ההבנה כי העליונות במרחב הדיגיטלי היא מטרה משותפת לכולנו אשר יש לפעול בשיתוף ובמשולב על מנת להשיגה, עשויה להביא 16 לתמורות ארגוניות רבות ערך. סיכום המפגש בין המרחב הדיגיטלי לגורם האנושי מייצר ממשקים בכמה רבדים צה"ליים: הרובד הערכי שעליו נשען הצבא, ההכשרות ותפיסות כוח האדם וההיבטים המבניים ארגוניים. האופן שבו צה"ל משתנה בפרמטרים אלו נועד לייצר עליונות דיגיטלית. מיצוי גלובלי של המרחב הדיגיטלי עשוי לשנות את צה"ל מן היסוד ולייצר צורך פוחת בכוח אדם, קטלניות משופרת משמעותית, קבלת החלטות משודרגת ומבוססת מידע ועוד. בהינתן שנגיע לנקודה אופטימלית זו, תפקידי החייל והמפקד בדרגים ובתחומים המגוונים יהיו שונים מכפי שאנו מכירים אותם כיום. התפקידים ישתנו; החייל יקיים אינטראקציה מרובה עם המרחב הדיגיטלי כחלק אינטגרלי ממרחב הלחימה שלו, והמפקד יקבל החלטות המבוססות על מידע המעובד והמנותח באופן שוטף על ידי מחשבים, והמוגש לו לצד המלצות מבצעיות. מאמר זה ביקש לבחון את המפגש בין מרחב הלחימה הדיגיטלי והגורם האנושי בארגון הצבאי. זהו אינו רק דיון על תרחיש אפשרי, אלא מציאות ממשית שאותה נפגוש בשנים הקרובות, והדורשת, לכן, חשיבה והעמקה. מיצוי המרחב הדיגיטלי לא במימוש מקומי בלבד אלא כתפיסה כוללת אשר לוקחת בחשבון את הגורם האנושי ואת המשמעויות שנסקרו במאמר זה, עשוי למקסם את האפשרות לעליונות במידע, ובכך ליצור עליונות במערכה הרחבה שאליה נדרש צה"ל. ככל טרנספורמציה צבאית, היא תאלץ את הארגון 16 להרחבה: פיקוד בעידן השילוביות - הדור הבא, פרסום פנימי.

161 ספיר ואל"מ ע' על מרחב הלחימה הדיגיטלי 161 לחשיבה מחודשת על אודות המבנה, על הרכב הכוחות ועל צביון הצבא, ומכך ייגזרו גם תפקידים, הכשרות, יכולות, אימונים, תו"ל ועוד. "בהתחלה חשבנו שהמחשב האישי הוא מחשבון. אז גילינו איך להפוך מספרים לאותיות בעזרת ASCII וחשבנו שהוא מכונת כתיבה. אז גילינו את הגרפיקה, וחשבנו שמדובר בטלוויזיה. עם בוא האינטרנט, גילינו שמדובר בחוברת". דאגלס אדאמס

162 162 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 רשימת מקורות: אדיב, יאיר, דיין, זיו וכהן אינגר, נורית. "מלחמת הדברים". מערכות, צה"ל: אוברסקי, תמר ומינקה, הדס. "רשתות כתופעה חברתית וכפלטפורמה טכנולוגית - סקירה תיאורטית". רשתיות בארגונים. צה"ל: מסמך פנימי. אל"ם שי. "אתגרים בעולם משתנה - מהפכת המידע בצה"ל". מערכות, 472. צה"ל: ארזי, ת' ודיין, ס'. "השפעת מערכות השו"ב על תהליך קבלת ההחלטות". המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה, פרסום פנימי. בן שלום, עוזי. גודש מידע במערכות שו"ב - מחקר מטה. מפקדת זרוע היבשה, פרסום פנימי. פיקוד בעידן השילוביות - הדור הבא. פרסום פנימי. שיניאק, עמית. "יתרון שאינו רק טכנולוגי - השינוי הארגוני בארצות הברית". סייבר, מודיעין וביטחון. הוצאת המכון למחקר ביטחון לאומי, Cenciotti, David. "What Do New Technologies and Digital Transformation Mean to the Military?". The Aviationist, July 17, com/2017/07/17/what-do-new-technologies-and-digital-transformationmean-to-the-military/ [accessed: July 2017]. Chung, T., et al. "Cyber Military Strategy for Cyberspace Superiority in Cyber Warfare". Proceedings Title: 2012 International Conference on Cyber Security, Cyber Warfare and Digital Forensic. Kuala Lumpur: Department of Defense Dictionary of Military and Associated Terms. The Defense Acquisition System. DoD Directive , updated Dunlap Jr., Charles J. "The Hyper-Personalization of War: Cyber, Big Data, and the Changing Face of Conflict". Georgetown Journal of International Affairs (2014): Fenton, A., et al. "Knowledge Exchange Partnership Leads to Digital Transformation at Hydro-X Water Treatment, Ltd.". Global Business and Organizational Excellence, Vol. 37: 4 (May-June 2018): Gordon, Daniel. "Defending the Indefensible: A New Strategy for Stopping Information Operations". War On the Rocks, com/2018/05/defending-the-indefensible-a-new-strategy-for-stoppinginformation-operations/ [accessed: July 2018]. Pötzsch, Holger. "The Emergence of iwar: Changing Practices and Perceptions of Military Engagement in a Digital Era". New Media & Society, Vol. 17: 1, (2015): Ryan, Johnny. "Growing Dangers: Emerging and Developing Security Threats". NATO Review, Winter /2007/issue4/ english/analysis2.html ]accessed: 2018[. UK Ministry of Defense. "Joint Doctrine Note 2/13". Information Superiority, US Office of the Joint Chiefs of Staff. Joint Publication 3-13: Information Operations, US Office of the Joint Chiefs of Staff. Joint Publication 1-02, November 8, Updated July 16, 2013.

163 החומות לא נשברו - הסיפור של טרייסבוק 1 אור גליק "טרייסבוק" היא מקרה מבחן לפיתוח ולהטמעה של יוזמה דיגיטלית בארגון צבאי. למרות ההשקעה המרובה בתהליך הפיתוח וההטמעה של הפלטפורמה, היא נכשלה ביצירת שיח מודיעיני רשתי שלשמו פותחה, ומשמשת כיום בעיקר כמערכת התעדכנות, דיווחים ותיוגים. מאמר זה מבקש לספר על הרשת החברתית המודיעינית, ולהסביר מדוע לא עמדה המערכת בציפיות ממנה. לטענת כותבת המאמר, הכישלון של טרייסבוק אינו נובע רק מהממשק הטכני הלוקה בחסר, אלא בעיקר מנקודות ההתנגשות שיצרה הפלטפורמה בין האיסוף והמחקר בנוגע לשיטות העבודה המודיעיניות ובין הגדרות התפקידים המסורתיות. חוסר הרצון של הארגון להתמודד עם האתגרים ועם השינויים שהציפה הפלטפורמה החדישה, מהווה דוגמה לחיכוך בין מענה טכנולוגי לארגון שמרן, ולצורך בשיח ובהשתנות ארגוניים כמפתח להצלחת טרנספורמציה דיגיטלית. מבוא אגף המודיעין של צה"ל הוא אגף של יחידות נבדלות. לאגף ישנה תפיסה בסיסית ומסורתית הנקראת "תפיסת מעגל המודיעין", לפיה כל מרכיב במעגל, קרי כל אחת מיחידות האגף, מתמחה בעשייה בלעדית ובלתי תלויה )איסוף או מחקר( וזאת מבלי להתערב בעבודתה של יחידה אחרת. תופעה זו, של בידול ושל היעדר קשרי גומלין, נקראת "החומות שבין האיסוף והמחקר". כבר כמה שנים שאגף המודיעין מבקש לשבור את החומות הללו ולייצר קהילות ידע ומרחב משותף לגורמי המחקר והאיסוף ביחידות השונות. אחד הפתרונות שהמציא אמ"ן לצורך זה הוא הפלטפורמה הדיגיטלית "טרייסבוק" - רשת חברתית מודיעינית שפותחה בהשראת."Facebook" טרייסבוק היא אחת הסנוניות לניסיון של הארגון הצבאי לרתום את הרשת הדיגיטלית לצרכים ביטחוניים ואף גלומה בה השאיפה לשינוי תפיסתי בעולם המודיעין. תהליך הפיתוח וההטמעה של טרייסבוק התרחש בתקופה שבה ביקש הארגון לשנות את אופיו 1 סרן אור גליק משרתת כעוזרת מחקר במרכז דדו.

164 164 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 ואת מהלכיו. לשם כך, פותח רעיון חדשני המהווה מקרה מבחן חשוב לפיתוח ולהטמעה של יוזמות דיגיטליות. הסיפור המוצג כאן יכול ללמד על האתגרים שחווה אגף המודיעין, אך הם אינם ייחודיים רק לו. במאמר זה נבחן את טרייסבוק כדוגמה ליוזמה דיגיטלית חדשנית הנתקלת בהתנגשות ארגונית. בראשית נציג כיצד תהליך הטמעה נחוש, הנשען על חזון ועל מענה תפיסתי לפער קיים, הביא ליצירת מענה טכנולוגי ייחודי. אך בהמשך נראה כיצד "ה דרדרה" הפלטפורמה, כך שהיום טרייסבוק משמשת בעיקר כמערכת התעדכנות, דיווחים ותיוגים, ולא כמקום לשיח מודיעיני. לצד התאמה לוקה בחסר של ממשק הפלטפורמה לעבודה המודיעינית, טענתי היא שחוסר הרצון של הארגון להתמודד עם סוגיות עקרוניות בשיטת העבודה המודיעינית ובהגדרות התפקידים המסורתיות היא שיצרה את אופן השימוש הנוכחי בפלטפורמה, ואת תחושת חוסר המיצוי שלה. המחקר נשען על ראיונות שבאמצעותם התקבלה תמונה בהירה של התפתחות הפלטפורמה ודעות המשתמשים בה היום. הראיונות נערכו בין דצמבר 2017 לינואר 2018, וכללו מגוון בעלי תפקידים מאמ"ן )בעבר ובהווה(, ממערך המחקר )חטיבת המחקר והפיקודים( ומיחידת איסוף הסיגינט )8200(, החל מדרגת רב"ט ועד דרגת סגן אלוף. הבחירה לבצע ראיונות נובעת מהיעדרם של מסמכי תפיסה או נהלים שליוו את תהליך פיתוח טרייסבוק )בדומה לאפליקציות מודיעיניות נוספות(. 2 טרייסבוק - חזון לשבירת החומות מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ומבצע עופרת יצוקה בשנת 2008, הדגישו באמ"ן את הצורך הגובר במידע מודיעיני שיגיע בזמן רלוונטי לדרגים המבצעיים. 3 יש הטוענים שבתקופה זו רווחה באמ"ן תחושה שיכולות המודיעין המתקדמות של צה"ל, היקף העשייה שלו וחידושיו אינם באים לידי מיצוי, ושהמודיעין שהפיק אמ"ן באותה התקופה לא סייע במידה מספקת למערכה. תחושת המשבר אף גברה עם התחושה של היעדר תורה 4 ללחימה באויב לא מדינתי ולעימותים בלתי קונבציונאליים בעלי אופי היברידי ורשתי. משבר זה הוליד את אסטרטגיית "שבירת החומות" )2009(, שבבסיסה יצירת קשרי 5 גומלין משמעותיים יותר בין גורמי האיסוף, המחקר והמבצעים. 2 כלל הראיונות כתובים ושמורים אצל המחברת. מחקר זה יציג רק היבטים שאינם מסווגים. בעלי הסיווג המתאים מוזמנים לפנות אל המחברת בבקשה לראות את תמלול הראיונות. 3 ערן אורטל ואביב כוכבי, "מעשה אמ"ן - שינוי קבוע במציאות משתנה", בין הקטבים, 2 )צה"ל: מרכז דדו, יולי,)2014 עמ'.11 4 איתי ברון, המחקר המודיעיני - בירור המציאות בעידן של תמורות ושינויים )המכון לחקר מודיעין ומדיניות,.) ראיון עם סא"ל )במיל'( רועי )יחידה 8200(.

165 גליק הסיפור של טרייסבוק 165 החומות ושברן רגע לפני שנתאר את המהלכים ואת הרעיונות שהיו חלק מאסטרטגיית "שבירת החומות", נעמוד בקצרה על האופן שבו הן נוצרו. ה"חומות" הן ביטוי להפרדה מבנית הקיימת בין גופי המחקר לבין יחידות האיסוף. הפרדה זו מבטאת את התפיסה הקרויה "מעגל המודיעין", 6 שבו כמה שלבים ברורים ונפרדים: קביעת הידיעות הדרושות )הצי"ח - מנגנון ציון הידיעות החיוניות( ותיעדופן בידי המפקד; איסוף הידיעות ועיבוד ראשוני )תרגום ושקלוט(; בדיקת הידיעות, ניתוחן וגיבוש הערכה מודיעינית )מחקר(, ולבסוף הפצה של התוצרים המודיעיניים אל הצרכנים. תפיסת מעגל המודיעין יצרה את "החומות" בין יחידה 8200 ובין מערך המחקר, הן מבחינה מבנית והן מבחינת תהליך העבודה הטורי, המכונה "מסלול ייצור הידיעה". 7 תהליך העבודה על הידיעה המודיעינית מתבצע בבלעדיות ובסגירות של 8200, ומכוון להוצאת תוצר איסופי עם תו תקן ברור לאיכות הידיעה תמונה 43: תרשים המתאר את "מעגל המודיעין". ומהימנותה. התהליך מורכב מכמה תחנות: הפקה וסינון, שקלוט, תרגום, עיבוד )או בשפה מודיעינית "בינה רשתית"( והפצה. תפיסת מעגל המודיעין ותהליך ייצור הידיעה הם רעיונות טוריים וחד כיווניים: כל מרכיב אחראי למלא את תפקידו מבלי להתערב בעבודתו של מרכיב אחר במעגל, כמעין פס ייצור תעשייתי שכל חלקיו אינם תלויים זה בזה. בפועל, אנשי המחקר לא קיימו שיח הדוק עם גורמי האיסוף וההפקה או גילו הבנה של המקורות, ואילו אנשי האיסוף לא 9 תיאמו את תוכנית האיסוף עם גורמי המחקר. 8 תפיסה זו השתרשה החל משנות ה 50, ויצרה מצב שבו יחידות המחקר אדישות לסוגייה האיסופית, ואילו יחידות האיסוף נבדלות מן המחקר ומפעילות את עצמן. 6 עופר ג' ודודי סימן טוב, "מודיעין גישה חדשה לעשיית מודיעין", צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון,iNSS( 3 דצמבר 2013(, עמ' מסלול היררכי לטיפול בפריט המודיעיני מרגע הקליטה ועד הפצה. 8 דודי סימן טוב ועופר ג', "מודיעין גישה חדשה לעשיית מודיעין, צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון 3, inss )דצמבר,)2013 עמ' דודי סימן טוב, "הועדה לבדיקת מגעים מחקר איסוף בשנות ה 60 : פערים ראשונים במערכת המודיעינית הישראלית", מודיעין, הלכה ומעשה, 1 )המרכז למורשת המודיעין, 2016(, עמ' 142.

166 166 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 רק שישים שנה לאחר הקמת אמ"ן, כשנוצר פער בין התפקוד הארגוני לצורך המבצעי, התחילה להתגבש הבנה שיש לשנות את תפיסות הארגון. יתרה מזו, הארגון הבין שנדרש לשנות ואולי אף להחליף את הפרדיגמה השלטת של תפיסת מעגל המודיעין, 10 זאת על מנת לשפר את התפוקה המודיעינית. הרעיון של שבירת חומות בא לידי ביטוי מעשי בתהליך החשיבה האסטרטגי "מעשה אמ"ן", שהתרחש בשנת מאמר זה עוסק בהבנה שנוצרה, לפיה יכולים להיות יתרונות רבים לחיבורים רשתיים ולשילוביות בין גופים שהיו בלתי תלויים אחד בשני, גם בנוגע לפיתוח הידע המודיעיני. ההבנה הזו נוצרה עקב גורמים אחדים: 1 ההצלחה 1. של התארגנויות משותפות בין ארגוניות - בריכות וצמ"ם )צוות מודיעין 12 משימה(. 2 מהפכת 2. עידן המידע והסב"ר - נוצרה הבנה שההתמודדות עם מורכבות המידע ועם היקפיו דורשת קשר עמוק ועשיר מבעבר בין המחקר והאיסוף, בעיקר לצורכי למידה 13 ועשייה משותפים. 3 פוטנציאל 3. התפתחויות טכנולוגיות רשתיות - זרימת המידע הרב כיוונית, כאשר 14 הרשת מהווה תשתית טכנולוגית משותפת. חזון טרייסבוק - רעיון המרחב המשותף המרחב הרשתי 15 המשותף הוא רעיון שנולד בין השנים אשר שאף לשתף את כלל קהילת המודיעין ולחצות את המבנה הארגוני הקשיח. המרחב המשותף אמור היה 16 לייצר התארגנויות משותפות )דוגמת הצמ"מ( או שיתוף וירטואלי )2.0.)web בפרט, תוכנן המרחב המשותף לאפשר יצירת ידע חדש על בסיס קשרי גומלין שאינם היררכיים ושלא מוסדו מראש על ידי הארגון. כך, כל צד ברשת אמור היה להיות שותף בתהליך העבודה של הצדדים האחרים ולהשפיע עליהם. במקום יחסי יצרן צרכן היו 17 אמורים להיווצר יחסי שותפות מודיעינית. רעיון המרחב המשותף בא לידי ביטוי בשילוב בין הרשת הדיגיטלית לבין הארגון המודיעיני. היום ניתן להגיע בלחיצת כפתור לעשרות אפליקציות המנגישות מידע מסוגים שונים, מנהלות אותו ומאפשרות לשתף אותו עם משתמשים אחרים. עם זאת, גולת הכותרת של חזון המרחב המשותף הייתה הרשת החברתית המודיעינית - "טרייסבוק". ערן אורטל ואביב כוכבי, "מעשה אמ"ן - שינוי קבוע במציאות משתנה", בין הקטבים, 2 )צה"ל: מרכז דדו, 10 יולי 2014(, עמ' 12. ראה: שם, עמ' ראיון עם סא"ל )במיל'( רועי )8200(; המרחב המשותף, מסמך פנימי. 12 שם. 13 עופר ג' ודודי סימן טוב, "מודיעין גישה חדשה לעשיית מודיעין", צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון,iNSS( 3 14 דצמבר 2013(, עמ' 33. רשת היא ישות הכוללת שחקנים המקיימים ביניהם קשרים ויחסי גומלין. 15 מסמך פנימי. 16 שם; ראיון עם רס"ן א' )8200(. 17

167 גליק הסיפור של טרייסבוק 167 טרייסבוק היא רשת חברתית מודיעינית שבה אפשר לשתף מידע עם כלל גורמי אמ"ן וגם למשוך מהם מידע, על בסיס ידיעות מודיעיניות. במרחב זה אמור המחקר לחלק את הצי"ח לשאלות, וגורמי האיסוף אמורים להתכנס ולחשוב איך להביא את המודיעין הנדרש. כך, היו גורמי האיסוף אמורים לתכנן תוכנית איסוף משולבת על גבי הטרייסבוק. הרעיון של טרייסבוק מיוחס לטל, שפיתח את הרעיון ב 2010, במסגרת האקתון SOT 18.)(SIGINT Out of the Box זה היה סמינר חדשנות ששיתף מתכנתים ואנשי מודיעין. טרייסבוק הגדירה מסלול חדש ליצירת ידיעה )תו"ל ייצור ידע(, שבו תפקידני ההפקה )אנשי איסוף העוסקים בעיבוד המידע הנאסף( מנגישים את הפריט המודיעיני בצורתו הראשונית )"תמציות"( לצרכנים, אנשי המחקר, ומעלים אותו לדף המידע הרלוונטי. הידיעות בדף מוצגות לפי סדר כרונולוגי )הזמן שבו הועלתה הידיעה לפלטפורמה(, בדומה לפוסטים ב Facebook. התמציות, מתוקף היותן תוצר ראשוני, אינן נחשבות מהימנות. כדי "להשמיש" את המידע המוצג בהן לשימוש מחקרי ומבצעי, תמונה 44: פוסט בדף הפייסבוק של מרכז דדו. בדומה לפוסטים אלה, הידיעות בטרייסבוק הוצגו גם הן לפי סדר כרונולוגי. מקיים מרכז הפקת הידיעות של 8200 תהליך הנקרא "העלאת רמת סמך". התהליך כולל את בדיקת השפה/התרגום של הידיעה, את עיבודה, ולבסוף את אישור הידיעה ע"י קצין בינה רשתית 19 )האישור נקרא "הוצאה כמ"ד"(. 20 טרייסבוק מהווה בשורה משום שיצרה שקיפות של התהליך לגורמי המחקר, ואפשרה להם להגיב על התהליך ולהשפיע. באמצעות טרייסבוק מונגשות ידיעות באופן מיידי, וכך מתאפשרת התנהלות בסמוך לזמן אמת. החוקרים אינם נדרשים עוד לחכות עד לגמר תהליך הטיפול בידיעה, ויכולים לצפות במידע גולמי. כך נוצרת רלוונטיות של התוצרים המודיעיניים ברמה האסטרטגית והטקטית. על גבי הידיעה אפשר להגיב ולנהל שיח וירטואלי עם תפקידני ההפקה )מתרגמים, משקלטים, מנהלי/קציני בינה רשתית( או עם חוקרים רלוונטיים: לשתף בתובנות, להכווין ראיון עם טל; ראיון עם רס"ן א' )מחקר(; ראיון עם רס"ן א' )8200(. 18 זהו הקצין המאשר את הפצת הידיעה הסיגינטית מטעם 'מזהה דיווח' - כמעין סימוכין שנותנים לידיעה בשלב גמר הטיפול בידיעה. זהו תו תקן האיכות שקובעת לידיעה, ורמת המהימנות של תוכנה.

168 168 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 את האיסוף ולתת משוב. כמו כן, אפשר לבדוק מי מהמשתמשים ראה את הידיעה, ולתייג משתמשים שהמידע עשוי להיות רלוונטי בעבורם. פיתוח נוסף מאפשר לראות מי מתעניין בדף מסוים, מי עוקב ומי פעיל, מהם פערי המידע וצי"חים )סוגיות מודיעיניות( בנושא הדף הספציפי. עד להטמעת טרייסבוק, היכולת לשנע מידע ולקיים שיח חוצה מערכים התבססו על דואר אלקטרוני, שיחות טלפון וביקורים עיתיים. כשהיה צורך חיוני בשיח חוצה מערכים, גובשו לשם כך גופי אד הוק ייעודיים - הצמ"מים. הצמ"ם הוכח אומנם כיעיל לביצוע משימות ספציפיות, אולם היה בו מרכיב של שחיקת כוח האדם, עקב הריחוק הפיסי של חלק מהאנשים מיחידות האם שלהם. כמו כן, טרייסבוק מאפשרת שימור ידע פורמלי וידע א פורמלי )שיח טקסטואלי - תגובות(. בניגוד להתכתבויות מיילים ומסמכים אשר אובדים "לנ צח" עם חילופי התפקידים, כל מה שמוצג בטרייסבוק נשמר בפלטפורמה, 21 כולל כל היסטוריית השינויים. החזון של יצירת רשת חברתית מודיעינית מבוסס על רעיונות שמוצאם לא במערכת הצבאית, אלא בעולם האזרחי. בתקופה המדוברת ) (, 8200 הייתה אמנם גוף העוסק במידע, אך המערכות שבהן השתמשה לא היו מערכות מידע ייעודיות למשימות היחידה - כל הטכנולוגיות הגיעו ממוצרי מדף של חברות אזרחיות. על בסיס הבנה מקצועית של טל ושותפים נוספים במערכות מידע ופיתוח תוכנה, החלו לקדם יישום טכנולוגיות מידע בפיתוח עצמאי של 8200 ובגישת קוד פתוח וזמישות. 22 הרעיונות האלו 23 היו חדשניים בשעתם, וכיום הפכו לנורמות עבודה בעבור כלל האפליקציות באמ"ן. שיטת עבודה נוספת שיובאה מהעולם האזרחי הייתה שיטת "ניהול המוצר": ייזום הרעיון, האפיון, עיצוב הייצור וההטמעה בארגון. טל מעיד שלקח על עצמו את התפקיד הזה במטרה להגשים את החזון של טרייסבוק. חשוב להדגיש שהייתה זו תקופה שבה חיפש הארגון לפתח רעיונות חדשים, בעיקר לאור "רוח המפקד" של ראש אמ"ן דאז, האלוף אביב כוכבי, ומפקד יחידה 8200 דאז, תא"ל )במיל'( נדב צפריר. יתרה מזו, טל היה חלק מהמרכז לעיצוב הסיגינט, 24 אך מתוקף חולשתו של המרכז לא הייתה לטל סמכות 25 כלשהיא בארגון, מה שחייב אותו לרתום שותפים נוספים לתהליך. תהליך הרתימה והפצת החזון של טרייסבוק בארגון לא לווה בתפיסה כתובה או בנוהל 26 סדור, וטל שיווק את טרייסבוק בעזרת המסרים הבאים: 1 הדיון 1. והשיח המודעיני חשובים וצריך אותם לשם יצירת תוצרים רלוונטים, ולכן צריך מרחב משותף לכל קהילת המודיעין. 2 העולם 2. האזרחי התקדם והארגון המודיעיני נדרש להדביק את הפער. ראיון עם רס"ן א' )8200(. 21.Agile 22 ראיון עם טל. 23 נועד להיות גוף אמצע לתהליכי בניין כוח ב ראיון עם טל; ראיון עם סא"ל )במיל'( רועי )8200(. 25 ראיון עם טל. 26

169 גליק הסיפור של טרייסבוק צריך 3. לשמר מידע וידע. טל עבר בין הכשרות, מכלולי הפקה של 8200, חוקרים של חטיבת המחקר וגופי איסוף שאינם צבאיים, והעביר הרצאות בנושא מערכות מידע וטרייסבוק במטרה לרתום את שומעיו, תוך שהוא נאלץ להתגבר על שמרנות ועל תפיסות ישנות. אמנם החזון עסק ביצירת קהילה מודיעינית של כלל יחידות אמ"ן, אך המאמץ העיקרי בשכנוע בנחיצות 27 טרייסבוק כוון ל 8200 ולמערך המחקר. תהליך ההטמעה של טרייסבוק בשנת 2012 החל תהליך מימוש החזון לצבור תאוצה. תהליך התכנון וההטמעה הובל על ידי ענף בניין הכוח של מרכז הפקת הידיעות )מרכז זה מפיק ומעבד את כלל המידע הסיגינטי שנאסף ב 8200 (. 28 נוסף על ענף בניין הכוח, כולל המרכז בסיסי הפקה שאחראיים על זירות גיאוגרפיות שונות. אמנם ניתן היה לחייב את היחידות השונות להשתמש בפלטפורמה לצורך העברת ידיעות מודיעיניות, אך הייתה הבנה שיש ליצור מוטיבציה לשימוש בטרייסבוק. לכן יצר ענף בניין הכוח שני מרכיבי מוטיבציה. הראשון נועד בעבור גורמי המחקר; טרייסבוק הייתה הפלטפורמה שדרכה החוקרים אמורים היו לצרוך את המודיעין, להכניס פריטים מודיעיניים ולשוחח שיח ישיר עם תפקידני ההפקה. בכך, העניק השימוש בפלטפורמה לחוקר מידע חדש ומיידי, שאי אפשר היה להשיגו זולת דרך טרייסבוק. 29 השני נועד בעבור בסיסי ההפקה, שכן טרייסבוק נבנתה ככלי לניהול משימות שדרכו מתעדכנים גורמי ההפקה ומטילים משימות אישיות. פריסת הפלטפורמה והטמעתה בשנים התנהל באופן מדורג. בשלב הראשון למד ענף בניין הכוח את בסיס ההפקה שבו התכוונו לפרוס את טרייסבוק, ובמקביל, בסיס ההפקה המיועד למד את הפלטפורמה ואת יכולותיה, כשברקע גיבש בסיס ההפקה את עץ הצי"ח הזירתי. בשלב השני ניסח בסיס ההפקה טכניקות ונוהל פנימי )תו"ל( לשימוש בטרייסבוק ותיאם ציפיות גם עם צרכניו. בשלב השלישי נערכו הדרכות ותרגולים, ובשלב 30 הרביעי נערך פיילוט. עם הצלחתו של הפיילוט הפכה הפלטפורמה למבצעית. ההטמעה הייתה מסודרת וחולקה לשלב תכנון ולשלב ביצוע, כאשר לשלב הביצוע היה פירוט משימות מסודר ולו"ז מדוקדק. לאורך כל הדרך הייתה מעורבות משמעותית מצד מפקדים בכל הדרגים. נוצרה התלהבות אדירה מהשיקוף של המידע הגולמי לגורמי 31 המחקר, והחלו קריאות נרגשות על "שבירת החומות". הפיילוטים היו שעת המבחן של טרייסבוק. המדדים שנבדקו היו יעילות מפעל ההפקה )האם השימוש בטרייסבוק פוגע בהספק תפקידני ההפקה(, הנגשת המידע )גידול שם. 27 ראיון עם רס"ן ג' )8200(. 28 ראיון עם סא"ל א' )8200(; ראיון עם רס"ן א' )מחקר(. 29 ראיון עם רס"ן א' )8200(. 30 ראיון עם רס"ן י' )מחקר(. 31

170 170 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 בכמות החומר הנגיש וקיצור זמן ההנגשה(, ופיתוח ידע )האם הועצם השיח המודיעיני(. הפיילוטים והתרגילים הראו שתפקוד בסיס ההפקה לא נפגע )הספק השיחות( ושהגברת האחריות לתוצר העצימה את התפקידנים. כמו כן הוצג שיפור של עשרות אחוזים בקיצור 32 זמני ההנגשה ובגידול בכמות המידע הרלוונטי המונגש. לפי מסקנות הפיילוטים, השיח בטרייסבוק הפך את תמונת המודיעין לשלמה ולאיכותית יותר. בפיילוטים התקיים שיח בטרם הפצה שתרם לבירור התוצר המחקרי, להבנתו, ולהשפעה עליו בזמן רלוונטי; נצפתו מעורבות גבוהה של קציני בינה רשתית ביצירת דיון והתייחסות לתובנות שעלו מהמחקר, התקיים שיח חוצה מערכים שא פשר הצלבה בין דיווחים של סוגי איסוף שונים, והתפתח שיח בין מדרגי. מפקד 8200 בעצמו הגיב וכתב על גבי הפלטפורמה, וכך גם קציני מודיעין באוגדות וראשי ענפים של חטיבת 33 המחקר. תהליך ההטמעה לווה בקשיים "קלאסיים". הראשון היה קושי לאמץ את השינוי - הצורך לאמץ הרגלים ודפוסים חדשים, תוך ויתור על תפיסות, על הבנות מסורתיות ועל אופני פעולה מוכרים. הקושי השני היה קושי לפעול בתקופת המעבר. המערכות החדשות לא בהכרח תמכו בביצוע המשימות הקלאסיות ולא הסתנכרנו עם המערכות הישנות. זאת ועוד, למפקדים היו ציפיות ודרישות סותרות: הם סירבו להתפשר על הדרישות 34 המסורתיות, ומצד שני דרשו ליישם את התפיסות החדשות. כדי לענות על הקשיים הללו התקיים זיהוי מוקדם של חוויות הצלחה ושיקוף שלהם לארגון. בסיסי ההפקה ומקביליהם בחטיבת המחקר שהצליחו בתהליך המעבר ובפיילוטים, הציגו בפני בכירים ובסיסי הפקה אשר טרם עברו את השינוי, את התמורות שיצרה טרייסבוק. 35 מקטעים של תובנות והיזונים מתוך טרייסבוק צולמו והופצו בארגון )ברשת המייל הצבאית( עם המסר שטרייסבוק היא פלטפורמה לשיח מודיעיני חשוב 36 וחיוני. חוויות ההצלחה הגבירו את הרצון ואת העניין של הבכירים לפתח את טרייסבוק ולהטמיע אותה בכלל אמ"ן. 37 בשנת 2014 הגיעה טרייסבוק לנקודה שבה הייתה בארגון מסה קריטית של אנשים בעלי מעמד המעוניינים בה. בנקודה זו נחשב הארגון כרתום לשינוי. בראש ובראשונה ראש אמ"ן דאז, האלוף אביב כוכבי, קבע ש: "מודל ייצור הידע בטרייסבוק יהיה שיטת העבודה המוגדרת ביחידות ובמערכי אמ"ן". 38 תמיכת ראש אמ"ן הגיעה בעיקר בזכות הפיילוט בצי"ח הסורי שהעלה הצלחות בתחום. 39 הצהרת ראש מסמך פנימי. כלל הנתונים הנוגעים לפיילוטים מקורם בסקרים ובמסמכים פנימיים של מערך המחקר לא 32 ערך סקרים דומים. שם. 33 ראיון עם רס"ן א' )8200(. 34 ראיון עם רס"ן י' )מחקר(. 35 ראיון עם רס"ן י' )מחקר(; ראיון עם רס"ן א' )8200(. 36 ראיון עם רס"ן י' )מחקר(. 37 מסמך פנימי. 38 שם. 39

171 גליק הסיפור של טרייסבוק 171 אמ"ן הייתה קפיצת מדרגה של טרייסבוק מסטארט אפ למוצר בשימוש מבצעי. בשלב מאוחר יותר תוקף תו"ל השימוש של מכלול ההפקה בטרייסבוק, ולשם כך נערכו מפגשים רוחביים עם גורמי עבודה איסופיים ומחקריים בחטיבת המחקר, בחיל האוויר, בחיל הים ובפיקודים המרחביים. המחויבות לשימוש בטרייסבוק התבטאה גם בהכשרות לשימוש בטרייסבוק ככלי עיקרי בעבודה ובשיח המודיעיני. 40 לסיכום ניתן לומר שהיזמים הצליחו לגרום לארגון ולבכיריו לאמץ את החזון של טרייסבוק. ההתנגדות לטרייסבוק יחד עם כל הנאמר לעיל, בראשית הדרך היו גם הסתייגויות מהפלטפורמה וספק בנוגע לתועלתה הממשית. תהליך התכנון עם התקדמות תהליך ההטמעה של טרייסבוק, התגבשו בבסיסי ההפקה אוהדים ומתנגדים לפלטפורמה..אהחששות וההסתייגויות עסקו בהשפעה של טרייסבוק על עבודתם היום יומית ועל איכות התוצר האיסופי שבאחריותם:. בחשש בנוגע לפרצות ביטחון מידע לאור חשיפת חומרי גלם לחוקרים.. גחשש באשר לאופן שבו יתנהל שיח על גבי הפלטפורמה עם שותפים מחוץ לאמ"ן.. דהסתייגות מטרייסבוק כמערכת לניהול משימות..ההחשש העיקרי היה שימוש מחקרי בחומרי איסוף לא מעובדים ושעל כן לא תמיד מהימנים )"רמת סמך נמוכה"(. 41 חשוב להדגיש נקודה זו. החשש הזה העלה שאלה בנוגע לגבולות האחריות של גורמי האיסוף על התוצר המודיעיני המופץ לצרכנים, והאם הפלטפורמה אכן תשפר את התפוקה המודיעינית או תעלה את הסיכון להערכות שגויות. למרות סוגיות כבדות משקל אלה, לא הייתה בחינה משמעותית של החששות הללו 42 מצד ענף בניין הכוח והבכירים, והפיתוח התנהל מתוך הלך רוח של "יהיה בסדר". ענף בניין הכוח, השייך למרכז הפקת הידיעות ב 8200, הוביל את תהליך התכנון. עם זאת, הענף עשה זאת בניתוק מהזירות ומבסיסי ההפקה, אף על פי שבסיסי ההפקה הם שאמורים היו לעשות שימוש מרכזי בטרייסבוק )!( וליצור את השיח המודיעיני המיוחל עם גורמי המחקר מחוץ ל כך, למשל, לסדנאות שעסקו בטרייסבוק ובהטמעה 43 שלה, הגיעו שותפים מכלל אמ"ן אך נציגים מבסיסי ההפקה עצמם לא היו. ראיון עם רס"ן ג' )8200(; ראיון עם רס"ן א' )8200(. 40 ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(; ראיון עם סא"ל ש'. 41 ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(; ראיון עם סא"ל ש'. 42 ראיון עם טל; ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(; ראיון עם סא"ל ש' )8200(; ראיון עם רס"ן ג' )8200(. 43

172 172 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 הפיילוטים למול הנתונים שהוצגו בפרק הקודם, ישנה דעה אחרת שטוענת כי הפיילוטים לא שיקפו את האמת, 44 וכי ההתלהבות מהחזון הסוותה את החסרונות, לעיתים עדי כדי עיוות המציאות. כך, למשל, במצגת משנת נרשמו נתוני הפריסה של טרייסבוק בבסיסי הפקה, ונראה שמבין המשתמשים המרכזיים ב 8200, נמצא בסיס הפקה שהתנגד באופן בולט לשימוש בפלטפורמה ושההטמעה אצלו הייתה הממושכת ביותר ביחס לשאר הבסיסים. 46 כמו כן, יש הטוענים כי העלייה בכמות המשתמשים יוחסה לזכותה של טרייסבוק כפלטפורמה יעילה ומועילה, אלא שלא הוזכרה העובדה הפשוטה שרוב מערכות ההפקה והפצת הידיעות נסגרו, 47 ולמעשה לא הייתה כל אלטרנטיבה אחרת מלבד השימוש בטרייסבוק. לבד מכך, נראה שהתעלמו מנתונים יבשים שלא היו חיוביים כל כך. כחלק מהפיילוטים, בתחום פיתוח הידע נבחן נושא השיח המודיעיני באופן ספציפי; המדדים שבחנו זאת היו אחוז הידיעות המודיעיניות שיש עליהן שיח חוצה יחידות )סימון לייק, תגובה(, אחוז הפריטים שקושרו לפערים מודיעיניים וכמות הפערים המודיעיניים שנוצרו. כבר בפיילוטים ניתן היה לראות שהמדדים הנוגעים לשיח מודיעיני היו נמוכים )שיפור של אחוזים בודדים: ממצב שבו שיח זה לא התקיים כלל, המדדים עלו ל 4% בלבד(, ועדיין 48 הפיילוטים הוצגו כמוצלחים. השיקוף של חוויות ההצלחה של הפיילוטים התבסס על תובנות והיזונים שעברו בשרשורי מיילים. כל מקטע תגובות נחשב לשיח משופר עם הצרכנים ולהתקדמות משמעותית, על גבול ההאדרה העצמית. רק מקטעים בודדים נשמרו, 49 ולכן קשה להסיק האם היה זה שיקוף אמיתי של המצב או מעין תעמולה. הירתמות חלקית של הארגון לשינוי החששות וההסתייגויות של חלק מבסיסי ההפקה באו לידי ביטוי בהירתמות חלקית של המפקדים. חלק לא מבוטל מהמפקדים לא היה שותף מלא לחזון, ובפועל לא קידמו בגזרתם את השינוי ולא עודדו את פקודיהם לעשות שימוש בפלטפורמה. 50 בניסיון לתת מענה לכך, עוצב פתרון טכני לאחת מהסוגיות שהעלו בסיסי ההפקה: ההתאמה הלקויה של הפלטפורמה ככלי לניהול משימות, להתעדכנות ולאחזור מידע )חיפוש(. לכן נוצרו מערכות נפרדות לתפקודים האלו ) (. 51 הייתה זו מעין פשרה; על מנת שבסיסי שם. 44 מסמך פנימי. 45 ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(; ראיון עם רס"ן ג' )8200(. 46 שם. 47 שם, ראיון עם סא"ל א' )8200(; ראיון עם רס"ן ג' )8200(. 48 המקטעים לא הופצו כמסמכים רשמיים עם נוהל ברור, אלא בדואר אלקטרוני. בחילופי תפקידים וכוח אדם 49 אבדו רוב המקטעים. ראיון עם רס"ן א' )8200(. 50 ראיון עם רס"ן ג' )8200(. 51

173 גליק הסיפור של טרייסבוק 173 ההפקה יעשו שימוש בטרייסבוק )לצורך שיח מודיעיני(, פותחו כלים נפרדים אשר נוחים יותר למשתמש מאשר הממשק של טרייסבוק. הצעדים הללו אמנם לא ענו על כלל ההסתייגויות, אך הביאו למצב שבו הייתה בארגון נכונות להמשיך בתהליך השינוי. טרייסבוק - החלום ושברו בפרק הזה נשאל מהם הפערים בין הציפיות מטרייסבוק לבין השימוש הנוכחי בפלטפורמה. כדי לענות על שאלה זו ביתר פירוט, נשאל: האם פלטפורמת טרייסבוק הצליחה ליצור שיח מודיעיני רשתי ששיפר את התפוקה המודיעינית? איזה שימוש בפועל עושים גורמי האיסוף והמחקר בטרייסבוק? תמונה 45: 'תרבות התיוגים'. התיוגים בטרייסבוק כמעט ולא מביאים ליצירת דיונים ושיח אמתי בין אלה שתויגו על גבי הידיעה המודיעינית. Flickr( )Kevin Hodgson, שיח מודיעיני הוא חילופי דעות ותובנות הנערכים לשם יצירת ידע, העמקת שותפויות ויצירת שפה משותפת ותובנות מודיעיניות חדשות סביב פרשייה או יעד מודיעיני, בין כל השותפים בקהילה המודיעינית. 52 הבסיס לשיח הוא נכונות השותפים בקהילה להשתתף ולשתף בתובנות שלהם. 52 ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(; ראיון עם רס"ן א' )8200(.

174 174 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 יצירת שיח מודיעיני היא התפקוד הראשון שטרייסבוק נועדה לשרת. היום טרייסבוק משמשת במידה רבה רק כמערכת התעדכנות, דיווחים ותיוגים, ולא לשיח מודיעיני. מצאנו שכיום משמשת טרייסבוק לחמישה תפקודים שונים: ניהול תורים, עיבוד והפצה, התעדכנות, אחזור ושיח. כמו כן נמצא כי השימוש בפלטפורמה לצורך שיח הוא הנמוך ביותר וכי כמעט ואין שיתוף תובנות ומשוב )היזון חוזר(. מפלטפורמה לשיח ולשיתוף פעולה, הפכה טרייסבוק למערכת המשמשת להתעדכנות ולהנגשה, כמעין מערכת הפצה ודיווחים משוכללת לחומרים גולמיים, שאינה שונה במהותה מתהליך העברת הידיעות הטורי המסורתי. כמו כן, בטרייסבוק ניתן לראות אין ספור תיוגים של משתמשים שנועדו להסב תשומת לב לפריט מודיעיני מסוים. 53 עם זאת, תיוגים אלה כמעט ולא מביאים ליצירת דיונים בין אלה שתויגו על גבי הידיעה. 54 'תרבות התיוגים' והתפיסה של טרייסבוק כמערכת התעדכנות היא פועל יוצא של השימוש המרכזי שעושים החמ"לים של היחידות המחקריות בטרייסבוק, כאשר התורן עובר על כלל הידיעות המופיעות בפרק זמן מסוים ומתייג את 55 האנשים הרלוונטים לכל ידיעה. טרייסבוק היא פתח לשיתופי פעולה במובן של "להביא את כולם לחדר", אך שיתוף הפעולה האמיתי מתרחש מחוץ לטרייסבוק: טלפונים, מיילים ומפגש פנים מול פנים )"ראיתי אותך בטרייסבוק ולכן צלצלתי אליך"(. אף על פי שהפלטפורמה מיועדת לשיח, תובנות, היזונים ותגובות ממשיכים להגיע במיילים, שכמובן אינם נשמרים בשום פלטפורמה דיגיטלית משותפת. המשתמשים אינם כותבים ומשתפים דעות חופשיות; כאשר גורמי מחקר מעוניינים שהתובנות יהפכו לתוצר רשמי שמשקף את הידע המחקרי, הם מייצרים מסמך העובר במייל או עושים שימוש בערוצים דיגיטליים אחרים )תוצרים, סקירות ותמונות מודיעין(. 56 פלטפורמות אלה אינן מאפשרות שיח או תגובה עם גורמי האיסוף, ומשמשות ערוץ להעברת מידע בלבד. ברור שבדרך זו אין לגורמי האיסוף אפשרות להשפיע על התוצר המחקרי בעת התהוותו. וחמור מזה - לא תמיד גורמי האיסוף מודעים לתוצר המחקרי, לא תמיד הוא מונגש להם, והם לאו דווקא יכולים להפיק ממנו היזונים לעבודתם. את הטענות האלו העלה גם רס"ן ג' מענף בניין הכוח של מרכז הפקת הידיעות, בסקר שערך בין השנים בנושא מדידת התוצר )תפוקה(, 57 אשר הקיף את כלל התפקידנים בבסיסי ההפקה. מטרתו הייתה לנסות ולמדוד את ערכיות השיח בטרייסבוק 58 שהוגדר על ידי שלושה מרכיבים: "תיוג" זהו קישור דיגיטלי של הזהות הוירטואלית של אדם לפריט )תמונה או טקסט(, כדי להפנות את תשומת 53 לבו לדבר מה שיכול להיות בעל ערך בעבורו. ראיונות עם חוקרי מודיעין בפיקודים ובחטיבת המחקר; ראיונות עם אנשי איסוף בבסיסי ההפקה ובמרכז 54 הפקת הידיעות. ראיונות עם חוקרי מודיעין בפיקודים ובחטיבת המחקר. 55 שם. 56 מסמך פנימי. 57 ראיון עם רס"ן ג' )8200(. 58

175 גליק הסיפור של טרייסבוק בקשות 1. שירות - החוקר מבקש טיפול נוסף בידיעה הגולמית )'תמצית'(, דבר אשר מעיד על כך שהיא עשויה להיות ערכית בעבורו. 2 בקשות 2. הבהרה - למשל, "מהי נימת הדובר בידיעה". 3 תובנות 3. והיזון חוזר מהחוקר. הסקר מצא שכמות בקשות השירות הייתה הגדולה ביותר, לאחר מכן בקשות ההבהרה ורק לבסוף החלפת תובנות והיזונים חוזרים. במילים אחרות, הפלטפורמה משמשת במידה מועטה בלבד לשיח מודיעיני משותף, שיצירתו עמדה בלב החזון. הסקר גם בדק עד כמה ובאיזה פלטפורמה )מלבד טרייסבוק( מתקיימת החלפת תובנות מודיעיניות בין בסיס ההפקה לצרכנים. נמצא כי בכל בסיסי ההפקה, למעט אחד, השימוש במייל ובטלפון גבוה בפער משמעותי לעומת השימוש בטרייסבוק. כמו כן, נמצא אפילו פער קטן, אך קיים, לטובת החלפת תובנות בדיונים )פנים מול פנים( לעומת 59 הטרייסבוק. יתרה מכך, נמצא כי קיימת הסכמה כללית כי השיח בין גורמי האיסוף לגורמי המחקר תורם לעשייה המודיעינית )בכלל ערוצי השיח האפשריים(. שיח שתורם לעשייה הוא שיח של החלפת תובנות מודיעיניות והיזונים, אך בפועל, רוב השיח עוסק בבקשות הבהרה ושירות. 60 מפאת סיווג הנתונים לא נוכל לפרט את ההבדלים בין הזירות השונות באמ"ן באשר לאופן השימוש בטרייסבוק. עם זאת, ניתן לומר שלפי נתוני הסקר נראה כי היכן שיש יותר החלפת תובנות והיזונים, כך מעריכים יותר את השיח המשותף. כלומר, החלפת הדעות מייצרת תרומה שמוכיחה את עצמה ומשנה תפיסה. מתוך הראיונות, מצאנו שככל שהמחקר הוא תשתיתי יותר ולא סיכולי, כך פוחתים השימוש והמוטיבציה לשימוש בטרייסבוק. להלן הסברים לכך; ראשית, בתחומי מחקר תשתיתיים קיימת ה"פריבילגיה" להמתין ולחכות לידיעות מוגמרות שמועברות בפלטפורמה נפרדת לטרייסבוק. לחלופין, במקרה של מידע אוסינטי )גלוי(, יש לחוקר מסוג זה יכולת להגיע למידע רלוונטי באופן עצמאי מבלי להזדקק לגורמי האיסוף. הסבר שני הוא שככל שהמחקר הוא רוחבי יותר, החוקרים נדרשים לעבור על חומר כה רב, עד שנוצר עומס מידע. לטענת החוקרים, עומס זה מפריע להתמקדות בהערכה המחקרית. הסבר שלישי הוא שמחקר תשתיתי אינו זקוק לשיח יום יומי עם גורמי האיסוף ומנגנון הצי"ח, ההיזון איננו מרכזי והכוונת האיסוף נעשית לעיתים רחוקות. כשאין שימוש בפלטפורמה, לא עולים התמריצים לשיתוף פעולה ולהיכרות. כפועל יוצא מכך, פוחתת האפשרות לקיומו של שיח מודיעיני משותף, שבתורו מעודד שימוש חוזר בפלטפורמה. מנגד, בענפים העוסקים בסיכול, ביעדים ובמטרות, ניתן לראות שימוש גבוה יותר בטרייסבוק. 61 הסבר לכך יכול להיות תחושת הדחיפות והתלות ההדדית הגבוהה בתחומים אלה בין גורמי האיסוף וגורמי המחקר. יש שיראו אירוניה בכך שפלטפורמה מסמך פנימי. 59 שם. 60 מסמך פנימי; ראיון עם רס"ן נ' )מחקר(; ראיונות עם חוקרי מודיעין בפיקודים ובחטיבת המחקר. 61

176 176 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 שיועדה לשיתוף תובנות ושיח עמוק, היא השימושית ביותר דווקא למחקר שהשיח בו הוא בעיקרו טקטי ואופרטיבי. מכל האמור לעיל, למרות החזון החדשני של טרייסבוק וההשקעה בתהליך הטמעתו, אין כמעט שיח מודיעיני על גבי טרייסבוק והפלטפורמה הפכה למערכת "התעדכנות" 62 גרידא, שאף אחת מהיחידות לא מרוצה ממנה. החיכוך בין המענה הטכנולוגי לארגון השמרן מדוע, אם כן, למרות המאמץ והמשאבים הרבים שהושקעו בפלטפורמה, אין שיח מודיעיני בטרייסבוק? נציע שתי טענות כהסבר. טענה ראשונה היא שהפלטפורמה איננה מתאימה לעבודה המודיעינית ועל כן הפלטפורמה הכשילה את השיח. טענה שנייה מתייחסת לרובד עמוק יותר; טרייסבוק יצרה נקודות התנגשות בין האיסוף והמחקר שהארגון בחר שלא להתמודד איתן, ועל כן הארגון לא יצר שיח משותף וכך הכשיל את הפלטפורמה. נרחיב על שתי הטענות. הפלטפורמה איננה מתאימה לעבודה המודיעינית מבחינת בסיסי ההפקה, טרייסבוק בבירור איננה מתאימה להתעדכנות, לניהול תורים )משימות( וליצירת שיח שוטף. טרייסבוק "מתפוצצת" מיישומים ומתפקודים שונים היוצרים עומס קוגניטיבי על המשתמש מיחידות האיסוף. במצב כזה מה שנחוץ ודחוף, קרי התעדכנות וניהול משימות, נעשה בלית ברירה, בעוד את השיח מעדיפים שלא לבצע דרך הפלטפורמה ככל האפשר. ניתן לראות התעלמות ברורה מהתרעות ומתגובות של 63 גורמי מחקר, אשר לטענת גורמי האיסוף נובעת מהצפה של משימות. גם מבחינת גורמי המחקר ממשק הטרייסבוק אינו עולה בקנה אחד עם הצרכים המחקריים. 64 פלטפורמת טרייסבוק מעוצבת ויזואלית על בסיס הפלטפורמה האזרחית.Facebook עם זאת, האלגוריתם הלומד האיכותי לסידור ה"פיד" 65 שעומד בליבת פייסבוק, אינו נמצא בטרייסבוק. סידור ה"פיד" באופן אפקטיבי הינו עניין קריטי להצלחת 66 הפלטפורמה בעידן התפוצצות המידע. ה"פיד" גם איננו מתאים להתעדכנות במידע ובשיח שכבר נוצר. אחד המאפיינים הבולטים של פייסבוק, ה scroll,infinity נועד להשאיר את המשתמש כמה שיותר זמן ברשת לטובת צורך מסחרי )לגלול כמה שיותר(. הוא איננו מאפשר תחושת שליטה כמו שיש במעבר על תיבת המייל האישית, או יכולת אחזור )שהיא קריטית בעבור החוקר(. כך, בניסיון לעבור על כלל הידיעות בצורה הרמטית ולהשיג מעין שליטה על המידע, השיח זהו הלך רוח שהשתקף בכל הראיונות שנערכו, והוא חוצה את כלל הדרגות משני המערכים. 62 ראיונות עם חוקרי מודיעין בפיקודים ובחטיבת המחקר; ראיונות עם אנשי איסוף בבסיסי ההפקה ובמרכז 63 הפקת הידיעות. ראיון עם רס"ן א' )8200(. 64 "פיד" )feed( - עמוד וירטואלי שבו מופיעות כלל הידיעות המודיעיניות. 65 ראיון עם טל. 66

177 גליק הסיפור של טרייסבוק המחקרי המשמעותי נדרס כמעט בהגדרה. שאלות ותובנות המהוות בסיס לשיח נעלמות בבליל פריטי המידע ואין ספור התיוגים של המשתמשים, ולכותב התובנה אין דרך לוודא שתגובתו נקראה. עניין זה מביא את המשתמשים להשתמש במייל, הנתפס ככלי פורמלי ורשמי יותר עם קצה ודאי בצד השני, שרואה ומרגיש הרבה יותר מחויב לענות. זאת בשונה מטרייסבוק, שנתפסת ככלי הרבה 68 פחות פורמלי ושאינו מחייב תגובה. עניין נוסף המפריע למשתמשים באשר לרצון לקיים שיח היא סוגיית השקיפות בטרייסבוק. החזון היה ליצור פלטפורמה פתוחה לכול, 69 שבה יהיה שיח פומבי בין גורמים רבים. אך אליה וקוץ בה; ישנם משתמשים לא מעטים שחוששים להביע את דעתם בתפוצה רחבה, ולכן טרייסבוק לא נתפסת כמקום שבו ניתן להתלבט ולשאול שאלות )"לא רוצה להיות חתום על כל אמירה שלי"(. השקיפות המלאה והיעדר הפרטיות מורידים את הרצון לנהל שיח על גבי הפלטפורמה, ולכן רבים פונים לשיח פרטי עם גורמי איסוף/ 70 מחקר בפלטפורמות אחרות. טרייסבוק יצרה נקודות ההתנגשות בין האיסוף והמחקר הטענה היא שאופן השימוש הנוכחי בפלטפורמה והיעדר פיתוח ידע משותף אינם נובעים מפער טכנולוגי או מחוסר ידידותיות למשתמש, אלא ממקור עמוק יותר: חוסר הרצון של הארגון להתמודד עם סוגיות עקרוניות בשיטת העבודה המודיעינית ובהגדרות התפקידים. טרייסבוק הציפה על פני השטח מתחים בין יחידות האיסוף ויחידות המחקר. מתחים אלו היו נסתרים קודם לכן, או שהיה נוח להסתירם. בשל השקיפות שהציעה טרייסבוק לתהליך ייצור הידיעה המודיעינית, ובשל האפשרות לצפות בעזרתה בחומרי גלם ולעשות בהם שימוש, טרייסבוק יצרה התנגשות מהותית בין מוקדי הכוח העיקריים באמ"ן. נציג את נקודות ההתנגשות. 1 העצמת 1. החוקר וערעור תפקידו של קצין הבינה הרשתית טרייסבוק מספקת לחוקר גישה לזרם מידע בלתי פוסק ולכן היא מחייבת אותו להגדיר היטב מהי השאלה המודיעינית )הצי"ח( שלה הוא רוצה לתת מענה. 71 בזכות טרייסבוק, חוקרים יכולים להשפיע על תהליך ההפקה ולהביא לעיבוד מלא של מידע ערכי בעבורם, גם אם אותו מידע לא נתפס כערכי בעיני גורמי האיסוף. התמציות המודיעיניות יכולות להועיל לידע של החוקר, גם אם לא עברו את מסננת ההפצה של קצין הבינה הרשתית ראיון עם רס"ן א' )8200(; ראיון עם רס"ן ג' )8200(. 67 ראיונות עם חוקרי מודיעין בפיקודים ובחטיבת המחקר. 68 ראיון עם סא"ל )במיל'( רועי )8200(. 69 ראיונות עם חוקרי מודיעין בפיקודים ובחטיבת המחקר; ראיונות עם אנשי איסוף בבסיסי ההפקה ובמרכז 70 הפקת הידיעות. ראיונות עם חוקרים בפיקודים וחטיבת המחקר. 71

178 178 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 )להלן קב"ר(. 72 יתרה מזו, באמצעות הנגשת התמציות, טרייסבוק "דוחפת" לחוקר מידע בזמן אמת, דבר המאפשר לתוצר המודיעיני להיות רלוונטי יותר. בהקשר זה אפשר להבין כיצד טרייסבוק מספקת מענה לנושאים שאינם מתועדפים. בעבר, תעדוף משימות ההפקה והעיבוד של גורמי האיסוף היה פועל יוצא של המשאבים המוגבלים בבסיס ההפקה, והגביל את היכולת לענות לכלל הנושאים והשאלות המודיעיניות של גורמי המחקר. ההנגשה בטרייסבוק מסייעת לחוקרים שבעבר "חיפשו פירורים" בתחומי מחקר זניחים יחסית, ליהנות )אולי לראשונה( מיכולות האיסוף, בזכות הגישה לפריטים מודיעיניים שאינם מתועדפים ולכן לא מגיעים לידי עיבוד מלא. 73 כך למשל, נפתחים דפים פרטיים )לא רשמיים( שאליהם מועלים פריטי מידע ברמת עיבוד נמוכה 74 יחסית, ונוצר מחקר בתחומים שאינם נמצאים בליבת הצי"ח )השאלה המודיעינית(. על בסיס הפריטים המודיעיניים, טרייסבוק א פשרה לחוקר לדבר ישירות עם תפקידני ההפקה. תפקידנים וחוקרים יצרו קשרים קרובים, 75 כשהאלחוטן והדסקאי מסייעים לחוקר לחדד את ההבנה שלו בנוגע לפריט המודיעיני, ואגב כך מבינים בעצמם למה בדיוק העבודה שלהם משמשת. 76 תהליך זה נערך ללא דמותו המתווכת של הקב"ר. טרייסבוק אמנם א פשרה לחוקר להרחיב את היקף עיסוקו, אך הביאה בד בבד לערעור תפקיד הקב"ר, כך שנוצר טשטוש גבולות בין המחקר לאיסוף. באופן מסורתי, הקב"ר אחראי בעיקר על הפקת הידיעות ועל ניהול כלל התפקידנים העוסקים בהפקה ובעיבוד מידע גולמי. על הקב"ר הוטלה האחריות להפצה ולהבנה של ערכיות הידיעות ולאופן שבו אפשר לייצר מודיעין נוסף. הקב"ר נמצא בעמדת אחריות וקבלת החלטות משמעותית, שבה הוא אחראי על תעדוף הידיעות המופקות; במידה שהקב"ר מחליט שידיעה אינה 77 ערכית, היא לא תגיע לעיניהם של גורמי המחקר. טרייסבוק שינתה זאת. ההחלטה בדבר ערכיות איננה שייכת יותר לקב"ר באופן בלעדי, ועליו להתחשב גם בדעת החוקר. יתרה מזו, משום שהתמצית כבר הונגשה וסייעה לחוקר, עיבוד ברמת מהימנות גבוהה נראית פחות רלוונטית. הקב"ר למעשה איבד את המונופול שלו על זרימת המידע. קצינים בכירים ב 8200 טוענים שתהליך זה יצר "משבר" אצל הקב"רים ומעין רפיון; במקרים רבים קב"רים אינם עורכים תהליכי המשך לתמציות שהופצו ואינם מנסים להפיק משמעויות )"מכונת הפצה ללא חשיבה"(. 78 נראה שבאמ"ן מתרחשים כיום תהליכים של שינוי בתהליכי ההפצה המסורתיים, ויש פחות עיסוק 79 בהפקות עם רמת סמך גבוהה )הביטוי המודיעיני לידיעה בעלת רמת מהימנות גבוהה(. ראיון עם רס"ן י' )מחקר(; ראיון עם רס"ן א' )מחקר(. 72 ראיון עם רס"ן י' )מחקר(; ראיון עם רס"ן א' )מחקר(; ראיון עם סרן ג' )מחקר(. 73 ראיון עם סרן א' )מחקר(. 74 ראיון עם רס"ן י' )מחקר(; ראיון עם רס"ן א' )מחקר(. 75 ראיון עם סרן ט' )8200(. 76 ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(; ראיון עם רס"ן א' )מחקר(. 77 ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(; ראיון עם סא"ל א' )8200(; ראיון עם רס"ן י' )מחקר(; ראיון עם סא"ל ש' 78.)8200( ראיון עם סא"ל ש' )8200(; ראיון עם סרן ע' )מחקר(; ראיון עם רס"ן א' )מחקר(. 79

179 גליק הסיפור של טרייסבוק 179 ומצד שני, האם הקב"ר אכן הסיר מעצמו אחריות, או שאולי תפקידו עבר התפתחות נחוצה? ככל שהקשרים בין האוסף והחוקר מתהדקים, צריך פחות את הגורם המתווך, אך אין זה אומר שאפשר לוותר עליו כליל. הקב"ר הוא קודם כול איש איסוף. תפקידו של הקב"ר הוא איסוף ידיעות ולא להיות מתווך, צינור לידיעות. תפקידו של הקב"ר הוא פריטת הצי"ח )שאלת המחקר( לשאלות איסופיות ותכנון תוכנית איסוף, המביאה תוצר; הכוונה ומיצוי. ניהול היא נישה שאיננה צריכה להיות מרכזית, וגם לא להגדיר את תפקידו של הקב"ר. למעשה ניתן לראות את טרייסבוק כגורם שמחדד את תפקידו של הקב"ר ולא מערער אותו, משום שפלטפורמה זו חוסכת ממנו את העיסוק בניהול השוטף ובהפצות. 2 שחיקה 2. בערך 'מהימנות המידע' כערך ליבה של התוצר המודיעיני מבחינת העיסוק במידע )ולא העיסוק בשיח(, לטרייסבוק שתי מטרות. האחת היא "לדחוף" לצרכן מידע רלוונטי בזמן אמת )ע"י הנגשת "תמציות" - פריטי מידע ברמת עיבוד ראשונית(. 80 השנייה היא יצירת תוצר איסופי בעל מהימנות גבוהה, שניתן להסתמך עליו לצורך מחקרי או מבצעי )תוצר שחתום בתו תקן איכותי, שיש לו מ"ד(. סקרים פנימיים ב 8200 מעידים שמאז שנכנסה טרייסבוק לשימוש, ישנה מגמת ירידה ברורה בכמות ההפצות של ידיעות ברמת עיבוד ומהימנות גבוהה, ועלייה חדה בכמות הנגשת התמציות בטרייסבוק. 81 גורמי המחקר מצידם עושים שימוש נרחב בתמציות הללו, ומסתמכים עליהן בסקירות ובמסמכים רשמיים, זאת על אף שקיימת הבנה שהן אינן איכותיות כמו תוצרים ברמת עיבוד מלאה. 82 בתחילת השימוש בטרייסבוק הוגדרו כללים והתניות לשימוש במידע, לפיהם יש לבקש העלאת רמת סמך לכל פריט שעליו 83 רוצים להסתמך, אך דבר זה אינו מתקיים בפועל. אמינות המידע היא עניין קריטי בעבור ארגון מודיעיני. כאשר מדובר בנושאים התרעתיים ובהפללה של מטרות, השימוש בתמציות עלול להביא )והביא( לטעויות חמורות. 84 תמציות מופקות על ידי אלחוטן בודד שניסיונו המקצועי מצומצם. הסתמכות על תמציות היא במהותה ויתור על שיקול הדעת של שאר שלבי ההפקה )משקלט, מתרגם, קב"ר(, שלהם ניסיון רב יותר ומודעות גבוהה לטעויות. יתרה מזו, אין שום דרך לדעת אם 85 התבצעה טעות במידע שהגיע לצרכן עד שנהיה מאוחר מדי. נראה שטרייסבוק שינתה את הנורמה לגבי שקיפות ושיתוף מידע על חשבון איכות המידע. רמת סמך גבוהה פחות מעניינת את בסיס ההפקה, שעסוק בהנגשה של כמה שיותר מידע והצפת אינדיקציות במהירות האפשרית. לתפיסת החוקרים, נראה שערך ראיון עם סא"ל א' )8200(; ראיון עם סא"ל )במיל'( רועי )8200(. 80 מסמך פנימי; ראיון עם רס"ן ג' )8200(. 81 ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(; ראיון עם רס"ן א' )מחקר(. 82 ראיון עם רס"ן ג' )8200(; ראיון עם סא"ל ש' )8200(. 83 ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(; ראיון עם סא"ל )במיל'( רועי )8200(; ראיון עם רס"ן י' )מחקר(; ראיון עם 84 סא"ל ש' )8200(. ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(; ראיון עם סא"ל ש' )8200(; ראיון עם רס"ן ג' )8200(. 85

180 180 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 מהימנות המידע הוא משני; 86 הם אינם מבינים שמקצוענות ומומחיות התפקידנים בבסיס ההפקה נועדה ליצור תוצר איסופי אמין, ולכן אין להם מוטיבציה אמיתית לחכות שהפריט המודיעיני יעבור את שלבי ההפקה עד לרמת סמך גבוהה יותר. בטרייסבוק יש קושי לזהות מהי תובנה ותגובה מקצועית ומה לא. מכאן באות התופעות של התרעות לא מבוססות ושחיקה בערך מהימנות המידע. טרייסבוק שיטחה את ההפרדה בין חובבן ומומחה, וההיררכיה המסורתית נפגעה. 87 יש שרואים בכך היעדר אחריות; כולם משתפים תובנות בחופשיות, ללא לקשר לתפקידם המקצועי 88 )יש לציין שלא נצפו התנהגויות בלתי הולמות בטרייסבוק. דבר זה כשלעצמו מהווה נקודה לחיוב בהתחשב 89 בחופשיות שהפלטפורמה מאפשרת, ומעיד על "חרדת קודש" ועל כבוד למקצוע(. טענות נוספות 1 אין 1. הדדיות - מתקיים מצב לא שיוויוני, שבו האיסוף חושף את תהליכיו הפנימיים למחקר בעוד הוא לא חשוף למערכות המחקריות. החוקר רואה את כל המידע שלו הוא זקוק, ובוחר האם ומתי ליצור קשר עם הגורם האיסופי, כך שמתקיימים יחסי 90 ספק ולקוח. 2 הקושי 2. בוולונטריות - שילוביות נתפסת כמוצלחת יותר ככל שיש בה יותר צורך נתפס ונראה לעין. 91 לכן בחירום, יש דחף ארגוני ברור לשתף פעולה על מנת להיות חלק מהמערכת הנלחמת. טרייסבוק היא עשייה בזמן שגרה, ולכן מהווה אתגר לפעולה משותפת; עלולה להיווצר תחושה שאין צורך ממשי בשיח משותף בהשוואה לתחושת הצורך והדחיפות הנוצרים בחירום. 3 המפקדים 3. נעדרים מטרייסבוק - התפיסה הקיימת היא שתגובות והיזונים אינם חשובים ואף גוזלים זמן יקר, ושיוזמות אישיות לשיח על גבי טרייסבוק הן לא עניין שראוי להערכה מיוחדת. בעלי תפקידים רבים ביחידות המחקר רואים את עצמם כבעלי תפקיד ניהולי, ומרגישים שטרייסבוק לא קשור אליהם. לתחושתם, זהו 93 "מגרש המשחקים של החוקרים". 92 גם הבכירים אינם עושים שימוש בפלטפורמה, ומבחינת גורמי האיסוף, לרוב אין עידוד של התפקידנים להגיב לחוקרים וליצור 94 שיח. דווקא האנשים עם הידע הרב ביותר, ועם ההבנה הטובה ביותר של הזירה, של הבעיה שם. 86 ראיון עם רס"ן י' )מחקר(. 87 ראיון עם סא"ל )במיל'( יניב )8200(. 88 ראיון עם רס"ן י' )מחקר(. 89 שם. 90 אריאל ויינר ואופיר חבקין, "שילוביות בדרג המטה הכללי בתהליכי שגרה", בין הקטבים, 10 )צה"ל: מרכז דדו, 91 מרץ 2017(, עמ' 115. ראיון עם רס"ן א' )מחקר(; ראיון עם רס"ן י' )מחקר(; ראיון עם סרן ע' )מחקר(. 92 ראיון עם רס"ן א' )מחקר(. 93 ראיון עם סא"ל א' )8200(. 94

181 גליק הסיפור של טרייסבוק 181 ושל ההקשר, הם אלה שלא נמצאים בטרייסבוק ולא תורמים לשיח המודיעיני. ברור, אם כן, למה כמעט ולא רואים שיח תובנות; אין מעורבות בכירה של ידע, ובמקומה מתקיים שיח טקטי מנהלתי של התעדכנות ותיוגים, ולא מעבר לכך. חוקר צעיר המעוניין בתפוצה ובהכרה בתובנותיו המחקריות לא יפרסמן בטרייסבוק, משום שמפקדיו אינם נמצאים בפלטפורמה, ולא יראו ולא יעריכו אותו על כך. סיכום - הטכנולוגיה משנה את הארגון מחקר זה ביקש להציג מקרה מבחן לפיתוח ולהטמעה של יוזמה דיגיטלית בארגון צבאי. תיאור המקרה ובחינה של השימוש הנוכחי בפלטפורמה מצביעים על כשלונה לייצר שיח בין יחידות האיסוף והמחקר. עניינה של עבודה זו הוא להרחיב את הטיעון בדבר התאמה טכנית לוקה בחסר של הפלטפורמה לשיטת העבודה המודיעינית הקיימת, ולטעון שטרייסבוק יצרה נקודות התנגשות בין האיסוף והמחקר שהעלו את המתיחות בין היחידות ויצרו תחרות על נכסיות ארגונית - לכן בחר הארגון שלא לעשות שימוש בפלטפורמה לצורך שיח משותף. טרייסבוק, במכוון או שלא, יצרה שינוי באחריות המסורתית של גורמי האיסוף ובתהליכי העבודה של בסיסי ההפקה ב חוכמת המומחה, שנסמכת על שנים של למידה ושל הבנה עמוקה, התחלפה ב"חוכמת ההמונים" שבמרכזה עומד הדרג הזוטר, שמנגיש את המידע ואשר נמצא בשיח ישיר עם החוקר. ההנגשה של המידע ישירות לצרכן מבלי לעבור את מסלול ההפקה הקלאסי ערערה את התהליכים הפנימיים בתוך בסיס ההפקה. הנגשה זו מביאה למקרים שבהם מופצות לדרגים גבוהים וטקטים ידיעות אסטרטגיות והתרעות על בסיס תמציות, מבלי שראש זירה, למשל, הספיק להיוודע לעניין, וכך נמנע מהדרגים הבכירים בקב"ריות להגיב מניסיונם ומהבנתם. 95 מקרים שכאלו הביאו את מפקד מרכז הידיעות בשנת 2015, 96 להחליט שאין להוציא ידיעות מבלי שעבר עליהן קב"ר. החלטה זו זכתה לביקורת מצד גורמי המחקר. לטענתם, נכון שגורמי המחקר יראו מידע 97 גולמי ללא תיווך הקב"ר, ושטעויות הקורות לעיתים אינן מצדיקות את חסימת המידע. יתרה מכך, תפקידו הראשי של גורם האיסוף הוא להביא את המידע לחוקר, שכן הוא הצרכן, ומידת דיוק המידע איננה הסוגייה המרכזית )ובכל מקרה המידע שלנו על האויב וכוונותיו אינו יכול להיות הרמטי(. בעוד המחקר דורש יותר ויותר מידע גולמי וקיצור זמני ההנגשה, השימוש של החוקרים בתמציות מערער על הנכסיות של בסיסי ההפקה ב 8200 ועל המומחיות הייחודית שלהם )"המונופול של 8200 על המידע"(. אם מפקד מרכז הפקת הידיעות וראשי הזירות אחראים על תמונת המצב של המודיעין הסיגינטי, נראה שטרייסבוק משכה את השטיח מתחת לרגליהם. שם. 95 ראיון עם רס"ן ג' )8200(. 96 ראיון עם רס"ן א' )מחקר(. 97

182 182 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 הערעור של כל צד על תפקידו, על סמכותו ועל היקף עיסוקו של האחר יצרה רצון לשמור על הנכסיות הארגונית. רצון זה יצר חיכוכים גלויים בין יחידות האיסוף ליחידות המחקר. כך למשל, ישנם בסיסי הפקה שמוציאים התרעות לפיגועים )תפקיד מסורתי של המחקר( או מייצרים הערכות מודיעין המבוססות על מידע סיגינטי בלבד. החוקרים הרחיבו את היקף עשייתם גם לתחומים של מיצוי מידע )תחום שהיה עד לא מזמן עיסוק בלעדי של 8200(. זוהי מתיחה ברורה של הגדרות התפקידים המסורתיות, שחורגת מעבר לאופן השימוש בטרייסבוק. העיסוק בשימור הנכסיות הארגונית ובניסיון להרחיב את גבולות העיסוק, בא על חשבון דיון בסוגיות הליבה שהציפה טרייסבוק. למשל, מהו האיזון הנכון בין מהימנות המידע והנגשה של המידע? באלו מקרים ניתן לעשות שימוש במידע ברמת דיוק נמוכה? שנית, האם יש צורך בהגדרות תפקידים חדשות לחוקר ולאוסף? האם ההפרדה המבנית והתפיסתית תורמת לשיפור התפוקה המודיעינית? ואולי בכלל יש תפקידים מיותרים שאינם רלוונטיים עוד? אם המקרה של טרייסבוק יכול ללמד אותנו דבר מה, זה הצורך בדיון יסודי בשיטת העבודה המודיעינית ובהגדרות התפקידים המסורתיות. האם נדרש שינוי? עניין זה מקבל חשיבות גדולה יותר אם מתייחסים להיקף ההשקעה בפיתוח ובהטמעה של טרייסבוק, ובמערכות נוספות שפותחו )ויפותחו בעתיד(. צפוי שטכנולוגיות חדשות יעוררו נקודות התנגשות, ישבשו את הארגון ויאיצו בו להשתנות, אך האם הארגון מסכים לשינוי? הרעיון החדשני שמציגה טרייסבוק משבש את התפיסה ואת שיטת העבודה הקיימת, אך הרעיון לבדו אינו יכול להיות הפתרון. רק בזמן האחרון ניתן לשמוע דיון ער על ערעור יסודות עמוקים שעליהם מושתת אגף המודיעין. דיון ושיח כזה צריכים לבוא יד ביד עם היוזמות לחדשנות דיגיטלית.

183 גליק הסיפור של טרייסבוק 183 רשימת מקורות: אורטל, ערן וכוכבי, אביב. "מעשה אמ"ן - שינוי קבוע במציאות משתנה". בין הקטבים, 2. צה"ל: מרכז דדו )יולי 2014(. ברון, איתי. המחקר המודיעיני - בירור המציאות בעידן של תמורות ושינויים. המכון לחקר מודיעין ומדיניות, ג', עופר, וסימן טוב, דודי. "מודיעין גישה חדשה לעשיית מודיעין". צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון.3 INSS )דצמבר :) המרחב המשותף. מסמך פנימי. ויינר, אריאל וחבקין, אופיר. "שילוביות בדרג המטה הכללי בתהליכי שגרה". בין הקטבים, 10. צה"ל: מרכז דדו )מרץ 2017(. סימן טוב, דודי. "הועדה לבדיקת מגעים מחקר איסוף בשנות ה 60 : פערים ראשונים במערכת המודיעינית הישראלית". מודיעין, הלכה ומעשה, 1. המרכז למורשת המודיעין )2016(.

184

185 אבולוציה, לא מהפכה ביקורת ספר 1 לייזר ברמן Where Good Ideas Come From: The Natural History of Innovation By: Steven Johnson (New York: Riverhead Books, Pages: 326. Price: $26.95) באמצע המאה ה 19 הפליג בחור אנגלי צעיר ונועז לדרום אמריקה. את ארבע השנים הבאות הוא בילה באיסוף דגימות מן הטבע יחד עם חבריו, ולאחריהן חזר לאנגליה כדי לפרסם את ממצאיו. בהמשך, הוא יצא למסע בן שמונה שנים אל הודו המזרחית. במהלך מסע זה גילה החוקר הצעיר אלפי זנים ומינים חדשים, אסף דגימות וחידד את הבנתו בנושא האבולוציה. לבסוף, העלה את תאוריית הברירה הטבעית, תאוריה אשר יצאה לאור בשנת 1858, בפרסום משותף. חוקר טבע מפורסם זה הינו, כמובן, אלפרד ראסל וולאס. ניתן לסלוח לרוב הקוראים, אשר ודאי הניחו כי מדובר היה במדען צ'ארלס דארווין, המפורסם ממנו עשרות מונים. גם דארווין הפליג לדרום אמריקה ואף מעבר לה, ובמשך שנים ארוכות אסף דגימות וערך תצפיות מדעיות, אשר היוו בסיס לתאוריות האבולוציה והברירה הטבעית שהעלה. למעשה, אותו מחקר שפורסם בשנת 1858 בנושא הברירה הטבעית, נכתב במשותף על ידו ועל יד וולאס. ספרו של דארווין "מוצא המינים", אשר 1 לייזר ברמן הוא חוקר במרכז דדו.

186 186 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 פורסם בשנת 1859, היה זה שהקנה לכותבו את תהילתו הבין לאומית. כיצד ייתכן ששני החוקרים, שעבדו בנפרד זה מזה, הגיעו לאותן מסקנות בערך באותו זמן? לא וולאס ולא דארווין הגיעו לתאוריית הברירה הטבעית ברגע אחד של גאונות שהוביל לפריצת דרך מאסיבית זו. במקום זאת, הסתמכו שני החוקרים על תאוריות ועל מחקרים קיימים, אשר העניקו להם את הבסיס האינטלקטואלי לתגלית המדעית החשובה שבזכותה התפרסמו. מה שמפתיע עוד יותר הוא שתאוריית הברירה הטבעית אינה התגלית המדעית המשמעותית היחידה שחוקרים שונים שעבדו בנפרד, גילו כמעט בדיוק במקביל. רחוק מכך; בשנת 1922, ריכזו וויליאם אוגברון ודורות'י תומאס רשימה של כמעט 150 תגליות מדעיות שהתגלו באותו זמן על ידי מדענים שונים. ברשימה ארוכה זו מופיעים, בין השאר, תגליות כמו כוכב הלכת נפטון )אדאמס 1845, לברייר 1845(, החמצן )שילי 1774, פריסטלי 1774(, הטלגרף )הנרי 1831, מורס 1837, קוק וויטסטון 1837, סטיינהיל 1837( והמיקרופון )ברלינר 1877, אדיסון , הוגס 1878, בלייק 1878(. "האם תגליות וחידושים מדעיים הינם בלתי נמנעים?", שואלים מחברי הספר. "האם אפשרי שחידושים מדעיים אינם תלויים ביכולת שכלית? הייתכן שהדטרמיניזם 2 בתגליות מדעיות אינו פועל יוצא של הכוונה תרבותית?". קיומן של תגליות מקבילות, המכונות "כפלים", מצביע על תובנה חשובה באשר לטבעם של רעיונות חדשים. תובנות אלה לרוב אינן תוצאה של מדענים המסתגרים במעבדה לבדם, וחווים שנים ארוכות ובודדות של נסייה וטעייה עד לרגע ה"אאורקה" פורץ הדרך. במקום זאת, התאורטיקן והכותב המדעי סטיבן ג'ונסון מציע ש"הן )התובנות( נבנות מתוך אוסף של חלקים קיימים, שהרכבם מתרחב )ולפעמים גם יוצרים מגע( לאורך זמן. באוסף זה ישנם גם חלקים רעיוניים: דרכים שבעזרתן ניתן לפתור בעיות, או הגדרות חדשות באשר למהותן של הבעיות שיש לפתור. חלקים אחרים הם מכאניים, תרתי משמע". בספרו מהיכן עולים רעיונות טובים: ההיסטוריה הטבעית של החדשנות, שופך ג'ונסון אור על "מרחב החדשנות" בעזרת תובנות העולות מתוך התבוננות בטבע. מדוע ישנם מרחבים טבעיים מסוימים, כמו שוניות אלמוגים, המעודדים גיוון ביולוגי וחדשנות מפעימים; זאת, בעוד שבמרחק קילומטרים ספורים משם באוקיינוס ישנם אזורים שוממים לחלוטין, שהמגוון הביולוגי בהם הוא מצומצם ביותר? רעיון "האפשרי הסמוך", המהווה רעיון מרכזי בספר, הוא בעל השלכות חשובות בנושא חדשנות צבאית. עוד לפני התפתחות החיים על פני כדור הארץ, כוכב הלכת שלנו הורכב מכמה מולקולות בסיסיות, כמו מתאן, מים,,2CO וחומצות אמינו. מולקולות אלו עברו תהליך של התרכבות, וכך נוצרו אבני הבניין של החיים, כגון מולקולות הסוכר שבחומצות הגרעין של ה DNA. עם זאת, המולקולות לבדן אינן מסוגלות ליצור פונקציות מורכבות יותר, המאפשרות צורות חיים מתקדמות. חדשנות ביולוגית מהפכנית, כגון פוטוסינתזה 2 דט ר מ ינ יז ם היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם, פעולה, החלטה או מחשבה אנושית נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.

187 ברמן ביקורת ספר 187 או אגודלים נגדיים, התאפשרה רק לאחר מיליארדי שנים של חדשנות ביולוגית הדרגתית. במסגרת תהליך ארוך ואיטי זה, התפתחו המולקולות והפכו לתאים בסיסיים; התאים התפתחו והפכו לצורות חיים פשוטות, ואלה בתורן הפכו לצורות חיים מתקדמות. המונח 'האפשרי הסמוך', שהוטמע לראשונה על ידי המדען סטיוארט קאופמן, מתאר את קשת האפשרויות של קומבינציות חדשות, אשר תחומה בגבולות ברורים. גבולות אלה מתרחבים ומשתנים עם כל קומבינציה חדשה שנוצרת, כך נולד 'אפשרי סמוך' חדש. "תחשבו על זה כעל בית שמתרחב באורח פלא עם כל דלת חדשה שנפתחת בו", כותב ג'ונסון. "מתחילים מחדר בעל ארבע דלתות, שכל אחת מהן מובילה לחדר שטרם היינו בו. ארבעת החדרים הללו הם האפשרי הסמוך. עם זאת, לאחר שנפתח את אחת הדלתות וניכנס דרכה לחדר חדש, יתגלו לעינינו שלוש דלתות נוספות, שכל אחת מהן מובילה לחדר שאליו לא יכולנו להגיע מנקודת המוצא שלנו. אם נמשיך לפתוח דלתות, בסופו של דבר יהיה לנו ארמון". הרעיון של האפשרי הסמוך רלוונטי לא פחות לעניין החדשנות האנושית. תופעת הכפלים בתגליות מדעיות מתרחשת בשל גבולות האפשרי הסמוך. דארווין ווולאס לא היו יכולים להגיע לתאוריית הברירה הטבעית מבלי להסתמך על פריצות הדרך של מדענים אחרים לפניהם. בדומה לכך, תובנותיהם של דארווין ווולאס הובילו בתורם לתגליות ותובנות נוספות בנוגע לאבולוציה ולהתפתחות החיים על פני כדור הארץ. הגבולות והאפשרויות שנובעים מן האפשרי הסמוך בולטים אף יותר בהתבוננות בחידושים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר בימינו. לדברי ג'ונסון, אילו ניסו מייסדי YouTube ליישם את אותו הרעיון בשנת 1995, הוא היה נוחל כישלון מוחץ, משום שבשנותיה הראשונות, עדיין לא תמכה רשת האינטרנט בשיתוף קטעי וידיאו; כדי לפעול, נזקקה YouTube להמצאות הטכנולוגיות של האינטרנט המהיר ו Flash.Adobe גם טכנולוגיות אלה מתבססות, כמובן, על המצאות קודמות, כגון ה Web,World Wide המחשב והחשמל. מתוך רעיון האפשרי הסמוך, עולה השאלה הבאה, המוצגת בספר: מהי הסביבה שתוביל להרחבת טווח האפשרויות של האפשרי הסמוך? אם שילוב אלמנטים קיימים הוא הדבר המוביל לקפיצת המדרגה הטכנולוגית הבאה, אלו סוגי סביבות יכולות לעודד שילוב שכזה? לטענת ג'ונסון, התשובה לכך היא רשתות נזילות, מערכות חדשניות "על גבול הכאוס", שבהן קיים האיזון הראוי בין כאוס לסדר, אשר מעודדות מפגשים אקראיים בין האלמנטים השונים שבתוכן. במישור האנושי, רשתיות מסוג זה מתקיימת במקומות שבהם בני אדם בעלי אמונות ודעות שונות נפגשים ויוצרים קשרים אלו עם אלו. בעולם העתיק, ערי נמל ודרכי מסחר היו גבול הכאוס; כיום, העיר מהווה מוקד לחדשנות )בחישוב מספר הפטנטים וההמצאות לנפש בערים, התושב הממוצע של עיר שבה חיים חמישה מיליון תושבים הוא יצירתי פי שלושה מאשר התושב הממוצע של עיר שחיים בה מאה אלף תושבים בלבד(; עם זאת, בעידן המודרני קיימות סביבות כאלה גם בפלטפורמות אינטרנטיות שונות, המפגישות בין מגוון אנשים ודעות, ומעודדות חדשנות.

188 188 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 הרעיונות של ג'ונסון בנוגע לאפשרי הסמוך ולחדשנות מעניקים לנו תובנות חשובות באשר לאופן שבו אנו תופסים את החדשנות הצבאית. לעיתים קרובות, נתפסת חדשנות צבאית כפריצת דרך, כמהפכה רעיונית וטכנולוגית אשר משנה באופן מהותי את אופייה של המלחמה. אנו מחפשים בנרות את המהפכה הבאה בעניינים צבאיים כדי להשיג יתרון על פני אויבינו, כך שיידרשו להם שנים ואפילו עשורים להסתגל למצב החדש. תאוריית האפשרי הסמוך מציעה הסתכלות שונה לחלוטין. לפי תאוריה זו, פריצות דרך מהפכניות הן נדירות עד מאוד; מצד שני, בדומה לחדשנות בתחומים אחרים, חדשנות צבאית נוצרת באמת במפגש בין רעיונות קיימים, והחידושים ההדרגתיים שהם יוצרים פותחים את הדלת בפני אפשרי סמוך חדש. ברגע שנכיר במציאות זו, ניתוח מעמיק יותר יוכל לקבוע את האופנים שבהם צבאות בכלל, או צבאות מסוימים, כגון צה"ל, מתבססים על טכנולוגיות ורעיונות קיימים כדי לחדש. מסקירה ראשונית עולה כי ישנן שלוש דרכים מרכזיות המובילות למימוש האפשרי הסמוך; שילוב מחודש של טכנולוגיות/רעיונות קיימים, שכלולם או ארגונם בצורה חדשה, כדי להסתגל לאתגרים חדשים. האם ישנה דרך מסוימת שעליה אנו מסתמכים באופן שיטתי? האם ישנה דרך שאנו נמנעים ממנה? האם ישנן נסיבות שבהן דרך אחת מתאימה יותר מאחרת? האם אחת הדרכים מהירה יותר, או אולי בטוחה יותר? שאלות חקר אלה הן בעלות חשיבות רבה, ויש לקיים בעניינן מחקר מעמיק בעתיד. עבודתו של ג'ונסון בנושא רשתות נזילות אשר מעודדות שילוביות המובילה לחדשנות, חשובה גם בעבור העוסקים בחדשנות צבאית. ניתוח של ארגונים צבאיים עשוי להצביע על כך שקיימות בהם סביבות מעטות מדי המאפשרות זרימה חופשית של מידע ושל רעיונות, ומפגש אקראי ביניהם. בשל הצורך בשמירה על ביטחון המידע והמבנה הארגוני הנוקשה, הסביבה שנוצרה בצבאות נוקשה מכדי לאפשר חדשנות אמיתית. לכן, על המפקדים לשקול כיצד ניתן ליצור פלטפורמות ומרחבים שיהוו מקום מפגש בעבור מגוון אנשים ורעיונות, ובכך לעודד חדשנות. המטרה היא ליצור סביבות הדומות לערי הנמל בעת העתיקה; הספינות שהגיעו אליהן מכל רחבי העולם, והרעיונות והמוצרים המגוונים שהן הביאו על סיפונן פגשו אלו באלו וכך הביאו להולדתם של פתרונות חדשים לאתגרי השעה. במסע החיפושים הבלתי נלאה של מפקדים בעקבות המהפכה הצבאית הבאה, מפתה לחשוב על החדשנות כעל דבר אין סופי ובלתי מוגבל. עם זאת, לפי ספרו של ג'ונסון - מהיכן עולים רעיונות טובים - מהפכה שכזו הינה תהליך הדרגתי ובלתי מתוכנן. אם כן, האתגר העומד לפתחנו הוא לזהות זאת, וליצור סביבה המעודדת חדשנות הדרגתית אך אמיתית.

189 על הכותבים תת אלוף גיא פאגלין - ראש מנהלת המרכבה והרק"ם במשרד הביטחון. מאז 1994 מילא גיא מגוון תפקידים מרכזיים בפיתוח אמל"ח בכלל ובפיתוח הרק"מ ומערכות לרק"מ, בפרט. גיא בעל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במנהל עסקים מאוניבסיטת תל אביב, תואר שני נוסף במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה ובוגר המכללה לבטחון לאומי )מב"ל(. סגן אלוף טלי כספי שבת - ראש ענף תכנון ובקרה במטה חטיבת ההתעצמות )לוט"ם( באגף התקשוב וההגנה בסב"ר. שירתה בעבר במגוון תפקידים במערך התוכנה באגף התקשוב וההגנה בסב"ר. בעלת תואר שני בלימודי ביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה ובוגרת המכללה לבטחון לאומי )מב"ל(. תוכניתנית בהכשרתה. סרן אור גליק - בוגרת תואר ראשון בכלכלה וביחסים בין לאומיים באוניברסיטה העברית ומשרתת כעוזרת מחקר במרכז דדו ועורכת "בין הקטבים" מזה שנתיים. מר ניסים חניה - חוקר בתחום בניין הכוח הצבאי כעמית מחקר במרכז דדו. שירת בעבר כקצין ביחידת 8200, וכיום עוסק בפיתוח תוכנה ובייסוד של חברות סטארט אפ. בעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים. אל"ם ערן אורטל - ראש צוות החשיבה של מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית. בעברו קצין איסוף קרבי, שירת במגוון תפקידים במטה הכללי בתחומי תכנון בניין הכוח והפעלתו באגף התכנון ובאגף המבצעים. בעל תואר שני בלימודי ביטחון מאוניברסיטת תל אביב ובוגר המכללה לבטחון לאומי )מב"ל(. תת אלוף )מיל'( ד"ר מאיר פינקל - מפקד מרכז דדו. מילא מגוון תפקידי פיקוד והדרכה בחיל השריון. פיקד על עוצבת 'מרכבות הפלדה' במלחמת לבנון השנייה. במשך שבע שנים שימש כראש מחלקת התפיסות ותורת הלחימה בזרוע היבשה. בעל תואר שלישי בביולוגיה אבולוציונית ותואר שלישי נוסף במדעי המדינה. סגן אלוף נורית כהן אינגר - ראש ענף באגף התקשוב העוסק במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות חדשניות לצה"ל, ובעיקר בטכנולוגיות מיצוי מידע Science(.)Data כהן אינגר התגייסה לצה"ל כעתודאית למדעי המחשב ומילאה מגוון תפקידי פיתוח במערך הטכנולוגי. בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

190 190 בין הקטבים 18 דיגיטל 2.0 פרופ' גל א' קמינקא - עוסק בבינה מלאכותית, רובוטיקה וננו רובוטיקה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן מאז הינו חבר במרכז גונדה לחקר המוח ובמרכז הננו ומוביל את פעילות הרובוטיקה באוניברסיטה. זוכה פרס לנדאו למדעים מדויקים, עמית בכיר בארגון הבינה המלאכותית האירופאי Fellow( )EurAI וכן CTO ומייסד שותף בחברת בליידרנג'ר, המפתחת רובוטים ורחפנים לניקוי שדות סולאריים בתנאי סביבה קיצוניים. רב סרן דוד שורש - ראש תחום תכנון אסטרטגי במערך הסייבר הלאומי. מילא בעבר תפקידי תכנון אסטרטגי באגף התכנון, ועסק בתהליכי עיצוב ותכנון לתר"ש, לתוכניות מבצעים, למצבי חירום, למדיניות בין לאומית, לתפיסות מערכתיות ולמתודולוגיה. בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני בלימודי אסלאם והמזרח התיכון. רב סרן לירז ספיר - מילאה כמה תפקידי מחקר במערך מדעי ההתנהגות בצה"ל, ביניהם באגף התקשוב וההגנה בסב"ר. כיום חוקרת היבטים ארגוניים וחברתיים של הטכנולוגיה במסגרת תפקידה כראש מדור טכנולוגיה מבצעית, במכון הצבאי למחקר יישומי, ממד"ה. בעלת תואר שני בסוציולוגיה ארגונית מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ודוקטורנטית בתוכנית המצטיינים של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בין לאומיים, באוניברסיטת תל אביב. אל"ם ע' - מפקד מרכז המחשבים ומערכות המידע )ממר"ם( באגף התקשוב וההגנה בסב"ר.

191 מאמרים זוכי פרסים שפורסמו ב"בין הקטבים" מבוכו של המיניטאור )גיליון 3( מאת ליאור לבד, מקום שני בתחרות פרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת קץ להדחקה - עידן שישי בלוחמת יבשה )גיליון 6( מאת ערן אורטל, מקום ראשון בתחרות פרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת כך נהגנו תמיד )גיליון 8( מאת דניאל ברן, מקום שני בתחרות פרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת במקום בו אין אנשים - האתגרים הצפויים לצה"ל מהשימוש הגובר בכלי נשק בלתי מאוישים )גיליון 9( מאת סמואל בומנדיל, מקום שלישי בתחרות פרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת לראות את הנולד - שילוב יכולות בינה מלאכותית לשיפור העוצמה האווירית )גיליון 12-11( מאת נורית כהן אינגר וליאור זכרון, מקום ראשון בתחרות פרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת 2017.

192 גיליונות קודמים ספר - עיון בהתהוות האתגר בגבולות גיליון 1 שינוי והשתנות - על גמישות צבאית במציאות מתהווה גיליון 2 סייבר - אתגר והזדמנויות במרחבים חדשים גיליון 3 עורף והגנה - עיון מחודש גיליון 4 רשתיות וחשיבה רשתית - על עולמות שטוחים ומה שביניהם גיליון 5 בניין הכוח - חלק א' גיליון 6 בניין הכוח - חלק ב' גיליון 7 המטה הכללי - חלק א' גיליון 8 בניין הכוח - חלק ג' גיליון 9 המטה הכללי - חלק ב' גיליון 10 עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד גיליון משחקי מלחמה גיליון 13 המטה הכללי - חלק ג' גיליון 14 ביטחון שוטף - חלק א' גיליון 15 יבשה - 70 שנה לצה"ל גיליון הגיליונות הבאים ביטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות - חלק ב' 5 שנים לבין הקטבים - גיליון חגיגי קוראים המעוניינים להצטרף לשורת הכותבים של "בין הקטבים" מוזמנים לשלוח אלינו הצעות למאמרים

193 בין הקטבים הוא כתב העת של צה"ל לטרנספורמציה צבאית ולאומנות המערכה היוצא לאור במרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית. כתב העת מבקש לתרום לפיתוח הידע בצה"ל על תופעות חדשות ומתהוות המשפיעות על סביבתנו, ועל המתחים והזיקות המגדירים את המערכת האסטרטגית ואת העיסוק האופרטיבי, באמצעות סדרת עיונים בתופעות ובמתחים אלו. בין הקטבים עוסק אפוא במקום שבו ניצב המנהיג החושב והמתכנן ברמה המערכתית, בתווך שבין המעשה הצבאי לתכליתו המדינית. זהו מרחב ייחודי ומורכב של פרשנות, תיווך ויצירה, אשר במרכזם למידה ושינוי מתמידים. רשימת המאמרים בגיליון דיגיטל 2.0 ליאור כרמלי הקדמת ראש אגף התקשוב גיא פאגלין 'מרוץ החידוש' שינוי פרדיגמה במערכת המחקר והפיתוח הביטחונית טלי כספי - שבת ואור גליק מהפכת המידע בעולם המבצעי הרב זרועי בצה"ל ניסים חניה בניין כוח מסדר שני נקודת מבט אחרת על בניין הכוח הטכנולוגי ערן אורטל לצאת מהגדר - מודל עסקי חדש לאמ"ן מאיר פינקל שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח - הצורך באיזון מחודש נורית כהן - אינגר וגל א' קמינקא והרי התחזית: צה"ל בדרך לצבא תבוני מפת דרכים לאימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית בצה"ל דוד שורש אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית תהליך תכנון אסטרטגי למגמות טכנולוגיות משבשות לירז ספיר ואל"ם ע' על מרחב הלחימה הדיגיטלי והשפעתו על הגורם האנושי בצה"ל אור גליק החומות לא נשברו - הסיפור של טרייסבוק לייזר ברמן סקירת ספר From: Where Good Ideas Come The Natural History of Innovation מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית משרד הביטחון - ההוצאה לאור

Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שית

Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שית Engage חשיפה ראשונית לפרויקט אירופאי ייחודי הקניית כלים למעורבות פעילה בנושאי מדע-חברה לכלל אזרחי העתיד חזית המדע והטכנולוגיה אוריינות מדעית לחיים שיתוף פעולה בין מורים שיח טיעוני (ארגומנטציה) בקרב תלמידים

קרא עוד

I PRO Skills כישורים לעולם העבודה I CAN I AM I GROW I BUILD I NET I MIX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017

I PRO Skills כישורים לעולם העבודה I CAN I AM I GROW I BUILD I NET I MIX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017 BULD MX כל הזכויות שמורות לג'וינט ישראל- תבת 2017 רקע לאור השינויים והמגמות בעולם העבודה, ביניהם גלובליזציה, דיגיטציה מואצת והתארכות תוחלת החיים, חשוב לבחון את אופן החשיבה שלנו על תעסוקה, קריירה ועל הכישורים

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 מיהו מהנדס המערכת? סיפורו של פיתוח מסלול הכשרה יובל קורן*- ראש תחום פיתוח למידה, מאי 2011 הבטחתי בכנס ערוץ תקשורת למתעניינים- סלולארי רפאל 052-4291457 * מטרות ההרצאה חשיפה לפרויקט פיתוח הדרכה בעולם תכן

קרא עוד

כתיבת דו"ח אבחון ארגוני

כתיבת דוח אבחון ארגוני 1 כתיבת דו"ח אבחון ארגוני 2 כמה מילים מקדימות על התוכן... - האופן בו אנו מנתחים את הארגון נשען על הפרדיגמות שלנו אודות השאלות מהו ארגון? מהי אפקטיביות ארגונית? אבחון ארגוני מיטבי מנתח את המערכת הארגונית

קרא עוד

שאלון אבחון תרבות ארגונית

שאלון אבחון תרבות ארגונית שאלון: אבחון תרבות ארגונית על פי : Cameron, E. and Quinn, R. Diagnosing and changing organizational culture Edison Wesley 1999. 1 לפניך שש שאלות הנוגעות לאבחון תרבות ארגונית. בכל שאלה מוצגים ארבעה איפיונים

קרא עוד

People. Partnership. Trust מסלול Free פורטל החינוך מבית U-BTech מסלולים ומחירים חיבור לשירותי Office 365 ללא עלות פורטל התחברות הכולל ממשק למנב"ס ולסי

People. Partnership. Trust מסלול Free פורטל החינוך מבית U-BTech מסלולים ומחירים חיבור לשירותי Office 365 ללא עלות פורטל התחברות הכולל ממשק למנבס ולסי מסלול Free פורטל החינוך מבית U-BTech מסלולים ומחירים חיבור לשירותי Office 365 ללא עלות פורטל התחברות הכולל ממשק למנב"ס ולסיסמא אחודה דף בית לתלמיד המאפשר גישה פשוטה להורדת הטבת האופיס מסלול Basic הפלטפורמה

קרא עוד

Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים ומקסום התועלת העסקית

Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים  ומקסום התועלת העסקית Cloud Governance הכלי למזעור סיכונים ומקסום התועלת העסקית אסף ויסברג, מנכ"ל, Ltd. introsight CGEIT, CRISC, CISM, CISA נושאים לדיון IT Governance על קצה המזלג Cloud Computing למטאורולוג המתחיל תועלת עסקית

קרא עוד

חינוך לשוני הוראת קריאה: נקודת מבט של הערכה: מהן הסוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה?

חינוך לשוני הוראת קריאה:  נקודת מבט של הערכה: מהן הסוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה? חינוך לשוני שפה ערבית סוגיות שבהן ידע מחקרי עשוי לסייע בעיצוב מדיניות ועשייה - נקודת מבט של הערכה מפגש לימודי 7.7.2011 אימאן עואדיה מנהלת תחום מבחנים בערבית - הרשות הארצית 2011# 1 מהי? היא הגוף המוביל

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 איה: פו: איה: פו: "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?" "שואל את עצמי מה אני אוכל הבוקר..ומה אתה?" "אני שואל איזה דבר מסעיר יקרה לי היום.." "זה בדיוק אותו הדבר.." אימון לקריירה מאסטרטגיה לפרקטיקה ממוקדת תוצאות

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation הקלטה עצמית באמצעות Tablet PC תמצית פעילות 2009-2014 הטמעת אוטומציה מלאה ב- 2015 מדור טכנולוגיות למידה וייעוץ מערך המחשוב אב"ג הקלטה עצמית באמצעות Tablet PC הסבר על השיטה יתרונות וחסרונות תמצית פעילות

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 בניית תכנית שיווקית מהי תכנית שיווקית? התכנית השיווקית מתארת את הפעולות השיווקיות שעסק צריך לבצע על מנת להשיג את יעדי המכירות שלו. מטרת התכנית השיווקית בניית התכנית השיווקית עוזרת לנו להגדיר את: 1. יעדי

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 ניהול הבטיחות לקחים תובנות ואתגרים השפעת השלכות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה תכנית לניהול הבטיחות התשע"ג 2013 1 כמה פרטים אמיר 2 השכלה : הנדסת מכונות )B.Sc( מנהל עסקים )M.B.A( הנדסת בטיחות )M.Sc( דוקטורט

קרא עוד

People. Partnership. Trust שלבי הפרויקט והמסלולים השונים - פלטפורמת "קהילה לומדת" מסלול Free שלבי הפרויקט: חיבור לשירותי Office 365 ללא עלות פורטל התח

People. Partnership. Trust שלבי הפרויקט והמסלולים השונים - פלטפורמת קהילה לומדת מסלול Free שלבי הפרויקט: חיבור לשירותי Office 365 ללא עלות פורטל התח שלבי הפרויקט והמסלולים השונים - פלטפורמת "קהילה לומדת" מסלול Free שלבי הפרויקט: חיבור לשירותי Office 365 ללא עלות פורטל התחברות הכולל ממשק למנב"ס ולסיסמא אחודה דף בית לתלמיד המאפשר גישה פשוטה להורדת הטבת

קרא עוד

(Microsoft Word - \340\343\370\351\353\354\351\355 \343\351\345\345\ doc)

(Microsoft Word - \340\343\370\351\353\354\351\355 \343\351\345\345\ doc) אדריכלים דיווח שוטף 137 5 דפים תאריך: 8.7.07 ביוזמת משרד הפנים http://www.moin.gov.il/apps/pubwebsite/publications.nsf/openframeset?openagent&unid=bc4 BACFC131161C4C22572FD002ECE56 מהות הפרסום: לעיונכם

קרא עוד

דיודה פולטת אור ניהול רכש קניינות ולוגיסטיקה

דיודה פולטת אור ניהול רכש קניינות ולוגיסטיקה דיודה פולטת אור ניהול רכש קניינות ולוגיסטיקה מחזור 64 שירה עזרא דיודה פולטת אור דיודה הינו רכיב אלקטרוני בעל שני חיבורים הפועלים כחד כיווני ומאפשר מעבר זרם חשמלי בכיוון אחד בלבד. ניתן לבצע שינוים בגוון

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 www.pwc.com/il חידושים בתחום התמריצים טלי ברנד, רו"ח, דירקטורית, מנהלת מחלקת תמריצים, אוקטובר 2014 תוכן העניינים דגשים לגבי הטבות מס על פי החוק לעידוד השקעות הון תכניות מענקי מחקר ופיתוח נבחרות שינויים

קרא עוד

שקופית 1

שקופית 1 תפקיד המנחה בארגונים דני לוי OD - פתיחת המושב: תפקיד המנחה בארגונים כנגזר מתפקיד יועץ OD דני לוי ( 15 ד'( הרצאה ראשונה: המנחה כאומן לבין ארגון וערכיו העסקיים ניר גולן ( 25 ד'( "דאדא" במפגש בין ערכיו המקצועיים,

קרא עוד

ענף המלונאות

ענף המלונאות 1 מאי 4102 המלונאות ענף תקציר של בגידול החיובית המגמה נמשכה 4102 שנת של הראשון ברביע שיא נשבר 4102 שבשנת לאחר זאת לישראל, תיירים כניסות הנכנסת. בתיירות של בשיעור הראשון ברביע עלה התיירות במלונות הלינות

קרא עוד

בעיית הסוכן הנוסע

בעיית הסוכן הנוסע במרכז חלם היה בור אזרחי חלם באופן קבוע נפלו לבור במרכז הכביש האזרחים שברו ידיים ורגליים וכמובן שפנו למועצת חלם לעזרה התכנסה מועצת חלם והחליטה סמוך לבור יש להקים בית חולים. ניהול עומס בשיטת נידן מגיש: עופר

קרא עוד

עיריית הרצליה 04/10/2018 אגף המינהל הכספי - ה ג ז ב ר ו ת ת.ד. 1 הרצליה טל פקס' עדכון הסכומים בחוקי העזר להלן רשימת

עיריית הרצליה 04/10/2018 אגף המינהל הכספי - ה ג ז ב ר ו ת ת.ד. 1 הרצליה טל פקס' עדכון הסכומים בחוקי העזר להלן רשימת תוכן העניינים דפים 2-6 7 7 8 אגרת תעודות אישור: פיקוח על כלבים, פיקוח על מכירת מוצרים מן החי: מודעות ושלטים: סלילת רחובות: היטל תיעול: מניעת מפגעים ושמירה על הסדר והנקיון: י-ם 91061 מ. פדלון, ראש העירייה

קרא עוד

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו

פרופיל ארגוני - תדריך להכרת שירות - מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעו פרופיל ארגוני תדריך להכרת שירות מסלול מלא ציין כאן את מירב הפרטים המזהים: שם השירות, כתובת, שם מנהל השירות, שמות עובדים בכירים, שעות קבלת קהל, שעות פתיחה ונעילה. מספרי טלפון בשירות ובבית עובדים בכירים

קרא עוד

מפגעי בניה לא גמורה במרחב הציבורי הצעה לדיון

מפגעי בניה לא גמורה במרחב הציבורי  הצעה לדיון 10038 דרך בית לחם 67 חידוש עירוני לפי פרק א' : סקר מצב קיים מיקום מצב תכנוני מצב פיזי קיים פרק ב' : חלופות חלופה א' : תב"עית חלופה ב' : 10038 הריסה ובניה מחדש חלופה ג' : 10038 תוספת בניה לצורך חיזוק הבניין

קרא עוד

תנו לשמש לעבוד בשבילכם

תנו לשמש לעבוד בשבילכם תנו לשמש לעבוד בשבילכם 2 2 מהי אנרגיה סולארית? בשנים האחרונות גברה בארץ ובעולם באופן ניכר המודעות לאיכות הסביבה ולשמירה על סביבה אקולוגית נקייה וירוקה יותר, ובעקבות כך גדלה המודעות לפתרונות חלופיים לייצור

קרא עוד

התאחדות מגדלי בקר בישראל ISRAEL CATTLE BREEDER S ASSOCIATION 12 באוגוסט, 2018 דוח מנכ"ל ימי קרב ומתיחות בעוטף עזה מלחמת ההתשה הנערכת ברחבי הדרום כבר מ

התאחדות מגדלי בקר בישראל ISRAEL CATTLE BREEDER S ASSOCIATION 12 באוגוסט, 2018 דוח מנכל ימי קרב ומתיחות בעוטף עזה מלחמת ההתשה הנערכת ברחבי הדרום כבר מ 12 באוגוסט, 2018 דוח מנכ"ל ימי קרב ומתיחות בעוטף עזה מלחמת ההתשה הנערכת ברחבי הדרום כבר מספר חודשים, כולל ימי קרב מורכבים, "תפסה" את המערכות התומכות בענף ברמת מוכנות גבוהה. השיקולים של שמירה על נהלים רגילים

קרא עוד

ג'ובוקיט החזקות בע"מ מצגת שוק ההון הצגת אסטרטגיה עסקית אוגוסט 2016

ג'ובוקיט החזקות בעמ מצגת שוק ההון הצגת אסטרטגיה עסקית אוגוסט 2016 ג'ובוקיט החזקות בע"מ מצגת שוק ההון הצגת אסטרטגיה עסקית אוגוסט 2016 ג'ובוקיט החזקות בע"מ חלק ראשון החזקות רשומות בחברות בנות 100% 100% ג'ובוקיט טכנולוגיות בע"מ ויובמה LLC טכנולוגיות בתחום משאבי אנוש שיתוף

קרא עוד

המעבר לחטיבה עליונה

המעבר לחטיבה עליונה בס "ד בס "ד בס "ד עיריית אשדוד מקיף ז' הקריה אשדוד התשע "ב בית הספר ביכולת של התלמידים, ומאפשר בכל מסלול לגשת לבחינות הבגרות לפי יכולתו והישגיו הלימודים. בית הספר שכל תלמידי שכבה ט' ימשיכו ללמוד במסגרת

קרא עוד

סדנת חזון משאבי אנוש

סדנת חזון משאבי אנוש תקשורת חזותית אינפוגרפיקה איך הופכים מידע לאטרקטיבי? מאמן חזותי פיטר מלץ אפריל יולי 2019 מרצה בבצלאל מרצה בבצלאל מאמן חזותי מאמן חזותי 4 סיבות לכישלון בפירסומים )מבחינה חזותית( 51% המלל רב מדי מלל קטן,

קרא עוד

התגוננות בפני כוחות האופל

התגוננות בפני כוחות האופל ניהול ידע אישי על רגל אחת 1 סוגי ידע Explicit גלוי Tacit סמוי 5 מה אמר השועל לנסיך הקטן? מה קורה בבתי ספר כשמורים או מנהלים עוזבים? 8 ניהול ידע במערכת החינוך רמת התלמיד )ניהול ידע אישי( רמת המורה )ניהול

קרא עוד

מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה

מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה מבט על הוראת תלמידים מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה המחלקה להוראת המדעים, נעמה בני מכון ויצמן למדע בקרב מבוגרים: בקרב מבוגרים הקביעה מבוססת מעשים/תוצרים/ביצועים. אנשים אלו הוכיחו במעשים/ביצועים/תוצרים פעולות

קרא עוד

23 ביולי 2103 קובץ הנהלים של המסלול האקדמי נוהל 3 א' - גיוס עובד חדש מטרת הנוהל לקבוע את ההליכים לביצוע תהליך גיוס וקליטת עובדים מנהליים חדשים במסלול

23 ביולי 2103 קובץ הנהלים של המסלול האקדמי נוהל 3 א' - גיוס עובד חדש מטרת הנוהל לקבוע את ההליכים לביצוע תהליך גיוס וקליטת עובדים מנהליים חדשים במסלול 23 ביולי 2103 קובץ הנהלים של המסלול האקדמי נוהל 3 א' - גיוס עובד חדש מטרת הנוהל לקבוע את ההליכים לביצוע תהליך גיוס וקליטת עובדים מנהליים חדשים במסלול האקדמי. הנוהל מתייחס לגיוס עובד קבוע, עובד בהסכם אישי

קרא עוד

שואב אבק רובוטי XIAOMI דגם - Vacuum Mi Robot מק"ט ספק 8223 תכנון מסלול חכם שאיבה חזקה שליטה חכמה ע"י Wi-Fi מרחוק בעל 21 חיישנים למיפוי מושלם של הבית צ

שואב אבק רובוטי XIAOMI דגם - Vacuum Mi Robot מקט ספק 8223 תכנון מסלול חכם שאיבה חזקה שליטה חכמה עי Wi-Fi מרחוק בעל 21 חיישנים למיפוי מושלם של הבית צ שואב אבק רובוטי XIAOMI דגם - Vacuum Mi Robot מק"ט ספק 8223 תכנון מסלול חכם שאיבה חזקה שליטה חכמה ע"י Wi-Fi מרחוק בעל 21 חיישנים למיפוי מושלם של הבית צפייה במפת הניקיון בזמן אמת סוללה חזקה 5200MAH לזמן

קרא עוד

ש ב י ר ת ה, א ת ר ה ב י ת( ה ת נ ג ד ו ת נחרצת של הרשות הפלסטינית ל " סדנת העבודה " הכלכלית, שהאמריקאים עומדים לכנס ב ב ח ר י י ן 23 ב מ א י 2019 כ ל

ש ב י ר ת ה, א ת ר ה ב י ת( ה ת נ ג ד ו ת נחרצת של הרשות הפלסטינית ל  סדנת העבודה  הכלכלית, שהאמריקאים עומדים לכנס ב ב ח ר י י ן 23 ב מ א י 2019 כ ל ש ב י ר ת ה, א ת ר ה ב י ת( ה ת נ ג ד ו ת נחרצת של הרשות הפלסטינית ל " סדנת העבודה " הכלכלית, שהאמריקאים עומדים לכנס ב ב ח ר י י ן 23 ב מ א י 2019 כ ל ל י ל א ח ר ו נ ה הודיעו ארה " ב ו ב ח ר י י ן ע ל

קרא עוד

הלשכה המשפטית משרד האוצר אפריל 2015

הלשכה המשפטית  משרד האוצר    אפריל 2015 צוות בריס לרגולציה על שירותים פיננסיים מאי 2016 שירותים פיננסיים להסדרה Middle- Men שירותי תשלום P2P ללא חשש יציבותי נותני אשראי שירותי מטבע עם חשש יציבות אגודות אשראי וחיסכון גמ"חים תכליות עבודת הצוות

קרא עוד

תוכן עניינים חוקי יסוד חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו...1 חוק-יסוד: חופש העיסוק...3 שוויון ההזדמנויות בעבודה חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח

תוכן עניינים חוקי יסוד חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו...1 חוק-יסוד: חופש העיסוק...3 שוויון ההזדמנויות בעבודה חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמח תוכן עניינים חוקי יסוד חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו...1 חוק-יסוד: חופש העיסוק...3 שוויון ההזדמנויות בעבודה חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988...5 תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה )חובת מסירת הודעה

קרא עוד

<4D F736F F F696E74202D20EEF6E2FA20F9F2E5F820EEF D20F2E5E320E0E9E9EC20E2ECE5E1F1205BECF7F8E9E0E420E1ECE1E35D>

<4D F736F F F696E74202D20EEF6E2FA20F9F2E5F820EEF D20F2E5E320E0E9E9EC20E2ECE5E1F1205BECF7F8E9E0E420E1ECE1E35D> לסיוע משפטי האגף שכר מצווה לעורכי דין מתנדבים מצגת דצמבר 2011 עו"ד אייל גלובוס הממונה על הסיוע המשפטי עבודת האגף לסיוע משפטי מהות שמירה על שוויון כזכות על שוויון בפני החוק/ביהמ"ש אמון על שמירת זכות הגישה

קרא עוד

החינוך הגופני בבית הספר מה רצוי ? מהו מקומה ש המכללה?

החינוך הגופני בבית הספר מה רצוי ? מהו מקומה ש המכללה? חינוך גופני מתפיסת עולם לתוכנית לימודים המכללה ד"ר איתן אלדר האקדמית בוינגייט מה משפיע על תפיסת עולם של המורה? התנסות עבר )מה שהיה הוא שיהיה??( שירות צבאי תפיסה / הכתבה פוליטית גלובלית ומקומית מערכת הכשרה

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation אליפות הסייבר הישראלית תשע "ח אליפות הסייבר הלאומית ארגונים שותפים משרד החינוך משרד החינוך, מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות )IATI( - ארגון הגג של כל תעשיות ההייטק ומדעי

קרא עוד

Microsoft PowerPoint - ציפי זלקוביץ ואולז'ן גולדשטיין - מושב 3 [Read-Only] [Compatibility Mode]

Microsoft PowerPoint - ציפי זלקוביץ ואולז'ן גולדשטיין - מושב 3 [Read-Only] [Compatibility Mode] רשת עמיתי מחקר ציפי זלקוביץ "טכנולוגיות מידע במכללות לחינוך", מופ"ת וסמינר הקיבוצים אולז'ן גולדשטיין רשת עמיתי מחקר "טכנולוגיות מידע במכללות לחינוך", מופ"ת ומכללת קיי כנס "מיומנויות המאה ה- 21 בהוראה ובהכשרת

קרא עוד

untitled

untitled תקן חשבונאות מספר 36 תיקון גילוי דעת מספר 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים ותקן חשבונאות מספר 5 בדבר תיקונים והבהרות לגילוי דעת מספר 69 יוני 2014 1 רח' גרוזנברג 14 ת, "א,65811 טל.,972 3

קרא עוד

WinZIP תוכנה לדחיסת קבצים ספטמבר 2007

WinZIP תוכנה לדחיסת קבצים ספטמבר 2007 WinZIP תוכנה לדחיסת קבצים ספטמבר 2007 תשס"ח 2007. כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה הפתוחה. בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, רח' רבוצקי 108 ת, "ד 808, רעננה 43107. The Open University of Israel, 108

קרא עוד

מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יו"ר הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמ"ש הועדה: עו"ד חן אבי

מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יור הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמש הועדה: עוד חן אבי מדיניות אכיפה הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה רמון צוות הועדה: יו"ר הועדה וראש המועצה: מר רוני מרום מהנדס הועדה: מר גלעד חזן יועמ"ש הועדה: עו"ד חן אביטן מפקח בניה: מר דימיטרי חנוכייב נכתב בסיוע גבי בנדרסקי

קרא עוד

מבוא לאסטרטגיה ובטחון לאומי

מבוא לאסטרטגיה ובטחון לאומי 2010 מבוא לאסטרטגיה לאומי ובטחון יהושפט הרכבי מלחמה ואסטרטגיה עבודת סיכום דף 333-349 עבודת סיכום לכיתה מוגש למרצה מר דוד לייטנר חזי בן יעקב אוניברסיטת בר-אילן 15/10/2010 יהושפט הרכבי מלחמה ואסטרטגיה מטרת

קרא עוד

מכרז לבחירת רכז התחדשות עירונית במחלקת קהילה.docx ט' 1

מכרז לבחירת רכז התחדשות עירונית במחלקת קהילה.docx ט' 1 החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ רחוב ירושלים 2, ראשון לציון מכרז פומבי מספר 2/2019 לבחירת רכז נושא התחדשות עירונית במחלקה לעבודה קהילתית בשילוב עם מנהלת בינוי-פינוי-בינוי רמת אליהו החברה הכלכלית לראשון

קרא עוד

<4D F736F F D20E1E9F7E5F8FA20E1F1E1E9E1FA20EEF2F8EBE5FA20EEE9E3F22DF2E1F820E4E5E5E420F2FAE9E32E646F63>

<4D F736F F D20E1E9F7E5F8FA20E1F1E1E9E1FA20EEF2F8EBE5FA20EEE9E3F22DF2E1F820E4E5E5E420F2FAE9E32E646F63> ירון פלד, רו"ח, *CISA הקדמה ביקורת בסביבת מערכות מידע עבר, הווה, עתיד בימים אלה אנו עדים לשינויים מרחיקי לכת ביסוד ההתמחות של ביקורת בסביבת מערכות מידע. ג"ד 66 הנחיות ליישום תקני ביקורת בסביבה של מערכת

קרא עוד

גילוי דעת 74.doc

גילוי דעת 74.doc גילוי דעת 74 תכנון הביקורת תוכן העניינים סעיפים 4-8 - 10-1 5 9 מבוא תכנון העבודה התכנון הכולל של הביקורת 12-11 13 14 15 תוכנית הביקורת שינויים בתכנון הכולל של הביקורת ובתוכנית הביקורת מונחים תחילה אושר

קרא עוד

כנס הסברה בנושא ההוסטל

כנס הסברה בנושא ההוסטל כנס הסברה בנושא ההוסטל 8/7/2018 1 תחילת האירוע 25/5/18 למועצה המקומית ולתושבים נודע לראשונה על הקמת הוסטל לדרי רחוב ונפגעי התמכרויות מפרסומים ברשתות החברתיות ולא בעדכון מסודר. מיקומו: שדרות בן גוריון 5,

קרא עוד

תוכנה חופשית מאחורי הקלעים? על סדר היום: קצת על עצמי מה זאת תוכנה חופשית? ההיסטוריה של תוכנה חופשית כיצד תוכנה חופשית משתלבת בשוק התוכנה היתרונות של ת

תוכנה חופשית מאחורי הקלעים? על סדר היום: קצת על עצמי מה זאת תוכנה חופשית? ההיסטוריה של תוכנה חופשית כיצד תוכנה חופשית משתלבת בשוק התוכנה היתרונות של ת תוכנה חופשית מאחורי הקלעים? על סדר היום: קצת על עצמי מה זאת תוכנה חופשית? ההיסטוריה של תוכנה חופשית כיצד תוכנה חופשית משתלבת בשוק התוכנה היתרונות של תוכנה חופשית. דוגמאות מהשטח 1 ליאור קפלן 30/11/05 קצת

קרא עוד

<4D F736F F F696E74202D20F9E5F720E4FAF8E5F4E5FA20E4F2E5ECEEE920F8E7EEE9ECE1E9F C456D696E696D697A657229>

<4D F736F F F696E74202D20F9E5F720E4FAF8E5F4E5FA20E4F2E5ECEEE920F8E7EEE9ECE1E9F C456D696E696D697A657229> מיזוגים ורכישות המד יניות ה מסחרית בנוגע לניהול מחסן התרופות והציוד 2 מחסן התרופות משווק תרופות וחיסונים המותווים לבקר ומקנה החקלאית קונה הן ישירות מספקים בחו"ל והן ממפיצים מקומיים המחסן מספק מוצרים במשקל

קרא עוד

סדרה חשבונית והנדסית

סדרה חשבונית והנדסית .2 סדרות חשבוניות וסדרות הנדסיות n = 5 טבעי על-ידי כלל הנסיגה: + = an + 3. סדרה מוגדרת לכל n רשמו את ארבעת האיברים הראשונים בסדרה. הסבירו מדוע הסדרה הנתונה היא סדרה חשבונית עולה. מצאו את האיבר ה- 57 בסדרה.

קרא עוד

תמורות במשאבי אנוש – ממצאי סקר משאבי אנוש השנתי

תמורות במשאבי אנוש –  ממצאי סקר משאבי אנוש השנתי 4695 תמורות במשאבי אנוש - ממצאי הסקר השנתי על תפקיד משאבי אנוש מאת: דותן קסטרו, רוניטל רובינשטיין הסקר השנתי אודות תפיסת תפקיד משאבי אנוש בוצע במהלך חודשים נובמבר - דצמבר 2011, לקראת הכנס השנתי ה - 23

קרא עוד

< A2F2F E6B696B E636F2E696C2FE4E7F8E3E92DE4E7E3F92DEEF9F8FA2DE5ECE5EEE32DEEF7F6E5F22E68746D6C>

< A2F2F E6B696B E636F2E696C2FE4E7F8E3E92DE4E7E3F92DEEF9F8FA2DE5ECE5EEE32DEEF7F6E5F22E68746D6C> Page 1 of 5 נתוני האמת: זינוק במספר החרדים שעובדים ומשרתים נתונים מנפצי מיתוסים שמפרסם מוסד שמואל נאמן, מראים כי חל גידול של מאות אחוזים בגיוס לצבא, לשירות האזרחי ובהשתלבות חרדים בשוק העבודה. ח"כ אורי

קרא עוד

הכנס השנתי של המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים

הכנס השנתי של המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים אופניים חשמליים סקירה ותחזית ד"ר שי סופר המדען הראשי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הכנס השנתי של המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים יולי 2015, אוניברסיטת בר אילן רקע שוק הרכב במדינת ישראל ובעיקר בערים

קרא עוד

קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב ע"ש שון כרמלי ז"ל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים

קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב עש שון כרמלי זל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים קרן מלגות לחיילים בודדים באוניברסיטת תל אביב ע"ש שון כרמלי ז"ל יוזמה של בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים "החיילים הבודדים הם מופת לחברה הישראלית... החיילים הבודדים אינם לבד." רא"ל דן חלוץ,

קרא עוד

ביעור חומר ארכיוני

ביעור חומר ארכיוני 1 1. מ ט ר ה: מטרת הוראה זו לקבוע סדרים והנחיות לביעור חומר ארכיוני נטול כל ערך. 2. ה ג ד ר ו ת: בהוראה זו: "חומר ארכיוני" כל מכתב, מסמך, כרטסת, דיאגרמה, תרשים, מפה, תצלום, תוית, תיק, תקליט, סרט וכיו"ב,

קרא עוד

<4D F736F F D20FAEBF0E9FA20F2F1F7E9FA20ECECF7E5E720F4F8E8E920ECE4ECE5E5E0E42E646F63>

<4D F736F F D20FAEBF0E9FA20F2F1F7E9FA20ECECF7E5E720F4F8E8E920ECE4ECE5E5E0E42E646F63> תוכנית עסקית להתקנת מערכת סולארית תאריך: מגיש: מוגשת ל: סקירה: ביוני 2008 נחקק חוק חשוב לעידוד והקמת תחנות עצמאיות ליצור חשמל ע"י הענקת תעריפי קניה גבוהים של חשמל מתחנות אלו ולמשך 20 שנה. החוק זוכה לסביבת

קרא עוד

טבלת חישוב ציוני איכות מנהלי פרויקטים.pdf

טבלת חישוב ציוני איכות מנהלי פרויקטים.pdf ב) א) דירוג פרויקט לשלב הביצוע % סובייקטיבית % איכות % תקציב % % מניעת תוספות תכולה במהלך תכנון הפרויקט

קרא עוד

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 2002

أكاديمية القاسمي كلية أكاديمية للتربية אקדמיית אלקאסמי מכללה אקדמית לחינוך שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 2002 שאלון מוטיבציה פנימית סטופ-הראל, 00 מדוע יורדת המוטיבציה הפנימית ללמידה? הבדלים בין בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים במוטיבציה פנימית ובמשתנים המקושרים אליה מאת : אורית סטופ-הראל בהדרכת : ד"ר ג'ני קורמן

קרא עוד

Microsoft PowerPoint - CE_Candidates_2011.ppt [Compatibility Mode]

Microsoft PowerPoint - CE_Candidates_2011.ppt [Compatibility Mode] תשע"בב פתוח ו וירטואלי לקראת שנת הלמוד הלימודים יום ראשון ב- תואר מחשבים הנדסת הלימודים שנת לקראת הוירטואלי הפתוח ליום הבאים ברוכים מחשבים הנדסת עלל מקצוע פרטים מספר זוו תמצאו תשס"בב. במצגת וי שיש שינויים

קרא עוד

תקנון הגרלת מוצרי אינטל בין משתתפי כנס Technion GE

תקנון הגרלת מוצרי אינטל בין משתתפי כנס Technion GE תקנון הגרלת מוצרי אינטל בין משתתפי כנס Technion GE בכללים אלה ובכל פרסום הנוגע לפעילות ייעשה שימוש בלשון זכר, לצורכי נוחיות, אך שימוש זה כולל פניה בלשון זכר ובלשון נקבה כאחד, או רבים לפי העניין. 1. כללי

קרא עוד

פיתוח עירוני בסביבות תחנות הרכבת בתל אביב

פיתוח עירוני בסביבות תחנות הרכבת בתל אביב פיתוח עירוני מוכוון תחבורה ציבורית בסביבות תחנות הרכבת בתל אביב 20.6.16 מציגה: אירית לבהר גבאי מתכננת תנועה ארוך טווח, אגף התנועה עורכי התכנית עיריית תל אביב: אגף תכנון עיר: ניר דוד כהן אגף התנועה משרד

קרא עוד

פרק 09 ז - סוגיות אתיות בהתנהלות בעלי תפקידים בכירים.xps

פרק 09 ז - סוגיות אתיות בהתנהלות בעלי תפקידים בכירים.xps תוקפו : החל ממרץ; סוגיות אתיות ב ה ת נ ה ל ו ת בעלי תפקידים ב כ י ר י ם ר ק ע א ת י ק ה ה י א מ כ ל ו ל ש ל כ ל ל י ם ו ע ר כ י ם ש נ ו ע ד ו ל ה ג ד י ר ה ת נ ה ג ו ת ר א ו י ה ו נ כ ו נ ה. ת כ ל י ת

קרא עוד

שוויון הזדמנויות

שוויון הזדמנויות מדיניות של הערכת מורים ואיכות ההוראה פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א אוניברסיטת תל אביב, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה והמכללה האקדמית בית ברל 10.11.2010 כנס 1 מכון ואן ליר מדיניות של הערכת מורים: - מטרות ההערכה

קרא עוד

מטלת סיום שם הקורס: מורי מורים "עברית על הרצף" מוגשת ל- ד"ר האני מוסא תאריך הגשה: מגישה: זייד עביר יסודי ספר בית קחאוש אלפחם אום 1

מטלת סיום שם הקורס: מורי מורים עברית על הרצף מוגשת ל- דר האני מוסא תאריך הגשה: מגישה: זייד עביר יסודי ספר בית קחאוש אלפחם אום 1 מטלת סיום שם הקורס: מורי מורים "עברית על הרצף" מוגשת ל ד"ר האני מוסא תאריך הגשה: 10.10.2016 מגישה: זייד עביר יסודי ספר בית קחאוש אלפחם אום 1 הקדמה רכישתה של שפה שניה או זרה היא תופעה לשונית פסיכולוגית,

קרא עוד

1-1

1-1 1-1 2 ביקורת חשבונות שעור 31- ביקורת מסים התאמות חשבונאיות של יתרות ותביעות ממוסדות ורשויות תקן ביקורת 48 "אישורים חיצוניים" )בעיקר סעיף (. 6 אתיקה במסים תדריך הלשכה לרואי חשבון בדבר "כללי ההתנהגות מקצועית

קרא עוד

מסמך ניתוח תפקיד מדריך קבוצה במע"ש תעשייתי. מגישות: ציפי בן שמואל מנהלת מע"ש תעשייתי - אקי"ם חדרה דיאנה אטלס מנהלת רש"ת אלווין אשקלון קורס מיומנויות נ

מסמך ניתוח תפקיד מדריך קבוצה במעש תעשייתי. מגישות: ציפי בן שמואל מנהלת מעש תעשייתי - אקים חדרה דיאנה אטלס מנהלת רשת אלווין אשקלון קורס מיומנויות נ מסמך ניתוח תפקיד מדריך קבוצה במע"ש תעשייתי. מגישות: ציפי בן שמואל מנהלת מע"ש תעשייתי - אקי"ם חדרה דיאנה אטלס מנהלת רש"ת אלווין אשקלון קורס מיומנויות ניהול ואבטחת איכות למנהלי מע"ש חדשים 2017 רכזות הקורס

קרא עוד

ניהול פלטים אפקטיבי

ניהול פלטים אפקטיבי ניהול פלטים אפקטיבי הדרך לצמצום עלויות, לשיפור השירות, להעלאת רמת אבטחת המידע ולשמירה על הסביבה באופטימיזציה נכונה של מערך הפלט המודפס אפשר וניתן להגיע להקטנת עלויות בין 03% ל 03% לעומת מצב הבסיס. ניתן

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation צמצום עוני: מהבנת הבעיה למרחבי הפתרון פברואר, 2017 אז כמה אנשים חיים בעוני בישראל? כמה אנשים חיים בעוני בישראל? כמה אנשים חיים בעוני בישראל? קו העוני של הביטוח הלאומי )עוני יחסי( 1.712 מיליון 21.7% כמה

קרא עוד

"ניצנים" תוכנית הצהרונים

ניצנים תוכנית הצהרונים "ניצנים" - צהרונים חברתיים אוגוסט 2017 אב תשע"ז החוק, הקול הקורא, תכנית "ניצנים" החוק לפיקוח על הפעלת צהרונים לגילאי 3-8 נחקק בתהליך מואץ, ביוזמת מספר חברי כנסת, במטרה להסדיר את הפיקוח על הצהרונים במדינה.

קרא עוד

מצגת של PowerPoint

מצגת של PowerPoint ועדת היגוי ות 2015 מאי 2016 סדר יום ועדת היגוי ות מלון יהודה 2.5.2016 2015 10:30 11:15 התכנסות וארוחת בוקר - 11:30 פתיחה וברכות 11:15 11:30 12:30 סיכום 2015 - דוח סטטוס ות 2015 הצגת עיקרי הדברים ודיון

קרא עוד

Microsoft Word - Environment-Feb2009.doc

Microsoft Word - Environment-Feb2009.doc "פז" הנדסהוניהול (1980) בע "מ Ltd. PAZ Engineering & Management (1980) תכנית מתאר עכו נספח אמצעי מדיניות סביבתית - מסמך מס' - 11 מנחה 1. המלצות לתפעול וניהול סביבתי של אזורי תעשייה טווח "קצר" התפעול והניהול

קרא עוד

PowerPoint Presentation

PowerPoint Presentation המרד הגדול: התבוסה במרד והתוצאות הדמוגרפיות שלו תוצאות המרד הגדול התבוסה במרד לאחר התבוסה שנחל קסטיוס גאלוס, הנציב הסורי שלא הצליח לכבוש את ירושלים, בשנת 66 התמנה אס פ ס י נ וס למפקד המלחמה נגד היהודים.

קרא עוד

Slide 1

Slide 1 Business Model Innovation מרעיון עסקי למודל אפריל 2018 ערוץ המו"פ לטכנולוגיה וחדשנות בחינוך, Business Model Innovation Business Model Canvas / Value Proposition Canvas מבוססות על סט כלים חדשני, חדות

קרא עוד

מבט לאיראן (4 בפברואר בפברואר, 2018)

מבט לאיראן (4 בפברואר בפברואר, 2018) מבט לאיראן ר 4 ב פ ב ר ו א 2018 18 בפברואר, 2018 ע ו ר ך : ד"ר ר ז צ י מ ט במוקד אירועי השבוע ב א י ר א ן מ מ ש י כ י ם ל ה כ ח י ש א ת ד י ו ו ח י י ש ר א ל ע ל מ ע ו ר ב ו ת א י ר א נ י ת ב א י ר ו ע

קרא עוד

תהליך קבלת החלטות בניהול

תהליך קבלת החלטות בניהול תהליך קבלת החלטות בניהול לידיה גולדשמידט 2011 מהו תהליך קבלת החלטות? תהליך אק טיבי וקריטי קבלת החלטות בנושאים פשו טים ורוטיניים שפתרונן מובנה בחירה בין אל טרנטיבות החלטות מורכבות הדורשות פתרונות יצירתיים

קרא עוד

איזון סכרת באישפוז

איזון סכרת באישפוז רשיד שרית נאמנת סכרת RN מרכז רפואי ע"ש א. חולון וולפסון הכנת השטח, שיתוף פעולה של: הנהלת ביה"ח הנהלת הסיעוד מנהלי מחלקות אחיות אחראיות סוכרת היא הפרעה בחילוף החומרים הגורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם ובמקרים

קרא עוד

קובץ הבהרות מס' 1 21/07/2019 מכרז פומבי מספר 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון בע"מ

קובץ הבהרות מס' 1 21/07/2019 מכרז פומבי מספר 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון בעמ קובץ הבהרות מס' 1 21/07/2019 מכרז פומבי 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון בע"מ 1. כללי בהתאם ל 22 למכרז פומבי מס' 5/19 למתן שירותי ביקורת פנים לחברת פארק אריאל שרון )להלן: ""(, להלן קובץ

קרא עוד

גילוי דעת 77.doc

גילוי דעת 77.doc *) גילוי דעת 77 ביקורת יתרות פתיחה בגוף בו עורך המבקר ביקורת לראשונה תוכן העניינים סעיפים 4 1 מבוא 12 5 נהלי ביקורת 16 סיכום הביקורת וההשלכות על דוח רואה החשבון המבקר 13 17 תחילה גילוי דעת זה אושר עלידי

קרא עוד

חשבונאות ניהולית שיעור תמחיר ABC תמחיר זה אומר כי בגלל שלאורך השנים יותר משמעותיות מאשר בעבר צריך למדוד אותן בצורה טובה יותר לוקחים את העלוי

חשבונאות ניהולית שיעור תמחיר ABC תמחיר זה אומר כי בגלל שלאורך השנים יותר משמעותיות מאשר בעבר צריך למדוד אותן בצורה טובה יותר לוקחים את העלוי חשבונאות ניהולית שיעור..0 תמחיר ABC תמחיר זה אומר כי בגלל שלאורך השנים יותר משמעותיות מאשר בעבר צריך למדוד אותן בצורה טובה יותר לוקחים את העלויות העקיפות שיש בחברה ו, בגלל סיבות טכנולוגיות, העלויות העקיפות

קרא עוד

בס"ד

בסד ח ס ר ב ה פ ר ש ו ת ל צ ו ר כ י צ י ב ו ר ב מ ס ג ר ת אישור תכניות ב נ י י ן ע י ר תוכן העניינים פ ר ק נ ו ש א ע מ ו ד 2 5 8 2 6 4 מ ב ו א תקציר מנהלים.1.2 2 6 6 3. פירוט הממצאים 2 6 6 3. 1 הפרשות שטחים

קרא עוד

אתר איראני פרסם נאום, שנשא מזכ"ל חזבאללה בפורום סגור בו הביע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר ע"י בכירים מאיראן ומחזבאללה

אתר איראני פרסם נאום, שנשא  מזכל חזבאללה בפורום סגור בו הביע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר עי בכירים מאיראן ומחזבאללה 14 ב מ ר ץ 2018 אתר איראני פרסם נאום, שנשא מזכ"ל חזבאללה בפורום סגור בו ה ב י ע נאמנות מוחלטת למנהיג איראן. הצהרות דומות התפרסמו בעבר ע"י בכירים מאיראן ו מ ד"ר ר ז צ י מ ט עיקרי המסמך ב- 12 ב מ ר ץ פ ר

קרא עוד

תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת ל

תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת ל תהליך הגשה והנחיות כתיבה לעבודת גמר / תזה פרקים הקדמה תהליך הגשת עבודת המחקר ואישורה הנחיות תוכן לעבודת המחקר הנחיות כתיבה לעבודת המחקר הקדמה במסגרת לימודי החוג לפסיכולוגיה תואר שני במרכז האוניברסיטאי

קרא עוד

Microsoft Word - I900-Tips_and_Tricks

Microsoft Word - I900-Tips_and_Tricks טיפים וטריקים Samsung I900 Omnia מקש כיבוי / הדלקה שקע ריסט מצלמה קדמית מקש מיוחד מקש הגברת / הנמכת השמע שקע הטענה / אוזניות מקש סיבוב מסך מקש ניתוק שיחה מקש מענה שיחה מקש ניווט 1 תפעול כללי מעבר בין פרופילים

קרא עוד

תואר שני M.A. בייעוץ ופיתוח ארגוני בית הספר למדעי ההתנהגות

תואר שני M.A. בייעוץ ופיתוח ארגוני בית הספר למדעי ההתנהגות תואר שני M.A. בייעוץ ופיתוח ארגוני בית הספר למדעי ההתנהגות תואר שני M.A. בייעוץ ופיתוח ארגוני המוסמך בייעוץ ופיתוח ארגוני נוסדה ב- 004 כתכנית הראשונה בארץ, בעלת חדשני וייחודי בנוף האקדמי, הרואה את היועץ

קרא עוד

כללים להעסקת קרובי משפחה ועבודה נוספת ברשויות המקומיות

כללים להעסקת קרובי משפחה ועבודה נוספת ברשויות המקומיות כללים להעסקת קרובי משפחה ברשויות המקומיות מגישה: מרגלית בוטרמן, עו"ד ממונה )כ"א ושכר( משפטית משרד הפנים איסור העסקת קרובי משפחה הדין הישראלי מטיל מגבלות על הזכות של הרשות המקומית להתקשר עם קרוב משפחה של

קרא עוד

וועדת הלסינקי מרכזית - מטרות ואמצעים

וועדת הלסינקי מרכזית - מטרות ואמצעים מערכת האישור והמעקב אחר ניסויים קליניים בישראל - הצעות לשיפור דר' אבי לבנת 4 אוקטובר, 2018 מטרה: ייעול האישור והניטור של ניסויים קליניים רב-מרכזיים תהליך אחיד, מניעת כפילויות קיצור זמן קבלת האישור האתי

קרא עוד

ב א ו ג ו ס ט 2 ה מ ד ו ב ר ב ס כ ו ם ש ל. צ ו ק" עיקרי הדברים סיוע איראני לטרור הפלסטיני : נמשכות העברות כספים איראניות למשפחות שהידים ברצועת עזה באמ

ב א ו ג ו ס ט 2 ה מ ד ו ב ר ב ס כ ו ם ש ל. צ ו ק עיקרי הדברים סיוע איראני לטרור הפלסטיני : נמשכות העברות כספים איראניות למשפחות שהידים ברצועת עזה באמ ב א ו ג ו ס ט 2 ה מ ד ו ב ר ב ס כ ו ם ש ל. צ ו ק" עיקרי הדברים סיוע איראני לטרור הפלסטיני : נמשכות העברות כספים איראניות למשפחות שהידים ברצועת עזה באמצעות אגודת הצדקה אלאנצאר, המזוהה עם הג' האד האסלאמי

קרא עוד

תקנון ועדות קבלה לתואר בוגר אוניברסיטה

תקנון ועדות קבלה לתואר בוגר אוניברסיטה 1 10-02 1. מ ט ר ה: מטרת נוהל זה זה היא לקבוע את תפקידיהן של הוועדה האוניברסיטאית לענייני קבלה ושל ועדות הקבלה הפקולטיות, ואת הרכבן. פרק ראשון: הוועדה האוניברסיטאית לענייני קבלה סמכויות 2. הוועדה ותפקידיה:

קרא עוד

מדעי הרוח

מדעי הרוח מדעי הרוח היא משפיעה על מטוסים וספינות, היא מאיצה את התפשטותן של שריפות, היא גורמת לסגירה של כבישים ויכולה לגרום לאובדן של חיי אדם. זו הרוח, שבחיי היומיום אנחנו כמען לא שמים לב אליה, אך ברגע אחד היא יכולה

קרא עוד

Microsoft PowerPoint - TeacherShortcoming_Goldstein

Microsoft PowerPoint - TeacherShortcoming_Goldstein שילוב טכנולוגיות מידע בהכשרת מורים ד"ר אולז'ן גולדשטיין מכון מופ"ת ומכללת קיי 1 נושאים לאילו מטרות משלבים טכנולוגיות מידע בהכשרת מורים? כיצד מורי המורים משלבים בהוראה את טכנולוגיות מידע? כיצד מכשירים את

קרא עוד

ForMenahelHeshbonot

ForMenahelHeshbonot מנה"ח לכל מומלץ הנהלת החשבונות של בינה מודול הנחיות עבור ריכוז מודול הנהלת החשבונות של בינה שונה בתפיסת עולמו ממודולים דומים בתוכנות הנהלת חשבונות. בתפיסת עולם זו, הנהלת החשבונות היא פועל יוצא של הפעילות

קרא עוד

לסטודנטים במבוא מיקרו שבכוונתם לגשת למועד ב': אנו ממליצים לכם לפתור מחדש את המבחן שהיה במועד א'. עדיף לפתור בלי לראות את התשובות הנכונות מסומנות. לשם

לסטודנטים במבוא מיקרו שבכוונתם לגשת למועד ב': אנו ממליצים לכם לפתור מחדש את המבחן שהיה במועד א'. עדיף לפתור בלי לראות את התשובות הנכונות מסומנות. לשם לסטודנטים במבוא מיקרו שבכוונתם לגשת למועד ב': אנו ממליצים לכם לפתור מחדש את המבחן שהיה במועד א'. עדיף לפתור בלי לראות את התשובות הנכונות מסומנות. לשם כך העלינו לפורטל שאלון מעורבל ללא שום סימונים עליו.

קרא עוד

מצגת של PowerPoint

מצגת של PowerPoint התחדשות עירונית שער יוספטל כנס תושבים 7.12.2017 מה במפגש? התחדשות עירונית בבת ים שלבי התכנון תיאור המתחם והסביבה הצגת עקרונות התכנון עקרונות שלב היישום מילוי שאלון ודיון בקבוצות.1.2.3.4.5.6 מהי התחדשות

קרא עוד

סיכום האירועים בגבול רצועת עזה 21 באוקטובר 2018 ב- 17 ב א ו ק ט ו ב ר 2018 כ ל ל י ש ו ג ר ו ש ת י ר ק ט ו ת ל ע ב ר י ש ר א ל. א ח ת מ ש ת י ה ר ק ט

סיכום האירועים בגבול רצועת עזה 21 באוקטובר 2018 ב- 17 ב א ו ק ט ו ב ר 2018 כ ל ל י ש ו ג ר ו ש ת י ר ק ט ו ת ל ע ב ר י ש ר א ל. א ח ת מ ש ת י ה ר ק ט סיכום האירועים בגבול רצועת עזה 21 באוקטובר 2018 ב- 17 ב א ו ק ט ו ב ר 2018 כ ל ל י ש ו ג ר ו ש ת י ר ק ט ו ת ל ע ב ר י ש ר א ל. א ח ת מ ש ת י ה ר ק ט ו ת, ש נ ש א ו כ מ ו ת ג ד ו ל ה ש ל ח ו מ ר נ פ ץ,

קרא עוד

מנהל עסקים תואר ראשון שנה א' שם קורס אנגלית רמת טרום בסיסי א' שם המרצה קוד הקורס 698 מתכונת סמסטריאלי נקודות זכות אנגלית רמת טרום בסיסי ב' סמסטר

מנהל עסקים תואר ראשון שנה א' שם קורס אנגלית רמת טרום בסיסי א' שם המרצה קוד הקורס 698 מתכונת סמסטריאלי נקודות זכות אנגלית רמת טרום בסיסי ב' סמסטר מנהל עסקים תואר ראשון שנה א' אנגלית רמת טרום בסיסי א' שם המרצה 698 נות זכות 699 אנגלית רמת טרום בסיסי ב' 701 אנגלית רמת בסיסי 70 אנגלית רמת מתקדמים א' 107 אנגלית רמת מתקדמים ב' 800 8004 8006 810 מתמטיקה

קרא עוד

מדריך למרצים ומתרגלים 1

מדריך למרצים ומתרגלים 1 מדריך למרצים ומתרגלים 1 תוכן עניינים מדריך למרצים ומתרגלים...1 קבלת סיסמה לתחנת מידע למרצה...3 הוספת חומרי למידה...6 הוספת מורשה גישה לאתר הוספת מטלה קורס...9 לאתר הקורס...11 בחירת בודקים למטלה...17 מערכת

קרא עוד

יחידת הגנה על מידע וסייבר בתעשייה תכנית העבודה 2017

יחידת הגנה על מידע וסייבר בתעשייה  תכנית העבודה 2017 המשרד להגנת הסביבה אסדרת הגנת סייבר בהיתרי רעלים יעקב דולמצקי מנהל יחידת הגנה על מידע וסייבר בתעשייה המשרד להגנת הסביבה 1 הסקר כלל 21 מדינות ברחבי העולם 359 מפעלים בסקטורים הבאים: מדגם הנתונים לסקר 11%

קרא עוד

EY widescreen presentation

EY widescreen presentation כנס הדירקטורים השנתי ה- 7 בסימן Business disruption 24.4.18 תפקיד הדירקטור בשימור החוסן הארגוני בעידן של חוסר וודאות אריאל הורוביץ, שותף, מנהל מחלקת סיכונים, אשכול הייעוץ, EY ישראל 2 האם הארגון שלך מוכן

קרא עוד

תקנון לדרגות קידום מורה בכיר/מרצה/מרצה בכיר/ מרצה בכיר א' מכללת אלקאסמי 3102/3102 תשע"ד ועדת המינויים המוסדית

תקנון לדרגות קידום מורה בכיר/מרצה/מרצה בכיר/ מרצה בכיר א' מכללת אלקאסמי 3102/3102 תשעד ועדת המינויים המוסדית תקנון לדרגות קידום מורה בכיר/מרצה/מרצה בכיר/ מרצה בכיר א' מכללת אלקאסמי 3102/3102 תשע"ד ועדת המינויים המוסדית 1. כללי מטרת הכללים להנהגת דרגות קידום היא לקדם את המעמד האקדמי של המוסדות האקדמיים להכשרת

קרא עוד

מכרזי דיור להשכרה ארוכת טווח "דירה להשכיר בפרדס", אור יהודה "דירה להשכיר בחולון" עוזי לוי, מנכ"ל דירה להשכיר

מכרזי דיור להשכרה ארוכת טווח דירה להשכיר בפרדס, אור יהודה דירה להשכיר בחולון עוזי לוי, מנכל דירה להשכיר מכרזי דיור להשכרה ארוכת טווח "דירה להשכיר בפרדס", אור יהודה "דירה להשכיר בחולון" עוזי לוי, מנכ"ל דירה להשכיר דיור להשכרה ארוכת טווח מטרות "דירה להשכיר" יצירת מאסה קריטית של אלפי יחידת דיור לשכירות ארוכת

קרא עוד

(Microsoft PowerPoint - \356\366\342\372 \354\353\360\361 ver3.pptx)

(Microsoft PowerPoint - \356\366\342\372 \354\353\360\361 ver3.pptx) ברוכים הבאים לכנס מקצועי בנושא : 28 לאוקטובר 2015, ד"ר טל מופקדי ד"ר רועי שלם מנהלי פורום הגבלים עסקיים ורגולציה רקע ונתונים ד"ר טל מופקדי וד"ר רועי שלם /// פורום הגבלים עסקיים ורגולציה 3 גז טבעי מקור

קרא עוד