נייר עמדה- מתקן כליאה למבקשי מקלט

תמליל

1 השלכות נפשיות ופסיכו-סוציאליות של גירוש ילדים שנולדו בישראל למהגרי עבודה נייר עמדה נייר עמדה זה נכתב על ידי קבוצת מטפלים וחוקרים בתחום בריאות נפש. נייר העמדה נכתב על דעתם, וכחלק מהידע המקצועי, הניסיון הקליני והמחקרי שלהם. נייר העמדה לא נכתב מטעם המוסדות, האיגודים המקצועיים והארגונים אליהם שייכים הכותבים/ות. כתיבה: ד"ר עידו לוריא,,MPH,MD פסיכיאטר מומחה, בעל תואר מוסמך בבריאות הציבור, לשעבר מנהל מרפאת בריאות הנפש לחסרי מעמד "גשר" של משרד הבריאות, מנהל מרפאת מבוגרים, המרכז לבריאות הנפש "שלוותה", יו"ר החברה לבריאות הנפש בקהילה, מרצה בכיר בחוג לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה ע"ש סאלקר, אוניברסיטת תל אביב. ד"ר יעל מאיר,,PhD פסיכולוגית קלינית מומחית, פוסט-דוקטורנטית במחלקה למדעי העיסוק והריפוי בעיסוק בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בריטיש קולומביה, קנדה, מומחית במחקר ובטיפול פסיכולוגי בילדים, בני נוער ומשפחות במצבי הגירה. ד"ר שמואל קרון,,MPA,MD פסיכיאטר מומחה, בעל תואר מוסמך במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד, לשעבר מנהל המרכז לבריאות הנפש "שלוותה", לשעבר ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל. רתם זמיר,,MA פסיכולוגית קלינית מומחית, דוקטורנטית בתכנית ללימודי פרשנות ותרבות, מסלול פסיכואנליזה, באוניברסיטת בר-אילן. פרופ' דני חמיאל,,PhD פסיכולוג קליני ורפואי בכיר, פרופסור חבר קליני במרכז הבינתחומי הרצליה, מנהל מקצועי תוכניות חוסן חינוכיות, מרכז חוסן תל אביב ושרותי בריאות כללית. ד"ר עסאם דאוד,,MD פסיכיאטר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, פסיכותרפיסט לילדים ולמבוגרים, מייסד שותף ומנהל שירותי בריאות הנפש בארגון.Humanity Crew פרופ' יובל בלוך,,MD פסיכיאטר מומחה בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהל מרפאת ילדים ונוער, ומנהל יחידת המחקר במרכז לבריאות הנפש "שלוותה", פרופסור חבר בחוג לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. פרופ בלהה דוידזון-ערד,,PhD, MSW עובדת סוציאלית, חברת הסגל הבכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית ע ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב. נעם סרנה,,BA סטודנט לפסיכולוגיה קלינית, המרכז האקדמי רופין. 1

2 תקציר מעצר, כליאה וגירוש של ילדים מסכנים את בריאותם הנפשית ואת התפתחותם העתידית באופן משמעותי וחמור. לגירושם של ילדי מהגרים יש השפעה שלילית נרחבת וברורה על מצבם הנפשי של הילדים ומשפחותיהם, שיכולה להתבטא בהפרעות שונות, ובכללן דיכאון, חרדה, הפרעת עקה בתר- חבלתית PTSD(,)Posttraumatic stress disorder, הפרעות התנהגות ועוד. השפעה זו קשורה לפגיעות הגבוהה של ילדי מהגרים עקב השתייכותם לאוכלוסייה מוחלשת, אך גם לתהליך המעצר, הכליאה, והגירוש למדינה שהיא זרה עבורם, שבכללו מהווה גורם עקה,)stress( עם פוטנציאל טראומתי. ספק אם במדינת היעד לגירוש יהיה טיפול מותאם שפתית ותרבותית עבור אותם הילדים, שככל הנראה יזדקקו לטיפול נפשי. איגודים מקצועיים בתחומי הבריאות ובריאות הנפש בישראל ובעולם יצאו כנגד מדיניות גירוש ילדים, לאור הנזק לילדים ולמשפחותיהם. ההוכחות המוצקות בדבר ההשלכות הקשות על בריאות הנפש של ילדים ומתבגרים צריכות לעמוד בליבם של שיקולי המדיניות ביחס למעמדם של צעירים אלו ולנגד עיניו של כל גורם הנוטל חלק בגירוש ובתהליכים הקשורים אליו, העלול להימצא אחראי לפגיעה בבריאותם ובשלומם של ילדים ובני נוער אלו. 2

3 רקע לגירושם של ילדי מהגרים יש השפעה שלילית נרחבת וברורה על מצבם הנפשי והמשפחתי של הילדים ומשפחותיהם. השפעה זו קשורה לשלושה ממדים המאפיינים את תהליך הגירוש, אותם נסקור בנייר עמדה זה: פגיעות גבוהה של ילדי מהגרים בטרם תהליך הגירוש עקב השתייכותם לאוכלוסייה מוחלשת. מהגרי עבודה ומהגרים לא מתועדים מהווים קבוצת אוכלוסייה בעלת סיכון מוגבר לבעיות פסיכו-סוציאליות רבות )כגון עוני למצוקה נפשית ולבעיות גופניות ונפשיות שלהם ושל ילדיהם. 1 וגילויי אפליה וגזענות(, חווית המעצר והכליאה כחוויית עקה )Stress( קיצונית בעלת פוטנציאל טראומתי. הגירוש מארץ לידתו של הילד תוך קטיעת הרצף החינוכי והחברתי של הילד ומעבר למדינת עולם שלישי שהינה זרה לילד, שם הילד חווה חוסר בהירות לגבי העתיד, אי- ידיעת השפה והתרבות ובידוד חברתי. השילוב של גורמי סיכון רבים וקיצוניים אלה הינו בעל פוטנציאל להשפעה הרסנית על בריאותם הנפשית של ילדים. 2 )1 )2 )3 לדעתנו המקצועית, המבוססת על ניסיון קליני רב שנים של טיפול במהגרי עבודה ובמשפחותיהם, וכן על ממצאי מחקרים רבים, בארץ ובעולם, תהליך המעצר, הכליאה והגירוש מסכנים את בריאותם הנפשית של הילדים ואת התפתחותם העתידית באופן משמעותי וחמור. לגבי הילדים המגורשים, כיון שזהותם החברתית-תרבותית ושפתם היא עברית )חלקם אף לא יודעים את השפה בפיליפינים- טאגאלוג(, ספק אם במדינת היעד יהיה טיפול מותאם שפתית ותרבותית עבור אותם הילדים, שככל הנראה יזדקקו לטיפול נפשי. לפיכך, יש חשיבות קריטית למציאה מיידית של חלופות לאמצעים אלה, המופעלים כיום כנגד קטינים המוגדרים מעצם גילם כחסרי ישע. השפעת מעצר, כליאה וגירוש על בריאותם של ילדי מהגרים ילדיהם של מהגרים לא מתועדים הינם בסיכון מוגבר לתחלואה נפשית.1 התנאים הדרושים לשם התפתחותם התקינה של ילדים ושמירה על רווחתם הנפשית כוללים סביבה בטוחה ויציבה המאפשרת לילד חוויה של בטחון בסיסי, השתייכות ומוגנות. מניעה של כל אחד מהגורמים הללו פוגעת בהתפתחות התקינה של כל ילד/ה או מתבגר/ת. ילדים עד גיל 18 מצויים בשלבים מורכבים של פיתוח וביסוס אישיותם, יכולותיהם וחוסנם. לפיכך, ילדים ובני נוער. לאור זאת, מתאפיינים ברמת פגיעות גבוהה יותר מבחינה נפשית בהיחשפם לגורמים סטרסוגניים 3 1 Dick M, Fennig S, Lurie I, Identification of emotional distress among asylum seekers and migrant workers by primary care physicians: The open clinic experience: A brief report, Isr J Psychiatry Relat Sci, 2015, 52 (3): Sameroff, A., Seifer, R., & McDonough, S. C. (2004). Contextual Contributors to the Assessment of Infant Mental Health. Handbook of Infant, Toddler, and Preschool Mental Health Assessment, Copeland, W. E., Shanahan, L., Costello, J., & Angold, A. Childhood and adolescent psychiatric disorders as predictors of young adult disorders. Archives of General Psychiatry, 66,

4 כיום ישנה הכרה בינלאומית בצורך להגנה על רווחתם הנפשית של ילדים וסיפוק תנאים מיטביים להתפתחותם, כולל אחריות המדינה לכך, המתבטאת בחקיקה מותאמת לצרכיהם של ילדים ובני נוער ולהגנה עליהם. כך, באמנה בדבר זכויות הילד של האו"ם )1989, מדינת ישראל חתומה עליה ואישרה אותה החל משנת 1991( מצוין כי : 4 "בשל אי-בגרותו הפיזית והנפשית, זקוק הילד לביטחונות והשגחה מיוחדים, לרבות הגנה משפטית נאותה בטרם לידה ולאחריה" וכן נקבע כי "בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה". כמו כן "המדינות החברות מקבלות על עצמן להבטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו...ללא הפליה משום סוג שהוא, ללא קשר עם גזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי, אתני, או חברתי, רכוש, נכות, לידה או מעמד אחר, בין אם של הילד, ובין אם של הוריו או אפוטרופסו החוקי". בארץ כמו גם בעולם, מהגרי עבודה לא מתועדים מהווים קבוצת אוכלוסייה עם סיכון מוגבר לבעיות פסיכו-סוציאליות רבות )עוני, גילויי אפליה וגזענות(, למצוקה נפשית ולבעיות גופניות ונפשיות. 5 גם ילדי מהגרי עבודה הינם בעלי סיכון מוגבר לתחלואה נפשית. 7 6, הסיבה לתחלואה זו, קשורה להשפעות פסיכו-סוציאליות של הסביבה שבה גדלים ילדים אלה. בין הגורמים אשר מסכנים את בריאותם הנפשית של ילדים שנולדו למהגרי עבודה ניתן למנות גילוי אפליה וגזענות, גישה מצומצמת לשירותי בריאות, חינוך ורווחה, מיעוט בתמיכה חברתית, התפתחות וגדילה ב"מחסני הילדים" בגיל הרך, וחשיפה לאירועי חיים שליליים שונים כגון פרידה פתאומית מאחד ההורים על רקע גירושו 6,. 7 החברה לחקר גיל ההתבגרות פרסמה הצהרת קונצנזוס 8 הכוללת ראיות מחקריות בנוגע להשפעה השלילית הנפשית וההתפתחותית מכך שהילד או ההורה מוגדרים בעלי סטטוס בלתי מורשה/מתועד במדינה בה הם חיים. ההשלכות הכרוכות במעמד זה עבור המשפחה מונעות את התפתחותם החיובית של ילדים ובני נוער, וכתוצאה מכך הם סובלים מפערים שליליים בנושאים של חינוך, כלכלה ובריאות נפשית, ביחס לבני גילם בעלי מעמד חוקי. יתרה מכך, מחקרים מראים 4 האמנה לזכויות הילד )1989(. כתבי אמנה, מספר אמנה 1038; כרך 31, עמ' Dick M, Fennig S, Lurie I, Identification of emotional distress among asylum seekers and migrant workers by primary care physicians: The open clinic experience: A brief report, Isr J Psychiatry Relat Sci, 2015, 52 (3): Meir, Y., Slone, M., & Lavi, I. (2012). Children of illegal migrant workers: Life circumstances and mental health. Children and Youth Services Review, 34(8), מאיר, י. וסלואן, מ. )2016). דו"ח מחקר: מיפוי התנאים ההתפתחותיים ב"מחסני הילדים", הגנים הפיראטיים בהם שוהים ילדי מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בישראל. אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, ישראל. 8 Yoshikawa, H., Suárez-Orozco, C., & Gonzales, R. G. (2017). Unauthorized Status and Youth Development in the United States: Consensus Statement of the Society for Research on Adolescence. Journal of Research on Adolescence, 27(1),

5 כי אפילו במשפחות בהן רק אחד מההורים אינו מתועד, והילד הינו בעל מעמד קבוע, עדיין ישנה פגיעות התפתחותית רבה מבחינה חינוכית, חברתית וקוגניטיבית בקרב ילדים מתבגרים. 11, 10, 9 נעשה שימוש בשיטות מחקר איכותניות במחקר בארה"ב בקרב 20 ילדים בגילאי הכוללות קבוצות מיקוד וראיונות עומק פרטניים לבחינת סוגיות העולות בקרב בני נוער שהיו בסיכון לגירוש ו/או שהוריהם גורשו או שהיו בסכנת גירוש. מהמחקר עלה כי בני הנוער מבינים וחווים את לחץ החיים במשפחות אלה, ותוארה חוויה פנימית מפוצלת של המציאות, המתאפיינת בניסיון של הילדים להמשיך ולחיות את חייהם, תוך הסתרה של הפחד הבלתי פוסק מגירוש הוריהם. התמודדות זו גורמת לפיצול בזהותם, ולקושי בחוויה של מציאות לכידה ושלמה. במחקר שנערך בישראל השתתפו 68 ילדים בגילאים 8-14 שנולדו בישראל למהגרים משלוש קבוצות: ילדים להורים מהגרי עבודה לא מתועדים מהפיליפינים, ילדים להורים מהגרי עבודה לא מתועדים מאפריקה וילדים לעולים אזרחי ישראל מבוכרה. במחקר נבדקה רמת החשיפה של הילדים לאירועי חיים שליליים באמצעות כלים כמותניים מתוקפים ומקובלים לבדיקת חשיפה לאירועי חיים שונים. נמצא כי כל הילדים דיווחו על חשיפה גבוהה לאירועי חיים שליליים, כגון מחלה קשה של אחד ההורים, וחשיפה גבוהה מאוד לאלימות ולבריונות בשכונה כולל חוויה אלימה שהילדים חוו בעצמם. עם זאת, ילדי מהגרי עבודה חוו בנוסף לאירועים אלה גם אירועים שליליים ייחודיים למצבם, ובפרט גירוש של אב המשפחה וחיים במשפחה שבה אחד ההורים חי בחו"ל וכן מגורים בסביבת חיים צפופה יותר. בנוסף, נמדדה רמת הקשיים הפסיכולוגיים של הילדים באמצעות שאלוני (SDQ)- Strengths and Difficulties Questionnaires שהינם כלים מתוקפים ומקובלים בספרות המחקרית להערכת תפקודם הפסיכולוגי של ילדים ובני נוער. במחקר זה נמצא כי החשיפה לאירועי חיים אלה נקשרה לעלייה ברמת הקשיים החברתיים, רגשיים והתנהגותיים לפי דיווחי הילדים, בנוסף המורים דיווחו על עלייה בסימפטומים ההתנהגותיים. 6 במחקר נוסף שנערך בישראל ובחן את בריאותם הנפשית של ילדי מהגרי עבודה נערכה השוואה בין תחלואה נפשית של 271 ילדים בגילאי משלוש קבוצות: ילדים שהיגרו לישראל עם הוריהם, ילדים שנולדו למהגרי עבודה וילדים שנולדו בישראל להורים שהינם אזרחים. בקרב שתי קבוצות ילדי מהגרים נמצאה רמה גבוהה יותר של מצוקה פסיכולוגית, חרדה ודיכאון ביחס לקבוצת ילדי האזרחים, כפי שנמדד על ידי שאלון ה-( BSI ) Brief Symptom Inventory שאלון 9 Brabeck, K. M., Sibley, E., Taubin, P., & Murcia, A. (2016). The influence of immigrant parent legal status on US-born children's academic abilities: The moderating effects of social service use. Applied Developmental Science, 20(4), Ortega, A. N., Horwitz, S. M., Fang, H., Kuo, A. A., Wallace, S. P., & Inkelas, M. (2009). Documentation status and parental concerns about development in young US children of Mexican origin. Academic pediatrics, 9(4), Suárez-Orozco, C., Yoshikawa, H., Teranishi, R., & Suárez-Orozco, M. (2011). Growing up in the shadows: The developmental implications of unauthorized status. Harvard Educational Review, 81(3), Horner, P., Sanders, L., Martinez, R., Doering-White, J., Lopez, W., & Delva, J. (2014). I Put a Mask on the human side of deportation effects on Latino youth. Journal of Social Welfare and Human Rights. 5

6 נפוץ ומקובל למדידת מצוקה נפשית וסימפטומים פסיכיאטריים. 13 במחקר אחר שבחן 99 ילדים בגילאי 4.5 עד 7.5, שנולדו בישראל למהגרי עבודה מאסיה ומאפריקה, נמצא כי הילדים סבלו מרמות חרדה, דיכאון וקושי חברתי גבוה משמעותית מהנורמה כפי שנמדד על ידי מדד ה- BPI. המשמש כראיון פסיכיאטרי לגיל הרך 14 ממצאים אלה ממחקרים בינלאומיים וממחקרים ישראליים מצביעים על הפגיעות המוגברת של ילדי מהגרי עבודה, אשר מלכתחילה מעמידה אותם בסיכון גבוה לחוויית מצוקה פסיכולוגית גבוהה ולתחלואה נפשית גבוהה ביחס לבני גילם. 2. מעצר וכליאה כגורמי סיכון טראומתיים כמעט כל עצור, ובפרט אדם העובר לראשונה בחייו חווית מעצר וכליאה, חווה מעצם כליאתו במתקן מעצר מצב של עקה.(Stress( הקשר בין כליאה להשפעה שלילית על מצבם הנפשי של מהגרים מודגם באופן חוזר בסקרים, מדגמים ומחקרים ממדינות שונות ובקרב קבוצות אתניות רבות. 15 במחקר שבדק את השפעת כליאה על בריאותם הנפשית של מבקשי מקלט נבדקו 10 משפחות של מבקשי מקלט שנכלאו לתקופות ממושכות, ונמצא כי לכל הנבדקים הייתה לפחות אבחנה פסיכיאטרית אחת, בעוד ש- 86% מהמבוגרים ו- 80% מהילדים סבלו מיותר מאבחנה אחת, כולל דיכאון רבא )מאג'ורי(, חרדת נטישה, הפרעת עקה בתר-חבלתית,PTSD( Posttraumatic,)stress disorder הפרעה מרדנית-התנגדותית והרטבת לילה. כל המבוגרים פרט לאחד ביטאו מחשבות אובדניות באופן מתמשך, וכך גם למעלה ממחצית הילדים. חמישה מבוגרים וחמישה ילדים ביצעו ניסיון אובדני או נקטו בפגיעה עצמית. מבנה המחקר ותוצאותיו מצביעים על כך שתחלואה נפשית ופגיעה עצמית אינן תולדה של חשיפות עבר והטראומה שקדמה לכליאה בלבד, אלא קשורות בקשר הדוק לחוויית הכליאה עצמה. 16 במאמר סקירה על השלכות נפשיות של מדיניות הגירה, מעצר וכליאה על מצבם הנפשי והתפתחותם, מודגש הנזק הפוטנציאלי והסיכון לפגיעה ביכולת ההתקשרות,)Attachment( לטראומטיזציה, ולחשיפה לעקה רעילה stress( )Toxic למוח המתפתח של הילד Nakash, O., Nagar, M., Shoshani, A., Zubida, H., Harper R. (2012). The effect of acculturation and discrimination on mental health symptoms and risk behaviors and among adolescent migrants in Israel. Cultural Diversity & Ethnic Minority Psychology, 18(3), Meir, Y. Slone, M., Levis, M., Reina, L., & Livni, B. D. Y. (2012). Crisis intervention with children of illegal migrant workers threatened with deportation. Professional Psychology: Research & Practice, 43(4), DOI /a von Werthern, M., Robjant, K., Chui, Z., Schon, R., Ottisova, L., Mason, C., & Katona, C. (2018). The impact of immigration detention on mental health: a systematic review. BMC psychiatry, 18(1), 382. doi: /s y 16 Mares P. Borderline: Australia s treatment of refugees and asylum seekers 2nd ed. Sydney: UNSW Press, Wood LCN. Impact of punitive immigration policies, parent-child separation and child detention on the mental health and development of children. BMJ Paediatrics Open 2018;2:e doi: / bmjpo

7 ממצאים אלה שוחזרו גם במחקר ישראלי שנערך בקרב 66 ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים בגילאים שנעו בין שנה ל- 25, שהוריהם מהגרי עבודה לא מתועדים או מבקשי מקלט, שנכלאו בישראל לפרקי זמן שנעים בין שלושה ימים לשנתיים, במתקנים: סהרונים, מת"ן, יהלו"ם, קציעות או גבעון. מהמחקר עלה כי הליך המעצר נחווה כחוויה שלילית וקשה ביותר עבור הילדים. באף אחד מן המעצרים של ילדי המהגרים לא הוצג למשפחות צו מעצר ולא נכחה בהליך עובדת סוציאלית. ב- 44% מהמקרים פקחי ההגירה פרצו את דלת הבית. 78% מהאימהות העידו כי לא אפשרו להן לערוך שיחת טלפון בזמן המעצר. עוד עלה כי בכל מעצר נכחו בממוצע כעשרה פקחים, גברים לובשי מדים. 62% מהמשתתפים העידו כי במהלך מעצרם נכחו גם חיילים או שוטרי משמר גבול נושאי נשק. 19% מהילדים הופרדו מבני משפחותיהם במהלך הכליאה. 64% מהקטינים נכלאו בחדר עם משפחות נוספות, יותר מ- 10 אנשים בחדר בממוצע. קטינים רבים ציינו כי לא ניתנה להם גישה מלאה לציוד האישי שלהם. עוד הילדים דיווחו על היעדר של שירותי רפואה, רווחה וחינוך מספקים במתקני הכליאה. עוד נמצא כי שיעור ניכר מההורים חוו רמות גבוהות של מצוקה פסיכולוגית כגון חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות. שהינה מעל הנורמה 18 והילדים חוו קשיים פסיכולוגים כלליים ברמה ילדים? מדוע תהליכי המעצר והכליאה הינם בעלי השפעה מזיקה על בריאותם הנפשית של עוד בטרם המעצר מתקיים שלב האיום הפוטנציאלי, בו מתקבלת ההודעה על חיפושים של משטרת ההגירה. הילד נחשף, בהתאם לגילו הכרונולוגי ולרמת הכישורים הקוגניטיביים שלו לידיעה שיש גורם הרודף אותו ואת משפחתו ונחשף לשינויים רבים במרקם חיי המשפחה. כך, מתרחשת פגיעה מהותית בחוסן של המשפחה וההורה/ים, שהיוו משענת רגשית וגורם מתווך לסביבה עבור הילד, הם כעת מלאי חרדה ואינם זמינים רגשית עבורו. לכן הילד, בהתבסס על השינוי הדרמתי בסביבתו וההבנה החלקית שגיבש לגבי הסיטואציה עלול לפתח חרדה על ביטוייה השונים. החיים בצל איום לגירוש תועדו מחקרית כגורם לפגיעה נפשית מתמשכת בקרב ילדים ומקושרים בין השאר לחוויית סטרס מתמיד, בידוד, חוסר אונים וטראומטיזציה. 19 בהמשך, תהליך המעצר בישראל כולל מספר מאפיינים בעל פוטנציאל מזיק לבריאותם הנפשית של ילדים. מאפיין ראשון הינו הפתאומיות שבה מתרחש תהליך המעצר. ילדים רבים נחשפים בפועל לרדיפה ברחוב אחריהם או אחרי הוריהם, לכניסה של משטרת ההגירה אל ביתם במפתיע, לעיתים רבות בשעות הלילה או הבוקר המוקדמות. אקט הרדיפה טרם המעצר של הילדים, של הוריהם ואף של חבריהם גם הוא משפיע באורח מהותי עליהם. מדובר בפגיעה מהותית בחוויית הבטחון הבסיסית שלהם, התפוררות תחושת ההגנה ממוסדות החוק במדינה בה הם חיים ותחושת פגיעות מתמדת וחוסר גבולות. הליך המעצר של המשפחה נעשה באופן פתאומי. לרוב, לילד או להורה לא מתאפשר תהליך של פרידה, הסתגלות והכנה לקראת העזיבה. הליך זה עשוי להוביל 18 מאיר, י. ואילן ר. )2014(. מיפוי תנאי המעצר והכליאה של ילדים חסרי מעמד בישראל. בתוך: ברמן י., מאיר, י. ואילן ר., חלופות למעצר של ילדי מהגרים בישראל. דו"ח בהוצאת המוקד לפליטים ולמהגרים. 19 Salas, L. M., Ayón, C. and Gurrola, M. (2013), Estamos Traumados: The Effect of anti-immigrant sentiment and policies on the mental health of Mexican immigrant families. J. Community Psychol., 41: doi: /jcop

8 לתחושה של הילד כי הוא נתלש בפתאומיות מביתו ומסביבת חייו, ולפיכך עשויה ליצור קיטוע פתאומי בחוויית הרצף הפסיכולוגי. קיטוע מסוג זה עשוי להביא לפגיעה ביכולת האינטגרציה של מחשבות, דימויים, תחושות ורגשות ולפיכך לפגוע בתחושת ההמשכיות של העצמי. 20 כמו כן, גירוש פתאומי אינו מאפשר להורים להתארגן מבעוד מועד לקראת החזרה לארץ המוצא, דבר המהווה גורם לחץ בפני עצמו. חוסר יכולתה של המשפחה להיערך רגשית וכלכלית לקראת החזרה עשויה להגביר את החוויה הקטסטרופאלית עבור המשפחה. מאפיין שני קשור בתחושת הסכנה הנלווית לתהליך המעצר. כניסת הפקחים לבית המשפחה עשויה ליצור חוויה של פלישה ואיום לתחושת השלמות העצמית של הילדים. חווית הסכנה אף עשויה להתגבר על רקע המפגש הנוצר בין גורמי חוק כגון שוטרים ופקחים לבושי מדים לבין משפחה המורכבת לרוב מאם חד הורית ומילד בגיל הרך. במקביל, גם במתקן הכליאה לא ברור האם הילדים פוגשים באיש מקצוע או האם ההורים מקבלים הכוונה וסיוע כיצד לתמוך. בילדיהם 21 מאפיין שלישי קשור בחשיפה של הילד למעצר של הוריו. בשעת לחץ ומשבר ילדים זקוקים להוריהם כגורם תמיכה, וויסות והרגעה. 22 אולם כאשר ההורה עצמו חווה מצב משברי של ייאוש, חוסר אונים ואובדן שליטה בעת המעצר והכליאה, ספק אם ההורה יכול להוות גורם לתמיכה וויסות עבור הילד בשעה קשה זו. חווית הייאוש וחוסר האונים של הילד עשויה להיות מועצמת כתוצאה מכך שהילד נעצר בעצמו אך בו זמנית צופה בהוריו נלכדים במפתיע והופכים בבת אחת לפגיעים ולחסרי אונים. 23 לפיכך, תנאי המעצר והכליאה עשויים להגביר את חווית הבדידות וחוסר האונים של המשפחה כולה. יש לציין כי אין המדובר רק בפרשנות סובייקטיבית של המשפחה לגבי חווית הגירוש כמסוכנת, במקרים רבים המשפחה נעקרת מביתה ומתעתדת לשוב לחיי עוני במדינת. עולם שלישי 24 מאפיין רביעי קשור לתהליך הכליאה עצמו. נראה כי ההשפעות ההרסניות של הכליאה על בריאותם הנפשית של ילדים מתווכות דרך שני גורמים עיקריים: האחד הינו סביבת הכליאה עצמה והשנייה הינה השפעות הכליאה על בריאותם הנפשית של ההורים. 25 המאפיינים העיקריים התורמים לפגיעה ההתפתחותית בילדים השוהים מתקני הכליאה הינם )א( סביבה נעדרת תנאים חינוכיים והתפתחותיים נאותים: הילדים אינם יכולים לשחק או ללמוד באופן המותאם לגילם ובנוסף, מתקני הכליאה נעדרים שירותי בריאות, חינוך ורווחה להם הילדים זקוקים. )ב( פניות 20 Pynoos, R. S., Steinberg, A. M., & Wraith, R. (1995). A developmental model of childhood traumatic stress. In D. Cicchetti, & D. J. Cohen (Eds.), Developmental Psychopathology. Vol 2: Risk, Disorder, and Adaptation (pp ). New York: John Wiley & Sons, Inc. 21 מבקר המדינה )2013(. פרק חמישי: הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל. חוות דעת לפי סעיף 21 )א( לחוק מבקר המדינה, התשי"ח 1958 ]נוסח משולב[. 22 Masten, A. S., Best, K. M., & Garmezy, N. (1990). Resilience and development: Contributions from the study of children who overcome adversity. Developmental Psychopathology, 2, Fazel, M., Wheeler, J., & Danesh, J. (2005). Prevalence of serious mental disorder in 7000 refugees resettled in western countries: a systematic review. Lancet, 365(9467), אילן, ר. ושחם, י. )2012(. דו"ח שהוגש לוועדה לביקורת המדינה. תל אביב: ארגון "ילדים ישראלים" Robjant, R. Hassan, and C. Katona. Mental health implications of detaining asylum seekers: systematic review. The British journal of psychiatry (2009), p

9 נמוכה של הדמויות המטפלות בכדי לתמוך לסייע ולתרום להתפתחותו של הילד. )ג( חשיפה לייאוש ולחוסר האונים של הוריהם )ג( חוסר יכולת לקיים שיגרה משפחתית של הרגלי אכילה ושינה נאותים. )ד( היעדר פרטיות )ה( סביבה שנחווית כעוינת משום שיש בה באופן קבוע דמויות כגון שוטרים וסוהרים , מאפיינים אלה מביאים לכך שהילד השוהה בתוך מתקן כליאה נחשף לתנאים קשים ומזיקים. הוא גדל ללא שיגרה משפחתית, ללא דמויות הוריות זמינות, ללא גירויים תואמים לצורך ההתפתחות. במקביל הוא נחשף לסביבה עוינת, שבה הוא עשוי לחוות מתח לחץ וחרדה על בסיס יומי. לבסוף, התהליך כולו מאופיין בשילוב שבין מצב לחץ קיצוני לבין ניתוק המשפחה ממשאביה החברתיים הקיימים. תמיכה חברתית להורה עשויה לסייע לו לצלוח מצב משבר קשה, להיחלץ מתחושת חוסר אונים ולהגביר את יכולתו לסייע לילדו להסתגל למצבים חדשים. 28 תמיכה חברתית עבור הורים הינה קריטית, ובידוד חברתי עלול לפגוע ביכולותיהם ההוריות. 29 נוהל המעצר והכליאה כיום מאופיין בניתוק של המשפחה מהסביבה המוכרת, דווקא בשעה שבה האימהות זקוקות לסיוע ולתמיכה, הן על מנת לווסת ולעבד רגשות קשים והן על מנת להתארגן באופן קונקרטי לקראת החזרה לארץ המוצא )למשל לגבות את השכר המגיע להן מהמעסיקים, ליידע את קרוביהן בדבר חזרתן ולדאוג לקורת גג עבורן ועבור ילדיהן בארץ המוצא(. מידע מדיווח של ילדי מהגרות עבודה פיליפיניות שנאסף בתקופה האחרונה בישראל מצביע על כך שילדים שנחשפו לאיום הפוטנציאלי של הגירוש ולמעצר מפגינים סימפטומים חרדתיים, הרטבת לילה, אי שקט, קשיים ניכרים בויסות הרגשי, בכי תכוף, חרדת נטישה, תנודות במצב הרוח, אובדן ענין בתחומי ענין מוכרים, התכנסות והתבודדות, תחושת מצוקה ופחד מתמידים, רגרסיה להתנהגות ילדית שלא בהתאם לגילם, ירידה בתאבון, התנתקות, פגיעה בדפוסי השינה )סיוטים וקשיי הירדמות או שינה מרובה(, מחשבות רפטטיביות ומרובות על העתיד, התפרצויות זעם ובכי, ירידה בערך העצמי ועוד. אלה תואמים להגדרה של הפרעת דחק אקוטית,ASD( Acute stress.)ptsd( דבר המציב אותם בסיכון מוגבר לפיתוח של הפרעת עקה בתר-חבלתית,)disorder התאקלמות בארץ היעד - קטיעת הרצף ההתפתחותי של ילדי מהגרים על ידי גירושם מארץ לידתם למדינת המוצא של ההורה.3 מחקרים רבים, בעיקר ביחס למשפחות וילדים שגורשו מארה"ב למדינות מרכז אמריקה, מדינות עניות שבהן רמת הנגישות לשירותים חברתיים היא נמוכה. הנתונים מצביעים על מספר קשיים במשפחות אלו, שחלקם קשורים במשפחה באופן כללי וחלקם יותר מאפיינים את הילדים החוזרים. הנתונים האלו נלקחו מעשרות ארגונים שפועלים במקומות אלו ומראיונות שטח עם 26 D. Silove, P. Austin, & Z. Steel, No Refuge from Terror: The Impact of Detention on the Mental Health of Trauma affected Refugees Seeking Asylum in Australia 27 C. Lawrence. Mental illness in detained asylum seekers. The Lancet (2004), p Hashima, P. Y., & Amato, P. R. (1994). Poverty, social support, and parental behavior. Child Development, 65, Siantz, M. L., & Smith, M. S. (1994). Parental factors correlated with developmental outcome in the migrant head start child. Early Childhood Research Quarterly, 9 (3-4),

10 משפחות מגורשות רבות. במחקר ביחס להשלכות הגירוש על ילדים שנולדו בארה"ב להורים מהגרים לא מתועדים, נבדק מצבם הפסיכולוגי של ילדים בגיל 8 עד 15 ביחס לממדים הבאים: הפרעות הסתגלות והתנהגות, דיכאון, חרדה ותפיסת עצמי. 30 החוקרים הישוו בין ילדים בשלוש קבוצות: 1( ילדים שגרו במקסיקו עם הוריהם המגורשים; 2( ילדים בארה"ב שהוריהם נכלאו או גורשו; 3( קבוצת השוואה של ילדים שהוריהם המהגרים הלא-מתועדים לא נעצרו, נכלאו או גורשו. בכל שלושת הקבוצות נמצאו רמות גבוהות של מצוקה רגשית. קבוצת הילדים שגורשו למקסיקו חוותה רמה גבוהה יותר של סימפטומים דיכאוניים ביחס לשתי הקבוצות האחרות. במחקר נוסף סוציאליות של גירוש, 48 ששילב בין שיטות מחקר איכותניות וכמותניות ועסק ילדים אזרחי ארה"ב בגילאי עד 8 בהשלכות פסיכו- 15, שנולדו להורים מהגרים לא- מתועדים ממקסיקו, ושחלקם גורשו עם הוריהם וחלקם נשארו בארה"ב, עברו ראיונות )איכותניים( וכן מילאו את שאלון CDI-2,)Children s Depression Inventory 2 nd Edition( השאלון הנפוץ ביותר לבדיקת סקר של דיכאון ותפקוד בילדים. 31 הניקוד הממוצע בשאלון הדיכאון של כלל הילדים העיד על דכאון אפשרי. בראיונות, הילדים דיווחו על גורמי עקה שונים, כולל חוסר היכולת לתקשר עם חבריהם, תפיסה שלילית של ארץ היעד )מקסיקו(, קשיים כלכליים של המשפחה, אובדן רשתות תמיכה מבית הספר )כולל מורים, יועצים וחברים לכיתה(, גורמי לחץ בקשר עם ההורה/ים, וחשיפה לאלימות פיזית/מינית. במחקר נמצא גם כי ילדים במשפחות שלא גורשו ומתגוררים בארץ מולדתם )ארה"ב(, אך חיו עם החשש לגירוש ועם תפיסת הסיכון לגירוש, חוו רמות גבוהות של דיכאון ומצוקה נפשית, וזאת כתוצאה ממדיניות ומפרקטיקות הגירוש אליהן היו חשופים. ילדי מהגרי העבודה המאוימים כיום בגירוש, נולדו בישראל גדלו והתחנכו בה, דוברי עברית ורואים עצמם כבעלי זהות ישראלית. 13 הארפר וזובידה דיווחו במחקרם מ כי ילדי מהגרי עבודה בישראל עושים מאמץ מיוחד לאמץ זהות ישראלית תוך דחיית תרבות ארץ המוצא ואימוץ תפיסה שלילית לגבי ארץ מוצאם, מתוך רצון עז להשתייך לחברה הישראלית. ילדים אלה גדלו והתחנכו במערכת החינוך הישראלית, דוברי עברית שוטפת )ואינם דוברים את שפת ארץ המוצא של הוריהם(, מכירים את התרבות הישראלית ומרגישים שייכות גבוהה לחברה זו )כך לדוגמה חוגגים חגים ישראלים, שואפים להתגייס לצבא הישראלי(, ותפיסתם את ארץ מוצאם של ההורים כתרבות רחוקה אותה אינם מכירים ואליה אינם שייכים. מרכיב מרכזי המתרחש כחלק מתהליך גירוש הוא איבוד שפת האם, שעבור מרבית ילדי המהגרים, כאמור היא עברית. רכישת שפה הינה ציר מרכזי בהתפתחות הפסיכולוגית של האדם, והיא מאפשרת לנסח לראשונה רגשות ולחוש חוויה של אוטונומיה. השפה מאפשרת להשפיע על הסביבה וסוללת את הדרך ליצירת זהות עצמאית. אבדן שפת האם במהלך הגירוש מלווה בתחושת 30 Zayas, L.H., Aguilar-Gaxiola, S., Yoon, H. et al. J Child Fam Stud (2015) 24: Gulbas, L. E., Zayas, L. H., Yoon, H., Szlyk, H., Aguilar Gaxiola, S., and Natera, G. (2016) Deportation experiences and depression among U.S. citizen children with undocumented Mexican parents. Child: Care, Health and Development, 42: doi: /cch Harper, R. A., & Zubida, H. (2010). Making room at the table: Incorporation of foreign workers in Israel. Policy and Society, 29(4),

11 אבדן. יתרה מזאת, ילדים למשפחות אשר הורחקו על ידי גירוש מהמדינה בה שהוו, מצויים בסיכון מוגבר לפיתוח קשיים נפשיים ולהתפתחותם של פתולוגיות נפשיות בקרבם בהמשך חייהם. 33 לאור כל הנאמר לעיל, הרחקת הילדים מישראל מהווה קטיעה של רצף כל המוכר להם, ועקירתם ממקום שייכותם השפתי, תרבותי חינוכי וחברתי. בעת הגעתם לארץ מוצא הוריהם עליהם להתמודד עם הגירה שנכפתה על המשפחה, תוך צורך להסתגל לתרבות זרה להם. בעת החזרה לארץ מוצא הוריהם על הילדים להתמודד עם תחושות של בדידות- התרחקות מצד משפחות המוצא שהמשיכו את חייהן עם קושי בקבלה ובקליטה של החוזרים בעל כורחם )לעיתים אחרי שנים רבות של הגירה(; תחושה של כשלון איתם מגיעים המגורשים ושל ריחוק תרבותי; תחושת זרות בבית הספר ויחס עוין על ידי ילדים אחרים. בנוסף, הילדים שראו בהוריהם )במקרה הנוכחי באמהות( מקור של בטחון רגשי וכלכלי נחשפים לקושי במציאת מקום עבודה והסתגלות למדינה שבה תנאי החיים קשים לאחר הגירה רבת שנים. כל גורמי הסיכון המפורטים לעיל, מתווספים לגורמי הסיכון שצוינו קודם הקשורים בהיותם של הילדים אוכלוסייה פגיעה ובעלת סיכום מיוחד לתחלואה נפשית, ומוסיפים לחוויית העקה של הילדים ומשפחותיהם ולפגיעה בבריאותם הנפשית ובהתפתחותם העתידית. מדיווחים חלקיים ביחס לילדים שגורשו, מטעם עובדי סיוע ורווחה העובדים עימם, ידוע לנו כיום על סימפטומים מדאיגים בקרב אותם הילדים, ובכלל זה סימפטומים דיכאוניים, אנהדוניה, ניתוק, התנהגויות סיכון והתנהגויות של פגיעה עצמית. יש לזכור, כי על אף הפגיעות הרבה של ילדים אלה והסיכון המוגבר לתחלואה נפשית לאחר הגירוש, ספק אם יזכו לשירותי טיפול נפשי ופסיכו-סוציאלי במדינת יעד הגירוש, וגם אם שירות כזה היה נגיש, הרי שהילדים לא דוברים את שפת המקום ואינם יכולים לעשות בו שימוש, ובדומה שירות בריאות הנפש באותן המדינות אינו נגיש ומותאם שפתית ותרבותית עבור ילדים אלה. עמדת איגודים מקצועיים בארץ ובעולם ביחס להשלכות הנפשיות של גירוש ילדים והוריהם לאור הסקירה המחקרית לעיל והניסיון הקליני המצטבר בקרב העוסקים בבריאות הנפש בארץ ובעולם כי מהגרי עבודה וילדיהם הם אוכלוסייה פגיעה מבחינה נפשית, וכי סביבה בטוחה, תומכת וניתנת לחיזוי הכרחית להתפתחותם הנפשית של ילדים, ולכן קלינאים רבים ואיגודים מקצועיים רבים מתנגדים למעצר, כליאה וגירוש ילדי מהגרים בניגוד לרצונם, וקוראים להפסקת פרקטיקות אלה לאלתר. כך הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, 34 כמו גם האיגוד האמריקאי,APA( (American Psychological Association יצאו בהצהרה נגד גירוש. 35 האקדמיה האמריקאית 33 Ajdukovic, M & Ajdukovic D., Impact of displacement on the psychological well-being of refugee children. Internation Review of Psychiatry, 1998, 8, גילוי דעת בנושא מעצרים וגירוש ילדי מהגרות עבודה, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, Statement on the Effects of Deportation and Forced Separation on Immigrants, their Families, and Communities A Policy Statement by the Society for Community Research and Action: Division 27 of the American Psychological Association, Am J Community Psychol (2018) 62:3 12 DOI /ajcp

12 לרפואת ילדים )פדיאטריה,,)American Academy of Pediatrics, AAP בשם שלומם של אוכלוסיות הילדים והמתבגרים, יצאה בהכרזה כנגד הפרדת ילדים מהוריהם ומתייחסת לחיים תחת פחד גירוש כגורם טוקסי לילדים. 36 סיכום קיים גוף מחקרי משמעותי אודות ההשלכות הנפשיות של חווית הגירוש וההשבה הכפויה לארץ המוצא של ילדים ובני נוער להורים מהגרים. המחקר מצביע באופן ברור על כך שפעולת הגירוש או ההשבה הכפויה כרוכה בסיכונים חמורים לבריאות הנפשית. נמצא כי גירוש או השבה כפויה באוכלוסייה זו הינו גורם סיכון משמעותי לפריצתה של תחלואה נפשית הכוללת דיכאון, הפרעות פוסט טראומטיות, הפרעות חרדה, שינויים ארוכי טווח באישיות ואף תחלואה בתחום הפסיכוטי. בנוסף לשיעורים הגבוהים של תחלואה נפשית, נמצא באוכלוסייה זו סיכון גבוה לפגיעה בהתפתחות הנפשית התקינה, סיכון הקשור באופן ישיר להליכי הגירוש או ההשבה הכפויה. לאור זאת, השבה כפויה צפויה בשכיחות גבוהה לגרום לנכות נפשית ועלולות להיות לה השלכות קשות נוספות לרבות אובדנות. ההוכחות המוצקות בדבר ההשלכות הקשות על בריאות הנפש של ילדים ובני נוער צריכות לעמוד בלבם של שיקולי המדיניות ביחס למעמדם של צעירים אלו. השלכות אלו צריכות לעמוד גם לנגד עיניו של כל גורם הנוטל חלק בגירוש ובתהליכים הקשורים אליו, העלול להימצא אחראי לפגיעה בבריאותם ובשלומם של ילדים ובני נוער אלו. 36 AAP Statement on Protecting Immigrant Children, January 25th, 2017, by: Fernando Stein, MD, FAAP 12