יום סטאז' 12 למרץ 2006

תמליל

1 10:00-12:00 מושב ראשון - יו"ר ד"ר ניקולאס הריס )303 )EM גילוי ופיתוח של מולקולה קטנה חדשה כמעכב סלקטיבי של מערכת החיסון, מרים הייב, מיג"ל-מרכז ידע גליל עליון, קריית שמונה אפיון ליפאזות סלקטיביים כלפי חומצות שומן מסוג EPA ו- DHA, בסול סג'א, טרנסביודיזל בע"מ, שפרעם פיתוח תהליך מעבדתי לגידול זן שמר אפייה בעל עמידות להקפאה, אבי יוסף,,NextFerm יקנעם וולידציית תהליך בעקבות Scale-Up למטרת ייעול הייצור של משחת יודיפלור סיגל כהן, בן שמעון פלוריש בע"מ, פארק תעשיות משגב קביעה ובחינה של גורמי אי הוודאות בבדיקות מיקרוביולוגיות כמותיות וולידציה לשיטות מעבדה שונות, סנדרה שופאני, מעבדת מילודע&מיגל- עכו ישום חיידק אנדופיטי כמדביר ביולוגי נגד מחלות צהבון בגזר ווינקה אלאא נעמה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל 10:00-10:20 10:20-10:40 10:40-11:00 11:00-11:20 11:20-11:40 11:40-12:00 10:00-12:00 מושב מיוחד ראשון )מצגות סודיות( יו"ר ד"ר איריס וייץ )חדר ישיבות EM קומה 4( PLX PA Characterization of Bisphosphonate-Related Osteonecrosis of the Jaw (BRONJ) lesion and future treatment Gal Pizan-Cohen, Rambam, Haifa השפעה של חומרי גלם שונים על תהליך הציפוי ופרופיל שחרור הדשן רנא חסיסי, חיפה כימיקלים בע"מ, חיפה The Effects of Matrix Bound Nano-Vesicles (MBVs) On Bone Marrow Derived Macrophages (BMDM) And Their Potential Mechanism Of Action Tatiana Vorobyov, McGowan institute of Regenerative Medicine, University of Pittsburgh, PA, USA ייעול תהליך ניקוי פרפרטיבי עבור מוצר חדש ע"י פיתוח Response מהימן לאומדן איכות הניקוי. ארז צ'רבינסקי, אתר מחקר ופיתוח- חברת "נובטייד"- קריית אתא 10:00-10:30 10:30-11:00 11:00-11:30 11:30-12:00

2 15:20 13:40- מושב שני יו"ר ד"ר שלמה קמחי )303 )EM 13:40-14:00 אפיון גנים המקודדים לאנזימים ממשפחת הטרפן סינתאזות בעפצי הקרן המושרים ע"י כנימה מסוג L. Baizongia pistaciae באלה ארץ ישראלית Boiss. Pistacia palaestina רינת בן גיגי, מכון מחקר נווה יער, רמת ישי פרופיל מטבולי של עלים ופרחים מזני השקד בעלי עמידויות שונות לצרעת השקד ואפיון ביוכימי של הגן Terpene synthase בשקד רימה יעקוב, מרכז מחקר צפון נווה-יער, רמת ישי גילוי זיהומי מי שתייה ממקורות שונים באמצעות מכשירים פיסיקוכימיים דוניה עבוד עבאסי, המעבדה המרכזית מקורות 14:00-14:20 14:20-14:40 בניית מודל מחקרי המאפשר אנאליזה מולקולרית של החלבון השלייתי PP13 מעורבותו ברעלת הריון סאלי שלה, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל איתור ובחינת תכשיר לקטילת זואופלנקטון גורמי סתימות במאגרי מי קולחים יסמין נבואני, המעבדה המרכזית לאיכות המים - מקורות להבנת 14:40-15:00 15:00-15:20 15:20-13:40 13:40-14:10 מושב מיוחד שני )מצגות סודיות( ד"ר אמאל טובי )חדר ישיבות EM קומה 4( שיפור איכות מיקרוביאלית של המים במערך ייצור היוגורטים טלי גורין, מחלבת תנובה אלון תבור, עפולה Optimization of factors influencing rheological, textural, sensory properties and microstructure of healthier hazel nut spread based on tahini Heba Tannous, Prince Tahina ltd. tahini manufacture, Eilaboun גידול רקמת עצם על גבי נשא מיקרו-ווסקולרי אליסה מכלין, בונוס ביוגרופ, מרכז תעשיות ומדע, חיפה 14:10-14:40 14:40-15:10 התכנסות סטודנטים וחברי סגל EM 303 שיחת סיכום, תכניות לעתיד ועוד. 15 :20

3 10:00-12:00 מושב ראשון גילוי ופיתוח של מולקולה קטנה חדשה כמעכב סלקטיבי של מערכת החיסון מרים הייב מנחה: ד"ר מעיין גל, מיג"ל-מרכז ידע גליל עליון, קריית-שמונה מלווה: ד''ר איריס ויץ, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל מערכת החיסון אחראית על הגנת הגוף מפני פולשים לא רצויים ותפקודה קריטי עבור ויסות רמת הפעילות ושכבות ההגנה השונות. בשנים האחרונות התפתחה ההבנה שמעבר לתפקיד ההגנה של מערכת החיסון, ניתן לתעל אותה לצורך ריפוי או עיכוב של תהליכים לא רצויים, לדוגמה: תגובות דלקתיות ודחייה של איבר לאחר השתלה. מטרת הפרוייקט היא לפתח תרופה חדשה להשתקת מערכת החיסון. התרופות הקיימות כיום הינן רעילות מאוד ובעלות לתופעות לוואי חריפות. הסיבה לרעילות התרופות הקיימות קשורה למנגנון הפעולה, אשר מבוסס על עיכוב לא סלקטיבי של החלבון Calcineurin האחראי על העברת האות לשפעול מערכת החיסון. אולם, לחלבון זה יש תפקידים רבים אחרים כך, שמלבד השתקת מערכת החיסון, נחסמות פעולות רבות ההכרחיות לפעילותם התקינה של תאי הגוף אלו הן תופעות הלוואי ברמה הקלינית. המחקר התמקד בפיתוח תרכובת סלקטיבית, שתחסום את הפעלת מערכת החיסון בלבד ע''י עיכוב האינטראקציה בין החלבון Calcineurin לפקטור השעתוק Nuclear factor of activated T-cells. Calcineurin בלבד, ותאפשר את פעילותו האחרת של )NFAT( המחקר מבוסס על זיהוי מולקולות בעלות פוטנציאל קישור לחלבון Calcineurin באמצעות סריקה ממוחשבת של ספרייה המכילה כ- 20 מליון חומרים. בקרוב למאה תרכובות נקנו ואופינו in-vitro על-ידי השיטות הבאות: thermophoresis, Isothermal Titration Calorimetry, Microscale polarization,.fluorescence מספר תרכובות הראו יכולת קישור לחלבון,Calcineurin נבדקו ע''י תחרות עם NFAT ומהוות בסיס להכנת אנאלוגים סינתטים בדרך לפיתוח תרופה עתידית. מילות מפתח: Nuclear factor of activated T-cells,calcineurin,drug design אפיון ליפאזות סלקטיביים כלפי חומצות שומן מסוג EPA ו- DHA בסול סג'א מנחה: ד"ר סובחי בשיר, מר אחמד אג'באריה, טרנסביודיזל בע"מ, שפרעם מלווה: ד"ר איריס ויץ, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל חומצות שומן מסוג אומגה- 3, בעיקר EPA ו-,DHA הינן חומצות שומן רב-בלתי רוויות ארוכות שרשרת )LC-PUFA( וחיוניות לתפקוד תקין של גוף האדם. שמן דגים נחשב כאחד המקורות העיקריים לחומצות שומן אלו. הטריגליצרידים המצויים בשמן דגים מגיבים עם אתנול ליצירת אתיל אסטרים של חומצות שומן )FAEEs( וגלצרול בתור תוצר ליוואי. תגובת טרנסאסטריפיקציה זו יכולה להיות מזורזות ע"י זרז כימי או ביולוגי. הספרות מציינת כי התהליך האינזימטי נחשב כיעיל יותר ותוצריו ידידותיים יותר לסביבה מאשר השימוש בתהליך הכימי. במסגרת המחקר נעשתה עבודת אפיון של ליפאזות שעברו קיבוע על גבי מטריצות שונות על פי פעילותם הקטליטית והסלקטיביות שלהם כלפי חומצות שומן מסוג EPA ו- DHA בשמן דגים. בנוסף לכך, נבדקה השפעת פרמטרים שונים, כגון: ריכוז האתנול והמים על פעילותם הקטליטית ויציבותם של תצמידי אנזים-מטריצה שונים. תוצאות המחקר הראו כי ישנם הבדלים בפעילותם הקטליטית של הליפאזות השונים וגם בסלקטיביות שלהם כלפי חומצות שומן מסוג EPA ו-,DHA כאשר נעשה בהם שימוש בתור זרזים בצורתם הגולמית או אחרי שעברו קיבוע על סוגים שונים של מטריצות. נמצא כי ליפאזות ממקור של Aspergillus niger,pseudomonas fluorescens ו- Alcaligenes ה, יו בעלי פעילות קטליטית ויציבות הגבוהים ביותר עם סלקטיביות נמוכה כלפי חומצות שומן מסוג EPA או. DHA כמו כן, התוצאות מראות כי הפרמטרים האופטימאליים משתנים בהתאם לסוג של תצמיד אנזים- מטריצה שנעשה בהם שימוש בתהליך טרנסאסטריפיקציה.

4 מלות מפתח:שמן דגים,אתנוליזה,,DHA,EPA ליפאזות מקובעים,אתיל אסטר. פיתוח תהליך מעבדתי לגידול זן שמר אפייה בעל עמידות להקפאה אבי יוסף מנחה: גב' סיון מור, סמנכ"לית הנדסה, Nextferm, יוקנעם מלווה: ד"ר שלמה קמחי, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל Nextferm הינה חברה ביוטכנולוגית, העוסקת בפיתוח זני שמרים לתעשיית המזון. הפיתוח מתבסס על בידוד והעברת תכונות גנטיות בעזרת טכניקות חדשניות, ללא שימוש בהנדסה גנטית. בין היתר שמר אפייה עבור תעשיית הבצקים הקפואים. זן שמרים מותאם לתנאי הקפאה הינו בעל ערך רב עבור תעשייה זו, עקב העובדה שיכולתם של שמרי האפייה נפגמת משמעותית תחת תנאי ההקפאה וכיום עדיין לא קיים מענה מספק לבעיה זו. טרם עבודה זו בוצע Scale down של תהליך פרמנטציה תעשייתי לסקלה מעבדתית עבור שמר אפייה מסחרי ידוע. מטרת מחקר זה הינה פיתוח תהליך גידול פרמנטטיבי, מעבדתי, עבור זן השמרים בעל עמידות להקפאה. תהליך זה ישמר את פרמטרי הגידול בצורה זהה ככל הניתן לתהליך הייצור התעשייתי ויספק אינדיקציה אמינה אודות ביצועי השמר למול השמרים המשמשים בתעשייה כיום. מהתוצאות אשר התקבלו עד כה ניתן ללמוד שהרכבו ותפקודו של זן השמרים מושפע בעיקר מפרופיל קצב הזנת הנוטריינטים וריכוזם במצע והיכולת לשמור על תהליך אווירני לכל אורכו. ניצולת התהליך הסופית בפרמנטורים המעבדתיים הותאמה ליכולת האוורור שלהם כך שחמצן אינו מהווה גורם מגביל בתהליך. יכולתו הפרמנטטיבית להתפחת בצק ועמידותו להקפאה של זן השמרים אשר גודל בתנאים השונים במהלך המחקר נבדקו ע"י צוות האפליקציה. זן זה מראה יתרון משמעותי למול הזן התעשייתי אליו הושווה. מלות מפתח: שמרי אפייה, פרמנטציה, עמידות להקפאה וולידציית תהליך בעקבות Scale-Up למטרת ייעול הייצור של משחת יודיפלור סיגל כהן מנחה: גב' סילבנה סינגר אטיאס, בן שמעון פלוריש בע"מ, פארק תעשיות משגב מלווה: ד"ר ניקולאס הריס, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל מטרת תהליך הולידציה הנה להבטיח כי המוצר הפרמצבטי יעמוד בכל דרישות האיכות, היעילות והבטיחות שהוגדרו עבור המוצר הסופי וכמו כן עבור כל שלבי הייצור ואף בין אצוות שונות של אותו המוצר, תוך הקפדה על תהליך מבוקר ומתועד. בדיקות של המוצר המוגמר אינן מספקות לבדן. תהליך הייצור צריך להיות מבוקר ולעמוד בקריטריונים של הדירות )קונסיסטנטיות(, לספק תוצאות תקינות ועמידה בפרמטרים בטווחים המוגדרים בספציפיקציות השונות. מטרת ולידציית התהליך נכון לפרוייקט זה הייתה הערכת ביצוע Scale-Up )גמלון( של ייצור משחת יודיפלור למטרת ייעול הייצור. במסגרת ביצוע ה- Scale-Up תוכנן תהליך ייצור המתאים למכל ייצור משחות חדש )בעל נפח גדול יותר מקודמו(, נכתב פרוטוקול וולידציה המכיל את תנאי הייצור, הבדיקות האנליטיות שיש לבצע, הערכת סיכונים וספציפיקציות. בסוף תהליך הייצור התבצעה הערכה של תוצאות הבדיקות האנליטיות. שלוש אצוות עברו וולידציה בתהליך הייצור בקנה מידה גדול. התוצאות שהתקבלו תקינות ומראות על עקביות התהליך. ישנה הדירות בין כל אצוות הוולידציה וכן בין אצוות הולידציה לאצוות שיוצרו קודם ל- Scale-Up. לסיכום, ניתן לומר שתהליך הייצור שתוכנן מתאים לייצור המוצר המוגמר ועונה על דרישות האיכות. מלות מפתח: וולידציה,.Scale-Up

5 קביעה ובחינה של גורמי אי הוודאות בבדיקות מיקרוביולוגיות כמותיות וולידציה לשיטות מעבדה שונות סנדרה שופאני מנחה: ד"ר רונית בן אבראהם, מעבדת מילודע&מיגל- עכו מלווה: ד"ר אילנה קפטן, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל מעבדות מילודע &מיגל מקבוצת MXNS מספקות מזה 40 שנה שירותי בדיקות למטרת בקרת איכות בתחומי מזון, מים, סביבה ופארמצפטיקה, במטרה לספק תוצאה אמינה ללקוח תוך זמן קצר ככל הניתן תוך שיפור מתמיד של הבדיקות המסורתיות והחליפיות הקיימות במעבדה. בעבודה שלושה חלקים: 1. קביעת אי הודאות של בדיקות מיקרוביולוגיות כמותיות במעבדה לבדיקות מזון וזיהוי הגורמים העיקרים )העובד, זמן אינקובציה, אופן הדיגום, כמות הדוגמא הנשקלת( המשפיעים על פרמטר זה. מטרת חלק זה הינה לשפר את איכות התוצאה המדווחת ללקוח. אי הודאות הנמדדת בבדיקות אלה נמצאה בתחום המותר על פי תקן A1/ ISO בבדיקת הגורמים המשפיעים על אי ודאות הבדיקה נמצא כי הארכת זמן האינקובציה מ 48 ל 72 שעות הוא הגורם המשפיע ביותר על העלאת אי הודאות בבדיקות ספירה כללית. מעבר לתקני ISO בבדיקה זו יחייב הארכת זמן האינקובציה באופן תמידי ומחייב והקטנת אי הודאות הכללית של הבדיקה. 2. ולידציה של מכשיר ספקטרופוטומטר Turbidimeter 2100N לקביעת ספירת מיקרואורגאניזמים תוך בניית עקומות כיול עבור מספר מיקרואורגאניזמים. המכשיר משמש לבדיקת עכירות של מי שתייה ובריכה. 3. ולידציה של קיט חדש במכשיר VIDAS לגילוי ליסטריה לקבלת תוצאה תוך 24 שעות UP(.)VIDAS התוצאות שהתקבלו הוושו לשיטה המסורתית )ארוכה( ונמצא שקיימת התאמה בין התוצאות, לכן הקיט החדש מתאים לשימוש לזיהוי ליסטריה. מילות מפתח: אי-וודאות, ספירת חיידקים, ספקטרופוטומטר, שיטה מסורתית,שיטה מהירה,.VIDAS יישום חיידק אנדופיטי כמדביר ביולוגי נגד מחלות צהבון בגזר ווינקה אלאא נעמה מנחה: ד"ר לילך יסעור- קרוח, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל מלווה: פרופ"ח מאשה גרוזובסקי, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל מחלת הצהבון בגזר גורמת לטווח רחב של תסמינים כגון עיוות הצורה של האשרוש, עלים בצורת "מטאטא מכשפה", פגיעה בשלטון הקודקודי, סלסול עלים ושינוי הצבע שלהם לצהוב, ברונזה וסגול. הפגיעה בשדה מגיעה לעתים עד כדי אובדן מוחלט של היבול. מחלת הצהבון נגרמת על ידי פיתופתוגנים - חיידקים טפילים אשר מתקיימים רק בתוך תאי השיפה של הצמח או בחרקים )הווקטור אשר מפיץ את המחלה בצמחים( ולכן לא ניתן לבודד חיידקים אלו בתנאי מעבדה. במחקר הנוכחי נבחר ספירופלסמה כחיידק מודל מאחר והוא קרוב מבחינה פילוגנטית לפיטופתוגן וניתן לגדלו בתנאי מעבדה. ידוע כי חיידק מועיל X, הראה יכולת להפחית תסמיני צהבון בגפן. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם חיידק X יכול לדכא את התפתחות מחלת הצהבון בגזר ובוינקה )צמח מודל(. נמצא כי במערכת in vitro המבוססת על שיטה קולורימטרית 5 מתוך 8 מתבדידי X הפרישו חומרים המעכבים גדילת ספירופלסמה. ריסוס מקבילות סינתטיות של החומרים המופרשים על ידי חיידק X על גזרים נגועים בצהבון גרמו לירידה משמעותית של כ- 90% בכמות החיידקים הפיטופתוגנים בצמח. בנוסף, נבחנו שיטות יישום שונות של חיידק X על צמח המודל )ריסוס עלים או הגמעה בתוארית )פורמולציה( המכילה את החיידק( ונראה כי השיטה היעילה ביותר להחדרת החיידק הינה הגמעה בתוארית המכילה את החיידק. מילות מפתח: גזר, מחלת הצהבון, חיידקים אנדופיטים, מטבוליטים שניונים.

6 10:00-12:00 מושב מיוחד ראשון Characterization of Bisphosphonate-Related Osteonecrosis of the Jaw (BRONJ) lesion and future treatment Gal Pizan-Cohen Mentor: Dr. Hadar Zigdon-Giladi, Rambam, Haifa Supervisor: Prof. Sivan Sarit, ORT Braude College of Engineering, Karmiel Bisphosphonates (BPs) related osteonecrosis of the jaw (BRONJ) is a rare damaging reaction to BPs characterized by the appearance of exposed jaw bone (usually after tooth extraction) in patients with current or previous BPs treatment. BPs is the most common drug prescribed to treat and prevent bone fractures in osteoporosis patients. To date, the pathogenesis of BRONJ is not fully understood and treatment and prevention protocols are lacking. We hypothesize that BPs decrease vascularization of the oral mucosa that interferes with wound healing, therefore play a role in BRONJ pathogenesis. The aim of this study was to compare VEGF levels and blood vessels density in the oral mucosa of healthy rats (treated with saline) and rats that were treated with combination of Zolendronic acid, a potent BPs, and Dexamethasone (ZOL+Dex). During 11 weeks of experiment, each rat was injected with ZOL+Dex/saline (n=10). Eight weeks after teeth extraction, rats were sacrificed and samples from extraction sites were harvested. Immunohistochemical staining demonstrated significant decrease in VEGF and CD31 (endothelial cells marker) levels in the oral mucosa of rats treated with ZOL/Dex compared to healthy rats. In future studies, we plan to investigate prevention and treatment strategies for BRONJ using biomaterials and/or cells that improve angiogenesis. Keywords: Bisphosphonates, osteoporosis, BRONJ, osteonecrosis השפעה של חומרי גלם שונים על תהליך הציפוי ופרופיל שחרור הדשן רנא חסיסי מנחה: ד"ר קרן שמאי, חיפה כימיקלים בע"מ, חיפה מלווה: ד"ר שלמה קמחי, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל דשנים בעלי שחרור מבוקר הינם דשנים גרנולרים בעלי ציפוי פולימרי מסוג פוליאוריתן, כאשר משך השחרור תלוי באחוז ואיכות ציפוי, דשנים בעלי אחוז ציפוי גבוה יהיו בעלי משכי שחרור ארוכים ודשנים בעלי אחוז ציפוי נמוך יהיו בעלי משכי שחרור קצרים. ציפוי גרנולות הדשן מתרחש בתוף מעבדתי סובב ע"י התזת מרכיבי הציפוי על הגרנולות כשהן בתנועה מתמדת ופיזור הומוגני של חומרי הציפוי על פני שטח הגרנולה. מטרת מחקר זה הינה בדיקת השפעה של חומרי גלם שונים על תהליך הציפוי ופרופיל שחרור הדשן. שלבי העבודה מתחלקים באופן כזה בו בכל שלב נבדק מרכיב אחר בסינתזת הפלמור. תהליך פיתוח הציפוי ובדיקת שחרור הדשן מסתמך על בדיקה במודל מים והיא שיטה אוניברסלית סטנדרטית אשר נועדה לתת אינדיקציה לשחרור בפועל של הדשן המצופה בזמן אמת. ההדירות של הניסוי נבדקה ע"י שתי חזרות של כל הציפויים. בהמשך המחקר ייבדקו חומרי גלם נוספים ושונים. מילות מפתח: דשנים בעלי שחרור מבוקר, פוליאוריתן, בדיקת "מודל מים"

7 The Effects of Matrix Bound Nano-Vesicles (MBVs) On Bone Marrow Derived Macrophages (BMDM) And Their Potential Mechanism Of Action Tatiana Vorobyov Mentors: Stephen F. Badylak DVM, PhD, MD and Luai Huleihel PhD McGowan institute of Regenerative Medicine, University of Pittsburgh, PA, USA Supervisor: Nicholas Harris PhD Wound healing processes are associated with acute injuries and chronic wounds. Decellularized extracellular matrix (ECM) bioscaffolds of small intestinal sub-mucosa (SIS) and urinary bladder (UBM) are currently being applied to improve wound healing of damaged and weak tissue in humans. ECM scaffolds are known to induce a variety of in vivo biologic effects including angiogenesis, macrophage polarization, and stem/progenitor cell mobilization, among others. These responses are associated with ECM biocomponents such as growth factors, cytokines and surface physical/mechanical properties of the matrix itself. Extracellular matrix bound nanovesicles (MBVs) are nano-size vesicles created by mammalian and non-mammalian cells. They are found in the extracellular matrix and are thought to affect cell communication and cell behavior by carrying signaling and effector molecules, including micrornas and proteins. Our group previously showed that tissue remodeling induced by ECM bioscaffolds is associated with an enhanced antiinflammatory macrophage phenotype in vivo. One aim of the current research was to determine if the MBVs can stimulate macrophage activation towards an antiinflammatory phenotype. Since little is known about the mechanism of action of the MBVs, 3 highly expressed micrornas found inside the vesicles and known to have an effect on macrophage activation, were studied for their influence on MBV activity. Key words: regenerative medicine, bioscaffolds, bone marrow derived macrophages, inflammation, extracellular matrix, matrix bound nano vesicles, microrna ייעול תהליך ניקוי פרפרטיבי עבור מוצר חדש ע"י פיתוח Response מהימן לאומדן איכות הניקוי. ארז צ'רבינסקי מנחה: ד"ר שרון נבון, אתר מחקר ופיתוח- חברת "נובטייד"- קריית אתא מלווה: ד"ר איריס וייץ, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל חברת "נובטייד" עוסקת בייצור פפטידים שמטרתם לשמש חומרים פעילים בתרופות. תהליך פיתוח מוצר חדש מתחלק לשני שלבים עיקריים פיתוח תהליך סינתזה כימית שלאחריו פיתוח סדרה של תהליכי ניקוי פרפרטיביים לקבלת מוצר ברמת ניקיון העונה לדרישת הלקוח. ניסיון העבר מוכיח כי עבור כל פפטיד נדרשת מערכת ניקוי פרפרטיבית אחרת המושפעת מפרמטרים שונים שעל מנת לאפיין אותם נדרשות סדרות ניסויים רחבות היקף במסגרת אסטרטגיית "ניסוי וטעייה". מטרת המחקר הינה פיתוח Response מהימן לבדיקת איכות ויעילות של תהליך הניקוי הפרפרטיבי. באמצעות הפלטפורמה הסטטיסטית (DOE) Design Of Experiment נוכל לבחון השפעת פרמטרים רבים, במקביל לאפקטים סינרגיסטיים, על Response זה -תוך שנידרש אל ביצוע סדרות ניסויים מדגמיות בלבד שיקבעו עפ"י מודל עיצוב הניסוי. במהלך העבודה פותחו Responses ונחקרה השפעת פרמטרים נבחרים עליהם. רוב הפרמטרים הנחקרים קשורים באופייה של הפאזה הניידת, לדוגמה: חוזק יוני,, ph סוג הממס האורגני ותלילות גרדיאנט הריכוזים. התוצאות חשפו בפנינו השפעה מובהקת של חלק מהפרמטרים על תהליך הניקוי ובנוסף התגלו אפקטים סינרגיסטיים אליהם לא היינו מודעים. התוצאות שעלו מסדרות הניסויים הראשונות הובילו לעיצוב סדרות ניסויים המתמקדות בפרמטריים ובאפקטים קריטיים עבור התהליך ומזניחות פרמטרים חסרי השפעה. עבודה זו מאפשרת תכנון מבוקר ורציונאלי של תהליכי ניקוי פרפרטיביים מתחילתם ועד סופם. עבודה על פפטידים נוספים חיונית כדי לבחון האם ה- Responses שפותחו אכן משקפים איכות תהליך הפרדה פרפרטיבית. מילות מפתח: פפטיד, ניקוי פרפרטיבי, Design of Experiment,Response

8 13:40-15:20 מושב שני אפיון גנים המקודדים לאנזימים ממשפחת הטרפן סינתאזות בעפצי הקרן המושרים ע"י כנימה מסוג.L Baizongia pistaciae באלה ארץ ישראלית Pistacia palaestina Boiss. רינת בן גיגי מנחים: דר' אפרים לוינסון ודר' רחל דוידוביץ-ריקנטי, מכון מחקר נווה יער, רמת ישי מלווה: דר' אילנה קפטן, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל כנימות מהמין.L Baizongia pistaciae משרות עפצים באלה הארצישראלית Pistacia palaestina.boiss האלות מייצרות טרפנים. טרפנים מורכבים מיחידות איזופרן )C5( אשר נסגרות בצורות שונות ע"י אנזימים ממשפחת הטרפן סינתאזות. מונוטרפנים מורכבים משתי יחידות איזופרן, וססקויטרפנים מורכבים משלוש יחידות. לטרפנים מספר רב של תפקידים בצמח ומשמשים כהורמונים וחומרי הגנה. בעבודות קודמות נמצא כי תכולת המונוטרפנים בעפצים גדולה מתכולתם בעלים לא נגועים. פעילות האנזים מונוטרפן סינתאז גבוהה יותר בעפצים מאשר בעלים. מטרתי היא לזהות ולאפיין גנים המקודדים לטרפן סינתאזות האחראים לייצור טרפנים נדיפים בעפצים שבאלה הארצישראלית. לשם כך, נבחרו על פי דמיון ברצף, גנים ששייכים למשפחת הטרפן- סינתאזות. הגנים -,PpTPS383 PpTPS1210 ו- PpTPS204 שובטו בפלסמיד ביטוי,pGEX-4t-1 ובוטאו בחיידקי,E.coli. על מנת לבדוק אם החלבונים המתאימים בעלי פעילות אנזימתית. בדקתי פעילות אנזימתית בנוכחות חומרי המוצא לייצור טרפנים נדיפים - גרניל דיפוספאט ו- פרנזיל דיפוספאט. התוצרים נבדקו ע"י גז-כומטוגרף המצומד לגלאי מסות.(GC-MS) התוצאות הראו כי האנזים המקודד ע"י הגן,PpTPS1210 משתמש בגרניל דיפוספאט לייצור מונוטרפנים: α ו- β pinene,ואכן החומרים הנ"ל נמצאו בכמויות גדולות יותר בעפצים לעומת העלים. מכיוון שהגן PpTPS1210 מתבטא ברמה גבוהה יותר בעפצים לעומת עלים, הסקנו שהוא מעורב בייצור המוגבר של מונוטרפנים בעפץ שבאלה ארצישראלית. תפקידם של הגנים הנוספים עדיין לא ידוע. מילות מפתח: טרפנים, מונוטרפן-סינתאז, עפצים,,Baizongia pistaciae L כנימות. פרופיל מטבולי של עלים ופרחים מזני השקד בעלי עמידויות שונות לצרעת השקד ואפיון ביוכימי של הגן Terpene synthase בשקד רימה יעקוב מנחה: ד"ר אבדאח מוואפק, מרכז מחקר צפון נוה-יער, רמת ישי מלווה: פרופ' מאשה גרוזובסקי, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל השקד הוא אחד הענפים הרווחיים של עצי הפרי הנשירים בישראל, בעל שימוש רב בתעשיית המזון והקוסמטיקה בשל מרכיביו המקנים לו חשיבות תזונתית: חלבונים וחומצות שומן בלתי רוויות צרעת השקד היא מזיק ספציפי הגורם נזק ישיר לפרי עץ השקד, הצרעה מטילה ביצים בגלעין הפרי, השקדים הנגועים לא מתפתחים ונשארים על העצים ומהם מגיחות צרעות בעונה העוקבת. לצמחים יש את היכולת לייצר מגוון גדול של נדיפים אורגניים, חלקם תפקידם לדחות מזיקים ובכך מהווים הגנה ישירה לצמח, ואחרים משמשים למשיכה של מאביקים פוטנציאלים לצמח. הנדיפים הנפוצים ביותר הינם טרפנים, פנולים ותרכובות המכילות חנקן. ישנה הנחה שהחומרים הנדיפים המשוחררים מזני השקד השונים גורמים שונות בתגובה של צרעת השקד. בנוסף לכך ידוע שזני אפרסק הקרובים פילוגנטית לשקד וזני מכלוא בין השקד לאפרסק אינם נתקפים על ידי צרעת השקד. במחקר התמקדנו ביצירת פרופילים מטבוליים לעלים ופרחים ב- GC-MS בכדי לנסות להבליט את ההבדלים בעמידות/רגישות זני השקד לצרעה. נלקחו תשעה זני שקד בעמידויות שונות )רגיש, בינוני, עמיד(, זן אפרסק וזן אפרסק מורכב על שקד. נמצאו מגוון רחב של חומרים נדיפים בכל הזנים, הן בפרחים והן בעלים. יתרה מכך, התגלו חומרים הנוכחים ברגישים אך בעמידים נעדרים, כגון: α-copaene,isoeugenol ו- oxime,methoxy phenyl בעלים. β-cyclocitral בפרחים. בנוסף נבדקה רמת ביטוי ופעילות אנזימתית של הגן.Terpenesynthase3 על פי התוצאות הגן הינו סיסקוטרפן סינתאז שתוצרו העיקרי הוא.(Z,Z)-Farnesol מלות מפתח: שקד, טרפן סינתאז, GC-MS

9 גילוי זיהומי מי שתייה ממקורות שונים באמצעות מכשירים פיסיקוכימיים דוניה עבוד עבאסי מנחה: תהילה אשרי-ארנון, המעבדה המרכזית מקורות מלווה: ד"ר שלמה קמחי, המכללה האקדמית אורט בראודה, כרמיאל מערכת אספקת מי השתייה בישראל מוזנת על ידי מספר מקורות מים עם מאפייני איכות שונים. מים עיליים, מותפלים ומי תהום מסופקים למערכת ביחסים אשר משתנים באופן תדיר זיהוי מזהמים במערכת אספקת מים עם מקורות משתנים הינה משימה מאתגרת, כיוון שאיכות המים אינה קבועה. היכולת לאיתור מוקדם של השינוי בהרכב המים ובאיכותם, עקב חדירת חומרים מזהמים הינה בעלת חשיבות רבה באספקת מי שתייה. יכולת זו מאפשרת למנוע פגיעה באיכות המים, אשר עלולה להתבטא בפגיעה בבריאות הציבור. מדידות פיסיקוכימיות,pH( עכירות, מוליכות חשמלית, כלור חופשי ובליעה בתחום )UV מהוות אמצעי לניטור רציף של איכות המים המסופקים לצרכנים. המחקר הנוכחי התבסס על הדמיית מצב של מים זורמים ברשת אספקת המים, על ידי ביצוע ערבובים שונים בין סוגי המים. לסוגי המים השונים וערבוביהם נוסף חומר אורגני המדמה זיהום במטרה לבחון את תגובתם למזהם הספציפי, המבוטאת בשינוי הקריאות במכשירים הפיסיקוכימיים המתאימים להתקנה בתחנות ניטור רציפות. במסגרת המחקר בוצעו שבעה ניסויים עם חומרים אורגניים שונים שחלקם חומרי הדברה וחלקם סימולנטים לזיהום. ניתוחים סטטיסטים לתוצאות המחקר הראו עבור כל הניסויים שניתן לזהות חדירת חומר אורגני למערכת אספקת המים על ידי המכשירים מוליכות חשמלית וכלור חופשי. בנוסף עבור חלק מהניסויים היה שוני בספקטרום הבליעה בתחום UV כתוצאה מהוספת החומר האורגני. ממצאים אלו מהווים מוטיבציה להתקנת מכשירים אלו בתחנות ניטור. מילות המפתח: מי שתייה, ניטור רציף, פרמטרים פיסיקוכימיים, חומרים אורגנים. בניית מודל מחקרי המאפשר אנאליזה מולקולרית של החלבון השלייתי PP13 להבנת מעורבותו ברעלת הריון סאלי שלה מנחה ומלווה: פרופ' סמאר מרעי, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל רעלת הריון PE- ) Pre-Eclampsia (,הינה סינדרום רב מערכתי מורכב, שאופן התפתחותו אינו בהיר. הסינדרום משפיע על כ- 5-8% מכלל ההריונות וגורם לכ- 18% מכלל התמותה האימהית Preeclampsia במהלך הריונות. בשל גודלה של התופעה, קיים הצורך בפיתוח אמצעים למעקב וזיהוי מצבי ובתוך זאת, בידוד וטיפול באוכלוסיות ופרטים בסיכון. קיומן של בדיקות וטיפולים אפקטיביים עשויים לאפשר לרופאים הענקת טיפול טרום-לידתי מיטבי לאם ולעובר. בשל האטיולוגיה המורכבת של הסינדרום, קיימת חשיבות רבה בביצוע מחקרים היכולים להבהיר את אופן ואופי התפתחות הרעלת באמצעות כלים המאפשרים לעשות אנאליזה מולקולרית של רכיבים במערכת שישנה אינדיקציה קודמת על הקשר ביניהם ובין הסינדרום. הבסיס המולקולרי למעורבות של החלבון השלייתי PP13 בתהליך ההיריון בכלל וברעלת ההיריון בפרט אינו ברור. במחקר הנוכחי, חלבון הבר של החלבון השלייתי PP13 ושני מוטנטים הקשורים לרעלת הריון DelT221,Delta-x הונדסו ושובטו באיחוי עם החלבון הפלורוצנטי.GFP הביטוי, הפיזור והמיקום של שלושת החלבונים ניבדקו בתאי CHO אשר עברו טרנספקציה טרנסיינטית בפלסמידים השונים. האנאליזה מבוצעת באמצעות מיקרוסקופיה פלואורוסנטית קונפוקאלית ו-. Flow cytometry להמשך המחקר, מוצע לעשות טרנספקציה קבועה ולשקול שימוש בטכנולוגית Crisper-Cas9. מלות מפתח: רעלת הריון,, PP13 טרנספקציה.

10 איתור ובחינת תכשיר לקטילת זואופלנקטון גורמי סתימות במאגרי מי קולחים יסמין נבואני מנחה: גדי זעירא, המעבדה המרכזית לאיכות המים - מקורות מלווה: ד"ר סיון קלס, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל חברת מקורות מטפלת במי קולחים ומשיבה אותם לשימוש חקלאי. במאגרים מתקיים מארג מזון הכולל סרטנים זעירים מקבוצות הקופפודה והקלדוסירה השייכים לאוכלוסיית הזואופלנקטון. התרבות בלתי מבוקרת שלהם עלולה לגרום לסתימות במסנני המאגרים, דבר הגורם לבזבוז מים בשטיפות ולספיקות נמוכות. בעבר נהגה חברת מקורות לרסס בתכשיר "ברומקס" המבוסס על זרחן אורגני, אך השימוש בו נאסר בשנת 2016 ע"י משרד הבריאות. במסגרת מחקר זה נבחנו תכשירים בקטילת הזואופלנקטון. בעבדה זו נבחנו חמשה התכשירים שנמצאו יעילים במחקר מקדים: E. D, C, B, A, ע"מ למצוא את הריכוז האופטימלי של כל תכשיר בקטילת הזואופלנקטון, נערכו ניסויים מנתיים במשך 72 שעות עם דיגום דיפרנציאלי לקביעת אחוזי שרידה. בנוסף, נערכה בחינה לעמידות הדגים לתכשירים, וכן נערכה בחינה לדעיכת החומר הפעיל במים. התכשירים E D, C, נמצאו כיעילים ביותר והשיגו קטילה של 84 68, 66, אחוז בהתאמה תוך 48 שעות, בריכוזים של , ו- 2 מג"ל בהתאמה. התכשיר E נמצא כיעיל ביותר מבחינת עלות הטיפול האפקטיבי במאגר. נמצא כי דגי קרפיון עשב, קרפיון מצוי ונמסיף המאוכלסים במאגרי מקורות, עמידים לתכשירים E ו- B בריכוזים שהיו יעילים לקטילת זואופלנקטון. נמצא כי ביום השמיני מיום היישום התקבלה דעיכה של 99% של החומר הפעיל בתכשירים A ו- B. התכשירים D ו- E ענו על כל הקריטריונים שהוגדרו. התכשירים הועברו להערכת משרד הבריאות לאישור עריכת טיפולים במאגרים. מלות מפתח : זואופלנקטון, תכשיר הדברה, סתימות, מסננים, עמידות דגים

11 13:40-15:20 מושב מיוחד שני שיפור איכות מיקרוביאלית של המים במערך ייצור היוגורטים טלי גורין מנחה: מר עודד מתתיהו ומר תומר אוחנה, מחלבת תנובה אלון תבור, עפולה מלווה: פרופ' עיסאם סבאח, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל בשנים האחרונות, החלה מגמה בתעשיית המזון לייצור מוצרים ללא חומרים משמרים. כחלק משינוי התפיסה, הוחלט להסיר את החומר המשמר ממחיות הפרי המשמשות לייצור יוגורט עם פרי. הסיכונים העולים מכך הם קלקול מיקרוביאלי וכפועל יוצא עלייה בתלונות הצרכנים על קלקול במהלך חיי מדף. כחלק מניהול הסיכונים של פרויקט מסוג זה, נדרש לבצע שינויים לאורך כל תהליך הייצור הכוללים שדרוג תשתיות בדגש על שיפור איכות המים המהווים חלק ניכר מהתהליך. בתהליך ייצור יוגורט עם פרי המים באים במגע ישיר עם המוצר ועל כן ישנה חשיבות רבה לרמת איכות המים. מטרת הפרויקט הינה שיפור איכות המים מבחינה מיקרוביאלית במערך היוגורט לצורך הקטנת הסיכון לזיהום צולב ממקור המים, על ידי הקמת מערך מים חדש המשלב מערכת חיטוי על בסיס.UV במהלך הפרויקט נבחן מערך מים קיים, תוך זיהוי נקודות כשל קריטיות אשר גרמו לירידה ברמת הסטריליות של המים. כתוצאה מכך, בוצעו שיפורים במערך תוך הוספת מערכת האטלנטיום כליבתו, בעלת טכנולוגיה ייחודית לטיפול בטיהור וחיטוי מים באמצעות טכנולוגיית חיטוי.UV לאחר התקנת המערך החדש בוצעה וולידציה של המערכת אשר כללה: מעקב אחר התהליך והפרמטרים שנקבעו לו, בדיקות נוכחות,ATP נוכחות קוליפורמים, עובשים, שמרים וספירה כללית. תוצאות הוולידציה הראו כי בעקבות שיפור מערך המים ציוד המערך נמצא נקי וללא נוכחות מיקרואורגניזמים. מילות מפתח: יוגורט עם פרי, מערך מים, מערכת אטלנטיום, מחלבה. Optimization of factors influencing rheological, textural, sensory properties and microstructure of healthier hazel nut spread based on tahini Heba Tannous Instructor : Yoram Wollstien, Prince Tahina ltd. tahini manufacture, Eilaboun College mentore: Dr. Amal Toubi, Ort Braude College, Carmiel Chocolate products like hazel nut spread are the most important products of candy that are popular within people, especially children, despite of the bad health attributes due to the main ingredient, Sugar, resulting the tahini manufacture to develop a healthier reduced sugar, non-dairy product based on tahini-sesame seeds paste. This research aims to assess the sugar and milk alternatives as well as its impact on the rheological, sensory and microstructure characteristics. Particle Size Distribution, PSD, was assessed in tahini samples for determining the adequate milling time. PSD, specific surface area, viscosity and colloidal stability were evaluated in samples which differ in the percent of palm oil and palm stearin. It was obvious that decreasing particle size improved the colloidal stability, but with un-preferable viscosity. The viscosity had a parabolic relationship with particle size, it decreased as particle size was smaller, until one point that it starts to increase and that s due to decrease in specific surface area in the oil suspension. Three different sensory panels were conducted, determining the new final tahini-hazel nut product.for further research, the impact of soy lecithin on colloidal stability and milk taste alternatives should be studied. Key words: tahini, hazel nut, spread, particle size distribution, reduced sugar

12 גידול רקמת עצם על גבי נשא מיקרו-ווסקולרי אליסה מכלין מנחה: גב' אילנה לייבסקי, בונוס ביוגרופ, מרכז תעשיות ומדע, חיפה מלווה: ד"ר חנה פייגר, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל בונוס ביוגרופ LTD.(,)Bonus BioGroup חברת ביוטכנולוגיה המפתחת טכנולוגיה חדשנית וייחודית לגידול שתלי עצם לצרכים רפואיים. שתלי העצם מיוצרים מתאי גזע מזנכימליים המופקים מרקמת שומן הנלקחת מהחולה )"רקמה עצמית"( בדרך פשוטה וקלה. טכנולוגיה זו מאפשרת השתלת עצם יעילה למגוון צרכים רפואיים במקרים בהם קיים חסר ברקמת העצם כתוצאה מתאונה, גידול סרטני או מחלת עצם ניוונית. בשתלי עצם גדולים מעבר לגודל מסוים ישנו צורך בהכנת תשתית למערכת כלי דם שיזינו את רקמת השתל למניעת קריסה או נמק של עצם. לצורך כך, פותח נשא מיקרו-ווסקולרי, מבנה ייחודי המיועד להנדסת שני סוגי רקמות- רקמת עצם וכלי דם המרשתים אותה. במסגרת הסטאז', בוצע מחקר שמטרתו לבחון את חדירותו של הנשא המיקרו-ווסקולרי ותמיכתו בגידול תאים והתמיינותם לתאי עצם בתנאיים דינמיים בביוראקטור ייחודי שפותח במיוחד למטרה זו. המחקר משלב חלק,in vitro בו תוצרי ההתמיינות אופיינו בשיטות ביולוגיה מולקולרית כגון: ספירת תאים, צביעות, qpcr,facs ובדיקת פעילות חלבון in vivo ובנוסף לכך נבדקה החדירות של נשא המיקרו-ווסקולרי, וחלק Alkaline Phosphatase בו הנשא הושתל במודל חולדה. תוצאות שהתקבלו מצביעות על העלייה בהתבטאות הגנים והחלבונים המזוהים עם ההתמיינות של תאי גזע מזנכמליים לתאי עצם, כלומר הנשא המיקרו- ווסקולרי תומך בגידולם ובהתמיינותם. תוצאות אלו יחד עם התוצאות הראשוניות של ניסוי in vivo מצביעות על יכולתו של הנשא המיקרו-ווסקולרי לשמש פלטפורמה לפיתוח שתלים לבני אדם. מלות מפתח: תאי גזע מזנכמליים, נשא מיקרו-ווסקולרי, תאי עצם.